ויליאם פיץ דאנקן
| ערך ללא מקורות | |
ויליאם פיץ דאנקן (באנגלית: William fitz Duncan - "ויליאם בנו של דאנקן", בצרפתית: Guillaume fils de Duncan, ובאירית מוקדמת: Uilleam mac Donnchada) היה בנו מחוץ לנישואים של מלך סקוטלנד דאנקן השני, ושל רעייתו את'לדה מדנבאר.
| לידה |
1090  |
|---|---|
| פטירה |
1147 (בגיל 57 בערך) |
| בן או בת זוג |
|
  | |
ביוגרפיה עריכה
לאחר מות אביו בשנת 1094 על ידי מאל פטייר ממרנס (ביוזמת דונלד השלישי) נאלצו ויליאם ואמו להימלט מסקוטלנד לאלרדייל שבקמברלנד. רק כעבור עשר שנים שב ויליאם לחצר המלוכה הסקוטית.
בתקופת כהונתו של דודו למחצה אלכסנדר הראשון, ראו בוויליאם אחד מיורשי הכתר הסקוטי, אולם בשל תמיכתו של הנרי הראשון, מלך אנגליה בדייוויד, זכה הלה בכתר לאחר מותו של אלכסנדר, ולא ויליאם. דייוויד העניק לוויליאם תוארי כבוד שונים על מנת לקנות את הסכמתו להמלכתו, וככל הנראה קיבל את התואר מורמאר מוריי (שליט מוריי), וכן הוענקו לו תארים ושטחים בבאלרדייל, בסקיפטון ובקרייבן שבצפונה של אנגליה.
בשנת 1138 הנהיג ויליאם את הצבא הסקוטי בקרב קלית'רו שבו הובס צבא ממלכת אנגליה.
ויליאם נישא מספר פעמים. רעייתו הראשונה נפטרה בשנת 1137 (שמה אינו ידוע כיום). רעייתו השנייה הייתה אליס דה רומילי, שלה נישא באותה שנה, ונולד להם בן בשם ויליאם. כמו כן היו לוויליאם מספר רב של צאצאים מחוץ לנישואים.
ויליאם נפטר בשנת 1147 ושטחי מוריי שבו לחזקתו של דייוויד הראשון.
