וילה גודי (Villa godi) היא וילה שנבנתה על ידי האדריכל האיטלקי אנדראה פלאדיו בין השנים 1542-1537 בלונדו די לוגו (Lonedo di lugo) מצפון לעיר ויצ'נזה שבחבל ונטו, בצפונה של איטליה. זוהי ככל הנראה הראשונה מבין הווילות הכפריות שבנה פלאדיו. היא נבנתה בהזמנת האחים ג'ירולמו, פייטרו ומרקאנטוניו גודי.

המרכז ההיסטורי של ויצ'נצה, והווילות הפלדיאניות בוונטו
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Palladio Villa Godi photo.jpg
וילה גודי
מדינה איטליהאיטליה  איטליה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1994, לפי קריטריונים 1, 2
קואורדינטות 45°44′51″N 11°32′00″E / 45.7475°N 11.533333°E / 45.7475; 11.533333
VillaGodiFromQuattroLibri.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הווילה מתוארת בקצרה בספרו של פלאדיו ארבעת הספרים על אודות האדריכלות, במלל ובשרטוט[1]. התוכנית כפי שבוצעה וכפי מצבה היום שונה בפרטים אחדים מן התוכנית כפי שהיא מופיעה בספר, ובעיקר החצרות ומבני העזר בחזית המבנה ובירכתיו. הווילה הוכרזה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, יחד עם הווילות הפלדיאניות בוונטו האחרות והיא פתוחה לציבור.

המבנה ועיטוריועריכה

צידו החיצוני של המבנה מתאפיין בבנייה פשוטה ללא עיטורים כלשהם. בכך הוא יוצא דופן מבין הווילות שבנה פלאדיו מאוחר יותר באותו האזור. כמקובל אצל פלאדיו חזית המבנה מתאפיינת בסימטריה דו-צדדית.

במרכז מצויה מבואה אליה מוביל גרם מדרגות חיצוני אל עבר שלוש קשתות, ומאחוריהן הפתח. לבניין שלוש קומות המאופיינות על ידי טורי החלונות. הקומה המרכזית היא קומת האדון (piano nobile), והיא מתאפיינת בחלונות גדולים וגבוהים. מתחתיה מצויה קומת הקרקע, שהיא נמוכה מאוד, חלונותיה קטנים, ובה מוקמו המטבח וחדרי השירותים. הקומה עליונה, מתחת לגג, הניכרת בחלונותיה האופקיים הצרים, היא זו המשמשת כממגורה לתוצרת החקלאית של החווה, לפני משלוחה לשווקים.

רק קומת האדון זכתה לעיטור. פלאדיו עצמו מציין כי ציורי הקיר המעטרים את חדרי קומת האדון הם פרי מכחולם של הציירים גואלטיארו בדובאנו, בטיסטה דל מורו איש ורונה ובטיסטה ונציאנו. בטיסטה דל מורו הוא הצייר שעיטר את האולם המרכזי של הבית המכונה "אולם המוזות".

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Bruce Bucher, Andrea Palladio, The architect in his Time, Abbeville press, New York, 1998, pp. 65-69

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא וילה גודי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר שני, פרק 15, ע' 85; במהדורה העברית של רוני רייך, בעמ' 159.