ויקטור ינוקוביץ'

מדינאי אוקראיני, נשיא אוקראינה לשעבר

ויקטור פיידורוביץ' יָנוּקוֹבִיץ'אוקראינית: Віктор Федорович Янукович; נולד ב-9 ביולי 1950) הוא מדינאי אוקראיני, שכיהן כנשיא אוקראינה מפברואר 2010 עד פברואר 2014. הוא כיהן כראש ממשלת אוקראינה במשך שלוש קדנציות, והיה מועמד לתפקיד הנשיא בבחירות ב-2004. בסיבוב השני של בחירות 2010 הוא זכה במקום הראשון עם 48.5% מהקולות. בפברואר 2014 הוא נמלט לרוסיה שם קיבל מקלט מדיני, הפרלמנט האוקראיני הצביע בעד הדחתו ושלילת סמכויותיו כנשיא בשל אירועי יברומאידן.

ויקטור פיידורוביץ' יָנוּקוֹבִיץ'
Віктор Федорович Янукович
ויקטור ינוקוביץ
ויקטור ינוקוביץ
לידה 9 ביולי 1950 (בן 72)
ינקייבו, אוקראינה
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
השכלה
  • אוניברסיטת המדינה האוקראינית להאקדמיה האוקראינית לסחר חוץ וכספים
  • האוניברסיטה הטכנית הלאומית של דונצק עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת האזורים
בן או בת זוג Lyudmila Yanukovych עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא אוקראינה ה־4
25 בפברואר 201022 בפברואר 2014
(4 שנים)
ראש ממשלת אוקראינה
4 באוגוסט 200623 בנובמבר 2007
(שנה ו־15 שבועות)
פרסים והוקרה
  • העיטור הלאומי חוסה מרטי (22 באוקטובר 2011)
  • מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 2 (3 ביולי 2000)
  • מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 1 (3 ביולי 2002)
  • מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 3 (13 בנובמבר 1998)
  • מסדר הכסף האולימפי (2007)
  • מסדר הקדוש מסרוב משדוץ (30 ביוני 2011)
  • Medal of Anania Shirakatsi (2004)
  • מסדר העצמאות הקטרי
  • Miner's Glory 3rd class
  • השרשרת הגדולה של המסדר העליון של החרצית הביצנית
  • מסדר האור הנשיאותי
  • Miner's Glory 2nd class
  • מסדר סרגיוס הקדוש מראדונז'
  • מסדר הידידות
  • Order of St. Nestor the Chronicler
  • Miner's Glory 1st class
  • עובד רכבת של כבוד
  • מסדר הנסיך הקדוש דניאל של מוסקבה, דרגה 1
  • מסדר הרפובליקה הסרבית
  • מסדר איסמעיל סמאני
  • צלב גדול של לגיון הכבוד
  • מסדר סרגיוס הקדוש מראדונז', דרגה 1
  • מסדר היידר אלייב
  • מסדר זאיד
  • דיפלומה לשם כבוד מקבינט השרים האוקראיני
  • בפסקה זו 4 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Viktor Yanukovych signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ויקטור ינוקוביץ' (מימין), אוגוסט 2007

ביוגרפיהעריכה

ינוקוביץ' נולד בינקייבו, ברית המועצות (כיום מזרח אוקראינה) בשנת 1950 למשפחת פועלים. אביו היה מכונאי רכבות ואמו אחות. אמו נפטרה כשהיה בן שנתיים ואביו התחתן בשנית.

בשנת 1967 נידון ל-3 שנות מאסר בעוון שוד[1] וחברות בכנופיה פלילית, ושוחרר לאחר שנה ושבעה חודשים בכלא.

בשנת 1970 הורשע בתקיפת אדם ונידון לשנתיים מאסר, אך בשנת 1978 בוטלה ההרשעה בשל חוסר ראיות.

במשך 28 שנים כיהן בתפקידי ניהול, כמנכ"ל חברת תיקוני אמצעי תחבורה של דונבס, תעשיית הפחם, והאיגוד המחוזי של דונצק לתחבורה יבשתית. בשנים 1989 ו-1991 נבחר לנציג ועד הפועלים. באוגוסט 1996 מונה לסגן מינהל מחוז דונצק, ובספטמבר לסגן הראשון של יו"ר המינהל האזורי.

מ-14 במאי 1997 עד נובמבר 2002 שימש כיו"ר המינהל האזורי של דונצק וכחבר המועצה השלישית האזורית של מחוז דונייצק. ב-21 בנובמבר 2002 מונה לראש ממשלת אוקראינה.

ב-20 באפריל 2003 נבחר ליו"ר מפלגת האזורים, ובבחירות 2004 היה מועמד לנשיאות מטעמה. מולו התמודד ויקטור יושצ'נקו. בתקופה זו נתקף יושצ'נקו במחלה שבה הושחתו פניו באבעבועות והוא נאלץ לעבור ניתוח בפניו. הבדיקות הרפואיות הצביעו על דיאוקסין שהוחדר למזונו והחשד נפל על ינוקוביץ'.

לאחר תבוסתו בבחירות לויקטור יושצ'נקו התפטר מתפקידו במפלגה. ב-26 במרץ נבחר ליו"ר סיעת מפלגת המחוזות בראדה העליונה (הפרלמנט של אוקראינה). ב-4 באוגוסט 2006 התמנה שוב לראש הממשלה של אוקראינה. ב-23 בנובמבר 2007 התפטר ומונה לממלא מקום ראש הממשלה. ב-18 בדצמבר 2007, בהצבעת הראדה העליונה, שוחרר מתפקידו ופינה את מקומו ליוליה טימושנקו.

בבחירות שהתקיימו ב-17 בינואר 2010 לנשיאות אוקראינה קיבל ינוקוביץ' ב-35.76% מהקולות וזכה במקום הראשון[2]. בסיבוב השני, שנערך ב-7 בפברואר, זכה ב-48.95% מהקולות לעומת יוליה טימושנקו, שקיבלה 45.47%[3], ובכך זכה בבחירות לנשיאות. הוא מונה לנשיא אוקראינה ב-25 בפברואר 2010.

בנובמבר 2013 פרצו הפגנות של ארגוני האופוזיציה הלאומניים[דרוש מקור], הפגנות שבפתח שנת 2014 התדרדרו לכדי מהומות אלימות מאוד והתנגשויות מול המשטרה, על רקע סירובה של ממשלת אוקראינה לחתום על הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי, המהומות שכונו בשם יברומאידן, הביאו למותם של עשרות מפגינים וללקיחתם בשבי של עשרות שוטרים בידי המפגינים, שדרשו את התפטרותו של הנשיא ויקטור ינוקוביץ'. בסופו של דבר, הפרלמנט האוקראיני, הראדה העליונה, הצביע בעד הדחתו מתפקיד הנשיא ושלילת סמכויותיו. באותו היום נמלט מארמון הנשיאות בקייב ונסע למעוז תומכיו בעיר חרקוב.

בליל 21 בפברואר 2014 נמלט לרוסיה[4][5][6]. תחילה שהה ברוסטוב על הדון בדרום רוסיה ולאחר מכן דווח בתקשורת הרוסית כי הוא חי בבארוויחה במחוז מוסקבה[7].

ינוקוביץ' היה מבוקש על ידי האינטרפול[8]. בשנת 2019 בית משפט באוקראינה הרשיע אותו ב"פשע נגד הביטחון הלאומי" בשל ניסיונותיו לדכא את המחאות ב-2014 נגד שלטונו, שהובילו לבסוף להפלת ממשלתו. הוא גם הורשע בכך שביקש מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין לשלוח כוחות לפלוש למדינה אחרי שנמלט ממנה ונשלח ל-14 שנות מאסר. גזר הדין ניתן בהיעדרו[9].

ינוקוביץ' תומך בקו פרו-רוסי בפוליטיקה של אוקראינה, ומחוזות אוקראינה המזרחיים, הקרובים יותר מבחינה היסטורית ואתנית לרוסיה, הם בסיס התמיכה שלו. הוא בעל תואר ראשון במכוניות ומכונאות רכב מהמכון הפוליטכני של דונצק משנת 1980. הוא קיבל תואר שני במשפט בינלאומי מהאקדמיה האוקראינית לסחר חוץ מ-2001, והוא בעל תואר שלישי בכלכלה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ויקטור ינוקוביץ' בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Януковичу возвращают судимости (רוסית)
  2. ^ רויטרס, אוקראינה: המועמדים הפרו-רוסים עלו לסיבוב השני, באתר ynet, 17 בינואר 2010
  3. ^ סוכנויות הידיעות, ויקטור ינוקוביץ' הפרו-רוסי נבחר לנשיא אוקראינה, באתר ynet, 8 בפברואר 2010
  4. ^ "Putin: Russia helped Yanukovych to flee Ukraine". BBC. 24 באוקטובר 2014. נבדק ב-2014-10-31. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Polityuk, Pavel (22 בפברואר 2014). "Ukraine parliament ousts Yanukovich, Tymoshenko freed". Reuters. נבדק ב-2014-03-17. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Putin: Russia helped Yanukovych leave Ukraine, Interfax-Ukraine (24.10.2014)
  7. ^ ""Медуза" рассказала о подмосковной даче Януковича". נבדק ב-2017-09-01.
  8. ^ הנשיא הנמלט של אוקראינה מבקש להגיע לטיפול בישראל, www.ynet.co.il, ‏2018-12-10
  9. ^ אוקראינה: 13 שנות מאסר נגזרו על הנשיא המודח ינוקוביץ' - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2019-01-25