ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/8/טור אישי מאת אביהו

טור אישי
אביהו

הכיף שבכתיבה, או למה אני עדיין בוויקיפדיה

לאנשים שונים יש סיבות שונות לכתוב בוויקיפדיה. יש החולקים ידע שנצבר אצלם מתוך תחושה של תרומה לקהילה, יש כאלה שפשוט נהנים מהכתיבה (ועוד יותר כשכתיבתם זוכה לשבח הקהילה) ולעומתם יש המצטרפים במטרה לקדם אג'נדה פוליטית או חברתית, ויש כותבים מזדמנים שבשבילם ויקיפדיה היא עוד אמצעי פרסום בחינם. כשהצטרפתי לוויקיפדיה בנובמבר 2003 עשיתי זאת בעיקר כחובב טריוויה. למען האמת אין תחום מסוים בו אני יכול להתגאות שהתמקצעתי בו עד כדי כך שאוכל לכתוב ערך בו מהתחלה ועד הסוף שכל כולו פרי זיכרוני מבלי לפנות למקורות. אני יודע הרבה על נושאים רבים, ולכן ראיתי את עצמי בעיקר כעובר על ערכים של אחרים ומתקן שגיאות מידע. אלא שבאותה תקופה היו בוויקיפדיה העברית מעט כותבים, ומתיקון שגיאות בערכים אחרים התחלתי ליצור שגיאות כאלה בעצמי כשהתחלתי לכתוב ערכים בנושאים מגוונים בהתאם לספרים שקראתי אז. בשלב מסוים התמקדתי בפיזיקה של חלקיקים ובאישים האחראים לגילויים בתחילת המאה ה-20, ואז מישהו כתב את הערך הקצר אי הפסחא והכיוון שלי בוויקיפדיה השתנה לגמרי.

אי הפסחא

לאי הפסחא שמורה בלבי פינה חמה מאז שקראתי כילד את הערך על האי שהופיע באנציקלופדיה תרבות. למי שלא מכיר מדובר באנציקלופדיה לנוער ב-16 כרכים מתורגמים מאיטלקית של הוצאת מסדה, שאינה ערוכה בסדר אלפביתי, אלא כל חוברת הכילה ערכים במגוון נושאים שלוו בציורים מרהיבים. לאי הפסחא הוקדשו באנציקלופדיה שני עמודים מלווים בציורים ססגוניים וטקסט שסיפר על אי רחוק אפוף תעלומות. כיצד הופתע החוקר האירופי הראשון שהגיע לאי כשמצא בו פסלי ענק ואוכלוסייה ידידותית, ואיך גילו החוקרים הבאים שהפסלים הופלו ושהאוכלוסייה נעלמה ואחר כך שבה והופיעה. באותו ערך גם הסבירו את התעלומה שאותה, לשיטתם, פתר הנורבגי תור היירדאל (שאת שמו הכרתי רק משום שחויבנו בבית הספר לכתוב יומן קריאה על הספר "מסע קון טיקי").

על פי ההסבר ב"תרבות" חיו באי הקטן והמרוחק שתי אוכלוסיות שונות, האחת שהגיעה ראשונה לאי מפולינזיה ונהגה להאריך את תנוכי אוזניה באמצעות משקולות ולכן הייתה מכונה "ארוכי האוזניים" והשנייה, שכונתה לשם הבדלה "קצרי האוזניים", הגיעה לאי מאמריקה הדרומית ושועבדה על יד ארוכי האוזניים שהכריחו את קצרי האוזניים לחצוב את פסלי הענק, להוביל אותם למקומות המיועדים ולהעמידם. יום אחד התמרדו קצרי האוזניים, הרגו את משעבדיהם והפילו את הפסלים שהיו סמל לשעבוד. אחר כך פרצה מלחמה בין המשפחות של המנצחים ולכן הסתתרו כולם במנהרות שנחצבו בקרקע הוולקנית של האי, ולכן הייתה תקופה שבה היה נראה כאילו האוכלוסייה נעלמה. הסבר מרתק, יפה, פשוט והגיוני וכיום ידוע כי הוא שגוי לחלוטין.

כיוון שהנושא סקרן אותי קראתי גם את הספר "אקו אקו" שכתב היירדאל לאחר מסע המחקר באי הפסחא. התאוריה שהופיע בתמצית באנציקלופדיה תרבות, אכן קיימת בספר, אבל הספר גם הוסיף מידע מעניין על האי. על המנהרות המשפחתיות הסודיות הרבות החפורות בו, על הנוהג לשמור במנהרות את האוצר המשפחתי, פסלוני אבן, על הכתב המיוחד המכונה "רונגו רונגו" ועל פתרון התעלומה של חציבת הפסלים בידי אנשים שלא הכירו את הברזל וכיצד הצליחו אנשים אלו להעמיד פסלים שמשקלם עשרות טונות על הבמות המיוחדות כשלא עמד לרשותם שום אמצעי מכני או ידע הנדסי מינימלי.

גם תור היירדאל עצמו הוא דמות מסקרנת. החל מרעיון וביצוע מסע קון טיקי ודרך הניסיון להוכיח שהיה קשר בין מצרים הקדומה לאמריקה באמצעות מסעות רע 1 ורע 2, אבל, לדעתי, דווקא את הסיפור המעניין ביותר עליו קראתי בספרו האוטוביוגרפי (שלא תורגם למיטב ידיעתי), "פאטו היבה", על צעיר בעל אידיאלים שגדל בנורבגיה בשנות ה-30 והחליט שהעולם המודרני הורס את האדם ושיש לחזור לחיות בטבע, ושגם הגשים את האידיאל באמצעות מגורים במשך שנה באי פאטו היבה שבאיי מרקיז, חלק מפולינזיה הצרפתית. מהחוויה הזו יצא היירדאל עם אידיאלים מנופצים, אבל גם עם הרעיון אותו שמע מפולינזי זקן, על כך שאת פולינזיה יישבו תושבים מאמריקה הדרומית ולא מאסיה כפי שהיה אז מקובל לחשוב. רעיון זה, שהבשיל שנים אחר־כך למסע קון טיקי, התפתח לתורה שהפכה אצל היירדאל לקיבעון ולה הקדיש את יתרת חייו, ותמציתה שתרבויות קדומות רבות היו קשורות זו בזו וניזונו האחת מהשנייה, גם אם לכאורה המרחק ביניהם ואמצעי התחבורה שהיו בידיהם לא מאפשרים קשר כזה. היירדאל היה דמות ציורית וזכה להרבה אזכורים בתקשורת ולכך שיוקם מוזיאון באוסלו שינציח את מסעותיו, אבל רעיונותיו לא התקבלו על ידי הממסד המדעי ובדיקות באמצעים מודרניים של מחקר גנטי ותיארוך רדיואקטיבי הוכיחו כי טעה.

רק לאי הפסחא הוקדשו באנציקלופדיה שני עמודים מלווים בציורים ססגוניים וטקסט שסיפר על אי רחוק אפוף תעלומות. כיצד הופתע החוקר האירופי הראשון שהגיע לאי כשמצא בו פסלי ענק ואוכלוסייה ידידותית, ואיך גילו החוקרים הבאים שהפסלים הופלו ושהאוכלוסייה נעלמה ואחר כך שבה והופיעה.

כמקובל בוויקיפדיה, לצערי, עלה הערך על אי הפסחא לראשונה כקצרמר יבש: מיקום, קצת גאוגרפיה, ואזכור פסלי הענק. לאחר מה שכבר ידעתי על המקום היה ברור לי שאסור להשאיר את הערך על המקום בצורה זו. החלטתי שהפעם אבצע מחקר מעמיק יותר לפני שאשכתב את הערך. חזרתי וקראתי את ספרו של היירדאל "אקו אקו". קראתי את המאמר המרתק של ג'ארד דיימונד על השואה האקולוגית של אי הפסחא שהופיע בתרגום לעברית במגזין גלילאו (ונגיש באמצעות קישור בסוף הערך), ואת המידע המגוון שהיה אז באינטרנט על אי הפסחא (היום, שלוש שנים אחר־כך, כמות המידע במרשתת גדולה לאין שיעור), וכתבתי גרסה ראשונה של הערך, שהיה אז, כנראה, המקור המפורט ביותר בעברית בנושא. ושוב כמקובל בוויקיפדיה הערך עבר עריכות רבות שבהן נוספו לו על ידי ועל ידי ויקיפדים אחרים פריטי מידע נוספים, וכן נוספו לו תמונות רבות (ואחרות נמחקו).

מיזם אי הפסחא

עד כאן אין בעצם סיפור יוצא דופן. אני מניח שרבים כותבים בוויקיפדיה על נושאים שמעניינים אותם, וחלקם גם עושים מחקר לפני כן. שינוי הכיוון מבחינתי חל לאחר שהעליתי את הערך והופתעתי מכמות הקישורים האדומים בו. באותה תקופה היו בוויקיפדיה פחות מ-10,000 ערכים ולכן גם ערכים בסיסיים ביותר לא היו. זו הנקודה בה החלטתי להכחיל (כלומר לכתוב את הערך) כל קישור אדום, ולעשות זאת ברמה הגבוהה ביותר שלה אני מסוגל. כלומר לא להסתפק בתרגום הערך האנגלי המקביל, אלא לנסות לחפש מקורות אחרים עשירים יותר (בייחוד בעברית).

התהליך ארך כשנה וחצי והיה מתיש (אפשר לראות את רשימת הערכים שנוצרו במיזם בדף המשתמש שלי), אבל היה בו גם כיף גדול ולכך אני מרמז בכותרת. האפשרות להרחיב ידע בנושאים שבהם ידעתי מעט קודם ושאלמלא ויקיפדיה לא הייתי מגיע אליהם היה מבחינתי מרתק, לעתים משעשע ולפעמים מפתיע. כמה דוגמאות:

  • מי היה מאמין שפעם הייתה לשלשת של עופות מצרך יקר ערך עד כדי כך שבאמצע המאה ה-19 קבע נשיא ארצות הברית בחוק הקיים עד ימינו שמותר לכל אמריקני להשתלט על כל אי בלתי מיושב בעולם על מנת לכרות ממנו את המוצר הריחני (גואנו)? ושלחוק, לכאורה מוזר זה, תהיה משמעות אסטרטגית 80 שנה אחר־כך, כאשר באי שעליו השתלטו אמריקנים בגלל חוק זה היה לארצות הברית בסיס ימי ואווירי במרכז האוקיינוס השקט שהניסיון היפני לכובשו הסתיים במפלה היפנית הראשונה במלחמת העולם השנייה (קרב מידווי)?
  • כמה מכם יודעים שהכתב ההירוגליפי המצרי שנראה כאוסף של ציורים הוא בעצם כתב פונטי ושניתן לכתוב בו בכל כיוון (מימין לשמאל, משמאל לימין או למעלה למטה)?
  • האם ידעתם כי קיימים סוגי דבש שאינם מזיקים לדבורים המכינות אותם, אבל הרעילים לבני אדם?

חלק מהערכים שנכתבו עסקו בנושאים שעניינו אותי מקודם, אבל הייתי צריך גם לכתוב ערכים בנושאים שלא רק שאיני מבין בהם דבר כמו אקלים וגאולוגיה ואפילו בוטניקה, אלא שהם נראו לי תמיד כנושאים משעממים ביותר בהשוואה להיסטוריה וגאוגרפיה, והופתעתי. כל כך הופתעתי שעד היום אני ממשיך לכתוב על גאולוגיה (לצערי אין לי שותפים בנושא) וכל זה הודות לפרופסור עקיבא פלכסר שספרו "גיאולוגיה יסודות ותהליכים" הראה לי כיצד כימיה, גאומטריה, ביולוגיה (מאובנים הם חלק חשוב מאד בגאולוגיה להבנת סביבת היצירה ולתיארוך סלעי משקע) פיזיקה וסתם ניחושים מלומדים (למשל החלוקה הפנימית של כדור הארץ) מתחברים למדע מרתק שלכאורה נועד רק להסביר את העולם שסביבנו אבל יש לו עם זאת גם צדדים מעשיים מאד (איתור אוצרות טבע).

חלק מהערכים שנכתבו במסגרת המיזם הפכו בסופו של דבר לערכים מומלצים, ואין ספק שההרגשה לקבל חיזוק מהקהילה על העבודה שנעשתה היא נפלאה, אבל הסיפוק העיקרי היה מהתהליך, מהלימוד, מהאתגר ומהתוצאה הסופית. המריבות האינסופיות שוויקיפדיה חווה כל הזמן, המחנאות שיוצרת קואליציות בין ויקיפדים מכלילנים ומולם את המחקנים. הפרישות הרועמות, נבואות הזעם על חורבן ויקיפדיה, כל אלה מתגמדים מול התוצר ההולך ומתהווה על ידי אנשים שכיף להם לכתוב.

עד כאן אין בעצם סיפור יוצא דופן. אני מניח שרבים כותבים בוויקיפדיה על נושאים שמעניינים אותם, וחלקם גם עושים מחקר לפני כן. שינוי הכיוון מבחינתי חל לאחר שהעליתי את הערך והופתעתי מכמות הקישורים האדומים בו. באותה תקופה היו בוויקיפדיה פחות מ-10,000 ערכים ולכן גם ערכים בסיסיים ביותר לא היו. זו הנקודה בה החלטתי להכחיל (כלומר לכתוב את הערך) כל קישור אדום, ולעשות זאת ברמה הגבוהה ביותר שלה אני מסוגל.