וילסון שאנון
וילסון שאנון (באנגלית: Wilson Shannon; 24 בפברואר 1802 – 30 באוגוסט 1877) היה פוליטיקאי אמריקאי מאוהיו ומקנזס, חבר המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל אוהיו ה-14 וה-16. הוא היה מושל אוהיו הראשון שנולד בתחומי המדינה. הוא גם היה המושל השני של טריטוריית קנזס.
 | |||||
| וילסון שאנון | |||||
| לידה |
24 בפברואר 1802 מחוז בלמונט, הטריטוריה הצפון-מערבית, ארצות הברית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
30 באוגוסט 1877 (בגיל 75) לורנס, קנזס, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות אוק היל, לורנס, קנזס, ארצות הברית | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
ראשית חייו עריכה
וילסון שאנון נולד במחוז בלמונט שבטריטוריה הצפון-מערבית, כבנו של המהגר האירי ג'ורג' שאנון, שלחם במלחמת העצמאות של ארצות הברית. אחיו הגדול של וילסון שאנון, תומאס שאנון, כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1826–1827. אחיהם הבכור, ג'ורג' שאנון, היה צעיר חברי משלחת לואיס וקלארק.
קריירה פוליטית באוהיו עריכה
לאחר שלמד באוניברסיטת אוהיו, פרנקלין קולג' ואוניברסיטת טרנסילבניה, התקבל שאנון ב-1830 ללשכת עורכי הדין והחל לעסוק במקצוע.[1]
ב-1832 התמודד שאנון בבחירות לבית הנבחרים של ארצות הברית, והפסיד בהפרש של 37 קולות בלבד. בשנים 1833–1835 הוא שימש כתובע של מחוז בלמונט. ב-1838 הוא נבחר כמושל אוהיו. בבחירות לכהונה נוספת כמושל ב-1840 הוא הפסיד למועמד ההוויגי תומאס קורווין, אך ניצח אותו שנתיים לאחר מכן וכיהן כהונה נוספת בלתי רצופה כמושל. ב-15 באפריל 1844 התפטר שאנון כדי לקבל על עצמו את המינוי של הנשיא ג'ון טיילר כשגריר במקסיקו.
במקסיקו שירת שאנון שנה אחת. לאחר מכן הוא יצא לקליפורניה במסגרת הבהלה לזהב, אך שב לאוהיו, וב-1852 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית. הוא כיהן בתפקיד תקופת כהונה אחת של שנתיים וב-1855 קיבל על עצמו מינוי של הנשיא פרנקלין פירס כמושל טריטוריית קנזס.
מושל טריטוריית קנזס עריכה
ב-10 באוגוסט 1855 קיבל שאנון את המינוי כמושל טריטוריית קנזס. ב-7 בספטמבר הוא הושבע לתפקידו וכיהן בו עד 18 באוגוסט 1856, כאשר הוא הועבר מתפקידו על ידי הנשיא. שאנון נודע בהשקפותיו האוהדות כלפי הדרום, עד כדי כך שהוא תואר על ידי אחד מבני תקופתו כ"דרומי קיצוני בפוליטיקה, מהסוג של הרופיאנים של הגבול (Border ruffian)".[2] שאנון עשה שימוש תכוף בכוחות הפדרליים כדי להשיב את השקט לאזורים בטריטוריה בהם האלימות הייתה דבר שבשגרה. עם זאת, הבעיות של ניהול הממשלה שאותם הוא חווה כאשר היה בשליחותו במקסיקו הטרידו אותו בקנזס והוא כשל במשבר פוליטי זה אחר זה.
במאי 1856 נכנס לעיר לורנס כוח של תומכי עבדות והרס בניינים ובתי דפוס רבים במה שנודע כ"בזיזת לורנס". שאנון לא הצליח להתערב כדי להגן על אזרחי העיר ועל רכושם. כפעולת נקמה, עברו ג'ון בראון וקבוצה קטנה של תומכיו לאורך פוטאווטומי קריק, 64 ק"מ מדרום ללורנס, והרגו חמישה תומכי עבדות. הטבח בפוטאווטומי קריק, גרם להתגברות האלימות בטריטוריה. שאנון איבד את השליטה לחלוטין ועזב לסנט לואיס ב-23 ביוני 1856, כשהוא מותיר את דניאל וודסון כמושל בפועל.
ב-18 באוגוסט, בעת ששהה בלקומפטון, קנזס, הגיש שאנון את התפטרותו לנשיא פירס, אך פירס כבר הקדימו בהחלטה לפטרו. במכתב ההתפטרות שלו הוא כתב:
קיבלתי מידע בלתי רשמי על העברתי מהתפקיד, ומצאתי את עצמי כאן ללא סמכות מוסרית שראויה למעמדי הרשמי , ובהיותי נטול כל כוח צבאי מתאים לשמירת השלום, אני חש שראוי שאני, וכן ממשלתי, נודיע לך שאין ברצוני למלא את תפקידי הממשל בטריטוריה זו יותר. לפיכך אתה יכול לראות את תפקידי ככזה שהגיע לסיומו.[3]
שאנון חשש לחייו ושב מזרחה. ב-7 בספטמבר הוא נפגש עם מושל הטריטוריה הבא, ג'ון גירי בגלאזגו, מיזורי, אם כי פגישתם הייתה קצרה.
על אף תקופת כהונתו העכורה כמושל טריטוריית קנזס, הוא כיהן את תקופת הכהונה הרצופה הארוכה ביותר מבין מושלי הטריטוריה.
שנותיו האחרונות עריכה
שאנון שב לקנזס זמן קצר לאחר התפטרותו. הוא הקים משרד עורכי דין בלקומפטון, ובהמשך גם בלורנס ובטופיקה. לאנשים שאותם פגש הוא היה אומר: "למשול בקנזס ב-1855 וב-1856! אתה יכול באותה מידה גם למשול על השטן בגיהנום".[4]
וילסון שאנון נפטר בלורנס ב-30 באוגוסט 1877. הוא נטמן בבית הקברות אוק היל שבעיר. על שמו נקראה העיירה שאנון שבקנזס, שהייתה מקום המושב של מחוז אנדרסון. העיירה חדלה מלהתקיים ב-1860.
קישורים חיצוניים עריכה
- וילסון שאנון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- וילסון שאנון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Wilson Shannon at Ohio History Central
- ^ Kenneth E. Draper, The Pike's Peakers and the Rocky Mountain Rangers: A History of Colorado in the Civil War, Xlibris Corporation, 2012, p. 45.
- ^ Harry Searles, Wilson Shannon, American History Central, September 10, 2020.
- ^ Pearl Ponce, To Govern the Devil in Hell: The Political Crisis of Territorial Kansas, Cornell University Press, 2014, p. 96.