פתיחת התפריט הראשי
הביתן המלכותי, הראשי,( il Casino Nobile),

וילה טוֹרלוֹנְיָהאיטלקית: Villa Torlonia) היא גן ציבורי של עיריית רומא, השוכן ברחוב נומֵנטָנַה (Nomentana) וכולל שלושה מבנים המשמשים למוזיאונים. מוזיאון רביעי הצפוי להיפתח במקום בשנת 2013 הוא מוזיאון השואה (Museo della Shoah). יפעל בו גם המרכז לדוקומנטציה של השואה שיוקם בשיתוף פעולה עם הקרן להנצחת השואה של ספילברג, וכן יוקם במקום אתר לזכר יהודי רומא שנספו בשואה.

הווילה, אחת מהחדישות ברומא, היא בעלת תכנון נאו קלאסי מיוחד ונוף הגן הסובב אותה נושא אופי אנגלי. בתחום הווילה ישנן יצירות אמנות המפוזרות ברחבי הגן. אזור הווילה מוכר גם בשל הקטקומבות היהודיות, שנמצאו בו בשנת 1919. הווילה הוקמה על ידי הבנקאי ג'ובאני טורלוניה (Giovanni Torlonia) אשר הנציח במבנה אלמנטים נאו-קלאסיים. פרסומה של הווילה בא בשל היותה מקום מושבו של שליט איטליה בניטו מוסוליני בשנים 1925-1943. מאז 1978 הווילה היא רכושה של עיריית רומא ואתריה פתוחים לקהל הרחב.

תולדות הווילהעריכה

מֵקִים הווילה ג'ובאני טורלוניה קיבל את התואר מרקיז בשנת 1797. במטרה לבסס את המעמד החדש שלו הוא קנה וילה ברחוב נומֵנטָנַה. על האדריכל ג'וזפה ולדייה (Valadier) הוטל התפקיד לבנות את הווילה, שתהיה ברמה של שאר הווילות המכובדות ברומא, כמו למשל וילה בורגזה. בין השנים 18021806 הוא המיר את המבנה שנרכש לארמון אלגנטי לפי עקרונות האדריכלות הנאו-קלאסית, המבקשת לשחזר את הבניה ביוון וברומא העתיקה (ראה המבנה המרכזי למעלה ומבנה התיאטרון בגלריה למטה). האדריכל גם תכנן את הגן ועיצב בו שדרות עצים ישרות וסימטריות, כאשר במרכז הגן נמצא הארמון. בשנת 1832 האדריכל והצייר ג'ובאן-בטיסטה קארטי (Giovan Battista Caretti) העשיר והרחיב את אוספי המבנים, הפסלים ויצירות אמנות אחרות בתחום הווילה. כך בנה שרידים עתיקים "מדומים". הוא בנה גם אמפיתיאטרון (Anfiteatro), בית קפה וכנסייה קטנה שאינם היום בגן.

בשנת 1925 שליט איטליה בניטו מוסוליני שכר את המבנה בשכר דירה סמלי של לירה איטלקית אחת לשנה. בזמן ביצוע השיפוצים באתר, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה' התגלו במרתף הווילה שני מקלטים תת-קרקעיים, להגנה מפני הפצצה אווירית. המקלטים נבנו על ידי מוסוליני והנסיך טורלוניה בקטקומבות היהודיות שנמצאו במקום. החל משנת 1943 הייתה הווילה נטושה עד שנרכשה בשנת 1978 על ידי עירית רומא והועמדה לרשות הציבור.

שלושה עשר המבניםעריכה

הווילה מאופיינית בכך שמצויים בה שלושה עשר מבנים: עם מסתורין, דמיוניים ודמויות מעולם אחר, בהיקף שלא מקובל בארמון רומאי. לכל מבנה יש אופי משלו:

  1. הבית הרנסאנסי - (Casa Rinascimentale), מבנה לאורחים .
  2. ביתן הינשופים - (Il Casino delle Civette) - שנקרא קודם לכן הבית השווייצרי.
  3. "ביתן הנסיכים" - מהמאה ה-16
  4. "סרה מורסקה" - (Serra Moresca) הבית הירוק בסגנון נאו-מורי.
  5. התיאטרון.
  6. האגם.
  7. שדה התחרויות - Campo da tornei.
  8. מקדש סאטורנוס (Tempio di Saturno)
  9. בימה ומזרקה (la Tribuna con Fontana)
  10. חורבות עתיקות מדומות.
  11. מערה סודית.
  12. הובאו לווילה שני אובליסקים גדולים מאבן גרניט אדומה, דמויי אובליסקים ממצרים, אך למעשה הובאו מצפון איטליה לזכר הוריו של מייסד הווילה.
  13. בשנת 1842 הובאו לווילה עמודי-כבוד, פסלים אחדים ובמה לחגיגות.

לכן, כאשר הארמון נפתח לציבור, הוא זכה לתגובות נלהבות מהציבור.

שלושת המבנים המרכזיים של הארמון הם:

הביתן הראשיעריכה

בו מצוי אולם רחב ידיים, הקרוי בשם רחבת הריקודים. האולם מואר מחלונות גדולים מכל צדדיו. הפאר שבו בה לידי ביטוי בציורים הגדולים על קירותיו ועל הפסלים המצויים בו בכל מקום בו עובר המבקר. הביתן הוא הביתן המלכותי. היום נערכות בו תערוכות אומנות מתחלפות.

ביתן הנסיכיםעריכה

הביתן היה במקורו בית הכפרי. בו נבנה היקב של ראש המנזר (Vigna Abati). בשנים 1835-1840 המבנה שופץ בסגנון המאה ה-19. המבנה חובר ל"ביתן הראשי" במסדרון תת-קרקעי ושימש לבעל הווילה לקבלת פני המבקרים.

בכניסה הנוכחית למבנה נראה תבליט המתאר את ניצחון אלכסנדר מוקדון על בבל. באולמות הפנימיים של הביתן יש שלושה ציורים גדולים: מבט על יוון העתיקה,על רומא העתיקה ומפרץ נפולי.

ביתן הינשופיםעריכה

הביתן ( ראה בגלריה למטה) נבנה בסגנון נאו-מורי[1] אשר זכה לתחיה ואומץ על ידי האדריכלים בארצות הברית ובאירופה בעידן אדריכלות רומנסקית אשר ראה באימוץ אומנות מזרחית מגמה רצויה, במקביל להחיות את סגנון הבנייה הרומי. מאז מחצית המאה ה-19, הקישוטים המזרחים החליפו את הקישוטים הקלסיים והגותיים. מוטיבים רבים הגיעו מקונסטניפוליס האימפריה העות'מאנית ומאנדלוסיה ( חצי האי האיברי).

גלריית תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא וילה טורלוניה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כמו בתי הכנסת הגדולים באיטליה, לדוגמה של פירנצה