ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/37/שלוש הצעות לשיפור ויקיפדיה


שלוש הצעות לשיפור ויקיפדיה

מאת: כובש המלפפונים

במהלך השנים שבהן אני עורך בוויקיפדיה עלו בי כל מיני תהיות באשר לממשק ויקיפדיה ולדרכים שבאמצעותן ניתן יהיה לשפר אותו. בכתבה הזו אציג שלוש בעיות שהממשק, לטעמי, לוקה בהן, ופתרונות אפשריים לבעיות אלה. אני הדיוט בכל הקשור לתכנות. מטרתי כאן היא ליזום דיון בנושא, שאולי יביא את הטמעתן של הצעותיי בתוך מרחב ויקיפדיה בעתיד.

מי כתב את הערך?
הרבה מאוד קוראים המפקפקים באמינותה של ויקיפדיה, טוענים, ולא בצדק, שלא ניתן לדעת מי כתב את הערך שאותו קוראים, וכן שאותם כותבים אלמוניים אינם מומחים בתחומם. לפיכך, הדבר מעיד על האיכות הנמוכה של הערכים בוויקיפדיה. עם זאת, יש לזכור כי הטוענים כך לא מכירים את הלשונית "גרסאות קודמות" שבפתיחת כל ערך. דא עקא, רשימת הגרסאות ועורכיהן עלולה להיות ארוכה כאורך הגלות. רוב העריכות בלשונית "גרסאות קודמות" כולל תיקוני הגהה זעירים, המקשים למצוא את כותבי הערך. הניסיון למצוא מיהם אותם כותבים עלול להיות שקול לניסיון למצוא מחט בערימת שחת.

כשאני קורא ערך שהרשים אותי, אני תמיד ניגש לברר מיהו הכותב. אני בודק מיהו האיש שמרבית העריכות שצבועות ירוק בדף הגרסאות הקודמות הן שלו. עם זאת, אינדיקציה זו עלולה להיות מטעה בערכים נקראים במיוחד או כאלה שנכתבו על ידי כותבים רבים. אם מבקשים לאתר כותב של טקסט מסוים יש לעבור גרסה-גרסה עד שתימצא הגרסה שבה נכתב אותו קטע.

  • ראשית כל, אני מציע להבליט את הלשונית "גרסאות קודמות" בראשית הערך, כדי להגדיל את החשיפה שלה לקורא הממוצע, בשונה מהמצב כיום. אולי אף כדאי לשקול ולשנות את שמה ל"רשימת הכותבים".
  • שנית, באחד מאתרי הסטטיסטיקה של הערכים בוויקיפדיה האנגלית ניתן לראות בתרשים עוגה מיהם המשתמשים שתרמו את מירב הבתים לערך. כדי להתגבר על החיפוש המתיש אחר כותב הערך, אני מציע לייבא תרשים זה גם לגרסה העברית כחלק מלשונית "רשימת הכותבים".
  • שלישית, אני מציע שבסימון קטע מסוים בערך ניתן יהיה למצוא את הגרסה הראשונה שבה הופיע אותו הקטע, וכך לאתר את כותבו מבלי להיעזר בחיפוש מסוג זה.

אף שהכתיבה בוויקיפדיה פתוחה לכל דכפין, ערכים רבים נכתבו על ידי מומחים בתחומם. אציין לטובה את קורס הגמלאים ואת מיזם עבודות ויקידמיות, שבזכותם נכתבים ערכים כאלה. ערכים מסוג זה ראויים לציון בוויקיפדיה, והם, לטעמי, עשויים אף להשתוות ברמתם לערכים באנציקלופדיות מסורתיות. חבל שרוב הקוראים של אותם ערכים כלל לא מודעים לעובדה זו. אם תתווסף לשונית בולטת שתוכל להציג מי אחראי לרוב כתיבת הערך, ניתן יהיה לרוקן מתוכן את הטענות שערכי ויקיפדיה נכתבים על ידי אלמונים שאינם מומחים בתחומם. ניתן יהיה אף להוכיח כי הטיעון שלהם אינו מחזיק מים בייחוד במקרים שבהם הכותב הוא איש מקצוע בתחום שעליו הוא כתב ערך.

איך כותבים ערך חדש?
אחת השאלות העולות תדירות בדף המתנדבים של "ותיקים למען חדשים" היא איך כותבים ערך חדש בוויקיפדיה. מאן דהוא ללא כל ידע טכני בכתיבת ערך, המבקש להרים לוויקיפדיה תרומה יתקשה לעשות זאת בקלות. לדעתי, זו עובדה מצערת. אני מציע לתת כלים שיאפשרו לכל עורך חדש לכתוב ערך שלם, גם ללא ידע קודם.

אני מציע ליצור קישור שמשתמשים חדשים יוכלו להיתקל בו, שיוביל למעין "מחולל ערכים". אותו קישור יוכל להופיע בדף הבית למשתמשים חדשים, או, לחילופין, בעמוד הראשי של ויקיפדיה – כחלק מפסקת "הטיפ היומי". בקישור תמוקם תיבת כתיבה, ולאחר שהמשתמש יקליד בה את שם הערך שברצונו לכתוב ייפתח עבורו ממשק ליצירת ערך בעל שם זהה.

הצעתי מבוססת על אשף הערכים בוויקיפדיה העברית. תחילה המשתמש יצטרך לבחור את נושא הערך –אישיות, מלחמה, יצור חי וכו'. אם, למשל, העורך בחר לכתוב על אישיות, ולאחר מכן בחר ב"אומן" – תתווסף לערך תבנית "אומן". לאחר מכן תיפתח לעורך תבנית נוסף, שם הוא יתבקש להקליד את כל הפרטים שהוא יודע על האומן, לרבות תאריך לידה, תחום עיסוק ויצירות מפורסמות. כל המידע שיזין העורך "יומר" הן לטקסט אנציקלופדי והן לנתונים בתוך התבנית.

מכאן הדרך עד לפרסום הערך פשוטה: לאחר שהעורך מילא את הנתונים הבסיסיים שהומרו לטקסט בערך ובתבנית, יהיה עליו להשלים את הכתיבה באמצעות העורך החזותי. כתיבה מסוג זה אינה דורשת בקיאות בממשק ויקיפדיה גם עבור עורכים מתחילים. לאורך הכתיבה יקבל העורך המתחיל המלצות לתוספות בערך, כגון הערות שוליים, שניתן ליצור בקלות רבה באמצעות העורך החזותי. בסיום הכתיבה, הערך יפורסם כטיוטה ולא יעבור ישירות למרחב הערכים, מתוך הנחה שרבים, ביניהם משחיתים, יערכו ניסיונות ב"מחולל הערכים". העורך יוכל להגיש בקשה להעברת אותו הערך לדף במרחב הערכים, ולאחר שהערך ילוטש על ידי עורכים ותיקים, ייכלל הערך בוויקיפדיה. כך יתאפשר לכל ליצור ערך בוויקיפדיה ללא הסתבכות עם הממשק.

מה דעתך על הערך?
על נושא זה כתבתי בקצרה בדף ההילולים שלי, ואני ארחיב עליו כאן. כשבודקים מבחינה סטטיסטית ערכים שהופיעו בעמוד הראשי ביום מסוים, בפרט בפינת הערכים המומלצים או "הידעת?", ניתן לגלות כי באותו היום עלה במידה ניכרת מספר הצפיות באותו הערך, ורבים מהקוראים באותו היום הם משתמשים לא רשומים. עם זאת, כמעט תמיד אותה עלייה לא מיתרגמת לעריכות חדשות בערך או לפתיחת דיון חדש בדף השיחה של הערך, וחבל. אותם קוראים מזדמנים עשויים היו ליזום דיון באשר לכתוב בערך, להציע בו שיפורים או לדווח על טעויות שמצאו בו. ייתכן מאוד שהצעותיהם היו מתקבלות, בהתבסס על חכמת ההמונים. דבר זה נכון גם לערכים אחרים בוויקיפדיה, שנקראים יום-יום על ידי גולשים מרחבי המרשתת.

אני סבור שתופעה זו נובעת מכך שרבים מהמשתמשים החדשים חוששים מכך שעריכתם תבוטל. הם גם לא מכירים היטב את ממשק דפי השיחה בוויקיפדיה, כי כפתור השיחה לא מספיק בולט לעין בגוף הערך. למען האמת, כבר כיום קיים כפתור "משוב" בתחתית כל ערך, אך גם הוא לא בולט לעין דיו כדי שמשתמשים אנונימיים יעשו בו שימוש נרחב.

אני מציע אפוא למקם את דף השיחה ישירות בתחתית הערך, במקום שם ממוקמת התבנית "משוב" כיום. אני אף מציע להפוך את ממשק ההתדיינות בו לנגיש יותר, בדומה, למשל, לממשק הזרימה, אך עם שיפורים. הקורא יוכל לסווג את המשוב שלו לשלושה סוגים, כפי שציינתי לעיל: שאלה, דיון ודיווח על טעות (בדומה לממשק "דיווח על טעות" שקיים כיום). אחד ממכריי, שרשם הערה בדף השיחה של אחד הערכים בוויקיפדיה, שאל אותי אם מישהו יראה את שכתב. עניתי לו שבמקרה זה הסבירות ששאלתו אכן תיענה נמוכה מאוד. אני מציע שבכל פעם שבה קורא ידווח על טעות בדף השיחה של הערך, בעלי הידע באותו נושא יתויגו מיד, כדי להציע לאותו קורא פתרונות.

אני משוכנע שאם הממשק הוויקיפדי יעודד את השימוש בדפי השיחה של ערכים, מספר העורכים הפוטנציאליים של ויקיפדיה יגדל וילך. אני עצמי כתבתי לפני מספר חודשים שמה שדחף אותי להירשם לוויקיפדיה וליצור חשבון הוא הגילוי של עולם דפי השיחה בוויקיפדיה. דבר זה גרם לי להבין כי ויקיפדיה היא לא רק ערכים, ושהרבה מהנעשה מתרחש "מאחורי הקלעים". אני מקווה שעורכים שיוכלו להשפיע על ערכים קיימים בקלות רבה יותר, ואף ליצור אותם בקלות, יקבלו עידוד להירשם לוויקיפדיה.

לסיכום... אני מציע כאן שלוש הצעות: האחת היא לאפשר לכל מי שמעוניין לדעת מיהם כותבי הערך שבו הוא מעיין; השנייה היא להקל על כל הרוצה בכך להתנסות בעצמו בכתיבת ערכים; והשלישית היא לעודד השתתפות בדיון על ערכים קיימים. אני, כמובן, אשמח לשמוע את דעתכם על ההצעות האלה בדף השיחה של הכתבה, אולי לקראת מימוש גרסה שלהן בעתיד.