ויקיפדיה:הידעת?/המתנה

ראשי דיונים


חברי המערכת: עורכי המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה).

כשלב ראשון להצעת קטע "הידעת?" או להסרת קטע קיים, יש להציגו בדף המתנה זה. כאן יערכו דיונים בקטעים שהוצעו ויוחלט אם לקבלם ולהציגם. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים אלו ולהשפיע.

הוספהעריכה

נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בתחילת סעיף מספר אחת. לא בסופו. זה הנוהל החדש. ראו את דף השיחה

הקשר שבין הזואולוגיה וההלכהעריכה

סדרת מכפילי הפרסה היא סדרה גדולה של יונקים. מאפיין עיקרי של סדרה זו, שממנו נגזר שמה, הוא מספר זוגי של אצבעות המכוסות בפרסות. מתוך חמש אצבעות הגפה, לכל מיני הסדרה, חסרה האצבע הראשונה, והשנייה והחמישית קטנות או לא קיימות, מה שמותיר שתיים או ארבע אצבעות. תת-סדרה בסדרת מכפילי הפרסה הם מעלי הגירה. כדי שבהמה תהיה כשרה לאכילה היא צריכה להיות מפריסת פרסה ומעלת גירה, ודרישה זו יוצרת חפיפה כמעט מושלמת עם תת-הסדרה הטקסונומית של מעלי הגירה בתוך סדרת מכפילי הפרסה. הסוסיים, הקרנפיים והטפיריים אינם כשרים, משום שאינם שייכים לסדרת מכפילי הפרסה, ותת-סדרת דמויי החזיר אינם כשרים, אף שהם מכפילי פרסה, משום שאינם שייכים לתת-סדרת מעלי הגירה. יוצאת מן הכלל היא משפחת הגמליים, השייכת טקסונומית למעלי הגירה ולמכפילי הפרסה, אך אינה כשרה לאכילה. התורה מחשיבה את הגמליים כבהמה שאינה מפריסה פרסה, ופרשנים רבים עמלו בהסבר הדבר.

בברכה, אביתר ג'שיחה • 20:04, 7 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

הביטוי "חסרה האצבע הראשונה, והשנייה והחמישית קטנות או לא קיימות" מבלבל מאוד. אני מציע לכתוב משהו כמו "חסרה האצבע המורה, כמו כן, הזרת והאמה קטנות או חסרות". תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:20, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
האצבע הראשונה היא האגודל, השנייה היא האצבע (המורה), והחמישית היא הזרת, אבל כל זה נכון רק לבני אדם. בבעלי חיים אחרים לא נראה לי שמקובל להעניק שמות לכל אצבע. בכל מקרה, נראה לי שאנסח את הקטע מחדש, כדי שיהיה יותר קצר ויותר מעניין. אביתר ג'שיחה • 14:28, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הבעיה פה שכל הקטע מדבר ליד הנושא במקום עליו. אפילו התמונה היא של פרה במקום של גמל. אומרים ישנה - שיחה 14:37, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אתה החלטת שהנושא הוא סימני הכשרות בהלכה, ואז הקטע באמת מדבר רק "ליד הנושא במקום עליו". לי הנושא הזה נראה פחות מעניין, ולכן אני כתבתי קטע "הידעת?" שהנושא שלו הוא התאמה מפתיעה בין מיון טקסונומי לבין סיווג הלכתי. לפי הנושא שלי, הקטע מדבר על הנושא וממש לא לידו. אביתר ג'שיחה • 15:27, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]


הסיבה הרשמית לזה שהסוס אינו כשר היא שהוא לא מעלה גרה, אם איני טועה... אומרים ישנה - שיחה 14:30, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
יש לך חוסר הבנה של כל החלוקה הטקסונומית. אתן דוגמה, ואז אני מקווה שיהיה ברור למה חשוב יותר לציין את זה שהסוס אינו ממכפילי הפרסה (כלומר, בלשון התורה, הוא אולי מפריס פרסה אבל לא שוסע שסע). ישנם כלי רכב יבשתיים וכלי רכב אוויריים. בתוך כלי הרכב האוויריים, ישנם כלי הרכב בעלי הכנפיים (מטוסים) וכלי הרכב בעלי המדחף (מסוקים). רק לשם הדוגמה (ולא באמת), דלק מטוסים מיועד רק לכלי הרכב האוויריים בעלי הכנפיים. כעת, אני רוצה להסביר למה דלק מטוסים לא מיועד לאמבולנסים. אני לא אגיד שהוא לא מיועד לאמבולנסים כי הם לא בעלי כנפיים. אני אומר שהוא לא מיועד לאמבולנסים כי הם בכלל לא כלי רכב אוויריים (וברור שאינם בעלי כנפיים). כנ"ל פה, מעלי הגירה הם תת-סדרה בתוך סדרת מכפילי פרסה. לכן, הסוס שאינו משתייך לכל הסדרה כולה, ודאי שאינו משתייך לתת-הסדרה שבתוכה. אביתר ג'שיחה • 15:27, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אינך אמור למחוק את דברי, כמו שאני לא אמור למחוק את דבריך. מעבר לזאת, אני לא רואה איך תוציא קטע "הידעת?" מהמידע הזה, עם הגישה הזו. הרצאה בטקסונומיה, שבסופה קישור רופף ולקוני להלכה, אינה קטע "הידעת?". צר לי.   נגד. אומרים ישנה - שיחה 18:48, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
גם אינך יכול לנהל חלק מהדיון בהערות נסתרות, שרק מי שלוחץ על כפתור העריכה הכללי רואה. זה לא עובד כך. אומרים ישנה - שיחה 18:54, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לא ניהלתי דיון. ניסיתי לנסח לעצמי משהו אחר, יותר טוב, כבסיס לקטע "הידעת?" שאכתוב בהמשך. כשראיתי שהזמן כלה והקטע לא נגמר, השארתי את הקטע הלא-גמור כהערה מוסתרת, כדי שמצד אחד יהיה לי נוסח שאוכל להמשיך, ומצד שני, לא יהיו פה גיבובים של קטעי "הידעת?" בלתי גמורים.
לגבי המחיקה, אתה צודק. הסרתי את סימון המחיקה. מצד שני, הסברתי למעלה מדוע הדברים שנאמרו שם בלתי מדויקים. אביתר ג'שיחה • 18:13, 9 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

כאן צריך תמונה של גמל.

לפי היהדות, כדי שבהמה תהיה כשרה לאכילה היא צריכה להיות מפריסת פרסה ומעלת גירה. חזירים, קופים וארנבים, למשל, אינם כשרים כי אינם מעלים גירה ואינם בעלי פרסות. הסוסיים, הקרנפיים והטפיריים, למשל, אינם כשרים, רק משום שאינם מעלים גירה. אולם הגמל אינו נחשב לכשר, למרות שהוא כן מעלה גירה וכן מפריס פרסה... כאן צריך לבוא ההסבר על מה היא פרסה וגם המחשה טקסונומית למיון המדעי לזה. התורה מחשיבה את הגמליים כבהמה שאינה מפריסה פרסה כאן צריך לבוא נימוק התורה או נימוקי הפרשנים או משהו כזה.

אומרים ישנה - שיחה 14:45, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

ניסיון נוסף, מקווה שהפעם זה "יעבוד". לקחתי כמה מן ההערות שלמעלה ושילבתי בקטע. את עניין הגמל השמטתי, כי גם ככה הקטע ארוך ועמוס. המעיין בערכים הרלוונטיים יוכל לראות שיטות שונות מדוע אינם כשרים.

לפי ההלכה, כדי שבהמה תהיה כשרה, היא צריכה להיות מפריסת פרסה, שוסעת שסע, ומעלת גירה. הסדר שבו מצוינים סימנים אלו, מתכתב באופן מדויק עם המיון המדעי של עולם הטבע. בעלי חיים רבים מקיימים את הסימן הראשון: כל בעלי החיים מסדרת מפריטי פרסה הכוללת את הסוסיים, הקרנפיים והטפיריים, הם בעלי פרסות. לכן נדרש הסימן השני – שוסעת שסע. לא מספיק שלבעל החיים יהיו פרסות. נדרש גם שפרסות אלו יהיו שסועות, וזה מתקיים רק בסדרת מכפילי פרסה. אצל מפריטי הפרסה, פרסה אחת מחברת את כל אצבעות הרגל, ואילו למכפילי הפרסה ישנן שתי אצבעות מופרדות, כך שהפרסה המכסה אותן שסועה. הסימן השלישי – העלאת גירה, מצמצם עוד את קבוצת הכשרות. ישנם שלושה תתי-סדרה בתוך סדרת מכפילי הפרסה – מעלי גירה, בעלי כרית ודמויי חזיר, ורק מעלי הגירה כשרים. כך, בתחילה נתקבלו שתי סדרות – מכפילי ומפריטי פרסה, אחר כך נשארה רק סדרת מכפילי פרסה, ובסוף נבחרה מכל הסדרה רק תת-סדרת מעלי הגירה.

בברכה, אביתר ג'שיחה • 19:33, 9 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

המשקפת של האדריכל הפכה לחלק מהבניין - פורטל:אדריכלות/הידעת?/35עריכה

כאשר צוות התכנון בראשות פרנק גרי שתכנן את בניין דיי שבווניס (לוס אנג'לס), קליפורניה, התלבט לגבי תכנון הכניסה לבניין, הניח הפסל קלאס אולדנבורג משקפת על מודל העבודה של הבניין. בסופו של דבר הפכה המשקפת, בקנה המידה המתאים, לחלק מהבניין.

אומרים ישנה - שיחה 12:32, 24 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

קוריוז. לא כולל מידע מרחיב אופקים באופן שמתאים לדף ראשי. חמויישֶה - שיחה 13:22, 31 באוקטובר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

הכדורגלן הנכה במונדיאל ללא נכים - פורטל:כדורגל/הידעת?/34עריכה

גארינצ'ה, הכדורגלן הברזילאי, נולד עם מספר מומים: עמוד השדרה שלו היה מעוות, רגלו הימנית הייתה מסובבת כלפי פנים ורגלו השמאלית, אשר הייתה מסובבת כלפי חוץ, הייתה קצרה בשישה סנטימטרים מרגלו הימנית. למרות זאת, אף אחד מהמומים הללו לא מנע ממנו להפוך לאחד הכדורגלנים הטובים שידע הכדורגל, ואף להיות שותף לזכיית נבחרת ברזיל במונדיאל פעמיים, ב-1958 וב-1962, בו היה גם מלך השערים (לצד מספר שחקנים אחרים) עם ארבעה כיבושים.

אומרים ישנה - שיחה 20:11, 14 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד. חמויישֶה - שיחה 12:35, 23 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מדוע צוללות מוארות באדום?עריכה

רווחת הסברה כי שודדי הים עטו רטייה על מנת לשמור, בעין המכוסה, על יכולת ראיית הלילה. המעבר התכוף בין הסיפון המואר באור השמש, לפנים האונייה החשוך, הקשה על עיני השודדים להסתגל מחדש לחשכה, והביא לעמדת נחיתות, למשל בעת לחימה. זאת מפני שחשיפה לאור מביאה לפירוק הרודופסין, חלבון קולט אור המצוי בקנים שברשתית, וכדי שישוב לעורר דחף עצבי בסביבה דלת אור, נדרשים מספר דקות לכך שריכוזו יעלה. כיום, על מנת להתגבר על תופעה זאת, באוניות מלחמה ובעיקר בצוללות נעשה שימוש בתאורה אדומה. המדוכים - תאי ראיית היום שברשתית, בשונה מהקנים, רגישים לצבעים, וזאת בשעה שהקנים כמעט וכלל אינם מגיבים לאורכי גל ארוכים. בכך למעשה, תחת תאורה אדומה, מתאפשרת עבודה בסביבה מוארת במקביל לעבודה בסביבה חשוכה – כגון התבוננות מבעד לעדשת הפריסקופ. מאותה סיבה, האור האחורי בכלי רכב קרקעיים הוא אדום.

Matankic - שיחה 20:02, 8 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

המשפט הראשון הוא עובדה שמופיעה בערך רטייה ללא מקור. מה מקורה? לדעתי הקטע מוצלח גם בלעדיה. Tzafrir - שיחה 20:10, 8 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אין לזה תיעוד היסטורי. זאת סברה שהרבה מציגים כעובדה (וצריך למחוק מהערך). רציתי להתחיל מאיזו אנקדוטה להכניס קצת 'מוטיבציה' אבל כמובן שאפשר גם בלי.. Matankic - שיחה 21:11, 8 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
מעניין. אומרים ישנה מחוץ לחשבון. 2.53.170.39 20:39, 8 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
התוכל בבקשה להביא מקור לכך שהתקופה הרפרקטורית בקנים שברשתית היא האחראית להסתגלותם לתנאי תאורה חזקה? תודה וחג שמח, ליאור पॣ • י"ד בתשרי ה'תשפ"ג • 23:03, 8 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
לא מצאתי מקור, מלבד לערך ראיית לילה (ביולוגיה) משם נלקח. במקום זאת התייחסתי לחלבון רודופסין, שקשור לראיית לילה. Matankic - שיחה 03:24, 9 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
איך החלטת שההסבר לסינוור הוא פירוק חלבונים קולטי אור? אני חשבתי, כל השנים, שההסבר הוא יצירת מחסור במולקולות, הדרושות לדחף עיצבי מהתאים קולטי האור או מתאי עצב, המחוברים אליהם. אנא, בדוק נקודה זו לעומק. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:47, 9 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הפירוק הוא של מלקולות רודופסין בחשיפה לאור (הניסוח הזה לקחתי מאנצילוקפדיה עברית בערך ראייה), מה שמביא למחסור שלהם. Matankic - שיחה 13:45, 9 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
זה לא המקור הכי מעודכן... אומרים ישנה - שיחה 15:43, 9 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אולי כדי להתעמק קצת פחות בפיזאולוגיה, ולכתוב "מסיבות פיזאולוגיות"? אומרים ישנה - שיחה 21:02, 9 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
מסיבות פיזולוגיות מרגיש קצת 'אנמי'. לא צריך לרדת לפרטים, אבל גם לא רואה איך אפשר להסביר בפחות משורה וחצי. Matankic - שיחה 22:06, 9 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מס חלונותעריכה

בישראל, ארנונה היא מס מוניציפלי, שבסיסו הוא השטח הבנוי של הנכס, שעליו הוא מוטל. אולם, מדידת שטח בנוי אינה פעולה פשוטה. מה גם, שההוראות משתנות לגבי חישוב החלק בשטח הבנוי המשותף בבית משותף, לגבי השטח שבעובי הקירות ולגבי אחוזי השטח המחושב מהמרפסות ומהחצרות המרוצפות. באירופה היו ניסיונות להחליף את בסיס המס משטח הנכס להגדרה אופרציונלית – הגדרת דבר מה, שמעיד על שטח הנכס, אך קל בהרבה למדידה. ההגדרה האופרציונלית שנבחרה הייתה מספר החלונות שבנכס. אולם "מס החלונות" נכשל, כי בעלי הבתים חסמו את חלונותיהם (בתמונה) בכדי להפחית את שיעור המס.

אומרים ישנה - שיחה 17:59, 8 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

הייתי מציע לבטל את הקישור לערך מס חלונות או לכתוב ערך 'קצרמר' במקום Matankic - שיחה 19:16, 8 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
זה ייעשה. 2.53.170.39 20:37, 8 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

הקפצת אבנים ופצצות על פני המיםעריכה

הקפצת אבנים הוא משחק עתיק, שמטרתו לזרוק אבן על פני המים באופן כזה, שהמים מחזירים את האבן חזרה מעלה. הצלחה במשחק נמדדת במספר ההקפצות, או לחלופין במרחק המקסימלי אליו האבן מגיעה. ב-1989 אף הוקמה בארצות הברית אגודת ספורט, המקיימת אליפויות עולם בהקפצת אבנים. בשנת 2013 נקבע שיא העולם שעמד על 88 הקפצות. ברעיון הקפצת האבנים בוצע שימוש מעשי במלחמת העולם השנייה, כאשר חיל האוויר הבריטי השתמש בפצצות מקפצות על מי מאגר מים, לצורך הפצצה של סכרים גרמניים, במבצע הנקרא "מבצע נזיפה".

אומרים ישנה - שיחה 11:09, 8 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד Matankic - שיחה 17:28, 8 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

סופם של האמנים?עריכה

במשך שנים נדמה היה שיצירתיות היא תכונה בלעדית לבני אדם, ומחשב, מתוחכם ככל שיהיה, לא יוכל לייצר אמנות. אלא שעם התפתחותן המואצת של טכנולוגיות הבינה המלאכותית, החל מהעשור השני של המאה ה-21, התפתח במיוחד תחום האמנות המבוססת בינה מלאכותית. כלומר, אמנות אשר נוצרת בידי תוכנה (בתמונה). אחת הדרכים היא יצירת תמונות מתוך תיאורים מילוליים, כגון מילות מפתח והנחיות, לעיתים תוך התבססות על טכניקות מסוימות, או אפילו על יצירות ואמנים ידועים. ואכן, באוגוסט 2022 התרחשה תפנית מפתיעה, כאשר לראשונה זכתה יצירה של הבינה המלאכותית 'Midjourney' (אנ') בתחרות אמנות דיגיטלית שנערכה בקולורדו.

מקור: [1], Matankic - שיחה 17:45, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד אומרים ישנה מחוץ לחשבון 87.69.6.4 18:48, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
  בעד, רק שצריך להוסיף ״על״ במשפטון הזה: ״או אפילו יצירות ואמנים ידועים״ - כלומר ״או אפילו על יצירות ואמנים ידועים״.
בנוסף, ״יצירה מבוססת הבינה מלאכותית״, או ״יצירה של הבינה מלאכותית״ או ״יצירה שיצרה הבינה מלאכותית״? למה הכוונה במילה ״מבוססת״? זה נשמע כאילו אמן לקח אותה אחר כך ושינה אותה. אם זה המצב, כדאי לנסח את המשפט אחרת, ואם לא - גם כדאי לנסח את המשפט אחרת.
וגם ״יהבינה *ה*מלאכותית״ ולא ״הבינה מלאכותית״. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 22:40, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תוקנו, מעריך מאוד. Matankic - שיחה 23:03, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הקטע מעניין, אבל אם מוסיפים אותו, נא להוסיף אותו עם מעין {{אקטואלי}}, מכיוון שכל התחום חדש. בהחלט סביר שעוד שנה או שנתיים נקודת המבט שלנו עליו (כולל ההגדרה של אומנות) תהיה שונה לחלוטין. לדוגמה: יכול להיות שיעברו להתייחס לתוצרים הללו ככלים, כמו כל תוכנות גרפיקה. Tzafrir - שיחה 20:15, 8 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
בשלושה ימים אחרונים יצרתי תמונות בעזרת בינות מלאכותיות (אפשר לראות את התוצרים המדהימים פה). עכשיו אני די מסתייג מהקטע הזה שהצעתי. התוכנה הזאת תיצור כל מה שנבקש, אבל העניין זה שצריך לבקש. אמן יש לו רעיון ויכולת טכנית. עכשיו ניתן 'לדלג' על הדרישה הטכנית, אבל עדיין נדרשת יצירתיות. לומר על מחשב שהוא יוצר אמנות זה קצת כמו לומר שהטבע הדומם הוא יצירת אמנות.
בעייני כדאי לשקול לנסח מחדש ולהימנע מהתייחסות אל המחשב כאל 'יצירתי' או כאל 'אמן'. מרגיש לי שזה כלי כמו פוטושופ, רק מאוד מאוד מתוחכם. Matankic - שיחה 11:49, 15 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אני   נגד, מכיוון שכפי שנאמר מעלי הקטע עוסק באקטואליה, ועשוי להראות מיושן כבר תוך שנה, וגם מכיוון שכותב הקטע עצמו כבר מסתייג. חמויישֶה - שיחה 15:40, 31 באוקטובר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

חד-תאי שחכם יותר מצוות מהנדסיםעריכה

Physarum polycephalum הוא שמו המדעי של פרוטיסט דמוי עובש. זהו חד־תאי, אשר מפגין יכולות זיכרון, קבלת החלטות ואפילו ציפייה לשינויים. חד־התא, מחוסר מערכת העצבים, מסוגל לפתור מבוכים (בתמונה), ובעיות עם סיבוכיות זמן מעריכית, בזמן ליניארי בלבד. דוגמה לבעיה שכזו, עימה מתמודד ביעילות, היא בעיית הסוכן הנוסע. כך למשל, באמצעות פיזור מזון על מצע אגר, באופן התואם למיקומי הערים המרכזיות ביפן, הצליח חד־התא, תוך שעות ספורות, לחקות את מפת הרכבות בין הערים באופן מדויק – בעיה עליה היו אמונים צוותים שלמים של מהנדסים.

בהמשך לבעיית הסוכן הנוסע, קטע שמתבסס על מחקר שפורסם ב-nature‏[2]. מקורות : [3][4] [5], והערך Physarum polycephalum‏. Matankic - שיחה 15:32, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מי שפתר את הבעיה אינו חד תא בודד אלא מושבה של מספר אדיר של חד תאיים כאלו, הקשורים זה לזה. יתכן שבמושבה יש יותר תאים מאשר במוח האדם. אולי. אומרים ישנה - שיחה 17:25, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
מה שאני הבנתי, שזה תא אחד בודד שיכול לגדול ולגדול. Matankic - שיחה 17:47, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אז לא. מה שמצולם זו מושבת תאים כל כך גדולה, עד שאפשר להבחין בה בעין בלתי מזויינת, ממרחק של מאה או מאתיים מטר. זה בשום אופן לא תא בודד. זו מושבה של המוני יצורים בודדים, שמשתפים פעולה. 87.69.6.4 18:50, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
באמת שאני לא יודע.. ב-nature נכתב "Physarum polycephalum is a large amoeba-like cell consisting of a dendritic network of tube-like structures", אני מתייג את יונה בנדלאק, Aziz Subach,מנחם.אל, PurpleBuffalo‏, Tshuva, נחש קטן, יאיר דב, Gidip, פעיל למען זכויות אדם, אליגטור, Squaredevil, MathKnight‏, פרצטמול, assafn, דוב בעלי הידע בביולוגיה. Matankic - שיחה 19:08, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הפתרון שלו למבוך הוא בדיוק פתרון של מודל מחשוב לא דטרמניסטי (ר’ NP (מחלקת סיבוכיות)): דואגים למספיק חומרה (כמות לא לינארית) ומכסים את כל המסלולים האפשריים, ברגע שיש תשובה חיובית, מחזירים אותה. מה שנראה מעניין כאן הוא יכולת התקשורת(?) שמאפשרת לנטוש ביעילות את כל שאר המסלולים כאשר מסלול מועיל אחד התגלה. Tzafrir - שיחה 17:48, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
את ה-"בזמן לינארי" לקחתי מהכתבה הזו, יכול להיות שזו טעות? Matankic - שיחה 18:24, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

בעיית הסוכן הנוסעעריכה

עצרת היא פעולה מתמטית המתארת את מכפלת כל המספרים הטבעיים מ- 1 ועד למספר הנתון, ומסומנת בסימן קריאה מימין למספר. למשל   ("ארבע עצרת"), שווה ל-   כפול  , כפול  , כפול  , שזה  . בקומבינטוריקה נֶעשה שימוש בעצרת על מנת לתאר תמורות, קרי, סידורים אפשריים של איברים שונים בזה אחר זה. העצרת גדלה במידה כזו רבה, כך שבערבוב חפיסת קלפים (שמכילה 52 קלפים), למשל, מספר התמורות  , כל כך עצום, שגם סך האפשרויות לשלוף באקראי נייטרון מבין כל החלקיקים בכדור הארץ, זניח לעומתו. מטבעה של העצרת, בעיות הנדסיות רבות קשות מבחינת חישוביות, כשאחת הנודעות שבהן מתורת הסיבוכיות היא בעיית הסוכן הנוסע. הבעיה מתארת את חיפוש המסלול הקצר ביותר בגרף משוקלל שיעבור בכל הצמתים. לדוגמה, תכנון נתיב השיט של אוניית סוחר, אשר צריכה לפרוק סחורה במספר נמלים, באופן כזה שההוצאות הכרוכות במסע יהיו מופתחות, והתשואה תיהיה מירבית. אם תצטרך האונייה לעבור ב-70 נמלים, הרי שמספר נתיבי השיט האפשריים יעמוד על  , אשר גדול ממספר כל האטומים ביקום, ולא יהיה ניתן לחישוב מבחינה מעשית. בעיות מסוג זה נקראות 'NP-קשיות', ועצם השאלה האם קיים להן אלגוריתם לפתרון בזמן פולינומי, מהווה בעיה פתוחה, ובפרט אחת משבע בעיות המילניום.

נעזרתי בערך בעיית הסוכן הנוסע. Matankic - שיחה 02:13, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

תיקון קל - הבעיות נקראות NP-קשות, ולא NP-קשיות. בנוסף, הייתי משכתבת את המשפט עם הקלפים ועם הנייטרונים - הייתי צריכה לקרוא אותו שלוש פעמים כדי להבין. אולי במקום ״שגם סך״ אפשר להחליף ל״וגדול אפילו ממספר האפשרויות…״ (או כל ניסוח אחר שיקל על הקריאה). הבעיה שלי בקריאה היתה שלקח לי הרבה זמן להבין את הקשר בין המשפטים, כי הוא ממוקם בסוף המשפט במקום בין שני החלקים, והאורך של המשפט מקשה על שמירת הסטייט כשהוא נמצא בסוף. ‏Saifunny‏ ♾️ שיחה 09:52, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הקטע מתעכב יותר מדי על מידע שיש לכל מי שגמר כיתה י׳. צריך לתמצת את החלק הזה. תודה. 87.69.6.4 10:11, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
גם אני שכתבתי את זה מרגיש שהניסוח קצת מסורבל, אפשר להוריד את ההסבר על העצרת אבל אז יבואו אנשים ויגידו שהקטע לא 'נהיר' לכולם. אנסה לחשוב על ניסוח יותר קולע, לבנתיים גם אתם מוזמנים להציע תמצות. Matankic - שיחה 10:30, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

ניסוח שלא מתעכב על הסבריםעריכה

מטבעה של העצרת, בעיות הנדסיות רבות קשות מבחינת חישוביות, כשאחת הנודעות שבהן מתורת הסיבוכיות היא בעיית הסוכן הנוסע. הבעיה מתארת את חיפוש המסלול הקצר ביותר בגרף משוקלל שיעבור בכל הצמתים. לדוגמה, תכנון נתיב השיט של אוניית סוחר, אשר צריכה לפרוק סחורה במספר נמלים, באופן כזה שההוצאות הכרוכות במסע יהיו מופתחות, והתשואה תיהיה מירבית. אם תצטרך האונייה לעבור ב-70 נמלים, הרי שמספר נתיבי השיט האפשריים יעמוד על  , אשר גדול ממספר כל האטומים ביקום, ולא יהיה ניתן לחישוב מבחינה מעשית. בעיות מסוג זה מכונות 'NP-קשות', ועצם השאלה האם קיים להן אלגוריתם לפתרון בזמן פולינומי, מהווה בעיה פתוחה, ובפרט אחת משבע בעיות המילניום.

Matankic - שיחה 10:37, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

... לא יודע... בהחלט יש מקום לקטע על הנושא. אבל אין לי מושג איך לנסח אותו. אומרים ישנה - שיחה 16:34, 31 באוקטובר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

כף רגלו השמאלית של הגנרל סנטה אנה - מועתק מפורטל היסטוריהעריכה

אנטוניו לופס דה סנטה אנה (בתמונה) היה, רשמית, נשיא מקסיקו במשך 11 קדנציות לא רצופות. אך בפועל הוא היה הדיקטטור שלה במשך יותר מארבעים שנה. כמפקד הצבא, הוא הפסיד במלחמת העצמאות של רפובליקת טקסס, ובשנת 1838, כשפלשו הצרפתים למקסיקו, וסנטה אנה ניסה להשיב את כבודו האבוד, הוא נכשל גם בהדיפת הפולשים. יתרה מזאת, סנטה אנה עצמו נפגע מפגז, וכף רגלו נקטעה. לאחר המלחמה הוא הורה לבצע הלוויה צבאית וטקס קבורה ממלכתי לכף רגלו הכרותה. מאז הוא לא החמיץ הזדמנות לספר למקסיקנים, שהוא הקריב מגופו להגנת המולדת. בשנת 1842, לאחר שרוקן את האוצר המקסיקני, ברח סנטה אנה לקובה, והמורדים נאלצו לכלות את זעמם ברגל. הם הוציאו אותה מקברה, קצצו אותה, ופיזרו את השיירים לרוח. סנטה אנה חזר לזירה עם פרוץ מלחמת ארצות הברית–מקסיקו, בשנת 1846, ונכשל שוב בניהול המערכה, כשהוא משתמש ברגל חדשה משעם. אולם הוא נאלץ להפרד מהר גם מרגל זו, שנפלה שלל בידי האמריקאים, ולמרות ניסיונות להחזירה לבעליה, היא הפכה למוצג במוזיאון הצבאי של אילינוי.

אומרים ישנה - שיחה 16:45, 4 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד, קטע מעניין. Matankic - שיחה 02:19, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

השלם גדול מסך חלקיועריכה

עם תבוסת ממלכת ירושלים בקרב קרני חיטין ב-1187, קרב אשר סימן תפנית בתקופת שלטון הצלבנים בארץ ישראל, נפל שלל לידי המוסלמים הצלב האמיתי, שעל פי האמונה הנוצרית היה הצלב עליו נצלב ישו. הצלב האמיתי היה לסמלם של הצלבנים, ונלקח לשדה הקרב על מנת לרומם את מורל הלוחמים ולחולל נסים. עצם נפילתו הייתה בעייני הצלבנים מהמפלות הקשות שיכלו לספוג, ונעשו מאמצים דיפלומטיים רבים להשיבו. על פי המסורת הנוצרית, הצלב האמיתי לא אבד לגמרי, ושרידים ממנו נותרו פזורים בכנסיות שונות באירופה. אלא שלמעשה, עד סוף ימי הביניים, כנסיות רבות כל כך טענו שבבעלותן חלקים מהצלב האמיתי, שז'אן קלווין אמר במאה ה-16 שיש מספיק עץ כדי למלא איתם ספינה.

מתבסס על הצלב האמיתי וקרב קרני חיטין, Matankic - שיחה 00:37, 4 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד. אבל בתנאי שהחצי האחרון של המשפט האחרון יושמט. דהיינו, שהקטע יסתיים במילה ״ספינה״. בתודה, משתמש ״אומרים ישנה״ מחוץ לחשבון. 87.69.6.4 08:11, 4 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
לא צריך את כתבי הקודש הנוצרים. צליבה הייתה מנהג רומאי מוכר ואנחנו לא צריכים להסתמך על כתבי הקודש הנוצרים כדי לדעת מה היה גודלו של צלב. Tzafrir - שיחה 10:14, 4 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הנקודה היא שמאמיני כתבי הקודש האלו מגכיחים את כתבי הקודש האלו. אם הנוצרים מאמינים שישו נצלב על צלב בודד, הם לא יכולים לומר שכל כך הרבה כנסיות מכילות חלקים ממנו. זה יסתכם ביער של צלבים. אומרים ישנה - שיחה 10:57, 4 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
צלב הוא בכל זאת קרש גדול. והמאמין הפשוט לא הכיר יותר מכנסיה אחת או שתיים שבה היו חלקים זעירים מאותם שני קרשים עצומים. חוץ מזה, זה שיש כל מיני רמאים בכנסיות אחרות, לא אומר שפיסת הצלב שנמצאת בכנסיה שלי אינה חלק מהצלב האמתי. Tzafrir - שיחה 11:05, 4 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
עכשיו מסתיים בספינה. Matankic - שיחה 11:37, 4 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
יש הערכה טובה יותר מזו המאוד משוחדת של קלווין? Tzafrir - שיחה 09:55, 4 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
  בעד, ואני מסכימה עם אומרים ישנה באשר למשפט האחרון - הסוף שלו מיותר ולא ברור ההקשר שלו לטקסט. ‏Saifunny‏ ♾️ שיחה 10:14, 4 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
גם ההסטוריון והסופר, אומברטו אקו, מגכיח בדיוק את המנהג הזה, בספרו, שם הורד. הדמויות אומרות שם זו לזו, שאם באמת כל כך הרבה כנסיות מכילות כל כך הרבה חלקים מהצלב של ישו, אולי ישו נצלב על יער שלם. (אבל לפני שתכניסו את זה לקטע, בדקו שוב את הציטוט. קראתי את הספר לפני שלושים שנה). אומרים ישנה - שיחה 11:00, 4 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
  בעד חמויישֶה - שיחה 11:32, 7 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

האדם הוויטרוביעריכה

האדם הוויטרובי, יצירתו האייקונית של לאונרדו דה וינצ'י משנת 1490, עושה שימוש בפרופורציות ובסימטריה של גוף האדם, כסמל ליופי, לשלמות ולהרמוניה. מעבר לזאת, הרישום, שהוא מבולטי הרישומים מתקופת הרנסאנס, מציע גם פתרון לבעיה גיאומטרית עתיקה, תרבוע העיגול (בשנת 1882 הוכחה כבלתי אפשרית), בשימוש תנוחות גוף שונות, כאשר הטבור במרכז. למרות הייחוס ללאונרדו דה וינצ'י, הרעיון העומד בבסיס היצירה היה ידוע עוד קודם לכן, והועלה על כתב בידי האדריכל הרומי ויטרוביוס במאה ה-1 לפנה"ס, בספרו על אודות האדריכלות. דה וינצ'י, כמו גם אמנים אחרים בני זמנו שהושפעו מרעיונות רוח התקופה, ניסו לתאר את היחסים כפי שמשתקפים מכתביו של ויטרוביוס. היו אף שהקדימו בניסיונם את זה של דה וינצ'י, אך רישומיהם לא זכו לאותו הפרסום.

מתבסס על הערך Vitruvian Man, וכן סרטון של Ted-ed [6],‏ Matankic - שיחה 12:25, 3 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד. ובלי קשר לזה שאני בעד, אני מציע גם לשנות מעט את הנוסח של אחד המשפטים. במקום "הרישום, אולי החשוב והמזוהה ביותר עם תקופת הרנסאנס, מציע אף פתרון..." אני מציע "מעבר לזאת, הרישום, שהוא מבולטי הרישומים מתקופת הרנסנס, מציע גם פתרון..." תודה. אומרים ישנה - שיחה 14:03, 3 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
שיניתי. Matankic - שיחה 14:15, 3 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
מי שירצה להרחיב על בעיית תרבוע המעגל, (בערך או בקטע הידעת נפרד) פורסם לא ממזמן מאמר בנושא ב quanta magazine, שמראה שניתן לפתור בעיה שכזאת [7]‏, Matankic - שיחה 20:06, 3 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

הברקה שיווקיתעריכה

החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 החלו להתגלות באפריקה מרבצים עצומים של יהלומים. דוגמה לכך היא השפרגביט, אזור לאורך חופיה של נמיביה, שם נתגלו יהלומים פזורים על חולות החוף. כתוצאה מהצפת השוק ביהלומים, ומתוך חשש לפגיעה בערכם הכספי, התאגדו משקיעים וייסדו ב-1888 את דה בירס. בהמשך עשרות השנים היווה התאגיד מונופול עולמי בכריית והספקת יהלומים, וכך, באופן מלאכותי, הביא הקרטל למחירם לנסוק. נוספו לכך מאמצי שיווק מתוחכמים - החל משנות השלושים של המאה ה-20 יצא התאגיד במסע פרסום שקישר בין יהלומים לרומנטיקה וסמל סטטוס, וזאת באמצעות תעשיית הקולנוע, אשר הקנו ליהלומים את הפופולריות שיש להם כיום. למעשה, ביחס לשאר אבני החן המצוים בטבע, היהלום כלל אינו נדיר, ואפילו ניתן בתנאי מעבדה לייצר יהלום מלאכותי, אשר זהה במבנה המולקולרי ובתכונותיו ליהלום טבעי.

כבר היה קטע על יהלומים, אבל לא בעניין הזה. חיברתי בעצמי. אני מתבסס בעיקר על הכתבה הזו, אבל גם על הערך באנגלית Diamond (gemstone), האנציקלופדיה העברית ומקורות נוספים. אם יהיה צורך בעוד מקורות אצרף. Matankic - שיחה 02:58, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

האם יהלום מלאכותי, כיום, זול יותר מטבעי? 2A0D:6FC7:406:58E5:69BA:25E:4082:29B9 09:17, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הוא הרבה יותר זול, וזה רק מחדד את המחיר הגבוה של היהלומים הטבעיים. מצד שני, בין הטבעיים נמכרים גם יהלומים מלאכותיים, במחיר מלא. Matankic - שיחה 09:29, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אם כיום, יהלום מלאכותי זול מטבעי, אני בעד הקטע. משתמש אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 2A0D:6FC7:406:58E5:69BA:25E:4082:29B9 09:57, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
יהלום 3 קרט מלאכותי עולה 25,000$ פחות מיהלום טבעי. וזה אותו חומר בדיוק. לא סתם, מרגע הרכישה, הפחת במחיר הוא 50% ויותר. Matankic - שיחה 09:56, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אני   בעד. זה אחלה נושא לקטע. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 09:49, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
קרטל או מונופול? המשפט הזה לא ברור. בר 👻 שיחה 16:10, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
גם קרטל וגם מונופול. היום כנראה רק קרטל. Matankic - שיחה 16:58, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
יהלומים נחשבו יוקרתיים רק החל מסביבות שנת 1938? זה לא נראה לי. אני מכיר כמה תיאורים ספרותיים ישנים יותר של יהלומים. גם הערך אומר שהם רק חיזקו את התדמית הקיימת. יש סיפור דומה על פנינים. מקריאה ראשונה של הערכים האנגליים על יהלומים ועל דה־בירס, הם לא מזכירים כלל את הנושא. Tzafrir - שיחה 10:03, 4 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
עד 1740 המקור של היהלומים היה רק הודו, ואז גם גילו בברזיל, ועדיין היו יקרים ונדירים. אחרי שגילו 'הרבה' יהלומים באפריקה, דאגו לווסת את ההיצע באופן מלאכותי וגם גרמו לביקוש (יש אפילו מטבע לשון 'Diamond are forever' וגם שם של סרט ש'דה בירס' הכניסו לציבור לראש). היום שכבר אפשר לייצר אותם במעבדה בכלל אין סיבה שהם יהיו כל כך יקרים. Matankic - שיחה 11:47, 4 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אנטי-מחיקוןעריכה

בסוף שנות ה-70 החלו להימכר בישראל מקלטי טלוויזיה המאפשרים קליטת שידורים בצבע, שהיו יקרים יותר מהמכשירים שאפשרו תצוגת שידורים בשחור-לבן בלבד. עם זאת, החליטה הממשלה למנוע את אפשרות הצפייה בשידורים צבעוניים, כדי לא להבליט את הפער בין העשירים שיכלו להרשות לעצמם מקלט צבעוני, לבין העניים שהיו צריכים להסתפק בשידורים בשחור-לבן. כדי לאכוף את ההוראה, הוצב על ערוץ השידור מעין פילטר שנקרא "מחיקון" שתפקידו למחוק את הצבעים מכל התוכניות ששודרו בישראל. הציבור לא קיבל בברכה את הסרת הצבע, ולשם כך הומצא התקן בשם אנטי-מחיקון ששולב במכשירים והחזיר את הצבע לתשדירים, אך הפך את המכשירים ליקרים אף יותר. רק בתחילת שנות ה-80, לאחר שרשויות זרות דרשו ששידורים ישראליים שהופצו לתחנות זרות יהיו צבעוניים (כדוגמת האירוויזיון שהתקיים בישראל בשנת 1979), עברה הטלוויזיה הישראלית לשדר בצבע באופן גורף - זמן רב לאחר שמדינות אחרות בעולם אימצו את השידורים הצבעוניים.

זו ההצעה הראשונה שלי אי פעם במדור (אם כי אני קוראת נלהבת). ניסיתי לבדוק אם היה בעבר קטע שמדבר על הנושא אבל לא מצאתי דבר. אשמח למשוב. ‏Saifunny‏ ♾️ שיחה 23:39, 30 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד, מעניין. Matankic - שיחה 03:09, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
האם ובמה ההצעה עדיפה על זו שבפורטל:טכנולוגיה/הידעת?/81, שכבר הוצעה גם בדף זה?
2A0D:6FC7:406:58E5:69BA:25E:4082:29B9 09:14, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
קודם כל, כמו שאמרתי, לא מצאתי את ההצעה הקודמת כשכתבתי את הקטע. עכשיו כשאני קוראת אותה, ההצעה החדשה מרגישה לי יותר מפורטת ולכידה, ועם פואנטה יותר ברורה. ‏Saifunny‏ ♾️ שיחה 12:36, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
  בעד אומרים ישנה - שיחה 13:40, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
רגע: מוחקים במשדר? אז איך משחזרים במקלט? אם מישהו יצליח להסביר את זה בצורה מספיק קצרה ופשוטה עבור קטע הידעת, זה שווה קטע נפרד. Tzafrir - שיחה 10:11, 4 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
לא אפשרי למחוק עד הסוף. המחיקון הפך את הגוונים לאפורים בהרבה. אפורים מספיק, כדי שהאדם יקלוט אותם כאפורים לחלוטין. האנטי מחיקון הקצין בחזרה את הצבעוניות. 87.69.6.4 10:15, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אפרופו ההיסטוריה של הקולנוע: מי לא הצליח לעבור לסרט עם פסקול?עריכה

הצמד לורל והארדי (בתמונה) כיכב בקומדיות ראינוע, שהתבססו על מבוכות של ניגודים בין דמות "הרזה" המבולבל (סטן לורל), לבין דמות ה"שמן", הפיקח והסמכותי (אוליבר הארדי). משנת 1927, עם המצאת הפסקול, נדרש הצמד לנהל דיאלוגים בסרטיו, והדבר שיפר את ביצועיו. באופן טבעי היו לשניים מבטאים שונים לחלוטין. לורל היה בריטי והארדי מדרום ארצות הברית. גם צ'ארלי צ'פלין ודמות "הנווד" שלו הסתדרו היטב עם החידוש. זאת למרות, שצ'פלין העדיף למעט בדיבור בסרטיו, מפחד איבוד הקהל, שאינו דובר אנגלית. צ'פלין העדיף תוצרי שמע אחרים בפסקול, והוא אפילו חזר לאולפן, והקליט פסקול מוזיקלי, שהלחין עבור להיט הראינוע שלו, הבהלה לזהב. לעומתם, לבאסטר קיטון, המעבר לסרטים עם פסקול היה קשה. לקח לו מספר עשורים כדי לשוב ולהיות כוכב סרטים. קיטון עסק באמנויות הבמה מאז שהיה פעוט, ולא התקשה לדבר מול מצלמות. אולם היה לו קשה להסתגל לעבודה בתאגידים גדולים, כמו אולפני הקולנוע, שיכולים להפיק סרטים עם פסקול.

אומרים ישנה - שיחה 19:40, 30 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

הקטע מאד מבולבל. הוא מספר שללורל והארדי היו מבטאים שונים, ולא ממשיך לפתרון הבעיה הזו. עובר לצ'רלי צ'פלין והתאמתו לפסקול מדבר, ואז מדלג לבאסטר קיטון. ואצלו, אחרי שכל הקטע מכוון לעניין של דיבור בפסקול, מסתבר שהפסקול לא קשור לעניין, אלא בירוקרטיה. לא. חמויישֶה - שיחה 15:26, 7 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

היווצרות הקולנועעריכה

מקובל לחשוב כי אדיסון המציא את הקולנוע, אך זה לא מדוייק. הקולנוע הוא אמנות טכנולוגית מורכבת מאוד, שהומצאה בשלבים רבים - חלקם בידי עובדים של אדיסון. בשנת 1894 המציאו האחים לומייר (בתמונה) את המקרן, שאיפשר להציג סרטי ראינוע בפני קהל באולם, במקום בפני אדם בודד, דרך חור הצצה. האחים החלו בהקרנות מסחריות של רצף סירטוני תיעודה, בני פחות מדקה כל אחד. כל סירטון צולם בשוט בודד, ולא חובר לסירטונים האחרים, כי עריכת הקולנוע טרם הומצאה. לפי דיווח עיתונאי, בעת הקרנת הסירטון ״הרכבת מגיעה לתחנה״, הצופים, שזה היה ביקורם הראשון באולם ראינוע, הפגינו חשש כי הרכבת שעל המסך תדרוס אותם.

אומרים ישנה מחוץ לחשבון 91.199.94.96 11:48, 29 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אני חושב שהאחים לומייר מוכרים מספיק והמשפט הראשון לא מוצדק. Tzafrir - שיחה 15:26, 29 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
ובנוסף אמינות הדיווח מהמשפט האחרון מוטלת בספק. חמויישֶה - שיחה 15:40, 7 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

גורל הסרטים האילמים ודרך אגב, צ'ארלי צ'פליןעריכה

מאז המצאת הסרט האילם, בסוף המאה ה-19, נעשו ניסיונות לפיתוח טכנולוגיית שמע רציפה ומסונכרנת עם התמונות, הנעות על המסך. לדוגמה, האחים וורנר ניסו לחבר גרמופון למקרנת הקולנוע, כך שגלגל המקרנה יסובב גם תקליט. המפנה הגיע בשנת 1927, עם הקרנת "זמר הג'אז", שכלל דיאלוגים ושירה מסונכרנים היטב, על הפילם, בפס, לצד התמונות - פסקול (בתמונה). הצלחת סרט זה הביאה תוך זמן קצר לייצור סרטים מלווי קול בלבד. גם סרטים חסרי דיבור, שנוצרו מאז, כגון "כלב אנדלוסי" של לואיס בוניואל וסלבדור דאלי או "טאבו" של פרידריך וילהלם מורנאו ורוברט פלאהרטי, לוו במוזיקה במוקלטת. צ'ארלי צ'פלין, שכיכב בלהיט הראינוע הבהלה לזהב, וגם ביים והפיק אותו, וכתב לו את התסריט, חזר לאולפן והקליט עבורו לחן שהלחין. הציבור איבד עניין בסרטים אילמים, והיסטוריונים מעריכים, כי מאלפי הסרטים האילמים, שצולמו, כ-75 אחוזים אבדו.

אומרים ישנה - שיחה 12:11, 26 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אותי עניין רק המשפט האחרון בקטע (כל השאר די אניפורמטיבי), אבל הוא לא קשור ישירות לשאר הקטע. חמויישֶה - שיחה 11:11, 28 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
מה בדיוק המשמעות של הנתון הזה? איך זה בהשוואה לסרטים שהופקו בעשור הראשון של הסרטים המדברים (אבל לא רק בהוליווד, אלא בכל העולם), לדוגמה? או לתוכניות טלוויזיה שצולמו בטלוויזיה הישראלית בעשור הראשון לקיומה? Tzafrir - שיחה 11:42, 28 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
סרטים אילמים יוצרו במהלך הרבה יותר מעשור. היו להם כוכבים עם קריירה מפותחת. הם היו מפנה בתרבות העולם. זה לא דומה לדברים האחרים שהזכרת. אומרים ישנה - שיחה 19:03, 28 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
התייחסתי למשפט האחרון: איזה חלק ממה שהזכרתי נשמרו. אם גם 3/4 מאותם סרטים מדברים בעשור שלאחר מכן לא נשמרו, אז יש כאן משהו אחר. Tzafrir - שיחה 19:10, 28 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
מה הקשר לעשור הראשון?! אומרים ישנה - שיחה 21:18, 28 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אני דווקא חושבת שכל הקטע מעניין. רק הייתי משנה קצת את הניסוח של המשפט שמדבר על המפנה שחל ב-1927 כי הוא מעט מסורבל לדעתי, והוא מרגיש כמו אחד המשפטים החשובים בקטע. ‏Saifunny‏ ♾️ שיחה 01:17, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
איך את מציעה לנסח אותו? 87.69.6.4 08:13, 4 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מתמטיקאי לא שגרתיעריכה

נוסף להיותו של ז'אן-בטיסט ז'וזף פורייה (בתמונה) מתמטיקאי ומהנדס צרפתי, אשר ידוע בהמצאת טורי פורייה להצגת פונקציות, וכן בפיתוח התמרות פורייה, להם שימושים נרחבים עד היום, גילה פורייה עניין בפוליטיקה הצרפתית ולקח חלק במהפכה הצרפתית. הוא אף נאסר לתקופה במהלך שלטון הטרור. לאחר המהפכה הצרפתית הצטרף לצבאו של נפוליאון, היה לו לאחד מיועציו, ליווה אותו וסייע לו במסעות כיבושיו. עם כיבוש מצרים במערכה הצרפתית במצרים, אף מונה פורייה להיות מושל מצרים התחתית.

Matankic - שיחה 19:10, 25 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

שוב. לדעתי, קטע במדור הידעת של הדף הראשי צריך פואנטה חזקה. ניסוחו הנוכחי של הקטע, לדעתי, מאפשר לו להיות במדור הידעת של פורטל אישים או משהו כזה. לא לאוסף הראשי. אומרים ישנה - שיחה 21:09, 25 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
נראה לי שיש מסורת צרפתית מכובדת של מעורבות של מדענים בשלטון. לבואזיה, פואנקרה, קארנו. Tzafrir - שיחה 23:14, 25 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
ולא רק צרפתית. אייזיק ניוטון היה שר האוצר. בנג׳מין פרנקלין… אפרים קציר… 2.53.2.127 08:51, 26 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אולי אפשר להוסיף עוד שורה או שניים שהיו מדענים בולטים נוספים שהייתה להם קריירה פוליטית / מדינית ענפה. בכל זאת, פורייה וניוטון הם מהחשובים שבמדענים והפעילות הנוספת הזאת שהייתה להם פחות מוכרת. Matankic - שיחה 09:55, 26 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
ולכן הקטע מתאים למדור "הידעת" של פורטל אישים, פורטל מתמטיקה ופורטל צרפת. אבל הוא לא מספיק מפתיע, לדעתי, בשביל הדף הראשי. אומרים ישנה - שיחה 12:06, 26 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
גם חיים ויצמן היה מדען בולט ופוליטיקאי בולט. גם יובל נאמן. וגם וגם וגם וגם. 2A0D:6FC7:406:58E5:69BA:25E:4082:29B9 09:21, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

כיצד נולד ניגון חסידי מזרחי?עריכה

מוזיקה מזרחית, מוזיקה ים תיכונית, או הזֶמֶר המזרחי הישראלי, היא סוגה מוזיקלית בזמר העברי, שנוצרה בישראל, ומבוססת על המוזיקה המסורתית של יהודים בני עדות ספרד והמזרח. האתנומוזיקולוג אדווין סרוסי רואה בפזמון "חנה'לה התבלבלה" את אחד השירים המכוננים של זרם זה. אולם, את מילות "חנה'לה התבלבלה" חיבר נתן אלתרמן האשכנזי, ללחן חסידי, דוגמת אלה שהיו נפוצים בפורים שפיל של יהודי מזרח אירופה. השיר עבר מספר גלגולים עד שהתפרסם באמצע שנות ה-70, בביצוע להקת צלילי העוּד. באותו אופן, הפזמון "ים השיבולים", אחד הלהיטים הבולטים של הגבעטרון, נתפש כמזוהה עם האשכנזיות ועם התנועה הקיבוצית בפרט. אך השיר נכתב בידי יצחק קינן שעלה ממרוקו, הולחן על ידי חיים אגמון, שמוצאו טורקי, ובוצע לראשונה על ידי חבורת הזמר של בית שאן, שרוב חבריה היו ממוצא מזרחי.

אומרים ישנה - שיחה 18:24, 24 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

לפי שני המקורות בערך ים השיבולים, השיר בוצע לראשונה על ידי הגבעטרון. כמוכן מדובר על שיר „ישראלי״ למהדרין (ברוח התרבות השלטת בארץ, שרק מאוחר יותר זוהתה כאשכנזית. בין השאר לאחר שבן גוריון הצליח להכחיד ביעילות את עיקר התרבות האשכנזית המקורית מהארץ). Tzafrir - שיחה 13:01, 25 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
בערך עדיין כתוב שהשיר בוצע תחילה בידי חבורת הזמר של עיריית בית שאן, ואחר כך על ידי להקה צבאית. רק בסוף בידי הגבעטרון. אולי הגבעטרון הקליטו אותו לראשונה? בכל מקרה, אם אתה בטוח בטענתך, שנה את על הערך. לא רק את חלקו. 2.53.2.127 18:45, 25 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
בינתיים דווקא כן מצאתי מקור לזה שהמבצעים הראשונים היו חבורת הזמר של עיריית בית שאן. שמתי את המקור בערך. אומרים ישנה - שיחה 22:00, 25 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
ולגבי הטענה, שהתרבות שאשכנזי העליה השלישית זיהו כתרבות הישראלית החדשה, מזוהה כיום עם התרבות האשכנזית, הטענה הזו (בין אם היא נכונה ובין אם לא), לא סותרת את הנאמר בקטע. אומרים ישנה - שיחה 22:03, 25 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הנקודה היא שאותה חבורת זמר מבית שאן הייתה חלק מאותה תרבות „אשכנזית״ (למעשה: ישראלית). לשיריה היו השראה ממקורות חסידיים, רוסיים, ערביים, ועוד. זה די אנכרוניסטי לקרוא לה „אשכנזית״. Tzafrir - שיחה 23:28, 25 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
נכון מאוד. זו בדיוק הטענה של הקטע. 2.53.2.127 08:52, 26 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
האם יש לך רעיון טוב יותר להמשך הקטע, החל מהמילים "באותו אופן"? אומרים ישנה - שיחה 12:09, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

"תל נוף", על שום מה?עריכה

האטימולוגיה של שמות יישובי ואתרי ישראל מגוונת. אך ספק אם יש אתר נוסף בישראל, מלבד בסיס תל נוף, שקרוי על שם שערורייה. במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, האדמות שעליהן עמד לקום הבסיס היו שטחי חול, בבעלות הסוחר וקבלן הבניין, ראובן שיינצויט, ששיווק אותן לאנשים פרטיים. ובכדי להעלות את מחירן, הוא שיקר, וסיפר שהוא עומד לבנות במקום עיר בשם "תל נוף" – על משקל "תל אביב". כאשר נמצאה גוויית נעדר במקום, ושיינצויט נחקר במשטרת המנדט בחשד לרצח, נמצאו בביתו מיקרופונים, שלטענתו נועדו לציתות לשיחות הפרטיות של לקוחותיו, בעת משא ומתן. ומאחר שלקורבן הרצח, המהנדס יעקב צוואנגר, היה עבר עשיר בפעילות פוליטית בין לאומית, חוקית ולא חוקית, דיווחי עיתונות היישוב והעולם על פרשת הרצח בחולות תל נוף היו רבים, ודמו לתסריטי סרטי ריגול. כך התקבע שם השטח כ"תל נוף".

אומרים ישנה - שיחה 15:29, 17 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד, גם מפני שהתמונה צולמה על ידי 😉. Matankic - שיחה 17:33, 23 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
  נגד חמויישֶה - שיחה 13:13, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

סכר הדמיםעריכה

מבנה הבטון המזויין הגדול בעולם הוא סכר הובר - סכר קשת-כבידה על נהר קולורדו, שֶׁיָּצַר את מאגר המים הגדול בארצות הברית. הגנרטורים שבסכר מספקים חלק משמעותי מצריכת החשמל של שלוש מדינות משנה (נבדה, אריזונה וקליפורניה). הסכר מושך כמיליון תיירים בשנה, וכביש 93 העמוס בתנועה, עבר עליו במשך מספר עשורים. הוא הוקם בזמן השפל הגדול, במאמץ כספי וארגוני כביר, ועלה גם בדם. 154 מהעובדים בהקמתו נהרגו בפגיעות עבודה מגוונות; הראשונים שבהם עוד בשלבי הכרת ומדידת השטח לקראת תכנונו.

אומרים ישנה - שיחה 22:31, 8 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

הבולגרים באיםעריכה

בשנת 1947 הקימה קבוצה מעולי בולגריה את שכונת תל ברוך, שנקראה על שמו של יוסף מרקו ברוך (בתמונה), מכונן התנועה הציונית בארץ הולדתם. מרקו ברוך הקים ב-27 שנות חייו הרבה ארגונים ועיתונים ציוניים, בערים וארצות רבות נוספות באירופה ובצפון אפריקה. אך הקהילות היהודיות שם, לא רק שלא זכרו לו חסד, הן גם דאגו שהשלטונות יעצרו או יסלקו אותו. זאת ועוד, בשנת 1899 כתב בנימין זאב הרצל ביומנו האישי, כי רווח לו, שמרקו ברוך התאבד. רווח להרצל הן בשל דאגתו של למפעל הציוני, והן מבחינת פחד לביטחון האישי של הרצל, עצמו. מרקו ברוך התנגד לציונות המדינית – הדיפלומטית. הוא ניסה להקים צבא יהודי, שיכבוש את ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מנית המתפוררת.

אומרים ישנה - שיחה 15:06, 29 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

זכרים בהריון?!עריכה

שיפור הצעה ישנה של משתמש ביג ג'ון, בהתאם לביקורת שניתנה על אותה הצעה, בזמנה:

בניגוד ליונקים ולעופות, אצל מרבית הדגים, תאי הזרע מפרים את הביציות או את הביצים במים הפתוחים, ולא בתוך גוף הנקבה. בין יוצאי הדופן מצויים סוסוני הים. בסוסון הים קיימת הזדווגות, שבמהלכה הנקבה מטילה את ביציה לתוך כיס הדגירה, הנמצא על בטנו של הזכר. שם הזכר מפרה אותן ושומר עליהן. בכיס מופיעות בלוטות עור, המספקות מזון לביצים, בהן מתפתחים העוברים במשך כארבעה שבועות. ככל שהם גדלים, הכיס הולך ותופח, ומראה זכר סוסון הים מזכיר את מראה נקבות היונקים ההרות (בתמונה).

אומרים ישנה - שיחה 20:51, 10 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

תראה, לי הכותרת הזאת גרמה לחשוב על גברים טרנסים בהריון. אבל זה כנראה כי... יו נו. אני   בעד אגב. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 23:57, 10 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

שריפות באנטארקטיקהעריכה

יבשת אנטארקטיקה היא המקום הקר ביותר על פני כדור הארץ, ואין בה אף צמחייה דליקה. לכן, לכאורה אין צורך לדאוג מהתפשטות שריפות ביבשת. למעשה, ההפך הוא הנכון. אנטארקטיקה היא מדבר קפוא, והתנאים בה הם תנאים אידאליים להתפשטות אש - אוויר יבש מאוד, מעט משקעים, רוחות חזקות שעוזרות ללבות את האש, ומעט מאוד מים נוזליים. מהסיבה הזאת, אש שהובערה בתחנת מחקר ויצאה משליטה היא סכנה משמעותית לשוהים ביבשת, ולפחות חמישה בני אדם מתו כתוצאה משריפות כאלו. יש גוף מכבי אש באנטארקטיקה שמשרת את התחנות של ארצות הברית, והוא מצויד בכבאיות וכלי רכב אחרים ללוחמה באש. (בתמונה)

מקורות: [8], [9]. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 12:38, 9 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

הרעיון יפה. אבל צריך לשונת מעט את הניסוח. לא ברור לי איך קור מסייע לאש. לא ברור לי איך אש מתפשטת בלא צמחייה ועל פני שלג. אומרים ישנה - שיחה 20:46, 9 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אטפל בזה בהמשך. תודה. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 22:33, 9 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אולי היה כדאי אם הייתי כותב.ת שברגע שהתחילה אש באנטארקטיקה קשה מאוד לכבות אותה. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 22:38, 9 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אולי צריך להתחיל בזה שאש צריכה חומר בעירה, אנרגיה וחמצן. חומר בעירה, על פניו, אין הרבה באנטארקטיקה. אנרגיה לרוב מגיעה בצורת חום, וגם את זה קשה להשיג באנטארקטיקה. ולגבי חמצן, כשהאוויר מתמלא אדי מים, אין לו גישה לאש. לכן מקובל לכבות אש בימים ולכן היינו מצפים, שבמקום עם קרקע מושלגת, לא תפרוץ שריפה.... אומרים ישנה - שיחה 12:50, 10 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אש היא ריאקציית חימצון. היא דורשת מחמצן, לרוב חמצן, מחזר (חומר שמתחמצן, למשל עצי יער) ואנרגיית שפעול - אנרגיה שמאפשרת את הריאקציה. מקובל לכבות שריפות במים כי פעולת אידוי המים מצננת ומפחיתה את האנרגיה, וכמו כן, אדי המים מפחיתים את מגע החמצן עם החומר הבוער. לכן, מקום קלאסי לשריפה הוא הרי ירושלים או חיפה ביום חמסין יבש. לעומת זאת, אנטארקטיקה הקרה, חסרת הצמחייה והמכוסה בקרח לא מצטיירת בעיננו כמקום מועד לשריפות. אולם מתברר שהיו ביבשת זו הרוגים משריפות בתחנות מחקר, משום שהאוויר במקום יבש מאוד, והרוח החזקה מניידת בקלות עצמים בוערים. לכן, למרות שהאוכלוסייה במקום דלילה מאוד, יש גוף מכבי אש באנטארקטיקה שמשרת את התחנות של ארצות הברית, והוא מצויד בכבאיות וכלי רכב אחרים לכיבוי אש. (בתמונה)

אומרים ישנה - שיחה 13:52, 10 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אני חושב.ת שזה מעולה. אני   בעד התיקון. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 00:09, 12 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
לא נלחמים באש. מכבים אש. יש התנגדות לשינוי הסיום ל: „כבאיות וכלי רכב אחרים לכיבוי אש״? Tzafrir - שיחה 12:05, 5 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
בוצע. תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:46, 5 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

פורטל:היישוב/הידעת?/81עריכה

מבצע אטלס היה מבצע שאותו יזם המופתי, חאג' אמין אל-חוסייני, בשיתוף פעולה עם אדולף היטלר להצנחת אנשי קומנדו גרמנים שיתסיסו מחדש את המרד הערבי הגדול, יפעלו כנגד היהודים וירעילו את בארות המים של תל אביב. ב-6 באוקטובר 1944 צנחו ליד יריחו שלושה גרמנים ושני ערבים, כשעמם נשק, מפות, כסף רב ורעל. חלקם נתפסו מייד, והנותרים לא הצליחו לבצע כל פעולה של ממש. את אווירת אותם הימים, והחשש ביישוב מפני מרגלים וצנחנים גרמנים ביטאה סופרת הילדים ימימה אבידר-טשרנוביץ בספרה "שמונה בעקבות אחד" שיצא ב-1945, בו חושפת חבורת ילדים מרגל גרמני. אולם בגרסתו המוסרטת של אותו הספר, שצולמה בשנות ה-60, הפך המרגל הגרמני למרגל בשירות מדינות ערב.

אומרים ישנה - שיחה 12:30, 9 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מבצע אטלס עשוי להיות נושא מעניין לקטע, אבל לדעתי המשך הקטע ל"שמונה בעקבות אחד" ולסרט עליו אינם מעניינים מספיק. חמויישֶה - שיחה 11:30, 4 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
מה יקרה אם נמחק את החצי השני של הקטע? אומרים ישנה - שיחה 13:16, 4 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

"מעוז צור" הוא פיוט לפסחעריכה

אחד הפיוטים, שהכי מזוהים עם חג החנוכה, הוא מעוז צור. זאת למרות, שרק הבית החמישי שלו, שמתחיל במילים "יוונים נקבצו עלי...", עוסק בחג זה. הבית הראשון, שמכיל את המילים "חנוכת המזבח", הוא בית כללי. הוא לא עוסק במאורעות חנוכה, בין השאר משום שהוא אינו כתוב בזמן עבר. הבית השני של השיר, שמתיל במילים "רעות שבעה נפשי", עוסק ביציאת מצרים. הבית השלישי עוסק בגלות בבל ובשיבת ציון, והבית הרביעי עוסק בנס פורים. יתרה מזאת, מקור הביטוי "מעוז צור ישועתי" הוא כנראה בפיוט שחר קמתי להודות, שנכתב לימי הסליחות.

אומרים ישנה - שיחה 21:35, 16 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

כמוכן: לפי הערך על השיר, מקור השם „מעוז צור ישועתי״ הוא כנראה בפיוט לימי הסליחות. Tzafrir - שיחה 22:59, 16 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה. הוספתי את המידע. 2.53.181.244 14:36, 17 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

על חורים עתיקים בשיניים פרה-היסטוריותעריכה

בשרידים אנושיים שנתגלו בשנים האחרונות, נמצאה תגלית מעניינת: בשיניהם של בני האנוש הקדומים, שגילם תוארך לכ-15,000 שנים לפני זמננו, נמצאו חורים. החורים, וחיידקי הפה הגורמים לאותם חורים, אינם תופעה מודרנית. הם הופיעו כבר אצל אבותינו הקדומים, גם אם בשכיחות נמוכה. במהלך פירוקו של חד-סוכר, מייצרים חיידקי הפה תוצרי לוואי חומציים – בעיקר חומצה לקטית – המאכלים את זגוגית השן, את שכבת הדנטין, ומאוחר יותר אף את מוך השן המכיל כלי דם ועצבים. הסוכרוז והממתקים שאותם אנו צורכים בעקבות המהפכה התעשייתית, החמירו בצורה ניכרת את יצירת החורים בשיניים, אך גם בשיניהם של אנשי המערות היו חורים: בירקות שורש, באגוזים ובדגנים, שאותם הם צרכו, ישנן פחמימות. אנזימי הרוק פירקו את הפחמימות לחד-סוכרים, וכך, נוצרו חורים גם בפיהם של אנשי המערות, כתוצאה מפירוק חד-הסוכרים.

מקור מרכזי הוא סרטון של טד-אד, "What causes cavities? Mel Rosenberg". בברכה, אביתר ג'שיחה • 17:07, 23 במאי 2022 (IDT).תגובה[תגובה]
  בעד. אבל ממליץ לנסות לשנות את סדר הדברים. להתחיל עם העששת בתקופה המודרנית ולסיים עם הקדמונים. (משתמש אומרים ישנה מחוץ לחשבון). 2A0D:6FC7:211:375F:4C2C:88F4:4DE0:6275 19:09, 23 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

חורים בשיניים הם בעיה שכיחה בתרבות המודרנית. המהפכה התעשייתית אפשרה הפקה המונית ומתועשת של דו וחד-סוכרים, וצריכת סוכרים אלו במוצרי המזון, גרמה לָחורים. חיידקי הפה המפרקים את החד-סוכרים שבפה, מייצרים במהלך הפירוק תוצרי לוואי חומציים – ובעיקר חומצה לקטית – שעלולים לאכל את זגוגית השן, את שכבת הדנטין, ומאוחר יותר אף את מוך השן המכיל כלי דם ועצבים. איכול חלקי השן הוא היוצר את החור, וכשחור זה מגיע אל העצבים, חשים גם את הכאב הטיפוסי. לפיכך, ניתן היה לחשוב כי בשיניהם של אנשי המערות לא אמורים להימצא חורים: חיידקי הפה מפרקים רק חד-סוכרים, ואילו תזונתם של אנשי המערות הייתה מבוססת על צריכת שומן וחלבון מן החי, ועל צריכת רב-סוכרים הקיימים בירקות שורש, באגוזים ובדגנים. אלא שבשיניהם של בני אנוש, שגילם תוארך לכ-15,000 שנים לפני זמננו, דווקא נמצאו חורים, גם אם מעטים. ההסבר שניתן לתופעה היה, כי אנזימי הרוק שבפה, פירקו את רב-הסוכרים לחד-סוכרים. חד-סוכרים שאותם פירקו החיידקים.

איך זה עכשיו? אביתר ג'שיחה • 16:40, 30 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
  בעד. בתודה, משתמש ״אומרים ישנה״ מחוץ לחשבון. 2A0D:6FC7:20A:E287:14DE:5A35:5560:9F4E 20:21, 30 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
  בעד חמויישֶה - שיחה 20:47, 20 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

איך ארגון משטרה נולד? נוסח ב׳עריכה

בשנת 1908 הקימו פקידי משרד המשפטים הפדרלי של ארצות הברית מחלקת בילוש לא חמושה ודלת סמכויות, בת 34 עובדים. נבחרי הציבור קיבלו דיווח על ההקמה רק לאחר מעשה. עד שנת 1924, שבה מונה ג'ון אדגר הובר (בתמונה) למנהל המחלקה, מספר העובדים בה גדל פי עשרים. הובר החזיק במשרה זו במשך 48 שנים, עד יום פטירתו, והקדיש לה את כל זמנו. הוא מעולם לא הקים משפחה, הוא גר אצל אמו, וכשיצא לחופשות בילה בחברת סגנו ומזכירתו. מיד עם כניסתו לתפקיד הוא החליף רבים מעובדיו בעורכי דין ורואי חשבון. הוא עסק בהתמדה בשיפור איכות והגדלת כמות כוח האדם בארגון, שיפור שיטות העבודה שלו, הרחבת סמכויותיו, והעסקתו במשימות חשובות ככל האפשר. הוא העסיקו במלחמה בארגונים חתרניים, במאפיה, במבריחים ובעבריינים שהתחמקו ממשטרות מקומיות, ובאיתור נעדרים, מרגלים זרים ורוצחים סדרתיים. מעריכים כי נבחרי הציבור לא עמדו בדרכו של הובר, כי בלשיו גילו מידע מביך או מפליל גם אודותם. כך הפך ה-FBI לגוף אכיפת החוק הבולט בארצות הברית.

2A0D:6FC7:33F:2D79:6132:E666:4491:95F4 08:26, 14 במאי 2022 (IDT) (משתמש:אומרים ישנה מחוץ לחשבון)תגובה[תגובה]

הסגן של היטלר צנח למען השלוםעריכה

רודולף הס, רייכסלייטר במפלגה הנאצית, כיהן כמזכירו האישי של אדולף היטלר, סגן הפיהרר, וממלא מקומו אחרי הרמן גרינג. לקראת הפלישה לברית המועצות, הס חשש ממלחמה בשתי חזיתות, ולכן ביקש להשכין שלום בין גרמניה לבריטניה. הוא יזם "טיסת שלום" לסקוטלנד, כדי לפגוש את מכרו הדוכס מהמילטון, ולהציע לו לתווך בשיחות השלום. בקרבת בית הדוכס, הס נטש את המטוס וצנח על אדמת סקטולנד. הוא נתפס על ידי הרשויות הבריטיות ונלקח לחקירה. היטלר הכריז על הס כמטורף ונידה אותו מהמפלגה. בכלא הבריטי, מצבו הנפשי של הס הדרדר. ב־1945 שב לגרמניה כדי להישפט במשפטי נירנברג (בסרטון), שם טען כי הוא לקה באמנזיה. במשפט הס דבק בתמיכתו בהיטלר ובפתרון הסופי. הס נידון למאסר עולם בכלא שפנדאו. בין השנים 19661987 היה האסיר היחיד בבניין, עד שהתאבד בתלייה בתאו בגיל 93.

מתבסס על הערך. בר 👻 שיחה 16:18, 10 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

יש לסיים את הקטע במילים "ונידה אותו מהמפלגה". כל מה שכתוב אחריהן, אמנם נכון, אבל סוטה מהנושא של הקטע. אומרים ישנה - שיחה 19:15, 12 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

חלודה נגד חלודהעריכה

אחד היתרונות הטכנולוגיים של השימוש באלומיניום, על פני מתכות רבות אחרות, הוא שהאלומיניום אינו מתקלקל בתהליך של החלדה. התפישה השגויה המקובלת בנושא היא, שהאלומיניום אינו נחלד כלל. למעשה, האמת הפוכה. האלומיניום נחלד כהרף עין עם חשיפתו לאוויר, כך שכל שטח הפנים שלו מתכסה מיד בשכבה דקה של תחמוצת (חֲלֻדַּת) אלומיניום. תחמוצת זו מקנה לו את צבעו העמום (בניגוד, למשל, לזוהר המתכתי של פלדת האל-חלד), ומגינה עליו מהמשך תהליך ההחלדה.

אומרים ישנה - שיחה 12:25, 27 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אין עשן בלי אש, אך יש אש ללא עשןעריכה

כשאופים פיתה בטאבון או על גבי סאג', וכשצולים בשר במנגל של פחם עץ או במדורה, הבעירה משחררת עשן רב. לעומת זאת, בבישול בכיריים המבוססות על גז בישול, בעירת הגז לא משחררת עשן כלל. הסיבה להבדל נעוצה בהבדל בין חומרי הבעירה: חומר הבעירה בכיריים – גז הבישול, בוער באופן מלא, כך שתוצרי הבעירה שלו יהיו אדי מים ופחמן דו-חמצני בלבד. תוצרים אלו הם גזים חסרי צבע, כך שלא ייראה שום עשן. לעומת זאת, חומרי הבעירה במנגל הגחלים, במדורה הפתוחה, או במדורות שבטאבון או בסאג', בוערים באופן חלקי, ומשחררים נוסף על אדי המים והפחמן הדו-חמצני, גם חלקיקי אפר, פיח וטיפות מים, היוצרים יחד קולואיד של נוזלים ומוצקים המעורבים בַּגז. קולואיד זה הוא העשן.

מבוסס על התשובה בהכה את המומחה. חושב שזה זוקק עוד דיוק וניסוח. תודה, אביתר ג'שיחה • 16:54, 25 באפריל 2022 (IDT).תגובה[תגובה]
  בעד אומרים ישנה - שיחה 23:32, 26 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

דגים שנודדים כמו ציפוריםעריכה

בניגוד לרוב המוחץ של מיני הדגים, כל פרט מדגי האלתית (סלמון) חי גם במים מליחים וגם במים מתוקים. בדרך כלל דגי אלתית בוקעים מן הביצים באגמים או נהרות, נודדים בנהר לים ושבים להתרבות בדיוק במקום בו בקעו מהביצים. הדרך שבה מנווטים דגי האלתית את דרכם זו עדיין לא התבררה. במהלך מסעם חזרה, הם יכולים לשחות 1,400 ק"מ נגד זרמים חזקים, במעלה הנהרות, לזנק במפלים שוצפים (בתמונה) בגובה ארבעה מטרים ולהעפיל לגובה של יותר משני קילומטר מעל גובה פני הים. ברוב מיני האלתית, הדגים הבוגרים מתים בתוך ימים ספורים עד שבועות מעת שהטילו ביצים והפרו אותן. אולם, ישנם זני אילתית בהם כמחצית הפרטים שורדים יותר ממחזור אחד של ביוץ והפריה. בזנים אלה יש פרטים, המסוגלים לשניים עד שלושה מחזורי חיים כאלו.

אומרים ישנה - שיחה 13:55, 17 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

גבול זה לא מושג כל כך מגבילעריכה

הגבול בין מדינת ישראל לממלכת ירדן עובר במרכזו של נהר הירדן (בתמונה). אולם בשל סחף קרקע, המתרחש סמוך לקו המים בבקע הירדן, הועתק תוואי גדר המערכת המקורי מספר קילומטרים מערבית לנהר הירדן, בסמוך למקום בו עובר כביש 90. הגדר אינה סימון הגבול אלא אביזר ביטחוני. השטחים שנמצאים בין תוואי הגדר לקו המים נכללים בשליטה ישראלית ורובם מיועדים לחקלאות יישובי מועצה אזורית ערבות הירדן. באותו אופן, בערבה, הגבול עובר במרכז נחל הערבה, שהוא נחל אכזב. שם נבנתה גדר מערכת עשרות שנים מאוחר יותר מאשר באזור נהר הירדן. ועד שנת 2019, עיבדו החקלאי הערבה הישראלים את שדות מובלעת צופר, שהיו בבירור בשטח ממלכת ירדן.

שיפוץ קטע שהציע משתמש:שועל בשנת 2014. אומרים ישנה - שיחה 10:52, 15 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אני חושב שזה לא ממש מדויק. הגבול שם נקבע בשלב מסוים לפי הנחל, אבל הנחל המשיך לזוז. בהמשך ישראל גם השתלטה על שטחים שלא היו אמורים להיות שייכים לה לפי המפות המנדטוריות המקוריות.
כמוכן לאורך חלק גדול מהגבול (גם מול לבנון, ונראה לי שגם מול מצרים וסוריה) הגדר עוברת במרחק מה מהגבול עצמו. Tzafrir - שיחה 11:29, 17 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

"הדבר" הגאוני בהאזנות סתרעריכה

בסוף מלחמת העולם הראשונה, המציא לב סרגייביץ' טרמן, אזרח ברית המועצות, את כלי הנגינה האלקטרוני הראשון - הטרמין. טרמן ניגן בכלי זה בפני לנין ומרעיו. אך במהלך סיבוב הופעות במדינות המערב, הוא השתקע בניו יורק. ב-1938 נעלם הממציא באופן מסתורי, וכעבור שנים אחדות נודע שחזר לברית המועצות, בעיצומם של "הטיהורים הגדולים" של יוסיף סטלין, והפך שם לאסיר פוליטי. תחנתו הבאה בחיים הייתה ממציא ציוד האזנות סתר עבור הק.ג.ב.. בתפקידו זה, הוא היה מחלוצי השימוש העולמי באור תת-אדום, כשהמציא מכשיר אופטי, המשחזר את הנאמר בחדר סגור, בעזרת מדידת רטט זכוכית חלונו. מכשיר אחר שהמציא, שנקרא "הדבר" היה גאוני בפשטותו, ואפשר לברית המועצות לצותת במשך שבע שנים לכל הנאמר במשרד שגריר ארצות הברית, במוסקבה. "הדבר" הושתל בחפץ נוי במשרד, והכיל ממברנת אודיו מוליכת חשמל ואנטנה דקה וקצרה בלבד (ראו בתמונה). הממברנה רטטה לקול הנאמר בחדר, ורטט זה הורגש בתדר החזרת גלי הרדיו, ששודרו מחוץ לבניין.

אומרים ישנה - שיחה 13:10, 13 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

קטע לא רע. בתקווה שעוד יזכרו את הכוס התרמית. Tzafrir - שיחה 13:53, 13 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הה, הדבר היה ככה! אביתר ג'שיחה • 13:08, 25 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
לפי הערך ולפי מקורות אחרים, כן. מכשיר ההאזנה הזה מונצח בעוד מקומות. אומרים ישנה - שיחה 14:45, 25 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
מכשיר הציתות בוראן שהמציא טרמן לא השתמש בלייזר אלא במקור אור בתחום התת-אדום, ראו כאן. בריה התפגר בדצמבר 1953 ואילו הלייזר הראשון החל לעבוד במאי 1960. ליאור पॣ • כ"ד בניסן ה'תשפ"ב • 15:32, 25 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תיקנתי. צריך גם לבדוק מה כתוב בערך. אולי גם שם צריך לתקן. תודה. אומרים ישנה - שיחה 14:48, 27 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

עדיף לשתוקעריכה

פעמים רבות מופיע הביטוי "כל מילה בַּסלע" כתגובית של מאן דהו, על מאמר דעה שנראה לו חשוב, צודק או נוקב. משמעות הביטוי בהקשר זה היא, כל מילותיו של הדובר כאילו חקוקות בַּסלע, ולא ניתן לערער עליהן או על חשיבותן (בדומה לביטוי האנגלי "carved in stone"). אלא שלמעשה, מקורו של הביטוי העברי הוא בביטוי הארמי התלמודי "מִלה בְּסלע מַשתוֹקא בִּתרֵין", שפירושו, אפילו אם הדיבור יקר, ואף שווה למטבע בשם "סלע" (חצי אונקיית סגסוגת יקרה, בתמונה), השתיקה שווה כפליים.

מקורות: הערך בוויקימילון והסרטון של כאן עברית.
בברכה, אביתר ג'שיחה • 13:37, 4 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הרבה ביטויים שינו את משמעותם המקורית. אני גם לא חושב שצריך לבנות לנו איש קש כמו הביטוי האנגלי ואז לפסול אותו. יש לשנות את הניסוח, כך שתהייה השוואה לאנגלית אך לא לומר שכאילו יש פה שגיאת תרגום אבל בעצם אין תרגום... יש להסביר מעט יותר באריכות שיש מטבע בשם "סלע". אומרים ישנה - שיחה 21:00, 6 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אנסה להגיע לזה בימים הקרובים. אביתר ג'שיחה • 02:11, 12 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הינה, קיצרתי וערכתי, כך שלא נקים איש קש וכן נסביר ש"סלע" הוא שם מטבע. אם עריכתי לא נראית לך נכונה, אנא בטל אותה. תודה. אומרים ישנה - שיחה 14:30, 13 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הורדתי שתי מילים. כעת זה נראה לי מעולה. אביתר ג'שיחה • 13:06, 25 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
שמתי לב שבכל הקטע אין קישור לערך משמעותי אצלנו - זה לא חוטא לרעיון של המיזם? חשבתי שזה כל הרעיון. בברכה בן-ימין - שיחה 14:05, 25 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
נראה לי שיש פה קישוריות לערכים משמעותיים. אפשר גם להוסיף עוד. למשל את הערך דיבור. אומרים ישנה - שיחה 14:46, 25 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אם אפשר לנסות להוסיף לקטע: כמה בערך היה שווה סלע במונחים מודרניים? כלומר מהו בערך השווי של אותה כמות זהב ו/או כסף (לפי הערך מדובר בערך על 15 גרם. מהערך לא ברור אם מדובר על זהב או כסף, נראה לי שזה השתנה במהלך השנים). זה קצת פחות מחצי אונקיה (ר’ w:Ounce#International troy ounce). בהנחה (לא מציאותית) שמדובר על זהב בלבד: חצי אונקיית זהב שווה היום, לפי חיפוש לא מחייב שלי, קצת מעל 3,000₪. אז מחיר של 3,000 שקלים למילה זה תעריף די טוב (לעומת זאת: חצי אונקיית כסף עולה קצת מעל 35₪, לפי אותו סוג חיפוש). Tzafrir - שיחה 08:12, 27 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
נסיון לניסוח: „הסלע היה מטבע שעשוי מתערובת של זהב וכסף במשקל של בערך חצי אונקיה. במונחים מודרניים: ערך שבין כמה עשרות לכמה אלפי שקלים.״ האם הכיוון סביר? צריך גם לוודא שכל מה שכתבתי נכון ומספיק מדויק. Tzafrir - שיחה 13:01, 27 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
את עניין חצי האונקייה של הסגסוגת היקרה, הוספתי. אבל הערכה של בין עשרה שקלים לבין עשרת אלפים שקלים, זו הערכה יותר מדי "גמישה", לדעתי. אומרים ישנה - שיחה 14:42, 27 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
בערך סלע כתוב שהוא שווה 768 פרוטות. בערך פרוטה כתוב שהיא 1/40 גרם כסף. שזה פחות מ-10 אג' לפי מחירון הכסף היום, מה שאומר שסלע שווה היום פחות מ-70 ש"ח (אם כי כדאי לזכור שערכו של הכסף ירד משמעותית מאז תקופת הסלע). חמויישֶה - שיחה 14:40, 8 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אמריקה – האיחוד הגדולעריכה

בעבר, מצר פנמהמצר היבשה המחבר בין האמריקות – לא היה קיים. בין האמריקות הפריד גוף מים גדול, שבו התערבו מי האוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי. אלא, שמתחת לפני השטח, תהליך של טקטוניקת לוחות גרם להתקרבות היבשות זו לזו, ואף יצר איים ביניהן. סחף של משקעים הרחיב את האיים, עד שלפני כשלושה מיליון שנה נוצר רצף יבשתי בין האמריקות, ומינים יבשתיים החלו לנדוד בכל רחבי אמריקה. מינים רבים שהיו אנדמיים לאחת האמריקות נכחדו, משום שלא הצליחו להתחרות במינים פולשים מהיבשת השנייה. מינים רבים אחרים דווקא שיפרו את תנאיהם בעקבות הנדידה, ושגשגו. הפרדת האוקיינוסים השקט והאטלנטי גרמה גם היא לשינויים היסטוריים מרחיקי לכת: זרם הגולף שנוצר בשל ההפרדה, אפשר טמפרטורות חמימות יחסית במקומות שבהם עבר. גם הפרשי מליחות וטמפרטורה שנוצרו משני עברי מצר פנמה, גרמו לשגשוגם או להכחדתם של מינים ימיים רבים.

מקורות בערכים הרלוונטיים וכן בהרצאה של טד-אד, What happens when continents collide. קצת ארוך מדי. אנסה לקצר. בברכה, אביתר ג'שיחה • 17:36, 29 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

הרעיון יפה. אך יש עודף פירוט בקטע הגיאולוגי. בהצלחה בתמצות. 87.69.6.4 18:17, 29 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
קיצרתי מעט. אביתר ג'שיחה • 11:17, 3 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

כנראה שהדוסים צודקים לגבי השבתעריכה

שבוע הוא יחידת זמן מחזורית בת שבע יממות, המשמשת בעולם כולו לצורכי עבודה, עסקים ודת, ובפרט לקביעת ימי עבודה ומנוחה. ככול הנראה, ציון ימי השבוע הונהג לראשונה ביהדות. חלוקת הזמן לשבועות לא הופיעה אצל שום עם כנעני אחר, מלבד עם ישראל. יש השערה, לפיה השבוע נוצר, במקור, מציון ימי כרבע של חודש. בבבל העתיקה אכן ציינו את הימים השביעיים בחודש (7, 14, 21, 28). אך הם צויינו כימים חסרי מזל, שמשמעותם לא ברורה, ולא תועדו בבבל שמות מיוחדים לימים האחרים. ההתפשטות העולמית של הנצרות והאיסלאם, שקיבלו מהיהדות יסודות רבים, הפך את ציון ימי השבוע לנפוץ. אולם הוא מקובל כיום גם על אוכלוסיות בנות דתות אחרות לגמרי. יתרה מזאת, השימוש בציון ימי השבוע הפך נפוץ באימפריה הרומית, בהשראת היהודים, עוד לפני שהאימפריה התנצרה. זאת אחרי שרומאים חדלו להשתמש בנונדינה - יחידת זמן מחזורית בת שמונה יממות. בתרבויות שונות נוסה שימוש ביחידות זמן מחזוריות, שמנו חמש, שש, תשע, עשר או 13 יממות. אך השימוש בהן נמשך רק לתקופות קצרות.

2A0D:6FC7:33F:3AF9:742B:151D:DA32:35AB 11:12, 26 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מה המקור למידע? חלק ממה שכתוב כאן סותר את מה שידוע לי (אבל לא חקרתי את הנושא לעומק). Tzafrir - שיחה 15:34, 26 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הקטע, כולו, מסוכם מהערך שבוע. אם אתה מוצא שגיאות, תקן גם את הערך. תודה. אומרים ישנה - שיחה 20:34, 26 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
  בעד, הקטע חידש לי. גם בבריטניקה בערך "week" [10] מציינים שציון ימי השבוע לראשונה מיוחס ליהודים הקדומים (למרות סייגים). Matankic - שיחה 12:11, 28 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
  נגד. ראו: מאיר ברק, מדוע השבוע בן 7 ימים והאם הוא היה תמיד כזה? , במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 בספטמבר, 2009 עמית - שיחה 11:22, 9 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אם אתה סבור שיש שגיאה בקטע, תקן בבקשה, קודם כול, את הערך ממנו הוא סוכם. תודה. 2A0D:6FC7:403:91E3:A129:D16B:7C0E:C7E9 16:03, 17 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

"הילד הבוכה לא נשרף כי הוא מקולל"עריכה

ציור "הילד הבוכה" (בתמונה), בו מופיעה דמות ילד דומע במעיל, היה נפוץ ומוכר מאוד בישראל ובעולם, בשנות ה-70 וה-80. החל משנות ה-80 התפתחו אגדות אורבניות סביב הציור, הקושרות אותו לקללות ולמאגיה. בשנת 1985 פרסם ג'ון מרפי בעיתון הבריטי, "דיילי סטאר", כי בשרפה, שפרצה בבית מגורים בדרום יורקשייר, אחד השרידים היחידים, שנותרו בלא פגע, היה תמונת "הילד הבוכה". הדיירים היו משוכנעים, שהסיבה לדליקה לא הייתה רשלנותם, אלא דווקא התמונה ה"מקוללת". הצהובון "סאן" אימץ את הסיפור, ופרסם כתבת שער בה ציטוטי כבאים, לפיהם היו 50 מקרים דומים. הכבאים האמינו כי התמונה מקוללת, וסירבו להכניסה אל בתיהם. עורך העיתון, קלווין מקנזי, אף ארגן טקס שרפה פומבית של ציורי "הילד הבוכה". מאוחר יותר, שירות כיבוי האש הודיע כי הסיבה לדליקותם הנמוכה של הציורים הייתה, ככל הנראה, סוג הקרטון עליו הדפסו.

אומרים ישנה - שיחה 14:09, 19 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

על איזה ג’ון מרפי מדובר? Tzafrir - שיחה 21:40, 19 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
על אחד שלא מופיע בדף הפירושונים, כנראה. 87.69.6.4 23:00, 19 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אולי הוא לא נשרף כי הדמעות שלו כיבו את האש? אביתר ג'שיחה • 11:52, 21 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
  נגד. אנקדוטה שולית. חמויישֶה - שיחה 11:13, 15 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אידי אמין, על קצה המזלגעריכה

בשנת 1971, הנהיג אידי אמין הפיכה צבאית ומשטר צבאי באוגנדה. הוא הוציא להורג בעריפת ראש קצינים שלא תמכו בו, ולפי השמועות, האכיל אמין את עצמו ואת תניניו בהם. אמין ייסד "חוליות רצח" להעלמת תומכי השליט הקודם, כולל הארכיבישוף של אוגנדה, נשיא בית המשפט העליון, רקטור אוניברסיטת מקררי, נגיד הבנק המרכזי ואחדים משריו. אמין גירש את 60,000 האסיאתים, שהיוו חלק חשוב ממעמד הביניים באוגנדה, בטיעון שאלוהים דרש זאת ממנו, בחלומו. אמין ניתק את הקשרים הדיפלומטיים עם בריטניה, וקרא לעצמו "הוד מעלתו הנשיא לכל החיים, פילדמרשל החאג' דוקטור אידי אמין, VC, DSO, MC, אדון כל חיות האדמה ודגי הים, כובש האימפריה הבריטית באפריקה בכלל ובאוגנדה בפרט, ומלך סקוטלנד". אמין ניתק את הקשרים גם עם ישראל, הציע לארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) את בניין שגרירותה, והזמין מטוס שחטפה החזית העממית לשחרור פלסטין לנחות באנטבה (ראו מבצע יונתן). אולם את כנפי הצניחה שקיבל מצה"ל, המשיך לענוד. הוא ענד מדליות כה רבות, עד שחולצותיו נקרעו מן המשקל. אמין הפך גם לפרנואיד ואינפנטיל, ולכן הועלתה השערה, כי הוא סבל מסיבוך של עגבת במוח. ב-1978, לאחר שרצח 100,000 עד 500,000 מאזרחיו, וכשהוא נעדר קשרים דיפלומטיים עם כל מדינה שהיא, פלש עם צבאו לטנזניה. ב-1979 טנזניה השתלטה על אוגנדה, והדיחה את אידי אמין.

אומרים ישנה - שיחה 22:04, 16 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

עוד אנקדוטה מעניינת היא שכל ימי שלטונו הוא ענד כנפי צניחה שהוענק לו מצה"ל.. אבל הקטע גם ככה ארוך. נניח "הוא ענד מדליות כה רבות, ובראשן גם כנפי צניחה צה"ליות, [...]". Matankic - שיחה 00:28, 17 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
יש עוד הרבה מאוד אנקדוטות עליו. ניסיתי להתמקד רק במעשיו הבלתי שפויים, כשליט. מצד שני, אם למרות ניתוק היחסים עם ישראל, על כנפי הצניחה הוא לא ויתר...אומרים ישנה - שיחה 17:49, 17 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אהבתי את זה שהוא המליך את עצמו על סקוטלנד. הסקוטים שמעו שהוא המלך שלהם, או שהם חשבו בטעות שהמלכה שלהם היא אליזבת השנייה? אביתר ג'שיחה • 11:50, 21 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לפי הספירה של הסקוטים היא אליזבת הראשונה! ‏עמיחישיחה 11:53, 21 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
ארוך בערך פי 2 ממה שמקובל. חמויישֶה - שיחה 13:57, 27 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
ראה גרסה מקוצרת קצת למטה. תודה. אומרים ישנה - שיחה 15:55, 28 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הייתי מוותר על "אמין הפך גם לפרנואיד ואינפנטיל, ולכן הועלתה השערה, כי הוא סבל מסיבוך של עגבת במוח". לא ברור לי על מה נסמכת האבחנה הזאת, מה גם שמיותר להוסיף השערות בקטע שהוא גם כך ארוך למדי. בר 👻 שיחה 18:23, 27 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
באמת אין לזה מקור בערך העברי, ובערך האנגלי זה לא מופיע, למרות שהערך האנגלי הוא ערך מומלץ. אומרים ישנה - שיחה 12:26, 28 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
מצאתי לזה סימוכין באינטרנט. אבל גם בהם כתוב שזו הערכה, ולא כתוב מי בדיוק העריך. עבור הערך העברי זה יספיק - לפחות מבחינתי. השאלה היא אם זה יספיק לקטע הידעת. אומרים ישנה - שיחה 12:31, 28 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
נוסח מקוצר

בשנות ה-70 הנהיג אידי אמין משטר צבאי באוגנדה. הוא ערף את ראשי הקצינים שלא תמכו בו, ולפי השמועות, גם אכל אותם. "חוליות הרצח" שייסד רצחו מאות אלפי אזרחים, כולל הארכיבישוף של אוגנדה, נשיא בית המשפט העליון, רקטור אוניברסיטת מקררי, נגיד הבנק המרכזי ואחדים משריו. אמין גירש רבבות אסיאתים, שהיוו חלק חשוב ממעמד הביניים, בטיעון שאלוהים דרש זאת, בחלומו. אמין ניתק את הקשר הדיפלומטי עם בריטניה, וקרא לעצמו "הוד מעלתו הנשיא לכל החיים, פילדמרשל החאג' דוקטור אידי אמין, VC, DSO, MC, אדון כל חיות האדמה ודגי הים, כובש האימפריה הבריטית באפריקה בכלל ובאוגנדה בפרט, ומלך סקוטלנד". אמין ניתק גם את הקשר עם ישראל, הציע לאש"ף את בניין שגרירותה, וסייע למחבלים פלסטינים שחטפו מטוס (ראו מבצע יונתן). אולם את כנפי הצניחה שקיבל מצה"ל, המשיך לענוד. הוא ענד מדליות כה רבות, עד שחולצותיו נקרעו ממשקלן. וכשהוא נעדר קשרים עם כל מדינה שהיא, פלש עם צבאו לטנזניה, הובס והודח.

אומרים ישנה - שיחה 17:31, 27 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

  בעד חמויישֶה - שיחה 11:15, 15 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

קצת על טורפים ואבולוציה מתכנסתעריכה

סדרת הטורפים ממוינת לשני טקסוניםדמויי כלב ודמויי חתול. למעשה, מרביתם של היונקים הקרניבורים על פני כדור הארץ, משתייכים לאחת משתי קבוצות אלו. כלבי ים, דובים, שועלים וסמורים משתייכים לדמויי הכלב, בעוד שנמרים, צבועים ונמיות הם דוגמה לדמויי חתול. הזאב הטסמני (בתמונה), יונק כיס שנכחד ככל הנראה מן העולם במהלך המאה ה-20, דמה לחברי משפחת הכלביים בחצי הכדור הצפוני במובנים רבים: שיניו היו חדות, מלתעותיו היו חזקות, עקביו היו מורמים וצורת גופו דמתה לזו של הכלביים. דמיון זה הוא דוגמה לאבולוציה מתכנסת. מכיוון שמילא באוסטרליה אותו תפקיד אקולוגי שמילאו הכלבים בכל מקום אחר, הותאם הזאב הטסמני להיות בעל מאפיינים דומים לאלו של הכלביים, על אף שאינו דמוי כלב, אלא טורף כיס.

קטע שחיברתי וליקטטי מהערכים המקושרים. Matankic - שיחה 15:51, 14 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

הנושא בסדר גמור. אני   בעד. רק עניין קטן: הזאב הטסמני או כל יצור אחר לא מפתח מרצונו או מיוזמתו את האבולוציה שלו. אבולוציה לא קשורה ליוזמה של אף יצור. יש לשנות מעט את הניסוח. אומרים ישנה - שיחה 17:39, 14 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
חוץ מזה, גם הליוויתניים טורפים, שלא שייכים לסדרת הטורפים. מהניסוח נדמה שכל טורף חוץ מהזאב הטסמני שייך לסדרת הטורפים... אומרים ישנה - שיחה 17:43, 14 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
מעט ניסחתי, לפחות את עניין ה'פיתח' ל-'הותאם'. לגבי שאר הקרניבורים שאינם משתייכים לקבוצה הזאת, רשום 'מרביתם' ובענייני זה מספיק. אני גם לא רוצה שהקטע יתארך ויתארך ובעיקר יאבד את הפואנטה שלו. מוזמן כמובן להציע ניסוח אחר. Matankic - שיחה 18:18, 14 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אפשר להוסיף "הקרניבוריים היבשתיים", אבל עדיין זה לא מכסה הכל, וגם זה כבר נשמע מאוס. Matankic - שיחה 18:21, 14 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
את מי זה לא מכסה? אפשר אולי להציע "הטורפים היבשתיים ממויינים לשני טוקסונים..." גילגמש שיחה 18:31, 14 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
השאלה מי נחשב לטורף יבשתי, קיפוד הוא טורף? Matankic - שיחה 19:05, 14 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני לא יודע. אני לא זואולוג. גילגמש שיחה 20:08, 14 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כתוב שם במפורש „סדרת הטורפים״. לי זה נראה ברור שלא מדובר על כל הטורפים. יש גם טורפים שאינם יונקים. Tzafrir - שיחה 08:23, 15 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
והניסיון שלי לימד אותי, שהזאולוגים העבריים מאוד אוהבים להשתמש בטרמינולוגיה שמבלבלת הרבה ממי שלא למד זאולוגיה. צריך לראות איך עוקפים את הבעיה הזו אומרים ישנה - שיחה 14:48, 15 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
למרבה המזל אנחנו יכולים לקשר ישירות לערך שכולל את ההגדרה. מעבר לכך, המשך הקטע מדגים היטב שיש חיות טורפות אחרות שלא נמנות על סדרת הטורפים. Tzafrir - שיחה 16:00, 15 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אולי כך?

הזאב הטסמני היה יונק כיס, שנכחד ככל הנראה מן העולם במהלך המאה ה-20. הוא דמה לחברי משפחת הכלביים באמריקה, אסיה, אירופה ואפריקה במובנים רבים: שיניו היו חדות, מלתעותיו היו חזקות, עקביו היו מורמים וכלל צורת גופו דמתה לזו של הכלביים. דמיון זה הוא דוגמה לאבולוציה מתכנסת. הזאב הטסמני גם מילא באוסטרליה אותו תפקיד אקולוגי שממלאים הכלבים במקומות אחרים. הכלביים, וקרוביהם האבולוציוניים תת-סדרת דמויי הכלב, פרצו מצפון אמריקה אל אירו-אסיה, ומשם לאפריקה, לפני כשמונה מיליון שנים. עד אז, תפקידם האקולוגי בעולם הישן מולא בידי דמויי חתול, שגם הם מדגימים דמיון גופני לכלביים – הצבועיים.

אומרים ישנה - שיחה 16:17, 15 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

  מתלבט, זה כבר קטע אחר (אבל גם לא בהכרח פחות טוב). Matankic - שיחה 16:29, 15 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הקטע הזה נראה ברור יותר ולדעתי מוצלח יותר. אני מנסה להבין מה בדיוק המשהמעות של „תפקידם האקולוגי״, אבל נראה לי שזה ברור אינטואיטיבית. Tzafrir - שיחה 05:00, 16 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לדעתי "תפקיד אקולוגי" לא מובן אינטואיטיבית, אבל אין בעיה עם זה שאנשים יצטרכו להכנס לקישור כדי להבין עד הסוף. אני   בעד. חמויישֶה - שיחה 11:06, 16 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
עוד הערה: 8 מליוני שנים? לפי הערך כלביים: תיעוד המאובנים מגיע לסוף האאוקן בצפון אמריקה ואירופה, תחילת האוליגוקן באסיה, סוף הפלאהיוקן בדרום אמריקה, פלאוקן באפריקה, אמצע ההולוקן באוסטרליה. Tzafrir - שיחה 11:23, 16 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לקחתי את התאריך הזה מהערך האנגלי על הכלביים, אותו קראתי ברפרוף. אם מישהו מוצא תאריכים מדוייקים יותר, זה בסדר גמור, מבחינתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 20:32, 16 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
נראה לי שה"פאנץ'" עדיין לא מחודד. אם הפאנץ' הוא שטורפים יבשתיים מסוגים שונים פיתחו מאפיינים דומים, אולי כדאי להתחיל ממספר דוגמאות שאינן כלביות, כמו הזאב הטסמני והצבוע ואולי עוד אחד אם יש (או סוג הכלביים כולו), ולהסביר שהתפתחו אצלם בנפרד אותם מאפיינים ושזה יהיה במוקד הקטע. אולי שווה להתייחס במילה למהו אותו "תפקיד אקולוגי" שמשותף להם אך אינו משותף לנחש, עטלף, ינשוף וקיפוד. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 11:13, 26 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

מה יונקים ימיים שותים?עריכה

יונקים ימיים אשר חיים באוקיינוסים או בסביבתם, כגון אריות ים (בתמונה), שותים מי ים רק לעיתים. בדומה ליונקים המותאמים לחיים במדבריות, יונקים ימיים מפרישים שתן המכיל כמויות קטנות של מים וריכוז גבוה מאוד של מלח, מה שמצמצם את פליטת המים מגופם. זאת הודות לתהליך דו-שלבי אשר מתבצע בכליות. בראשונה, סינון הפלזמה עם ריכוז המלחים הגבוה מהדם, ובשנית, ספיגה מחודשת של המים מהפלזמה אל הדם. עיקר הנוזלים שייונקי הים מפיקים, למעשה, מגיע מהדגים שהם צדים, להם ריכוז מלחים בדם אשר קרוב לזה שלהם. עם זאת, כלבי ים נצפו גם אוכלים שלג על מנת לצרוך ממנו מים.

קטע שחיברתי על סמך המקורות: [11][12][13]. Matankic - שיחה 14:45, 11 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

  בעד. חתימה: אומרים ישנה מחוץ לחשבון. 2.53.31.106 15:52, 11 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הקטע מנוסח באופן שגוי. לא ברור איך בדיוק עובדות הכליות של הדולפין ואני חושב שיש פה טעות. גילגמש שיחה 22:02, 11 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הקטע לא מתמקד בדולפינים. יש פה תמונה של דולפין, אבל כתבתי 'יונקים ימיים' שזה כולל גם ליוויתנים ועוד כל מיני. תמצתתי את מה שהיה כתוב ב-Scientific American בקישור הזה. Matankic - שיחה 22:35, 11 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
בדקתי את הקישור. זה לא מה שכתבת כאן (ובנוסף יש גם טעות כתיב). עוד אציין שהמאמר לא מסביר מה מיוחד כל כך ביונקים ימיים. גם יונקים שאינם ימיים סופגים נוזל בחזרה בתהליך יצירת השתן. גילגמש שיחה 22:38, 11 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
יש טעות כתיב אז מתקנים, זה מיזם שיתופי. יש טעות לוגית אז גם מתקנים. אני כן מוכן לקבל שאין הבדל מיוחד בינם לבין יונקים יבשתיים, רק שהם מוקפים כל הזמן במים מלוחים בשונה מיונקים יבשתיים. וזה מה שייחודי פה. Matankic - שיחה 22:45, 11 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

קצת חידדתי. Matankic - שיחה 23:39, 11 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

פלזמה היא נוזל הדם. דם מגיע לכליות - עובר פעם אחת דרך הפילטר ורב הנוזל עובר לתוך הכליות. כדי שלא נשאר בלי נוזל בדם ונמות רוב המים נספגים בחזרה מהשתן שנוצר בחזרה לדם (או לפלזמה כאן זה מונח שקול). ככה עובדות הכליות בגוף האדם (ולא מה שכתבת). מכאן שאין הבדל בין מה שמופיע במאמר שקישרת למה שיש בגוף האדם. כדי שיהיה קטע הידעת טוב צריך להיות איזשהו פאנץ'. יתכן שיונקים ימיים מרכזים את השתן טוב יותר ויתכן שיש מגנון נוסף. אני לא בקיא בביולוגיה ימית אז לא אתקן. באשר לתיקונים שהצעת שאבצע - לרב, אני מסתק בביקורת עמיתים ולא מתערב בתוכן הקטע. גילגמש שיחה 02:44, 12 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אפשר להיכנס פחות לפרטים טכניים. אפשר לכתוב, פשוט, שהשתן של היונקים הימיים מכיל יותר מומסים ופחות מים, בהשוואה ליונקים יבשתיים. לא להסביר איך זה קורה, מבחינה טכנית. 2.53.29.144 09:44, 12 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

ניסוח משופרעריכה

הים הפתוח הוא סביבת מחיה דלה במי שתיה, כמו המדבר. לכן, כדי לשרוד בכזו סביבה, בעלי החיים צריכים להיות מותאמים למחסור זה. כלבי ים, לדוגמה, מסוגלים לאכול כמויות גדולות של שלג, ולמצות ממנו מי שתייה, בגופם. התאמה כזו קיימת גם אצל הגמל הדו דבשתי, החי במדבריות מרכז אסיה. הוא אוכל את השלג, שמביאה הרוח מסיביר, לפני שזה ממריא ישירות לאדים, מבלי להפוך לשלוליות מים נוזלים. אצל דולפינים יש התאמה של הכליות ליצירת שתן דל מים. דולפינים מאבדים כה מעט מים, עד שהם כמעט ואינם צריכים כלל לשתות. את רוב המים הם משיגים מאכילת דגים טריים, שמליחות גופם דומה לזו של הדולפינים.

2.53.29.144 10:13, 12 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

יותר כללי, נחמד. Matankic - שיחה 10:24, 12 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

מחקתי את הקודם, הוספתי על בלוטות מלח. Matankic - שיחה 16:31, 12 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

הסר את התוספת על הצבים והעופות. קטע "הידעת" אמור להיות קצר וקולע. לא כל מה שנכון אמור להופיע בו. צריכה להיות לו פואנטה. כמו לבדיחה. אומרים ישנה - שיחה 17:02, 12 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
קטע נחמד. יונקים אחרים גם מזיעים. צריך לציין במפורש שדולפינים לא מזיעים? Tzafrir - שיחה 09:10, 13 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הקוראים יודעים שדולפינים לא צריכים להזיע. אומרים ישנה - שיחה 18:20, 13 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני לא מבין למה לציין שכלבי ים ממצים מים מהשלג... שלג הוא צורה של מים. אין מה למצות פה. גם אדם מסוגל "למצות" מים מהשלג. פשוט אוכלים את זה וזהו זה. זה אולי לא נעים כי זה קר אבל חוץ מזה אין פה משהו מיוחד. גילגמש שיחה 18:04, 14 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני בכלל לא בטוח שבריא לבן אדם לאכול שליש קילוגרם קרח בפרק הזמן הקצר בו יכול לקחת לו לשתות פחית משקה קל. אומרים ישנה - שיחה 14:42, 15 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לא דיברתי על בריא לעומת לא בריא. קרח לא אוכלים, אלא מפשירים ואז שותים. אני מכיר תיאורים רבים של שימוש בשלג לשתייה או להפקת מים על ידי המסתו בחום. בכל אופן, בעיני הקטע הזה לא חד די הצורך. יש בו פוטנציאל רב ואני חושב שבסך הכל הנושא מעניין מאוד אבל הניסוח הנוכחי לא מוצא חן בעיני. גילגמש שיחה 07:19, 16 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
זהו, שכלבי הים והגמלים הדו דבשתיים, מפשירים אותו בקיבה. אומרים ישנה - שיחה 22:14, 16 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
Gilgamesh, להבנתי, העניין הוא שכלבי הים והגמלים עוד לא גילו את האש, ואין להם ידיים כדי להבעיר אש או לחמם בדרך אחרת את הקרח. לכן, הפתרון של הפשרת הקרח שיהיה ראוי לשתייה לא מתאים להם. הם פשוט אוכלים קרח, וכך מקבלים את המים שהם צריכים. לעומת זאת, האדם לא בנוי לצרוך מים בצורה כזו. אביתר ג'שיחה • 11:26, 21 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אביתרג גם בן אדם לא חייב להפשיר את הקרח כדי להשתמש בו. אני מניח שיצא לך לאכול קרטיב או גלידה או מזון קפוא אחר. לכן, האמירה שבן אדם לא בנוי לצרוך מים בצורה כזאת שגויה. גילגמש שיחה 11:29, 21 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אכן, יצא לי לאכול קרטיב או גלידה, אבל לפי מה שאומרים ישנה טוען, אם הייתי צריך לבסס את כל צריכת המים שלי על צריכת מים קפואים, לא הייתי מוצלח בזה כמו הגמלים הדו דבשתיים וכלבי הים, שמסוגלים לצרוך כמויות ענקיות של קרח בזמן קצר. כוס שתייה של כ-250–300 מ"ל (דהיינו, כ-250–300 גר'), אדם מסוגל לשתות תוך כחצי דקה או אולי פחות. סבורני, שכמות זהה של קרח אדם יוכל לצרוך רק בנגיסות קטנות, מה שייקח לו כחמש דקות או יותר. אביתר ג'שיחה • 11:42, 21 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

מלחמת העצביםעריכה

קמילו גולג'י, שעל שמו קרויים כיום מספר מושגים בסיסיים בביולוגיה, נולד בשנת 1843, בכפר, שכיום קרוי על שמו, והקדיש את חייו למחקר מערכת העצבים המרכזית. גולג'י פיתח שיטת צביעה (שגם היא קרויה כיום על שמו), המאפשרת לצבוע חלקים מרקמת עצבים, ולראות אותם היטב, על רקע שאר רקמת העצב, שלא נצבעה. בזמן בו הוא השתמש בשיטה, ניטש ויכוח בין המדענים בשאלה, אם העצבים מורכבים תאי עצב נפרדים. גולג'י סבר שרשת העצבים אינה מורכבת מתאים נפרדים, והמאמר המדעי בו דיווח על התצפית בעצבים, בעזרת הצביעה, כביכול חיזק השערה זו. אלא שקולגה שלו, סנטיאגו רמון אי קחאל, שסבר ההפך ממנו, השתמש דווקא בשיטת הצביעה שפיתח גולג'י, כדי להוכיח שגולג'י טועה. רמון אי קחאל, שהיה מדען וצייר, ואדם מוכשר, שבנה תותח כבר בגיל 11, דילל את הצבע של גולג'י, וחזר על הצביעה. כאשר הצבע היה דליל יותר, קל היה לראות במיקרוסקופ, שרשת העצבים בנויה מתאים נפרדים, ושביניהם יש רווחים קטנים, שכיום נקראים סינפסות. בשנת 1906, חלקו גולג'י ורמון אי קחאל את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בזכות תגלית זו.

אומרים ישנה - שיחה 14:57, 29 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

  בעד אביתר ג'שיחה • 11:09, 30 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
קטע נחמד, אבל קצת "איבדתי" אותו תוך כדי הקריאה. הייתי מציע מעט לפשט או לתמצת (אבל כמובן גם בצורה הזאת הוא בסדר). Matankic - שיחה 23:55, 30 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אפשר למחוק את עניין התותח. 87.69.6.4 21:53, 31 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הסרתי את עניין התותח. אומרים ישנה - שיחה 22:05, 1 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
  בעד Matankic - שיחה 22:51, 1 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני חושב שהקטע שגוי. סינפסה זה מבנה קטן מאוד ולא ראיתי אף פעם סינפסה מתחת למיקרוסקופ אור, גם לא תחת צביעת גולג'י. גם הערך האנגלי על הסינפסה מזכיר את הצורך להשתמש במיקרוסקופ אלטקרוני כדי לראות את הסינפסה: en:Synapse אני מציע לבדוק את הקטע הזה מחדש. גילגמש שיחה 22:06, 11 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
טופל. תודה. 2.53.29.144 10:24, 12 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

חציל, זה טוב ליהודים?עריכה

ברוח הקטע שלמטה, עוד קטע "הידעת?" העוסק (בערך) בסיווג של חציל כפרי או כירק:

כשהכירו היהודים לראשונה את החציל, התעוררה בעולם ההלכה שאלה לגבי היתר אכילתו. לפי ההלכה, פֵּרותיו של עץ בִּשְלוש השנים הראשונות לנטיעתו, הם ערלה ואסורים באכילה. לעומת זאת, ב"פרי האדמה", לא קיים איסור זה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי העץ", לא ניתן לאכול את פֵּרותיו, שכן לאחר השנה השלישית החציל אינו מצמיח עוד פֵּרות, ולפני כן, פֵּרותיו אסורים באכילה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי האדמה", ניתן לאכול את פרי החציל מיד עם צמיחתו. בסופו של דבר, ממספר שיקולים נפסק כי החציל הוא "פרי האדמה", וכיום אין פוסק הסבור כי אסור לאכול חצילים.

בברכה, אביתר ג'שיחה • 11:12, 26 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
  בעד אומרים ישנה - שיחה 12:05, 26 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
קצת קיצרתי את הקטע. אביתר ג'שיחה • 13:42, 26 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני זוכר שקראתי בעבר (לא מוצא איפה) על הסתייגותו של הרמב"ם מאכילת חצילים. אולי זאת תיהיה תוספת ראויה לקטע? Matankic - שיחה 09:25, 29 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

האישה שהפסיקה להיות מפורסמתעריכה

בשנת 1977 הוכרזה אן גולון כסופרת החיה, הכותבת בצרפתית, שתרגומי ספריה הם הנמכרים בעולם. אולם, המאבקים על זכויות היוצרים הפסיקו את הדפסת ספריה, ובמקומות רבים בהם ספרים אלה היו רבי מכר, כולל בישראל, היא נשכחה כמעט כליל. ״אן גולון״ היה שם העט בו חתמה הסופרת הצרפתייה סימון שאנז'ה על סדרת רבי המכר אנג'ליק (Angélique). חלק מהסדרה נכתב בשיתוף עם בעלה, וסבולוד סרגייביץ' גולובינוב, שחתם כ'סרז' גולון'. המוציא לאור שכנע את בני הזוג להכניס שינויים בכל ספר וספר שלהם, בטענה שהדבר ישרת את המכירות. הוא גם שינה פרטים נוספים בספרים, בלי רשות הסופרים. מאוחר יותר הוא השתמש בשינויים אלו כאמתלה לנטילת זכויות היוצרים לעצמו. בשנות שנות ה-60 הופצו חמישה סרטים על פי סדרת הספרים. הזוג גולון לא קיבל תמלוגים עבורם.

מקור: העתקה מהערך על הסופרת192.116.176.158 07:12, 8 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

מעניין מאד, אבל צריך הבהרה איך הטריק הזה הצילח לו. היום היו תובעים לו ת'תחת על הרבה פחות, ובטח שהוא לא היה מקבל תמלוגים. חמויישֶה - שיחה 18:00, 17 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
זה לא מוסבר בכזו רמת פירוט בערך, ואם איני טועה, גם לא בכזו רמת פירוט במקורות. אומרים ישנה - שיחה 18:35, 20 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
רגע, למעשה התשובה כן מופיעה בערך. אבל היא סוכמה החוצה מהקטע. המוציא לאור דאג גם לטשטש את זהות הכותבים. הוא המליץ להם להמציא שמות עט חדשים עבור סדרת הספרים הזו, בחלק מהתרגומים לחלק מהשפות, הופיע שם עט שלישי, וכתוב גם שהיו עוד טכניקות טשטוש, שלא מוסברות לעומק בערך. רק שלא היה לזה מקום בקטע הקצר. אומרים ישנה - שיחה 20:08, 21 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
קטע טוב. נדמה לי שאפילו קראתי את אחד הספרים בילדות. גילגמש שיחה 22:08, 11 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני מאשר את הקטע. אשמח אם יכתב ערך לסדרת רבי המכר אנג'ליק. לפחות לכותר הראשי. חמויישֶה - שיחה 11:17, 16 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]
קצמרתי קצת. ימשיכו כבודם. אומרים ישנה - שיחה 19:24, 17 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

על תיקונים לשיריםעריכה

לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, תיקנה נעמי שמר את הבית השני בשירהּ, "ירושלים של זהב", והתאימה אותו למציאות המדינית החדשה: במקום כיכר השוק הריקה ובורות המים היבשים, באו החזרה אל הבורות ואל הכיכר, ובמקום הר הבית שאין פוקדים אותו, ייחלה שמר שנשוב לפקוד את הר הבית. יותר מאוחר חזר הבית השני לנוסחו המקורי, והתיקון נקבע כבית נוסף בשיר. בשירו של יורם טהרלב, "שירו של צנחן", שנכתב ב-1969 עבור להקת פיקוד המרכז, מחכה הצנחן לפתיחתו של המצנח. כששמע אלוף הפיקוד דאז, רחבעם זאבי, את המילים "שייפתח עליי, שייפתח" מתוך פזמון השיר, התנגד אליהן בטענה שהן עלולות לעורר את המחשבה המחרידה שהמצנח עלול שלא להיפתח. לכן, על פי דרישתו של זאבי, שונו מילות הפזמון ל"כשייפתח עלי". ב-1983 הוציא אפרים שמיר את אלבומו הראשון כסולן, "רוקד לקול הבנות". במקור נקראו האלבום ושיר הנושא שלו, "רוקד לכל הבנות", אלא שרשות השידור פסלה לשידור את השיר, משום שאפרים שמיר הגה את המילה "לכל" בפזמון, בכ"ף דגושה במקום בכ"ף רפויה, כפי שמורה הדקדוק. רק לאחר ששונו המילים, וממילא גם שם השיר והאלבום, ל"רוקד לקול הבנות", הותר השיר לשידור.

אנקדוטות שיכולות להיות נקודות בניסוח אחר ל"הידעת?" הנוכחי, או ביצירת קטעי "הידעת?" אחרים:
  1. זכור לי שנעמי שמר אמרה לחיילים שהתפעלו מהוספת הבית ל"ירושלים של זהב", שמה שהם עשו במלחמה יותר חשוב וראוי לציון מן התוספת שלה לשיר, "יותר קל להוסיף בית בשיר מאשר להוסיף בית בעיר". משום מה אינני מוצא את זה. יכול להיות שזו רק אגדה אורבנית?
  2. גנדי הרשה לעצמו להתערב בעוד שיר: הוא אסר על השמעת שיר לשלום בפיקוד מרכז; אריאל שרון שהיה אז אלוף פיקוד הדרום אסר על השמעת השיר בפיקוד הדרום.
  3. המעורבות של גוף שידור מרכזי בתכני השירים המשודרים בו זה משהו שתואם את הקו החינוכי ש"רשות השידור" אמצו לעצמם אז. הפסילה של הביטלס על ידי שר החינוך בשנות ה-60 באה גם על הרקע הזה. כיום אף גוף שידור שמחשיב עצמו ליברלי, לא מעז לפסול שירים "לא נכונים" דקדוקית או "מוסרית", והרבה שירים עם טעויות מזעזעות, מופיעים חדשות לבקרים. "כמו תוֹפה של מרים" (במקום "תֻפּהּ") ו"במורד הגרון מתחלקת מועקה" (במקום "מחליקה") הן דוגמאות מצוינות.
בברכה, אביתר ג'שיחה • 19:45, 24 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
לגבי האנקדוטה הראשונה - הציטוט מופיע כאן ב-25:59 - "לשנות שיר זה הרבה יותר קל מאשר לשנות עיר". ‏עמיחישיחה 12:06, 29 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
כבר יש קטע הידעת על "רוקד לכל/קול הבנות". לפחות בפורטלים יש, אם לא באוסף הכללי. בלי קשר, החלק שעוסק ב"ירושלים של זהב" לא נראה לי מספיק מפתיח. אני מציע למקד את הקטע רק בפזמון "שייפתח/כשייפתח עלי". אומרים ישנה - שיחה 20:12, 25 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
מתוך פורטל השפה העברית, נוצר בהעתקה מהערך אפרים שמיר

בשנת 1983 הוציא אפרים שמיר את אלבומו הראשון כסולן, "רוקד לקול הבנות". שיר הנושא, שכתב עלי מוהר, היה אחד מלהיטיו הגדולים של שמיר. במקור נקרא שיר זה "רוקד לכל הבנות", והוא נפסל לשידור מפני ששמיר הגה את המילה ״כל״ עם כף דגושה במקום כף רפויה. לאחר שמפיצי השיר שינו את שמו ל"רוקד לקול הבנות", הוא הותר לשידור.

אומרים ישנה - שיחה 06:35, 27 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

  בעד. משעשע. חמויישֶה - שיחה 13:40, 19 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
העתקת חלק מההצעה מלמעלה

בלהיטו של יורם טהרלב, "שירו של צנחן", שנכתב בשנת 1969 עבור להקת פיקוד המרכז, מחכה הצנחן לפתיחתו של המצנח. כששמע אלוף הפיקוד דאז, רחבעם זאבי, את המילים "שייפתח עליי, שייפתח" מתוך פזמון השיר, התנגד אליהן בטענה שהן עלולות לעורר את המחשבה המחרידה שהמצנח עלול שלא להיפתח. לכן, על פי דרישתו של זאבי, שונו מילות הפזמון ל"כשייפתח עלי".

אומרים ישנה - שיחה 06:41, 27 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

  בעד ההצעה האחרונה. אביתר ג'שיחה • 16:32, 7 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
  נגד לא סיפור מספיק מעניין. דרש שיאמרו כשיפתח במקום שיפתח. שינוי קל שבקלים. ובנוסף לא תפס. חמויישֶה - שיחה 13:38, 19 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

מולר נגד סוויפטעריכה

בשנת 2013, בעיצומו של The Red Tour, סיבוב ההופעות השלישי של טיילור סוויפט, היא השתתפה במפגש מעריצים שאורגן על ידי רדיו KYGO, שם נכחו עשרות ממעריציה ועובדי תחנת הרדיו, שזכו להצטלם אתה. כשהגיע תורם של דייוויד מולר וחברתו דאז, שאנון מלצ'ר, הושיט מולר את ידו מתחת לחצאיתה של סוויפט ונגע לכאורה בישבנה. מיד לאחר המפגש ביניהם היא דיווחה זאת לחברי צוות האבטחה שלה. בעקבות המקרה, הוא הורחק מכל הקונצרטים העתידיים של הזמרת, ואף תחנת הרדיו פתחה בחקירה, שבסופה פוטר מולר. בספטמבר 2015 הגיש מולר כתב תביעה על הוצאת דיבה לסוויפט, ודרש ממנה פיצויים בסך שלושה מיליון דולר על פיטוריו והכתמת התדמית שלו. הנאשמת הוציאה תביעה נגדית נגד מולר בגין התקיפה המינית בסך דולר אמריקני אחד בלבד. לדבריה, כספו של מולר לא עמד בראש מעייניה. היא חפצה להעלות את המודעות להטרדות מיניות, ולעודד נערות לפתוח במשפט נגד תוקפיהן. ב-12 באוגוסט 2017 דחה חבר המושבעים את תביעתו של מולר מחוסר ראיות. יומיים אחר כך קבעו המושבעים כי מולר נמצא אשם בתקיפה, והוא חויב לשלם לסוויפט דולר אחד. ההכרעה בתיק מקבלת אזכור בווידאו קליפ של השיר "Look What You Made Me Do", בו הזמרת מחזיקה שטר של דולר אחד כשהיא מכוסה בתכשיטים.

תהיו עדינים, זו הפעם הראשונה שלי כאן :) נכתב לפי הערך מולר נגד סוויפט. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 00:02, 16 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

א. צריך טיפה לתמצת את הפתיח. לא כל פרטי הפרטים על המיקום, הזמן, והפורום חשובים.
ב. איני מכיר את הנושא ולכן איני יודע עד כמה הקטע כן או לא מפתיע.
ג. תודה. אומרים ישנה - שיחה 15:26, 16 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
תודה. ניקיתי מהפתיח את הזוטות ועכשיו זה נראה יותר טוב. המקרה זכה לסיקורים רבים מפאת מעמדה של סוויפט כאחת מהמוזיקאיות המוכרות ביותר בעולם. אני מציג את Hello513 שמכיר את הזמרת יותר טוב ממני. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 15:31, 16 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
קטע נהדר, שיכול לעניין רבים. יישר כוח לברק על כתיבתו. Hello513 - שיחה 20:15, 16 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
"כספו של מולר לא עמד בראש מעייניה": 1. קצת מאכיל בכפית, 2. משתמע שבתביעות אחרות המצב הפוך. 5.22.128.33 17:46, 17 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
משתמע מזה רק שלדעתה של הזמרת, בתביעות אחרות המצב הפוך. יש הבדל. מה גם שכן חשוב להסביר למה היא נמקה את סכום התביעה הנמוך, כפי שנמקה. אומרים ישנה - שיחה 18:53, 17 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
וזו כמובן לא דעתה, וזה לא היה משתמע לולא הצמצום במילים (היא הרי מנסה לעודד תביעות), אז כבר עדיף לצמצם עוד קצת. ממילא זה מיותר, ציון הסכום הסמלי מדבר בעד עצמו. 5.22.128.33 20:14, 17 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
אם זו לא דעתה, למה כתוב ״לדבריה״? 87.69.6.4 21:52, 17 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
כתוב "לדעתה בתביעות אחרות המצב הפוך"? לא. משתמע כך מהתקציר? כן. משתמע כך מדבריה המלאים? לא. מיותר? כן. 5.22.128.33 23:00, 17 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
לי, לא משתמע כך. אומרים ישנה - שיחה 16:49, 18 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
תמצות

בשנת 2013, במהלך סיבוב ההופעות השלישי של טיילור סוויפט, תחנת הרדיו KYGO אירגנה לה מפגש עם עשרות מעריצים. כשהגיע תורו של דייוויד מולר, עובד התחנה, להצטלם עם סוויפט, הוא הושיט את ידו מתחת לחצאיתה, ונגע בישבנה. סוויפט דיווחה זאת מיד, ומולר פוטר מהתחנה. ב-2015 תבע מולר את סוויפט על הוצאת דיבה, ודרש פיצויים בסך שלושה מיליון דולר, על פיטוריו והכתמת שמו. סוויפט הגישה תביעה נגדית בגין תקיפה מינית. לדבריה, כספו של מולר לא עמד בראש מעייניה. היא חפצה להעלות את המודעות להטרדות מיניות, ולעודד נערות לתבוע את תוקפיהן. חבר המושבעים מצא רק את מולר אשם, והוא חויב לשלם לסוויפט דולר אמריקני אחד בלבד - זה היה סכום התביעה הנגדית. הכרעה זו קיבלה אזכור בווידאו קליפ של השיר "Look What You Made Me Do", בו הזמרת מחזיקה שטר של דולר אחד.

אומרים ישנה - שיחה 16:59, 17 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

למה „נגע בה לכאורה״? האם זוהי טענה ששנויה במחלוקת? Tzafrir - שיחה 18:52, 17 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
צפריר, על פי הגרסה שלו הוא נגע בצלע שלה. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 19:36, 17 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
אבל בית משפט הכריע באותה מחלוקת עובדתית. אפשר להסתמך על הקביעות העובדתיות שלו ללא ההסתייגות „לכאורה״. Tzafrir - שיחה 01:47, 18 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
אין לי השכלה משפטית. אבל נראה לי שצפריר צודק. אני מוחק את המילה "לכאורה" מגרסת התמצות. תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:49, 18 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
כנ"ל. 5.22.128.33 23:00, 17 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
אז מה נסגר עם זה? ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 15:01, 30 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
? ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 19:26, 25 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

כיצד להגדיל את הסיכוי ללדת בןעריכה

הסבר מפורש יותר של קטע מספר 28 מאוסף "הידעת?" של פורטל גוף האדם:

ביונקים, אם הביצית מופרת בתא זרע (בתמונה), הנושא כרומוזום מין מסוג כרומוזום Y, מין העובר יהיה זכר. באופן דומה, אם כרומוזום המין בתא הזרע, המפרה את הביצית, הוא כרומוזום X, מין העובר יהיה נקבה. כרומוזום Y מכיל הרבה פחות מסה מכרומוזום X (דהיינו, כרומוזום Y קל בהרבה מכרומוזום X). לכן תאי זרע הנושאים כרומוזום Y שוחים מהר יותר, בדרכם אל הביצית, מאשר אלו הנושאים כרומוזום X. עובדה זו באה לידי ביטוי בולט, כאשר ההזרעה נעשית ביום הביוץ. כשזה קורה, הסיכוי של תאי הזרע נושאי כרומוזום Y להגיע לביצית ראשונים גדול יותר, ונמצא שבהתאם הסיכוי להולדת זכרים גדול יותר בתזמון הזרעה זה.

אומרים ישנה - שיחה 13:46, 12 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

מין העובר ולא מגדרו. כמוכן: מה המקור לממצא? הוא מופיע באחד הערכים המקושרים? Tzafrir - שיחה 10:30, 14 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
קיבלתי. החלפתי את המילה. הוספתי את העובדה החסרה, עם מקור, בערך תא זרע. תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:21, 14 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
זה מקור לחלק מהעובדות בקטע. האם יש מקור למילה „נמצא״ שבמשפט האחרון? Tzafrir - שיחה 21:16, 14 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
במקור שהוספת לא מופיעה הטענה כי הסיבה למהירותם הרבה יותר של הזרעונים נושאי כרומוזום Y היא מסתו הנמוכה יותר בהשוואה לכרומוזום X. בין שני הכרומוזומים יש הבדל של כ-99 מיליון זוגות בסיסים, לעומת כ-3.2 מיליארד זוגות בסיסים בגנום האנושי ההפלואידי. באיזה מקור מופיעה הטענה כי הבדל של 3% במסת המטען התורשתי הוא האחראי למהירות הממוצעת הרבה יותר של זרעונים נושאי כרומוזום Y? בתודה, ליאור पॣ • כ"ב בכסלו ה'תשפ"ב • 20:13, 25 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
אה. רגע. הנה קטע מהערך כרומוזום Y: "זכר הוא מי שגופו מייצר תאי זרע ואילו נקבה היא מי שגופה מייצר תאי ביצית. משוער שהסיבה האבולוציונית להיותו של כרומוזום ה-Y קצר בהרבה מכרומוזום ה-X קשורה בתחרות שיש לתאי הזרע אלה עם אלה בדרכם אל הביצית. תאי הזרע הם קטנים מאוד ולכן משקלו של כרומוזום ה-Y הוא חלק משמעותי ממשקלם. ככל שכרומוזום ה-Y קטן וקל יותר, כך לתא הזרע יש סיכוי גבוה יותר להגיע אל תא הביצית. לכן, נוצרה עדיפות לכרומוזומי Y שחושפים את היצור הבוגר למחלות קלות (כמו עיוורון צבעים או קרחת) אבל מצליחים להגיע ראשונים לתא הביצית[1]."
נוסח ב מסוכם בעיקר מהערך כרומוזום Y

הכרומוזומים מכילים גנים, המקודדים לתכונות התורשתיות. מרבית היצורים החיים, המתרבים ברבייה מינית הם דיפלואידים. כלומר, כמעט כל כרומוזום מצוי אצלם בשני עותקים – עותק אחד מאבא ועותק אחד מאמא. בזכות הדיפלואידיות, אם גן מסוים לא תקין, יש לו עותק גיבוי בכרומוזום המורש מההורה השני. ביונקים, לזכר יש כרומוזום Y אחד וכרומוזום X אחד, ואילו לנקבה יש שני כרומוזומי X. כלומר, הזכרים אינם דיפלואידים בכרומוזומי המין. כרומוזום Y הוא קצר, וכולל רק גנים מעטים – רק את אלו המקודדים לתכונות הקשורות להבדלים בין המינים. הוא אינו מכיל גיבוי לגנים הרבים והמגוונים שעל כרומוזום X. לכן הזכרים חשופים יותר למחלות ולקויות תורשתיות. משוער, שהסיבה האבולוציונית להיותו של כרומוזום ה-Y קצר היא התחרות בין תאי הזרע (בתמונה), אלה עם אלה, בדרכם אל הביצית. תאי הזרע קטנים מאוד, ולכן משקלו של כרומוזום ה-Y הוא חלק משמעותי ממשקלם. ככל שכרומוזום ה-Y קטן וקל יותר, כך תא הזרע מגיע מוקדם יותר לביצית.

אומרים ישנה - שיחה 07:44, 27 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

הנה המאמר עליו הסתמכת לדבריך. מופיעות בו הרבה סיבות משוערות להתקצרות כרומוזום ה-Y ואף חוזים בו כי כרומוזום ה-Y עתיד להיעלם. לא מצאתי שם את הטענה כי משקלו של כרומוזום ה-Y משפיע באופן משמעותי על משקל תא הזרע וכתוצאה מכך גם על מהירותו. התוכל בבקשה למצוא את הטענה הזו בגוף המאמר? תודה, ליאור पॣ • כ"ה בכסלו ה'תשפ"ב • 11:14, 29 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
זה מה שכתוב בערך כרומוזום Y. אם הערך שגוי, תקן אותו, קודם כול. תודה. אומרים ישנה - שיחה 00:12, 30 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
זו דוגמא מצוינת לכך שאין להסתמך על ערכים בוויקיפדיה, כי אם לכל היותר על המקורות הראשוניים עליהם היא נסמכת. תיקנתי שם. ליאור पॣ • כ"ו בכסלו ה'תשפ"ב • 08:48, 30 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
לא התסמכתי על ערך בויקיפדיה כמקור מידע עבור בריאותי. רק כמקור מידע לקטע "הידעת". אחד הדברים החיוביים בתהליך חיבור קטעי "הידעת" הוא חשיפת אי דיוקים בערכים. תודה. אומרים ישנה - שיחה 09:21, 30 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

המחבלים שאיחרו לפיגועעריכה

ב-5 בספטמבר 1999, התפוצצו, בו זמנית, שתי מכוניות תופת, האחת בחיפה והשנייה בטבריה. המחבלים שנסעו במכוניות התופת נהרגו, אך חוץ מהם לא נפגע איש. בעקבות חקירת האירוע העריכו במערכת הביטחון כי טעות היא שגרמה לאותם מחבלים לצאת באיחור למשימתם, ולהתפוצץ לפני שהגיעו ליעדם המתוכנן: מרכיבי הפצצות, תושבי הרשות הפלסטינית, כיוונו את פיצוץ המטענים על פי שעון הקיץ, שהונהג אז בשטחי הרשות. אולם ישראל עברה כבר יומיים קודם לכן לשעון החורף. המחבלים שנסעו במכוניות התופת היו ערבים אזרחי ישראל, ועל כן שעוניהם כוונו לשעון החורף של ישראל. לכן, האחרונים סברו כי המטענים יתפוצצו שעה מאוחר יותר, מכפי שהתפוצצו בפועל. על תפקודם של המחבלים באותו יום, הוענק להם הפרס ההיתולי, פרס דרווין.

המקורות לכך בערך שעון הקיץ בישראל, ובאתרי ynet ופרס דרווין. אביתר ג'שיחה • 13:26, 11 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
א.   בעד
ב. אפשר קצת לתמצת.
ג. פרס דרווין חסר משמעות באופן כללי, ובפרט למי שממילא התאבד בכוונה.
ד. תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:15, 11 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
א. גם אני בעד.
ב. ניסיתי לתמצת. איך זה עכשיו?
ג. לא ברור שהתאבדו בכוונה. יכול להיות שהתכוונו להגיע ליעדם מעט לפני 18:30, לרדת מהרכב ולהיבלע בהמון ברחוב אחר, ולאחר הפיצוץ לחזור לבתיהם. הפיצוץ הפתיע אותם כשהיו בדרך, שעה לפני שתכננו אותו.
ד. בבקשה. אביתר ג'שיחה • 16:48, 11 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
תמצתי עוד. אגב, הורדתי את ציון שמה של ירושלם, גם בגלל שהוא מיותר, כשלעצמו, וגם בגלל שהוא לא הגיוני. נסיעה מחיפה לירושלים, כמו נסיעה מטבריה לירושלים, עורכת יותר משעה. עוד היה מיותר שם ציון השעות המפורשות, יום השבוע המפורש, והמספר המדויק של המחבלים במכוניות התופת. אומרים ישנה - שיחה 13:13, 12 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
אני   נגד. האנקדוטה נהדרת. סיפור משעשע, ללא ספק. אבל בסופו של דבר יש לנו כאן רק סיפור נקודתי מצחיק, ללא שום דבר אנציקלופדי, מלמד, מחדש, מסקרן או מרחיב אופקים. לא אתנגד לקטע אם תהיה תמיכה נוספת. חמויישֶה - שיחה 09:47, 14 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
אם רוצים להרחיב למשהו משמעותי יותר: יש מאגר של פרטי שינויי אזורי הזמן בשנים השונות. הקובץ על אסיה כולל פרטים על ישראל (חפשו Israel) ופלסטין (Palestine). מדובר על מושגים פנימיים של הקובץ (יש עוד שם פנימי בשם Zion ואחרים, השמות של אזורי זמן בפועל הם שמות של ערים). הקובץ אמנם ברובו בפורמט מאוד מוגדר, אבל רובו הוא הערות שמתעדות את השינויים. באותן שנים תאריך השינוי של שעון הקיץ בארץ השתנה משנה לשנה (לעתים בהתראה קצרה) לפי זהותו של שר הפנים התורן ושיקולים קואליציוניים אחרים. תאריך ההתחלה והסיום של שעון קיץ בארצות מוסלמיות (ונדמה לי שגם ברשות) יכול להשתנות משנה לשנה בגלל צום הרמדאן (אבל לא בדקתי מה היה התאריך באותן שנים). למעוניינים, אני רואה שם שבשנת 1999 הם עברו מהסתמכות על אזור הזמן הירדני לאזור זמן של עצמם. הירדנים שינו את התחלת שעון הקיץ לאחד ביולי(!) בגלל הרמדאן(?) אבל הפלסטינים לא שינו את תאריך ההתחלה. Tzafrir - שיחה 10:27, 14 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
אם תסתכל בניסוחים הראשוניים של הקטע, הייתה התייחסות לעניין הזה מהצד הישראלי שלה: ה-5 בספטמבר 1999, היה יום ראשון כ"ד באלול, תשנ"ט. בשבת - שישה ימים לאחר מכן, היה ראש השנה, תש"ס. האשכנזים התחילו איפוא לומר סליחות במוצ"ש, והייתה לי ספקולציה שלכן, כנראה, קבע שר הפנים את העברת השעון ליום שישי יומיים קודם. כך זמן חצות הלילה שממנו מותר להתחיל לומר סליחות נהיה מוקדם יותר בשעה. שר הפנים באותה שנה היה נתן שרנסקי, אך ב-1999 שרנסקי עוד לא התערב בתחילתו ובסופו של שעון הקיץ (אלא רק ב-2000), וזמני שעון הקיץ נקבעו על פי צו של אליהו סויסה שר הפנים הקודם, שהיה אמור להיות תקף מ-1998 עד 2001. סויסה מש"ס, עשה ככל יכולתו להקדים את תחילת שעון החורף, כדי להקל על אומרי הסליחות, על הצמים ביום הכיפורים ועל מתפללי ותיקין. אמנם הספרדים מתחילים לומר סליחות כבר מתחילת אלול, אבל באותה שנה תחילת אלול הייתה באמצע אוגוסט, ומסתבר שלהקדים את תחילת שעון החורף לאוגוסט היה כבר מעבר ליכולותיו של סויסה. את כל הדברים האלו לא ציינתי, גם כי חלקם ספקולציות שלי, וחלקם מנפחים את הקטע עד לאין שיעור. לגבי דבריו של חמויישה, אני לא מסכים שאין בקטע "שום דבר אנציקלופדי, מחדש, מסקרן, או מרחיב אופקים". מהקטע ישנם קישורים לערכי שעון קיץ ושעון חורף, (שמהם קל להגיע גם לערך על שעון הקיץ בישראל, וממנו ללמוד על הסמטוכה שהייתה בישראל סביב המעבר חזרה לשעון החורף לפני שהתקבע החוק הקיים). שנית, מהקטע מגיעים לערך על אודות פרס דרווין, שמחכים ומסקרן בדרכו. שלישית, הקטע מאיר שוב נקודה ישנה ומאד מעניינת: בתקשורת בין בני אדם, ובמקרה הזה, בין המשלחים ומכיני הפצצות ברשות לבין המפגעים בארץ, צריך להקפיד על שפה משותפת ועל מערכת יחידות אחידה, כי אחרת (למזלנו) דברים מתפקששים. ממש כמו בחללית שהתפוצצה כי האמריקאים דיברו בגלונים והאירופאים דיברו בליטרים, כאן הפיגוע נמנע כי הפלסטינים דיברו בשעון קיץ והערבים הישראלים דיברו בשעון חורף. אביתר ג'שיחה • 11:48, 14 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
ניטפוק: סוויסה שינה את ההגדרות כבר בשנת 1997. קישור מהקובץ האמור: ftp://ftp.cs.huji.ac.il/pub/tz/announcements/ . באופן כללי באוניברסיטה העברית מתחזקים גם שעון אטומי שהוא מקור הזמן של מדינת ישראל (לפחות היה בעבר) וגם מסנכרנים את הגדרות הזמן שלנו עם העולם. Tzafrir - שיחה 12:15, 14 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

איחוד הקטעים "החייל הנאצי המושלם" ו"נאצי ממוצא יהודי" המוצעים למטהעריכה

אחרי הסכם שביתת הנשק בין גרמניה הנאצית וצרפת, בשנת 1940, הוציא היטלר צו גירוש לבני התערובת מדרגה ראשונה, מצבא גרמניה (צבא שכונה "וורמאכט"). בין המגורשים היה ורנר גולדברג – החייל בעל חזות ארית, שהתפרסם בכרזת הגיוס הנפוצה של הוורמאכט (בתמונה), בה הופיע הכיתוב "החייל הגרמני האידיאלי". גם ארהרד מילך, גנרל-פלדמרשל בלופטוואפה (חיל האוויר), סגנו של הרמן גרינג במשרד התעופה וחבר במפלגה הנאצית, היה בן של יהודי. מילך ניסה להסתיר זאת, אך גרינג והיטלר היו מודעים לכך. גרינג מנע את סילוקו, באומרו שבלופטוופה: "רק אני מכריע מיהו יהודי!". כבר בשנת 1935, פתח הגסטפו בחקירת מוצאו של מילך. אך זו הופסקה כי אמו של מילך הכריזה, כי הוא ואחיו נולדו מרומן מחוץ לנישואין, שניהלה עם דודה המנוח. בסופו של דבר, זכה מילך בתעודת ייחוס ארי.

אומרים ישנה - שיחה 21:54, 6 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

אוטיזם נרכשעריכה

בשנת 1904, פתח הפסיכולוג הוינאי, תיאודור הלר, פנימיית חינוך מיוחד, לילדים פגועים קוגניטיבית. ב-1908 הוא פרסם את תגליתו, "שיטיון הילדות" (הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית), בעזרת חקר מקרה של שישה ממטופליו, שעד שנת חייהם השלישית או הרביעית, התפתחו באופן נורמלי לחלוטין. הילדים איבדו רוב או כל כושר הגיית והבנת השפה, ואימצו התנהגויות, שכיום נחשבות לאופייניות לאוטיזם. הלר תיאר ממצאים אלו עשרות שנים לפני שליאו קנר גילה את האוטיזם הקלאסי ולפני שהנס אספרגר גילה את תסמונת אספרגר. לכן, הלר לא יכול היה לדון בקשת האוטיסטית. תחת זאת הוא השתמש בתיאורים כמו "נראה כי הילד חדל לזהות את הוריו". במשך כמעט מאה שנה, עבודתו של הלר זכתה לתשומת לב דלה. אולם בין שנת 2000 ל-2013, הופיעה הגדרה לתסמונת זו במדריך האבחנות של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (DSM-IV). אך מאז 2013, האנשים המעטים, שיש להם אוטיזם נרכש, נחשבים בידי הממסד לאוטיסטים רגילים, ובשל נדירותם, רוב הציבור לא מודע לתופעת האוטיזם הנרכש.

אומרים ישנה - שיחה 18:59, 2 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

האבחנה הושמטה מDSM-V. המשמעות של המילה „נרכש״ נראית לי מבלבלת בהקשר הזה, בפרט מכיוון שלא יודעים כלום על מנגנון הפעולה. Tzafrir - שיחה 22:21, 2 בנובמבר 2021 (IST)תגובה