וילי ונדרסטין

וילברורד יאן פראנס מאריה ונדרסטין (Willebrord Jan Frans Maria Vandersteen; ‏15 בפברואר 1913 – 28 באוגוסט 1990) היה קומיקסאי בלגי, שנחשב לאחד מהאבות המייסדים של הקומיקס הפרנקו-בלגי. במהלך הקריירה שלו ניהל ונדרסטין אולפן גדול ופרסם למעלה מ-1,000 אלבומי קומיקס בלמעלה מ-25 סדרות. ספריו נמכרו בלמעלה מ-200,000,000 עותקים ברחבי העולם. ונדרסטין הוא הכותב השישי המתורגם ביותר מהולנדית.

וילי ונדרסטין
Willy Vandersteen

וילי ונדרסטין, 1985
לידה	15 בפברואר 1913 אנטוורפן
פטירה	28 באוגוסט 1990 (בגיל 77) Edegem, בלגיה
שם לידה	Willebrord Jan Frans Maria Vandersteen
מדינה	בלגיה
שם עט	Kaproen, Wil, Wirel
מקום לימודים	האקדמיה המלכותית לאמנויות היפות של אנטוורפן
שפות היצירה	הולנדית, צרפתית
תחום כתיבה	קומיקס
יצירות בולטות	Jerom, De Rode Ridder, Bessy, בוב ובובט, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
תקופת הפעילות	1933–1990 (כ־57 שנים)
הושפע מ	הרז'ה, האל פוסטר
בת זוג	פאולה ואן דן ברנדן אן-מארי ונקרקהובן
מספר צאצאים	4
פרסים והוקרה	פרס סן-מישל (1971) פרס סן-מישל (2007)
האתר הרשמי

ביוגרפיה

ילדות ונעורים

וילי ונדרסטין נולד ברובע עני של אנטוורפן ב-15 בפברואר 1913, לאנה ג'רארד ולפרנסיס ונדרסטין, פסל בעץ. מגיל צעיר התעניין וילי בספרות ובאמנות, ונהנה במיוחד מסיפורי ההרפתקאות של ז'ול ורן. בגיל 13 נרשם וילי ללימודי פיסול באקדמיה המלכותית לאמנויות היפות של אנטוורפן, וכעבור שנתיים החל לעבוד כפסל בבית המלאכה של אביו.

באותה שנה החל וילי להשתתף בפעילות תנועת הצופים, מה שהשפיע עמוקות על יצירתו מאוחר יותר. הוא הפך לכתב הגדוד שלו בצופים ונהג ללוות את דיווחיו באיורים. בצופים הוא גם קרא את Le Boy-Scout Belge, עיתון תנועת הצופים, בו קרא לראשונה את "הרפתקאותיו של טוטור" מאת הרז'ה. הוא יצר סיפורי המשך לקומיקס זה, וכיום אלו רצועות הקומיקס הידועות הראשונות שלו. ונדרסטין גם הפך לספורטאי נלהב, ועסק ברכיבה על אופניים ובהיאבקות.

בשנת 1936 החל ונדרסטין לעבוד כמעצב חלונות ראווה ברשת חנויות הכלבו הבלגית L'Innovation. באותה שנה הוא הכיר את פאולה ואן דן ברנדן, לה נישא ב-9 באוקטובר 1937. שנה לאחר מכן נולדה לזוג בת, הלנה. בינתיים עקב ונדרסטין אחר יצירות מרכזיות בקומיקס הבלגי, ובעיקר אחר עבודותיהם של הרז'ה ושל האל פוסטר . איורים פרי עטו התפרסמו ב- Entre Nous, המגזין הפנימי של רשת החנויות בה עבד.

במרץ 1940, חודשיים לפני הפלישה הגרמנית לבלגיה, נולד בוב, בנו השני של ונדרסטין.

תקופת מלחמת העולם השנייה

לאחר כיבוש בלגיה על ידי הגרמנים אסרו הגרמנים פרסום קומיקס אמריקאי או בריטי בעיתונים הבלגיים, מה שיצר הזדמנות לקומיקסאים מקומיים. כך החל ונדרסטין, ב-19 במרץ 1941, לפרסם בעיתון De Dag את הקומיקס Tor de holbewoner. ב-26 במרץ החל לאייר קומיקס נוסף בעיתון זה, בשם De lollige avonturen van Pudifar (הרפתקאותיו המצחיקות של פודיפר). בשנת 1942 אייר ונדרסטין את הספר Zóó zag Brussel de Dietsche Militanten, שהכיל תעמולה פרו-נאצית ואנטישמית, תחת שם העט Kaproen.

בשנת 1943 פגש ונדרסטין ידיד שאשתו עבדה במגזין הקומיקס הבלגי Bravo. הידיד סיפר לו שבשל המגבלות שהטילו הגרמנים על פרסום קומיקס חיצוני, מנהלי המגזין זקוקים נואשות לקומיקסאי מקומי שיחליף את מקומו של קומיקסאי אמריקאי שאייר במגזין. ונדרסטין קפץ על ההזדמנות והתקבל לעבודה במגזין, שם הכיר אמנים משפיעים כמו אדגר פ. ז'אקובס וז'אק לאודי . הייתה זו נקודת מפנה חשובה בקריירה שלו. הוא החל לפרסם במגזין את הקומיקס Simbat de Zeerover, ותוך זמן קצר פרסם שלוש חוברות קומיקס נוספות (ללא פרסום מקדים בעיתון), ואייר 11 ספרי ילדים. בשנת 1944 הוא החל לעבוד במקביל בשני עיתונים נוספים, De Rakker ו-De Illustratie.

1944–1949

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה חלה באירופה פריחה של מגזינים לנוער, וונדרסטין עבד בשנים אלו במגזינים רבים מאוד במקביל. בין המפורסמים שבהם היו Franc Jeu, Perce-Neige ו-Le Petit Monde. חוברות הקומיקס של ונדרסטין התפרסמו בהולנדית ובצרפתית, וזכו לביקורות מחמיאות. בשנת 1945 פרסם ונדרסטין כמה סדרות קומיקס מצליחות, שהעיקריות שבהן היו בוב ובובט, Rikki en Wiske ו-De Familie Snoek.

בשנת 1947 פתחו שני מו"לים במאבק משפטי על הזכויות לשמות העיתונים והמגזינים. ונדרסטין עבד זמן מה עבור שניהם, אבל בסופו של דבר עבר לבעלים החדשים של המגזין De Standaard , על אף שהמשיך לאייר מעט גם ב-Ons Volkske שבו עבד קודם.

מעט לאחר מכן קיבל ונדרסטין הצעת עבודה ממגזין Tintin בהנהלתו של הרז'ה, שהתפרסם בצרפתית. המגזין היה פופולרי באזורים דוברי הצרפתית של בלגיה, אך היה זקוק לסופר פלמי פופולרי כדי להעלות את הפופולריות של המגזין באזורים דוברי פלמית. ונדרסטין קיבל את ההצעה, משום שחפץ להתפרסם באזורים דוברי הצרפתית. אך הרז'ה הקפיד מאוד על סגנון האיור שהתפרסם במגזין, וונדרסטין נאלץ לעבוד על סגנון האיור שלו כדי שיתאים יותר לסגנון הקו הנקי הקפדני של המגזין. עם זאת, הרז'ה חיבב את ונדרסטין, וכינה אותו ”הברויגל של הקומיקס.”

שנות ה-50

השנים שבין 1949 ל-1953 נחשבות לרוב כגולת הכותרת ביצירתו של ונדרסטין. בשלב זה הגיע ונדרסטין לאיזון בין סגנונו הקריקטוריסטי הראשוני לבין סגנון הקו הנקי המחמיר של הרז'ה, מה שגרם לאיוריו להיות משובחים במיוחד. ונדרסטין גם החל להעניק לסיפוריו נופך מציאותי יותר; בעוד שעלילות הסיפורים הראשונים שלו נבעו מדמיונו והתרחשו במקומות דמיוניים, בשלב זה הוא החל לבסס את סיפוריו על מקרים אמיתיים ונסע לארצות וערים שונות, בעיקר ונציה, מונקו וברוז', כדי להתאים את איוריו לנופים המקומיים.

בשלב זה בקריירה שלו, ונדרסטין לא הצליח לעמוד בעומס העבודה לבדו. הוא שכר כעוזר מאייר צעיר בשם פרנסואה-ז'וז'ף הרמן, ומאוחר יותר גם את קארל ורשואר, שהפך במהרה לעוזר הראשי של ונדרסטין. תרומתו העיקרית של ורשואר הייתה לסדרת הקומיקס Bessy , עליה חתמו ורשואר וונדרסטין יחד תחת שם העט "WiRel", הלחם של וילי וקארל. הצלחת סידרה זו הובילה להקמת אולפני ונדרסטין, מתוך הכרה שחלקים גדולים מהקומיקס כבר לא נוצרו על ידי ונדרסטין עצמו. יחד עם הפרסומים במגזין Tintin, מהלך זה הפך את ונדרסטין לפופולרי גם באזורים דוברי צרפתית, וכמה מסדרות הקומיקס הישנות שלו יצאו לאור בהוצאה מחודשת, בצרפתית.

שנות ה-60

בתחילת שנות ה-60 החלה סדרת הקומיקס Bessy להתפרסם גם במגזין הקומיקס הגרמני Felix, ובשנת 1965 ביקש המגזין לפרסם סיפור חדש מדי חודש. כדי להפיק את הקומיקס מהר כל כך נאלץ ונדרסטין להרחיב את האולפן שלו במידה ניכרת. בהנהגת קארל ורשואר החלו לעבוד באולפן עשרה עוזרים, שהפיקו במהירות קומיקס באיכות נמוכה יחסית. המרכזיים בעוזרים אלו היו פרנק סלס ואדגר גסטמנס. בסוף 1967 פרש ורשואר מהעבודה באולפן, ובמקביל ביקש המגזין להגביר את הקצב לסיפור חדש מדי שבוע. סלס וגסטמנס החליטו למכור קומיקס ישירות למגזין, מאחורי גבו של ונדרסטין, ועזבו את האולפן, מה שגרם לונדרסטין לחפש עובדים חדשים. אל האולפן הצטרפו אדוארד דה רופ, קארל בידלו ופול גירטס, וגם בנו של ונדרסטין, בוב. בשלב זה רבים מהקומיקסים שפרסם האולפן נוצרו כמעט רק על ידי העובדים.

האולפן החל לפרסם קומיקס בשם De Rode Ridder, עיבוד לספר באותו שם מאת ליאופולד וירמיירן. קומיקס זה אוייר בעיקר על ידי אדוארד דה רופ ובוב ונדרסטין, וזכה להצלחה יוצאת דופן. ב-1969 אחת מסדרות הקומיקס של האולפן עברה לחלוטין לידיו של קארל בידלו, והוא המשיך לפרסם אותה עד מותו ב-2004.

שנות ה-70

פסל של ונדרסטין עם גיבורי סדרת בוב ובובט.

בשנות ה-70 הסדרה Suske en Wiske הגיעה לנקודת השיא בפופולריות שלה, והכרכים הישנים שלה יצאו לאור בפורמט צבעוני. בשנים 1975 ו-1976 שודרו בטלוויזיה ההולנדית עיבודים לסיפורי Suske en Wiske, ומכירות אלבומי הסדרה הגיעו ללמעלה מ-200,000 עותקים.

בשנת 1976 נפטרה פאולה, אשתו של ונדרסטין, וביוני 1977 הוא נישא בשנית לאן-מארי ונקרקהובן. באותה שנה הוא זכה בפרס אלפרד בפסטיבל הקומיקס הבינלאומי באנגולם , ובשנת 1978 הוצב בגן החיות של אנטוורפן פסל של Suske en Wiske.

זיקנה ומוות

בשנת 1985 יצר ונדרסטין את הקומיקס האחרון שלו: De Geuzen, קומיקס הומוריסטי היסטורי המתרחש בבלגיה של המאה ה-16. ב-28 באוגוסט 1990 הוא מת ממחלת ריאות. אולפני ונדרסטין פועלים עד היום, וממשיכים לפרסם את Suske en Wiske, De Rode Ridder וסדרות נוספות.

ביבליוגרפיה

סידרה	תחילת פרסום	סוף פרסום	מספר כרכים
Piwo	1943	1946	3
בוב ובובט	1946	ממשיך להתפרסם	403*
Snoek	1946	1969	18
Judi / Rudi	1952	1955	4
Bessy	1954	1985	164
Tijl Uilenspiegel	1954	1955	2
De grappen van Lambik	1955	2006	7
De pantoscaaf	1956	1956	1
Het plezante cirkus	1958	1959	3
De vrolijke bengels	1958	1959	2
De Rode Ridder	1959	ממשיך להתפרסם	276**
Jerom	1962	1982	173***
Karl May	1962	1985	87
Biggles	1965	1969	20
Met Kil en Fil op het Kiliaanpad	1970	1970	1
Safari	1970	1974	24
Ciso editions	1972	1980	7
Robert en Bertrand	1973	1993	98
De wonderbare reizen van Jerom	1982	1991	36
Bessy natuurkommando	1985	1992	23
De Geuzen	1985	1990	10

* מעודכן ל-1 בדצמבר 2022. המספר כולל סיפורים שהתפרסמו מחוץ לסדרה הרשמית ("הסדרה האדומה") או התפרסמו בנפרד ואוחדו בסדרה זאת.
** מעודכן לאוקטובר 2022.
*** כולל חוברות שראו אור בגרמנית בלבד (שרמתן היחסית ירודה).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וילי ונדרסטין בוויקישיתוף

• ביוגרפיה של וילי ונדרסטין באנציקלופדיית למביק