ויליאם אלן (מושל אוהיו)
ויליאם אלן (באנגלית: William Allen; 18 בדצמבר 1803 – 11 ביולי 1879) היה פוליטיקאי אמריקאי מאוהיו, איש המפלגה הדמוקרטית שייצג את מדינתו בסנאט של ארצות הברית ובבית הנבחרים של ארצות הברית, וכיהן כמושל אוהיו ה-31.
 | |||||||
| ויליאם אלן | |||||||
| לידה |
18 בדצמבר 1803 אדנטון, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
11 ביולי 1879 (בגיל 75) צ'יליקות'י, אוהיו, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות גרנדוויו, צ'יליקות'י, אוהיו, ארצות הברית | ||||||
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית, דמוקרטיה ג'קסונית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
ראשית חייו עריכה
ויליאם אלן נולד בעיירה אדנטון שבקרוליינה הצפונית, וב-1819, לאחר מות הוריו, הוא עבר לצ'יליקות'י, אוהיו. משפחתו הייתה ממוצא קווייקרי.[1] אלן ואחותו מרי גרנברי אלן חיו יחדיו. אחותו נישאה לכומר פלזנט תורמן, ובנם, אלן ג. תורמן, הלך בדרכי דודו, וגם הוא היה לעורך דין ופוליטיקאי.
אלן למד באקדמיית צ'יליקות'י כהכנה ללימודי משפטים בהדרכתו של אדוארד קינג. בגיל 21 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין של אוהיו.[1] כבר בגיל צעיר הוא החל את הקריירה הפוליטית שלו במפלגה הדמוקרטית.[2]
קריירה עריכה
בשנים 1833–1835 כיהן אלן כחבר בבית הנבחרים של ארצות הברית, אך בבחירות לכהונה שנייה הוא נוצח. בשנים 1837–1849 הוא כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית.
בעת כהונתו בסנאט, היה אלן אחד מקבוצה של סנאטורים דמוקרטים שתמכו בהתפשטותה של ארצות הברית מערבה וטענו שלארצות הברית יש את הזכות על כל שטחה של ארץ אורגון (אנ'), סוגיה שהייתה אחד הנושאים בבחירות לנשיאות של 1844. אלן הציע שארצות הברית תתכונן למלחמה מול הממלכה המאוחדת כדי לספח את כל חבל הארץ עד לגבול עם אמריקה הרוסית בקו הרוחב 54°40′. עמדה זו יצרה בסופו של דבר את סיסמת הבחירות "חמישים וארבע ארבעים או שנלחם" (!Fifty-four Forty or Fight), שניסוחה יוחס לאלן,[3] אך למעשה היא נוסחה ב-1846 על ידי מתנגדי מדיניות זו ולא כפי שמקובל לחשוב כסיסמת בחירות.[4] בבחירות לנשיאות של 1848 תמך אלן במועמד הדמוקרטים לואיס קאס.[1]
ב-1849 פרש אלן לחוותו "פרוט היל" ליד צ'יליקות'י, שהייתה שייכת לחמו, דנקן מקארתור, שגם הוא כיהן כמושל אוהיו.[2] בפרוץ מלחמת האזרחים זיהה אלן את עצמו עם סיעת מתנגדי המלחמה במפלגה הדמוקרטית.[1] במשך כמעט רבע מאה הוא לא שב לפעילות פוליטית, עד שב-1874 נבחר כמושל אוהיו וכיהן בתפקיד עד 1876. בבחירות לכהונה שנייה כמושל הוא נוצח.
מותו והנצחתו עריכה
לאחר סיום כהונתו כמושל פרש אלן לחוותו. ויליאם אלן נפטר בחוותו ב-11 ביולי 1879. הוא נטמן בבית הקברות גרנדוויו שבצ'יליקות'י.
על שמו קרוי מחוז אלן שבקנזס.[5] ב-1887 תרמה אוהיו פסל בדמותו של אלן לאוסף היכל הפסלים הלאומי. הפסל הוא מעשה ידיו של הפסל צ'ארלס הנרי ניוהאוס. ב-2010 ערכה האגודה ההיסטורית של אוהיו משאל ברחבי המדינה על התאמתו של אלן כנציג מכובד של המדינה. במשאל עלה שרבים מתושבי אוהיו התנגדו לאלן. ב-26 באוגוסט אותה שנה הצביעה ועדת אוסף הפסלים של המדינה להחליף את פסלו של אלן בזה של הממציא יליד המדינה תומאס אדיסון. האספה הכללית של אוהיו הסכימה לפעולת ההחלפה בין השאר בשל "עמדתו של אלן בעד העבדות והביקורת הגלויה שלו כלפי הנשיא אברהם לינקולן במהלך מלחמת האזרחים, שהפכה אותו לנציג בלתי ראוי של אוהיו בקפיטול של ארצות הברית".[6] בכל אופן, חוסר במימון להקמת פסלו של אדיסון גרמה לדחיית החלפת פסלו של אלן. בסופו של דבר הושלמה יצירת פסלו של אדיסון באביב 2015 הוא הוצב באוסף הפסלים היכל הלאומי ב-20 בספטמבר 2016. פסלו של אלן הועבר למרכז למורשת מחוז רוס שבצ'יליקות'י.[7]
קישורים חיצוניים עריכה
- ויליאם אלן באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ויליאם אלן באנציקלופדיית אפלטון לביוגרפיה אמריקאית (באנגלית)
- ויליאם אלן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 William Allen at Ohio History Central
- ^ 1 2 Ryan, Daniel J (1888). "William Allen". A History of Ohio with Biographical Sketches of her Governors and the Ordinance of 1787. Columbus, Ohio: A H Smythe. pp. 190–191.
- ^ Nick Ragone, Presidents' Most Wanted™: The Top 10 Book of Extraordinary Executives, Colorful Campaigns, and White House Oddities, Potomac Books, Inc., 2008, p. 153.
- ^ Sperber, H. (1957). “Fifty-Four Forty or Fight”: Facts and Fictions. American Speech, 32(1), 5–11.
- ^ Allen County Historical Society
- ^ Connie Schultz, It will take a big woman to replace Ohio's big mistake in Statuary Hall: Connie Schultz, www.cleveland.com, Dec. 20, 2009.
- ^ "Heritage Center gets historic statue". Chillicothe Gazette. Gannett Company, Sep 22, 2016.