ויליאם איש אוקאם

ויליאם איש אוקאםאנגלית: William of Ockham; בסביבות 12851349) היה נזיר פרנציסקני ופילוסוף אנגלי, מאוקאם, כפר קטן במחוז סארי שבדרום מזרח אנגליה.

ויליאם איש אוקאם
William of Ockham
ויליאם איש אוקאם, בתרשים משנת 1341
ויליאם איש אוקאם, בתרשים משנת 1341
לידה 1285
אוקאם, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 באפריל 1349 (בגיל 64 בערך)
מינכן, דוכסות בוואריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Guilelmus Occhamus עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מרטון קולג', אוניברסיטת אוקספורד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת אוקספורד עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם נומינליזם, סכולסטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין תורת ההכרה, מטאפיזיקה, תאולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, פיזיקאי, לוגיקאי, תאולוג, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ויליאם איש אוקאם, בפסיפס בסארי

ויליאם הקדיש עצמו לחיי עוני קיצוני ומינימליסטיות. הוא היה מראשוני הנומינליזם, ויש המחשיבים אותו כאבי האפיסטמולוגיה המודרנית והפילוסופיה המודרנית ככלל, עקב טענתו כי רק הפרטים הם שקיימים, בניגוד לכללים האוניברסליים או הצורות, וכי כל הכללים האוניברסליים הם תוצאה של הפשטה של הפרטים, שנעשית על ידי המוח האנושי, ואין להם קיום מחוץ למחשבה. אוקאם נחשב גם כאחד מהלוגיקנים הגדולים של כל הזמנים.

ויליאם איש אוקאם דגל ב"אונטולוגיה פרסימונית", כלומר בצמצום מספר הישויות. לאחר מותו התפרסם אוקאם בזכות תרומתו למדע, הידועה כ"תערו של אוקאם" (Occam's razor): ה"תער" קובע, כי אם שתי תאוריות או שני הסברים מתחרים ביניהם, וכל שאר הדברים שווים, אזי סביר שההסבר הפשוט יותר הוא הנכון. ויליאם ניסח זאת כך: pluralitas non est ponenda sine necessitate (אין להניח ריבוי בלא צורך). רעיון זה מצא את מקומו במגוון שימושים פילוסופיים ומדעיים.

ויליאם איש אוקאם נקרא לאביניון על ידי האפיפיור יוחנן ה-22 ב־1324 והואשם בכפירה. הוא נשאר שם ארבע שנים תחת מעצר בית למעשה, בזמן שהוראתו וכתיבתו נחקרה. בתקופה זו, לבקשת האח מיכאל מצ'זנה, ראש המסדר הפרציסקני, חקר ויליאם איש אוקאם את הוויכוח בין האפיפיור לבין הפרנציסקנים לגבי הדוקטרינה של עוני השליחים, נקודה שהייתה מרכזית לדוקטרינה הפרנציסקנית אך האפיפיורות התנגדה לה. אוקאם הגיע למסקנה כי האפיפיור המכהן הוא כופר, עמדה שהוא ניסח בכתב. לפני שהגיעו למסקנה לגבי מעמדה של הפילוסופיה שלו, ברח ויליאם איש אוקאם מאביניון ב־26 במאי 1328, יחד עם מיכאל מצ'זנה ועוד כמה נזירים. הם ביקשו את הגנתו של לודוויג הרביעי בבוואריה. הוא הוחרם על ידי האפיפיור בשל עזיבתו את אביניון ללא רשות, אולם לא ידוע אם דעותיו נידונו גם הם לחרם.[1]

את שארית חייו העביר ויליאם איש אוקאם בכתיבה על עניינים פוליטיים ועל היחס בין הסמכויות והזכויות של הרשויות הרוחניות והארציות. בשנת 1349, עוד טרם פרצה המגפה השחורה, הוא מת במנזר במינכן שבבוואריה, גרמניה, כתוצאה ממחלת הדבר[2].

בתרבות עריכה

ויליאם איש אוקאם שימש השראה ליצירתו של ויליאם מבסקרוויל (אנ'), הדמות הראשית של הרומן של אומברטו אקו "שם הוורד".

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ויליאם איש אוקאם בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Spade, Paul Vincent (ed.). The Cambridge Companion to Ockham. Cambridge University Press, 1999,
  2. ^ ויליאם איש אוקאם באתר אוניברסיטת לינץ.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.