ויקיפדיה:הידעת?/המתנה

ראשי

דיונים

חברי המערכת: עורכי המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה).

מיזם החלפת קטעי הידעת?

• הדף הראשי
• דף המערכת
• רשימת המתנה
• דיונים שלא הושלמו:
  • בעלי קישורים אדומים
  • חסרי מקורות
  • דיונים תקועים
• ארכיון אחרון
• רשימת הקטעים
  • מאגר הידעת? לחגי ישראל
• תבניות

כשלב ראשון להצעת קטע "הידעת?" או להסרת קטע קיים, יש להציגו בדף המתנה זה. כאן יערכו דיונים בקטעים שהוצעו ויוחלט אם לקבלם ולהציגם. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים אלו ולהשפיע.

הוספה

נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בתחילת סעיף מספר אחת. לא בסופו. זה הנוהל החדש. ראו את דף השיחה

סיפורו של עבד

פארח במהלך מירוץ בשנת 2008.

סר מוחמד "מו" פארח הוא אתלט בריטי, אלוף אולימפי, שזכה במדליות רבות ותארי ניצחון רבים מאוד. פארח נולד בשנת 1983, בשם חוסיין עבדי קאהין, בסומלילנד. אביו נהרג במלחמת אזרחים, כשהיה בן ארבע, ואמו שלחה אותו לג'יבוטי, שם נחטף לבריטניה, בזהות הבדויה "מוחמד פארח". באנגליה הוא אולץ לעבוד כעובד משק בית, ולא למד בבית ספר עד גיל 12, עד שרשויות הרווחה התערבו, והעבירו אותו למשפחת אומנה. גרסה זו של ילדותו חשף פארח לראשונה בסרט תיעודי, בשנת 2022. לפני פרסום זה, הוא נהג לספר את סיפור הכיסוי, שהכתיבו לו חוטפיו, מחשש שתישלל ממנו האזרחות הבריטית.

לפי הערך בויקיפדיה האנגלית, אפשר להציג כבר את טענותיו של האיש על עברו, כעובדה. אומרים ישנה - שיחה 15:48, 18 במרץ 2023 (IST)

אני בעד, אבל אני חושב שצריך להוסיף גם תקציר של "גרסת הכיסוי":

פארח במהלך מירוץ בשנת 2008.

סר מוחמד "מו" פארח הוא אתלט בריטי, אלוף אולימפי, שזכה במדליות רבות ותארי ניצחון רבים מאוד. פארח נולד בשנת 1983, בשם חוסיין עבדי קאהין, בסומלילנד. אביו נהרג במלחמת אזרחים, כשהיה בן ארבע, ואמו שלחה אותו לג'יבוטי, שם נחטף לבריטניה, בזהות הבדויה "מוחמד פארח". באנגליה הוא אולץ לעבוד כעובד משק בית, ולא למד בבית ספר עד גיל 12, עד שרשויות הרווחה התערבו, והעבירו אותו למשפחת אומנה. גרסה זו של ילדותו חשף פארח לראשונה בסרט תיעודי, בשנת 2022. לפני פרסום זה, מחשש שתישלל ממנו האזרחות הבריטית, הוא נהג לספר את סיפור הכיסוי שהכתיבו לו חוטפיו, ולפיו הוא נולד במוגדישו לאב בריטי ואם סומלית, ובגיל שמונה עבר להתגורר בבריטניה, שם עבד אביו כיועץ מערכות מידע.

חמויישֶה - שיחה 14:20, 19 במרץ 2023 (IST)

סבבה. משתמש אומים ישנה, מחוץ לחשבון. 2A0D:6FC7:20A:59CF:A066:315B:AEBF:49E8 19:22, 19 במרץ 2023 (IST)

בעד ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 08:42, 20 במרץ 2023 (IST)

בעד הגרסה המעודכנת ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 15:43, 21 במרץ 2023 (IST)

בעד ארז האורז • שיחה 15:46, 21 במרץ 2023 (IST)

קנדומים עתיקים

מקור: סיכום פיסקה מהערך "קונדום".

קונדום גברי מחוץ לאריזתו

הקונדומים הראשונים היו עשויים צמר ובדים אחרים, ולא היו יעילים כלל. הם תוארו במחקר, שפרסם הרופא האיטלקי, גבריאל פלופיו, בשנת 1564. הם נטבלו בתמיסה כימית ויובשו טרם השימוש בהם. הם כיסו רק של עטרת הפין, וכדי לסייע בשימוש בהם, פיסות בד אלה הוחזקו על ידי סוג של רצועה, שהייתה מחוברת אליהן. במחקרו, עוסק פלופיו בעגבת, והוא מציין כי שימוש בקונדומים יכול למנוע הידבקות בה. עם זאת, נהוג להניח כי הקונדומים היעילים הראשונים היו עשויים ממעי כבש.

אומרים ישנה - שיחה 16:49, 7 במרץ 2023 (IST)

נגד מעניין, אך עלול להרתיע משתמשים הצופים בעמוד הראשי. ארז האורז • שיחה 15:47, 21 במרץ 2023 (IST)

מי עדן במפרץ עדן

הנוסח העדכני מופיע מטה

בסרט בלאק הוק דאון, נראים החיילים האמריקאים במוגדישו שותים מבקבוקי מותגי המים הישראליים "מי עדן". לכאורה, לא אמור להימצא מוצר ישראלי בסומליה, החברה בליגה הערבית ונחשבת מדינת אויב לישראל. ההסבר לכך הוא שיוצרי הסרט, המתעד את קרב מוגדישו משנת 1993, רצו שיהיה נאמן למציאות. ואכן, אספקת המים של הלוחמים בסומליה הייתה בין היתר על ידי חברות ישראליות כמו "מי עדן" ו"נביעות". בתמונה שצולמה במוגדישו בשנת 1993, מופיעה בפינה הימנית אריזת שישית בקבוקי מי עדן (לחצו להגדלה).

בר 👻 שיחה 12:15, 20 בפברואר 2023 (IST)

1. שכחת לחתום.
2. בנוסח הנוכחי של הקטע, לדעתי הוא לא מספיק מפתיע עבור העמוד הראשון, ואפשר לצרפו למדור הידעת של פורטל קולנוע.
3. אולי אפשר להוסיף לפתיחה, שבסומליה לא משוווקים לרוב מוצרים ישראליים או משהו כזה, אבל גם זה רק יצמצם במעט את חוסר ההפתעה.

אומרים ישנה - שיחה 17:53, 17 בפברואר 2023 (IST)

נגד. א. אין דבר מיוחד בזה שיוצרי סרט רוצים שיהיה נאמן למציאות. ב. מדובר במאורע שנראה לשברירי שניות בסרט, כך שהתייחסות אליו תהיה מאד פרובנציאלית. "הי, יש שם נביעות. זה שלנו נביעות..." חמויישֶה - שיחה 10:55, 19 בפברואר 2023 (IST)

אגב, התמונה המצורפת מדגישה עוד יותר את הפרובנציאליות. אני אמור להתלהב מלוגו קטנטן בעברית שמופיע בפינת הפרֶיים, ואם אמצא זכוכית מגדלת של שען עיוור אוכל לראות אותו... חמויישֶה - שיחה 16:51, 19 בפברואר 2023 (IST)

קיבלתי את הערותיכם ואשכתב את הקטע. כנראה זה לא היה ברור, אך הידיעה מפתיעה בעיניי בגלל העוינות בין המדינות. לא בגלל נאמנות למקור/"זה שלנו". אני חושב שזה משלב הן עובדה מפתיעה היסטורית (על האספקה הישראלית לצבא ארה"ב) הן תרבותית (מחווה בסרט בלאק הוק דאון)

בשל הסכסוך הישראלי-ערבי, לסומליה יחסי עוינות עם ישראל מיום הקמתה. המדינות מעולם לא קיימו יחסים דיפלומטיים ולמעשה, סומליה אפילו לא הכירה בישראל. בנוסף, היא משתתפת בחרם הערבי, ואינה מקיימת עם ישראל קשרי מסחר כלל. לכן, מוצרים ישראליים לא אמורים להימצא בסומליה. למרות זאת, בסרט זוכה האוסקר "בלאק הוק דאון", נראים החיילים האמריקאים במוגדישו שותים מבקבוקים של מותגי המים הישראליים "מי עדן" ו"נביעות". ההסבר לכך הוא שיוצרי הסרט, המשחזר את קרב מוגדישו משנת 1993, רצו שיהיה נאמן למציאות. ואכן הצבא האמריקאי, אשר חשש ממצב התברואה באפריקה, רכש אספקת מים ומזון ללוחמיו שבסומליה, מספקים ישראליים של משרד הביטחון. בתמונה שצולמה במוגדישו בשנת 1993, מופיעה בפינה הימנית אריזת שישית בקבוקי "מי עדן" (לחצו להגדלה).

בעד בר 👻 שיחה 12:15, 20 בפברואר 2023 (IST)

הנוסח החדש בהחלט טוב יותר. אבל לדעתי, עדיין, העניין פחות מדי מפתיע עבור הדף הראשי של ויקיפדיה. מקומו של הקטע, לדעתי, במדור "הידעת" של פורטל קולנוע. צר לי. נגד אומרים ישנה - שיחה 14:27, 20 בפברואר 2023 (IST)

אני חושב שזה מפתיע פעמיים: גם מבחינה היסטורית, על האספקה הישראלית לצבא ארה"ב בסומליה, וגם מבחינה תרבותית, במחווה בסרט זוכה האוסקר "בלאק הוק דאון". בר 👻 שיחה 14:44, 20 בפברואר 2023 (IST)

גם אני, עדיין, מסכים עם "אומרים ישנה". העניין בסרט הוא זניח שבזניחים. נשארים עם קטע שאומר "צבא ארצות הברית קנה לחייליו בסומליה מים מספקים ישראלים". נו. חמויישֶה - שיחה 15:13, 20 בפברואר 2023 (IST)

בעד חזק שלמה - שיחה 14:36, 22 בפברואר 2023 (IST)

אבנר אילנאי, יואל, Tshuva, hagay1000, ג'ייק, Deror avi ‏בעלי הידע בצבא אמרי אביטן, Nizzan Cohen, david7031, צור החלמיש, קפקא, מי-נהר, Neriah, biegel, בר, Ommnia, מגבל, SocialTechWorker, אורי פרקש, איתמראשפר בעלי הידע בציונות. בר 👻 שיחה 13:18, 23 בפברואר 2023 (IST)

האם מותר לאמץ קטע "תמונה מומלצת" בתור קטע "הידעת?"?

כי אם כן, אז תבנית:תמונה מומלצת 2 בפברואר 2023:

מיצב במרכז טירנה משנת 2013, המתאר את הבידוד שכפה הקומוניזם על בני האדם. המיצב מורכב מבונקר שהובא למקום, מרובע המגורים של הוג'ה, ומקטע מחומת ברלין.

הבונקרים באלבניה. במשך כ-40 שנה נבנו בהוראתו של הדיקטטור אנוור הוג'ה למעלה מ-700,000 בונקרים באלבניה. בונקר אחד לכארבעה תושבים ובממוצע 24 בונקרים לקמ"ר. במרכז טירנה הוצב ב-2013 מיצב (בתמונה), המתאר את הבידוד שכפה הקומוניזם על בני האדם. המיצב מורכב מבונקר שהובא למקום, מרובע המגורים של הוג'ה, ומקטע מחומת ברלין.

אומרים ישנה - שיחה 20:26, 2 בפברואר 2023 (IST)

ואם לא, אז:

בונקר גדול בגבול מקדוניה

אנוור הוג'ה, שהיה הדיקטטור של אלבניה הקטנה ודלת אוצרות הטבע, עמד בראש הפרטיזנים, ששחררו את ארצו משלטון איטליה. הוא הנהיג משטר קומוניסטי נוקשה, בנוסח סטלין, וניתק את הקשרים עם כל מדינה, שלא נהגה בדיוק כמוהו. כך ניתק עם ברית המועצות, לאחר שניקיטה חרושצ'וב יצא נגד משטרו של סטלין והנהיג את מדיניות ההפשרה, ובהדרגה ניתק את הקשרים עם כל מדינות העולם. בכדי להתמודד עם איומי עולם שלם של אויבים, נבנו בהוראתו, במשך כ־40 שנה בין 170,000 ל־750,000 הבונקרים באלבניה. דהיינו בממוצע בין 5.7 ל־24 בונקרים לקמ"ר או בונקר אחד לכל ארבעה עד 17 תושבים. כמו כן, כל משפחה כפרית הייתה אחראית על ניקיון הבונקר שלה, וכל תושב עבר מגיל 12 אימון בירי בקלצ'ניקוב.

אומרים ישנה - שיחה 11:14, 3 בפברואר 2023 (IST)

בעד לוגי ; שיחה 19:56, 5 בפברואר 2023 (IST)

אני בעד. אגב, הערך באנגלית לא נותן את כל קשת ההערכות של מספר הבנוקרים, אלא נותן מספר (בדומה לתמונה המומלצת) של 750 אלף. חמויישֶה - שיחה 17:39, 6 בפברואר 2023 (IST)

לדעתי, במקרים כאלו, אנחנו צריכים או להצמד לנוסח העברי, או לתקן את הנוסח העברי. אבל כל זמן שהמידע בערך העברי לא הובהר כשגוי, אנחנו צריכים ללכת לפי הערך העברי. אומרים ישנה - שיחה 11:10, 9 בפברואר 2023 (IST)

הקשר שבין הזואולוגיה וההלכה

פרה מזן הולשטיין, מפריסת פרסה ומעלת גירה

סדרת מכפילי הפרסה היא סדרה גדולה של יונקים. מאפיין עיקרי של סדרה זו, שממנו נגזר שמה, הוא מספר זוגי של אצבעות המכוסות בפרסות. מתוך חמש אצבעות הגפה, לכל מיני הסדרה, חסרה האצבע הראשונה, והשנייה והחמישית קטנות או לא קיימות, מה שמותיר שתיים או ארבע אצבעות. תת-סדרה בסדרת מכפילי הפרסה הם מעלי הגירה. כדי שבהמה תהיה כשרה לאכילה היא צריכה להיות מפריסת פרסה ומעלת גירה, ודרישה זו יוצרת חפיפה כמעט מושלמת עם תת-הסדרה הטקסונומית של מעלי הגירה בתוך סדרת מכפילי הפרסה. הסוסיים, הקרנפיים והטפיריים אינם כשרים, משום שאינם שייכים לסדרת מכפילי הפרסה, ותת-סדרת דמויי החזיר אינם כשרים, אף שהם מכפילי פרסה, משום שאינם שייכים לתת-סדרת מעלי הגירה. יוצאת מן הכלל היא משפחת הגמליים, השייכת טקסונומית למעלי הגירה ולמכפילי הפרסה, אך אינה כשרה לאכילה. התורה מחשיבה את הגמליים כבהמה שאינה מפריסה פרסה, ופרשנים רבים עמלו בהסבר הדבר.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • 20:04, 7 בנובמבר 2022 (IST)

הביטוי "חסרה האצבע הראשונה, והשנייה והחמישית קטנות או לא קיימות" מבלבל מאוד. אני מציע לכתוב משהו כמו "חסרה האצבע המורה, כמו כן, הזרת והאמה קטנות או חסרות". תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:20, 8 בנובמבר 2022 (IST)

האצבע הראשונה היא האגודל, השנייה היא האצבע (המורה), והחמישית היא הזרת, אבל כל זה נכון רק לבני אדם. בבעלי חיים אחרים לא נראה לי שמקובל להעניק שמות לכל אצבע. בכל מקרה, נראה לי שאנסח את הקטע מחדש, כדי שיהיה יותר קצר ויותר מעניין. אביתר ג' • שיחה • 14:28, 8 בנובמבר 2022 (IST)

הבעיה פה שכל הקטע מדבר ליד הנושא במקום עליו. אפילו התמונה היא של פרה במקום של גמל. אומרים ישנה - שיחה 14:37, 8 בנובמבר 2022 (IST)

אתה החלטת שהנושא הוא סימני הכשרות בהלכה, ואז הקטע באמת מדבר רק "ליד הנושא במקום עליו". לי הנושא הזה נראה פחות מעניין, ולכן אני כתבתי קטע "הידעת?" שהנושא שלו הוא התאמה מפתיעה בין מיון טקסונומי לבין סיווג הלכתי. לפי הנושא שלי, הקטע מדבר על הנושא וממש לא לידו. אביתר ג' • שיחה • 15:27, 8 בנובמבר 2022 (IST)

הסיבה הרשמית לזה שהסוס אינו כשר היא שהוא לא מעלה גרה, אם איני טועה... אומרים ישנה - שיחה 14:30, 8 בנובמבר 2022 (IST)

יש לך חוסר הבנה של כל החלוקה הטקסונומית. אתן דוגמה, ואז אני מקווה שיהיה ברור למה חשוב יותר לציין את זה שהסוס אינו ממכפילי הפרסה (כלומר, בלשון התורה, הוא אולי מפריס פרסה אבל לא שוסע שסע). ישנם כלי רכב יבשתיים וכלי רכב אוויריים. בתוך כלי הרכב האוויריים, ישנם כלי הרכב בעלי הכנפיים (מטוסים) וכלי הרכב בעלי המדחף (מסוקים). רק לשם הדוגמה (ולא באמת), דלק מטוסים מיועד רק לכלי הרכב האוויריים בעלי הכנפיים. כעת, אני רוצה להסביר למה דלק מטוסים לא מיועד לאמבולנסים. אני לא אגיד שהוא לא מיועד לאמבולנסים כי הם לא בעלי כנפיים. אני אומר שהוא לא מיועד לאמבולנסים כי הם בכלל לא כלי רכב אוויריים (וברור שאינם בעלי כנפיים). כנ"ל פה, מעלי הגירה הם תת-סדרה בתוך סדרת מכפילי פרסה. לכן, הסוס שאינו משתייך לכל הסדרה כולה, ודאי שאינו משתייך לתת-הסדרה שבתוכה. אביתר ג' • שיחה • 15:27, 8 בנובמבר 2022 (IST)

אינך אמור למחוק את דברי, כמו שאני לא אמור למחוק את דבריך. מעבר לזאת, אני לא רואה איך תוציא קטע "הידעת?" מהמידע הזה, עם הגישה הזו. הרצאה בטקסונומיה, שבסופה קישור רופף ולקוני להלכה, אינה קטע "הידעת?". צר לי. נגד. אומרים ישנה - שיחה 18:48, 8 בנובמבר 2022 (IST)

גם אינך יכול לנהל חלק מהדיון בהערות נסתרות, שרק מי שלוחץ על כפתור העריכה הכללי רואה. זה לא עובד כך. אומרים ישנה - שיחה 18:54, 8 בנובמבר 2022 (IST)

לא ניהלתי דיון. ניסיתי לנסח לעצמי משהו אחר, יותר טוב, כבסיס לקטע "הידעת?" שאכתוב בהמשך. כשראיתי שהזמן כלה והקטע לא נגמר, השארתי את הקטע הלא-גמור כהערה מוסתרת, כדי שמצד אחד יהיה לי נוסח שאוכל להמשיך, ומצד שני, לא יהיו פה גיבובים של קטעי "הידעת?" בלתי גמורים.

לגבי המחיקה, אתה צודק. הסרתי את סימון המחיקה. מצד שני, הסברתי למעלה מדוע הדברים שנאמרו שם בלתי מדויקים. אביתר ג' • שיחה • 18:13, 9 בנובמבר 2022 (IST)

כאן צריך תמונה של גמל.

לפי היהדות, כדי שבהמה תהיה כשרה לאכילה היא צריכה להיות מפריסת פרסה ומעלת גירה. חזירים, קופים וארנבים, למשל, אינם כשרים כי אינם מעלים גירה ואינם בעלי פרסות. הסוסיים, הקרנפיים והטפיריים, למשל, אינם כשרים, רק משום שאינם מעלים גירה. אולם הגמל אינו נחשב לכשר, למרות שהוא כן מעלה גירה וכן מפריס פרסה... כאן צריך לבוא ההסבר על מה היא פרסה וגם המחשה טקסונומית למיון המדעי לזה. התורה מחשיבה את הגמליים כבהמה שאינה מפריסה פרסה כאן צריך לבוא נימוק התורה או נימוקי הפרשנים או משהו כזה.

אומרים ישנה - שיחה 14:45, 8 בנובמבר 2022 (IST)

ניסיון נוסף, מקווה שהפעם זה "יעבוד". לקחתי כמה מן ההערות שלמעלה ושילבתי בקטע. את עניין הגמל השמטתי, כי גם ככה הקטע ארוך ועמוס. המעיין בערכים הרלוונטיים יוכל לראות שיטות שונות מדוע אינם כשרים.

פרה מזן הולשטיין, מפריסת פרסה, שוסעת שסע ומעלת גירה

לפי ההלכה, כדי שבהמה תהיה כשרה, היא צריכה להיות מפריסת פרסה, שוסעת שסע, ומעלת גירה. הסדר שבו מצוינים סימנים אלו, מתכתב באופן מדויק עם המיון המדעי של עולם הטבע. בעלי חיים רבים מקיימים את הסימן הראשון: כל בעלי החיים מסדרת מפריטי פרסה הכוללת את הסוסיים, הקרנפיים והטפיריים, הם בעלי פרסות. לכן נדרש הסימן השני – שוסעת שסע. לא מספיק שלבעל החיים יהיו פרסות. נדרש גם שפרסות אלו יהיו שסועות, וזה מתקיים רק בסדרת מכפילי פרסה. אצל מפריטי הפרסה, פרסה אחת מחברת את כל אצבעות הרגל, ואילו למכפילי הפרסה ישנן שתי אצבעות מופרדות, כך שהפרסה המכסה אותן שסועה. הסימן השלישי – העלאת גירה, מצמצם עוד את קבוצת הכשרות. ישנם שלושה תתי-סדרה בתוך סדרת מכפילי הפרסה – מעלי גירה, בעלי כרית ודמויי חזיר, ורק מעלי הגירה כשרים. כך, בתחילה נתקבלו שתי סדרות – מכפילי ומפריטי פרסה, אחר כך נשארה רק סדרת מכפילי פרסה, ובסוף נבחרה מכל הסדרה רק תת-סדרת מעלי הגירה.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • 19:33, 9 בנובמבר 2022 (IST)

נראה שכותבי התנך פירשו את המונח מעלי גירה בצורה יותר מרחיבה ממה שאנחנו מחשיבים היום. בספר דברים, פרק י"ד, פסוק ז' כתוב „לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם״. Tzafrir - שיחה 19:26, 13 בדצמבר 2022 (IST)

• נגד. לא מעניין. SigTif

חד-תאי שחכם יותר מצוות מהנדסים

Physarum polycephalum הוא שמו המדעי של פרוטיסט דמוי עובש. זהו חד־תאי, אשר מפגין יכולות זיכרון, קבלת החלטות ואפילו ציפייה לשינויים. חד־התא, מחוסר מערכת העצבים, מסוגל לפתור מבוכים (בתמונה), ובעיות עם סיבוכיות זמן מעריכית, בזמן ליניארי בלבד. דוגמה לבעיה שכזו, עימה מתמודד ביעילות, היא בעיית הסוכן הנוסע. כך למשל, באמצעות פיזור מזון על מצע אגר, באופן התואם למיקומי הערים המרכזיות ביפן, הצליח חד־התא, תוך שעות ספורות, לחקות את מפת הרכבות בין הערים באופן מדויק – בעיה עליה היו אמונים צוותים שלמים של מהנדסים.

בהמשך לבעיית הסוכן הנוסע, קטע שמתבסס על מחקר שפורסם ב-nature‏[1]. מקורות : [2][3] [4], והערך Physarum polycephalum‏. Matankic - שיחה 15:32, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

מי שפתר את הבעיה אינו חד תא בודד אלא מושבה של מספר אדיר של חד תאיים כאלו, הקשורים זה לזה. יתכן שבמושבה יש יותר תאים מאשר במוח האדם. אולי. אומרים ישנה - שיחה 17:25, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

מה שאני הבנתי, שזה תא אחד בודד שיכול לגדול ולגדול. Matankic - שיחה 17:47, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

אז לא. מה שמצולם זו מושבת תאים כל כך גדולה, עד שאפשר להבחין בה בעין בלתי מזויינת, ממרחק של מאה או מאתיים מטר. זה בשום אופן לא תא בודד. זו מושבה של המוני יצורים בודדים, שמשתפים פעולה. 87.69.6.4 18:50, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

באמת שאני לא יודע.. ב-nature נכתב "Physarum polycephalum is a large amoeba-like cell consisting of a dendritic network of tube-like structures", אני מתייג את יונה בנדלאק, Aziz Subach,מנחם.אל, PurpleBuffalo‏, Tshuva, נחש קטן, יאיר דב, Gidip, פעיל למען זכויות אדם, אליגטור, Squaredevil, MathKnight‏, פרצטמול, assafn, דוב בעלי הידע בביולוגיה. Matankic - שיחה 19:08, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

הפתרון שלו למבוך הוא בדיוק פתרון של מודל מחשוב לא דטרמניסטי (ר’ NP (מחלקת סיבוכיות)): דואגים למספיק חומרה (כמות לא לינארית) ומכסים את כל המסלולים האפשריים, ברגע שיש תשובה חיובית, מחזירים אותה. מה שנראה מעניין כאן הוא יכולת התקשורת(?) שמאפשרת לנטוש ביעילות את כל שאר המסלולים כאשר מסלול מועיל אחד התגלה. Tzafrir - שיחה 17:48, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

את ה-"בזמן לינארי" לקחתי מהכתבה הזו, יכול להיות שזו טעות? Matankic - שיחה 18:24, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

• בעד. SigTif

כף רגלו השמאלית של הגנרל סנטה אנה - מועתק מפורטל היסטוריה

אנטוניו לופס דה סנטה אנה פרס דה לברון

אנטוניו לופס דה סנטה אנה (בתמונה) היה, רשמית, נשיא מקסיקו במשך 11 קדנציות לא רצופות. אך בפועל הוא היה הדיקטטור שלה במשך יותר מארבעים שנה. כמפקד הצבא, הוא הפסיד במלחמת העצמאות של רפובליקת טקסס, ובשנת 1838, כשפלשו הצרפתים למקסיקו, וסנטה אנה ניסה להשיב את כבודו האבוד, הוא נכשל גם בהדיפת הפולשים. יתרה מזאת, סנטה אנה עצמו נפגע מפגז, וכף רגלו נקטעה. לאחר המלחמה הוא הורה לבצע הלוויה צבאית וטקס קבורה ממלכתי לכף רגלו הכרותה. מאז הוא לא החמיץ הזדמנות לספר למקסיקנים, שהוא הקריב מגופו להגנת המולדת. בשנת 1842, לאחר שרוקן את האוצר המקסיקני, ברח סנטה אנה לקובה, והמורדים נאלצו לכלות את זעמם ברגל. הם הוציאו אותה מקברה, קצצו אותה, ופיזרו את השיירים לרוח. סנטה אנה חזר לזירה עם פרוץ מלחמת ארצות הברית–מקסיקו, בשנת 1846, ונכשל שוב בניהול המערכה, כשהוא משתמש ברגל חדשה משעם. אולם הוא נאלץ להפרד מהר גם מרגל זו, שנפלה שלל בידי האמריקאים, ולמרות ניסיונות להחזירה לבעליה, היא הפכה למוצג במוזיאון הצבאי של אילינוי.

אומרים ישנה - שיחה 16:45, 4 באוקטובר 2022 (IDT)

בעד, קטע מעניין. Matankic - שיחה 02:19, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

נגד, לא מספיק מעניין. חמויישֶה - שיחה 10:50, 19 בינואר 2023 (IST)

בעד לוגי ; שיחה 19:57, 5 בפברואר 2023 (IST)

• בעד. SigTif

כיצד נולד ניגון חסידי מזרחי?

יהודה קיסר, חבר להקת צלילי העוד.

מוזיקה מזרחית, מוזיקה ים תיכונית, או הזֶמֶר המזרחי הישראלי, היא סוגה מוזיקלית בזמר העברי, שנוצרה בישראל, ומבוססת על המוזיקה המסורתית של יהודים בני עדות ספרד והמזרח. האתנומוזיקולוג אדווין סרוסי רואה בפזמון "חנה'לה התבלבלה" את אחד השירים המכוננים של זרם זה. אולם, את מילות "חנה'לה התבלבלה" חיבר נתן אלתרמן האשכנזי, ללחן חסידי, דוגמת אלה שהיו נפוצים בפורים שפיל של יהודי מזרח אירופה. השיר עבר מספר גלגולים עד שהתפרסם באמצע שנות ה-70, בביצוע להקת צלילי העוּד. באותו אופן, הפזמון "ים השיבולים", אחד הלהיטים הבולטים של הגבעטרון, נתפש כמזוהה עם האשכנזיות ועם התנועה הקיבוצית בפרט. אך השיר נכתב בידי יצחק קינן שעלה ממרוקו, הולחן על ידי חיים אגמון, שמוצאו טורקי, ובוצע לראשונה על ידי חבורת הזמר של בית שאן, שרוב חבריה היו ממוצא מזרחי.

אומרים ישנה - שיחה 18:24, 24 בספטמבר 2022 (IDT)

לפי שני המקורות בערך ים השיבולים, השיר בוצע לראשונה על ידי הגבעטרון. כמוכן מדובר על שיר „ישראלי״ למהדרין (ברוח התרבות השלטת בארץ, שרק מאוחר יותר זוהתה כאשכנזית. בין השאר לאחר שבן גוריון הצליח להכחיד ביעילות את עיקר התרבות האשכנזית המקורית מהארץ). Tzafrir - שיחה 13:01, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

בערך עדיין כתוב שהשיר בוצע תחילה בידי חבורת הזמר של עיריית בית שאן, ואחר כך על ידי להקה צבאית. רק בסוף בידי הגבעטרון. אולי הגבעטרון הקליטו אותו לראשונה? בכל מקרה, אם אתה בטוח בטענתך, שנה את על הערך. לא רק את חלקו. 2.53.2.127 18:45, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

בינתיים דווקא כן מצאתי מקור לזה שהמבצעים הראשונים היו חבורת הזמר של עיריית בית שאן. שמתי את המקור בערך. אומרים ישנה - שיחה 22:00, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

ולגבי הטענה, שהתרבות שאשכנזי העליה השלישית זיהו כתרבות הישראלית החדשה, מזוהה כיום עם התרבות האשכנזית, הטענה הזו (בין אם היא נכונה ובין אם לא), לא סותרת את הנאמר בקטע. אומרים ישנה - שיחה 22:03, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

הנקודה היא שאותה חבורת זמר מבית שאן הייתה חלק מאותה תרבות „אשכנזית״ (למעשה: ישראלית). לשיריה היו השראה ממקורות חסידיים, רוסיים, ערביים, ועוד. זה די אנכרוניסטי לקרוא לה „אשכנזית״. Tzafrir - שיחה 23:28, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

נכון מאוד. זו בדיוק הטענה של הקטע. 2.53.2.127 08:52, 26 בספטמבר 2022 (IDT)

האם יש לך רעיון טוב יותר להמשך הקטע, החל מהמילים "באותו אופן"? אומרים ישנה - שיחה 12:09, 1 באוקטובר 2022 (IDT)

זכרים בהריון?!

שיפור הצעה ישנה של משתמש ביג ג'ון, בהתאם לביקורת שניתנה על אותה הצעה, בזמנה:

סוסון ים "בהריון"

בניגוד ליונקים ולעופות, אצל מרבית הדגים, תאי הזרע מפרים את הביציות או את הביצים במים הפתוחים, ולא בתוך גוף הנקבה. בין יוצאי הדופן מצויים סוסוני הים. בסוסון הים קיימת הזדווגות, שבמהלכה הנקבה מטילה את ביציה לתוך כיס הדגירה, הנמצא על בטנו של הזכר. שם הזכר מפרה אותן ושומר עליהן. בכיס מופיעות בלוטות עור, המספקות מזון לביצים, בהן מתפתחים העוברים במשך כארבעה שבועות. ככל שהם גדלים, הכיס הולך ותופח, ומראה זכר סוסון הים מזכיר את מראה נקבות היונקים ההרות (בתמונה).

אומרים ישנה - שיחה 20:51, 10 ביולי 2022 (IDT)

תראה, לי הכותרת הזאת גרמה לחשוב על גברים טרנסים בהריון. אבל זה כנראה כי... יו נו. אני בעד אגב. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 23:57, 10 ביולי 2022 (IDT)

בעד לוגי ; שיחה 19:59, 5 בפברואר 2023 (IST)

• בעד. SigTif

"הדבר" הגאוני בהאזנות סתר

רפליקה של חפץ הנוי עם מכשיר ההאזנה, המוצגת במוזיאון הקריפטולוגיה

בסוף מלחמת העולם הראשונה, המציא לב סרגייביץ' טרמן, אזרח ברית המועצות, את כלי הנגינה האלקטרוני הראשון - הטרמין. טרמן ניגן בכלי זה בפני לנין ומרעיו. אך במהלך סיבוב הופעות במדינות המערב, הוא השתקע בניו יורק. ב-1938 נעלם הממציא באופן מסתורי, וכעבור שנים אחדות נודע שחזר לברית המועצות, בעיצומם של "הטיהורים הגדולים" של יוסיף סטלין, והפך שם לאסיר פוליטי. תחנתו הבאה בחיים הייתה ממציא ציוד האזנות סתר עבור הק.ג.ב.. בתפקידו זה, הוא היה מחלוצי השימוש העולמי באור תת-אדום, כשהמציא מכשיר אופטי, המשחזר את הנאמר בחדר סגור, בעזרת מדידת רטט זכוכית חלונו. מכשיר אחר שהמציא, שנקרא "הדבר" היה גאוני בפשטותו, ואפשר לברית המועצות לצותת במשך שבע שנים לכל הנאמר במשרד שגריר ארצות הברית, במוסקבה. "הדבר" הושתל בחפץ נוי במשרד, והכיל ממברנת אודיו מוליכת חשמל ואנטנה דקה וקצרה בלבד (ראו בתמונה). הממברנה רטטה לקול הנאמר בחדר, ורטט זה הורגש בתדר החזרת גלי הרדיו, ששודרו מחוץ לבניין.

אומרים ישנה - שיחה 13:10, 13 באפריל 2022 (IDT)

קטע לא רע. בתקווה שעוד יזכרו את הכוס התרמית. Tzafrir - שיחה 13:53, 13 באפריל 2022 (IDT)

הה, הדבר היה ככה! אביתר ג' • שיחה • 13:08, 25 באפריל 2022 (IDT)

לפי הערך ולפי מקורות אחרים, כן. מכשיר ההאזנה הזה מונצח בעוד מקומות. אומרים ישנה - שיחה 14:45, 25 באפריל 2022 (IDT)

מכשיר הציתות בוראן שהמציא טרמן לא השתמש בלייזר אלא במקור אור בתחום התת-אדום, ראו כאן. בריה התפגר בדצמבר 1953 ואילו הלייזר הראשון החל לעבוד במאי 1960. ליאור पॣ • כ"ד בניסן ה'תשפ"ב • 15:32, 25 באפריל 2022 (IDT)

תיקנתי. צריך גם לבדוק מה כתוב בערך. אולי גם שם צריך לתקן. תודה. אומרים ישנה - שיחה 14:48, 27 באפריל 2022 (IDT)

בעד לוגי ; שיחה 20:01, 5 בפברואר 2023 (IST)

עדיף לשתוק

מטבע בשם "סלע"

פעמים רבות מופיע הביטוי "כל מילה בַּסלע" כתגובית של מאן דהו, על מאמר דעה שנראה לו חשוב, צודק או נוקב. משמעות הביטוי בהקשר זה היא, כל מילותיו של הדובר כאילו חקוקות בַּסלע, ולא ניתן לערער עליהן או על חשיבותן (בדומה לביטוי האנגלי "carved in stone"). אלא שלמעשה, מקורו של הביטוי העברי הוא בביטוי הארמי התלמודי "מִלה בְּסלע מַשתוֹקא בִּתרֵין", שפירושו, אפילו אם הדיבור יקר, ואף שווה למטבע בשם "סלע" (חצי אונקיית סגסוגת יקרה, בתמונה), השתיקה שווה כפליים.

מקורות: הערך בוויקימילון והסרטון של כאן עברית.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • 13:37, 4 באפריל 2022 (IDT)

הרבה ביטויים שינו את משמעותם המקורית. אני גם לא חושב שצריך לבנות לנו איש קש כמו הביטוי האנגלי ואז לפסול אותו. יש לשנות את הניסוח, כך שתהייה השוואה לאנגלית אך לא לומר שכאילו יש פה שגיאת תרגום אבל בעצם אין תרגום... יש להסביר מעט יותר באריכות שיש מטבע בשם "סלע". אומרים ישנה - שיחה 21:00, 6 באפריל 2022 (IDT)

אנסה להגיע לזה בימים הקרובים. אביתר ג' • שיחה • 02:11, 12 באפריל 2022 (IDT)

הינה, קיצרתי וערכתי, כך שלא נקים איש קש וכן נסביר ש"סלע" הוא שם מטבע. אם עריכתי לא נראית לך נכונה, אנא בטל אותה. תודה. אומרים ישנה - שיחה 14:30, 13 באפריל 2022 (IDT)

הורדתי שתי מילים. כעת זה נראה לי מעולה. אביתר ג' • שיחה • 13:06, 25 באפריל 2022 (IDT)

שמתי לב שבכל הקטע אין קישור לערך משמעותי אצלנו - זה לא חוטא לרעיון של המיזם? חשבתי שזה כל הרעיון. בברכה בן-ימין - שיחה 14:05, 25 באפריל 2022 (IDT)

נראה לי שיש פה קישוריות לערכים משמעותיים. אפשר גם להוסיף עוד. למשל את הערך דיבור. אומרים ישנה - שיחה 14:46, 25 באפריל 2022 (IDT)

אם אפשר לנסות להוסיף לקטע: כמה בערך היה שווה סלע במונחים מודרניים? כלומר מהו בערך השווי של אותה כמות זהב ו/או כסף (לפי הערך מדובר בערך על 15 גרם. מהערך לא ברור אם מדובר על זהב או כסף, נראה לי שזה השתנה במהלך השנים). זה קצת פחות מחצי אונקיה (ר’ w:Ounce#International troy ounce). בהנחה (לא מציאותית) שמדובר על זהב בלבד: חצי אונקיית זהב שווה היום, לפי חיפוש לא מחייב שלי, קצת מעל 3,000₪. אז מחיר של 3,000 שקלים למילה זה תעריף די טוב (לעומת זאת: חצי אונקיית כסף עולה קצת מעל 35₪, לפי אותו סוג חיפוש). Tzafrir - שיחה 08:12, 27 באפריל 2022 (IDT)

נסיון לניסוח: „הסלע היה מטבע שעשוי מתערובת של זהב וכסף במשקל של בערך חצי אונקיה. במונחים מודרניים: ערך שבין כמה עשרות לכמה אלפי שקלים.״ האם הכיוון סביר? צריך גם לוודא שכל מה שכתבתי נכון ומספיק מדויק. Tzafrir - שיחה 13:01, 27 באפריל 2022 (IDT)

את עניין חצי האונקייה של הסגסוגת היקרה, הוספתי. אבל הערכה של בין עשרה שקלים לבין עשרת אלפים שקלים, זו הערכה יותר מדי "גמישה", לדעתי. אומרים ישנה - שיחה 14:42, 27 באפריל 2022 (IDT)

בערך סלע כתוב שהוא שווה 768 פרוטות. בערך פרוטה כתוב שהיא 1/40 גרם כסף. שזה פחות מ-10 אג' לפי מחירון הכסף היום, מה שאומר שסלע שווה היום פחות מ-70 ש"ח (אם כי כדאי לזכור שערכו של הכסף ירד משמעותית מאז תקופת הסלע). חמויישֶה - שיחה 14:40, 8 באוגוסט 2022 (IDT)

בעד כובש המלפפונים • שיחה 17:16, 30 בינואר 2023 (IST)

בעד הימן האזרחי - שיחה 19:57, 30 בינואר 2023 (IST)

הוספתי בהשארת התבנית את המידע בערך סלע... בן-ימין - שיחה 17:58, 1 בפברואר 2023 (IST)

בעד לוגי ; שיחה 20:01, 5 בפברואר 2023 (IST)

בטרם אקבל את הקטע ואארכב את הדיון, אבקש עזרה בניסוח המשפט הראשון מחדש. הוא מנוסח בצורה לא אנציקלופדית: פעמים רבות מופיע הביטוי "כל מילה בַּסלע" כתגובית של מאן דהו, על מאמר דעה שנראה לו חשוב, צודק או נוקב.. תודה חמויישֶה - שיחה 10:44, 7 בפברואר 2023 (IST)

• בעד. SigTif

אמריקה – האיחוד הגדול

בעבר, מצר פנמה – מצר היבשה המחבר בין האמריקות – לא היה קיים. בין האמריקות הפריד גוף מים גדול, שבו התערבו מי האוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי. אלא, שמתחת לפני השטח, תהליך של טקטוניקת לוחות גרם להתקרבות היבשות זו לזו, ואף יצר איים ביניהן. סחף של משקעים הרחיב את האיים, עד שלפני כשלושה מיליון שנה נוצר רצף יבשתי בין האמריקות, ומינים יבשתיים החלו לנדוד בכל רחבי אמריקה. מינים רבים שהיו אנדמיים לאחת האמריקות נכחדו, משום שלא הצליחו להתחרות במינים פולשים מהיבשת השנייה. מינים רבים אחרים דווקא שיפרו את תנאיהם בעקבות הנדידה, ושגשגו. הפרדת האוקיינוסים השקט והאטלנטי גרמה גם היא לשינויים היסטוריים מרחיקי לכת: זרם הגולף שנוצר בשל ההפרדה, אפשר טמפרטורות חמימות יחסית במקומות שבהם עבר. גם הפרשי מליחות וטמפרטורה שנוצרו משני עברי מצר פנמה, גרמו לשגשוגם או להכחדתם של מינים ימיים רבים.

מקורות בערכים הרלוונטיים וכן בהרצאה של טד-אד, What happens when continents collide. קצת ארוך מדי. אנסה לקצר. בברכה, אביתר ג' • שיחה • 17:36, 29 במרץ 2022 (IDT)

הרעיון יפה. אך יש עודף פירוט בקטע הגיאולוגי. בהצלחה בתמצות. 87.69.6.4 18:17, 29 במרץ 2022 (IDT)

קיצרתי מעט. אביתר ג' • שיחה • 11:17, 3 באפריל 2022 (IDT)

בעד חמויישֶה - שיחה 14:05, 25 בינואר 2023 (IST)

בעד כובש המלפפונים • שיחה 17:16, 30 בינואר 2023 (IST)

• בעד. SigTif

כנראה שהדוסים צודקים לגבי השבת

אישה מדליקה נרות שבת בישראל, בשנת 1963

שבוע הוא יחידת זמן מחזורית בת שבע יממות, המשמשת בעולם כולו לצורכי עבודה, עסקים ודת, ובפרט לקביעת ימי עבודה ומנוחה. ככול הנראה, ציון ימי השבוע הונהג לראשונה ביהדות. חלוקת הזמן לשבועות לא הופיעה אצל שום עם כנעני אחר, מלבד עם ישראל. יש השערה, לפיה השבוע נוצר, במקור, מציון ימי כרבע של חודש. בבבל העתיקה אכן ציינו את הימים השביעיים בחודש (7, 14, 21, 28). אך הם צויינו כימים חסרי מזל, שמשמעותם לא ברורה, ולא תועדו בבבל שמות מיוחדים לימים האחרים. ההתפשטות העולמית של הנצרות והאיסלאם, שקיבלו מהיהדות יסודות רבים, הפך את ציון ימי השבוע לנפוץ. אולם הוא מקובל כיום גם על אוכלוסיות בנות דתות אחרות לגמרי. יתרה מזאת, השימוש בציון ימי השבוע הפך נפוץ באימפריה הרומית, בהשראת היהודים, עוד לפני שהאימפריה התנצרה. זאת אחרי שרומאים חדלו להשתמש בנונדינה - יחידת זמן מחזורית בת שמונה יממות. בתרבויות שונות נוסה שימוש ביחידות זמן מחזוריות, שמנו חמש, שש, תשע, עשר או 13 יממות. אך השימוש בהן נמשך רק לתקופות קצרות.

2A0D:6FC7:33F:3AF9:742B:151D:DA32:35AB 11:12, 26 במרץ 2022 (IDT)

מה המקור למידע? חלק ממה שכתוב כאן סותר את מה שידוע לי (אבל לא חקרתי את הנושא לעומק). Tzafrir - שיחה 15:34, 26 במרץ 2022 (IDT)

הקטע, כולו, מסוכם מהערך שבוע. אם אתה מוצא שגיאות, תקן גם את הערך. תודה. אומרים ישנה - שיחה 20:34, 26 במרץ 2022 (IDT)

בעד, הקטע חידש לי. גם בבריטניקה בערך "week" [5] מציינים שציון ימי השבוע לראשונה מיוחס ליהודים הקדומים (למרות סייגים). Matankic - שיחה 12:11, 28 במרץ 2022 (IDT)

נגד. ראו: מאיר ברק, מדוע השבוע בן 7 ימים והאם הוא היה תמיד כזה? , במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 בספטמבר, 2009 עמית - שיחה 11:22, 9 בספטמבר 2022 (IDT)

אם אתה סבור שיש שגיאה בקטע, תקן בבקשה, קודם כול, את הערך ממנו הוא סוכם. תודה. 2A0D:6FC7:403:91E3:A129:D16B:7C0E:C7E9 16:03, 17 בספטמבר 2022 (IDT)

בעד קטע נחמד בן-ימין - שיחה 17:59, 1 בפברואר 2023 (IST)

קצת על טורפים ואבולוציה מתכנסת

זאב טסמני

סדרת הטורפים ממוינת לשני טקסונים – דמויי כלב ודמויי חתול. למעשה, מרביתם של היונקים הקרניבורים על פני כדור הארץ, משתייכים לאחת משתי קבוצות אלו. כלבי ים, דובים, שועלים וסמורים משתייכים לדמויי הכלב, בעוד שנמרים, צבועים ונמיות הם דוגמה לדמויי חתול. הזאב הטסמני (בתמונה), יונק כיס שנכחד ככל הנראה מן העולם במהלך המאה ה-20, דמה לחברי משפחת הכלביים בחצי הכדור הצפוני במובנים רבים: שיניו היו חדות, מלתעותיו היו חזקות, עקביו היו מורמים וצורת גופו דמתה לזו של הכלביים. דמיון זה הוא דוגמה לאבולוציה מתכנסת. מכיוון שמילא באוסטרליה אותו תפקיד אקולוגי שמילאו הכלבים בכל מקום אחר, הותאם הזאב הטסמני להיות בעל מאפיינים דומים לאלו של הכלביים, על אף שאינו דמוי כלב, אלא טורף כיס.

קטע שחיברתי וליקטטי מהערכים המקושרים. Matankic - שיחה 15:51, 14 בפברואר 2022 (IST)

הנושא בסדר גמור. אני בעד. רק עניין קטן: הזאב הטסמני או כל יצור אחר לא מפתח מרצונו או מיוזמתו את האבולוציה שלו. אבולוציה לא קשורה ליוזמה של אף יצור. יש לשנות מעט את הניסוח. אומרים ישנה - שיחה 17:39, 14 בפברואר 2022 (IST)

חוץ מזה, גם הליוויתניים טורפים, שלא שייכים לסדרת הטורפים. מהניסוח נדמה שכל טורף חוץ מהזאב הטסמני שייך לסדרת הטורפים... אומרים ישנה - שיחה 17:43, 14 בפברואר 2022 (IST)

מעט ניסחתי, לפחות את עניין ה'פיתח' ל-'הותאם'. לגבי שאר הקרניבורים שאינם משתייכים לקבוצה הזאת, רשום 'מרביתם' ובענייני זה מספיק. אני גם לא רוצה שהקטע יתארך ויתארך ובעיקר יאבד את הפואנטה שלו. מוזמן כמובן להציע ניסוח אחר. Matankic - שיחה 18:18, 14 בפברואר 2022 (IST)

אפשר להוסיף "הקרניבוריים היבשתיים", אבל עדיין זה לא מכסה הכל, וגם זה כבר נשמע מאוס. Matankic - שיחה 18:21, 14 בפברואר 2022 (IST)

את מי זה לא מכסה? אפשר אולי להציע "הטורפים היבשתיים ממויינים לשני טוקסונים..." גילגמש • שיחה 18:31, 14 בפברואר 2022 (IST)

השאלה מי נחשב לטורף יבשתי, קיפוד הוא טורף? Matankic - שיחה 19:05, 14 בפברואר 2022 (IST)

אני לא יודע. אני לא זואולוג. גילגמש • שיחה 20:08, 14 בפברואר 2022 (IST)

כתוב שם במפורש „סדרת הטורפים״. לי זה נראה ברור שלא מדובר על כל הטורפים. יש גם טורפים שאינם יונקים. Tzafrir - שיחה 08:23, 15 בפברואר 2022 (IST)

והניסיון שלי לימד אותי, שהזאולוגים העבריים מאוד אוהבים להשתמש בטרמינולוגיה שמבלבלת הרבה ממי שלא למד זאולוגיה. צריך לראות איך עוקפים את הבעיה הזו אומרים ישנה - שיחה 14:48, 15 בפברואר 2022 (IST)

למרבה המזל אנחנו יכולים לקשר ישירות לערך שכולל את ההגדרה. מעבר לכך, המשך הקטע מדגים היטב שיש חיות טורפות אחרות שלא נמנות על סדרת הטורפים. Tzafrir - שיחה 16:00, 15 בפברואר 2022 (IST)

אולי כך?

זאב טסמני

הזאב הטסמני היה יונק כיס, שנכחד ככל הנראה מן העולם במהלך המאה ה-20. הוא דמה לחברי משפחת הכלביים באמריקה, אסיה, אירופה ואפריקה במובנים רבים: שיניו היו חדות, מלתעותיו היו חזקות, עקביו היו מורמים וכלל צורת גופו דמתה לזו של הכלביים. דמיון זה הוא דוגמה לאבולוציה מתכנסת. הזאב הטסמני גם מילא באוסטרליה אותו תפקיד אקולוגי שממלאים הכלבים במקומות אחרים. הכלביים, וקרוביהם האבולוציוניים תת-סדרת דמויי הכלב, פרצו מצפון אמריקה אל אירו-אסיה, ומשם לאפריקה, לפני כשמונה מיליון שנים. עד אז, תפקידם האקולוגי בעולם הישן מולא בידי דמויי חתול, שגם הם מדגימים דמיון גופני לכלביים – הצבועיים.

אומרים ישנה - שיחה 16:17, 15 בפברואר 2022 (IST)

מתלבט, זה כבר קטע אחר (אבל גם לא בהכרח פחות טוב). Matankic - שיחה 16:29, 15 בפברואר 2022 (IST)

הקטע הזה נראה ברור יותר ולדעתי מוצלח יותר. אני מנסה להבין מה בדיוק המשהמעות של „תפקידם האקולוגי״, אבל נראה לי שזה ברור אינטואיטיבית. Tzafrir - שיחה 05:00, 16 בפברואר 2022 (IST)

לדעתי "תפקיד אקולוגי" לא מובן אינטואיטיבית, אבל אין בעיה עם זה שאנשים יצטרכו להכנס לקישור כדי להבין עד הסוף. אני בעד. חמויישֶה - שיחה 11:06, 16 בפברואר 2022 (IST)

עוד הערה: 8 מליוני שנים? לפי הערך כלביים: תיעוד המאובנים מגיע לסוף האאוקן בצפון אמריקה ואירופה, תחילת האוליגוקן באסיה, סוף הפלאהיוקן בדרום אמריקה, פלאוקן באפריקה, אמצע ההולוקן באוסטרליה. Tzafrir - שיחה 11:23, 16 בפברואר 2022 (IST)

לקחתי את התאריך הזה מהערך האנגלי על הכלביים, אותו קראתי ברפרוף. אם מישהו מוצא תאריכים מדוייקים יותר, זה בסדר גמור, מבחינתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 20:32, 16 בפברואר 2022 (IST)

נראה לי שה"פאנץ'" עדיין לא מחודד. אם הפאנץ' הוא שטורפים יבשתיים מסוגים שונים פיתחו מאפיינים דומים, אולי כדאי להתחיל ממספר דוגמאות שאינן כלביות, כמו הזאב הטסמני והצבוע ואולי עוד אחד אם יש (או סוג הכלביים כולו), ולהסביר שהתפתחו אצלם בנפרד אותם מאפיינים ושזה יהיה במוקד הקטע. אולי שווה להתייחס במילה למהו אותו "תפקיד אקולוגי" שמשותף להם אך אינו משותף לנחש, עטלף, ינשוף וקיפוד. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 11:13, 26 בפברואר 2022 (IST)

אני חושב.ת שהקונספט של קטע על אבולוציה מתכנסת הוא מאוד טוב. אישית רציתי כבר כמה זמן לכתוב קטע על הנטייה של האבולוציה להפוך דברים לסרטנים (דבר שקרה בסיטואציות לא קשורות מספר פעמים) ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 18:38, 29 בינואר 2023 (IST)

בעד כובש המלפפונים • שיחה 17:16, 30 בינואר 2023 (IST)

כיצד להגדיל את הסיכוי ללדת בן

הסבר מפורש יותר של קטע מספר 28 מאוסף "הידעת?" של פורטל גוף האדם:

תאי זרע, הגדלה פי 3140

ביונקים, אם הביצית מופרת בתא זרע (בתמונה), הנושא כרומוזום מין מסוג כרומוזום Y, מין העובר יהיה זכר. באופן דומה, אם כרומוזום המין בתא הזרע, המפרה את הביצית, הוא כרומוזום X, מין העובר יהיה נקבה. כרומוזום Y מכיל הרבה פחות מסה מכרומוזום X (דהיינו, כרומוזום Y קל בהרבה מכרומוזום X). לכן תאי זרע הנושאים כרומוזום Y שוחים מהר יותר, בדרכם אל הביצית, מאשר אלו הנושאים כרומוזום X. עובדה זו באה לידי ביטוי בולט, כאשר ההזרעה נעשית ביום הביוץ. כשזה קורה, הסיכוי של תאי הזרע נושאי כרומוזום Y להגיע לביצית ראשונים גדול יותר, ונמצא שבהתאם הסיכוי להולדת זכרים גדול יותר בתזמון הזרעה זה.

אומרים ישנה - שיחה 13:46, 12 בנובמבר 2021 (IST)

מין העובר ולא מגדרו. כמוכן: מה המקור לממצא? הוא מופיע באחד הערכים המקושרים? Tzafrir - שיחה 10:30, 14 בנובמבר 2021 (IST)

קיבלתי. החלפתי את המילה. הוספתי את העובדה החסרה, עם מקור, בערך תא זרע. תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:21, 14 בנובמבר 2021 (IST)

זה מקור לחלק מהעובדות בקטע. האם יש מקור למילה „נמצא״ שבמשפט האחרון? Tzafrir - שיחה 21:16, 14 בנובמבר 2021 (IST)

במקור שהוספת לא מופיעה הטענה כי הסיבה למהירותם הרבה יותר של הזרעונים נושאי כרומוזום Y היא מסתו הנמוכה יותר בהשוואה לכרומוזום X. בין שני הכרומוזומים יש הבדל של כ-99 מיליון זוגות בסיסים, לעומת כ-3.2 מיליארד זוגות בסיסים בגנום האנושי ההפלואידי. באיזה מקור מופיעה הטענה כי הבדל של 3% במסת המטען התורשתי הוא האחראי למהירות הממוצעת הרבה יותר של זרעונים נושאי כרומוזום Y? בתודה, ליאור पॣ • כ"ב בכסלו ה'תשפ"ב • 20:13, 25 בנובמבר 2021 (IST)

אה. רגע. הנה קטע מהערך כרומוזום Y: "זכר הוא מי שגופו מייצר תאי זרע ואילו נקבה היא מי שגופה מייצר תאי ביצית. משוער שהסיבה האבולוציונית להיותו של כרומוזום ה-Y קצר בהרבה מכרומוזום ה-X קשורה בתחרות שיש לתאי הזרע אלה עם אלה בדרכם אל הביצית. תאי הזרע הם קטנים מאוד ולכן משקלו של כרומוזום ה-Y הוא חלק משמעותי ממשקלם. ככל שכרומוזום ה-Y קטן וקל יותר, כך לתא הזרע יש סיכוי גבוה יותר להגיע אל תא הביצית. לכן, נוצרה עדיפות לכרומוזומי Y שחושפים את היצור הבוגר למחלות קלות (כמו עיוורון צבעים או קרחת) אבל מצליחים להגיע ראשונים לתא הביצית."

נוסח ב מסוכם בעיקר מהערך כרומוזום Y

תאי זרע, הגדלה פי 3140

הכרומוזומים מכילים גנים, המקודדים לתכונות התורשתיות. מרבית היצורים החיים, המתרבים ברבייה מינית הם דיפלואידים. כלומר, כמעט כל כרומוזום מצוי אצלם בשני עותקים – עותק אחד מאבא ועותק אחד מאמא. בזכות הדיפלואידיות, אם גן מסוים לא תקין, יש לו עותק גיבוי בכרומוזום המורש מההורה השני. ביונקים, לזכר יש כרומוזום Y אחד וכרומוזום X אחד, ואילו לנקבה יש שני כרומוזומי X. כלומר, הזכרים אינם דיפלואידים בכרומוזומי המין. כרומוזום Y הוא קצר, וכולל רק גנים מעטים – רק את אלו המקודדים לתכונות הקשורות להבדלים בין המינים. הוא אינו מכיל גיבוי לגנים הרבים והמגוונים שעל כרומוזום X. לכן הזכרים חשופים יותר למחלות ולקויות תורשתיות. משוער, שהסיבה האבולוציונית להיותו של כרומוזום ה-Y קצר היא התחרות בין תאי הזרע (בתמונה), אלה עם אלה, בדרכם אל הביצית. תאי הזרע קטנים מאוד, ולכן משקלו של כרומוזום ה-Y הוא חלק משמעותי ממשקלם. ככל שכרומוזום ה-Y קטן וקל יותר, כך תא הזרע מגיע מוקדם יותר לביצית.

אומרים ישנה - שיחה 07:44, 27 בנובמבר 2021 (IST)

הנה המאמר עליו הסתמכת לדבריך. מופיעות בו הרבה סיבות משוערות להתקצרות כרומוזום ה-Y ואף חוזים בו כי כרומוזום ה-Y עתיד להיעלם. לא מצאתי שם את הטענה כי משקלו של כרומוזום ה-Y משפיע באופן משמעותי על משקל תא הזרע וכתוצאה מכך גם על מהירותו. התוכל בבקשה למצוא את הטענה הזו בגוף המאמר? תודה, ליאור पॣ • כ"ה בכסלו ה'תשפ"ב • 11:14, 29 בנובמבר 2021 (IST)

זה מה שכתוב בערך כרומוזום Y. אם הערך שגוי, תקן אותו, קודם כול. תודה. אומרים ישנה - שיחה 00:12, 30 בנובמבר 2021 (IST)

זו דוגמא מצוינת לכך שאין להסתמך על ערכים בוויקיפדיה, כי אם לכל היותר על המקורות הראשוניים עליהם היא נסמכת. תיקנתי שם. ליאור पॣ • כ"ו בכסלו ה'תשפ"ב • 08:48, 30 בנובמבר 2021 (IST)

לא התסמכתי על ערך בויקיפדיה כמקור מידע עבור בריאותי. רק כמקור מידע לקטע "הידעת". אחד הדברים החיוביים בתהליך חיבור קטעי "הידעת" הוא חשיפת אי דיוקים בערכים. תודה. אומרים ישנה - שיחה 09:21, 30 בנובמבר 2021 (IST)

דישון שדות בחומר נפץ

נוסח פורטל ביולוגיה וכימיה

המחבל אנדרס ברינג ברייוויק

מולקולות, המכילות רק שני אטומי חנקן (N₂), ומולקולות, המכילות רק שני אטומי חמצן (O₂), נפוצות מאוד באוויר. הרבה מאטומי החמצן, הנחוצים לנו לתהליכי החיים, אנו משיגים מפירוק מולקולות O₂ אלו. אבל את אטומי החנקן הנחוצים לנו, אנו משיגים רק ממזוננו. הקשר הכימי במולקולת N₂ חזק עד כדי כך, שגוף האדם אינו יכול לפרקו. למעשה, גם בעלי החיים והצמחים, שאנו אוכלים, אינם יכולים לפרק קשר זה, ואינם משיגים אטומי חנקן מהאוויר. שורשי הצמחים סופגים תרכובות חנקן, עם קשרים כימיים חלשים יותר, למשל מחומרי דשן מלאכותיים. פירוק הקשר בין אטומי החנקן, שבמולקולה N₂, דורש השקעת אנרגיה רבה מאוד בזמן קצר מאוד. בדומה לכך, יצירת קשר כזה משחררת אנרגיה רבה מאוד בזמן קצר מאוד. לכן, חומרי דשן מלאכותי רבים יכולים לשמש גם כחומרי נפץ. עובדה זו יוצרת אתגר בטיחותי בתעשיית הדשן, ואתגר למודיעין הצבאי והמשטרתי. לדוגמה, בשביל לקנות באופן חוקי שישה טון חומר נפץ, עבור מכונית תופת, המחבל אנדרס ברינג ברייוויק (בתמונה) הקים חווה חקלאית.

אומרים ישנה - שיחה 12:56, 30 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח פורטל חוק ומשפט

המחבל אנדרס ברינג ברייוויק

המחבל הנורווגי, אנדרס ברינג בריוויק (בתמונה), ביצע את מתקפות הדמים בנורווגיה בשנת 2011, שכללו פיצוץ מכונית תופת בקריית הממשלה באוסלו, וטבח באמצעות ירי, במחנה נוער של מפלגת העבודה הנורווגית. הוא רצח 77 איש ופצע מאות נוספים. את הרובה האוטומטי, ששימש אותו לביצוע הטבח, הוא קנה באופן חוקי, כשהצהיר, שהרובה נועד לצייד, כפעילות פנאי. בשביל להשיג רישיון לאקדח, הוא החל להתאמן בקביעות במועדון ירי ספורטיבי. גם את חומר הנפץ הרב, עבור מכונית התופת, בריוויק קנה באופן חוקי לחלוטין. הרבה חומרי דשן לחקלאות יכולים לשמש גם כחומרי נפץ. לכן בריוויק הקים חווה חקלאית.

אומרים ישנה - שיחה 14:13, 30 באוקטובר 2021 (IDT)

ההצעה השנייה הרבה יותר מעניינת מהראשונה (ללא מושגים בכימיה וביולוגיה). הבעיה היא שנשארנו עם קטע שבעצם סוקר את ההכנות לפיגוע בנורווגיה. אני מתלבט. חמויישֶה - שיחה 13:48, 2 בנובמבר 2021 (IST)

ההצעה השנייה מעניינת מאוד והרבה יותר מוצלחת. האמת היא שקראתי את הערך האנגלי על המחבל והוא מרתק. הוא חווה ילדות קשה במיוחד שבעקבותיה פיתח הפרעות נפשיות שגרמו לו להתדרדרות הזו. ההכנות לפיגוע היו יצירתיות במיוחד והוא השקיע בהן זמן רב. אני בעד. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 13:59, 2 בנובמבר 2021 (IST)

אני לא חושב שהקטע השני דן, נטו, בנורווגיה. בעוד מדינות חקלאים יכולים להשיג טונות של דשן ברישיון. וגם בישראל, ספורטאי ירי מעשי, מקבלים לצד רישיון אקדח הספורט, רישיון אקדח קרבי. אם כי אני לא יודע מה הנוהל בישראל לגבי נשק לצייד. אומרים ישנה - שיחה 17:42, 2 בנובמבר 2021 (IST)

אני ממש בעד ההצעה השנייה. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 18:40, 29 בינואר 2023 (IST)

נגד. ההצעה הראשונה מעייפת מדי, והשנייה חסרת פואנטה. התו המתחרה - שיחה 09:38, 31 בינואר 2023 (IST)

בטון רומאי

בטון מודרני הוא חומר נפוץ וחיוני בבנייה המודרנית, ומכיוון שעד לעת החדשה, הרבה בניינים נבנו ללא בטון, עלול היה להתקבל הרושם השגוי, שלא היה בטון קודם לכן. אולם תרכובות להדבקת לבנים נוסו עוד בפרה היסטוריה. הרכב הבטון הרומאי ואופן הכנתו נותרו בגדר תעלומה עד לעשור השני של המאה ה-21. לעומת הבטון המודרני, המורכב מתערובת של צמנט, חול, חצץ ומים, הבטון הרומאי הורכב מתערובת סיד ואפר געשי, שבמגע עם מי ים מתקשה בתגובה כימית איטית. הבטון הרומי היה חזק, עמיד ופחות מזהם מהמודרני. עדות לחוזקו היא כיפת האוקולוס בפנתאון ברומא (בתמונה). הכיפה, שנוצקה כולה מבטון רומאי, היא כיפת הבטון הגדולה ביותר אשר נבנתה ללא זיון פלדה, ועומדת בשלמותה עד היום, החל מהמאה השנייה.

קטע שחיברתי. מקורות:[6][7], וכן ערכים באנגלית ובעברית. ייתכן שצריך לשפר את הניסוח. Matankic - שיחה 00:49, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

נדמה לי שהנמל הרומי בקיסריה הוא דוגמה לחוסר עמידות של בטון רומאי במי ים (לפי פרק ההסכת המקושר של רן לוי על הנמל). Tzafrir - שיחה 11:48, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

באמת עדיף למחוק את ההתייחסות לנמל הזה. הקטע חזק יותר בלעדיה. אומרים ישנה - שיחה 15:27, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

בעדאומרים ישנה - שיחה 12:07, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

מחקתי. תודה על השיפורים בניסוח. Matankic - שיחה 16:25, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

• בעד. SigTif

הפיראט היהודי

דון שמואל פאלאג'י, רב, דיפלומט וסוחר, יליד מרוקו, היה בעיסוקיו גם שודד ים יהודי. בחסות הסולטאן, יסד והנהיג פאלאג'י, בסוף המאה ה-16, צי שעסק בשוד ימי של ספינות ספרדיות ששבו עמוסות סחורות מיבשת אמריקה. מספרים שבספינת הדגל שלו היה בית-כנסת זעיר, וכן שהיה רב מוסמך. למרות עיסוקו האלים, הקפיד פאלאג'י על קלה כחמורה ונהג לומר תדיר כי הוא אינו מתפרנס משוד עוברי הימים. עקב היותו צאצא למגורשי ספרד יש הטוענים שפעל מתוך כוונה לנקום בכתר הספרדי על גירוש ספרד. עוד מסופר עליו שכשהיה מגיע לבית כנסת, היו האנשים מבקשים ממנו בנימוס: "כבוד הרב, אין זה ראוי להכניס חרב לבית התפילה", והוא היה תמיד עונה: "לא תרד חרבי ממותני עד שלא אנקום במלך ומלכת ספרד על כל מה שעשו לאחיי היהודים". ואכן, לאחר גירוש ספרד ופורטוגל, פיראטים יהודיים סייעו בהבסת הצי הספרדי-קיסרי בקרב פרבזה, בלכידת צי האוצר הספרדי, בכיבוש חלק מברזיל על ידי הולנד מידי פורטוגל וסיוע לבריטים בכיבוש ג'מייקה הספרדית. אם כי פאלאג'י עצמו היה סוכן כפול. הוא ריגל למען ספרד.

ליקוט ועריכה של קטעים מוויקיפדיה העברית. Matankic - שיחה 00:50, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

נחמד. תמיד יש יחס טוב בספרות הפופולרית לשודדי הים הנוצרים ההוספיטלרים (ממלטה, באותה תקופה). אז למה לא להתייחס יפה גם לשודד ים יהודי? Tzafrir - שיחה 10:54, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד אומרים ישנה - שיחה 20:53, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

אומרים ישנה אולי התוספת האחרונה מעט נחרצת בדבר היותו סוכן כפול? אולי כדאי להשאיר את זה בנימה יותר ספקולטיבית? Matankic - שיחה 10:14, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

גם לא ממש מסדתר כרונולוגית שבשטח היה נלחם בספדרים וגורם להם לנזק רב, אבל בחצרות המלוכה היה ידיד. אולי רק בתקופה מסוימת הוא התחיל להעביר ידעות? Matankic - שיחה 10:20, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

מה כתוב בערך? אומרים ישנה - שיחה 10:59, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

"[...] והעביר לו מידע מסווג על היחסים בין המרוקאים וההולנדים" יכול להיתפס כסוכן כפול, אבל לא חושב שזה מחייב. יכול להיות שהוא פשוט ניצל הזדמנויות ולא היה נאמן לאף אחד (זה לא סותר אמנם שהיה סוכן כפול). Matankic - שיחה 11:39, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

למרות ששמואל לא התנצר ולא היגר לספרד, הוא עמד עד פטירתו בקשר רצוף עם בני אצולה בספרד. חוקרים אחדים טוענים כי הספרדים העבירו לו כסף רב כיוון ששימש סוכן כפול והעביר לספרדים מידע על הנעשה בחצר הסולטן במרוקו, ואף החולקים עליהם סבורים כי התנהגותו מעידה על כך שהבין את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בברית עם ספרד. בעוד פרשה זו נותרה עלומה עד היום, מעשיו השונים של שמואל למען בני עמו ומלחמתו הגלויה והעיקשת נגד ספרד מעידים כאלף עדים על השקפת עולמו.

— [8]

קטע ממאמר בסגולה (מגזין). Matankic - שיחה 11:48, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

אולי אפשר לנסח את זה בסגנון: "אם כי פאלאג'י עצמו שמר על קשרים עם האצולה בספרד, ואף העביר להם ידיעות על [...]". Matankic - שיחה 11:56, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

קטע "הידעת" לא יכול לסתור את הערך העברי בנושאו. אם אתה חושב שפרט בערך שגוי, התחל מתיקון הערך. אומרים ישנה - שיחה 13:28, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

מהו צבע השמש?!

לשאלה הפשוטה 'מהו צבע השמש?' יש מספר תשובות. בעת השקיעה או הזריחה, מתבונן מכדור הארץ יבחין בצבע צהבהב, כתמתם, ואפילו אדמדם. כאשר השמש נמצאת בנקודה נמוכה בשמיים, קרוב לקו האופק, האטמוספרה מתנהגת כמנסרה אופטית. יותר מאורכי הגל הקצרים ישברו באטמוספרה, והאור שנפלט מהשמש יראה בגוון צהוב עד אדום. למעשה, בנקודה הגבוהה ביותר בשמיים, או עבור צופה בחלל, אור השמש יראה לבן לעין האנושית, וזאת מפני שהוא מכיל את כל הספקטרום הנראה של האור (אם כי לא בעוצמות שוות). השמש עצמה היא גוף שחור, כלומר היא בולעת קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה. בתצלומי לוויין נראת השמש בעיקר בצבע כתום, אך אין בכך הכרח. ניתן לקלוט את כל אורכי הגל המגיעים מהשמש (בתמונה), אפילו תדרים בתחום הלא נראה.

קטע שחיברתי. אולי צריך מעט לשפר את הניסוח. Matankic - שיחה 23:27, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

הצבע של אור השמש הוא לבן כי העיניים שלנו מתייחסות לאור השמש כ„חסר צבע״ (ככה המוח שלנו מתוכנן). השאלה המעניינת יותר היא למה אנחנו רגילים לחשוב על השמש כצהובה (ולזה עונים בסוף הקטע). Tzafrir - שיחה 10:17, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

Tzafrir איך היית מנסח את זה אחרת? Matankic - שיחה 10:20, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

לא הבנתי את ההסבר שלך שאור השמש חסר צבע.. האם משהו מהקטע שגוי עובדתית? Matankic - שיחה 10:22, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

טעות שלי. לרגע התפלאתי על כך שהשמש נראית צהובה. Tzafrir - שיחה 10:33, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

@Tzafrir אתה מתכוון לכך שהמוח "מכוייל"/"מובנה" לכך שאור שמגיע מהשמש יראה לבן (או 'חסר צבע')? מעולם לא שמעתי על זה. יש לכך מקור? Matankic - שיחה 10:31, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

אני בטוח שאפשר למצוא לכך מקור. למה שנבחין בצבע של אור לבן? זה אמור להיות אור רגיל: הרקע. במיוחד בזמנים עתיקים שבהם לא הייתה תאורה מלאכותית. נסה לחשוב מה יקרה לך אם תסתובב שבוע בבניין שבו יש תאורה רק אדומה. יש לי הרגשה שתסתגל לראות את העולם בגווני אדום/שחור. Tzafrir - שיחה 10:40, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

נשמע כמו רעיון מצוין להידעת נוסף! Matankic - שיחה 11:00, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

א. אי אפשר לדבר על צבע השמש הנראה לעין בלי להזכיר את פיזור ריילי - האחראי לכך שאורכי הגל הקצרים יותר מהשמש מתפזרים יותר באטמוספירה וצובעים את השמיים בסגול. בתפיסת הצבע האנושית, השמיים נראים בצבע כחול-תכלת לאור הרגישות הפחותה של מערכת הראייה האנושית לאור סגול.

ב. המשפט "השמש (...) בולעת קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה" מחמיץ לחלוטין את הנקודה. השמש זוהרת בזכות תגובות ההיתוך הגרעיני המתחוללות בליבתה ולא בזכות האור הקלוש שהיא בולעת משאר היקום. אחרת היא היתה קודרת יותר מאחוריו של תינוק.

ג. מה המקור למשפט "בתצלומי לוויין נראת השמש בעיקר בצבע כתום, אך אין בכך הכרח"? למיטב הבנתי המשפט הזה שגוי. דרך מסנן צפיפות נייטרלי השמש אמורה להיראות לבנה ממש כמו החזר אור השמש מהלבנה. כך גם מרמזת התמונה הזו שצולמה בתחום האור הנראה. לעומתה, התמונה הזו צולמה באורך גל 30.4 ננומטר - בתחום העל-סגול הרחוק מאד שאינו נראה לעין או עובר באטמוספירה - ומוצגת בצבע כוזב כתום. באותה מידה יכלו להציג את אותה התמונה בוורוד פוקסיה, צהוב נזלת או עם לוח הצבעים של גלאסבי. לביטים לא אכפת.

יום טוב, ליאור पॣ • ח' בחשוון ה'תשפ"ב • 15:47, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

א. שקלתי להוסיף את זה, אבל אז הקטע מתארך.

ב. הכוונה היא שמלבד לקרינת גוף שחור שנפלטת מהשמש, השמש עצמה לא מחזירה או מעבירה אור (כלומר הצבע שלה 'שחור').

ג. המשפט לא מנוסח טוב (בעצמי ציינתי שצריך לשפר את הניסוח). והוא לא מבדיל בין שני המקרים של צבע כוזב וקליטת אורכי גל בתדרים מסוימים. טוב ששמת לב לזה.

ד. אין לי ידע בפיזיקה מעבר למה שלמדתי בתיכון (וקצת אחרי). אם זהו תחום העיסוק שלך, ממש אשמח אם תוכל לנסח את זה אתה. אפילו לשכתב את הקטע. Matankic - שיחה 16:23, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

אפשר גם להכניס על הטמפרטורה של כוכבים, שהיא קובעת את צבע האור שנפלט (ללא קשר להרכב הכימי של היסודות שמרכיבים אותו). ואפשר להוסיף גם על רגישות המדוכים ברשתית, ושהעין רגישה יותר לירוק ופחות לכחול, וש(אולי)זו הסיבה למה אור השמש נראה לבן לעין אנושית. ואפשר גם לכתוב על אשליית הירח, בגללה נדמה שהשמש גדולה יותר בשקיעה ובזריחה, אבל למעשה זו אשליה אופטית. לא חסר על מה להוסיף, צריך להתחשב במגבלה של אורך הקטע ושקול לפצל גם לכמה קטעים. Matankic - שיחה 16:34, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

לא הבנתי את רלוונטיות הגוף השחור לקטע. אומרים ישנה - שיחה 20:56, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

התוצאה הראשונה בגוגל ל"מה צבע השמש" נותנת כתבה של מכון דייוידסון [9], שם מזכירים שהיא גוף שחור. כעיקרון, הכוונה שמלבד האור שנפלט בתהליך, השמש עצמה 'שחורה'. מחקתי את הקטע הזה כיוון שהוא לא ממש מובן, וכנראה לא תורם הרבה. אפשר גם לנסח אותו באותו באופן אחר שמשתלב יפה. Matankic - שיחה 21:40, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח משופר - עם התייחסות לפיזור ריילי וצבע כוזב

לשאלה הפשוטה 'מהו צבע השמש?' יש מספר תשובות. בעת השקיעה או הזריחה, מתבונן מכדור הארץ יבחין בגוון צהוב, כתום, ואפילו אדום. האטמוספירה, בדומה למנסרה, שוברת את קרני השמש וכתוצאה מכך הן נעות במסלולים שבורים. אורכי הגל הקצרים מתפזרים יותר באטמוספירה וצובעים את השמיים בסגול, בתופעה שמכונה 'פיזור ריילי'. כיוון שרגישות עין האנושית פחותה לאורכי גל קצרים, השמיים נתפשים במוח בצבע תכלת במשך רוב שעות היום. בשעה שהשמש נמצאת בנקודה נמוכה בשמיים, קרוב לקו האופק, הדרך שקרני האור צריכות לעבור בתוך אטמוספירה, כדי להגיע לצופה, מתארכת. האור הכחול מתפזר לחלוטין, וקרני האור המגיעות אל הצופה הן בעלות אורכי גל ארוכים, כך שהשמש תראה בגוון צהוב עד אדום. למעשה, בנקודה הגבוהה ביותר בשמיים, או עבור שוהה בחלל, אור השמש יראה לבן, וזאת מפני שהוא מכיל את כל הספקטרום הנראה של האור. בתצלומי לוויין, לעיתים נראת השמש בצבע כתום. לרוב, מדובר בצבע כוזב, שנוסף לאחר צילום באורך גל שאינו בתחום הנראה (למשל קרינת על-סגול).

ליאור מוזמן לחוות את דעתך ולהציע שיפורים/תיקונים. Matankic - שיחה 12:23, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

הנוסח הזה עדיין שגוי, צר לי. אין לי פנאי כרגע לפרט את כל השגיאות המופיעות בו. אני מציע שנתמקד בנוסח החלופי המוצע להלן. שבת שלום, ליאור पॣ • ט' בחשוון ה'תשפ"ב • 15:49, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

כששאלתי את רוב האנשים שאני מכיר מה צבע השמש, גם את ה'אנטלקטואלים' ביניהם, הם תמיד ענו לי את אותה תשובה: "צהוב". הם כמובן לא לגמרי טועים. אבל בטח שלא צודקים. אין איור/תרשים, אפילו מדעי, שהשמש שם מוצגת בלבן. תמיד זה כתום או צהוב, כדי שאנשים ידעו שהנה זאת השמש. זו תפיסה שגויה שמושרשת חזק אצל כולם, וצריך להילחם בה.

נוסח ב' הוא מצוין, אבל הוא לא במקום הקטע הזה, שאני בהחלט מצדד בחשיבותו. אפשר גם לתמצת אותו (ולעקוף את הקטעים ה'שגויים'). שבת שלום, Matankic - שיחה 16:11, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

א. השאלה 'מהו צבע השמש?' דומה לשאלה 'איזה טעם יש לעופרת רותחת?' אם תביט בשמש תתעוור. אני מעדיף תפיסה רווחת שגויה על פני קורא אחד שראייתו תיפגע אחרי שקטע הידעת עורר את סקרנותו.

ב. לפני מספר דקות כיסו העננים את השמש. הצצתי לכיוונה וראיתי שהיא לבנה. גם אם תקרין את אור השמש על הקיר תראה שהיא לבנה. וכמובן, אם תקרין את אור השמש על הירח, האור שיוחזר ממנו לכיוון כדור הארץ ייראה לבן לעין האנושית. אני לא חושב שהעובדות הללו מעניינות מספיק בשביל קטע הידעת, אך זו האמת.

ג. כשהזכרתי לעיל את הרגישות הפחותה של העין האנושית לסגול לעומת כחול, שכחתי לציין שספקטרום הפליטה של השמש חזק יותר באורכי גל כחולים לעומת הסגולים, כפי שניתן להיווכח מקובץ:Radiation Spectrum.png.

ד. הטענה כי "האור הכחול מתפזר לחלוטין" שגויה. והקטע המוצע לא מבדיל בין פיזור לבין שבירה. ליאור पॣ • י"א בחשוון ה'תשפ"ב • 09:20, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

ליאור "האור הכחול מתפזר לחלוטין" נראה גם לי תמוה כשהעתקתי אותו (הרי רואים החזרה מעצמים כחולים בשקיעה). צריך לתקן את זה בערך "שמיים", משם העתקתי את המשפט. הצחקת אותי עם ה"איזה טעם יש לעופרת רותחת", יש משהו בדוגמה שנתת. אולי צריך לשכתב את כל הקטע, להמחיש איזו אנקדוטה שלא קשורה באופן ישיר לקטע, ודרכה להתייחס ל'צבע השמש'. גם אין התייחסות לעוצמות שאורכי גל מסוימים חזקים יותר מאחרים (זה לא מספיק שמקור אור יפלוט את כל הספקטרום הנראה כדי שיראה לבן..) אולי זה גדול מידי מכדי להיות הידעת.. יש המון נושאים שצריך להתייחס אליהם כדי להבהיר את 'צבע השמש'. Matankic - שיחה 16:34, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח ב' - ממוקד במושג "גוף שחור" ומשמיט את הצבעים

נורת LED

כשאנו מביטים על פני נורה, רוב האור שאנו רואים הוא אור שנוצר בתוך הנורה, ומגיע ישירות לעיננו. אם כי אנו רואים גם אור, שהגיע אל הנורה מבחוץ, ומשתקף על פניה. בניגוד לפני הנורה, פני השמש אינם מחזירים שום אור. כשאנו מביטים ישירות בשמש, אנו רואים אותה אך ורק באור שנוצר בה ומגיע אלינו ישירות. כל האור, המגיע אל פני השמש מבחוץ, נבלע בה. לכן, למרות שהשמש מאירה באור רב, מבחינת החזרת אור, היא נחשבת לגוף שחור.

אומרים ישנה - שיחה 09:36, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

בסדר, אבל אולי כדאי להחליף את התמונה? נורת ליבון היא גוף שחור בקירוב לא רע. אולי קובץ:Led-lampa.jpg‏? Tzafrir - שיחה 10:24, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

בוצע. אומרים ישנה - שיחה 20:24, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד Matankic - שיחה 10:19, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

אפשר להציע את הקטע הזה בנוסף לקטע המקורי, כקטע נפרד (ולא במקומו). Matankic - שיחה 12:25, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

פיסת היסטוריה קולינרית

בקבוק סאקה

הסאקה, משקה האלכוהול היפני, הראשון שיוצר נקרא "קוּצ'יקאמי נוֹ סאקה", שמשמעותו: משקה אלכוהולי שלועסים בפה. כפר שלם היה מעורב בהכנה, שכללה לעיסת אורז, גרעיני דגנים וערמונים, ויריקתם לתוך גיגיות. בסיוע אנזימי הרוק הפך העמילן שבחומרי הגלם לסוכר. בשלב הייצור הבא ערבבו את התערובת מהגגיות עם דגנים מבושלים ונתנו לה לתסוס. מאות שנים לאחר מכן, הפכה הלעיסה למיותרת עם גילוי פטרייה בשם "קוג'י קין", המספקת את האנזים שברוק.

אומרים ישנה - שיחה 22:39, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

הסיפור הזה לא מופיע בערך האנגלי. נראה שיין אורז היה קיים כבר הרבה קודם לכן בסין (ר’ חואנגג'יו והערך האנגלי המקביל). Tzafrir - שיחה 17:29, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

הסיפור כן מופיע בערך העברי. אם הערך העברי שגוי, לדעתך, תקן אותו. אין הכרח שהקטעים שלנו יוצדקו על ידי כל ערך בכל שפה. רק הערכים בעברית רלוונטיים, כל זמן שהם מוכרים כנכונים. אומרים ישנה - שיחה 20:58, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

הוספתי שם דרישת מקור. Tzafrir - שיחה 10:26, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

מידע נוסף: הגרסה הועתקה מהערך האנגלי: הערך העברי התבסס על הערך האנגלי באוגוסט 2005. ladypine תרגמה חלק והשאירה חלק אחר, גדול הרבה יותר, בהערה, להמשך תרגום עתידי. בשנת 2006 Tatan48 מחק את ההערה הזו ותרגם ממנה את החלקים שנראו לו חשובים, כולל הסיפור על הכפר. הסיפור על הכפר והאינדיאנים נוספו לערך האנגלי על סאקה בגרסתו הראשונה, בנובמבר 2001. לא ממש מפתיע שבאותו הזמן לא סיפקו להם מקורות. ב־28 בדצמבר 2010 אלמוני הסיר את הסיפור מהערך עם הנימוק „ Removed unsupported supposition״ וזה בערך מה שאני הולך לעשות. Tzafrir - שיחה 10:49, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:59, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

מוזר. מצאתי ארבעה מקורות בויקיפדיה האנגלית. יש לה ערך מיוחד עם ארבעה מקורות, רק לסאקי מאורז לעוס. ויקיפדיה האנגלית לא מודעת לעצמה, לפעמים. שם הערך Kuchikamizake. אומרים ישנה - שיחה 20:06, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

אוי. כל המקורות ביפנית. אומרים ישנה - שיחה 20:18, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

יש לי כיוון קצת שונה (אבל אין לי נוסח מלא): יין הוא משקה אלכוהולי: בתהליך התסיסה שמרים הופכות סוכר מהענבים לאלכוהול. כך גם נוצרים סיידר, תמד ואחרים. אבל בחיטה, שעורה, אורז ודומיהם יש עמילן שאותו השמרים לא יודעות לפרק. כדי להכין בירה מנביטים את הדגנים כדי לגרום להם לפרק עמילן לסוכר. זהו לתת. אבל יש גם דרכים אחרות לפרק את העמילן: ברוק (ביולוגיה) האנושי יש אנזים שמפרק עמילן לסוכר. לכן אפשר לבשל דגן ואז ללעוס אותו. השיטה הזו הייתה בשימוש אצל ילידים באמריקה (עם תירס (נכון? יש מקור? פרטים מדויקים יותר?) וגם ביפן, לפני שהגיעו אליהם שיטות יעילות יותר להכנת סאקה. Tzafrir - שיחה 13:49, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

מה היתרון של הנוסח הזה על הנוסח הקודם? אנחנו עדיין תקועים עם מקורות ביפנית בלבד. כשלמישהו תהייה מוזה, הוא יחפש מקורות בשפה קריאה יותר. אומרים ישנה - שיחה 23:10, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

יש אולי מקורות לטכניקה האינדיאנית? כמוכן: לא הוספתי לרשימה כאן את הפטריה שבה משתמשים כיום באזור סין ויפן. Tzafrir - שיחה 09:30, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

יש בעיה טכנית עוד לפני שניגשים לתוכן עצמו– שאסור שיהיה קישור לערך חסר בעמוד הראשי. מקף־‽ 20:11, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

נאצי ממוצא יהודי

ארהרד מילך, גנרל-פלדמרשל בלופטוואפה, סגנו של הרמן גרינג במשרד התעופה וחבר במפלגה הנאצית, היה בן לאב יהודי. מילך ניסה תמיד להסתיר את מוצאו, אם כי מפקדו, גרינג, וכן היטלר, היו מודעים לכך. לפי חוקי הגזע הנאצים נחשב מילך למישלינג ולכן היה אמור להיות מסולק מחיל האוויר הגרמני. גרינג מנע זאת, באומרו שבלופטוופה: "רק אני מכריע מיהו יהודי!". בשנת 1935 פתח הגסטפו בחקירה רשמית נגד מילך על מנת לחקור את שורשיו היהודיים. כדי להפסיק את החקירה כתבה אמו של מילך לראש משטרת האגן כי הוא ואחיו נולדו מרומן מחוץ לנישואין, שניהלה עם דודה המנוח. לכאורה, בעקבות המכתב, חקירתו בגסטפו הופסקה, ואף הוצאה למילך תעודת ייחוס ארי.

לפי הערך ארהרד מילך ובאנגלית, וכן [10],[11]. Matankic - שיחה 20:25, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד!!! אומרים ישנה - שיחה 22:19, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

מעניין, בעד. התו המתחרה - שיחה 09:39, 31 בינואר 2023 (IST)

בעד. דג קטן - שיחה 17:40, 31 בינואר 2023 (IST)

בעד ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 17:48, 31 בינואר 2023 (IST)

בעד. מעניין ומחדש בן-ימין - שיחה בן-ימין - שיחה 18:08, 1 בפברואר 2023 (IST)

סמל הנאציזם, האמנם?

חיל האוויר הפיני , אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, נוסף להיותה של פינלנד בעלת ברית של גרמניה הנאצית, בפולקלור הפיני צלב קרס כחול מסמל את השמש ומזל טוב. מה גם שהופיע בחיל כ-15 שנה לפני עליית הנאצים לשלטון. צלב הקרס היה קיים בדתות ותרביות כבר לפני אלפי שנים. בהקשרים שונים, אך בשל השימוש בסמל על ידי הנאצים, ולאחר מכן על ידי הנאו-נאצים וקבוצות שנאה אחרות, רבים במערב סולדים מן השימוש בסמל בכל צורה שהיא.

חלק מהמשפט האחרון העתקתי מהערך צלב קרס. השאר אני כתבתי והתבססתי על ערכי ויקיפדיה האנגלית וכתבות: [12][13][14][15]. אפשר להחליף בתמונה יותר מעודנת שקשה יותר להבחין בה בצלב הקרס (כמו זאת לדוגמה) אם זה עשוי להרגיז מישהו. Matankic - שיחה 18:21, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

א. ההצעה טובה.

ב. צריך למחוק מהקטע כל מה שמופיע אחרי המילים ״אלפי שנים״.

ג. יש לדאוג שהקטע יפנה ליותר ערכים עבריים ולפחות ערכים לועזיים. אולי אפשר לעשות זאת בכתיבת קצרמרים אחדים.

תודה. 2.52.72.190 18:37, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

מתקבל על הדעת ומעריך את הביקורת. לא מעריך שיתפנה לי זמן לכתוב את חיל האוויר הפיני או את צבא פינלנד. אשמח אם מישהו אחר יפשיל שרוולים (מה שבדרך כלל לא קורה כאן או שלוקח לזה יותר מדי זמן), נראה כמו נושאים מרתקים. Matankic - שיחה 18:56, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

ההסבר שצירפתי לא מדויק, בקרוב אצרף ניסוח אחר. Matankic - שיחה 09:42, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

מעניין מאוד, לא הכרתי את הרקע של הסמל. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 10:23, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

לדעתי, יש להחזיר את המילים " למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, " יש לשים אותן אחרי המילים "100 שנים". אומרים ישנה - שיחה 12:41, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

שיפור?

אריק פון רוזן, אישיות שוודית בולטת ולימים גיסו של גרינג (ואף לידידו של היטלר לפי מקורות מסוימים), עיטר את מטוסו בצלב קרס כחול על רקע לבן כסמל למזל טוב. היותו ידיד של פינלנד, במרץ 1918 תרם למדינה העצמאית החדשה את המטוס, מה שציין את תחילתו של חיל האוויר הפיני . צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, אומץ כסמל החיל ונותר בשימוש במשך כ-100 שנים. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב.

תמצתתי, מחקתי, ניסחתי מחדש. מקווה שלא הרסתי. Matankic - שיחה 11:03, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

אפשר להוסיף (לא חייב):

למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, נוסף להיותה של פינלנד בעלת ברית של גרמניה הנאצית, הסמל הופיע בחיל כ-15 שנה לפני עליית הנאצים לשלטון. בדתות ותרביות שונות צלב הקרס היה קיים כבר לפני אלפי שנים.

Matankic - שיחה 11:17, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

הנוסח הראשון עדיף. בנוסך החדש אין כל הפתעה. מהנוסח הזה עולה כאילו, צלב הקרס כן היה, נטו, סמל נאצי... עם קצת תירוצי פולקלור פיניים. אומרים ישנה - שיחה 12:44, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח ב'

חיל האוויר הפיני , אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים, למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, שימש בדתות ותרביות שונות כבר לפני אלפי שנים.

אומרים ישנה מה דעתך עכשיו? מוזמן לערוך שינוים בנוסח. Matankic - שיחה 13:16, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

בעניין הפולקלור הפיני אני מתבסס על הקטע הזה מוויקיפדיה האנגלית: ”In Finland, the swastika (vääräpää meaning "crooked-head", and later hakaristi, meaning "hook-cross") was often used in traditional folk-art products, as a decoration or magical symbol on textiles and wood”. Matankic - שיחה 13:24, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

אני בעד, וגם מציע להוסיף בסוף הקטע את המשפט: "בית התפילה הבהאי בשיקגו הגדול והמפואר, שציפוי האבן שלו נעשה במהלך מלחמת העולם השנייה, עצמה, במדינה אויבת לגרמניה הנאצית, מכיל צלבי קרס ללא קשר לנאציזם. הוא מכיל גם מגני דוד וסמלים מדתות נוספות". אומרים ישנה - שיחה 16:57, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח ג'

חיל האוויר הפיני , אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים, למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, שימש בדתות ותרביות שונות כבר לפני אלפי שנים. בית התפילה הבהאי בשיקגו, הגדול והמפואר, שציפוי האבן שלו נעשה במהלך מלחמת העולם השנייה, במדינה אויבת לגרמניה הנאצית, מכיל צלבי קרס ללא קשר לנאציזם. הוא מכיל גם מגני דוד וסמלים מדתות נוספות.

יחד עם התוספת. Matankic - שיחה 17:41, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד, אגב, אני ממליץ שתסמן פס מחיקה על הגרסה/גרסאות שנסוגת מהן. חבל לאלץ אנשים לקרוא גרסאות לא עדכניות. בתודה, אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 87.69.6.4 19:13, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

לא מצאתי מקור שאומר שציפוי האבן בוצע דווקא במהלך המלחמה. בערך כתוב ש"העבודות לעיצובו הפנימי של המבנה" בוצעו בין 1943 ל-1953. חמויישֶה - שיחה 09:47, 27 בדצמבר 2022 (IST)

אם הקישורים הזרים יוסרו (המרה לערכים עבריים/הסרה פשוטה) – בעד.― מקף | T‏ 16:01, 30 בינואר 2023 (IST)

גידול צמחים ותאורה

על אף שמקובל לחשוב כי צמחים זקוקים לקרינה מסוג על-סגול כדי לקיים את תהליך הפוטוסינטזה (שנחוץ לתהליכי החיים של הצמח), למעשה די בשילוב אור אדום וכחול אשר בספקטרום הנראה. האברון שבו מתרחש תהליך הפוטוסינטזה, הכלורופלסט, בולע באמצעות הכלורופיל (פיגמנט) אור בתדרים נמוכים (אדום ותת-אדום) ותדרים גבוהים (כחול ועל-סגול), ואילו התדרים המוחזרים מקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לעל-סגול מהסוג UV-A מיטיבה עם מינים מסוימים, אך לרוב שאין בה צורך בלעדי.

הבלבול נובע בעיקר מכך ששילוב בין אור אדום וכחול, הנמצא בשימוש נורות גידול , ונקלט על ידי המדוכים (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית העין), עובר תהליך התמרה חושית ומפורש במוח כבעל גוון סגול, בדומה לאור הנראה שנפלט מנורות על-סגול. הדבר קורה כאשר הציפוי הפנימי בשפופרות אינו הרמטי ומעביר חלק מאורכי הגל הקצרים, הקרובים לאלו של קרינת העל-סגול.

גילוי נאות: את הקטע אני חיברתי (והידעת? הראשון שאני מציע כאן). אין לי 'ידע פורמלי' בתחומים בהם נוגע הקטע, והוא בנוי ברובו על סמך קטעים מוויקיפדיה וממקורות נוספים. אשמח אם מישהו מבעלי הידע יוכל לאשרר את נכונות המידע. בנוסף אשמח לעריכה לשונית. כמובן שאפשר גם לקצץ. Matankic - שיחה 23:09, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

זו הפעם הראשונה שאני נתקל בדעה, שלפיה יש בכלל חשיבות לצבע האור, עבור הצמחים. חשבתי, וחשבתי שכולם חושבים, שכל אור חזק מספיק מתחום הספקטרום הנראה ומסביבתו, טוב לצמח, בלי שום קשר לאורך הגל - לצבע האור. הקטע נלחם בדעה קדומה, שמימי לא שמעתי עליה. אומרים ישנה - שיחה 14:55, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

@אומרים ישנה אפשר להוסיף בשורה הראשונה בין "על אף שמקובל לחשוב כי" ל-"צמחים זקוקים לקרינה ..." משהו בסגנון "בגידול ביתי" או "בגידול במקום חשוך". ראה לשמל על גידול יבול בחלל. אם זה עשוי להבהיר את הדעה הקדומה שמעולם לא שמעת עליה. אבל אז זה באמת ניהיה איזוטרי... Matankic - שיחה 18:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

ואם כבר מדברים, גידול יבולים בחלל נשמע כמו נושא מרתק לערך, וגם לקטע הידעת. Matankic - שיחה 18:58, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסך נוסף

אומרים ישנה, תימצתתי. עכשיו אין "דעות קדומות" ואין "בלבול". אשמח לביקורת:

צמחים אינם זקוקים לכל טווח הספקטרום הנראה של האור ולקרינה מסוג על-סגול ותת-אדום כדי לקיים את תהליך הפוטוסינטזה (שנחוץ לתהליכי החיים של הצמח). למעשה די בשילוב אור אדום וכחול. האברון שבו מתרחש תהליך הפוטוסינטזה, הכלורופלסט, בולע באמצעות הכלורופיל (פיגמנט) אור בתדרים נמוכים (אדום ותת-אדום) ותדרים גבוהים (כחול ועל-סגול), ואילו התדרים הבינוניים מוחזרים ומקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לעל-סגול מהסוג UV-A מיטיבה עם מינים מסוימים, אך לרוב שאין בה צורך בלעדי.

Matankic - שיחה 21:00, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

לדעתי, ההצעה השתפרה מאוד. עכשיו צריך קצת לשנות ניסוחים וכתיב. אומרים ישנה - שיחה 21:21, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

שיפורים

בטבע, הצמחים משתמשים באור השמש כדי לבצע פוטוסינתזה – תהליך החיים הבסיסי, המייצר סוכר. אולם נורות חשמל, המאירות צמחים, שאינם חשופים לשמש, לא צריכות להאיר בכל טווח קרינת השמש. למעשה די לצמחים בשילוב אור אדום וכחול. חלבון הכלורופיל, המבצע את הפוטוסינתזה, בולע אור בעיקר בתדרים אלו. לעומת זאת, הוא מחזיר את התדרים הבינוניים, ואלו מקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לאור על-סגול, מהסוג UV-A, מיטיבה עם מינים מסוימים של צמחים, אך לרוב הצמחים, אין בה הכרח.

אומרים ישנה - שיחה 21:36, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

ניסוח מצוין! Matankic - שיחה 23:32, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

אנקדוטה נוספת

אם כבר מדברים על תפיסת/ראיית צבעים , חשבתי על קטע נוסף. אפשר לבחור בתמונה שונה, למשל של משבצות RGB במסך. מצד שני אור צהוב ברמזור (שרואים דרך צג מחשב) ממחיש מצוין את התופעה. Matankic - שיחה 14:22, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

שיטת ייצוג הצבעים במחשב משתמשת בשלושת צבעי היסוד של האור; אדום, ירוק וכחול, שזיכו אותה בכינוי RGB (ראשי התיבות באנגלית). כל פיקסל במסך הוא יחידה עצמאית ומורכב משלושה תתי-פיקסלים שמאירים בצבעי היסוד, כאשר היחס בין עוצמת האור הנפלט מהם קובע את צבע היחידה. באופן זה מכסה השיטה טווח נרחב מהספקטרום הנראה של האור.

שלושת צבעי היסוד של האור (נקראים גם צבעים חיבוריים), בהם משתמשת השיטה, תואמים לרגישות שלושת סוגי המדוכים של העין האנושית (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית) לגלים באורך 564–580, 534–545, ו-420–440 ננומטרים, שמפורשים במוח לאדום, ירוק וכחול בהתאמה. אורך גל של 570–590 ננומטר, לדוגמה, שנתפס במוח כאור צהוב, מעורר גירוי במדוכים הרגישים לגלים ארוכים ובינוניים (אדום וירוק), באופן שניתן לחיקוי בשיטת RGB על ידי שילוב בין אור אדום וירוק ביחס מתאים. כך למעשה, לרוב לא ניתן יהיה להבחין בעין בלתי מזוינת בין אור צהוב שמקורו באורך גל צהוב, לצהוב שמתקבל משילוב בין אור אדום וירוק.

Matankic - שיחה 14:22, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

אני מסכים עם מאה אחוז מהנאמר בקטע. הצרה היא שאני לא חושב שזה מידע מפתיע. נראה לי שרוב הקוראים שלנו יודעים כל מה שכתוב פה. אני חושב שהקטע מתאים למדור הידעת של פורטל טכנולוגיה ושל פורטל תקשורת. לא לדף הראשי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 15:00, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

אני מכיר את זה ואתה מכיר את זה. אבל לא חושב שניתן להסיק מזה על קוראים מזדמנים שנכנסים לעמוד הראשי. בקטע מוזכרים מונחים מדעיים, ויפה איך אפשר לפרט המון על משהו שטריוויאלי לאנשים מסוימים. מסכים כמובן שיש 'הידעת?' מפתיעים בהרבה, אבל בדיוק חשבתי ככה על משהו אז הוספתי. Matankic - שיחה 15:12, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח שונה לאנקדוטה

אור צהוב הוא דוגמה לאור שניתן ליצור בשני אופנים. על ידי אורך גל בתחום הנראה שבין 570–590 ננומטרים, או באמצעות שני צבעים חיבוריים, אדום וירוק. למעשה, בקביעת היחסים בין שלושת צבעי היסוד של האור; אדום, ירוק וכחול (או בר"ת RGB), ניתן לכסות טווח נרחב מהספקטרום הנראה של האור. שיטת הצבעים החיבוריים תואמת לרגישות שלושת סוגי המדוכים של העין האנושית (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית) לגלים ארוכים, בינויים וקצרים, שמפורשים במוח לאדום, ירוק וכחול בהתאמה. לכן, אורך גל של 570–590 ננומטר שנתפס במוח כאור צהוב, יעורר גירוי במדוכים הרגישים לגלים ארוכים ובינוניים, באופן שניתן לחיקוי בשילוב בין אור אדום וירוק ביחס מתאים. אור בצבע מג'נטה, לעומת זאת, אינו קיים בספקטרום הנראה, וניתן ליצור אותו רק בעזרת שילוב בין שני אורכי גל – אדום וכחול.

גם פה מעט תימצתתי. Matankic - שיחה 12:57, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

אומרים ישנה, מה דעתך כעת? Matankic - שיחה 15:51, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד אומרים ישנה - שיחה 17:00, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

ההיסטוריה המשפטית של טטריס

משחק טטריס

'טטריס' הוא אחד ממשחקי הוידאו הנמכרים ביותר בהיסטוריה, וקיימות גרסאות שלו ליותר מ-65 פלטפורמות שונות. אבל ההיסטוריה של המשחק הרבה יותר מסובכת ממה שהיה אפשר לנחש, והוא היה מרכזו של סכסוך משפטי סוער שנמשך מספר שנים. טטריס פותח לראשונה בשנת 1984 על ידי מהנדס המחשבים הסובייטי אלכסיי פז'יטנוב, והפך ללהיט במעבדות מחשבים בברית המועצות, ומאוחר יותר יצא גם מגבולותיה עד להונגריה - שם התגלה על ידי איש העסקים הווארד סטיין, שרצה לקנות את הזכויות למשחק. הוא שלח לפז'יטנוב פקס, וקיבל תגובה שפורשה על ידו באופן שגוי כאישור להעברת הזכויות, ולכן התחיל למכור את הזכויות לטטריס לחברות אחרות. סטיין השיג אישור פורמלי מ"אלרוג" (הגוף בברית המועצות שהיה אחראי על ייבוא וייצוא של תוכנות מחשב) בשלב יותר מאוחר, אך הזכויות למשחק המשיכו להיות מועברות בין חברות מערביות, ללא ידיעתה של ברית המועצות - עד שהאנק רוג'רס, שעבד בשביל נינטנדו באותה תקופה, ניסה לקנות את הזכויות לטטריס בשביל קונסולות ניידות ישירות מאלרוג. בשלב הזה התחיל מאבק משפטי על הזכויות, שבסופו של דבר הותיר את נינטנדו בתור הבעלים העיקריים של זכויות ההפצה של טטריס. פז'יטנוב עצמו לא הרוויח כסף ישירות מהמשחק עד שנת 1996, אז סוף סוף עלה בידו לקנות את הזכויות למשחק שהוא עצמו פיתח.

מקורות: כאן. "הידעת" הראשון שלי! יש סיכוי שזה קצת ארוך מדי, ואם כן אנסה לקצר. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 19:08, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד, אבל בשני תנאים פשוטים. 1. צריך יותר קישוריות פנימיות. התפקיד העיקרי של קטעי הידעת הוא למשוך אנשים לקרוא ערכים. ובשביל זה צריך קישוריות לערכים. 2. צריך לומר אותו הדבר בדיוק, אך בפחות מילים. הקטע מכיל רק מידע נחוץ. אך אם זאת, הוא מכיל יותר מדי מלל. בהצלחה. אומרים ישנה - שיחה 19:15, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

מה עם זה:

משחק טטריס

טטריס היא סדרת משחקי הוידאו השנייה הנמכרת ביותר בהיסטוריה. נכון לשנת 2021, רק סדרת מריו מכרה יותר עותקים ממנה. אף על פי שמדובר במשחק שכולל רק שבע צורות פשוטות, ההיסטוריה שלו הייתה סבוכה וסוערת במידה מפתיעה. טטריס פותח לראשונה בשנת 1984 על ידי מהנדס המחשבים הסובייטי אלכסיי פז'יטנוב, והפך ללהיט במעבדות מחשבים בברית המועצות, ומאוחר יותר יצא גם מגבולותיה עד להונגריה - שם התגלה על ידי איש העסקים הווארד סטיין, שרצה לקנות את הזכויות למשחק. כתוצאה מאי הבנה בינו לבין פז'יטנוב, סטיין החל למכור את הזכויות לטטריס לחברות אחרות - מבלי שהן יהיו בידו בפועל. סטיין השיג לבסוף אישור פורמלי מ"אלרוג", הגוף הסובייטי שהיה אחראי על ייצוא של תוכנות מחשב, לגבי העברת הזכויות אליו. אך הזכויות למשחק המשיכו להיות מועברות בין חברות מערביות, ללא ידיעתה של ברית המועצות. זאת עד שחברת נינטנדו ניסתה לקנות את הזכויות לטטריס בשביל הגיים בוי, ישירות מאלרוג. בשלב הזה התחיל מאבק משפטי על הזכויות, שבסופו של דבר הותיר את נינטנדו בתור הבעלים העיקריים של זכויות ההפצה של טטריס. פז'יטנוב עצמו לא הרוויח כסף ישירות מהמשחק עד שנת 1996, אז סוף סוף עלה בידו לקנות את הזכויות למשחק שהוא עצמו פיתח.

הוספתי כמה וכמה קישורים, וקיצרתי כמה שהצלחתי. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 19:49, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד (עשיתי עריכה קלילה) אומרים ישנה - שיחה

הסרתי את הפסיק האחרון שהוספת, שהרגיש לי קצת פחות מתאים. מן הסתם שאני גם בעד בתור כותב.ת הקטע. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 09:19, 2 באוקטובר 2021 (IDT)

לא נעים לספר איך קראו לכפר הזה

הקטע מועותק מתוך הערך.

שלט עם שם הכפריר

פוּגינְג (בגרמנית: Fugging להאזנה (מידע • עזרה), לפני 2021 נקרא פוּקִינְג, Fucking) הוא כפריר אוסטרי, המונה כמאה תושבים. היישוב נודע בשמו לפחות משנת 1070. שם הכפריר מתייחס לאיש בשם פוקו (Focko) שחי במאה השישית. "ינג" היא סיומת גרמאנית המציינת "אנשים", כך שהשם פוקינג משמעו "מושבם של אנשי פוקו".

שילוט הדרכים המציין את שם היישוב קורץ לתיירים דוברי אנגלית, עקב משמעותו הגסה כמילה באנגלית, אף כי הגייתו המקומית שונה מהגייתו באנגלית. רבים עוצרים כדי להצטלם לצדו, ומקרי גנבה נשנים הכבידו על הוצאות הרשות המקומית. בשנת 2005 הותקנו שלטים המרותכים ליסודות פלדה מבוטנים, כדי להקשות על גנבתם.

פרנסי העיירה ניצלו את העובדה שהמילה hell בגרמנית משמעותה בהיר ונתנו זיכיון למבשלת בירה אוסטרית לייצר בירה בשם "Fucking Hell".

הצעות להחליף את שם הכפר נדחו במשאלים שהתקיימו בקרב תושבי הרשות המקומית בשנים 1996, 2004 ו-2012‏. בנובמבר 2020 החליטה מועצת הכפר, לאחר הצבעת התושבים, על שינוי שם הכפר ל-Fugging, שם שהגייתו זהה לזו של Fucking בניב המדובר באותו אזור.

אומרים ישנה - שיחה 02:20, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

נהדר! גילגמש • שיחה 09:06, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

לא מצליח להבין איך נכנס לפה ה'hell' בן-ימין - שיחה 18:12, 1 בפברואר 2023 (IST)

HELL, באנגלית, זה "גהינום". וביחד עם המילה השנייה זו קללה מאוד מקובלת. אומרים ישנה - שיחה 18:48, 1 בפברואר 2023 (IST)

נשק צ’כי

לוגו חברת סקודה

בימי מלחמת העולם השניה ייצרה גרמניה הנאצית כלי נשק רבים במפעל סקודה בצ'כיה הכבושה. לאחר המלחמה נשארו בצ'כוסלובקיה עודפי נשק גרמני. בשנת 1948 היא מכרה חלק מהם לישראל וזו השתמשה בהם, בין השאר, בקרבות נגד צבא מצרים במלחמת העצמאות, וכך יצא שהצבא המצרי הופגז, בין השאר, בתותחים ישראליים שנושאים צלבי קרס. אולם בסיבוב הלחימה הבא, במבצע קדש, נהנו דווקא המצרים מנשק מצ'כוסלובקיה, והפעם נשק שמקורו ביריבתה של גרמניה למלחמה: ברית המועצות.

רעיון שקיבלתי מ[16]. שם מופיע המידע על תותחים עם צלבי קרס. אבל חיפוש זריז לא מעלה מידע על תותחי נ"ט שהגיעו מהצ’כים בזמן מבצע יואב או אחריו. Tzafrir - שיחה 12:48, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

בעד. נחמד. אומרים ישנה - שיחה 14:34, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

בעד, אבל לא ברור לי הסוף: במבצע קדש הנשק המצרי היה מצ'כוסלובקיה ומקורו בברית המועצות. למה היה לצ'כוסלובקיה היה נשק מברית המועצות? דג קטן - שיחה 17:51, 31 בינואר 2023 (IST)

משום שצ'כוסלובקיה נוהלה אז בידי ברית המועצות. אומרים ישנה - שיחה 20:59, 31 בינואר 2023 (IST)

הבנתי. תודה! דג קטן - שיחה 21:04, 31 בינואר 2023 (IST)

שמות מטבעות היסטוריים

למטבעות רבים יש שמות שמשמרים מידע על ההיסטוריה שלהם. לדוגמה, שקל, לירה, פאונד ופני הם שמות מטבעות שהיו במקור יחידות משקל: בסיפור קניית מערת המכפלה יש שימוש ב„שקל כסף״ כיחידת משקל גרידא. אבל בהמשך נוצרו מטבעות סטנדרטיים במשקל של, לדוגמה, פאונד כסף. בדומה לכך מטבעות אחרים קיבלו את שמם מהמתכת: זלוטי וגילדן הם „זהובים״ (בפולנית והולנדית, בהתאמה). אם כי הגילדן ההולנדי היה, בשלב מסוים, מטבע כסף. בהמשך שניהם, כמו כל המטבעות המודרניים נותקו מבסיס הזהב ועשויים ממתכת רגילה, או מנייר. שמות מטבעות שיקפו לעיתים גם סמלי שלטון: כתר היה המטבע של מדינות שונות, ביניהן גם הרפובליקות אסטוניה וצ'כוסלובקיה. שם מטבע מלכותי אחר הוא ריאל. הוא עד היום המטבע של ממלכות שונות, כגון ערב הסעודית. פורטוגל החליפה אותו באסקודו („זהב״) כשבוטלה בה המלוכה, והרפובליקה האיסלמית של איראן מחליפה אותו בשנת 2022 במטבע בשם טומאן („עשרת אלפים״, כמו בשם היחידה הצבאית), אבל ממלכות לשעבר כמו ברזיל ותימן עדיין משתמשות בריאל.

דורש עדיין גיבוש וליטוש. Tzafrir - שיחה 13:02, 20 בספטמבר 2021 (IDT)

בעד, למרות שלקטע יש חפיפות חלקיות עם קטעים אחרים. אומרים ישנה - שיחה 15:59, 20 בספטמבר 2021 (IDT)

נחמד! מיד לאחר הקריאה, אני מרגישה צורך ללכת לבדוק מדוע ולאיזה מטבע איראן תחליף את המטבע שלה בשנת 2022. אולי כדאי לציין זאת, אלא אם אנחנו רוצים לטעת בקוראים רצון חזק להמשיך לבדוק. ‏Saifunny‏ • שיחה 17:21, 20 בספטמבר 2021 (IDT)

הוספתי משפט על הטומן. היסטורית טומן היה מטבע לא רשמי שהיה שווה עשרה ריאלים (עשרת אלפים דינרים). הטומן הנוכחי שווה עשרת אלפים ריאלים (כמו שקל חדש ללירה, גם כדי לקזז אינפלציה). הוא גם מבוטא בצורה שונה משם היחידה (המטבע: טומָאן, היחידה: טומֵן), אבל המשמעות זהה, והקטע כבר ארוך מספיק. צריך לעדכן גם את הערך טומאן על השינוי העתידי. Tzafrir - שיחה 10:08, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

מפתיע שהם חוזרים למטבע המקורי שלהם. הבעיה היא שהערך העיקרי כאן טומאן הוא בן שורה אחת. אני נגד עד להרחבתו לפחות בעוד 2-3 פסקאות. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 19:36, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

המלחמה נגד החיסכון

דוד שמש

דודי השמש לחימום מים נכנסו לשימוש בישראל כבר בשנות ה-50. בשנת 1957 דיווח העיתון "דבר", שהשימוש בדודי שמש רווח בישראל. אולם הממשלה ושאר הממסד לא עודדו שימוש בדודי שמש. חברת החשמל סירבה להעניק מחיר נמוך לצרכני חשמל עבור חימום מים חשמלי, בדודי שמש, בימים מעוננים. זאת בניגוד לסבסוד שנתנה לבעלי דודים, המופעלים רק חשמל. חברת שיכון עובדים התנגדה לשימוש בדודי שמש, בטענה שהם מכערים את הנוף. החברה הסירה דודי שמש מדירותיה וסיפקה עם כל דירה שמכרה דוד חשמל. מחקר שנעשה בשנת 1973 מצא שהשימוש בדוד שמש יקר, כביכול, מהשימוש בדוד חשמל. אולם המחקר לא לקח בחשבון את הסובסידיה, שחברת החשמל נותנת רק לבעלי דודי חשמל. רק בעקבות משבר האנרגיה של אמצע שנות ה-70 נקבעה בחוק החובה להתקין דודי שמש בכל דירה הנבנית בישראל, מלבד לדירות בבתים גבוהים מאוד ומלבד שכונת הרובע היהודי בירושלים. כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך בממוצע שמונה אחוז מצריכת החשמל.

אומרים ישנה - שיחה 20:36, 18 בספטמבר 2021 (IDT)

נחמד מאד. הקביעה "כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך שמונה אחוז מצריכת החשמל" היא בעייתית מאד. הנתון 8% הוא ודאי לא "ברור". מה שכן ברור הוא שישנם משקי בית שעבורם החיסכון הוא הרבה פחות מ-8%. בקיצור, צריך להביא מקורות לקטע ולתקן את הניסוח של המשפט האחרון. חמויישֶה - שיחה 13:39, 5 באוקטובר 2021 (IDT)

הסימוכין מופיעים בערך דוד שמש. חפש שם את הספרה 8. תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:06, 5 באוקטובר 2021 (IDT)

עומד מאחורי מה שאמרתי. המשפט "כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך שמונה אחוז מצריכת החשמל" הוא שגוי עובדתית. לא צריך להיות דוקטור לסטטיסטיקה כדי להבין שאם הממוצע של כולם הוא 8 זה לא אומר שכולם 8. ובמקרה הזה די ברור שלא. חמויישֶה - שיחה 09:40, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

הוספתי את המילה "בממוצע". תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:28, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

פרהיסטוריה היא עניין של גיאוגרפיה

דמויות הנמרות ממקדש הנמרים הפריהיסטורי, שבבקעת עובדה

פרהיסטוריה (הלחם של המילים הלועזיות "לפני" ו"היסטוריה") היא התקופה בתולדות האנושות שקדמה לשימוש בכתב. במזרח התיכון הפרהיסטוריה הסתיימה עם הופעת הכתב בשומר העתיקה, בסביבות שנת 3500 לפנה"ס, בתחילת תקופת הברונזה. בשווייץ ובאנגליה, תקופות הברונזה והברזל עדיין מוגדרות כפרהיסטוריה, מפני שהתיעוד הכתוב החל רק כאשר האימפריה הרומית התעמתה עם האוכלוסיות שם, בין המאה ה-1 לפנה"ס למאה ה-1 לספירה. בניו זילנד ובאוסטרליה, הפרהיסטוריה הסתיימה רק עם הגעת מגלי הארצות ההולנדים, במאה ה-17. אלא שלא רק סיום הפרהיסטוריה משתנה מאוכלוסייה לאוכלוסייה. גם תחילתה משתנה. את התקופה הפרהיסטורית מקובל למנות החל מהופעת האדם, דהיינו קוף-אדם זקוף המייצר כלי אבן, לראשונה במזרח אפריקה לפני כ-2.6 מיליון שנה. יכולת התקשורת הלא כתובה של אנשי התקופה הפלאוליתית הספיקה להעברת מסורת טכנולוגית מדור לדור. מתברר, שלמרות שלשווייץ ולניו זילנד יש הרבה פחות שנות היסטוריה כתובה מאשר לעירק או למצרים, יש להן גם הרבה פחות שנות פרהיסטוריה. במשך רוב תקופת הפרהיסטוריה של המזרח התיכון ושל אירופה, חלקים נרחבים משטח שווייץ היו מכוסים קרחונים, ואיש לא גר בהם. ולגבי ניו זילנד, אנשים הגיעו אליה לראשונה, לכל המוקדם במאה ה-13.

אומרים ישנה - שיחה 22:09, 17 בספטמבר 2021 (IDT)

• בעד, ערכתי קצת. Reuveny - שיחה 15:18, 20 בספטמבר 2021 (IDT)

חד וחלק - הגיליוטינה שרדה את המהפכה הצרפתית

דגם גיליוטינה

במהלך המהפכה הצרפתית, בתקופת שלטון הטרור, שהנהיג רובספייר, נערפו ראשי כ-17,000 איש בגיליוטינה, האחרון בהם היה רובספייר עצמו. אולם הוצאתו להורג הביאה רק את סוף שלטון הטרור. לא את סוף השימוש בגיליוטינה. אנשים רבים הוצאו בה להורג בצרפת, גם אחרי המהפכה הצרפתית – האחרון שבהם בשנת 1977, ארבע שנים בלבד, לפני ביטול עונש המוות במדינה. לאחד ממפעילי הגיליוטינה בצרפת של המאה ה-20 היה הספק של 300 ראשים בקריירה, והוא ירש את משרתו מאביו, שנשחק מעודף עבודה. גם מחוץ לצרפת הופעלו גיליוטינות. גרמניה הנאצית רצחה בעזרתן 20,000 איש.

אומרים ישנה - שיחה 20:43, 10 בספטמבר 2021 (IDT)

קטע טוב. גילגמש • שיחה 21:15, 10 בספטמבר 2021 (IDT)

ראשית כל, נדרש תיקון קטן: לפי הערך w:Maximilien Robespierre, הוא לא היה האחרון שהוצא להורג: הוציאו להורג את רובפסייר וקבוצה של 20 מתומכיו. הוא היה העשירי בקבוצה שהולך לגיליוטינה. מעבר לכך אין לי מושג אם לא היו הוצאות להורג בערים אחרות שהמשיכו עוד כמה ימים גם לאחר המהפכה בפריז.

מעבר לכך, אני לא מרוצה במיוחד ממה שנרמז מהנוסח. הגיליוטינה הייתה, בעיני בני התקופה, דרך הומנית ומסודרת יותר להוצאה להורג מאשר תליה או עריפת ראש. בקטע הזה יש סנטימנט של התנגדות לגיליוטינה, אבל ההתנגדות צריכה להיות לעונש המוות. כתרגיל, דמיינו שהגיליוטינה לא הייתה מומצאת והיו ממשיכים להוציא להורג אנשים בתליה. Tzafrir - שיחה 21:09, 11 בספטמבר 2021 (IDT)

מנסה לנסח מחדש בעקבות הערותיו של Tzafrir:

דגם גיליוטינה

הגיליוטינה הוכנסה לשימוש בצרפת ב1789, כאמצעי הומני להוצאה להורג. באמצעות המכשיר, כך נטען, תתבצע ההוצאה להורג ללא כאבים, ותהיה שוויונית, בניגוד לדרכי ההוצאה להורג השונות בין המעמדות שנהגו עד אז. במהלך המהפכה הצרפתית, בתקופת שלטון הטרור שהנהיג רובספייר, נערפו ראשיהם של כ-17,000 איש בגיליוטינה, ובהם רובספייר עצמו. הוצאתו להורג הביאה את סוף שלטון הטרור אך לא את סוף השימוש בגיליוטינה. אנשים רבים הוצאו באמצעותה להורג גם אחרי המהפכה הצרפתית, האחרון שבהם בשנת 1977, ארבע שנים בלבד לפני ביטול עונש המוות במדינה. אחד ממפעילי הגיליוטינה בצרפת של המאה ה-20 הוציא להורג במהלך הקריירה למעלה מ-300 איש. הוא עצמו ירש את משרתו מאביו, שנשחק מעודף עבודה. גם מחוץ לצרפת הופעלו גיליוטינות: בגרמניה הנאצית נרצחו באמצעותן 20,000 איש.

קלונימוס - שיחה 10:04, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

עכשיו הקטע טוב. יכול להיות שהמשפט האחרון מיותר. Tzafrir - שיחה 11:41, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

בקריאה שניה, מסכים אתך. זה קצת לא קשור. קלונימוס - שיחה 11:53, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

הפוך. צריך לחדד. הקטע מנסה לומר, שאנשים מזהים את הגיליוטינה עם שלטון הטרור של המהפכה הצרפתית, אבל היא לא קשורה לטרור ולא למהפכה הצפתית. היא גם שרדה את המהפכה, וגם לא השליטה טרור. המשפט האחרון אומר, שהיא גם לא בהכרח צרפתית. אומרים ישנה - שיחה 14:18, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

אם כבר...

דגם גיליוטינה

בתקופת שלטון הטרור של רובספייר, במהלך המהפכה הצרפתית, נערפו ראשי כ-17,000 איש בגיליוטינה - אחד האחרונים בהם היה רובספייר עצמו. על כן נוטים לראות בגיליוטינה עצמה את סמל שלטון הטרור של רובספייר. אולם הגיליוטינה הוכנסה לשימוש בכדי שההוצאות להורג יגרמו פחות סבל לנידון. הטרור היה קלות שליחת האנשים להוצאה להורג והמסיבות בהוצאות להורג - לא שיטת ההריגה. מה גם, שצרפת המשיכה להשתמש בגיליטינות 183 שנים אחרי סוף שלטון הטרור. אחרון המומתים בה שם היה בשנת 1977 - ארבע שנים בלבד לפני ביטול עונש המוות במדינה. לאחד ממפעילי הגיליוטינה בצרפת של המאה ה-20 היה הספק של 300 ראשים בקריירה, והוא ירש את משרתו מאביו, שנשחק מעודף עבודה. גם מחוץ לצרפת הופעלו גיליוטינות. שלטון הטרור של גרמניה הנאצית רצח בעזרתן יותר אנשים מרובספייר.

אומרים ישנה - שיחה 14:40, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

הייתי משנה קצת את המשפט לגבי האב שנשחק מעודף עבודה. נשמע כאילו האב קיבל דלקת בגידי האצבעות המושכות את המיתר המפעיל את להב הגיליוטינה, משל היה מתכנת שתקתק יותר מדי זמן על המקלדת. בפועל, מה שקרה היה שהוא חטף התקף חרדה מאישה שהתפשטה מולו לפני הוצאתה להורג. בעקבות זה הוא הצהיר שלא יערוף בגיליוטינה את ראשיהן של נשים. לאחר מכן, הותזה עליו כמות גדולה של דם מאדם אחר שהוצא להורג, מה שגרם לו לפתח המטופוביה קשה ולפרוש מן המקצוע. נוסף על כך, בימי שלטון הטרור של רובספייר, הובעה ביקורת על כך שהקלות והמהירות של הפעלתה של הגיליוטינה (במקרה מסוים הוצאו להורג 21 איש תוך 38 דקות, פחות מ-2 דקות לאדם), היא היא זו שתרמה לזילות בחיי אדם ולאותה "קלות שליחת אנשים להוצאה להורג", מה שאומר שישנו דווקא קשר ברור בין "שיטת ההריגה" לשלטון הטרור של רובספייר. הנה הנוסח שאני הייתי מעדיף:

דגם גיליוטינה

בתקופת שלטון הטרור של רובספייר, במהלך המהפכה הצרפתית, נערפו ראשיהם של כ-17,000 איש בגיליוטינה, ואחד האחרונים שבהם היה רובספייר עצמו. על כן, נוטים לראות בגיליוטינה עצמה את סמל שלטון הטרור של רובספייר. אולם הגיליוטינה הוכנסה לשימוש בכדי שההוצאות להורג יגרמו פחות סבל לנידון. הטרור הגיע בעיקר מן הקלות שבה שלח רובספייר להורג את כל מי שלדעתו סיכנו את המהפכה, ומן ההילולות שהיו נערכות במהלך ההוצאות להורג. מה עוד, שצרפת המשיכה להשתמש בגיליוטינות 183 שנה לאחר סוף שלטון הטרור. אחרון המומתים בה שם היה בשנת 1977 – ארבע שנים בלבד לפני ביטול עונש המוות במדינה. לאחד ממפעילי הגיליוטינה בצרפת של המאה ה-20 היה הספק של 300 ראשים בקריירה, והוא ירש את משרתו מאביו, שלקה בעקבות מספר הוצאות להורג בהתקף חרדה ובהמטופוביה. גם מחוץ לצרפת הופעלו גיליוטינות. שלטון הטרור של גרמניה הנאצית רצח בעזרתן יותר אנשים מרובספייר.

אביתר ג' • שיחה • 17:40, 26 באפריל 2022 (IDT)

סבבה. אומרים ישנה - שיחה 23:33, 26 באפריל 2022 (IDT)

אני בעד. חמויישֶה - שיחה 10:28, 30 בינואר 2023 (IST)

צו מעצר דרך מסך הקולנוע

אדוארד רושמן

תיק אודסה הוא ספר מתח מאת פרדריק פורסיית', שפורסם לראשונה בשנת 1972, ומספר על הרפתקאותיו של עיתונאי גרמני צעיר, המנסה לאתר פושע נאצי, ממחוללי השואה. בתחקיר לכתיבת הספר השתתף צייד הנאצים שמעון ויזנטל. בשנת 1974 עובד הספר לסרט קולנוע מצליח בבימויו של רונלד נים, ובכיכובם של ג'ון ווייט, מקסימיליאן של ושמואל רודנסקי. הסרט תרם לחשיפת הפושע הנאצי אדוארד רושמן, שהתחבא בזהות בדויה, בבואנוס איירס. שכניו זיהו אותו על המסך, ונגשו למשטרה המקומית, וזו נגשה לשגרירות מערב גרמניה, כדי שתוציא בקשת הסגרה.

האתגר בכתיבת הקטע היה לא לסטות מהסיפור הזה לסיפורים מעניינים אחרים על ה"איש". כמו, למשל, שמערכת המשפט של אוסטריה עשתה הכול, שוב ושוב, כדי כן לאפשר לו לברוח ולהתחבא. גם כמו הסיפור על מה שהוא בדיוק עשה בשואה והסיפור על דרך מותו מפחד המעצר. אומרים ישנה - שיחה 20:15, 4 בספטמבר 2021 (IDT)

בעד. מצוין. חמויישֶה - שיחה 19:17, 3 בינואר 2023 (IST)

מקור למשפט האחרון? לפי הערך בוויקי האנגלית צו מעצר לרושמן עוד לפני צאת הסרט, בשנות ה-60, והסיפור לגבי מה שקרה ב-1976 שונה לחלוטין. נראה לי שהטענה לגבי ההשפעה של הסרט מתבססת על טענות של יוצר הסרט. דרוש מקור אמין שהן נכונות. פוליתיאורי - שיחה 23:16, 3 בינואר 2023 (IST)

יתכן שהיה צו מעצר, אך לא ידעו היכן הוא ולא הייתה בקשת הסגרה, וזו הגיעה בעקבות הפרסום בסרט. לא? חמויישֶה - שיחה 14:46, 29 בינואר 2023 (IST)

אני לא יודע אם ייתכן או לא, אבל דרוש מקור טוב שיאשר את הדברים, מבלי להסתמך על דבריו של יוצר הסרט בדיעבד. פוליתיאורי - שיחה 03:39, 10 בפברואר 2023 (IST)

לא לזה התכוון המשורר

קטע נחמד מפורטל מוזיקה:

אהוד מנור.

את השיר "בשנה הבאה" כתב אהוד מנור לזכר אחיו, יהודה וינר, שנהרג במלחמת ההתשה בשנת 1969. מנור התכוון להשתמש בביטוי "בשנה הבאה" באופן אירוני, כהבטחה שלעולם לא תקוים, בדומה לביטוי השגור "אחרי החגים". מנור מספר בשיר על דברים שנהג לעשות עם אחיו בילדותם, ולמעשה מקונן על כך שלעולם לא יחזרו. נורית הירש לא קלעה לכוונתו של מנור והעניקה לשיר לחן שמח שהפך אותו לשיר שמבטא תקווה, ומנור בחר להשאיר לחן זה עם המשמעות השונה שנוצרה.

תוספת שקראתי בעיתונות, לאחרונה, ואני שוקל להוסיף לקטע:

הליך דומה עבר על הפזמון "ילדים זה שמחה" מאת יהושע סובול ושלמה בר. הלחן השמח הפך שיר, שמוחה על כך, שקיום את האידאולוגיה הציונית מוביל לעוני, לשיר, שמציג גידול עשרים ילדים בדירת שני חדרים, כהתגלמות האושר.

אומרים ישנה - שיחה 15:33, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

קטע נחמד. היתי משאיר בלי התוספת הקצרה. הקטע העיקרי חד, ברור וכיפי. גילגמש • שיחה 23:30, 10 בספטמבר 2021 (IDT)

מסכים עם גילגמש. עם זאת, שמעתי פעם את אהוד מנור (כבר לא זוכר איפה, בהרצאה כלשהי) שסיפר איך נורית הירש שכנעה אותו לשנות את אופי השיר, כך שלהבנתי לא מדובר על טעות שלה. קלונימוס - שיחה 10:50, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

כפי שכתבתי בפרק בשנה_הבאה#תולדות_השיר, השיר מתאר את כמיהתו של מנור לבלות זמן נוסף עם אחיו המנוח, בדומה לשיר Sunny, שכתב בובי הב בשנת 1963 בעקבות הירצחו של אחיו הגדול הרולד. שני השירים אינם אירוניים, כי אם מבקשים תקווה מתחתית השכול. לפי ההסכת "שיר אחד", גם כפל המשמעויות בשיר 'ילדים זה שמחה' ליווה אותו מראשיתו ([17]) ואינו תולדה של אי הבנה או מחלוקת בין המשורר לבין המלחין. ליאור पॣ • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ב • 23:09, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

מכיוון שקשה לדעת אם הירש אכן "טעתה" בלחן, ובאותו אופן גם שלמה בר בהחלט הבין את משמעות השיר שהלחין ולא "טעה" בהלחנה, אני נגד הקטע במתכונתו משום שהוא חוטא לאמת. אני גם נגד לנסח את הקטע כך שיסביר שהשיר "בשנה הבאה" הוא שיר שמנור כתב על אחיו, משום שזה די ידוע. חמויישֶה - שיחה 14:43, 29 בינואר 2023 (IST)

למה קשה לדעת? אני שמעתי את אהוד מנור ז"ל אומר זאת. קלונימוס - שיחה 16:50, 29 בינואר 2023 (IST)

משום שיתכן שהירש הבינה את כוונת השיר ובחרה להלחין אותו בכל זאת בלחן לא מינורי, ולא בעקבות טעות. חמויישֶה - שיחה 15:18, 2 בפברואר 2023 (IST)

איפכא מסתברא ברכבת בבאר שבע

תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע עם הקטר 70414 בתצלום עם אפקט, שנראה כאילו הוא תצלום ישן.

אחת מפנינות התיירות של באר שבע היא תחנת הרכבת הטורקית המושבתת, בה נמצא הקטר 70414 – קטר קיטור גדול, כמו זה שבפזמון המפורסם שיר הקטר. הפזמון מספר על קטר חזק ויעיל, מתחנת הרכבת של באר שבע, שהזדקן, נחלש וננטש. הקטר המוצג לקהל אינו ממש אותו קטר מהשיר. כל קטרי הקיטור הגדולים שהיו בישראל נגרטו לאחר שיצאו משימוש. עיריית באר שבע יבאה את הקטר מאספני רכב בבריטניה. גם המספר המקורי של הקטר המוצג שונה ל-70414, כדי להתאימו לפזמון. למעשה, גם תחנת הרכבת מהשיר היא בכלל לא התחנה הטורקית המושבתת, שליד העיר העתיקה של באר שבע. בוידאו קליפ המקורי של שיר הקטר, משנת 1958, מופיעה תחנת תחנת הרכבת באר שבע – צפון / אוניברסיטה (לפני שהוקמה לידה אוניברסיטת בן-גוריון). תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע הושבתה עוד בשנת 1927. בשנות ה-50, כשחיים חפר כתב את שיר הקטר, תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע הייתה מקום כה דל פעילות ושקט, עד שצה"ל הציב שם בסיס של יחידת ההאזנות של חיל המודיעין, שהקשיבה למתרחש בכל חצי האי סיני, במהלך מבצע קדש.

אומרים ישנה - שיחה 19:54, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

יפה. שיניתי ניסוחים קלים והשמטתי משפט שלא מוסיף מידע חשוב. בנוגע לסוף הקטע - מי אמר שיחידת האזנות אפשר להקים רק במקום שקט ודל פעילות? הם הרי לא מקשיבים לרוח, הם מאזינים באמצעות מכשירי האזנה. מישהו יודע אם באמת יש קשר בין הדברים? חמויישֶה - שיחה 09:25, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

אני ממש לא מבין בהתנהלות יחידת ההאזנה. פשוט העתקתי מה שהיה כתוב בערך על אותה תחנת רכבת. הניחוש שלי הוא, שהיחידה האזינה לגלי רדיו, שתורגמו לגלי קול רק בחדר העבודה. אבל גם חדר העבודה של המאזינים אמור להיות שקט - כמו אולפן הקלטות. אולי גם הרבה מכשור חשמלי מקומי מפריע לגלי רדיו רחוקים וחלשים להיקלט? אומרים ישנה - שיחה 20:36, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

הציפורים רואות עולם יפה משלנו

הקטע הבא הוא שליש מתוך קטע בו דנו בעבר. את הקטע הארוך והישן דחינו, בזמנו, כי הוא היה כבד מדי. בדיעבד, צריך היה למחוק ממנו את שני השלישים האחרונים, ואת זאת עשיתי כעת.

קשת בענן.

למיני בעלי חיים שונים יש ראיית צבעים שונה. אחד הגורמים לשוני זה הוא מספר סוגי המדוכים (תאי קליטת אור היום) המצויים ברשתית העין. למרבית הקופים, וגם לאדם, יש שלושה סוגי מדוכים. לכל סוג יש רגישות יחודית לאור באורכי גל שונים. לכן, עבור מרבית בני האדם, אפשר לצבוע על נייר לבן ייצוג לכל הצבעים שהם רואים, בערבוב של דיו שחור ודיו משלושה "צבעי היסוד". לעומת זאת, למרביתם של שאר היונקים יש רק שני סוגי מדוכים, והם רואים את העולם פחות צבעוני מאיתנו. מבחינה זו, ראייתו של כלב הבית, למשל, דומה לראייתו של אדם עם דלתוניזם (סוג נפוץ של עיוורון צבעים חלקי). באותו אופן, למרבית העופות יש ארבעה סוגי מדוכים, והן רואות את העולם צבעוני יותר מאתנו. בז מצוי, לדוגמה, מבדיל בין צבעי כתמי השתן של מכרסמים שונים.

84.94.43.230 20:11, 18 באוגוסט 2021 (IDT)

זה רעיון נחמד אבל הניסוח רחוק מלהיות מושלם. הקטע לא מפרט מה הוא המדוך הרביעי וכתוב בצורה מעט שטחית. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:23, 18 באוגוסט 2021 (IDT)

אני מקבל את הערתך. לפי שעה, שיפרתי את הניסוח. אני רוצה להוסיף גם משפט נוסף, שמסביר, שמרבית היונקים רואים צבע כמו אנשים שנשרפו להם המדוכים הכחולים בכוויות אור אולטרא סגול, אבל אני מחפש לזה לפחות סימוכין בויקיפדיה עצמה. אוסיף גם משפט או שניים שמסביר איך העופות מחלקות את הספקטום הנראה גם לנו, ליותר צבעים, מיד כשאמצא את המידע. זאת אומרת, אם וכאשר אמצא את המידע. תודה על הביקורת הבונה. 84.94.43.230 07:30, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

לגבי המדוך הרביעי, ממש לא בטוח שיש לו אותו תפקוד אצל כל עוף ועוף. נראה שחלק מהעופות רואה אותו אור שאנו רואים, רק מפריד אותו ליותר צבעים, וחלק אחר של העופות רואה חלק ממה שעבורנו הוא אולטרא סגול - עבורנו לא נראה בכלל. הוספתי משפט דוגמה על מה שבז מצוי רואה, ואנו לא רואים. 84.94.43.230 11:53, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

רגיש בעיקר לאדום ורגיש בעיקר לירוק? הערך מדוך לא סבור כך. כמעט שני שליש מהמדוכים הם מדוכים "אדומים". רוב השאר הם מדוכים "ירוקים" ורק חלק קטן הם מדוכים "כחולים". האדומים והירוקים רגישים בפועל לספקטרום די דומה (הערך אף משתדל להמנע מהשמות הללו). Tzafrir - שיחה 07:54, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

טופל. תודה. 84.94.43.230 08:29, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

הקטע הזה טוב אבל לא בטוח שמתאים לעמוד הראשי. זה מקצועי מדי. אולי לפורטל ביולוגיה או רפואה? גילגמש • שיחה 08:40, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

1. הוספתי משפט, שכולי תקווה שהוא מסביר את העניין להדיוטות. כמו כן, שיניתי מספר משפטים נוספים מאותה הסיבה.

2. בפורטלים ישנן גרסאות של הקטע הזה, ואם נשפר את הקטע, אך עדיין נחשוב שהוא מקצועי מדי לעמוד הראשי, נוכל לעדכן גרסה בפורטלים.

תודה. 84.94.43.230 11:29, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

גרסה מעניינת מאוד לקטע הזה מפורטל פמיניזם

ראו הגירסה הפשוטה יותר, למטה.

דיאגרמת רגישות למדוכים השונים במערכת הראייה

בעין האדם יש שלושה סוגים של מדוכים - תאים הקולטים אור יום. בכל סוג של מדוך יש סוג ייחודי לו של חלבון, בשם "אופסין". כל סוג אופסין בעל רגישות ייחודית לאור באורכי הגלים שונים, שהאדם יכול לראות. לכן, עבור מרבית בני האדם, אפשר לצבוע על נייר לבן ייצוג לכל הצבעים והגוונים שהם רואים, בערבוב של דיו שחור ודיו משלושת "צבעי היסוד". הגנים המקודדים לשלושת סוגי האופסין מצויים על כרומוזום ה-X. ומכיוון שלגברים יש רק עותק אחד של כרומוזום X, מוטציה שתשבית את הגן לאחד האופסינים, תהפוך את הגבר לעיוור צבעים חלקי. (אם כי הסיבה הנפוצה לעיוורון צבעים חלקי באדם היא מוטציה שמקלקלת גן אחר, שקשור בראיית צבעים, ומצוי גם הוא על כרומוזום X). לעומת זאת, מוטציה, שתשבית עותק אחד של אחד מסוגי האופסינים, לא תשנה את ראיית הצבעים של האישה. זאת משום, שלנשים יש שני כרומוזומי X, כך שיש להן עותק גיבוי לכל גן של כל סוג אופסין. אלא שלא כל המוטציות משביתות את הגנים. יש מוטציות בגן לאופסין, שמשנות את אורכי הגל להן הוא מגיב. גבר, שהעותק היחיד לגן של אחד האופסינים שלו עבר כזו מוטציה, יראה צבעים באופן די דומה לנורמה. עבורו, עדיין יהיו שלושה "צבעי יסוד", גם אם אחד מהם יהיה מעט שונה מהנורמה. אולם אצל אישה, שאחד מעותקי אחד הגנים שלה לאחד האופסינים עבר כזו מוטציה, יהיו ארבעה סוגים שונים של אופסין. עבורה יהיו ארבעה "צבעי יסוד", והיא תבדיל בין הרבה יותר גוונים מכפי שמבדילים מרבית בני האדם.

אומרים ישנה - שיחה 14:18, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

מצאתי חלק מהמידע בויקיפדיה. מיד אתקן את הקטע לפיו. אומרים ישנה - שיחה 10:08, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

לא הבנתי למה חשוב שהגנים הרלוונטיים נמצאים על כרומוזום X. גם לגברים יש כרומוזום X. גילגמש • שיחה 10:29, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

מיד אתקן את הקטע בהתאם להערתך. תודה. אומרים ישנה - שיחה 10:39, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

לפי מכון דווידזון, האדם מבדיל בין עשרה מיליני גוונים. https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D אומרים ישנה - שיחה 10:38, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

אני לא בטוח שהקטע הזה נכון מבחינה עובדתית. למה מוטציה צריכה לגרום ל4 סוגי אופסין ולא נניח לעשרה סוגים? ומה הקשר בין זה שיש עותק אחד לשני עותקים? גם בעותק אחד יכולה להיות מוטציה. גילגמש • שיחה 12:11, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

זה די פשוט. לגבר יש שלושה גנים לאופסין, שלכל אחד מהם עותק אחד. לאישה רגילה יש שלושה גנים לאופסין, שלכל אחד מהם שני עותקים. אם עותק אחד משתנה, אצל גבר נשארים שלושה גנים. פשוט אחד מהם השתנה טיפה. אצל אישה משתנה אחד העותקים במוטציה, אך בן זוגו לא משתנה. כך יש לה שני זוגות של עותקים זהים וזוג נוסף של עותקים שונים. סך הכול ארבעה שונים. תיאורתית יכולים להיות לה שישה סוגים שונים של אופסין, אם יש לה שלוש מוטציות. אומרים ישנה - שיחה 12:47, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

מקור:

Published: June 2001 Richer color experience in observers with multiple photopigment opsin genes Kimberly A. Jameson, Susan M. Highnote & Linda M. Wasserman Psychonomic Bulletin & Review volume 8, pages244–261 (2001)Cite this article

7268 Accesses

88 Citations

29 Altmetric

Metricsdetails

Abstract Traditional color vision theory posits that three types of retinal photopigments transduce light into a trivariate neural color code, thereby explaining color-matching behaviors. Thisprinciple of trichromacy is in need of reexamination in view of molecular genetics results suggesting that a substantial percentage of women possess more than three classes of retinal photopigments. At issue is the question of whether four-photopigment retinas necessarily yield trichromatic color perception. In the present paper, we review results and theory underlying the accepted photoreceptor-based model of trichromacy. A review of the psychological literature shows that gender-linked differences in color perception warrant further investigation of retinal photopigment classes and color perception relations. We use genetic analyses to examine an important position in the gene sequence, and we empirically assess and compare the color perception of individuals possessing more than three retinal photopigment genes with those possessing fewer retinal photopigment genes. Women with four-photopigment genotypes are found to perceive significantly more chromatic appearances in comparison with either male or female trichromat controls. We provide a rationale for this previously undetected finding and discuss implications for theories of color perception and gender differences in color behavior. אומרים ישנה - שיחה 13:02, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

אני חולק בתוקף על הטענה כי "זה די פשוט". זה ממש לא פשוט, לא מתמצה בדפוס הביטוי של אופסינים במדוכי הרשתית ואפילו לא מתמצה בעיבוד המתקדם יותר של מידע חזותי ע"י תאי עצב רבים אחרים ברשתית. גרעין הברך הצדי וקליפת המוח הראייתית מוסיפים רבדים של ציפיות מוקדמות המשפיעים על תפיסת הצבע בפועל, המשתנה בין אנשים בצורה מגוונת בהרבה מכפי שנטען בקטע הנוכחי. עיין למשל בהרצאה עדכנית זו. צפייה נעימה ושבת שלום, ליאור पॣ • י"ט באלול ה'תשפ"א • 13:35, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

דרסתי את הגסת המקור עם גרסה מעודכנת, שמפרטת את העיקר, ומכילה פחות טפל. העניין כן פשוט. אם משהו לא פשוט, זה ההסבר שלי. לא החומר עצמו. החומר, עצמו, מאוד פשוט. אומרים ישנה - שיחה 14:18, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

ברור שלראיית צבע יש הרבה רובדים. אבל ההתעסקות ברובד הספציפי הזה בלבד, כן אמורה להיות פשוטה. אומרים ישנה - שיחה 14:20, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

מערכת הראייה האנושית מורכבת ביותר ובכלל זאת גם תפיסת הצבע שלה. אם ברצונך לטעון אחרת, אבקש שתמציא מאמר סקירה עדכני התומך בטענתך, ולא מחקר בודד מלפני עשרים שנה שלא טוען זאת כלל. הרי לפניך דוגמא לסרטן המצויד בתריסר סוגים שונים של תאים רגישים לצבע, הפורסים ספקטרום רחב יותר מזה הנראה לעין האנושית. האם הסרטן הזה רואה טוב יותר ממך? ראשית, המדד "טוב יותר" לא מוגדר היטב ושנית, המחקר הנדון מעלה כי הסרטן המסכן מסוגל להפריד פחות גוונים ממך. פרופסור נועם סובל טען בשעתו כי גם חוש הריח האנושי לא נופל בביצועיו מזה של כלבים, למרות שהאף שלהם מפותח משלנו, אבל אני פחות מתמצא בנוירוביולוגיה של חוש הריח (ותתרן באופן אישי). קריאה נעימה, ליאור पॣ • כ' באלול ה'תשפ"א • 16:57, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

גרסה פשוטה יותר

דיאגרמת רגישות למדוכים השונים במערכת הראייה

תופעת עיוורון הצבעים החלקי מוכרת לציבור. אך רק מעטים מודעים לקיומה של התופעה ההפוכה. כשם שעיוור צבעים חלקי מבדיל בין פחות צבעים וגוונים, משמבדילים רוב האנשים, ישנן נשים, שמבדילות בין יותר צבעים ויותר גוונים, משמבדילים רוב האנשים. בעין האדם יש שלושה סוגים של מדוכים - תאים הקולטים אור יום. בכל סוג של מדוך יש סוג ייחודי לו של חלבון, בשם "אופסין". כל סוג אופסין בעל רגישות ייחודית לאור באורכי הגלים שונים, שהאדם יכול לראות. לכן, עבור מרבית בני האדם, אפשר לצבוע על נייר לבן ייצוג לכל הצבעים והגוונים שהם רואים, בערבוב של דיו שחור ודיו משלושה "צבעי היסוד". הגנים המקודדים לשלושת סוגי האופסין מצויים על כרומוזום ה-X. רק לנשים יש שני כרומוזומי X. לכן, רק לנשים שני עותקים מכל גן לכל סוג אופסין. אם אחד העותקים של אחד מהגנים לאחד מסוגי האופסין ישתנה במוטציה מאוד מסוימת, שתשנה את רגישותו לאורכי גלי אור שונים, לאישה זו יהיו ארבעה סוגי אופסין. ניסויים מורים כי חלק קטן מהנשים, שהן בעלות ארבעה סוגי אופסין מבדילות בין יותר צבעים וגוונים מכפי שמרבית בני האדם מבדילים.

אומרים ישנה - שיחה 17:57, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

יותר טוב אבל יש בעיה עם הקביעה שרק לנשים יש 2 כרומוזומי X. מה לגבי תסמונת קליינפלטר? גילגמש • שיחה 20:27, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

גם גבר עם תסמונת קליינפלטר יכול להיות בעל התופעה ההפוכה לעיוורון צבעים חלקי, כשם שגם גבר עם תסמונת קליינפלטר יכול להוולד חי עם תסמונת רט. אלא שלא הזכרתי זאת כי זה בטל בשישים אלף. אומרים ישנה - שיחה 20:41, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

כן, אבל כעת הניסוח לא מדויק. בכל אופן, אין לי דעה חד משמעית לגבי הקטע הזה. אני צריך לחשוב עליו עוד. גילגמש • שיחה 21:36, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

מחקתי את המילה "רק". כעט זה יותר מדויק, ואני מקווה שזה מספיק מובן. אומרים ישנה - שיחה 11:10, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

בסך הכל בסדר. הוספתי פסיק. אני מקווה שיהיו תגובות נוספות. אולי משתמש:ליאור, שהגיב כבר, ירצה לומר משהו. גילגמש • שיחה 12:07, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

המשפט האחרון בקטע ("אישה כזו תבדיל בין יותר צבעים וגוונים מכפי שמרבית בני האדם מבדילים") שגוי, כמוסבר כאן. ליאור पॣ • כ"ד באלול ה'תשפ"א • 23:03, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

לא לגמרי שגוי. רק שגוי ב23/24 מהמקרים, במדגם של 24. (אני לא יודע אם מדגם של 24 גדול מספיק להסיק מסקנות, כי זה תלוי גם בשונות הסטטיסטית הפנימית בתוך אוכלוסיית הניסוי. יכול להיות שזה כן מדגם גדול. לא יודע.) בכל מקרה אפשר, פשוט, להוסיף לקטע את המילים "חלק קטן" או "חלק". מיד אוסיף אותן. הנה החלק הרלוונטי של האבסטרקט, ותודה על ההשקעה בלמידת הנושא לצורך הקטע.

However, 1 of 24 obligate carriers of deuteranomaly exhibited tetrachromatic behavior on all our tests; this participant has three well-separated cone photopigments in the long-wave spectral region in addition to her short-wave cone. We assess the likelihood that behavioral tetrachromacy exists in the human population. 84.94.43.230 09:22, 1 בספטמבר 2021 (IDT)

צר לי לקלקל את המסיבה, אולם פרשנותך לממצאי המאמר אינה נכונה והקטע עודנו שגוי. ויקיפדיה אינה הבמה המתאימה למחקר מקורי, לרבות פרשנות מקורית (ושגויה ככזו) של מאמרים. ליאור पॣ • כ"ד באלול ה'תשפ"א • 10:53, 1 בספטמבר 2021 (IDT)

לעניות דעתי, זה מהשכתוב במאמר. (ובכל מקרה, לא תהייה לי מסיבה על הקטע הזה. לא אם הוא יתקבל ולא אם הוא ידחה. אני לא מנסה לנצח אף אחד.). אומרים ישנה - שיחה 13:38, 1 בספטמבר 2021 (IDT)

אם המאמר ההוא לא מספיק ברור, הנה סקירה עדכנית יותר המאשרת את ממצאיו. הנוסח הקיים של הקטע שגוי ואיני יודע איך אפשר לשקם אותו. ליאור पॣ • כ"ה באלול ה'תשפ"א • 16:33, 1 בספטמבר 2021 (IDT)

דווקא תקציר המאמר הקודם היה ברור מאוד. לעומת זאת בתקציר המאמר הזה לא כתוב שם שום דבר חד משמעי. גם לא דו משמעי. כתוב שהם ידברו על התופעה בהמשך המאמר. אבל אי אפשר להגיע משם להמשך המאמר. אומרים ישנה - שיחה 22:39, 1 בספטמבר 2021 (IDT)

אולי כך זה מובן יותר / מקובל יותר?

דיאגרמת רגישות למדוכים השונים במערכת הראייה

אנומליות גנטיות מגוונות גורמות לאנומליה תפקודית בראיית הצבע. אחת האנומליות האלו מכונה, שלא בצדק, "עיוורון צבעים חלקי דיכרומטי קל". אדם עם כזו תופעה, אמנם מתקשה להבדיל בין חלק מהצבעים, שמרבית האוכלוסייה האנושית מבדילה ביניהם, אך מצד שני, הוא מבדיל בקלות בין צבעים, שמרבית האוכלוסייה האנושית מתקשה להבדיל ביניהם. זאת ועוד. יש מדענים שטוענים, כי בחלק קטן מהמקרים, בנותיו של אדם כזה מבדילות בין הרבה יותר צבעים מכפי שמבדיל האדם הנורמטיבי.

ברשתית העין יש חלבונים קולטי אור, הקשורים לראיית צבעים, ונקראים פוטופסינים. בעין האדם הנורמטיבי יש שלושה סוגים של פוטופסינים, ולכן צבעי העולם נראים לו, כאילו הם מורכבים משלושה צבעי יסוד. גם אצל בעל "עיוורון צבעים חלקי דיכרומטי קל" יש שלושה סוגים של פוטופסינים. אלא שהגן המקודד לאחד הסוגים, מקודד לסוג נדיר באדם, במקום לסוג שכיח באדם. הגנים לפוטופסינים נמצאים על כרומוזום X. לכן בתו של אדם כזה, ירשה ממנו גנים ל"עיוורון צבעים חלקי דיכרומטי קל", ומההורה שני, מרבית הסיכויים הם, שהיא ירשה גנים נורמטיביים. כך לבת יש ארבעה סוגים של פוטופסינים. לכן לבת יש קלט חושי ראשוני, שמבדיל בין הרבה יותר צבעים, מאשר זה של האדם הנורמטיבי. אולם לרוב, אחרי שמערכת העצבים מעבדת המידע הראייתי, עושר הצבעים העל-אנושי, שנקלט בפוטופסינים, לא מגיע לתודעת הבת.

אומרים ישנה - שיחה 17:28, 7 בספטמבר 2021 (IDT)

אולי כך?

דיאגרמת רגישות למדוכים השונים במערכת הראייה

האופסין הוא חלבון שמגיב לאור. מדענים מכירים מעל אלף סוגי אופסינים. אחדים מהם מצויים ברשתית עין האדם. שלושה מתוכם מעורבים בראיית צבעים: פוטופסין לגלי אור ארוכים, ששיא רגישותו לאור אדום, פוטופסין לגלי אור בינוניים, ששיא רגישותו לאור ירוק ופוטופסין לגלי אור קצרים, ששיא רגישותו לאור כחול. לעכברים נורמליים יש רק שני פוטופסינים, והם מבדילים בין פחות צבעים מכפי שמבדיל האדם. אולם ניסויים הוכיחו, כי עכברים שהושתל להם גן לפוטופסין מסוג שלישי, כפי שיש לאדם, זיהו הרבה יותר צבעים מעכברים נורמליים. זאת למרות שדבר לא השתנה במערכת עיבוד מידע הצבע, באותם עכברים. האם אדם, שיש לו ארבעה סוגי פוטופסינים, במקום שלושה, יבדיל בין יותר צבעים �