ויקיפדיה:הידעת?/המתנה

ראשי דיונים


חברי המערכת: עורכי המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה).

כשלב ראשון להצעת קטע "הידעת?" או להסרת קטע קיים, יש להציגו בדף המתנה זה. כאן יערכו דיונים בקטעים שהוצעו ויוחלט אם לקבלם ולהציגם. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים אלו ולהשפיע.

הוספהעריכה

נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בתחילת סעיף מספר אחת. לא בסופו. זה הנוהל החדש. ראו את דף השיחה

הקשר שבין הזואולוגיה וההלכהעריכה

סדרת מכפילי הפרסה היא סדרה גדולה של יונקים. מאפיין עיקרי של סדרה זו, שממנו נגזר שמה, הוא מספר זוגי של אצבעות המכוסות בפרסות. מתוך חמש אצבעות הגפה, לכל מיני הסדרה, חסרה האצבע הראשונה, והשנייה והחמישית קטנות או לא קיימות, מה שמותיר שתיים או ארבע אצבעות. תת-סדרה בסדרת מכפילי הפרסה הם מעלי הגירה. כדי שבהמה תהיה כשרה לאכילה היא צריכה להיות מפריסת פרסה ומעלת גירה, ודרישה זו יוצרת חפיפה כמעט מושלמת עם תת-הסדרה הטקסונומית של מעלי הגירה בתוך סדרת מכפילי הפרסה. הסוסיים, הקרנפיים והטפיריים אינם כשרים, משום שאינם שייכים לסדרת מכפילי הפרסה, ותת-סדרת דמויי החזיר אינם כשרים, אף שהם מכפילי פרסה, משום שאינם שייכים לתת-סדרת מעלי הגירה. יוצאת מן הכלל היא משפחת הגמליים, השייכת טקסונומית למעלי הגירה ולמכפילי הפרסה, אך אינה כשרה לאכילה. התורה מחשיבה את הגמליים כבהמה שאינה מפריסה פרסה, ופרשנים רבים עמלו בהסבר הדבר.

בברכה, אביתר ג'שיחה • 20:04, 7 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

הביטוי "חסרה האצבע הראשונה, והשנייה והחמישית קטנות או לא קיימות" מבלבל מאוד. אני מציע לכתוב משהו כמו "חסרה האצבע המורה, כמו כן, הזרת והאמה קטנות או חסרות". תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:20, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
האצבע הראשונה היא האגודל, השנייה היא האצבע (המורה), והחמישית היא הזרת, אבל כל זה נכון רק לבני אדם. בבעלי חיים אחרים לא נראה לי שמקובל להעניק שמות לכל אצבע. בכל מקרה, נראה לי שאנסח את הקטע מחדש, כדי שיהיה יותר קצר ויותר מעניין. אביתר ג'שיחה • 14:28, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הבעיה פה שכל הקטע מדבר ליד הנושא במקום עליו. אפילו התמונה היא של פרה במקום של גמל. אומרים ישנה - שיחה 14:37, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אתה החלטת שהנושא הוא סימני הכשרות בהלכה, ואז הקטע באמת מדבר רק "ליד הנושא במקום עליו". לי הנושא הזה נראה פחות מעניין, ולכן אני כתבתי קטע "הידעת?" שהנושא שלו הוא התאמה מפתיעה בין מיון טקסונומי לבין סיווג הלכתי. לפי הנושא שלי, הקטע מדבר על הנושא וממש לא לידו. אביתר ג'שיחה • 15:27, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]


הסיבה הרשמית לזה שהסוס אינו כשר היא שהוא לא מעלה גרה, אם איני טועה... אומרים ישנה - שיחה 14:30, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
יש לך חוסר הבנה של כל החלוקה הטקסונומית. אתן דוגמה, ואז אני מקווה שיהיה ברור למה חשוב יותר לציין את זה שהסוס אינו ממכפילי הפרסה (כלומר, בלשון התורה, הוא אולי מפריס פרסה אבל לא שוסע שסע). ישנם כלי רכב יבשתיים וכלי רכב אוויריים. בתוך כלי הרכב האוויריים, ישנם כלי הרכב בעלי הכנפיים (מטוסים) וכלי הרכב בעלי המדחף (מסוקים). רק לשם הדוגמה (ולא באמת), דלק מטוסים מיועד רק לכלי הרכב האוויריים בעלי הכנפיים. כעת, אני רוצה להסביר למה דלק מטוסים לא מיועד לאמבולנסים. אני לא אגיד שהוא לא מיועד לאמבולנסים כי הם לא בעלי כנפיים. אני אומר שהוא לא מיועד לאמבולנסים כי הם בכלל לא כלי רכב אוויריים (וברור שאינם בעלי כנפיים). כנ"ל פה, מעלי הגירה הם תת-סדרה בתוך סדרת מכפילי פרסה. לכן, הסוס שאינו משתייך לכל הסדרה כולה, ודאי שאינו משתייך לתת-הסדרה שבתוכה. אביתר ג'שיחה • 15:27, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אינך אמור למחוק את דברי, כמו שאני לא אמור למחוק את דבריך. מעבר לזאת, אני לא רואה איך תוציא קטע "הידעת?" מהמידע הזה, עם הגישה הזו. הרצאה בטקסונומיה, שבסופה קישור רופף ולקוני להלכה, אינה קטע "הידעת?". צר לי.   נגד. אומרים ישנה - שיחה 18:48, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
גם אינך יכול לנהל חלק מהדיון בהערות נסתרות, שרק מי שלוחץ על כפתור העריכה הכללי רואה. זה לא עובד כך. אומרים ישנה - שיחה 18:54, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לא ניהלתי דיון. ניסיתי לנסח לעצמי משהו אחר, יותר טוב, כבסיס לקטע "הידעת?" שאכתוב בהמשך. כשראיתי שהזמן כלה והקטע לא נגמר, השארתי את הקטע הלא-גמור כהערה מוסתרת, כדי שמצד אחד יהיה לי נוסח שאוכל להמשיך, ומצד שני, לא יהיו פה גיבובים של קטעי "הידעת?" בלתי גמורים.
לגבי המחיקה, אתה צודק. הסרתי את סימון המחיקה. מצד שני, הסברתי למעלה מדוע הדברים שנאמרו שם בלתי מדויקים. אביתר ג'שיחה • 18:13, 9 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

כאן צריך תמונה של גמל.

לפי היהדות, כדי שבהמה תהיה כשרה לאכילה היא צריכה להיות מפריסת פרסה ומעלת גירה. חזירים, קופים וארנבים, למשל, אינם כשרים כי אינם מעלים גירה ואינם בעלי פרסות. הסוסיים, הקרנפיים והטפיריים, למשל, אינם כשרים, רק משום שאינם מעלים גירה. אולם הגמל אינו נחשב לכשר, למרות שהוא כן מעלה גירה וכן מפריס פרסה... כאן צריך לבוא ההסבר על מה היא פרסה וגם המחשה טקסונומית למיון המדעי לזה. התורה מחשיבה את הגמליים כבהמה שאינה מפריסה פרסה כאן צריך לבוא נימוק התורה או נימוקי הפרשנים או משהו כזה.

אומרים ישנה - שיחה 14:45, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

ניסיון נוסף, מקווה שהפעם זה "יעבוד". לקחתי כמה מן ההערות שלמעלה ושילבתי בקטע. את עניין הגמל השמטתי, כי גם ככה הקטע ארוך ועמוס. המעיין בערכים הרלוונטיים יוכל לראות שיטות שונות מדוע אינם כשרים.

לפי ההלכה, כדי שבהמה תהיה כשרה, היא צריכה להיות מפריסת פרסה, שוסעת שסע, ומעלת גירה. הסדר שבו מצוינים סימנים אלו, מתכתב באופן מדויק עם המיון המדעי של עולם הטבע. בעלי חיים רבים מקיימים את הסימן הראשון: כל בעלי החיים מסדרת מפריטי פרסה הכוללת את הסוסיים, הקרנפיים והטפיריים, הם בעלי פרסות. לכן נדרש הסימן השני – שוסעת שסע. לא מספיק שלבעל החיים יהיו פרסות. נדרש גם שפרסות אלו יהיו שסועות, וזה מתקיים רק בסדרת מכפילי פרסה. אצל מפריטי הפרסה, פרסה אחת מחברת את כל אצבעות הרגל, ואילו למכפילי הפרסה ישנן שתי אצבעות מופרדות, כך שהפרסה המכסה אותן שסועה. הסימן השלישי – העלאת גירה, מצמצם עוד את קבוצת הכשרות. ישנם שלושה תתי-סדרה בתוך סדרת מכפילי הפרסה – מעלי גירה, בעלי כרית ודמויי חזיר, ורק מעלי הגירה כשרים. כך, בתחילה נתקבלו שתי סדרות – מכפילי ומפריטי פרסה, אחר כך נשארה רק סדרת מכפילי פרסה, ובסוף נבחרה מכל הסדרה רק תת-סדרת מעלי הגירה.

בברכה, אביתר ג'שיחה • 19:33, 9 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

נראה שכותבי התנך פירשו את המונח מעלי גירה בצורה יותר מרחיבה ממה שאנחנו מחשיבים היום. בספר דברים, פרק י"ד, פסוק ז' כתוב „לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם״. Tzafrir - שיחה 19:26, 13 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

הכדורגלן הנכה במונדיאל ללא נכים - פורטל:כדורגל/הידעת?/34עריכה

גארינצ'ה, הכדורגלן הברזילאי, נולד עם מספר מומים: עמוד השדרה שלו היה מעוות, רגלו הימנית הייתה מסובבת כלפי פנים ורגלו השמאלית, אשר הייתה מסובבת כלפי חוץ, הייתה קצרה בשישה סנטימטרים מרגלו הימנית. למרות זאת, אף אחד מהמומים הללו לא מנע ממנו להפוך לאחד הכדורגלנים הטובים שידע הכדורגל, ואף להיות שותף לזכיית נבחרת ברזיל במונדיאל פעמיים, ב-1958 וב-1962, בו היה גם מלך השערים (לצד מספר שחקנים אחרים) עם ארבעה כיבושים.

אומרים ישנה - שיחה 20:11, 14 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד. חמויישֶה - שיחה 12:35, 23 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

לדעתי זה גבולי. Tzafrir - שיחה 19:10, 13 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

חד-תאי שחכם יותר מצוות מהנדסיםעריכה

Physarum polycephalum הוא שמו המדעי של פרוטיסט דמוי עובש. זהו חד־תאי, אשר מפגין יכולות זיכרון, קבלת החלטות ואפילו ציפייה לשינויים. חד־התא, מחוסר מערכת העצבים, מסוגל לפתור מבוכים (בתמונה), ובעיות עם סיבוכיות זמן מעריכית, בזמן ליניארי בלבד. דוגמה לבעיה שכזו, עימה מתמודד ביעילות, היא בעיית הסוכן הנוסע. כך למשל, באמצעות פיזור מזון על מצע אגר, באופן התואם למיקומי הערים המרכזיות ביפן, הצליח חד־התא, תוך שעות ספורות, לחקות את מפת הרכבות בין הערים באופן מדויק – בעיה עליה היו אמונים צוותים שלמים של מהנדסים.

בהמשך לבעיית הסוכן הנוסע, קטע שמתבסס על מחקר שפורסם ב-nature‏[1]. מקורות : [2][3] [4], והערך Physarum polycephalum‏. Matankic - שיחה 15:32, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מי שפתר את הבעיה אינו חד תא בודד אלא מושבה של מספר אדיר של חד תאיים כאלו, הקשורים זה לזה. יתכן שבמושבה יש יותר תאים מאשר במוח האדם. אולי. אומרים ישנה - שיחה 17:25, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
מה שאני הבנתי, שזה תא אחד בודד שיכול לגדול ולגדול. Matankic - שיחה 17:47, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אז לא. מה שמצולם זו מושבת תאים כל כך גדולה, עד שאפשר להבחין בה בעין בלתי מזויינת, ממרחק של מאה או מאתיים מטר. זה בשום אופן לא תא בודד. זו מושבה של המוני יצורים בודדים, שמשתפים פעולה. 87.69.6.4 18:50, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
באמת שאני לא יודע.. ב-nature נכתב "Physarum polycephalum is a large amoeba-like cell consisting of a dendritic network of tube-like structures", אני מתייג את יונה בנדלאק, Aziz Subach,מנחם.אל, PurpleBuffalo‏, Tshuva, נחש קטן, יאיר דב, Gidip, פעיל למען זכויות אדם, אליגטור, Squaredevil, MathKnight‏, פרצטמול, assafn, דוב בעלי הידע בביולוגיה. Matankic - שיחה 19:08, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הפתרון שלו למבוך הוא בדיוק פתרון של מודל מחשוב לא דטרמניסטי (ר’ NP (מחלקת סיבוכיות)): דואגים למספיק חומרה (כמות לא לינארית) ומכסים את כל המסלולים האפשריים, ברגע שיש תשובה חיובית, מחזירים אותה. מה שנראה מעניין כאן הוא יכולת התקשורת(?) שמאפשרת לנטוש ביעילות את כל שאר המסלולים כאשר מסלול מועיל אחד התגלה. Tzafrir - שיחה 17:48, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
את ה-"בזמן לינארי" לקחתי מהכתבה הזו, יכול להיות שזו טעות? Matankic - שיחה 18:24, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

בעיית הסוכן הנוסעעריכה

עצרת היא פעולה מתמטית המתארת את מכפלת כל המספרים הטבעיים מ- 1 ועד למספר הנתון, ומסומנת בסימן קריאה מימין למספר. למשל   ("ארבע עצרת"), שווה ל-   כפול  , כפול  , כפול  , שזה  . בקומבינטוריקה נֶעשה שימוש בעצרת על מנת לתאר תמורות, קרי, סידורים אפשריים של איברים שונים בזה אחר זה. העצרת גדלה במידה כזו רבה, כך שבערבוב חפיסת קלפים (שמכילה 52 קלפים), למשל, מספר התמורות  , כל כך עצום, שגם סך האפשרויות לשלוף באקראי נייטרון מבין כל החלקיקים בכדור הארץ, זניח לעומתו. מטבעה של העצרת, בעיות הנדסיות רבות קשות מבחינת חישוביות, כשאחת הנודעות שבהן מתורת הסיבוכיות היא בעיית הסוכן הנוסע. הבעיה מתארת את חיפוש המסלול הקצר ביותר בגרף משוקלל שיעבור בכל הצמתים. לדוגמה, תכנון נתיב השיט של אוניית סוחר, אשר צריכה לפרוק סחורה במספר נמלים, באופן כזה שההוצאות הכרוכות במסע יהיו מופתחות, והתשואה תיהיה מירבית. אם תצטרך האונייה לעבור ב-70 נמלים, הרי שמספר נתיבי השיט האפשריים יעמוד על  , אשר גדול ממספר כל האטומים ביקום, ולא יהיה ניתן לחישוב מבחינה מעשית. בעיות מסוג זה נקראות 'NP-קשיות', ועצם השאלה האם קיים להן אלגוריתם לפתרון בזמן פולינומי, מהווה בעיה פתוחה, ובפרט אחת משבע בעיות המילניום.

נעזרתי בערך בעיית הסוכן הנוסע. Matankic - שיחה 02:13, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

תיקון קל - הבעיות נקראות NP-קשות, ולא NP-קשיות. בנוסף, הייתי משכתבת את המשפט עם הקלפים ועם הנייטרונים - הייתי צריכה לקרוא אותו שלוש פעמים כדי להבין. אולי במקום ״שגם סך״ אפשר להחליף ל״וגדול אפילו ממספר האפשרויות…״ (או כל ניסוח אחר שיקל על הקריאה). הבעיה שלי בקריאה היתה שלקח לי הרבה זמן להבין את הקשר בין המשפטים, כי הוא ממוקם בסוף המשפט במקום בין שני החלקים, והאורך של המשפט מקשה על שמירת הסטייט כשהוא נמצא בסוף. ‏Saifunny‏ ♾️ שיחה 09:52, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הקטע מתעכב יותר מדי על מידע שיש לכל מי שגמר כיתה י׳. צריך לתמצת את החלק הזה. תודה. 87.69.6.4 10:11, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
גם אני שכתבתי את זה מרגיש שהניסוח קצת מסורבל, אפשר להוריד את ההסבר על העצרת אבל אז יבואו אנשים ויגידו שהקטע לא 'נהיר' לכולם. אנסה לחשוב על ניסוח יותר קולע, לבנתיים גם אתם מוזמנים להציע תמצות. Matankic - שיחה 10:30, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

ניסוח שלא מתעכב על הסבריםעריכה

מטבעה של העצרת, בעיות הנדסיות רבות קשות מבחינת חישוביות, כשאחת הנודעות שבהן מתורת הסיבוכיות היא בעיית הסוכן הנוסע. הבעיה מתארת את חיפוש המסלול הקצר ביותר בגרף משוקלל שיעבור בכל הצמתים. לדוגמה, תכנון נתיב השיט של אוניית סוחר, אשר צריכה לפרוק סחורה במספר נמלים, באופן כזה שההוצאות הכרוכות במסע יהיו מופתחות, והתשואה תיהיה מירבית. אם תצטרך האונייה לעבור ב-70 נמלים, הרי שמספר נתיבי השיט האפשריים יעמוד על  , אשר גדול ממספר כל האטומים ביקום, ולא יהיה ניתן לחישוב מבחינה מעשית. בעיות מסוג זה מכונות 'NP-קשות', ועצם השאלה האם קיים להן אלגוריתם לפתרון בזמן פולינומי, מהווה בעיה פתוחה, ובפרט אחת משבע בעיות המילניום.

Matankic - שיחה 10:37, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

... לא יודע... בהחלט יש מקום לקטע על הנושא. אבל אין לי מושג איך לנסח אותו. אומרים ישנה - שיחה 16:34, 31 באוקטובר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
מסכים עם הנאמר מעלי. הניסוח פה מפותל, ולא יוצא ממנו קטע קריא. חמויישֶה - שיחה 15:33, 21 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הערה: לבעיית הסוכן הנוסע אין פתרון מדויק בזמן סביר, אבל יש פתרונות מקורבים בזמנים די סבירים. Tzafrir - שיחה 17:08, 1 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

כף רגלו השמאלית של הגנרל סנטה אנה - מועתק מפורטל היסטוריהעריכה

אנטוניו לופס דה סנטה אנה (בתמונה) היה, רשמית, נשיא מקסיקו במשך 11 קדנציות לא רצופות. אך בפועל הוא היה הדיקטטור שלה במשך יותר מארבעים שנה. כמפקד הצבא, הוא הפסיד במלחמת העצמאות של רפובליקת טקסס, ובשנת 1838, כשפלשו הצרפתים למקסיקו, וסנטה אנה ניסה להשיב את כבודו האבוד, הוא נכשל גם בהדיפת הפולשים. יתרה מזאת, סנטה אנה עצמו נפגע מפגז, וכף רגלו נקטעה. לאחר המלחמה הוא הורה לבצע הלוויה צבאית וטקס קבורה ממלכתי לכף רגלו הכרותה. מאז הוא לא החמיץ הזדמנות לספר למקסיקנים, שהוא הקריב מגופו להגנת המולדת. בשנת 1842, לאחר שרוקן את האוצר המקסיקני, ברח סנטה אנה לקובה, והמורדים נאלצו לכלות את זעמם ברגל. הם הוציאו אותה מקברה, קצצו אותה, ופיזרו את השיירים לרוח. סנטה אנה חזר לזירה עם פרוץ מלחמת ארצות הברית–מקסיקו, בשנת 1846, ונכשל שוב בניהול המערכה, כשהוא משתמש ברגל חדשה משעם. אולם הוא נאלץ להפרד מהר גם מרגל זו, שנפלה שלל בידי האמריקאים, ולמרות ניסיונות להחזירה לבעליה, היא הפכה למוצג במוזיאון הצבאי של אילינוי.

אומרים ישנה - שיחה 16:45, 4 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד, קטע מעניין. Matankic - שיחה 02:19, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
  נגד, לא מספיק מעניין. חמויישֶה - שיחה 10:50, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

האדם הוויטרוביעריכה

האדם הוויטרובי, יצירתו האייקונית של לאונרדו דה וינצ'י משנת 1490, עושה שימוש בפרופורציות ובסימטריה של גוף האדם, כסמל ליופי, לשלמות ולהרמוניה. מעבר לזאת, הרישום, שהוא מבולטי הרישומים מתקופת הרנסאנס, מציע גם פתרון לבעיה גיאומטרית עתיקה, תרבוע העיגול (בשנת 1882 הוכחה כבלתי אפשרית), בשימוש תנוחות גוף שונות, כאשר הטבור במרכז. למרות הייחוס ללאונרדו דה וינצ'י, הרעיון העומד בבסיס היצירה היה ידוע עוד קודם לכן, והועלה על כתב בידי האדריכל הרומי ויטרוביוס במאה ה-1 לפנה"ס, בספרו על אודות האדריכלות. דה וינצ'י, כמו גם אמנים אחרים בני זמנו שהושפעו מרעיונות רוח התקופה, ניסו לתאר את היחסים כפי שמשתקפים מכתביו של ויטרוביוס. היו אף שהקדימו בניסיונם את זה של דה וינצ'י, אך רישומיהם לא זכו לאותו הפרסום.

מתבסס על הערך Vitruvian Man, וכן סרטון של Ted-ed [5],‏ Matankic - שיחה 12:25, 3 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד. ובלי קשר לזה שאני בעד, אני מציע גם לשנות מעט את הנוסח של אחד המשפטים. במקום "הרישום, אולי החשוב והמזוהה ביותר עם תקופת הרנסאנס, מציע אף פתרון..." אני מציע "מעבר לזאת, הרישום, שהוא מבולטי הרישומים מתקופת הרנסנס, מציע גם פתרון..." תודה. אומרים ישנה - שיחה 14:03, 3 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
שיניתי. Matankic - שיחה 14:15, 3 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
מי שירצה להרחיב על בעיית תרבוע המעגל, (בערך או בקטע הידעת נפרד) פורסם לא ממזמן מאמר בנושא ב quanta magazine, שמראה שניתן לפתור בעיה שכזאת [6]‏, Matankic - שיחה 20:06, 3 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אנטי-מחיקוןעריכה

בסוף שנות ה-70 החלו להימכר בישראל מקלטי טלוויזיה המאפשרים קליטת שידורים בצבע, שהיו יקרים יותר מהמכשירים שאפשרו תצוגת שידורים בשחור-לבן בלבד. עם זאת, החליטה הממשלה למנוע את אפשרות הצפייה בשידורים צבעוניים, כדי לא להבליט את הפער בין העשירים שיכלו להרשות לעצמם מקלט צבעוני, לבין העניים שהיו צריכים להסתפק בשידורים בשחור-לבן. כדי לאכוף את ההוראה, הוצב על ערוץ השידור מעין פילטר שנקרא "מחיקון" שתפקידו למחוק את הצבעים מכל התוכניות ששודרו בישראל. הציבור לא קיבל בברכה את הסרת הצבע, ולשם כך הומצא התקן בשם אנטי-מחיקון ששולב במכשירים והחזיר את הצבע לתשדירים, אך הפך את המכשירים ליקרים אף יותר. רק בתחילת שנות ה-80, לאחר שרשויות זרות דרשו ששידורים ישראליים שהופצו לתחנות זרות יהיו צבעוניים (כדוגמת האירוויזיון שהתקיים בישראל בשנת 1979), עברה הטלוויזיה הישראלית לשדר בצבע באופן גורף - זמן רב לאחר שמדינות אחרות בעולם אימצו את השידורים הצבעוניים.

זו ההצעה הראשונה שלי אי פעם במדור (אם כי אני קוראת נלהבת). ניסיתי לבדוק אם היה בעבר קטע שמדבר על הנושא אבל לא מצאתי דבר. אשמח למשוב. ‏Saifunny‏ ♾️ שיחה 23:39, 30 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד, מעניין. Matankic - שיחה 03:09, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
האם ובמה ההצעה עדיפה על זו שבפורטל:טכנולוגיה/הידעת?/81, שכבר הוצעה גם בדף זה?
2A0D:6FC7:406:58E5:69BA:25E:4082:29B9 09:14, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
קודם כל, כמו שאמרתי, לא מצאתי את ההצעה הקודמת כשכתבתי את הקטע. עכשיו כשאני קוראת אותה, ההצעה החדשה מרגישה לי יותר מפורטת ולכידה, ועם פואנטה יותר ברורה. ‏Saifunny‏ ♾️ שיחה 12:36, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
  בעד אומרים ישנה - שיחה 13:40, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
רגע: מוחקים במשדר? אז איך משחזרים במקלט? אם מישהו יצליח להסביר את זה בצורה מספיק קצרה ופשוטה עבור קטע הידעת, זה שווה קטע נפרד. Tzafrir - שיחה 10:11, 4 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
לא אפשרי למחוק עד הסוף. המחיקון הפך את הגוונים לאפורים בהרבה. אפורים מספיק, כדי שהאדם יקלוט אותם כאפורים לחלוטין. האנטי מחיקון הקצין בחזרה את הצבעוניות. 87.69.6.4 10:15, 5 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אני   בעד. למרות שאני חושב שהנושא די ידוע, נראה לי שהקטע מספיק מעניין. אני לא זוכר את הפעם הקודמת שקטע בנושא הוצע, אבל בכל מקרה חושב שהקטע הזה עדיף על פני הקטע מפורטל טכנולוגיה. חמויישֶה - שיחה 10:55, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

כיצד נולד ניגון חסידי מזרחי?עריכה

מוזיקה מזרחית, מוזיקה ים תיכונית, או הזֶמֶר המזרחי הישראלי, היא סוגה מוזיקלית בזמר העברי, שנוצרה בישראל, ומבוססת על המוזיקה המסורתית של יהודים בני עדות ספרד והמזרח. האתנומוזיקולוג אדווין סרוסי רואה בפזמון "חנה'לה התבלבלה" את אחד השירים המכוננים של זרם זה. אולם, את מילות "חנה'לה התבלבלה" חיבר נתן אלתרמן האשכנזי, ללחן חסידי, דוגמת אלה שהיו נפוצים בפורים שפיל של יהודי מזרח אירופה. השיר עבר מספר גלגולים עד שהתפרסם באמצע שנות ה-70, בביצוע להקת צלילי העוּד. באותו אופן, הפזמון "ים השיבולים", אחד הלהיטים הבולטים של הגבעטרון, נתפש כמזוהה עם האשכנזיות ועם התנועה הקיבוצית בפרט. אך השיר נכתב בידי יצחק קינן שעלה ממרוקו, הולחן על ידי חיים אגמון, שמוצאו טורקי, ובוצע לראשונה על ידי חבורת הזמר של בית שאן, שרוב חבריה היו ממוצא מזרחי.

אומרים ישנה - שיחה 18:24, 24 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

לפי שני המקורות בערך ים השיבולים, השיר בוצע לראשונה על ידי הגבעטרון. כמוכן מדובר על שיר „ישראלי״ למהדרין (ברוח התרבות השלטת בארץ, שרק מאוחר יותר זוהתה כאשכנזית. בין השאר לאחר שבן גוריון הצליח להכחיד ביעילות את עיקר התרבות האשכנזית המקורית מהארץ). Tzafrir - שיחה 13:01, 25 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
בערך עדיין כתוב שהשיר בוצע תחילה בידי חבורת הזמר של עיריית בית שאן, ואחר כך על ידי להקה צבאית. רק בסוף בידי הגבעטרון. אולי הגבעטרון הקליטו אותו לראשונה? בכל מקרה, אם אתה בטוח בטענתך, שנה את על הערך. לא רק את חלקו. 2.53.2.127 18:45, 25 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
בינתיים דווקא כן מצאתי מקור לזה שהמבצעים הראשונים היו חבורת הזמר של עיריית בית שאן. שמתי את המקור בערך. אומרים ישנה - שיחה 22:00, 25 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
ולגבי הטענה, שהתרבות שאשכנזי העליה השלישית זיהו כתרבות הישראלית החדשה, מזוהה כיום עם התרבות האשכנזית, הטענה הזו (בין אם היא נכונה ובין אם לא), לא סותרת את הנאמר בקטע. אומרים ישנה - שיחה 22:03, 25 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הנקודה היא שאותה חבורת זמר מבית שאן הייתה חלק מאותה תרבות „אשכנזית״ (למעשה: ישראלית). לשיריה היו השראה ממקורות חסידיים, רוסיים, ערביים, ועוד. זה די אנכרוניסטי לקרוא לה „אשכנזית״. Tzafrir - שיחה 23:28, 25 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
נכון מאוד. זו בדיוק הטענה של הקטע. 2.53.2.127 08:52, 26 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
האם יש לך רעיון טוב יותר להמשך הקטע, החל מהמילים "באותו אופן"? אומרים ישנה - שיחה 12:09, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

"תל נוף", על שום מה?עריכה

האטימולוגיה של שמות יישובי ואתרי ישראל מגוונת. אך ספק אם יש אתר נוסף בישראל, מלבד בסיס תל נוף, שקרוי על שם שערורייה. במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, האדמות שעליהן עמד לקום הבסיס היו שטחי חול, בבעלות הסוחר וקבלן הבניין, ראובן שיינצויט, ששיווק אותן לאנשים פרטיים. ובכדי להעלות את מחירן, הוא שיקר, וסיפר שהוא עומד לבנות במקום עיר בשם "תל נוף" – על משקל "תל אביב". כאשר נמצאה גוויית נעדר במקום, ושיינצויט נחקר במשטרת המנדט בחשד לרצח, נמצאו בביתו מיקרופונים, שלטענתו נועדו לציתות לשיחות הפרטיות של לקוחותיו, בעת משא ומתן. ומאחר שלקורבן הרצח, המהנדס יעקב צוואנגר, היה עבר עשיר בפעילות פוליטית בין לאומית, חוקית ולא חוקית, דיווחי עיתונות היישוב והעולם על פרשת הרצח בחולות תל נוף היו רבים, ודמו לתסריטי סרטי ריגול. כך התקבע שם השטח כ"תל נוף".

אומרים ישנה - שיחה 15:29, 17 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד, גם מפני שהתמונה צולמה על ידי 😉. Matankic - שיחה 17:33, 23 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
  נגד חמויישֶה - שיחה 13:13, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

זכרים בהריון?!עריכה

שיפור הצעה ישנה של משתמש ביג ג'ון, בהתאם לביקורת שניתנה על אותה הצעה, בזמנה:

בניגוד ליונקים ולעופות, אצל מרבית הדגים, תאי הזרע מפרים את הביציות או את הביצים במים הפתוחים, ולא בתוך גוף הנקבה. בין יוצאי הדופן מצויים סוסוני הים. בסוסון הים קיימת הזדווגות, שבמהלכה הנקבה מטילה את ביציה לתוך כיס הדגירה, הנמצא על בטנו של הזכר. שם הזכר מפרה אותן ושומר עליהן. בכיס מופיעות בלוטות עור, המספקות מזון לביצים, בהן מתפתחים העוברים במשך כארבעה שבועות. ככל שהם גדלים, הכיס הולך ותופח, ומראה זכר סוסון הים מזכיר את מראה נקבות היונקים ההרות (בתמונה).

אומרים ישנה - שיחה 20:51, 10 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

תראה, לי הכותרת הזאת גרמה לחשוב על גברים טרנסים בהריון. אבל זה כנראה כי... יו נו. אני   בעד אגב. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 23:57, 10 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

שריפות באנטארקטיקהעריכה

יבשת אנטארקטיקה היא המקום הקר ביותר על פני כדור הארץ, ואין בה אף צמחייה דליקה. לכן, לכאורה אין צורך לדאוג מהתפשטות שריפות ביבשת. למעשה, ההפך הוא הנכון. אנטארקטיקה היא מדבר קפוא, והתנאים בה הם תנאים אידאליים להתפשטות אש - אוויר יבש מאוד, מעט משקעים, רוחות חזקות שעוזרות ללבות את האש, ומעט מאוד מים נוזליים. מהסיבה הזאת, אש שהובערה בתחנת מחקר ויצאה משליטה היא סכנה משמעותית לשוהים ביבשת, ולפחות חמישה בני אדם מתו כתוצאה משריפות כאלו. יש גוף מכבי אש באנטארקטיקה שמשרת את התחנות של ארצות הברית, והוא מצויד בכבאיות וכלי רכב אחרים ללוחמה באש. (בתמונה)

מקורות: [7], [8]. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 12:38, 9 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

הרעיון יפה. אבל צריך לשונת מעט את הניסוח. לא ברור לי איך קור מסייע לאש. לא ברור לי איך אש מתפשטת בלא צמחייה ועל פני שלג. אומרים ישנה - שיחה 20:46, 9 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אטפל בזה בהמשך. תודה. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 22:33, 9 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אולי היה כדאי אם הייתי כותב.ת שברגע שהתחילה אש באנטארקטיקה קשה מאוד לכבות אותה. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 22:38, 9 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אולי צריך להתחיל בזה שאש צריכה חומר בעירה, אנרגיה וחמצן. חומר בעירה, על פניו, אין הרבה באנטארקטיקה. אנרגיה לרוב מגיעה בצורת חום, וגם את זה קשה להשיג באנטארקטיקה. ולגבי חמצן, כשהאוויר מתמלא אדי מים, אין לו גישה לאש. לכן מקובל לכבות אש בימים ולכן היינו מצפים, שבמקום עם קרקע מושלגת, לא תפרוץ שריפה.... אומרים ישנה - שיחה 12:50, 10 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אש היא ריאקציית חימצון. היא דורשת מחמצן, לרוב חמצן, מחזר (חומר שמתחמצן, למשל עצי יער) ואנרגיית שפעול - אנרגיה שמאפשרת את הריאקציה. מקובל לכבות שריפות במים כי פעולת אידוי המים מצננת ומפחיתה את האנרגיה, וכמו כן, אדי המים מפחיתים את מגע החמצן עם החומר הבוער. לכן, מקום קלאסי לשריפה הוא הרי ירושלים או חיפה ביום חמסין יבש. לעומת זאת, אנטארקטיקה הקרה, חסרת הצמחייה והמכוסה בקרח לא מצטיירת בעיננו כמקום מועד לשריפות. אולם מתברר שהיו ביבשת זו הרוגים משריפות בתחנות מחקר, משום שהאוויר במקום יבש מאוד, והרוח החזקה מניידת בקלות עצמים בוערים. לכן, למרות שהאוכלוסייה במקום דלילה מאוד, יש גוף מכבי אש באנטארקטיקה שמשרת את התחנות של ארצות הברית, והוא מצויד בכבאיות וכלי רכב אחרים לכיבוי אש. (בתמונה)

אומרים ישנה - שיחה 13:52, 10 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אני חושב.ת שזה מעולה. אני   בעד התיקון. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחהשעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 00:09, 12 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
לא נלחמים באש. מכבים אש. יש התנגדות לשינוי הסיום ל: „כבאיות וכלי רכב אחרים לכיבוי אש״? Tzafrir - שיחה 12:05, 5 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
בוצע. תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:46, 5 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

"מעוז צור" הוא פיוט לפסחעריכה

אחד הפיוטים, שהכי מזוהים עם חג החנוכה, הוא מעוז צור. זאת למרות, שרק הבית החמישי שלו, שמתחיל במילים "יוונים נקבצו עלי...", עוסק בחג זה. הבית הראשון, שמכיל את המילים "חנוכת המזבח", הוא בית כללי. הוא לא עוסק במאורעות חנוכה, בין השאר משום שהוא אינו כתוב בזמן עבר. הבית השני של השיר, שמתחיל במילים "רעות שבעה נפשי", עוסק ביציאת מצרים. הבית השלישי עוסק בגלות בבל ובשיבת ציון, והבית הרביעי עוסק בנס פורים. יתרה מזאת, מקור הביטוי "מעוז צור ישועתי" הוא כנראה בפיוט שחר קמתי להודות, שנכתב לימי הסליחות.

אומרים ישנה - שיחה 21:35, 16 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

כמוכן: לפי הערך על השיר, מקור השם „מעוז צור ישועתי״ הוא כנראה בפיוט לימי הסליחות. Tzafrir - שיחה 22:59, 16 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה. הוספתי את המידע. 2.53.181.244 14:36, 17 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
  נגד לא מספיק מעניין. ואם יש מי שזה כן מעניין אותו, הוא כבר מכיר את כל הבתים וממילא יודע את זה. חמויישֶה - שיחה 11:01, 25 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

הסגן של היטלר צנח למען השלוםעריכה

רודולף הס, רייכסלייטר במפלגה הנאצית, כיהן כמזכירו האישי של אדולף היטלר, סגן הפיהרר, וממלא מקומו אחרי הרמן גרינג. לקראת הפלישה לברית המועצות, הס חשש ממלחמה בשתי חזיתות, ולכן ביקש להשכין שלום בין גרמניה לבריטניה. הוא יזם "טיסת שלום" לסקוטלנד, כדי לפגוש את מכרו הדוכס מהמילטון, ולהציע לו לתווך בשיחות השלום. בקרבת בית הדוכס, הס נטש את המטוס וצנח על אדמת סקטולנד. הוא נתפס על ידי הרשויות הבריטיות ונלקח לחקירה. היטלר הכריז על הס כמטורף ונידה אותו מהמפלגה. בכלא הבריטי, מצבו הנפשי של הס הדרדר. ב־1945 שב לגרמניה כדי להישפט במשפטי נירנברג (בסרטון), שם טען כי הוא לקה באמנזיה. במשפט הס דבק בתמיכתו בהיטלר ובפתרון הסופי. הס נידון למאסר עולם בכלא שפנדאו. בין השנים 19661987 היה האסיר היחיד בבניין, עד שהתאבד בתלייה בתאו בגיל 93.

מתבסס על הערך. בר 👻 שיחה 16:18, 10 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

יש לסיים את הקטע במילים "ונידה אותו מהמפלגה". כל מה שכתוב אחריהן, אמנם נכון, אבל סוטה מהנושא של הקטע. אומרים ישנה - שיחה 19:15, 12 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אין עשן בלי אש, אך יש אש ללא עשןעריכה

כשאופים פיתה בטאבון או על גבי סאג', וכשצולים בשר במנגל של פחם עץ או במדורה, הבעירה משחררת עשן רב. לעומת זאת, בבישול בכיריים המבוססות על גז בישול, בעירת הגז לא משחררת עשן כלל. הסיבה להבדל נעוצה בהבדל בין חומרי הבעירה: חומר הבעירה בכיריים – גז הבישול, בוער באופן מלא, כך שתוצרי הבעירה שלו יהיו אדי מים ופחמן דו-חמצני בלבד. תוצרים אלו הם גזים חסרי צבע, כך שלא ייראה שום עשן. לעומת זאת, חומרי הבעירה במנגל הגחלים, במדורה הפתוחה, או במדורות שבטאבון או בסאג', בוערים באופן חלקי, ומשחררים נוסף על אדי המים והפחמן הדו-חמצני, גם חלקיקי אפר, פיח וטיפות מים, היוצרים יחד קולואיד של נוזלים ומוצקים המעורבים בַּגז. קולואיד זה הוא העשן.

מבוסס על התשובה בהכה את המומחה. חושב שזה זוקק עוד דיוק וניסוח. תודה, אביתר ג'שיחה • 16:54, 25 באפריל 2022 (IDT).תגובה[תגובה]
  בעד אומרים ישנה - שיחה 23:32, 26 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
  בעד חמויישֶה - שיחה 12:24, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

"הדבר" הגאוני בהאזנות סתרעריכה

בסוף מלחמת העולם הראשונה, המציא לב סרגייביץ' טרמן, אזרח ברית המועצות, את כלי הנגינה האלקטרוני הראשון - הטרמין. טרמן ניגן בכלי זה בפני לנין ומרעיו. אך במהלך סיבוב הופעות במדינות המערב, הוא השתקע בניו יורק. ב-1938 נעלם הממציא באופן מסתורי, וכעבור שנים אחדות נודע שחזר לברית המועצות, בעיצומם של "הטיהורים הגדולים" של יוסיף סטלין, והפך שם לאסיר פוליטי. תחנתו הבאה בחיים הייתה ממציא ציוד האזנות סתר עבור הק.ג.ב.. בתפקידו זה, הוא היה מחלוצי השימוש העולמי באור תת-אדום, כשהמציא מכשיר אופטי, המשחזר את הנאמר בחדר סגור, בעזרת מדידת רטט זכוכית חלונו. מכשיר אחר שהמציא, שנקרא "הדבר" היה גאוני בפשטותו, ואפשר לברית המועצות לצותת במשך שבע שנים לכל הנאמר במשרד שגריר ארצות הברית, במוסקבה. "הדבר" הושתל בחפץ נוי במשרד, והכיל ממברנת אודיו מוליכת חשמל ואנטנה דקה וקצרה בלבד (ראו בתמונה). הממברנה רטטה לקול הנאמר בחדר, ורטט זה הורגש בתדר החזרת גלי הרדיו, ששודרו מחוץ לבניין.

אומרים ישנה - שיחה 13:10, 13 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

קטע לא רע. בתקווה שעוד יזכרו את הכוס התרמית. Tzafrir - שיחה 13:53, 13 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הה, הדבר היה ככה! אביתר ג'שיחה • 13:08, 25 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
לפי הערך ולפי מקורות אחרים, כן. מכשיר ההאזנה הזה מונצח בעוד מקומות. אומרים ישנה - שיחה 14:45, 25 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
מכשיר הציתות בוראן שהמציא טרמן לא השתמש בלייזר אלא במקור אור בתחום התת-אדום, ראו כאן. בריה התפגר בדצמבר 1953 ואילו הלייזר הראשון החל לעבוד במאי 1960. ליאור पॣ • כ"ד בניסן ה'תשפ"ב • 15:32, 25 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תיקנתי. צריך גם לבדוק מה כתוב בערך. אולי גם שם צריך לתקן. תודה. אומרים ישנה - שיחה 14:48, 27 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

עדיף לשתוקעריכה

פעמים רבות מופיע הביטוי "כל מילה בַּסלע" כתגובית של מאן דהו, על מאמר דעה שנראה לו חשוב, צודק או נוקב. משמעות הביטוי בהקשר זה היא, כל מילותיו של הדובר כאילו חקוקות בַּסלע, ולא ניתן לערער עליהן או על חשיבותן (בדומה לביטוי האנגלי "carved in stone"). אלא שלמעשה, מקורו של הביטוי העברי הוא בביטוי הארמי התלמודי "מִלה בְּסלע מַשתוֹקא בִּתרֵין", שפירושו, אפילו אם הדיבור יקר, ואף שווה למטבע בשם "סלע" (חצי אונקיית סגסוגת יקרה, בתמונה), השתיקה שווה כפליים.

מקורות: הערך בוויקימילון והסרטון של כאן עברית.
בברכה, אביתר ג'שיחה • 13:37, 4 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הרבה ביטויים שינו את משמעותם המקורית. אני גם לא חושב שצריך לבנות לנו איש קש כמו הביטוי האנגלי ואז לפסול אותו. יש לשנות את הניסוח, כך שתהייה השוואה לאנגלית אך לא לומר שכאילו יש פה שגיאת תרגום אבל בעצם אין תרגום... יש להסביר מעט יותר באריכות שיש מטבע בשם "סלע". אומרים ישנה - שיחה 21:00, 6 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אנסה להגיע לזה בימים הקרובים. אביתר ג'שיחה • 02:11, 12 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הינה, קיצרתי וערכתי, כך שלא נקים איש קש וכן נסביר ש"סלע" הוא שם מטבע. אם עריכתי לא נראית לך נכונה, אנא בטל אותה. תודה. אומרים ישנה - שיחה 14:30, 13 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הורדתי שתי מילים. כעת זה נראה לי מעולה. אביתר ג'שיחה • 13:06, 25 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
שמתי לב שבכל הקטע אין קישור לערך משמעותי אצלנו - זה לא חוטא לרעיון של המיזם? חשבתי שזה כל הרעיון. בברכה בן-ימין - שיחה 14:05, 25 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
נראה לי שיש פה קישוריות לערכים משמעותיים. אפשר גם להוסיף עוד. למשל את הערך דיבור. אומרים ישנה - שיחה 14:46, 25 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אם אפשר לנסות להוסיף לקטע: כמה בערך היה שווה סלע במונחים מודרניים? כלומר מהו בערך השווי של אותה כמות זהב ו/או כסף (לפי הערך מדובר בערך על 15 גרם. מהערך לא ברור אם מדובר על זהב או כסף, נראה לי שזה השתנה במהלך השנים). זה קצת פחות מחצי אונקיה (ר’ w:Ounce#International troy ounce). בהנחה (לא מציאותית) שמדובר על זהב בלבד: חצי אונקיית זהב שווה היום, לפי חיפוש לא מחייב שלי, קצת מעל 3,000₪. אז מחיר של 3,000 שקלים למילה זה תעריף די טוב (לעומת זאת: חצי אונקיית כסף עולה קצת מעל 35₪, לפי אותו סוג חיפוש). Tzafrir - שיחה 08:12, 27 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
נסיון לניסוח: „הסלע היה מטבע שעשוי מתערובת של זהב וכסף במשקל של בערך חצי אונקיה. במונחים מודרניים: ערך שבין כמה עשרות לכמה אלפי שקלים.״ האם הכיוון סביר? צריך גם לוודא שכל מה שכתבתי נכון ומספיק מדויק. Tzafrir - שיחה 13:01, 27 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
את עניין חצי האונקייה של הסגסוגת היקרה, הוספתי. אבל הערכה של בין עשרה שקלים לבין עשרת אלפים שקלים, זו הערכה יותר מדי "גמישה", לדעתי. אומרים ישנה - שיחה 14:42, 27 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
בערך סלע כתוב שהוא שווה 768 פרוטות. בערך פרוטה כתוב שהיא 1/40 גרם כסף. שזה פחות מ-10 אג' לפי מחירון הכסף היום, מה שאומר שסלע שווה היום פחות מ-70 ש"ח (אם כי כדאי לזכור שערכו של הכסף ירד משמעותית מאז תקופת הסלע). חמויישֶה - שיחה 14:40, 8 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אמריקה – האיחוד הגדולעריכה

בעבר, מצר פנמהמצר היבשה המחבר בין האמריקות – לא היה קיים. בין האמריקות הפריד גוף מים גדול, שבו התערבו מי האוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי. אלא, שמתחת לפני השטח, תהליך של טקטוניקת לוחות גרם להתקרבות היבשות זו לזו, ואף יצר איים ביניהן. סחף של משקעים הרחיב את האיים, עד שלפני כשלושה מיליון שנה נוצר רצף יבשתי בין האמריקות, ומינים יבשתיים החלו לנדוד בכל רחבי אמריקה. מינים רבים שהיו אנדמיים לאחת האמריקות נכחדו, משום שלא הצליחו להתחרות במינים פולשים מהיבשת השנייה. מינים רבים אחרים דווקא שיפרו את תנאיהם בעקבות הנדידה, ושגשגו. הפרדת האוקיינוסים השקט והאטלנטי גרמה גם היא לשינויים היסטוריים מרחיקי לכת: זרם הגולף שנוצר בשל ההפרדה, אפשר טמפרטורות חמימות יחסית במקומות שבהם עבר. גם הפרשי מליחות וטמפרטורה שנוצרו משני עברי מצר פנמה, גרמו לשגשוגם או להכחדתם של מינים ימיים רבים.

מקורות בערכים הרלוונטיים וכן בהרצאה של טד-אד, What happens when continents collide. קצת ארוך מדי. אנסה לקצר. בברכה, אביתר ג'שיחה • 17:36, 29 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

הרעיון יפה. אך יש עודף פירוט בקטע הגיאולוגי. בהצלחה בתמצות. 87.69.6.4 18:17, 29 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
קיצרתי מעט. אביתר ג'שיחה • 11:17, 3 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
  בעד חמויישֶה - שיחה 14:05, 25 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

כנראה שהדוסים צודקים לגבי השבתעריכה

שבוע הוא יחידת זמן מחזורית בת שבע יממות, המשמשת בעולם כולו לצורכי עבודה, עסקים ודת, ובפרט לקביעת ימי עבודה ומנוחה. ככול הנראה, ציון ימי השבוע הונהג לראשונה ביהדות. חלוקת הזמן לשבועות לא הופיעה אצל שום עם כנעני אחר, מלבד עם ישראל. יש השערה, לפיה השבוע נוצר, במקור, מציון ימי כרבע של חודש. בבבל העתיקה אכן ציינו את הימים השביעיים בחודש (7, 14, 21, 28). אך הם צויינו כימים חסרי מזל, שמשמעותם לא ברורה, ולא תועדו בבבל שמות מיוחדים לימים האחרים. ההתפשטות העולמית של הנצרות והאיסלאם, שקיבלו מהיהדות יסודות רבים, הפך את ציון ימי השבוע לנפוץ. אולם הוא מקובל כיום גם על אוכלוסיות בנות דתות אחרות לגמרי. יתרה מזאת, השימוש בציון ימי השבוע הפך נפוץ באימפריה הרומית, בהשראת היהודים, עוד לפני שהאימפריה התנצרה. זאת אחרי שרומאים חדלו להשתמש בנונדינה - יחידת זמן מחזורית בת שמונה יממות. בתרבויות שונות נוסה שימוש ביחידות זמן מחזוריות, שמנו חמש, שש, תשע, עשר או 13 יממות. אך השימוש בהן נמשך רק לתקופות קצרות.

2A0D:6FC7:33F:3AF9:742B:151D:DA32:35AB 11:12, 26 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מה המקור למידע? חלק ממה שכתוב כאן סותר את מה שידוע לי (אבל לא חקרתי את הנושא לעומק). Tzafrir - שיחה 15:34, 26 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הקטע, כולו, מסוכם מהערך שבוע. אם אתה מוצא שגיאות, תקן גם את הערך. תודה. אומרים ישנה - שיחה 20:34, 26 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
  בעד, הקטע חידש לי. גם בבריטניקה בערך "week" [9] מציינים שציון ימי השבוע לראשונה מיוחס ליהודים הקדומים (למרות סייגים). Matankic - שיחה 12:11, 28 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
  נגד. ראו: מאיר ברק, מדוע השבוע בן 7 ימים והאם הוא היה תמיד כזה? , במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 בספטמבר, 2009 עמית - שיחה 11:22, 9 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אם אתה סבור שיש שגיאה בקטע, תקן בבקשה, קודם כול, את הערך ממנו הוא סוכם. תודה. 2A0D:6FC7:403:91E3:A129:D16B:7C0E:C7E9 16:03, 17 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

קצת על טורפים ואבולוציה מתכנסתעריכה

סדרת הטורפים ממוינת לשני טקסוניםדמויי כלב ודמויי חתול. למעשה, מרביתם של היונקים הקרניבורים על פני כדור הארץ, משתייכים לאחת משתי קבוצות אלו. כלבי ים, דובים, שועלים וסמורים משתייכים לדמויי הכלב, בעוד שנמרים, צבועים ונמיות הם דוגמה לדמויי חתול. הזאב הטסמני (בתמונה), יונק כיס שנכחד ככל הנראה מן העולם במהלך המאה ה-20, דמה לחברי משפחת הכלביים בחצי הכדור הצפוני במובנים רבים: שיניו היו חדות, מלתעותיו היו חזקות, עקביו היו מורמים וצורת גופו דמתה לזו של הכלביים. דמיון זה הוא דוגמה לאבולוציה מתכנסת. מכיוון שמילא באוסטרליה אותו תפקיד אקולוגי שמילאו הכלבים בכל מקום אחר, הותאם הזאב הטסמני להיות בעל מאפיינים דומים לאלו של הכלביים, על אף שאינו דמוי כלב, אלא טורף כיס.

קטע שחיברתי וליקטטי מהערכים המקושרים. Matankic - שיחה 15:51, 14 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

הנושא בסדר גמור. אני   בעד. רק עניין קטן: הזאב הטסמני או כל יצור אחר לא מפתח מרצונו או מיוזמתו את האבולוציה שלו. אבולוציה לא קשורה ליוזמה של אף יצור. יש לשנות מעט את הניסוח. אומרים ישנה - שיחה 17:39, 14 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
חוץ מזה, גם הליוויתניים טורפים, שלא שייכים לסדרת הטורפים. מהניסוח נדמה שכל טורף חוץ מהזאב הטסמני שייך לסדרת הטורפים... אומרים ישנה - שיחה 17:43, 14 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
מעט ניסחתי, לפחות את עניין ה'פיתח' ל-'הותאם'. לגבי שאר הקרניבורים שאינם משתייכים לקבוצה הזאת, רשום 'מרביתם' ובענייני זה מספיק. אני גם לא רוצה שהקטע יתארך ויתארך ובעיקר יאבד את הפואנטה שלו. מוזמן כמובן להציע ניסוח אחר. Matankic - שיחה 18:18, 14 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אפשר להוסיף "הקרניבוריים היבשתיים", אבל עדיין זה לא מכסה הכל, וגם זה כבר נשמע מאוס. Matankic - שיחה 18:21, 14 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
את מי זה לא מכסה? אפשר אולי להציע "הטורפים היבשתיים ממויינים לשני טוקסונים..." גילגמש שיחה 18:31, 14 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
השאלה מי נחשב לטורף יבשתי, קיפוד הוא טורף? Matankic - שיחה 19:05, 14 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני לא יודע. אני לא זואולוג. גילגמש שיחה 20:08, 14 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כתוב שם במפורש „סדרת הטורפים״. לי זה נראה ברור שלא מדובר על כל הטורפים. יש גם טורפים שאינם יונקים. Tzafrir - שיחה 08:23, 15 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
והניסיון שלי לימד אותי, שהזאולוגים העבריים מאוד אוהבים להשתמש בטרמינולוגיה שמבלבלת הרבה ממי שלא למד זאולוגיה. צריך לראות איך עוקפים את הבעיה הזו אומרים ישנה - שיחה 14:48, 15 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
למרבה המזל אנחנו יכולים לקשר ישירות לערך שכולל את ההגדרה. מעבר לכך, המשך הקטע מדגים היטב שיש חיות טורפות אחרות שלא נמנות על סדרת הטורפים. Tzafrir - שיחה 16:00, 15 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אולי כך?

הזאב הטסמני היה יונק כיס, שנכחד ככל הנראה מן העולם במהלך המאה ה-20. הוא דמה לחברי משפחת הכלביים באמריקה, אסיה, אירופה ואפריקה במובנים רבים: שיניו היו חדות, מלתעותיו היו חזקות, עקביו היו מורמים וכלל צורת גופו דמתה לזו של הכלביים. דמיון זה הוא דוגמה לאבולוציה מתכנסת. הזאב הטסמני גם מילא באוסטרליה אותו תפקיד אקולוגי שממלאים הכלבים במקומות אחרים. הכלביים, וקרוביהם האבולוציוניים תת-סדרת דמויי הכלב, פרצו מצפון אמריקה אל אירו-אסיה, ומשם לאפריקה, לפני כשמונה מיליון שנים. עד אז, תפקידם האקולוגי בעולם הישן מולא בידי דמויי חתול, שגם הם מדגימים דמיון גופני לכלביים – הצבועיים.

אומרים ישנה - שיחה 16:17, 15 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

  מתלבט, זה כבר קטע אחר (אבל גם לא בהכרח פחות טוב). Matankic - שיחה 16:29, 15 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הקטע הזה נראה ברור יותר ולדעתי מוצלח יותר. אני מנסה להבין מה בדיוק המשהמעות של „תפקידם האקולוגי״, אבל נראה לי שזה ברור אינטואיטיבית. Tzafrir - שיחה 05:00, 16 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לדעתי "תפקיד אקולוגי" לא מובן אינטואיטיבית, אבל אין בעיה עם זה שאנשים יצטרכו להכנס לקישור כדי להבין עד הסוף. אני   בעד. חמויישֶה - שיחה 11:06, 16 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
עוד הערה: 8 מליוני שנים? לפי הערך כלביים: תיעוד המאובנים מגיע לסוף האאוקן בצפון אמריקה ואירופה, תחילת האוליגוקן באסיה, סוף הפלאהיוקן בדרום אמריקה, פלאוקן באפריקה, אמצע ההולוקן באוסטרליה. Tzafrir - שיחה 11:23, 16 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לקחתי את התאריך הזה מהערך האנגלי על הכלביים, אותו קראתי ברפרוף. אם מישהו מוצא תאריכים מדוייקים יותר, זה בסדר גמור, מבחינתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 20:32, 16 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
נראה לי שה"פאנץ'" עדיין לא מחודד. אם הפאנץ' הוא שטורפים יבשתיים מסוגים שונים פיתחו מאפיינים דומים, אולי כדאי להתחיל ממספר דוגמאות שאינן כלביות, כמו הזאב הטסמני והצבוע ואולי עוד אחד אם יש (או סוג הכלביים כולו), ולהסביר שהתפתחו אצלם בנפרד אותם מאפיינים ושזה יהיה במוקד הקטע. אולי שווה להתייחס במילה למהו אותו "תפקיד אקולוגי" שמשותף להם אך אינו משותף לנחש, עטלף, ינשוף וקיפוד. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 11:13, 26 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

חציל, זה טוב ליהודים?עריכה

ברוח הקטע שלמטה, עוד קטע "הידעת?" העוסק (בערך) בסיווג של חציל כפרי או כירק:

כשהכירו היהודים לראשונה את החציל, התעוררה בעולם ההלכה שאלה לגבי היתר אכילתו. לפי ההלכה, פֵּרותיו של עץ בִּשְלוש השנים הראשונות לנטיעתו, הם ערלה ואסורים באכילה. לעומת זאת, ב"פרי האדמה", לא קיים איסור זה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי העץ", לא ניתן לאכול את פֵּרותיו, שכן לאחר השנה השלישית החציל אינו מצמיח עוד פֵּרות, ולפני כן, פֵּרותיו אסורים באכילה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי האדמה", ניתן לאכול את פרי החציל מיד עם צמיחתו. בסופו של דבר, ממספר שיקולים נפסק כי החציל הוא "פרי האדמה", וכיום אין פוסק הסבור כי אסור לאכול חצילים.

בברכה, אביתר ג'שיחה • 11:12, 26 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
  בעד אומרים ישנה - שיחה 12:05, 26 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
קצת קיצרתי את הקטע. אביתר ג'שיחה • 13:42, 26 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני זוכר שקראתי בעבר (לא מוצא איפה) על הסתייגותו של הרמב"ם מאכילת חצילים. אולי זאת תיהיה תוספת ראויה לקטע? Matankic - שיחה 09:25, 29 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
  בעד חמויישֶה - שיחה 14:06, 25 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

כיצד להגדיל את הסיכוי ללדת בןעריכה

הסבר מפורש יותר של קטע מספר 28 מאוסף "הידעת?" של פורטל גוף האדם:

ביונקים, אם הביצית מופרת בתא זרע (בתמונה), הנושא כרומוזום מין מסוג כרומוזום Y, מין העובר יהיה זכר. באופן דומה, אם כרומוזום המין בתא הזרע, המפרה את הביצית, הוא כרומוזום X, מין העובר יהיה נקבה. כרומוזום Y מכיל הרבה פחות מסה מכרומוזום X (דהיינו, כרומוזום Y קל בהרבה מכרומוזום X). לכן תאי זרע הנושאים כרומוזום Y שוחים מהר יותר, בדרכם אל הביצית, מאשר אלו הנושאים כרומוזום X. עובדה זו באה לידי ביטוי בולט, כאשר ההזרעה נעשית ביום הביוץ. כשזה קורה, הסיכוי של תאי הזרע נושאי כרומוזום Y להגיע לביצית ראשונים גדול יותר, ונמצא שבהתאם הסיכוי להולדת זכרים גדול יותר בתזמון הזרעה זה.

אומרים ישנה - שיחה 13:46, 12 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

מין העובר ולא מגדרו. כמוכן: מה המקור לממצא? הוא מופיע באחד הערכים המקושרים? Tzafrir - שיחה 10:30, 14 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
קיבלתי. החלפתי את המילה. הוספתי את העובדה החסרה, עם מקור, בערך תא זרע. תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:21, 14 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
זה מקור לחלק מהעובדות בקטע. האם יש מקור למילה „נמצא״ שבמשפט האחרון? Tzafrir - שיחה 21:16, 14 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
במקור שהוספת לא מופיעה הטענה כי הסיבה למהירותם הרבה יותר של הזרעונים נושאי כרומוזום Y היא מסתו הנמוכה יותר בהשוואה לכרומוזום X. בין שני הכרומוזומים יש הבדל של כ-99 מיליון זוגות בסיסים, לעומת כ-3.2 מיליארד זוגות בסיסים בגנום האנושי ההפלואידי. באיזה מקור מופיעה הטענה כי הבדל של 3% במסת המטען התורשתי הוא האחראי למהירות הממוצעת הרבה יותר של זרעונים נושאי כרומוזום Y? בתודה, ליאור पॣ • כ"ב בכסלו ה'תשפ"ב • 20:13, 25 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
אה. רגע. הנה קטע מהערך כרומוזום Y: "זכר הוא מי שגופו מייצר תאי זרע ואילו נקבה היא מי שגופה מייצר תאי ביצית. משוער שהסיבה האבולוציונית להיותו של כרומוזום ה-Y קצר בהרבה מכרומוזום ה-X קשורה בתחרות שיש לתאי הזרע אלה עם אלה בדרכם אל הביצית. תאי הזרע הם קטנים מאוד ולכן משקלו של כרומוזום ה-Y הוא חלק משמעותי ממשקלם. ככל שכרומוזום ה-Y קטן וקל יותר, כך לתא הזרע יש סיכוי גבוה יותר להגיע אל תא הביצית. לכן, נוצרה עדיפות לכרומוזומי Y שחושפים את היצור הבוגר למחלות קלות (כמו עיוורון צבעים או קרחת) אבל מצליחים להגיע ראשונים לתא הביצית[1]."
נוסח ב מסוכם בעיקר מהערך כרומוזום Y

הכרומוזומים מכילים גנים, המקודדים לתכונות התורשתיות. מרבית היצורים החיים, המתרבים ברבייה מינית הם דיפלואידים. כלומר, כמעט כל כרומוזום מצוי אצלם בשני עותקים – עותק אחד מאבא ועותק אחד מאמא. בזכות הדיפלואידיות, אם גן מסוים לא תקין, יש לו עותק גיבוי בכרומוזום המורש מההורה השני. ביונקים, לזכר יש כרומוזום Y אחד וכרומוזום X אחד, ואילו לנקבה יש שני כרומוזומי X. כלומר, הזכרים אינם דיפלואידים בכרומוזומי המין. כרומוזום Y הוא קצר, וכולל רק גנים מעטים – רק את אלו המקודדים לתכונות הקשורות להבדלים בין המינים. הוא אינו מכיל גיבוי לגנים הרבים והמגוונים שעל כרומוזום X. לכן הזכרים חשופים יותר למחלות ולקויות תורשתיות. משוער, שהסיבה האבולוציונית להיותו של כרומוזום ה-Y קצר היא התחרות בין תאי הזרע (בתמונה), אלה עם אלה, בדרכם אל הביצית. תאי הזרע קטנים מאוד, ולכן משקלו של כרומוזום ה-Y הוא חלק משמעותי ממשקלם. ככל שכרומוזום ה-Y קטן וקל יותר, כך תא הזרע מגיע מוקדם יותר לביצית.

אומרים ישנה - שיחה 07:44, 27 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

הנה המאמר עליו הסתמכת לדבריך. מופיעות בו הרבה סיבות משוערות להתקצרות כרומוזום ה-Y ואף חוזים בו כי כרומוזום ה-Y עתיד להיעלם. לא מצאתי שם את הטענה כי משקלו של כרומוזום ה-Y משפיע באופן משמעותי על משקל תא הזרע וכתוצאה מכך גם על מהירותו. התוכל בבקשה למצוא את הטענה הזו בגוף המאמר? תודה, ליאור पॣ • כ"ה בכסלו ה'תשפ"ב • 11:14, 29 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
זה מה שכתוב בערך כרומוזום Y. אם הערך שגוי, תקן אותו, קודם כול. תודה. אומרים ישנה - שיחה 00:12, 30 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
זו דוגמא מצוינת לכך שאין להסתמך על ערכים בוויקיפדיה, כי אם לכל היותר על המקורות הראשוניים עליהם היא נסמכת. תיקנתי שם. ליאור पॣ • כ"ו בכסלו ה'תשפ"ב • 08:48, 30 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
לא התסמכתי על ערך בויקיפדיה כמקור מידע עבור בריאותי. רק כמקור מידע לקטע "הידעת". אחד הדברים החיוביים בתהליך חיבור קטעי "הידעת" הוא חשיפת אי דיוקים בערכים. תודה. אומרים ישנה - שיחה 09:21, 30 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

אוטיזם נרכשעריכה

בשנת 1904, פתח הפסיכולוג הוינאי, תיאודור הלר, פנימיית חינוך מיוחד, לילדים פגועים קוגניטיבית. ב-1908 הוא פרסם את תגליתו, "שיטיון הילדות" (הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית), בעזרת חקר מקרה של שישה ממטופליו, שעד שנת חייהם השלישית או הרביעית, התפתחו באופן נורמלי לחלוטין. הילדים איבדו רוב או כל כושר הגיית והבנת השפה, ואימצו התנהגויות, שכיום נחשבות לאופייניות לאוטיזם. הלר תיאר ממצאים אלו עשרות שנים לפני שליאו קנר גילה את האוטיזם הקלאסי ולפני שהנס אספרגר גילה את תסמונת אספרגר. לכן, הלר לא יכול היה לדון בקשת האוטיסטית. תחת זאת הוא השתמש בתיאורים כמו "נראה כי הילד חדל לזהות את הוריו". במשך כמעט מאה שנה, עבודתו של הלר זכתה לתשומת לב דלה. אולם בין שנת 2000 ל-2013, הופיעה הגדרה לתסמונת זו במדריך האבחנות של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (DSM-IV). אך מאז 2013, האנשים המעטים, שיש להם אוטיזם נרכש, נחשבים בידי הממסד לאוטיסטים רגילים, ובשל נדירותם, רוב הציבור לא מודע לתופעת האוטיזם הנרכש.

אומרים ישנה - שיחה 18:59, 2 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

האבחנה הושמטה מDSM-V. המשמעות של המילה „נרכש״ נראית לי מבלבלת בהקשר הזה, בפרט מכיוון שלא יודעים כלום על מנגנון הפעולה. Tzafrir - שיחה 22:21, 2 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
מנגנון או גורם? בחצי מהמקרים של תסמונת הלר, הגורם לא ידוע. בחצי השני זה מחלות זיהומיות או אוטו-אימוניות. ונכון. האבחנה הושמטה מהDSM-V. היא גם לא הייתה בDSM-III, II ו-I. היא הייתה רק בDSM-IV. ועדיין, יש אנשים עם אוטיזם נרכש. ההשמטה של האבחנה מהDSM-IV לא אומרת שאנשים אילו אינם קיימים. היא אומרת רק שהממסד לא רואה יותר סיבה להגדיר אותם כבעלי לקות שונה מזו של שאר האוטיסטים. אומרים ישנה - שיחה 06:53, 3 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

דישון שדות בחומר נפץעריכה

נוסח פורטל ביולוגיה וכימיה

מולקולות, המכילות רק שני אטומי חנקן (N2), ומולקולות, המכילות רק שני אטומי חמצן (O2), נפוצות מאוד באוויר. הרבה מאטומי החמצן, הנחוצים לנו לתהליכי החיים, אנו משיגים מפירוק מולקולות O2 אלו. אבל את אטומי החנקן הנחוצים לנו, אנו משיגים רק ממזוננו. הקשר הכימי במולקולת N2 חזק עד כדי כך, שגוף האדם אינו יכול לפרקו. למעשה, גם בעלי החיים והצמחים, שאנו אוכלים, אינם יכולים לפרק קשר זה, ואינם משיגים אטומי חנקן מהאוויר. שורשי הצמחים סופגים תרכובות חנקן, עם קשרים כימיים חלשים יותר, למשל מחומרי דשן מלאכותיים. פירוק הקשר בין אטומי החנקן, שבמולקולה N2, דורש השקעת אנרגיה רבה מאוד בזמן קצר מאוד. בדומה לכך, יצירת קשר כזה משחררת אנרגיה רבה מאוד בזמן קצר מאוד. לכן, חומרי דשן מלאכותי רבים יכולים לשמש גם כחומרי נפץ. עובדה זו יוצרת אתגר בטיחותי בתעשיית הדשן, ואתגר למודיעין הצבאי והמשטרתי. לדוגמה, בשביל לקנות באופן חוקי שישה טון חומר נפץ, עבור מכונית תופת, המחבל אנדרס ברינג ברייוויק (בתמונה) הקים חווה חקלאית.

אומרים ישנה - שיחה 12:56, 30 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

נוסח פורטל חוק ומשפט

המחבל הנורווגי, אנדרס ברינג בריוויק (בתמונה), ביצע את מתקפות הדמים בנורווגיה בשנת 2011, שכללו פיצוץ מכונית תופת בקריית הממשלה באוסלו, וטבח באמצעות ירי, במחנה נוער של מפלגת העבודה הנורווגית. הוא רצח 77 איש ופצע מאות נוספים. את הרובה האוטומטי, ששימש אותו לביצוע הטבח, הוא קנה באופן חוקי, כשהצהיר, שהרובה נועד לצייד, כפעילות פנאי. בשביל להשיג רישיון לאקדח, הוא החל להתאמן בקביעות במועדון ירי ספורטיבי. גם את חומר הנפץ הרב, עבור מכונית התופת, בריוויק קנה באופן חוקי לחלוטין. הרבה חומרי דשן לחקלאות יכולים לשמש גם כחומרי נפץ. לכן בריוויק הקים חווה חקלאית.

אומרים ישנה - שיחה 14:13, 30 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

ההצעה השנייה הרבה יותר מעניינת מהראשונה (ללא מושגים בכימיה וביולוגיה). הבעיה היא שנשארנו עם קטע שבעצם סוקר את ההכנות לפיגוע בנורווגיה. אני   מתלבט. חמויישֶה - שיחה 13:48, 2 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
ההצעה השנייה מעניינת מאוד והרבה יותר מוצלחת. האמת היא שקראתי את הערך האנגלי על המחבל והוא מרתק. הוא חווה ילדות קשה במיוחד שבעקבותיה פיתח הפרעות נפשיות שגרמו לו להתדרדרות הזו. ההכנות לפיגוע היו יצירתיות במיוחד והוא השקיע בהן זמן רב. אני בעד. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 13:59, 2 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
אני לא חושב שהקטע השני דן, נטו, בנורווגיה. בעוד מדינות חקלאים יכולים להשיג טונות של דשן ברישיון. וגם בישראל, ספורטאי ירי מעשי, מקבלים לצד רישיון אקדח הספורט, רישיון אקדח קרבי. אם כי אני לא יודע מה הנוהל בישראל לגבי נשק לצייד. אומרים ישנה - שיחה 17:42, 2 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

בטון רומאיעריכה

בטון מודרני הוא חומר נפוץ וחיוני בבנייה המודרנית, ומכיוון שעד לעת החדשה, הרבה בניינים נבנו ללא בטון, עלול היה להתקבל הרושם השגוי, שלא היה בטון קודם לכן. אולם תרכובות להדבקת לבנים נוסו עוד בפרה היסטוריה. הרכב הבטון הרומאי ואופן הכנתו נותרו בגדר תעלומה עד לעשור השני של המאה ה-21. לעומת הבטון המודרני, המורכב מתערובת של צמנט, חול, חצץ ומים, הבטון הרומאי הורכב מתערובת סיד ואפר געשי, שבמגע עם מי ים מתקשה בתגובה כימית איטית. הבטון הרומי היה חזק, עמיד ופחות מזהם מהמודרני. עדות לחוזקו היא כיפת האוקולוס בפנתאון ברומא (בתמונה). הכיפה, שנוצקה כולה מבטון רומאי, היא כיפת הבטון הגדולה ביותר אשר נבנתה ללא זיון פלדה, ועומדת בשלמותה עד היום, החל מהמאה השנייה.

קטע שחיברתי. מקורות:[10][11], וכן ערכים באנגלית ובעברית. ייתכן שצריך לשפר את הניסוח. Matankic - שיחה 00:49, 17 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

נדמה לי שהנמל הרומי בקיסריה הוא דוגמה לחוסר עמידות של בטון רומאי במי ים (לפי פרק ההסכת המקושר של רן לוי על הנמל). Tzafrir - שיחה 11:48, 17 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
באמת עדיף למחוק את ההתייחסות לנמל הזה. הקטע חזק יותר בלעדיה. אומרים ישנה - שיחה 15:27, 17 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
  בעדאומרים ישנה - שיחה 12:07, 17 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
מחקתי. תודה על השיפורים בניסוח. Matankic - שיחה 16:25, 17 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

היה קטע על כיוון התנועה בכבישים, קבלו על כיוון התנועה של מטוסיםעריכה

בישראל, כיוון התנועה הוא בימין הכביש. לכן כיסא נהג האוטובוס ממוקם בשמאל הרכב, ודלתות הנוסעים בימינו. כך מרכז הכביש זמין לעיניי הנהג והמדרכה זמינה לנוסעים. באותו אופן, בבריטניה, שבה כיוון התנועה הוא בשמאל הכביש, כיסא הנהג בימין האוטובוס, והדלתות בשמאלו. בניגוד לאוטובוסים, במטוסי נוסעים יש שני כיסאות טייס, אחד מימין ואחד משמאל (בתמונה), וגם פרישת דלתות הנוסעים סימטרית בין שני צדדיו. למרות זאת, בכל העולם, למעט יוצאי דופן נדירים וזמניים, מטוסי נוסעים מתחברים אל "שרוולי" מסופי נמלי התעופה רק מדלתות, שבצדם השמאלי של המטוסים. הדבר נובע מחוסר הסימטריה של גוף האדם. רוב האנשים ימנים, ולכן מקובל, שהטייס הראשי יושב על כיסא הטייס השמאלי. כך ליד ימינו של הטייס הראשי יש גישה נוחה לרוב המכשור, שבתא הטייס. כתוצאה מזה, קל לו יותר לכוון את המטוס למגע עם ה"שרוול", בקרבת פניו – בדופן שמאל של המטוס.

אומרים ישנה - שיחה 13:20, 16 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

ראיתי על זה לא ממזמן בקברניט [12]  , חשבתי שזה יכול להיות נושא טוב להידעת.   בעד! Matankic - שיחה 13:26, 16 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

הפיראט היהודיעריכה

דון שמואל פאלאג'י, רב, דיפלומט וסוחר, יליד מרוקו, היה בעיסוקיו גם שודד ים יהודי. בחסות הסולטאן, יסד והנהיג פאלאג'י, בסוף המאה ה-16, צי שעסק בשוד ימי של ספינות ספרדיות ששבו עמוסות סחורות מיבשת אמריקה. מספרים שבספינת הדגל שלו היה בית-כנסת זעיר, וכן שהיה רב מוסמך. למרות עיסוקו האלים, הקפיד פאלאג'י על קלה כחמורה ונהג לומר תדיר כי הוא אינו מתפרנס משוד עוברי הימים. עקב היותו צאצא למגורשי ספרד יש הטוענים שפעל מתוך כוונה לנקום בכתר הספרדי על גירוש ספרד. עוד מסופר עליו שכשהיה מגיע לבית כנסת, היו האנשים מבקשים ממנו בנימוס: "כבוד הרב, אין זה ראוי להכניס חרב לבית התפילה", והוא היה תמיד עונה: "לא תרד חרבי ממותני עד שלא אנקום במלך ומלכת ספרד על כל מה שעשו לאחיי היהודים". ואכן, לאחר גירוש ספרד ופורטוגל, פיראטים יהודיים סייעו בהבסת הצי הספרדי-קיסרי בקרב פרבזה, בלכידת צי האוצר הספרדי, בכיבוש חלק מברזיל על ידי הולנד מידי פורטוגל וסיוע לבריטים בכיבוש ג'מייקה הספרדית. אם כי פאלאג'י עצמו היה סוכן כפול. הוא ריגל למען ספרד.

ליקוט ועריכה של קטעים מוויקיפדיה העברית. Matankic - שיחה 00:50, 14 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

נחמד. תמיד יש יחס טוב בספרות הפופולרית לשודדי הים הנוצרים ההוספיטלרים (ממלטה, באותה תקופה). אז למה לא להתייחס יפה גם לשודד ים יהודי? Tzafrir - שיחה 10:54, 14 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
  בעד אומרים ישנה - שיחה 20:53, 14 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
אומרים ישנה אולי התוספת האחרונה מעט נחרצת בדבר היותו סוכן כפול? אולי כדאי להשאיר את זה בנימה יותר ספקולטיבית? Matankic - שיחה 10:14, 16 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
גם לא ממש מסדתר כרונולוגית שבשטח היה נלחם בספדרים וגורם להם לנזק רב, אבל בחצרות המלוכה היה ידיד. אולי רק בתקופה מסוימת הוא התחיל להעביר ידעות? Matankic - שיחה 10:20, 16 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
מה כתוב בערך? אומרים ישנה - שיחה 10:59, 16 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
"[...] והעביר לו מידע מסווג על היחסים בין המרוקאים וההולנדים" יכול להיתפס כסוכן כפול, אבל לא חושב שזה מחייב. יכול להיות שהוא פשוט ניצל הזדמנויות ולא היה נאמן לאף אחד (זה לא סותר אמנם שהיה סוכן כפול). Matankic - שיחה 11:39, 16 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

למרות ששמואל לא התנצר ולא היגר לספרד, הוא עמד עד פטירתו בקשר רצוף עם בני אצולה בספרד. חוקרים אחדים טוענים כי הספרדים העבירו לו כסף רב כיוון ששימש סוכן כפול והעביר לספרדים מידע על הנעשה בחצר הסולטן במרוקו, ואף החולקים עליהם סבורים כי התנהגותו מעידה על כך שהבין את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בברית עם ספרד. בעוד פרשה זו נותרה עלומה עד היום, מעשיו השונים של שמואל למען בני עמו ומלחמתו הגלויה והעיקשת נגד ספרד מעידים כאלף עדים על השקפת עולמו.

[13]
קטע ממאמר בסגולה (מגזין). Matankic - שיחה 11:48, 16 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
אולי אפשר לנסח את זה בסגנון: "אם כי פאלאג'י עצמו שמר על קשרים עם האצולה בספרד, ואף העביר להם ידיעות על [...]". Matankic - שיחה 11:56, 16 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
קטע "הידעת" לא יכול לסתור את הערך העברי בנושאו. אם אתה חושב שפרט בערך שגוי, התחל מתיקון הערך. אומרים ישנה - שיחה 13:28, 16 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

מהו צבע השמש?!עריכה

לשאלה הפשוטה 'מהו צבע השמש?' יש מספר תשובות. בעת השקיעה או הזריחה, מתבונן מכדור הארץ יבחין בצבע צהבהב, כתמתם, ואפילו אדמדם. כאשר השמש נמצאת בנקודה נמוכה בשמיים, קרוב לקו האופק, האטמוספרה מתנהגת כמנסרה אופטית. יותר מאורכי הגל הקצרים ישברו באטמוספרה, והאור שנפלט מהשמש יראה בגוון צהוב עד אדום. למעשה, בנקודה הגבוהה ביותר בשמיים, או עבור צופה בחלל, אור השמש יראה לבן לעין האנושית, וזאת מפני שהוא מכיל את כל הספקטרום הנראה של האור (אם כי לא בעוצמות שוות). השמש עצמה היא גוף שחור, כלומר היא בולעת קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה. בתצלומי לוויין נראת השמש בעיקר בצבע כתום, אך אין בכך הכרח. ניתן לקלוט את כל אורכי הגל המגיעים מהשמש (בתמונה), אפילו תדרים בתחום הלא נראה.

קטע שחיברתי. אולי צריך מעט לשפר את הניסוח. Matankic - שיחה 23:27, 13 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

הצבע של אור השמש הוא לבן כי העיניים שלנו מתייחסות לאור השמש כ„חסר צבע״ (ככה המוח שלנו מתוכנן). השאלה המעניינת יותר היא למה אנחנו רגילים לחשוב על השמש כצהובה (ולזה עונים בסוף הקטע). Tzafrir - שיחה 10:17, 14 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
Tzafrir איך היית מנסח את זה אחרת? Matankic - שיחה 10:20, 14 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
לא הבנתי את ההסבר שלך שאור השמש חסר צבע.. האם משהו מהקטע שגוי עובדתית? Matankic - שיחה 10:22, 14 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
טעות שלי. לרגע התפלאתי על כך שהשמש נראית צהובה. Tzafrir - שיחה 10:33, 14 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
@Tzafrir אתה מתכוון לכך שהמוח "מכוייל"/"מובנה" לכך שאור שמגיע מהשמש יראה לבן (או 'חסר צבע')? מעולם לא שמעתי על זה. יש לכך מקור? Matankic - שיחה 10:31, 14 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
אני בטוח שאפשר למצוא לכך מקור. למה שנבחין בצבע של אור לבן? זה אמור להיות אור רגיל: הרקע. במיוחד בזמנים עתיקים שבהם לא הייתה תאורה מלאכותית. נסה לחשוב מה יקרה לך אם תסתובב שבוע בבניין שבו יש תאורה רק אדומה. יש לי הרגשה שתסתגל לראות את העולם בגווני אדום/שחור. Tzafrir - שיחה 10:40, 14 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
נשמע כמו רעיון מצוין להידעת נוסף! Matankic - שיחה 11:00, 14 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
א. אי אפשר לדבר על צבע השמש הנראה לעין בלי להזכיר את פיזור ריילי - האחראי לכך שאורכי הגל הקצרים יותר מהשמש מתפזרים יותר באטמוספירה וצובעים את השמיים בסגול. בתפיסת הצבע האנושית, השמיים נראים בצבע כחול-תכלת לאור הרגישות הפחותה של מערכת הראייה האנושית לאור סגול.
ב. המשפט "השמש (...) בולעת קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה" מחמיץ לחלוטין את הנקודה. השמש זוהרת בזכות תגובות ההיתוך הגרעיני המתחוללות בליבתה ולא בזכות האור הקלוש שהיא בולעת משאר היקום. אחרת היא היתה קודרת יותר מאחוריו של תינוק.
ג. מה המקור למשפט "בתצלומי לוויין נראת השמש בעיקר בצבע כתום, אך אין בכך הכרח"? למיטב הבנתי המשפט הזה שגוי. דרך מסנן צפיפות נייטרלי השמש אמורה להיראות לבנה ממש כמו החזר אור השמש מהלבנה. כך גם מרמזת התמונה הזו שצולמה בתחום האור הנראה. לעומתה, התמונה הזו צולמה באורך גל 30.4 ננומטר - בתחום העל-סגול הרחוק מאד שאינו נראה לעין או עובר באטמוספירה - ומוצגת בצבע כוזב כתום. באותה מידה יכלו להציג את אותה התמונה בוורוד פוקסיה, צהוב נזלת או עם לוח הצבעים של גלאסבי. לביטים לא אכפת.
יום טוב, ליאור पॣ • ח' בחשוון ה'תשפ"ב • 15:47, 14 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
א. שקלתי להוסיף את זה, אבל אז הקטע מתארך.
ב. הכוונה היא שמלבד לקרינת גוף שחור שנפלטת מהשמש, השמש עצמה לא מחזירה או מעבירה אור (כלומר הצבע שלה 'שחור').
ג. המשפט לא מנוסח טוב (בעצמי ציינתי שצריך לשפר את הניסוח). והוא לא מבדיל בין שני המקרים של צבע כוזב וקליטת אורכי גל בתדרים מסוימים. טוב ששמת לב לזה.
ד. אין לי ידע בפיזיקה מעבר למה שלמדתי בתיכון (וקצת אחרי). אם זהו תחום העיסוק שלך, ממש אשמח אם תוכל לנסח את זה אתה. אפילו לשכתב את הקטע. Matankic - שיחה 16:23, 14 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
אפשר גם להכניס על הטמפרטורה של כוכבים, שהיא קובעת את צבע האור שנפלט (ללא קשר להרכב הכימי של היסודות שמרכיבים אותו). ואפשר להוסיף גם על רגישות המדוכים ברשתית, ושהעין רגישה יותר לירוק ופחות לכחול, וש(אולי)זו הסיבה למה אור השמש נראה לבן לעין אנושית. ואפשר גם לכתוב על אשליית הירח, בגללה נדמה שהשמש גדולה יותר בשקיעה ובזריחה, אבל למעשה זו אשליה אופטית. לא חסר על מה להוסיף, צריך להתחשב במגבלה של אורך הקטע ושקול לפצל גם לכמה קטעים. Matankic - שיחה 16:34, 14 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
לא הבנתי את רלוונטיות הגוף השחור לקטע. אומרים ישנה - שיחה 20:56, 14 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
התוצאה הראשונה בגוגל ל"מה צבע השמש" נותנת כתבה של מכון דייוידסון [14], שם מזכירים שהיא גוף שחור. כעיקרון, הכוונה שמלבד האור שנפלט בתהליך, השמש עצמה 'שחורה'. מחקתי את הקטע הזה כיוון שהוא לא ממש מובן, וכנראה לא תורם הרבה. אפשר גם לנסח אותו באותו באופן אחר שמשתלב יפה. Matankic - שיחה 21:40, 14 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

נוסח משופר - עם התייחסות לפיזור ריילי וצבע כוזבעריכה

לשאלה הפשוטה 'מהו צבע השמש?' יש מספר תשובות. בעת השקיעה או הזריחה, מתבונן מכדור הארץ יבחין בגוון צהוב, כתום, ואפילו אדום. האטמוספירה, בדומה למנסרה, שוברת את קרני השמש וכתוצאה מכך הן נעות במסלולים שבורים. אורכי הגל הקצרים מתפזרים יותר באטמוספירה וצובעים את השמיים בסגול, בתופעה שמכונה 'פיזור ריילי'. כיוון שרגישות עין האנושית פחותה לאורכי גל קצרים, השמיים נתפשים במוח בצבע תכלת במשך רוב שעות היום. בשעה שהשמש נמצאת בנקודה נמוכה בשמיים, קרוב לקו האופק, הדרך שקרני האור צריכות לעבור בתוך אטמוספירה, כדי להגיע לצופה, מתארכת. האור הכחול מתפזר לחלוטין, וקרני האור המגיעות אל הצופה הן בעלות אורכי גל ארוכים, כך שהשמש תראה בגוון צהוב עד אדום. למעשה, בנקודה הגבוהה ביותר בשמיים, או עבור שוהה בחלל, אור השמש יראה לבן, וזאת מפני שהוא מכיל את כל הספקטרום הנראה של האור. בתצלומי לוויין, לעיתים נראת השמש בצבע כתום. לרוב, מדובר בצבע כוזב, שנוסף לאחר צילום באורך גל שאינו בתחום הנראה (למשל קרינת על-סגול).

ליאור מוזמן לחוות את דעתך ולהציע שיפורים/תיקונים. Matankic - שיחה 12:23, 15 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

הנוסח הזה עדיין שגוי, צר לי. אין לי פנאי כרגע לפרט את כל השגיאות המופיעות בו. אני מציע שנתמקד בנוסח החלופי המוצע להלן. שבת שלום, ליאור पॣ • ט' בחשוון ה'תשפ"ב • 15:49, 15 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
כששאלתי את רוב האנשים שאני מכיר מה צבע השמש, גם את ה'אנטלקטואלים' ביניהם, הם תמיד ענו לי את אותה תשובה: "צהוב". הם כמובן לא לגמרי טועים. אבל בטח שלא צודקים. אין איור/תרשים, אפילו מדעי, שהשמש שם מוצגת בלבן. תמיד זה כתום או צהוב, כדי שאנשים ידעו שהנה זאת השמש. זו תפיסה שגויה שמושרשת חזק אצל כולם, וצריך להילחם בה.
נוסח ב' הוא מצוין, אבל הוא לא במקום הקטע הזה, שאני בהחלט מצדד בחשיבותו. אפשר גם לתמצת אותו (ולעקוף את הקטעים ה'שגויים'). שבת שלום, Matankic - שיחה 16:11, 15 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
א. השאלה 'מהו צבע השמש?' דומה לשאלה 'איזה טעם יש לעופרת רותחת?' אם תביט בשמש תתעוור. אני מעדיף תפיסה רווחת שגויה על פני קורא אחד שראייתו תיפגע אחרי שקטע הידעת עורר את סקרנותו.
ב. לפני מספר דקות כיסו העננים את השמש. הצצתי לכיוונה וראיתי שהיא לבנה. גם אם תקרין את אור השמש על הקיר תראה שהיא לבנה. וכמובן, אם תקרין את אור השמש על הירח, האור שיוחזר ממנו לכיוון כדור הארץ ייראה לבן לעין האנושית. אני לא חושב שהעובדות הללו מעניינות מספיק בשביל קטע הידעת, אך זו האמת.
ג. כשהזכרתי לעיל את הרגישות הפחותה של העין האנושית לסגול לעומת כחול, שכחתי לציין שספקטרום הפליטה של השמש חזק יותר באורכי גל כחולים לעומת הסגולים, כפי שניתן להיווכח מקובץ:Radiation Spectrum.png.
ד. הטענה כי "האור הכחול מתפזר לחלוטין" שגויה. והקטע המוצע לא מבדיל בין פיזור לבין שבירה. ליאור पॣ • י"א בחשוון ה'תשפ"ב • 09:20, 17 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
ליאור "האור הכחול מתפזר לחלוטין" נראה גם לי תמוה כשהעתקתי אותו (הרי רואים החזרה מעצמים כחולים בשקיעה). צריך לתקן את זה בערך "שמיים", משם העתקתי את המשפט. הצחקת אותי עם ה"איזה טעם יש לעופרת רותחת", יש משהו בדוגמה שנתת. אולי צריך לשכתב את כל הקטע, להמחיש איזו אנקדוטה שלא קשורה באופן ישיר לקטע, ודרכה להתייחס ל'צבע השמש'. גם אין התייחסות לעוצמות שאורכי גל מסוימים חזקים יותר מאחרים (זה לא מספיק שמקור אור יפלוט את כל הספקטרום הנראה כדי שיראה לבן..) אולי זה גדול מידי מכדי להיות הידעת.. יש המון נושאים שצריך להתייחס אליהם כדי להבהיר את 'צבע השמש'. Matankic - שיחה 16:34, 17 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

נוסח ב' - ממוקד במושג "גוף שחור" ומשמיט את הצבעיםעריכה

כשאנו מביטים על פני נורה, רוב האור שאנו רואים הוא אור שנוצר בתוך הנורה, ומגיע ישירות לעיננו. אם כי אנו רואים גם אור, שהגיע אל הנורה מבחוץ, ומשתקף על פניה. בניגוד לפני הנורה, פני השמש אינם מחזירים שום אור. כשאנו מביטים ישירות בשמש, אנו רואים אותה אך ורק באור שנוצר בה ומגיע אלינו ישירות. כל האור, המגיע אל פני השמש מבחוץ, נבלע בה. לכן, למרות שהשמש מאירה באור רב, מבחינת החזרת אור, היא נחשבת לגוף שחור.

אומרים ישנה - שיחה 09:36, 15 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

בסדר, אבל אולי כדאי להחליף את התמונה? נורת ליבון היא גוף שחור בקירוב לא רע. אולי קובץ:Led-lampa.jpg‏? Tzafrir - שיחה 10:24, 15 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
בוצע. אומרים ישנה - שיחה 20:24, 15 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד Matankic - שיחה 10:19, 15 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

אפשר להציע את הקטע הזה בנוסף לקטע המקורי, כקטע נפרד (ולא במקומו). Matankic - שיחה 12:25, 15 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

פיסת היסטוריה קולינריתעריכה

הסאקה, משקה האלכוהול היפני, הראשון שיוצר נקרא "קוּצ'יקאמי נוֹ סאקה", שמשמעותו: משקה אלכוהולי שלועסים בפה. כפר שלם היה מעורב בהכנה, שכללה לעיסת אורז, גרעיני דגנים וערמונים, ויריקתם לתוך גיגיות. בסיוע אנזימי הרוק הפך העמילן שבחומרי הגלם לסוכר. בשלב הייצור הבא ערבבו את התערובת מהגגיות עם דגנים מבושלים ונתנו לה לתסוס. מאות שנים לאחר מכן, הפכה הלעיסה למיותרת עם גילוי פטרייה בשם "קוג'י קין", המספקת את האנזים שברוק.

אומרים ישנה - שיחה 22:39, 12 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

הסיפור הזה לא מופיע בערך האנגלי. נראה שיין אורז היה קיים כבר הרבה קודם לכן בסין (ר’ חואנגג'יו והערך האנגלי המקביל). Tzafrir - שיחה 17:29, 13 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
הסיפור כן מופיע בערך העברי. אם הערך העברי שגוי, לדעתך, תקן אותו. אין הכרח שהקטעים שלנו יוצדקו על ידי כל ערך בכל שפה. רק הערכים בעברית רלוונטיים, כל זמן שהם מוכרים כנכונים. אומרים ישנה - שיחה 20:58, 14 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
הוספתי שם דרישת מקור. Tzafrir - שיחה 10:26, 15 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
מידע נוסף: הגרסה הועתקה מהערך האנגלי: הערך העברי התבסס על הערך האנגלי באוגוסט 2005. ladypine תרגמה חלק והשאירה חלק אחר, גדול הרבה יותר, בהערה, להמשך תרגום עתידי. בשנת 2006 Tatan48 מחק את ההערה הזו ותרגם ממנה את החלקים שנראו לו חשובים, כולל הסיפור על הכפר. הסיפור על הכפר והאינדיאנים נוספו לערך האנגלי על סאקה בגרסתו הראשונה, בנובמבר 2001. לא ממש מפתיע שבאותו הזמן לא סיפקו להם מקורות. ב־28 בדצמבר 2010 אלמוני הסיר את הסיפור מהערך עם הנימוק „ Removed unsupported supposition״ וזה בערך מה שאני הולך לעשות. Tzafrir - שיחה 10:49, 15 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:59, 15 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
מוזר. מצאתי ארבעה מקורות בויקיפדיה האנגלית. יש לה ערך מיוחד עם ארבעה מקורות, רק לסאקי מאורז לעוס. ויקיפדיה האנגלית לא מודעת לעצמה, לפעמים. שם הערך Kuchikamizake. אומרים ישנה - שיחה 20:06, 15 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
אוי. כל המקורות ביפנית. אומרים ישנה - שיחה 20:18, 15 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
יש לי כיוון קצת שונה (אבל אין לי נוסח מלא): יין הוא משקה אלכוהולי: בתהליך התסיסה שמרים הופכות סוכר מהענבים לאלכוהול. כך גם נוצרים סיידר, תמד ואחרים. אבל בחיטה, שעורה, אורז ודומיהם יש עמילן שאותו השמרים לא יודעות לפרק. כדי להכין בירה מנביטים את הדגנים כדי לגרום להם לפרק עמילן לסוכר. זהו לתת. אבל יש גם דרכים אחרות לפרק את העמילן: ברוק (ביולוגיה) האנושי יש אנזים שמפרק עמילן לסוכר. לכן אפשר לבשל דגן ואז ללעוס אותו. השיטה הזו הייתה בשימוש אצל ילידים באמריקה (עם תירס (נכון? יש מקור? פרטים מדויקים יותר?) וגם ביפן, לפני שהגיעו אליהם שיטות יעילות יותר להכנת סאקה. Tzafrir - שיחה 13:49, 16 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
מה היתרון של הנוסח הזה על הנוסח הקודם? אנחנו עדיין תקועים עם מקורות ביפנית בלבד. כשלמישהו תהייה מוזה, הוא יחפש מקורות בשפה קריאה יותר. אומרים ישנה - שיחה 23:10, 16 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
יש אולי מקורות לטכניקה האינדיאנית? כמוכן: לא הוספתי לרשימה כאן את הפטריה שבה משתמשים כיום באזור סין ויפן. Tzafrir - שיחה 09:30, 17 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
יש בעיה טכנית עוד לפני שניגשים לתוכן עצמו– שאסור שיהיה קישור לערך חסר בעמוד הראשי. מקף־ 20:11, 27 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

נאצי ממוצא יהודיעריכה

ארהרד מילך, גנרל-פלדמרשל בלופטוואפה, סגנו של הרמן גרינג במשרד התעופה וחבר במפלגה הנאצית, היה בן לאב יהודי. מילך ניסה תמיד להסתיר את מוצאו, אם כי מפקדו, גרינג, וכן היטלר, היו מודעים לכך. לפי חוקי הגזע הנאצים נחשב מילך למישלינג ולכן היה אמור להיות מסולק מחיל האוויר הגרמני. גרינג מנע זאת, באומרו שבלופטוופה: "רק אני מכריע מיהו יהודי!". בשנת 1935 פתח הגסטפו בחקירה רשמית נגד מילך על מנת לחקור את שורשיו היהודיים. כדי להפסיק את החקירה כתבה אמו של מילך לראש משטרת האגן כי הוא ואחיו נולדו מרומן מחוץ לנישואין, שניהלה עם דודה המנוח. לכאורה, בעקבות המכתב, חקירתו בגסטפו הופסקה, ואף הוצאה למילך תעודת ייחוס ארי.

לפי הערך ארהרד מילך ובאנגלית, וכן [15],[16]. Matankic - שיחה 20:25, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד!!! אומרים ישנה - שיחה 22:19, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

סמל הנאציזם, האמנם?עריכה

חיל האוויר הפיני (אנ'), אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד (אנ') במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, נוסף להיותה של פינלנד בעלת ברית של גרמניה הנאצית, בפולקלור הפיני צלב קרס כחול מסמל את השמש ומזל טוב. מה גם שהופיע בחיל כ-15 שנה לפני עליית הנאצים לשלטון. צלב הקרס היה קיים בדתות ותרביות כבר לפני אלפי שנים. בהקשרים שונים, אך בשל השימוש בסמל על ידי הנאצים, ולאחר מכן על ידי הנאו-נאצים וקבוצות שנאה אחרות, רבים במערב סולדים מן השימוש בסמל בכל צורה שהיא.

חלק מהמשפט האחרון העתקתי מהערך צלב קרס. השאר אני כתבתי והתבססתי על ערכי ויקיפדיה האנגלית וכתבות: [17][18][19][20]. אפשר להחליף בתמונה יותר מעודנת שקשה יותר להבחין בה בצלב הקרס (כמו זאת לדוגמה) אם זה עשוי להרגיז מישהו. Matankic - שיחה 18:21, 8 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

א. ההצעה טובה.
ב. צריך למחוק מהקטע כל מה שמופיע אחרי המילים ״אלפי שנים״.
ג. יש לדאוג שהקטע יפנה ליותר ערכים עבריים ולפחות ערכים לועזיים. אולי אפשר לעשות זאת בכתיבת קצרמרים אחדים.
תודה. 2.52.72.190 18:37, 8 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
מתקבל על הדעת ומעריך את הביקורת. לא מעריך שיתפנה לי זמן לכתוב את חיל האוויר הפיני או את צבא פינלנד. אשמח אם מישהו אחר יפשיל שרוולים (מה שבדרך כלל לא קורה כאן או שלוקח לזה יותר מדי זמן), נראה כמו נושאים מרתקים. Matankic - שיחה 18:56, 8 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
ההסבר שצירפתי לא מדויק, בקרוב אצרף ניסוח אחר. Matankic - שיחה 09:42, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
מעניין מאוד, לא הכרתי את הרקע של הסמל. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 10:23, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
לדעתי, יש להחזיר את המילים " למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, " יש לשים אותן אחרי המילים "100 שנים". אומרים ישנה - שיחה 12:41, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

שיפור?עריכה

אריק פון רוזן, אישיות שוודית בולטת ולימים גיסו של גרינג (ואף לידידו של היטלר לפי מקורות מסוימים), עיטר את מטוסו בצלב קרס כחול על רקע לבן כסמל למזל טוב. היותו ידיד של פינלנד, במרץ 1918 תרם למדינה העצמאית החדשה את המטוס, מה שציין את תחילתו של חיל האוויר הפיני (אנ'). צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, אומץ כסמל החיל ונותר בשימוש במשך כ-100 שנים. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב.

תמצתתי, מחקתי, ניסחתי מחדש. מקווה שלא הרסתי. Matankic - שיחה 11:03, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

אפשר להוסיף (לא חייב):

למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, נוסף להיותה של פינלנד בעלת ברית של גרמניה הנאצית, הסמל הופיע בחיל כ-15 שנה לפני עליית הנאצים לשלטון. בדתות ותרביות שונות צלב הקרס היה קיים כבר לפני אלפי שנים.

Matankic - שיחה 11:17, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
הנוסח הראשון עדיף. בנוסך החדש אין כל הפתעה. מהנוסח הזה עולה כאילו, צלב הקרס כן היה, נטו, סמל נאצי... עם קצת תירוצי פולקלור פיניים. אומרים ישנה - שיחה 12:44, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

נוסח ב'עריכה

חיל האוויר הפיני (אנ'), אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד (אנ') במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים, למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, שימש בדתות ותרביות שונות כבר לפני אלפי שנים.

אומרים ישנה מה דעתך עכשיו? מוזמן לערוך שינוים בנוסח. Matankic - שיחה 13:16, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

בעניין הפולקלור הפיני אני מתבסס על הקטע הזה מוויקיפדיה האנגלית: ”In Finland, the swastika (vääräpää meaning "crooked-head", and later hakaristi, meaning "hook-cross") was often used in traditional folk-art products, as a decoration or magical symbol on textiles and wood”. Matankic - שיחה 13:24, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

אני   בעד, וגם מציע להוסיף בסוף הקטע את המשפט: "בית התפילה הבהאי בשיקגו הגדול והמפואר, שציפוי האבן שלו נעשה במהלך מלחמת העולם השנייה, עצמה, במדינה אויבת לגרמניה הנאצית, מכיל צלבי קרס ללא קשר לנאציזם. הוא מכיל גם מגני דוד וסמלים מדתות נוספות". אומרים ישנה - שיחה 16:57, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

נוסח ג'עריכה

חיל האוויר הפיני (אנ'), אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד (אנ') במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים, למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, שימש בדתות ותרביות שונות כבר לפני אלפי שנים. בית התפילה הבהאי בשיקגו, הגדול והמפואר, שציפוי האבן שלו נעשה במהלך מלחמת העולם השנייה, במדינה אויבת לגרמניה הנאצית, מכיל צלבי קרס ללא קשר לנאציזם. הוא מכיל גם מגני דוד וסמלים מדתות נוספות.

יחד עם התוספת. Matankic - שיחה 17:41, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד, אגב, אני ממליץ שתסמן פס מחיקה על הגרסה/גרסאות שנסוגת מהן. חבל לאלץ אנשים לקרוא גרסאות לא עדכניות. בתודה, אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 87.69.6.4 19:13, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
לא מצאתי מקור שאומר שציפוי האבן בוצע דווקא במהלך המלחמה. בערך כתוב ש"העבודות לעיצובו הפנימי של המבנה" בוצעו בין 1943 ל-1953. חמויישֶה - שיחה 09:47, 27 בדצמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

גידול צמחים ותאורהעריכה

על אף שמקובל לחשוב כי צמחים זקוקים לקרינה מסוג על-סגול כדי לקיים את תהליך הפוטוסינטזה (שנחוץ לתהליכי החיים של הצמח), למעשה די בשילוב אור אדום וכחול אשר בספקטרום הנראה. האברון שבו מתרחש תהליך הפוטוסינטזה, הכלורופלסט, בולע באמצעות הכלורופיל (פיגמנט) אור בתדרים נמוכים (אדום ותת-אדום) ותדרים גבוהים (כחול ועל-סגול), ואילו התדרים המוחזרים מקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לעל-סגול מהסוג UV-A מיטיבה עם מינים מסוימים, אך לרוב שאין בה צורך בלעדי.

הבלבול נובע בעיקר מכך ששילוב בין אור אדום וכחול, הנמצא בשימוש נורות גידול (אנ'), ונקלט על ידי המדוכים (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית העין), עובר תהליך התמרה חושית ומפורש במוח כבעל גוון סגול, בדומה לאור הנראה שנפלט מנורות על-סגול. הדבר קורה כאשר הציפוי הפנימי בשפופרות אינו הרמטי ומעביר חלק מאורכי הגל הקצרים, הקרובים לאלו של קרינת העל-סגול.

גילוי נאות: את הקטע אני חיברתי (והידעת? הראשון שאני מציע כאן). אין לי 'ידע פורמלי' בתחומים בהם נוגע הקטע, והוא בנוי ברובו על סמך קטעים מוויקיפדיה וממקורות נוספים. אשמח אם מישהו מבעלי הידע יוכל לאשרר את נכונות המידע. בנוסף אשמח לעריכה לשונית. כמובן שאפשר גם לקצץ. Matankic - שיחה 23:09, 7 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

זו הפעם הראשונה שאני נתקל בדעה, שלפיה יש בכלל חשיבות לצבע האור, עבור הצמחים. חשבתי, וחשבתי שכולם חושבים, שכל אור חזק מספיק מתחום הספקטרום הנראה ומסביבתו, טוב לצמח, בלי שום קשר לאורך הגל - לצבע האור. הקטע נלחם בדעה קדומה, שמימי לא שמעתי עליה. אומרים ישנה - שיחה 14:55, 8 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
@אומרים ישנה אפשר להוסיף בשורה הראשונה בין "על אף שמקובל לחשוב כי" ל-"צמחים זקוקים לקרינה ..." משהו בסגנון "בגידול ביתי" או "בגידול במקום חשוך". ראה לשמל על גידול יבול בחלל. אם זה עשוי להבהיר את הדעה הקדומה שמעולם לא שמעת עליה. אבל אז זה באמת ניהיה איזוטרי... Matankic - שיחה 18:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
ואם כבר מדברים, גידול יבולים בחלל נשמע כמו נושא מרתק לערך, וגם לקטע הידעת. Matankic - שיחה 18:58, 8 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

נוסך נוסףעריכה

אומרים ישנה, תימצתתי. עכשיו אין "דעות קדומות" ואין "בלבול". אשמח לביקורת:

צמחים אינם זקוקים לכל טווח הספקטרום הנראה של האור ולקרינה מסוג על-סגול ותת-אדום כדי לקיים את תהליך הפוטוסינטזה (שנחוץ לתהליכי החיים של הצמח). למעשה די בשילוב אור אדום וכחול. האברון שבו מתרחש תהליך הפוטוסינטזה, הכלורופלסט, בולע באמצעות הכלורופיל (פיגמנט) אור בתדרים נמוכים (אדום ותת-אדום) ותדרים גבוהים (כחול ועל-סגול), ואילו התדרים הבינוניים מוחזרים ומקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לעל-סגול מהסוג UV-A מיטיבה עם מינים מסוימים, אך לרוב שאין בה צורך בלעדי.

Matankic - שיחה 21:00, 8 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
לדעתי, ההצעה השתפרה מאוד. עכשיו צריך קצת לשנות ניסוחים וכתיב. אומרים ישנה - שיחה 21:21, 8 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
שיפורים

בטבע, הצמחים משתמשים באור השמש כדי לבצע פוטוסינתזה – תהליך החיים הבסיסי, המייצר סוכר. אולם נורות חשמל, המאירות צמחים, שאינם חשופים לשמש, לא צריכות להאיר בכל טווח קרינת השמש. למעשה די לצמחים בשילוב אור אדום וכחול. חלבון הכלורופיל, המבצע את הפוטוסינתזה, בולע אור בעיקר בתדרים אלו. לעומת זאת, הוא מחזיר את התדרים הבינוניים, ואלו מקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לאור על-סגול, מהסוג UV-A, מיטיבה עם מינים מסוימים של צמחים, אך לרוב הצמחים, אין בה הכרח.

אומרים ישנה - שיחה 21:36, 8 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

ניסוח מצוין! Matankic - שיחה 23:32, 8 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

אנקדוטה נוספתעריכה

אם כבר מדברים על תפיסת/ראיית צבעים (אנ'), חשבתי על קטע נוסף. אפשר לבחור בתמונה שונה, למשל של משבצות RGB במסך. מצד שני אור צהוב ברמזור (שרואים דרך צג מחשב) ממחיש מצוין את התופעה. Matankic - שיחה 14:22, 8 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

שיטת ייצוג הצבעים במחשב משתמשת בשלושת צבעי היסוד של האור; אדום, ירוק וכחול, שזיכו אותה בכינוי RGB (ראשי התיבות באנגלית). כל פיקסל במסך הוא יחידה עצמאית ומורכב משלושה תתי-פיקסלים שמאירים בצבעי היסוד, כאשר היחס בין עוצמת האור הנפלט מהם קובע את צבע היחידה. באופן זה מכסה השיטה טווח נרחב מהספקטרום הנראה של האור.

שלושת צבעי היסוד של האור (נקראים גם צבעים חיבוריים), בהם משתמשת השיטה, תואמים לרגישות שלושת סוגי המדוכים של העין האנושית (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית) לגלים באורך 564–580, 534–545, ו-420–440 ננומטרים, שמפורשים במוח לאדום, ירוק וכחול בהתאמה. אורך גל של 570–590 ננומטר, לדוגמה, שנתפס במוח כאור צהוב, מעורר גירוי במדוכים הרגישים לגלים ארוכים ובינוניים (אדום וירוק), באופן שניתן לחיקוי בשיטת RGB על ידי שילוב בין אור אדום וירוק ביחס מתאים. כך למעשה, לרוב לא ניתן יהיה להבחין בעין בלתי מזוינת בין אור צהוב שמקורו באורך גל צהוב, לצהוב שמתקבל משילוב בין אור אדום וירוק.

Matankic - שיחה 14:22, 8 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

אני מסכים עם מאה אחוז מהנאמר בקטע. הצרה היא שאני לא חושב שזה מידע מפתיע. נראה לי שרוב הקוראים שלנו יודעים כל מה שכתוב פה. אני חושב שהקטע מתאים למדור הידעת של פורטל טכנולוגיה ושל פורטל תקשורת. לא לדף הראשי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 15:00, 8 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
אני מכיר את זה ואתה מכיר את זה. אבל לא חושב שניתן להסיק מזה על קוראים מזדמנים שנכנסים לעמוד הראשי. בקטע מוזכרים מונחים מדעיים, ויפה איך אפשר לפרט המון על משהו שטריוויאלי לאנשים מסוימים. מסכים כמובן שיש 'הידעת?' מפתיעים בהרבה, אבל בדיוק חשבתי ככה על משהו אז הוספתי. Matankic - שיחה 15:12, 8 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

נוסח שונה לאנקדוטהעריכה

אור צהוב הוא דוגמה לאור שניתן ליצור בשני אופנים. על ידי אורך גל בתחום הנראה שבין 570–590 ננומטרים, או באמצעות שני צבעים חיבוריים, אדום וירוק. למעשה, בקביעת היחסים בין שלושת צבעי היסוד של האור; אדום, ירוק וכחול (או בר"ת RGB), ניתן לכסות טווח נרחב מהספקטרום הנראה של האור. שיטת הצבעים החיבוריים תואמת לרגישות שלושת סוגי המדוכים של העין האנושית (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית) לגלים ארוכים, בינויים וקצרים, שמפורשים במוח לאדום, ירוק וכחול בהתאמה. לכן, אורך גל של 570–590 ננומטר שנתפס במוח כאור צהוב, יעורר גירוי במדוכים הרגישים לגלים ארוכים ובינוניים, באופן שניתן לחיקוי בשילוב בין אור אדום וירוק ביחס מתאים. אור בצבע מג'נטה, לעומת זאת, אינו קיים בספקטרום הנראה, וניתן ליצור אותו רק בעזרת שילוב בין שני אורכי גל – אדום וכחול.

גם פה מעט תימצתתי. Matankic - שיחה 12:57, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

אומרים ישנה, מה דעתך כעת? Matankic - שיחה 15:51, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד אומרים ישנה - שיחה 17:00, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

ההיסטוריה המשפטית של טטריסעריכה

'טטריס' הוא אחד ממשחקי הוידאו הנמכרים ביותר בהיסטוריה, וקיימות גרסאות שלו ליותר מ-65 פלטפורמות שונות. אבל ההיסטוריה של המשחק הרבה יותר מסובכת ממה שהיה אפשר לנחש, והוא היה מרכזו של סכסוך משפטי סוער שנמשך מספר שנים. טטריס פותח לראשונה בשנת 1984 על ידי מהנדס המחשבים הסובייטי אלכסיי פז'יטנוב, והפך ללהיט במעבדות מחשבים בברית המועצות, ומאוחר יותר יצא גם מגבולותיה עד להונגריה - שם התגלה על ידי איש העסקים הווארד סטיין, שרצה לקנות את הזכויות למשחק. הוא שלח לפז'יטנוב פקס, וקיבל תגובה שפורשה על ידו באופן שגוי כאישור להעברת הזכויות, ולכן התחיל למכור את הזכויות לטטריס לחברות אחרות. סטיין השיג אישור פורמלי מ"אלרוג" (הגוף בברית המועצות שהיה אחראי על ייבוא וייצוא של תוכנות מחשב) בשלב יותר מאוחר, אך הזכויות למשחק המשיכו להיות מועברות בין חברות מערביות, ללא ידיעתה של ברית המועצות - עד שהאנק רוג'רס, שעבד בשביל נינטנדו באותה תקופה, ניסה לקנות את הזכויות לטטריס בשביל קונסולות ניידות ישירות מאלרוג. בשלב הזה התחיל מאבק משפטי על הזכויות, שבסופו של דבר הותיר את נינטנדו בתור הבעלים העיקריים של זכויות ההפצה של טטריס. פז'יטנוב עצמו לא הרוויח כסף ישירות מהמשחק עד שנת 1996, אז סוף סוף עלה בידו לקנות את הזכויות למשחק שהוא עצמו פיתח.

מקורות: כאן. "הידעת" הראשון שלי! יש סיכוי שזה קצת ארוך מדי, ואם כן אנסה לקצר. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 19:08, 1 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד, אבל בשני תנאים פשוטים. 1. צריך יותר קישוריות פנימיות. התפקיד העיקרי של קטעי הידעת הוא למשוך אנשים לקרוא ערכים. ובשביל זה צריך קישוריות לערכים. 2. צריך לומר אותו הדבר בדיוק, אך בפחות מילים. הקטע מכיל רק מידע נחוץ. אך אם זאת, הוא מכיל יותר מדי מלל. בהצלחה. אומרים ישנה - שיחה 19:15, 1 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
מה עם זה:

טטריס היא סדרת משחקי הוידאו השנייה הנמכרת ביותר בהיסטוריה. נכון לשנת 2021, רק סדרת מריו מכרה יותר עותקים ממנה. אף על פי שמדובר במשחק שכולל רק שבע צורות פשוטות, ההיסטוריה שלו הייתה סבוכה וסוערת במידה מפתיעה. טטריס פותח לראשונה בשנת 1984 על ידי מהנדס המחשבים הסובייטי אלכסיי פז'יטנוב, והפך ללהיט במעבדות מחשבים בברית המועצות, ומאוחר יותר יצא גם מגבולותיה עד להונגריה - שם התגלה על ידי איש העסקים הווארד סטיין, שרצה לקנות את הזכויות למשחק. כתוצאה מאי הבנה בינו לבין פז'יטנוב, סטיין החל למכור את הזכויות לטטריס לחברות אחרות - מבלי שהן יהיו בידו בפועל. סטיין השיג לבסוף אישור פורמלי מ"אלרוג", הגוף הסובייטי שהיה אחראי על ייצוא של תוכנות מחשב, לגבי העברת הזכויות אליו. אך הזכויות למשחק המשיכו להיות מועברות בין חברות מערביות, ללא ידיעתה של ברית המועצות. זאת עד שחברת נינטנדו ניסתה לקנות את הזכויות לטטריס בשביל הגיים בוי, ישירות מאלרוג. בשלב הזה התחיל מאבק משפטי על הזכויות, שבסופו של דבר הותיר את נינטנדו בתור הבעלים העיקריים של זכויות ההפצה של טטריס. פז'יטנוב עצמו לא הרוויח כסף ישירות מהמשחק עד שנת 1996, אז סוף סוף עלה בידו לקנות את הזכויות למשחק שהוא עצמו פיתח.

הוספתי כמה וכמה קישורים, וקיצרתי כמה שהצלחתי. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 19:49, 1 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
  בעד (עשיתי עריכה קלילה) אומרים ישנה - שיחה
הסרתי את הפסיק האחרון שהוספת, שהרגיש לי קצת פחות מתאים. מן הסתם שאני גם בעד בתור כותב.ת הקטע. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 09:19, 2 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

לא נעים לספר איך קראו לכפר הזהעריכה

הקטע מועותק מתוך הערך.

פוּגינְגגרמנית: Fugging להאזנה (מידעעזרה), לפני 2021 נקרא פוּקִינְג, Fucking) הוא כפריר אוסטרי, המונה כמאה תושבים. היישוב נודע בשמו לפחות משנת 1070. שם הכפריר מתייחס לאיש בשם פוקו (Focko) שחי במאה השישית. "ינג" היא סיומת גרמאנית המציינת "אנשים", כך שהשם פוקינג משמעו "מושבם של אנשי פוקו".

שילוט הדרכים המציין את שם היישוב קורץ לתיירים דוברי אנגלית, עקב משמעותו הגסה כמילה באנגלית, אף כי הגייתו המקומית שונה מהגייתו באנגלית. רבים עוצרים כדי להצטלם לצדו, ומקרי גנבה נשנים הכבידו על הוצאות הרשות המקומית. בשנת 2005 הותקנו שלטים המרותכים ליסודות פלדה מבוטנים, כדי להקשות על גנבתם.

פרנסי העיירה ניצלו את העובדה שהמילה hell בגרמנית משמעותה בהיר ונתנו זיכיון למבשלת בירה אוסטרית לייצר בירה בשם "Fucking Hell".

הצעות להחליף את שם הכפר נדחו במשאלים שהתקיימו בקרב תושבי הרשות המקומית בשנים 1996, 2004 ו-2012‏. בנובמבר 2020 החליטה מועצת הכפר, לאחר הצבעת התושבים, על שינוי שם הכפר ל-Fugging, שם שהגייתו זהה לזו של Fucking בניב המדובר באותו אזור.

אומרים ישנה - שיחה 02:20, 22 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

נהדר! גילגמש שיחה 09:06, 23 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

נשק צ’כיעריכה

בימי מלחמת העולם השניה ייצרה גרמניה הנאצית כלי נשק רבים במפעל סקודה בצ'כיה הכבושה. לאחר המלחמה נשארו בצ'כוסלובקיה עודפי נשק גרמני. בשנת 1948 היא מכרה חלק מהם לישראל וזו השתמשה בהם, בין השאר, בקרבות נגד צבא מצרים במלחמת העצמאות, וכך יצא שהצבא המצרי הופגז, בין השאר, בתותחים ישראליים שנושאים צלבי קרס. אולם בסיבוב הלחימה הבא, במבצע קדש, נהנו דווקא המצרים מנשק מצ'כוסלובקיה, והפעם נשק שמקורו ביריבתה של גרמניה למלחמה: ברית המועצות.

רעיון שקיבלתי מ[21]. שם מופיע המידע על תותחים עם צלבי קרס. אבל חיפוש זריז לא מעלה מידע על תותחי נ"ט שהגיעו מהצ’כים בזמן מבצע יואב או אחריו. Tzafrir - שיחה 12:48, 21 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד. נחמד. אומרים ישנה - שיחה 14:34, 21 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

שמות מטבעות היסטורייםעריכה

למטבעות רבים יש שמות שמשמרים מידע על ההיסטוריה שלהם. לדוגמה, שקל, לירה, פאונד ופני הם שמות מטבעות שהיו במקור יחידות משקל: בסיפור קניית מערת המכפלה יש שימוש ב„שקל כסף״ כיחידת משקל גרידא. אבל בהמשך נוצרו מטבעות סטנדרטיים במשקל של, לדוגמה, פאונד כסף. בדומה לכך מטבעות אחרים קיבלו את שמם מהמתכת: זלוטי וגילדן הם „זהובים״ (בפולנית והולנדית, בהתאמה). אם כי הגילדן ההולנדי היה, בשלב מסוים, מטבע כסף. בהמשך שניהם, כמו כל המטבעות המודרניים נותקו מבסיס הזהב ועשויים ממתכת רגילה, או מנייר. שמות מטבעות שיקפו לעיתים גם סמלי שלטון: כתר היה המטבע של מדינות שונות, ביניהן גם הרפובליקות אסטוניה וצ'כוסלובקיה. שם מטבע מלכותי אחר הוא ריאל. הוא עד היום המטבע של ממלכות שונות, כגון ערב הסעודית. פורטוגל החליפה אותו באסקודו („זהב״) כשבוטלה בה המלוכה, והרפובליקה האיסלמית של איראן מחליפה אותו בשנת 2022 במטבע בשם טומאן („עשרת אלפים״, כמו בשם היחידה הצבאית), אבל ממלכות לשעבר כמו ברזיל ותימן עדיין משתמשות בריאל.

דורש עדיין גיבוש וליטוש. Tzafrir - שיחה 13:02, 20 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד, למרות שלקטע יש חפיפות חלקיות עם קטעים אחרים. אומרים ישנה - שיחה 15:59, 20 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
נחמד! מיד לאחר הקריאה, אני מרגישה צורך ללכת לבדוק מדוע ולאיזה מטבע איראן תחליף את המטבע שלה בשנת 2022. אולי כדאי לציין זאת, אלא אם אנחנו רוצים לטעת בקוראים רצון חזק להמשיך לבדוק. ‏Saifunny‏ • שיחה 17:21, 20 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
הוספתי משפט על הטומן. היסטורית טומן היה מטבע לא רשמי שהיה שווה עשרה ריאלים (עשרת אלפים דינרים). הטומן הנוכחי שווה עשרת אלפים ריאלים (כמו שקל חדש ללירה, גם כדי לקזז אינפלציה). הוא גם מבוטא בצורה שונה משם היחידה (המטבע: טומָאן, היחידה: טומֵן), אבל המשמעות זהה, והקטע כבר ארוך מספיק. צריך לעדכן גם את הערך טומאן על השינוי העתידי. Tzafrir - שיחה 10:08, 8 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
מפתיע שהם חוזרים למטבע המקורי שלהם. הבעיה היא שהערך העיקרי כאן טומאן הוא בן שורה אחת. אני נגד עד להרחבתו לפחות בעוד 2-3 פסקאות. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 19:36, 8 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

המלחמה נגד החיסכוןעריכה

דודי השמש לחימום מים נכנסו לשימוש בישראל כבר בשנות ה-50. בשנת 1957 דיווח העיתון "דבר", שהשימוש בדודי שמש רווח בישראל. אולם הממשלה ושאר הממסד לא עודדו שימוש בדודי שמש. חברת החשמל סירבה להעניק מחיר נמוך לצרכני חשמל עבור חימום מים חשמלי, בדודי שמש, בימים מעוננים. זאת בניגוד לסבסוד שנתנה לבעלי דודים, המופעלים רק חשמל. חברת שיכון עובדים התנגדה לשימוש בדודי שמש, בטענה שהם מכערים את הנוף. החברה הסירה דודי שמש מדירותיה וסיפקה עם כל דירה שמכרה דוד חשמל. מחקר שנעשה בשנת 1973 מצא שהשימוש בדוד שמש יקר, כביכול, מהשימוש בדוד חשמל. אולם המחקר לא לקח בחשבון את הסובסידיה, שחברת החשמל נותנת רק לבעלי דודי חשמל. רק בעקבות משבר האנרגיה של אמצע שנות ה-70 נקבעה בחוק החובה להתקין דודי שמש בכל דירה הנבנית בישראל, מלבד לדירות בבתים גבוהים מאוד ומלבד שכונת הרובע היהודי בירושלים. כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך בממוצע שמונה אחוז מצריכת החשמל.

אומרים ישנה - שיחה 20:36, 18 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

נחמד מאד. הקביעה "כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך שמונה אחוז מצריכת החשמל" היא בעייתית מאד. הנתון 8% הוא ודאי לא "ברור". מה שכן ברור הוא שישנם משקי בית שעבורם החיסכון הוא הרבה פחות מ-8%. בקיצור, צריך להביא מקורות לקטע ולתקן את הניסוח של המשפט האחרון. חמויישֶה - שיחה 13:39, 5 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
הסימוכין מופיעים בערך דוד שמש. חפש שם את הספרה 8. תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:06, 5 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
עומד מאחורי מה שאמרתי. המשפט "כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך שמונה אחוז מצריכת החשמל" הוא שגוי עובדתית. לא צריך להיות דוקטור לסטטיסטיקה כדי להבין שאם הממוצע של כולם הוא 8 זה לא אומר שכולם 8. ובמקרה הזה די ברור שלא. חמויישֶה - שיחה 09:40, 6 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
הוספתי את המילה "בממוצע". תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:28, 6 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

פרהיסטוריה היא עניין של גיאוגרפיהעריכה

פרהיסטוריה (הלחם של המילים הלועזיות "לפני" ו"היסטוריה") היא התקופה בתולדות האנושות שקדמה לשימוש בכתב. במזרח התיכון הפרהיסטוריה הסתיימה עם הופעת הכתב בשומר העתיקה, בסביבות שנת 3500 לפנה"ס, בתחילת תקופת הברונזה. בשווייץ ובאנגליה, תקופות הברונזה והברזל עדיין מוגדרות כפרהיסטוריה, מפני שהתיעוד הכתוב החל רק כאשר האימפריה הרומית התעמתה עם האוכלוסיות שם, בין המאה ה-1 לפנה"ס למאה ה-1 לספירה. בניו זילנד ובאוסטרליה, הפרהיסטוריה הסתיימה רק עם הגעת מגלי הארצות ההולנדים, במאה ה-17. אלא שלא רק סיום הפרהיסטוריה משתנה מאוכלוסייה לאוכלוסייה. גם תחילתה משתנה. את התקופה הפרהיסטורית מקובל למנות החל מהופעת האדם, דהיינו קוף-אדם זקוף המייצר כלי אבן, לראשונה במזרח אפריקה לפני כ-2.6 מיליון שנה. יכולת התקשורת הלא כתובה של אנשי התקופה הפלאוליתית הספיקה להעברת מסורת טכנולוגית מדור לדור. מתברר, שלמרות שלשווייץ ולניו זילנד יש הרבה פחות שנות היסטוריה כתובה מאשר לעירק או למצרים, יש להן גם הרבה פחות שנות פרהיסטוריה. במשך רוב תקופת הפרהיסטוריה של המזרח התיכון ושל אירופה, חלקים נרחבים משטח שווייץ היו מכוסים קרחונים, ואיש לא גר בהם. ולגבי ניו זילנד, אנשים הגיעו אליה לראשונה, לכל המוקדם במאה ה-13.

אומרים ישנה - שיחה 22:09, 17 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

חד וחלק - הגיליוטינה שרדה את המהפכה הצרפתיתעריכה

במהלך המהפכה הצרפתית, בתקופת שלטון הטרור, שהנהיג רובספייר, נערפו ראשי כ-17,000 איש בגיליוטינה, האחרון בהם היה רובספייר עצמו. אולם הוצאתו להורג הביאה רק את סוף שלטון הטרור. לא את סוף השימוש בגיליוטינה. אנשים רבים הוצאו בה להורג בצרפת, גם אחרי המהפכה הצרפתית – האחרון שבהם בשנת 1977, ארבע שנים בלבד, לפני ביטול עונש המוות במדינה. לאחד ממפעילי הגיליוטינה בצרפת של המאה ה-20 היה הספק של 300 ראשים בקריירה, והוא ירש את משרתו מאביו, שנשחק מעודף עבודה. גם מחוץ לצרפת הופעלו גיליוטינות. גרמניה הנאצית רצחה בעזרתן 20,000 איש.

אומרים ישנה - שיחה 20:43, 10 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

קטע טוב. גילגמש שיחה 21:15, 10 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
ראשית כל, נדרש תיקון קטן: לפי הערך w:Maximilien Robespierre, הוא לא היה האחרון שהוצא להורג: הוציאו להורג את רובפסייר וקבוצה של 20 מתומכיו. הוא היה העשירי בקבוצה שהולך לגיליוטינה. מעבר לכך אין לי מושג אם לא היו הוצאות להורג בערים אחרות שהמשיכו עוד כמה ימים גם לאחר המהפכה בפריז.
מעבר לכך, אני לא מרוצה במיוחד ממה שנרמז מהנוסח. הגיליוטינה הייתה, בעיני בני התקופה, דרך הומנית ומסודרת יותר להוצאה להורג מאשר תליה או עריפת ראש. בקטע הזה יש סנטימנט של התנגדות לגיליוטינה, אבל ההתנגדות צריכה להיות לעונש המוות. כתרגיל, דמיינו שהגיליוטינה לא הייתה מומצאת והיו ממשיכים להוציא להורג אנשים בתליה. Tzafrir - שיחה 21:09, 11 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
מנסה לנסח מחדש בעקבות הערותיו של Tzafrir:

הגיליוטינה הוכנסה לשימוש בצרפת ב1789, כאמצעי הומני להוצאה להורג. באמצעות המכשיר, כך נטען, תתבצע ההוצאה להורג ללא כאבים, ותהיה שוויונית, בניגוד לדרכי ההוצאה להורג השונות בין המעמדות שנהגו עד אז. במהלך המהפכה הצרפתית, בתקופת שלטון הטרור שהנהיג רובספייר, נערפו ראשיהם של כ-17,000 איש בגיליוטינה, ובהם רובספייר עצמו. הוצאתו להורג הביאה את סוף שלטון הטרור אך לא את סוף השימוש בגיליוטינה. אנשים רבים הוצאו באמצעותה להורג גם אחרי המהפכה הצרפתית, האחרון שבהם בשנת 1977, ארבע שנים בלבד לפני ביטול עונש המוות במדינה. אחד ממפעילי הגיליוטינה בצרפת של המאה ה-20 הוציא להורג במהלך הקריירה למעלה מ-300 איש. הוא עצמו ירש את משרתו מאביו, שנשחק מעודף עבודה. גם מחוץ לצרפת הופעלו גיליוטינות: בגרמניה הנאצית נרצחו באמצעותן 20,000 איש.

קלונימוס - שיחה 10:04, 12 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

עכשיו הקטע טוב. יכול להיות שהמשפט האחרון מיותר. Tzafrir - שיחה 11:41, 12 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
בקריאה שניה, מסכים אתך. זה קצת לא קשור. קלונימוס - שיחה 11:53, 12 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
הפוך. צריך לחדד. הקטע מנסה לומר, שאנשים מזהים את הגיליוטינה עם שלטון הטרור של המהפכה הצרפתית, אבל היא לא קשורה לטרור ולא למהפכה הצפתית. היא גם שרדה את המהפכה, וגם לא השליטה טרור. המשפט האחרון אומר, שהיא גם לא בהכרח צרפתית. אומרים ישנה - שיחה 14:18, 12 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

אם כבר...

בתקופת שלטון הטרור של רובספייר, במהלך המהפכה הצרפתית, נערפו ראשי כ-17,000 איש בגיליוטינה - אחד האחרונים בהם היה רובספייר עצמו. על כן נוטים לראות בגיליוטינה עצמה את סמל שלטון הטרור של רובספייר. אולם הגיליוטינה הוכנסה לשימוש בכדי שההוצאות להורג יגרמו פחות סבל לנידון. הטרור היה קלות שליחת האנשים להוצאה להורג והמסיבות בהוצאות להורג - לא שיטת ההריגה. מה גם, שצרפת המשיכה להשתמש בגיליטינות 183 שנים אחרי סוף שלטון הטרור. אחרון המומתים בה שם היה בשנת 1977 - ארבע שנים בלבד לפני ביטול עונש המוות במדינה. לאחד ממפעילי הגיליוטינה בצרפת של המאה ה-20 היה הספק של 300 ראשים בקריירה, והוא ירש את משרתו מאביו, שנשחק מעודף עבודה. גם מחוץ לצרפת הופעלו גיליוטינות. שלטון הטרור של גרמניה הנאצית רצח בעזרתן יותר אנשים מרובספייר.

אומרים ישנה - שיחה 14:40, 12 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

הייתי משנה קצת את המשפט לגבי האב שנשחק מעודף עבודה. נשמע כאילו האב קיבל דלקת בגידי האצבעות המושכות את המיתר המפעיל את להב הגיליוטינה, משל היה מתכנת שתקתק יותר מדי זמן על המקלדת. בפועל, מה שקרה היה שהוא חטף התקף חרדה מאישה שהתפשטה מולו לפני הוצאתה להורג. בעקבות זה הוא הצהיר שלא יערוף בגיליוטינה את ראשיהן של נשים. לאחר מכן, הותזה עליו כמות גדולה של דם מאדם אחר שהוצא להורג, מה שגרם לו לפתח המטופוביה קשה ולפרוש מן המקצוע. נוסף על כך, בימי שלטון הטרור של רובספייר, הובעה ביקורת על כך שהקלות והמהירות של הפעלתה של הגיליוטינה (במקרה מסוים הוצאו להורג 21 איש תוך 38 דקות, פחות מ-2 דקות לאדם), היא היא זו שתרמה לזילות בחיי אדם ולאותה "קלות שליחת אנשים להוצאה להורג", מה שאומר שישנו דווקא קשר ברור בין "שיטת ההריגה" לשלטון הטרור של רובספייר. הנה הנוסח שאני הייתי מעדיף:

בתקופת שלטון הטרור של רובספייר, במהלך המהפכה הצרפתית, נערפו ראשיהם של כ-17,000 איש בגיליוטינה, ואחד האחרונים שבהם היה רובספייר עצמו. על כן, נוטים לראות בגיליוטינה עצמה את סמל שלטון הטרור של רובספייר. אולם הגיליוטינה הוכנסה לשימוש בכדי שההוצאות להורג יגרמו פחות סבל לנידון. הטרור הגיע בעיקר מן הקלות שבה שלח רובספייר להורג את כל מי שלדעתו סיכנו את המהפכה, ומן ההילולות שהיו נערכות במהלך ההוצאות להורג. מה עוד, שצרפת המשיכה להשתמש בגיליוטינות 183 שנה לאחר סוף שלטון הטרור. אחרון המומתים בה שם היה בשנת 1977 – ארבע שנים בלבד לפני ביטול עונש המוות במדינה. לאחד ממפעילי הגיליוטינה בצרפת של המאה ה-20 היה הספק של 300 ראשים בקריירה, והוא ירש את משרתו מאביו, שלקה בעקבות מספר הוצאות להורג בהתקף חרדה ובהמטופוביה. גם מחוץ לצרפת הופעלו גיליוטינות. שלטון הטרור של גרמניה הנאצית רצח בעזרתן יותר אנשים מרובספייר.

אביתר ג'שיחה • 17:40, 26 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
סבבה. אומרים ישנה - שיחה 23:33, 26 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

צו מעצר דרך מסך הקולנועעריכה

תיק אודסה הוא ספר מתח מאת פרדריק פורסיית', שפורסם לראשונה בשנת 1972, ומספר על הרפתקאותיו של עיתונאי גרמני צעיר, המנסה לאתר פושע נאצי, ממחוללי השואה. בתחקיר לכתיבת הספר השתתף צייד הנאצים שמעון ויזנטל. בשנת 1974 עובד הספר לסרט קולנוע מצליח בבימויו של רונלד נים, ובכיכובם של ג'ון ווייט, מקסימיליאן של ושמואל רודנסקי. הסרט תרם לחשיפת הפושע הנאצי אדוארד רושמן, שהתחבא בזהות בדויה, בבואנוס איירס. שכניו זיהו אותו על המסך, ונגשו למשטרה המקומית, וזו נגשה לשגרירות מערב גרמניה, כדי שתוציא בקשת הסגרה.

האתגר בכתיבת הקטע היה לא לסטות מהסיפור הזה לסיפורים מעניינים אחרים על ה"איש". כמו, למשל, שמערכת המשפט של אוסטריה עשתה הכול, שוב ושוב, כדי כן לאפשר לו לברוח ולהתחבא. גם כמו הסיפור על מה שהוא בדיוק עשה בשואה והסיפור על דרך מותו מפחד המעצר. אומרים ישנה - שיחה 20:15, 4 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

  בעד. מצוין. חמויישֶה - שיחה 19:17, 3 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מקור למשפט האחרון? לפי הערך בוויקי האנגלית צו מעצר לרושמן עוד לפני צאת הסרט, בשנות ה-60, והסיפור לגבי מה שקרה ב-1976 שונה לחלוטין. נראה לי שהטענה לגבי ההשפעה של הסרט מתבססת על טענות של יוצר הסרט. דרוש מקור אמין שהן נכונות. פוליתיאורי - שיחה 23:16, 3 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

לא לזה התכוון המשוררעריכה

קטע נחמד מפורטל מוזיקה:

את השיר "בשנה הבאה" כתב אהוד מנור לזכר אחיו, יהודה וינר, שנהרג במלחמת ההתשה בשנת 1969. מנור התכוון להשתמש בביטוי "בשנה הבאה" באופן אירוני, כהבטחה שלעולם לא תקוים, בדומה לביטוי השגור "אחרי החגים". מנור מספר בשיר על דברים שנהג לעשות עם אחיו בילדותם, ולמעשה מקונן על כך שלעולם לא יחזרו. נורית הירש לא קלעה לכוונתו של מנור והעניקה לשיר לחן שמח שהפך אותו לשיר שמבטא תקווה, ומנור בחר להשאיר לחן זה עם המשמעות השונה שנוצרה.

תוספת שקראתי בעיתונות, לאחרונה, ואני שוקל להוסיף לקטע:

הליך דומה עבר על הפזמון "ילדים זה שמחה" מאת יהושע סובול ושלמה בר. הלחן השמח הפך שיר, שמוחה על כך, שקיום את האידאולוגיה הציונית מוביל לעוני, לשיר, שמציג גידול עשרים ילדים בדירת שני חדרים, כהתגלמות האושר.

אומרים ישנה - שיחה 15:33, 30 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

קטע נחמד. היתי משאיר בלי התוספת הקצרה. הקטע העיקרי חד, ברור וכיפי. גילגמש שיחה 23:30, 10 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
מסכים עם גילגמש. עם זאת, שמעתי פעם את אהוד מנור (כבר לא זוכר איפה, בהרצאה כלשהי) שסיפר איך נורית הירש שכנעה אותו לשנות את אופי השיר, כך שלהבנתי לא מדובר על טעות שלה. קלונימוס - שיחה 10:50, 12 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
כפי שכתבתי בפרק בשנה_הבאה#תולדות_השיר, השיר מתאר את כמיהתו של מנור לבלות זמן נוסף עם אחיו המנוח, בדומה לשיר Sunny, שכתב בובי הב בשנת 1963 בעקבות הירצחו של אחיו הגדול הרולד. שני השירים אינם אירוניים, כי אם מבקשים תקווה מתחתית השכול. לפי ההסכת "שיר אחד", גם כפל המשמעויות בשיר 'ילדים זה שמחה' ליווה אותו מראשיתו ([22]) ואינו תולדה של אי הבנה או מחלוקת בין המשורר לבין המלחין. ליאור पॣ • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ב • 23:09, 30 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

רעמסס השני התקבל בפריז בטקס ממלכתיעריכה

עוד קטע שמצע חן בעיניי, מהפורטלים:

רעמסס השני היה מגדולי מלכי מצרים העתיקה ויתכן שהיה אותו "פרעה", ששלט בימי יציאת מצרים. המומיה של רעמסס התגלתה בעמק המלכים, ונשמרה במצרים. בשנת 1974 הבחינו מדענים כי מצבה של המומיה מדרדר, וכי היא נרקבת והולכת. הוחלט לשלוח את המלך לפריז, לשם בחינה בידי מומחים. על פי דרישות החוק הצרפתי המומיה קיבלה דרכון בו צויין מקצועה כמלך מת, והתקבלה בפריז בכבוד מלכים, לרבות מסדר צבאי, שנערך לכבודה בשדה התעופה לה בורז'ה. המדענים בפריז מצאו כי על המומיה התיישבה פטריה, והצליחו להסיר את הנגע. כיום ניתן לראות את המומיה במוזיאון המצרי בקהיר.

אומרים ישנה - שיחה 21:36, 29 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

יפה. אפשר גם להוסיף כי הכינו עבורו דרכון מיוחד, בו צוין מקצועו כ"מלך (מת)". מקורעמיחישיחה 11:32, 30 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
היתי מסיר את הקטע על יציאת מצרים כי התארוך של יציאת מצרים, גם אם הייתה, מאוד לא ברור ויש כל מיני אפשרויות לכאן ולשם. לגבי שאר הקטע - מצוין. גילגמש שיחה 15:37, 30 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
בגלל זה מופיעה המילה "נחשב". עדיף לחבר לאנשים את המידע החדש, למידע שכבר יש להם. אולי צריך לעדן את העניין. אומרים ישנה - שיחה 15:43, 30 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
עידנתי את הכתוב. האם עכשיו זה בסדר? אומרים ישנה - שיחה 16:04, 30 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
האם אתה מציע לכתוב "... לשם בחינה בידי מומחים. על פי דרישות החוק הצרפתי המומיה קיבלה דרכון בו צויין מקצועה כמלך מת, והתקבלה בפריז בכבוד מלכים, לרבות..."? אומרים ישנה - שיחה 15:43, 30 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
מצוין. פיקנטי ומעניין. קלונימוס - שיחה 10:53, 12 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

איפכא מסתברא ברכבת בבאר שבעעריכה

אחת מפנינות התיירות של באר שבע היא תחנת הרכבת הטורקית המושבתת, בה נמצא הקטר 70414 – קטר קיטור גדול, כמו זה שבפזמון המפורסם שיר הקטר. הפזמון מספר על קטר חזק ויעיל, מתחנת הרכבת של באר שבע, שהזדקן, נחלש וננטש. הקטר המוצג לקהל אינו ממש אותו קטר מהשיר. כל קטרי הקיטור הגדולים שהיו בישראל נגרטו לאחר שיצאו משימוש. עיריית באר שבע יבאה את הקטר מאספני רכב בבריטניה. גם המספר המקורי של הקטר המוצג שונה ל-70414, כדי להתאימו לפזמון. למעשה, גם תחנת הרכבת מהשיר היא בכלל לא התחנה הטורקית המושבתת, שליד העיר העתיקה של באר שבע. בוידאו קליפ המקורי של שיר הקטר, משנת 1958, מופיעה תחנת תחנת הרכבת באר שבע – צפון / אוניברסיטה (לפני שהוקמה לידה אוניברסיטת בן-גוריון). תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע הושבתה עוד בשנת 1927. בשנות ה-50, כשחיים חפר כתב את שיר הקטר, תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע הייתה מקום כה דל פעילות ושקט, עד שצה"ל הציב שם בסיס של יחידת ההאזנות של חיל המודיעין, שהקשיבה למתרחש בכל חצי האי סיני, במהלך מבצע קדש.

אומרים ישנה - שיחה 19:54, 25 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

יפה. שיניתי ניסוחים קלים והשמטתי משפט שלא מוסיף מידע חשוב. בנוגע לסוף הקטע - מי אמר שיחידת האזנות אפשר להקים רק במקום שקט ודל פעילות? הם הרי לא מקשיבים לרוח, הם מאזינים באמצעות מכשירי האזנה. מישהו יודע אם באמת יש קשר בין הדברים? חמויישֶה - שיחה 09:25, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
אני ממש לא מבין בהתנהלות יחידת ההאזנה. פשוט העתקתי מה שהיה כתוב בערך על אותה תחנת רכבת. הניחוש שלי הוא, שהיחידה האזינה לגלי רדיו, שתורגמו לגלי קול רק בחדר העבודה. אבל גם חדר העבודה של המאזינים אמור להיות שקט - כמו אולפן הקלטות. אולי גם הרבה מכשור חשמלי מקומי מפריע לגלי רדיו רחוקים וחלשים להיקלט? אומרים ישנה - שיחה 20:36, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

הציפורים רואות עולם יפה משלנועריכה

הקטע הבא הוא שליש מתוך קטע בו דנו בעבר. את הקטע הארוך והישן דחינו, בזמנו, כי הוא היה כבד מדי. בדיעבד, צריך היה למחוק ממנו את שני השלישים האחרונים, ואת זאת עשיתי כעת.

למיני בעלי חיים שונים יש ראיית צבעים שונה. אחד הגורמים לשוני זה הוא מספר סוגי המדוכים (תאי קליטת אור היום) המצויים ברשתית העין. למרבית הקופים, וגם לאדם, יש שלושה סוגי מדוכים. לכל סוג יש רגישות יחודית לאור באורכי גל שונים. לכן, עבור מרבית בני האדם, אפשר לצבוע על נייר לבן ייצוג לכל הצבעים שהם רואים, בערבוב של דיו שחור ודיו משלושה "צבעי היסוד". לעומת זאת, למרביתם של שאר היונקים יש רק שני סוגי מדוכים, והם רואים את העולם פחות צבעוני מאיתנו. מבחינה זו, ראייתו של כלב הבית, למשל, דומה לראייתו של אדם עם דלתוניזם (סוג נפוץ של עיוורון צבעים חלקי). באותו אופן, למרבית העופות יש ארבעה סוגי מדוכים, והן רואות את העולם צבעוני יותר מאתנו. בז מצוי, לדוגמה, מבדיל בין צבעי כתמי השתן של מכרסמים שונים.

84.94.43.230 20:11, 18 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

זה רעיון נחמד אבל הניסוח רחוק מלהיות מושלם. הקטע לא מפרט מה הוא המדוך הרביעי וכתוב בצורה מעט שטחית. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:23, 18 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
אני מקבל את הערתך. לפי שעה, שיפרתי את הניסוח. אני רוצה להוסיף גם משפט נוסף, שמסביר, שמרבית היונקים רואים צבע כמו אנשים שנשרפו להם המדוכים הכחולים בכוויות אור אולטרא סגול, אבל אני מחפש לזה לפחות סימוכין בויקיפדיה עצמה. אוסיף גם משפט או שניים שמסביר איך העופות מחלקות את הספקטום הנראה גם לנו, ליותר צבעים, מיד כשאמצא את המידע. זאת אומרת, אם וכאשר אמצא את המידע. תודה על הביקורת הבונה. 84.94.43.230 07:30, 19 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
לגבי המדוך הרביעי, ממש לא בטוח שיש לו אותו תפקוד אצל כל עוף ועוף. נראה שחלק מהעופות רואה אותו אור שאנו רואים, רק מפריד אותו ליותר צבעים, וחלק אחר של העופות רואה חלק ממה שעבורנו הוא אולטרא סגול - עבורנו לא נראה בכלל. הוספתי משפט דוגמה על מה שבז מצוי רואה, ואנו לא רואים. 84.94.43.230 11:53, 19 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
רגיש בעיקר לאדום ורגיש בעיקר לירוק? הערך מדוך לא סבור כך. כמעט שני שליש מהמדוכים הם מדוכים "אדומים". רוב השאר הם מדוכים "ירוקים" ורק חלק קטן הם מדוכים "כחולים". האדומים והירוקים רגישים בפועל לספקטרום די דומה (הערך אף משתדל להמנע מהשמות הללו). Tzafrir - שיחה 07:54, 19 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
טופל. תודה. 84.94.43.230 08:29, 19 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
הקטע הזה טוב אבל לא בטוח שמתאים לעמוד הראשי. זה מקצועי מדי. אולי לפורטל ביולוגיה או רפואה? גילגמש שיחה 08:40, 19 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
1. הוספתי משפט, שכולי תקווה שהוא מסביר את העניין להדיוטות. כמו כן, שיניתי מספר משפטים נוספים מאותה הסיבה.
2. בפורטלים ישנן גרסאות של הקטע הזה, ואם נשפר את הקטע, אך עדיין נחשוב שהוא מקצועי מדי לעמוד הראשי, נוכל לעדכן גרסה בפורטלים.
תודה. 84.94.43.230 11:29, 19 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

גרסה מעניינת מאוד לקטע הזה מפורטל פמיניזםעריכה

ראו הגירסה הפשוטה יותר, למטה.

בעין האדם יש שלושה סוגים של מדוכים - תאים הקולטים אור יום. בכל סוג של מדוך יש סוג ייחודי לו של חלבון, בשם "אופסין". כל סוג אופסין בעל רגישות ייחודית לאור באורכי הגלים שונים, שהאדם יכול לראות. לכן, עבור מרבית בני האדם, אפשר לצבוע על נייר לבן ייצוג לכל הצבעים והגוונים שהם רואים, בערבוב של דיו שחור ודיו משלושת "צבעי היסוד". הגנים המקודדים לשלושת סוגי האופסין מצויים על כרומוזום ה-X. ומכיוון שלגברים יש רק עותק אחד של כרומוזום X, מוטציה שתשבית את הגן לאחד האופסינים, תהפוך את הגבר לעיוור צבעים חלקי. (אם כי הסיבה הנפוצה לעיוורון צבעים חלקי באדם היא מוטציה שמקלקלת גן אחר, שקשור בראיית צבעים, ומצוי גם הוא על כרומוזום X). לעומת זאת, מוטציה, שתשבית עותק אחד של אחד מסוגי האופסינים, לא תשנה את ראיית הצבעים של האישה. זאת משום, שלנשים יש שני כרומוזומי X, כך שיש להן עותק גיבוי לכל גן של כל סוג אופסין. אלא שלא כל המוטציות משביתות את הגנים. יש מוטציות בגן לאופסין, שמשנות את אורכי הגל להן הוא מגיב. גבר, שהעותק היחיד לגן של אחד האופסינים שלו עבר כזו מוטציה, יראה צבעים באופן די דומה לנורמה. עבורו, עדיין יהיו שלושה "צבעי יסוד", גם אם אחד מהם יהיה מעט שונה מהנורמה. אולם אצל אישה, שאחד מעותקי אחד הגנים שלה לאחד האופסינים עבר כזו מוטציה, יהיו ארבעה סוגים שונים של אופסין. עבורה יהיו ארבעה "צבעי יסוד", והיא תבדיל בין הרבה יותר גוונים מכפי שמבדילים מרבית בני האדם.

אומרים ישנה - שיחה 14:18, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

מצאתי חלק מהמידע בויקיפדיה. מיד אתקן את הקטע לפיו. אומרים ישנה - שיחה 10:08, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
לא הבנתי למה חשוב שהגנים הרלוונטיים נמצאים על כרומוזום X. גם לגברים יש כרומוזום X. גילגמש שיחה 10:29, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
מיד אתקן את הקטע בהתאם להערתך. תודה. אומרים ישנה - שיחה 10:39, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
לפי מכון דווידזון, האדם מבדיל בין עשרה מיליני גוונים. https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D אומרים ישנה - שיחה 10:38, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
אני לא בטוח שהקטע הזה נכון מבחינה עובדתית. למה מוטציה צריכה לגרום ל4 סוגי אופסין ולא נניח לעשרה סוגים? ומה הקשר בין זה שיש עותק אחד לשני עותקים? גם בעותק אחד יכולה להיות מוטציה. גילגמש שיחה 12:11, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
זה די פשוט. לגבר יש שלושה גנים לאופסין, שלכל אחד מהם עותק אחד. לאישה רגילה יש שלושה גנים לאופסין, שלכל אחד מהם שני עותקים. אם עותק אחד משתנה, אצל גבר נשארים שלושה גנים. פשוט אחד מהם השתנה טיפה. אצל אישה משתנה אחד העותקים במוטציה, אך בן זוגו לא משתנה. כך יש לה שני זוגות של עותקים זהים וזוג נוסף של עותקים שונים. סך הכול ארבעה שונים. תיאורתית יכולים להיות לה שישה סוגים שונים של אופסין, אם יש לה שלוש מוטציות. אומרים ישנה - שיחה 12:47, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
מקור:

Published: June 2001 Richer color experience in observers with multiple photopigment opsin genes Kimberly A. Jameson, Susan M. Highnote & Linda M. Wasserman Psychonomic Bulletin & Review volume 8, pages244–261 (2001)Cite this article

7268 Accesses

88 Citations

29 Altmetric

Metricsdetails

Abstract Traditional color vision theory posits that three types of retinal photopigments transduce light into a trivariate neural color code, thereby explaining color-matching behaviors. Thisprinciple of trichromacy is in need of reexamination in view of molecular genetics results suggesting that a substantial percentage of women possess more than three classes of retinal photopigments. At issue is the question of whether four-photopigment retinas necessarily yield trichromatic color perception. In the present paper, we review results and theory underlying the accepted photoreceptor-based model of trichromacy. A review of the psychological literature shows that gender-linked differences in color perception warrant further investigation of retinal photopigment classes and color perception relations. We use genetic analyses to examine an important position in the gene sequence, and we empirically assess and compare the color perception of individuals possessing more than three retinal photopigment genes with those possessing fewer retinal photopigment genes. Women with four-photopigment genotypes are found to perceive significantly more chromatic appearances in comparison with either male or female trichromat controls. We provide a rationale for this previously undetected finding and discuss implications for theories of color perception and gender differences in color behavior. אומרים ישנה - שיחה 13:02, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

אני חולק בתוקף על הטענה כי "זה די פשוט". זה ממש לא פשוט, לא מתמצה בדפוס הביטוי של אופסינים במדוכי הרשתית ואפילו לא מתמצה בעיבוד המתקדם יותר של מידע חזותי ע"י תאי עצב רבים אחרים ברשתית. גרעין הברך הצדי וקליפת המוח הראייתית מוסיפים רבדים של ציפיות מוקדמות המשפיעים על תפיסת הצבע בפועל, המשתנה בין אנשים בצורה מגוונת בהרבה מכפי שנטען בקטע הנוכחי. עיין למשל בהרצאה עדכנית זו. צפייה נעימה ושבת שלום, ליאור पॣ • י"ט באלול ה'תשפ"א • 13:35, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
דרסתי את הגסת המקור עם גרסה מעודכנת, שמפרטת את העיקר, ומכילה פחות טפל. העניין כן פשוט. אם משהו לא פשוט, זה ההסבר שלי. לא החומר עצמו. החומר, עצמו, מאוד פשוט. אומרים ישנה - שיחה 14:18, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
ברור שלראיית צבע יש הרבה רובדים. אבל ההתעסקות ברובד הספציפי הזה בלבד, כן אמורה להיות פשוטה. אומרים ישנה - שיחה 14:20, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
מערכת הראייה האנושית מורכבת ביותר ובכלל זאת גם תפיסת הצבע שלה. אם ברצונך לטעון אחרת, אבקש שתמציא מאמר סקירה עדכני התומך בטענתך, ולא מחקר בודד מלפני עשרים שנה שלא טוען זאת כלל. הרי לפניך דוגמא לסרטן המצויד בתריסר סוגים שונים של תאים רגישים לצבע, הפורסים ספקטרום רחב יותר מזה הנראה לעין האנושית. האם הסרטן הזה רואה טוב יותר ממך? ראשית, המדד "טוב יותר" לא מוגדר היטב ושנית, המחקר הנדון מעלה כי הסרטן המסכן מסוגל להפריד פחות גוונים ממך. פרופסור נועם סובל טען בשעתו כי גם חוש הריח האנושי לא נופל בביצועיו מזה של כלבים, למרות שהאף שלהם מפותח משלנו, אבל אני פחות מתמצא בנוירוביולוגיה של חוש הריח (ותתרן באופן אישי). קריאה נעימה, ליאור पॣ • כ' באלול ה'תשפ"א • 16:57, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
גרסה פשוטה יותר