ויליאם צ'נדלר

פוליטיקאי אמריקאי
(הופנה מהדף ויליאם צ'אנדלר)

ויליאם איטון צ'נדלראנגלית: William Eaton Chandler;‏ 28 בדצמבר 183530 בנובמבר 1917) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי שכיהן כמזכיר הצי של ארצות הברית בממשלו של הנשיא צ'סטר ארתור וכסנאטור מטעם ניו המפשייר.

ויליאם צ'נדלר
William Chandler
תצוגה=ויליאם צ'אנדלר
לידה 28 בדצמבר 1835
קונקורד, בניו המפשייר, ארצות הברית
פטירה 30 בנובמבר 1917 (בגיל 81)
קונקורד, בניו המפשייר, ארצות הברית
שם מלא ויליאם איטון צ'אנדלר
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות בלוסום היל, קונקורד, בניו המפשייר, ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
בן או בת זוג Lucy Lambert Hale (18741915)
Ann Gilmore עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר הצי של ארצות הברית ה־30
16 באפריל 18824 במרץ 1885
(שנתיים ו־46 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית צ'סטר ארתור
סנאטור מטעם ניו המפשייר
14 ביוני 18873 במרץ 1889
(שנה ו־37 שבועות)
18 ביוני 18893 במרץ 1901
(11 שנים)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

ויליאם צ'נדלר נולד ב-28 בדצמבר 1835 בקונקורד, בירת מדינת ניו המפשייר לאביו נתן ס. צ'נדלר ולאמו מרי אן (לבית טאקר) צ'נדלר. אחיו הבכור, ג'ון צ'נדלר, היה סוחר מצליח בהודו המזרחית ואחיו הצעיר, ג'ורג' צ'נדלר היה עורך דין ששירת כקצין בדרגת מייג'ור במלחמת האזרחים האמריקנית.

ויליאם צ'נדלר למד בבית הספר הציבוריים אקדמיית ת'תפורד ואקדמיית פמברוק ולאחר מכן למד בבית הספר הרווארד למשפטים, שם הוא החל את התכתבותו הרומנטית עם לוסי למברט הייל, בתו של הסנאטור ג'ו פארקר הייל. הוא סיים את לימודיו ב-1854 ושנה לאחר מכן התקבל ללשכת עורכי הדין והחל לעסוק בעריכת דין בקונקורד.

ב-1859 נשא צ'נדלר לאישה את אן גילמור, בתו של מושל ניו המפשייר, ג'וזף גילמור. ב-1874, לאחר מותה של אן, חידש צ'נדלר את מערכת היחסים שלו עם לוסי הייל, שב-1865 התארסה בחשאי עם ג'ון וילקס בות', רוצחו של הנשיא אברהם לינקולן, מבלי שידעה על מזימת הרצח. באותה שנה נישאו צ'נדלר והייל ובמרץ 1875 נולד בנם היחיד, ג'ון פארקר הייל צ'נדלר.

קריירה עריכה

ב-1859 מונה צ'נדלר כקצרן של בית המשפט העליון של ניו המפשייר. בשנים 18621864 הוא שימש כחבר בית הנבחרים של ניו המפשייר ובשנתיים האחרונות לכהונתו זו הוא כיהן כיושב ראש הבית.

ב-1865 מונה צ'נדלר על ידי הנשיא אברהם לינקולן כיועץ המשפטי של מחלקת הצי. לאחר מכן הוא מונה לעוזר הראשון למזכיר האוצר עד להתפטרותו ב-1867.

הוא שב לניו המפשייר ובמהלך שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-19 הוא היה עורך עיתון ומוציא לאור. במקביל הוא המשיך את פעילותו הפוליטית והיה חבר הוועידה החוקתית של ניו המפשייר ב-1876 וחבר בית הנבחרים של המדינה ב-1881. ב-1882 מונה צ'נדלר על ידי נשיא ארצות הברית, צ'סטר ארתור למזכיר הצי. ב-1883 הוא ניהל את תכנון חילוץ משלחת מפרץ ליידי פרנקלין (אנ') בפיקודו של לוטננט אדולפוס גרילי. צ'נדלר כיהן כמזכיר הצי עד 1885.

כחבר המפלגה הרפובליקנית נבחר צ'נדלר לסנאט ארצות הברית כדי לאייש את המושב בסנאט שהתפנה בעקבות מותו של אוסטין פייק וכיהן מה-14 ביוני 1887 ועד 3 במרץ 1901, לאחר שבבחירות של 1900 לא עלה בידו להיבחר מחדש. בתקופת כהונתו בסנאט כיהן צ'נדלר כיושב ראש ועדת ההגירה, כיושב ראש ועדת מפקד האוכלוסין וכיושב ראש ועדת הבחירות של הסנאט.

ב-1892 הציע צ'נדלר איסור על הגירה כדי למנוע את כניסתם של ארצות הברית של גורמים בלתי רצויים, כגון נשאי כולרה, אנרכיסטים, ניהיליסטים, פוליגמיסטים, חברי מאפיה, אנאלפביתים, עיוורים ונכים, חסרי אמצעים ועוד. בין הפתרונות שהציע לטיפול ב"פגעים שהתרבו לאין שיעור בשנים האחרונות, של מהגרים משפל המדרגה מאיטליה, טורקיה, הונגריה, פולין ורוסיה", היו הוספת דרישות השכלה ובעלות על רכוש לכל בני המשפחות שביקשו להגר לארצות הברית.[1] בראש המתנגדים להצעתו של צ'נדלר היו חברות הספנות שעמדו לאבד חלק ניכר מהכנסותיהן כתוצאה מקבלת חוק זה. גרסה מרוככת של הצעת חוק ההגירה של צ'נדלר התקבלה כחוק ב-3 במרץ 1893. החוק דרש מחברות הספנות להכין רשימות של הנוסעים כולל מידע מלא עליהם. חוק זה היווה פשרה שעל פיה יכלו חברות הספנות לתמוך ברפורמה בהגירה.

ב-1901 מונה צ'נדלר על ידי הנשיא ויליאם מקינלי כיושב ראש ועדת הפיצויים שהוקמה על פי תנאי חוזה פריז שסיים את מלחמת ארצות הברית-ספרד. הוא שימש בתפקיד זה מהקמת הוועדה ועד סיום עבודתה ב-1907.

לאחר פרישתו מן החיים הציבוריים שב צ'נדלר לעיסוקו בעריכת דין בקונקורד ובוושינגטון.

מותו והנצחתו עריכה

ויליאם צ'נדלר נפטר בקונקורד ב-30 בנובמבר 1917 ונטמן בבית הקברות בלוסום היל שבעיר. צי ארצות הברית הנציח אותו בקריאת משחתת על שמו, שהייתה בשירות מ-1919 ועד תום מלחמת העולם השנייה.[2]

נכדו של צ'נדלר, תאודור צ'נדלר, התגייס לצי ארצות הברית ב-1911 כאשר סבו עוד היה בחיים והתקדם לדרגת אדמירל משנה. במלחמת העולם השנייה הוא נהרג מהתקפת קמיקזה.[3]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ויליאם צ'נדלר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה