פתיחת התפריט הראשי

ויקטור שקלובסקי

סופר רוסי

ויקטור בוריסוביץ' שְׁקְלוֹבְסקירוסית: Виктор Борисович Шкловский;‏ 12 בינואר1893, סנקט פטרבורג5 בדצמבר 1984) היה חוקר ספרות וסופר רוסי ממוצא יהודי.

ויקטור שקלובסקי
Ви́ктор Бори́сович Шкло́вский
Sklovsky.jpg
לידה 12 בינואר 1893 (יוליאני)
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בדצמבר 1984 (בגיל 91)
סנקט פטרבורג, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, מבקר קולנוע, תסריטאי, משורר, מבקר ספרותי, כותב מדע בדיוני, היסטוריון של הספרות, film scholar, בלשן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מסה, תסריט, רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

ויקטור שקלובסקי נולד בסנקט פטרבורג, הצעיר מבין ארבעת ילדיו של בוריס שקלובסקי, יהודי מומר, מרצה למתמטיקה בבית הספר הגבוה לקציני חיל התותחנים, וברברה בונדל (שהייתה ממוצא גרמני). לאחר סיום בית ספר תיכון למד היסטוריה באוניברסיטת סנקט פטרבורג. בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, התנדב לצבא. סיים קורס קצינים מזורז ושירת ביחידת השריוניות. לאחר מכן היה מדריך בבית הספר לקצינים. בשנת 1917 נפצע בחזית. באותה שנה עוטר בצלב גאורגי מדרגה 4 על אומץ ליבו בקרבות.

שקלובסקי לקח חלק פעיל במהפכת פברואר ואף נבחר להיות חבר בסובייט פטרוגרד מטעם המפלגה הסוציאל-רבולוציונית. כחבר המפלגה הוא התנגד לההפיכה הבולשביקית. בתחילת 1918 לקח חלק פעיל במרד אנטי-קומוניסטי בסנקט פטרבורג. לאחר כישלון המרד נמלט לקייב, שם גויס לצבאו של פבלו סקורופדסקי, שליט אוקראינה. לאחר נפילת משטרו של סוקורופדסקי בנובמבר 1918 חזר שקלובסקי לרוסיה. בעזרתו של מקסים גורקי קיבל חנינה מהשלטון הקומוניסטי בתמורה להימנעות מכל פעילות פוליטית. בשנים 1919-1920 היה מרצה לספרות באחד המוסדות האקדמיים של סנקט פטרבורג. בקיץ 1920 גויס לצבא האדום והשתתף בקרבות נגד הצבא הלבן בדרום אוקראינה. בתום הקרבות חזר לסנקט פטרבורג.

שקלובסקי הקים את ה-OPOJAZ, אחת משתי הקבוצות (השנייה הייתה המעגל הבלשני של מוסקבה) של אסכולת "הפורמליזם הרוסי". שקלובסקי הוא הוגה מושג ההזרה, ובמיוחד ידועים מאמריו על "טריסטרם שאנדי" ועל האמנות כטכניקה.

הגותו הספרותיתעריכה

שקלובסקי תפס את הספרות כאמנות שנועדה לשנות את תפיסת האדם את העולם סביבו. במקום התפיסה הרגילה של העולם המציאותי, שהיא תפיסה אוטומטית ומהירה, ללא כל רגש אמנותי, צריכה הספרות להביא לתפיסה איטית יותר, מעוכבת, מהורהרת. האמצעי להשיג אפקט זה הוא ההזרה. ההזרה גורמת לנו לראות דברים באופן אחר מזה שהורגלנו בו. יצירת הזרה יכולה להתבצע באמצעים שונים, כמו שינוי נקודת המבט, שימוש במילים מוקשות, או פירוק העולם לרכיבים.

שקלובסקי תפס את הצורה האמנותית כאלמנט העיקרי בספרות, ואת העולם הבדיוני המיוצג כאלמנט משני. האפקטים הספרותיים, לדידו של שקלובסקי, צריכים להיות מודגשים: על התחבולה האמנותית להיות מעורטלת מההסוואות ה"מציאותיות" של העולם הבדיוני.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.