ויקיפדיה:הידעת?/המתנה

ראשי דיונים


חברי המערכת: עורכי המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה).

כשלב ראשון להצעת קטע "הידעת?" או להסרת קטע קיים, יש להציגו בדף המתנה זה. כאן יערכו דיונים בקטעים שהוצעו ויוחלט אם לקבלם ולהציגם. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים אלו ולהשפיע.

הוספהעריכה

נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בתחילת סעיף מספר אחת. לא בסופו. זה הנוהל החדש. ראו את דף השיחה

חומר תורשתי נגיפיעריכה

מרבית הגנים, שבחומר התורשתי מקודדים לחלבונים. גם לנגיפים יש חומר תורשתי, כמו לתאים שבגוף האדם. אולם נפחו של גופיף נגיף טיפוסי קטן בהרבה מנפח גרעין התא של תאים אנושיים. נפח זה קטן בהרבה גם מנפחו של חיידק. לכן, בכדי שהחומר התורשתי של הנגיף יוכל להידחס אל תוך הנפח הזעיר של גופיף הנגיף, המידע בחומר תורשתי זה מתומצת בשיטות מתוחכמות. אחת השיטות היא קידוד לחלבונים, המורכבים מתת-יחידות זהות רבות. החלבון GroEL (הדמיה בתמונה), למשל (שהוא חלבון סוכך ממוצא אבולוציוני נגיפי, שמצוי בחיידקים), מורכב מ-14 תת-יחידות זהות. לכן הגן שלו קצר פי 14 מגנים של חלבונים רבים, בעלי גודל דומה לו.

אומרים ישנה - שיחה 18:31, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[]

זה סינית. נכון, אני מפגר, וגם עברית אני לא מבין כל כך טוב, אבל זה באמת כתב חידה. חמויישֶה - שיחה 11:17, 28 באוקטובר 2021 (IDT)[]

אנטישמיות שאינה אפליית יהודיםעריכה

ש"י עגנון הוא הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל. עובדה זו מאפילה על הישג גדול אחר, שקשור בזכייתו – נכון לשנת 2021, מתוך 118 חתני וכלות פרס נובל לספרות, הוא הראשון ואחד משני היחידים, שכתבו בשפה שמית. ב-1988 הצטרף אליו נגיב מחפוז (בתמונה), כותב הערבית. העובדה ששפה כה נפוצה, כמו הערבית, כמעט לא מיוצגת בין זוכי הפרס, אינה מקרית – יש ביניהם גם כותב מנדרינית בודד, מו יאן. לעומת זאת, חמישה מהזוכים כתבו בפולנית ושבעה בשוודית – שפות נדירות יחסית כשפת אם ונדירות מאוד בלימודי שפה זרה. ככלל, למעלה מתשעים אחוז מזוכי הפרס כתבו בשפות מענפים אירופאים של השפות ההודו-אירופיות, כשבערך חמישים אחוז מהם כתבו בגרמנית, צרפתית או אנגלית. כותבי האנגלית הם בערך רבע מזוכי הפרס באוכלוסייה הכללית, ובערך שליש מזוכיו בין היהודים.

אומרים ישנה - שיחה 15:11, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]

למשפט האחרון: יש לי הרגשה שצריך לסייג אותו. אני בטוח שפעם בעשור יוצא לאחד מהם לפרסם מאמר מדעי לא באנגלית. Tzafrir - שיחה 15:21, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
תן דוגמה למאמר מדעי לא באנגלית, מחמישים השנים האחרונות, שזיכה מישהו בפרס נובל. אומרים ישנה - שיחה 15:30, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אנגלית זו שפתם של המדענים, כפי שהייתה בעבר הגרמנית, ובעבר בעבר היוונית והלטינית. לא סביר שחוקר יפרסם מאמר בשפה מקומית, שהוא צריך לקבל עליו ביקורת עמיתים (משיקולים פרגמטיים, בניגוד לסיפורת או שירה). נקודה מעניינת, אבל אולי קצת פחות מתקשרת לשאר הקטע. Matankic - שיחה 16:45, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
סבבה. אמחוק את המשפט. אומרים ישנה - שיחה 16:50, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
זה לא לגמרי נכון. יש גם פרסומים מדעיים בשפות אחרות שעוברים ביקורת עמיתים. הם הרבה פחות חשובים. אבל קיימים (אני חושב שבסין יש להם אולי משקל גדול יותר ואולי זוכת פרס נובל לרפואה בשנת 2015, לדוגמה, היא חריגה. אבל אני לא מכיר את התחום מספיק טוב). אני חושב שהמשפט הזה נכון עם הסתייגות של „כמעט״ ולדעתי הוא דווקא סיום מעניין לקטע. Tzafrir - שיחה 18:00, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
הכותרת היא קליקבייט לא ראוי. מה זה בכלל "כותבי אנגלית"? צריך להפריד בין הפרס בספרות לבין הפרסים המדעיים (ומי מבין המדענים כותב שלא באנגלית). עוזי ו. - שיחה 18:03, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
עניין הפרסים המדעיים אכן כבר נמחק מהקטע. כותבי אנגלית, פשוטו כמשמעו. סופרים מלאומים מגוונים מאוד, כולל יהודים וערבים, שיוצרים באנגלית ולא בערבית, עברית או כל שפה אחרת. זו שפת המקור של ספריהם. ולגבי הכותרת, היא ממילא לא תמשיך עם הקטע. בכל מקרה, אתה מוזמן להציע כותרת אחרת. תודה. אומרים ישנה - שיחה 18:27, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אני   בעד הקטע. אין משמעות לכותרת. בסופו שלדבר היא לא מופיעה בשום מקום חוץ מבארכיון הדיונים. עם זאת, אני בעד להוריד לגמרי את המשפט האחרון, בעיקר כי אני לא מבין מה הוא מוסיף אחרי כל המידע שכבר הובא, (ואפילו לא בטוח שאני מבין אותו עד הסוף - מה זה כותבי האנגלית הם בערך רבע מזוכי הפרס באוכלוסייה הכללית?). בנוסף אני בעד להוסיף אחרי המשפט שמדבר על שבעה זוכי פרס שכתבו בשוודית, שניתן להסביר את ההטייה הזאת בכך שחברי ועדת הפרס הם שוודים. חמויישֶה - שיחה 11:22, 28 באוקטובר 2021 (IDT)[]

בטון רומאיעריכה

בטון מודרני הוא חומר נפוץ וחיוני בבנייה המודרנית, ומכיוון שעד לעת החדשה, הרבה בניינים נבנו ללא בטון, עלול היה להתקבל הרושם השגוי, שלא היה בטון קודם לכן. אולם תרכובות להדבקת לבנים נוסו עוד בפרה היסטוריה. הרכב הבטון הרומאי ואופן הכנתו נותרו בגדר תעלומה עד לעשור השני של המאה ה-21. לעומת הבטון המודרני, המורכב מתערובת של צמנט, חול, חצץ ומים, הבטון הרומאי הורכב מתערובת סיד ואפר געשי, שבמגע עם מי ים מתקשה בתגובה כימית איטית. הבטון הרומי היה חזק, עמיד ופחות מזהם מהמודרני. עדות לחוזקו היא כיפת האוקולוס בפנתאון ברומא (בתמונה). הכיפה, שנוצקה כולה מבטון רומאי, היא כיפת הבטון הגדולה ביותר אשר נבנתה ללא זיון פלדה, ועומדת בשלמותה עד היום, החל מהמאה השנייה.

קטע שחיברתי. מקורות:[1][2], וכן ערכים באנגלית ובעברית. ייתכן שצריך לשפר את הניסוח. Matankic - שיחה 00:49, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]

נדמה לי שהנמל הרומי בקיסריה הוא דוגמה לחוסר עמידות של בטון רומאי במי ים (לפי פרק ההסכת המקושר של רן לוי על הנמל). Tzafrir - שיחה 11:48, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
באמת עדיף למחוק את ההתייחסות לנמל הזה. הקטע חזק יותר בלעדיה. אומרים ישנה - שיחה 15:27, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
  בעדאומרים ישנה - שיחה 12:07, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מחקתי. תודה על השיפורים בניסוח. Matankic - שיחה 16:25, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]

החייל הנאצי המושלםעריכה

"החייל הנאצי המושלם" (בתמונה) הייתה כרזת גיוס של הוורמאכט משנת 1939. זמן קצר לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, הופיע התצלום במהדורת יום ראשון של העיתון ברלינר טאגבלאט, ששימש אז כזרוע התעמולה הנאצית, יחד עם הכיתוב 'החייל הגרמני האידיאלי'. התצלום נמכר לעיתון על ידי הצלם הרשמי של הצבא, ומאוחר יותר שימש בכרזות גיוס. החייל המוצג בתמונה בעל החזות הארית, ורנר גולדברג, היה למעשה בן לאב יהודי שהתנצר. אחרי הסכם שביתת הנשק של 22 ביוני 1940, גורש גולדברג מהצבא בהתאם לצו של היטלר, בו נקבע שיש לגרש מהצבא את כל בני התערובת מדרגה ראשונה.

ליקוט ועריכה של קטעים מוויקיפדיה. אם לא מתאים להידעת, לפחות אולי יתאים ל'תמונת היום'. Matankic - שיחה 14:59, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]

  בעד אומרים ישנה - שיחה 23:07, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
  בעד. בניגוד לדעתי לגבי הצגה של זה כתמונה מומלצת, אני דווקא חושב שזה מתאים כאן. מקף־ 19:58, 27 באוקטובר 2021 (IDT)[]

היה קטע על כיוון התנועה בכבישים, קבלו על כיוון התנועה של מטוסיםעריכה

בישראל, כיוון התנועה הוא בימין הכביש. לכן כיסא נהג האוטובוס ממוקם בשמאל הרכב, ודלתות הנוסעים בימינו. כך מרכז הכביש זמין לעיניי הנהג והמדרכה זמינה לנוסעים. באותו אופן, בבריטניה, שבה כיוון התנועה הוא בשמאל הכביש, כיסא הנהג בימין האוטובוס, והדלתות בשמאלו. בניגוד לאוטובוסים, במטוסי נוסעים יש שני כיסאות טייס, אחד מימין ואחד משמאל (בתמונה), וגם פרישת דלתות הנוסעים סימטרית בין שני צדדיו. למרות זאת, בכל העולם, למעט יוצאי דופן נדירים וזמניים, מטוסי נוסעים מתחברים אל "שרוולי" מסופי נמלי התעופה רק מדלתות, שבצדם השמאלי של המטוסים. הדבר נובע מחוסר הסימטריה של גוף האדם. רוב האנשים ימנים, ולכן מקובל, שהטייס הראשי יושב על כיסא הטייס השמאלי. כך ליד ימינו של הטייס הראשי יש גישה נוחה לרוב המכשור, שבתא הטייס. כתוצאה מזה, קל לו יותר לכוון את המטוס למגע עם ה"שרוול", בקרבת פניו – בדופן שמאל של המטוס.

אומרים ישנה - שיחה 13:20, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]

ראיתי על זה לא ממזמן בקברניט [3]  , חשבתי שזה יכול להיות נושא טוב להידעת.   בעד! Matankic - שיחה 13:26, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]

הגלדיאטור היהודיעריכה

ריש לקיש, מגדולי אמוראי ארץ ישראל, שפעל בטבריה במאה השלישית, היה לגלדיאטור בצעירותו ובטרם חזרתו בתשובה. אותה העת, ארץ ישראל נשלטה על ידי הרומאים, וקרבות גלדיאטורים נערכו תדיר באמפיתיאטראות, בערים בעלות תרבות הלניסטית, כמו קיסריה ובית ג'וברין. על פי המסופר בתלמוד הבבלי, ריש לקיש, שנודע בחוסן גופו, נאלץ לתקופה למכור עצמו ל'לודאים' (גלדיאטורים בארמית תלמודית), וכי הרג וגבר על יריביו בעורמה. בין הגלדיאטורים היהודים, היו שמכרו עצמם מאונס, אך גם כאלו שרצו לנהוג כמנהגי הרומאים ולזכות בתהילה. ההלכה היהודית נחלקה בעניין הגלדיאטורים. תחילה, אסרה על השתתפות במופעי גלדיאטורים וצפייה בהם, ואף התנגדה לפדיונם של גלדיאטורים יהודים. חכמים מסוימים הציגו גישה מתונה יותר, שמאוחר יותר הפכה למקובלת, כי במקרים אחדים תתאפשר הצפייה בקרבות, למשל כדי להתיר עגינות, והיו חכמים שראו חובה בפדיון גלדיאטורים יהודים.

היה על הפיראט היהיודי. עכשיו על הגדיאטור היהודי ;) . מקורות: אנצ' העברית בערך "גלדיאטרים"; מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק מחודש אוגוסט האחרון; הערך בוויקיפדיה העברית. Matankic - שיחה 20:56, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]

איך צפיה בקרב גלדייטורים מתיר עגינות? איך עבד עוזב את קרבות הגלדיאטורים מרצונו והופך לרב? אומרים ישנה - שיחה 22:35, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]
שאם הוא מת, יוכלו לבשר על כך לאשתו. ואם טורפים אותו חיות, יוכלו לזהות אותו.
ריש לקיש כנראה מכר את עצמו למשך תקופה מסוימת. גם בהלכה יש דבר כזה "עבד עברי": יהודי שנזקק לכסף ולא יהיה מסוגל לממן את עצמו (או שהיה לו חוב ונמכר בעל כורחו), היה יכול "למכור את עצמו" לעבדות למשך תקופת זמן מוגבלת, שאחריה היה משתחרר (בד"כ 6 שנים).. כנראה לריש לקיש היה "סידור" דומה. כלומר הוא לא היה 'עבד' במובן של שבוי מלחמה, אלא עבד במובן של משרה. רבי יוחנן כנראה זיהה בו פוטנציאל והחזיר אותו בתשובה (וחיתן אותו עם אחותו), לא מפורט מספיק בערך.. Matankic - שיחה 23:13, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אם שאלת, כנראה שזה לא עולה מן הקטע. כדאי לשקול לשנות את הניסוח. Matankic - שיחה 23:32, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]

לימין שור!עריכה

בשלהי המאה ה-18, כיוון התנועה בכבישי ארצות הברית וקנדה היה תלוי מדינת משנה. הדבר יצר מערכת כבישים עם כיווני תנועה מגוונים, והקשה מאוד את על הנהיגה שם. בסופו של דבר, כל צפון אמריקה עברה לנהיגה בימין הדרך. תהליך דומה עבר על אירופה. אפילו גיברלטר, שהיא מושבה בריטית קטנה, עם גבול יבשתי עם ספרד, עברה לנהיגה מימין. כיום, האזורים היחידים באירופה, בהם נוהגים בשמאל הדרך הם קפריסין, מלטה, אירלנד ובריטניה (למעט גיברלטר) – חלק ממדינות האי של אירופה. גם רוב הדוגמאות האחרות בעולם, לאזורים בהם כיוון הנהיגה שונה מזה של שאר השכנים, הן מדינות אי. אם כי למרות שלאיים אין כבישים משותפים עם שכניהם, היו מקרים, כמו זה של איסלנד וסמואה, שבהם המחוקקים החליטו לשנות את כיוון התנועה גם במדינות כאלו. מחוקקי סמואה שינו את כיוון התנועה לשמאל, כי זול יותר לאזרחיהם לייבא מכוניות משומשות ממדינות, בהן המכוניות מותאמות לנהיגה בצד זה.

אומרים ישנה - שיחה 19:46, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]

  בעד, Matankic - שיחה 21:07, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מציע קודם שינוי ניסוח שיכלול את יום ה-H בשוודיה ובאיסלנד. מקף־ 20:02, 27 באוקטובר 2021 (IDT)[]
ניסיתי ולא הצלחתי להשחיל גם את המידע הזה באופן מפורש. זה יצא לי מסורבל מדי. לכן הסתפקתי ברמז לזה. אומרים ישנה - שיחה 22:11, 27 באוקטובר 2021 (IDT)[]

הפיראט היהודיעריכה

דון שמואל פאלאג'י, רב, דיפלומט וסוחר, יליד מרוקו, היה בעיסוקיו גם שודד ים יהודי. בחסות הסולטאן, יסד והנהיג פאלאג'י, בסוף המאה ה-16, צי שעסק בשוד ימי של ספינות ספרדיות ששבו עמוסות סחורות מיבשת אמריקה. מספרים שבספינת הדגל שלו היה בית-כנסת זעיר, וכן שהיה רב מוסמך. למרות עיסוקו האלים, הקפיד פאלאג'י על קלה כחמורה ונהג לומר תדיר כי הוא אינו מתפרנס משוד עוברי הימים. עקב היותו צאצא למגורשי ספרד יש הטוענים שפעל מתוך כוונה לנקום בכתר הספרדי על גירוש ספרד. עוד מסופר עליו שכשהיה מגיע לבית כנסת, היו האנשים מבקשים ממנו בנימוס: "כבוד הרב, אין זה ראוי להכניס חרב לבית התפילה", והוא היה תמיד עונה: "לא תרד חרבי ממותני עד שלא אנקום במלך ומלכת ספרד על כל מה שעשו לאחיי היהודים". ואכן, לאחר גירוש ספרד ופורטוגל, פיראטים יהודיים סייעו בהבסת הצי הספרדי-קיסרי בקרב פרבזה, בלכידת צי האוצר הספרדי, בכיבוש חלק מברזיל על ידי הולנד מידי פורטוגל וסיוע לבריטים בכיבוש ג'מייקה הספרדית. אם כי פאלאג'י עצמו היה סוכן כפול. הוא ריגל למען ספרד.

ליקוט ועריכה של קטעים מוויקיפדיה העברית. Matankic - שיחה 00:50, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]

נחמד. תמיד יש יחס טוב בספרות הפופולרית לשודדי הים הנוצרים ההוספיטלרים (ממלטה, באותה תקופה). אז למה לא להתייחס יפה גם לשודד ים יהודי? Tzafrir - שיחה 10:54, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
  בעד אומרים ישנה - שיחה 20:53, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אומרים ישנה אולי התוספת האחרונה מעט נחרצת בדבר היותו סוכן כפול? אולי כדאי להשאיר את זה בנימה יותר ספקולטיבית? Matankic - שיחה 10:14, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
גם לא ממש מסדתר כרונולוגית שבשטח היה נלחם בספדרים וגורם להם לנזק רב, אבל בחצרות המלוכה היה ידיד. אולי רק בתקופה מסוימת הוא התחיל להעביר ידעות? Matankic - שיחה 10:20, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מה כתוב בערך? אומרים ישנה - שיחה 10:59, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
"[...] והעביר לו מידע מסווג על היחסים בין המרוקאים וההולנדים" יכול להיתפס כסוכן כפול, אבל לא חושב שזה מחייב. יכול להיות שהוא פשוט ניצל הזדמנויות ולא היה נאמן לאף אחד (זה לא סותר אמנם שהיה סוכן כפול). Matankic - שיחה 11:39, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]

למרות ששמואל לא התנצר ולא היגר לספרד, הוא עמד עד פטירתו בקשר רצוף עם בני אצולה בספרד. חוקרים אחדים טוענים כי הספרדים העבירו לו כסף רב כיוון ששימש סוכן כפול והעביר לספרדים מידע על הנעשה בחצר הסולטן במרוקו, ואף החולקים עליהם סבורים כי התנהגותו מעידה על כך שהבין את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בברית עם ספרד. בעוד פרשה זו נותרה עלומה עד היום, מעשיו השונים של שמואל למען בני עמו ומלחמתו הגלויה והעיקשת נגד ספרד מעידים כאלף עדים על השקפת עולמו.

[4]
קטע ממאמר בסגולה (מגזין). Matankic - שיחה 11:48, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אולי אפשר לנסח את זה בסגנון: "אם כי פאלאג'י עצמו שמר על קשרים עם האצולה בספרד, ואף העביר להם ידיעות על [...]". Matankic - שיחה 11:56, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
קטע "הידעת" לא יכול לסתור את הערך העברי בנושאו. אם אתה חושב שפרט בערך שגוי, התחל מתיקון הערך. אומרים ישנה - שיחה 13:28, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]

מהו צבע השמש?!עריכה

לשאלה הפשוטה 'מהו צבע השמש?' יש מספר תשובות. בעת השקיעה או הזריחה, מתבונן מכדור הארץ יבחין בצבע צהבהב, כתמתם, ואפילו אדמדם. כאשר השמש נמצאת בנקודה נמוכה בשמיים, קרוב לקו האופק, האטמוספרה מתנהגת כמנסרה אופטית. יותר מאורכי הגל הקצרים ישברו באטמוספרה, והאור שנפלט מהשמש יראה בגוון צהוב עד אדום. למעשה, בנקודה הגבוהה ביותר בשמיים, או עבור צופה בחלל, אור השמש יראה לבן לעין האנושית, וזאת מפני שהוא מכיל את כל הספקטרום הנראה של האור (אם כי לא בעוצמות שוות). השמש עצמה היא גוף שחור, כלומר היא בולעת קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה. בתצלומי לוויין נראת השמש בעיקר בצבע כתום, אך אין בכך הכרח. ניתן לקלוט את כל אורכי הגל המגיעים מהשמש (בתמונה), אפילו תדרים בתחום הלא נראה.

קטע שחיברתי. אולי צריך מעט לשפר את הניסוח. Matankic - שיחה 23:27, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]

הצבע של אור השמש הוא לבן כי העיניים שלנו מתייחסות לאור השמש כ„חסר צבע״ (ככה המוח שלנו מתוכנן). השאלה המעניינת יותר היא למה אנחנו רגילים לחשוב על השמש כצהובה (ולזה עונים בסוף הקטע). Tzafrir - שיחה 10:17, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
Tzafrir איך היית מנסח את זה אחרת? Matankic - שיחה 10:20, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
לא הבנתי את ההסבר שלך שאור השמש חסר צבע.. האם משהו מהקטע שגוי עובדתית? Matankic - שיחה 10:22, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
טעות שלי. לרגע התפלאתי על כך שהשמש נראית צהובה. Tzafrir - שיחה 10:33, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
@Tzafrir אתה מתכוון לכך שהמוח "מכוייל"/"מובנה" לכך שאור שמגיע מהשמש יראה לבן (או 'חסר צבע')? מעולם לא שמעתי על זה. יש לכך מקור? Matankic - שיחה 10:31, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אני בטוח שאפשר למצוא לכך מקור. למה שנבחין בצבע של אור לבן? זה אמור להיות אור רגיל: הרקע. במיוחד בזמנים עתיקים שבהם לא הייתה תאורה מלאכותית. נסה לחשוב מה יקרה לך אם תסתובב שבוע בבניין שבו יש תאורה רק אדומה. יש לי הרגשה שתסתגל לראות את העולם בגווני אדום/שחור. Tzafrir - שיחה 10:40, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
נשמע כמו רעיון מצוין להידעת נוסף! Matankic - שיחה 11:00, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
א. אי אפשר לדבר על צבע השמש הנראה לעין בלי להזכיר את פיזור ריילי - האחראי לכך שאורכי הגל הקצרים יותר מהשמש מתפזרים יותר באטמוספירה וצובעים את השמיים בסגול. בתפיסת הצבע האנושית, השמיים נראים בצבע כחול-תכלת לאור הרגישות הפחותה של מערכת הראייה האנושית לאור סגול.
ב. המשפט "השמש (...) בולעת קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה" מחמיץ לחלוטין את הנקודה. השמש זוהרת בזכות תגובות ההיתוך הגרעיני המתחוללות בליבתה ולא בזכות האור הקלוש שהיא בולעת משאר היקום. אחרת היא היתה קודרת יותר מאחוריו של תינוק.
ג. מה המקור למשפט "בתצלומי לוויין נראת השמש בעיקר בצבע כתום, אך אין בכך הכרח"? למיטב הבנתי המשפט הזה שגוי. דרך מסנן צפיפות נייטרלי השמש אמורה להיראות לבנה ממש כמו החזר אור השמש מהלבנה. כך גם מרמזת התמונה הזו שצולמה בתחום האור הנראה. לעומתה, התמונה הזו צולמה באורך גל 30.4 ננומטר - בתחום העל-סגול הרחוק מאד שאינו נראה לעין או עובר באטמוספירה - ומוצגת בצבע כוזב כתום. באותה מידה יכלו להציג את אותה התמונה בוורוד פוקסיה, צהוב נזלת או עם לוח הצבעים של גלאסבי. לביטים לא אכפת.
יום טוב, ליאור पॣ • ח' בחשוון ה'תשפ"ב • 15:47, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
א. שקלתי להוסיף את זה, אבל אז הקטע מתארך.
ב. הכוונה היא שמלבד לקרינת גוף שחור שנפלטת מהשמש, השמש עצמה לא מחזירה או מעבירה אור (כלומר הצבע שלה 'שחור').
ג. המשפט לא מנוסח טוב (בעצמי ציינתי שצריך לשפר את הניסוח). והוא לא מבדיל בין שני המקרים של צבע כוזב וקליטת אורכי גל בתדרים מסוימים. טוב ששמת לב לזה.
ד. אין לי ידע בפיזיקה מעבר למה שלמדתי בתיכון (וקצת אחרי). אם זהו תחום העיסוק שלך, ממש אשמח אם תוכל לנסח את זה אתה. אפילו לשכתב את הקטע. Matankic - שיחה 16:23, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אפשר גם להכניס על הטמפרטורה של כוכבים, שהיא קובעת את צבע האור שנפלט (ללא קשר להרכב הכימי של היסודות שמרכיבים אותו). ואפשר להוסיף גם על רגישות המדוכים ברשתית, ושהעין רגישה יותר לירוק ופחות לכחול, וש(אולי)זו הסיבה למה אור השמש נראה לבן לעין אנושית. ואפשר גם לכתוב על אשליית הירח, בגללה נדמה שהשמש גדולה יותר בשקיעה ובזריחה, אבל למעשה זו אשליה אופטית. לא חסר על מה להוסיף, צריך להתחשב במגבלה של אורך הקטע ושקול לפצל גם לכמה קטעים. Matankic - שיחה 16:34, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
לא הבנתי את רלוונטיות הגוף השחור לקטע. אומרים ישנה - שיחה 20:56, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
התוצאה הראשונה בגוגל ל"מה צבע השמש" נותנת כתבה של מכון דייוידסון [5], שם מזכירים שהיא גוף שחור. כעיקרון, הכוונה שמלבד האור שנפלט בתהליך, השמש עצמה 'שחורה'. מחקתי את הקטע הזה כיוון שהוא לא ממש מובן, וכנראה לא תורם הרבה. אפשר גם לנסח אותו באותו באופן אחר שמשתלב יפה. Matankic - שיחה 21:40, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]

נוסח משופר - עם התייחסות לפיזור ריילי וצבע כוזבעריכה

לשאלה הפשוטה 'מהו צבע השמש?' יש מספר תשובות. בעת השקיעה או הזריחה, מתבונן מכדור הארץ יבחין בגוון צהוב, כתום, ואפילו אדום. האטמוספירה, בדומה למנסרה, שוברת את קרני השמש וכתוצאה מכך הן נעות במסלולים שבורים. אורכי הגל הקצרים מתפזרים יותר באטמוספירה וצובעים את השמיים בסגול, בתופעה שמכונה 'פיזור ריילי'. כיוון שרגישות עין האנושית פחותה לאורכי גל קצרים, השמיים נתפשים במוח בצבע תכלת במשך רוב שעות היום. בשעה שהשמש נמצאת בנקודה נמוכה בשמיים, קרוב לקו האופק, הדרך שקרני האור צריכות לעבור בתוך אטמוספירה, כדי להגיע לצופה, מתארכת. האור הכחול מתפזר לחלוטין, וקרני האור המגיעות אל הצופה הן בעלות אורכי גל ארוכים, כך שהשמש תראה בגוון צהוב עד אדום. למעשה, בנקודה הגבוהה ביותר בשמיים, או עבור שוהה בחלל, אור השמש יראה לבן, וזאת מפני שהוא מכיל את כל הספקטרום הנראה של האור. בתצלומי לוויין, לעיתים נראת השמש בצבע כתום. לרוב, מדובר בצבע כוזב, שנוסף לאחר צילום באורך גל שאינו בתחום הנראה (למשל קרינת על-סגול).

ליאור מוזמן לחוות את דעתך ולהציע שיפורים/תיקונים. Matankic - שיחה 12:23, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]

הנוסח הזה עדיין שגוי, צר לי. אין לי פנאי כרגע לפרט את כל השגיאות המופיעות בו. אני מציע שנתמקד בנוסח החלופי המוצע להלן. שבת שלום, ליאור पॣ • ט' בחשוון ה'תשפ"ב • 15:49, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]
כששאלתי את רוב האנשים שאני מכיר מה צבע השמש, גם את ה'אנטלקטואלים' ביניהם, הם תמיד ענו לי את אותה תשובה: "צהוב". הם כמובן לא לגמרי טועים. אבל בטח שלא צודקים. אין איור/תרשים, אפילו מדעי, שהשמש שם מוצגת בלבן. תמיד זה כתום או צהוב, כדי שאנשים ידעו שהנה זאת השמש. זו תפיסה שגויה שמושרשת חזק אצל כולם, וצריך להילחם בה.
נוסח ב' הוא מצוין, אבל הוא לא במקום הקטע הזה, שאני בהחלט מצדד בחשיבותו. אפשר גם לתמצת אותו (ולעקוף את הקטעים ה'שגויים'). שבת שלום, Matankic - שיחה 16:11, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]
א. השאלה 'מהו צבע השמש?' דומה לשאלה 'איזה טעם יש לעופרת רותחת?' אם תביט בשמש תתעוור. אני מעדיף תפיסה רווחת שגויה על פני קורא אחד שראייתו תיפגע אחרי שקטע הידעת עורר את סקרנותו.
ב. לפני מספר דקות כיסו העננים את השמש. הצצתי לכיוונה וראיתי שהיא לבנה. גם אם תקרין את אור השמש על הקיר תראה שהיא לבנה. וכמובן, אם תקרין את אור השמש על הירח, האור שיוחזר ממנו לכיוון כדור הארץ ייראה לבן לעין האנושית. אני לא חושב שהעובדות הללו מעניינות מספיק בשביל קטע הידעת, אך זו האמת.
ג. כשהזכרתי לעיל את הרגישות הפחותה של העין האנושית לסגול לעומת כחול, שכחתי לציין שספקטרום הפליטה של השמש חזק יותר באורכי גל כחולים לעומת הסגולים, כפי שניתן להיווכח מקובץ:Radiation Spectrum.png.
ד. הטענה כי "האור הכחול מתפזר לחלוטין" שגויה. והקטע המוצע לא מבדיל בין פיזור לבין שבירה. ליאור पॣ • י"א בחשוון ה'תשפ"ב • 09:20, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
ליאור "האור הכחול מתפזר לחלוטין" נראה גם לי תמוה כשהעתקתי אותו (הרי רואים החזרה מעצמים כחולים בשקיעה). צריך לתקן את זה בערך "שמיים", משם העתקתי את המשפט. הצחקת אותי עם ה"איזה טעם יש לעופרת רותחת", יש משהו בדוגמה שנתת. אולי צריך לשכתב את כל הקטע, להמחיש איזו אנקדוטה שלא קשורה באופן ישיר לקטע, ודרכה להתייחס ל'צבע השמש'. גם אין התייחסות לעוצמות שאורכי גל מסוימים חזקים יותר מאחרים (זה לא מספיק שמקור אור יפלוט את כל הספקטרום הנראה כדי שיראה לבן..) אולי זה גדול מידי מכדי להיות הידעת.. יש המון נושאים שצריך להתייחס אליהם כדי להבהיר את 'צבע השמש'. Matankic - שיחה 16:34, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]

נוסח ב' - ממוקד במושג "גוף שחור" ומשמיט את הצבעיםעריכה

כשאנו מביטים על פני נורה, רוב האור שאנו רואים הוא אור שנוצר בתוך הנורה, ומגיע ישירות לעיננו. אם כי אנו רואים גם אור, שהגיע אל הנורה מבחוץ, ומשתקף על פניה. בניגוד לפני הנורה, פני השמש אינם מחזירים שום אור. כשאנו מביטים ישירות בשמש, אנו רואים אותה אך ורק באור שנוצר בה ומגיע אלינו ישירות. כל האור, המגיע אל פני השמש מבחוץ, נבלע בה. לכן, למרות שהשמש מאירה באור רב, מבחינת החזרת אור, היא נחשבת לגוף שחור.

אומרים ישנה - שיחה 09:36, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]

בסדר, אבל אולי כדאי להחליף את התמונה? נורת ליבון היא גוף שחור בקירוב לא רע. אולי קובץ:Led-lampa.jpg‏? Tzafrir - שיחה 10:24, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]
בוצע. אומרים ישנה - שיחה 20:24, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]

  בעד Matankic - שיחה 10:19, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]

אפשר להציע את הקטע הזה בנוסף לקטע המקורי, כקטע נפרד (ולא במקומו). Matankic - שיחה 12:25, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]

האמת על צ'העריכה

ארנסטו צ'ה גווארה (בכרזה), מהפכן ומרקסיסט ארגנטינאי שלקח חלק מרכזי במהפכה הקובנית, הפך לאייקון פופ; סמל למאבק והתקוממות, ולדמות נערצת בחוגי השמאל בעולם המערבי. באופן אירוני, על אף התדמית שנוצרה לו כמהפכן רודף חופש ושוויון, צ'ה עצמו ביצע רציחות המוניות, והיה אחראי למותם ועינויים של אלפי גברים, נשים וילדים. צ'ה היה הומופוב, ביטא גועל כלפי הלהט"בים וכינה אותם "סוטים". כלא ודיכא הומוסקסואלים במחנות כפייה בטענה שכך יהפכו ל"גברים". בנוסף היה לגזען כלפי שחורים ועמים ילידים. על השחורים טען שהם מלוכלכים, עצלים ושתיינים. בטענה שהעיתונים הם כלי בידי האוליגרכיה, ביטל צ'ה את חופש העיתונות במדינה, ודיכא את חופש הביטוי.

קטע שחיברתי. אפשר גם להוסיף שהוא נותר עד היום דמות שנויה במחלוקת. Matankic - שיחה 10:57, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]

אין מקורות לדברים הללו בערך על גווארה. Tzafrir - שיחה 14:21, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
ציטוטים מתוך דרום אמריקה באופנוע (ספר שמבוסס על היומנים של צ'ה):

The Black is indolent and lazy, and spends his money on frivolities or drink, whereas the European is forward-looking, organized and intelligent.

Che Guevara, Motorcycle Diaries, 1995, p.148

The blacks, those magnificent examples of the African race who have conserved their racial purity by a lack of affinity with washing, have seen their patch invaded by a different kind of slave: The Portuguese

Che Guevara, Motorcycle Diaries, 1995
התבטאות נוספת על השחורים:

We are going to do for blacks exactly what blacks did for the revolution, by which I mean: nothing.

Humberto Fontova, Exposing the Real Che Guevara, 2007, p.165
, Matankic - שיחה 17:00, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
ציטוטים בודדים? לא מקור מספיק טוב. וזה עדיין לא נמצא בערכים שלנו. Tzafrir - שיחה 17:22, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
בימינו, אם מישהו היה אומר דברים כאלו, לא היה בכלל ספק שהוא גזען. אבל גם במחקר ההיסטוריוגרפי קיימת הטיה למגמות פוליטיות גלובליות. הסרתי את הקטע על הגזענות. לבנתיים, נסתפק בכל השאר. Matankic - שיחה 17:57, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
כן אפשר לבוא ולטעון, שביחס לשאר הדברים שכן עשה, ה"גזענות" שלו (אם הייתה) הכי פחות נוראית מכדי לציין אותה... Matankic - שיחה 20:45, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
בערך האנגלי לא מצאתי אזכורים לגבי חופש העיתונות. לא ראיתי שזה היה תחום אחריותו: הוא היה בקובה בסך הכל כשנתיים אחרי המהפכה. Tzafrir - שיחה 21:08, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
הנה קישור לכתבה, ציטוט:

In 1959, leftist journalist José Pardo Llada reported that Guevara told him: “We must eliminate all newspapers; we cannot make a revolution with free press. Newspapers are instruments of the oligarchy.”

קישור לסרטון של TED, בדקה 4:17. יש עוד המון מקורות ודוגמאות. Matankic - שיחה 21:45, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מקורות פוליטיים ולא משובחים. בנושא שחשוד בהטיות, אני מעדיף מקורות טובים. בפרט, גווארה אמר כל מיני דברים מיד לאחר המהפכה, אבל אני מתאר לעצמי שהצורך לשלוט גרם לו להתפשר על חלק מדעותיו (אבל לא על הרבה אחרות. הוא בסופו של דבר עזב את קובה). Tzafrir - שיחה 10:23, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
TED, הם א-פוליטים (ואפילו מעט שמאלנים). והם אומרים שם במפורש שגווראה דיכא את העיתונות. אני יכול למצוא לזה עוד מקורות "משובחים וא-פוליטים". אולי הערך באנגלית בעצמו מוטה? בברכה, Matankic - שיחה 10:26, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]

  בעד אומרים ישנה - שיחה 20:51, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]

אגב, אולי ראוי לציין (לא יודע אם זה מוסיף ;), שאת הכרזה שצירפתי לקטע יצרתי אני בתוכנה לעריכה גרפית (על סמך סגנונות נפוצים מרחבי הרשת). Matankic - שיחה 21:25, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אם כך, רצוי שתחליף כרזה לכזו אותנטית, שבאמת הצליחה להימכר. לא משהו בסגנון, שאחד מאיתנו יצר. אומרים ישנה - שיחה 21:44, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
זו דוגמה גנרית לפוסטר של צ'ה, יש יותר מידי סגנונות שלו, על חולצות, דגלים, סטיקרים ומה לא.. אפשר לחפש בגוגל (אבל יש גם עניין של זכויות יוצרים). כולן מתבססות על הדיוק שלו (בשמאל). כמובן ששקלתי לשים רק את הדיוקן, אבל אז מחמיצים את העניין שהוא אייקון פופ. פה יש כל מיני סגנונות שאנשים העלו, אם תמצא גרסה ראויה בוודאי שאשמח להחליף. Matankic - שיחה 22:19, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
זו דוגמה די מפורסמת, אבל מוגנת בזכויות. Matankic - שיחה 22:23, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
היא דווקא כן חופשית, וגם זו חופשית:
 
זו חופשית
אומרים ישנה - שיחה 09:40, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]

שיפוריםעריכה

ארנסטו צ'ה גווארה (בתמונה), מהפכן ומרקסיסט ארגנטינאי שלקח חלק מרכזי במהפכה הקובנית, הפך לאייקון פופ; סמל למאבק והתקוממות, ולדמות נערצת בחוגי השמאל בעולם המערבי. באופן אירוני, על אף התדמית שנוצרה לו כמהפכן רודף חופש ושוויון, צ'ה עצמו ביצע רציחות המוניות, והיה אחראי למותם ועינויים של אלפי גברים, נשים וילדים. צ'ה היה הומופוב, ביטא גועל כלפי הלהט"בים וכינה אותם "סוטים". כלא ודיכא הומוסקסואלים במחנות כפייה בטענה שכך יהפכו ל"גברים". כמו כן, בטענה שהעיתונים הם כלי בידי האוליגרכיה, דיכא צ'ה את חופש העיתונות במדינה.

Matankic - שיחה 10:16, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]

  בעד. רק מחק בקו את הגרסאות, שהפסיקו להיות רלוונטיות, כדי לא לאלץ אנשים לקרוא אותן. תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:57, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]

פיסת היסטוריה קולינריתעריכה

הסאקה, משקה האלכוהול היפני, הראשון שיוצר נקרא "קוּצ'יקאמי נוֹ סאקה", שמשמעותו: משקה אלכוהולי שלועסים בפה. כפר שלם היה מעורב בהכנה, שכללה לעיסת אורז, גרעיני דגנים וערמונים, ויריקתם לתוך גיגיות. בסיוע אנזימי הרוק הפך העמילן שבחומרי הגלם לסוכר. בשלב הייצור הבא ערבבו את התערובת מהגגיות עם דגנים מבושלים ונתנו לה לתסוס. מאות שנים לאחר מכן, הפכה הלעיסה למיותרת עם גילוי פטרייה בשם "קוג'י קין", המספקת את האנזים שברוק.

אומרים ישנה - שיחה 22:39, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]

הסיפור הזה לא מופיע בערך האנגלי. נראה שיין אורז היה קיים כבר הרבה קודם לכן בסין (ר’ חואנגג'יו והערך האנגלי המקביל). Tzafrir - שיחה 17:29, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
הסיפור כן מופיע בערך העברי. אם הערך העברי שגוי, לדעתך, תקן אותו. אין הכרח שהקטעים שלנו יוצדקו על ידי כל ערך בכל שפה. רק הערכים בעברית רלוונטיים, כל זמן שהם מוכרים כנכונים. אומרים ישנה - שיחה 20:58, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
הוספתי שם דרישת מקור. Tzafrir - שיחה 10:26, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מידע נוסף: הגרסה הועתקה מהערך האנגלי: הערך העברי התבסס על הערך האנגלי באוגוסט 2005. ladypine תרגמה חלק והשאירה חלק אחר, גדול הרבה יותר, בהערה, להמשך תרגום עתידי. בשנת 2006 Tatan48 מחק את ההערה הזו ותרגם ממנה את החלקים שנראו לו חשובים, כולל הסיפור על הכפר. הסיפור על הכפר והאינדיאנים נוספו לערך האנגלי על סאקה בגרסתו הראשונה, בנובמבר 2001. לא ממש מפתיע שבאותו הזמן לא סיפקו להם מקורות. ב־28 בדצמבר 2010 אלמוני הסיר את הסיפור מהערך עם הנימוק „ Removed unsupported supposition״ וזה בערך מה שאני הולך לעשות. Tzafrir - שיחה 10:49, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]
תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:59, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מוזר. מצאתי ארבעה מקורות בויקיפדיה האנגלית. יש לה ערך מיוחד עם ארבעה מקורות, רק לסאקי מאורז לעוס. ויקיפדיה האנגלית לא מודעת לעצמה, לפעמים. שם הערך Kuchikamizake. אומרים ישנה - שיחה 20:06, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אוי. כל המקורות ביפנית. אומרים ישנה - שיחה 20:18, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]
יש לי כיוון קצת שונה (אבל אין לי נוסח מלא): יין הוא משקה אלכוהולי: בתהליך התסיסה שמרים הופכות סוכר מהענבים לאלכוהול. כך גם נוצרים סיידר, תמד ואחרים. אבל בחיטה, שעורה, אורז ודומיהם יש עמילן שאותו השמרים לא יודעות לפרק. כדי להכין בירה מנביטים את הדגנים כדי לגרום להם לפרק עמילן לסוכר. זהו לתת. אבל יש גם דרכים אחרות לפרק את העמילן: ברוק (ביולוגיה) האנושי יש אנזים שמפרק עמילן לסוכר. לכן אפשר לבשל דגן ואז ללעוס אותו. השיטה הזו הייתה בשימוש אצל ילידים באמריקה (עם תירס (נכון? יש מקור? פרטים מדויקים יותר?) וגם ביפן, לפני שהגיעו אליהם שיטות יעילות יותר להכנת סאקה. Tzafrir - שיחה 13:49, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מה היתרון של הנוסח הזה על הנוסח הקודם? אנחנו עדיין תקועים עם מקורות ביפנית בלבד. כשלמישהו תהייה מוזה, הוא יחפש מקורות בשפה קריאה יותר. אומרים ישנה - שיחה 23:10, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
יש אולי מקורות לטכניקה האינדיאנית? כמוכן: לא הוספתי לרשימה כאן את הפטריה שבה משתמשים כיום באזור סין ויפן. Tzafrir - שיחה 09:30, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
יש בעיה טכנית עוד לפני שניגשים לתוכן עצמו– שאסור שיהיה קישור לערך חסר בעמוד הראשי. מקף־ 20:11, 27 באוקטובר 2021 (IDT)[]

גנרל חורףעריכה

גנרל חורף (בתמונה) הוא האנשה לחורף הרוסי. תנאי האקלים הקשים והכפור העז ששורר באזור בעת חודשי החורף, וכן הבוץ הטובעני שנגרם מגשמי הסתיו, תרמו לכשלונם של מספר נסיונות פלישה צבאיים לרוסיה לאורך ההיסטוריה. המפורסמת שבהן הייתה פלישת נפוליאון לרוסיה ב-1812. הפיקוד הרוסי, שידע כי אין בכוחו להילחם בקרב פנים אל פנים, נקט בטקטיקת אדמה חרוכה (נסיגה תוך הרס אספקה ומזון), שמטרתו הייתה למשוך את הצרפתים אל מעמקי רוסיה. כתוצאה מגישה זו, החורף הרוסי והשיבושים באספקה היו לגורם מכריע בתבוסתו של נפוליאון, אשר סימנה את תחילת סוף שלטונו ושקיעת האימפריה שבנה. גרמניה הנאצית נחלה אף היא תבוסה בעת פלישתה לרוסיה. העובדה שהפלישה לא הצליחה להשיג את ייעדיה לפני כניסת החורף הרוסי, הקשתה על התקדמות הצבא הגרמני לכיוון מוסקבה והביאה לנפגעים רבים, אך לא הכריעה את הכף לטובת הצבא האדום.

קטע שחיברתי על סמך קטעים מוויקיפדיה העברית והאנגלית. Matankic - שיחה 22:10, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]

  נגד. הקטע יפתיע מעט מאוד אנשים כי המידע בו נלמד, בדיוק בנוסח שבו, בלימודי ההיסטוריה, בבית הספר התיכון. אומרים ישנה - שיחה 22:42, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מקובל. אולי אני צריך לשקול לחבר ספרי לימוד ;) Matankic - שיחה 22:47, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אבל שוב.. לא חושב שהמידע צריך להפתיע 98% מהקוראים. לדעתי מספיק שיפתיע 80%. אני בטוח שרוב הציבור לא מכירים/זוכרים את המונח 'גנרל חורף', אפילו שהם שמעו על זה בתיכון. אני גם בטוח שיש לך ידע נרחב בהמון תחומים, אבל זה לא מצביע על רוב ציבור הקוראים. Matankic - שיחה 22:56, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אם כבר התחלנו לדון בי, אז רוב הקטעים שלא אני מציע במדור הזה, דווקא מאוד מפתיעים אותי. מעבר לזאת, למיטב ידיעתי, אף קטע מעולם לא אושר או נפסל נטו בגלל הדעה שלי. אומרים ישנה - שיחה 06:19, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]

דיוויזית האס אס שהורכבה ברובה ממוסלמיםעריכה

הדיוויזיה ההררית אס אס ה-13 הייתה דיוויזיה בוואפן אס אס (הזרוע הצבאית של האס אס), שרבים מחייליה היו מוסלמים. בשיאה מתנה הדוויזיה 21,065 חיילים, מרביתם מגויסים מקרב האוכלוסייה המוסלמית של בוסניה והרצגובינה ומיעוטם מוסלמים אלבנים מקוסובו. הדיוויזיה הופעלה בעיקר למלחמה בפרטיזנים ביוגוסלביה, וביצעה במהלכה פשעי מלחמה רבים כנגד סרבים ויהודים. המופתי של ירושלים (בתמונה), אמין אל-חוסייני, אנטישמי נודע ומתנגד חריף לציונות, שהיה גם אחראי לפרעות ומתקפות על היישוב היהודי בארץ ישראל ובארצות ערב, הגיע במיוחד לבוסניה לשם עידוד הגיוס, וזאת לאחר שכוהני דת מוסלמים מקומיים פרסמו שלוש פתוות נגד שיתוף פעולה עם הנאצים ובעלי בריתם הקרואטים. מפקד האס אס ויוזם התכנית, היינריך הימלר, יצא בטענה שהבוסנים המוסלמים אינם אלא בני הגזע הארי שהתאסלמו. אדולף היטלר לא ראה זאת בעין יפה.

ליקוט קטעים מכמה ערכים, עריכה לשונית קלה. Matankic - שיחה 00:20, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]

א. אם מזכירים את אמין אל חוסייני ואת פשעיו, יש להזכיר גם את הפרהוד, בשמו המפורש.
ב. למרות שהקטע טוב, אי אפשר לשים אותו בעמוד הראשי של ויקיפדיה, כי יקפצו אנשים ויגידו שהוא עוסק בפוליטיקה עכשיות של יחסי יהודים וערבים בישראל. לכן יש להסתפק במדורי הידעת של פורטלים אחדים, כמו פורטל השואה. צר לי.
ג. תודה. אומרים ישנה - שיחה 06:35, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אומרים ישנה, תגובתי על ב. - ממתי מה שיגידו זה שיקול? שיגידו! זה קטע מעניין שעוסק בתופעה לא מוכרת לרבים, אז למה לא לפרסם? אביתר ג'שיחה • 15:53, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[]

ברגע הצילום, השעה בירושלים הייתה גם ארבע בבוקר וגם עשר בבוקרעריכה

לחצו כדי להקטין חזרה  

שער יפו, בערך ב-1910

הצילום שמשמאל מתעד את צדו המזרחי של שער יפו, בירושלים, בערך בשנת 1910, בעת שניצב עליו מגדל שעון. למרבה ההפתעה, ברגע הצילום, לוחו הצפון-מזרחי של השעון הורה את השעה ארבע, בעת שצידו הדרום-מזרחי של המגדל הואר באור יום מלא. זאת למרות, שבשעה ארבע אחרי הצהריים, צד זה של כל בניין בארץ ישראל מצוי בצל, ובשעה ארבע לפנות בוקר, שוררת בארץ חשכת לילה, או ששוררים בה דמדומי בוקר / צפרירים. יתרה מזאת, כשמגדילים את הצילום רואים כי שבשונה מלוחו הצפון-מזרחי של השעון, לוחו הדרום-מזרחי הורה את השעה עשר. הצילום אינו מתעד תקלה טכנית. כל אחד מהלוחות הורה את מדידתו של זמן ירושלים בשיטה אחרת. בלוח הצפון-מזרחי נראות השעות הזמניות. בשיטת השעות הזמניות, שעות הזריחה והשקיעה ושעת כל תפילה יהודית ומוסלמית אינן משתנות מיום ליום. אם פעמון המגדל תוזמן עם הלוח הצפון-מזרחי, יתכן שאחד מצלצוליו, כל ערב שבת, שימש כמעין צפירת שבת.

אומרים ישנה - שיחה 14:40, 11 באוקטובר 2021 (IDT)[]

נוסח מוצלח, לדעתי. כמובן שצריכים לכתוב „צפרירים״ במקום „דמדומי בוקר״. Tzafrir - שיחה 17:33, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
כמה הערות: אני לא חושב שצריך ליצור אשליה כאילו יש איזו חידה לפתור "איך השעה 4 אם הצד הזה של המגדל אמור להיות מוצל אחרי צהריים או חשוך לפנות בוקר?". הרי (כותב) הקטע יודע שמדובר בשני שעונים עם מטרה שונה. בהתאם לזה, הניסוח "למרבה ההפתעה" אינו מתאים. לפיכך אני סבור שהקטע צריך להיות מנוסח מחדש. דבר שני - המשפט האחרון פשוט לא מתאים לאנציקלופדיה, שכן הוא כולו ספקולציה: "אם הפעמון תוזמן עם הלוח הצפון מזרחי, יתכן שאחד מצלצוליו שימש כעין צפירת שבת". למה שנכתוב כזה דבר? אנחנו אנציקלופדיה. אנחנו צריכים לספר על מה שאנחנו יודעים. ודבר נוסף, מכיוון שזמן כניסת שבת בירושלים הוא כ-40 דקות לפני השקיעה, כנראה ששום צלצול של השעון לא יכול היה להיות מתוזמן כצפירת שבת. חמויישֶה - שיחה 10:34, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]

כל קוץ בנוסטלגיה פרחעריכה

בשנת 1902, האימפריה העות'מאנית הקימה מגדלי שעון במספר ערים בארץ ישראל, לציון 25 שנה לשלטון הסולטאן, עבדול חמיד השני. אולם בירושלים היא הקימה מגדל כזה רק ב-1907 – על שער יפו (בתמונה). בסיס המגדל הירושלמי היה ריבועי, ובראשו נקבעו ארבעה שעונים, שפנו לארבע רוחות השמים. השעון המערבי והמזרחי הציגו את השעה באופן המקובל כיום ("שעה אירופית"), בעוד ששני השעונים האחרים הציגו את השעה בשיטה העות'מנית (שיטת השעות הזמניות). מעל השעונים הוצבו פעמון, סהר וכוכב. עם תחילת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, אנשי ציבור ואמנים הפעילו לחץ לפירוק מגדל השעון שעל שער יפו, בטענה שהוא מכוער ולא מתאים לחומות ירושלים. אחד מהאישים האלו היה בוריס שץ, שהבריטים פרקו לו את ביתן בצלאל, בדיוק בטיעון זה. ב-1922, מגדל שעון זה, אכן פורק. אם כי הבריטים הצמידו לשער יפו תא טלפון אדום, בסגנון לונדוני, ובלחץ מכובדים ערבים, הם בנו מגדל השעון חדש, בקרבת החומה, שפורק רק ב-1934. ב-2004 הנפיק השירות הבולאי הישראלי סדרת בולים בשם "מגדלי שעון עות'מאניים בישראל", שכללה בול של מגדל השעון הירושלמי, שפורק כי נחשב למכוער.

מקורות: הערכים המוזכרים בערך, למעט תא הטלפון, שניתן לראות בתמונות בויקישיתוף. אומרים ישנה - שיחה 22:09, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

דגל סקוטלנדעריכה

מקורו של צלב הסאלטייר כדגלה של סקוטלנד הוא על פי האגדה בקרב שניהל המלך אואנגוס השני כנגד שבטים אנגליים. לפי האגדה, הוליך אואנגוס את הפיקטים והסקוטים (עמים קלטים) בשנת 832, לקרב כנגד האנגלים ליד את'לסתאנפורד של ימינו במזרח לותי'אן שבסקוטלנד. המלך ואנשיו היו מוקפים ועל סף תבוסה, והתפללו לנס. במהלך אותו הלילה, הופיע אנדראס הקדוש בפני אנגוס והבטיח לו ניצחון. למחרת הופיע צלב סאלטייר לבן על רקע השמיים הכחולים, והקרב הסתיים בניצחון סקוטי. הסאלטייר הפך לסמלם של הסקוטים מאז.

- מתוך הערך דגל סקוטלנד. ביצעתי עריכות קלות. Matankic - שיחה 21:56, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

  נגד יש הרבה אגדות עם להרבה עמים. לדעתי הן מתאימות לפורטלים הנישתיים, ולא לדף הראשי של ויקיפדיה. ברור כשמש שאגדות מכילות ניסים ונפלאות. לדעתי, מדור "הידעת" של הדף הראשי צריך להיות מוקדש להפתעות מציאותיות. לא דימיוניות. לדעתי, עדיף שתעתיק את הקטע למדור "הידעת" של פורטל הממלכה המאוחדת. תודה. אומרים ישנה - שיחה 22:13, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]
  בוצע Matankic - שיחה 22:35, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

נאצי ממוצא יהודיעריכה

ארהרד מילך, גנרל-פלדמרשל בלופטוואפה, סגנו של הרמן גרינג במשרד התעופה וחבר במפלגה הנאצית, היה בן לאב יהודי. מילך ניסה תמיד להסתיר את מוצאו, אם כי מפקדו, גרינג, וכן היטלר, היו מודעים לכך. לפי חוקי הגזע הנאצים נחשב מילך למישלינג ולכן היה אמור להיות מסולק מחיל האוויר הגרמני. גרינג מנע זאת, באומרו שבלופטוופה: "רק אני מכריע מיהו יהודי!". בשנת 1935 פתח הגסטפו בחקירה רשמית נגד מילך על מנת לחקור את שורשיו היהודיים. כדי להפסיק את החקירה כתבה אמו של מילך לראש משטרת האגן כי הוא ואחיו נולדו מרומן מחוץ לנישואין, שניהלה עם דודה המנוח. לכאורה, בעקבות המכתב, חקירתו בגסטפו הופסקה, ואף הוצאה למילך תעודת ייחוס ארי.

לפי הערך ארהרד מילך ובאנגלית, וכן [6],[7]. Matankic - שיחה 20:25, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

  בעד!!! אומרים ישנה - שיחה 22:19, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

דגל רובע יוספובעריכה

במהלך מלחמת שלושים השנים, שנערכה בין השנים 16181648, נכבשה פראג על ידי צבאות שונים. כשהצבא השוודי ניסה לכבוש את פראג, התגוננו התושבים וגם היהודים לקחו חלק במגננה, שהצליחה למנוע מהשוודים את הכיבוש. מאוחר יותר, כאות תודה לפועלם של המגינים, החליט פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה להעניק להם זכות לשאת דגל לכל שכונה. כך, לראשונה בהיסטוריה הוצג דגל הנושא את הסמל מגן דוד כסמל ליהדות.

ועכשיו לשם שינוי מגן דוד :) קטע שהעתקתי מהערך יוספוב (מעט מאוד ערכתי). Matankic - שיחה 15:10, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

  בעד אומרים ישנה - שיחה 16:49, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

רק עכשיו אני מבין, שסמיר שוקרי גאוןעריכה

הכינור נחשב לאחד מכלי הנגינה הקשים לתפעול. אחת הסיבות לזה היא שאצבעות הכנר צריכות ללחוץ על המיתרים, בצוואר הכינור, במקומות מאוד מדויקים, אך לא מסומנים. זאת בלי כל סריג עזר, בניגוד, למשל, לצוואר הגיטרה. אולם לפרט מבני זה יש גם יתרונות. בניגוד לפסנתר ולגיטרה בעלת סריג רגיל, הכינור יכול לנגן מנגינות בסולמות מוזיקליים מגוונים יותר מאשר מרבית כלי הנגינה, המשמשים במוזיקה המערבית. הוא יכול לנגן בסולמות "מקאם", המקובלים במוזיקה הערבית, שבחלקם יש תווים, שצליליהם מרוחקים זה מזה 3/4 טון, בעוד שהמרחקים בין קלידי הפסנתר, כמו בין פסי סריג הגיטרה הם בכפולות שלמות של חצי טון. אך למרות שמבנה הכינור של המוזיקה הקלאסית המערבית זהה לזה שבמוזיקה הקלאסית הערבית, לכנר שמורגל בנגינת אחת הסוגות האלו לא יהיה פשוט לנגן בשנייה. מיתרי הכינור מכוונים אחרת עבור נגינת כל אחת מהן. הפקת אותו צליל בכינור, שכוון ב"כיוון ערבי", ובכינור, שכוון ב"כיוון מערבי", דורשת לחיצה על המיתרים במקומות שונים.

אומרים ישנה - שיחה 12:36, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

סמל הנאציזם, האמנם?עריכה

חיל האוויר הפיני (אנ'), אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד (אנ') במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, נוסף להיותה של פינלנד בעלת ברית של גרמניה הנאצית, בפולקלור הפיני צלב קרס כחול מסמל את השמש ומזל טוב. מה גם שהופיע בחיל כ-15 שנה לפני עליית הנאצים לשלטון. צלב הקרס היה קיים בדתות ותרביות כבר לפני אלפי שנים. בהקשרים שונים, אך בשל השימוש בסמל על ידי הנאצים, ולאחר מכן על ידי הנאו-נאצים וקבוצות שנאה אחרות, רבים במערב סולדים מן השימוש בסמל בכל צורה שהיא.

חלק מהמשפט האחרון העתקתי מהערך צלב קרס. השאר אני כתבתי והתבססתי על ערכי ויקיפדיה האנגלית וכתבות: [8][9][10][11]. אפשר להחליף בתמונה יותר מעודנת שקשה יותר להבחין בה בצלב הקרס (כמו זאת לדוגמה) אם זה עשוי להרגיז מישהו. Matankic - שיחה 18:21, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]

א. ההצעה טובה.
ב. צריך למחוק מהקטע כל מה שמופיע אחרי המילים ״אלפי שנים״.
ג. יש לדאוג שהקטע יפנה ליותר ערכים עבריים ולפחות ערכים לועזיים. אולי אפשר לעשות זאת בכתיבת קצרמרים אחדים.
תודה. 2.52.72.190 18:37, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מתקבל על הדעת ומעריך את הביקורת. לא מעריך שיתפנה לי זמן לכתוב את חיל האוויר הפיני או את צבא פינלנד. אשמח אם מישהו אחר יפשיל שרוולים (מה שבדרך כלל לא קורה כאן או שלוקח לזה יותר מדי זמן), נראה כמו נושאים מרתקים. Matankic - שיחה 18:56, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]
ההסבר שצירפתי לא מדויק, בקרוב אצרף ניסוח אחר. Matankic - שיחה 09:42, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מעניין מאוד, לא הכרתי את הרקע של הסמל. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 10:23, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]
לדעתי, יש להחזיר את המילים " למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, " יש לשים אותן אחרי המילים "100 שנים". אומרים ישנה - שיחה 12:41, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

שיפור?עריכה

אריק פון רוזן, אישיות שוודית בולטת ולימים גיסו של גרינג (ואף לידידו של היטלר לפי מקורות מסוימים), עיטר את מטוסו בצלב קרס כחול על רקע לבן כסמל למזל טוב. היותו ידיד של פינלנד, במרץ 1918 תרם למדינה העצמאית החדשה את המטוס, מה שציין את תחילתו של חיל האוויר הפיני (אנ'). צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, אומץ כסמל החיל ונותר בשימוש במשך כ-100 שנים. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב.

תמצתתי, מחקתי, ניסחתי מחדש. מקווה שלא הרסתי. Matankic - שיחה 11:03, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

אפשר להוסיף (לא חייב):

למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, נוסף להיותה של פינלנד בעלת ברית של גרמניה הנאצית, הסמל הופיע בחיל כ-15 שנה לפני עליית הנאצים לשלטון. בדתות ותרביות שונות צלב הקרס היה קיים כבר לפני אלפי שנים.

Matankic - שיחה 11:17, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]
הנוסח הראשון עדיף. בנוסך החדש אין כל הפתעה. מהנוסח הזה עולה כאילו, צלב הקרס כן היה, נטו, סמל נאצי... עם קצת תירוצי פולקלור פיניים. אומרים ישנה - שיחה 12:44, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

נוסח ב'עריכה

חיל האוויר הפיני (אנ'), אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד (אנ') במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים, למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, שימש בדתות ותרביות שונות כבר לפני אלפי שנים.

אומרים ישנה מה דעתך עכשיו? מוזמן לערוך שינוים בנוסח. Matankic - שיחה 13:16, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

בעניין הפולקלור הפיני אני מתבסס על הקטע הזה מוויקיפדיה האנגלית: "In Finland, the swastika (vääräpää meaning "crooked-head", and later hakaristi, meaning "hook-cross") was often used in traditional folk-art products, as a decoration or magical symbol on textiles and wood". Matankic - שיחה 13:24, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

אני   בעד, וגם מציע להוסיף בסוף הקטע את המשפט: "בית התפילה הבהאי בשיקגו הגדול והמפואר, שציפוי האבן שלו נעשה במהלך מלחמת העולם השנייה, עצמה, במדינה אויבת לגרמניה הנאצית, מכיל צלבי קרס ללא קשר לנאציזם. הוא מכיל גם מגני דוד וסמלים מדתות נוספות". אומרים ישנה - שיחה 16:57, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

נוסח ג'עריכה

חיל האוויר הפיני (אנ'), אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד (אנ') במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים, למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, שימש בדתות ותרביות שונות כבר לפני אלפי שנים. לכן בית התפילה הבהאי בשיקגו, הגדול והמפואר, שציפוי האבן שלו נעשה במהלך מלחמת העולם השנייה, עצמה, במדינה אויבת לגרמניה הנאצית, מכיל צלבי קרס ללא קשר לנאציזם. הוא מכיל גם מגני דוד וסמלים מדתות נוספות.

יחד עם התוספת. Matankic - שיחה 17:41, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

  בעד, אגב, אני ממליץ שתסמן פס מחיקה על הגרסה/גרסאות שנסוגת מהן. חבל לאלץ אנשים לקרוא גרסאות לא עדכניות. בתודה, אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 87.69.6.4 19:13, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

גידול צמחים ותאורהעריכה

על אף שמקובל לחשוב כי צמחים זקוקים לקרינה מסוג על-סגול כדי לקיים את תהליך הפוטוסינטזה (שנחוץ לתהליכי החיים של הצמח), למעשה די בשילוב אור אדום וכחול אשר בספקטרום הנראה. האברון שבו מתרחש תהליך הפוטוסינטזה, הכלורופלסט, בולע באמצעות הכלורופיל (פיגמנט) אור בתדרים נמוכים (אדום ותת-אדום) ותדרים גבוהים (כחול ועל-סגול), ואילו התדרים המוחזרים מקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לעל-סגול מהסוג UV-A מיטיבה עם מינים מסוימים, אך לרוב שאין בה צורך בלעדי.

הבלבול נובע בעיקר מכך ששילוב בין אור אדום וכחול, הנמצא בשימוש נורות גידול (אנ'), ונקלט על ידי המדוכים (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית העין), עובר תהליך התמרה חושית ומפורש במוח כבעל גוון סגול, בדומה לאור הנראה שנפלט מנורות על-סגול. הדבר קורה כאשר הציפוי הפנימי בשפופרות אינו הרמטי ומעביר חלק מאורכי הגל הקצרים, הקרובים לאלו של קרינת העל-סגול.

גילוי נאות: את הקטע אני חיברתי (והידעת? הראשון שאני מציע כאן). אין לי 'ידע פורמלי' בתחומים בהם נוגע הקטע, והוא בנוי ברובו על סמך קטעים מוויקיפדיה וממקורות נוספים. אשמח אם מישהו מבעלי הידע יוכל לאשרר את נכונות המידע. בנוסף אשמח לעריכה לשונית. כמובן שאפשר גם לקצץ. Matankic - שיחה 23:09, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[]

זו הפעם הראשונה שאני נתקל בדעה, שלפיה יש בכלל חשיבות לצבע האור, עבור הצמחים. חשבתי, וחשבתי שכולם חושבים, שכל אור חזק מספיק מתחום הספקטרום הנראה ומסביבתו, טוב לצמח, בלי שום קשר לאורך הגל - לצבע האור. הקטע נלחם בדעה קדומה, שמימי לא שמעתי עליה. אומרים ישנה - שיחה 14:55, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]
@אומרים ישנה אפשר להוסיף בשורה הראשונה בין "על אף שמקובל לחשוב כי" ל-"צמחים זקוקים לקרינה ..." משהו בסגנון "בגידול ביתי" או "בגידול במקום חשוך". ראה לשמל על גידול יבול בחלל. אם זה עשוי להבהיר את הדעה הקדומה שמעולם לא שמעת עליה. אבל אז זה באמת ניהיה איזוטרי... Matankic - שיחה 18:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]
ואם כבר מדברים, גידול יבולים בחלל נשמע כמו נושא מרתק לערך, וגם לקטע הידעת. Matankic - שיחה 18:58, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]

נוסך נוסףעריכה

אומרים ישנה, תימצתתי. עכשיו אין "דעות קדומות" ואין "בלבול". אשמח לביקורת:

צמחים אינם זקוקים לכל טווח הספקטרום הנראה של האור ולקרינה מסוג על-סגול ותת-אדום כדי לקיים את תהליך הפוטוסינטזה (שנחוץ לתהליכי החיים של הצמח). למעשה די בשילוב אור אדום וכחול. האברון שבו מתרחש תהליך הפוטוסינטזה, הכלורופלסט, בולע באמצעות הכלורופיל (פיגמנט) אור בתדרים נמוכים (אדום ותת-אדום) ותדרים גבוהים (כחול ועל-סגול), ואילו התדרים הבינוניים מוחזרים ומקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לעל-סגול מהסוג UV-A מיטיבה עם מינים מסוימים, אך לרוב שאין בה צורך בלעדי.

Matankic - שיחה 21:00, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]
לדעתי, ההצעה השתפרה מאוד. עכשיו צריך קצת לשנות ניסוחים וכתיב. אומרים ישנה - שיחה 21:21, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]
שיפורים

בטבע, הצמחים משתמשים באור השמש כדי לבצע פוטוסינתזה – תהליך החיים הבסיסי, המייצר סוכר. אולם נורות חשמל, המאירות צמחים, שאינם חשופים לשמש, לא צריכות להאיר בכל טווח קרינת השמש. למעשה די לצמחים בשילוב אור אדום וכחול. חלבון הכלורופיל, המבצע את הפוטוסינתזה, בולע אור בעיקר בתדרים אלו. לעומת זאת, הוא מחזיר את התדרים הבינוניים, ואלו מקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לאור על-סגול, מהסוג UV-A, מיטיבה עם מינים מסוימים של צמחים, אך לרוב הצמחים, אין בה הכרח.

אומרים ישנה - שיחה 21:36, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]

ניסוח מצוין! Matankic - שיחה 23:32, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]

אנקדוטה נוספתעריכה

אם כבר מדברים על תפיסת/ראיית צבעים (אנ'), חשבתי על קטע נוסף. אפשר לבחור בתמונה שונה, למשל של משבצות RGB במסך. מצד שני אור צהוב ברמזור (שרואים דרך צג מחשב) ממחיש מצוין את התופעה. Matankic - שיחה 14:22, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]

שיטת ייצוג הצבעים במחשב משתמשת בשלושת צבעי היסוד של האור; אדום, ירוק וכחול, שזיכו אותה בכינוי RGB (ראשי התיבות באנגלית). כל פיקסל במסך הוא יחידה עצמאית ומורכב משלושה תתי-פיקסלים שמאירים בצבעי היסוד, כאשר היחס בין עוצמת האור הנפלט מהם קובע את צבע היחידה. באופן זה מכסה השיטה טווח נרחב מהספקטרום הנראה של האור.

שלושת צבעי היסוד של האור (נקראים גם צבעים חיבוריים), בהם משתמשת השיטה, תואמים לרגישות שלושת סוגי המדוכים של העין האנושית (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית) לגלים באורך 564–580, 534–545, ו-420–440 ננומטרים, שמפורשים במוח לאדום, ירוק וכחול בהתאמה. אורך גל של 570–590 ננומטר, לדוגמה, שנתפס במוח כאור צהוב, מעורר גירוי במדוכים הרגישים לגלים ארוכים ובינוניים (אדום וירוק), באופן שניתן לחיקוי בשיטת RGB על ידי שילוב בין אור אדום וירוק ביחס מתאים. כך למעשה, לרוב לא ניתן יהיה להבחין בעין בלתי מזוינת בין אור צהוב שמקורו באורך גל צהוב, לצהוב שמתקבל משילוב בין אור אדום וירוק.

Matankic - שיחה 14:22, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]

אני מסכים עם מאה אחוז מהנאמר בקטע. הצרה היא שאני לא חושב שזה מידע מפתיע. נראה לי שרוב הקוראים שלנו יודעים כל מה שכתוב פה. אני חושב שהקטע מתאים למדור הידעת של פורטל טכנולוגיה ושל פורטל תקשורת. לא לדף הראשי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 15:00, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אני מכיר את זה ואתה מכיר את זה. אבל לא חושב שניתן להסיק מזה על קוראים מזדמנים שנכנסים לעמוד הראשי. בקטע מוזכרים מונחים מדעיים, ויפה איך אפשר לפרט המון על משהו שטריוויאלי לאנשים מסוימים. מסכים כמובן שיש 'הידעת?' מפתיעים בהרבה, אבל בדיוק חשבתי ככה על משהו אז הוספתי. Matankic - שיחה 15:12, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]

נוסח שונה לאנקדוטהעריכה

אור צהוב הוא דוגמה לאור שניתן ליצור בשני אופנים. על ידי אורך גל בתחום הנראה שבין 570–590 ננומטרים, או באמצעות שני צבעים חיבוריים, אדום וירוק. למעשה, בקביעת היחסים בין שלושת צבעי היסוד של האור; אדום, ירוק וכחול (או בר"ת RGB), ניתן לכסות טווח נרחב מהספקטרום הנראה של האור. שיטת הצבעים החיבוריים תואמת לרגישות שלושת סוגי המדוכים של העין האנושית (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית) לגלים ארוכים, בינויים וקצרים, שמפורשים במוח לאדום, ירוק וכחול בהתאמה. לכן, אורך גל של 570–590 ננומטר שנתפס במוח כאור צהוב, יעורר גירוי במדוכים הרגישים לגלים ארוכים ובינוניים, באופן שניתן לחיקוי בשילוב בין אור אדום וירוק ביחס מתאים. אור בצבע מג'נטה, לעומת זאת, אינו קיים בספקטרום הנראה, וניתן ליצור אותו רק בעזרת שילוב בין שני אורכי גל – אדום וכחול.

גם פה מעט תימצתתי. Matankic - שיחה 12:57, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

אומרים ישנה, מה דעתך כעת? Matankic - שיחה 15:51, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

  בעד אומרים ישנה - שיחה 17:00, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

מוזיקה, בין תרבות מקומית לתכונה אוניברסליתעריכה

קובץ קול המדגים את הסולם המוזיקלי הערבי "מקאם סבא" (מידעעזרה)

יש תרבויות, שהמוזיקה המסורתית שלהם מנוגנת בסולמות פנטטוניים. אפשר לנגן את השירים המסורתיים שלהם בעזרת חלק קטן יותר מקלידי הפסנתר, מהמקובל ברוב סוגות המוזיקה ההמערבית. בסולם דו מז'ור פנטטוני מצויים רק התווים דו, רה, מי, סול, לה ודו. זאת בניגוד הדיאטוני דו מז'ורי, המוכר מהמוזיקה המערבית, ומכיל גם את התווים פה וסי. לאדם שמורגל רק בשמיעת מוזיקה בסולמות פנטטוניים, שיר בסולם דיאטוני, כמו יונתן הקטן, ישמע צורם מאוד. במוזיקה ערבית מקובלים סולמות מסוג מקאם (דוגמה בקובץ הקול). לפסנתר חסרים קלידים, שמאפשרים את נגינת חלק מהסולמות האלו, ומי שרוצה לנגנם על גיטרה יכול להוסיף לה סריג. המשותף לכל הסולמות המוזיקליים, מכל התרבויות, הוא שמרווח גובה הצליל (מרווח אורך גל הקול) בין קצות כל סולם הוא שישה טון. מרווח זה קרואי אוקטבה, והוא טבוע באדם. שישה טון הוא הבדל הגובה בין הצלילים של שני מיתרים, שאחד מהם קצר פי שניים מהשני.

אומרים ישנה - שיחה 16:22, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[]

לא הבנתי את המשפט האחרון. Tzafrir - שיחה 16:35, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[]
החלפתי אותו. תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:43, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אני חושב שהקטע מדגים באופן ארוך, מסורבל ומורכב את הנקודה המעניינת מאד ששישה טון (או 12 חצאי טון) הם מרווח שטבוע באדם. כדאי לוותר על ההסברים המעמיקים מדי בנוגע לסולמות פנטטוניים, ולכתוב משהו כללי יותר. חמויישֶה - שיחה 10:05, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[]
זה נישתי מידי עד כדי כך שמתאים יותר לפורטל מוזיקה מאשר לעמוד הראשי. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 19:35, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]
תודה. ומה לגבי נוסח ב', למטה? אומרים ישנה - שיחה 19:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אותו הדבר לצערי. מי שלא שמתמצא בתווים לא ממש מבין את הפואנטה. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 21:55, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]

נוסח ב'עריכה

לחצו להשמעת התו רה (מידעעזרה)

לקול של כל אדם יש תדר גל יסודי. אצל גברים תדר זה נע בין 85Hz ל-155Hz ואצל נשים בין 165Hz ל-255Hz. בנוסף לתדר היסוד, אנשים יכולים להפיק צלילים עיליים – צלילים גבוהים יותר, כל אדם עד גבול מסוים. אם מבקשים משני אנשים לשיר בצוותא, הם ינסו לשיר באותם תדרים בדיוק. אם לא יצליחו בזה, האדם עם הקול הגבוה יותר ישיר בתדרים, שגובהם כפול מזה של חברו, בדיוק פי 2, 4 או 6. התאמת תדרים זו היא אינסטינקטיבית, ונעימה לאוזן. כמו כן, המוזיקאים נותנים אותו שם לתוים, שהתדרים שלהם גבוהים זה מזה במכפלה של מספר זוגי. התווים שתדירותם 293.665Hz, 587.33Hz ו-1174.66Hz (הקשיבו להקלטה) נקראים, בהתאמה, רה של האוקטבה הראשונה, רה של האוקטבה השנייה ורה של האוקטבה השלישית.

אומרים ישנה - שיחה 14:48, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]

מקורות: הערך קול, הערך דיבור, הערך טון (מוזיקה), הערך רה באנגלית והסרטון מסדרת EXPLAINS של נטפליקס, פרק מספר 1. אומרים ישנה - שיחה 19:40, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]

כיום לא היו מרשיעים אותו בדברעריכה

כעיתונאי, רפי נלסון סיקר ספינה דנית, ששטה בתעלת סואץ, בשנת 1957, ונשבה על סיפונה בידי המצרים. כשהוחזר ארצה, הוא נשפט על מסירת מידע מסווג לאויב, נקנס באלף לירות וקיבל מאסר על תנאי. זאת למרות שנלסון הוכיח במשפטו, שכלל לא היה בידיו מידע מסווג משמעותי. נלסון השתחרר מצה"ל עשר שנים קודם לכן, כי הפך לנכה צה"ל, וכל ידיעותיו על היערכות הצבא יכלו להיאסף בקלות בידי כל תייר וכל קורא של ביטאון צה"ל, "במחנה". בנוסף הוכיח נלסון, כי גם המידע הזה נסחט ממנו בעינויים. נלסון הורשע כי סיפר בחקירתו, שעודד למסור את המידע בעזרת הבטחה כוזבת, כי יהיה העיתונאי הישראלי הראשון, שיראיין את נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר.

אומרים ישנה - שיחה 10:43, 3 באוקטובר 2021 (IDT)[]

ההיסטוריה המשפטית של טטריסעריכה

'טטריס' הוא אחד ממשחקי הוידאו הנמכרים ביותר בהיסטוריה, וקיימות גרסאות שלו ליותר מ-65 פלטפורמות שונות. אבל ההיסטוריה של המשחק הרבה יותר מסובכת ממה שהיה אפשר לנחש, והוא היה מרכזו של סכסוך משפטי סוער שנמשך מספר שנים. טטריס פותח לראשונה בשנת 1984 על ידי מהנדס המחשבים הסובייטי אלכסיי פז'יטנוב, והפך ללהיט במעבדות מחשבים בברית המועצות, ומאוחר יותר יצא גם מגבולותיה עד להונגריה - שם התגלה על ידי איש העסקים הווארד סטיין, שרצה לקנות את הזכויות למשחק. הוא שלח לפז'יטנוב פקס, וקיבל תגובה שפורשה על ידו באופן שגוי כאישור להעברת הזכויות, ולכן התחיל למכור את הזכויות לטטריס לחברות אחרות. סטיין השיג אישור פורמלי מ"אלרוג" (הגוף בברית המועצות שהיה אחראי על ייבוא וייצוא של תוכנות מחשב) בשלב יותר מאוחר, אך הזכויות למשחק המשיכו להיות מועברות בין חברות מערביות, ללא ידיעתה של ברית המועצות - עד שהאנק רוג'רס, שעבד בשביל נינטנדו באותה תקופה, ניסה לקנות את הזכויות לטטריס בשביל קונסולות ניידות ישירות מאלרוג. בשלב הזה התחיל מאבק משפטי על הזכויות, שבסופו של דבר הותיר את נינטנדו בתור הבעלים העיקריים של זכויות ההפצה של טטריס. פז'יטנוב עצמו לא הרוויח כסף ישירות מהמשחק עד שנת 1996, אז סוף סוף עלה בידו לקנות את הזכויות למשחק שהוא עצמו פיתח.

מקורות: כאן. "הידעת" הראשון שלי! יש סיכוי שזה קצת ארוך מדי, ואם כן אנסה לקצר. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 19:08, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[]

  בעד, אבל בשני תנאים פשוטים. 1. צריך יותר קישוריות פנימיות. התפקיד העיקרי של קטעי הידעת הוא למשוך אנשים לקרוא ערכים. ובשביל זה צריך קישוריות לערכים. 2. צריך לומר אותו הדבר בדיוק, אך בפחות מילים. הקטע מכיל רק מידע נחוץ. אך אם זאת, הוא מכיל יותר מדי מלל. בהצלחה. אומרים ישנה - שיחה 19:15, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מה עם זה:

טטריס היא סדרת משחקי הוידאו השנייה הנמכרת ביותר בהיסטוריה. נכון לשנת 2021, רק סדרת מריו מכרה יותר עותקים ממנה. אף על פי שמדובר במשחק שכולל רק שבע צורות פשוטות, ההיסטוריה שלו הייתה סבוכה וסוערת במידה מפתיעה. טטריס פותח לראשונה בשנת 1984 על ידי מהנדס המחשבים הסובייטי אלכסיי פז'יטנוב, והפך ללהיט במעבדות מחשבים בברית המועצות, ומאוחר יותר יצא גם מגבולותיה עד להונגריה - שם התגלה על ידי איש העסקים הווארד סטיין, שרצה לקנות את הזכויות למשחק. כתוצאה מאי הבנה בינו לבין פז'יטנוב, סטיין החל למכור את הזכויות לטטריס לחברות אחרות - מבלי שהן יהיו בידו בפועל. סטיין השיג לבסוף אישור פורמלי מ"אלרוג", הגוף הסובייטי שהיה אחראי על ייצוא של תוכנות מחשב, לגבי העברת הזכויות אליו. אך הזכויות למשחק המשיכו להיות מועברות בין חברות מערביות, ללא ידיעתה של ברית המועצות. זאת עד שחברת נינטנדו ניסתה לקנות את הזכויות לטטריס בשביל הגיים בוי, ישירות מאלרוג. בשלב הזה התחיל מאבק משפטי על הזכויות, שבסופו של דבר הותיר את נינטנדו בתור הבעלים העיקריים של זכויות ההפצה של טטריס. פז'יטנוב עצמו לא הרוויח כסף ישירות מהמשחק עד שנת 1996, אז סוף סוף עלה בידו לקנות את הזכויות למשחק שהוא עצמו פיתח.

הוספתי כמה וכמה קישורים, וקיצרתי כמה שהצלחתי. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 19:49, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[]
  בעד (עשיתי עריכה קלילה) אומרים ישנה - שיחה
הסרתי את הפסיק האחרון שהוספת, שהרגיש לי קצת פחות מתאים. מן הסתם שאני גם בעד בתור כותב.ת הקטע. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 09:19, 2 באוקטובר 2021 (IDT)[]

בננה ומוזעריכה

כשאליעזר בן יהודה הציע לחדש מילים במסגרת תחיית הלשון העברית, הוא ביסס רבות מהצעותיו על מילים קרובות בשפה הערבית. לטענתו, השפה הערבית יכולה להיות מקור טוב לחידוש מילים, עקב הקרבה בינה לבין העברית. באופן זה חודשו מילים כגון "רִשְׁמִי" (בדומה ל-رَسْمِي "רַשְׂמִי"), "אָדִיב" (בדומה ל-أَدِيب "אַדִיבּ"), "צַבָּר" (בדומה ל-صَبـَّار "צַבַּאר", קקטוס) ו"בַּדּוּרָה" (בדומה ל-بَنْدُورَة "בַּנְדוּרַה", עגבנייה). כפי שניתן לראות, חלק מהצעותיו של בן יהודה נתקבלו, וחלק - לא. אחת מהצעותיו שלא נתקבלו היא תרגום המילה "בננה" למקבילתה הערבית, "מוֹז" (مَوْز "מַוז"). אך המילה בננה אף היא מגיעה, בסופו של דבר, ממקור ערבי. המילה "בננה" (بَنَانَة "בַּנַאנַה") במשמעותה הערבית היא "אצבע". משם, ככל הנראה, נתגלגלה המילה לשפת ווּלוּף (אנ') האפריקאית המדוברת בגמביה, שם קיבלה את משמעותה הנוכחית כפרי. משם הופצה המילה על ידי סוחרים ספרדים ופורטוגזיים לכל רחבי תבל. כך הגיעה המילה "בננה" לשפה העברית.

מקורות: כאן, כאן וכאן. זוהי ההצעה הראשונה שלי לפינת "הידעת?" בוויקיפדיה, כך שכל הערה לשיפור ולתיקון תתקבל בברכה!   כובש המלפפוניםשיחה 23:33, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[]

השתלשלות מעניינת מאוד וחובקת עולם של המילה "בננה". נראה לי מתאים בהחלט. Amikamraz - שיחה 01:21, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[]
  בעד אומרים ישנה - שיחה 06:58, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[]
נראה טוב. Tzafrir - שיחה 08:38, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[]
  בעד 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 20:11, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[]
  נגד לא מתלהב כי לא מוצא את זה מספיק מעניין. בנוסף, לא ניתן להשאיר את המילים בכתב הערבי, מבלי להסביר לקורא איך קוראים אותן (למשל رَسْمِي - ראסמי). חמויישֶה - שיחה 10:22, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[]
סידרתי תעתיקים. זו ממש לא בעיה. אומרים ישנה - שיחה 17:24, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[]

מאנקדוטות הערוץ הראשוןעריכה

שידור אופרת הסבון דאלאס החל בישראל בשנת 1981, כשלוש שנים לאחר שהחל בארצות הברית. הסדרה זכתה לפופולריות עצומה, ושידורה בערוץ הראשון, שהיה אז הערוץ הטלוויזיה היחיד במדינה, הביא לאחוזי צפייה גבוהים ביותר. בעת ביקור שחקני הסדרה בארץ, ב-1982, סופר להם כי קיבוץ גינוסר שינה שוב ושוב את מועד אספת חבריו, כדי שזו לא תתקיים בעת שידור הסדרה. שיא הביקור היה במעון ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, שקיבל את השחקנים בכבוד רב. הוא הצטלם עמם, כשהוא חובש כובע בוקרים, שהם העניקו לו, וביקש שיגלו לו איך תמשיך ותתפתח העלילה. בגין ביקש שיספרו לו מי ירה בדמות הגיבור, ג'יי אר. הוא הבטיח כי ישמור את הדבר בסוד, כשם ששמר את סודות המחתרות. השחקן סטיב קנאלי לחש על אזנו את התשובה, שהייתה ידועה מזה זמן רב ל-90 מיליון צופי טלוויזיה בארצות הברית. תשובה, שגם מנחם בגין יכול היה לדעת, אילו התקין על גג מעונו אנטנה, שקולטת את שידורי הטלוויזיה הירדנית.

אומרים ישנה - שיחה 21:39, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[]

נראה לי טוב. Tzafrir - שיחה 18:17, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[]
משעשע.   בעד. חמויישֶה - שיחה 10:07, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[]

חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודעעריכה

נכון לשנת 2021, טרם אותר מקום קבורתם של 173 מחללי מערכות ישראל, והרשויות עמלות על תיקון המצב (ראו התמונה). ב-2013 שונה שם המנוח על מצבה בהר הרצל, מ"ישראל מיר" ל"יעקב מאמאן". זאת אחרי שהובהר, כי לא היה בקרבות הרלוונטיים שום חייל בשם "מיר", וזהותו של מאמאן הוכחה במיצוי DNA מעצמותיו והשוואה עם היחיד מעשרת אחיו, שנותר בחיים. מאמאן, שעלה ממרוקו ונפל במלחמת העצמאות, נקבר תחת שם שגוי, כי מילותיו האחרונות היו "ישראל שלי" (ביידיש "ישראל מיר").

אומרים ישנה - שיחה 14:23, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]

אני ממש   בעד. הקטע הזה גרם לי לומר "וואו" בקול - ולדעתי זה אומר שהוא בוודאות מספיק מעניין כדי להיות בעמוד הראשי. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 09:22, 2 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מה פתאום חייל שעלה ממרוקו דיבר ביידיש? אביתר ג'שיחה • 16:02, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[]
למרות שהוא היה מרוקאי, הוא היה דובר יידיש. עולם מוזר. קרא את מקור הידיעה בסימוכין של הערך חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. אומרים ישנה - שיחה 17:40, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[]
כל הפרטים בסיפור הזה לא פחות ממדהימים. אביתר ג'שיחה • 17:55, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[]
נכון! אומרים ישנה - שיחה 18:23, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[]

הו, ברונו!עריכה

הגרסה הטרגיתעריכה

בשנת 1973 נכנע קנצלר אוסטריה, ברונו קרייסקי, לדרישת מחבלים ערבים, וסגר את מחנה מעבר העולים לישראל מברית המועצות, שהיה ליד וינה. הוא לא חש מספיק אמפתיה ליהודים, שנמלטו מדיקטטורה, למרות שגם הוא היה יהודי, ולמרות שבשנות ה-30 הוא ברח מארצו, מפחד הנאצים. גולדה מאיר ניסתה להניאו מהחלטתו, אך הוא כינה אותה, בעיתונות, בכינויים מזלזלים, וטען שהיא סחטנית. אם כי היחס של קרייסקי לגולדה לא היה יוצא דופן. כשניצול השואה היהודי-אוסטרי, שמעון ויזנטל, שביקש מקרייסקי, שלא יקים קואליציה עם חברי פרלמנט, שעברם מתקופת השואה מפוקפק, קרייסקי טען שוויזנטל אינו רגיש לסבל, שקרייסקי עבר במלחמת העולם השנייה, ושמפעל ציד הנאצים של ויזנטל אנטי-פטריוטי. כשמנחם בגין ניסה להניא את קרייסקי מלהכיר באש"ף, והתנצח עמו בנושא, קרייסקי עבר לגידופים על רקע עדתי - "בסך הכול מדובר בעורך דין קטן מפולין".

מקור: הערכים וגם http://www.goldameir.org.il/index.php?dir=site&page=content&cs=525&langpage=heb

אומרים ישנה - שיחה 10:53, 22 בספטמבר 2021 (IDT)[]

הגרסה הקומיתעריכה

בשנת 1973 נכנע קנצלר אוסטריה, ברונו קרייסקי, לדרישת מחבלים ערבים, וסגר את מחנה מעבר העולים לישראל מברית המועצות, שהיה ליד וינה. הוא לא חש מספיק אמפתיה ליהודים, שנמלטו מדיקטטורה, למרות שגם הוא היה יהודי, ולמרות שבשנות ה-30 הוא ברח מארצו, מפחד הנאצים. גולדה מאיר ניסתה להניאו מהחלטתו, אך הוא כינה אותה בעיתונות, בכינויים מזלזלים, וטען שהיא סחטנית. גולדה סיפרה לעיתונאים, שההתבטאויות המזלזלות של קרייסקי לא מפתיעות אותה, כי כשהיא ביקרה אותו, הוא בקושי הגיש לה שתי נקניקיות. קרייסקי הבטיח, בתגובה, כי בביקור הבא גולדה תקבל שלוש נקניקיות.

אומרים ישנה - שיחה 11:14, 22 בספטמבר 2021 (IDT)[]

לא נעים לספר איך קראו לכפר הזהעריכה

הקטע מועותק מתוך הערך.

פוּגינְגגרמנית: Fugging להאזנה (מידעעזרה), לפני 2021 נקרא פוּקִינְג, Fucking) הוא כפריר אוסטרי, המונה כמאה תושבים. היישוב נודע בשמו לפחות משנת 1070. שם הכפריר מתייחס לאיש בשם פוקו (Focko) שחי במאה השישית. "ינג" היא סיומת גרמאנית המציינת "אנשים", כך שהשם פוקינג משמעו "מושבם של אנשי פוקו".

שילוט הדרכים המציין את שם היישוב קורץ לתיירים דוברי אנגלית, עקב משמעותו הגסה כמילה באנגלית, אף כי הגייתו המקומית שונה מהגייתו באנגלית. רבים עוצרים כדי להצטלם לצדו, ומקרי גנבה נשנים הכבידו על הוצאות הרשות המקומית. בשנת 2005 הותקנו שלטים המרותכים ליסודות פלדה מבוטנים, כדי להקשות על גנבתם.

פרנסי העיירה ניצלו את העובדה שהמילה hell בגרמנית משמעותה בהיר ונתנו זיכיון למבשלת בירה אוסטרית לייצר בירה בשם "Fucking Hell".

הצעות להחליף את שם הכפר נדחו במשאלים שהתקיימו בקרב תושבי הרשות המקומית בשנים 1996, 2004 ו-2012‏. בנובמבר 2020 החליטה מועצת הכפר, לאחר הצבעת התושבים, על שינוי שם הכפר ל-Fugging, שם שהגייתו זהה לזו של Fucking בניב המדובר באותו אזור.

אומרים ישנה - שיחה 02:20, 22 בספטמבר 2021 (IDT)[]

נהדר! גילגמש שיחה 09:06, 23 בספטמבר 2021 (IDT)[]

נשק צ’כיעריכה

בימי מלחמת העולם השניה ייצרה גרמניה הנאצית כלי נשק רבים במפעל סקודה בצ'כיה הכבושה. לאחר המלחמה נשארו בצ'כוסלובקיה עודפי נשק גרמני. בשנת 1948 היא מכרה חלק מהם לישראל וזו השתמשה בהם, בין השאר, בקרבות נגד צבא מצרים במלחמת העצמאות, וכך יצא שהצבא המצרי הופגז, בין השאר, בתותחים ישראליים שנושאים צלבי קרס. אולם בסיבוב הלחימה הבא, במבצע קדש, נהנו דווקא המצרים מנשק מצ'כוסלובקיה, והפעם נשק שמקורו ביריבתה של גרמניה למלחמה: ברית המועצות.

רעיון שקיבלתי מ[12]. שם מופיע המידע על תותחים עם צלבי קרס. אבל חיפוש זריז לא מעלה מידע על תותחי נ"ט שהגיעו מהצ’כים בזמן מבצע יואב או אחריו. Tzafrir - שיחה 12:48, 21 בספטמבר 2021 (IDT)[]

  בעד. נחמד. אומרים ישנה - שיחה 14:34, 21 בספטמבר 2021 (IDT)[]

שמות מטבעות היסטורייםעריכה

למטבעות רבים יש שמות שמשמרים מידע על ההיסטוריה שלהם. לדוגמה, שקל, לירה, פאונד ופני הם שמות מטבעות שהיו במקור יחידות משקל: בסיפור קניית מערת המכפלה יש שימוש ב„שקל כסף״ כיחידת משקל גרידא. אבל בהמשך נוצרו מטבעות סטנדרטיים במשקל של, לדוגמה, פאונד כסף. בדומה לכך מטבעות אחרים קיבלו את שמם מהמתכת: זלוטי וגילדן הם „זהובים״ (בפולנית והולנדית, בהתאמה). אם כי הגילדן ההולנדי היה, בשלב מסוים, מטבע כסף. בהמשך שניהם, כמו כל המטבעות המודרניים נותקו מבסיס הזהב ועשויים ממתכת רגילה, או מנייר. שמות מטבעות שיקפו לעיתים גם סמלי שלטון: כתר היה המטבע של מדינות שונות, ביניהן גם הרפובליקות אסטוניה וצ'כוסלובקיה. שם מטבע מלכותי אחר הוא ריאל. הוא עד היום המטבע של ממלכות שונות, כגון ערב הסעודית. פורטוגל החליפה אותו באסקודו („זהב״) כשבוטלה בה המלוכה, והרפובליקה האיסלמית של איראן מחליפה אותו בשנת 2022 במטבע בשם טומאן („עשרת אלפים״, כמו בשם היחידה הצבאית), אבל ממלכות לשעבר כמו ברזיל ותימן עדיין משתמשות בריאל.

דורש עדיין גיבוש וליטוש. Tzafrir - שיחה 13:02, 20 בספטמבר 2021 (IDT)[]

  בעד, למרות שלקטע יש חפיפות חלקיות עם קטעים אחרים. אומרים ישנה - שיחה 15:59, 20 בספטמבר 2021 (IDT)[]
נחמד! מיד לאחר הקריאה, אני מרגישה צורך ללכת לבדוק מדוע ולאיזה מטבע איראן תחליף את המטבע שלה בשנת 2022. אולי כדאי לציין זאת, אלא אם אנחנו רוצים לטעת בקוראים רצון חזק להמשיך לבדוק. ‏Saifunny‏ • שיחה 17:21, 20 בספטמבר 2021 (IDT)[]
הוספתי משפט על הטומן. היסטורית טומן היה מטבע לא רשמי שהיה שווה עשרה ריאלים (עשרת אלפים דינרים). הטומן הנוכחי שווה עשרת אלפים ריאלים (כמו שקל חדש ללירה, גם כדי לקזז אינפלציה). הוא גם מבוטא בצורה שונה משם היחידה (המטבע: טומָאן, היחידה: טומֵן), אבל המשמעות זהה, והקטע כבר ארוך מספיק. צריך לעדכן גם את הערך טומאן על השינוי העתידי. Tzafrir - שיחה 10:08, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מפתיע שהם חוזרים למטבע המקורי שלהם. הבעיה היא שהערך העיקרי כאן טומאן הוא בן שורה אחת. אני נגד עד להרחבתו לפחות בעוד 2-3 פסקאות. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 19:36, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]

קטע טוב מפורטל להט"ב: אופס, איבדנו מתנקשעריכה

ברטראן דלָנוֹאֶה, ראש עיריית פריז משנת 2001 עד 2014, היה הפוליטיקאי הצרפתי הבכיר הראשון, שהכריז על נטייתו המינית כהומוסקסואל. ב-2002 נדקר דלנואה בעת שהתערבב בציבור, בחגיגות לילה לבן (nuit blanche) בעירו. הפציעה לא סיכנה את חייו, והוא שוחרר מבית החולים כעבור שבועיים. המתנקש, אזדין ברקן, טען שהוא שונא פוליטיקאים מהמפלגה הסוציאליסטית והומוסקסואלים. ברקן קיבל אישור לעזוב את בית החולים לחולי נפש, לאחר שסיים שם את הטיפול. ב-2007 הוא לא הגיע לפגישה עם רופאיו ומאז נעלמו עקבותיו.

אומרים ישנה - שיחה 09:46, 20 בספטמבר 2021 (IDT)[]

שחמט בצינוקעריכה

נתן שרנסקי, שהיה אסיר ציון ואחר כך פוליטיקאי ופעיל חברתי ישראלי, ישב ממושכות בצינוק, שבכלא הסובייטי, בשל פעילותו הציונית. לטענתו, אחד הדברים שסייעו לו לשמור על שפיותו וגם על שמחת חייו היה כישרונו בשחמט. הוא טוען שבדמיונו הוא שיחק בשחמט, נגד עצמו, בלא שנזקק ללוח משחק או לכלים כל שהם. את כישורי השחמט שלו ההוא הוכיח, כשגארי קספרוב ביקר בישראל. שרנסקי נבחר לשמש כאחד היריבים של אמן השחמט, במשחק סימולטני (מצב בו אמן שחמט מנהל כ-20 משחקים נגד כ-20 יריבים בו זמנית) והיה מהבודדים שניצחו את קספרוב. גם הטענה כי שרנסקי שיחק שחמט בדמיונו אמינה. יש שחמטאים, שמסוגלים לזה. יש גם שחמטאים, שמשחקים נגד יריב, כאשר רק היריב רואה את הלוח, והוא מכריז בקול רם על שמות המשבצות שאליהן הוא מזיז את הכלים. יש אפילו שחמטאים, שמנהלים משחק סימולטני עיוור – רק 20 יריביהם ל-20 המשחקים, המתקיימים בו זמנית, רואים את לוחות המשחק.

אומרים ישנה - שיחה 00:41, 19 בספטמבר 2021 (IDT)[]

המלחמה נגד החיסכוןעריכה

דודי השמש לחימום מים נכנסו לשימוש בישראל כבר בשנות ה-50. בשנת 1957 דיווח העיתון "דבר", שהשימוש בדודי שמש רווח בישראל. אולם הממשלה ושאר הממסד לא עודדו שימוש בדודי שמש. חברת החשמל סירבה להעניק מחיר נמוך לצרכני חשמל עבור חימום מים חשמלי, בדודי שמש, בימים מעוננים. זאת בניגוד לסבסוד שנתנה לבעלי דודים, המופעלים רק חשמל. חברת שיכון עובדים התנגדה לשימוש בדודי שמש, בטענה שהם מכערים את הנוף. החברה הסירה דודי שמש מדירותיה וסיפקה עם כל דירה שמכרה דוד חשמל. מחקר שנעשה בשנת 1973 מצא שהשימוש בדוד שמש יקר, כביכול, מהשימוש בדוד חשמל. אולם המחקר לא לקח בחשבון את הסובסידיה, שחברת החשמל נותנת רק לבעלי דודי חשמל. רק בעקבות משבר האנרגיה של אמצע שנות ה-70 נקבעה בחוק החובה להתקין דודי שמש בכל דירה הנבנית בישראל, מלבד לדירות בבתים גבוהים מאוד ומלבד שכונת הרובע היהודי בירושלים. כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך בממוצע שמונה אחוז מצריכת החשמל.

אומרים ישנה - שיחה 20:36, 18 בספטמבר 2021 (IDT)[]

נחמד מאד. הקביעה "כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך שמונה אחוז מצריכת החשמל" היא בעייתית מאד. הנתון 8% הוא ודאי לא "ברור". מה שכן ברור הוא שישנם משקי בית שעבורם החיסכון הוא הרבה פחות מ-8%. בקיצור, צריך להביא מקורות לקטע ולתקן את הניסוח של המשפט האחרון. חמויישֶה - שיחה 13:39, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[]
הסימוכין מופיעים בערך דוד שמש. חפש שם את הספרה 8. תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:06, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[]
עומד מאחורי מה שאמרתי. המשפט "כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך שמונה אחוז מצריכת החשמל" הוא שגוי עובדתית. לא צריך להיות דוקטור לסטטיסטיקה כדי להבין שאם הממוצע של כולם הוא 8 זה לא אומר שכולם 8. ובמקרה הזה די ברור שלא. חמויישֶה - שיחה 09:40, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[]
הוספתי את המילה "בממוצע". תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:28, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[]

פרהיסטוריה היא עניין של גיאוגרפיהעריכה

פרהיסטוריה (הלחם של המילים הלועזיות "לפני" ו"היסטוריה") היא התקופה בתולדות האנושות שקדמה לשימוש בכתב. במזרח התיכון הפרהיסטוריה הסתיימה עם הופעת הכתב בשומר העתיקה, בסביבות שנת 3500 לפנה"ס, בתחילת תקופת הברונזה. בשווייץ ובאנגליה, תקופות הברונזה והברזל עדיין מוגדרות כפרהיסטוריה, מפני שהתיעוד הכתוב החל רק כאשר האימפריה הרומית התעמתה עם האוכלוסיות שם, בין המאה ה-1 לפנה"ס למאה ה-1 לספירה. בניו זילנד ובאוסטרליה, הפרהיסטוריה הסתיימה רק עם הגעת מגלי הארצות ההולנדים, במאה ה-17. אלא שלא רק סיום הפרהיסטוריה משתנה מאוכלוסייה לאוכלוסייה. גם תחילתה משתנה. את התקופה הפרהיסטורית מקובל למנות החל מהופעת האדם, דהיינו קוף-אדם זקוף המייצר כלי אבן, לראשונה במזרח אפריקה לפני כ-2.6 מיליון שנה. יכולת התקשורת הלא כתובה של אנשי התקופה הפלאוליתית הספיקה להעברת מסורת טכנולוגית מדור לדור. מתברר, שלמרות שלשווייץ ולניו זילנד יש הרבה פחות שנות היסטוריה כתובה מאשר לעירק או למצרים, יש להן גם הרבה פחות שנות פרהיסטוריה. במשך רוב תקופת הפרהיסטוריה של המזרח התיכון ושל אירופה, חלקים נרחבים משטח שווייץ היו מכוסים קרחונים, ואיש לא גר בהם. ולגבי ניו זילנד, אנשים הגיעו אליה לראשונה, לכל המוקדם במאה ה-13.

אומרים ישנה - שיחה 22:09, 17 בספטמבר 2021 (IDT)[]

  •   בעד, ערכתי קצת. Reuveny - שיחה 15:18, 20 בספטמבר 2021 (IDT)[]

תרומתה של המפד"ל לתרבות הרוק הישראליתעריכה

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 נאסר על נהגים צעירים בישראל לנהוג בין אחת בלילה לחמש לפנות בוקר. איסור זה נועד להפחית את מספר תאונות הדרכים בהן מעורבים נהגים צעירים כתוצאה מעייפות ומשכרות. כעבור כשנתיים וחצי בוטל האיסור, לאחר שנתוני משטרת ישראל העלו כי הנהגים הצעירים דחו את שעות היציאה והחזרה לבילויים לשעות מאוחרות עוד יותר, כך שיספיקו לבלות מחוץ לבית בשעות העוצר על הכביש. בתקופת האיסור האריך מועדון הרוקסן את שעות פעילותו עד חמש בבוקר, והקהל השבוי נחשף להופעות של להקות רוק חדשות רבות. כך תרם החוק הכושל לפריחתו של הרוק הישראלי בתחילת שנות התשעים.


סימוכין: [13],[14],[15],[16],[17]. ליאור पॣ • ח' בתשרי ה'תשפ"ב • 20:19, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[]

לא הזכרתי את אפקט הקוברה כי חשבתי שהקטע מהודק יותר בלעדיו. ליאור पॣ • ח' בתשרי ה'תשפ"ב • 20:39, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[]

  בעד הקטע כמו שהוא, למרות שהקטע לא מזכיר את המפדל. 2A0D:6FC7:33E:9235:3D67:4003:E4A7:324B 22:40, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[]

  נגד חזק. קטע מאד ספקולטיבי. כמעט אף טענה בו לא מוכחת. גם אם נקבל את הטענה שצעירים דוח את שעת החזרה מהבילוי דווקא בגלל החוק, ולא בגלל שנהיה מקובל לבלות עד שעה מאוחרת יותר, וגם אם נקבל את ההשערה שהרוקסן האריך את פעילותו על שעה 5 דווקא בגלל זה, אין אפשרות להוכיח שלמועדון אחד בארץ, שמספר ימים בשנה פעל יותר שעות הייתה השפעה מהותית או השפעה בכלל על פריחתו של הרוק הישראלי. כל הטענה די מופרכת. חמויישֶה - שיחה 15:06, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[]
ציינתי מספר מקורות התומכים בטענות המופיעות בקטע. הטענה הראשונה שלא קיבלת מופיעה במקור כך: "ד"ר משה בקר, מומחה לתחבורה ובטיחות בדרכים, אמר כי התקנה נועדה למנוע נסיעת נהגים חדשים בלילה - כשהם עייפים או לאחר בילוי. עם זאת, אמר, בעקבות התקנה שונו הרגלי הבילוי של הצעירים. במקום להתחיל את הבילוי בסביבות השעה תשע בערב ולסיימו ב-3:00-2:00 לפנות בוקר, הם החלו לבלות ב-12:00-11:00 בלילה, ולסיים לאחר 5:00 לפנות בוקר. שינוי שעות הבילוי, אמר בקר, גרם לכך שהשיטה החדשה לא השיגה את מטרתה." ([18]). היא מופיעה שנית כאן: "רעיון זהה לחלוטין, שכלל איסור נהיגה של נהגים צעירים בשעות לילה מאוחרות, נוסה לפני מספר שנים, כשהוא מלווה בקמפיין תקשורתי נרחב. אתם תוהים לאן נעלמו אותן תקנות? נתוני המשטרה במשרד התחבורה הוכיחו כי גם אם נרשמה ירידה במספר התאונות ב"שעות האסורות", הייתה עליה בשעות מאוחרות יותר. במילים אחרות, הנהגים הצעירים שנאלצו לדחות את חזרתם הביתה עקב "שעות העוצר", המתינו לשעות בוקר מאוחרות יותר. ואז נהגו עייפים (עוד יותר), לעיתים שתויים (עוד יותר), עם כל המשתמע מכך." ([19]). הטענה השנייה שפסלת מופיעה כאן: "מאחר ובתקופה מסויימת אסור היה לנהג צעיר לנהוג בין השעות אחת בלילה וחמש לפנות בוקר, הרחיבו ב"רוקסן" את שעות הפעילות עד לחמש, על הדקה, וכך הייתי מוצא את עצמי, עם דמדומי השחר, מדדה לחניה ומנסה להיזכר היכן שמתי את הרכב או יותר טוב – היכן, לעזעזל אני גר..." ([20]). השפעתו הרבה של מועדון הרוקסן על "דור הרוקסן" ברוק הישראלי קשורה לכך שבאותה תקופה לא היו יותר מדי חלופות בקנה המידה של רוקסן: המדינה היתה קטנה, הבארבי טרם נפתח, הפינגווין וקולנוע דן כבר לא פעלו ובפאבים הקיבוציים לא ניתן להופיע בפני אלף או אלפיים איש כמו ברוקסן. גם אם נתעלם מהטענה כי "להקה שלא הגיעה לרוקסן לא הייתה קיימת" ונסתפק בראייה הביקורתית של בועז כהן, ערן צור ודפנה ארד, מובן שלמועדון המסוים הזה היה מעמד דומיננטי באותן שנים. אשר לטענתך כי הארכת שעות הפעילות היתה מוגבלת למספר ימים בשנה, אין לי שמץ של מושג על מה היא נסמכת. שבת שלום ושנה טובה, ליאור पॣ • י"ב בתשרי ה'תשפ"ב • 16:12, 17 בספטמבר 2021 (IDT)[]
סליחה, מה ההבדל הגדול בין 21:00 עד 3:00 לבין 24:00 עד 5:00? על פניו, הקהל אמנם עזב את המועדונים בשעה מאוחרת יותר, אך הוא גם הגיע אליהם בשעה מאורחת יותר. כך שלא היו יותר שעות בילוי. אומרים ישנה - שיחה 22:13, 17 בספטמבר 2021 (IDT)[]
כשדנה ברגר אומרת שאלף איש היו מגיעים כל ערב, כעניין שבשגרה, היא לא מתכוונת לומר שהלהקה שלה הופיעה ארבע או חמש שעות ברציפות. המופע המרכזי שלה ארך 90-150 דקות, לפניהם היתה הופעת חימום או שתיים של להקות שוליים ואחריהם עוד הופעה של להקת שוליים כזו או אחרת. במצב הקיים היום, אנשים יכולים לדלג על הופעת החימום ולהגיע ישר למופע המרכזי, או לחתוך מהמועדון בין הדרן להדרן של המופע המרכזי, או אפילו לנטוש הופעה שלא נראית להם ולצאת לבלות במקום אחר. לעומת זאת, בשנות העוצר הקהל הצעיר נאלץ לצאת לדרך מספיק מוקדם כדי להגיע למועדון לפני אחת ואז היה מנוע מלצאת לכל מקום אחר במשך ארבע שעות. אם אלף איש הגיעו למופע המרכזי, הברירה שעמדה בפניהם עד חמש בבוקר היתה להישאר למופע השוליים שאחריו או לנמנם בחוץ, וכך ההרכבים הצעירים זכו לחשיפה יתרה.
המציאות הזו מונצחת למשל בפתיח לשיר מספר 8 באלבום האוסף נושאי המגבעת. עם רדת הלהקה מהבמה שואל המנחה את הקהל בלעג "חברים, מישהו פה ממהר הביתה?" ואז קובע בשמם שהדרן אחד לא יספיק, בעוד הקהל המשולהב קורא ללהקה לשוב לבמה.
כמובן שהיו גורמים נוספים מלבד החוק הזה שתרמו לפריחת דור הרוקסן, כגון שובם ארצה של רמי פורטיס וברי סחרוף והצלחת הגראנג'. שבוע טוב, ליאור पॣ • י"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 01:07, 19 בספטמבר 2021 (IDT)[]
מצטער. הקטע כולו ספקולציות. הנחות לא מוכחות על גבי הנחות אחרות. אפילו אם היה פאנץ' אדיר (ואין כזה) הייתי מתנגד. חמויישֶה - שיחה 11:19, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[]
סיפקתי סימוכין חיצוניים לכל מילה המופיעה בקטע. לצערי, הערותיך מלמדות כי לא עיינת בהם כלל. ליאור पॣ • א' בחשוון ה'תשפ"ב • 15:24, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[]
האם הסימוכין הללו מופיעים גם בערכים שמקושרים? הייתי רוצה שהקטע יעמוד בזכות עצמו (וערכים ממרחב הערכים) ללא צורך של הקוראים להגיע לשיחה הזו. הטענה הזו לא מוזכרת כלל בערך על הרוק הישראלי. אני הייתי מרגיש יותר טוב עם הקטע אם היא הייתה מוזכרת שם. Tzafrir - שיחה 09:56, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]

יש לי ציפור קטנה בלב, עם גרגרתעריכה

אחת המילים ששינו את משמעותן מהעברית המקראית לעברית בת זמננו היא המילה "נפש". במקרא, פירושה היה "צוואר". אך כיום איננו תופשים את מחלות הנפש כעניינו של רופא האף, האוזן והגרון. למרות שינוי משמעות זה, משמעותו של הביטוי "בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" (תהלים, ס"ט, ב') לא השתנתה באופן מהותי; מפלס המים עלה ומסכן את החיים. גם הביטוי התלמודי "ציפור הנפש", לא שינה את משמעותו – דבר מה רגיש ויקר מאוד לאדם. אלא שמשהו בו הפך משונה קמעה, כי בניגוד לפזמון של יגאל בשן, לאנשים אין ציפורים בלב. גם הכתיב של הביטוי השתנה. "צפר נפשו", המופיע בתלמוד הבבלי, הוא כינוי לקנה הנשימה או לגרגרת.

אומרים ישנה - שיחה 08:13, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[]

קטע טוב. אבל כדאי למצוא ניסוח חלופי כי כיום לא מגדירים אדם כחולה נפש וחבל להיכנס על כך למחלוקות מיותרות. Tzafrir - שיחה 09:48, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אולי "היום לא תופשים מחלות נפש כעיניינו של רופא אף אוזן גרון"? אומרים ישנה - שיחה 10:39, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[]
תיקנתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 14:24, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[]
ישנה תבנית:הידעת? 135. היא הרבה יותר "בלשנית", ועם זאת לא מעניינת פחות. חמויישֶה - שיחה 14:18, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אני חושב, שלשני הקטעים יש זכות קיום, זה לצד זה. הפואנטה שלהם שונה. האחד אומר שיש לומר "באו מים ..." ולא "הגיעו מים ...". השני אומר שציפור הנפש היא גרוגרת הצוואר. אומרים ישנה - שיחה 10:24, 16 בספטמבר 2021 (IDT)[]

אם חשבתם שפרשת הולילנד חמורה...עריכה

אחד המיזמים הגדולים והמוצלחים של המאה ה-19 היה כריית תעלת סואץ. היזם והמנהל, פרדיננד דה לספס, גייס את מרבית ההון להגשמת המיזם במכירת מניות מראש, לציבור הרחב. עם השלמת המיזם, בשנת 1869, הוא החל למכור מניות עבור אחד הכישלונות הגדולים של המאה ה-19 - שערוריית כריית תעלת פנמה. התעלה, שהייתה אמורה להיחפר בשנות ה-80 של המאה ה-19, הושלמה, בסופו של דבר, רק ב-1914, בעזרת ציוד הנדסי וזיכיון, שמכר כונס הנכסים של דה לספס. זאת אחרי ש-800,000 איש איבדו את כספם, ו-500 חברי פרלמנט נשפטו על שוחד עובד ציבור.

תוספת אפשרית:

יתכן כי פועלו של דה לספס היה גורם חשוב בהתהוות מדינת ישראל. יש המונים את תעלת סואץ כגורם חשוב לעליית אעלה בתמר, שהייתה חלק חשוב מהעלייה הראשונה. ויש המונים את שערוריית פנמה, שחלק מהמעורבים בה היו יהודים, כגורם חשוב להחמרת האנטישמיות בצרפת ולהכנת הקרקע לפרשת דרייפוס, והצטרפות הרצל לתנועה הציונית.

אומרים ישנה - שיחה 12:33, 11 בספטמבר 2021 (IDT)[]

הקטע לא ברור. הייתה שם שערורייה. על מה ולמה? אבל אם כבר שערורייה, אין כמו חברת הים הדרומי (אנ') (מקור השם בועה) ושערורייה שבה היו מעורבים גורמי ממשל רבים. Tzafrir - שיחה 20:46, 11 בספטמבר 2021 (IDT)[]
עד כמה שהבנתי, יותר מדי אנשי ציבור שמו רגל למיזם, והיה צריך לשחד אותם. בהמשך, כשהמיזם התחיל להיתקע, כי יותר מדי כסף הלך לשוחד, דה לספס התחיל לשחד אנשים, כדי שלא יגלו לציבור, שהמצב רע. לא לגמרי הבנתי מהערך העברי. אולי אקרא אותו שנית. אומרים ישנה - שיחה 01:00, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[]
כדאי באמת להסביר מה הייתה השערורייה, אחרת הקטע כללי מדי ולא ברור. קלונימוס - שיחה 10:12, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[]
הערך העברי, כמו הערך האנגלי, מסביר רק את התוצאות של הקלקולים. לא את אופן ההתקלקלות. אבל הערך הצרפתי מסביר בפרוטרוט. רק שהצרפתית שלי לא בדיוק במשלב אנציקלופדי, ואני גם לא רוצה להסתמך על תוכנות תרגום.
לפי מה שאני מבין מהערך הצרפתי, דה לספס ניגש למיזם חפירת תעלת פנמה כאילו הוא זהה למיזם חפירת תעלת סואץ. הוא גם גייס בדיוק אותו סכום, בדיוק באותן שיטות - בעיקר הקמת חברה, שמחרה מניות. אלא שכשנגשו להתחיל שם את העבודה, גילו שהחפירה בפנמה תעלה פי שניים מהחפירה בסואץ, מסיבות טכניות. לכן דה לספס היה צריך למכור עוד הרבה מניות, והפחד העיקרי שלו היה שיתגלה, שיש לו בעיות, כי אז הוא לא יצליח למכור עוד מניות.
בינתיים העובדים שלו חלו, בפנמה, קודם במגפת מלריה, אחר כך במגפת קדחת צהובה. בהמשך הייתה להם איזו תאונה. אולי תאונה עם מכשור עבודות עפר. בקיצור, מתו לו הרבה עובדים. בסופו של דבר העבודות התחילו באיחור גדול ולאט מאוד. כל זאת עם הפסדים כספיים גדולים.
עכשיו הקטע שאני לא בטוח שהבנתי נכון: ובינתיים, לפי החוק הצרפתי, דה לספס היה צריך, כנראה להגיש דוחות כספיים לממשלה ולבעלי המניות הצרפתיים, כי החברה שלו הייתה רשומה כחברה צרפתית. כאלו דוחות היו הופכים כל מכירת מניות נוספות לבלתי אפשרית.
עכשיו שוב קטע, שאני יותר בטוח בהבנתו: דה לספס ניסה לשנות את חוקי צרפת, כדי להציל את המיזם שלו. הוא מינה את הבן שלו ועוד מישהו, יהודי, לחלק שוחד למאות חברי פרלמנט. העסק שלו לא השתקם, ולבסוף הוא לא רק פשט רגל, אלא הסתבך משפטית וסיבך משפטית המונים. גם גרם להמונים לאבד את כספם.
ועכשיו השאלה הקשה: נגיד שנצליח להבהיר בדיוק מה קרה שם, למשל על ידי גיוס ויקיפד, שהצרפתית שלו משובחת. נניח גם שנצליח גם לצרף את המידע הרלוונטי בשניים או שלושה משפטים לקטע שהצעתי. התוצאה תהייה קטע "הידעת", שהערך העיקרי שהוא מפנה אליו הוא ערך שדורש השלמה. לא שמתי עליו תבנית "השלמה", אבל אם כל המידע שפירטתי חסר בו, הוא כן צריך השלמה. זה לא מקרה שדרשתם ממני את המידע הזה. הוא באמת נחוץ וחסר. עד שהערך העברי יושלם, דינו של הקטע הזה יהיה כמו דינם של קטעים עם קישוריות מרכזיות, שדורשות הכחלה. ועם הצרפתית הבינונית שלי, השלמת הערך העברי תהייה טירחה גדולה מאוד עבורי. אומרים ישנה - שיחה 21:47, 24 בספטמבר 2021 (IDT)[]

חד וחלק - הגיליוטינה שרדה את המהפכה הצרפתיתעריכה

במהלך המהפכה הצרפתית, בתקופת שלטון הטרור, שהנהיג רובספייר, נערפו ראשי כ-17,000 איש בגיליוטינה, האחרון בהם היה רובספייר עצמו. אולם הוצאתו להורג הביאה רק את סוף שלטון הטרור. לא את סוף השימוש בגיליוטינה. אנשים רבים הוצאו בה להורג בצרפת, גם אחרי המהפכה הצרפתית – האחרון שבהם בשנת 1977, ארבע שנים בלבד, לפני ביטול עונש המוות במדינה. לאחד ממפעילי הגיליוטינה בצרפת של המאה ה-20 היה הספק של 300 ראשים בקריירה, והוא ירש את משרתו מאביו, שנשחק מעודף עבודה. גם מחוץ לצרפת הופעלו גיליוטינות. גרמניה הנאצית רצחה בעזרתן 20,000 איש.

אומרים ישנה - שיחה 20:43, 10 בספטמבר 2021 (IDT)[]

קטע טוב. גילגמש שיחה 21:15, 10 בספטמבר 2021 (IDT)[]
ראשית כל, נדרש תיקון קטן: לפי הערך w:Maximilien Robespierre, הוא לא היה האחרון שהוצא להורג: הוציאו להורג את רובפסייר וקבוצה של 20 מתומכיו. הוא היה העשירי בקבוצה שהולך לגיליוטינה. מעבר לכך אין לי מושג אם לא היו הוצאות להורג בערים אחרות שהמשיכו עוד כמה ימים גם לאחר המהפכה בפריז.
מעבר לכך, אני לא מרוצה במיוחד ממה שנרמז מהנוסח. הגיליוטינה הייתה, בעיני בני התקופה, דרך הומנית ומסודרת יותר להוצאה להורג מאשר תליה או עריפת ראש. בקטע הזה יש סנטימנט של התנגדות לגיליוטינה, אבל ההתנגדות צריכה להיות לעונש המוות. כתרגיל, דמיינו שהגיליוטינה לא הייתה מומצאת והיו ממשיכים להוציא להורג אנשים בתליה. Tzafrir - שיחה 21:09, 11 בספטמבר 2021 (IDT)[]
מנסה לנסח מחדש בעקבות הערותיו של Tzafrir:

הגיליוטינה הוכנסה לשימוש בצרפת ב1789, כאמצעי הומני להוצאה להורג. באמצעות המכשיר, כך נטען, תתבצע ההוצאה להורג ללא כאבים, ותהיה שוויונית, בניגוד לדרכי ההוצאה להורג השונות בין המעמדות שנהגו עד אז. במהלך המהפכה הצרפתית, בתקופת שלטון הטרור שהנהיג רובספייר, נערפו ראשיהם של כ-17,000 איש בגיליוטינה, ובהם רובספייר עצמו. הוצאתו להורג הביאה את סוף שלטון הטרור אך לא את סוף השימוש בגיליוטינה. אנשים רבים הוצאו באמצעותה להורג גם אחרי המהפכה הצרפתית, האחרון שבהם בשנת 1977, ארבע שנים בלבד לפני ביטול עונש המוות במדינה. אחד ממפעילי הגיליוטינה בצרפת של המאה ה-20 הוציא להורג במהלך הקריירה למעלה מ-300 איש. הוא עצמו ירש את משרתו מאביו, שנשחק מעודף עבודה. גם מחוץ לצרפת הופעלו גיליוטינות: בגרמניה הנאצית נרצחו באמצעותן 20,000 איש.

קלונימוס - שיחה 10:04, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[]

עכשיו הקטע טוב. יכול להיות שהמשפט האחרון מיותר. Tzafrir - שיחה 11:41, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[]
בקריאה שניה, מסכים אתך. זה קצת לא קשור. קלונימוס - שיחה 11:53, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[]
הפוך. צריך לחדד. הקטע מנסה לומר, שאנשים מזהים את הגיליוטינה עם שלטון הטרור של המהפכה הצרפתית, אבל היא לא קשורה לטרור ולא למהפכה הצפתית. היא גם שרדה את המהפכה, וגם לא השליטה טרור. המשפט האחרון אומר, שהיא גם לא בהכרח צרפתית. אומרים ישנה - שיחה 14:18, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[]

אם כבר...

בתקופת שלטון הטרור של רובספייר, במהלך המהפכה הצרפתית, נערפו ראשי כ-17,000 איש בגיליוטינה - אחד האחרונים בהם היה רובספייר עצמו. על כן נוטים לראות בגיליוטינה עצמה את סמל שלטון הטרור של רובספייר. אולם הגיליוטינה הוכנסה לשימוש בכדי שההוצאות להורג יגרמו פחות סבל לנידון. הטרור היה קלות שליחת האנשים להוצאה להורג והמסיבות בהוצאות להורג - לא שיטת ההריגה. מה גם, שצרפת המשיכה להשתמש בגיליטינות 183 שנים אחרי סוף שלטון הטרור. אחרון המומתים בה שם היה בשנת 1977 - ארבע שנים בלבד לפני ביטול עונש המוות במדינה. לאחד ממפעילי הגיליוטינה בצרפת של המאה ה-20 היה הספק של 300 ראשים בקריירה, והוא ירש את משרתו מאביו, שנשחק מעודף עבודה. גם מחוץ לצרפת הופעלו גיליוטינות. שלטון הטרור של גרמניה הנאצית רצח בעזרתן יותר אנשים מרובספייר.

אומרים ישנה - שיחה 14:40, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[]

צו מעצר דרך מסך הקולנועעריכה

תיק אודסה הוא ספר מתח מאת פרדריק פורסיית', שפורסם לראשונה בשנת 1972, ומספר על הרפתקאותיו של עיתונאי גרמני צעיר, המנסה לאתר פושע נאצי, ממחוללי השואה. בתחקיר לכתיבת הספר השתתף צייד הנאצים שמעון ויזנטל. בשנת 1974 עובד הספר לסרט קולנוע מצליח בבימויו של רונלד נים, ובכיכובם של ג'ון ווייט, מקסימיליאן של ושמואל רודנסקי. הסרט תרם לחשיפת הפושע הנאצי אדוארד רושמן, שהתחבא בזהות בדויה, בבואנוס איירס. שכניו זיהו אותו על המסך, ונגשו למשטרה המקומית, וזו נגשה לשגרירות מערב גרמניה, כדי שתוציא בקשת הסגרה.

האתגר בכתיבת הקטע היה לא לסטות מהסיפור הזה לסיפורים מעניינים אחרים על ה"איש". כמו, למשל, שמערכת המשפט של אוסטריה עשה הכול, שוב ושוב, כדי כן לאפשר לו לברוח ולהתחבא. גם כמו הסיפור על מה שהוא בדיוק עשה בשואה והסיפור על דרך מותו מפחד המעצר. אומרים ישנה - שיחה 20:15, 4 בספטמבר 2021 (IDT)[]

לא לזה התכוון המשוררעריכה

קטע נחמד מפורטל מוזיקה:

את השיר "בשנה הבאה" כתב אהוד מנור לזכר אחיו, יהודה וינר, שנהרג במלחמת ההתשה בשנת 1969. מנור התכוון להשתמש בביטוי "בשנה הבאה" באופן אירוני, כהבטחה שלעולם לא תקוים, בדומה לביטוי השגור "אחרי החגים". מנור מספר בשיר על דברים שנהג לעשות עם אחיו בילדותם, ולמעשה מקונן על כך שלעולם לא יחזרו. נורית הירש לא קלעה לכוונתו של מנור והעניקה לשיר לחן שמח שהפך אותו לשיר שמבטא תקווה, ומנור בחר להשאיר לחן זה עם המשמעות השונה שנוצרה.

תוספת שקראתי בעיתונות, לאחרונה, ואני שוקל להוסיף לקטע:

הליך דומה עבר על הפזמון "ילדים זה שמחה" מאת יהושע סובול ושלמה בר. הלחן השמח הפך שיר, שמוחה על כך, שקיום את האידאולוגיה הציונית מוביל לעוני, לשיר, שמציג גידול עשרים ילדים בדירת שני חדרים, כהתגלמות האושר.

אומרים ישנה - שיחה 15:33, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[]

קטע נחמד. היתי משאיר בלי התוספת הקצרה. הקטע העיקרי חד, ברור וכיפי. גילגמש שיחה 23:30, 10 בספטמבר 2021 (IDT)[]
מסכים עם גילגמש. עם זאת, שמעתי פעם את אהוד מנור (כבר לא זוכר איפה, בהרצאה כלשהי) שסיפר איך נורית הירש שכנעה אותו לשנות את אופי השיר, כך שלהבנתי לא מדובר על טעות שלה. קלונימוס - שיחה 10:50, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[]
כפי שכתבתי בפרק בשנה_הבאה#תולדות_השיר, השיר מתאר את כמיהתו של מנור לבלות זמן נוסף עם אחיו המנוח, בדומה לשיר Sunny, שכתב בובי הב בשנת 1963 בעקבות הירצחו של אחיו הגדול הרולד. שני השירים אינם אירוניים, כי אם מבקשים תקווה מתחתית השכול. לפי ההסכת "שיר אחד", גם כפל המשמעויות בשיר 'ילדים זה שמחה' ליווה אותו מראשיתו ([21]) ואינו תולדה של אי הבנה או מחלוקת בין המשורר לבין המלחין. ליאור पॣ • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ב • 23:09, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[]

מוזיאון הביוב בביוב של פריזעריכה

במוזיאון הביוב של פריז מוסבר מבנה מערכת הביוב המורכבת של פריז. המבקרים במוזיאון לומדים את מיקום מפלסי הביוב השונים בפריז וכיצד מתוחזקת המערכת, תוך הליכה בצמוד לחלק מצנרת הביוב. הסיור כולל מעבר מעל תעלות ביוב פעילות, המקורות ברשתות. מעל תעלות אלו מוצגת היסטוריית מערכת המים והביוב של העיר, במגוון היבטים, כולל איורים מתקופות שונות. כמו כן, כולל הסיור תעלות ביוב עתיקות נטושות, ומוצגים בו אמצעים לניקוי תעלות ביוב, הכוללים סירות וכדורים גדולים, הנגררים בתעלה. במהלך הסיור אסור לאכול, ובסיומו יש לשטוף ידיים ביסודיות.

אומרים ישנה - שיחה 01:02, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[]

לא מספיק מעניין. הרי אפשר היה להחליף את כל הקטע במשפט "בפריז ישנו מוזיאון ביוב". חמויישֶה - שיחה 09:37, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[]
הקטע מסביר, שהמוזיאון לא רק מסביר על ביוב. המוזיאון גם מוליך אנשים כמעט בביוב, בתנאי הגיינה ירודים. זה ייחודי. אומרים ישנה - שיחה 15:23, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[]
בעיני מתאים לפורטל, אבל לא לעמוד הראשי. גילגמש שיחה 15:35, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[]

רעמסס השני התקבל בפריז בטקס ממלכתיעריכה

עוד קטע שמצע חן בעיניי, מהפורטלים:

רעמסס השני היה מגדולי מלכי מצרים העתיקה ויתכן שהיה אותו "פרעה", ששלט בימי יציאת מצרים. המומיה של רעמסס התגלתה בעמק המלכים, ונשמרה במצרים. בשנת 1974 הבחינו מדענים כי מצבה של המומיה מדרדר, וכי היא נרקבת והולכת. הוחלט לשלוח את המלך לפריז, לשם בחינה בידי מומחים. על פי דרישות החוק הצרפתי המומיה קיבלה דרכון בו צויין מקצועה כמלך מת, והתקבלה בפריז בכבוד מלכים, לרבות מסדר צבאי, שנערך לכבודה בשדה התעופה לה בורז'ה. המדענים בפריז מצאו כי על המומיה התיישבה פטריה, והצליחו להסיר את הנגע. כיום ניתן לראות את המומיה במוזיאון המצרי בקהיר.

אומרים ישנה - שיחה 21:36, 29 באוגוסט 2021 (IDT)[]

יפה. אפשר גם להוסיף כי הכינו עבורו דרכון מיוחד, בו צוין מקצועו כ"מלך (מת)". מקורעמיחישיחה 11:32, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[]
היתי מסיר את הקטע על יציאת מצרים כי התארוך של יציאת מצרים, גם אם הייתה, מאוד לא ברור ויש כל מיני אפשרויות לכאן ולשם. לגבי שאר הקטע - מצוין. גילגמש שיחה 15:37, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[]
בגלל זה מופיעה המילה "נחשב". עדיף לחבר לאנשים את המידע החדש, למידע שכבר יש להם. אולי צריך לעדן את העניין. אומרים ישנה - שיחה 15:43, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[]
עידנתי את הכתוב. האם עכשיו זה בסדר? אומרים ישנה - שיחה 16:04, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[]
האם אתה מציע לכתוב "... לשם בחינה בידי מומחים. על פי דרישות החוק הצרפתי המומיה קיבלה דרכון בו צויין מקצועה כמלך מת, והתקבלה בפריז בכבוד מלכים, לרבות..."? אומרים ישנה - שיחה 15:43, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[]
מצוין. פיקנטי ומעניין. קלונימוס - שיחה 10:53, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[]

הציור המפורסם, "משמר הלילה", אין שום קשר ללילהעריכה

קטע שמצאתי בפורטל אמסטרדם, נראה לי שהוא מספיק טוב לדף הראשי:

הציור, "משמר הלילה", או בשמו המלא, המיליציה של קפטן פרנס באנינג קוך, שצייר רמברנדט, הושלם בשנת 1642 ומתאר את המיליציה של קפטן קוך (לבוש בשחור ואדום) וסגנו וילם ואן רויטנבורך. כיום מוצגת היצירה ברייקסמוזיאום, שבאמסטרדם. ציפוי לקה כהה על התמונה היכהה אותה, וכך זכתה לכינוי "משמר הלילה" - אף שאין מדובר בסצנה לילית.

אומרים ישנה - שיחה 14:55, 29 באוגוסט 2021 (IDT)[]

יפה! (גם הציור). צריך לעבות קצת את הקטע. להוסיף באמצע משהו על כך שלמרות שזוהי אחת התמונות המפורסמות של רמברנט, מזמין התמונה התאכזב ממנה ולא שילם עליה? Tzafrir - שיחה 17:34, 29 באוגוסט 2021 (IDT)[]
הקטע הבא באותו פורטל באמת דן בסוגיה הזו. אבל לא נראה לי שזה מספיק טוב לדף הראשי. הרבה יצירות אמנות והרבה אמנים הקדימו את זמנם. 84.94.43.230 20:07, 29 באוגוסט 2021 (IDT)[]
מצוין. אני לא חושב שצריך להגדיל את הקטע. קצר וקולע. גילגמש שיחה 20:28, 29 באוגוסט 2021 (IDT)[]
  בעד אם כי כן הייתי רוצה לראות איך יראה הקטע עם עוד משפט או שניים כפי שכתב צפריר. חמויישֶה - שיחה 09:39, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[]
"... וסגנו וילם ואן רויטנבורך. בזמן יצירתה, נחשבה התמונה למשונה, משום שלא כל פרצופי הדמויות נראים בה בשלמותם. לכן מזמיני התמונה סרבו לשלם עליה. אולם כיום מוצגת היצירה במוזיאון רייקסמוזיאום היוקרתי, שבאמסטרדם, לאחר שנמרח עליה ציפוי לקה כהה לשם הגנה. הציפוי היכהה..." אומרים ישנה - שיחה 15:51, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[]

שיכון לדגים צעיריםעריכה

בסרט הקולנוע, "גבעת חלפון אינה עונה", שצולם בשנת 1976, ויקטור חסון (שייקה לוי) רודף אחרי סרג'ו קונסטנסה (ישראל פוליאקוב) אל המילואים, כדי שסרג'ו יחזיר לו את הכסף, ששילם לו תמורת מגרש לבנייה, שנמצא מערבית לקו החוף של ישראל. אולם בסקר ארכאולוגי תת-ימי, שבוצע בשנת 1985, הארכאולוגים דווקא כן מצאו סימנים למגורי אדם שם. הם מצאו שרידי שישה יישובים, כ-400 מטר מערבית לחוף, בין עתלית לחיפה. חוקרים איטלקיים העלו השערה, כי היישובים חרבו בגל צונמי אדיר. אולם בכפר הנאוליתי בעתלית-ים ובשאר היישובים האלו לא נמצאו עדויות להרס גדול ופתאומי, וגם השלדים שנמצאו שם אובחנו כמתים ממחלות שונות; לא מפגיעות חפצים קהים. דווקא הארכיאולוג הישראלי, אהוד גלילי, הבין שיישובים אלו עברו תהליך שקיעה הדרגתי תחת המים, כפי שכל איטלקי מכיר כיום, מהעיר ונציה. זהו תהליך, בו תכיפות ההצפת היישוב בגאות, ה"אקווה אלטה", עולה מעשור לעשור.

אומרים ישנה - שיחה 20:16, 28 באוגוסט 2021 (IDT)[]

איפכא מסתברא ברכבת בבאר שבעעריכה

אחת מפנינות התיירות של באר שבע היא תחנת הרכבת הטורקית המושבתת, בה נמצא הקטר 70414 – קטר קיטור גדול, כמו זה שבפזמון המפורסם שיר הקטר. הפזמון מספר על קטר חזק ויעיל, מתחנת הרכבת של באר שבע, שהזדקן, נחלש וננטש. הקטר המוצג לקהל אינו ממש אותו קטר מהשיר. כל קטרי הקיטור הגדולים שהיו בישראל נגרטו לאחר שיצאו משימוש. עיריית באר שבע יבאה את הקטר מאספני רכב בבריטניה. גם המספר המקורי של הקטר המוצג שונה ל-70414, כדי להתאימו לפזמון. למעשה, גם תחנת הרכבת מהשיר היא בכלל לא התחנה הטורקית המושבתת, שליד העיר העתיקה של באר שבע. בוידאו קליפ המקורי של שיר הקטר, משנת 1958, מופיעה תחנת תחנת הרכבת באר שבע – צפון / אוניברסיטה (לפני שהוקמה לידה אוניברסיטת בן-גוריון). תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע הושבתה עוד בשנת 1927. בשנות ה-50, כשחיים חפר כתב את שיר הקטר, תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע הייתה מקום כה דל פעילות ושקט, עד שצה"ל הציב שם בסיס של יחידת ההאזנות של חיל המודיעין, שהקשיבה למתרחש בכל חצי האי סיני, במהלך מבצע קדש.

אומרים ישנה - שיחה 19:54, 25 באוגוסט 2021 (IDT)[]

יפה. שיניתי ניסוחים קלים והשמטתי משפט שלא מוסיף מידע חשוב. בנוגע לסוף הקטע - מי אמר שיחידת האזנות אפשר להקים רק במקום שקט ודל פעילות? הם הרי לא מקשיבים לרוח, הם מאזינים באמצעות מכשירי האזנה. מישהו יודע אם באמת יש קשר בין הדברים? חמויישֶה - שיחה 09:25, 26 באוגוסט 2021 (IDT)[]
אני ממש לא מבין בהתנהלות יחידת ההאזנה. פשוט העתקתי מה שהיה כתוב בערך על אותה תחנת רכבת. הניחוש שלי הוא, שהיחידה האזינה לגלי רדיו, שתורגמו לגלי קול רק בחדר העבודה. אבל גם חדר העבודה של המאזינים אמור להיות שקט - כמו אולפן הקלטות. אולי גם הרבה מכשור חשמלי מקומי מפריע לגלי רדיו רחוקים וחלשים להיקלט? אומרים ישנה - שיחה 20:36, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[]

הציפורים רואות עולם יפה משלנועריכה

הקטע הבא הוא שליש מתוך קטע בו דנו בעבר. את הקטע הארוך והישן דחינו, בזמנו, כי הוא היה כבד מדי. בדיעבד, צריך היה למחוק ממנו את שני השלישים האחרונים, ואת זאת עשיתי כעת.

למיני בעלי חיים שונים יש ראיית צבעים שונה. אחד הגורמים לשוני זה הוא מספר סוגי המדוכים (תאי קליטת אור היום) המצויים ברשתית העין. למרבית הקופים, וגם לאדם, יש שלושה סוגי מדוכים. לכל סוג יש רגישות יחודית לאור באורכי גל שונים. לכן, עבור מרבית בני האדם, אפשר לצבוע על נייר לבן ייצוג לכל הצבעים שהם רואים, בערבוב של דיו שחור ודיו משלושה "צבעי היסוד". לעומת זאת, למרביתם של שאר היונקים יש רק שני סוגי מדוכים, והם רואים את העולם פחות צבעוני מאיתנו. מבחינה זו, ראייתו של כלב הבית, למשל, דומה לראייתו של אדם עם דלתוניזם (סוג נפוץ של עיוורון צבעים חלקי). באותו אופן, למרבית העופות יש ארבעה סוגי מדוכים, והן רואות את העולם צבעוני יותר מאתנו. בז מצוי, לדוגמה, מבדיל בין צבעי כתמי השתן של מכרסמים שונים.

84.94.43.230 20:11, 18 באוגוסט 2021 (IDT)[]

זה רעיון נחמד אבל הניסוח רחוק מלהיות מושלם. הקטע לא מפרט מה הוא המדוך הרביעי וכתוב בצורה מעט שטחית. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:23, 18 באוגוסט 2021 (IDT)[]
אני מקבל את הערתך. לפי שעה, שיפרתי את הניסוח. אני רוצה להוסיף גם משפט נוסף, שמסביר, שמרבית היונקים רואים צבע כמו אנשים שנשרפו להם המדוכים הכחולים בכוויות אור אולטרא סגול, אבל אני מחפש לזה לפחות סימוכין בויקיפדיה עצמה. אוסיף גם משפט או שניים שמסביר איך העופות מחלקות את הספקטום הנראה גם לנו, ליותר צבעים, מיד כשאמצא את המידע. זאת אומרת, אם וכאשר אמצא את המידע. תודה על הביקורת הבונה. 84.94.43.230 07:30, 19 באוגוסט 2021 (IDT)[]
לגבי המדוך הרביעי, ממש לא בטוח שיש לו אותו תפקוד אצל כל עוף ועוף. נראה שחלק מהעופות רואה אותו אור שאנו רואים, רק מפריד אותו ליותר צבעים, וחלק אחר של העופות רואה חלק ממה שעבורנו הוא אולטרא סגול - עבורנו לא נראה בכלל. הוספתי משפט דוגמה על מה שבז מצוי רואה, ואנו לא רואים. 84.94.43.230 11:53, 19 באוגוסט 2021 (IDT)[]
רגיש בעיקר לאדום ורגיש בעיקר לירוק? הערך מדוך לא סבור כך. כמעט שני שליש מהמדוכים הם מדוכים "אדומים". רוב השאר הם מדוכים "ירוקים" ורק חלק קטן הם מדוכים "כחולים". האדומים והירוקים רגישים בפועל לספקטרום די דומה (הערך אף משתדל להמנע מהשמות הללו). Tzafrir - שיחה 07:54, 19 באוגוסט 2021 (IDT)[]
טופל. תודה. 84.94.43.230 08:29, 19 באוגוסט 2021 (IDT)[]
הקטע הזה טוב אבל לא בטוח שמתאים לעמוד הראשי. זה מקצועי מדי. אולי לפורטל ביולוגיה או רפואה? גילגמש שיחה 08:40, 19 באוגוסט 2021 (IDT)[]
1. הוספתי משפט, שכולי תקווה שהוא מסביר את העניין להדיוטות. כמו כן, שיניתי מספר משפטים נוספים מאותה הסיבה.
2. בפורטלים ישנן גרסאות של הקטע הזה, ואם נשפר את הקטע, אך עדיין נחשוב שהוא מקצועי מדי לעמוד הראשי, נוכל לעדכן גרסה בפורטלים.
תודה. 84.94.43.230 11:29, 19 באוגוסט 2021 (IDT)[]

גרסה מעניינת מאוד לקטע הזה מפורטל פמיניזםעריכה

ראו הגירסה הפשוטה יותר, למטה.

בעין האדם יש שלושה סוגים של מדוכים - תאים הקולטים אור יום. בכל סוג של מדוך יש סוג ייחודי לו של חלבון, בשם "אופסין". כל סוג אופסין בעל רגישות ייחודית לאור באורכי הגלים שונים, שהאדם יכול לראות. לכן, עבור מרבית בני האדם, אפשר לצבוע על נייר לבן ייצוג לכל הצבעים והגוונים שהם רואים, בערבוב של דיו שחור ודיו משלושת "צבעי היסוד". הגנים המקודדים לשלושת סוגי האופסין מצויים על כרומוזום ה-X. ומכיוון שלגברים יש רק עותק אחד של כרומוזום X, מוטציה שתשבית את הגן לאחד האופסינים, תהפוך את הגבר לעיוור צבעים חלקי. (אם כי הסיבה הנפוצה לעיוורון צבעים חלקי באדם היא מוטציה שמקלקלת גן אחר, שקשור בראיית צבעים, ומצוי גם הוא על כרומוזום X). לעומת זאת, מוטציה, שתשבית עותק אחד של אחד מסוגי האופסינים, לא תשנה את ראיית הצבעים של האישה. זאת משום, שלנשים יש שני כרומוזומי X, כך שיש להן עותק גיבוי לכל גן של כל סוג אופסין. אלא שלא כל המוטציות משביתות את הגנים. יש מוטציות בגן לאופסין, שמשנות את אורכי הגל להן הוא מגיב. גבר, שהעותק היחיד לגן של אחד האופסינים שלו עבר כזו מוטציה, יראה צבעים באופן די דומה לנורמה. עבורו, עדיין יהיו שלושה "צבעי יסוד", גם אם אחד מהם יהיה מעט שונה מהנורמה. אולם אצל אישה, שאחד מעותקי אחד הגנים שלה לאחד האופסינים עבר כזו מוטציה, יהיו ארבעה סוגים שונים של אופסין. עבורה יהיו ארבעה "צבעי יסוד", והיא תבדיל בין הרבה יותר גוונים מכפי שמבדילים מרבית בני האדם.

אומרים ישנה - שיחה 14:18, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[]

מצאתי חלק מהמידע בויקיפדיה. מיד אתקן את הקטע לפיו. אומרים ישנה - שיחה 10:08, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[]
לא הבנתי למה חשוב שהגנים הרלוונטיים נמצאים על כרומוזום X. גם לגברים יש כרומוזום X. גילגמש שיחה 10:29, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[]
מיד אתקן את הקטע בהתאם להערתך. תודה. אומרים ישנה - שיחה 10:39, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[]
לפי מכון דווידזון, האדם מבדיל בין עשרה מיליני גוונים. https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D אומרים ישנה - שיחה 10:38, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[]
אני לא בטוח שהקטע הזה נכון מבחינה עובדתית. למה מוטציה צריכה לגרום ל4 סוגי אופסין ולא נניח לעשרה סוגים? ומה הקשר בין זה שיש עותק אחד לשני עותקים? גם בעותק אחד יכולה להיות מוטציה. גילגמש שיחה 12:11, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[]
זה די פשוט. לגבר יש שלושה גנים לאופסין, שלכל אחד מהם עותק אחד. לאישה רגילה יש שלושה גנים לאופסין, שלכל אחד מהם שני עותקים. אם עותק אחד משתנה, אצל גבר נשארים שלושה גנים. פשוט אחד מהם השתנה טיפה. אצל אישה משתנה אחד העותקים במוטציה, אך בן זוגו לא משתנה. כך יש לה שני זוגות של עותקים זהים וזוג נוסף של עותקים שונים. סך הכול ארבעה שונים. תיאורתית יכולים להיות לה שישה סוגים שונים של אופסין, אם יש לה שלוש מוטציות. אומרים ישנה - שיחה 12:47, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[]
מקור:

Published: June 2001 Richer color experience in observers with multiple photopigment opsin genes Kimberly A. Jameson, Susan M. Highnote & Linda M. Wasserman Psychonomic Bulletin & Review volume 8, pages244–261 (2001)Cite this article

7268 Accesses

88 Citations

29 Altmetric

Metricsdetails

Abstract Traditional color vision theory posits that three types of retinal photopigments transduce light into a trivariate neural color code, thereby explaining color-matching behaviors. Thisprinciple of trichromacy is in need of reexamination in view of molecular genetics results suggesting that a substantial percentage of women possess more than three classes of retinal photopigments. At issue is the question of whether four-photopigment retinas necessarily yield trichromatic color perception. In the present paper, we review results and theory underlying the accepted photoreceptor-based model of trichromacy. A review of the psychological literature shows that gender-linked differences in color perception warrant further investigation of retinal photopigment classes and color perception relations. We use genetic analyses to examine an important position in the gene sequence, and we empirically assess and compare the color perception of individuals possessing more than three retinal photopigment genes with those possessing fewer retinal photopigment genes. Women with four-photopigment genotypes are found to perceive significantly more chromatic appearances in comparison with either male or female trichromat controls. We provide a rationale for this previously undetected finding and discuss implications for theories of color perception and gender differences in color behavior. אומרים ישנה - שיחה 13:02, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[]

אני חולק בתוקף על הטענה כי "זה די פשוט". זה ממש לא פשוט, לא מתמצה בדפוס הביטוי של אופסינים במדוכי הרשתית ואפילו לא מתמצה בעיבוד המתקדם יותר של מידע חזותי ע"י תאי עצב רבים אחרים ברשתית. גרעין הברך הצדי וקליפת המוח הראייתית מוסיפים רבדים של ציפיות מוקדמות המשפיעים על תפיסת הצבע בפועל, המשתנה בין אנשים בצורה מגוונת בהרבה מכפי שנטען בקטע הנוכחי. עיין למשל בהרצאה עדכנית זו. צפייה נעימה ושבת שלום, ליאור पॣ • י"ט באלול ה'תשפ"א • 13:35, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[]
דרסתי את הגסת המקור עם גרסה מעודכנת, שמפרטת את העיקר, ומכילה פחות טפל. העניין כן פשוט. אם משהו לא פשוט, זה ההסבר שלי. לא החומר עצמו. החומר, עצמו, מאוד פשוט. אומרים ישנה - שיחה 14:18, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[]
ברור שלראיית צבע יש הרבה רובדים. אבל ההתעסקות ברובד הספציפי הזה בלבד, כן אמורה להיות פשוטה. אומרים ישנה - שיחה 14:20, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[]
מערכת הראייה האנושית מורכבת ביותר ובכלל זאת גם תפיסת הצבע שלה. אם ברצונך לטעון אחרת, אבקש שתמציא מאמר סקירה עדכני התומך בטענתך, ולא מחקר בודד מלפני עשרים שנה שלא טוען זאת כלל. הרי לפניך דוגמא לסרטן המצויד בתריסר סוגים שונים של תאים רגישים לצבע, הפורסים ספקטרום רחב יותר מזה הנראה לעין האנושית. האם הסרטן הזה רואה טוב יותר ממך? ראשית, המדד "טוב יותר" לא מוגדר היטב ושנית, המחקר הנדון מעלה כי הסרטן המסכן מסוגל להפריד פחות גוונים ממך. פרופסור נועם סובל טען בשעתו כי גם חוש הריח האנושי לא נופל בביצועיו מזה של כלבים, למרות שהאף שלהם מפותח משלנו, אבל אני פחות מתמצא בנוירוביולוגיה של חוש הריח (ותתרן באופן אישי). קריאה נעימה, ליאור पॣ • כ' באלול ה'תשפ"א • 16:57, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[]
גרסה פשוטה יותר

תופעת עיוורון הצבעים החלקי מוכרת לציבור. אך רק מעטים מודעים לקיומה של התופעה ההפוכה. כשם שעיוור צבעים חלקי מבדיל בין פחות צבעים וגוונים, משמבדילים רוב האנשים, ישנן נשים, שמבדילות בין יותר צבעים ויותר גוונים, משמבדילים רוב האנשים. בעין האדם יש שלושה סוגים של מדוכים - תאים הקולטים אור יום. בכל סוג של מדוך יש סוג ייחודי לו של חלבון, בשם "אופסין". כל סוג אופסין בעל רגישות ייחודית לאור באורכי הגלים שונים, שהאדם יכול לראות. לכן, עבור מרבית בני האדם, אפשר לצבוע על נייר לבן ייצוג לכל הצבעים והגוונים שהם רואים, בערבוב של דיו שחור ודיו משלושה "צבעי היסוד". הגנים המקודדים לשלושת סוגי האופסין מצויים על כרומוזום ה-X. רק לנשים יש שני כרומוזומי X. לכן, רק לנשים שני עותקים מכל גן לכל סוג אופסין. אם אחד העותקים של אחד מהגנים לאחד מסוגי האופסין ישתנה במוטציה מאוד מסוימת, שתשנה את רגישותו לאורכי גלי אור שונים, לאישה זו יהיו ארבעה סוגי אופסין. ניסויים מורים כי חלק קטן מהנשים, שהן בעלות ארבעה סוגי אופסין מבדילות בין יותר צבעים וגוונים מכפי שמרבית בני האדם מבדילים.

אומרים ישנה - שיחה 17:57, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[]

יותר טוב אבל יש בעיה עם הקביעה שרק לנשים יש 2 כרומוזומי X. מה לגבי תסמונת קליינפלטר? גילגמש שיחה 20:27, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[]
גם גבר עם תסמונת קליינפלטר יכול להיות בעל התופעה ההפוכה לעיוורון צבעים חלקי, כשם שגם גבר עם תסמונת קליינפלטר יכול להוולד חי עם תסמונת רט. אלא שלא הזכרתי זאת כי זה בטל בשישים אלף. אומרים ישנה - שיחה 20:41, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[]
כן, אבל כעת הניסוח לא מדויק. בכל אופן, אין לי דעה חד משמעית לגבי הקטע הזה. אני צריך לחשוב עליו עוד. גילגמש שיחה 21:36, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[]
מחקתי את המילה "רק". כעט זה יותר מדויק, ואני מקווה שזה מספיק מובן. אומרים ישנה - שיחה 11:10, 28 באוגוסט 2021 (IDT)[]
בסך הכל בסדר. הוספתי פסיק. אני מקווה שיהיו תגובות נוספות. אולי משתמש:ליאור, שהגיב כבר, ירצה לומר משהו. גילגמש שיחה 12:07, 28 באוגוסט 2021 (IDT)[]
המשפט האחרון בקטע ("אישה כזו תבדיל בין יותר צבעים וגוונים מכפי שמרבית בני האדם מבדילים") שגוי, כמוסבר כאן. ליאור पॣ • כ"ד באלול ה'תשפ"א • 23:03, 31 באוגוסט 2021 (IDT)[]
לא לגמרי שגוי. רק שגוי ב23/24 מהמקרים, במדגם של 24. (אני לא יודע אם מדגם של 24 גדול מספיק להסיק מסקנות, כי זה תלוי גם בשונות הסטטיסטית הפנימית בתוך אוכלוסיית הניסוי. יכול להיות שזה כן מדגם גדול. לא יודע.) בכל מקרה אפשר, פשוט, להוסיף לקטע את המילים "חלק קטן" או "חלק". מיד אוסיף אותן. הנה החלק הרלוונטי של האבסטרקט, ותודה על ההשקעה בלמידת הנושא לצורך הקטע.
However, 1 of 24 obligate carriers of deuteranomaly exhibited tetrachromatic behavior on all our tests; this participant has three well-separated cone photopigments in the long-wave spectral region in addition to her short-wave cone. We assess the likelihood that behavioral tetrachromacy exists in the human population. 84.94.43.230 09:22, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[]
צר לי לקלקל את המסיבה, אולם פרשנותך לממצאי המאמר אינה נכונה והקטע עודנו שגוי. ויקיפדיה אינה הבמה המתאימה למחקר מקורי, לרבות פרשנות מקורית (ושגויה ככזו) של מאמרים. ליאור पॣ • כ"ד באלול ה'תשפ"א • 10:53, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[]
לעניות דעתי, זה מהשכתוב במאמר. (ובכל מקרה, לא תהייה לי מסיבה על הקטע הזה. לא אם הוא יתקבל ולא אם הוא ידחה. אני לא מנסה לנצח אף אחד.). אומרים ישנה - שיחה 13:38, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אם המאמר ההוא לא מספיק ברור, הנה סקירה עדכנית יותר המאשרת את ממצאיו. הנוסח הקיים של הקטע שגוי ואיני יודע איך אפשר לשקם אותו. ליאור पॣ • כ"ה באלול ה'תשפ"א • 16:33, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[]
דווקא תקציר המאמר הקודם היה ברור מאוד. לעומת זאת בתקציר המאמר הזה לא כתוב שם שום דבר חד משמעי. גם לא דו משמעי. כתוב שהם ידברו על התופעה בהמשך המאמר. אבל אי אפשר להגיע משם להמשך המאמר. אומרים ישנה - שיחה 22:39, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אולי כך זה מובן יותר / מקובל יותר?עריכה

אנומליות גנטיות מגוונות גורמות לאנומליה תפקודית בראיית הצבע. אחת האנומליות האלו מכונה, שלא בצדק, "עיוורון צבעים חלקי דיכרומטי קל". אדם עם כזו תופעה, אמנם מתקשה להבדיל בין חלק מהצבעים, שמרבית האוכלוסייה האנושית מבדילה ביניהם, אך מצד שני, הוא מבדיל בקלות בין צבעים, שמרבית האוכלוסייה האנושית מתקשה להבדיל ביניהם. זאת ועוד. יש מדענים שטוענים, כי בחלק קטן מהמקרים, בנותיו של אדם כזה מבדילות בין הרבה יותר צבעים מכפי שמבדיל האדם הנורמטיבי.

ברשתית העין יש חלבונים קולטי אור, הקשורים לראיית צבעים, ונקראים פוטופסינים. בעין האדם הנורמטיבי יש שלושה סוגים של פוטופסינים, ולכן צבעי העולם נראים לו, כאילו הם מורכבים משלושה צבעי יסוד. גם אצל בעל "עיוורון צבעים חלקי דיכרומטי קל" יש שלושה סוגים של פוטופסינים. אלא שהגן המקודד לאחד הסוגים, מקודד לסוג נדיר באדם, במקום לסוג שכיח באדם. הגנים לפוטופסינים נמצאים על כרומוזום X. לכן בתו של אדם כזה, ירשה ממנו גנים ל"עיוורון צבעים חלקי דיכרומטי קל", ומההורה שני, מרבית הסיכויים הם, שהיא ירשה גנים נורמטיביים. כך לבת יש ארבעה סוגים של פוטופסינים. לכן לבת יש קלט חושי ראשוני, שמבדיל בין הרבה יותר צבעים, מאשר זה של האדם הנורמטיבי. אולם לרוב, אחרי שמערכת העצבים מעבדת המידע הראייתי, עושר הצבעים העל-אנושי, שנקלט בפוטופסינים, לא מגיע לתודעת הבת.

אומרים ישנה - שיחה 17:28, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[]

אולי כך?עריכה

האופסין הוא חלבון שמגיב לאור. מדענים מכירים מעל אלף סוגי אופסינים. אחדים מהם מצויים ברשתית עין האדם. שלושה מתוכם מעורבים בראיית צבעים: פוטופסין לגלי אור ארוכים, ששיא רגישותו לאור אדום, פוטופסין לגלי אור בינוניים, ששיא רגישותו לאור ירוק ופוטופסין לגלי אור קצרים, ששיא רגישותו לאור כחול. לעכברים נורמליים יש רק שני פוטופסינים, והם מבדילים בין פחות צבעים מכפי שמבדיל האדם. אולם ניסויים הוכיחו, כי עכברים שהושתל להם גן לפוטופסין מסוג שלישי, כפי שיש לאדם, זיהו הרבה יותר צבעים מעכברים נורמליים. זאת למרות שדבר לא השתנה במערכת עיבוד מידע הצבע, באותם עכברים. האם אדם, שיש לו ארבעה סוגי פוטופסינים, במקום שלושה, יבדיל בין יותר צבעים מכפי שמבדיל אדם נורמלי? לאמהות ולבנות של בעלי עיוורון צבעים מסוג דוטרנומליה יש ארבעה פוטופסינים שונים ופעילים. ממדגם של 24 נשים כאלה, אחת הוכיחה יכולת זיהוי צבעים טובה בהרבה מהנורמה, באופן מובהק.

2.53.30.96 10:23, 9 בספטמבר 2021 (IDT)[]

נשים רואות עולם צבעוני יותר מגברים

אפשר גם לפשט וגם לדייק:

בממוצע, נשים רואות עולם צבעוני יותר מגברים. שתי ההפרעות הנפוצות בראיית הצבעים באדם הן עיוורון צבעים חלקי מסוג דלטוניזם אדום-ירוק והפרעת דוטרנומליה. במרבית האוכלוסיות האנושיות, שיעור הלוקים תופעות אלו הוא בערך 13 אחוז מהגברים ו-1.7 אחוז מהנשים. הבדל תפוצת התופעות בין המגדרים נובע מכך, שהתופעות מורשות בפגמים בגנים, המצויים על כרומוזום X. לגברים יש רק כרומוזום X אחד. לכן באוכלוסייה בה, לדוגמה, עשרה אחוז מכרומוזומי ה-X הפגומים, שיעור הגברים שאין להם עותק תקין של הגנים יהיה גם הוא 10%, ושיעור הנשים שאין להן עותק תקין של הגנים יהיה אחוז אחד. אנשים עם דלטוניזם מזהים פחות צבעים מאשר אנשים עם ראייה נורמטיבית. לעומת זאת, לאנשים עם דוטרנומליה יש רק רגישות שונה לצבעים מהנורמה. הם, אומנם, מזהים פחות גוונים ממרכז הקשת, אבל הם מזהים יותר גוונים מהקצה האדום-כתום שלה. השאלה המעניינת היא האם אישה, שלאחד מהוריה יש ראיית צבעים נורמטיבית ולשני יש דוטרנומליה מזהה יותר גוונים משמזהה אדם נורמלי. שהרי לאישה כזו יש עותק אחד נורמטיבי של מערכת גנטית לראיית צבעים ועותק שני, שמאפשר יותר רגישות לגוונים אדומים וכתומים. הקלט הראשוני ברשתית שלה אכן יכיל הבדלים בין יותר גוונים מכפי שקולטת רשתית של אדם נורמלי. השאלה היא אם עושר זיהוי הצבעים הזה מגיע, אחרי עיבוד המידע לתודעה. מדענים שבדקו 24 נשים כאלו גילו אצל אחת מהן יכולת מובהקת כזו.

אומרים ישנה - שיחה 09:31, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]

התוכל בבקשה להביא מקור לטענה כי "בממוצע, נשים רואות עולם צבעוני יותר מגברים"? אם הטענה הזו נסמכת על השכיחות העודפת של עיוורון צבעים בקרב גברים, הרי היא שקולה לטענה כי "בממוצע בישראל, חיילים משרתים בסביבות גבוהות ורטובות יותר מאשר חיילות" בהסתמך על העובדה שבצה"ל משרתים יותר טייסים וחובלים מאשר טייסות וחובלות. העובדה הזו לא מלמדת דבר על החייל השכיח, שאינו טייס או חובל. באופן דומה, תפיסת הצבע שלי ושלך אינן מושפעות כלל מכך שיש גברים הסובלים מסוגים כאלה ואחרים של עיוורון צבעים. כמו כן, הבאתי בפניך מספר מאמרים עדכניים המלמדים כי מגוון האופסינים ברשתית אינו תנאי מספיק לתפיסת צבע תפקודית, אך במקום לקבל את הממצא הזה אתה מעוניין לספר לקוראינו דווקא על המקרה האנקדוטלי הבודד של אישה אחת בודדת המוכרת למדע עם תפיסת צבע חריגה לטובה. לכן אני חושש שהנוסחים הקיימים של הקטע הזה עדיין מטעים את קוראינו. חג שמח, ליאור पॣ • כ"א בתשרי ה'תשפ"ב • 19:54, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]
עיוורון צבעים שכיח בהרבה בגברים מאשר בנשים. זו עובדה שנלמדת בכל קורס מבוא לגנטיקה, לביולוגים שנה א' באוניברסיטה. זו עובדה שהוכחתי כאן, ומוכחת בכל מקום. ולגבי אותה אישה, כל המידע עליה ממאמר, שאתה הבאת. האם אתה בטוח שקראת את המאמרים שהבאת?
כל הסוגים של עיוורון הצבעים הרשתי התורשתי המולד באדם מורשים בכרומוזום X. לכן שכיחותם בגברים גבוהה בהרבה משכיחותם בנשים. מי שלא מבין את העובדה הביולוגית הבסיסית הזו, לא יודע ביולוגיה בסיסית. צר לי. אומרים ישנה - שיחה 20:49, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]
הבהרה: אין בי שום כעס. ראשית, חלק מהביקורת של ליאור מאוד בונה, ובזכותה הקטע כן השתפר. שנית, גם אם שום קטע על עיוורון צבעים לא יגיע לעולם לדף הראשי של ויקיפדיה, בזכות ליאור קראתי מאמרים על התופעה, והעמקתי את ידיעותי. תודה לכולם. אומרים ישנה - שיחה 06:30, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[]
ראשית, אני מעריך מאד את תרומתך למיזם ומודה לך על שבזכותך למדתי שיש סרטנים הנעזרים בקיטוב מעגלי כדי להימנע מחילופי מהלומות. אני נטפל לקטע המוצע רק מאחר והוא מטעה את קוראינו. לשמחתי, היו לי מורים מצוינים למערכת הראייה האנושית ולביוסטטיסטיקה (פרופ' דניאל לוי ופרופ' אלי גפן, בהתאמה). הראשון חשף אותי למורכבות מעוררת ההשתאות של מערכת הראייה האנושית, לרבות תפיסת הצבע האנושית. אני שב ומציע לך להקשיב להרצאה המצוינת הזו ולאמירות החד-משמעיות הנאמרות בה: תפיסת הצבע שלנו הרבה יותר מורכבת מכפי שתיארת (6:35). גם אם תעקור למישהו את העין ותמדוד את תגובת הרשתית שלו לאורכי גל שונים, לא תוכל לחזות מהי תפיסת הצבע של האדם לו שייכת העין (31:20). מערכת הראייה סתגלנית דיו כדי לפצות על הבדלים עצומים ברגישות הספקטרלית במרחב ובזמן, ומאפשרת לי ולך להבין זה את זה למרות שהצבעים שאני רואה שונים מהצבעים שאתה רואה (44:00, 51:30, 1:02:15, וכל המצגת עד לאותן נקודות). אם תקשיב עד הסוף הוא מתייחס ספציפית גם לנשים טטרכרומטיות בתשובה לאחת משאלות הקהל.
לא צריך לקחת קורס בביוסטטיסטיקה כדי להבין שההיסק "בממוצע, נשים רואות עולם צבעוני יותר מגברים" מתוך הנתון "עיוורון צבעים שכיח בהרבה בגברים מאשר בנשים" הוא שגוי לחלוטין. אם יש לך כדור שחור אחד בכד עם מאה כדורים לבנים ועשרה כדורים שחורים בכד אחר עם תשעים כדורים לבנים, לא ניתן להסיק מכך שהכדורים בכד השני אפורים יותר בממוצע. השכיחות הגבוהה יותר של כדורים שחורים בכד ב' לא משפיעה על צבעם של הכדורים הלבנים באותו כד, כשם שהשכיחות הגבוהה יותר של עיוורון צבעים בגברים לא משפיעה על תפיסת הצבע של שאר הגברים. בדיוק בשביל זה יש לוחות שכיחות. חג שמח! ליאור पॣ • כ"ב בתשרי ה'תשפ"ב • 17:17, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[]
תודה. ועדיין, ראיית הצבעים היא נושא מרתק ומפתיע. גם התורשה שלו מעניינת. לכן זה מוזר מאוד, שאוסף "הידעת?" הכללי לא מכיל שום קטע על הנושא. מה דעתך לנסח בעצמך כזה קטע. לא בהכרח לתקן את הקטע שלי. פשוט להציע קטע חליפי על הנושא.
ובלי קשר, אתה יכול להתיחס לעוד קטעים פה, לטוב ולרע. אומרים ישנה - שיחה 21:47, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[]
טוב ונחמד, אנסה את מזלי. האם תעדיף קטע על אפקט סטרופ, על קיטוב מעגלי בסרטנים ממין Gonodactylaceus falcatus [22], על ראייה עיוורת או על נושא אחר? הייתי שמח לתאר את האשליה המוצגת באיור 7 כאן, אך איני מכיר גירסה חופשית של האיור. תודה, ליאור पॣ • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 14:13, 29 בספטמבר 2021 (IDT)[]
כתבתי קטע על קיטוב מעגילי בסרטנים, אבל שמתי אותו רק בפורטל פיזיקה ובפורטל בעלי חיים. אפילו לא חשבתי להעלות אותו לפה, כי זה קטע ארוך. הוא צריך להסביר בפשטות מה זה בכלל קיטוב, לפני שהוא מתחיל לדבר על הסרטנים. קבל אותו:

אם תקשור קצה חבל לעץ, תמתח את החבל, ותחזיק את קצהו השני בידך, תוכל ליצור גל בחבל. אם תזיז את ידך מהר, בעת יצירת הגל, תיצור גל שאורכו קצר, ואם תזיז את ידך לאט, אורך הגל יהיה ארוך. אם תזיז את ידך מעלה ומטה בעת יצירת הגל, תיצור גל שקיטובו אנך לרצפה, ואם תזיז את ידך ימינה ושמאלה, קיטוב הגל יקביל לרצפה.

תכונות הגלים בחבל קיימות גם בגלי האור. אורך גל האור הנקלט בעינינו מבוטא בתודעתנו כצבע. אורך הגל הכי ארוך שהאדם רואה הוא 700 ננומטר, והוא בקבוצת אורכי הגל, הנראים לנו בצבע אדום. אורך הגל הכי קצר שהאדם רואה הוא 300 ננומטר, והוא בקבוצת אורכי הגל, הנראים לנו בצבע סגול. אולם לעין האנושית רגישות נמוכה ביותר לקיטוב האור. איננו מבדילים בין עצמים לפי קיטוב האור, המגיע אלינו מהם. בניגוד אלינו, חסילוני גמל שלמה כן מבדילים בין עצמים כאלו. הדבר מאפשר להם לראות יצורים שעבורנו הם שקופים. ישנו אפילו מין של חסילוני גמל שלמה, שמבדיל בין עצמים, שקיטוב האור מהם משתנה עם הזמן בכיוון השעון או נגדו (קיטוב מעגלי). אומרים ישנה - שיחה 19:36, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[]

לעניות דעתי, הקטע לא צריך להסביר מהו גל, אורך גל או קיטוב. בשביל זה יש ערכים בוויקיפדיה. הוא גם לא צריך לציין את טווח אורכי הגל אליהם רגישה העין האנושית, ודאי לא בדיוק שווא של ננומטר אחד שממילא אינו כה מדויק במציאות. מה גם שהתחום 0.3-0.4 מיקרון משתייך לפי ההגדרה המקובלת לקרינה על סגולית ולא לאור סגול נראה. כמו כן, דיונונים נעזרים בקיטוב כדי לצוד טרף שקוף [23] אך לא מצאתי סימוכין לכך שכך נוהגים גם סרטנים סטומטופודיים. בנוסף, הניסוח "קיטוב האור מהם משתנה עם הזמן בכיוון השעון" עלול לגרום לקוראינו לחשוב שהקיטוב משתנה עם הזמן, בעוד שבפועל הוא בסך הכל חג בניצב לכיוון התקדמות האור, ממש כשם שקיטוב קווי לא משתנה עם הזמן. אין הבדל מבחינה זו בין קיטוב מעגלי על גופן של חיפושיות לקיטוב המעגלי על גופם של סרטני Gonodactylaceus falcatus [24]. לבסוף, יש כמה מינים נוספים של סטומטופודים המבחינים בקיטוב מעגלי [25],[26],[27],[28]. המין המסוים הזה נבדל מהם בכך שהוכח לגביו שהוא מסוגל לאפיין לחלוטין את קיטוב האור בכל אופניו ולהיזהר מזכרים אחרים בעזרת הקיטוב המעגלי שלהם. ליאור पॣ • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ב • 00:12, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[]

האיש שחלם להיות אסיר עולםעריכה

צ'ארלס מנסון נולד לעבריינים, ומאז שנת 1949 החל להיעצר ולהיאסר שוב ושוב בעוון גנבה, הונאה וסרסרות. בשנת 1967, לאחר שהשלים עשר שנות מאסר בעוון הפרת תנאי שחרורו ממאסר קודם, שידול לזנות וזיוף המחאה בנקאית, הוא שוחרר מן הכלא. זאת למרות, שהתחנן בפני הנהלת הכלא להישאר שם, בטענה שהכלא הוא ביתו. בשנת 1969 הוא עמד בראש כת, שביצעה תשע רציחות, בארבעה אתרים נפרדים. מנסון הורשע בשבעה מעשי רצח ממדרגה ראשונה, ונגזר עליו גזר דין מוות. אולם בשל ביטול זמני של עונש המוות בקליפורניה, גזר הדין הומתק למאסר עולם. מנסון אכן ריצה את מאסר העולם, פשוטו כמשמעו. הוא אכן מת בכלא, בשנת 2017. אולם מדינת קליפורניה דווקא ניסתה להמתיק גם עונש זה. מנסון היה מועמד לשחרור על תנאי, הן בשנת 2007 והן בשנת 2012, אך בשתי הזדמנויות אלו הוא סרב להגיע לשימוע.

84.94.43.230 14:07, 9 באוגוסט 2021 (IDT)[]

מצוין! אהבתי מאוד. גילגמש שיחה 14:23, 9 באוגוסט 2021 (IDT)[]
סביר, אבל אני מרגיש לא נוח להפוך פושעים לגיבורי תרבות. Tzafrir - שיחה 18:53, 10 באוגוסט 2021 (IDT)[]
א. יש קטעי הידעת על השואה ועל הנאצים. כך שהאיש הזה כסף קטן לעומתם. ב. הקטע לא מציג את האיש כמושא להערצה. הקטע מעלה סימני שאלה על מערכת המשפט והענישה. 84.94.43.230 20:23, 10 באוגוסט 2021 (IDT)[]
מעולה! אהבתי. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 20:26, 10 באוגוסט 2021 (IDT)[]
אחלה קטע! מעניין מאוד. ג'ון בונהם המלך! (yiftaa | דברו!) 13:34, 14 באוגוסט 2021 (IDT)[]
  בעד. אני חושב שכדאי להוסיף משפט שמסביר שהוא לא דמות סהרורית שולית. הוא הפך לאייקון תרבות עם לא מעט מעריצים. אולי אפשר לכתוב "למרות, ואולי בגלל היותו אדם רע באופן חריג, הפכו שמו ותמונתו של מנסון חלק מתרבות הפופ האמריקנית." חמויישֶה - שיחה 12:19, 19 באוגוסט 2021 (IDT)[]
אני מפחד, שבשביל כזו תוספת, נצטרך להסביר גם שהוא מוזיקאי, ונסטה מהנושא. 84.94.43.230 12:29, 19 באוגוסט 2021 (IDT)[]

שיא ישראלי באתלטיקה טוב יותר מהשיא האמריקאיעריכה

ארצות הברית נחשבת לאחת המעצמות הגדולות בעולם באתלטיקה קלה אם לא הגדולה שבהן, בעוד ישראל נחשבת למדינה חלשה וממועטת הישגים בענף. עם זאת, ב-1972 נוצר מצב ייחודי בו השיא הישראלי במקצוע באתלטיקה קלה היה טוב יותר משיא ארצות הברית באותו מקצוע - זאת כאשר אסתר רוט-שחמורוב קבעה זמן של 13.17 שניות בריצת 100 מטר משוכות במקצה המוקדמות באולימפיאדת מינכן (1972), תוצאה טובה יותר מהשיא האמריקאי החדש שנקבע באותה אולימיפאדה. מצב זה, שבו שיא ישראלי במקצוע אתלטיקה קלה היה טוב מהשיא האמריקאי, שרר שבע שנים תמימות. ב-1976 שיפרה רוט שחמורוב את שיאה וקבעה אותו על 12.93. רק ב-1979 הצליחה אצנית אמריקאית לרדת מגבול ה-13 שניות בריצה זו, ולקבוע תוצאה טובה יותר מהשיא הישראלי של רוט-שחמורוב באותה עת, שעמד על 12.93 שניות ונקבע ב-1976. כיום שיא העולם בריצה זו (12.20 שניות) מוחזק בידי אמריקאית (קנדרה הריסון), ואילו שיאה הישראלי של רוט-שחמורוב נשבר רק ב-2002 בידי אירנה לנסקי. שיאה הישראלי של לנסקי, שמחזיק מעמד עד היום (2021), מפגר אחרי השיא האמריקאי, שהוא גם שיא העולם, בהפרש גדול של 60 מאיות השנייה.

עוד קטע לכבוד האולימפיאדה. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 00:45, 27 ביולי 2021 (IDT)[]

יפה. שיניתי מעט את הניסוח שבילבל אותי. חמויישֶה - שיחה 10:58, 27 ביולי 2021 (IDT)[]
נחמד אבל הניסוח עדיין מבלבל ודורש שיפור. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 17:54, 27 ביולי 2021 (IDT)[]
הצעה אחרת לניסוח:

ארצות הברית נחשבת לאחת המעצמות הגדולות בעולם באתלטיקה קלה אם לא הגדולה שבהן, בעוד ישראל נחשבת למדינה חלשה וממועטת הישגים בענף. עם זאת, ב-1972 נוצר מצב ייחודי בו השיא הישראלי במקצוע באתלטיקה קלה היה טוב יותר משיא ארצות הברית באותו מקצוע - זאת כאשר אסתר רוט-שחמורוב קבעה זמן של 13.17 שניות בריצת 100 מטר משוכות במקצה המוקדמות באולימפיאדת מינכן (1972), תוצאה טובה יותר מהשיא האמריקאי החדש שנקבע באותה אולימיפאדה. שיאה הישראלי של רוט-שחמורוב, ששופר על ידה מספר פעמים עד שהתייצב על 12.93 שניות ב-1976, היה טוב מהשיא האמריקאי במשך שבע שנים תמימות - רק ב-1979 הצליחה אצנית אמריקאית לרדת מגבול ה-13 שניות בריצה זו, ולקבוע תוצאה טובה יותר מהשיא הישראלי. כיום שיא העולם בריצה זו (12.20 שניות) מוחזק בידי אמריקאית (קנדרה הריסון), ואילו שיאה הישראלי של רוט-שחמורוב נשבר רק ב-2002 בידי אירנה לנסקי. שיאה הישראלי של לנסקי, שמחזיק מעמד עד היום (2021), מפגר אחרי השיא האמריקאי, שהוא גם שיא העולם, בהפרש גדול של 60 מאיות השנייה.

Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 21:08, 27 ביולי 2021 (IDT)[]

מצוין. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:34, 27 ביולי 2021 (IDT)[]
קטע מוצלח. Tzafrir - שיחה 10:17, 28 ביולי 2021 (IDT)[]
אפשרי בהחלט.   בעד. 84.94.43.230 16:45, 31 ביולי 2021 (IDT)[]

הכיצד קשה יותר להבדיל דווקא בין דברים מגוונים יותר?עריכה

אחת היכולות של התפישה הראייתית האנושית היא זיהוי דמויות. בציור המפורסם, "הכלה והחותנת" (משמאל) ניתן לזהות דיוקן אישה צעירה או דיוקן אישה זקנה. (רמז: השרשרת שעל צוואר הצעירה יכולה להיתפש גם בתור הפה של הזקנה, והאוזן של הצעירה בתור העין של הזקנה). מחקרים גילו, שצופים צעירים בתמונה זו, נוטים לזהות תחילה את דמות הצעירה, ואילו צופים זקנים נוטים לזהות תחילה את הזקנה. המדענים טוענים שקיימת תופעה דומה אצל עדי ראייה בבתי משפט – ככול שהעד דומה יותר במראהו לחשודים, כך קל לו יותר לזהות אותם נכונה. לכן, למשל, לעד ממוצא ילידי אירופאי, קל יותר להבדיל בין חשודים לבנים מאשר בין חשודים שחורי עור. זאת למרות שאנשים, שמוצאם מאפריקה שמדרום לסהרה, מגוונים יותר מבחינה גנטית מאשר אנשים שמוצאם אירופאי. ככלל, ככול שאוכלוסייה אנושית ילידית, מרוחקת יותר מאפריקה שמדרום לסהרה, המגוון הגנטי בה יורד. זוהי תוצאה של התופעה מתחום הגנטיקה של האוכלוסיות, שמכונה "אפקט המייסד" – אוכלוסייה שנוסדה בידי פרטים בודדים (למשל קבוצה קטנה שהיגרה מאפריקה לאירופה) תכיל רק את המגוון הגנטי שהיה בין פרטים אלו. כמו כן, באוכלוסייה קטנה במיוחד, חלק מהמגוון הגנטי ילך לאיבוד. באותו אופן, גם מגוון ההגאים בשפות ילידות הולך ויורד ככול שאוכלוסיית דוברי השפה רחוקה מאפריקה שמדרום לסהרה. במערב אפריקה שמדרום לסהרה יש שפות בעלות כ- 100 הגאים, ואילו בשפות של ילידי דרום דרום אמריקה יש כעשרה.

77.126.53.237 10:31, 21 באוגוסט 2020 (IDT)[]

אמנם מעניין, אבל עניין המגוון הגנטי ארוך ומכביד על הקטע. אני גם לא בטוח שהוא קשור, שכן יתכן שאנשים יהיו שונים מאד במראה למרות דימיון גנטי ולהפך. אפשר לעצור את הקטע אחרי הטענה על כך שעדים לבנים מתקשים יותר להבחין בין חשודים שחורים. מעניין אותי לראות מקור לשתי הטענות - גם צעירים/מבוגרים בציור הכלה והחותנת, וגם שחורים לבנים בבית המשפט. חמויישֶה - שיחה 14:31, 27 באוגוסט 2020 (IDT)[