ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/17/טור אישי מאת אריה ענבר

להיות אנציקלופדיסט אריה ענבר
בנעורי הרחוקים, ברומניה הרחוקה לא פחות, הייתי תולעת ספרים רצינית, מהסוג המחסל ספר ביום ונמצא בחיפוש מתמיד אחר ספרים חדשים שעדיין לא קראתי. בהיותי טיפוס משונה, היו לי גם גיבורים משונים, לא הלכתי שבי אחר שמש העמים וגם לא אחרי כובשי עולם, לא הערצתי את הקטר הצ'כי המתנשף ולא את המפציץ ההונגרי, חיבבתי את השודד הקולע למטרה ואת הסופר שבכה כשכתב על מות גיבוריו, התפעלתי מהסופר העיוור שהכתיב יצירה אלמותית ומהגרמני ששם את הפליטים במרכז יצירתו - את הערצתי שמרתי לאיש בעל הידיעות המרובות ולאיש בעל הלשון המושחזת ואפילו לצבוע שמסר את ילדיו לבית יתומים. הערצתי אישים אלה על תרומתם למפעל האדירים של האנציקלופדיה הגדולה ומכך נקל להבין עד כמה אני נהנה מהעובדה שמרשים לי לקחת חלק במפעל אנציקלופדי אדיר כל כך ולעתים, אפילו מביעים הערכה לחלק מתרומותי. בדף של אמיר אהרוני נכתב: "אתם קולטים את זה? אני, אמיר א. אהרוני הקטן מישראל, כתבתי משהו ומישהו במדינה רחוקה עם ממשלה שלא אוהבת את ישראל השקיע כמה דקות מזמנו ותרגם את זה למלאית. זה תורגם גם ליפנית ולסרבו-קרואטית. אני מת על ויקיפדיה". אמיר מביע בזה, בדרך הטבעית והבהירה ביותר, התפעלות כנה מהפוטנציאל הגלום בוויקיפדיה, פוטנציאל שגבולותיו עוד לא נבדקו, ואני שותף לרגשותיו. הפוטנציאל הגלום בעריכותי בוויקיפדיה, בשילוב עם יראת הכבוד שלי כלפי המפעל האנציקלופדי, מחייבים אותי להתייחס ברצינות רבה לעשייה שלי בוויקיפדיה. משעשע אותי לעסוק במיתולוגיה יוונית, עולם אלים קסום, טבעי עבורי לעסוק בחידונאות, תחום בו אני מתמחה, קוסם לי לשוב לעלילות הספרים האהובים של נעורי, לכתוב על הפורץ הנוצץ (ארסאן לופאן, דמות שיצר הסופר הצרפתי מוריס לאבלאן) או על אמן הסיוף הפולני (פאן וולודיובסקי, דמות בלתי נשכחת מתוך טרילוגיה של סנקביץ'), עיסוק בהם יעלה זיכרונות של הנאה צרופה, אבל... האם אעסוק בעריכה אנציקלופדית להנאתי? האם אינני מחמיץ הזדמנות? לעריכה באנציקלופדיה יש השפעה מרחיקת לכת... בדף של Mort וגם בטור אישי שכתב, התייחס לבעיה הטמונה בשאלה מה הוא ידע קנוני ועד כמה הוא משקף את האמת ההיסטורית. השאלה הזאת הטרידה אותי רבות, בעיקר מאז התחילה התסיסה בין יהודי ברית המועצות, תסיסה שפתחה את שערי המעצמה הקומוניסטית ואִפשרה את יציאת היהודים. הייתי כבר בישראל, החזקתי אצבעות ליהודי ברית המועצות וחשתי אמפתיה רבה למאבקם, אך... במדיה הישראלית לא הוזכרו, לשם השוואה, יהודי רומניה ומאבקם לעלייה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, לא הוזכרו משפטי הציונים ברומניה ונוצר הרושם השגוי שהתהליך העובר על יהדות ברית המועצות הוא חסר תקדים. אחד הדודים שלי, קלמן ברנשטיין, ובנו אוסקר היו בין הציונים הרומנים שנעצרו לחקירה, בגלל	עמוד השער של האנציקלופדיה אריה ענבר במפגש סוכות	פעילותם בסיוע ליהודים שרצו לעלות לישראל, ולאחר שנחקרו בעינויים קרוב לשנתיים, גורשו השניים לישראל, יחד עם משפחתם. דודי מת כעבור מספר חודשים מהגעתו, מה שעבר עליו ומותו מעולם לא הוזכרו במדיה, ניגוד עצום מול הכיסוי שניתן למאבקם של אסירי ציון בברית המועצות. כבר היו מי שאמרו שהמנצחים כותבים את ההיסטוריה ואני הייתי משנה זאת וטוען שאת ההיסטוריה כותבים אלה שמסוגלים לכך, הן מבחינת הכישורים והן מבחינת הסמכות. כשהתחלתי לפעול בוויקיפדיה עדיין לא חשבתי על כך, פעלתי בעיקר בתחום הספרות, אך היעדרם של בעלי ידע לגבי רומניה, ההיסטוריה, הגאוגרפיה והתרבות שלה, ובמיוחד לגבי יהדות רומניה, הווקום הזה שאב אותי פנימה והתחלתי לפעול בתחום זה. את הידיעות הדרושות לעריכת תחומים בהיסטוריה של יהדות רומניה ליקטתי מתוך מעט הספרים שכבר היו בספרייתי, רכשתי ספרים נוספים מ"יד ושם" וגם מרומניה וגם שוטטתי ברחבי האינטרנט בשפה הרומנית, שם ההיצע בתחום זה גדול לאין שיעור מההיצע בעברית. תחילה נתקלתי בקשיים רבים, לא היו מקורות מסודרים ומאורגנים וניסיונותי לאסוף מידע בסיסי על אישים, כדוגמת דוד שוב או אברהם לייבה זיסו, מנהיגם של הציונים הרומנים לפני מלחמת העולם השנייה, במהלכה ומייד אחריה, נתקלו בקיר אטום - אפילו את הכתיב המדויק של שמותיהם היה קשה לאתר. היום, כשנתיים לאחר שהתחלתי לעסוק בכך, זמן קצר במושגים אנושיים רגילים, אך ארוך במושגים אינטרנטיים, המרחב מתמלא פרטים, כל מי שיש לו פיסת מידע, מוסיף לערך שנוצר ולאט, לאט, חידת הפסיפס מתגלה. בנושא שואת יהודי רומניה, שלא זכה לטיפול של ממש בוויקיפדיה העברית, בדומה למצב ביתר הוויקיפדיות, כולל הרומנית והאנגלית, חל מהפך במהלך השנתיים האלה, ערכים כמו פרעות דורוחוי ומרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט, שכתבתי בעברית וברומנית ועופר קדם תרגם לאנגלית, פתחו את הדרך ויצרו מוקד לדיונים בנושא ופיתוח ערכים נלווים. בחיפושי באינטרנט גיליתי לאחרונה יותר ויותר אתרים, חלקם ממשלתיים, הניזונים מערכים אלה ואפילו לא טורחים לשנות את הניסוחים. מציאות זו מוכיחה לי שיש פרי לעמלי ומשקל לתרומתי וזה ממלא אותי סיפוק. פרס נוסף, שקיבלתי על עיסוקי בוויקיפדיה, היא הרחבה גדולה של ידיעותי בתחומים בהם כתבתי - כדי לכתוב טוב ככל האפשר, למדתי את הנושאים בהם עסקתי, הרחבתי את אופקי והוספתי גוונים לתמונת עולמי. כתיבה על נושאים "רציניים" יכולה לשחוק את הכותב וכך קרה לי לאחר עיסוק ממושך בתקופת השואה, אז לקחתי הפסקה מכך ועברתי לתחומים אחרים, עד שאצבור די כוח נפשי להמשיך ולהתמודד עם התקופה החשוכה הזו ועם מעשי אנוש כה מחרידים. בינתיים אפשר לשחק (משחקים רציניים) בשלג.
	הערצתי אישים אלה על תרומתם למפעל האדירים של האנציקלופדיה הגדולה ומכך נקל להבין עד כמה אני נהנה מהעובדה שמרשים לי לקחת חלק במפעל אנציקלופדי אדיר כל כך ולעתים, אפילו מביעים הערכה לחלק מתרומותי.