ראשי דיונים


חברי המערכת: עורכי המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה).

כשלב ראשון להצעת קטע "הידעת?" או להסרת קטע קיים, יש להציגו בדף המתנה זה. כאן יערכו דיונים בקטעים שהוצעו ויוחלט אם לקבלם ולהציגם. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים אלו ולהשפיע.

הוספת קטעי הידעת חדשים

עריכה

נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בתחילת סעיף מספר אחת. לא בסופו. זה הנוהל החדש. ראו את דף השיחה

משקפיים לטלסקופ חלל

עריכה
 
טלסקופ החלל האבל

טלסקופ החלל האבל, ששוגר ב-1990, צפה ברבבות מטרות, אשר טווח מיקומן נע בין מערכת השמש שלנו ועד הגלקסיות הרחוקת ביותר. הטלסקופ, אשר נחשב לכלי יעיל ביותר לחקר החלל, קיבל במהלך השנים מספר ביקורי שירות מאסטרונאוטים של נאס"א, במטרה לשפר ולתחזק אותו. הביקור הראשון, בשנת 1993, היה לצורך התקנת אביזר, הדומה במהותו למשקפיים, בכדי להתגבר על עיוות בתמונות, שהתקבלו מהטלסקופ, עקב ליטוש שגוי של המראה הראשית. באופן כללי, טלסקופ החלל האבל עומד במשימות שנקבעו לו, למרות שחלקן נדחו בשל תקלות טכניות. אך לעומתו טלסקופ החלל ג'יימס וב, שמבנהו מסובך באופן משמעותי משל טלסקופ החלל האבל, ועלותו הכספית רבה משל האבל, ככול הנראה לא יוכל לקבל ביקורי תיקון במקרה של תקלה. זאת משום שטלסקופ החלל ג'יימס וב מקיף את כדור הארץ במסלול מרוחק בהרבה משל טלסקופ החלל האבל.

מתוך מדור "הידעת" של פורטל מדעי החלל. אומרים ישנהשיחה 22:07, 15 ביוני 2024 (IDT)[תגובה]

קטע מצוין אבל נדוש מידי. לא מופיע בשום ידעת? טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:00, 15 ביוני 2024 (IDT)[תגובה]
לפי ממצאי, הוא מופיע רק בפורטל מדעי החלל. תודה. אומרים ישנהשיחה 06:55, 16 ביוני 2024 (IDT)[תגובה]
אוקיי, אין לי בעיה שיופיע פשוט מרגיש ששמעתי את הסיפור כבר עשרות פעמים. טל (רונאלדיניו המלךשיחה)

הקוטב הצפוני הוא הקוטב הדרומי

עריכה
סרטון שמראה את האינטראקציה בין מחט מצפן למגנט

כוח אלקטרומגנטי מתבטא במשיכה של מטענים חשמליים, חיובי ושלילי, זה לזה, ושל קטבי מגנט, צפוני ודרומי, זה לזה. מחט מצפן היא מגנט לכל דבר. אם תקרב מגנט חזק למצפן, הקוטב הצפוני של המחט ימשך לקוטב דרומי של המצפן (ראו סרטון). השדה המגנטי של כדור הארץ מושך מחטי מצפנים, כמו כל מגנט אחר. "הקוטב הצפוני של כדור הארץ" נקרא בשם זה, כי הקצה של מחט המצפן, המצביע עליו, קרוי "הקוטב הצפוני של המחט". לכן, מבחינה מגנטית, הקוטב המגנטי הצפוני של כדור הארץ, הוא הקוטב המגנטי הדרומי.

אומרים ישנהשיחה 16:33, 13 ביוני 2024 (IDT)[תגובה]

ארנולד

עריכה
 
שוורצנגר ב-1980
ארנולד שוורצנגר הוא אחד ממפתחי הגוף ומשחקני הקולנוע האמריקאי המצליחים והבולטים בעולם, למרות נתוני פתיחה חלשים מאוד. הוא הצליח בספורט פיתוח הגוף למרות מום מולד בלבו. וכששוורצנגר פרסם, כי מידי פעם הוא נעזר בסטרואידים לשמירה על מסת שריריו (בתקופה בה זה היה חוקי), קבע רופא, כי המום בשילוב הסטרואידים יגרמו למותו של שוורצנגר בגיל צעיר. (אולם שוורצנגר דווקא כן הגיע לגיל זקנה). זאת ועוד, בתחילת דרכו כמתחרה בפיתוח הגוף, שוורצנגר היה חייל סדיר בצבא אוסטריה, וערק כדי להגיע לתחרות.

שוורצנגר השתלב בתעשיית הקולנוע בהוליווד, בתפקידים ראשיים, מיד עם הגירתו לשם. זאת למרות שבתחילת שהייתו שם, הוא בקושי שבקושי דיבר אנגלית, למרות שהמבטא הזר הכבד שלו התעדן רק כעבור מספר עשורים, ולמרות טענות, כי כישרון המשחק שלו ירוד. בסרט הראשון בו שיחק, קולו הוחלף בדיבוב של שחקן אחר.

אומרים ישנהשיחה 15:40, 1 ביוני 2024 (IDT)[תגובה]

מעניין. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:01, 15 ביוני 2024 (IDT)[תגובה]

מר שושני

עריכה

מר שושני הוא כינויו של חכם יהודי מסתורי, שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-20, שזהותו לא נודעה. בין תלמידיו נמנו רבים מגדולי הפילוסופים, האקדמאים והרבנים במאה ה-20, ובהם עמנואל לוינס, אנדרה נהר, אלי ויזל, יהודא ליאון אשכנזי ("מניטו") ועוד. תלמידיו מתארים אותו כאיש אשכולות, בעל זיכרון פנומנלי וידע עצום, ששלט בעשרות שפות, שלט באופן מדהים בכל התלמוד והקבלה כמו גם בפילוסופיה, במדעים מדויקים ובמדעי הרוח, ועוד. עמנואל לוינס אמר עליו: "איני יודע מה הוא יודע, אך כל מה שאני יודע - הוא יודע". שלום רוזנברג כינה אותו "סוקרטס ללא אפלטון" ואמר עליו: "אם אתה שואל אותי איך היה נראה תנא, איך היה נראה הגאון מווילנה, אז אני יודע - הוא!". שושני נדד בעולם כנווד ערירי: בין השאר חי במגרב, בצרפת ובשווייץ בזמן השואה, בישראל, בארצות הברית ובאורוגוואי, שם נפטר בכ"ו טבת תשכ"ח, 27 בינואר 1968. על מצבתו נכתב: "לידתו וחייו סתומים בחידה".

על פי הערך. קלונימוסשיחה 08:52, 13 במאי 2024 (IDT)[תגובה]

בדף השיחה נטען שהערך מבלבל בין מר שושני לבין הלל פרלמן (לדוגמה: התמונה היא של הלל פרלמן). אם אנחנו לא טוענים שפרלמן הוא שושני, אנחנו צריכים להפריד בין השניים. כמוכן, התמונה היא בשימוש הוגן לשימוש בערך „מר שושני״ בלבד. Tzafrirשיחה 13:19, 13 במאי 2024 (IDT)[תגובה]
העובדה, שעל אדם מוכשר אנחנו יודעים מעט מדי, לא כל כך מפתיעה. מה שכן מפתיע, זה שעל אדם עם תפקיד מרכזי בחברה אנו יודעים מעט מאוד. צריך למקד את הקטע בעובדה האחרונה. אומרים ישנהשיחה 20:30, 13 במאי 2024 (IDT)[תגובה]
אכן, לא שמתי לב שזו תמונה בשימוש הוגן, הורדתי אותה. הדיון בדף השיחה הוא על כך שהערך עובר לתאר את הלל פרלמן, אך מחקתי את השורה כדי לא להיכנס לדיון בנושא. קלונימוסשיחה 22:05, 13 במאי 2024 (IDT)[תגובה]
אומרים ישנה, לא כל כך הבנתי את הערתך. קלונימוסשיחה 09:07, 20 ביוני 2024 (IDT)[תגובה]

הרגעים שאלי וולך היה קרוב למות

עריכה
 

דמות "המכוער", בעלילת המערבון "הטוב, הרע והמכוער", המשוחקת בידי אלי וולך, ניצלת שוב ושוב ממוות. הדמות ניצלת ממוות בקרב יריות, בתליה ובצמא במדבר. באופן אירוני, במהלך צילומי סרט קולנוע זה, ניצל וולך עצמו ממוות שלוש פעמים. בפעם הראשונה הוא שתה בטעות חומצה ופונה לבית חולים, בפעם השנייה הוא כמעט נפל מסוסו, שנבהל והוביל את וולך לאורך של כמעט קילומטר, כשידיו של וולך קשורות, ובפעם השלישית כששכב על יד מסילת רכבת וכמעט נדרס. וולך נפטר ביוני 2014 בגיל 98.

מקור. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 15:47, 26 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

  בעד אומרים ישנהשיחה 17:57, 26 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
נחמד. אני   בעד. חמויישֶהשיחה 09:30, 2 במאי 2024 (IDT)[תגובה]
סיפור נהדר! ועושה רושם שהמקור די אמין... אז גם אני   בעד, ישר כח! בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 10:05, 2 במאי 2024 (IDT)[תגובה]
זוטא: אני תוהה אם צריך להחליף את המילים "כמו כן" במילים אחרות כמו: "באותו אופן", "במקביל", "בדומה לדמות" או משהו כזה. אומרים ישנהשיחה 18:18, 2 במאי 2024 (IDT)[תגובה]
הבחנה יפה, אומרים ישנה! גם לדעתי אפשר לשנות את "כמו כן" למשהו יותר סיפורי - אולי אפילו "באופן אירוני"? בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 18:27, 2 במאי 2024 (IDT)[תגובה]
בוצע. תודה. אומרים ישנהשיחה 21:21, 2 במאי 2024 (IDT)[תגובה]

may the schwartz be with you

עריכה
 

הסרט שיגעון בחלל (Spaceballs) הוא פרודיה על סרטים שונים, ובעיקר על מלחמת הכוכבים. בין השאר הסרט מציג בצורה מובלטת את מסחור הסרט באמצעות מוצרים נלווים, החל בבובות וכלה בנייר טואלט. אולם בפועל החוזה שחתמו מפיקיו עם מפיקי מלחמת הכוכבים אסר עליהם למכור בובות של הסרט, ולכן המוצרים הנלווים נשארו בסרט בלבד.

לפי הערך באנגלית. נדרשת הוספה לערך בעברית, כמובן. Tzafrirשיחה 18:07, 16 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
זה נחמד, אבל זה לא מספיק מפתיע, לעדתי, עבור העמוד הראשון של ויקיפדיה. אני מציע לשים את זה מדורי "הידעת" של פורטל "קולנוע" ופורטל "חוק ומשפט". אומרים ישנהשיחה 18:13, 16 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי

עריכה

בהגדה של פסח, מובא מדרש המפרש את הביטוי ”אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי” (דברים, כ"ו, ה') כמתייחס ללבן הארמי שרצה, דרך הרג יעקב, להשמיד את כל עם ישראל: ”צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל. שֶׁנֶּאֱמַר: אֲרַמִּי אבֵד אָבִי”. עם זאת, הביטוי המקורי, המהווה חלק מנוסח הווידוי אותו האיכר הישראלי נדרש לדקלם בפני הכהן בבית המקדש עם העלאת הביכורים, סתום ואיננו חד-משמעי כלל. למילה "אֹבֵד" כמה אפשרויות פירוש, ובהן פליט/גולה, תועה/נודד, עני ורעב. בהתבסס על פירושים אלו למילה "אֹבֵד", ישנן רק שתי אפשרויות לקשירת "אָבִי" לזיהוי "אֲרַמִּי": אברהם שהגיע מארם נהריים, והיה נודד ותועה לאחר שעזב את מולדתו; ויעקב שהה זמן רב ומשמעותי בארם, נישא לנשים הארמיות לאה ורחל, חי חיי נוודות וגרות, היה עני שעבד לפרנסתו וכן ירד למצרים (בהתאם להמשך הווידוי – "וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה") בשל רעב. הפירוש ללבן הארמי, אותו ניסו פרשנים מודרניים להסביר בהמשך, נעשה בהתבסס על היפוך תחבירי ("אבי" הופך מנושא למושא ו"אֲרַמִּי֙" הופך מנשוא לנושא) וקריאה יצירתית הרחוקה מפשוטו של מקרא. בתרגומי התנ"ך ניתן למצוא עדות נדירה של כל שלושת אפשרויות הפירוש (אברהם, יעקב ולבן הארמי), כשמתוך תרגומי המקרא לארמית אונקלוס והמיוחס ליונתן השתרשה מסורת הפירוש על לבן הארמי בהגדה של פסח ובפירוש התורה של רש"י – וכך פירוש זה הפך שגור.

מוזמנים/ות להציע תמונה לקטע. ניתן לשבץ את קטע "הידעת?" הנ"ל בערב ליל הסדר. מו סיזלאקהטברנהאין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 22:47, 15 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

מעניין, אבל ארוך וכבד מדי, וגם לא אנקדוטלי במיוחד. שמש מרפאשיחה 23:27, 15 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
  בעד, ואם תמצא אפשרות סבירה לקצר את הקטע, אהייה עוד יותר בעד. תודה. אומרים ישנהשיחה 23:49, 15 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
זה היה מאוד מועיל לקטע הזה אם היינו יכולים לכתוב „המשמעות של הפסוק המקורי בספר דברים הייתה ככל הנראה ___ אולם בהגדה של פסח [קישור לערך עם הסבר על הפרטים הטכניים|השתנתה] המשמעות והפכה ל____. Tzafrirשיחה 08:09, 16 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

בהגדה של פסח, מובא מדרש המפרש את הביטוי ”אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי” (דברים, כ"ו, ה') כמתייחס ללבן הארמי שרצה, דרך הרג יעקב, להשמיד את כל עם ישראל: ”צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל. שֶׁנֶּאֱמַר: אֲרַמִּי אבֵד אָבִי”. עם זאת, בביטוי המקורי, המהווה חלק מן התקציר ההיסטורי של ווידוי "מקרא ביכורים", הכוונה דווקא אחרת לגמרי. למילה "אֹבֵד" כמה אפשרויות פירוש, ובהן פליט/גולה, תועה/נודד, עני ורעב. בהתבסס על פירושים אלו למילה "אֹבֵד", ישנן רק שתי אפשרויות לקשירת "אָבִי" לזיהוי "אֲרַמִּי": אברהם שהגיע מארם נהריים והיה נודד ותועה לאחר שעזב את מולדתו; ויעקב ששהה זמן רב ומשמעותי בארם, נישא לנשים הארמיות לאה ורחל, חי חיי נוודות וגרות, היה עני שעבד לפרנסתו וכן ירד למצרים (בהתאם להמשך הביטוי – "וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה") בשל רעב. לכן, הפרשנות הביקורתית ואף כבר מרבית הפרשנים המסורתיים מצאו כי הביטוי המקורי מתכוון ליעקב. הפירוש ללבן הארמי, נעשה בהתבסס על היפוך תחבירי ("אבי" הופך מנושא למושא ו"אֲרַמִּי֙" הופך מנשוא לנושא) וקריאה יצירתית הרחוקה מפשוטו של מקרא. בתרגומי התנ"ך ניתן למצוא, באופן נדיר ממש, עדות לכל שלושת אפשרויות הפירוש (אברהם, יעקב ולבן הארמי). מתוך תרגומי המקרא לארמית אונקלוס והמיוחס ליונתן השתרשה מסורת הפירוש על לבן הארמי בהגדה של פסח ובפירוש התורה של רש"י, וכך פירוש זה הפך שגור.

ערכתי מעט, פתוח להצעות תיקון מכן/ם. מו סיזלאקהטברנהאין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 08:59, 16 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

  נגד שתי הגרסאות. לא כל-כך מתאים להידעת. חמויישֶהשיחה 11:20, 16 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
אשמח לשמוע למה, חמויישה. מו סיזלאקהטברנהאין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 11:40, 16 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
קטע הידעת על תנך, הוא כבר נישתי. קטע הידעת על פסוק מהתנך והפרשנות שניתנה לו דווקא בהגדה של פסח לעומת פרשנויות אחרות, היא תת פינה בתוך נישה. גם אם הקטע היה מעניין ופורץ דרך בצורה יוצאת דופן לא הייתי תומך. במקרה הזה אין עניין יוצא דופן או פריצת דרך, אז לא כל שכן. חמויישֶהשיחה 15:50, 16 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
לדעתי, התנך אינו נישתי לאף אחד מבני הדתות האברהמיות, וההגדה של פסח לא נישתית לקוראי ויקיפדיה העברית. אומרים ישנהשיחה 18:15, 16 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
באופן עקרוני, חמויישה, אשיב ואומר כי אוי לנו שבויקיפדיה העברית התנ"ך, פאר השפה העברית, נחשב נישתי, ומתוך תירוץ זה לא יעלה קטע "הידעת?" העוסק בעניינו. ומאחר והרוב המוחלט של קוראי ויקיפדיה העברית גם קראו, לכל הפחות פעם אחת, את ההגדה של פסח, זה בכלל לא נישתי. מדובר, לעניות דעתי, בקטע מעניין, בעיקר כשמדובר במקרה נדיר בביקורת נוסח המקרא ובפרשנות היהודית המסורתית. כמעט כל יהודי קורא בערב פסח "ארמי אבד אבי" כאילו מדובר בלבן הארמי, מבלי לדעת שמדובר בטעות והכוונה המקורית של הטקסט הייתה ליעקב. מו סיזלאקהטברנהאין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 19:15, 16 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
אני חש שהובנתי לא נכון - התנ"ך הוא נישה למתעניינים בתנך. הספורט הוא נישה למתעניינים בספורט. אני אישית מתעניין גם בתנך וגם בספורט (וגם בהגדה). יש לנו לא מעט קטעים גם על תנך וגם על ספורט. טענָתי היא שקטע על פסוק מהתנך והפרשנות שניתנה לו בטקסט של הגדה של פסח אינו מכוון למכנה משותף רחב מספיק. באותו אופן, יתכן שנכתוב קטע על ארוע ספורט מפורסם, אבל לא בטוח שיתאים אם נכתוב על פרשנות אולפן בנוגע לאותו ארוע, גם אם אותו ארוע פרשנות עשוי להיות חדשני או מעניין מאד. חמויישֶהשיחה 09:45, 17 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
דווקא נוכח העובדה שכולם קוראים את זה בערב החג בהגדה, מבלי לדעת שמדובר במדרש שגוי ומנותק מן ההקשר המקורי של הטקסט - אני חושב שזו עובדה מעניינת שראוי לציין בעמו הראשי. ולגבי הנישתיות: בעיניי, כסטודנט למקרא, המידע המעניין הוא העובדה שכל אחד מעדי הנוסח מציג פרשנות אחרת לבעיה בטקסט. אבל, כמובן, זה מאד נישתי. לעומת זאת, פרשנות הביטוי והפרשנות השגויה שהשתרשה בהגדה - זה לא נישתי בעיניי. מו סיזלאקהטברנהאין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 09:48, 18 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
המילים "מדרש שגוי ומנותק מן ההקשר" הן שגויות ומנותקות מן ההקשר.
יש פשט ויש דרש, אבן עזרא ורבים אחרים הסבירות את הפשט הפשוט לעומתם חז"ל ורש"י דרשו את הפסוק, הם לא התבלבלו הם דרשו שיטת פרשנות לגיטימית. איילשיחה 12:14, 18 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
לדעתי, המשתמש מו סיזלאק צודק. חילוני כמוני, שקורא את ההגדה, עשוי לקבל בדיוק אותו רושם, שאני קיבלתי. רושם, שהפירוש המופיע בהגדה הוא, כביכול, הפשט. תודה. אומרים ישנהשיחה 20:13, 18 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
אז צריך להסביר שיש פשט ויש דרש. איילשיחה 22:02, 18 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
מדובר במדרש שניתן להסביר אותו באופן יפהפה, כפי שעשה היטב יקי עשהאל במאמרו הנפלא (באמת). אבל זה מדרש שמבוסס על קריאה יצירתית והוא רחוק מפשוטו של מקרא, והפשט אחר לחלוטין – כך שמי שקורא את ההגדה בהחלט לא מבין שמדובר במדרש עם חופש יצירתי שלא קשור לתוכן המקורי, וזה מה שהופך את קטע "הידעת?" הזה למעניין כל כך. בטח, אגב, כשכל כך הרבה פירשו אותו באופן שונה בעת העתיקה (ולראייה שישה נוסחים שונים). מו סיזלאקהטברנהאין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 22:38, 18 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
ידעתי שיש פשט ויש דרש. רק שבגלל ההגדה, ושבתי שבמקרה הזה, הדרש הוא פשט. אומרים ישנהשיחה 21:36, 19 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

בהגדה של פסח, מובא מדרש המפרש את הביטוי ”אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי” (דברים, כ"ו, ה') כמתייחס ללבן הארמי שרצה, דרך הרג יעקב, להשמיד את כל עם ישראל: ”צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל. שֶׁנֶּאֱמַר: 'אֲרַמִּי אבֵד אָבִי'”. עם זאת, בביטוי המקורי, המהווה חלק מן התקציר ההיסטורי של ווידוי "מקרא ביכורים", הכוונה דווקא אחרת לגמרי. בהתבסס על הפירוש למילה "אֹבֵד", ישנה רק אפשרות מהותית אחת לקשור את "אָבִי" לזיהוי "אֲרַמִּי": יעקב ששהה זמן רב ומשמעותי בארם, נישא לנשים הארמיות לאה ורחל, חי חיי נוודות וגרות, היה עני שעבד לפרנסתו וכן ירד למצרים (בהתאם להמשך הביטוי – "וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה") בשל רעב. כבר מרבית הפרשנים המסורתיים דחו את פירוש הביטוי בהתאם לדמות לבן הארמי וקבעו כי מדובר ביעקב, ובהמשך גם הפרשנות הביקורתית קבעה כך. הפירוש ללבן הארמי נעשה בהתבסס על היפוך תחבירי ("אבי" הופך מנושא למושא ו"אֲרַמִּי֙" הופך מנשוא לנושא) וקריאה יצירתית הרחוקה מפשוטו של מקרא, והוא זכה להד בתרגומים הארמיים אונקלוס והמיוחס ליונתן – וכך השתרש בתרבות חז"ל עד להגדה של פסח, אף שאין לו שום קשר לפשט.

להלן, אני מציע נוסח מקוצר, תמציתי וממוקד יותר של "הידעת?". מו סיזלאקהטברנהאין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 13:30, 4 במאי 2024 (IDT)[תגובה]

אסור לישון ביורק

עריכה
 
מגדל קליפורד שבטירת יורק, בו בוצע הטבח ביהודי יורק

הטבח ביהודי יורק היה אירוע של מוות על קידוש השם שהתרחש בשנת ד'תתק"ן (1190) בעיר יורק שבאנגליה, כשהמון צר על חלק מיהודי העיר וכפה עליהם להתנצר או למות. בתגובה, העדיפו היהודים למות על קידוש השם מלהתנצר, ורובם התאבדו או הרגו אלו את אלו, כדי לא ליפול בידי ההמון. מעט היהודים שניסו להימלט, נתפסו ונרצחו. בפוגרום נספתה קהילת היהודים בעיר, ובהם כ-150 יהודים שהתבצרו במצודת קליפורד. בעקבות הטבח, קיבלו על עצמם יהודי אנגליה שלא ללון בעיר יורק, ומנהג זה מופיע גם בספרי השאלות והתשובות בני זמננו.

ניתן לשבץ את קטע "הידעת?" הנ"ל, בתאריך העברי או הלועזי שבו חל הטבח ביהודי יורק, דהיינו, ז' בניסן או 16 במרץ. תודה רבה, אביתר ג'שיחה15:20, 15 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

  בעד. מעניין. אני לא בטוח שהביטוי "מוות על קידוש השם" הוא אנציקלופדי. כדאי לנסח אחרת. אפשר גם להתחיל את הקטע במילים "בשנת 1190 צר המון על חלק מיהודי העיר יורק וכפה עליהם..." חמויישֶהשיחה 11:24, 16 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

צפירות בישראל - ליום הזיכרון

עריכה
 

מלבד ימי הזיכרון לשואה ולגבורה ולחללי מערכות ישראל, התרחשו מספר אירועים בישראל שבעקבותיהם הוכרז אבל לאומי חד-פעמי, שכלל גם השמעת צפירת זיכרון: יום לאחר שניתנו שני גזר דין מוות למארק דימשיץ ואדוארד קוזניצוב חברי קבוצת מבצע חתונה בדצמבר 1970, ביום הלווייתו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, בדצמבר 1973, לפני טקסי הזיכרון לציון שנה למלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1974, לאחר אסון צור הראשון בנובמבר 1982, וביום הלווייתו של ראש הממשלה יצחק רבין בנובמבר 1995.

מהערך צפירת זיכרון. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:55, 12 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

  בעד אומרים ישנהשיחה 18:56, 12 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

גלגוליה של עז

עריכה
 

באיטלקית נקראת עז צעירה Capriolo. על שמה של העז הקופצנית והתזזיתית, נקראו בצרפתית כרכרות דו-גלגליות הרתומות לסוס אחד בשם Cabriolet (אנ'), כיוון שאופיינו בנסיעה קופצנית ולא נוחה. לכרכרות אלו היה גג נפתח, ולכן הן השאילו את שמן למכוניות בעלות גג נפתח, ותצורת מכוניות אלו נקראה קבריולה.

רבה תודה, אביתר ג'שיחה12:44, 27 במרץ 2024 (IST)[תגובה]

  בעד. אומרים ישנהשיחה 18:27, 28 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
התמונה קובץ:Cabriolet (PSF).jpg מתאימה יותר לקטע, לדעתי. הערך האנגלי מלמד שזה גם המקור למילה האנגלית „cab״, אבל אני לא מכיר נגזרת של המילה הזו בעברית. הערך שלנו על כרכרה לוקה בחסר. המידע מגיע מהערך קבריולה שם אין לו מקור והוא כולל אף איות שגוי של המילה. Tzafrirשיחה 18:48, 1 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
קיבלתי את הערתך. אביתר ג'שיחה11:30, 2 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
צריך להוסיף, שגם מכוניות פאר עם גג נפתח קרויות כיום בכינוי זה. אומרים ישנהשיחה 12:19, 10 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
לא כל כך הבנתי למה צריך להוסיף את זה, אחרי שנכתב בקטע שתצורת כל המכוניות בעלות הגג הנפתח נקראה קבריולה. האם יש סיבה לחשוב שמכוניות פאר יצאו מן הכלל הזה? אביתר ג'שיחה11:56, 11 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
לא חשוב. ארד מרעיון מכוניות הפאר. סליחה. אומרים ישנהשיחה 23:50, 15 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

הקבוצה המפורסמת שנקראת על שם שכונה ממנה לא באה

עריכה
 

קבוצת הכדורסל הארלם גלובטרוטרס, המפורסמת בעולם כולו במשחקי הראווה שלה המשלבים בידור ולהטוטי שליטה בכדור, נקראת על שם שכונת הארלם שבניו יורק, המאוכלסת ברובה באפרו-אמריקאים ונחשבת לסמל של הקהילה האפרו-אמריקאית - אך לקבוצה אין כל קשר להארלם או לניו יורק. הקבוצה הוקמה באזור שיקגו ומשם באו שחקניה בשנותיה הראשונות. מייסד הקבוצה, אייב ספרסטין, החליט לקרוא לה על שם השכונה הניו יורקית כדי לסמן קבל עם ועולם את היותה מורכבת משחקנים אפרו-אמריקאים, בתקופה בה עדיין הודרו מהליגות המקצועניות הבכירות בארצות הברית. רק ב-1968, 42 שנה לאחר היווסדה ושנתיים אחרי מותו של ספרסטין, שיחקה הקבוצה בפעם הראשונה בהארלם.

Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 18:58, 20 במרץ 2024 (IST)[תגובה]

  בעד. אהבתי. אין מקום בקטע מבחינת אורך, אבל מעניין שהפדיון של הקבוצה ממשחקה הראשון היה 8 דולר (שהתחלק בשווה בין ששת חבריה)... חמויישֶהשיחה 10:25, 21 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
יש אזורים שקרויים "הארלם" בכל מני מקומות. יש גם באיים הבריטים, וחיפוש קל מצא לי שניים גם באזור שיקגו (ראו https://en.wikipedia.org/wiki/Harlem,_Illinois וגם https://en.wikipedia.org/wiki/Forest_Park,_Illinois). האם המקור אומר, מפורשות, שהם קרויים על שם רובע במנהטן לא על שם פרוור של שיקגו? אומרים ישנהשיחה 20:30, 22 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
זה כתוב במפורש בערך העברי עליהם. אין בערך מקור לטענה הזו, אבל בערך האנגלי המקור שלה הוא [1] והוא נראה סביר. Tzafrirשיחה 23:21, 22 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
זאת ועוד, השם המקורי שלהם היה "ניו יורק הארלם גלובטרוטרס". Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 11:56, 23 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
קיבלתי.   בעד. תודה. אומרים ישנהשיחה 18:31, 24 במרץ 2024 (IST)[תגובה]

לכסף אין ריח

עריכה
 
לטרינה

בתי שימוש אינם המצאה מודרנית, וכבר בעת העתיקה נבנו מתקני שירותים הכוללים מושבים ומערכות ניקוז. בלות'אל שבמערב הודו נמצאו בתי השימוש העתיקים ביותר הידועים לנו, והם מתוארכים לאמצע האלף השלישי לפני הספירה, ושייכים לתרבות עמק האינדוס. באימפריה הרומית נבנו שירותים ציבוריים משותפים, שנקראו לטרינות, ומוקמו בבתי מרחץ ובמרכזי הערים. סווטוניוס מספר כי כשיזם אספסיאנוס לראשונה גבייה של אגרה על השימוש בלטרינות ברחבי האימפריה, גינה אותו בנו טיטוס על כך. אספסיאנוס הגיש אל אפו מטבע מן התשלום הראשון ושאל אותו אם הריח בלתי נעים. "לא", השיבו הבן. "ועדיין, הכסף הזה בא משתן" (Atqui, inquit, e lotio est), ענה אביו. מתשובתו זו של אספסיאנוס נגזר הביטוי "לכסף אין ריח" (Pecunia non olet).

יום נעים וכל טוב, אביתר ג'שיחה13:34, 5 במרץ 2024 (IST)[תגובה]

זה נראה לי מעניין, אבל ארוך מדי. Tzafrirשיחה 13:54, 5 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
קיצרתי. איך זה עכשיו? אביתר ג'שיחה16:59, 5 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
אולי אפשר לציין, אם זה נכון, שהשירותים הראשונים במערב היו כנראה שירותים ציבוריים? אומרים ישנהשיחה 16:36, 9 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
לא בטוח שזה נכון. מלכים ואולי גם אנשים אחרים היו עושים את צרכיהם בעליית הגג. עבדיו של עגלון מלך מואב היו משוכנעים שעליית הגג נעולה כי עגלון עושה שם את צרכיו, ולא הבינו שאהוד בן גרא הרג אותו עד שהיה מאוחר מדי. בת שבע התרחצה בעליית הגג. מניח שגם במקומות אחרים הנכבדים לא הלכו לחפור בורות ולעשות את צרכיהם "בחיק הטבע", ושהיה להם חדר שהיה מיועד לכך. אביתר ג'שיחה09:29, 11 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
אני לא אוהב את הקטע. עיקרו הוא סיפור שמישהו סיפר, שאולי קרה ואולי לא, והוא ממילא מעניין במידה בינונית ולא יותר. חמויישֶהשיחה 12:01, 21 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
אני חולק עליך. עיקרו של הקטע (שמופיע כבר בתחילתו) הוא ההתוודעות לכך שבתי שימוש, ואפילו בתי שימוש בטכנולוגיה יחסית מתקדמת של ניקוז ושטיפה, אינם משהו מודרני, אלא משהו שקיים כבר מן העת העתיקה. גם בתי שימוש ציבוריים אינם המצאה של העת החדשה. הסיפור בסופו של הקטע הוא רק אנקדוטה בלתי מזיקה, וודאי שלא עיקרו של הקטע, ואפילו הוא מלמד אותנו, שמשהו שהיה נראה כקונספט מודרני – גביית אגרה על שימוש בבתי שימוש – היה קיים כבר מאות שנים. אביתר ג'שיחה18:08, 26 במרץ 2024 (IST)[תגובה]

אגוזי, זה לא רק בשק"ם

עריכה
 
עיטור המופת

קצין שייטת 13, אילן אגוזי, פדוי שבי ממלחמת ששת הימים, עוטר בעיטור העוז במלחמת ההתשה ובעיטור המופת (בתמונה) במבצע ברדס 54–55. בשני המקרים הוא עוטר כי המשיך להילחם, והמשיך לפקד על כוח לוחם, לאחר שנפצע מרימון יד. במלחמת ההתשה, הרימון התפוצץ על ידו, ובמבצע ברדס, הרימון התפוצץ בתוך ידו, והפך אותו לפצוע קשה, גידם וחצי עיוור. אגוזי המשיך לשרת בצה"ל, ונלחם במלחמת יום הכיפורים ובמבצעים חשאיים.

אומרים ישנהשיחה 21:55, 29 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

האיחוד האירופאי?

עריכה
 
ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, 1975

מאז שנת 1987 נמצאת טורקיה במגעים עם האיחוד האירופאי, לשם הצטרפות אליו. אך בריאיון עיתונאי[1] בשנת 2002, העריך נשיא ארגון הרשויות המקומיות של האיחוד (ונשיא צרפת לשעבר), ז'יסקר ד'אסטן, שטורקיה לא תצורף אליו, לעולם. לצד הטיעונים המעמיקים נגד הצירוף, ז'יסקר ד'אסטן טבע את סיסמה הקליטה: "בירתה (אנקרה) מחוץ לאירופה, 95 אחוז מאוכלוסייתה גרה מחוץ לאירופה, זו לא מדינה אירופאית". הבעיה בסיסמה זו היא, שבאיחוד חברה מדינה אחרת, ש-100% מאוכלוסייתה גרה מחוץ לאירופה; מדינה, שטורקיה חוצצת בינה לבין אירופה; מדינה, שקרובה יותר לסוריה וללבנון מאשר לאירופה. זוהי קפריסין.

אומרים ישנה - שיחה 12:43, 14 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

בירתה לא מחוץ לאירופה אלא על גבול אירופה: ודווקא העיר העתיקה של איסטנבול היא בחלק האירופי. והאם קפריסין היא חלק מאירופה? מתוך פתיח הערך קפריסין: „היא ממוקמת על אי באותו שם. למרות שמבחינה גאוגרפית האי הוא חלק מאסיה, נחשבת קפריסין לחלק מאירופה מבחינות היסטוריות ותרבותיות. קפריסין היא אף חברה באיחוד האירופי מאז 2004, אולם צפון קפריסין הטורקית אינה חלק מהאיחוד. כמו כן, ישנם דוחות רשמיים בהם היא נחשבת כחלק מהמזרח התיכוןTzafrir - שיחה 14:27, 14 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
בירת טורקיה היא אנקרה. לא איסטמבול. אנקרה כן באסיה. כמו קפריסין כולה. אומרים ישנה - שיחה 16:49, 14 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
אני חושב שמדובר באנקדוטה משעשעת ומעניינת, אבל אני לא בטוח שיש מקום לבסס קטע על אמירתו (הלא מאד מוכרת) של אדם כלשהו. אפשר לכתוב אותו קטע, עם אותו מידע בערך, כך שמרכז הקטע הוא לא אמירתו של ד'אסטן. חמויישֶה - שיחה 10:41, 15 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
ואלרי זיסקאר ד'סטאן אינו סתם מישהו. לפני שהוא היה פונקציונר חשוב בפקידות האיחוד האירופי, הוא היה נשיא צרפת. ואני לא רואה איך אפשר לבסס את הקטע הזה על ידע כללי ולא על האימרה המפורסמת שלו. הרי טורקיה, בפועל, נדחית מהאיחוד בגלל שהיא פחות מדי דמוקרטית (האופוזיציה בכלא), בגלל שיש בה עונש מוות, בגלל שהיחס שלה לזכויות מיעוטים מהמם (איסור דיבור בשפה הכורדית למשל), ובסב טאקסט, בגלל שהיא גם דתית וגם מוסלמית, בזמן שאר האיחוד נוצרי ונוטה לחילונות. היא לא ממש נדחית בגלל שהיא פחות מדי ביבשת אירופה. איזכור גבולות היבשת הוא רק תירוץ וגם הוא לא תירוץ רשמי. אומרים ישנה - שיחה 17:41, 15 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
אגב, קסטלוריזו נמצא באירופה, בעוד גקצ'אדה נמצא באסיה. Tzafrirשיחה 20:32, 12 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
בעייתי מאוד בעיני שאנחנו נקבע בקטע הידעת שקפריסין איננה חלק מאירופה, אם האיחוד האירופי סובר שכן. קפריסין היא גם לא חלק מובהק מאסיה, ומוצא אוכלוסייתה הקדום (בניגוד לאוכלוסיה הטורקית שהגיעה ממרכז אסיה) הוא מיוון שנמצאת ביבשת אירופה ומהווה ערש התרבות האירופית. פעמי-עליוןשיחה 22:42, 9 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
תראה, מבחינה גיאוגרפית קפריסין נחשבת חלק מאסיה. העניין הוא שהגבול בין אסיה לאירופה הוא תרבותי הרבה יותר משהוא גיאוגרפי, ולכן תמיד יהיה מעורפל במידה כלשהי. קפריסין וטורקיה הן לא הדוגמאות היחידות לעובדה הזאת: רוסיה נמצאת ברובה באסיה, מדינות הקווקז טכנית לא באירופה אבל לקרוא לגיאורגיה מדינה אסייתית מרגיש מוזר, ואפילו קזחסטן משתתפת בתחרויות אירופאיות מדי פעם כי הגבול בין היבשות עובר דרכה. חוץ מזה, בנוסף לשבע המדינות האירופאיות/אסייתיות, יש חברה נוספת באיחוד האירופי, מלטה, שטכנית נמצאת על הלוח האפריקאי מבחינה גיאולוגית, ויש מדינה אירופאית נוספת, איסלנד, שנמצאת על שני לוחות טקטוניים: זה של אירואסיה וזה של צפון אמריקה... יש כל כך הרבה מקרי קצה.
נ.ב. טכנית רוב השטח של דנמרק נמצא בצפון אמריקה בגלל גרינלנד. זה גם דבר שכדאי לדבר עליו נראה לי. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 13:35, 10 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
קראתי איפשהו, ואולי זה גם נכון, שבמקור רוסיה נכללה באסיה (לפי ההגדרה שמה שממזרח לבוספורוס הוא אסיה) אבל בסביבות ימי פטר הגדול טרחו והצליחו לשנות את ההגדרה המקובלת של הגבול בין אירופה לאסיה. אם זה באמת נכון, זה יכול להיות גם קטע הידעת. Tzafrirשיחה 15:44, 10 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

הגלידה הדנית שלא באה מדנמרק

עריכה
 

האגן דאז הוא מותג גלידה המיוצרת בארצות הברית. שם המותג הוא דוגמא למיתוג זר, כלומר הקניית תדמית זרה למוצר מקומי כדי לתת נופך מיוחד ושונה. כדי ליצור לגלידה תדמית סקנדינבית, ובפרט דנית, המציאו היצרנים שם שייראה לצרכנים בארצות הברית כשם דני: אומלאוט מעל האות השנייה בשם (ä), הכפלת ה-a, צירוף האותיות zs ומבנה הברה, הנדמה לסקנדינבי (לדוגמא, האגן-קופנהגן). למרבה האירוניה, אף אחד מן המאפיינים הלשוניים הללו אינו קיים בשפה הדנית וגם לא באף אחת מן השפות הסקנדינביות: לא מקובלים הצירופים äa ו-zs, וגם לא הצירוף aa (אף ש-a בודדת עם אומלאוט קיימת בשוודית ובפינית, והצירוף aa, ללא אומלאוט, מקובל בפינית). לשתי המילים המרכיבות את שם המותג אין משמעות באף שפה, אם כי המילה הראשונה קרובה לשם Hagen, שהוא שם משפחה מוכר בדנמרק, בנורווגיה ובגרמניה, וכן שם פרטי גרמני ושם עיירה בגרמניה. הצירוף zs במילה השנייה מקובל אך ורק בשפה ההונגרית אך אין בשפה זו כל משמעות למילה Dazs. בנוסף, אף על פי שלהאגן דאז סניפים במדינות רבות, אין לה אף סניף בסקנדינביה.

מקור: הערכים האגן דאז ומיתוג זר. קלונימוס - שיחה 12:42, 13 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

  1. נושא הקטע ורוב הצגתו, מצויינים.
  2. אבל מאמצע הקטע אתה נכנס לפירוט יתר טפל, שמטשטש את הפואנטה. קטע "הידעת", כמו בדיחה, צריך לדעת לספר.
  3. קבל גרסה בלי כניסה לטפל:
 

"האגן דאז" הוא מותג גלידה, המיוצרת בארצות הברית. שם המותג הוא דוגמא למיתוג זר, כלומר הקניית תדמית זרה למוצר מקומי כדי לתת נופך מיוחד ושונה. כדי ליצור לגלידה תדמית סקנדינבית, ובפרט דנית, המציאו היצרנים שם שייראה לצרכנים בארצות הברית כשם דני: אומלאוט מעל האות השנייה בשם (ä), הכפלת ה-a, צירוף האותיות zs ומבנה הברה, הנדמה לסקנדינבי (לדוגמא, האגן-קופנהגן). למרבה האירוניה, אף אחד מן המאפיינים הלשוניים הללו אינו קיים בשפה הדנית וגם לא באף אחת מן השפות הסקנדינביות: לא מקובלים הצירופים äa ו-zs. כמו כן, לשתי המילים המרכיבות את שם המותג אין משמעות באף שפה.

אומרים ישנה - שיחה 19:18, 13 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

ואפרופו מיתוג זר, בארץ נמכרה בעבר סדרת ספרי בלשים, שהוצגה כאילו היא מתורגמת באנגלית, וכאילו היא נכתבה בארצות הברית, אבל הכותבים ישבו בארץ וכתבו אותה בעברית. תכננתי כבר לפני כמה שנים לכתוב על זה קטע, אבל שכחתי את שם הסדרה, ואני לא מצליח למצוא יותר את המידע על אודותה. אומרים ישנה - שיחה 19:23, 13 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
אחלה קיצור. אני איתך. קלונימוס - שיחה 22:53, 13 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
פטריק קים? (וכן, הקטע החדש נראה לי טוב) Tzafrir - שיחה 23:08, 13 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
  בעד. קטע מצוין. בניסוח החדש הושמט המידע על כך שאין להאגן דאז אין אף סניף בסקנדינביה. זה אחלה פאנץ'. 10:48, 15 בפברואר 2024 (IST)חמויישֶה - שיחה
הצעתי:
 

"האגן דאז" הוא מותג גלידה, המיוצרת בארצות הברית. שם המותג הוא דוגמא למיתוג זר, כלומר הקניית תדמית זרה למוצר מקומי כדי לתת נופך מיוחד ושונה. כדי ליצור לגלידה תדמית סקנדינבית, ובפרט דנית, המציאו היצרנים שם שייראה לצרכנים בארצות הברית כשם דני: אומלאוט מעל האות השנייה בשם (ä), הכפלת ה-a, צירוף האותיות zs ומבנה הברה, הנדמה לסקנדינבי (לדוגמא, האגן-קופנהגן). למרבה האירוניה, אף אחד מן המאפיינים הלשוניים הללו אינו קיים בשפה הדנית וגם לא באף אחת מן השפות הסקנדינביות: לא מקובלים הצירופים äa ו-zs. כמו כן, לשתי המילים המרכיבות את שם המותג אין משמעות באף שפה. להאגן דאז ישנם סניפים במדינות רבות, אולם אין לה אף סניף בסקנדינביה.

חמויישֶה - שיחה 12:26, 19 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
אם כבר מוסיפים את המשפט "להאגן דאז ישנם סניפים במדינות רבות, אולם אין לה אף סניף בסקנדינביה," עדיף להוסיף לו עוד כמה מילים. הנה כך:
להאגן דאז ישנם סניפים במדינות רבות, אולם אין לה אף סניף בסקנדינביה. אולי זה משום, שהמיתוג הזה אכן קריטי למכירת הגלידה הזו. אומרים ישנה - שיחה 22:26, 19 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
אני לא חושב שכדאי להוסיף השערה לקטע הידעת. חמויישֶהשיחה 11:03, 7 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
אני   בעד הקטע אבל אני   נגד המשפט על סקנדינביה - לדעתי הוא משפט סיום לא כזה טוב שמטשטש את הפאנצ' של הקטע. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 14:01, 24 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
דווקא אני חושב שהוא פאנץ' בפני עצמו, שמתעלה על הפאנץ' של שאר הקטע: לגליה הלכאורה סקנדינבית, אין סניפים בסקנדינביה. חמויישֶהשיחה 11:46, 25 במרץ 2024 (IST)[תגובה]

מדורת ההבלים

עריכה
 

ג'ירולמו סבונרולה היה כומר דומיניקני ברפובליקת פירנצה. בשנת 1494, לאחר התמוטטות שלטונם של בית מדיצ'י בעיר, הפך בהדרגה לשליטה הדתי. סבונרולה הירבה להטיף נגד החיצוניות המוגזמת שבה התאפיינה פירנצה. בעקבות זאת, בפברואר 1497, החל סבונרולה לארגן את מדורת ההבלים שלו: נערים עברו מבית לבית ואספו חפצי "מותרות" למדורה. בין הדברים שנאספו נמנו כתבי יד וספרים עתיקים, פסלים עתיקים, ציורים עתיקים ומודרניים, שטיחי קיר שלא יסולאו בפז, ופריטי אומנות יקרי ערך. המדורה הובערה בפיאצה דלה סיניוריה ב-7 בפברואר, לעיני כל העיר. במהרה איבד סבונרולה את תמיכת ההמונים, ובעקבות מרד שפרץ נגדו בשנת 1497, איבד גם את תמיכתו של האפיפיור. סבונרולה עונה, ובשנת 1498 הוצא להורג. למרבה האירוניה, מאוחר יותר, ספריו של סבונרולה עצמו נשרפו בפומבי.

מקורות: מדורת ההבלים, ג'ירולמו סבונרולה, רפובליקת פירנצה, בית מדיצ'י

תודה, אביתר ג'שיחה12:15, 11 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

נחמד, אבל לא מספיק מפתיע בשביל העמוד הראשי. זה יהיה טוב בעיקר למדור הידעת של פורטל הספריה הלאומית.   נגד. צר לי. אומרים ישנה - שיחה 14:18, 11 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

הבריחות מאלקטרז

עריכה
 
תמונה של האי מהאוויר. ניתן לראות את מבנה הכלא, את ביתני השמירה ואת מגורי העובדים ובני משפחותיהם.

בכל 29 שנות פעילות אלקטרז ככלא פדרלי שמור, ספק אם הייתה ולו בריחה מוצלחת אחת ממנו. המרחק בין האי אלקטרז לחוף סאן פרנסיסקו הוא כשני קילומטר, ובתנאים מיטביים של מזג אוויר, שפל וזרמי-ים, גם ילדים צלחו מסלול זה. אלא שקשה לשחות שם בתנאים, בהם לשומרים קשה להבחין בשוחים. 36 אסירים השתתפו ב-14 נסיונות מילוט מכלא פדרלי זה. רק אחד הבורחים הצליח בוודאות להגיע חי, בשחייה, לחוף סאן פרנסיסקו. אך הוא לא הצליח להתקדם מעבר לחוף זה בשל תשישות ומכת קור, ונתפס. עוד חמישה, שאלתרו כלי שייט, ככל הנראה טבעו. אולם לא כל השאר נהרגו או נתפסו במהלך ניסיון הבריחה. היו גם כאלו, שנואשו במהלכו, כמו אלן ווסט, שלא הצליח להצטרף לנסיון הבריחה המתואר בספר "הבריחה מאלקטרז", וחזר לישון בתאו.

אומרים ישנה - שיחה 22:31, 10 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

מקורות המידע הם הערכים העבריים והאנגליים העוסקים בכלא זה, למשל הערך האנגלי עם רשימת ניסיונות הבריחה משם. אומרים ישנה - שיחה 22:36, 10 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
הניסוח, בעיקר של החצי הראשון, לא ברור ("קשה לשחות שם בתנאים, בהם לשומרים קשה להבחין בשוחים"? כלומר כשקל לשחות השומרים מבחינים וכשהשומרים לא מבחינים קשה לשחות? ולא ברור הקשר בין המשפט הראשון על כמה שהכלא שמור למשפט השני על כמה קל לצלוח את הים המפריד בינו לבין היבשת). פעמי-עליוןשיחה 22:46, 9 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
הבנת מצויין. בים שקט, ביום בהיר, גם ילד יכול לשחות את המרחק הזה. אלא שאסיר שישחה אותו בתנאים האלו יקבל כדור בראש. בים סוער ובלילה, קשה להבחין באסירים הבורחים. אומרים ישנהשיחה 12:21, 10 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

יום אנזא"ק

עריכה
 
טקס יום אנזא"ק באוסטרליה, 2009.

יום אנזא"ק הוא יום לאומי ציבורי ונחשב על ידי אוסטרלים רבים כאחד הימים החגיגיים ביותר במשך השנה. צעדות בהשתתפות ותיקי כל מלחמות העבר, לצד אלו שמשרתים בשירות פעיל בהווה בכוחות ההגנה של אוסטרליה (סדירים ומילואים), ותיקי המלחמות מקרב צבאות בעלות הברית, חניכי הפנימיות הצבאיות, חברי הליגה האווירית של אוסטרליה, חברי תנועת הצופים באוסטרליה וארגונים לובשי מדים אחרים, מתקיימות בערים ובעיירות ברחבי המדינה. צעדות יום אנזא"ק המתקיימות בערי הבירה של מדינות אוסטרליה משודרות בשידור ישיר בטלוויזיה. לאחר אירועים אלו מתקיימים בדרך כלל מפגשים של ותיקי המלחמות בפאבים או במועדוני "ליגת החיילים המשוחררים של אוסטרליה" (Returned and Services League of Australian – RSL). מפגשים אלו כוללים לעיתים קרובות את המשחק Two-up, סוג של משחק הטלת מטבע שהיה חביב בעבר על חיילי אנזא"ק. ברוב המדינות והטריטוריות של אוסטרליה אסורים משחקי הימורים מחוץ למקומות מורשים. עם זאת, בשל משמעותה של מסורת זו, משחק זה חוקי רק ביום אנזא"ק.

יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 19:31, 2 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

בשביל מדור הידעת של פורטל אוסטרילה, זה יפה מאוד. בשביל הדף הראשי של ויקיפדיה...? קשה לי להחליט אם זה מספיק מפתיע. אני   נמנע. אומרים ישנה - שיחה 20:44, 2 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

כל המציל נפש אחת

עריכה
 

באי היווני זקינתוס, הנמצא ממערב לחצי האי הפלופונסי, שכנה קהילה יהודית החל מהמאה ה-12. לאחר כיבוש יוון על ידי גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, נותר האי בשליטת איטליה, ויהודי האי ניצלו בשלב זה מהגורל המר שפקד את יהודי יוון. כאשר פרשה איטליה מהמלחמה, בספטמבר 1943, השתלטו הגרמנים על האי. המפקד הגרמני, הקולונל ליט, הורה לאסוף את כל יהודי האי, כ-275 במספר, ולהעבירם להשמדה. לצורך זאת דרש ליט מראש עיריית זקינתוס, לוקאס קארר, את רשימת היהודים באי. ראש העיר התייעץ במיטרופוליט של האי כריסוסטומוס דימיטריו ויחד החליטו למסור למפקד האי דף שהיו רשומים בו שני שמות: הראשון היה שמו של הארכיבישוף והשני שמו של ראש העיר. לשאלת המפקד ענו השניים "אנו היהודים הראשונים באי, אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם".
בהנחיית הארכיבישוף עזבו היהודים את בתיהם וברחו לכפרים. תושבי הכפרים נתנו להם מחסה, ולמרות הרעב ששרר באי, הם סייעו ליהודים במאבק ההישרדות. מפקד האי השהה את גירוש היהודים, אבל לאחר שקהילת יהודי קורפו נשלחה להשמדה באושוויץ, ננקטו צעדים מחודשים לשילוח קהילת יהודי זקינתוס למחנות המוות. שלוש ספינות הגיעו לשם כך לזקינתוס, אולם מפקד הפרטיזנים באי, דימיטרי קטבאטיס, איים לפגוע בחיילים הגרמנים אם יגורשו היהודים. בסופו של דבר שימשו אותן אוניות את הגרמנים עצמם, בבריחתם החפוזה מהאי ב-12 בספטמבר 1944. הקהילה היהודית של זקינתוס ניצלה בשלמותה.
לאחר המלחמה עלו רוב אנשי הקהילה לישראל. כהוקרה לתושבי האי שסייעו בהצלת היהודים, התקינו היהודים שנותרו באי את הוויטראז'ים בכנסיית סינט ד'יואניסיאוס. באוגוסט 1953 נהרס הרובע היהודי של האי בעקבות רעידת אדמה קשה שהחריבה את העיר זקינתוס. חיל הים הישראלי ששייט באזור נחלץ במהירות לסייע לתושבי האיים זקינתוס וקפלוניה שנפגעו מרעידת האדמה.
ב-1978 הוענק לארכיבישוף כריסוסטומוס דימיטרי ולראש העיר לוקאס קארר אות חסיד אומות העולם.

על פי הערך קהילת יהודי זקינתוס. קלונימוס - שיחה 14:22, 24 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

עוד לפני שהתחלתי לקרוא, אני חייב לידע אותך, שקטע בכזה אורך לא נכנס לרובריקה של "הידעת" בדף הראשי. תמצת ונמשיך משם. בהצלחה! אומרים ישנה - שיחה 14:53, 24 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
מנסה לקצר:
 

קהילת יהודי האי זקינתוס ניצלה משואת יהודי יוון. כאשר פרשה איטליה מהמלחמה, בספטמבר 1943, השתלטו הגרמנים על האי. המפקד הגרמני, הקולונל ליט, הורה לאסוף את כל יהודי האי, כ-275 במספר, ולהעבירם להשמדה. לצורך זאת דרש ליט מראש עיריית זקינתוס, לוקאס קארר, את רשימת היהודים. ראש העיר והמיטרופוליט של האי, כריסוסטומוס דימיטריו, מסרו למפקד האי דף שהיו רשומים בו שני שמות בלבד: הראשון היה שמו של הארכיבישוף והשני שמו של ראש העיר. לשאלת המפקד ענו השניים "אנו היהודים הראשונים באי, אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם".
בהנחיית הארכיבישוף עזבו היהודים את בתיהם וברחו לכפרים. תושבי הכפרים נתנו להם מחסה, ולמרות הרעב ששרר באי, הם סייעו ליהודים במאבק ההישרדות. מפקד האי השהה את גירוש היהודים, אך ביוני 1944 ננקטו צעדים מחודשים לשילוח היהודים למחנות המוות. שלוש ספינות הגיעו לשם כך לזקינתוס, אולם מפקד הפרטיזנים באי, דימיטרי קטבאטיס, איים לפגוע בחיילים הגרמנים אם יגורשו היהודים. בסופו של דבר שימשו אותן אוניות את הגרמנים עצמם, בבריחתם החפוזה מהאי ב-12 בספטמבר 1944. הקהילה היהודית של זקינתוס ניצלה בשלמותה.
ב-1978 הוענק לארכיבישוף כריסוסטומוס דימיטרי ולראש העיר לוקאס קארר אות חסיד אומות העולם.

תמצתתי עבורך
 

כך יהודי האי זקינתוס ניצלו משואת יהודי יוון: לאיטלקים, ששלטו באי עד 1943, לא הייתה מוטיבציה להתעסק עם היהודים. עם פרישת איטליה מהמלחמה, המפקד הגרמני, הקולונל ליט, דרש את רשימת כל יהודי האי, כדי מהעבירם להשמדה. ראש עיריית זקינתוס, לוקאס קארר והארכיבישוף המיטרופוליט של האי, כריסוסטומוס דימיטריו, מסרו לו דף, עם שני שמות בלבד – השמות של עצמם. השניים טענו: "אנו היהודים הראשונים באי, אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם". בינתיים, תושבי הכפרים והפרטיזנים החביאו את יהודי האי, וכלכלו אותם, למרות הרעב ששרר שם. רק בספטמבר 1944 הגיעו לאי שלוש ספינות עם כוח צבאי מספיק כדי לחפש את היהודים. אך בשל סיום המלחמה, כוח זה סייע בפינוי הגרמנים.

אומרים ישנה - שיחה 17:44, 24 בינואר 2024 (IST)   בעד הנוסח המתומצת, שהצעתי לקטע. אומרים ישנה - שיחה 17:44, 24 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

לדעתי התמצות שלך קצת לא מדויק, מנסה שוב:
 

יהודי האי זקינתוס ניצלו משואת יהודי יוון, בניגוד לקהילות הגדולות במדינה. ב1943, עם פרישת איטליה מהמלחמה, השתלטו הגרמנים על האי. המפקד הגרמני דרש את רשימת כל יהודי האי, כדי להעבירם להשמדה. ראש עיריית זקינתוס, לוקאס קארר והארכיבישוף המיטרופוליט של האי, כריסוסטומוס דימיטריו, מסרו לו דף, עם שני שמות בלבד – השמות של עצמם. השניים טענו: "אנו היהודים הראשונים באי, אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם". בינתיים, תושבי הכפרים והפרטיזנים החביאו את יהודי האי, וכלכלו אותם, למרות הרעב ששרר שם. בספטמבר 1944 הגיעו לאי שלוש אוניות שנועדו להעביר את היהודים למחנות, אך מפקד הפרטיזנים באי איים שיפגע בחיילים הגרמניים אם יגרשו את היהודים. בסופו של דבר שימשו אותן אוניות את הגרמנים עצמם, בבריחתם החפוזה מהאי. הקהילה היהודית של זקינתוס ניצלה בשלמותה. ב-1978 הוענק לארכיבישוף כריסוסטומוס דימיטרי ולראש העיר לוקאס קארר אות חסיד אומות העולם.

שוב שכחת לחתום. בכל מקרה, הגרסה האחרונה שלך די בסדר, טיפה מתעכבת על עניינים מובנים מאליהם, אבל די בסדר. רק חבל שהיא לא מסבירה למה האיטלקים לא שלחו כל כך הרבה זמן את היהודים לאושוויץ. אומרים ישנה - שיחה 17:32, 25 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
לגבי החתימה, צודק. לגבי האיטלקים אפשר להוסיף, אבל זה רק יאריך ולא קשור לעצם העניין. קלונימוס - שיחה 20:47, 27 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
הרעיון שלך מצוין. אבל צריך עדיין לקצר. בדוק מה כתבת פעמיים, למשל את העובדה, שהקהילה ניצלה. ובדוק מה לא הכרחי לקטע, כמו קבלת אותות חסידי אומות העולם. אומרים ישנה - שיחה 22:14, 27 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
אוקיי, מנסה שוב...
 

ב-1943, עם פרישת איטליה מהמלחמה, השתלטו הגרמנים על האי היווני זקינתוס. המפקד הגרמני דרש את רשימת כל יהודי האי, כדי להעבירם להשמדה. ראש עיריית זקינתוס והארכיבישוף המיטרופוליט של האי מסרו לו דף ובו שני שמות בלבד – שמותיהם שלהם, באמרם: "אנו היהודים הראשונים באי. אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם". תושבי הכפרים והפרטיזנים החביאו את יהודי האי וכלכלו אותם, למרות הרעב ששרר שם. בספטמבר 1944 נעשה ניסיון נוסף לאתר את היהודים כדי להעביר אותם להשמדה, אך מפקד הפרטיזנים באי איים שיפגע בחיילים הגרמניים אם יגרשו את היהודים. הקהילה היהודית של זקינתוס ניצלה בשלמותה, בניגוד לקהילות אחרות ביוון שהושמדו בשואה. ב-1978 הוענק לארכיבישוף כריסוסטומוס דימיטריו ולראש העיר לוקאס קארר אות חסיד אומות העולם.

קצת קצר יותר. קלונימוס - שיחה 21:49, 30 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

  בעד, למרות שאפשר לקצר עוד. הגרסה הנוכחית כבר טובה. רק מחק בבקשה בקו אמצעי את כל הגרסאות שכבר לא רלוונטיות. חבל שהן יקראו סתם. אומרים ישנה - שיחה 11:34, 31 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

כל אחד הוא אור קטן, וכולנו מאיר לנסקי

עריכה
 
מאיר לנסקי בשנת 1958

אחד היהודים היחידים, שנדחתה בקשתם לאזרחות ישראלית, הוא המפיונר האמריקני, מאיר לנסקי. זאת למרות, שעם הכרזת העצמאות, לנסקי ואנשיו העבירו לידי גולדה מאיר תרומה של מיליון דולר (סכום שווה ערך ל-12.7 מיליון דולר של שנת 2023), עבור המדינה הענייה והשברירית, ששיוועה לכל פרוטה. גם למרות שלנסקי וארגונו סייעו לארגון ההגנה לרכוש ולהבריח נשק ליישוב העברי בארץ ישראל, תוך סיכון עצמי, בשל האמברגו, שהטילה ארצות הברית, רק על צד אחד בסכסוך. בנוסף הפעיל לנסקי את קשריו במאפיה הסיציליאנית, ששלטה באיגוד עובדי הנמל. לכן משלוחי נשק, שרכשו מדינות ערב, נפלו ואבדו במיםטעות", או שהפליגו "בטעות" ליעדים מרוחקים מאוד מהמזרח התיכון.

אומרים ישנה - שיחה 19:06, 22 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

אני בעד. אפשר גם להשתמש בעוד מידע על "הרכש", שמופיע בין היתר בערך על סבא שלי דוד רפאל בנעט. ‏עמיחישיחה 00:27, 25 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
הוא באמת אחד היהודים היחידים שבקשתם לאזרחות נדחתה? כמוכן: האמברגו לא היה טכנית רק על צד אחד בסכסוך אלא על כל אנשי הארץ, יהודים וערבים כאחד (גם הערבים שהתחמשו נאלצו להבריח לארץ נשק). אבל לצידם של הערבים פעלו גם צבאות שיכלו לקנות נשק בחו״ל (בתחילה צבא ההצלה ובהמשך צבאות ערב השונים). אני מציע להשמיט את „רק על צד אחד בסכסוך״. Tzafrir - שיחה 10:35, 25 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
1. כן, הוא בהחלט אחד היהודים הבודדים שבקשת האזחרות שלהם נדחתה. באופן כללי ישראל נותנת אזרחות לכל יהודי שמבקש. כולל עבריינים. כולל נרקומנים. כולל פעילים אוטואנטישמים (אלו שלדעת כולם הם כאלו. לא רק אלו, שלדעת חצי עם הם כאלו).
2. לפי מה שאתה מתאר, דווקא כן היה אמברגו נשק רק על צד אחד בסכסוך.
תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:37, 25 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
נו? ולמה הוא נדחה? צריך לדעתי לענות על כך במפורש, לא רק ברמז. פעמי-עליוןשיחה 22:49, 9 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]
השאלה אם נתנו על הסיבה הכרזה רשמית. אומרים ישנהשיחה 12:23, 10 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

חורשת האקליפטוס

עריכה
 
עצי אקליפטוס על גדות נהר הירדן

ל"חורשת האקליפטוס", אחד הלהיטים הגדולים של נעמי שמר, לקח זמן להפוך ללהיט. בשנת 1962 הוא בוצע לראשונה, כחלק ממחזמר, שלא הוקלט. אנשי קול ישראל התלהבו מהמחזמר, והקליטו את השיר באולפנם, מפי הכוכבת דאז, אילנה רובינא. אולם הם לא יכלו להרבות בשידורו, כי הקלטתו הייתה על סרט מגנטי ולא על תקליט שדרים. ב-1966 חידשה נעמי שמר את השיר עם להקת הבנות "האחיות שמר", שכשלה, וכל הקלטותיה נגנזו. ב-1967 הקליטה רבקה רז את השיר, אך גם היא לא זכתה להשמעות רבות. רק ב-1968 דרך כוכבו של השיר, כדואט מפי אופירה גלוסקא וצילה דגן בצוות הווי הנח"ל. מאז השיר זכה למעל 115 גרסאות כיסוי נוספות.

תוספת אפשרית:

והחורשה עליה הוא מספר קרויה כיום על שם נעמי שמר, למרות שבמקורה היא הנציחה אדם אחר.

אומרים ישנה - שיחה 12:23, 22 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

אני חושב שיש הרבה מקרים של להיטים שלא הצליחו מיד. דווקא המקרה של הללויה (שיר של לאונרד כהן) הוא דוגמא יותר מוצלחת. חמויישֶה - שיחה 15:15, 15 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

מי המחבר?

עריכה

אם תעזבני יום יומים אעזבך הוא פתגם שפירושו שאם אדם ישכח קצת מדברי התורה סופו שיישכח את כולם. מקור הפתגם הוא בספרי בשם "מגילת חסידים" מתקופת התנאים, בעולם מקובל שזהו פסוק במשלי אף על פי שהוא לא מופיע שם, בטעות זו טעו אף מספר ראשונים. אחרים כתבו שזהו פסוק ואף הם טעו - כך למשל ספר הזוהר מציין לפתגם ואומר "כדכתיב", אחרים ציינו לבן סירא אף על פי שאין אזכור למשפט בספר, הסיבה לטעות הנפוצה היא שהמשפט נכתב בסגנון תנ"כי.

איילשיחה 02:11, 21 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

  נגד. אני אישית לא חשבתי שמקור הפתגם הוא מקראי, ובטח שלא ספציפית בספר משלי. אז הקטע בעצם גם מספר לי שהייתי אמור לחשוב שהפתגם הוא פסוק, וגם שהוא לא. חמויישֶה - שיחה 09:38, 21 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
אני חושב שזה די קורויוז שמספר ראשונים ואחרונים היו בטוחים שזה פסוק למרות שזה ממש לא. איילשיחה 11:22, 21 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
צריך להיות יותר ספציפיים לגמי מי שטעה. לא "בעולם" ולא השם הכללי "ראשונים". יש לציין ממש את שם הטועים. תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:10, 21 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
הטועים: רבי חיים הכהן (מקובל) רבי דוד פארדו רבי צבי הירש מווידיסלאב, רבי שמשון משאנץ, רבי עמנואל חי ריקי. איילשיחה 18:51, 21 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
אז לדעתי, אם תחליף את המושגים המופשטים במידע הזה, הקטע ישתפר. אומרים ישנה - שיחה 12:22, 22 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
נגד. סתם טעות, אולי היא נפוצה, אך זה לא עניין לפינה הזו. שמש מרפא - שיחה 02:13, 26 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
 
אברהם ושרה
במקרא לא מסופר שהיו לאברהם בנות אלא רק בנים דוגמת יצחק, ישמעאל ואחרים, בתלמוד בבלי מובאת דעתו של התנא רבי יהודה בן המאה השנייה, המפרש את הפסוק "וה' ברך את אברהם בכל" כאומר שהשם נתן לאברהם ברכה שהיא בת בשם "בכל", לעומתו רבי מאיר טען שהברכה היא שלא הייתה לו בת. פרשני הפשט טענו שאין סיבה להניח את קיומה. ראשונים ואחרונים רבים דנו בסיפור חייה, בין הנדונים הועלו השאלות: מי הייתה אמה? הגר או שרה, האם היא הייתה יותר צעירה מיצחק או שלא, מתי היא מתה ומי היה בן זוגה, לרוב השאלות לא ניתנה תשובה פסקנית אלא השערה בלבד.

איילשיחה 22:52, 20 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

  נגד. מתנגד נחרצות. יותר מדי חפירה על מדרש. יש אלפי מדרשים על המקרא, בהרבה מהם סיפורים שבעל המדרש יודע שלא היו ולא נבראו. אין מקום לכתוב קטע הידעת על מדרש. חמויישֶה - שיחה 09:41, 21 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
  בעד, אבל יש למחוק את המילים ", לרוב השאלות לא ניתנה תשובה פסקנית אלא השערה בלבד". הן אחרי הפואנטה ולא מוסיפות לה. אומרים ישנה - שיחה 12:14, 21 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
אפשר לשנות את המיקוד של הקטע ולכלול בו גם את אמתלאי בת כרנבו. אפשר גם ללכת בכיוון אחר ולהזכיר את הציטוט מברכת המזון (בכל מכל כל) שעוסק בפסוק הזה. ‫149.106.131.17013:05, 19 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]
  בעד קטע קלאסי בעיניי ל״הידעת״: קצת אזוטרי, לא מתאים לשום ערך, ובכל זאת מעניין ומחדש. לא הבנתי למה ״אומרים ישנה״ רוצה למחוק את המשפט האחרון ואני מתנגד למחיקה זו. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 16:07, 16 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

אחד העם והשבת

עריכה
 
אברהם ושרה

יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם הוא ביטוי מאת אחד העם (בתמונה), הטוען שהשבת הגנה על עם ישראל יותר משעם ישראל שמרו עליה. למרות שמחבר הביטוי הוא חילוני והוא מדבר על שמירת שבת במובן סוציולוגי-היסטורי של גיבוש החברה ושימור הלאומיות, רבים שומרי תורה ומצוות ציטטו את המשפט כהמלצה לשמירת שבת כערך הלכתי-תאולוגי, ביניהם הרב משה פיינשטיין ח"כ שלמה לורינץ ורבים אחרים, יתירה מכך היו שהגדילו וייחסו את הביטוי להוגים יהודים בולטים דוגמת רס"ג, ריה"ל ואפילו חז"ל...

איילשיחה 02:27, 21 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

נחמד. חמויישֶה - שיחה 09:40, 21 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
  בעד. ואהייה עוד יותר בעד אם הקטע יסתיים בנקודה אחת, ולא בשלוש. אומרים ישנה - שיחה 12:16, 21 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

רווק? צא מירושלים

עריכה
 
אריה ליב פרומקין

באמצע שנות החמישים של המאה ה-18 חתמו רבני ירושלים על תקנה בה קבעו שבחורים רווקים מעל גיל 20 מגורשים מהעיר, ועליהם לעזוב את העיר תוך ארבעה חודשים. לפקידי העיר ניתן האישור לרדוף את הרווקים "עד חורמה". התקנה הייתה בעלת תוקף רשמי, ואישים דוגמת משה חגיז ואריה ליב פרומקין אכן גורשו מהעיר בגללה. סיבת התקנה הייתה ככל הנראה מטעמי צניעות, אך הראשון לציון הרב רפאל מיוחס, מהחותמים על התקנה, כתב שסיבת התקנה היא ריבוי אוכלוסין וחשש לפיצוץ בין הציבור הערבי והיהודי. התקנה נעלמה לאיטה במהלך השנים, אך מדי פעם שבה ומוזכרת בכדי לעודד נישואים בגיל צעיר.

איילשיחה 22:15, 20 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

מתבסס על הערך תקנת הרווקים. איילשיחה 22:18, 20 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
אז למה הקטע לא מקשר לערך? Tzafrir - שיחה 22:35, 20 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
  טופל איילשיחה 22:38, 20 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
לא הכרתי. נראה טוב. Tzafrir - שיחה 22:44, 20 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
  בעד. צריך לנסח כמה משפטים מחדש. למשל אי אפשר לכתוב "סיבת התקנה הייתה ככל הנראה למנוע גילויי עריות", משום שהיום המשמעות של גילוי עריות היא קיום יחסים בתוך המשפחה, ולא ברור כיצד הרחקת רווקים תועיל לזה. צריך אולי לנסח "מטעמי צניעות". בנוסף, לדעתי מטעה לומר "אך מדי פעם נשמעות קריאות לחידוש התקנה"? על פעם אחת ש(אולי) נשמעה קריאה במאה השנים האחרונות.. חמויישֶה - שיחה 09:54, 21 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
נשמעו שלוש פעמים לא פעם אחת ואולי אפ' ארבע, את השאר מתקן. איילשיחה 11:20, 21 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
  בעד אומרים ישנה - שיחה 12:18, 21 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
נ.ב. אשמח אם יוספו לקטע כמה פסיקים. אומרים ישנה - שיחה 12:20, 21 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
אני עדיין סבור שיש בעיה לומר "מדי פעם נשמעות קריאות לחדש". הרב מרגליות לפני יותר מ-85 שנה. בנוגע לרב יעקב יוסף, הוא לא באמת קרא להחזיר את התקנה. הוא קרא לצעירים לא לדחות את גיל החתונה ואגב כך הזכיר את התקנה הזאת. קובי נחשוני קצת הוציא את דבריו מהקשרם. ועדיין, גם אם נחשיב את זה כקריאה להחזיר את התקנה לתוקפה, זה איזכור בודד אחרי כמעט 90 שנה. לקרוא לזה "מדי פעם" זה לזרות חול בעיני הקוראים לשם פיקנטריה. חמויישֶה - שיחה 13:18, 21 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
יש גם את הרדב"ש אבל אני משנה מעט את הניסוח. איילשיחה 19:09, 21 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
  בעד שמש מרפא - שיחה 02:16, 26 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
שיניתי שינוי נוסף לנוסח המשפט האחרון. חמויישֶה - שיחה 14:11, 19 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

סונאטת סלסולי השטן

עריכה
 
ג'וזפה טרטיני

יצירתו הידועה ביותר של המלחין והכנר האיטלקי ג'וזפה טרטיני היא סונאטת סלסולי השטן בסול מינור. הרקע לכתיבת היצירה לדברי המלחין, היא חלום בו חלם כי הוא פוגש את השטן שכורת אתו ברית בתמורה לנשמתו. בחלום השטן מילא את חלקו בהסכם וביצע כל משאלה של המלחין. משהגיש טרטיני את כינורו לשטן, ניגן השטן סונאטה נפלאה. טרטיני מספר שכשהתעורר חטף את כינורו וניסה לשחזר את המנגינה שניגן השטן בחלום, וכך נכתבה סונאטת סלסולי השטן. עם זאת לדעתו של טרטיני מה שכתב היה כה נחות ביחס למנגינה ששמע בחלום, כך שלו היה מסוגל למנוע מעצמו את העונג שבמוזיקה היה מנתץ את כינורו ונוטש את המוזיקה לעד.

בברכה, ‏ישרוןשיחה 19:58, 20 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

לא הבנתי מה מפתיע פה. אומרים ישנה - שיחה 21:43, 20 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
זה חביב ומעניין לא יודע עד כמה מפתיע. איילשיחה 21:58, 20 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
הרבה רעיונות טובים בהרבה תחומים, השגו בהשראת חלומות, או שנטען שהושגו כך. אומרים ישנה - שיחה 12:21, 21 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
לדעתי מה שלא שגרתי כאן זה התוכן של החלום המדובר. ‏ישרוןשיחה 16:05, 21 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
זה מרתק ובהחלט לא שגרתי. סיפור רקע כזה ליצירה מאותה תקופה הוא יוצא דופן.   בעד פעמי-עליוןשיחה 22:52, 9 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

סרט גרוזיני

עריכה
 
הפסלון הניתן לזוכי פרס אופיר.

בגיל 52, שיחקה לילי קוסאשווילי בפעם היחידה בחייה בסרט קולנוע, וזכתה על כך בפרס אופיר. ברחבי העולם, סרט זה, "חתונה מאוחרת", היה להיט בקופות, בפסטיבלים, וגם בביקורת האמנות. קוסאשווילי, טבחית במקצועה, לוהקה בידי בנה, במאי הסרט, דובר קוסאשווילי, בטיעון, "... לא הצלחתי ללהק שחקנית... לתפקיד הזה. הדמות... ממילא מבוססת עליה, והייתי צריך מישהי שתדבר גרוזינית".

סיום אפשרי ראשון:

והוסיף, "אמרתי לה: או שאת באה או שאין לי סרט".

סיום אפשרי שני:

זאת למרות, שבסרטו הקודם של דובר קוסאשווילי, רבקה מיכאלי דיברה גרוזינית.

אומרים ישנה - שיחה 16:36, 20 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

  בעד, סיום ראשון עדיף. איילשיחה 21:54, 20 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
  בעד מסכים שהסיום הראשון עדיף. אולי כדאי להרחיב קצת על דמותה של קוסאשווילי בסרט. ארז האורזשיחה 22:22, 20 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

מרוקו והמוסד

עריכה
 
סמליל הסוכנות

בין ישראל למרוקו מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים רק בעקבות הסכם ישראל–מרוקו, משנת 2020. אולם סוכנות ביון החוץ של מרוקו ("המינהל הכללי למחקר ותיעוד"), שהוקמה הרבה קודם לכן, הוקמה בסיוע המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים של מדינת ישראל. איש המוסד אהרון שרף ייסד וניהל ב-1970 את הקורס הראשון להכשרת עובדי הסוכנות, שהייתה אז בתכנון. היחסים החשאיים בין בכירי קהילת המודיעין הישראלית ומקביליהם במרוקו החלו עוד ב-1963, ומעורבות המוסד בפרשת בן ברכה ב-1965 גרמה לסערה פוליטית בישראל.

מקור: ארל'ה שרף, גלויות מהמוסד, הוצאת כנרת זמורה דביר, 2022 (עמ' 73 - 78). רדיומן - שיחה 17:59, 7 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

אם הדברים נככונים, אני בעד הקטע. אבל בשביל זה יש להוסיף את המידע, קודם כול, לערכים הרלוונטיים. בהמשך צריך לראות איך המידע הזה מתיישב עם מידע מנומק אחר באותם ערכים. רק אחרי שזה יקרה, יהיה אפשרי להשתמש בקטע. תודה. אומרים ישנה - שיחה 21:07, 7 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
הדברים מפורסמים, ולא נראה לי מפתיע לעמוד הראשי. אפשר במדורי הידעת בפורטלים. איש עיטי - הבה נשיחה 22:25, 20 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

העיר באנגליה שאין קבוצת כדורגל מקצוענית על שמה היא המיוצגת ביותר בכדורגל המקצועני

עריכה
 
מראה האצטדיון במשחק ארסנל נגד ריאל מדריד

מרבית הערים הגדולות באנגליה מתהדרות בלפחות קבוצת כדורגל מקצוענית אחת הנושאת את שם העיר. כך לדוגמה מועדון הכדורגל ליברפול, מנצ'סטר סיטי ומנצ'סטר יונייטד במנצ'סטר, או ברמינגהאם סיטי בברמינגהאם - אך דווקא בבירה והעיר הגדולה ביותר, לונדון, אין אף קבוצה מקצוענית הנושאת את שמה. למרות זאת, לונדון היא העיר המיוצגת ביותר בכדורגל המקצועני האנגלי, על ידי קבוצות המייצגות את שכונותיה ורובעיה השונים. נכון לעונה 2023/24, ישנן 13 קבוצות לונדוניות בארבע הליגות המקצועניות בכדורגל האנגלי, מתוכן שבע חברות בליגה העליונה, הפרמייר ליג - ארסנל, ברנטפורד, וסטהאם יונייטד, טוטנהאם הוטספר, פולהאם, צ'לסי וקריסטל פאלאס.

Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 12:42, 2 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

לא בטוח שזה מספיק מפתיע עבור העמוד הראשי של ויקיפדיה. אבל בהחלט יש לזה מקום במדורי "הידעת" של פורטל כדורגל, פורטל לונדון ובפרטל הממלכה המאוחדת. בהצלחה. אומרים ישנה - שיחה 14:54, 2 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
אני אהבתי ואני   בעד. המון פעמים שאלתי את עצמי כמה מועדונים יש ללונדון בפרמייר ליג, ולא ייחסתי חשיבות לכך שאין להם לונדון בשם. חמויישֶה - שיחה 16:07, 2 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
מעניין. הקבוצה הלא לונדונית היחידה שלא נקראת בשם העיר שלה היא אברטון. ארסנל היא היחידה שלא נקראת בשם עם משמעות גאוגרפית, אלא הוא זכר לראשיתן של כמה קבוצות כקבוצות עובדים. Tzafrir - שיחה 19:46, 7 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
פרט המידע שלך לא נכון. יש כמה וכמה קבוצות גם מחוץ ללונדון שלא נושאות את שם העיר, אלא שכונה או רובע. למשל אסטון וילה שנושאת שם של רובע בברמינגהאם. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 10:32, 8 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

הילד שניצל מטבח

עריכה
 
מרדכי מקלף

במאורעות תרפ"ט התנפלו תושבי קאלוניה הערבים על בית משפחת מקלף היהודיה, ביישוב מוצא, ורצחו את ההורים, חלק מהילדים והאורחים. מרדכי מקלף בן התשע ניצל מהטֶבח, כי קפץ עם אחותו מהקומה השנייה, בעת שאחיו נלחם בפורעים. לאחר שהתייתם, מקלף גדל אצל קרובי משפחה, וסיים את לימודיו היסודיים והתיכוניים, תוך כדי פעילות בארגון ההגנה. כעבור שנת לימודים בטכניון, תוך פעילות בפלוגות של וינגייט, פרצה מלחמת העולם השנייה. הוא התגייס לצבא הבריטי, ועבר בו קורס קצינים. מכאן המשיך מקלף לשורה ארוכה של תפקידים ביטחוניים מסוכנים ומסובכים, שביצע בהצלחה רבה, עד שבשנת 1953 שוחרר מתפקיד הרמטכ"ל השלישי של צה"ל. כרמטכ"ל הורה מקלף לרב-סרן אריאל שרון להקים יחידת הקומנדו 101, כדי שזו תפגע בבסיסי הפידאיון, ותמגר את תופעת טבח אזרחי ישראל. בכך מקלף סגר מעגל.

אומרים ישנה - שיחה 23:07, 31 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

@אומרים ישנה לא הבנתי מה מפתיע פה במיוחד, וגם לא הבנתי כיצד מקלף "סגר מעגל" עם הקמת יחידה 101. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:47, 1 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
האמת, די התלבטתי לגבי מידת ההפתעה בקטע הזה. שקלתי אם לשלוח אותו רק לפורטל צה"ל ולפורטל אישים, או אם להציג אותו גם פה. בסוף קיוויתי, שלכם תהייה דעה יותר חיובית משלי על מידת ההפתעה שבקטע.
איפה שהוא זה כן מפתיע, שאדם, שבגיל תשע משפחתו נרצחה לנגד עיניו, מצליח לא רק להשתקם, אלא גם לתרום לחברה כל כך הרבה. וטיפול בטרור נראה לי גם סגירת מעגל עבור מי שכל כך סבל מטרור בעצמו.... אומרים ישנה - שיחה 11:19, 1 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
@אומרים ישנה לדעתי זה אכן יותר מתאים לפורטל צה"ל ונראה לי שאפילו אוסיף זאת לפורטל הנ"ל. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:24, 1 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
היו עוד כמה מפקדים מאותו דור שהושפעו בצורה דומה: ישראל טל חווה את הטבח בצפת. יוחאי בן נון היה בירושלים בשכונת בית הכרם. רחבעם זאבי נהג לספר סיפור על ילדותו בימי המאורעות, אבל הוא לא נכח בהם ממש. שלושתם אמנם לא רבי אלופים, אבל מהמפורסמים שבאלופים. Tzafrir - שיחה 21:29, 7 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
אפשר להוסיף זאת לקטע. אומרים ישנה - שיחה 11:34, 8 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
טוב. הקטע הזה לא יגיע לדף הראשי. אפשר לארכב. בתודה, משתמש ״אומרים ישנה״ מחוץ לחשבון. 2A00:A041:E07F:CDB4:C90A:71F6:CBA4:8CA815:37, 19 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

חיל ורעדה

עריכה
 
ארמון הקיץ של הנציב העליון הבריטי בארץ ישראל, ביריחו, אחרי רעידת האדמה של 1927.

תנועות הלוחות הטקטוניים, המרכיבים את קרום כדור הארץ, הן הגורם המרכזי לרעידות האדמה. תנועת הלוחות זה כלפי זה צוברת אט-אט אנרגיה אלסטית, עד לרגע בו היא מומרת בפתאומיות לאנרגיה אקוסטית, בצורת גלים סייסמיים. גלים אלו מרעידים את הקרקע, ועשויים אף להרוס מבנים עליה (בתמונה) או לקרוע אותה. גם בירח יש רעידות אדמה, והן אפילו תכופות. זאת למרות, שקליפתו אינה נתונה לתנועות טקטוניות מזה 2.5 מיליארד שנים. הגאולוגיה של הירח מופעלת בכוחות אחרים מאלו של גיאולוגית כדור הארץ. אחד הגורמים המרכזיים לרעידות האדמה בירח הוא גרביטצית כדור הארץ. כשם שגרביטצית הירח מפעילה על כדור הארץ את הגאות והשפל, זו של כדור הארץ מערערת את הקרקע הסלעית של הירח.

אומרים ישנה - שיחה 18:24, 29 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

הצעת קיצור
 
איור גבולות הלוחות הטקטוניים העיקריים

תנועות הלוחות הטקטוניים, המרכיבים את קרום כדור הארץ, הן הגורם המרכזי לרעידות האדמה. גם בירח יש רעידות אדמה, והן אפילו תכופות. זאת למרות, שקליפתו אינה נתונה לתנועות טקטוניות מזה 2.5 מיליארד שנים. הגאולוגיה של הירח מופעלת בכוחות אחרים מאלו של גיאולוגית כדור הארץ. אחד הגורמים המרכזיים לרעידות האדמה בירח הוא גרביטצית כדור הארץ. כשם שגרביטצית הירח מפעילה על כדור הארץ את הגאות והשפל, זו של כדור הארץ מערערת את הקרקע הסלעית של הירח.

2A00:A041:E07F:CDB4:2072:E7BF:FDCF:CC8A11:38, 30 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

הוואי על סרט נע

עריכה
 
מפת איי הוואי

האי הגדול באיי הוואי נוצר מחמישה הרי הגעש. שלושה מתוכם, הנמצאים בקצה הצפון-מערבי של האי, כבר כבויים. שאר איי הוואי מסודרים כשורה די ישרה של איים הולכים וקטנים, מצפון-מערב לאי זה (ראו במפה). הם נוצרו מהרי געש, שכבר כבו, והם קטנים עם הזמן בשל כרסום מי האוקינוס. למעשה, שורת הרי הגעש הכבויים, ההולכים וקטנים, ממשיכה באותו כיוון גם מתחת לפני המים. היא ממשיכה בניגוד לכיוון התנועה של הלוח הטקטוני, שעליו מצוי הארכיפלג (הלוח הפסיפי). הרי הגעש, שיצרו את הארכיפלג, נוצרו מנקודה חמה אחת, שהיא מעין "ארובה געשית", שמנקבת את הלוח הטקטוני בפליטת לבה, בעת נדידתו.

אומרים ישנה - שיחה 13:10, 27 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

בערך האנגלי w:Hawaii hotspot יש כמה תמונות שממחישות אולי טוב יותר את הנדידה. כל מדובר על יותר מהאיים שהם חלק ממדינת הוואי (וקשה להגיע אליהם מהערך הנוכחי על הוואי). Tzafrir - שיחה 14:07, 27 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
עד כמה ששמתי לב, שם זה מעמיק יותר ממה שאפשר לפרט פה. 2A00:A041:E07F:CDB4:25E0:1D78:EB20:53A218:00, 27 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

השלכת הרימון בכנסת

עריכה
 
בית פרומין, בו הושלך הרימון.

ב-29 באוקטובר 1957, בעת דיון במליאת הכנסת בבית פרומין, השליך צעיר בשם משה דואק רימון יד לתוך אולם המליאה. כתוצאה מפיצוץ הרימון נפצעו ראש הממשלה דוד בן-גוריון ושלושה משרי ממשלתו (משה כרמל, גולדה מאיר ומשה שפירא). עוד לפני האירוע היו כמה התקפות על אולם המליאה: בספטמבר 1949 חדר עולה חדש מאיראן למליאת הכנסת בבניין קולנוע קסם וניסה לפתוח באש, אך נעצר והתגלה כמעורער בנפשו. שנתיים אחר כך, בשנת 1951, ניסתה מחתרת דתית קיצונית בשם "ברית הקנאים" לפגוע בכנסת כמחאה על גיוס נשים לצה"ל. אך אירוע השלכת הרימון בכנסת היה הגורם להקמת משמר הכנסת. דואק נידון ל-15 שנות מאסר, ולאחר שחרורו הקים את מפלגת תרשיש, שהתמודדה בבחירות לכנסת השתים עשרה אך לא עברה את אחוז החסימה.

יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 15:01, 15 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

לא הבנתי מה מפתיע פה. אם מפתיע, שדואק ניסה להתמודד לכנסת, אחרי שתקף אותה ברימון, למה מופיעה הסקירה על אלימות בכנסת. לעומת זאת, אם הסקירה היא החשובה, למה דואק חוזר בסוף הקטע. אם הסקירה חשובה, צריך לסיים אותה בזה, שאחרי הקמת משמר הכנסת ההתקפות האלימות שכן הצליחו להתחולל בה, היו מתונות בהרבה, כמו המקרה בו מבקרת בכנסת תקעה לשר התקשורת דאז, רובי ריבלין, עוגה בפרצוף.
סקירה כזו, כשלעצמה, לא תפתיע מספיק, אלא אם הקטע יפתח בידיעה על תרגיל בו רשות ביטחון אחרת הביסה את משמר הכנסת באיזה שהוא תרגיל פריצה לכנסת או משהו כזה. אומרים ישנה - שיחה 15:42, 15 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
אפשר גם כך: רצח רבין הכה את הציבור הישראלי בתדהמה, למרות שהוא לא היה המקרה הראשון בו אזרחים ישראליים, יהודים, ניסו לרצוח שרים וחברי כנסת. .... כאן שמים את כל הסקירה... מספרים גם על כך שהשר פינקס נפטר מהתקפת לב אחרי שפעמיים הניחו לו מטעני חבלה בדירה... מסיימים בזה שראש השב"כ דאז אמר עוד לפני רצח רבין, שיש סיכוי שהוא ירצח. אומרים ישנה - שיחה 15:47, 15 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
@אומרים ישנה בכוונה ציינתי שתי התקפות קודמות על המליאה, משום שאחריהן לא הוסקו לקחים ורק אחרי האירוע של השלכת הרימון הוקם משמר הכנסת. אני מתנגד להשוואה להשלכת העוגה על רובי ריבלין. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:17, 15 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
הלוואי שהייתי מופתע מזה שמדינת ישראל לא תמיד מפיקה לקחים. אומרים ישנה - שיחה 17:48, 15 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
אגב, שניים מיושבי ראשה של הכנסת היו טרוריסטים: יצחק שמיר (לפני קום המדינה) ודב שילנסקי (גם אחרי קום המדינה). Tzafrir - שיחה 16:09, 17 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
בלי קשר להצעה שאנו דנים בה, אפשר לתת רשימה של אנשים, שקודם כיהנו בכנסת, ואז נשלחו למאסר, ולסכם ביוצא הדופן: דב שילנסקי קודם היה אסיר ואז כיהן בכנסת. 2.53.165.14410:27, 20 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
נתן שרנסקי תמיד מתבדח שגם אצלו ואצל יולי אדלשטיין זה היה הפוך - קודם היו הכלא (הסובייטי, במקרה שלהם) ורק אח"כ נבחרו לכנסת. ‏עמיחישיחה 10:39, 21 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
והגדיל לעשות אריה דרעי שהיה חבר כנסת, נשלח למאסר, ושב לכהן בכנסת. Tzafrir - שיחה 11:15, 20 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
לא רק זה, הוא אף כיהן שוב כשר. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:13, 20 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
  נגד. אני מתקשה לזהות כאן סיפור ברור ומגובש. אומרים ישנה - שיחה 13:13, 27 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

כוכב הצפון לא תמיד מראה את הצפון

עריכה
 
העגלה הקטנה והעגלה הגדולה כאמצעים לזהות את כוכב הצפון

לפני כ-5000 שנה המצרים בנו פירמידות, שצד אחד שלהן כוון בדיוק לצפון. הם מצאו את הצפון למרות, שטרם התגלה המצפן, טרם נבנו שעונים מדויקים דיים, המורים מתי חצות היום - הזמן בו הצללים מצביעים צפונה, ולמרות שהם לא נעזרו בכוכב הצפון. למצרים אמנם הייתה התמצאות מרשימה באסטרונומיה, אך הם לא יכלו להשתמש בכוכב הצפון למציאת הצפון, כי בזמנם הוא טרם הראה את הצפון בדיוק מספק. כיוונו של כוכב זה משתנה מעט משנה לשנה, ושיא דיוק היעזרות בו למציאת הצפון יגיע בשנת 2100. המצרים מצאו את הצפון במדויק בעזרת מעקב אחרי כוכב-שבת כל שהוא, לילה שלם, מזריחתו ועד שקיעתו. הקו בין נקודת התצפית לאמצע דרכו של הכוכב מצביע צפונה.

אומרים ישנה - שיחה 12:28, 15 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

אולי תמונת ההמחשה יכולה להיות תמונת חשיפה ארוכה של כוכבים בלילה שמראה מסלולים קשתיים שלהם? Tzafrir - שיחה 14:44, 27 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
יש הצעה ספציפית, אולי? 2A00:A041:E07F:CDB4:25E0:1D78:EB20:53A217:45, 27 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
הצעות דומות (מדעיות יותר, ובלי המצרים הקדמונים) נדחו כאן, וכאן. חמויישֶה - שיחה 11:58, 28 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
אולי הן נדחו דווקא בגלל שהן ניסו להסביר יותר מדי חומר, בפחות מדי מילים? בתודה, אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 2A0D:6FC7:526:B7C5:618D:4E1E:F33E:8E9616:18, 28 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

המצפן איבד את הצפון

עריכה
 
Modern binnacle with compass.

במאה ה-13, כאשר הומצא המצפן המגנטי הפשוט - קופסא בה מחט מגנטית מורה אל הצפון - הוא היה יעיל יותר לניווט ימי, מאשר בימנו. זאת משום שהספינות נבנו אז מעץ, ולא מברזל. הברזל, נושא את כיוון המגנטיות של האזור בכדור הארץ, שבו הוא ניצוק, וחלקים ממנו הופכים עוד יותר מגנטיים, כתוצאה ממכות פטיש. המצאות בספינת ברזל ענקית פוגמת בדייקנות המצפן. בנוסף לזאת, על ספינות בנות ימנו יש גם מכשור חשמלי רב, שיוצר שדות אלקטרומגנטיים, שמפריעים לדייקנות המצפן גם הם. לכן בספינות בנות ימנו, המצפן יושב בתוך תושבת מסורבלת, הנקראת "בית מצפן" (בתמונה), ומכילה מערכת מגנטים, שמנטרלת את ההפרעות המגנטיות והאלקטרומגנטיות של הספינה.

אומרים ישנה - שיחה 13:52, 13 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

עניין טכני: בהידעת שמופיעים בעמוד הראשי לא מומלץ לשלב קישור לערך שלא קיים, במיוחד אם זהו הערך הראשי שעליו מבוסס הקטע. הערך האנגלי (אנ') די קצרצר אם בא לך להכחיל אותו. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 17:03, 13 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
הכחלתי את בית מצפן בינתיים. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 15:44, 17 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
תודה! אומרים ישנה - שיחה 20:21, 17 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
הערה: קשה לי להאמין שספינות, כלי תחבורה שאמורים לשייט בתוך כמות אדירה של מי ים, עשויות מברזל טהור. ברזל הוא בין המתכות שמגיבות בצורה הגרועה ביותר לנוכחות של מים, בעיקר מים מלוחים, וההחלדה שלו פשוט מפרקת אותו לגמרי. כנראה שחומר הגלם שממנו בונים את חלקי האוניות הוא-
  1. פלדת אל-חלדסגסוגת של ברזל עם כרום, ולעיתים גם עם פחמן וניקל
  2. ברזל צבוע בצבע עמיד למים
  3. ברזל מצופה במתכת עמידה לחלודה כגון אבץ
אם בניית רכיבי הספינות היא מפלדת אל-חלד, הרי שבעיית המגנטיות פחות מורגשת, בייחוד אם משולב ניקל בפלדת האל-חלד.
יום נעים, אביתר ג'שיחה11:25, 16 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
לא נראה לי, שבעיית המגנטיות נפתרת, כשמצפים / צובעים את הברזל, או כשמוסיפים לו טיפונת קובלט. 2A00:A041:E07F:CDB4:4D61:D643:6B19:E36D21:37, 16 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

אין צבען כחול בעיניים כחולות

עריכה
 
הצבעים הזוהרים המבריקים של נוצות הזנב של הטווס הזכר נוצרים על ידי צבעוניות מבנית, כפי שצוינו לראשונה על ידי אייזק ניוטון ורוברט הוק.

פיגמנטים הם מולקולות צבע, כמו ההמוגלובין, שצובע את הדם באדום, הכלורופיל, שצובע את העלים בירוק, והמלנין, שצובע את השיער והעור. מולקולות אלו מחזירות אור רק באורכי גל (צבעים) מסוימים, ואת שאר האור הן בולעות לתוכן, והופכות אותו לאנרגיה אחרת, כגון לְחֹם. ביצורים חיים יש הרבה פיגמנטים, אך יש מעט צבע כחול ביחס לצבעים אחרים. זאת משום שבגופם של יצורים חיים (כמו גם במעבדה כימית) קשה לייצר מולקולות, שבולעות כל אורך גל מלבד כחול. מעט הצבע הכחול שכן קיים ביצורים חיים, לרוב לא מושג בבליעת אור אלא בצבעוניות מבנית. דהיינו, סדרה של נפיצות אור (הפרדה לצבעים כמו במנסרה), שבירות אור, והתאבכויות אור (ביטול גל על ידי גל נגדי לו). צבעוניות מבנית אפשרית, למשל, בעזרת גביש מחורץ. גבישים כאלו קיימים בנוצות כחולות וכנפי פרפר כחולות. לכן הן משנות את הגוון שלהן בהתאם לזווית האור, וחדלות להיות כחולות כשהן נרטבות בנוזל, שנכנס אל חריצי גבישי הצבע שבהן.

אומרים ישנה - שיחה 10:44, 8 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

לא הבנתי, אז למה עיניים כחולות נראות כחולות? גופיקו (שיחה) 12:59, 8 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
לא בגלל שאור כל שהוא נבלע, אלא בגלל שאור לא כחול מוסט הצידה שוב ושוב ומתאבך עם עצמו. 2.53.174.7015:28, 8 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
נחמד ומעניין אבל הטקסט "מדעי" מידי וכדאי לפשט אותו קצת. שנית, המידע כאן לא מופיע בערך הדל צבע עיניים שדורש הרחבה לפני שמקשרים אליו. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 14:02, 9 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
פישטתי. הסרתי את עניין העיניים, למשל. אומרים ישנה - שיחה 14:23, 9 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
  בעד. מעניין. SigTif - שיחה 18:00, 12 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

בעיה פתוחה במתמטיקה בסיסית

עריכה

למרות שהמתמטיקה בת זמננו מתוחכמת ורבת כלים, ומסוגלת לפתור בעיות קשות לרוב, יש בה בעיות שטרם נפתרו שאפשר להבין ללא שום השכלה מיוחדת. לדוגמא, בַּחֲרוּ מספר טבעי כל שהוא. אם המספר שבחרתם זוגי, חלקו אותו ב-2. אך אם הוא אי-זוגי, הכפילו אותו פי 3, ולמכפלה זו הוסיפו את המספר 1. כעת חזרו על פעולות אלו עם תוצאת חישובכם הקודם שוב ושוב. השערת קולץ, שהיא בעיה פתוחה בתורת המספרים, גורסת שתמיד תגיעו בסופו של דבר למספר 1. הניסיון מראה שאכן כך הדבר, אולם איש אינו יודע להוכיח את ההשערה. פול ארדש סבר שהמתמטיקה "עדיין אינה מוכנה" לבעיה כזו.

אומרים ישנה - שיחה 16:44, 6 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

הכותרת מוזרה, וכך גם משפט הפתיחה. השאר נכון (אבל אפשר לוותר על 4 ו-2). עוזי ו. - שיחה 19:04, 7 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
כיצד היית אתה מנסח את הכותרת והמשפט הראשון? 2A00:A041:E07F:CCF3:A04D:824:7BC7:538421:04, 7 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
בעיה פתוחה במתמטיקה אלמנטרית. "למרות שהמתמטיקה בת זמננו מתוחכמת ורבת כלים, ומסוגלת לפתור בעיות קשות לרוב, יש בה בעיות שטרם נפתרו שאפשר להבין ללא שום השכלה מיוחדת". ערכתי גם את הפסקה עצמה. אגב, (1) הוכחו תוצאות חלקיות לרוב, כגון [2]. (2) אפשר, בלב שקט, לקשר את הנושא גם לטרחנות מתמטית (הם מוכיחים את הבעיה הזו שוב ושוב). עוזי ו. - שיחה 12:26, 8 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
ככה בסדר? אומרים ישנה - שיחה 16:25, 8 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

הבונה בימי הביניים

עריכה
 
ציור של בונה מתוך ה-Livre des simples médecines, שנת 1480 לערך

בתקופת ימי הביניים האמינו כי הבונה הוא דג. זאת בשל העובדה שלא ידעו היכן הוא שוכן, וחשבו כי הוא חי במים. מסיבה זו, הבונה נחשב כחיה שאפשר לאכלה בימי התענית, בהם אסור לאכול בשר.

יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:17, 9 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]

יש לך מקור לזה? זה לא מופיע בערך וזה נשמע לי חשוד. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 10:42, 10 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]
קבל תיקון - בדקתי בערך על התענית ושם זה כן מוזכר. אני לא בטוח.ה מה דעתי על הקטע בכל זאת, כי הוא די קצר ואולי לא מספיק מרגש. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 10:45, 10 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]
@שוקו מוקה אני לא יודע באיזה ערך בדקת, אבל למען הסר ספק, המידע נלקח מהערך תזונת ימי הביניים. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:50, 10 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]
מי האמין? התענית של מי? האם מדובר ביהודי אירופה? במישהו אחר? אומרים ישנה - שיחה 16:28, 12 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]
הכוונה למנהג הנוצרי של הימנעות מאכילת בשר ביום שישי (צריך להבהיר את הניסוח בקטע) איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 20:06, 12 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]
@איש עיטי אני מנסה לחשוב איך לשלב את מה שציינת עכשיו בקטע, יש לך אולי רעיון? יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 19:57, 14 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]
עכשיו אני מפקפק בנתונים שלי, כי למרות שאי-אכילת בשר בימי שישי הייתה קיימת - ראה צום יום שישי ו-(אנ'), ומסתבר שזה נכון גם להתענית, אבל אין לדעת. בכל מקרה מעיון קל ב-(אנ') נראה שבפועל הסיפור של הביבר הוא מפופק מעט, והוא נטען על ידי אחד (Gerald of Wales) מויילס, שמדבר על זנב הביבר הדומה בטעמו ובצבעו לדג. היינו, וולשי מעיד על גרמנים ומסיבה אחרת. (יש קישור לספר שלו בגוטנברג, אבל לך תמצא אותו בתוכו) בערך התענית יש רשימה שלמה של טענות: ”בגרמניה נהגו לאכול זנב של בונה, כי הוא נראה כמו דג. במהלך ימי הביניים והעת החדשה מספר חיות אחרות הותרו למאכל בזמן הצום, על בסיס היתר דתי: ברנטות לבנות-לחי הותרו באירלנד עד המאה ה-11, על בסיס אגדת עם כי הברנטות נולדות משיירי עצים הצפים במים, ולפיכך מוצאן מהעץ ודינן כפרי וירק; הקפיבארה, יונק מכרסם המבלה זמן ניכר מחייו במים, הוכשר על ידי הכנסייה הקתולית במאה ה-15 כדג לכל דבר ועניין, ולפיכך הותר בתענית.” אבל צריך לזה מקור איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 20:52, 14 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]
אם כך, אני מציע שנשאל את אמרי אביטן Yoelpiccolo31 Shaun The Sheep, קפקא, biegel, נרשמתי כמה פעמים!!בעלי הידע בנצרות, Ijon, האלקושי, Shaun The Sheep, biegel, פיטר פן, Adieu, צורייה בן הראש, נרשמתי כמה פעמים!!בעלי הידע בימי הביניים וLaliv g, Darsheni, עמית אבידןבעלי הידע במזון. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:11, 14 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]
איש עיטי, יודוקוליס, זה קצר מדי. רוצים להרחיב או פשוט להציע ניסוח משופר מתישהו בעתיד? פעמי-עליון - שיחה 21:39, 16 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]
@פעמי-עליון אני לא חושב שזה קצר מדי. כן יש מקום להרחבה אבל לא נראה לי שיש לי עוד מה להוסיף. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:40, 16 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]
לפחות להבהיר קצת לקורא מה היא תענית ובמה היא קשורה לאכילת בשר? פעמי-עליון - שיחה 21:50, 16 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]
@פעמי-עליון   בוצע. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:51, 16 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]
פעמי, אני מפקפק בנכונות המידע, שנראה שיש לו ביסוס מפוקפק למדי. אם יש מקור טוב יותר או למשהו דומה, אפשר יהא לשוב לדון בו. איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 11:04, 22 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]
בהנחה שיש מקורות מספיק חזקים, זה מצוין. תומר - שיחה 11:51, 12 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

מספר חברי מחלקת הל"ה

עריכה
 
חברי מחלקת הל"ה שהשתתפו במסלול ובקרב בגוש עציון

במחלקת הל"ה היו במקור 40 לוחמים, אולם במסלול המחלקה בגוש עציון שהסתיים בקרב בו נהרגו כל חברי המחלקה, השתתפו רק 35 לוחמים. בתחילת המסע השתתפו כל 40 הלוחמים, אך בהמשך נאלצה המחלקה להשאיר 5 לוחמים מאחור. שני לוחמים (יעקב זרחי ויגאל בוטרימוביץ) נותרו ללא נשק והושארו מאחור. לוחם נוסף (ישראל גפני) נקע את רגלו, ובשל העובדה שהתקשה ללכת, הורה מפקד המחלקה דני מס לשני לוחמים נוספים (אורי גביש ומשה חזן) לחזור עם גפני להר-טוב, המקום אליו הגיעו הל"ה מסמינר בית הכרם.

יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:09, 27 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]

אני לא חושב שזה מספיק מפתיע עבור העמוד הראשון. אפשר לשלב את זה במדור הידעת של פורטל צהל. זו דעתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:06, 27 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]
@אומרים ישנה עבורי זה דווקא כן מפתיע. כי הדעה הרווחת היא שכל חברי המחלקה נהרגו, הקטע מוכיח אחרת. אמנם מרביתם נהרגו בקרב, אך חמישה לא. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:38, 27 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]
נב: לפי הצעתך הוספתי את הקטע לפורטל היישוב. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:40, 27 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]
ברור, שלדעתך זה דווקא כן מפתיע. אחרת לא היית מציע את הקטע. אומרים ישנה - שיחה 20:16, 28 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]
לגבי נותרו ללא נשק והושארו מאחור”, נותרו לאחר מה? הם התחילו את המסע עם או בלי נשק? דג קטן - שיחה 03:04, 16 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]
במהלך ההכנות למסע התברר כי לשניים לא נמצא נשק אישי. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:02, 16 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]
זה נושא די ידוע, לא יודע אם מצדיק ערך "הידעת". מה שכן, יש עובדה אחרת לגבי הל"ה שכבר מזמן אני חושב איך להכניס אותה לכאן: אחרי הקרב נמצאו ליד גופות הלוחמים פתקים שנכתבו על ידם במהלך הקרב. הפתקים נמצאו על ידי מםקד המשטרה הבריטית שאסף את הגופות, היימיש דוגן. הוא אסף את הפתקים והעביר אותם לקצין הבריטי שהיה אחראי בירושלים לקשר עם הסוכנות היהודית, אך הפתקים נעלמו, לא התגלו מעולם, ולא נודע מה נכתב בהם. קלונימוס - שיחה 11:43, 12 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
הפאנץ׳ לא הכי ברור. לא חושב שמתאים. תומר - שיחה 11:48, 12 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
אם היה מתגלה שכתוב בהם משהו מפתיע, או שהפתקים היו מתגלים לאחר זמן רב, אז זה היה מספיק מעניין לדף הראשי של ויקיפדיה. אומרים ישנה - שיחה 11:50, 12 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
@Utzli לדעתי זה דווקא כן, משום שאם כל חברי המחלקה היו משתתפים במסע, המחלקה לא אמורה להיקרא מחלקת הל"ה, אלא מחלקת המ'. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:41, 15 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
אז הם היו נקראים ל״ו הצדיקים. אבל אם כבר, מה לגבי כ"ג יורדי הסירה? שם המספר באמת שגוי. Tzafrir - שיחה 17:52, 28 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
@Tzafrir לא, הוא לא שגוי. היורד הנוסף היה קצין בריטי, שלא היה חבר ההגנה. המונח כ"ג יורדי הסירה מתייחס לאלו שהיו חברי ההגנה. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:52, 1 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

האלוף שנידון למאסר של יום וקיבל חנינה

עריכה
 
איסר בארי

איסר בארי היה ראש מחלקת המודיעין (ראש אמ"ן) בצה"ל וראש ש"י בהגנה. בנובמבר 1949 הוא הורשע במעורבות בשפיטה המרושלת וההוצאה להורג של מאיר טוביאנסקי, ששמו טוהר לאחר מכן. בארי נידון למאסר של יום אחד ולקנס של לירה ארץ-ישראלית אחת (סכום עם כוח קנייה של בערך 23 שקלים חדשים משנת 2023). כבר באותו הלילה, נשיא מדינת ישראל חיים ויצמן החליט להעניק חנינה לבארי.

יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 09:37, 5 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]

האם החנינה הייתה רק מהמאסר או גם מהקנס? מה היה ערכה של לירה אחת בזמנו? כמה שנים מאוחר יותר טוהר שם הקורבן? ועל מה מעמד מי שהוציא להורג את מי, שטרם טוהר שמו? על רצח? 2A00:A041:E07F:DCE9:785B:B8D5:4121:A1EC 06:39, 6 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]
אינני יודע בדיוק, אני חושב שגם וגם. לא הצלחתי למצוא מה היה ערכה של לירה אחת בזמנו וזה כנראה גם לא רלוונטי. שמו של טוביאנסקי טוהר ביולי 1949, ארבעה חודשים טרם מתן גזר הדין. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:44, 6 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]
איסר בארי היה ראש קהילת המודיעין הישראלית בפועל מעבר לכהונתו כראש אמ״ן. הערך עליו מספר שכבר כמה חודשים קודם לכן הוא הודח בגלל שהתברר שהוא זייף מסמכים בניסיון להוכיח שיתוף פעולה של אבא חושי עם הבריטים. הייתה נגדו עוד חקירה עומדת באותו השלב. לכן באותו השלב היה ברור שיש לו מוסר מפוקפק אבל נראה שרצו לסגור את הדברים בשקט: הוא הואשם, קיבל מכה קטנה על היד, וזהו. הנשיא חיים השני העניק חנינה קצת יותר מדהימה מהחנינה הזו. Tzafrir - שיחה 14:36, 6 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]
צריך לחשוב איך כותבים את כל זה. יש פה גרעין לקטע "הידעת" מוצלח. אומרים ישנה - שיחה 18:09, 6 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]
מה בדיוק היה סעיף האישום? רצח? הריגה ברשלנות? 2A00:A041:E07F:DCE9:E5BE:4BF0:230B:A41D 08:06, 7 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]
@אומרים ישנה (אם זה אכן אתה), הריגה וחריגה מסמכות. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 23:16, 7 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]
@Tzafrir @אומרים ישנה מה דעתכם על הקטע כעת? יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:14, 27 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
אומרים ישנה מחוץ לחשבון: הקטע מאוד השתפר. בהחלט מוזר שעל מעורבות ברצח מקבלים עונש כה קל. צריך רק להסביר שליקה אחת הייתה מעט (או הרבה) כסף אז. אגב, יתכן שמדובר בלירה ארץ-ישראלית ולא בלירה ישראלית. 2A10:8012:7:D666:C581:CD12:53D5:295122:46, 27 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
@אומרים ישנה תיקנתי, יש עוד הערות? יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:48, 1 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
יכול להיות שזה דווקא כן לירה ישראלית. הקטע לא ברור. יש לבדוק לעומק. זה שלב המעבר בין המטבעות. בכל מקרה, האם ב1949 לירה הייתה הרבה או מעט כסף? זו הנקודה החשובה. אומרים ישנה - שיחה 12:33, 1 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
טוב. לפי הערך "לירה ארץ ישראלית", בספטמבר 1948 1.8 לירות היו דולר אחד. ולפי הדף https://tools.carboncollective.co/inflation/us/1948/1/ דולר של 1948 הוא 11.48 דולר של 2024. 1/1.8 = 0.555 = 5/9. 5/9 של 11.48 דולר זה 6.38 דולר בימנו או 23 שקל של ימנו. זה בערך כרטיס אוטובוס בין עירוני דו כיווני. אומרים ישנה - שיחה 12:48, 1 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
@אומרים ישנה בראבו על החישוב והמהירות. אז הקטע עדיין בסדר לדעתך? יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:47, 2 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
  בעד אומרים ישנה - שיחה 18:59, 2 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

השואה התחילה ליד דרום אפריקה, כשהיטלר היה בן 15

עריכה
 
קריקטורה מביטאון המפלגה הסוציאל דמוקרטית בנושא הטבח בבני שבט ההרו, במדבר נמיביה בשנת 1904

ב-1884 ייסדו הגרמנים בנמיביה את דרום-מערב אפריקה הגרמנית, שאחד המושלים הראשונים שלה היה אבא של הרמן גרינג, לימים סגנו של אדולף היטלר. היהודים חיו שם בביטחון יחסי, למרות שהגרמנים החלו לפתח שם את השיטות ששימשו לביצוע השואה. הקבוצה האתנית האחרונה שהגיעה לנמיביה לפני האירופאים כונתה ה"באסטרים", דהיינו "ממזרים" או "בני כלאיים". הם היו צאצאי גברים לבנים ונשים אפריקאיות, שחורות. למרות שהבאסטרים החשיבו את עצמם ללבנים, האירופאים גירשו אותם. בשנת 1904 פרץ בנמיביה מרד של שבטי הנאמה וההררו כנגד הגרמנים. המרד דוכא באכזריות רבה, במה שנודע כרצח העם של ההררו והנאמה. ההשערה היא שרוב בני ההררו ומחצית משבט הנאמה, 75,000 איש, נרצחו. בין הנרצחים היו נשים, ילדים, פצועים ושבויים. החיילים הגרמנים הקימו מחנות ריכוז לילידים, והמיתו אותם בירי, תליה, רעב, רעל, ומכות חום במדבר. כמו כן, מדענים גרמנים, כגון מוריו של דוקטור מנגלה, ביצעו בהם ניסויים אכזריים, וכינו אותם "תת אדם".

אומרים ישנה - שיחה 21:19, 29 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]

  בעד - מהעובדות שגורמות לי לומר ״ואו״ ולרצות לקרוא עוד בנושא ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 00:20, 30 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
  בעד. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:27, 30 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
  בעד, אבל צריכים לעשות פה דילול פסיקים רציני כי זה בכמות שקצת מקשה על הקריאה. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 21:47, 30 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
דיללתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:27, 1 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]
הידיעה עצמה מרתקת. הכותרת - הכחשת שואה ואפולוגטיקה בשירות היטלר. עוזי ו. - שיחה 13:17, 1 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]
לא צריך להיסחף. מפקד הצבא המקומי, נשלח מגרמניה, והצהיר מראש על כוונה לרצח עם. וכשרצח עם מתלווה לניסויים רפואיים אכזריים, בכפייה, ולגזענות, על ידי האנשים שעיצבו וחינכו את מחוללי השואה, אפשר בהחלט לראות בזה את הסיפתח של השואה. אומרים ישנה - שיחה 22:23, 1 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]

  בעד. פיילוט מאיר עיניים ומחשיך לב shoshie8שיחה • ט"ז בתשרי ה'תשפ"ד • 14:57, 1 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]

מעולה, רק את הכותרת הייתי מחליף.
ועדיין אפשר לדלל טיפה (=אבא של הרמן גרינג). איילשיחה 01:55, 17 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]
  בעד. אין צורך בכותרת הפרובוקטיבית. מה גם שבסופו של דבר הכותרת מופיעה רק בארכיב. הייתי שמח אם ניתן היה לקצר מעט. חמויישֶה - שיחה 01:24, 12 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

אחרי קיצור קל, כי שביקשו המבקרים

עריכה

מ-140 מילים ל-127 מילים:

 
קריקטורה מביטאון המפלגה הסוציאל דמוקרטית בנושא הטבח בבני שבט ההרו, במדבר נמיביה בשנת 1904

ב-1884 ייסדו הגרמנים בנמיביה את דרום-מערב אפריקה הגרמנית, שאחד ממושליה הראשונים היה אביו של הרמן גרינג, לימים סגנו של אדולף היטלר. היהודים בנמיביה חיו בביטחון יחסי, אך כנגד הילידים הפעילו הגרמנים שיטות שהופעלו מאוחר יותר במהלך ביצוע השואה: בשנת 1904 פרץ בנמיביה מרד של שבטי הנאמה וההררו כנגד הגרמנים. המרד דוכא באכזריות רבה, במה שנודע כרצח העם של ההררו והנאמה. ההשערה היא שרוב בני ההררו ומחצית משבט הנאמה, כ-75,000 איש, נרצחו. בין הנרצחים היו נשים, ילדים, פצועים ושבויים. החיילים הגרמנים הקימו מחנות ריכוז לילידים, והמיתו אותם בירי, בתליה, ברעב, ברעל, ובמכות חום במדבר. כמו כן, מדענים גרמנים, כגון מוריו של דוקטור מנגלה, ביצעו בהם ניסויים אכזריים, וכינו אותם "תת אדם".

אומרים ישנה - שיחה 10:54, 12 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

ערכתי, ניסחתי וקיצרתי מעט. הורדתי את הקטע העוסק בגירוש שקדם להקמת המדינה הגרמנית, משום שלא בצעו אותו רק גרמנים אלא מתיישבים אירופאיים מכל מיני מדינות. הקטע אמור להדגים יישום גרמני של "פרקטיקות שואה" עוד לפני היטלר והשואה, ולכן, לדעתי, גירושם של "בני תערובת", הגם שהוא מדגים גזענות נאצית עוד לפני התנועה הנאצית, פחות מתאים. אביתר ג'שיחה12:03, 16 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

סילבסטר, על שום מה?

עריכה
 
האפיפיור סילבסטר הראשון

בישראל ובמדינות רבות, בעיקר במרכז אירופה, ראש השנה האזרחית מכונה סילבסטר, על שם האפיפיור ה-33 למניין, סילבסטר הראשון, שנפטר ב-31 בדצמבר. זאת למרות, שבעת שסילבסטר הראשון כיהן כאפיפיור, הכנסייה הקתולית התנגדה נחרצות לחגיגות לציון ראש השנה הגרגוריאנית או יוליאנית.

יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 01:19, 29 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]

  בעד. וצריך לשקול להוסיף את המידע, לפיו זה שם החג במדינות רבות במרכז אירופה. זאת משום, שלהרבה ישראלים נדמה, שרק ישראלים קוראים לו כך. 2A00:A041:E07F:DCE9:D581:6C59:18A5:60BA 06:53, 29 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
ביצעתי את בקשתי שלי. אומרים ישנה - שיחה 08:12, 29 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
בסדר גמור. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:16, 29 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
  בעד. גופיקו (שיחה) 21:12, 7 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
  בעד. SigTif - שיחה 18:06, 12 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

אני חושב שצריך למחוק את המילים האחרונות בקטע (אחרי "ראש השנה"). סילבסטר חי יותר מאלף שנה לפני שהיה לוח גריגוריאני, כך שהכנסיה לא באמת "התנגדה לציון ראש השנה הגרגוריאני". אולי כדאי לסיים במילים "התנגדה נחרצות לחגיגות לציון השנה החדשה". חמויישֶה - שיחה 14:28, 19 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

בלי קשר למבטא המזויף של יוסף שילוח

עריכה
 
זאב רווח יהודה ברקן ומשה איש כסית במהלך צילומי הסרט (צילם יוני המנחם)

צ'רלי וחצי הוא מהבולטים בסוגת סרטי הבורקס, הייחודית לקולנוע הישראלי. כמו כן, הבמאי שלו, בועז דוידזון, וגם הכוכבים, יהודה ברקן, זאב רווח ומשה איש כסית (בתמונה), הם מהבולטים בסוגה. אולם מקור ההשראה העיקר של צ'רלי וחצי הוא בקולנוע האיראני. הרעיון לסרט מבוסס על סוגת סרטי הלוטי, שהייתה בזמנו בשיא הצלחתה באיראן. בסוגת הלוטי, גיבור העלילה הוא עבריין שכונתי קשוח, מן המעמד הנמוך, המייצג סתירה לבני המעמד הגבוה, העשירים, וסגנונם המערבי, אשר בתם מתאהבת בו. הגדרת סוגה זו לא סותרת את זו של סוגת הבורקס, שגם היא בנויה סביב קונפליקט מעמדות. את הסרט צ'רלי וחצי הפיק שמחה זבולוני, בישראל, אחרי שהפיק מספר סרטי לוטי באיראן. גם לסרט חגיגה בסנוקר, סרט הבורקס הבא, שיצרו זבולוני, דוידזון, ברקן ורווח, היה מקור השראה מהקולנוע האיראני.

אומרים ישנה - שיחה 19:34, 26 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]

הערך חגיגה בסנוקר מציין שמקור השראתו הוא סרט איראני אבל לא מציין את שמו. אני מרגיש לא נוח להמשיך להפיץ מידע לא ממש בדוק. Tzafrir - שיחה 19:12, 28 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
הקטע וגם הערך בהחלט ישתפרו אם יימצא שמו של הסרט האיראני המקורי. אני לא יודע אם זה קריטי. אבל זה יעזור. השביל זה צריך למצוא, אולי, את הכתבה המקורית, שמראה המקום שלה מופיע בערך בתור מקור. תודה. אומרים ישנה - שיחה 21:22, 29 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]

הנקבות שאוכלות את הראש

עריכה
 
גמל שלמה בעל צבעי הסוואה

בחלק מהמקרים, במהלך הזדווגות של גמל השלמה הירוק, טורפת הנקבה את הזכר. דבר זה אינו מפסיק את פעולת ההזדווגות, כיוון שהעצבים המפקחים על פעולה זו מצויים אצל הזכר בקצה האחורי של בטנו, והנקבה, הגדולה הרבה מהזכר, מתחילה תמיד לטרוף אותו מראשו. מוחו של הזכר מעכב את פעולת שחרור הזרע. לכן, הסרת הראש מביאה גם להסרת העיכוב, ובכך מגדילה את הסיכוי להפריה מוצלחת.

אומרים ישנה - שיחה 16:32, 17 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]

מעניין מאוד. האם יש סיבה לכך שהנקבה טורפת את הזכר? אם כן, חובה לציין זאת. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:17, 26 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
כמו שכתוב בקטע עצמו וגם בערך, יש השערה שזה קשור להגדלת הסיכוי להפריה מוצלחת. עם זאת, הערך האנגלי על גמל השלמה (ערך מומלץ) מפורט הרבה יותר בהקשר הזה ומציג עוד דעות. שווה להיעזר בו ולהרחיב גם את הערך שלנו לפני שהקטע הזה מאושר. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו17:04, 26 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
הסיבה כתובה. זה מונע מהזכר להסתלק באמצע המשגל. 2A00:A040:1A4:8F3D:84AC:8A3A:65A8:ADA8 18:35, 26 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]

הערים התאומות הסיאמיות

עריכה
 
Double yellow line on State Street, separating Virginia from Tennessee with a bronze marker embedded in pavement. קו הפרדה באמצע רחוב, שמעיד על הפרדה בין שתי מדינות משנה, כפי שמורה הלוחית שבמרכזו.

"בריסטול" הוא שם נפוץ לערים ולעיירות במדינות דוברות אנגלית. בארצות הברית לבדה יש כעשרים יישובים בשם זה, אם כי שניים מהם, בריסטול שבמדינת טנסי, ובריסטול שבווירג'יניה, היו, למעשה, עיר אחת. הן נוסדו ונבנו מלכתחילה בזמן אחד ובמקום אחד. כל אחד מן הבניינים הראשונים של שתיהן היה שייך לשתי הערים, ובנוסף, שתי הערים מוכרות כעיר הולדתה של מוזיקת הקאנטרי. אף שהייתה זו עיר אחת, כבר מאז הקמתה היו לה שני ראשי עיריות ושתי עיריות. יותר מאוחר נתפצלה העיר לשתי ערים גם במיקום, והגבול ביניהן, שהוא גם הגבול בין המדינות טנסי וּוירג'יניה, עובר במרכזו של הרחוב הראשי המשותף להן, רחוב סטייט (State). כיוון ששתי הערים שייכות לשתי מדינות משנה שונות, המצב החוקי אינו זהה בשתיהן. לדוגמה, נכון לשנת 2024, בווירג'יניה מותר לצרוך קנביס רפואי[3] אך בטנסי – אסור. לכן, אדם יכול להיעצר על מדרכה אחת של רחוב סטייט, כי לא סיים לצרוך את תרופתו במדרכה שממול.

אומרים ישנה - שיחה 09:10, 17 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]

הקטע מצוין, אבל יש בו קישור לדף פירושונים, שני קישורים אדומים, וקישור חיצוני. מה התוכניות לגביהם? ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 12:53, 17 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
הקישורים האדומים לנושאים חשובים מאוד לקטע, יגרמו לזה, שגם אם הקטע יאושר, הוא ימתין עד שהערכים האלו יכתבו. הקישורית לדף הפירושונים זקוקה למחשבה. עקרונית, זו הדרך להראות שיש הרבה ערים בשם "בריסטול" בעולם. אלא שדף הפירושונים העברי דווקא לא מראה את זה. והקישורית למקור חיצוני דרושה פה כדי שאסביר את מקור המידע. אבל בסופו של דבר היא תישאר בדף הדיון ולא תעבור איתו לדף הראשי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:57, 17 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
בסדר גמור. אם כך, אולי כדאי לכתוב את הערכים על הערים בהקדם (כמובן שהם חשובים מאוד לקטע, רק שצריך להכחיל אותם לפני הפרסום שלו בעמוד הראשי). ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 13:08, 17 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
בעד הקטע. עד שייכתבו הערכים הנדרשים, יצרתי הפניות מתאימות. אביתר ג'שיחה14:33, 19 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
  בעד בתנאי שיתבו הערכים המרכזיים. חמויישֶה - שיחה 14:35, 19 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

לי כל גל נושא עגבת

עריכה
 
חוף בניואה

במשך מאות רבות של שנים הייתה האוכלוסייה הקטנה של האי ניואה מבודדת משאר האנושות. גם כאשר קפטן קוק גילה את האי, בשנת 1774, הילידים סיכלו את ניסיונות נחיתה שלו בחופיו. מאז ועד שנת 1900, שבה כבשה הממלכה המאוחדת את האי, מספר האנשים שנחתו בו נספר על אצבעות יד אחת. המפגש עם אנשים אלו גרם באי למגפות, כי הבידוד הממושך מנע מהילידים לפתח נוגדנים נגד המחלות, שפקדו את שאר אנשי העולם. אולם גם בעקבות הכיבוש הבריטי, המקום לא הפך לחלק אינטגרלי מהכפר הגלובלי. כמחצית מהאנשים שגויסו מהאי למלחמת העולם הראשונה, נפטרו בה בגלל קשיי להסתגלות לאקלים אירופה ומחלותיה.

אומרים ישנה - שיחה 22:17, 8 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]

  בעד. גופיקו (שיחה) 21:14, 7 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

רשות מקומית עם תושבת אחת