ויני דל נגרו

וינסנט ג'וזף "ויני" דל נגרואנגלית: Vincent Joseph "Vinny" Del Negro; נולד ב-9 באוגוסט 1966) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל אמריקאי. היה בעברו המאמן הראשי של קבוצות שיקגו בולס ולוס אנג'לס קליפרס מליגת ה-NBA.[1] בין השנים 1988–2001 שיחק באופן פעיל ב-NBA ובליגת העל האיטלקית, בעמדת הקלע. לאורך 12 עונותיו ב-NBA שיחק עבור 5 קבוצות שונות, ורשם ממוצעים כוללים של 9.1 נקודות, 3.2 אסיסטים ו-2.3 ריבאונדים למשחק.[2]

ויני דל נגרו
Vinny Del Negro
ויני דל נגרו בשנת 2011
דל נגרו בשנת 2011
לידה 9 באוגוסט 1966 (בן 54)
ספרינגפילד, מסצ'וסטס, ארצות הברית
עמדה קלע / מאמן
גובה 1.93 מטרים
מכללה אוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית
דראפט בחירה מספר 29, 1988
סקרמנטו קינגס
קבוצות כשחקן
1988–1990
1990–1992
1992–1998
1999
1999–2000
2000–2001
2001
סקרמנטו קינגס
בנטון טרוויזו
סן אנטוניו ספרס
טימסיסטם בולוניה
מילווקי באקס
גולדן סטייט ווריורס
פיניקס סאנס
הישגים כשחקן
זכייה באליפות ליגת העל האיטלקית (1992)
קבוצות כמאמן
2008–2010
2010–2013
שיקגו בולס
לוס אנג'לס קליפרס

קריירת מכללותעריכה

דל נגרו נולד וגדל בעיר ספרינגפילד שבמסצ'וסטס, ובשנת 1984 החל ללמוד באוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית. בשתי עונותיו הראשונות בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה העפיל עמה לשלב רבע גמר טורניר אליפות המכללות (NCAA Elite Eight), לצדם של ספאד וב ונייט מקמילן. בשתי העונות הבאות היה אחד השחקנים המובילים של קבוצתו, אך בשתיהן היא הודחה כבר במשחק הראשון של טורניר המכללות. בסיום עונת 1987/1988 נבחר לחמישיית העונה של מחוז ACC, לאחר שרשם ממוצעים של 15.9 נקודות, 4.9 ריבאונדים ו-3.6 אסיסטים למשחק.[3]

קריירת משחקעריכה

בדראפט ה-NBA‏ 1988 נבחר דל נגרו בבחירה ה-29, על ידי סקרמנטו קינגס.[4] בשתי עונותיו בסקרמנטו הציג יכולת סולידית כשחקן ספסל, וקלע 8.4 נקודות בממוצע למשחק.

בקיץ 1990 עבר לשחק בקבוצת בנטון טרוויזו האיטלקית. בעונת 1991/1992 זכה עם הקבוצה באליפות ליגת העל האיטלקית, לאחר שגברה על סקאבוליני פזארו בסדרת הגמר. בשתי עונותיו בטרוויזו היה אחד השחקנים הבולטים בליגה האיטלקית, וקלע 25.4 נקודות בממוצע למשחק.[5]

בשנת 1992 חזר לשחק ב-NBA, כאשר חתם על חוזה ל-6 עונות בסן אנטוניו ספרס. בעונת 1994/1995 העפיל עם הספרס לגמר האזור המערבי, בו הפסידה מול יוסטון רוקטס בתוצאה 2–4. לאורך הפלייאוף פתח דל נגרו בכל משחקי קבוצתו, לצדם של דייוויד רובינסון, דניס רודמן, שון אליוט ואייברי ג'ונסון, וקלע 8.7 נקודות בממוצע למשחק. בעונה העוקבת קלע שיא קריירה של 14.5 נקודות למשחק, אולם הספרס הודחו מהפלייאוף כבר בסדרת חצי גמר המערב.

בשל שביתת השחקנים בתחילת עונת 1999/2000, חזר דל נגרו לשחק באיטליה, הפעם עבור טימסיסטם בולוניה. לאחר ארבעה משחקים בלבד עזב את הקבוצה, וחתם על חוזה במילווקי באקס מה-NBA.[6] בשתי עונותיו במילווקי שימש כשחקן ספסל, וקלע 5.5 נקודות בממוצע למשחק. ביוני 2000 הועבר בטרייד לגולדן סטייט ווריורס, וכחצי שנה מאוחר יותר הועבר בטרייד נוסף לפיניקס סאנס. לאחר שני משחקים בעונת 2001/2002 נשלח דל נגרו ללוס אנג'לס קליפרס, שוחרר ממנה ופרש ממשחק, בגיל 35.[7]

קריירת אימוןעריכה

באוגוסט 2007 מונה דל נגרו לעוזרו של ג'נרל מנג'ר קבוצת פיניקס סאנס, סטיב קר.[8]

לקראת עונת 2008/2009 מונה למאמן הראשי של שיקגו בולס, במקומו של ג'ים בוילן.[9] בעונת הבכורה שלו כמאמן ב-NBA, רשמה שיקגו מאזן ניצחונות 41–41, אשר הציב אותם במקום השביעי באזור המזרחי. ארבעה מתוך שבעת משחקי סדרת הסיבוב הראשון, מול בוסטון סלטיקס, נגררו להארכה, ולאורך הסדרה כולה נרשם שיא NBA של 7 הארכות בסך הכול. בסופו של דבר הפסידו הבולס במשחק השביעי והמכריע, בתוצאה 99–109. השחקנים הבולטים של שיקגו היו בן גורדון, ג'ון סלמונס וזוכה פרס רוקי העונה, דריק רוז. בעונה העוקבת שוב ניצחו הבולס ב-41 משחקים, והודחו בשנית בסיבוב הפלייאוף הראשון, הפעם על ידי קליבלנד קאבלירס. בסיום אותה עונה פוטר דל נגרו מתפקידו, והוחלף בידי טום ת'יבודו.[10]

ביולי 2010 מונה למאמן הראשי של לוס אנג'לס קליפרס.[7] בעונת 2010/2011 שחקן הקבוצה בלייק גריפין הציג יכולת מצוינת וזכה בפרס רוקי העונה, אך הקבוצה נותרה מחוץ לפלייאוף עם מאזן שלילי 32–50. בעונה הבאה הצטרף לקליפרס הרכז כריס פול, אשר הוביל את הקבוצה לצד גריפין למאזן חיובי 40–26, ולהעפלה הראשונה מזה 7 שנים לפלייאוף ה-NBA. בפלייאוף גברו הקליפרס על ממפיס גריזליס (4–3) בסיבוב הראשון, והפסידו מול סן אנטוניו ספרס (0–4) בחצי גמר המערב. בעונת 2012/2013 השיגו הקליפרס את מאזן הניצחונות הטוב בתולדות המועדון, 56–26, והעפילו לפלייאוף מהמקום הרביעי במערב. בסדרת הפלייאוף הראשונה הפסידה הקבוצה במפתיע מול הגריזליס, בתוצאה 2–4, בין היתר בשל יכולת חלשה של גריפין אשר קלע 13.1 נקודות למשחק בלבד, ב-45.3% קליעה מהשדה. במאי 2013 שוחרר דל נגרו מתפקידו בקליפרס, והוחלף בידי דוק ריברס.[11] ב-3 עונותיו במועדון רשמה הקבוצה מאזן כולל של 128 ניצחונות ו-102 הפסדים (55.7%).[1]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ויני דל נגרו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 סטטיסטיקות האימון של דל נגרו, באתר basketball-reference.com
  2. ^ סטטיסטיקות המשחק של דל נגרו ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  3. ^ סטטיסטיקות המכללות של דל נגרו, באתר sports-reference.com
  4. ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1988, באתר basketball-reference.com
  5. ^ ביוגרפיה של דל נגרו, באתר ה-NBA,‏ 2012
  6. ^ דל נגרו עוזב את איטליה ומצטרף למילווקי, באתר לוס אנג'לס טיימס, 31 בינואר 1999
  7. ^ 1 2 דל נגרו מוצג כמאמן הקליפרס, באתר הקבוצה, 7 ביולי 2010
  8. ^ פיניקס ממנה את דל נגרו לעוזר ג'נרל מנג'ר, באתר הקבוצה, 28 באוגוסט 2007
  9. ^ דל נגרו מונה למאמן הבולס, באתר הקבוצה, 11 ביוני 2008
  10. ^ ת'יבודו יאמן את שיקגו, באתר ESPN,‏ 5 ביוני 2010
  11. ^ דל נגרו עוזב את הקליפרס, באתר לוס אנג'לס טיימס, 21 במאי 2013