ויקיפדיה:הידעת?/המתנה

ראשי דיונים


חברי המערכת: עורכי המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה).

כשלב ראשון להצעת קטע "הידעת?" או להסרת קטע קיים, יש להציגו בדף המתנה זה. כאן יערכו דיונים בקטעים שהוצעו ויוחלט אם לקבלם ולהציגם. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים אלו ולהשפיע.

הוספהעריכה

נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בתחילת סעיף מספר אחת. לא בסופו. זה הנוהל החדש. ראו את דף השיחה

איידהועריכה

שמה של מדינת איידהו עלה לראשונה עבור מקום אחר, כאשר חיפשו בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-19 שם לטריטוריה חדשה שהפכה מאוחר יותר למדינת קולורדו. פעיל פוליטי בשם ג'ורג וילינג הציע את השם "איידהו" והסביר שהיא מילה אינדיאנית שפירושה "מרגלית ההר". לאחר שווילינג גילה שהוא המציא את המילה הוחלט לקרוא לטריטוריה החדשה "קולורדו".

בערך באותה תקופה הוקם מחוז בטריטוריית וושינגטון בשם איידהו, על שם ספינת קיטור בשם זה ששטה בנהרות האזור. כשחלק ממזרח טריטוריית וושינגטון, שכלל את המחוז הזה, הפך לטריטוריה נפרדת ב-1863 ניתן לה השם איידהו, שהפך לשם המדינה כשהיא התקבלה לאיחוד ב-1890.

מהערך איידהו. הצורב - שיחה 03:23, 20 בנובמבר 2020 (IST)

הקטע כתוב היטב, אך אינו מפתיע מספיק בשביל העמוד הראשי של ויקיפדיה. אני מציע לשלב את הקטע בין קטעי "הידעת" של פורטל ארצות הברית. תודה. 77.126.45.158 20:50, 20 בנובמבר 2020 (IST)
מסכים. בכל מקרה, גם מבחינת הניסוח, עדיף להחיליף את המילים "לאחר שווילינג גילה שהוא המציא את המילה" במילים "בסופו של דבר". חמויישֶה - שיחה 09:31, 22 בנובמבר 2020 (IST)

הסרט "ריקוד מושחת" הופק בנסעריכה

אחד מסרטי הנעורים הנצפים אי פעם, "ריקוד מושחת", כמעט ודרש נס, כדי לצאת למסכים. 42 חברות הפקה דחו את התסריט, לפני שחברת "וסטרון וידאו", הסכימה להפיקו. אלא ש"וסטרון וידאו" לא בדיוק הייתה חברת הפקה. היא הייתה חברת הפצת קלטות וידאו של סרטי קולנוע, שניסתה להפוך לחברת הפקה. היא הפיקה סרטים בודדים לפני "ריקוד מושחת" וגם סרטים בודדים אחריו. "וסטרון וידאו" לא ידעה להתנהל, ולמרות הצלחתו הקופתית של סרט זה, 214,000,000‏$, היא פשטה את הרגל. גם התקציב שהוקצב להפקת הסרט, בין חמישה לשישה מיליון דולר, בקושי הספיק להוצאות ההפקה. המוזיקה המקורית, שהולחנה עבור הסרט, לא הייתה מוכנה בזמן, ולכן השחקנים-רקדנים נאלצו לדמיין מוזיקה בעת הצילומים, כשהם רוקדים לצלילי תקתוק מטרונום. ניסיונו הקודם של הבמאי, אמיל ארדולינו, אמנם כלל זכייה בפרס אוסקר על סרט שקשור בריקודים. אלא שזה היה סרט תעודה קצר. "ריקוד מושחת" היה הסרט העלילתי הראשון, וגם הסרט הראשון באורך מלא, שארדולינו ביים. השחקנים הראשיים, ג'ניפר גריי ופטריק סווייזי, ששיחקו בסרט זוג מאוהב, התקשו לעבוד יחדיו בשל מריבה קשה, שרבו, כששיחקו בסרט קודם. בנוסף לכל זה, סווייזי לוהק לסרט, למרות שפציעה בברכו הקשתה עליו מאוד להמשיך בקריירת הריקוד. סווייזי סבל מכאבים עזים בכל רגע בו רקד, ורק כשרון המשחק שלו אפשר לו להסתיר זאת מן המצלמות.

77.126.97.91 16:42, 8 בנובמבר 2020 (IST)

לא אהבתי. לכל פרוייקט יש את הקשיים שלו. חמויישֶה - שיחה 15:11, 16 בנובמבר 2020 (IST)
מסכים עם חמויישה. נחמד, ניתן להוסיף לפורטל:קולנוע/הידעת?/קטעי הידעת?, אבל לא מספיק חריג או מפתיע בשביל קטע הידעת ייעודי לעמוד הראשי. תומר - שיחה 15:45, 16 בנובמבר 2020 (IST)
את רוב הסרטים הרבה יותר קל להפיק. 77.126.45.158 20:59, 20 בנובמבר 2020 (IST)
יתכן. ובכל זאת לא נקדיש קטע לכל אחד מסרטי המיעוט שקשה יותר להפיק. חמויישֶה - שיחה 09:32, 22 בנובמבר 2020 (IST)

עבד א(ל)צנזורה השניעריכה

בשנות השמונים של המאה ה-19 החלו בתי הספר המודרניים ברחבי האימפריה העות'מנית לספק די בוגרים, כדי לאייש את הפקידות בחליפות. השיפור בחינוך הביא להגברת האוריינות, ויצר שוק לעיתונות העות'מאנית. וזו התרחבה במהירות מבחינת מספר הפרסומים ונתוני התפוצה גם יחד. עיתוני התקופה הפכו מקצועיים יותר והגיעו לקהל קוראים גדול בהרבה. עם זאת, חופש הביטוי בהם הוגבל מאד, בידי צנזורה. הסולטן עבדול חמיד השני אסר על העיתונים להתייחס לעניינים פוליטיים רבים, ובמיוחד אלו שקשור בליברליזם, לאומיות או חוקתיות. זאת אולי במטרה למנוע מאזרחיו השראה לדרישות, שיצמצמו את סמכויותיו. יש הטוענים כי הוא גם אסר לדווח על ניסיונות התנקשות בשליטים ובמנהיגים. זאת אולי כדי לא לתת לאזרחיו השראה להתנקש בו. בסופו של דבר, במהלך העשור הראשון של המאה ה-20, כן התקיימו בטורקיה הפגנות למען ליברליזם וכן היה ניסיון התנקשות בסולטן.

77.126.97.91 15:50, 8 בנובמבר 2020 (IST)

אוסף קטעים על ענייני חריזהעריכה

האם יש חרוז טוב למילה "דשא"?עריכה

בשיר אגדת דשא, השתמש מאיר אריאל במילה 'דשא' שתי פעמים: "יש ערימה של חבר'ה על הדשא...", "וכשאני מקיץ אין איש בדשא...". בשתי הפעמים הללו המילה 'דשא' מופיעה בסוף הצלע, ועל כן בשתיהן, נזקק אריאל לחרוז עבור המילה. יותר משחיבב אריאל ערימה של חבר'ה על הדשא, הוא חיבב חריזה טובה בשיריו. לצורך חריזת המילה 'דשא', הוא לא הסתפק במילים המסתיימות באותה הברה שבה מסתיימת המילה 'דשא', אלא חיפש מילים שגם הטעמתן זהה להטעמת המילה 'דשא', כלומר מילים מלעיליות. חיפש – ולא מצא. בסופו של דבר, התחכם מאיר אריאל, ובמקום לחרוז את המילה 'דשא' במילה שלמה, הוא חרז אותה בשתי הפעמים במילית 'ש-' שאותה מקדימה מילה במלרע, ובכך הרוויח גם את ההטעמה הנכונה וגם את הצליל המדויק: את "הדשא הראשון" חרז אריאל ב"יפה ש-" ואת ה"דשא השני" חרז ב"רואֶה ש-".

בחיפוש בגוגל ניתן לראות שעד היום חרזנים, פזמונאים ומחברי ברכות התקשו למצוא חרוז עברי ראוי למילה דשא: מילה שהיא גם מלעילית וגם מסתיימת בצליל שֶׁ. יום נעים, אביתר ג'שיחה • 15:51, 5 בנובמבר 2020 (IST)

אני מאד אוהב את מאיר אריאל. את הקטע פחות. סוג חריזה כזה הוא די נפוץ, ולא רק בעברית. אין כאן משהו ייחודי וחריג. חמויישֶה - שיחה 15:59, 16 בנובמבר 2020 (IST)
אהבתי דווקא. אבל מה המקור? כמו כן, הקטע נושא קצת נימה סיפורית מדי ולא-אנציקלופדית - למשל ״יותר משחיבב אריאל ערימה של חבר'ה על הדשא, הוא חיבב חריזה טובה בשיריו״. תומר - שיחה 16:59, 18 בנובמבר 2020 (IST)

על חרוזים זכריים ונקבייםעריכה

מקובל להגדיר חרוז הנמצא במילה שהטעמתה היא בהברה האחרונה (מילה מלרעית) כחרוז זכרי או גברי, ואילו חרוז הנמצא במילה שהטעמתה היא בהברה שלפני האחרונה (מילה מלעילית) מוגדר כחרוז נקבי או נשי. לעיתים קרובות משתמשים משוררים בחרוז נקבי ובחרוז זכרי לסירוגין. היכולת לעמוד באילוץ המשולש – חריזה, חרוז נקבי וחרוז זכרי לסירוגין, ויצירת תוכן עקבי ורהוט, יוצרת אסתטיות שירית ומפגינה את הוירטואוזיות של המשורר. דוגמה לכך ניתן לראות בשיר הילדים של לאה גולדברג, "ארנבות משוקולד", שבו פותחת גולדברג בחרוז נקבי, עוברת לחרוז זכרי, חוזרת לחרוז נקבי, וכך חוזר חלילה, כמעט לכל אורך השיר: "בן ובת יש לארנבת / בן יצחק ובת יוכבד; כל אחד מהם נולד / בחנות של שוקולד...", גם ב"אגדת דשא" של מאיר אריאל, ישנה דוגמה לכלי זה: "יש ערימה של חבר'ה על הדשא / אני דברים כאלה מחבב; בנים בנות ביחד זה יפה ש- / יש אומץ לפעמים להתערבב".

את מקום ההטעמה סימנתי באותיות בולטות. יום נעים, אביתר ג'שיחה • 15:51, 5 בנובמבר 2020 (IST)

יפה. חמויישֶה - שיחה 16:01, 16 בנובמבר 2020 (IST)

מיקום החריזהעריכה

לא כל החרוזים נולדו שווים, וביצירות שיריות שונות מוצבים החרוזים בסכמות חריזה שונות. קיימות סכמות חריזה רבות, אך הנפוצות מכולן הן שתיים: בחריזה מסורגת, סופה של צלע חורז את סופה של הצלע בשורה הבאה, וסופה של כל השורה חורז את סופה של כל השורה הבאה (א / ב; א / ב). בחריזה צמודה, בכל אחת מהשורות, סופה של הצלע חורז את סופה של השורה (א / א; ב / ב). לעיתים, ניתן להבחין בין סוגות של שירים שונים על פי סכמות החריזה שלהם: בעוד ששירי ילדים, פזמונים וברכות בחרוזים, מאופיינים בחריזה הצמודה, ולדוגמה, "בן ובת יש לארנבת / בן יצחק ובת יוכבד; כל אחד מהם נולד / בחנות של שוקולד..." ("ארנבות משוקולד", לאה גולדברג), שירים "רציניים" יותר מאופיינים בחריזה המסורגת, ולדוגמה, "שידיךָ ריקות ועירך רחוקה / ולא פעם סגדת אפיים; לחורשה ירוקה ואישה בצחוקה / וצמרת גשומת עפעפיים" ("עוד חוזר הניגון", נתן אלתרמן).

את מקום החרוזים סימנתי באותיות בולטות. יום נעים, אביתר ג'שיחה • 15:51, 5 בנובמבר 2020 (IST)

נסיונות קודמים לעניין את המתדיינים פה בקטעים שעוסקים בחריזה, לא צלחו. אני ממליץ להעביר את הקטעים האלו למדור "הידעת" של אחד הפורטלים הרלוונטיים. צריך לבדוק אם יש פורטל רלוונטי מספיק. בהצלחה. 77.126.97.91 15:56, 8 בנובמבר 2020 (IST)
נו, שוין. אביתר ג'שיחה • 10:25, 9 בנובמבר 2020 (IST)
לא מצאתי פה חידוש גדול. חמויישֶה - שיחה 19:14, 16 בנובמבר 2020 (IST)

המקרה של פונט-סנט-אספריעריכה

פטריות ארגוט הן מין של פטריות הזיה שנמצאות לעיתים במזון לא איכותי (בעיקר דגנים ושיפון). אכילה של הפטריות עלולה לגרום לתסמינים פיזיים, לצד תסמינים נפשיים הכוללים הזיות, מאניה ופסיכוזה. אחד המקרים המוזרים שהתרחשו בעקבות הפטריה היה המקרה של פונט-סנט-אספרי. ה-16 באוגוסט 1951 התחיל כיום קיץ רגיל בעיירה הצרפתית פונט-סנט-אספרי. בשעות הבוקר המאוחרות החלו להגיע למרפאת העיירה אנשים אחוזי הזיות. תחילה הצליח רופא הכפר, ד"ר גבאי, לטפל בקליינטים שהגיעו אליו, אך בתוך כמה שעות הוא ושני עוזריו נאלצו לטפל ב-75 תושבים שסבלו מהזיות משונות וחמורות: ילדה קטנה החלה לרוץ בטענה שרודפים אחריה נמרים, הדוור היה משוכנע כי הוא מתכווץ, ילד ניסה לחנוק את אמו ללא הסבר, אישה אחת חזתה בבניה נטחנים לנקנקיות לנגד עיניה, אחד התושבים החל מנפץ את רהיטי ביתו בכדי 'לסלק חיות טרף' ותושבים רבים נוספים רצו ברחבי העיירה כשהם בורחים ממפלצות, להבות, חיות בר וחפצים שקמו לתחייה. תועד אף כלב אחד שהחל ללעוס אבנים עד ששיניו נשברו. בתוך עוד כמה שעות כל בתי החולים ובתי המשוגעים באזור התמלאו ביותר מ-300 תושבי העיירה שהתלננו על כאבים ומיחושים שונים. כשבעה אנשים נפטרו באותו יום מתסמינים שונים שהופיעו. ההסבר שנמצא רק שנים מאוחר יותר לאותו יום מופרע היה סחר בחיטה לא איכותית, שהייתה נגועה בפטרית הארגוט. הלחם היה מרכיב חשוב במזון של תושבי צרפת, והממשלה הובילה רפורמה שבה שינעו חיטה ולחם ממקומות שבהם יש חקלאות ענפה למקומות שבהם אין חקלאות. כתוצאה מכך, לא היה פיקוח ולא ידעו איזו חיטה הגיעה מאיפה, והאם היא עברה סינון נגד פטריות שונות. הלחם שהגיע אל אופה העיירה ככל הנראה היה נגוע בפטריה, וכמעט מחצית מתושבי הכפר קנו ממנו את הלחם באותו שבוע.

מצטער אני די חדש בהידעת? ככה שאני לא בטוח שזה מנוסך הכי טוב. סנדמן המלך | דברו! | בואו לעשות קומיקס! 12:10, 5 בנובמבר 2020 (IST)

מעניין! כדאי לקצר ולערוך. הנה הערך האנגלי על הסיפור (אנ'). ‏עמיחישיחה 13:20, 5 בנובמבר 2020 (IST)
וואלה לא ידעתי שיש ערך באנגלית. הסתמכתי על כתבות מחו"ל ובעיקר על הכתבה הזאת. נראלי אני הולך לכתוב על זה ערך מתישהו. סנדמן המלך | דברו! | בואו לעשות קומיקס! 14:29, 5 בנובמבר 2020 (IST)
הנושא מתאים מאוד לקטע מהסוג, שאנחנו צריכים. רק תמצת את הצעתך לפחות פי שניים. 2.55.27.156 09:01, 8 בנובמבר 2020 (IST)
תמצות הקטע

ה-16 באוגוסט 1951 התחיל כיום קיץ רגיל בעיירה הצרפתית פונט-סנט-אספרי. אלא שבשעות הבוקר המאוחרות החלו להגיע למרפאתה אנשים אחוזי הזיות. תחילה הצליח רופא לטפל בעצמו בפציינטים. אך בתוך כמה שעות כבר הצטברו שם 75 תושבים, שסבלו מהזיות חמורות: דוור שהיה משוכנע כי הוא מתכווץ, ילד שניסה לחנוק את אימו, אישה שכביכול חזתה בבניה נטחנים לנקניקיות, אדם שניפץ את רהיטיו בכדי לסלק חיות טרף שהזה, אנשים רבים שברחו מגורמים כמו מפלצות, להבות, חיות בר וחפצים שקמו לתחייה. תועד אף כלב, שלעס אבנים, עד ששיניו נשברו. בתוך שעות אחדות, כל בתי החולים הרגילים ובתי החולים לחולי נפש באזור התמלאו ביותר מ-300 מתושבי העיירה, שהתלוננו על כאבים שונים. כשבעה מהם נפטרו באותו יום. ההסבר, שנמצא לאירועי אותו יום הוא אכילת חיטה לא איכותית, שהייתה נגועה פטריות ארגוט.

77.126.97.91 17:16, 8 בנובמבר 2020 (IST)

בעד הגרסה המקוצרת. מציע לכתוב את הקטע המורחב בערך הייעודי המתוכנן, זה יכול גם להיות הקטע שהוצע לעיל עם מעט תוספות מהערך האנגלי. תומר - שיחה 09:42, 12 בנובמבר 2020 (IST)
שינוי קטן

ה-16 באוגוסט 1951 התחיל כיום קיץ רגיל בעיירה הצרפתית פונט-סנט-אספרי. אלא שבשעות הבוקר המאוחרות החלו להגיע למרפאה אנשים אחוזי הזיות. תחילה הצליח רופא העיירה לטפל בעצמו בפציינטים, אך בתוך כמה שעות כבר הצטברו שם 75 תושבים, שסבלו מהזיות חמורות: דוור שהיה משוכנע כי הוא מתכווץ, ילד שניסה לחנוק את אימו, אישה שכביכול חזתה בבניה נטחנים לנקניקיות, אדם שניפץ את רהיטיו בכדי לסלק חיות טרף דמיוניות, ואנשים רבים נוספים שברחו ממחזות אימים כדוגמת מפלצות, להבות, חיות בר וחפצים שקמו לתחייה. תועד אף כלב, שלעס אבנים, עד ששיניו נשברו. בתוך שעות אחדות, כל בתי החולים הרגילים ובתי החולים לחולי נפש באזור התמלאו ביותר מ-300 מתושבי העיירה, שהתלוננו על כאבים שונים. כשבעה מהם נפטרו באותו יום. ההסבר שנמצא לאירועי אותו יום הוא אכילת חיטה לא איכותית, שהייתה נגועה בפטריות ארגוט. החיטה הנגועה הגיעה אל מאפיית העיירה, וכל התושבים שקנו לחם ביום המחרת לקו בתסמונת.

שיניתי מעט את הנוסח, לדעתי יותר טוב ככה. סנדמן המלך | דברו! | בואו לעשות קומיקס! 13:18, 16 בנובמבר 2020 (IST)

יש לשנות את שני המשפטים הראשונים. ככה מתחילים סיפור ילדים או כתבה בעיתון. בנוסף, צריך להמנע מלכתוב "תוך כמה שעות כבר הצטברו שם 75 תושבים", ואחרי כמה משפטים ב"תוך שעות אחדות בתי החולים התמלאו ביותר מ-300 מתושבי העיירה". זה לא קוהרנטי. אפשר לוותר לגמרי על תיאור המתרחש במרפאה. חמויישֶה - שיחה 09:16, 17 בנובמבר 2020 (IST)
התושבים לא לקו בתסמונת אלא חלו במחלה. לקות היא הפרעה קבועה בתפקוד, ואילו מחלה היא מצב דינמי של הפרעה בתפקוד. תסמונת היא סדרת תסמינים, שבאים קבוע ביחד, וכאן אנו מדברים רק על שני תסמינים - הזיות וכאבים. לא על סדרת תסמינים. בקיצור, לא לקות ולא תסמונת. 77.126.45.158 21:03, 20 בנובמבר 2020 (IST)
המשפט האחרון מיותר לחלוטין. הקורא יודע שאנשים צורכים חיטה בתור לחם בעיקר, ושלחם נאפה במאפייה. 77.126.45.158 21:04, 20 בנובמבר 2020 (IST)

מי אמר שחיה מבוייתת שלוה יותר מחית בר?עריכה

את עדר הביזוני הבר, הנראה בסרט הקולנוע רוקד עם זאבים, "שיחק" עדר הביזונים של החווה החקלאית, של הפוליטיקאי ל. רוי האוק. זאת משום שכבר קשה כיום למצוא עדרי ביזוני בר גדולים, ומשום שביזוני בר נוטים לתקוף אנשים, שמתקרבים אליהם, למשל אנשים שמצלמים אותם. בתמונות התקריב של הביזונים, בסרט, "שיחקו" שני ביזונים מבויתים של ממש. אחד מהם שימש בחיי היום יום כקמע של תאגיד בשר ממדינת דקוטה הדרומית. השני היה חיית המחמד של המוזיקאי הקנדי המפורסם, ניל יאנג. אולם אפילו הביזונים המבוייתים היו פעלתניים מדי ביחס לביזוני הבר, שתוארו בתסריט. לכן, כדי להציג ביזונים במנוחה, נדרשה עזרתו של אנימטור.

אין לי ציפיות גדולות מהקטע הזה. לא נראה לי שהוא מספיק סנסציוני בשביל העמוד הראשי של ויקיפדיה. אם כי אשמח אם תבדקו, שאין לי שום שגיאה בו, כדי שאוכל להכניס אותו למדור "הידעת" של פורטל בעלי החיים ושל פורטל הקולנוע. תודה. 77.126.92.19 21:49, 7 באוקטובר 2020 (IDT)

איזו דקוטה? Tzafrir - שיחה 12:34, 8 באוקטובר 2020 (IDT)
הדרומית. תודה. תיקנתי. 77.126.1.23 12:47, 8 באוקטובר 2020 (IDT)

דמודקס פוליקולרוםעריכה

הטפיל המיקרוסקופי דמודקס פוליקולרום ( Demodex follicularum ) מתת-מחלקת האקריות מתקבץ בבסיס שערות הפנים וניזון מתאי אפיתל. הוא מדבק כמעט ורק ב"ירושה" מההורים לילדיהם, ימים ספורים לאחר הלידה. ומאחר ובני האדם נדבקים כמעט באופן בלעדי מההורים שלהם, קיימת חפיפה אבולוציונית בין שושלת בני האדם לזו של הדמודקס פוליקולרום. מחקרים שדגמו את ה-DNA של הדמודקס פוליקולרום גילו, שניתן לדעת את מוצאו של אדם ספציפי, לפי דגימת הדמודקס פוליקולרום שעל עורו. למשל, אנשים ממוצא אסיאתי, החיים כבר דורות רבים בארצות הברית, עדיין יוטפלו בדמודקס פוליקולרום בעלת חומר תורשתי, המאפיין את תושבי אסיה. מאחר ודמודקס פוליקולרום מלווה אותנו משחר ימי האדם, עוד מהתקופה שבני האדם החלו לנדוד מאפריקה ניתן להשתמש בחקר הדמודקס פוליקולרום כדי למפות את נדידות העמים.

Assafn שיחה 16:44, 3 באוקטובר 2020 (IDT)

  בעד. ביצעתי עריכה לשיפור הקריאות. הרעיון מקסים. 77.126.77.13 16:41, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
  בעד. מעניין מאד. מה המקור? בערך אין כלום. חמויישֶה - שיחה 18:01, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
הערך עוסק בכלל תת המחלקה "איקרית", ואין בו אפילו מילה בודדת על המין דמודקס פוליקולרום. 77.126.77.13 19:13, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
אם כך ההפנייה מטעה. אי אפשר להשאיר את זה ככה. ולהביא מקור לנאמר בקטע. חמויישֶה - שיחה 09:39, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
המקור כאן נמצא גם בקישור חיצוני בערך דמודקס Assafn שיחה 12:44, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
  בעד, אם המקור אמין. סנדמן המלך | דברו! | בואו לעשות קומיקס! 16:03, 20 באוקטובר 2020 (IDT)

אליסה בארץ התפאורותעריכה

בספר "אליס בארץ הפלאות" מתוארים גננים, הצובעים שיח ורדים לבן בצבע אדום, לאחר שנטעו בגינה שיח שונה, מזה שדרשה המלכה. תיאור זה נראה דמיוני ומגוחך. אלא שתפאורני קולנוע עשויים בהחלט לצבוע שיחים ועצים נטועים, כדי להתאימם לתסריט. לדוגמה, תיאורי הקרבות, שפותחים את הסרט רוקד עם זאבים מתרחשים, על פי התסריט, בסתיו, במדינת הדרום של ארצות הברית, טנסי. אבל בגלל בעיות לוגיסטיות, שיחזורי הקרבות צולמו בחורף, במדינת המערב התיכון, דקוטה הדרומית. לכן, כדי להעניק לעלוות היער המקומי את המראה הרצוי, הן נצבעו בכ-40,000 ליטרים של חומר צבע.

77.126.80.175 22:18, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

נזירים ששרפו את התנ"ךעריכה

בספר ההרפתקאות, אי המטמון, שודד הים ג'ון סילבר הארוך מתגבר על מרידת אנשיו נגדו, בעזרת זה שהוא מוכיח אותם, על שכתבו לו מכתב הדחה על דף שתלשו מעותק ספר המקרא הקדוש. אלא שמה שנחשב לביזוי דת מביש בעולם התחתון, לא בהכרח נחשב לכזה בקרב אנשי דת. כנוצרים יוונים-אורתודוקסים, נזירי מנזר סנטה קתרינה בחצי האי סיני אמנם רואים בתרגום השבעים של התנ"ך את הנוסח הקדוש לתנ"ך, אך זה לא הפריע להם להשתמש בדפי אחד העותקים העתיקים ביותר שלו כבחומר בעירה. נוסח כתב יד עתיק זה, שכיום נקרא קודקס סינאיטיקוס, נכתב על קלף בין שנת 330 לשנת 350 לספירה והופקד במנזרם. אחרי שחלקים נכבדים ממנו ככל הנראה נשרפו בידיהם, חולצו שאריותיו במאה ה-19 על ידי ארכאולוג.

77.126.71.108 20:16, 18 בספטמבר 2020 (IDT)

חלוץ או מושחת?עריכה

במסורת האמריקנית, וולטר גורני נחשב לחלוץ. הוא נחשב לאבי פרוורי החוף הצפוני של שיקגו, שבמדינת המשנה אילינוי. במהלך המאה ה-19, גורני הקים את מסילת אזור החוף הצפוני של שיקגו ומילווקימסילת רכבת שקיצרה את הנסיעה בין שתי עירים חשובות אלו, מיממות אחדות לשעות אחדות. מרבית פרוורי החוף הצפוני של שיקגו התגבשו סביב תחנות הרכבת של קו זה. אולם, על פי הנורמות של ימנו, ספק אם גורני היה נחשב לאישיות חיובית. גורני מיקם את תחנות קו הרכבת, בכוונה בסמוך לאדמותיו שלו, וכך העלה את מחירן. לפני תחילת הקמת המסילה, היה גרוני ראש עיריית שיקגו – תפקיד שממנו פרש ממנו בתוך שנתיים, כשגמר להילחם נגד שילובה של שיקגו ברשת רכבות אחרת.

77.126.1.237 09:57, 31 באוגוסט 2020 (IDT)

טייסים חובבי פנטזיהעריכה

ספר הפנטזיה המפורסם "ההוֹבִּיט" מאת ג'ון רונלד רעואל טולקין זכה בלמעלה ממאה תרגומים בעשרות שפות שונות. לעברית, הספר תורגם בשלושה תרגומים שונים. אחד מהם, המכונה "תרגום הטייסים" נכתב בנסיבות יוצאות דופן. במהלך מלחמת ההתשה נשבו מספר טייסים ישראלים על ידי צבא מצרים ונכלאו בכלא עבאסיה. אחד הטייסים, יצחק פיר, קיבל מאחיו עותק של ההוביט באנגלית, אשר הועבר לו דרך הצלב האדום. פיר ושלושה טייסים נוספים, מנחם עיני, אבינועם קלדס ורמי הרפז, החלו לתרגם יחדיו את הספר לעברית בעודם בשבי. זאת כדי שיוכלו להנות ממנו גם חבריהם לתא, שאינם דוברי אנגלית. הטייסים עבדו בזוגות, כאשר אחד קורא באנגלית ומתרגם בקול וחברו כותב בעברית ומתקן שגיאות לשוניות. כעבור ארבעה חודשים סיימו את מלאכת התרגום. בשנת 1973 נפדו השבויים, ובשנת 1977 הוצאת זמורה ביתן הוציאה לאור את תרגומם בעזרת מימון של חיל האוויר. בספר עצמו מוענק הקרדיט ל"טייסי חיל האוויר וחבריהם". הכוונה היא לשבויים נוספים שחלקו עם ארבעת המתרגמים את התא. החל משנת 2018 מועלה על ידי התיאטרון העברי המחזה "לשם ובחזרה" המגולל את סיפורם של ארבעת השבויים ושל "תרגום הטייסים".

בר 👻 שיחה 06:39, 31 באוגוסט 2020 (IDT)

  בעד. קטע נחמד. רק חסרים בו כמה פסיקים. 77.126.1.237 07:08, 31 באוגוסט 2020 (IDT)
אמנם ידוע מאד, אבל יש מקום לקטע הידעת.   בעד חמויישֶה - שיחה 17:24, 31 באוגוסט 2020 (IDT)
ידעתי שקיים תרגום, שתרגמו טייסים בשבי. אבל לא ידעתי שהם תרגמו את הספר עבור חבריהם לשבי, שלא דיברו אנגלית. זה היה חידוש עבורי. 77.126.1.237 17:30, 31 באוגוסט 2020 (IDT)
הקטע טוב, אבל בבקשה לבחור תמונה אחרת. התמונה היא בשימוש הוגן לערך ההוביט בלבד. Tzafrir - שיחה 10:55, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
על איזו תמונה אתה ממליץ? 77.126.101.89 20:01, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
טוב. החלפתי למה שמצאתי. 77.126.13.165 21:03, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
  בעד. Orcohensa - שיחה 13:29, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

רובינזון קרוזו האמתי היה אלכסנדר סלקירק, וששת האמתי היה בכלל חתולעריכה

בשנת 1703 פרצה מגפה בספינה "סינק פורטס", ששטה אוקיינוס השקט. כחמישים מאנשיה מתו, בתוכם רב החובל. כרב החובל החדש, מונה תומאס סטרדלינג, והקצין אלכסנדר סלקירק מונה לסגנו. אולם מינויים אלו לא היו מוצלחים, כי בין השניים פרצו ויכוחים רבים. כך, לאחר שהספינה התבלתה בשל הפלגה במספר סערות, סלקירק דרש לעגון באי הקרוב ולשפצה, אך סטרדלינג סרב. אי זה קרוי כיום "אי רובינזון קרוזו", וכמו בסיפור "רובינזון קרוזו", סלקירק בחר להישאר עליו לבדו, וזמן קצר לאחר נטישתו, התפרקה הספינה בלב הים. אלא שבניגוד לסיפורו של קרוזו, שברי הספינה ומטענה לא נסחפו אל האי, עליו הוא נשאר. כמו בסיפורו של קרוזו, גם סלקירק שרד על האי הבודד במשך מספר שנים עד לחילוצו, ולמד לכלכל את עצמו, בכוחות עצמו. אלא שבניגוד לסיפורו של קרוזו, סלקירק לא מצא על האי אנשים, כמו ששת, שהפכו לעבדיו ולחבריו. החברים שמצא סלקירק על האי היו חתולי בית נטושים. בשנת 1719, פרסם הסופר דניאל דפו, רומן בשם "רובינזון קרוזו", שמקור ההשראה העיקרי שלו היה העדות של אלכסנדר סלקירק.

77.126.3.239 23:11, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

  בעד בר 👻 שיחה 10:22, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

רצח שר נשכח בישראל / חבר לח"י לשעבר ניסה להתנקש בחיי שר מ'המזרחי'עריכה

במסגרת מדיניות הקיצוב, שהנהיגה מדינה בשנותיה הראשונות, צומצם השימוש בדלק, ומכוניות פרטיות הושבתו יומיים בשבוע. שר התחבורה דאז, דוד צבי פנקס, מסיעת החזית הדתית המאוחדת ומחותמי מגילת העצמאות, השיג רוב בממשלה לתקנה, לפיה אחד מימי השבתת כל כלי הרכב יהיה שבת. הדבר עורר טענות על כפייה דתית, וב-20 ביוני 1952 התגלה מטען נפץ שלא התפוצץ במרפסת דירתו של פנקס. למחרת, נזרקה פצצה אחרת לדלת דירתו של פנקס, וגרמה לנזק רב לרכוש. ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון סירב להעלות את הנושא לדיון. בהמשך קיבל פנקס, ככל הנראה, מכתבי איום על חייו, וכחודשיים לאחר ניסיון ההתנקשות הוא נפטר מהתקף לב. עמוס קינן ושאלתיאל בן יאיר נתפסו בסביבת זירת הפשע ובחקירה המשטרתית שמרו על זכות השתיקה. כשנשפטו, טען קינן טען כי כעיתונאי הוא שהה במקום, משום שאלמוני הודיע לו, שעומד להיות שם דבר מה מעניין. קינן ובן יאיר זוכו מחוסר אשמה, ובעקבות ערעור, זוכו מחמת הספק. אך כעבור עשרות שנים סיפרו קינן ומקורביו, שהוא היה המתנקש.

77.126.57.148 09:19, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

אני מציע שם אחר לקטע: "חבר לח"י לשעבר ניסה להתנקש בחיי שר מ'המזרחי'". שנילי - שיחה 08:14, 1 בספטמבר 2020 (IDT)
שם הקטע נשאר רק בדף הזה, כך שממש לא מפריע לי לשנות לו את השם, לכל שם שתבקש. הנה, שיניתי. ואם כבר קראת את הקטע, אשמח אם תוכל לחוות דעה על הקטע עצמו או לשפר אותו. תודה. 77.126.1.237 10:55, 1 בספטמבר 2020 (IDT)
מיותר לחלוטין וכל מטרתו אמירה פוליטית.(גילוי נאות: דוד צבי פנקס הוא אח של סבתי). שנילי - שיחה 20:09, 1 בספטמבר 2020 (IDT)
יהי זכרו של השר פנקס ברוך. בלי קשר, איזו אמירה פוליטית יש פה בכלל? זו ההיסטוריה. זה קטע מפתיע בהיסטוריה. 77.126.38.142 21:19, 1 בספטמבר 2020 (IDT)
אני מבין מה גורם לך לומר את זה: נתקלתי בנושא הזה לפני מספר שבועות באיזו קבוצה בפייסבוק שעוסקת בהיסטוריה. קראתי והחכמתי. אלא מה: זה שכתב טרח להדגיש ש"השמאל" השתיק את זה (=בן גוריון), אם כי קצת פיספס שהמתנקש היה מ"הימין" (לח"י).. אתה מבין כמה שזה מגוחך כשחלפו כל כך הרבה שנים וכל המעורבים הלכו מזמן לעולמם; אבל בשל צורת השיח הציבורי כאן - כל צד מייחס כוונות נסתרות לצד השני, שמבחינתו "הוא רק אמר ש..". אין לי פתרון לזה. ראוי לדעת כל מה שקרה - לטוב ולרע, וייחוס המשמעויות האקטואליות גורם נזק למטרה הראשונית שהיא לדעת. גרי רשף - שיחה
זה שכתב את קטע הידעת, בסך הכול סיכם את הערך בנושא. הוא לא הוסיף שום פרשנות משלו. אם לא בסדר לכתוב שבן גוריון השתיק את הנושא, אז יש לתקן, קודם כול, את הערך. אגב, יתכן שבערך יש להשתקה סימוכין... ואז אין מקום לתקן את הערך... 92.38.148.62 10:15, 2 בספטמבר 2020 (IDT)
אפשר להסיר את המשפט הזה מהקטע. לא זו הפואנטה שלו. 77.126.22.192 16:45, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

הגיבור הנשכח של הציונותעריכה

על שמו של אלתר לוין, לא קרוי שום רחוב בישראל. זאת למרות שהיה ממייסדי ענף הביטוח בארץ ומשורר עברי מצליח, שמותו המסתורי משך תשומת לב רבה. לוין נמצא תלוי על דקל בשכונת רוממה, בשנת 1933. ספק אם מדינת ישראל עשתה איזו שהיא פעולה להנצחתו. זאת למרות שראש המודיעין של הארמייה הרביעית העות'מאנית, עזיז ביי, כתב שלוין היה המרגל החשוב ביותר, שסייע לבריטים במזרח התיכון במלחמת העולם הראשונה. לוין שילם מחיר כבד על כך שלא עזב את הטריטוריה הטורקית, כשיכול היה לעשות זאת. הוא וידידו, ח'ליל א-סכאכיני, נידונו למוות והוגלו מהארץ לצורך ביצוע פסק הדין. השניים ניצלו בעזרת סחבת, שתדלנות ושוחד רב. בהיעדרם מהארץ, הטורקים עינו למוות את בתו של לוין.

77.126.26.74 19:09, 29 באוגוסט 2020 (IDT)

לוד, רק 30 דקות מנמל התעופה לודעריכה

למרות שקיימת מסילת רכבת בין תחנות הרכבת של העיר לוד לבין תחנת הרכבת של נמל התעופה בן-גוריון, לא נוסעות עליה רכבות. לכן, הנסיעה ברכבת מלוד אל נמל התעופה הסמוך לה עוברת דרך תל אביב ואורכת 30 דקות. יתרה מזאת, מכיוון שהנסיעה ברכבת מיישובים רבים בנגב אל מרכז הארץ עוברת או דרך לוד, או במקביל לכביש החוף, הנסיעה ברכבת מהנגב לנמל התעופה בן גוריון מחייבת מעבר בתל אביב ובזבוז של חצי שעה. זאת ועוד – מכיוון שמסילת ירושלים - גנות עוברת מתל אביב, דרך נמל התעופה בן גוריון לירושלים, הנסיעה ברכבת מלוד או מהנגב לירושלים מצריכה מעבר בתל אביב ובזבוז זמן (או שימוש בחלק ממסילת הרכבת יפו-ירושלים, בעלת התווי המפותל, שמבזבז אפילו יותר זמן). העברת כל התחבורה מלוד לתל אביב דרך נמל התעופה אינה פתרון מוצלח, כי היא תאריך את הדרך מלוד לתל אביב בעשר דקות. אבל הפעלת קו רכבת קצר, שיקשר רק בין תחנת הרכבת לוד לבין נמל התעופה, על המסילה הקיימת, יהפוך את הנסיעה ברכבת מלוד ומהנגב, לנמל התעופה ולירושלים לכדאית.

77.126.53.253 14:14, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

בקטע לא מופיעה התשובה לשאלה בכותרת. מעבר להצעת ייעול לשר התחבורה, למה מעולם לא נפתחה המסילה לתנועת רכבות? טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 14:16, 29 באוגוסט 2020 (IDT)
זה לא נכון שמעולם לא נסעו עליה רכבות. כיום לא נוסע עליה כלום. מה שלא נסע עליה מעולם זה קו קצר שמחבר רק את לוד עם נמל התעופה. הייתה תקופה קצרה שבה חצי מהרכבות מבאר שבע לתל אביב עברו דרכה. אבל מכיוון שתל אביב היא היעד הראשי של הנוסעים מבאר שבע (לא הייתה אז רכבת לירושלים), זה בעיקר האריך את הדרך לתל אביב. איש לא שקל כנראה את האפשרות של קו קצר רק בין לוד לנמל התעופה. 77.126.26.74 16:24, 29 באוגוסט 2020 (IDT)
לפי דעתי, שימוש במילה "הפרימיטיבית" ביחס למסילה הרכבת יפו-ירושלים הישנה לא מתאים ולא משרת את המטרה, כדאי להחליף למשהו יותר נייטרלי ופחות אמוציונלי McKaby - שיחה 07:33, 2 בספטמבר 2020 (IDT)
בוצע. "הפרימיטיבית" החולפה ל"בעלת התווי המפותל". תודה. 77.126.38.210 08:25, 2 בספטמבר 2020 (IDT)
מי קבע שהיא כדאית? נשמע לי כמו פוסט לפייסבוק, ולא ל"הידעת". Shannen - שיחה 08:55, 6 בספטמבר 2020 (IDT)
המרחק האווירי בין תחנות הרכבת "כפר חבד" ו"נמל התעופה בן גוריון" הוא פחות משני קילומטר. אני קובע שלא כדאי ליסוע ביניהן דרך דרום תל אביב. על אחת כמה וכמה כשצריך לעצור בדרום תל אביב, להמתין על הרציף ולהחליף רכבת. וחוץ ממני, מי שקובעים שהנסיעה מהנגב לנמל התעופה בן גוריון ברכבת אינה כדאית הם תושבי הנגגב. גם מי שגר צמוד לתחנת רכבת בנגב, מגיע לנמל התעופה בן גוריון במונית. 77.126.49.64 10:59, 6 בספטמבר 2020 (IDT)
בקיצור, זאת דעתך הפרטית, שאולי נכונה, אך אינה מגובה בשום מקור מוסמך (או אפילו סקר/מדגם מדעי). Shannen - שיחה 06:48, 7 בספטמבר 2020 (IDT)
קיבלתי את דרישתך ואני מביא מקור: https://beersheva.mynet.co.il/local_news/article/m_300570 . תודה. 77.126.45.33 07:26, 7 בספטמבר 2020 (IDT)
ראת את המקור שהבאת? כתוב שם "שאי הפעלת הקו מבירת הנגב לנתב"ג נובעת בעיקר משיקולים כלכליים נוכח מיעוט הנוסעים בקו הזה." קרי זה לא כדאי. האם זה כואב לכמה אנשים מהנגב שרוצים להגיע לנתב"ג? כן. האם הם יעשו עיקוף דרך נתב"ג ויגיעו יותר מאוחר לת"א זה יכאב לאנשים אחרים? גם התשובה כן. לא הבאת שום מקור לזה שהיא "כדאית". Shannen - שיחה 13:43, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

הכיצד קשה יותר להבדיל דווקא בין דברים מגוונים יותר?עריכה

אחת היכולות של התפישה הראייתית האנושית היא זיהוי דמויות. בציור המפורסם, "הכלה והחותנת" (משמאל) ניתן לזהות דיוקן אישה צעירה או דיוקן אישה זקנה. (רמז: השרשרת שעל צוואר הצעירה יכולה להיתפש גם בתור הפה של הזקנה, והאוזן של הצעירה בתור העין של הזקנה). מחקרים גילו, שצופים צעירים בתמונה זו, נוטים לזהות תחילה את דמות הצעירה, ואילו צופים זקנים נוטים לזהות תחילה את הזקנה. המדענים טוענים שקיימת תופעה דומה אצל עדי ראייה בבתי משפט – ככול שהעד דומה יותר במראהו לחשודים, כך קל לו יותר לזהות אותם נכונה. לכן, למשל, לעד ממוצא ילידי אירופאי, קל יותר להבדיל בין חשודים לבנים מאשר בין חשודים שחורי עור. זאת למרות שאנשים, שמוצאם מאפריקה שמדרום לסהרה, מגוונים יותר מבחינה גנטית מאשר אנשים שמוצאם אירופאי. ככלל, ככול שאוכלוסייה אנושית ילידית, מרוחקת יותר מאפריקה שמדרום לסהרה, המגוון הגנטי בה יורד. זוהי תוצאה של התופעה מתחום הגנטיקה של האוכלוסיות, שמכונה "אפקט המייסד" – אוכלוסייה שנוסדה בידי פרטים בודדים (למשל קבוצה קטנה שהיגרה מאפריקה לאירופה) תכיל רק את המגוון הגנטי שהיה בין פרטים אלו. כמו כן, באוכלוסייה קטנה במיוחד, חלק מהמגוון הגנטי ילך לאיבוד. באותו אופן, גם מגוון ההגאים בשפות ילידות הולך ויורד ככול שאוכלוסיית דוברי השפה רחוקה מאפריקה שמדרום לסהרה. במערב אפריקה שמדרום לסהרה יש שפות בעלות כ- 100 הגאים, ואילו בשפות של ילידי דרום דרום אמריקה יש כעשרה.

77.126.53.237 10:31, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

אמנם מעניין, אבל עניין המגוון הגנטי ארוך ומכביד על הקטע. אני גם לא בטוח שהוא קשור, שכן יתכן שאנשים יהיו שונים מאד במראה למרות דימיון גנטי ולהפך. אפשר לעצור את הקטע אחרי הטענה על כך שעדים לבנים מתקשים יותר להבחין בין חשודים שחורים. מעניין אותי לראות מקור לשתי הטענות - גם צעירים/מבוגרים בציור הכלה והחותנת, וגם שחורים לבנים בבית המשפט. חמויישֶה - שיחה 14:31, 27 באוגוסט 2020 (IDT)
המקור לטענות בספרי הקורס "מבוא לפסיכולוגיה" של האוניברסיטה הפתוחה. 77.126.0.16 20:59, 28 באוגוסט 2020 (IDT)
בסדר. קיבלתי את ההערה וקיצרתי את הקטע. 77.126.26.74 19:14, 29 באוגוסט 2020 (IDT)
אני   בעד הקטע בגרסה המקוצרת. יש לך קישור למחקר על הטענות המובאות? כי עניין הזקנים/צעירים מופיע רק בערך בעברית ולא באנגלית. חמויישֶה - שיחה 10:52, 1 בספטמבר 2020 (IDT)
לא יודע אם הספרים האלו מפורטים גם ברשת. קראתי את הגרסה המודפסת. 77.126.38.142 19:12, 1 בספטמבר 2020 (IDT)
  בעד הקטע בגרסתו המקוצרת. בברכה, איתמראשפר - שיחה 03:56, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

מה יש לעולם הערב?עריכה

תוכנית ההומור והסאטירה "מה יש" הייתה אחת מתוכניות הרדיו הפופולריות בישראל של שנות ה-80. רעיונות לתוכנית טלוויזיה בהשראת "מה יש", ובכיכוב אנשי צוותה, נדחו בידי מפקד גלי צה"ל דאז, רון בן ישי. בתחילת תקופת שידור התוכנית היה בישראל רק ערוץ טלוויזיה בודד, ומה שהוצג בו זכה לחשיפה רבה. בן ישי חשש, שעודף חשיפה תביא ביקורות, "שיקצצו את כנפי" תוכנית הרדיו. שלוש שנים אחרי עליית התוכנית על גלי האתר, החלו שידורי הניסיון של ערוץ 2. אלא שאלו נמשכו שבע שנים, והתוכנית "מה יש" חדלה מלהיות משודרת, לפני שקם ערוץ שני, בו היו תקוות לשלבה. אולם ארז טל, אברי גלעד ויאיר ניצני, מצוות "מה יש", החלו לככב בתוכנית טלוויזיה של הומור וסאטירה, "העולם הערב", בשידורי הניסיון הממושכים של הערוץ השני. התוכנית הייתה פופולרית מאוד. אך הצרה הייתה, ששידורי ניסיון קשה לממן – אין להם תקציבים מסודרים, ואסור לשדר בהם פרסומות. התוכנית מומנה מפרסומות סמויות, חלקן די מתוחכמות. למשל, התוכנית היה פרסמה חטיף, כביכול דמיוני, בשם "העולם הערב", כסוג של בדיחה. ביום שהתוכנית הפסיק לפרסמו, חברת "עלית" החלה לשווק חטיף בשם וגרפיקה זהים לו. בסופו של דבר, כשקם ערוץ 2, אף אחד משלושת זכייניו לא רצה לשלב את "העולם הערב" בלוח משדריו. זאת למרות שהרייטינג של התוכנית היה גבוה, ולמרות שארז טל עבד אצל אחד הזכיינים, כמרכיב לוח המשדרים.

77.126.82.38 21:38, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

  בעד. ערכתי קלות מבחינה לשונית. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 10:56, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

ההחמצה התיירותית של בולוניהעריכה

מבין עשרים מחוזות איטליה, שלושה מהמתויירים ביותר הם מחוז טוסקנה, המכיל את הערים פירנצה ופיזה, מחוז לומברדיה, המכיל את מילאנו, וונטו, המכיל את ונציה. בין מחוזות אלו, מצוי מחוז הרבה פחות מתוייר, בשם אמיליה-רומאניה, שבירתו היא בולוניה. בולוניה היא צומת רכבות חשוב מאוד, שיתכן שאינו מנצל את הפוטנציאל התיירותי שלו. בולוניה נחשבת לבירת המטבח האיטלקי, כשם שמילאנו נחשבת לבירת האופנה האיטלקית (התבשיל "ספגטי בולונז" קרוי על שם בולוניה). במרכז העיר העתיקה של בולוניה מצויים שני מגדלים עתיקים. אחד מהם נוטה על צדו, כמו מגדל פיזה. עם מרכז האמנות של פירנצה, אין לבולוניה פוטנציאל להתחרות. אולם בולוניה מכילה הרבה מוזיאונים מעניינים מבחינת ההיסטוריה של המדע, מכיוון שאוניברסיטת בולוניה היא האוניברסיטה הראשונה שקמה בעולם. על פניו, נראה שבולוניה, המרוחקת מהים, לא יכולה להציע לתיירים מערכת תעלות כמו זו של ונציה. אלא שזו טעות. מתחת לרחובות עיר העתיקה של בולוניה, ובחצרות האחוריות של בתיה, מוסתרת מערכת תעלות עתיקה וענפה, שהייתה בעבר רשת התחבורה של העיר. היא הכילה בעבר חמישה נמלים וחמש עשרה טחנות מים.

77.126.66.195 19:52, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

שיפוץ מקיף ל"תבנית:הידעת? 24 בספטמבר - סדרה 1"; מיקוד בנושא בודד, והרחבתועריכה

"מאובן חי" הוא אורגניזם, שכמעט ולא השתנה מאז תקופות גאולוגיות קודמות, שנמצא מיליוני שנים בסכנת הכחדה, ושכמעט כל אורגניזם דומה לו, כבר נכחד. על כן, למרות שיש פרטים חיים ממנו, קל בהרבה למצוא מאובנים שלו. הברווזן הוא מאובן חי, ומהרבה בחינות הוא עדיין מצוי בשלב המעבר האבולוציוני בין מחלקת הזוחלים למחלקת היונקים. למשל, לנקבת הברווזן אין פטמות הנקה במיקום מוגדר. החלב מטפטף מכלל עור הבטן שלה. הזואולוגים שגילו את הברווזן מצאו פוחלצים שלו, ולא פרטים חיים. הם דווחו בפקפוק על ממצאיהם, למרות שהם כן ציפו לגלות את "החוליה החסרה" בין הזוחלים ליונקים. מה שהפריע לאמינות התגלית היה צורת פני הברווזן. כשהברווזן מת, שפתיו המאורכות מתייבשות, מתקשות, ונעשות דומות למקור של ברווז. דהיינו, הפגר נראה כאילו הוא מכיל סממן ברור של מחלקת העופות. הזואולוגים בדקו את השערת המרמה, לפיה מכרו להם פוחלץ של בונה, שנתפר לו מקור של ברווז, וחיפשו תפרים בגוף הברווזן, בעזרת מספריים.

77.126.66.195 17:20, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

הסכם שלום בין ישראל למדינה ערבית אינו עניין נדירעריכה

מלבד מצרים, ממלכת ירדן ואיחוד האמירויות, עוד מדינות, החברות בליגה הערבית, חתמו על הסכמי שלום עם מדינת ישראל. למאוריטניה היו יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל בין השנים 1999 ו-2009. אחד השגרירים של ישראל שם היה בועז ביסמוט. מאוריטניה ניתקה את היחסים בעקבות המהפכה שהייתה בה בשנת 2005, ובשל מבצע עופרת יצוקה. חברה נוספת בליגה הערבית שחתמה הסכם שלום עם ישראל היא לבנון. הסכם ישראל-ללבנון משנת 1983 לא מומש כי ממשלת לבנון לא הצליחה להשליט את מרותה על מדינתה שלה. צבא לבנון נחלש מאוד, צבא סוריה לא עזב את שטח לבנון, ורק חלק מהמליציות המקומיות פורקו.

77.126.89.226 16:02, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

לא אוזכרו פה הסכמי שלום נוספים... ההסכם עם לבנון הוא לא שלום ואפילו לא נורמליזציה אלא "סיום מצב הלחימה". ואפילו זה לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו. עם מאוריטניה בכלל לא היה הסכם. כמוה יש מדינות רבות שקיימו לסירוגין יחסים דיפלומטיים עם ישראל, כולל מעצמת על אחת. זה לא אומר שכל אחד מהמקרים האלה הוא "הסכם שלום". בר 👻 שיחה 23:57, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

אדם מוזר ביותר. בעצם, תת אדם מוזר ביותר.עריכה

אלברט פיש היה סאדו-מאזוכסיט, פדופיל, רוצח סדרתי וקניבל. הוא רצח לפחות 15 ילדים, והטריד מינית ועינה ילדים רבים נוספים. פיש, נדד ברחבי ארצות הברית, ומצא קורבנות כמעט בכל מדינה בה. רוב קורבנותיו היו ממשפחות עניות, שחורות, שלא עניינו במיוחד את המשטרה, בשל הגזענות השכיחה בתחילת המאה ה-20. בסופו של דבר נתפס פיש, משום שלאחר שהרציחות וההתעללות הפכו להרגל ששעמם אותו, הוא פיזר רמזים על אודות זהותו, כדי ליהנות מריגוש המרדף המשטרתי, והוצאתו להורג. הוצאתו להורג בכיסא חשמלי הייתה מסובכת מבחינה טכנית, משום שפיש המזוכיסט גרם לעצמו לנכות, שלא אפשרה לו לשבת. כפי שהובהר בצילום רנטגן, פיש החדיר מסמרים לשרירי עכוזו.

77.126.67.132 11:59, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

באמת מעניין, אבל אני חושב שמטריד מכדי להופיע בדף הראשי. חמויישֶה - שיחה 10:25, 31 באוגוסט 2020 (IDT)
כדברי חמויישה והערך עצמו מזעזע אף יותר. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 21:49, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
אנחנו לא שופטים את הערך, ובטח שלא נשנה את הערך. אם הקטע לא מתאים לעמוד הראשי, אז שלא יהיה בעמוד הראשי. אבל את הערך, אסור לכבס. 77.126.59.64 23:13, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

האוקפי היה שמועה, שהתבררה כנכונהעריכה

בעבר שוער כי הג'ירף אינו יכול להשמיע שום קול. אולם מדענים גילו כי הג'ירפים מתקשרים בקולות תת-שמעיים ("אינפרה-סאונד"), המופקים בתדירות הנמוכה מ-20 הרץ. גם האוקאפי, חיה ממשפחת הג'ירפיים, מתקשר בקולות תת שמיעתיים. הוא דומה לג'ירף גם בהתנהגות הבריחה שלו, בעת שהוא חש בזרים סביבו. אלא שבניגוד לג'ירף, האוקפי אינו מתקבץ בעדרים והוא נמוך מהג'ירף - גובהו כ-2.15 מטרים. כמו כן, האוקפי גר במעבה היער ולא בסוואנה. מסיבות אלו, הזואולוגים ותרבות המערב בכלל, לא הכירו את האוקפי עד למאה ה-20. עבור העולם המערבי, האוקפי היה בגדר שמועה לא סבירה, כמו חד הקרן.

77.126.33.225 16:32, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

  בעד. חמויישֶה - שיחה 09:32, 27 באוגוסט 2020 (IDT)
הקטע לא ממוקד בגילוי האוקאפי. מציע לשכתב מחדש ולהתבסס על פסקת ההיסטוריה של המין. הג'ירף צריך להיות מוזכר בקטע בדרך אגב ולא להפך. מנחם.אל - שיחה 09:46, 6 בספטמבר 2020 (IDT)
מטרת הקטע היא למשוך אנשים לקרוא את הערך אוקפי ואת הערכים האחרים שמוזכרים פה. המטרה אינה לסכם את הערך "אוקפי". השאלה היא אם חידוד ההתמקדות באוקפי תביא אנשים לקרוא יותר ערכים בסך הכול, או פחות ערכים בסך הכול. אם התמקדות כזו אכן תמשוך אנים ללחוץ על יותר קישוריות מהקע, היא ברוכה. 77.126.49.64 11:05, 6 בספטמבר 2020 (IDT)
קטע הידעת אמור להיות עם נושא ברור. מה הנושא כאן? גילוי האוקאפי או שהג'ירף והאוקאפי מתקשרים בקולות תת-שמיעתיים ויש להם התנהגות בריחה דומה? מנחם.אל - שיחה 11:53, 7 בספטמבר 2020 (IDT)
קונקרטית, איך אתה מציע לנסח את הקטע? 77.126.105.18 21:16, 7 בספטמבר 2020 (IDT)
אני חושב שיש לפרק את הקטע לשני קטעים. אחד יוקדש לג'ירף ולתדרי קול בתדירות הנמוכה ומשמעותה לשמיעה אנושית והשני יוקדש לגילוי האוקפי. גילגמש שיחה 21:50, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

ניסיון שני:

האוקאפי ושאר בני משפחת הג'ירפיים מתקשרים בקולות בעלי בתדירות נמוכה, שהאדם לא שומע. האוקאפי דומה לשאר הג'ירפיים גם בהתנהגות הבריחה שלו, בעת שהוא חש בזרים סביבו. אלא שבניגוד לג'ירף, האוקפי גר במעבה היער, האוקפי אינו מתקבץ בעדרים והוא נמוך מהג'ירף - גובהו כ-2.15 מטרים. מסיבות אלו, את האוקפי, גם קשה מאוד לראות. לכן, הזואולוגים וכלל תרבות המערב לא הכירו את האוקפי עד למאה ה-20. עד לתגליתו, עבור העולם המערבי, האוקפי היה בגדר שמועה לא סבירה, כמו חד הקרן.

77.126.9.135 12:50, 8 בספטמבר 2020 (IDT)

גם הנסיון השני לא מוצא חן בעיני. הבעיה היא צירוף הדברים. מצד אחד השמעת הקול ומצד שני האוקאפי. לדעתי הקטע צריך לעסוק בדבר אחד בלבד. אם רוצים להפנות את תשומת הלב לאוקאפי לא צריך להזכיר את השמעת הקול לפי דעתי. גילגמש שיחה 13:35, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
אבל לא מצאו את האוקפי כי לא שמעו אותו ולא ראו אותו. אי אפשר לכתוב קטע אחד על זה שלא מצאו אותו כי לא שמעו אותו, וקטע שני על זה שלא מצאו אותו כי לא ראו אותו. 77.126.9.135 13:36, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
לא מצאו אותו בגלל היותו יצור זהיר וחמקני עם חושים מעולים ובשל בית הגידול הסבוך והנידח שלו שנמצא בלב אפריקה. אין שום קשר לרפרטואר הקולות שלו. מנחם.אל - שיחה 13:44, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
נו, באמת. אתה יכול להביא לי מקור לזה שאם האוקפי היה נוער בקולי קולות, כמו חמור, עדיין לא היו מוצאים אותו? יש לך דוגמה לחיה שלא מצאו אותה במשך אלפי שנים למרות שהיא צרחה בקולי קולות? 77.126.9.135 13:47, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
הילידים האפריקנים שחיו באזור ידעו על קיומו במשך אלפי שנים; האירופאים לא הכירו אותו מהסיבות שצייתני. כמעט כל היונקים שהתגלו בשלהי המאה ה-21, חיו באזורים נידחים והתגלו רק לאחר שמשלחות מחקר הגיעו לשם. מנחם.אל - שיחה 13:59, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
לפי מה שכתוב בערך, האוקפי התגלה בתחילת המאה העשרים. לא בשלהי המאה העשרים ואחת. בערך כתוב גם שהילידים הכירו את האוקפי כי הוא נלכד להם במלכודות. לא בגלל שהם ראו אותו מתרוצץ בחופשיות. גם לא בגלל שהם שמעו אותו. 77.126.9.135 14:11, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
טוב. בינתיים תמצתתי את עניין הקול לחצי משפט. 77.126.9.135 14:22, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
לא יודע. הקטע עדיין לא מוצא חן בעיני. אין פאנץ'. גילגמש שיחה 18:39, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
איך בדיוק אין פאנץ' בזה, שיצור יבשתי בגודל סוס, לא היה מוכר למדע עד 1900 ומשהו? 77.126.9.135 21:15, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
כמו שכתבתי כבר מההתחלה זה בדיוק הבעיה: הקטע בגרסאות הנוכחיות לא מדגיש את הגילוי וזקוק לשכתוב מסיבי (אנסה מחר להציג כאן טיוטה). מנחם.אל - שיחה 22:28, 8 בספטמבר 2020 (IDT)

"כתיב וקרי" בפרסית אמצעיתעריכה

פהלווי היא מערכת כתב שהשתמשה באותיות האלפבית הסורי, והתאימה אותן לכתיבת מילים בפרסית אמצעית. בפהלווי מודגמת לעיתים תופעה לשונית מעניינת, הנקראת הטרוגרמה (אנ'): מילים מסוימות נכתבו כפי שהיו צריכות להיכתב אילו היו מילים בשפה הארמית-סורית, אך נקראו ובוטאו כמילים המתאימות להן בפרסית. לדוגמה, המילה שמשמעותה היא "שֵׁם", נכתבה באותיות הסוריות שִׁין וּמִים, אך נקראה ובוטאה כ-nām (כמו name, באנגלית). גם בשפות המשתמשות במערכת האלפבית הלטיני, נתקלים לעיתים בתופעה זו. לדוגמה, ראשי התיבות .e.g מבוטאים באנגלית כ-"for example", אך נכתבים כאילו היו ראשי התיבות של הצירוף הלטיניexempli gratia; וראשי התיבות .i.e מבוטאים כ-"that is", אך נכתבים כראשי התיבות של הצירוף id est.

מקור: הערך על הטרוגראם בוויקי האנגלית (אנ'), וקטע מ"הכה את המומחה". אביתר ג'שיחה • 18:39, 24 ביוני 2020 (IDT)

יש לקטע פוטנציאל. אני מהרהר בשאלה אם צריך לעבד אותו עוד קצת או להניח לו כפי שהוא. 77.126.38.71 22:46, 26 ביוני 2020 (IDT)
לא בטוח שכדאי להזכיר מפורשות את המילה "הטרוגרמה", כי אין למושג זה ערך בעברית, והערך האנגלי שלו מסומן כערך פגום. 77.126.6.252 07:42, 27 ביוני 2020 (IDT)

אני מציע להגיע לפואנטה הקיצונית בסוף:

בצרפתית, מקובל לכנות מכנסיים קצרים בכינוי המושאל מאנגלית, "shorts" (מבוטא: *שורטס). מקובל גם לאיית מילה זו, בצרפתית, בדיוק באותו אופן בו מאייתים אותה באנגלית, למרות שצירוף האותיות sh לא מקודד בצרפתית לשום הגה בכלל. אילו מילה זו הייתה מאוייתת לפי כללי האיות הצרפתיים, היא הייתה מאוייתת *chortse. באותו אופן, המילה האנגלית לפשטידה, "קיש", מאוייתת באנגלית "Quiche", כי היא הושאלה מהצרפתית עם האיות שלה. אילו היא תקרא לפי חוקי האיות האנגליים, היא תבוטא "קוויטש" במקום "קיש". יש גם דוגמאות קיצוניות יותר להשאלת כתיב. בשפות המשתמשות במערכת האלפבית הלטיני, הכתיב של חלק מראשי התיבות הושאל עם האלפבית עצמו. למשל ראשי התיבות .e.g מבוטאים באנגלית כ-"for example", אך נכתבים כאילו היו ראשי התיבות של הצירוף הלטיניexempli gratia; וראשי התיבות .i.e מבוטאים כ-"that is", אך נכתבים כראשי התיבות של הצירוף id est. ויש אפילו דוגמאות קיצוניות יותר. פרסית אמצעית נכתבה באותיות האלפבית הסורי (דוגמת כתב בתמונה), והשאילה מהארמית-סורית צורות כתיב למילים, שכבר היו בה, בקרי אחר לחלוטין. כך המילה הפרסית, שמשמעותה היא "שֵׁם", נכתבה באותיות הסוריות שִׁין וּמִים (בדומה לאיות העברי), אך נקראה ובוטאה כ-nām (כמו name, באנגלית).

77.126.6.252 07:48, 27 ביוני 2020 (IDT)

קטע טוב. אבל הדוגמה הראשונה לא ברורה לי. א’ בעברית מודרנית משמשת במקרים רבים להצגת מקום הטעם. כמוכן במקרים הזה היא עוזרת לבדל את המילה מהמילה פרק. Tzafrir - שיחה 13:53, 27 ביוני 2020 (IDT)
צודק. החלפתי את הדוגמה הראשונה באחרת. 77.126.26.185 12:19, 28 ביוני 2020 (IDT)
יש הרבה דוגמאות יפות ביידיש שאפשר להשתמש בהן, נגיד המילה תכלית שנכתבת כמו בעברית אך מבוטאת תכלס, או בעל הבית שמבוטא בלבוס ובין הכלאיים המעניין גם הוא, בלבוסטה, "בעל-הביתית". אוֺדוֺ - שיחה 17:08, 28 ביוני 2020 (IDT)
״תכלית״ מבוטא ״תכלס״ כי זו ההגייה האשכנזית של העברית. בהגייה אשכנזית, ת״ו לא דגושה מבוטאת כמו סמ״ך. 77.124.54.235 19:17, 28 ביוני 2020 (IDT)
אגב, גם באנגלית ובצרפתית יש עוד מיליון דוגמאות. (כמעט כל מילה צרפתית, שמכילה w היא דוגמה כזו. אם תופעת השאלת האיות לא הייתה קיימת, הצרפתית לא הייתה מכילה אות זו בכלל. במקומה היו כותבים צירופי אותיות תנועה בשביל מילים, שהושאלו מאנגלית, ו-v בשביל מילים שהושאלו מגרמנית.) גם כל מילה אנגלית, שמכילה sch היא דוגמה לזה. לא צריך לתת מיליון דוגמאות. צריך לתת מעט, שמחזיק הרבה. 77.124.54.235 19:27, 28 ביוני 2020 (IDT)

הקוקיה היא ציפור, דג ודבורהעריכה

אף שמרבית הקוקיות, מקננות, דוגרות על ביציהן ומטפלות בגוזליהן בעצמן, הן נתפרסמו בהיותן טפילוֹת תטולה. רק 59 ממיני הקוקייה (56 מן העולם הישן ושלושה מן העולם החדש) מתוך 149 מינים (40%) מצדיקים את המוניטין שיצא לַמשפחה, ונקבות המינים הללו מטילות את ביציהן בקיניהן של ציפורים אחרות. טפילוּת זו נקשרה בשמה של הקוקייה, עד כדי כך שמין ותת-סוג נוספים המפקידים את הטיפול בצאצאיהם בידי אחרים, נקראים על שמהּ. נקבת דג סינודונטיס הקוקייה דואגת שביציה יישמרו, יגודלו ויבקעו בפיה של נקבת האמנון, ודבורי הקוקייה (בעיקר, מתת-הסוג Psythirus שבסוג בומבוס), מטילות את ביציהן בקיניהן של דבורים אחרות.

בברכה, אביתר ג'שיחה • 12:35, 11 ביוני 2020 (IDT)

59 מתוך כמה? מתוך 60? מתוך 600? מתוך 6000? לפי הערך העברי יש רק 28 מיני קוקיה בעולם. אז איך בדיוק רק 59 מתוכם טפיליים? 77.125.77.181 20:29, 11 ביוני 2020 (IDT)
28 סוגים, לא מינים. בתוך כל סוג, יש כמה מינים. אנא. אנסה לברר 59 מתוך כמה. אביתר ג'שיחה • 02:16, 12 ביוני 2020 (IDT)
אתה מוזמן להציץ בוויקי האנגלית. יש שם רשימה של כל מיני הקוקייה, בערך List of cuckoo species. מדובר על 149 מינים. אביתר ג'שיחה • 02:55, 12 ביוני 2020 (IDT)
הוספתי פרט זה לקטע. עכשיו יש לשים תבנית השלמה על הערך העברי. תודה. 77.127.10.103 07:14, 12 ביוני 2020 (IDT)
שכתבתי מעט את הקטע, כדי שיהיה מעט יותר מהודק:

רק מיעוט, 59 מתוך 149 מיני הקוקיה, מצדיקים את המוניטין שיצא לַמשפחה כטפילי תטולה: נקבות המינים הללו מטילות את ביציהן בקיניהן של ציפורים אחרות. יתר 90 מיני הקוקיה, מקננות, דוגרות על ביציהן, ומטפלות בגוזליהן בעצמן. למרות עובדה זו, טפילוּת התטולה נקשרה בשמה של הקוקייה, וזאת, עד כדי כך שמין ותת-סוג נוספים המפקידים את הטיפול בצאצאיהם בידי אחרים, נקראים על שמהּ: נקבת דג סינודונטיס הקוקייה דואגת שביציה יישמרו, יגודלו ויבקעו בפיה של נקבת האמנון, ודבורי הקוקייה (בעיקר, מתת-הסוג Psythirus שבסוג בומבוס), מטילות את ביציהן בקיניהן של דבורים אחרות.

אביתר ג'שיחה • 11:32, 15 ביוני 2020 (IDT)

הנושא כן מעניין, אבל 40% זה עדיין אחוז מרשים, וזה לא מוזר שלקוקיה יצא שם טפילי בגלל אותם 40%. צריך אולי לנסות לנסח כיוון אחר. חמויישֶה - שיחה 17:35, 15 ביולי 2020 (IDT)

עגבת על שם מי?עריכה

בשנת 2020 מחו שלטונות סין על כך שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ניסה להדביק למחלת הקוביד-19 את הכינוי, "המגפה הסינית". זאת למרות שמגפת הקוביד-19 באמת פרצה אל העולם מסין. זאת גם למרות שמחלות ומגפות רבות אחרות, נושאות שמות של אזורים או מדינות, לדוגמה: קדחת הנילוס המערבי, קדחת ים-תיכונית משפחתית, קדחת נשיכת הקרציה האפריקאית, שושנת יריחו, שפעת סינגפור והשפעת הספרדית. גם העגבת זכתה לכינויים רבים על שם מדינות רבות: באיטליה היא נקראה במשך מאות שנים, בשם "המחלה הצרפתית". בצרפת היא נקראה "המחלה האנגלית", ביפן - "המחלה הפורטוגלית", ברוסיה - "המחלה הפולנית" ובפולין - "המחלה הגרמנית".

77.124.63.211 08:16, 6 ביוני 2020 (IDT)

  נגד מה "הידעת" פה? כולם יודעים שהקורונה פרצה בסין, כולם יודעים שטראמפ ניסה להצמיד את הכינוי הזה, וכולם יודעים שסין מחו. זה סוקר היטב בתקשורת. הכינוי לא תפס, וברור שהיו מניעים פוליטים גם לנסיון להשרישו וגם למחאה מנגד. איזה ערך יש לקטע הזה חוץ מנסיון לספק לגיטמציה למהלך פוליטי מסוים שכשל? אוֺדוֺ - שיחה 18:18, 8 ביוני 2020 (IDT)

אתה מתייחס להקדמה במקום לעניין עצמו. העניין עצמו הוא השמות של העגבת. ולגבי תיאוריות הקשר שלך לגבי המניעים שלי, הן מכוערות ומטופשות. אף אחד חוץ ממך לא חושב שמעמדו של נשיא ארצות הברית ישתנה בעקבות קטע "הידעת" בויקיפדיה העברית. תודה. 77.126.11.101 19:50, 8 ביוני 2020 (IDT)
ממש לא התייחסתי למניעים שלך, אבל אני מבין למה זה יכל להתפרש כך. אני ניסיתי להבין איזה ערך יש לקטע עצמו כמו שהוא כתוב, בלי להסיק מסקנות על המניעים לכתיבתו. באופן שבו הוא כתוב שמות מחלות שונות (העגבת מוזכרת רק לקראת סוף הקטע) מובאות כדי לתמוך בטענה הראשונה, שלמחאה הסינית לא היה ביסוס. ראיה לכך היא שמילות החיבור שבחרת לשים בין מה שקראת לו ההקדמה לגוף הערך הן "זאת גם למרות". זה טיעון (לגיטימי לקרוא לקורונה "המגפה הסינית") וביסוס הטיעון בעובדות (יש מגוון מחלות שנקראות על שם מקומות גיאוגרפיים). אם אתה רוצה לכתוב קטע על השמות השונים של מחלת העגבת אין צורך להביא את זה בתוך סימוך לטיעון, פשוט תכתוב על זה, ולא רק במשפט האחרון. אוֺדוֺ - שיחה 22:56, 8 ביוני 2020 (IDT)
כינוייה של העגבת במדינות השונות הן קטע מעניין. צריך להשמיט את כל עניין הקורונה, שאינו קשור מספיק. חמויישֶה - שיחה 17:15, 10 ביוני 2020 (IDT)
נראה לך שהדבר הבא הוא קטע מספיק טוב?

מחלות ומגפות רבות נושאות שמות של אזורים או מדינות, לדוגמה: קדחת מערב הנילוס, קדחת ים-תיכונית משפחתית, קדחת נשיכת הקרציה האפריקאית, שושנת יריחו, שפעת סינגפור והשפעת הספרדית. גם העגבת זכתה לכינויים רבים על שם מדינות רבות: באיטליה היא נקראה במשך מאות שנים, בשם "המחלה הצרפתית". בצרפת היא נקראה "המחלה האנגלית", ביפן - "המחלה הפורטוגלית", ברוסיה - "המחלה הפולנית" ובפולין - "המחלה הגרמנית". בשנת 2015 החליט ארגון הבריאות העולמי, שאין לתת למחלות או גורמי זיהום שמות של מקומות גאוגרפיים.

77.125.77.181 21:46, 11 ביוני 2020 (IDT)

אגב, ב-2015 החליט ארגון הבריאות העולמי שאין לקרוא שמות של מחלות או גורמי זיהום על מקום גאוגרפי. Ronam20 - שיחה 20:47, 11 ביוני 2020 (IDT)
רוצה לסיים את הקטע בהערה הזו? 77.125.77.181 21:46, 11 ביוני 2020 (IDT)
  בעד הקטע, ו  בעד להוסיף משפט על החלטת ארגון הבריאות העולמי. יש מקור למידע על החלטת ארגון הבריאות? חמויישֶה - שיחה 19:20, 15 ביולי 2020 (IDT)
בוצע!77.126.63.148 17:29, 19 ביולי 2020 (IDT)
תומך גילגמש שיחה 21:15, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

אבא של מוצרט - מתוך מדור הידעת של פורטל מוזיקה קלאסיתעריכה

"סימפוניית הצעצועים", פרי עטו של לאופולד מוצרט, אביו של וולפגנג אמדאוס מוצרט, נחשבה במשך שנים ליצירתו של יוזף היידן. פה ושם אפשר עדיין למצוא תווים ישנים, שכותרתם משמרת טעות זו.

המוזיקה של לאופולד מוצרט נמצאת, מסיבות מובנות, בצלה של היצירה של בנו וולפגנג אמדאוס, אך "סימפוניית הצעצועים" שחיבר עדיין זוכה לפופולריות, וחלק מהסימפוניות שחיבר, כמו גם מספר יצירות נוספות, שרדו עד היום. הוא השתדל ליצור תחושה נטורליסטית ביצירותיו.

אף כי יצירתו הייתה מקיפה ורחבה, קשה להעריך את היקפה האמיתי או את איכותה, שכן רובה אבד וקשה לדעת עד כמה מייצגות היצירות ששרדו את מכלול יצירתו. חלק מיצירותיו יוחסו בטעות לבנו, וחלק מהיצירות שיוחסו לו התבררו בסופו של דבר כיצירות של בנו.

לא אני כתבתי את זה. אבל אני מביא את זה לפה, כי זה מוצלח. 77.127.62.215 21:03, 31 במאי 2020 (IDT)

נישתי מדי לטעמי. כמוכן, כרגע זה לא מקשר למספיק ערכים מעניינים. Tzafrir - שיחה 08:16, 1 ביוני 2020 (IDT)
זה לא תואם את האמור בערך סימפוניית הצעצועים. ראובן מ. - שיחה 14:33, 10 ביוני 2020 (IDT)
אז יש בעיה יותר גדולה מאשר צורך לשכתב קטע "הידעת". יש סתירה בין שני ערכים בויקיפדיה. 77.126.86.29 22:03, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

נוסח אלטרנטיבי: סימפוניית הצעצועים של היידן, כנראה לא סימפוניה ולא של היידןעריכה

לפי הערך "סימפוניית הצעצועים".

ביצירה המוזיקלית המפורסמת, סימפוניית הצעצועים (או בשמה המלא, "קאסאציו בסול מז'ור לצעצועים, שני אבובים, שתי קרנות יער, הרכב כלי מיתר וקונטינואו") חלק מכלי הנגינה הם צעצועי ילדים. במשך זמן רב יוחסה היצירה למלחין המפורסם יוזף היידן. אבל מחקרים מאוחרים העלו סברות, שהיא פרי עטו של מיכאל היידן - אחיו של יוזף היידן, לאופולד מוצרט - אביו של המלחין המפורסם וולפגנג אמדאוס מוצרט, הנזיר הבנדיקטיני אדמונד אנגרר ואחרים. ישנה גם טענה, שלפיה, "סימפוניית הצעצועים" איננה סימפוניה של ממש. שלושת פרקיה עובדו ככל הנראה מקאסאציו. כלומר, מדיברטימנטי לצעצועים - יצירות ארוכות, מרובות פרקים. הן נכתבו בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-18 בעיר ברכטסגאדן, שהייתה יצרנית מובהקת של כלי נגינה-צעצוע). הן מלחינים מקצועיים והן חובבים כתבו את היצירות הללו.

92.38.148.62 12:43, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

היידןעריכה

יוזף היידן, מחשובי המלחינים בתקופה הקלאסית, נודע בחוש הומור מפותח ואהב לחמוד לצון. בפרק השני של סימפוניית ההפתעה, הוא הפתיע והשכים את הקהל, עם אקורד חזק במיוחד, מיד לאחר מוטיב ארוך ב"פיאנו" - נגינה חרישית, שהרדימה אותו. היידן זכה לכבוד מצד המוזיקאים בחצר ניקולאוס אסטרהאזי, שעליהם היה ממונה, כיון שהצליח לקיים אווירה נוחה ביחסי העבודה, אך גם ייצג ביעילות את האינטרסים של הנגנים בפני מעסיקם. דוגמה לכך היא סימפונית הפרידה. היידן כתב וביצע אותה ב-1772, כתגובה לשהות כפויה וממושכת של הצוות המוזיקלי במעון הקיץ של הנסיך, בעוד שמשפחותיהם נותרו באייזנשטאדט. הסימפוניה מסתיימת בפרק, במהלכו מדי כמה תיבות קמים נגנים אחדים ממקומם, מכבים את נר התאורה של התווים שלהם, ועוזבים את האולם. כך עד שנותרים על הבמה רק שני כנרים, המנגנים דואט. הנסיך הבין את הרמז, והתזמורת הורשתה לעזוב את המעון כבר למחרת.

77.127.62.215 20:58, 31 במאי 2020 (IDT)

גם זה נישתי מדי לטעמי. אך מבחינת הקישורים: נראה לי שכאן יש דווקא קצת יותר מדי קישורים מאולצים. Tzafrir - שיחה 08:18, 1 ביוני 2020 (IDT)
מעניין. מה באקט כיבוי הנרות מרמז על הרצון לעזוב את בית הקיץ? איך הנסיך הבין את הרמז? אם הייתי שם זה היה נראה לי אלמנט אומנותי נחמד. חמויישֶה - שיחה 11:58, 4 ביוני 2020 (IDT)
נגני התזמורת לא אמורים לעזוב את מקומם באמצע ההופעה. הם לא אמורים לזוז מכיסאותיהם. הם לא שחקנים ולא רקדנים. כיבוי האור הוא בדיוק פעולה שקשורה בעזיבת מקום. נגן שרץ לשירותים, למשל, לא יכבה את הנר. בטח לא לפני המצאת הגפרור, כשהיה מסובך להדליק אש. 77.127.55.211 12:18, 4 ביוני 2020 (IDT)

ניקולס קייג'עריכה

השחקן ניקולס קייג', ששמו האמתי הוא ניקולס קים קופולה, ידוע כמעריץ קומיקס מושבע. הוא בחר בשם הבמה, קייג', כמחווה לדמות גיבור-העל לוק קייג', ולבנו הוא קרא קאל-אל. במהלך הקריירה שלו בהוליווד, הוא גילם גיבורי על בסרטים "גוסט ריידר", "קיק אס" ו"ספיידרמן: ממד העכביש". במהלך שנות ה-90 הוא אף לוהק לגלם את דמותו של סופרמן באדפטציה של הבמאי טים ברטון, אם כי פרויקט זה נגנז. טרם הביטול, קייג' הצטלם בשתי תמונות עם החליפה של הדמות ובהתאם לחוזה הוא קיבל תשלום של יותר מעשרה מיליון דולרים על אף שהסרט מעולם לא יצא לפועל. כמו כן, הוא ידוע גם כאספן קומיקס. ב-1983 הוא רכש עותק מקורי של החוברת "Action Comics #1" תמורת 150,000 דולרים, אך זה נגנב מביתו ב-2000. העותק הושב לו ב-2011 לאחר שנמצא ביחידת אחסון נטושה, ולאחר מכן קייג' מכר אותו תמורת 2,160,000 דולרים.

על הקשר של ניקולס קייג' אל קומיקס. מזמין אתכם לערוך. מו סיזלאקהטברנה 09:31, 30 במאי 2020 (IDT)

יש לקטע חפיפות חלקיות עם קטע אחר, שכבר קיים. 77.125.47.34 18:05, 30 במאי 2020 (IDT)
כן, ראיתי שלזה. שם זה על עניין השם בלבד, פה זה על ההקשר שלו למדיה הזו כולה. אפשר גם לאזכר את זה שהוא קרה לבנו על שם דמות קומיקס. מו סיזלאקהטברנה 12:05, 31 במאי 2020 (IDT)
נחמד. קביל. אבל יש בעיה. מדובר בשחקן ששיחק מאות או אלפי דמויות. אז שלוש או ארבע מהן היו גיבורי על. לא בדיוק אחוז גבוה מהדמויות שגילם. 77.127.62.215 17:36, 31 במאי 2020 (IDT)
כ-110 דמויות, אך הקשר שלו למדיה הזו מאד חזק. זה לא נגמר בגילום ארבע דמויות, זה כולל גם את שם הבמה שלו, את אספנות הקומיקס ואת השם שנתן לבנו. מו סיזלאקהטברנה 23:14, 31 במאי 2020 (IDT)
הוסף את שם בנו לקטע. זה יחזק את הקטע מאוד. 77.127.40.122 07:30, 1 ביוני 2020 (IDT)
הוספתי. מו סיזלאקהטברנה 12:35, 12 ביוני 2020 (IDT)

כדור הארץ לא בדיוק מקיף את השמשעריכה

לפני שקופרניקוס וגלילאו פרסמו את מחקריהם מקובל היה לחשוב שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. כיום מקובל לחשוב שכדור הארץ סובב סביב השמש, אך גם דעה זו לוקה בחוסר דיוק קל. למעשה כדור הארץ והשמש יוצרים מערכת הסובבת סביב נקודת מרכז המסה שלה, ומכיוון שהשמש מסיבית בהרבה מכדור הארץ, נקודת מרכז המסה המשותפת נמצאת בתוך השמש, אך אינה מרכז השמש. השמש מקיפה נקודה זו כשם שכדור הארץ מקיף אותה (ראו המחשה בתמונה). תנועה זו של השמש נראית מהחלל החיצון כרטט. תנודות רטט דומות של כוכבים (שמשות) אחרים מנוצלות בידי האסטרונומים כדי לגלות פלנטות במערכת כוכבי לכת רחוקות, מכיוון שלא ניתן להבחין באותן פלנטות, באופן ישיר, מכדור הארץ.

104.254.90.122 11:53, 25 במאי 2020 (IDT)

לא רע. עדכנתי קצת. Tzafrir - שיחה 13:30, 25 במאי 2020 (IDT)
תיקנתי פיסוק וקצת ניסוח. אבל יש לי שאלה מידעית שלא הייתי בטוח אם לתקן- לא נכון יותר לומר שמרכז המסה המשותפת שכדור הארץ והשמש סובבים סביבה היא של מערכת השמש כולה? מהקטע עולה שהיא מרכז המסה של כדור הארץ והשמש בלבד. אוֺדוֺ - שיחה 15:02, 25 במאי 2020 (IDT)
אולי זה יותר נכון. לא יודע. אבל אני יודע שזה יסרבל מאוד את הקטע. 77.126.16.89 15:21, 25 במאי 2020 (IDT)
לא בהכרח. הנה הצעה שיכולה להחליף את המשפט שמתחיל ב-"למעשה כדור הארץ...": למעשה למערכת השמש יש מרכז כבידה משותף וסביבו חגים כל הגורמים בה. מרכז כבידה זה נמצא בתוך השמש, שכן היא הגורם המסיבי ביותר במערכת, אבל הוא לא נמצא במרכז השמש. אוֺדוֺ - שיחה 16:40, 25 במאי 2020 (IDT)
א. זה כן יותר מסובך. ב. אני עדיין לא יודע אם זה נכון. אולי נתחיל בלשאול פיזיקאי? 104.254.90.122 17:39, 25 במאי 2020 (IDT)
כדור הארץ מקיף את השמש באליפסה, ונראה לי שהודברים צריכים להשתקף בפסקה. Ronam20 - שיחה 17:43, 25 במאי 2020 (IDT)
כדור הארץ אכן מקיף את השמש באליפסה. אבל זה לא רלוונטי. 104.254.90.122 21:20, 25 במאי 2020 (IDT)
אגב, אי אפשר לכתוב, שכלל מערכת השמש מקיפה את מרכז במסה המשותף של כולה כי כל פלנטה מקיפה את השמש במהירות זוויתית אחרת. בזמן שפלנטה אחת מקיפה את השמש פעם אחת, פלנטה אחרת מקיפה את השמש מספר פעמים. השמש מקיימת את סכום הרטיטות שלה סביב מרכזי מסה אחדים שיש לה עם פלנטות אחדות. 77.125.44.197 06:08, 26 במאי 2020 (IDT)
א. נראה לי שאם אנחנו שמים לנו מטרה לתקן אי-דיוק, נכון שנהיה מדוייקים ברמת הסביר. ב. אני חושב שזה משמעותית יותר פשוט דווקא. ג. שיטוט קצר באתר של נאסא בנושא העלה שיש מרכז משותף שכל הכוכבים של מערכת השמש סובבים סביבו. אבל לא ברור (לי) מה מערכת היחסים שלו עם המרכז המשותף של שני כוכבים\כוכב ושמש (הנה קישור). מתייג את אילן שמעוני, קובץ על יד, saifunny, hagay1000, eman, ינון גלעדי, Tshuva, מבני הנביאים, בורה בורהבעלי הידע באסטרונומיה לבקשתך. אוֺדוֺ - שיחה 10:13, 26 במאי 2020 (IDT)
אנחנו לא מנסים ללמד כל פרט ופרט הקשור לתנועות גרמי השמיים, בדיוק מושלם. אנחנו מנסים לספר משהו מעניין על פרט בודד בתנועה, וגם אותו לא להפוך למושלם, אלא לשפר את הדיוק של הבנתו. אף אחד לא מבין אף נושא בדיוק מושלם, חוץ מאלוהים. ולגבי כל פרט ופרט בתנועת כדור הארץ, אין לזה מקום גם בערך שלם בויקיפדיה. חלק מהפרטים האלו מופיעים בערך משל עצמם, כמו נקיפת כדור הארץ, וחלק לא מופיעים כלל. 77.125.47.34 18:08, 30 במאי 2020 (IDT)
חוץ מזה, אם כל כוכבי הלכת וגם כוכבי הלכת הננסיים נעים סביב מרכז הכובד של כלל מערכת השמש, ולא כל אחד מהם עם השמש סביב מרכז המסה של הזוג, אז איך זה שלכוכבי לכת שונים יש זמני הקפה שונים של השמש? ואיך זה שהמסלול של פלוטו חוצה את המסלול של נפטון? ואיך זה שמסלולי השביטים חוצים את מסלולי כלל כוכבי הלכת? קטע הידעת צריך להיות פשוט, ממוקד, ומשפר השכלה. הוא לא אמור להיות כל ויקיפדיה ביחד, בפסקה בודדת. 77.125.47.34 18:12, 30 במאי 2020 (IDT)
א. הבאתי מידע מהאתר של נאסא. סיפקתי קישור. אתה רוצה להתווכח עם נאסא, שלח להם מכתב. אין לי יכולת לעמוד בחקירה הצולבת שלך מכיוון שאני לא אסטרונום או פיזיקאי, מה גם שאני לא מבין למה אתה חושב שאני אמור לענות לך על השאלות האלה שבמובהק לא רלוונטיות לקטע. אתה טענת שלא ניתן לומר שיש מרכז משותף, הבאתי לך קטע שמראה שדווקא אפשר לומר את זה ואפילו גופים רשמיים אומרים את זה. ב. הצעתי עריכה פשוטה, לא מסובכת שלדעתי מפשטת ומדייקת את הקטע. בקטע המקורי אתה מביא מידע כדי להסביר את טענתך, המידע הזה לא נכון (שוב, להבנתי) והצעתי להכניס במקומו את המידע הנכון והרלוונטי. זה תיקון פשוט מאוד ולא יותר מורכב מהקטע המקורי. אני לא מבין את הטענה שלך "להביא את כל ויקיפדיה בפסקה בודדת". בכל מקרה, ניסיתי לעזור לך להפוך קטע מעניין ורלוונטי לראוי ולהופיע על העמוד הראשי של ויקיפדיה. אני מרגיש שהעזרה שלי לא מתקבלת בטוב, ושאתה מתאמץ לבטל את הדברים שיש לי לכתוב לך. חבל לי שככה אתה בוחר להתנהל, אבל לא אמשיך את ההתכתבות פה כי ניכר שאתה לא מעוניין להיות בשיחה על זה. אוֺדוֺ - שיחה 20:15, 30 במאי 2020 (IDT)
הקטע הוא טוב והוויכוח בין שניכם הוא על נקודה קטנה. אוי אפשר להוסיף בסוגריים בסוף (ליתר דיוק: בגלל שיש במערכת השמש מספר כוכבי לכת, תנועת השמש בפועל יותר מסובכת, אך מרכז התנועה המשותף נמצא עדיין בתוך השמש). אבל את ההסבר המלא צריכים לתת איפשהו, והמקום לכך הוא בערך. כרגע מפנים לכוכבי לכת חוץ שמשיים, ושם יש פסקה אחת על שיטת הגילוי הזו. זה לא מספיק. Tzafrir - שיחה 07:52, 31 במאי 2020 (IDT)
טוב. התעמקתי קצת. הדבר הכי מדוייק לכתוב, עבור מי שלא למד את תורת היחסות, הוא שהירח וכדור הארץ מקיפים שניהם את נקודת מרכז המסה שלהם, באליפסה, שנקודת מרכז המסה שלהם היא באחד משני מרכזיה. מרכז המסה המשותף של הירח וכדור הארץ, מקיף את מרכז המסה המשותפת של השמש, הירח וכדור הארץ, באליפסה, שמרכז המסה המשותף לשלושתם מצוי באחד משני מרכזיה. ואילו השמש מקיפה את מרכז המסה המשותף לכלל העצמים במערכת השמש. היא מקיפה אותו באליפסה, שהוא מצוי באחד משני מרכזיה. מרכז המסה המשותף לכלל העצמים במערכת השמש מצוי לעתים די קרוב למרכז השמש ולעתים ממש על המשטח החיצוני שלה. לרוב הוא איפה שהוא בדרך ביניהם. מקומו תלוי במיקום כלל העצמים שבמערכת השמש. בקיצור, את כל הזה, אני לא בטוח שאפשר לכתוב בקטע הידעת. 77.127.40.122 17:41, 1 ביוני 2020 (IDT)
גרסה עם דיוק רב יותר, שאני שם פה רק כדי להבהיר שקטע "הידעת" לא יכול ללמד את כל האסטרונומיה בפסקה אחת. אני עדיין בעד הגרסה הקודמת:

מקובל לחשוב, שהירח סובב סביב כדור הארץ. אלא שדעה זו לוקה בחוסר דיוק קל. למעשה כדור הארץ והירח יוצרים מערכת, הסובבת סביב נקודת מרכז המסה שלה, ומכיוון שכדור הארץ מסיבי בהרבה מהירח, נקודת מרכז המסה המשותפת נמצאת בתוך כדור הארץ, אך אינה מרכז כדור הארץ. כדור הארץ מקיף נקודה זו כשם שהירח מקיף אותה (ראו המחשה בתמונה). באותו אופן, כדור הארץ לא בדיוק מקיף את השמש – נקודת מרכז המסה המשותפת לכדור הארץ ולירח, מקיפה את נקודת המסה המשותפת לשניהם ולשמש. ואילו השמש מקיפה את נקודת מרכז המסה, המשותפת לה ולכלל גרמי השמים, שבמערכת השמש. לעיתים נקודה זו די קרובה למרכז השמש, ולעתים היא קרובה למשטח החיצוני שלה – זאת בתלות במיקום כוכבי הלכת. תנועה זו של השמש נראית מהחלל החיצון כרטט. תנודות רטט דומות של כוכבים (שמשות) אחרים מנוצלות בידי האסטרונומים כדי לגלות פלנטות במערכת כוכבי לכת רחוקות, מכיוון שלא ניתן להבחין באותן פלנטות, באופן ישיר, מכדור הארץ.

77.127.40.122 18:21, 1 ביוני 2020 (IDT)

להלן גרסה אלטרנטיבית פשוטה יותר. כאמור, אני בעד הגרסה הראשונית. לא הגרסאות האלטרנטיביות.

לפני שקופרניקוס וגלילאו פרסמו את מחקריהם מקובל היה לחשוב שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. כיום מקובל לחשוב שכדור הארץ סובב סביב השמש, אך גם דעה זו לוקה בחוסר דיוק קל. מדויק יותר לומר שכדור הארץ והשמש יוצרים מערכת הסובבת סביב נקודת מרכז המסה שלה, אך מכיוון שהשמש מסיבית בהרבה מכדור הארץ נקודת מרכז המסה המשותפת נמצאת בתוך השמש, אך אינה מרכז השמש. השמש מקיפה נקודה זו כשם שכדור הארץ מקיף אותה (ראו המחשה בתמונה). מדויק אפילו יותר לומר שנקודת מרכז המסה המשותפת לכדור הארץ ולירח מקיפה את נקודת מרכז המסה המשותפת לשניהם עם השמש, ושהשמש מקיפה את מרכז המסה המשותף לכלל גרמי מערכת השמש. תנועה זו של השמש נראית מהחלל החיצון כרטט. תנודות רטט דומות של כוכבים (שמשות) אחרים מנוצלות בידי האסטרונומים כדי לגלות פלנטות במערכת כוכבי לכת רחוקות, מכיוון שלא ניתן להבחין באותן פלנטות באופן ישיר מכדור הארץ.

77.127.55.211 12:45, 4 ביוני 2020 (IDT)

קיסר ארצות הברית ומגן מקסיקועריכה

בשנת 1859, יהודי תושב סן פרנסיסקו בשם ג'ושוע נורטון הכריז על עצמו כ"קיסר ארצות הברית" (בהמשך הוסיף גם את התואר "מגן מקסיקו"). למרות שאף גוף רשמי לא ייחס חשיבות להצהרותיו, נורטון פרסם מספר "צווים קיסריים" בהם קרא לפרק את הקונגרס, את שתי המפלגות הגדולות (הדמוקרטית והרפובליקנית), ואף דרש להוציא את הכינוי "פריסקו", קיצור של סן פרנסיסקו, מהחוק. נורטון האקצנטרי התפרסם במהרה בעקבות הכרזותיו ואף קיבל "מדי קיסר" שהותאמו עבורו ממדי קצין רשמיים על ידי קצינים בצבא ארצות הברית שהוצבו בסן פרנסיסקו, וכשאלו התבלו קיבל מדים חדשים ממועצת העיר. הוא היה סורק את העיר מדי יום לבוש במדיו במטרה לבחון את התשתיות והשיטור המקומי, ולעיתים נתן נאומים פילוסופיים לעוברים ולשבים. הוא כלכל את עצמו באמצעות "דולרים קיסריים" שהיה מדפיס וחותם עליהם בכתב יד, ובהם היה משלם במסעדות שהסכימו לקבלם (ולמעשה לשרתו ללא תמורה) או שהיה מוכר אותם תמורת דולרים אמתיים לתיירים. בעוד פועלו נזכר בעיקר בחיוך מזלזל, הוא גם היה פעיל חברתית וניסה להתערב ואף למנוע פרעות כנגד מהגרי עבודה מסין, שהתחוללו בעיר באותה תקופה.

מקורות יש בערך העברי והאנגלי אודותיו. יתכן שיש צורך לחדד את הניסוח. אוֺדוֺ - שיחה 23:34, 19 במאי 2020 (IDT)

נחמד. צריך טיפה שיפורים. אגב, מה זה "מדי קיסר"? ולמה שלקצינים יהיו "מדי קיסר"? 77.124.30.213 07:18, 20 במאי 2020 (IDT)
אלו מדים שהומצאו עבורו, בהתחלה אלו היו מדי קצין רשמיים (דומה למדי אא' שלנו) שהותאמו קלות. אחר כך זה היה מדים שנתפרו לו אישית. הוספתי הסבר ושיניתי עוד כמה נקודות. אוֺדוֺ - שיחה 10:40, 20 במאי 2020 (IDT)
אני עדיין לא מבין את המשפט "ואף קיבל "מדי קיסר" שהותאמו עבורו ממדי קצין רשמיים על ידי קצינים בצבא ארצות הברית שהוצבו בסן פרנסיסקו, וכשאלו התבלו קיבל מדים חדשים ממועצת העיר". חמויישֶה - שיחה 12:11, 7 ביוני 2020 (IDT)
אני צריך ביקורת קצת יותר תיאורית, כי אני לא מבין מה מבלבל בנוסח. לכתוב מדים רשמיים? מדים יחודיים? אוֺדוֺ - שיחה 22:45, 7 ביוני 2020 (IDT)
אולי זה אני, אבל אני באמת לא מבין מה קרה. בדיוק כשהוא קיבל מדים מקצינים התקבלו מדים חדשים ממועצת העיר? יש קשר בין הדברים? חמויישֶה - שיחה 09:24, 8 ביוני 2020 (IDT)
התבלו, לא התקבלו. מלשון בלאי. אוֺדוֺ - שיחה 18:09, 8 ביוני 2020 (IDT)

אספנות קומיקסעריכה

לחוברת הקומיקס "Action Comics #1", שיצאה לשווקים ב-18 באפריל 1938 והציגה לעולם את דמותו של גיבור-העל סופרמן, קיימים בין 50 ל-100 עותקים מקוריים בלבד. כ-200,000 עותקים הודפסו על ידי ההוצאה לאור, אך רובם המוחלט לא הצליח לשרוד במרוצת השנים. לפי חברת "Comics Guaranty", המתמחה בהערכות שווי לחוברות קומיקס, ישנן פחות מעשר חוברות השמורות במצב סביר לפחות. נדירותה של חוברת זו הפכה אותה לפריט אספנות, והיא מחזיקה בשיא למחיר הגבוה ביותר ששולם אי פעם עבור עותק של חוברת קומיקס בודדה - $3,207,852, ב-24 באוגוסט 2014. ביולי 2010, משפחה שעמדה בפני עיקול ביתה מצאה עותק מקורי ושמור בצורה בינונית של החוברת בזמן אריזת רכושם. דרך מכירה פומבית, העותק נמכר ב-436,000 דולרים - והציל את בית המשפחה.

כל המקורות הרלוונטיים נמצאים פה, בקטע אותו כתבתי לא מזמן. מו סיזלאקהטברנה 00:18, 17 במאי 2020 (IDT)

  בעד. נחמד. 77.127.13.86 10:48, 17 במאי 2020 (IDT)
  בעד חמויישֶה - שיחה 12:48, 19 במאי 2020 (IDT)
חמויישה, ישובץ? מו סיזלאקהטברנה 18:06, 20 באוגוסט 2020 (IDT)
רק אני ועוד אלמוני תמכנו בקטע. הייתי רוצה לראות עוד התייחסויות, או תמיכה נרחבת מעט יותר. במיוחד לאור העובדה שאני אמנם תומך, אך מעט מסוייג. חמויישֶה - שיחה 15:19, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

הידעת שאין שום קטע ״הידעת״ על אלי כהן?עריכה

כאשר סוריה עצרה את אלי כהן, היא הכריזה שהוא "אשף ריגול". גם ראש ממשלת ישראל דאז, לוי אשכול, הודה שכהן מרגל, וניסה לפדות אותו, טרם משפטו. אלא שכהן מעולם לא נשפט כלל על ריגול. הוא הוצא להורג באשמת כניסת אזרח לשטח צבאי סגור. אולם, למרות היותו אזרח, כהן נשפט דווקא בבית דין צבאי, כאילו היה חייל סורי. יתרה מזאת, הוא נשפט כאילו היה חייל פשוט, שנחשד בעבירה קלה - לאולם המשפט לא הורשה להיכנס שום קהל ושום עיתונאי (משפט בדלתיים סגורות), הצדדים לא יוצגו בידי עורכי דין, וכשופטים שמשו קציני הצבא. השופטים היו אותם קצינים בכירים, שהיו מיודדים עם כהן, לפני שנחשף. אילו כהן היה נשפט באשמת ריגול, כשלי ידידיו בצמרת הצבא והממשלה, בשמירת סודות המדינה, היו נחשפים.

77.127.40.135 21:43, 9 במאי 2020 (IDT)

  בעד. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 00:33, 17 במאי 2020 (IDT)
  בעד. מו סיזלאקהטברנה 09:31, 30 במאי 2020 (IDT)

מלחמת שלוש מאות שלושים וחמש השניםעריכה

 
תצלום לוויין של איי סילי

במלחמת האזרחים האנגלית נלחמו תומכי הפרלמנט הבריטי בראשות אוליבר קרומוול במלוכנים, תומכי צ'ארלס השני, מלך אנגליה. לעזרת תומכי הפרלמנט ניצבה הרפובליקה ההולנדית. המלוכנים, שנסוגו לאיי סילי, חלק ממחוז קורנוול, שלטו בצי המלכותי, התקיפו את הצי ההולנדי והסבו לו אבידות כבדות. לפי זיכרונותיו של איש חצר אנגלי, הגיע לאיי סילי האדמירל ההולנדי מרטן טרומפ כדי לדרוש פיצויים. משלא קיבל פיצויים על האבידות של ספינות הצי ההולנדי – הכריז מלחמה על המלוכנים מאיי סילי. אף שחוקרים מודרניים מפקפקים ביכולתו של טרומפ להכריז על מלחמת שלוש מאות שלושים וחמש השנים, לא נחתם הסכם שלום, שכן נאמני המלוכה הוכנעו מעט לאחר מכן, והולנד שכחה מהמלחמה. רק ב-1986, 335 שנים לאחר הכרזת המלחמה, נחתם הסכם שלום, וכך הייתה המלחמה השולית בין הולנד לאיים האנגליים הקטנים לאחת הארוכות בהיסטוריה, על אף שטיפת דם אחת לא נשפכה במסגרתה.

הניסיון הראשון שלי לכתוב קטע "הידעת?". הנושא מעניין, אבל אני בטוח שהקטע יצא מספיק מעניין. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 12:33, 1 במאי 2020 (IDT)

הולנד עדיין קרויה ״ממלכת ארצות השפלה״. תיקנתי את הפרט הזה. 77.126.35.220 15:37, 2 במאי 2020 (IDT)
תודה. אז היא כנראה לא נקראה כך, אלא הרפובליקה ההולנדית. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 22:26, 2 במאי 2020 (IDT)
הכיצד אף טיפת דם לא נשפכה, אם הצי ההולנדי ספג אבדות כבדות?77.127.46.152 15:03, 4 במאי 2020 (IDT)
הכרזת המלחמה הייתה לאחר האבידות. זה היה הטריגר לתחילת המלחמה. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 16:58, 4 במאי 2020 (IDT)
אז חשוב להבהיר את העניין הזה. 104.254.90.122 12:21, 7 במאי 2020 (IDT)

מלחמת שלוש מאות שלושים וחמש השנים, גרסה ב'עריכה

כשהצעה לקטע "הידעת" לא תופסת, יש לשקול את הצגת המידע שבה, בסדר הפוך. למשל כך:

בשנת 1986, חתמו בריטניה והולנד על הסכם שלום, שבאופן רשמי סיים מלחמה בת 335 שנים ביניהן. זאת למרות שבמשך אותן 335 שנים, הן כלל לא נלחמו זו בזו. להפך. היו ביניהן יחסים דיפלומטיים חמים, חילופי תיירות ומסחר מפותח. יתרה מזאת, בריטניה והולנד אפילו נלחמו זו לצד זו, כנגד אויבים משותפים, במספר מלחמות שהתרחשו בזמן, שבאופן רשמי, התחוללה ביניהן "מלחמת שלוש מאות שלושים וחמש השנים". מתברר, שזמן קצר לפני סיום מלחמת האזרחים האנגלית, מצביא הולנדי הכריז מלחמה על בריטניה, בשל פעולות שעשו תומכי שלטון צ'ארלס השני, מלך אנגליה, שהפסידו במלחמת האזרחים.

77.127.40.170 10:43, 9 במאי 2020 (IDT)

לפי הערך על טרומפ: „ב־30 במרץ 1651, הגיע טרומפ לאיי סילי כדי לדרוש פיצויים מהצי המלכותי על הנזקים שנגרמו לספינות ההולנדיות ולמטען שנשאו. על פי זכרונותיו של וויטלוק, מכתב מתאריך 17 באפריל 1651 מסביר: "טרומפ הגיע לארמון פנדניס וסיפר שהיה בסילי ודרש פיצויים על הנזקים שנגרמו לספינות ההולנדיות ולמטענן, ומשלא קיבל תשובה מספקת, השתמש בסמכותו כדי להכריז עליהם מלחמה." באותה תקופה איי סילי היו למעשה נפרדים מאנגליה עצמה, ועל כן המלחמה הוכרזה בנפרד על אנגליה ועל איי סילי. כך, במקביל לפריצת מלחמת הולנד-אנגליה הראשונה, נפתחה מלחמת הולנד-איי סילי, הלא היא מלחמת שלוש מאות שלושים וחמש השנים. ״. נראה לי שצריך לתקן את הערך על המלחמה. טרומפ היה מפקד הצי ההולנדי או משהו כזה ולא סתם „פקיד ממשלה״. Tzafrir - שיחה 13:20, 9 במאי 2020 (IDT)
בערך עליו הוא מוגדר כאדמירל למוד קרבות. לכן שיניתי פה את המילים ״פקיד ממשלה״ ל״מצביא״. לשאר הפרטים אין מקום בקטע. הקטע נועד לגרום לאנשים לקרוא אותם בערכים. 77.125.87.164 14:07, 9 במאי 2020 (IDT)
הנושא מעניין. שתי הערות: ראשית, בניסוח הנוכחי, לא ברור מה הקשר של התמונה שצורפה. שנית, לדעתי חשוב כן להדגיש שלא הייתה מלחמה בין אף אחד לאף אחד. אולי אפשר לנסח קטע שמתחיל במילים "מלחמת 335 השנים היא...". בעצם, המשפט שמופיע בפסקת הפתיחה של הערך עצמו יכול להיות פאנץ' יותר טוב לקטע מכפי שהוצע: "ככל הידוע המלחמה נשכחה ולכן לא הוכרז על סיומה". חמויישֶה - שיחה 15:26, 12 במאי 2020 (IDT)
האם תוכל לכתוב גרסה משלך? 77.124.8.123 23:53, 14 במאי 2020 (IDT)

מלחמת 335 השנים היא מלחמה שהתחוללה בין הרפובליקה ההולנדית לבין איי סילי שהיוו חלק מממלכת אנגליה. למרות שמה ולמרות אורכה המתמשך, במהלך המלחמה הצדדים כלל לא נלחמו זה בזה, היו ביניהם יחסים דיפלומטיים חמים, חילופי תיירות, מסחר מפותח והם אף שיתפו פעולה כנגד אוייבים משותפים. אין ודאות לגבי הכרזת המלחמה ובפועל לא היו כל פעולות איבה בין הצדדים. ככל הידוע "מלחמה" זו נשכחה ולכן לא הוכרז על סיומה. מצב זה התקיים במשך 335 שנים עד שנת 1986, אז נחתם הסכם שלום סמלי בין הולנד לבין איי סילי


בבקשה. חמויישֶה - שיחה 16:07, 19 במאי 2020 (IDT)

אבל הגרסה שלך מורידה את כל ההתלהבות מהעניין. 104.254.90.122 21:22, 25 במאי 2020 (IDT)
לא הבנתי את כוונתך. חמויישֶה - שיחה 14:28, 7 ביוני 2020 (IDT)

שיניים תותבותעריכה

ג'ורג' וושינגטון, שסבל מבעיות שיניים רבות במהלך חייו, עקר שן לראשונה בגיל 22, וביום ההשבעה לתפקיד נשיא ארצות הברית, נשארה בפיו רק שן בודדת. היסטוריונים מודרניים מייחסים בעיה זו לטיפולי הכספית שניתנו לו לטיפול במלריה ובאבעבועות שחורות. למרות שמקובל לחשוב שמערכת השיניים התותבות שבפיו הייתה מעץ היא הורכבה מזהב ושיניים אמיתיות של עבדים שחורים, שעבדו במשכנו מאונט ורנון. בהמשך רכש סט שייצר עבורו רופאו האישי ג'ון גרינווד משנהב שנלקח מהיפופוטם ומפיל. וושינגטון התבייש במשך כל חייו בהרכבת התותבות ונהג לאכול את ארוחותיו בנפרד, גם כשהשתתף בישיבות ומשתים רחבי היקף. שני סטים שהרכיב מוצגים במוזיאונים בוירג'יניה ובמרילנד.

אולי יהיה יותר מעניין מתבנית:הידעת? 5 באפריל - סדרה 2. כל המקורות מופיעים בשיניים תותבות. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 01:19, 25 באפריל 2020 (IDT)

זה נחמד וזה לא צריך להחליף שום קטע קיים.   בעד 77.127.55.65 07:15, 1 במאי 2020 (IDT)
לגמרי בעד. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 11:48, 1 במאי 2020 (IDT)
מישהו יודע להסביר מה הכוונה במשפט "לטענת מקורות שונים, כאב השיניים הונצח במספר דיוקנאות ובהם דיוקנו על שטר דולר אחד"? חמויישֶה - שיחה 13:09, 11 במאי 2020 (IDT)
ב-1796 בדיוקן Athenaeum (אנ') שצויר ושימש לציור הדיוקן שמופיע על שטר דולר אחד וליצירת מספר בולים במאה ה-19 נראית בליטה בשפתיים. אין לנו ערך על הפוטרט ולכן לא הכנסתי את זה אבל מקורות יש (אנ') ו(אנ'). שיפרתי קלות את הניסוח. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 14:07, 12 במאי 2020 (IDT)
תרגמתי את דיוקן אתניאום. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 14:37, 12 במאי 2020 (IDT)
אני לא מוצא את המילים ״כאב״, ״שן״ או ״שיניים״, לא בערך העברי על הדיוקן, ולא בערך האנגלי. צר לי. 77.125.47.87 19:13, 12 במאי 2020 (IDT)
האם קראת את הערכים שצירפתי? יש בהם מקורות: [1] ממכון סמית'סוניאן. יש גם מקור אחד בנשיונל גאוגרפיק שהוא כנראה מאוחר יותר ומסתמך על ויקיפדיה. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 20:40, 12 במאי 2020 (IDT)
אני יודע שוושינגטון היה חלוץ השיניים התותבות. רק לא הבנתי איך הפורטרט קשור לכאב השיניים. 77.125.54.143 22:02, 12 במאי 2020 (IDT)
הכאב היה חלק די גדול בביוגרפיה שלו שהוא הסתיר כל השנים. כחלק מכתיבת הערך קראתי שהוא נמנע אפילו מאכילה בארוחות חגיגיות ואכל רק אחרי שהוציא את התותבות. הידעת עוסק בפרטים שאינם העיקר אך הם מעניינים ומפנים לערכים שונים. כמובן העיקר הוא לא הדיוקן אלא השטר שנוצר בעקבותיו. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:47, 12 במאי 2020 (IDT)
בקיצור, אם תמחק את ההתיימרות להרגיש כאב דרך דיוקן, יהיה לנו אחלה קטע "הידעת". 77.124.8.123 23:51, 14 במאי 2020 (IDT)
למרות שלטעמי זה מוסיף לקטע, הסרתי את המשפט והחלפתי במשפטים אחרים. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 00:41, 17 במאי 2020 (IDT)

הר החמאהעריכה

העתקה מהערך המומלץ, חמאה:

בשנת 1962, הונהגה בשוק האירופי המשותף "מדיניות חקלאית משותפת" - קובץ חוקים וכללים לסבסוד החקלאות האירופית ולמניע אבטלת חקלאים בשנים דלות ביקוש. מדיניות זו צרכה כ-70% מתקציב ארגון השוק האירופי המשותף, וביטויה הידוע ביותר היה "הר החמאה". דהיינו, מהתערבות רגולטורית, החקלאים ייצרו אותה בכמות שעלתה בהרבה על הביקוש בשוק, ועודף גדול של חמאה נערם במחסנים, ואף הגיע לשיא של חצי מיליון טון בשנת 1975, ול-1.4 מיליון בשנת 1987. ניסיונות אירופיים להיפטר מהחמאה על ידי שיווקה לארצות העולם השלישי במחירים נמוכים נתקלו בהתנגדות תקיפה מצד ארצות הברית, ששאפה לשמור על רמת מחירים גבוהה בעבור יצואני החמאה שלה. לבסוף, בשנת 1985 נחתם הסכם בין מדינות אירופה לארצות הברית שהסדיר הפצה זו. בנוסף, בשנת 1988 הוכנס לשוק האירופי המשותף מנגנון של מייצבי שוק, ואמצעים אלה הצליחו "להמיס" את רוב רובו של "הר החמאה", אם כי לא להעלימו כליל. אולם בשנת 2002 שוב נערמו מאות אלפי טון חמאה במחסנים.

88.202.186.64 14:57, 28 במרץ 2020 (IDT)

זה קטע ארוך, והאמת שעדיין לא כל כך ברור ממנו מדוע ייצרו אותה בכמויות שעולות על הביקוש. תומר - שיחה 19:40, 28 במרץ 2020 (IDT)
קיצרתי, תודה. 77.126.68.96 20:41, 28 במרץ 2020 (IDT)
מצאתי את ההבהרה בערך האנגלי "הר החמאה" והכנסתי לקטע. 77.126.68.96 21:09, 28 במרץ 2020 (IDT)
זה נושא מעניין, אבל "תקנות רגולטוריות" ומונחים דומים לא ממש מעודדים קריאה של הקטע. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:26, 23 באפריל 2020 (IDT)

מזימת אבק השריפהעריכה

מזימת אבק השריפה הייתה קשר להתנקשות במלך אנגליה, ג'יימס הראשון, משפחתו ורוב אצולת המדינה, בפיצוץ ארמון וסטמינסטר - בניין הפרלמנט הבריטי, בעת טקס פתיחת הפרלמנט, בשנת 1605. חג הכשלת הקשר נקרא "ליל גאי פוקס", והוא נחוג עד ימינו, מדי 5 בנובמבר, בחברות רבות מתוך חבר העמים הבריטי. הדבר מעורר את השאלה, מה באמת היה הסיכוי של פעולת חבלה כל כך יומרנית להצליח, באמצעים טכנולוגיים כה ירודים (אבק שריפה מפוזר, מאיכות נמוכה מדי לשימוש ברובה דאז), לולא נעצרו הקושרים מבעוד מועד. שאלת היסטוריה נוגדת-עובדות זו (שאלת "מה היה קורה אילו") נבדקה בתוכנית הטלוויזיה ITV, בשנת 2005. לצורך השחזור הוקם דגם מדויק של בית הלורדים, כפי שהיה במאה ה-17, אם כי קירות הבניין נבנו מבטון בעובי שני מטר, ולא מאבן. המבנה כולו התפורר עד אבק מהפיצוץ, כולל מכשירי מדידת עוצמת הפיצוץ, שהונחו בו. ראש הבובה שדימתה את המלך עף למרחקים. מומחים הסיקו כי כל אדם במרחק של עד 100 מטרים ממוקד הפיצוץ, לרבות כל נוכחיי בית הלורדים, היה נהרג.

77.126.68.96 19:48, 26 במרץ 2020 (IST)

אפשר לקשר להיסטוריה נוגדת-עובדות. כדאי לדעתי להסיר את המשפט "היסטוריונים אינם עוסקים לרוב במדע ניסויי, וגם לא בשאלות "מה היה קורה אילו"" (לא מדויק, ולא תורם להבנת הקטע), וגם להבהיר מהם החומרים שבאמצעותם רצו הקושרים לפוצץ את המבנה – מהם האמצעים ה"טכנולוגיים הכה פרימיטיביים", שאת פעולתם שחזרו בתוכנית הטלוויזיה. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:31, 23 באפריל 2020 (IDT)
יישמתי אחת ההערות. בקרוב אבדוק את יישום השנייה. 77.127.55.65 07:19, 1 במאי 2020 (IDT)
הסרתי את החלק "היסטוריונים אינם עוסקים לרוב במדע ניסויי". לא הכרחי. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 11:50, 1 במאי 2020 (IDT)
חבל. לדעתי זה דווקא כן חלק הכרחי. 77.124.19.204 22:34, 1 במאי 2020 (IDT)
הסברתי מה ירוד באמצעים הטכנולוגיים שלהם. 77.124.19.204 22:34, 1 במאי 2020 (IDT)
  נגד. הקטע הזה לא אנציקלופדי ומדגיש באופן לא פרופורציוני אלמנט זניח ביותר בפרשה זו. "הדבר מעורר את השאלה, מה באמת היה הסיכוי..."? מעבר לקישורים המיותרים למילים היומיומיות "שאלה" ו"סיכוי", מדוע בדיוק מקרה זה "מעורר את השאלה" הזו? אנשים רבים שלמדו על מקרה זה בהחלט לא "שאלו את השאלה הזו". הניסוי שנעשה לגבי פיצוץ זה ע"י רשת טלוויזיה מסויימת הוא חסר חשיבות ביחס למקרה עצמו ולמשמעות ההיסטורית שלו.
זה כמו לכתוב קטע "הידעת" על רצח לינקולן ולאחר שני משפטים המתארים את עצם קיום הרצח להמשיך ב"הדבר מעורר את השאלה, מה באמת היה קורה אם לינקולן לא היה נרצח?" ולהמשיך לפסקה ארוכה על תאוריות בנושא. Dovno - שיחה 12:29, 3 בספטמבר 2020 (IDT)
אבל קטע ״הידעת״ לא אמור להיות סיכום מאוזן של ערך אנציקלופדי. הוא צריך להציג אנקדוטה נקודתית ביותר. אילו היה בערך על אברהם לינקולן סעיף, שדן במחקר על מה היה קורה אילו גם ניסיון ההתנקשות השני בחייו היה נכשל, או מה היה קורה אילו ניסיון ההתנקשות הראשון היה מצליח, בהחלט היה אפשרי לכתוב על הנקודה הזו קטע ״הידעת״. אחת ההצעות היותר מוצלחות בדף הזה אכן עוסקת באנקדוטה הקשורה בלינקולן. היא דנה בשיניים התותבות שלו.
גם אני חושב שקטע שמהותו היא עיסוק בניסוי של ITV הוא לא מוצדק. חמויישֶה - שיחה 09:03, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

רונלד רייגן, שמורות טבע ומגפות שפעתעריכה

כשרונלד רייגן היה מושל מדינת קליפורניה, הוא צידד בתעשייניים שדרשו לייעד חלק משטח שמורת הטבע הפארק הלאומי סקוויה לחטיבת עצים. רייגן ספג ביקורת על טיעונו, "אם ראית עץ סקויה אחד, ראית את כולם", אף על פי שרייגן לא לגמרי טעה. השונות הביולוגית בין עצי הסקוויה באמת נמוכה ביחס לקבוצות הטקסונומיות הקרובות להם. זאת משום שרוב הרבייה שלהם אינה רבייה זוויגית (עם זכר ונקבה שמביאים צאצא משותף, שאינו זהה לאף אחד מהם), אלא רבייה לא-זוויגית, שבה יצור חי יוצר צאצא בעל חומר תורשתי זהה לחלוטין לשלו. בדרך כלל, ככול שהשונות הביולוגית גבוהה יותר בתוך אוכלוסייה, יש סיכויי שרידה גבוהים יותר לפחות לחלק מהפרטים, כשתנאי הסביבה משתנים. רבייה זוויגית היא רק דרך אחת להעלות את השונות הביולוגית באוכלוסיות. ישנם חיידקים ונגיפים רבים שמשיגים מגוון ביולוגי גדול בעזרת דיוק נמוך בשכפול החומר התורשתי, במהלך רבייה לא-זוויגית. דהיינו, מנגנון שכפול שגורם למוטציות רבות. החיסרון של מנגנון כזה הוא שמרבית הצאצאים של יצורים אלו אינם מתפקדים. אבל המגוון הביולוגי העצום שנגיף השפעת (בתרשים) משיג כך, מאפשר לו להתרבות ולשגשג למרות מערכת החיסון הטבעית והמלאכותית של האדם.

77.125.52.102 08:49, 14 במרץ 2020 (IST)

נחמד. אבל הקטע דורש מיקוד: (1) לא אהבתי את הערבוב של השפעת בנושא. מוטב להישאר בסקויה. (2) הקטע ארוך מדי - צריך הסבר קצת יותר על השונות הביולוגית - איבדת אותי לקראת סוף הקטע. תומר - שיחה 19:46, 28 במרץ 2020 (IDT)
הנושא הוא השונות הביולוגית. הדגשתי את המילה "שפעת" היא היא פופולרית כיום. אבל הנושא הוא השונות הביולוגית עצמה. מיד אערוך את הקט כדי להסביר את העיניין. 77.126.68.96 20:31, 28 במרץ 2020 (IDT)

קטע שסיכמתי בעיקר משני קטעי הידעת בפורטל וושינגטון די. סיעריכה

על פי תיקון בחוקת ארצות הברית, משנת 1801, העיר וושינגטון די. סי. כפופה ישירות לקונגרס ארצות הברית. זאת בניגוד ליתר ערי ארצות הברית, שכל אחת מהן כפופה למדינת המשנה בה היא יושבת. לכן, הקונגרס האציל סמכויות ניהול עיר נרחבות מהרגיל לעיריית וושינגטון. אלא שסמכויות אלו לא פותרות בעיה קשה יותר. בארצות הברית, הבחירות לקונגרס, כמו גם לסנאט – שני בתי המחוקקים של הפדרציה – נעשות דרך מדינות המשנה. ומכיוון שהעיר וושינגטון אינה כפופה לשום מדינת משנה, תושביה לא מיוצגים בשום בית מחוקקים אמריקני, לרבות זה שראש העירייה שלהם כפוף לו. בכך למעשה מופלים תושבי העיר וושינגטון לרעה על פני שאר אזרחי ארצות הברית. זאת ועוד, עד שנת 1961, גם כל חבר האלקטורים הבוחר את נשיא ארצות הברית ואת סגנו היו רק נציגי מדינות משנה. במשך 160 שנה, תושבי העיר לא יכלו להצביע גם לבחירות אלו.

77.126.14.80 15:04, 7 במרץ 2020 (IST)

לא ברור (ואני עדיין לא אוהב את הרעיון במיוחד). כיוון להצעה חדשה:

ארצות הברית היא פדרציה שמורכבת ממדינות. בירת ארצות הברית, העיר וושינגטון די. סי., היא שטח פדרלי שלא נכלל בתחומי אף מדינה. הבחירות למוסדות הפדרליים העיקריים: הנשיא ובתי המחוקקים נעשים לפי מדינות, ולכן תושבי השטח הפדרלי של וושינגטון לא מיוצגים בהם. עם השנים האזור הפדרלי של הבירה יושב בצפיפות והיה מאוכלס יותר מ־13 מדינות אחרות בברית. לכן הבעיה תוקנה חלקית בשנת 1961: מאז יכולים תושבי המחוז להצביע בבחירות לנשיאות, אולם עדיין לא לבתי המחוקקים הפדרליים.

Tzafrir - שיחה 05:53, 8 במרץ 2020 (IST)

מצב שבו אפילו לאזרח אמריקני אחד, תושב ארצות הברית, אסור להצביע לשום בית מחוקקים, הוא מצב אפליה איום ונורא. זה מצב לא נסבל בדמוקרטיה. וזה לא משנה אם מדובר באנשים רבים או מעטים. 77.126.14.80 14:24, 8 במרץ 2020 (IST)
אז איך המצב בארצות הברית בהשוואה למדינות דומות, לדוגמה: ברזיל והודו? (לא בדקתי) Tzafrir - שיחה 15:22, 8 במרץ 2020 (IST)
נראה לך סביר שבמדינת ישראל, כל האזרחים תושבי מרכז ירושלים לא יוכלו להצביע לכנסת? זה הגיוני? עקרון בסיס בדמוקרטיה הוא זכות ההצבעה. אם דמוקרטיה שאסור להצביע בה נראיית לך עניין שגרתי, אז אסביר מחדש: 77.126.14.80 16:38, 8 במרץ 2020 (IST)

העיקרון הבסיסי ביותר בדמוקרטיה הוא הזכות של כל אזרח, תושב המדינה (לא כזה שגר שנים רבות מחוץ לארץ) להצביע בבחירות לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת. ארצות הברית של אמריקה נחשבת לדמוקרטיה לדוגמה. אלא שדווקא בה ישנם לא מעט אזרחים, תושבי המדינה, שמאז שנת 1801, נשללה מהם זכות ההצבעה לכול בית מחוקקים שהוא - פדרלי או של מדינת משנה. כמו כן, במשך 160 שנה נאסר עליהם להצביע גם לרשות המבצעת הפדרלית. אלו הם האזרחים תושבי עיר הבירה - וושינגטון די. סי.. עיר זו כפופה ישירות לקונגרס ארצות הברית. זאת בניגוד ליתר ערי ארצות הברית, שכל אחת מהן כפופה למדינת המשנה בה היא יושבת. בארצות הברית, הבחירות לקונגרס, כמו גם לסנאט – שני בתי המחוקקים של הפדרציה – נעשות דרך מדינות המשנה. ומכיוון שהעיר וושינגטון אינה כפופה לשום מדינת משנה, תושביה לא מיוצגים בשום בית מחוקקים אמריקני, לרבות זה שראש העירייה שלהם כפוף לו. בכך למעשה מופלים תושבי העיר וושינגטון לרעה על פני שאר אזרחי ארצות הברית. זאת ועוד, עד שנת 1961, גם כל חבר האלקטורים הבוחר את נשיא ארצות הברית ואת סגנו - הרשות המבצעת הפדרלית - היו רק נציגי מדינות משנה. תושבי העיר וושינגטון מצביעים רק לראשות העירייה שלהם ולמועצת העירייה שלהם.

77.126.14.80 16:38, 8 במרץ 2020 (IST)

כמה הערות: (1) לא אהבתי את הניסוח החד-משמעי "העיקרון הבסיסי ביותר בדמוקרטיה הוא...". למה דווקא זהו העיקרון הכי בסיסי? צריך להיות "מעקרונות היסוד". (2) הסוגריים "(לא כזה שגר שנים רבות מחוץ לארץ)" מסורבלות ביותר - ניתן לוותר. (3) "ארצות הברית של אמריקה נחשבת לדמוקרטיה לדוגמה" - "של אמריקה" הוא ניסוח מיושן, ולא אהבתי את האמירה שהיא "נחשבת לדמוקרטיה לדוגמה". צריך מקור לזה, וניסוח קצת יותר חד-משמעי שניתן להוכיח ולעמוד מאחוריו. (4) באופן כללי כל הנימה בקטע מרגישה קצת מוטית. בסך הכול הוא בא להציג עובדות, אבל עדיין. (5) איך הקטע מתיישב עם ערך זה (אנ')? ייתכן שהוא היה נכון רק עד 1961? --תומר - שיחה 20:58, 11 באפריל 2020 (IDT)
ב1961 נגמרה הבעיה עם האלקטורים לנשיא. הבעיה עם בתי המחוקקים טרם הוסדרה. 77.126.93.106 23:54, 11 באפריל 2020 (IDT)

קולומבוס לא גילה שהוא גילה את אמריקהעריכה

קולומבוס גילה את אמריקה. אבל הוא לא גילה, שהוא גילה את אמריקה. בן זמנו אמריגו וספוצ'י היה הראשוןן שהבין שקולומבוס הגיע ליבשת חדשה. תרבות המערב לא הייתה מודעת לקיום אמריקה, למרות שאירופאים כבר ביקרו בה קודם לכן. הויקינגים יושבי גרינלנד הגיעו מספר פעמים לחוף המזרחי של קנדה, אלא שהם לא מצאו טעם או משאבים להמשיך ולבקר בה. בסופו של דבר, גם התיישבות הוויקינגים בגרינלנד, עצמה, חרבה. האינואיטים הגרינלנדים של העת החדשה מקבלים מממשלת קנדה זכויות של עם ילידי בגרינלנד. זאת למרות שהם תפסו שם את מקומם של הוויקינגים.

77.126.14.80 11:01, 2 במרץ 2020 (IST)

"תרבות המערב" זה לא המושג הנכון כאן (אלא "אנשי העולם הישן"). כמו"כ רצוי להזכיר שהעמים הילידיים הגיעו לאמריקה אלפי שנים לפני הוויקינגים (שלא יהיה אירופו-צנטרי מדי). Ronam20 - שיחה 15:03, 3 במרץ 2020 (IST)
העמים ה"ילידיים" הגיעו לאמריקה מהכיוון השני. דרך קמצ'טקה. קמצ'טקה נמצאת בעולם הישן, אך ממש לא בתרבות המערב. 77.126.14.80 16:14, 3 במרץ 2020 (IST)
תרבות המערב הוא המונח הנכון כאן. ערכתי קצת בשביל הבהירות. Reuveny - שיחה 09:34, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

מדוע המילה "רובע" דומה למילה "רבע"?עריכה

המילה "רובע", פירושה, על פי רוב, הוא חלק גדול מעיר או צבר שכונות. בשפות רבות (למשל עברית, אנגלית, גרמנית וצרפתית), מילה זו דומה למילה "רֶבַע". ישנה תפישה שגויה, על פיה הקשר בין המילים "רובע" ו"רבע" נובע מכך שבעיר העתיקה של ירושלים, יש בעת החדשה ארבעה רבעים (הרובע היהודי, הנוצרי, הארמני והמוסלמי). תפישה שגויה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שעד 1967 היה בעיר העתיקה רובע נוסף – הרובע המוגרבי. גם לא עם העובדה שרובעי העיר העתיקה של ירושלים בעת החדשה התגבשו רק במאה ה-19, אחרי שהמילה "רובע" השתרשה כבר בשפות רבות. כדי להתחקות אחר מקור המילה יש לגשת לרחוב "קארדו מקסימוס" פינת "דקומנוס" בערים עתיקות רבות, שהיו קיימות בתקופת האימפריה הרומית (למשל ירושלים). הרומאים נהגו לחלק ערים לארבע שכונות בעזרת סלילת שני רחובות ראשיים בעלי שמות אלו.

77.125.68.114 17:58, 29 בפברואר 2020 (IST)

בגרמנית המילה זהה – Viertel. מה המקור לקביעה שהמקור הוא בתקופה הרומית? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 18:01, 1 במרץ 2020 (IST)
תודה לגבי העדכון על הגרמנית. הוספתי זאת לקטע. ולגבי מקור הידיעה, זה מה שכתוב בערך רובע. 77.126.14.80 11:02, 2 במרץ 2020 (IST)
לגבי מקור הקביעה, אמנם כך כתוב בערך, אבל גם בערך שלנו וגם בערכים בשפות המקבילות, אבל המקורות בעברית שם הם מאתרים של מורי דרך. לא מאתרים בלשניים. בצרפתית, המושג מחולק על שני ערכים שונים, ואני לא ממש מבין למה. אולי בגלל שמקובל להשתמש בצרפתית במילה "רובע" במקום במילה "שכונה". בכול מקרה, באחד הערכים האלו, אין מקורות ואילו בשני, אני לא בטוח שהמקורות דנים באטימולוגיה. באנגלית יש ערך שמקביל לאחד הערכים בצרפתית, מבחינת הקישוריות. אבל התוכן כמו זה המקושר לעברי. אין שם מקורות. בקיצור, או שתופשים דובר צרפתית כבד, כדי לברר לעומק, או שמחפשים פתרון אחר. אפשר גם לשחק ראש קטן... 77.126.14.80 12:16, 2 במרץ 2020 (IST)
טוב... גיליתי שכבר היה פעם דיון בהצעה די דומה להצעה הזו. אפשר למצוא קטע די דומה לקטע הזה במדור "הידעת" של פורום בלשנות. 77.126.14.80 08:19, 4 במרץ 2020 (IST)
תוכל לקשר לדיון שהיה, או לפחות לקטע בפורטל בלשנות? זה עשוי לקצר הליכים בנוגע לדיון פה. חמויישֶה - שיחה 09:26, 4 במרץ 2020 (IST)
פורטל:בלשנות/הידעת?/83. בבקשה. 77.126.14.80 16:59, 5 במרץ 2020 (IST)
תודה. אני   בעד. חמויישֶה - שיחה 11:02, 24 במאי 2020 (IDT)
בסופו של דבר, נשארנו עם אותה סיבה: המילה "רובע" דומה למילה "רבע", כי בעבר חילקו הרומאים ערים לארבעה חלקים (על ידי שני רחובות ראשיים שחצו אותם לאורך ולרוחב), כך שכל חלק כזה, רובע, היה גם רבע מהעיר כולה. מה זה משנה אם זה תואם את מצב העיר העתיקה בירושלים בתקופה כלשהי או לא? אביתר ג'שיחה • 12:02, 8 בנובמבר 2020 (IST)

תאריך לידתו של גאוסעריכה

קרל פרידריך גאוס, אחד המתמטיקאים המפורסמים בהיסטוריה, נולד בסקסוניה התחתונה למשפחת פועלים ענייה. אמו לא תיעדה את תאריך לידתו, אך זכרה שנולד ביום רביעי, שמונה ימים לפני חג העלייה, שמצוין 39 ימים לפני חג הפסחא. אלא שתאריכו של חג הפסחא אינו קבוע. הוא נחוג ביום ראשון של ירח מלא, שאחרי יום השוויון האביבי. גאוס, שהיה ילד פלא, ופורסמו סיפורים ואגדות רבים על היכולות המתמטיקאיות שהיו לו כבר כפעוט וכתלמיד בית ספר יסודי (כמו הטענה לפיה בגיל שבע הוא גילה לבד מהו טור חשבוני ומהי הנוסחה לסיכום מהיר שלו), פתר את חידת תאריך לידתו רק בבחרותו. הוא מצא את תאריך חג הפסחא, ופיתח שיטות לחשב את מועדי חג העלייה בעבר ובעתיד.

77.125.68.114 18:54, 28 בפברואר 2020 (IST)

נחמד. צריך מקור. תומר - שיחה 19:47, 28 במרץ 2020 (IDT)
המקורות בערך על גאוס. תודה. 77.126.68.96 20:29, 28 במרץ 2020 (IDT)

רואנדה היא אחת המדינות השוויוניות בעולם מבחינה מגדריתעריכה

אחת המדינות שבהן מעמד האישה הוא הגבוה בעולם בעולם היא רואנדה. לפני רצח העם ברואנדה, הייתה זו החברה שבה נשים היו נחותות בזכויותיהן ביחס לגברים. אישה נשואה נדרשה, למשל, להביא אישור מבעלה כדי לפתוח חשבון בנק. אולם ברצח העם נרצחו בעיקר גברים. גברים רבים אחרים ברחו מהמדינה כפליטים או הצטרפו למליציות שנלחמו במלחמת האזרחים. כך לא נשארה לנשים ברירה אלא למלא את מקום הגברים בתפקידים רבים, ולקבל החלטות בלעדיהם. הדבר דומה לקידום מעמד האישה בעולם המערבי, בעת שהגברים גויסו לצבאות, בעת מלחמת העולם הראשונה והשנייה.

77.125.68.114 22:29, 27 בפברואר 2020 (IST)

מה מקור הקביעה שמעמד הנשים גבוה ברואנדה? אני לא חושב שזה נתון שאפשר למדוד. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 18:03, 1 במרץ 2020 (IST)
מעמד הנשים ברואנדה גבוה גם מבחינת שוויון הזכויות המחוקק בחוקים וגם מבחינת ההגשמה העצמית בתפקידים בכירים. כל זאת ביחס להרבה מדינות בעולם. כך כתוב בערך. כך גם סופר בסרט התעודה שראיתי. אישית, לא ביקרתי בשום מקום קרוב בכלל לרואנדה. המקום הכי דרומי בו הייתי בחיי היה שרם-א-שייך, בסיני. 77.126.14.80 12:30, 2 במרץ 2020 (IST)

מערות הנטיפים המוחבאות מהציבורעריכה

מערת אבשלום היא מערת הנטיפים היחידה בישראל, הפתוחה לביקור הציבור הרחב. מגיעים אליה כ-200,000 מבקרים בשנה. זאת למרות שהעיר הקרובה אליה ביותר היא העיר הקטנה, בית שמש <חדש>שהיא מחוץ לכל מקום יישוב</חדש>, ולמרות שאין תחבורה ציבורית אל המערה. בתוך שטח שיפוט עיריית ירושלים באזור התעשייה עטרות, מצויה מערת נטיפים גדולה יותר ממערת אבשלום. אל שכונה נידחת זו (השכונה הרחוקה ביותר ממרכז העיר) ניתן להגיע בתחבורה ציבורית. מי שיודע איפה לחפש את פתח המערה הצנוע, ומביא עמו ציוד סנפלינג, יכול לבקר בה. מערת נטיפים נוספת, מצויה אפילו באזור מרכזי ונגיש יותר לציבור – בלב שכונת דניה, בחיפה. מי שחפץ לבקר בה, צריך לנחש איזה ממכסי מערכת הביוב בעיר, הוא מכסה מזויף, ותחתיו מוצפנת המערה. ראש העיר דאז, אבא חושי, החביא את המערה מעין הציבור, כדי להגן עליה. העירייה גם קנתה את המגרשים מעל המערה, כדי לוודא, שלא תתבצע בנייה מעליה, שתקלקל אותה.

77.125.105.248 16:07, 13 בפברואר 2020 (IST)

על מה זה מסתמך? Ronam20 - שיחה 16:49, 13 בפברואר 2020 (IST)
על סמך המקורות של הערך מערת נטיפים. 77.125.105.248 17:49, 13 בפברואר 2020 (IST)
אני מתנגד לקטע בגלל ניסוח לא תקין. אין שום הצפנה של המערה. בסך הכל העירייה פעלה באופן שנראה לה נכון וסגרה את השטח לציבור באופן שנראה לה. המערה ידועה - עובדה שכתבו עליה בעיתון. גילגמש שיחה 17:53, 13 בפברואר 2020 (IST)
כתבו בעיתון עשרות שנים אחרי ההצפנה, כשהסוד התגלה. בכול מקרה, אתה מוזמן להציע נוסח אחר. 77.125.105.248 18:29, 13 בפברואר 2020 (IST)
טוב. החלפתי את "בכוונה תחילה" ל"כדי להגן עליה". 77.125.68.114 18:26, 29 בפברואר 2020 (IST)
הקטע חביב אבל לא מועיל כל כך כי הוא לא מפנה לערכים רלוונטיים חוץ ממערת אבשלום. כמה הערות: יש בארץ עשרות או מאות מערות נטיפים וכמעט כולן סגורות לציבור, לא משנה אם בתוך ערים או מחוץ. יש בתוך הערים הגדולות גם אתרים רבים נוספים בעלי עניין שסגורים לציבור. בנוסף, שכונת דניה בחיפה ממש לא נמצאת במקום מרכזי בעיר, ומנגד בית שמש היא לא קטנה כל כך ומערה שנמצאת בין ת"א לירושלים היא לא בדיוק נידחת. Reuveny - שיחה 09:30, 5 בספטמבר 2020 (IDT)
לענ"ד אין מה לעודד פעילות לכניסה למערות הללו. אין בזה שום מידע אנציקלופדי, וויקיפדיה אינה ויקימסע. Shannen - שיחה 13:05, 5 בספטמבר 2020 (IDT)
קטעי "הידעת" אכן נועדו לעודד אנשים לקרוא ערכים בויקיפדיה. הם לא נועדו להיות רק נחמדים, ולא נועדו לעודד אנשים לקום מהמחשב וללמוד דברים בכוחות עצמם. בטח לא להתפלח למתחמים סגורים לציבור. לכן אשמח להצעות לאופן שיפור קטע זה. תודה. 77.126.132.183 16:37, 5 בספטמבר 2020 (IDT)
הנושא מעניין מאוד וישנן כמה מערות כאלו (היו כמה כתבות על כך בתקופה האחרונה) אך נדרש לטעמי שיפור בניסוח לניסוח אנציקלופדי יותר. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 16:39, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

נקי זה יפה?!עריכה

היהלום יקר יותר מאבני חן אחרות, בעיקר בגלל מוסכמות חברתיות (שחלקן נובע משיווק חכם וויסות שוק חכם, שביצע קרטל היהלומים דה בירס במשך עשרות שנים). גם דירוג המחיר בין היהלומים עצמם, נובע ממוסכמות. ישנן מוסכמות לשקלול גורמים כמו גודל היהלום (קרט) וניקיונו הפנימי. היהלומים הטבעיים נוצרו בשכבות קרקע עמוקות בהרבה מכל אבן יקרה אחרת. חומרים אחרים, שנלכדו בתוך יהלומים, הם למעשה, דגימות קרקע משכבות עמוקות מאוד, שספק אם יש דרך אחרת לדגום, ולכן חומרים אלו מעניינים מאוד את הגאולוגים. לעומתם, מלטשי היהלומים רואים בהם לכלוך, ומסלקים אותם מהיהלומים. הניקוי מתבצע על ידי חלוקת היהלום הגדול וה"מלוכלך" למספר יהלומים קטנים, שכל אחד מהם גובל במקום בו היה קודם ה"לכלוך".

77.125.105.248 08:56, 12 בפברואר 2020 (IST)

נחמד. לדעתי חסרה בקטע ההשפעה המלאכותית של דה בירס על הצע וביקוש, שהביאה להאמרת מחיר היהלומים במאה ה-20 (שעד אז היו הרבה פחות יקרים או פופולאריים). המידע על ה"לכלוך" מעניין. לדעתי הוא מחזיק קטע לבד, וגם עניין מחיר היהלומים (עם הרחבה שאינני בקיא מספיק בשביל לכתוב אותה) מחזיק קטע לבד. חמויישֶה - שיחה 11:35, 12 בפברואר 2020 (IST)
 
Garnet inclusion in diamond.jpg
ככה בסדר? 77.125.105.248 15:11, 13 בפברואר 2020 (IST)
אגב, האם כדאי להחליף את התמונה לכזו של יהלום עם "לכלוך"? 77.125.105.248 15:12, 13 בפברואר 2020 (IST)
אני מסכים עם חמויישה, זה נראה כאילו מסתתרים כאן שני הידעת שונים שכדאי לשקול לפצל. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 16:13, 13 בפברואר 2020 (IST)
חשבתי שהוא ביקש להוסיף, אז הוספתי. הוספתי את הפסוקית "(שחלקן נובע משיווק חכם וויסוט שוק חכם, במשך מאות שנים, שביצע קרטל היהלומים, דה בירס)". לפני ההיערה שלו, קרטל די בירס לא הוזכר בקטע. בכול מקרה, מבחינתי, שתי האפשרויות מתקבלות. אפשר להזכיר ואפשר לא להזכיר. 77.125.105.248 16:38, 13 בפברואר 2020 (IST)
אפשר לפצל ואפשר להשאיר ככה. בכל אופן מעניין. לא ראיתי בערך יהלום אזכור לנושא הלכלוך - מה המקור לכך? וכן, עדיף תמונה של יהלום עם לכלוך. תומר - שיחה 18:39, 31 במרץ 2020 (IDT)
אזכור לנושא הלכלוך, אפשר למצוא בקלות בגוגל. גם בסדרה התיעודית "הסברים", בנטפליקס, בפרק על היהלומים. בלי קשר, כנראה שיש לי כאן טעות. שבירת היהלום לשניים משתלמת כשיש בו סדק גדול. אבל לא מצאתי ממש תימוכין לכדאיות שבירה בגלל לכלוכים. לכלוכים גורמים ליהלום להישלח לתעשייה במקום לצורף, או שגורמים לצורף לתכנן את התכשיט כך שחלקי הזהב שבו יסתירו את הלכלוך. 77.126.68.96 22:22, 6 באפריל 2020 (IDT)
הכנסתי התיקונים.77.126.93.106 00:17, 12 באפריל 2020 (IDT)

העלייה הראשונה לא הייתה העלייה הראשונהעריכה

"העלייה הראשונה" היא גל עליית יהודים לארץ ישראל העות'מאנית, משנת תרמ"ב (1881), עד שנת תרס"ד (1904), שהגיע בעיקר ממזרח אירופה ותימן. מקובל לראות בגל עליה זה את ראשית הציונות. אולם, היו גלי עלייה קודם ל"עלייה הראשונה", והייתה גם עשייה ציונית, קודם לכן. שכונת מחנה ישראל, לדוגמה, שהיא השכונה היהודית השנייה מחוץ לחומות ירושלים, נבנתה בשנת 1865, בעקבות גל עליה ממרוקו. בית הספר החקלאי, מקווה ישראל, נוסד בשנת 1870. ייסוד המושבה העברית, פתח תקווה, בידי יואל משה סלומון ועוד אנשי "היישוב הישן", החל, כמתועד בבלדה של יורם טהר לב ושלום חנוך, "בבוקר לח בשנת ה'תרל"ח" (1878). גם מפעל תחיית הלשון העברית לא המתין לאנשי "העלייה הראשונה". אמנם אליעזר בן יהודה עלה בשנת 1881. אבל הוא עלה עשרות שנים אחרי ייסוד עיתונות בעבריתעיתונים "הלבנון" ו"חבצלת") ובית ספר עברי (בית הספר לבנות אוולינה דה רוטשילד) בארץ ישראל.

77.127.49.22 13:12, 7 בפברואר 2020 (IST)

  • תחיית השפה העברית החלה בעיקרה באירופה בסוף המאה ה־18 אבל הייתה על אש קטנה עד סוף המאה ה־19. אולי להפריד את זה לקטע נפרד? מה דעתכם?
  • רוב מייסדי פתח תקווה עלו ממזרח אירופה בשנים או עשרות השנים שלפניכן.
  • היו כמה נסיונות התיישבות מחוץ לצפת שבעיקרם לא החזיקו מעמד במהלך המאה ה־19.
Tzafrir - שיחה 15:31, 7 בפברואר 2020 (IST)
  • תחיית השפה העברית החלה בעיקרה באירופה בסוף המאה ה־18 אבל הייתה על אש קטנה עד סוף המאה ה־19. אולי להפריד את זה לקטע נפרד? מה דעתכם?
    • נכון. בן יהודה כתב בעיתונות העברית האירופאית עוד לפני זמן העלייה הראשונה. אבל זה לא חד מספיק. בכול מקרה, תחיית השפה היא חלק חשוב מאוד מהציונות. חבל להפריד.
  • רוב מייסדי פתח תקווה עלו ממזרח אירופה בשנים או עשרות השנים שלפניכן.
    • נכון. אלא שמשום מה הם נקראו "היישוב הישן". האם אפשר לצרף זאת בקלות לקטע? כל העלייה הזו וההקמה הזו קדמה לעליה הראשונה. אבל כבר הזכרנו גל עלייה קודם לעלייה הראשונה. מה שחשוב בדוגמה הזו זה שהיא קשורה בהקמת יישוב חקלאי יהודי, לפני העלייה הראשונה.
  • היו כמה נסיונות התיישבות מחוץ לצפת שבעיקרם לא החזיקו מעמד במהלך המאה ה־19.
    • יש עוד מיליון דוגמאות. חשבתי לתת את השלוש הטובות ביותר. 185.80.221.109 15:43, 7 בפברואר 2020 (IST)
רגע, הערך עליות בשנים 1700–1881 מונה לא מעט גלי עליה לפני העליה הראשונה. צירפתי קישורית אליו. 185.80.221.109 15:51, 7 בפברואר 2020 (IST)

מאובנים ושלמותםעריכה

בתחילת דרכו, נשען חקר האבולוציה על השוואת מדידות נראות לעין של יצורים חיים ומאובנים - בעיקר עצמות מאובנות. הבעיה בשיטה זו היא שהתאבנות של בעל חיים היא אירוע נדיר ביותר, מכיון שרוב עצמות בעלי החיים אינן מתאבנות אחרי מותם, אלא מתפוררות ונעלמות עם הזמן. כתוצאה מכך, אוסף המאובנים המצוי בידי המדענים אינו מציג תמונה שלמה של כל המינים שנכחדו, אלא רק של מינים שעצמותיהם מתאבנות בקלות יחסית, כך שנמצאו שלדים מאובנים רבים ושלמים שלהם. חקר האבולוציה מביא את הפלאונטולוגים לחפש עדויות גם למינים נכחדים שנמצאו מעט מאוד שלדים מאובנים שלהם, או שנמצאו שלדים שאינם שלמים (אם כי רבות מהעצמות שלא השתמרו, ניתנות לשחזור על פי העצמות הסימטריות להן, שכן השתמרו). לדוגמה, גילוי השלד המאובן "לוסי", שסווג כפרט מהמין אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, נחשב להצלחה גדולה למרות שמשלד זה השתמרו רק כ-40% מחומר העצמות. התפתחות הביולוגיה המולקולרית, ובפרט שיטות מיצוי DNA ממאובנים, והשוואת רצפי הקודוני DNA, נתנה לחקר האבולוציה כלי חזק מאוד. כיום, גם מציאת חלק קטנטן של עצם, עשוי להוות תגלית חשובה. כך התגלה האדם הדניסובי, על פי שן בודדת של זכר זקן, וחלקיק עצם זרת יחיד של נקבה צעירה.

77.125.5.151 12:56, 8 בפברואר 2017 (IST) מקצה שיפורים 77.127.15.149 17:22, 4 בפברואר 2020 (IST)

שיפרתי את הניסוח. הרחבתי את העיקר, והסרתי פרטים טפלים.77.127.49.22 11:55, 7 בפברואר 2020 (IST)
צריך למקד את הקטע, כרגע אני לא מבין מה הוא מנסה להגיד. אם האמירה היא שהפלאוגנטיקה פותרת את בעיות ההשתמרות של מאובנים אז זה לא נכון. Reuveny - שיחה 09:44, 5 בספטמבר 2020 (IDT)
הקטע מנסה לומר שהמדע מצליח להסיק מסקנות רבות ממידע מועט, ושזה יפה. איך אתה מציע לשפר את הקטע? 77.126.132.183 16:31, 5 בספטמבר 2020 (IDT)
ערכתי לנוסח יותר קוהרנטי, מקווה שזה בסדר. בברכה, איתמראשפר - שיחה 18:45, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

פסאודוגנים כראיה לאב קדמון משותף לאדם ולקוףעריכה

ברצף הגנום של יצורים שונים, ישנם גנים המקודדים ליצירת חלבונים. במהלך האבולוציה, עקב שכפול גנים לא מדוייק, נוצרו שגיאות שונות בגנום. שגיאות אלה הביאו ליצירת מוטציות שונות, ואף לקיומם של גנים שאינם מקודדים ליצירת חלבון כלשהו, הנקראים פסאודוגנים. דוגמה לכך היא הגן של גולונולאקטון אוקסידאז, האנזים האחרון בשרשרת הייצור של ויטמין C בגוף. גן זה קיים ותקין במרבית החולייתנים, אבל בכל מיני ההומינואידים שנבדקו עד היום, כולל האדם, הוא איננו מצליח להתבטא עקב מוטציה של הזזת מסגרת הקריאה. כתוצאה מפגם גנטי זה - האדם והקופים אינם יכולים לייצר ויטמין C בעצמם, והם יחלו ואף ימותו מצפדינה, אלא אם יקבלו אותו במזונם. ההסבר היחיד לכך אשר התקבל בקונצנזוס מדעי, הוא שהאדם והקוף ירשו את אותה אותה מוטציה שהתרחשה באב הקדמון המשותף שלהם לפני עשרות מיליוני שנה.

אני מעט חלוד אחרי כמה שנים ללא עריכה משמעותית... מקווה שזה עומד בסטנדרט • צור סופרשיחה • 15:53, 20 בדצמבר 2019 (IST)

הניסוח מעט מטעה. לא כל גן תקין מקודד לחלבון. יש גנים שמקודדים לאר אן איי שאכן מקודד לחלבון. אולם יש גנים שמקודדים לאר אן איי קטליטי, לאר אן איי שמשמש כסגנל, ואולי לעוד דברים. חוץ מזה יש בגנום גם אזורי רווחים בין הגנים ויש עוד דברים. פסאבדו גן הוא גן, שמבחינה תחבירית, נראה כמקודד לגן, אך הוא אינו מקודד לשום דבר. לא רק שאינו מקודד לחלבון. הוא ממש מקודד לשום דבר.
פסבדו גן הוא גן שהתנוון. במקרה של הפרימטים, הגן לוויטמין סי התנוון כי לא היה לחץ ברירה טבעית על תקינותו, כי אנחנו ממילא אוכלים את פרי העץ. 91.199.94.96 12:28, 26 בדצמבר 2019 (IST)
גם לא מדוייק לכתוב “שגיאות אלו הביאו מוטציות”. השגיאות הן המוטציות עצמן. לא משהו שמביא אותן. 91.199.94.96 12:31, 26 בדצמבר 2019 (IST)
עכשיו כשהוספת לכותרת את המילים "כראיה לאב קדמון משותף לאדם ולקוף", אני מציע לדחות את הקטע כליל. הרעיון לפיו יש אב קדמון משותף לאדם ולקוף הוא רעיון מאוד מוכר, שאינו מפתיע איש, ולכן אין לו מקום במדור "הידעת". (וזה בלי קשר לעובדה שאני חושב שהרעיון נכון מאוד, ובלי קשר לזה, שיש לרעיון ראיות חזקות בהרבה מאשר אתר בודד בגנום). אם זו הפואנטה של הקטע, אז הקטע מיותר לחלוטין. 77.125.125.155 21:11, 28 בדצמבר 2019 (IST)

אני מציע:

כאשר בני אדם אינם אוכלים כלל פירות וירקות למשך תקופה ארוכה, הם לא מקבלים ויטמין סי במזונם, וכתוצאה מזה חולים במחלת הצפדינה. אולם כל מי שגידל כלב או חתול יודע, שתפריטן של חיות אלו מצומצם מתפריטו של האדם. הן אינן אוכלות כלל פירות וירקות, ולמרות זאת, בריאותן תקינה. זאת משום, שכמרבית החולייתנים, לכלבים ולחתולים יש בכבד חלבון בשם GULO, שמייצר ויטמין סי. יתרה מזאת, בחומר התורשתי של האדם יש אזור, שרצף הקודונים בו דומה מאוד לרצף הקודונים, שבגן, המקודד לGULO. אולם בגנום האדם, אזור זה אינו מקודד לשום דבר. אחד מאבותיו הקדמונים של האדם עבר מוטציה, שהוציאה את הגן הזה מכלל פעולה. דהיינו, הפכה אותו לפסאודוגן. מאז אנו חייבים לאכול פירות וירקות.

2.52.76.73 13:59, 26 בדצמבר 2019 (IST)

כיוון מעניין, אם-כי יש לי כמה הסתייגויות:
  1. ניתן להתווכח על מידת הרלוונטיות של השוואת האדם (הומנואיד) אל מול טורפים מבוייתים. לכן ההשוואה הזו בעיני מחלישה את האימפקט של הקטע.
  2. ההסבר על ה-GOLO מנוסח בצורה מבלבלת בעיני, ולא מוסיף לקטע כפי שהוא כרגע.
  3. הושמט ה-"עוקץ" המרכזי בעיני - הפסאודוגן המדובר כראיה לקרבה המשפחתית בין האדם לקוף.
צור סופרשיחה • 00:06, 28 בדצמבר 2019 (IST)
ההשוואה ליונקים אחרים רלוונטית מאוד. הרי בכלל מדובר על משהו משותף לכול החולייתנים. חוץ מזה, הרעיון לפיו לאדם ולקוף יש אב קדמון משותף, לא מפתיע איש, ולא רלוונטי למדור "הידעת". נ.ב. גם לשרקנים אין GULO וגם הם צריכים ויטמין C. 77.125.125.155 21:03, 28 בדצמבר 2019 (IST)
  נגד. לא מעניין מספיק ל"הידעת". חמויישֶה - שיחה 11:46, 13 בינואר 2020 (IST)

יום שישי ה-13עריכה

לקראת יום שישי ה-13 השני ב-2019, ב13 בדצמבר

אמונה טפלה נפוצה בתרבות המערבית גורסת שיום שישי ה-13 הוא יום של מזל רע. החשש הלא-רציונלי מפני יום זה אף מוגדר מדעית כ"טריסקאיידקפוביה" (Triskaidekaphobia), "פחד משלוש עשרה". בכל שנה ישנו לפחות יום שישי אחד כזה, ולעיתים גם שניים או שלושה. עם זאת, אמונה זו אינה שווה בכל התרבויות המערביות. בתרבות ההיספנית שמור מעמד זה ליום שלישי ה-13; גם בתרבות היוונית נחשב תאריך זה למועד של מזל רע, ובכלל נחשבים ימי שלישי בתרבות היוונית לימים חסרי מזל, בין השאר משום שקונסטנטינופול נפלה בידי הצלבנים במהלך מסע הצלב הרביעי ביום שלישי, 13 באפריל 1204, ונכבשה בידי העות'מאנים ביום שלישי, 29 במאי 1453. באיטליה מייחסים חוסר מזל דווקא ליום שישי ה-17. ייתכן שמקורה של אמונה זו בספרות הרומיות המציינות את המספר, XVII. שינוי סדר האותיות יוצר את המילה VIXI, שמשמעותה "חָיִיתִי", בעבר, כלומר מוות בהווה. כמה סרטי אימה אמריקאיים שבכותרתם מופיע "יום שישי ה-13", שונו בתרגום לאיטלקית ל"יום שישי ה-17".

מקור: הערך באנגלית. קלונימוס - שיחה 21:12, 17 בספטמבר 2019 (IDT)

  בעד שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 20:49, 26 בספטמבר 2019 (IDT)
זה נושא טוב לקטע "הידעת". רק צריך להפוך את הקטע לקולח יותר. צריך גם לבדוק אם אין קטע על נושא זה. נדמה לי שיש כזה קטע. לא בטוח. חוץ מזה, נדמה לי שירושלים הצלבנית נפלה לידי סלח א-דין ביום שישי השלוש עשרה. 77.127.60.4 20:17, 29 בספטמבר 2019 (IDT)
יש את תבנית:הידעת? 152. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 15:25, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

U ו-W, אותיות שנוספו לאלפבית הלטיניעריכה

עד ימי הביניים לא שימשו באלפבית הלטיני האותיות U ו-W. האות V שסימנה את עיצור ה-V, סימנה גם את תנועת ה-U, והכפלתה של האות הנ"ל (כלומר, VV) סימנה את העיצור W (באותה דרך שבה בכתב העברי המודרני, משתמשים בהכפלת האות ו, "וו", כדי לסמן W במילים לועזיות). זמן רב לאחר המצאת הדפוס, בעת שכבר שימשו האותיות U ו-W בכתב יד, עדיין העדיפו בתי הדפוס שלא להשתמש בהן, ולסמנן באמצעות האות V, על מנת לחסוך בגלופות. מעניין לציין כי גם בעברית (לאחר שפסקה מלהיות אבג'ד), משמשת האות ו הן כדי לסמן את העיצור V והן כאם קריאה לתנועת U. זאת, משום ששתי מערכות הכתב, הן הלטינית והן העברית, מקורן בכתב הפיניקי, שבו שימשה האות וַאוּ בשני התפקידים. ואו התגלגלה לעברית כאות ו, וללטינית כמקורן של האותיות U, V ו-W.

דברים שלא שיבצתי בקטע, כדי שלא להעמיס עליו:

  • צורת האות W, מרמזת על מקורהּ הצורני: הכפלת האות V
  • שמה האנגלי של האות W, דאבליו, "U כפולה", בעוד שצורתה הרישית היא כצורת V כפולה, מרמזת על הקשר בין V ל-U
  • W רישית דומה ל-V כפולה, אך W קטנה דומה ל-U כפולה; מה ששוב מרמז על הקשר הנ"ל בין U ל-V
  • שם המותג Bulgari נכתב כ-BVLGARI (אנ'), מה שמשמר את צורת הכתיבה הארכאית של U כ-V

בברכה, אביתר ג'שיחה • 13:47, 28 באוגוסט 2019 (IDT)

  • גם J לא קיימת בא״ב הלטיני המקורי.
  • וגם לא אותיות קטנות.
  • w נכתבת במקרים רבים כ-u כפולה ולא כ-v כפולה.
  • האות ו’ סימלה בעברית במקור דווקא את הצליל של w אנגלית.
Tzafrir - שיחה 16:09, 28 באוגוסט 2019 (IDT)
  • בשום מקום לא כתבתי שאני מתייחס לאותיות היחידות שנוספו לאלפבית הלטיני. התייחסתי לאותיות מסוימות שנוספו, ולאחרות לא.
  • כפי שכתבתי למעלה, W נכתבת לעיתים כ-V כפולה (בכתב רישי ולעיתים גם בכתב קטן) ולעתים כ-U כפולה (בכתב קטן בלבד); זה אחד מהדברים שמרמזים על הקשר שיש בין ה-U ל-V ועל היסטוריה של האותיות U ו-W.
  • אכן, ו' נהגתה בעבר כ-W, אך כפי שניתן לראות, התייחסתי בקטע לתקופה שלאחר הוספת אמות הקריאה לעברית - "לאחר שפסקה מלהיות אבג'ד"; בתקופה זו החלו להשתמש בו' כאם קריאה לתנועת U, וכסימן לעיצור: בתחילה W ויותר מאוחר V; לא רציתי להכביר במידע בקטע ורק ציינתי לתואם בין העברית לאנגלית שבשתיהן, בתקופה מסוימת, אות אחת סימנה גם את העצור V וגם את התנועה U; זה מה שעניין אותי מלכתחילה דווקא באותיות הללו. אביתר ג'שיחה • 14:05, 1 בספטמבר 2019 (IDT)
הרבה אותיות נוספו או הוחסרו בתקופות אלו או אחרות. באנגלית תיכונה, למשל, היו שתי אותיות, שאחת מהן שמשה במקום אחד הפונים שמיוצג בTH והשניה שימשה במקום הפונים השני שמיוצג בצירוף אותיות אלו. 77.126.12.107 11:02, 30 באוגוסט 2019 (IDT)
ראה למעלה; בשום מקום לא כתבתי אחרת. התייחסתי לשינוי מסוים, שיש בו עניין, שאירע באלפבית הלטיני. לשינויים אחרים, מעניינים ככל שיהיו, לא התייחסתי. אביתר ג'שיחה • 14:05, 1 בספטמבר 2019 (IDT)
יש כאן חומר לקטע ״הידעת״. אבל צריך לנסח את הקטע אחרת. צריך להתחיל מהמצב בעברית המודרנית, שבה האות ו׳ מחקה את הu, o, v, וגם את הw. בהמשך להסביר שגם באלפבית הלטיני, פעם רוב האותיות האלו יוצגו באות בודדת. 80.230.69.206 22:30, 27 בנובמבר 2019 (IST)
מנסה לנסח מחדש:

בעבר, מערכת הכתב העברי הייתה אבג'ד, כלומר מערכת כתב עיצורית. לא היה ייצוג בכתב העברי לתנועות, וכל האותיות סימנו עיצורים בלבד. ככל הנראה, בתקופה זו סימנה האות וי"ו את העיצור W (כפי שמשתקף בהגיית העברית בקרב עולי יהדות תימן, וכמקובל בערבית). עם הצורך לפשט את תהליך הקריאה, חדל הכתב העברי מלהיות אבג'ד גמור, והאותיות אהו"י החלו לשמש בתפקיד כפול: לעיתים סימנו עיצורים ולעיתים שימשו כאמות קריאה לסימונן של תנועות. האות וי"ו שימשה לפי הצורך כמסמנת את העיצור W וכמסמנת את התנועות O ו-U. אולי הדיפתונג שיוצר העיצור W כשהוא בא לאחר תנועה הוא הסבר חלקי לכך, שכן ה-W חותם את הדיפתונג בתנועת U. לאחר זמן, השתנה אופן הגייתם של העיצורים בעברית, והוי"ו העיצורית בעברית המודרנית נהגית כמו העיצור V. כדי לסמן W במילים לועזיות שאולות, נעשה שימוש בהכפלת האות וי"ו ("וו"). בדומה לתפקידה של הוי"ו בעברית, גם מקבילתה הלטינית, ה-V, שימשה עד ימי הביניים בשלושה כובעים: V בודדת סימנה לעיתים את העיצור V ולעיתים את תנועת ה-U, ו-V כפולה (VV) סימנה את העיצור W. מערכת הכתב הפיניקי, שהיא מקורן של רוב מערכות הכתב המערביות כולל הלטינית והעברית, היא ההסבר לתואם הזה בין הכתב הלטיני לכתב העברי, שכן האות וַאוּ הפיניקית, גם היא סימנה הן את ה-W והן את ה-V וה-U. רק לאחר ימי הביניים נוצרו האותיות W ו-U, והאות V הפכה למסמנת חד-ערכית של העיצור V.

  1. הדברים וסדרם מוצאים חן בעיניי.
  2. יש לתמצת את הניסוח, כך שהקטע יהיה קצר יותר.
  3. יש להוסיף לקטע את העובדה, שפירוש שמה של האות W באנגלית הוא "פעמיים U" ובצרפתית פירוש שמה הוא "פעמיים V".
  4. תודה. 77.125.125.155 08:21, 29 בדצמבר 2019 (IST)

יותר פשוט:

בהגייה התימנית של העברית, האות ו"ו היא חלק מחולם מלא, חלק משורוק, או שהיא נהגת כעיצור, שצלילו דומה לצליל האות W באנגלית. כשיהודי תימן הגו את הצליל, המסומן באנגלית באות V, הם עשו זאת רק בהתאמה לאות העברית בי"ת, כשזו אינה דגושה. לעומת זאת, יהודי אשכנז, דוברי היידיש, לא הצליחו להגות כלל את הצליל המסומן ב-W. בעברית שבפיהם, גם הו"ו העיצורית וגם הבי"ת הבלתי דגושה, נהגו שתיהן כמו האות V. כתוצאה מהשפעת ההגייה האשכנזית, בעברית של ימינו, כשרוצים לסמן צליל של W, מסמנים אותו בו"ו כפול. תהליך דומה עבר כמה מאות שנים קודם לכן על שפות אירופה. האות W נוצרה בהן, מלכתחילה, מהכפלה של האות V או מהכפלה של האות U. לכן ברבות משפות אלו, שמה של האות W הוא U כפול או V כפול.

77.125.125.155 12:35, 1 בינואר 2020 (IST)

מתנגד לניסוח הזה. מאד פשטני ולא מתאר נכונה את התהליך ההיסטורי שעבר על הו"ו ועל מערכת הכתב העברי בכלל (מאבג'ד לשפה המסמנת תנועות). כנ"ל באנגלית, לא מוזכר תפקידה של ה-V כמסמנת תנועת U, אלא רק כמסמנת את עיצורי W ו-V. חוץ מזה הניסוח קצת לא נכון: "ו"ו היא חלק מחולם מלא, חלק משורוק"? לא היא, הו"ו סימנה אם קריאה לתנועה עוד הרבה לפני שפותחה מערכת הניקוד הטברנית, ואצל התימנים בכלל שימשה מערכת ניקוד אחרת שלא היה בה חולם ושורוק, אז זה קצת לא מדויק לומר שאצל התימנים הו"ו היא חלק מחולם ושורוק. רואה בחיוב את קיצור הקטע, אך צריך לנסח אחרת. כשאתפנה, אקדיש לכך זמן בימים הקרובים. אביתר ג'שיחה • 18:35, 6 בינואר 2020 (IST)
אולי כך:

האות ו"ו העברית והאות V הלטינית עברו היסטוריה לשונית דומה, ובעקבות כך הן סימנו או מסמנות הגאים דומים: מקורן של שתי האותיות הללו הוא באות וַאוּ ( ) הפיניקית (הכתב הפיניקי היה מקורן של שתי מערכות הכתב), ששמשה, בין היתר, לסימון העיצורים V ו-W ולסימון התנועה U. שימושים דומים היו גם לאותיות ו"ו ו-V. במערכת הכתב העברית, שימשה בעבר האות ו"ו לסימון העיצור W (כפי שמשתקף עד היום בהגייה התימנית). כשחדל הכתב העברי מלהיות אבג'ד, שימשה הו"ו לעתים לסימון העיצור W, ולעתים לסימון תנועות ה-U או ה-O. לבסוף, שינויי הגייה גרמו להגיית הו"ו העיצורית כ-V, ולסימון העיצור W באמצעות הכפלת האות ו"ו. במערכת הכתב הלטינית, האות V שימשה מלכתחילה לסימון ההגאים V ו-U (כפי שמשתקף בכתיב שם המותג בולגארי), והכפלתה שימשה לסימון ההגה W. כיום, לאחר יצירת האותיות U ו-W, אין עוד צורך בשימוש באות V לסימון U או W, והיא משמשת אך ורק לסימון העיצור V. שמה של האות W (בצרפתית, וִי כפולה, ובאנגלית, יוּ כפולה), מרמז על ההכפלה ההיסטורית של האות V כדרך לסימון ההגה W.

בהצלחה, אביתר ג'שיחה • 15:36, 12 במאי 2020 (IDT)
יצא קצת לא ברור. ניסיון אחרון:

מקורן של מערכות כתב רבות, וביניהן מערכות הכתב העברית והלטינית, הוא במערכת הכתב הפיניקית. האות וַאוּ הפיניקית ( ), ששמשה, בין היתר, לסימון ההגאים W, V ו-U, היא מקורן של האותיות ו' העברית ו-V הלטינית, ומשום כך, לא פלא שגם אותיות אלו שמשו בעבר או משמשות כיום לסימון הגאים אלו. בעברית: בעבר (וכפי שמשתקף עד היום בהגייה התימנית), סימנה האות ו' את העיצור W. יותר מאוחר, היא סימנה הן את העיצור W, והן, כאם קריאה, את התנועות U ו-O. כיום, בעקבות שינויי הגייה, ו' העיצורית אינה נהגית כ-W אלא כ-V, ואת העיצור W מסמנים באמצעות הכפלת האות (וו). בלטינית: קודם ליצירת האותיות U ו-W, סימנה האות V הן את תנועת ה-U (כפי שמשתקף בכתיב שם המותג בולגארי) והן את העיצור V. הכפלת האות (VV) סימנה את העיצור W (כפי שמשתקף בשמה של האות W בצרפתית – וִי כפולה). מאז יצירת האותיות U ו-W, חדלה V מלסמן את ההגאים U ו-W, והיא מסמנת רק את העיצור V.

בהצלחה, אביתר ג'שיחה • 10:33, 13 במאי 2020 (IDT)

תמצות והרחבה של ההצעה האחרונהעריכה

בעברית, בעבר (וכפי שמשתקף עד היום בהגייה התימנית), סימנה האות ו' את העיצור, שבאנגלית מסומן ב-W. בתחילת דרכו של האלפבית העברי, זה היה התפקיד היחיד של האות ו'. יותר מאוחר, היא סימנה גם את התנועות שמייצג ניקוד השורוק והחולםתעתיק יפ"א, u ו-o). כיום, בעקבות שינויי הגייה, ו' העיצורית אינה נהגית כ-w אלא כ-v, ואת העיצור w מסמנים באמצעות הכפלת האות (וו). בלטינית, קודם ליצירת האותיות U ו-W, סימנה האות V הן את תנועת ה-u (כפי שמשתקף בכתיב שם המותג בולגארי) והן את העיצור v. הכפלת אות זו (VV) סימנה את העיצור w (כפי שמשתקף בשמה של האות W בצרפתית – "דאבל וִי"), ממש כתפקידה של הו' הכפולה בעברית בת ימינו. מקורן של האות העברית ו' ושל האות הלטינית V הוא באות הפיניקית וַאוּ ( ). גם האות F התפתחה ממנה. בכתב העברי הקדום, האות ו' די דומה לאות הלטינית הקטנה, f (ראו בתמונה).

77.127.13.86 11:07, 17 במאי 2020 (IDT)

אסון מעגן (קיבוץ)עריכה

בשנת 1954 נחנכה בקיבוץ מעגן, אנדרטה לזכר הצנחן פרץ גולדשטיין, שנרצח במחנה ריכוז במהלך מלחמת העולם השנייה. בטקס החניכה נכחו כ-2500 איש, וביניהם ראש ממשלת ישראל, משה שרת, ועוד ממנהיגי המדינה כמו מרדכי נמיר, יגאל אלון וטדי קולק. נשיא המדינה שלח איגרת לאירוע, ומתכנני האירוע רצו להצניח אותה על הקהל. אולם צה"ל, ששלח את תזמורתו לאירוע, סירב להקצות מטוסים להצנחה. מועדון "קלוב התעופה לישראל", הסכים לשלוח פייפר לטובת הצנחת האיגרת בטקס, כאמצעי לשיווק עצמי. כשהפייפר קרב לקהל, ניסה מזכיר המועדון להצניח את האיגרת, אלא שמיתרי המצנח נתפסו בגלגל המטוס. מזכיר המועדון שרבב את פלג גופו העליון החוצה, ועסק ממושכות בשחרור המצנח, בעוד הטייס מנמיך טוס. בעת ההשלכה המחודשת של המצנח, הוסחה דעתם של כל אנשי צוות המטוס, וכולם, כולל הטייסים, עקבו אחר ההצנחה. כך אף אחד מהם לא שם לב לכך שהמטוס טס לעבר הקרקע. מיד אחרי ההצנחה, פגע המטוס בקרקע, התרסק בתוך הקהל, וגרם למותם של 17 איש, ביניהם חבריו לנשק של גולדשטיין, ששרדו את מלחמת העולם.

77.125.141.221 10:00, 30 ביולי 2019 (IDT)

אסון מעגן היה במעגן שליד הכנרת, ולא במעגן מיכאל שבחוף הכרמל. גרי רשף - שיחה 14:45, 15 באוגוסט 2019 (IDT)

תוקן. תודה. 77.126.6.20 18:50, 23 באוגוסט 2019 (IDT)

הניסוח "כל צוות המטוס עקב אחריו. לכן, מיד אחרי ההצנחה, המטוס פגע בקהל" בילבל אותי ולקח לי כמה קריאות להבין מה קרה שם. שווה להוסיף עוד כמה מילות הסבר שם. • צור סופרשיחה • 08:05, 25 בדצמבר 2019 (IST)

  בוצע ניסחתי מחדש. אביתר ג'שיחה • 15:00, 25 בדצמבר 2019 (IST)
  בעד חמויישֶה - שיחה 13:33, 6 בינואר 2020 (IST)

ינטל האמתיעריכה

לפי מסורת מימי הביניים האפיפיורית יוהנה הייתה, כמסופר, אישה משכילה ומוכשרת שבהתחזותה לגבר הצליחה להתקדם בהדרגה בשלבי הכמורה, ולבסוף זכתה להגיע לפיסגה ולכהן בזהות בדויה כאפיפיור. היסטוריונים חלוקים בדעתם אודות קיומה של האפיפיורית יוהנה; רבים סבורים שמדובר לכל היותר בסאטירה שנועדה להלעיג את מוסד האפיפיורות, ובשל אלמנטים מקוריים שנשזרו בסיפור - הפכה האגדה לסבירה ואף למקובלת. אולם, סיפורו של הרופא והקצין הגבוה, פורץ הדרך, ג'יימס בארי, כנראה אכן התרחש: בארי נולד בסוף המאה ה-18, ורשם לזכותו הרבה פריצות דרך כרופא ובפרט כרופא צבאי. זה היה בתקופה בה נשים לא גוייסו לצבא, ולא התקבלו לבתי ספר לרפואה. רק בעקבות מותו התברר שבארי הייתה למעשה אישה שהתחזתה כמעט כל חייה לגבר.

77.127.23.240 15:29, 26 ביולי 2019 (IDT)
  בעד. מעניין. אני בעד להשמיט איכשהו את המשפט שטוען שסיפור אחד מוכיח שהאחר יכול להתקיים. לא צריך לטעון טענות בומבסטיות, כאשר הקשר ברור. חמויישֶה - שיחה 12:37, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

שיניתי מ"מוכיח" ל"מראה". תודה. 77.126.12.107 10:55, 30 באוגוסט 2019 (IDT)
קטע מעניין מאוד, רק שצריך להוריד את תבנית העריכה מהערך על ג'יימס. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 00:29, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
תבנית העריכה כבר לא שם. תודה. 77.126.25.206 17:42, 5 בספטמבר 2020 (IDT)
לאור שיפור הערך והסרת התבנית, אני   בעד. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 18:19, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

למי יש דם כחול?עריכה

דמם של כל מיני החולייתנים ושל רוב מיני חסרי החוליות הוא אדום. מקובל בטעות לחשוב כי צבע זה מקורו בצבעם של אטומי הברזל הנושאים את החמצן, משום שתחמוצת הברזל המוכרת לנו, החלודה, היא אדומה. למען האמת, מקורו של הצבע האדום הוא בצבעו של ההמוגלובין שבו משובצים אטומי הברזל, ולא בצבע הברזל. מה עוד, שדווקא דם עני בחמצן הוא בעל צבע אדום כהה ואילו דם עשיר בחמצן הוא בעל צבע אדום בהיר. נשאי החמצן בחלק ממיני חסרי החוליות הם אטומי נחושת המשובצים בהמוסיאנין (אנ'), במקום אטומי ברזל המשובצים בהמוגלובין. צבעה של הנחושת המחומצנת מקנה לדמם של חסרי החוליות הללו צבע כחול או ירוק: סרטן פרסת הסוס, למשל, מפורסם בצבע הכחול של דמו. צבעה של תחמוצת הנחושת מוכר לנו בעיקר מן הפטינה שכיסתה את ציפוי הנחושת של פסל החירות, והקנתה לו את צבעו הירקרק.

כאן יש מקור לרוב מה שנאמר לעיל. אביתר ג'שיחה • 14:30, 4 ביולי 2019 (IDT)

מעניין. 77.125.141.221 10:05, 30 ביולי 2019 (IDT)
דווקא אותי לא עניין בכלל. אני גם מפקפק בקביעה "מקובל לחשוב שמקור הצבע האדום הוא באטומי הברזל". אני בספק אם ימצא מישהו בעולם שחושב ככה. כי יש שתי אפשרויות: או שאדם לא חשב בכלל מניין מגיע הצבע האדום, או שהוא התעניין ובדק וגילה את האמת - ההמוגלובין. לא מאמין שמישהו יחשוב "המממ, מעניין למה הדם אדום. אה, בטח בגלל הברזל, הרי החלודה היא גם אדומה!". חמויישֶה - שיחה 09:45, 15 באוגוסט 2019 (IDT)
יכול להיות שהניסוח שלי צריך תיקון. יכול להיות שזה קטע שרק בעלי עניין בכימיה ימצאו בו עניין. מכל מקום, אטומי נחושת מחומצנים (כשאטום נחושת נקשר לחמצן הוא מתחמצן...) הם הסיבה לצבע הכחול-ירוק של דם סרטן פרסת הסוס, והיית מצפה באותה מידה שאטומי הברזל המחומצנים (כשהברזל נקשר לחמצן הוא מתחמצן...) שהם בעצם סוג של חלודה, יהיו הסיבה לצבע האדום של דם רוב בעלי החיים: חלודה היא אדומה. חלודה היא ברזל שהתחמצן. הברזל שנושא את החמצן נושא אותו באמצעות היקשרות מולקולרית אליו (ולהיפך, כשהדם מוביל את החמצן ליעדו, אטום החמצן מתפרק מתחמוצת הברזל וחודר לתא בצורתו המולקולרית). ההיקשרות הזו פירושה תחמוצת ברזל, שבה הברזל מחומצן. זה שדווקא דם עני בחמצן, כלומר דם שרוב אטומי הברזל בו אינם מחומצנים (אינם חלודים...), הוא בעל צבע אדום כהה יותר מדם עשיר בחמצן, זה קצת מפתיע. אביתר ג'שיחה • 11:54, 22 באוגוסט 2019 (IDT)
קטע מעניין. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 00:32, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
"רוב מיני חסרי החוליות"?! - לחרקים ולהרבה חסרי חוליות אחרים אין המוגלובין בדם, ודמם שקוף. למעשה יש להם לימפה ולא דם... יש פה בעיית ניסוח.
חוץ מזה, מה שאדום בדם זה לא תחמוצת של ברזל טהור אלא תחמוצת של קבוצת "הם", שבמרכזה יש אטום ברזל. זה לא בדיוק כמו חלודה על מוט ברזל טהור... 77.126.25.206 18:21, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

שמותיה של סטלינגראדעריכה

בשנת 1925, לאחר מהפכת אוקטובר, שונה שמה של העיר צָאריצין (Цари́цын), שנקראה על שמו של צאר רוסיה, לסטָלינגרד (Сталингра́д), על שמו של יוסיף סטלין. זאת, כחלק מניסיונותיו של המשטר המהפכני למחות את זכרו של המשטר הצארי ולהאדיר את שלטונו של סטלין. ב-1961, כחלק מהצעדים לדה-סטליניזציה ולצמצום פולחן אישיותו של סטלין, החליטה ממשלת חרושצ'וב על שינוי שם העיר לשמה הנוכחי, וולגוגרד (Волгогра́д, "עירהּ של הוולגה"). אלא, שישנם שישה ימים בשנה שבהם העיר חוזרת לשמה ההיסטורי, "סטלינגרד", כאמצעי להנצחת גבורתהּ של העיר בקרב סטלינגרד וגבורתה של רוסיה במלחמת העולם השנייה. ששת הימים הם 2 בפברואר (יום סיום קרב סטלינגרד), 9 במאי (יום הניצחון), 22 ביוני (יום תחילת מבצע ברברוסה), 23 באוגוסט (יום תחילת קרב סטלינגרד), 2 בספטמבר (יום סיום מבצע סערת אוגוסט) ו-19 בנובמבר (יום תחילת מבצע אורנוס).

ישנן הרבה ערים ששינו את שמן במהלך ההיסטוריה, אך לא הרבה ערים משנות את שמן באופן קבוע במהלך השנה. ניתן לשבץ את הקטע הזה באחד מששת הימים שבהן משנה העיר את שמה. אביתר ג'שיחה • 12:45, 3 ביוני 2019 (IDT)

קטע טוב. המשפט הראשון לא לי היה מספיק ברור בקריאה ראשונה. האם סביר להתחיל את הקטע ב„בשנת 1925 שונה שמה של העיר צאריצין לסטאלינגרד, מכיוון ש[...]״.
שיניתי ניסוח. ברור יותר? אביתרג (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
כן. Tzafrir - שיחה 11:51, 10 ביוני 2019 (IDT)
שווה עיון. 77.127.80.90 14:10, 10 ביוני 2019 (IDT)
מעניין. באמת לא ידעתי. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:59, 7 ביולי 2019 (IDT)
  בעד. אפשר להוסיף את המילים "בדומה לסנקט פטרבורג גם וולגוגרד שינתה את שמה בהתאם לתקופות שונות". חמויישֶה - שיחה 16:56, 6 בינואר 2020 (IST)
למען הדיוק (ולמיטב הבנתי), העיר לא מחליפה את שמה בתאריכים אלה. באותם תאריכים מותר להשתמש בתואר "עיר הגיבורים סטלינגרד" כסמל באירועים רשמיים, נאומים וכדומה.Politheory1983 - שיחה 18:43, 4 בפברואר 2020 (IST)
אני לא יודע לגבי הדיוק שמציע פוליותאורי - יתכן שזה כך. אני לא בקיא בסוגיה אבל בסך הכל אהבתי את הקטע. גילגמש שיחה 17:34, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

אכלת פלפל? שתה חלב!עריכה

  שימו לב: נדרש עוד תומך אחד נכון ל-16 בינואר 2019.

הקפסאיצין הוא מרכיב אורגני שומני, הקיים במגוון מזונות, וגורם לתחושת החריפות שלהם. כאשר הקפסאיצין נספג דרך קרומי הרקמות הריריות בפה ובגרון, הוא גורם שתאי העצב ברקמות אלו, יהיו חדירים לכמויות גדולות של קטיוני נתרן ואשלגן, מה שיגרום לאותות עצביים הזהים לאותות המועברים בעת גירוי התאים על ידי חום או כווייה. כיוון שהקפסאיצין הוא שומני ודוחה מים, שתיית מים או משקאות הידרופיליים מבוססי מים (כגון, מיצי פירות ומשקאות קלים) כדי לשכך את תחושת החריפות שלהּ הוא גורם, היא בלתי יעילה. עדיף בהרבה לשתות חלב. חלבוני הקזאין שבחלב ואף שומני החלב הם ליפופיליים, והם ממוססים את הקפסאיצין.

אביתר ג'שיחה • 15:06, 6 במאי 2019 (IDT)

  בעד אבל צריך שינויים קלים בניסוח השורה הראשונה. אני לא מבין למה המילה "טעם" כתובה בין מרכאות גם בקטע. המילה "אחראי" צריכה החלפה למילה אחרת. 77.125.42.147 07:45, 3 ביוני 2019 (IDT)
הסיבה למרכאות היא שחריפות אינה טעם אלא פשוט תחושת צריבה או כווייה בפקעיות הטעם (כפי שמוסבר בקטע). אני מוכן להחליף את המילה "אחראי" במילה "גורם". אביתר ג'שיחה • 11:55, 3 ביוני 2019 (IDT)
רוב בני האדם מחשיבים את החריפות לטעם. אני יודע שזו טעות. אבל אם אתה רוצה להציג את הסיווג הזה כטעות, אתה צריך להסביר למה הסיווג הזה מוטעה. אחרת, הרבה מאוד קוראים לא יבינו מה המרכאות עושות שם. אני מציע להחליף את המילה "טעם" במילה "תחושה", ולא להסתבך עם מרכאות לא מוסברות. 77.125.42.147 12:04, 3 ביוני 2019 (IDT)
בסדר. אביתר ג'שיחה • 13:29, 3 ביוני 2019 (IDT)
אם לא היה ברור מהערתי הקודמת, אני   בעד 77.126.21.108 19:43, 24 בינואר 2020 (IST)
יש פה כמה דברים... ראשית, אם כבר אפשר לומר שהפקסאיצין מתמוסס בשומן ולא שהשומן ממיס אותו. לגבי ליפופיליות של קזאין - אני לא בטוח שיש לזה השפעה גדולה על הדבר. סביר להניח שהשומן שמצוין בחלב הוא הגורם העיקרי להמסה ולא החלבון. אני מציע להתייעץ עם כימאי. גילגמש שיחה 17:32, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

לצחצח שיניים בחולעריכה

ברבות ממשחות השיניים המיוצרות כיום קיימים נציצים, שהם גבישים סיליקטיים, אשר משייפים ומנקים בעדינות את משטח השן מפלאק ומשאריות מזון. שימוש דומה יש למרכיב הסיליקה שבחול: בעת ניקוי פניהם של מבני אבן באמצעות התזת חול, הסיליקה שבחול משייפת את משטח האבן ומקלפת ממנו את הפיח, את החלודה, את האבנית ואת שאריות המשקעים המכתימים או המאכלים אותו.

איני בטוח אם הבהרתי בצורה מספקת את הזהות הזו: בשני המקרים שתוארו, הצורן (סיליקון) משייף את הלכלוך שעל פני המשטח. כל פעם הצורן בא בצורה אחרת, אך התפקוד זהה. אביתר ג'שיחה • 13:34, 28 באפריל 2019 (IDT)

  בעד 77.125.42.147 12:05, 3 ביוני 2019 (IDT)
כדאי בהזדמנות הזו גם לתרגם את הערך על ניקוי בחול (אנ'). טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 18:44, 26 ביולי 2019 (IDT)
הערך על ניקוי בהתזה קושר לערך האנגלי. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:49, 24 בינואר 2020 (IST)

גמדות אייםעריכה

גמדות איים היא תהליך של מזעור אבולוציוני טבעי של בעלי חיים - בדרך כלל יונקים - כאשר מרחב המחיה של האוכלוסייה שלהם מוגבל לסביבה קטנה, בעיקר באיים. אחד ההסברים האפשריים לתופעת גמדות האיים הוא שמתרחש תהליך סלקטיבי שבו רק חיות קטנות יותר הלכודות בסביבה המבודדת שורדות, כאשר כמות המזון יורדת מדי פעם לרמה גבולית. בין מיני בעלי החיים שעברו תהליך זה מצויים שועל האיים האפור, שאורכו כ-50 ס"מ, הזיקונית הננסית ממדגסקר שאורכה מגיע בממוצע ל-1.6 ס"מ, והממותה הננסית שהתקיימה בעבר באיי התעלה של קליפורניה, שגובהה היה כשל אדם. לפי חלק מההשערות, שרידי בני אדם נמוכי קומה שהתגלו באי באינדונזיה שייכים אף הם למין שייתכן שעבר גמדות איים, הומו פלורסיינסיס.

דב ט. - שיחה 11:42, 17 בפברואר 2019 (IST)

יופי של נושא. לדעתי כדאי להוסיף את אחת הדוגמאות היותר ספקטקולריות: הומו פלורסיינסיס כמקרה אפשרי של גמדות איים אצל בני אדם. יש עליו ערך מומלץ. Reuveny - שיחה 18:25, 22 בפברואר 2019 (IST)
הוספתי, בהסתייגויות לפי הערך (לא בטוח שזה מין נפרד, ולא הומו ספיינסים חולים, ואם אכן זה מין נפרד לא בטוח שעבר גמדות איים). דב ט. - שיחה 12:59, 24 בפברואר 2019 (IST)
נושא מעניין. צריך לשנות את השם של הזיקונית והממותה מ"ננסית" ל"גמדית"; "ננס" הוא מין שהיה קטן מאז ומעולם, ו"גמד" הוא מין שהפך לקטן כתוצאה מגמדות איים. מנחם.אל - שיחה 13:08, 24 בפברואר 2019 (IST)
זה צריך להתבצע בערכים עצמם. ממה שאני רואה במאגרי האקדמיה, "ננסי" מתאר מיני צמחים וגמדי - בעלי חיים. דב ט. - שיחה 14:33, 24 בפברואר 2019 (IST)
  בעד אבל יש לי הסתייגות. מוצג פה רק צד אחד של העניין וכשמביטים על שני הצדדים, נוטים לחשוב שההסבר שיש פה הוא שגוי. קיימת גם תופעה של ענקות איים. יש לטאות גדולות מאוד באיים מבודדים מאוד, שבהם אין יונקים וכמעט ואין עופות. ההסבר שיותר קוסם לי הוא, שבהיעדר אויבים טבעיים, הברירה הטבעית נוטה לכוון כל יצור חי למימדים שהכי תואמים את הפיזיאולוגיה שלו. דהיינו, פילים שהובאו לקפריסין הפכו לנמוכים יותר עם הדורות, כי הם לא היו צריכים להתגונן מאריות, נמרים או דובים, ולכן לא הייתה ברירה טבעית לטובת פילים גדולים. 77.125.42.147 12:11, 3 ביוני 2019 (IDT)
לפי הערך האנגלי על גמדות איים, מוצעים כמה הסברים, שמיעוט המשאבים הוא אחד מהם. אפשר להוריד את ההסבר ולומר רק שקיימים מספר הסברים לתהליך. דב ט. - שיחה 10:49, 10 ביולי 2019 (IDT)

גמדות איים, נוסח ב'עריכה

בספרו של ג'ונתן סוויפט, גוליבר בארץ הגמדים, מתואר אי, שבו כל בני האדם, בעלי החיים והצמחים קטני קומה עד מאוד. מבחינה ביולוגית, תיאור זה פחות דמיוני מכפי שמקובל לחשוב. אכן ישנה נטייה אבולוציונית לגמדות איים. דהיינו, באיים, שוכנים הרבה פעמים בעלי חיים, קטנים בהרבה מבני מינם או מבני מינים דומים להם, המאכלסים את היבשת הקרובה. טיגריס באלינזי, שועל איים אפור, תאו הפיליפינים, היפופוטם קפריסאי גמדי, עצלן גמדי, ממותת כרתים גמדית, אמו אי המלך, זלמוקסס (דינוזאור גמדי), נחש טיגריסי וזיקונית ננסית (בתמונה) הם חלק מהדוגמאות לתופעה. יש גם השערה, שקומתו הנמוכה של האדם הקדמון, ממין הומו פלורסיינסיס, היא דוגמה לתופעה. בית גידול אחר, שבו יש נטייה לבעלי חיים להפוך לננסיים, הוא מעבה יער הגשם. ביערות הגשם שבדרום מזרח אסיה ובאפריקה, גרים כיום היפופוטם ננסי, פיל ננסי, ועמים ננסיים של בני אדם - פיגמים הם עמים, בהם גובהו של גבר בגיר ממוצע אינו עולה על 150 סנטימטרים.

77.127.111.103 15:12, 18 בינואר 2020 (IST)

הערה או תיקון קל לקטע: בספר "מסעי גוליבר" יש רק אי אחד שבו היצורים "קטני קומה עד מאד", באי השני הם דווקא ענקים. אביתר ג'שיחה • 16:39, 23 בנובמבר 2020 (IST)
אתה טועה. יש לך שתי שגיאות. לספר ״מסעות גוליבר״ יש ארבעה חלקים. בחלק השני של הספר גוליבר מגיע ליבשת של ענקים. לא לאי של ענקים. בחלק הראשון גוליבר מגיע לאי הגמדים, ליליפוט, שמצוי במלחמה עם אי הגמדים השכן, ננופיט. לקראת סוף החלק הראשון של הספר, גוליבר מהגר מליליפוט לננופוט. ליליפוט וננופוט הם משל לאנגליה ואירלנד. 77.126.103.10 16:36, 24 בנובמבר 2020 (IST)
מצאתי ניסוח שנענה לביקורת שלך, בלי להכניס טעויות, כדי למנוע מאחרים בלבול. מה שבטוח, בטוח. 77.126.82.98 21:47, 3 בדצמבר 2020 (IST)

אמיל והמשבשיםעריכה

גיבורות הספר "אורה הכפולה" מאת אריך קסטנר מתגוררות בשתי ערים שונות. האחת גרה בווינה שבאוסטריה, ואילו עיר מגוריה של השנייה תלויה בגרסת הספר. לפי גרסת המקור של הסופר, היא גרה במינכן שבגרמניה. אולם, לפי התרגום העברי הנפוץ של אלישבע קפלן, הגיבורה השנייה גרה בציריך שבשווייץ. מקובל להסביר שינוי זה בפרטי הדמויות ברצון לעמעם את זהותו הגרמנית של הספר, בשל קשיי השיווק של מוצרים גרמניים בישראל של שנות ה-50 וה-60. זאת אף-על-פי שקסטנר היה שנוא על הנאצים בשל גישתו הליברלית ואוהבת האדם, והם אף שרפו את ספריו בפומבי ואסרו על הפצתם.

77.126.87.88 14:28, 8 בינואר 2019 (IST)

  בעד, אבל הייתי מנסח אחרת את הסוף, במקום לתת עצות שיווקיות פשוט לציין את התיעוב ההדדי בין הנאצים לקסטנר: "...בשל קשיי השיווק של מוצרים גרמניים, בישראל של שנות ה-50 וה-60. זאת אף-על-פי שקסטנר היה שנוא על הנאצים בשל גישתו הליברלית ואוהבת האדם, והם אף שרפו את ספריו בפומבי ואסרו על הפצתם". דב ט. - שיחה 12:00, 17 בפברואר 2019 (IST)
ביצעתי את התיקון. תודה. 77.125.42.147 12:19, 3 ביוני 2019 (IDT)
נחמד. אגב, אני חושב שהקישור האדום אלישבע קפלן פוסל את הקטע מלהופיע בעמוד הראשי. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 11:14, 7 ביולי 2019 (IDT)
יש המון דרכים להסתדר עם הקישור האדום. אפשר פשוט לבטל אותו, הוא לא קריטי לקטע. אפשר גם להציג קטע עם קישור אדום, אם כי יש העדפה שלא. חמויישֶה - שיחה 10:55, 13 באוגוסט 2019 (IDT)
ככה בסדר? 80.230.69.206 22:39, 27 בנובמבר 2019 (IST)

פלוטו תמיד דופק לאסטרונומים את ההגדרותעריכה

בין שנת 1930 לשנת 2006, גרם השמים פלוטו נחשב לכוכב הלכת התשעי במערכת השמש. אולם משום שהוא לא דמה מספיק לכוכבי הלכת האחרים, הוא וארבעה גרמי שמים אחרים, כמו קרס (שעד אז נחשב לאסטרואיד ענק), הוגדרו ככוכבי לכת ננסיים. אלא שפלוטו בעייתי גם בהגדרה הזו. זאת משום שכארון הנחשב לירח שלו, הוא ספק ירח. מסתו של כארון אינה זניחה ביחס לזו של פלוטו. לכן כארון לא בדיוק מקיף את פלוטו – שניהם יחדיו מקיפים נקודה ריקה בחלל החיצון, הקרובה יותר לפלוטו מאשר לכארון. (זו נקודת מרכז המסה המשותפת להם). כמו כן, פלוטו ממוין בקטגוריית הגופים הטרנס-נפטוניים, וגם זה לא מדויק. מסלול ההקפה של פלוטו סביב השמש חוצה את זה של נפטון. מתוך כל מחזור הקפה של פלוטו סביב השמש, 1/25 מהמסלול קרוב יותר לשמש, מאשר מסלולו של נפטון.

77.124.47.150 23:51, 22 באוקטובר 2018 (IDT)

נראה לא רע. אני לא מצליח לחשוב איך בדיוק לקשר מכאן את מרכז המסה. Tzafrir - שיחה 01:33, 23 באוקטובר 2018 (IDT)
רעיון טוב. מיד אעשה זאת. 77.124.47.150 07:21, 23 באוקטובר 2018 (IDT)
ואגב, קרס נחשב במקור לכוכב לכת, הפך לאסטרואיד, והיום הוא כוכב לכת ננסי. פוטנציאל לקטע נוסף? Tzafrir - שיחה 13:45, 24 באוקטובר 2018 (IDT)
הרבה דברים במדע משנים את הגדרותיהם. מה שמיוחד בפלוטו, הוא שהוא שינה הגדרה, מהגדרה אחת שכבר לא התאימה לו, להגדרה שניה, שמלכתחילה לא התאימה לו. 77.124.47.150 18:26, 25 באוקטובר 2018 (IDT)
קטע זה אינו מדויק, ומטעה. ב-2006 היתה ועידה של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי. במסגרת הועידה היה דיון אם להוסיף למערכת השמש עוד 5+ גופים בעלי מאפיינים זהים לפלוטו, כאשר גילוי עוד מאות מעומדים פוטנציאלים. באותו זמן חשבו גם שאריס יותר גדול מפלוטו (היום יודעים שפלוטו גדול ממנו בקצת) ולכן, הרי שצריך להוסיף את אריס אם משאירים את פלוטו. ב-2006 הוגדר רשמית כי פלוטו, האומיה, מאקה-מאקה, אריס וקרס הם כוכבי לכת ננסיים. עם זאת, גופים טרנס נפטוניים (סדנה, קווה-וואר וחברים נוספים) מעמידים את כל ההגדרה של כוכב לכת בבעייה, לאור כמות התגליות. הוועדה כמובן, לא נפגשה ועדכנה מאז 2006, אבל בהחלט לא תסכים "להחזיר" רק את פלוטו למעמדו הקודם. כמו כן מדענים פלנטריים יטענו שיש ירחים במערכת השמש שגדולים יותר והיו נקראים כוכב-לכת אם היינו פוגשים אותם בנפרד (כי יש להם אטמוספירה או אוקיינוסים וכו') ואולי רצוי גם לשקול את זה בהגדרות מחדש. בנוסף, פלוטו וכארון הם מערכת בינארית, ואת זה צריך לציין בקטע. אמא של גולן - שיחה 11:31, 27 באוקטובר 2018 (IDT)
לא מדוייק. לא היה דיון אם להוסיף משהו למערכת השמש. ברור שאריס, למשל, הוא במערכת השמש. מערכת השמש מכילה המוני גרמי שמים. השאלה הייתה מה יוגדר כפלנטה.
גם לא מדובר על מאפיינים זהים או על תגליות בהכרח חדשות. קרס, לדוגמה, מוכר מאז 1800. הוא חדל להיות מוגדר כפלנטה עוד לפני שפלוטו התגלה. קרס גם לא טרנס נפטוני. איש גם לא מדבר על להחזיר את ההגדרה של פלוטו לפלנטה. לא מדברים על זה בשום מקום ובטח לא בקטע הזה.
פלוטו וכארון הם באמת מערכת בינארית. זה מוסבר בקטע. אבל הם לא מוגדרים ככאלו, למרות שהם כאלו באמת. על זה הקטע מדבר. הקטע מדבר על זה, שלמרות שבעת שכבר הבינו שפלוטו וכארון הם מערכת בינארית, במקום להגדיר אותם ככאלו, הגדירו את כארון כירח של פלוטו ואת פלוטו ככוכב לכת ננסי. היו צריכים להגדיר את פלוטו וכארון כמערכת בינארית ננסית. 77.124.47.150 12:07, 27 באוקטובר 2018 (IDT)
לא עברתי על כל הדיון, אבל נקודה מהותית: להבדיל מכוכבי הלכת, פלוטו אינו נמצא על מישור המלקה. כלומר, או שמלכתחילה לא נוצר מהדיסקה הקדומה, או שבשל מסתו הנמוכה מאד יחסית לכוכבי לכת גוף אחר הסיט אותו ממישור הדיסקה.
הבדל מהותי נוסף הוא האקסצנטריות של מסלולו. לכוכבי לכת יש מסלול בעל אקסצנטריות נמוכה מאד.
מעמדו של פלוטו ככוכב לכת היה שנוי במחלוקת לפחות משנות ה-70 של המאה ה20. בפועל, בעוד שלשאר כוכבי הלכת מאפיינים משותפים רבים, הוא אינו חולק אותם. אני בספק אם יש אסטרונומים שחושבים שהצבתו תחת ההגדרה "כוכב לכת ננסי" שגויה, ואם יש מדובר במיעוט קטן. אני חושב שעל התיבה לכלול את הפרטים האלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:43, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
מה שאתה מציע, בינתיים, יוצא לי ארוך ומפורט מדי. איפה אפשר לקצץ? זה יוצא משהו כזה:
"בעבר, כל גרם שמים כדורי דיו, שהקיף את השמש, נחשב לכוכב לכת. לכן פלוטו נחשב לכוכב לכת, למרות שהוא קטן בהרבה משאר כוכבי הלכת ולמרות שמסלולו הרבה פחות מעגלי משלהם, לא מצוי במישור המלקה, ועובר דרך אזור אסטרואידים. בשנת 2006, פלוטו וארבעה גרמי שמים אחרים (כמו קרס, שעד אז נחשב לאסטרואיד ענק), הוגדרו ככוכבי לכת ננסיים. הם הוגדרו כך בשל מימדייהם, משום שמסלולם עבר באזור אסטרואידים ומשום שהם מקיפים את השמש בלי להוות ירח לגרם שמימי אחר. אלא שפלוטו בעייתי גם בהגדרה הזו. כארון הנחשב לירח שלו, הוא ספק ירח. מסתו של כארון אינה זניחה ביחס לזו של פלוטו. לכן שניהם יחדיו מקיפים נקודה ריקה בחלל החיצון, הקרובה יותר לפלוטו מאשר לכארון, ושניהם יכולים להיחשב למעין ירח של אותה נקודה (זו נקודת מרכז המסה המשותפת להם). כמו כן, פלוטו ממוין בקטגוריית הגופים הטרנס-נפטוניים, וגם זה לא מדויק. מסלול ההקפה של פלוטו (וכארון) סביב השמש חוצה את זה של נפטון. מתוך כל מחזור הקפה של פלוטו (וכארון) סביב השמש, 1/25 מהמסלול קרוב יותר לשמש, מאשר מסלולו של נפטון." 77.126.59.64 19:18, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

DNA זבל ושחבור חליפיעריכה

באורגניזמים בעלי תאים ממודרים, בין אם הם רב תאיים, כמו האדם או חד תאיים, כמו השמרים, יש הרבה מקום לחומר תורשתי בתוך גרעין התא. לכן, לצד הגנים, המקודדים את המידע התורשתי, בחומר התורשתי, נמצאים גם גנים שיצאו מכלל פעולה, וכבר אינם מקודדים דבר בעל משמעות. מצויים שם גם רצפים חסרי משמעות, שמתרבים בשל תקלה, כמו רצף ה Alu, ורצפים חסרי משמעות נוספים, שהמדענים מכנים DNA זבל. לעומת זאת, בחיידקים יש מעט מקום לחומר תורשתי, וכמעט כל החומר התורשתי שלהם, אם לא ממש כולו, מוקדש לקידוד גנים נחוצים ושמישים. בחומר התורשתי שלהם יש גם שיטות מתוחכמות לחיסכון במקום, כגון שחבור חליפי. בשיטה זו מקודד מידע ליצירת חלבונים שונים, על אותו מקטע DNA. אצל נגיפים יש אפילו פחות מקום לחומר תורשתי. אחת משיטות החיסכון במקום אצלם היא ייצור חלבונים, המורכבים מתת יחידות רבות וזהות. כך הגן צריך לקודד רק לתת יחידה של החלבון ולא לחלבון שלם.

77.126.78.143 17:44, 24 בספטמבר 2018 (IDT)

DNA זבל - פישוט טכני וצמצום הנושאעריכה

בניגוד לחיידקים או נגיפים, באורגניזמים בעלי תאים ממודרים (איקריוטי), בין אם הם רב תאיים, כמו האדם או חד תאיים, כמו השמרים, יש הרבה מקום לחומר תורשתי בתוך גרעין התא. זאת משום שתא איקריוטים גדול פי אלף מתא של חיידק וגם גרעין התא האיקריוטי גדול משמעותית. לכן בתאים איקריוטים, אין לחץ אבולוציוני משמעותי לסילוק חומר לא נחוץ מתוך החומר התורשתי. לכן, לצד הגנים, המקודדים את המידע התורשתי עצמו, נמצאים בחומר התורשתי גם גנים שיצאו מכלל פעולה, וכבר אינם מקודדים דבר בעל משמעות (פסאודוגנים). מצויים שם גם רצפים חסרי משמעות, שמתרבים בשל תקלה, כמו רצף ה Alu, ורצפים חסרי משמעות נוספים, שהמדענים מכנים DNA זבל.

77.124.47.150 15:11, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

משהו קטן שלא ברור (גם בנוסח הבא): למה יש הרבה יותר מקום? בגלל שמדובר על תאים גדולים בהרבה? (הגבלת החומר התורשתי לגרעין התא לכאורה מצמצמת את כמות המקום הפנוי. Tzafrir - שיחה 17:26, 26 באוקטובר 2018 (IDT)
תיקנתי. תודה! 77.124.47.150 18:54, 26 באוקטובר 2018 (IDT)
עוד נקודה קטנה (עניין של מינוח): לא מדויק לכתוב „אין ברירה טבעית משמעותית לסילוק חומר לא נחוץ מתוך החומר התורשתי״. מה שאין כאן הוא לחץ (מהו המונח המדויק?) משמעותי. וחוץ מזה הקטע נראה טוב. Tzafrir - שיחה 01:54, 27 באוקטובר 2018 (IDT)
קיבלתי. 77.124.47.150 09:09, 27 באוקטובר 2018 (IDT)

שחבור חלופי - פישוט טכני וצמצום הנושאעריכה

החלבונים הם מיקרו מכונות, שעושות את רוב פעילויות החיים באורגניזמים. לכן דיוק המבנה של כל חלבון קריטי להשרדות היצור החי. מבנה החלבונים מקודד בחומר התורשתי. ביצורים בעלי תאים ממודרים (איקריוטים), כמו התאים שבגוף האדם, יש הרבה מקום לחומר תורשתי. לעומת זאת, בחיידקים יש מעט מקום לחומר תורשתי, ויש להם לחץ אבולוציוני לצמצום החומר התורשתי. לכן בחומר התורשתי שלהם יש גם שיטות מתוחכמות לחיסכון במקום, כגון שחבור חליפי. בשיטה זו מקודד מידע ליצירת מספר חלבונים שונים, על אותו מקטע DNA. כל זאת בלי לפגום במבנה ותפקוד החלבון. למשל, במקרה בו לשני חלבונים יש מספר מקטעים שווים ומספר מקטעים שונים, המידע המקודד עבור המקטעים השווים, מקודד רק פעם אחת, ועריכה שונה של המידע מניבה חלבונים שונים. אצל נגיפים יש אפילו פחות מקום לחומר תורשתי. אחת משיטות החיסכון במקום אצלם היא ייצור חלבונים, המורכבים מתת יחידות, שרבות מהן זהות (חלבונים אוליגומריים). כך הגן צריך לקודד רק לתת יחידה של החלבון ולא לחלבון שלם.

77.124.47.150 15:11, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

הסית עם הרוחעריכה

ב-1898 אירע פיצוץ בספינת הצי האמריקני "מיין" (USS Maine), שעגנה בנמל הוואנה שבקובה. הספינה טבעה ו-260 ממלחיה נהרגו. העיתונות האמריקנית טענה שמדובר בחבלה, שנעשתה על ידי הספרדים ועודדה את הציבור האמריקני לדרוש ממנהיגיו לצאת למלחמה. זאת למרות שלעיתונאים לא הייתה שום הוכחה לחבלה כל שהיא ולהיסטוריונים אין הוכחה כזו עד היום (ככל הנראה הפיצוץ נבע מדליפת גז). ואכן, תוך חודשים אחדים, המדינאים נכנעו ללחץ ופתחו במלחמת ארצות הברית-ספרד. בראש המסיתים עמדו העיתונאים המפורסמים ויליאם רנדולף הרסט וג'וזף פוליצר. הרסט הוא זה, שיצירת המופת, "האזרח קיין", המספרת באהדה על פועלו העיתונאי. פוליצר הוא זה, שעל שמו קרוי "פרס פוליצר", הניתן לעיתונאים איכותיים.

77.126.137.95 15:39, 23 בספטמבר 2018 (IDT)

האזרח קיין מתייחס באהדה רבה כל כך להרסט עד שהוא רדף את הסרט וניסה לגנוז ולהחרים אותו. רעיון מוצלח אבל נדרש כאן שיפור. כמוכן, אפשר אולי להזכיר כאן את המונח עיתונות צהובה (העיתונים הצהובים היו צהובים לספרדים?) Tzafrir - שיחה 19:31, 25 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה. מחקתי את המילה "באהדה". לא הבנתי מה אמרת לגבי הצהובונים והספרדים. 77.126.78.143 22:18, 25 בספטמבר 2018 (IDT)
ללא „באהדה״ חסרה כאן קצת פואנטה. לגבי צהובים: נסיון כושל לחידוד. Tzafrir - שיחה 14:34, 26 בספטמבר 2018 (IDT)
אפשר לכתוב "אחד מראשי המסיתים היה העיתונאי המפורסם ג'וזף פוליצר, שעל שמו קרוי "פרס פוליצר", הניתן לעיתונאים איכותיים." הצרה עם הניסוח הזה היא שבמציאות, פוליצר נגרר אחרי הרסט. כך שאי הצגת הרסט, פוגמת במשהו מהדיווח שלנו. אבל אני יכול לחיות עם הפגם הזה. 77.126.78.143 15:09, 26 בספטמבר 2018 (IDT)

לפי הערך על אנדרטת האונייה מיין, המסקנה הראשונית של החקירה הייתה שסיבת הפיצוץ היא מוקש ימי. למה שההיסטוריונים יודעים או לא יודעים היום אין שום קשר להתנהגות הגורמים השונים באותה עת. זו חוכמה בדיעבד.אודי - שיחה 10:36, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

יש עוד זוויגים חוץ מזכר ונקבהעריכה

אני לא זוכר מי הציע את הקטע הזה, אבל הדיון בו הופסק בזמנו, כי היו בו קישוריות אדומות. כיום כולן כבר כחולות:

כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב לזיווג בין זכר ונקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים מסויימים השייכים לסדרת הדקראים, הם דיכוגמיים, כלומר, מסוגלים לשנות את הזוויג שלהם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים - הם בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. ישנם בעלי חיים המתקיימים רביית בתולים, דהיינו, במינים אלו יש רק נקבות, והנקבה זקוקה לזכר בכדי להתרבות, ולשם כך היא מייצרת צאצאים משובטים של עצמה. אצל הדבוראים, אם ביציות הנקבה מופרות בידי זכר, כל הצאצאים הן נקבות ואם אין הפריה, מתפתחים רק זכרים. ישנם גם חד-תאיים מסוימים, כגון הפרוטוזואון טטרהימנה, שהם בעלי שבעה זוויגים (לא רק שניים - זכר ונקבה). הם יכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות.

77.125.2.162 16:10, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

בעד Theshumai - שיחה 01:50, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
  בעד, אבל ממליץ לשנות את המשפט: "בעלי שבעה מגדרים" ל-"בעלי שבעה זוויגים" שועל - שיחה 20:42, 15 בספטמבר 2018 (IDT).
קראתי את הערך 'טטרהימנה' וכתוב שם: בעלי שבעה זוויגים ומסוגלים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות. המילה מגדר לא מוזכרת שם. אני לא מבינה דבר בנושא, אבל אני חוששת מטעויות, ולכן חשוב שקטע זה ייבדק על ידי אנשים המבינים בנושא. יונה בנדלאק ושועל, האם תוכלו לסייע? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:37, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
אני בעד השימוש במונח זוויג בכל הקשור במינוח ביולוגי-זואולוגי. בעיני מגדר הוא מונח ששיך לתחום מדעי החברה ולבני אדם. שועל - שיחה 20:42, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
טופל. עכשיו זה "זוויג". 77.125.2.162 20:53, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
המשפט הראשון לא מספיק מוצלח לטעמי. חוץ מהמקרה האחרון (של אותו חד תאי), יש בכל המקרים הזדווגות בין זכר לבין נקבה. Tzafrir - שיחה 13:39, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
לא נכון. כתוב במפורש שיש גם הזדווגויות בין יצורים הרמואפרודיטים. שאר הקטע עוסק ברוויה מינית, שאינה בהכרח בהזדווגות. אגב, מה שחסר בקטע זה הזדווגות עצמית. גם זה קיים בטבע. ... בכול מקרה, מיד אחשוב איך לשפר את המשפט הזה, כך שפחות יבלבל. 77.125.2.162 13:45, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
אפשר לתקן את המשפט הראשון ל"כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב להפרייה בין פרט שנולד כזכר ופרט שנולד כנקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר". אפשר גם להוסיף "חלק נכבד מהפרחים מכילים אברי מין זכריים ונקביים בו זמנית. מתוכם חלק נכבד גם מעביר אבקה מפרח לפרח וגם מופרה מאבקתו שלו - האבקה עצמית." 77.125.2.162 13:59, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב לזיווג בין זכר ונקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים מסויימים השייכים לסדרת הדקראים, הם דיכוגמיים, כלומר, מסוגלים לשנות את הזוויג שלהם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים - הם בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. ישנם בעלי חיים המקיימים רביית בתולים, דהיינו, במינים אלו יש רק נקבות, והנקבה איננה זקוקה לזכר בכדי להתרבות אלא מייצרת צאצאים משובטים של עצמה. ישנם גם חד-תאיים מסוימים, כגון הפרוטוזואון טטרהימנה, שהם בעלי שבעה זוויגים (לא רק שניים - זכר ונקבה). הם יכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות.

כמה תיקונים, הורדתי את הדבוראים אין שם תהליך יחודי Assafn שיחה 06:04, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

אני מציע:

כללית, אצל היונקים, הזכר הוא זכר כל חייו, הנקבה היא נקבה כל חייה, וכול לפרט באוכלוסייה יש אבא ויש אמא. אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים מסויימים מסדרת הדקראים, הם דיכוגמיים. כלומר, מסוגלים לשנות את הזוויג שלהם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים - הם בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. גם חלק נכבד מהפרחים הרמפרודיטים, מתוכם חלק נכבד מתרבה בשתי דרכים: גם מעביר אבקה מפרח לפרח וגם מופרה מאבקתו שלו - האבקה עצמית. מוטציה או רביית כלאיים יכולים ליצור מין המתרבה ברביית בתולים במקום ברבייה מינית. במין כזה יש רק נקבות, אין הזדווגות, וכל נקבה מייצרת צאצאים משובטים של עצמה. אצל הדבוראים, אם ביציות הנקבה מופרות בידי זכר, כל הצאצאים הן נקבות ואם אין הפריה, מתפתחים רק זכרים. ישנם גם חד-תאיים מסוימים, כגון הפרוטוזואון טטרהימנה, שהם בעלי שבעה זוויגים (לא רק שניים - זכר ונקבה). הם יכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות.

77.125.107.185 12:49, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

הגרסה הזו מסורבלת מדי Assafn שיחה 13:12, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
גם אני   בעד בגרסה של Assafn. חמויישֶה - שיחה 11:09, 25 ביוני 2019 (IDT)
מצטרף - גרסה קצרה ולעניין, יחסית. איש השום (Theshumai) - שיחה - מחשבות על ייעול דיונים 17:40, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

השנה בה קפה היה פריצותעריכה

בשנת 1633, כ-80 שנה לאחר פתיחתו של בית הקפה הראשון באימפריה העות'מאנית, הוציא הסולטאן מורט הרביעי את הקפה מחוץ לחוק, כחלק מרפורמות שהנהיג שאסרו גם על מוצרי הטבק והאלכוהול, זאת אף על פי שכנראה היה אלכוהוליסט בעצמו. העונש על שתיית קפה בתקופה זו היה עונש מוות, והסולטאן נהג להסתובב בעצמו בבתי הקפה ולוודא אישית שהורגים את מי שמפר את החוק. החוק החזיק מעמד שנה אחת בלבד, אז בוטל על ידי המופתי של האימפריה העות'מאנית, מוחמד בהאי אפנדי, שהוציא פתווה המתיר את העישון ושתיית הקפה, מתוך העיקרון שכל מה שאינו אסור במפורש במסורת האסלאמית - מותר.

Theshumai - שיחה 16:14, 10 בספטמבר 2018 (IDT)

מקסים! 77.124.69.106 16:57, 10 בספטמבר 2018 (IDT)
הרחבה (לפי הספר פאשות, פלחים ופיראטים של יעל בוכמן על ארץ ישראל במאות 16–18, עמ’ 193-199): הקפה הגיע לאזור בסביבות אמצע המאה ה־16. בתי הקפה החליפו את המסגדים בתור מקומות התכנסות ולכן עוררו את זעמם של אנשי הדת. ואמנם בבתי קפה רבים יכולתם למצוא גם אופיום, יין (או לחילופין: משקאות אלכוהוליים אחרים). לפי הספר מקור שמו הערבי של הקפה הוא במילה שמשמעותה „יין״: במילונו של אלפירוזבאדי (אנ') (מת בשנת 1414) „מח'תאר אל אצחאח״ כתוב בשורש ק.ה.י. כי היין נקרא „קהוה״ משום שהוא מדכא או מרחיק את התאבון. עפ'י ד'ר ירון סרי. Tzafrir - שיחה 19:34, 10 בספטמבר 2018 (IDT)
עדיף לא להרחיב. הקטע קצר ולעניין. 77.124.69.106 19:39, 10 בספטמבר 2018 (IDT)
  נגד. מטריד אותי שבערך בית קפה, שעל תוכנו מתבסס קטע זה, אין בכלל מקורות. אני חושבת שאין להציע קטעים המתבססים על תוכן ללא מקור. בערך בוויקיפדיה האנגלית אין התייחסות לסיפור זה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 15:13, 14 בספטמבר 2018 (IDT)
יש לזה מקורות בערך האנגלי על מוראט הרביעי. 77.125.2.162 16:36, 14 בספטמבר 2018 (IDT)
Hanay שימי לב שהערך המודגש הוא קפה ולא בית קפה, ושם במיוחד לרגל ההידעת פה הכנסתי את הערת שוליים מספר 4 שניתן לגשת אליה מהאינטרנט (גם ציינתי את זה בעת עדכון העריכה, הייתי צריך לכתוב גם כאן). אם זו הייתה הסיבה היחידה להתנגדות, אני מזמין אותך להסיר את התנגדותך. אם יש סיבה נוספת, אשמח לדעת. Theshumai - שיחה 12:34, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
מודה לצפריר על הרעיונות. לי קצת פחות מתחשק לחזור לשולחן השרטוטים אחרי שדייקתי את הניסוח, אבל מוזמן להציע גרסה. Theshumai - שיחה 12:37, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
Theshumai, תודה קראתי את המקור ומחקתי את הנגד. מקורות צריכים להופיע לא בתקצירי ערכיה. בכל פעם שמעלים קטע יש לציין ברור את המקורות של הקטע באיזה ערך בצורה ברורה. במקרה זה הקטע מתחיל בבית קפה. אני חושבת שלא מקפידים כאן בנושא זה והתוצאה היא שלעיתים נכשלים כאן בקטעים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:33, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
Hanay הי חנה, תודה. אני מבין לגמרי את כוונתך, במיוחד על רקע הדיון המתנהל כעת על עדכון מבנהו של דף הבית. חשבתי שזה יהיה ברור מההדגשה שהכוונה לערך קפה ולכן הכנסתי את המקור שם. אני מבין כעת שזה לא היה מספיק אפקטיבי. אציע בדיון המקביל הצעת ייעול בעקבות השיחה שלנו כאן. Theshumai - שיחה 21:14, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

אלוף הטיסה המגוון ביותרעריכה

בחילות אוויר שונים ידועים אלופי הפלות שהפילו מטוסי אויב של יותר ממדינה אחת. הישראלי המוביל ביניהם הוא סגן אלוף אברהם שלמון, שהפיל מטוסי אויב של שלושה חילות אוויר: המצרי, הסורי והעיראקי. ואולם הטייס שהפיל מטוסי קרב מהמגוון הגדול ביותר של חילות אוויר הוא לוטננט קולונל לואיס אדווארד קורדס, טייס בחיל האוויר של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה הפיל שבעה מטוסי קרב גרמניים, מטוס קרב איטלקי, ולאחר שהועבר לזירת האוקיינוס השקט - גם מטוס קרב יפני. מה שהופך את ההישג של קורדס לייחודי היא העובדה שהפיל גם מטוס תובלה אמריקאי, במכוון. במהלך הקרב על הפיליפינים, הבחין קורדס במטוס התובלה שעמד לנחות בשדה תעופה שעדיין היה בשליטת היפנים. קורדס ניסה ליצור קשר עם הטייס, שכנראה לא היה מודע למצבו של השדה, ומשנכשל (הסתבר לאחר מכן שמערכת הקשר לא הייתה תקינה) פתח באש מכוונת על מנועי המטוס, כדי להפסיק את פעולתם. מטוס התובלה נאלץ לנחות בים אך לא נפגע. הצוות והנוסעים חולצו למחרת, בריאים ושלמים, על ידי סירה מעופפת PBY קטלינה, שאליה התלווה קורדס. לימים נישא קורדס לאחת מהאחיות הצבאיות שהיו בין נוסעות המטוס.

מקור: הערך באנגלית(אנ') קלונימוס - שיחה 10:16, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

קטע בסגנון ספר השיאים לא יכול להיות קטע הידעת. ברור שמישהו עשה משהו הכי הרבה. ברור שאם יש טייסים שהפילו מטיסים של כמה צבאות, אז יש טייס אחד שהפיל הכי הרבה כאלו. צריך לחדד איזו הפתעה בקטע. 77.125.91.170 10:22, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
לא הבנתי את ההערה. --קלונימוס - שיחה 12:59, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
כמו שקטע על האיש הגבוה בעולם, שמציין רק את גובהו ואת העובדה שהוא הכי גבוה בעולם, לא בדיוק מפתיע. ברור שמישהו היה האיש הכי גבוה בעולם. 77.125.91.170 13:45, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
הפאנץ' בקטע הוא על כך שהוא הציל אנשים משבי או מוות בתושיה בלתי רגילה, ואחר כך נשא לאחת מאלו שהציל. חמויישֶה - שיחה 10:15, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
אם כך, אולי כדאי להרחיב בעניין העיקר ולצמצם בעניינים הטפלים? 77.125.2.162 12:35, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
דווקא הקטע העיקרי בקטע ברור ומודגש. בין השאר, במילים "מה שהופך את ההישג של קורדס לייחודי" ובמשפט הסיום. חמויישֶה - שיחה 16:07, 28 בינואר 2020 (IST)
רגע אחד. אין ערך על הנושא המרכזי של הקטע עצמו. אי אפשר לא לקשר את הקטע עם הנושא המרכזי שלו. 77.126.82.184 22:16, 11 בספטמבר 2020 (IDT)

גרסת המבול הקדומה ביותר ושיטפונות שקשורים אליהעריכה

הגרסה המוקדמת ביותר של סיפור המבול שנמצאה, היא גרסה של בריאת העולם מתוך המיתולוגיה השומרית, בה זיאוסודרה הוא גיבור הסיפור. גרסה זו נשמרה באופן חלקי בכתב יד שומרי, מתוארכת למאה ה-17 לפני הספירה, ובעלת קווי דמיון רבים לאגדות מבול של עמים שונים במזרח התיכון, וכמו כן, גם לתיאור המקראי של נח. אחת השורות באפוס מספרת, שלאחר שיטפונות המבול החלה מלכות השמיים בעיר כיש. על פי ממצאים ארכאולוגים התפתחה העיר כיש במאה ה-29 לפנה"ס, זמן קצר לאחר שיטפונות מקומיים בכמה ערים שומריות סמוכות.

Theshumai - שיחה 01:07, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

יפה. אני בעד. 77.125.91.170 10:18, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
  בעד הקטע. אני מציעה להזכיר גם את אתרחסיס ואת אותנפישתים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:47, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה על ההצעה. חשבתי על זה, אבל רציתי שהפאנץ' יהיה שיש ממצאים שמגמים את הגרסה העתיקה ביותר של הסיפור כסיפור שיטפון מקומי, ולכן העדפתי לנסות לכוון ל'קצר וקולע'. Theshumai - שיחה 17:31, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
קראתי את זיאוסודרה. יש שם עוד פרט נחמד: שכנראה בסיפור השומרי המקורי הסירה נסחפה במורד הנהר לארץ רחוקה. אבל טעות תרגום הפכה את הארץ הרחוקה (בשומרית) להר (באכדית). וכך הגענו בסוף להר אררט. Tzafrir - שיחה 13:49, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
תומך בהוספת הקטע. גילגמש שיחה 22:02, 11 בספטמבר 2020 (IDT)
גם אני תומך, יופי של קטע. בברכה, איתמראשפר - שיחה 00:51, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

הכפר ע'ג'רעריכה

הכפר הערבי ע'ג'ר נמצא בצפון ישראל, והוא חצוי במרכזו בגבול ישראל-לבנון: חציו הדרומי של הכפר שייך לישראל וחציו הצפוני ללבנון. מלך הצבים - שיחה 23:33, 6 באוגוסט 2018 (IDT)


בהסכם סייקס-פיקו הכפר סומן כבלבנון, למרות היותו ברובו עלווי, עדה מבוססת בסוריה, ולמרות עדויות על כך שלתושביו הייתה אזרחות סורית. בעת מלחמת ששת הימים צה"ל השתמש במפות בריטיות ישנות, לפיהן הכפר נמצא בלבנון, וכיוון שלישראל לא הייתה חזית עם לבנון ישראל פסחה על הכפר. לאחר שנציג הכפר הגיע לקוניטרה במטרת הצהרת כניעה, צהל אסף את הנשק מהכפר אך נסוג ממנו.במשך החודשיים שלאחר מכן ישראל לא הסכימה לספח את הכפר לשטחי רמת הגולן במטרה להנמע מסכסוך עם לבנון, ולבנון סירבה לספח את הכפר מחשש שסוריה תראה את הצעד כבוגדני, ובכך הכפר התקיים כישות עצמאית בין ישראל ולבנון. כעבור חודשיים של בירורים ישראל הסכימה לספח את הכפר. לאחר הנסיגה מדרום לבנון הכפר נותר חצוי, כאשר חציו הדרומי לחלוטין בישראל וחציו הצפוני כביכול בריבונות לבנון, אך בפועל לאזרחיו אזרחות ישראלית. מצב זה יצר לא פעם סוגיות בעייתיות של שאלת הריבון בשטח.Sagi128F17v - שיחה 18:17, 1 בספטמבר 2018 (IDT)

כאן כבר יש חומר יפה לקטע הידעת! צריך לנסח את זה יפה, לשים במסגרת ועם תמונה, ולהעלות לראש הרשימה שלמעלה. אפשר להתחיל את הקטע עם משפט שאומר, שבעיקרון בסכסוכי גבול, כל צד דורש שטח לעצמו. אך במקרה של כפר רג'ר, כפר עם אדמה פורה ואנשים שלא עוסקים בשום פעילות מיליטנטית, כל אחד משני הצדדים ניסה לאלץ את הצד השני לקבל את הכפר לידיו. אפשר לסיים גם בזה שכמו בשאר סיכסוכי הגבול בין ישראל ללבנון, ישראל ויתרה בסופו של דבר, וכן קיבלה את הכפר לידייה. 77.127.2.101 19:42, 1 בספטמבר 2018 (IDT)

הצעה

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. כיום הטריטוריה היחידה בהגדרה זו היא ביר טוויל, אך לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלווי ע'ג'ר בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה ישראל לא נלחמה במלחמה,בעוד תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית, כך שמתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לצד זאת תושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, אך מבחינה רשמית הם אזרחים תושבי שטח אויב.

Sagi128F17v - שיחה 19:02, 2 בספטמבר 2018 (IDT)

על הכייפכ. 77.125.91.170 21:30, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
אני בעד הגרסה הזו Theshumai - שיחה 23:47, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. כיום טריטוריות בודדות נמצאות תחת מצב זה, ביניהן ליברלנד וביר טוויל, אך לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלווי ע'ג'ר בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה לא הייתה חזית במלחמה, בעוד תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית, כך שמתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לצד זאת תושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, אך מבחינה רשמית הם אזרחים תושבי שטח אויב. בין השנים 1985 ו2003 "המשולש הימי" בגבול הימי בין ישראל ומצרים היה גם כן טרה נוליוס, למרות שהשטח אינו קרקע. הן צפון ע'ג'ר והן המשולש הימי נודעו עקב הריבונות המעורערת בהם כמוקדי סחר בסמים.

מבחינתי מוכן, אשמח לדיון בנושא. Sagi128F17v - שיחה 23:35, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

כאן לדעתי יש יותר מדי דוגמאות והטקסט קצת מתפזר. אהבתי יותר את הגרסה הקודמת. Theshumai - שיחה 23:47, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
התוספות מיותרות. עדיפה הגרסה הקודמת. 77.125.91.170 10:24, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. כיום טריטוריות בודדות עונות להגדרה זו כמו ביר טוויל וליברלנד, אך לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלווי ע'ג'ר בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה ישראל לא נלחמה במלחמה, בעוד תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית, כך שמתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לצד זאת תושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, אך מבחינה רשמית הם אזרחים תושבי שטח אויב.

אחרון מבחינתי, תיקונים קלים Sagi128F17v - שיחה 19:57, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

מה ההבדל בין הגרסה הזו לגרסה הראשונה? סנט פול - שיחה 20:36, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
רווחים במקומות הנכונים ועדכון הטרה נוליוס ממקרה בודד למקרה נדיר אך קייםSagi128F17v - שיחה 06:44, 5 בספטמבר 2018 (IDT)

שינויי נוסח קלים:

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. אולם, במקרים נדירים קורה ההפך – שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה מסוימת על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. טריטוריות מעטות עונות להגדרה זו, כמו ביר טוויל וליברלנד, אך לאחר מלחמת ששת הימים התמודדה גם ישראל עם מצב דומה – הכפר העלווי ע'ג'ר בגבול עם לבנון היה לפי המפות הישראליות שטח ריבוני של לבנון, שאיתה ישראל לא נלחמה במלחמה, אולם תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כשטח בריבונות סורית. לכן, מתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן, השטח צריך היה לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה שבה לא טענה אף מדנה לריבונות על השטח, הכירה מדינת ישראל בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לכן, על אף שתושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, מבחינה רשמית הם תושבי שטח אויב.

77.125.2.162 12:50, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

יש תמיכה רבה בקטע. חמויישה? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו
יש קטע קיים על ביר טוויל שקצת סותר את הקטע הנוכחי: תבנית:הידעת? 7 בינואר - סדרה 1. תומר - שיחה 01:12, 8 באפריל 2020 (IDT)

הוספה (רעיונות כלליים / לא מגובשים)עריכה

היה בטעות בדף השיחהעריכה

מלחמת האזרחים האמריקנית היא המלחמה הראשונה שעליה ניתן לומר בוודאות כי נהרגו בה יותר בני-אדם מידיהם של בני-אדם אחרים, מאשר מזיהומים. זה לא נכון. לפי הספר "פרקים בתולדות הרפואה הצבאית" מאת ערן דולב, עמוד 83 כתוב במפורש " הנשק הקטלני ביותר במלחמת האזרחים היה המחלה". 20:03, 11 בנובמבר 2019 (IST)

אי סדרים במועצות מקומיותעריכה

כאשר מועצה מקומית אינה מתפקדת כראוי, שר הפנים אמור למנות תחתיה ועדה קרואה. כאשר יוסף בורג היה שר הפנים, הוא מינה לעיירה, ירוחם, ועדה קרואה בראשות ירח גלטר. גלטר נדרש לדאוג לדברים בסיסיים ביותר, למשל להפסקת כניסת רכב קרבי משוריין של צה"ל לעיירה, כי המזקו"ם של רכב זה פורר את הכבישים והמדרכות בה. גלטר דרש מהממשלה לשפץ ולהחזיר לפעולה את כביש הנפט, שאפשר לתושבי ירוחם להגיע בקלות לעבודתם בנאות חובב, ואפשר למורים בחצי משרה מדימונה, להגיע בקלות לירוחם והשלים בה את משרתם. גלטר חנך פארקים, שלח עובדי עירייה להשתלמויות וגם נתן מלגות לסטודנטים מירוחם, ללימודים אקדמיים מחוץ לעיירה. גלטר מינה מבקר למועצה, עוד לפני שהיה חוק שדרש זאת, והמבקר גילה אי סדרים במועצה הדתית. גלטר עיכב את כל התשלומים למועצה, בדרישה שיתקנו את דרכיהם. אלא שצעד זה לא צלח. עובדי המועצה הדתית חדלו לעבוד, ותושבי ירוחם נאלצו לחפור את קברי יקיריהם בעצמם. 77.126.78.154 21:18, 16 במאי 2020 (IDT)

רעיוןעריכה

אפשר לקחת מכאן. כמובן ללא העתקה ישירה. Valleyofdawn - שיחה 12:33, 8 בדצמבר 2011 (IST)=

מלחמת אחים שכירי חרבעריכה

בתקופת המאה ה-18, גרמניה המודרנית הייתה מחולקת לעשרות מדינות קטנות אשר החזיקו צבאות קטנים ומקצועיים. הנסיכים ששלטו במדינות אלו היו מוכנים לרוב להשכיר את צבאותיהם למעצמות זרות. כאשר פרצה מלחמה, מדינות גרמניה יכלו לשלוח אספקה מיידית של חיילים מאומנים שהיו מוכנים להיכנס לקרב בכל רגע נתון. בין 1706 ל-1707, 10,000 הסים שרתו בצבאו של אויגן, נסיך סבויה. בשנת 1714 6,000 הסים לחמו במסגרת הצבא השוודי במלחמת הצפון הגדולה. בשנת 1715 נשכרו 12,000 הסים בידי ג'ורג' הראשון, מלך בריטניה, כדי להילחם ביעקוביטים. בשנת 1744, במסגרת מלחמת הירושה האוסטרית, 6,000 הסים נלחמו במסגרת הצבא הבריטי בפלנדריה, בעוד 6,000 נוספים לחמו במסגרת הצבא הבווארי.

המדינה שסיפקה את המספר הגדול ביותר של שכירי חרב הייתה רוזנות הסן-קאסל. קרל, רוזן הסן-קאסל, היה הראשון שעשה זאת, ויורשיו המשיכו לעשות כמוהו וכך גם שליטים נוספים. ההיסטוריון צ'ארלס אינגראו (Ingrao) טוען בספרו "The Hessian Mercenary State" שבסופו של דבר הפכה הסן-קאסל ל"מדינת שכירי חרב". רוזני הסן-קאסל השכירו את חייליהם לכל דורש במטרה להשתמש בכסף כדי לחזק את שלטונם, וזאת מבלי להכריז מלחמה מעולם על מי מהצדדים. כך נוצר מצב אירוני שבמלחמת הירושה האוסטרית לחמו הסים משני צדי המתרס, הן בצבא הבריטי והן בצבא הבווארי.

מתוך הערך הסן (חיילים). אברהם צבאן 13:36, 28 באפריל 2020 (IDT)

ספייה (צבע)עריכה

הצבע ספיה שמוסף באופן מלאכותי לתמונות כדי שיראו ישנות מבוסס על נוזל חום שמופק מדיונון. המילה ספיה היא ביוונית דיונון וכל המשפחה הטקסונומית נקראת כך בעקבות המילה. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 01:23, 25 באפריל 2020 (IDT)

תרמית טום מורעריכה

מתיחת 1 באפריל, על חוק מגוחך שאף אחד מהמחוקקים לא טרח לקרוא. לאחר שייכתב הערך החונק מבוסטון (אנ') ויגדל הערך טום מור. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 21:26, 22 באפריל 2020 (IDT)

הימה הסלאביתעריכה

עבדים נקראו בשפות שונות של שם הסלאבים. ואז יש את ימת העבדים הגדולה שנקראה בטעות על שם סלאבים. Tzafrir - שיחה 13:57, 2 בדצמבר 2018 (IST)

יפה. רק שיש הבדל בין הסלאבים לסלאבים שעל שמם הימה, שהיו חלק ממה שמכונה היום אינדיאנים. ‏עמיחישיחה 13:14, 4 בדצמבר 2018 (IST)

מי זה הקיפוד?עריכה

הקיפוד הוא בין בעלי החיים המופיעים בתנ"ך, בעיקר בנבואות ישעיהו ומיכה. אבל הוא מתואר שם כבעל חיים החי באזורי חורבן ואגמי מים, תכונות שאינן מאפיינות את מי שאנו מכנים היום קיפוד. בגלל זה הרבה חוקרים סבורים שהקיפוד בתנ"ך הוא בעצם הקטופה, היות שדורסי לילה ידועים כסמל של חורבן בפולקלור העממי ובגלל שהיא חיה בביצות. בתורה שבעל פה יש בעל חיים בשם "קופד" שככל הנראה הוא מי שאנו מכנים היום קיפוד. יש שסבורים שבגלל זה נוצרה ההתבלבלות, אך יש כאלו שרואים בכך ראיה ש"קיפוד" זה שם כללי לבעלי חיים עם צורה קוצנית, היות שצורת הנוצות המזדקרות של הקטופה מזכיר קוצים.

הפגנות מגוכחותעריכה

אני כותב את הקטע כאן כי הוא לא שלם וגם כי עוד לא חיפשתי לו תימוכין.

במדינה דמוקרטית, אחת החרויות הבולטות היא חופש ההפגנה. מותר לאזרחים למחות בקול רם ובהנפת שלטים נגד תופעות שלא מוצאות חן בעיניהם. החוק גם לא מגביל את זכות המחאה לכזו שחייבת להיות הגיונית על פי קריטריונים אלו או אחרים. כך, למשל, כאשר יש מפולת של ערכי המניות בבורסה זו או אחרת, צצות הפגנות נגד ירידת ערך המניות. זאת למרות שברור, שאיש לא תכנן ירידה כזו וספק אם מישהו שולט בזה בכלל. היו גם אנשים שהפגינו נגד מדיניות כן נשלטת, אלא שהם הפגינו נגד מדיניותם שלהם עצמם. כך, למשל, יאיר צבן, כשהיה שר העבודה והרווחה, הכין שלט קרטון גדול, והצטרף אותו למפגינים תחת חלונו שלו, נגדו עצמו.

77.126.37.36 09:35, 16 ביולי 2017 (IDT)

מעניין לראות מקור להפגנה שיאיר צבן הצטרף אליה. אגב, נראה לי שהוא לא היה שר העבודה, אלא שר הקליטה. חמויישֶה - שיחה 13:11, 21 בנובמבר 2017 (IST)
לעניין שר שמצטרף למפגינים נגדו: אני מניח שהיו כל מיני מקרים. שהרי מי שצריך לספק את הכסף הוא משרד האוצר. אם המטרה מספיק ראויה לשר, הוא יכול להעזר במפגיינים כדי ליצור לחץ ציבורי. Tzafrir - שיחה 13:44, 21 בנובמבר 2017 (IST)

כיסא דביק וכיסא בלתי דביקעריכה

לפחות עד שנת 2017, מעולם לא היה ראש מועצה אזורית של עמק חפר, שהפסיד בבחירות. לכן מאז שנת 1940, שבה שלטונות המנדט הבריטי הכירו במועצה אזורית זו, כיהנו בתפקיד ראש מועצה זו רק ארבעה אנשים (חיים בן צבי, עמוס דגני, נחום איצקוביץ' ורני אידן). זאת ועוד, טרם ההכרה הראשון מבין ראשי המועצה, בן צבי, שימש טרם ההכרה במועצה, מאז 1936, כראש הוועד, שהבריטים עמדו להכיר בו בתור מועצה. כך שניתן לומר, שבעמק חפר, ראשי מועצה מכהנים בממוצע, במשך מעט יותר מעשרים שנה, כל אחד. רשות מקומית שמדגימה תופעה הפוכה לזו היא עיריית בני ברק. מאז 1939 ועד 2017 כיהנו שם 15 ראשי עירייה, שמתוכם חמישה כיהנו בשתי תקופות שאינן רצופות. דהיינו, מאז 1937 התחלף שם ראש העירייה או ראש מועצה עשרים ואחת פעמים. בממוצע, ראש עיריית בני ברק מחזיק במשרתו קצת פחות מארבע שנים. רבות מההחלפות הן בגלל הסכמי רוטציה, לאחר תיקו בבחירות.

אני מציע פה קטע, שיש בו בעיה אחת. שתי הדוגמאות שבו הן לא מספיק קיצוניות. אם מישהו מכיר שתי דוגמאות קיצוניות יותר, או לפחות דוגמה אחת קיצונית יותר מזו של בני ברק, אז יהיה בקטע טעם. תודה. 77.127.75.31 13:22, 1 באפריל 2017 (IDT)

דוגמה קיצונית היא זו של מועצה אזורית גיזו, שבעשר שנות קיומה החליפה ארבעה ראשי מועצה. אבל ספק אם זה מה שיחייה את הקטע, כי מדובר על מועצה שדי מהר הפסיקו את קיומה... 77.127.21.24 17:31, 18 באפריל 2017 (IDT)

בתי החולים אסף הרופא ושמואל הרופא לא נהנים מפטור ממחצית הארנונה, בניגוד לשאר בתי החולים בארץעריכה

צריך לבדוק אם המצב עדין כך, או שהאבסורד הזה נגמר בשנת 2011 - 2012, בעקבות בג"ץ. בכול מקרה, העניין היה כזה: בתחילת שנות החמישים, תקנת שר או חוק של הכנסת, נתנו פטור מלא מארנונה, לכול בית חולים, שנמצא ביישוב, שמוגדר כ"עיר עולים". חמישה יישובים בארץ הוגדרו ככאלה, משום שהיו בהם הרבה מאוד עולים חדשים. אחד היישובים שהוגדר כך, היה באר יעקב, שבו היו שני בתי החולים האלו. בשלב הבא, הכנסת או תקנת שר, פטרו את שאר בתי החולים בארץ ממחצית הארנונה. בשלב השלישי, שעדיין היה בשנות החמישים, בוטל החוק שנותן פטור מלא מארנונה לבתי חולים ב"ערי עולים". כך יצא, שאסף הרופא ושמואל הרופא שילמו במשך כחמישים או שישים שנה פי שניים יותר ארנונה מאשר בתי החולים האחרים בארץ. (ועם השטח האדיר של אסף הרופא, זה המון כסף).

במשך השנים האלו, לא רק שלא הצליחו לסדר, שגם בערי עולים תהייה חצי ארנונה. לא הצליחו גם לסדר, שבאר יעקב תמחק מרשימת ערי העולים. זאת למרות שבאר יעקב הפכה לאחד היישובים עם האוכלוסייה המבוססת בישראל.

מקור:

http://mynetrishon.co.il/article/2254

הארנונה בישראל - עם עיוותי "ערי עולים" (תקנה שנצמחה לה בשנות ה50? ובלתי רלוונטית בעליל דהיום), חוק הקפאת הארנונה מ1985, ומספר גורמים נוספים - מלא בעיוותים. דווקא עיוות בו הממשלה (כי אסף הרופא זה בית חולים ממשלתי) משלמת בעודף לרשות מקומית - הוא לא הבעייתי שבהם. אם אתה רוצה עיוות - אתה יודע למה החנויות בארץ כה קטנות לעומת ארה"ב נאמר? כי בארץ משלמים ארנונה לא ריאלית לעסקים (עסק, ככלל, דווקא "עולה לרשות" פחות מתושב. עסק לא צורך חינוך, תרבות, וכולי וכולי) - המצב הוא שלמעשה עסקים משלמים הרבה באובר, ורוב בתי התושבים הם הפסדיים לרשות. התוצאה היא שמחד רשויות מתחרות על עסקים (ונמנעות מבניית מגורים - ובפרט דירות קטנות שהפסדיות במיוחד) - ומאידך עסקים פותחים על שטח קטן ככל האפשר. וכך - סופר או חנות טיפוסית בארץ קטנה בפקטור מאוד יפה לעומת חנות/סופר מקבילה בארה"ב מבחינת מספר קונים.Icewhiz - שיחה 18:50, 6 ביולי 2017 (IDT)
האם תוכל לכתוב על זה קטע קצר וקולע? 84.229.41.114 20:44, 6 ביולי 2017 (IDT)
אני לא בטוח שזה לא חורג לתוך מחקר מקורי - בטח כאשר נכנסים להשוואות ישראל-חו"ל. אפשר לכתוב על הקפאת הארנונה ב1985 יחסית בקלות - לקשור פנימה את העיוותים גורר אותנו לתוך תחומי מדורי הדעה (וזה לא שלא חסר כאלה ביחס לארנונה בארץ). זה נראה לי עמוק יותר ממה שאפשר לכסות ב"הידעת", וגם בעייתי - כי כל העניין של חלוקת הכנסות ארנונה (וכן תמיכה/איזון ברשויות חלשות) הינו עניין של עמדה פוליטית אקטואלית (זה לא שרוב העוסקים במלאכה לא חושבים שזה עיוות רבתי - אבל עדיין יש כאלו המנסים לנצל את העיוות - למשל נתניה שמנסה לקבל סטטוס של עיר עולים (היא כרגע לא מוגדרת ככזו)).Icewhiz - שיחה 14:21, 9 ביולי 2017 (IDT)
קטעי "הידעת" אינם אמורים לכסות נושא שלם. הם אמורים רק לתת אנקדוטה. זו גם לא צריכה להיות האנקדוטה הכי חמורה. היא צריכה להיות מוזרה וקלה להבנה. לכן אני מציע כן לחזור לעניין קיצוץ פטור הארנונה של אסף הרופא. (רק שוב, צריך לראות מה המצב העדכני) 84.229.41.114 23:17, 9 ביולי 2017 (IDT)
אני לא חושב שהנושא מתאים להידעת. נראה לי כבד מדי ובירוקרטי להחריד. גילגמש שיחה 06:24, 10 ביולי 2017 (IDT)
מסכים עם גליגמש. חמויישֶה - שיחה 11:17, 10 ביולי 2017 (IDT)


אנשים שהייתה להם קריירה מרשימה במוזיקה לצד קריירה מרשימה במקצוע שונה לגמריעריכה

  • גידי קורן היה תלמיד לרפואה והפך לרופא חוקר ומרצה ומנהל מחלקה לרפואת ילדים, תוך כדי שהוא היה מלחין ואמרגן שכתב הרבה מאוד חומר, בעיקר ללהקת האחים והאחיות
  • קונדוליסה רייס - פרופסורית להיסטוריה, מנהלת אוניברסיאה ושרת החוץ של ארצות הברית, ובו זמנית מלווה בפסנתר את יו-יו מה וגם מתעמלת אולימפית.
לא הייתה לה קריירה מוזיקלית מרשימה (הקונצרט האמור נערך כאשר היא הייתה מדינאית בכירה). לא ראיתי שהיא הייתה מתעמלת אולימפית. Tzafrir - שיחה 19:51, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

94.159.144.140 19:22, 15 במאי 2016 (IDT)

אבל עקיבא נוף לא ממש עשה זאת בו זמנית וגם לא היה מצטיין, לא בזה ולא בזה. 109.160.190.228 17:33, 16 ביוני 2016 (IDT)
עיין ערך מים לדוד המלך. ‏עמיחישיחה 15:23, 19 ביוני 2016 (IDT)
אולי נדבר על אמנים שהם פוליטיקאים? נתחיל עם דוד המלך עצמו ועם שלמה. נמשיך משם לשיר "מים לדוד המלך" ולעקבא נוף. הלאה אל ציון קינן - המשורר והתמלילן של הגבעתרון, אל נאווי, ראש עריית ב"ש, שהיה נדמה לי גם משורר - צריך לבדוק את זה ואל מאיר אריאל ודודו זכאי, שהיו גם מזכירי הקיבוצים שלהם. אולי נזכיר שיהורם גאון ושמואל וילוז'ני היו חברי מועצת עיר. נסיים עם ארצות הברית - קלינט איסטווד וקונדוליסה רייס. זה יהיה קטע מגובש, אבל רשימתי משהו. בלי איזו הפתעה מיוחדת. רק עם הפתעות קטנות. 109.160.190.228 15:09, 20 ביוני 2016 (IDT)
ציון קינן? זה לא מוזכר בערך אודותיו! ‏עמיחישיחה 18:29, 20 ביוני 2016 (IDT)
סליחה. המשורר הוא יצחק קינן. ציון קינן הוא משנורר ולא משורר. קל להתבלבל. 109.160.190.228 22:26, 20 ביוני 2016 (IDT)
אכן יש קטע על קווין חמויישֶה - שיחה 17:03, 20 ביוני 2016 (IDT)


אישים ידועים ששימשו כ"גוי של שבת"עריכה

אין לי רעיון איך לנסח את זה בצורה מתאימה: לפי הערך אלביס פרסלי הוא שימש בתפקיד הנכבד הנ"ל. כך גם חסיד אומות העולם יאאפ פנראט וקולין פאוול. הגיוני שאנשים עבדו כעובדי משק בית, אבל הופתעתי לגלות שמישהו טרח לזכור את זה. ביקורת - שיחה 18:54, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

ומה מיוחד דווקא בג'וב הזה? הרבה אנשים מפורסמים עשקו בכל מני משרות זמניות פשוטות לפני שהתפרסמו. אגב, חוץ מגוי של שבת יש גם גוי שקונה את כל החמץ בפסח וכיוצא בזה. יש גם יהודים ומוסלמים שמשתתפים בוועדה הקתולית להכרזה על קדושים. 94.159.145.168 10:30, 2 בינואר 2016 (IST)
הארי טרומן גם הוא נכנס לקטגוריה הזו. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 17:16, 15 באוגוסט 2019 (IDT)

מצודת דואומוןעריכה

מישהו זוכר אם היה פעם קטע על מצודת דואומון? המצודה הצרפתית נכבשה במהלך קרב ורדן מלחמת העולם הראשונה בטעות על ידי חייל גרמני בודד ולאחר מספר ימים עקב התפוצצות מחסן תחמושת חשבו הגרמנים כי זו התקפה צרפתית ונלחמו בעצמם וספגו מאות הרוגים... בידל הפייטן - שיחה 03:41, 18 בדצמבר 2015 (IST)

הכנס בבקשה לערך מצודת דואומון, לחץ שם על הלחיץ "דפים המקושרים לכאן" ובדוק אם היו דיוני "הידעת" הקשורים לערך. בהצלחה!31.154.175.62 16:01, 18 בדצמבר 2015 (IST)
אין עדיין ערך על המצודה, בערך קרב ורדן לא מצאתי, אערוך זאת בימים הקרובים בל"נ. בידל הפייטן - שיחה 02:15, 23 בדצמבר 2015 (IST)
יש את גלוסקמת דואומון.אודי - שיחה 19:24, 24 בדצמבר 2015 (IST)

תארים שאנשים החזיקו בהם למשך זמן קצרצרעריכה

31.154.190.225 22:09, 24 בדצמבר 2015 (IST)

שים שיש כבר קטע מוכן כאן שמחכה להכחלת אדומים, שהעליתי לאחרונה לתבנית:לטיפול דחוף. ‏עמיחישיחה 23:39, 24 בדצמבר 2015 (IST)
יש באמת בעיה עם הקטע הזה. הרי אם מדברים על שיאי עולם, אז לך תדע על איזה טיפוס נידח צריך לכתוב ערך רק בשביל שיהיה קטע הידעת. אולי אם נתמקד רק בשיאי ישראל יהיה קל יותר? אבל אז השאלה היא אם יש מספיק בשר לקטע. 31.154.190.225 12:52, 25 בדצמבר 2015 (IST)
אפשר למחוק את ההצעה הזו כי כבר יש קטע כזה כתוב. הוא מחכה להחלה של כל הקישורים שבו. 77.125.2.162 13:42, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

היאבקות בתמנוניםעריכה

משעשע, מנפלאות הטבע האנושי . Carny הרבה זמן לא ערך. אולי מישהו אחר מעוניין להפוך את הקטע להידעת? ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 17:08, 12 במרץ 2016 (IST)

גחליליות והשמשעריכה

למי שלא מכיר: what-if.xkcd.com הוא סדרה מעניינת של מאמרים שנכתבו של ידי היוצר של xkcd: תשובות די רציניות לשאלות מופרכות. מדי פעם יש שם רעיונות שמתאימים לפינה הזו. לדוגמה: מתוך Sun Bug מס' 151): הידעתם שגחלילית מפיקה, יחסית למשקלה, יותר אנרגיית קרינה מאשר השמש? Tzafrir - שיחה 14:29, 20 ביולי 2016 (IDT)

כמה זמן ארך שלום 30 השנה?עריכה

רעיון יפה, צריך לחשוב איך להציג אותו:
"שלום שלושים השנים היה חוזה שלום שנחתם ביוון העתיקה בין אתונה לספרטה בשנת 446 לפנה"ס, ואשר שם קץ למלחמה הפלופונסית הראשונה שהתחוללה מאז שנת 460 לפנה"ס, והעניק ליוון תקופה של שלום יחסי עד פרוץ המלחמה הפלופונסית השנייה. שם החוזה נובע מהתקופה שהוא היה אמור לחול עליה, 30 שנים, אולם בפועל הוא שרד רק 15 שנה. "
בברכה- ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:00, 4 בספטמבר 2016 (IDT)

אמנת השלום הנצחי החזיקה מעמד עשר שנים (לפי הערך האנגלי). נדמה לי שהיו עוד כמה מקרים שלום שהיה אמור להיות נצחי. Tzafrir - שיחה 08:57, 4 בספטמבר 2016 (IDT)
גם מלחמת מאה השנים ומלחמת מאה השנים השנייה ארכו שתיהן יותר ממאה שנים. שיר § שיג § שיח § 16:41, 21 באוקטובר 2016 (IDT)

Lsjbotעריכה

בוט שהיה פעיל בוויקיפדיה השוודית ובוויקיפדיה בסבואנו ובווארי־וארי, ויצר את רוב הערכים בהן. יצר כמעט 3 מליון ערכים וכמעט חצי מהערכים בויקיפדיה השוודית. לווארי־וארי, יש מעל 1,259,000 ערכים. מדובר בוויקיפדיה "חריגה" בגודלה, שכן מספר דוברי השפה כשפת אם עומד רק על כ-2.6 מיליון איש. תארו לכם לאיפה אפשר להגיע. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:10, 7 ביולי 2018 (IDT)

זה לא הרבה פחות מדוברי העברית. אני לא רואה כאן מקום לקטע שלא בפורטל ויקיפדי פנימי. Tzafrir - שיחה 15:24, 31 בדצמבר 2018 (IST)

תמונת החור השחורעריכה

התמונה של החור השחור במרכז M87 יכולה להדגים כמה עקרונות לא טריוויאליים של הפיזיקה המודרנית. מי רוצה להרים את הכפפה? Tzafrir - שיחה 15:33, 21 באפריל 2019 (IDT)

תן כמה דוגמאות לעקרונות כאלו, בבקשה. 91.199.94.96 12:24, 16 בינואר 2020 (IST)
ראשית כל, התמונה היא כמובן לא של החור השחור עצמו אלא של דיסקת הספיחה שמסביבו. החור השחור נמצא בתוך החור שבטבעת. החומר שבדיסקה מסתובב סביב החור השחור במהירות גבוהה מאוד, שקרובות למהירות האור ולכן מורגשים בהם השפעות תורת היחסות הפרטית. לדוגמה, הצד הקדמי (התחתון) של הטבעת נראה בהיר יותר מהצד אחורי (העליון) מכיוון שכשהחומר בתנועה בכיוון אלינו [אני לא מבין בדיוק את התופעה כאן]. Tzafrir - שיחה 22:34, 16 בינואר 2020 (IST)

רעיון להידעת אבל לא בטוחעריכה

בתאריך ה- 7 ליוני 2020, כשבכל העולם נגיף הקורונה גבה עשרות חיים ביממה ומדינות שלמות נכנסות לעוצר מוחלט - משרד הבריאות של ניו זילנד הכריז על החלמתה של החולה האחרונה במדינה. כעת, ממשלת ניו זילנד, ובראשה ג'סינדה ארדרן, מודיעה לעולם בשמחה על חזרה מלאה של המדינה לתפעול מלא (מלבד מעברי גבול). ראש ממשלת ניו זילנד התראיינה בכלי התקשורת על הירידה לאפס חולים, והשיבה בהקשר זה כי: "רקדתי ריקוד קטן".
זה מתאים להיות הידעת? Yiftaa - שיחה 13:11, 8 ביוני 2020 (IDT)

לדעתי לא. קודם כול צריך לנסח את זה אחרת, והציטוט לא מתאים. ניו זילנד היא מדינה עם צפיפות אוכלוסין מאוד נמוכה, וזו אחת הסיבות להתפשטות האיטית של הקורונה שם. תומר - שיחה 15:30, 8 ביוני 2020 (IDT)
אנחנו עוד לא יודעים איך ייגמר שם. אולי הקורונה תחזור לניו זילנד? חוץ מזה, מתוך 200 מדינות, מישהי צריכה להיות המחלימה הראשונה, וזה קל למדינה על אי בודד. 104.254.90.122 07:27, 9 ביוני 2020 (IDT)
בכלל לא מתאים. זה חדשות. וגם כחדשות לא החזיק מעמד הרבה, כי לא הרבה זמן אחרי ה"ריקוד הקטן" חזרו מקרים נוספים. חמויישֶה - שיחה 16:15, 20 ביולי 2020 (IDT)

חומטיםעריכה

במאמר המתורגם הזה, שאין לי גישה אליו כי אני לא מנוי, מסבירים איך קרה שהחומט "איבד" את רגליו, ואיך חלק ממיני החומטים "קיבלו" חזרה רגליים. מין צחוק הגורל של האבולוציה. אם למישהו יש גישה למאמר המתורגם או המקורי, אשמח אם ייכתוב קטע "הידעת?" בנושא. אביתר ג'שיחה • 17:59, 23 בנובמבר 2020 (IST)

הסרה ושכתוב קטעים קיימיםעריכה

תבנית:הידעת? 3 בדצמבר - סדרה 2 צריכה להתמקד יותר בפרטים חשובים, ופחות בטפלעריכה

הנוסח כיום:

ארצות הברית ובריטניה כמעט שיצאו למלחמה בשנת 1859 על השליטה באיי סן חואן הסמוכים לאי ונקובר שבמערב קנדה (שהייתה אז טריטוריה של הכתר הבריטי, סמוך לגבול הימי המפריד בינה לבין ארצות הברית). תקרית זו ידועה בשם מלחמת החזיר, משום שגורם ההסלמה היה חזיר רעב. החזיר, שהיה שייך לאזרח אירי, אכל פקעות בגן הירק של חוואי אמריקני, והחוואי ירה בו למוות. השלטונות הבריטיים רצו לאסור את החוואי, ובתגובה הזעיקו החוואים את הצבא האמריקני לעזרה.

אני מציע:

אחד המקומות הבודדים, שבהם מתירה ארצות הברית לעובדיה להניף דגל זר בתחומה, הוא פארק באיי סן חואן. שומרי הפארק מניפים שם כל בוקר את דגל בריטניה, מעל שחזור מחנה צבאי של אלפי חיילים מצבא בריטניה, שהתקבצו שם בשנת 1859, כשקנדה עדיין הייתה חלק מהאימפריה הבריטית. הם התקבצו שם מול צבא ארצות הברית, בעקבות תקרית גבול, שכמעט התפתחה למלחמה. בתקרית זו נורה למוות תושב ארצות הברית, שפלש לחווה של תושב קנדה, וחמס את רכושו. תקרית זו ידועה בשם מלחמת החזיר, משום שהפולש היה חזיר מחווה של איכר אמריקני. הרכוש החמוס היה תפוחי אדמה.

77.126.125.207 12:48, 14 בספטמבר 2020 (IDT)

תיקון או הסרת תבנית:הידעת? 042עריכה

הקטע מספר על הליך ההדחה של הנשיא ג'ונסון שבזמנו היה היחיד שעבר הליך הדחה מלבד קלינטון. בניגוד לקלינטון שעבר הליך הדחה בגלל שערוריית פרשיית מוניקה לוינסקי, הליך ההדחה של ג'ונסון היה בעיקרו פוליטי. היום כבר יש נשיא נוסף שעבר הליך הדחה, וגם הוא עשוי להיתפס כפוליטי. הקטע לא יכול להשאר בנוסחו הנוכחי (כי יש נשיא נוסף שעבר הליך הדחה), ואולי אף צריך להמחק לגמרי כי ג'ונסון כבר לא ייחודי. חמויישֶה - שיחה 10:46, 2 ביוני 2020 (IDT)

אפשר לכתוב שלפני המאה העשרים ואחת, היה תהליך הדעה בודד. 77.126.45.99 14:46, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

שיפור תבנית:הידעת? 18 ביולי - סדרה 2עריכה

אסמן את התוספות שלי בעזרת הגדלה:

אחת מצורות יחסי הגומלין בין שני יצורים חיים, המיטיבים עם שני הצדדים, היא האֶנדוֹסימביוזה, דהיינו, קיום של יצור אחד בתוך האחר. המדענים סוברים כי בכול תא ותא בגופנו יש דוגמה ליחסי גומלין שכאלו. שהמיטוכונדריה והכלורופלסטים, אברוני הנשימה החמצנית, שבתוך התאים האיקריוטיים, החלו את דרכם כתאים עצמאיים קטנים שנבלעו על ידי תאים אחרים, אבותיהם של האיקריוטיים, אך לא נעכלו,והפכו לשותפים. על ידם והחלו לפתח עמם יחסי גומלין. כך יכולה האנדוסימביוזה להסביר את ההתפתחות האבולוציונית מתאים פרוקריוטיים ללא אברונים, לתאים איקריוטיים בעלי אברונים מובחנים.

77.127.15.149 19:50, 4 בפברואר 2020 (IST)

תיקון תבנית:הידעת? 23 בדצמבר - סדרה 2עריכה

על פי המפה המופיעה בערך אוזבקיסטן, אוזבקיסטן גובלת בקזחסטן ותורקמניסטן, שתי מדינות ששוכנות לחוף הים הכספי. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ט • 08:11, 31 בדצמבר 2018 (IST)

הערך מדינה ללא מוצא לים מזכיר בפירוש אגן ניקוז פנימי שלא נחשב לצורך העניין כים ונותן כאחת הדוגמאות את הים הכספי. Tzafrir - שיחה 14:15, 31 בדצמבר 2018 (IST)
אבל לפי ההגדרה הזו גם אזרבייג'ן היא ללא מוצא לים, והיא מקיפה את הספק–מדינה נגורנו קרבאך. הוספתי לרשימה בערך (כי היא כבר הופיעה ברשימה הכללית ששם). האם יש טעם לעדכן את הקטע? Tzafrir - שיחה 15:22, 31 בדצמבר 2018 (IST)

עדכון לתבנית:הידעת? 1 בספטמבר - סדרה 1עריכה

הקטע נכתב לפני שז'קי לוי נכנס לכנסת. לכן יש לעדכנו.

המקור: ל-28 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת יש בן או בת שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. הגדילה לעשות משפחת דיין, שבה יש שלושה דורות של חברי הכנסת: שמואל דיין, משה דיין ויעל דיין. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות.

ההצעת העדכון שלי: ליותר מ-28 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת יש בן, בת, אח, אחות, אב או אם שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. לחבר הכנסת משה דיין, למשל, היו יש גם אב, שמואל דיין וגם בת, יעל דיין. הגדילה לעשות משפחת לוי. לחבר הכנסת דוד לוי היו בכנסת אח, מקסים לוי, בן ז'קי לוי ובת אורלי לוי-אבקסיס. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות.

77.127.7.4 10:11, 17 באפריל 2017 (IDT)

וזה המקרה השני בכלל והיחיד כיום של קרובי משפחה ממדרגה ראשונה (ובפרט אחים) שרק אחד מהם תומך בממשלה. המקרה הקודם: בני דודים של משה, האחים יגאל הורביץ ועמוס הדר. Tzafrir - שיחה 15:38, 17 באפריל 2017 (IDT)
ואם כבר מעדכנים: אולי עדיף לשים תמונה של בן המשפחה הידוע יותר, משה. Tzafrir - שיחה 15:43, 17 באפריל 2017 (IDT)
אין ספק שהתמונה של משה דיין היא גימיק מוצלח יותר מאשר התמונה של יעל דיין או שמואל דיין. משה הכי פוטוגני במשפחה. 77.127.21.24 11:58, 18 באפריל 2017 (IDT)
נ.ב. לא בטוח שזה ייכנס טוב לקטע הזה. אבל דוד וז'קי לוי לא רק כיהנו שניהם בכנסת. שניהם כיהנו גם במועצת בית שאן. דוד היה סגן ראש מועצה מקומית בית שאן וז'קי היה ראש עיריית בית שאן. 77.127.21.24 11:58, 18 באפריל 2017 (IDT)
הנוסח "ליותר מ-28 מחברי הכנסת יש בן..." פשוט לא יכול להתקבל. ראשית, אם זה יותר, בוא ננקוב במספר. 29? 35? 28 זה אפילו לא מספר עגול כדי להתייחס אליו ולומר יותר מ. שנית, אם לא מדובר דווקא על בן בת, אלא גם אח אחות אב או אם, הרי שאנחנו מדברים על לפחות פי 2 (כי כנראה שעל כל ח"כ שהיה לו בן ח"כ ישנו ח"כ שהיה לו אבא ח"כ...). זה פשוט לא טוב. מציע לערוך את הקטע מחדש ללא ספירה ולפרט רק על משפחת דיין ולוי. חמויישֶה - שיחה 13:48, 2 ביוני 2020 (IDT)

לעשרות מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת ישראל יש קרובי משפחה מדרגה ראשונה, שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. לחבר הכנסת משה דיין, למשל, היו יש גם אב, שמואל דיין וגם בת, יעל דיין שכיהנו בכנסת. הגדילה לעשות משפחת לוי. לחבר הכנסת דוד לוי היו בכנסת אח, מקסים לוי, בן ז'קי לוי ובת אורלי לוי-אבקסיס. בנוסף, כיהנו בכנסת גם הרבה קרובי משפחה מדרגת קרבה רחוקה יותר, כמו בני דודים.

77.126.45.99 14:58, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

רגע, גם ח"כ עוזי דיין הוא נכד של שמואל דיין. מיד אעדכן זאת.77.126.45.99 17:20, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

לעשרות מחברי הכנסת יש קרובי משפחה, שכיהנו בכנסת גם הם. לחבר הכנסת דוד לוי, למשל, היו בכנסת אח - מקסים לוי, בן - ז'קי לוי ובת - אורלי לוי-אבקסיס. הגדילה לעשות משפחת דיין. ח"כ שמואל דיין הוא אביו של ח"כ משה דיין. ח"כ יעל דיין היא בתו. ח"כ יגאל הורביץ וח"כ עמוס הדר הם דודניו. ח"כ עוזי דיין הוא אחיינו. ח"כ יוסי שריד הוא חמיה של נכדתו. כמו כן, ח"כ עזר ויצמן הוא בעל גיסתו. בן משפחה נוסף של משה דיין, דני דיין, היה מועמד לכנסת שלוש פעמים, אך לא נבחר. ב-18 מתוך 23 כנסות ישראל כיהן לפחות חבר כנסת אחד, שהוא קרוב משפחה של משה דיין. בכנסת ה-9 כיהנו חמישה כאלו, בו זמנית.

17:26, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

הצעת שיפור לפורטל:מדעי החלל/הידעת?/4עריכה

ראו הערותי בשיחת פורטל:מדעי החלל/הידעת?/4.

שכתוב תבנית:הידעת? 3 ביולי 2017עריכה

מן הניסוח הקיים של קטע הידעת ניתן להסיק בשוגג כי ראש ממשלת נורווגיה הדיח את מלך נורווגיה בשידור חי. זו, כמובן, שטות מוחלטת. קוויזלינג עלה לשידור בשעה 19:32 והכריז כי הוא ומפלגתו נוטלים את רסן השלטון שהופקר בידי הממשלה הקודמת שנמלטה (בפועל הקבינט רק גלה לעיירה המרוחקת חמישים ק״מ בלבד מאוסלו). האומה הנורווגית התייחסה להכרזתו ברצינות הראויה, ניסיון ההפיכה כשל, המלך סירב לדרישה הגרמנית למנות את קוויזלינג לראשות הממשלה ושרד את כל ניסיונות הגרמנים לחסלו. רק בראשון בפברואר 1942, 22 חודשים לאחר המאורעות המתוארים בקטע הידעת הנדון, מונה קוויזלינג לראשות ממשלת נורווגיה, על כידוני הכובש הגרמני. הוא לא הדיח את המלך בשידור וגם לא ממש היה ראש ממשלת נורווגיה באותה עת, לפחות לא יותר מכפי שהיה גויאבה. כדאי להחליף את הקטע לאלתר כדי לא להביך את עצמנו בדף הראשי של ויקיפדיה. ליאור पॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 16:54, 3 ביולי 2017 (IDT)

גם לך יש יופי של ניסוח מטעה. הקבינט גלה צפונה ותוך פחות מחודשיים: לבריטניה. וקוויזליג דווקא היה ראש ממשלת נורווגיה בשלב זה. אבל לחמישה ימים. Tzafrir - שיחה 17:23, 3 ביולי 2017 (IDT)
בניגוד לקטע הנדון, דבריי לא מופיעים בדף הראשי של ויקיפדיה ולכן לא מטעים את קוראינו. מלבד זאת, לא התייחסת לשגיאה הצורמת המופיעה ברגע זה בדף הראשי - קוויזלינג לא הדיח את המלך ולא טען שהוא מדיח את המלך. אולי הוא רצה שהמלך יודח ואולי לא, אבל הוא בסך הכל טען שהוא ממנה את עצמו לראשות הממשלה בהינתן שהממשלה הקיימת נמלטה. בשעה שהכריז על כך, הקבינט הקיים והחוקי של נורווגיה, המוכר ע"י האומה הנורווגית וכל מדינות העולם להוציא אולי גרמניה הנאצית, המשיך לתפקד במרחק חמישים ק"מ מאוסלו. העובדה שהקבינט והמלך גלו מאוחר יותר הרחק יותר אינה רלוונטית לעובדה שב-9 באפריל 1940 ראש ממשלת נורווגיה היה יוהאן ניגורסוול וקוויזלינג לא היה אלא קושר כושל שקיווה לשווא כי המלך יטיל עליו את הרכבת הממשלה החדשה. ליאור पॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 22:09, 3 ביולי 2017 (IDT)
ליאור, אתה מגזים בצורת ההצגה פה. בעת הפיכתו של קוויזלינג, נורווגיה הייתה למעשה בשליטה נאצית (ולקראת כניעה יבשתית מלאה במאי). קוויזלינג אכן לא ניסה להדיח את המלך, אלא למנות את עצמו לרהמ בניגוד לדעת המלך, ובתמיכת היטלר. הגרמנים, מסיבות שונות, וביניהם גם צרכי פרופוגנדה בתוך נורווגיה בסוף נסוגו לאחר מספר ימים מקוויזלינג ומינו רייכקומיסר גרמני לצורך שליטה על נורווגיה. ממשלת נורווגיה הייתה משוללת כוח לחלוטין בשלב זה, והשאלה היחידה הייתה אם תברח לגלות לצורך מלחמה מרחוק, או שתיכנע ותתיישר מול הנאצים תוך עבודה תחתיהם. הדבר היחידי הלא מדויק בידעת הוא שקוויזלינג לא הכריז על הדחת המלך, אלא על מינויו שלו לראש ממשלה (ללא תמיכת המלך) - עניין שקרוב להדחת המלך, אך לא בדיוק.Icewhiz - שיחה 22:41, 3 ביולי 2017 (IDT)
יש בדיוק שלושה משפטים בקטע הנדון, ובכל אחד משלושתם יש שגיאה עובדתית אחת לפחות:
  1. "וידקון קוויזלינג היה ראש ממשלת נורווגיה בזמן מלחמת העולם השנייה." - קוויזלינג היה ראש ממשלה ב-39 חודשים מתוך 68 חודשי מלחמת העולם השנייה.
  2. "ב-9 באפריל 1940 היה קוויזלינג לאדם הראשון בהיסטוריה שהכריז על הפיכה בשידור במהדורת החדשות, כאשר הדיח את המלך הוקון השביעי." - הוא לא הדיח את המלך, זו לא היתה מהדורת חדשות, והוא בטח לא הראשון שעשה זאת ברדיו. בקשר יולי (אנ') השתלטו הקושרים על הרדיו האוסטרי והודיעו על התפטרותו (המפוברקת) של הקאנצלר דולפוס (שנרצח) והעברת השלטון לרינטלן (אנ'). כמו קוויזלינג שש שנים אחר כך, גם הם כשלו. מי יודע כמה ניסיונות הפיכה נוספים, לפניהם ואחריהם, לוו בהכרזות סרק דומות ברדיו.
  3. "קוויזלינג, ששמו משמש מאז כמילה נרדפת לבוגד בשפות אירופיות רבות, בשל שיתוף הפעולה שלו עם הנאצים, הוצא להורג בידי כיתת יורים ב-24 באוקטובר 1945." - קוויזלינג קנה את הגדרתו המילונית באמצעות בוגדנותו המתמשכת ולא בשידור הרדיו הכושל מאפריל 1940. חיפוש זריז ב-Google Ngram Viewer (אנ') מאשר כי שמו נעשה מוכר משנת 1942, עת מונה לראש ממשלה, ולא משנת 1940.
אז נכון, אף אחד לא מת מקטע הידעת רצוף שגיאות מספטמבר 2008 שעדיין מככב מדי פעם בדף הראשי של ויקיפדיה. עם זאת, מן הראוי למחוק את הקטע הזה ולהחליפו במידע מהימן. ליאור पॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 01:19, 4 ביולי 2017 (IDT)

פורטל מתמטיקהעריכה

בקטעי 'הידעת' בדף פורטל:מתמטיקה/הידעת?/קטעי הידעת קטע 39 צריך להמחק לפי האמור בדף השיחה. בברכה לבי-בה - שיחה 17:18, 30 ביולי 2017 (IDT)

חמויישה, מישהו יכול לעשות משהו בנידון? לבי-בה - שיחה 03:16, 10 באוגוסט 2017 (IDT)
הכנסתי לחלל הריק קטע חליפי, שסיכמתי מתחילת הערך קרל פרידריך גאוס. תודה. 77.125.68.114 18:47, 28 בפברואר 2020 (IST)
טופל מזמן. נראה לי שיש לארכב. 77.126.128.250 11:21, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

תבנית:הידעת? 31 בינואר - סדרה 2עריכה

אגדה אורבנית, חסרת מקור וכנראה גם לא נכונה. בדף השיחה מופיע המקור כ"ויקיפדיה באנגלית", אבל זה לא כתוב שם, ולמעשה גם לא היה כתוב שם כשנוסף הקטע. הכוונה לקביעה התמוהה ש"קרייזלר סירב לשלם לארכיטקט כאשר הושלמה בניית האמפייר סטייט, והתברר שהוא יותר גבוה ממגדל קרייזלר". קודם כל, לסרב לשלם לארכיטקט בגלל שמישהו אחר בנה בניין אחר נראה תירוץ עלוב ולא מתקבל על הדעת. שנית, בניית האמפייר סטייט הסתיימה כמעט שנה אחרי סיום הבנייה של מגדל קרייזלר, כלומר קרייזלר סירב לשלם זמן רב לפני שה"סיבה" לפי הקטע בכלל התקיימה. ושלישית, זה פשוט לא כתוב במקום שאמור להיות המקור לסיפור. קיפודנחש 02:03, 1 בפברואר 2018 (IST)

גם לי הכרונולוגיה הייתה נראית מוזרה. אני בעד למחוק. חמויישֶה - שיחה 08:41, 1 בפברואר 2018 (IST)
מה שחסר מקורות, לא אמור להופיע בדף הראשי של ויקיפדיה. צר לי. יש לסייג או למחוק. 77.126.128.250 11:20, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

תבנית:הידעת? 7 במרץ 2018עריכה

קטע חסר כל סימוכין ומלא באי דיוקים (בלשון המעטה).

  • "בפועל, היה זה זן די נחות של החיטה" - באיזה מובן 'נחות' ומי טוען כך?
  • "לכאורה קשה להבין מה היה מיוחד בגילוי זה" - קצת מחקר היסטורי על הפרסום שקיבל אהרנסון בעקבות הגילוי (אפשר להתחיל בויקיפדיה האנגלית) יאפשר להבין מה היה מיוחד בו כבר אז.
  • "ההסבר לכך הוא שביות החיטה הביא אמנם לבידוד תכונות טובות שלה וכך, ליצירת גרעינים גדולים, עמידות לאורך זמן, צמידות לגבעול ועוד" - אין כל סימוכין לטענה שביות החיטה נעשה באופן מכוון כדי להביא לתכונות אלה. המודעות למעבר תכונות של צמחים בתורשה החלה רק במאה ה-19. ככל הנראה החיטה היא תוצאה של סלקציה לא מודעת לאורך אלפי מחזורי גידול, ונדרשים הרבה יותר מחיי אדם (ואפילו תרבויות שלמות) כדי להביא לשינויים כפי שהם מתבטאים בחיטה המודרנית.
  • "במקביל סוננו בשוגג גם תכונות אחרות, כמו איכות תזונתית גבוהה יותר" - הטענה שלחיטה המודרנית היא בעלת 'איכות תזונתית' נמוכה מהחיטת הבר אינה מבוססת, היא קשורה לאופנת ההימנעות מגלוטן שהיא חדשה מאוד ובתקופת גילוי אם החיטה ודאי שלא היתה קיימת, כך שלא היא ההסבר לפרסומו של אהרנסון.
  • "גילויו של אהרונסון איפשר למעשה להתחיל מחדש את ביות החיטה - הפעם, תוך הגדרה שונה של התכונות החשובות" - הגילוי לא איפשר דבר כזה, וביות החיטה מעולם לא התחיל מחדש, בוודאי לא מחיטת הבר; ומהי ההגדרה החדשה של התכונות החשובות - לכותב המקורי (מישהו סודי שאינו פעיל בויקיפדיה זה מספר שנים) פתרונים.

מרוב פגמים אינני רואה דרך לתקן, ואני מציע למחוק לחלוטין ובהקדם. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 18:53, 10 במרץ 2018 (IST)

זני בר משמשים מאגר גנים ומקור לתכונות. באופן כללי תכונות שסוננו הן במקרים רבים עמידות למחלות ועמידות בתנאי אקלים שונים. אבל לא ברור לי עד כמה אפשר להשתמש בהכלאות ישירות מאם החיטה עם חיטת לחם מודרנית (להבדיל, אולי, מחיטת דורום). Tzafrir - שיחה 13:14, 11 במרץ 2018 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 23 ביולי - סדרה 1עריכה

לא סופק מקור בדיון המקורי, ובינתיים לא הצלחתי למצוא בחיפוש באינטרנט. מהערך הרלוונטי הפרט הזה הוסר בשל היעדר מקורות. תומר - שיחה 09:46, 17 בנובמבר 2020 (IST)

תומר, אמנם לא הקטע הכי מעניין בעולם, אבל מקור אמין (מהשבוע האחרון, מבעל המעשה) מצאתי: https://www.haaretz.co.il/blogs/yigalravid/BLOG-1.9263181 , אם זה חשוב למישהו אפשר להחזיר את הקטע גם לערך הרלוונטי. חמויישֶה - שיחה 17:27, 17 בנובמבר 2020 (IST)
כלומר: לא בשידור חי, ואף נגנז בעקבות בקשת עוזרו של רבין. Tzafrir - שיחה 17:56, 17 בנובמבר 2020 (IST)
אתה כנראה צודק, אבל הקטע עדיין מחזיק: "במסגרת תכנית רדיו מתח יגאל רביד את לאה רבין, כשטלפן אליה וחיקה את קולו של בעלה... וקטע זה היה לפתיח תכניתו של רביד ברשת ג', "מוקדם", במהלך השנים 1993-1994". חמויישֶה - שיחה 18:38, 17 בנובמבר 2020 (IST)

עדכון ואימות קטעים קיימיםעריכה

עדכון שיחת תבנית:הידעת? יום העצמאות - סדרה 1עריכה

הקטע תקין אבל יום העצמאות תש"ף כבר הגיע. מה השנה הבאה שבה חל יום העצמאות במועדו (אני מתעצל לחשב)? Tzafrir - שיחה 18:29, 13 במאי 2020 (IDT)

תשפ"ג. בעוד 3 שנים. חמויישֶה - שיחה 09:00, 14 במאי 2020 (IDT)

תיקון תבנית:הידעת? 24 במרץ - סדרה 2עריכה

לפי מריה קרולינה מאוסטריה, גם מריה קרולינה לא אמרה את המשפט שיוחס למרי אנטואנט, בניגוד לאמור בתבנית. דב ט. - שיחה 13:14, 23 ביולי 2019 (IDT)

הרבה אנשים מתכחשים לכישלנות שלהם. השאלה היא מה היו הסימוכין לטענה, שהיא כן אמרה את זה. צריך לחטט בדיון הישן. 77.126.128.250 10:33, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

תיקון תבנית:הידעת? 3 בינואר 2016עריכה

איינשטיין נפטר בשנת 1955 ולכן זכויות היוצרים יפוגו בתחילת שנת 2026. מעבר לכך, סימנים מסחריים (רשומים או לא רשומים) לא פגים. אבל האם השם איינשטיין הוא סימן מסחרי של האוניברסיטה העברית? זה נשמע לי מוזר. הערך עליו מזכיר רק זכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 08:21, 3 בינואר 2016 (IST)

מעניינת הפסיקה הזאת בארצות הברית, שזכויות היוצרים פגו לאחר חמישים שנה. ‏עמיחישיחה 10:03, 3 בינואר 2016 (IST)
הידיעה מתייחסת לסימן המסחרי (ומאשרת את תוקפו בעבר) ולא לזכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 17:26, 3 בינואר 2016 (IST)

תבנית:הידעת? 16 בנובמבר - סדרה 1עריכה

תיקנתי את תבנית:הידעת? 16 בנובמבר - סדרה 1 שכרגע בעמוד הראשי: לפי הניסוח ששם המשמר השוויצרי של קריית הוותיקאן הוא יחידה ששייכת לשווייץ (שווייץ מאבטחת). אולם לפי הערכים בנושא מדובר על יחידת שכירים. הם אמנם כולם בוגרי הצבא השוויצרי, אולם זה לא אומר שהם נשארים בשירות שווייץ לנצח. הניסוח שלי לא מוצלח במיוחד, ואם יש למישהו ניסוח עדיף: יבורך. Tzafrir - שיחה 13:52, 18 בנובמבר 2017 (IST)

לדעתי, זה טופל היטב כבר מזמן. לדעתי, אפשר לארכב את הסעיף הזה. תודה. 77.126.128.250 10:36, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

תבנית:הידעת? 6 בפברואר 2019עריכה

"בשלהי המאה ה-16 הומצאו שעונים מתקדמים יותר, שבהם נוספה חלוקה מדויקת יותר, שנייה שהיא 1/60 של הדקה". מהקטע הנל משתמע שעד למאה ה־16 לא השתמשו ביחידות זמן מדויקות יותר מדקה, שזה דבר לא נכון. בספרות חז"ל כבר מופיעה מידת הזמן "חלק (מידת זמן)". מיכאל.צבאןשיחה • א' באדר א' ה'תשע"ט • 07:58, 6 בפברואר 2019 (IST)

אבל יחידת זמן זו לא שימשה בשעונים. בתקופת התלמוד היו במקרה הטוב שעונים ברמת דיוק של שעות (לפי w:History of timekeeping devices. אני רואה שבין השאר מדדו שם זמן גם בפינג’נים). אני לא רואה שום סיבה לתקן את הקטע. Tzafrir - שיחה 10:14, 6 בפברואר 2019 (IST)
מסכים אם צפריר. ברור שידעו שישנה יחידת זמן קטנה יותר מדקה, אבל השעונים שמדדו שניות הומצאו במאה ה-16. חמויישֶה - שיחה 11:57, 25 בפברואר 2019 (IST)
לדעתי, הביקורת מוצדקת וגם קלת טיפול. במקום המילה "נוצרה", יש לכתוב "החלה להימדד". זה הכול. 77.126.128.250 10:54, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

תבנית:הידעת? 28 בינואר - סדרה 1עריכה

התרגום של dippermouth כ"פה-אונייה" נראה קסום וסתום. התרגום המוכר לי למילה האנגלית dipper הוא "תרווד", ומעולם לא נתקלתי במילה במשמעות "אונייה". על הדרך, לכל החלק הראשון של הקטע אין סימוכין, וככל הנראה אינו נכון (לא ברור מה מקור הכינוי סצ', אך די בוודאות הוא לא קשור ל"לחייו תפחו כתוצאה מ..") מי מכיר, מי יודע? קיפודנחש 03:02, 15 ביוני 2019 (IDT)

המידע הזה מופיע בערך לואי ארמסטרונג. קטע "הידעת" הועתק כנראה מהערך. לערך העברי זה הגיע מהסעיף הבא בויקיפדיה האנגלית:
Nicknames
 
Autograph of Armstrong on the muretto of Alassio

The nicknames "Satchmo" and "Satch" are short for "Satchelmouth". The nickname has many possible origins.[1] The most common tale that biographers tell is the story of Armstrong as a young boy in New Orleans dancing for pennies. He scooped the coins off the street and stuck them into his mouth to prevent bigger children from stealing them. Someone dubbed him "satchel mouth" for his mouth acting as a satchel. Another tale is that because of his large mouth, he was nicknamed "satchel mouth" which was shortened to "Satchmo".[1]

Early on he was also known as "Dipper", short for "Dippermouth", a reference to the piece Dippermouth Blues.[2] and something of a riff on his unusual embouchure.

The nickname "Pops" came from Armstrong's own tendency to forget people's names and simply call them "Pops" instead. The nickname was turned on Armstrong himself. It was used as the title of a 2010 biography of Armstrong by Terry Teachout.[1]


הערות שוליים
  1. ^ 1 2 3 Bergreen (1997), pp. 7–11.
  2. ^ Armstrong, 1954, pp. 27–28

91.235.142.120 08:16, 15 ביוני 2019 (IDT)


תבנית:הידעת? 8 ביולי - סדרה 2עריכה

יש בקטע התייחסות למאמרים אודות הקשר הגנטי בין עדות שונות בעם היהודי, כולל יוצאי אתיופיה. הניסוח הכללי של „מחקרים הראו״ יכול להיות בעייתי. בבדיקה מהירה לא מצאתי את הפירוט של המחקרים באף אחד מהערכים שמקושרים מהקטע. המחקרים שמנסים להסיק קשר לפי גנטיקה הם בעייתיים במקרים רבים ולכן אני מסתייג עוד יותר משימוש בהפניה כללית למחקרים בלי שברור לאיזה מחקר מתכוונים. Tzafrir - שיחה 07:27, 8 ביולי 2019 (IDT)

יש דף שיחה. לעניות דעתי המחקרים שמוזכרים שם לא מספיקים. לשם השוואה: w:Beta Israel#Genetics. מתייג את ליאור שהיה מעורב בדיון. להבנתי המחקר שמצא לכאורה דמיון תורשתי בין יהודי אתיופיה, תימן, אשכנז ולוב השווה רק יהודים (אם מחפשים רק דמיון, מוצאים. ה־דנ״א של כולנו כמעט זהה). למיטב הבנתי (ואני לא מומחה בתחום) אין אסמכתאות ממחקרים גנטיים רציניים להשערה של קשר עם הקהילה במצריים (יש יותר זיקה לאוכלוסיה בתימן). זה לא שולל את הגעת הדת משם (כך הגיעה הנצרות לאתיופיה, לדוגמה). אבל אז למה להזכיר גנטיקה? Tzafrir - שיחה 07:56, 8 ביולי 2019 (IDT)
מעיון בדף השיחה של הקטע עולה שהתנגדתי כבר אז (באפריל 2007) לפתיחת תיבת הפנדורה הגנטית, בפרט לאור הממצאים החלשים עליהן היא נסמכת. גם Mort התנגד ואילו Omergold וחגי_אדלר תמכו. הקטע הקיים נסמך על המאמר הנושן הזה. יש אמנם מאמרים עדכניים, מקיפים ומשכנעים ממנו, אך אני עדיין סבור שהקטע הזה מיותר. במקומו אפשר אולי להקדיש קטע לצי הצוללות של פפסיקו. ליאור पॣ • ה' בתמוז ה'תשע"ט • 09:18, 8 ביולי 2019 (IDT)

תיקון תבנית:הידעת? 17 באוגוסט 2020עריכה

בנושא מיילדות, חסרה הפניה למיילדות במצרים העתיקה shoshie8שיחה • כ"ז באב ה'תש"ף • 10:47, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

באמת אפשר לשפר את הקטע בעזרת הקישורית הזו. 77.126.128.250 11:15, 13 בספטמבר 2020 (IDT)