ויקיפדיה:הידעת?/מאוקטובר 2013

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021


אמנים ורודניםעריכה

פיליפ תומאזו מארינטי, מייסד הפוטוריזם

התנועה הפוטוריסטית התפתחה באיטליה בתחילת המאה ה-20. אמנים פוטוריסטים רבים היו מקורבים למנהיגים פשיסטים ותמכו בעמדות הפשיסטיות, ואחד ממייסדי הפוטוריזם, פיליפו תומאזו מארינטי, היה קרוב לבניטו מוסוליני עצמו. לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, שר התעמולה יוזף גבלס פתח תערוכה בה הוצגה בין היתר אמנות פוטוריסטית כמחווה לבעלי הברית האיטלקים. עם זאת, לאחר מכן, היטלר הוקיע את האמנות הפוטוריסטית עקב שורשיה הלאטינים ועקב אימוץ הסגנון על ידי הבולשביקים הקומוניסטים בברית המועצות. בעקבות הוקעת הזרם על ידי היטלר, מוסוליני הטיל מגבלות על הפוטוריזם באיטליה. האמנים הפוטוריסטים המשיכו לפעול, אבל תחת שמות אחרים לסגנונם כדי לעקוף את המגבלות, על אף שלא היה שינוי סגנוני של ממש ביצירותיהם.
אוריה בר-מאיר - שיחה 15:15, 13 ביולי 2012 (IDT)Reply[תגובה]

יפה מאוד. מקורות? תומר - שיחה 14:36, 26 ביולי 2012 (IDT)Reply[תגובה]
הספר "אמנים ורודנים" מאת ד"ר דנה אריאלי-הורוביץ. אוריה בר-מאיר - שיחה 22:23, 27 ביולי 2012 (IDT)Reply[תגובה]
מעולה. בברכה, Amirki ‏ 17:56, 28 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
הוספתי תמונה של פיליפו תומאזו מארינטי. תומר - שיחה 13:14, 29 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]

הועבר לדיונים. 16:48, 9 בספטמבר 2013 (IST)

היכן הפואנטה? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 22:25, 24 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הפואנטה היא סוף הקטע: שעל אף פי שהוטלו מגבלות על הפוטוריזם, האמנים המשיכו לפעול באותו סגנון אמנותי, פשוט בשם אחר. תומר - שיחה 03:01, 27 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
תיארתי לעצמי שזו הכוונה, אבל הסיפור ארוך והפואנטה לא נראית לי ייחודית. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 19:17, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא התקבל ההצעה לא התקבלה.. הדיון לא התקדם. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:35, 3 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

אימות תבנית:הידעת? 19 במרץ - סדרה 1עריכה

לא מצאתי מקור אמין חיצוני שיאמת את הקטע הזה. הכתבה הזו מציגה את כל הסיפור כסוג של אגדה. ליאור पॣ • י"ז באב ה'תשע"ב • 14:53, 5 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 04:03, 25 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אם כך, אני תומך בהסרה. תומר - שיחה 01:40, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
האם נכון ליצור הפניה לדיון הזה בשיחת תבנית:הידעת? 19 במרץ - סדרה 1? ‏עמיחישיחה 13:49, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
רציתי לפנות למתדיינים המקוריים, אבל כולם כבר לא איתנו (חוץ מדני). אני אנסה להוסיף הודעה בדף השיחה של התבנית. אני אפנה גם לאביהו, שמהבנתי את דף השיחה של הערך, הוא זה שהוסיף את התוכן הזה. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:52, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
במקור הבאתי ידיעה זו מוויקיפדיה באנגלית. בינתיים הם שינו נוסח והם יותר זהירים. נתחיל בעובדה שאין לערער עליה. בוונצואלה אוכלים קפיברה מבושלת וממולחת בתקופת הלנט שבה אסור לבני הדת הקתולית לאכול בשר, אבל מותר לאכול דגים. עובדה זו מופיעה בכתבה שליאור הפנה אליה וקיימת גם בכתבה In Venezuela, Rodents Can Be a Delicacy מהניו יורק טיימס. בשתי הכתבות, מוזכר הטיעון שבגלל שהקפבירה מבלה במים רוב זמנו, יש לו טעם של דג. בשתיהן מתייחסים לכך שהטענה שהוותיקן הכשיר את הקפבירה כסוג של דג כאל אגדה. לעומת זאת הדף Important Facts About Capybaras מאתר אוניברסיטת אילינוי מתייחס לטענה על פסק הלכה מהוותיקן כאל עובדה. אני מציע שנהיה זהירים וננסח את הידעת קצת אחרת.
"בארבעים ימי התענית שלפני חג הפסחא נאסר על הנוצרים הקתולים לאכול בשר, ומותר לאכול דגים בלבד, ולמרות זאת נוהגים בוונצואלה לאכול בתקופה זו באופן מסורתי בשר מאחד ממיני היונקים, הקפיברה. הקפיברה הוא המכרסם הגדול בעולם. במראהו הוא דומה לחולדה, אך גדול ממנה משמעותית. אורכו כמטר אחד, ומשקלו הממוצע כ-50 קילוגרם, והוא חי כיום באמריקה הדרומית בלבד. בוונצואלה טוענים כי קיבלו אישור מהוותיקן במאה ה-16 לאכול מבשר הקפיברה בתקופת הלנט, לאחר שמיסיונרים מקומיים שיכנעו את אבות הכנסייה כי כיוון שהקפיברה חי רוב זמנו במים הוא בעצם סוג של דג."
אביהושיחה 18:56, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הנוסח האחרון הוא עדיף כי הוא מתרכז בהפיכת חיה לדג ולא בחיה עצמה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 19:43, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
שוכתב הקטע שוכתב. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:39, 3 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

הסרת תבנית:הידעת? 7 בינואר - סדרה 1עריכה

לא מעניין. בסך הכל יש לו אותו שם משפחה כמו לרוצח. ביג דיל. • בברכה, אמיר (שיחה), הידעת? 19:00, 4 בספטמבר 2012 (IDT)Reply[תגובה]

בינוני-מינוס. תומר - שיחה 19:04, 4 בספטמבר 2012 (IDT)[Reply[תגובה]
לטעמי השאלה היא מה הכוונה "התמודד מול". אם זה ראש בראש (לא שניים מתוך מאות מתמודדים) - אני מוצא עניין. נרו יאירשיחה • כ"ב בתשרי ה'תשע"ג • 20:29, 8 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]
לי זה נראה חסר חשיבות ואף מעט קטנוני בכל מקרה. ‏ישרוןשיחה 20:43, 3 בנובמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
ראה דף השיחה של התבנית שבו מצוטטת כתבה זו: [1]. חבר הפרלמנט בלינגהאם עצמו טוען כי הוא קרוב משפחה של הרוצח, ולא סתם חולק במקרה את שם המשפחה. דב ט. - שיחה 15:24, 10 באפריל 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:37, 27 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
להסיר, צריך להתאמץ בשביל להבין את הפואנטה. אם היה קשר בין המתמודד והרוצח אז היה שווה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 19:47, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הוסר הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:45, 3 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

זו אומרת "כולו לא שלי" וזו אומרת "כולו לא שלי"עריכה

בכל העולם יש סכסוכים בהן שתי מדינות לפחות תובעות בעלות על אותו השטח. אזור ביר טוויל (אנ') יוצא דופן בכך שמצרים משייכת אותו לסודאן ואילו סודאן משייכת אותו למצרים... העניין נזכר בקצרה בערך על משולש חלאיב הסמוך, אך כדאי לדעתי להקדיש קטע הידעת לביר טוויל. מה דעתך? ליאור ޖޭ • ו' באדר ה'תשע"ב • 18:36, 28 בפברואר 2012 (IST)Reply[תגובה]

אני בעד לכתוב קטע כזה. אבל צריך ערך על ביר טוויל (ערך קצר לתרגום מוויקיפדיה באנגלית). תומר - שיחה 20:40, 21 במאי 2012 (IDT)Reply[תגובה]
לקחתי את זה עלי. אהרן - שיחה 15:47, 30 במאי 2012 (IDT)Reply[תגובה]
שאפו. תומר - שיחה 18:53, 30 במאי 2012 (IDT)Reply[תגובה]
מה שתומר אמר + תרצה לנסות לכתוב קטע הידעת מתאים? • בברכה, אמיר (שיחה) 18:58, 30 במאי 2012 (IDT)Reply[תגובה]
מצטער, אך לא כרגע. אהרן - שיחה 08:07, 31 במאי 2012 (IDT)Reply[תגובה]
נראה לי שיהיה קל יותר לחבר קטע טוב אם יתורגם הערך טרה נוליוס (אנ'). אני אפילו מוכן להבטיח לחבר קטע הידעת אם יוכחל הערך האמור. ליאורपॣ • כ' בסיוון ה'תשע"ב • 11:51, 10 ביוני 2012 (IDT)Reply[תגובה]
הבטחתי ולכן אקיים:
משולש חלאיב וביר טוויל

בשנים 1899-1956 נכבשה סודאן על ידי האימפריה הבריטית ומצרים. בשנת 1899 נקבע כי הגבול המדיני בין מצרים לסודאן יעבור בקו רוחב 22° צפון, אולם בשנת 1902 החליטו הבריטים לשנות את תוואי הקצה המזרחי של גבול מצרים-סודאן: אזור בשטח כעשרים אלף קמ"ר (קרוב לשטחה של מדינת ישראל) הנמתח לאורך ים סוף הועבר לניהול המושל הבריטי בסודאן, ואזור סמוך לו ממערב בקרבת ביר טוויל הועבר לרשות מצרים. מאז הכרזת העצמאות של סודאן בשנת 1956 תובעת סודאן הכרה בגבול משנת 1902, בעוד מצרים מכירה בגבול משנת 1899. כך נוצר מצב בו שתי המדינות מתנערות מבּעלות על ביר טוויל, במסגרת תביעתן לבעלות על משולש חלאיב, הגדול והמשמעותי ממנו. ביר טוויל הוא האזור המיושב היחיד בעולם במעמד טרה נוליוס - שטח שאינו כפוף לריבונות של מדינה.

איך אתם מציעים לקצר את הקטע המוצע? ליאור पॣ • כ"ה בשבט ה'תשע"ג • 17:53, 4 בפברואר 2013 (IST)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:21, 25 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
קטע טוב. לא רואה סיבה לקצר אותו. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:37, 27 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד הניסוח האחרון. תומר - שיחה 03:48, 27 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

הנה נוסח מקוצר במעט:

משולש חלאיב וביר טוויל

בעת כיבוש סודאן בידי האימפריה הבריטית ומצרים בשנת 1899, נקבע כי הגבול המדיני בין מצרים לסודאן יעבור בקו רוחב 22° צפון, אולם בשנת 1902 העבירו הבריטים שטח של כעשרים אלף קמ"ר לאורך ים סוף (קרוב לשטחה של מדינת ישראל) לניהול המושל הבריטי בסודאן, ואזור סמוך לו ממערב בקרבת ביר טוויל הועבר לרשות מצרים. מאז הכרזת העצמאות של סודאן בשנת 1956 תובעת סודאן הכרה בגבול משנת 1902, בעוד מצרים מכירה בגבול משנת 1899. כך נוצר מצב בו שתי המדינות מתנערות מבּעלות על ביר טוויל, במסגרת תביעתן לבעלות על משולש חלאיב, הגדול והמשמעותי ממנו. ביר טוויל הוא האזור המיושב היחיד בעולם במעמד טרה נוליוס - שטח שאינו כפוף לריבונות של מדינה.

מה דעתכם? ‏עמיחישיחה 13:48, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

ההצעה של עמיחי עדיפה, לא מתחיל עם שנים אלא באירוע. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 19:22, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה של עמיחי. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 7 בינואר - סדרה 1. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:48, 3 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

השדה המגנטי של כדור הארץעריכה

שושנת הרוחות

מקובל להניח כי המצפן מצביע על הצפון האמיתי, הוא ציר סיבוב כדור הארץ. בפועל, הצפון המגנטי של כדור הארץ אינו זהה לצפון האמיתי, ומרוחק ממנו כדי 11.3°. הקטבים המגנטיים מושפעים מחלקה הנוזלי של ליבת כדור הארץ, ובשל כך הם דינמיים. במרוצת השנים, הקטבים המגנטיים שינו את מקומם בקצב של עשרות קילומטרים בשנה, במגמת כיוון נפרדת לכל קוטב. לאורך העבר הגאולוגי של כדור הארץ, התחלפו בניהם הקטבים עשרות פעמים, בקצב חילוף ממוצע של אחת ל-400,000 שנים. הפעם האחרונה בה מחט המצפן הצפונית הצביעה דרומה הייתה לפני כ-700,000 שנה. לפיכך, ולפי נתונים רבים נספים, מדענים סבורים כי אנו עומדים לפני היפוך קטבים נוסף.

המקורות הם הערכים המקושרים, וכן הספר "צפונות כדה"א" מאת שלמה שובל. אני שוקל להוסיף עוד מידע. מה אומרים? צור סופר - שיחה 14:12, 6 באפריל 2013 (IDT)Reply[תגובה]

אני מתלבט - לא ברור איזה אחוז מהאנשים מכירים בכלל את המושג "צפון מגנטי". נראה לי שכדי שהקטע יהיה מעניין, צריך להחזיק קודם לכן בתפיסה שהצפון המגנטי הוא הצפון של המפה. תומר - שיחה 12:48, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
מסתבר שכבר היה קטע דומה מאוד - פה. צור סופר - שיחה 12:12, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

הסוס הלבן של אפינגטון/דמויות גבעהעריכה

תצלום אוויר של הסוס הלבן של אפינגטון

דמות גבעה היא יצירת אמנות שנחקקה על צדה של גבעה שניתן לראותה מרחוק. דמויות הגבעה, שיצירתן החלה בתקופה הפרהיסטורית, נפוצות ברחבי אנגליה. הסוס הלבן של אפינגטון, למשל, הוא דוגמה ליצירה שכזו; אורך הדמות 110 מטרים והיא נוצרה במחוז אוקספורדשייר באנגליה בצלע גבעה, כאשר החפירה מולאה בגיר לבן. הסוס הלבן של אפינגטון נוצר לפני כ-3,000 שנה, בתקופת הברונזה. הסוס הלבן של פוקסטון הוא דוגמה לדמות גבעה מודרנית, שנחצבה בשנת 2003 במחוז קנט באנגליה.

לפי הערכים המתאימים. תומר - שיחה 17:46, 25 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
מעניין מאוד. בברכה, Amirki ‏ 18:10, 28 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
מאוד מעניין, אך לא הבנתי כיצד היא נחקקה. בנימין - כתבו ותרמו לויקימסע העברי! 20:32, 30 בינואר 2013 (IST)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 21:01, 26 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

הרחבתי את הקטע והוספתי הסבר על אופן יצירת הדמויות:
דמות גבעה היא יצירת אמנות שנחקקה על צדה של גבעה שניתן לראותה מרחוק. דמויות הגבעה, שיצירתן החלה בתקופה הפרהיסטורית, נפוצות ברחבי אנגליה, ונוצרו כפי הנראה מסיבות דתיות. הדמויות נוצרו על ידי חפירה רדודה של הדמות בצלע הגבעה. חפירה זו חשפה את אבן הגיר שמתחת לאדמת הגבעה, ויצרה ניגוד לצבע הירוק של הגבעה. הסוס הלבן של אפינגטון, למשל, הוא דוגמה ליצירה שכזו; אורך הדמות 110 מטרים והיא נוצרה במחוז אוקספורדשייר באנגליה בצלע גבעה, כאשר החפירה מולאה בגיר לבן. הסוס הלבן של אפינגטון נוצר לפני כ-3,000 שנה, בתקופת הברונזה. הסוס הלבן של פוקסטון הוא דוגמה לדמות גבעה מודרנית, שנחצבה בשנת 2003 במחוז קנט באנגליה. תומר - שיחה 08:12, 27 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

מעניין מאוד והגרסה של תומר טובה. הייתי רק משלב את השורה: "הסוס הלבן של אפינגטון נוצר לפני כ-3,000 שנה בתקופת הברונזה" לא כמשפט נפרד, אלא כחלק מהמשפט הקודם, כך: "הסוס הלבן של אפינגטון, למשל, הוא דוגמה ליצירה שכזו; אורך הדמות 110 מטרים והיא נוצרה במחוז אוקספורדשייר באנגליה, לפני כ-3,000 שנה, בתקופת הברונזה, בצלע גבעה, כאשר החפירה מולאה בגיר לבן." שועל - שיחה 18:21, 27 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הצעה טובה. תומר - שיחה 20:40, 27 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 411. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:33, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

כובע ירוק בסיןעריכה

בהרלדיקה כנסייתית מופיע כובע הגאלרו בשלטי אצולה רבים, כשצבעם ומספר הגדילים שלהם משתנה בהתאם לדרגת איש הכמורה נושא השלט. בעוד שהתקנה קובעת שגאלרו של בישוף וארכיבישוף יהיה בצבע ירוק, בישופים סינים נמנעים מכך וחובשים גאלרו סגול או כחול במקום. הסיבה לכך היא שבסינית הביטוי "חובש כובע ירוק" משמעו בעל שנבגד על ידי אשתו.
מקורות בערך גאלרו. בריאן - שיחה 17:10, 12 ביולי 2013 (IDT)Reply[תגובה]

הוספתי קישורים פנימיים, הקטע מוצלח בעיני. אני רק מציעה לשנות את הניסוח "בשלטי אצולה רבים" ל: בשלטי אצולה אישיים רבים. כי אין כאן שושלות אצולה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 12:40, 13 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]
ערכתי קצת את הקטע (תוספת קישורים ושינויי ניסוח קלים; [2]). Symbol support vote.svg בעד, ותומך בשינוי של חנה. מתלבט האם כדאי גם לציין את הגאלרו האדום (שמוצג בתמונה בערך), שהוענק לחשמנים. תומר - שיחה 03:35, 27 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:43, 27 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
בינתיים הוספתי אותו לפורטל • עודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 22:21, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 412. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:33, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

עדכון תבנית:הידעת? 22 בספטמבר - סדרה 1עריכה

האם יש עדכון מאז 2009?! • בברכה, אמיר (שיחה) 17:49, 31 במאי 2012 (IDT)Reply[תגובה]

הועבר לדיונים. • בברכה, Amirki 15:24, 26 ביולי 2012 (IDT)Reply[תגובה]
על פי קישור זה, נכון ל-2010 שלטי הקילומטרים עדיין עומדים.אודי - שיחה 15:07, 28 בנובמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
לדעתי כל עוד אין ידיעה חד-משמעית על כך שזה שונה, עדיף להסיר את המשפט האחרון. תומר - שיחה 20:51, 9 בדצמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

בשלב זה הסרתי את המפט האחרון. אני גם חושב שהקטע לא כזה מעניין. בערך מעבר לשיטה המטרית יש סיפורים מעניינים על תאונות שאירעו בשל מעבר לשיטה המטרית. אולי כדאי ללכת לכיוון הזה ולשנות את הקטע. אשמח לדעות נוספות. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 22:55, 30 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]

מסכים. תומר - שיחה 01:00, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

הצעה לקטע שונה לגמרי לגבי המעבר לשיטה המטרית, לפי הצעתו של אמיר:
המעבר לשיטה המטרית הוא תהליך המעבר של מדינות שונות לשימוש בשיטה המטרית, כתחליף לשימוש ביחידות מידה שהיו נהוגות קודם לכן. הליך זה החל בצרפת ב-1790, לאחר המהפכה הצרפתית, והתפשט לשאר מדינות העולם. המעבר משיטה לשיטה עורר בלבול רב, ולעתים גרם לתאונות. ב-1983, בקנדה, בגלל בלבול במעבר בין השיטות, אזל הדלק במטוס מסוג בואינג 767 בטיסה של אייר קנדה - אירוע הידוע בשם דאון גימלי. אירוע ידוע נוסף הוא התרסקות החללית "מקפת האקלים של מאדים" על כוכב המאדים ב-1998, שאירע בשל חוסר התאמה ביחידות המידה, שנבע מכך שבארצות הברית השיטה המטרית אינה נהוגה.
ניסיתי לא להאריך מדי בתיאור האסון על המאדים, אבל ייתכן שזה יצא קצת מסורבל/לא ברור. תומר - שיחה 18:26, 30 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

אני קראתי קודם את הערך. אשמח לשמוע דעות של מי שלא קרא את הערך, האם הקטע מובן מספיק? מעניין מספיק? • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:54, 3 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לדעתי בהחלט. בברכה, משתמש כבד - 20:03, 03/10/13
שוכתב הקטע שוכתב. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 20:45, 5 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

שפרה ופועהעריכה

על שמן של המיילדות במצרים, שפרה ופועה, נקראו רחובות בחיפה ובבאר שבע. גם בשכונת קריית משה בירושלים נמצאים רחוב שפרה ורחוב פועה, אולם רק אחד מהם, רחוב שפרה, קרוי על שם אחת המיילדות. רחוב פועה קרוי על שם פועה רקובסקי, פעילה ציונית ופמיניסטית בפולין, שעלתה לארץ ישראל בשנת 1935. דוד שי - שיחה 07:15, 8 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]

אולי כדאי להוסיף צילום של רחוב על שמן? גילגמש שיחה 07:57, 8 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אתמוך אחרי שיכתב הערך על פועה רקובסקי. חמויישֶה - שיחה 13:10, 11 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הקטע מוצא חן בעיני. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:12, 11 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]
נשמע כמו דוגמה שאם מתאמצים ניתן למצוא עוד רבות כמותה. צור סופר - שיחה 13:34, 12 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא מבין את כוונתך. דוגמאות רבות כמו מה? יש עיר שיש בה רחוב על שם קריוס ולא על שם בקטוס? עיר עם רחוב על שם לורל בלי רחוב על שם הארדי? הקטע מביא שמות של רחובות באותה שכונה על שם שפרה ופועה כאשר רוב האנשים ודאי סבורים שגם רחוב פועה הוא על שם המיילדת המקראית, ולא כך הוא. חמויישֶה - שיחה 11:26, 13 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]
חמויישה צודק. כשראיתי את הכותרת שפרה ופועה, בדיוק על זה חשבתי. זו הברקה מעניינת של עיריית ירושלים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:53, 13 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]
כוונתי, שככל הנראה, אם נתאמץ מספיק חזק - נמצא רחובות באותה עיר על שם אברהם אבינו, יעקב אבינו, ויצחק רבין, למשל. צור סופר - שיחה 16:44, 13 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא תמצא דוגמא כזו. גם אם תמצא (לא תמצא, אבל אם כן) לרחוב יקראו רח' רבין. אם אכן תמצא דוגמא באמת מקבילה המקרה יהיה מתאים לקטע הידעת נוסף. גם יש לי ניסוח:
בעיר איכבינדו עילית מצויים הרחובות אברהם יצחק ויעקב, אולם בעוד רחובות אברהם ויעקב קרויים על שמות שניים משלושת האבות, רח' יצחק נקרא על שם יצחק רבין שהיה ראש ממשלת ישראל ונרצח בתוך תקופת כהונתו. בתקופה שלאחר הרצח שינו את שם בית החולים שהיה על שם בילינסון למרכז רפואי רבין, את שם תחנת הכח שהייתה קרויה על שם דוד שיפמן שינו לאורות רבין ואת שם הרחוב הקרוי על שם יצחק אבינו שינו לרחוב יצחק רבין. חמויישה (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]
אוקיי. צור סופר - שיחה 12:04, 15 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]
גם אם מדובר במקרה נדיר ולא ניתן למצוא דוגמאות דומות, מדובר בקטע סולידי בעיניי ואני לא בטוח שהוא מספיק מעניין. בנוסף, צריך למצוא דרך להדגיש בקטע יותר את העובדה שמדובר ברחובות באותה שכונה. תומר - שיחה 03:41, 27 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:04, 3 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
מסכים עם תומר. אותי הקטע משעמם. בברכה, משתמש כבד - 20:03, 03/10/13
לענ"ד מתבקש בקטע הידעת כזה לציין שנהוג במסורת לזהות את שפרה ופועה בתור יוכבד ומרים אמו ואחותו של משה רבינו. וכאן עוד אוסיף שגם מתאים ונכון לציין בקטע זה - שאגודת אפרת אגודה לעידוד הילודה בעם היהודי, מכונה כך מפני שאף השם אפרת שם המבטא פריון, מיוחס במסורת למרים. המידע והערכים המוכחלים הללו הן הדיוק הסיבה שכותבים קטעי הידעת. והקשר בין פועה בת דורינו לביטוי שפרה ופועה אינו חזק או מענין יותר מהקשר אל יוכבד ומרים. מי-נהר - שיחה 20:49, 3 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
מי-נהר - אני לא רואה איך המידע הזה משתלב בהצעה שעליה אנו דנים. לא כל המידע על שפרה ופועה חייב להיות מרוכז בקטע אחד. אתה מוזמן להציע הצעה נוספת בויקיפדיה:הידעת?/המתנה שתכיל את המידע שהצגת, ונדון בו בנפרד. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 20:53, 3 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא הבנתי מדוע טענת שאני סבור שיש להכניס לקטעי הידעת כמה שיותר מידע. חשבתי שהקטע הנ"ל עצמו הוא קצר ביחס לקטעי הידעת או למקום המוקדש להם. ושאם כבר אז כבר. איני מודע למקובל בתבנית זו, אם יותר מהיגד אחד זה נחשב ליותר מדי אני יכול להבין את תשובתך. מי-נהר - שיחה 21:29, 3 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא התקבל ההצעה לא התקבלה.. בהיותי התומך היחיד, עם תנאי שטרם התמלא, לעומת מתנגדים ומסתייגים רבים - הקטע נדחה, חבל לבזבז זמן על המשך הדיון. חמויישֶה - שיחה 11:01, 6 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

תסמונת המופע של טרומןעריכה

תסמונת המופע של טרומן היא תופעה שבה אדם סובל ממחשבת שווא רודפנית בעלת מאפיינים של שיגעון גדלות ומאמין שחייו הם למעשה מופע מבוים או תוכנית מציאות. תסמונת זו, שאינה תסמונת מוכרת רשמית על ידי קהילת הפסיכיאטרים, נקראת על שם הסרט "המופע של טרומן". בסרט מגלה הגיבור הראשי טרומן ברבנק כי הוא חי בתוך עולם מלאכותי שבו הוא הכוכב הראשי בתוכנית טלוויזיה שמשודרת ברחבי העולם סביב השעון, וכל הסובבים אותו הם שחקנים בשכר. אחד החולים בתסמונת, למשל, נסע לניו יורק לאחר אירועי 11 בספטמבר כדי לוודא שמתקפת הטרור אינה תפנית בעלילה של תוכנית "המופע של טרומן" שבה הוא חי-כביכול, וחולה אחר נסע לבניין ממשלתי במנהטן כדי לחפש בו מקלט, שבו יוכל להימלט ולהתחבא מפני תוכנית המציאות שסובבת כביכול סביבו.

לפי הערך תסמונת המופע של טרומן שתרגמתי מאנגלית. אני חושב שניתן להשתמש בפוסטר של הסרט, מכיוון שמדובר על סיקור. תומר - שיחה 18:39, 27 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
שתי הערות:
  1. תחבירית, המשפט השני מפריע לי. הוא ארוך מידי, יותר מידי פסיקים ופעמיים "שבו". ממליץ לפצל אותו.
  2. עניינית, כשאני קורא על "תסמונת" אני מניח שמדובר בתופעה מוכרת בספרי הפסיכיאטריה. ממליץ להוסיף הערה בנושא.
בברכה, Amirki ‏ 18:16, 28 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
פיצלתי את המשפט השני. לגבי תסמונת - ראה את הדיון על שם הערך בשיחה:תסמונת המופע של טרומן. תומר - שיחה 13:20, 29 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
לא יודע, אני לא מתלהב. על פניו מדובר בתופעה מעניינת. אבל אם יש רק 40 מקרים מתועדים, והפסיכיאטרים לא מכירים בזה כתסמונת, זה כבר בעייתי מאד. נראה לי שיש יותר מקרים מתועדים של אנשים שהתחילו לעלות באש ללא סיבה, או אנשים עם זנב... http://news.walla.co.il/?w=/16/2669368 חמויישֶה - שיחה 12:27, 13 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]
ייתכן שאתה צודק. תומר - שיחה 03:46, 27 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:30, 30 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הקטע בעייתי בעיני מהסיבות שציין חמויישה. גילגמש שיחה 18:51, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. אין תמיכה בקטע. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 20:30, 6 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

הצדעה וולקנית וברכת כהניםעריכה

מצבה עם סמל ברכת כהנים

סימן ההיכר המפורסם ביותר של ספוק, מגיבורי מסע בין כוכבים, הוא מחווה המכונה הצדעה וולקנית, בה מצמידים את הזרת לקמיצה ואת האמה לאצבע המורה תוך כדי אמירת המשפט "חייה ארוכות ובשגשוג" (באנגלית: "Live long and prosper"). את המחווה הציע לאונרד נימוי, השחקן שגילם את ספוק, אשר נולד למשפחה יהודית אורתודוקסית, והיא מבוססת על ברכת כוהנים.
יש בשר? המקור בערך על ספוק. חמויישֶה - שיחה 15:05, 26 בנובמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:43, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אני אוהבת את הקטע, השאלה היא מה המקור לכך? בערך ספוק אין מקור. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:55, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד. יש מקור בסוף הערך הצדעה וולקנית. מציע לכתוב בכותרת "הצדעה וולקנית וברכת כהנים" במקום "ספוק וברכת כהנים", ולקשר מגוף הקטע. בברכה, משתמש כבד - 23:49, 29/09/13
Symbol support vote.svg בעד. בתור חובב מסע בין כוכבים אני זוכר שהדמיון בין ברכת הכהנים וההצדעה הוולקנית סקרן אותי מאוד כשהייתי קטן. אם רק הייתה אז ויקיפדיה שתוכל להסביר לי את הקשר בין השתיים Face-smile.svg. שועל - שיחה 10:14, 30 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
יש מקור גם בערך על ספוק.
אני כתבתי את הקטע, אבל לא מתלהב ממנו מאד. אם יש עוד מסתייגים, אנא שאו קולכם. חמויישֶה - שיחה 12:16, 3 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
דווקא אהבתי. תומר - שיחה 18:43, 3 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 413. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 20:33, 6 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

אורג מסכה אפריקניעריכה

אורג מסכה

קטע קטן וחביב על אורג מסכה אפריקני. מקור מידע: ספר "חיי הציפורים" (ראו בהרחבה בהערת השוליים שבערך).

אורג מסכה אפריקני (שם מדעי: Ploceus velatus) הוא מין של ציפור לא-נודדת הנפוצה בדרומה של יבשת אפריקה.
אורג המסכה האפריקני סובל במיוחד מקוקיות המטילות ביצים מקינו, אך מתמודד נגדן בצורה יפה - כל נקבה מטילה ביצים בצבע שונה. מכיוון שהחור של הקן קטן, הקוקייה לא יכולה לראות איזה גוון של ביצה יש לאורג, ורוב הסיכויים שהביצה שתטיל תזוהה כיוצא דופן ותושלך מהקן. בנימין (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 20:49, 30 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא התלהבתי. תומר - שיחה 18:42, 3 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
גם אני לא. גילגמש שיחה 18:50, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
דווקא אני חושב שהקטע נחמד והתמונה משלימה את ההבנה שלו. חמויישֶה - שיחה 11:42, 6 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. קיים כבר כתמונה מומלצת. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:29, 7 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

במבי: על יצירת הסרטעריכה

"במבי" הוא סרט אנימציה של אולפני וולט דיסני משנת 1942, שמבוסס על הספר "במבי: חיים ביער" מאת פליקס זאלטן משנת 1923. הדמות המרכזית בסרט היא עופר איילים בשם במבי. וולט דיסני, מנהל האולפנים, שאף להשיג מידה גבוהה של דיוק וריאליזם בסרט. לפיכך, הובאו לאולפנים שני עופרים משמורה במיין, כדי שהאנימטורים של האולפן יוכלו להתרשם באופן בלתי אמצעי מצורת התנועה של חיות אלו. אזור מוצאם של עופרים אלו, במזרח ארצות הברית, הוא גם הסיבה לכך שבמבי אויר כאייל פרדי לבן זנב ולא כאייל הכרמל, כמו בספרו של זאלטן. מעבר לכך, הוקם באולפנים מעין גן חיות קטן, כדי שהאנימטורים יוכלו ללמוד מקרוב על ארנבים, ברווזים, ינשופים ובואשים.

לפי הפסקה "הפקה" בערך במבי (סרט), שאותה תרגמתי מאנגלית. תומר - שיחה 17:55, 25 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
נחמד מאוד. בברכה, Amirki ‏ 18:11, 28 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
נחמד. Danny-wשיחה 23:39, 20 בפברואר 2013 (IST)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:59, 1 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אהבתי. גילגמש שיחה 18:49, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
👍אהבתי חמויישֶה - שיחה 11:40, 6 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 414. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:43, 7 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

קולה נגד אפרסמוניםעריכה

פרי אפרסמון בוסרי על העץ

פרי האפרסמון הבוסרי עשיר בטאנינים התורמים לעפיצותו. זלילת אפרסמונים לא בשלים היא סיבה מובילה להיווצרות פיטובזוארים (אנ') - קריש שמוצאו בפולימרים הנוצרים בתגובה בין החומצה הטאנית (אנ') שבפרי לחומצה המלחית שבקיבה. החומצה הטאנית מגיבה גם עם חלבוני המוצין (אנ') המגנים על הקיבה ועלולה לגרום להתפתחות כיבים קטלניים. את הקריש ניתן לרכך ע"י שתיית כמויות גדולות של קולה ולהסיר בניתוח.

מקורות בביליוגרפיה לפרק en:Persimmon#Unripened_persimmons וכו'. מה דעתך? ליאור पॣ • כ"ד בשבט ה'תשע"ג • 15:24, 4 בפברואר 2013 (IST)Reply[תגובה]

קטע בינוני לדעתי. לא כזה מלהיב. תומר - שיחה 13:04, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
יש הרבה נוגדנים, בהרבה מזונות יומיומיים שלנו. למשל, לאחר שהיה לי קלקול כיבה והקאתי במשך יממה ברצף, הרגשתי תחושת נמלול, וכמה שרירים שלי התכווצו באופן לא רצוני. הרופא הורה לי לשתות מי טוניק, משום שהם עשירים בזרחן שהגוף של איבד. זה פתר את הבעיה באופן מיידי. חוץ מזה, יש פה שלוש מילים אדומות - לא נהוג בדף הראשי. צור סופר - שיחה 12:09, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. הקטע טכני מידי ולא מאד מעניין. אבל חשוב מכך - מפנה לשלושה ערכים אדומים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:49, 7 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

ייעור אוויריעריכה

אם וכאשר יהיה לנו ערך על ייעור, אני מוכן לחבר קטע על ייעור אווירי, פיתוח מגניב של משה אלמרו מ-MIT ([3],[4],[5],[6]). ליאור पॣ • י"ג בסיוון ה'תשע"ב • 09:34, 3 ביוני 2012 (IDT)Reply[תגובה]

יש ערך. ימשיך כבודו. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:51, 7 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הממם. חיטטתי קצת במקורות האמורים. אז יש ערך על ייעור אווירי במהדורה האנגלית של ויקיפדיה (אנ'), יש כתבה באתר How Stuff Works ויש כרזה נחמדה שאפשר לשאוב ממנה נתונים לקטע הנדון. יש חברה בע"מ הרשומה משנת 1998 וקשורה לכאורה בפיתוח של אלמרו, אולם לפי טור שהתפרסם באוקטובר 2010, הרעיון עדיין לא הבשיל. בדף האקדמי של מר אלמרו אין כל אזכור לפיתוח הזה וכך גם בקורותיו המקוצרים באתר החברה החדשה בה הוא עמל. בנסיבות האמורות, אני נוטה להשתמט מההבטחה שלי לחבר קטע הידעת על הרעיון של מר אלמרו. אבל למי שרוצה להרים את הכפפה יש קישורים בשפע (: כל טוב, ליאור पॣ • ה' בחשוון ה'תשע"ד • 22:02, 8 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

השיא של בוב בימון בקפיצה לרוחקעריכה

לדיון הקודם

בטרם יועלה לדף הראשי, חשבתי לפצל קטע שהתקבל לשני קטעים שונים:
באולימפיאדת מקסיקו (1968) קבע בוב בימון שיא עולם בקפיצה לרוחק תוך שיפור עצום, של 55 ס"מ לעומת השיא הקודם. בידי בימון סייעו הגובה הרב והאוויר הדליל של מקסיקו סיטי, כמו גם רוח גבית בשיעור המקסימלי המותר. המרחק אותו קפץ היה מחוץ לטווח המדידה האלקטרונית, והשופטים נאלצו למדוד את המרחק באמצעות סרט מידה פשוט. כשהופיעה התוצאה על לוח התוצאות - 8.90 מטר, בימון לא נראה נרגש במיוחד, משום שהיה רגיל למידות רגל ולא הבין את משמעות המרחק. אולם לאחר שהמירו עבורו את המידות הוא כיסה את פניו, נפל ארצה ולא הצליח לקום למשך זמן ארוך. לאחר הישג זה הוא מעולם לא קפץ למרחק של יותר מ-8.22 מטר. היום, יותר מ-45 שנים לאחר שנקבע, השיא הזה הוא עדיין התוצאה השנייה בטיבה אי פעם ברוח חוקית.
הקטע השני:
לאחר 23 שנים בהם לא היה אתלט שהתקרב לשבירת השיא של בוב בימון בקפיצה לרוחק (8.90), באליפות העולם באתלטיקה 1991 הצליח קרל לואיס, שלא נוצח בתחרויות הקפיצה לרוחק זה עשר שנים, בסיועה של רוח גבית חזקה (2.9+) לקפוץ למרחק של 8.91 מטרים, סנטימטר אחד מעבר לשיא האגדי. יריבו מייק פאוול, בקפיצה האחרונה בתחרות, קפץ למרחק של 8.95 מטרים וקבע שיא עולם חדש שטרם נשבר עד היום.
לדעתי שני הקטעים טובים מספיק. מסכימים? דעות אחרות?

הזמנתי את המתדיינים בקטע המקורי לכאן. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 01:52, 10 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הראשון מוצלח יותר. כמו כן, לפי הקטע השני מדובר בתוצאה השלישית בטיבה אי פעם ולא בשניה. עדכון לאחר עיון בדיון הקודם: לא ברור מהקטע שהתוצאה של קרל לואיס נפסלה. חצי חציל 15:36, 25 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אמנם הדיון היה מזמן (ואני לא מוצא אותו כרגע) אבל אם אני לא טועה הייתה התנגדות לניסוח "בהם לא היה אתלט שהתקרב לשבירת השיא" משום שהיו דווקא שהתקרבו, אך לא ששברו. עדיף לשנות את הניסוח ל"לאחר 23 שנים בהם עמד השיא על תילו" או משהו בסגנון הזה. Botend - שיחה 20:15, 27 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הקטע הראשון הרבה יותר טוב, אבל אני מסכים שלשניהם יש מקום כקטעים נפרדים (גם כדי שתיאור ההתרחשות של הקטע הראשון תקבל את הפוקוס הנדרש, מבלי להיות ארוכה מדי; וגם כי הקטע השני לא רע) - וזאת לאחר התיקונים הנדרשים לפי חצי חציל ובוטנד. תומר - שיחה 01:16, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אה, ומפריעה לי המילה "עדיין" במשפט "היום... השיא הזה הוא עדיין התוצאה השנייה בטיבה אי פעם ברוח חוקית", מכיוון שבעת קביעתו השיא לא היה השני בטיבו, כך שיש כשל לוגי מסוים בשימוש במילה. אני מבין את המטרה שלה בהדגשת גדולת השיא, אבל אני חושב שגם להיות השני הכי טוב לאחר 45 שנה זה מספיק מרשים. תומר - שיחה 01:19, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
בוטן צודק. נשנה ל"לאחר 23 שנים שבהן עמד השיא על כנו". אין לי בעיה גם להשמיט את המילה עדיין, למרות שאין בה באמת כשל לוגי. כולם מבינים שה"עדיין" מתייחס ל-22 שנים שחלפו מאז ניפוץ השיא. אבל זה באמת לא משנה. חמויישֶה - שיחה 16:14, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
חציל - התוצאה של קרל לואיס לא נפסלה, היא פשוט לא יכולה להחשב כשיא עולם, משום שהרוח הייתה מעבר למותר, אולם לעניין התחרות עצמה היא תקפה - לואיס היה בטוח שהניצחון אצלו בכיס, כי כדי לעבור אותו פאוול היה צריך לשבור שיא שלא נשבר 23 שנה.
Symbol support vote.svg בעד הקטע הראשון. Symbol oppose vote.svg נגד הקטע השני.אודי - שיחה 12:10, 30 בספטמבר 2013 (IDT) סיבת ההתנגדות שלי לקטע השני: היו לא מעט תחרויות אתלטיקה מרתקות שנשברו בהן שיאים עולמיים באותה תחרות על ידי ספורטאים שונים (למשל בקפיצה משולשת באולימפיאדת מקסיקו). כמו כן, רוח חזקה בהחלט מסייעת ולכן פוסלת תוצאות. התנגדתי (ללא הצלחה) לזה שיכניסו בוויקיפדיה תוצאות של זינוק שליחים בשחייה ובאותו אופן אני מתנגד שיכניסו תוצאות שהושגו עם רוח לא חוקית וזה כולל גם התייחסות לכך בקטעי "הידעת". אם יוחלט נגד דעתי. מילא, כבר התרגלתי לזה. בברכה.אודי - שיחה 09:49, 7 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
חמויישֶה - אני רואה שהדיון לא זורם. אפשר לארכב ולהסתפק בגרסה שכבר התקבלה? • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:39, 3 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
דווקא החלקים המעניינים יותר לא מופיעים בגרסה שכבר התקבלה. תומר - שיחה 22:13, 5 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
גם אני קצת מבולבל מהדיון. אני אנסה לסכם את מהלכו:
הקטע המקורי, שהתקבל, פרטיו העיקריים והפאנץ' שלו מופיעים דווקא בקטע השני. רוב המתדיינים ציינו שהקטע הראשון לדעתם טוב יותר. חצי חציל ביקש הבהרה לגבי פרט טריוויה שמופיע בקטע השני (וקיבל). בוטן העיר הערות (נכונות) בקשר לדיוק בניסוח. תומר תמך בשני הקטעים. אודי תמך בראשון והוא היחיד שהביע התנגדות לשני. אני עדיין סבור ששני הקטעים טובים מספיק ומסכים לכל תיקוני הניסוח שהוצעו. אם אמיר יאמר שהוא גם מתנגד לקטע השני אשקול זאת מחדש. כמו שתומר אמר, גם לדעתי חבל לחזור להצעה המקורית בעוד בקטע הראשון שזכה כאן לתמיכה גורפת מופיעים פרטים מעניינים רבים שלא הופיעו שם. חמויישֶה - שיחה 10:08, 6 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אני לא מתנגד לשום קטע. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 20:41, 6 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אם כן, ניסוח שני הקטעים כפי שעלה מכל הדיונים:

בוב בימון והשיטה המטריתעריכה

באולימפיאדת מקסיקו (1968) קבע בוב בימון שיא עולם בקפיצה לרוחק תוך שיפור עצום, של 55 ס"מ לעומת השיא הקודם. בידי בימון סייעו הגובה הרב והאוויר הדליל של מקסיקו סיטי, כמו גם רוח גבית בשיעור המקסימלי המותר. המרחק אותו קפץ היה מחוץ לטווח המדידה האלקטרונית, והשופטים נאלצו למדוד את המרחק באמצעות סרט מידה פשוט. כשהופיעה התוצאה על לוח התוצאות - 8.90 מטר, בימון לא נראה נרגש במיוחד, משום שהיה רגיל למידות רגל ולא הבין את משמעות המרחק. אולם לאחר שהמירו עבורו את המידות הוא כיסה את פניו, נפל ארצה ולא הצליח לקום למשך זמן ארוך. לאחר הישג זה הוא מעולם לא קפץ למרחק של יותר מ-8.22 מטר. היום, יותר מ-45 שנים לאחר שנקבע, השיא הזה הוא התוצאה השנייה בטיבה אי פעם ברוח חוקית.

שבירתו ה(כמעט) כפולה של שיאו האגדי של בוב בימוןעריכה

לאחר 23 שנים בהן עמד השיא של בוב בימון בקפיצה לרוחק על תילו (8.90), באליפות העולם באתלטיקה 1991 הצליח קרל לואיס, שלא נוצח בתחרויות הקפיצה לרוחק זה עשר שנים, בסיועה של רוח גבית חזקה (2.9+) לקפוץ למרחק של 8.91 מטרים, סנטימטר אחד מעבר לשיא האגדי. יריבו מייק פאוול, בקפיצה האחרונה בתחרות, קפץ למרחק של 8.95 מטרים וקבע שיא עולם חדש שטרם נשבר עד היום.
חמויישֶה - שיחה 09:10, 7 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]


בקריאה שנייה, אני חושב שהשלם טוב מסכום חלקיו. אני חושב שהקטע המקורי שהתקבל טוב יותר משני הקטעים המוצעים. אני אשאיר לחמויישֶה את ההחלטה הסופית. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:11, 8 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אוקיי, התייעצתי עם חברים שספורט לא מדבר אליהם והם לא נשמעו נלהבים מהקטע השני (למרות שאני כל פעם מחדש משתגע מהעניין הזה - 23 שנה אף אחד לא מצליח לקפוץ למרחק הזה, ואז באותה תחרות, בום! פעמיים). לא כדאי לחזור לקטע המקורי, כי הקטע הראשון מבין שני הקטעים החדשים עניין יותר אנשים, כנראה בגלל עניין השיטה המטרית. נלך על זה. חמויישֶה - שיחה 09:02, 9 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
התקבל נבחרה האפשרות הראשונה מבין השתיים. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 415. חמויישֶה - שיחה 09:11, 9 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

איך בסוריה צעד הפלמ"ח?עריכה

חיים חפר ולהקת הצ'יזבטרון

השורות משירו של חיים חפר "רבותי ההיסטוריה חוזרת" - "עוד נזכור, תחת גשם עופרת, איך בסוריה צעד הפלמ"ח" מדברות על השתתפות חברי הפלמ"ח כמורי דרך וגששים במסגרת המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה. הפלמ"ח הוקם ככוח לוחם מספר שבועות לפני המערכה. 37 מאנשיו השתתפו בכוח שכלל גם 5 מורי דרך ערבים ו-159 חיילים אוסטרלים שביצעו פעולות מקדימות להקלת דרכו של הכוח הפולש. בערב הפלישה ב-7 ביוני 1941 יצאו חוליות אלו למשימות שכללו השתלטות על גשרים וניתוק קווי טלפון. רוב החוליות ביצעו משימות פשוטות של ניתוק קווי טלפון, ושבו לבסיסן כעבור מספר שעות. רוב הפעולות בוצעו בלבנון אך שלוש מהן בוצעו באזור קונייטרה והבניאס. שתיים מהחוליות שפעלו בלבנון היו מעורבות בקרב יריות קשה. האחת, בפיקודו של יגאל אלון, לחמה באזור מרג' עיון, והשנייה, בפיקודו של משה דיין, לחמה באזור הכפר איסקנדרון כעשרה קילומטרים מצפון לראש הנקרה. בקרב זה איבד דיין את עינו. על אנשי הפלמ"ח שצעדו בסוריה לא נורתה ולו יריה.

מקור: הספר "מגן בסתר" מאת זרובבל גלעד. פומפריפוזה - שיחה 22:02, 18 ביולי 2012 (IDT)Reply[תגובה]
מעניין ומאלף. יעלשיחה 22:18, 18 ביולי 2012 (IDT)Reply[תגובה]
כמו יעל בברכה, Amirki ‏ 18:01, 28 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
הקטע לדעתי ארוך וטרחני מדי (סובל מפירוט יתר). הוא מתחיל בטיזר לגבי פעולת הפלמ"ח בסוריה, וגולש לתיאור מדוקדק של מהלך הלחימה, שבו לפלמ"ח לא היה חלק מרכזי. לא הבנתי את הפואנטה של הקטע. תומר - שיחה 03:45, 27 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:29, 30 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אני אסביר את הפואנטה (זה קצת קשה, אני מודה) השורה בשיר מדברת על כך שכביכול הפלמח צעד בסוריה תחת גשם עופרת. הקטע מסביר על איזה פעולות של הפלמח השיר מדבר ומראה שאמנם בפעולות אלו של הפלמח אכן צעדו בסוריה ואכן נורתה אש אך לא שניהם יחד. חמויישֶה - שיחה 12:12, 3 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הבנתי כעת, אבל אני לא חושב שהקטע מספיק טוב. תומר - שיחה 12:25, 3 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אני מסכים עם תומר. הקטע לא מנוסח טוב. מדובר למעשה בכשלון. הכוח שהיה אמור לפעול בחשאיות התגלה על ידי האויב. ועל הכשלון הזה חיברו שיר. אני לא חושב שהצגת העניין פה היא נכונה. גילגמש שיחה 18:41, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הרעיון לקטע הוא טוב, אבל הקטע לא מנוסח כמו שצריך. יש לקצר כך שהפואנטה תהיה ברורה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:44, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. הדיון לא התקדם. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 21:58, 9 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

הסרת תבנית:הידעת? 4 בספטמבר - סדרה 2עריכה

לא מוצלח. חצי חציל 15:28, 4 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

התלבטתי בזמנו כשקראתי את הקטע בעמוד הראשי. לא הקטע הכי גרוע, אבל גם לא מלהיב במיוחד. זה נראה כמו קטע שיעניין בעיקר את חובבי פינק פלויד. תומר - שיחה 03:30, 30 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 20:25, 5 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אני גם בעד הסרה. גילגמש שיחה 21:21, 6 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הוסר הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:39, 10 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

רולס רויס ויהלומיםעריכה

נשיא ארצות הברית עת מלחמת העולם השנייה, פרנקלין דלאנו רוזוולט, קבע להיפגש עם מלך ערב הסעודית אבן סעוד לאחר ועידת יאלטה, כל זאת מבלי להיוועץ עם ראש ממשלת בריטניה דאז, וינסטון צ'רצ'יל. כאשר נודע דבר הפגישה לצ'רצ'יל, הוא דאג להשיג לעצמו הזמנה לפגישה. כמתנה לאבן סעוד, הביא עמו צ'רצ'יל תיבת בשמים שמחירה היה כמאה ליש"ט. אבן סעוד, לעומת זאת, הביא כמתנה חרבות משובצות יהלומים לצ'רצ'יל ולשר החוץ הבריטי אנתוני אידן, וענקי פנינים לנשותיהם, מה שגרם למתנתו של צ'רצ'יל להיראות עלובה. כדי לתקן את הרושם צ'רצ'יל תירץ ואמר שזוהי רק מתנת ביניים עד שתגיע המתנה האמיתית: הדגם החדש של המכונית רולס-רויס, מכונית שבפועל הייתה מיועדת לאליזבת, אשתו של מלך בריטניה ג'ורג' השישי. צ'רצ'יל נאלץ לקנות לאליזבת מכונית אחרת, עליה שילם באמצעות היהלומים ממתנתו של אבן סעוד.

מקור: הספר "שבעה גברים במלחמה" מאת ההיסטוריון מרק פרו. אוריה בר-מאיר - שיחה 21:17, 12 בינואר 2013 (IST)Reply[תגובה]

מעניין. תומר - שיחה 21:39, 5 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 20:39, 6 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא התלהבתי גילגמש שיחה 21:20, 6 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
גרם לי לחייך. ‏עמיחישיחה 00:06, 7 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
מצא חן בעיני. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 21:56, 7 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
קטע מעניין. שועל - שיחה 20:55, 9 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
מעולה. Symbol support vote.svg בעד חזק גארפילד - שיחה 09:52, 10 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 4 בספטמבר - סדרה 2. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:39, 10 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

פצצה מיוחדת במינהעריכה

מטוס דאגלס A-1 סקייריידר חמוש בפצצה ייחודית

באוקטובר 1965, בשיאה של מלחמת וויטנאם, ציינו טייסי הצי האמריקני הטלת 6 מיליון ליברות (יותר מ-2,700 טון) פצצות על צפון וייטנאם. אחת הדרכים שבהם ציינו הצוותים רף זה הייתה על ידי הטלת אסלה כחלק מהפצצה על הדלתה של נהר המקונג. לאסלה הותאמו סנפירי זנב ומרעום, ונבנה מתקון מיוחד להצמדתה למטוס דגלס A-1 סקייריידר. היוזמה באה מצוותי האחזקה של המטוס ומצוותו, ובוצעה ללא ידיעת מפקד נושאת המטוסים. הפצצה הוטלה במהלך המשימה, ובשל משקלה הקל הועפה וכמעט פגעה במטוס עצמו, אך לאחר מכן צללה אל הקרקע בשריקה צורמנית.
מקור: [7], Skyraider of VA-25 with toilet bomb on USS Midway (CVA-41) in October 1965 (NNAM.1996.253.2381).jpg.
אותי זה שעשע מאד Im-yahoo.svg קלונימוס - שיחה 21:06, 15 בינואר 2013 (IST)Reply[תגובה]

נחמד. --מיסטר פָדִיחָהשיחה 21:56, 17 בינואר 2013 (IST)Reply[תגובה]
חמוד, אבל אני חושב שזה די לעגני ומעליב כלפי קוראים שתומכים בצד הווייטנאמי. אם זה היה קשור למלחמה מקומית, למשל, בוודאי לא היה לזה מקום. תומר - שיחה 13:03, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
למה זה לעגני? אין כאן שום אמירה כלפי הוייטנאמים. מקסימום בדיחה עצמית על חשבון האמריקאים. קלונימוס - שיחה 21:32, 5 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
קטע הלועג לצבא או לכלי נשק איננו ראוי! יש לשבח את הדבר ולא להציגו ככה עם אסלה! גילגמש שיחה 21:35, 5 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 20:39, 6 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא אהבתי. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 20:39, 6 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
קצת מסריח, לא? ‏עמיחישיחה 00:07, 7 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אני גם לא מתלהב. אפשר להחליף את כל הקטע במשפט "הצבא האמריקאי ציין הטלת 6 מיליון ליברות פצצות על ויאטנאם בהטלת אסלה". אם מישהו היה נהרג מפגיעת האסלה בהחלט היה מקום לכתוב על זה קטע... חמויישֶה - שיחה 16:49, 8 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:41, 10 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

קונכייה (כלי נשיפה)עריכה

נזיר הינדואי נושף בקונכייה

אחד משימושיה של הקונכייה הוא ככלי נשיפה מוזיקלי; לצורך כך משתמשים בקונכייה של חלזונות ים גדולים במיוחד. כדי ליצור את כלי הנגינה ניתן לחורר את הקונכייה של חלזונות ים גדולים בקצה שלה, ואז לנשוף אל תוך הקונכייה בדומה לשופר. הקונכייה משמשת ככלי נשיפה בטקסי הפוג'ה ההודיים, ובעבר שימשה גם ברחבי האוקיינוס השקט. בפיג'י, כאשר הצ'יף מת, היו מוליכים את גופתו במסלול מיוחד, שלאורכו נשמעה הנשיפה בקונכייה, עד אשר הובאה גופתו לסוף דרך זו. בכלי נגינה זה נעשה גם שימוש מודרני, למשל בפסקול הסרט "הנוסע השמיני" (1979) מאת ג'רי גולדסמית'.

מהערך קונכייה (כלי נשיפה). תומר - שיחה 13:07, 28 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
👍אהבתי. תהייה כללית, לאו דווקא על הצעה זו:
אנחנו מוסיפים לרוב בפינה השמאלית תמונה. בערך עצמו יש קטע שמע, והוא היה יותר מעניין מבחינתי, מהתמונה שמופיעה כאן. האם זה משהו שכדאי לשקול? האם קטע שמע פחות ראוי מתמונה? בברכה, Amirki ‏ 18:21, 28 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
Multimedia-icon.svg דוגמה לנגינה בקונכייה
לעזרה בהפעלת הקובץ
אתה צודק. באמת קובץ האודיו טוב יותר. לא חשבתי עליו כאפשרות. מבחינתי אני Symbol support vote.svg בעד להוסיף אותו במקום התמונה; השאלה היחידה היא לגבי פורמט האודיו שלא בטוח שכולם יכולים לנגן, אבל מצד שני אנחנו מציגים גם קטעי וידאו בתמונה מומלצת עם אותה בעיה בדיוק. תומר - שיחה 13:22, 29 באוגוסט 2012 (IDT)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:43, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
עוד דעות יהיו לעזר. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 21:13, 3 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אם הדיון הוא על הקטע עצמו, הוא נחמד אבל לא התלהבתי. בשאלה אם עדיפה התמונה או קטע אודיו הקטע אודיו נחמד יותר, אבל מכיוון שהוא תופס כל כך מעט מקום, אז למה לא לשים את הפס של האודיו מתחת לתמונה? חמויישֶה - שיחה 08:58, 7 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
השאלה היתה לגבי הקטע. במידה ויתקבל, אפשר יהיה לשוב ולדון על הפרטים הטכניים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:39, 7 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אהבתי את הקטע. גילגמש שיחה 15:54, 10 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 416. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:33, 10 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

מגפת הסדקים בשמשות של סיאטלעריכה

במספר פרוורים של העיר סיאטל במדינת וושינגטון שבארצות הברית, בחודשים מרץ ואפריל של שנת 1954, התחוללה תופעה של דיווחים המוניים על סדקים שהופיעו בשמשות מכוניות ללא הסבר. הדיווחים הופיעו לראשונה בעיר בלינגהם בחודש מרץ, והמשטרה המקומית ייחסה אותה לנזק מכוון על ידי ירי רובי אוויר. לאחר שהתופעה נצפתה בערים אחרות, החליטו השוטרים שיש לחפש הסבר אחר. תוך שבוע, החדשות על "המגפה" הגיעו לעיר סיאטל. ככל שהעיתונים פרסמו יותר את הסיפור, כך גדל מספר המקרים שדווחו למשטרה. עד ה-15 באפריל התקבלו כ-3,000 דיווחים על שמשות שניזוקו. לבסוף, סמל מקס אליסון מהמעבדה לזיהוי פלילי במשטרת סיאטל הכריז כי הדיווחים מורכבים מחמישה אחוז ונדליזם ו-95% היסטריה המונית. ב-17 באפריל הדיווחים פסקו כמעט בפתאומיות. מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל מהווה דוגמה קלאסית למחשבות שווא קולקטיביות (ולא היסטריה המונית, כפי שדווח). למרות שנזק דומה קורה לשמשות רכב כל הזמן - לאחר שכלי התקשורת החלו לדבר על הנושא, אנשים רבים החלו להסתכל בעיון רב יותר בשמשות שלהם ופתאום שמו לב לנזק שלא ראו עד אז.

מתוך הערך מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל. גארפילד - שיחה 10:22, 13 ביוני 2013 (IDT)Reply[תגובה]
קטע מעניין מאוד! אבל שתי הערות: א) דורש עריכה והתאמה לפורמט של הידעת (קישורים פנימיים, קישור ראשי מודגש, תמונה המלווה את הטקסט). ב) יש לקצר, והמשפט האחרון דורש ניסוח מחדש (מבחינת משלב). תומר - שיחה 03:18, 27 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:31, 7 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
Raked windshield 1952 DeSoto.jpg
סדקים בזגוגית של רכב בצורת עכביש

נבואה המגשימה את עצמה, המוכרת בשיח הפופולרי גם כ"אפקט הפיגמליון", היא מצב בו ציפיותיהם של אנשים יוצרות מציאות תואמת אשר לא הייתה קורית אילולא הציפייה. דוגמה מעניינת לעקרון זה ניתן לראות במקרה מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל, בו המוני אנשים התחילו לדווח על הימצאותן הלא מוסברת של סדקים בשמשות הרכבים שלהם. הדיווחים הראשונים התחילו להגיע למשטרת סיאטל בחודש מרץ, ועוררו עניין בקרב העיתונאים המקומיים. ככל שהעיתונים פרסמו יותר את הסיפור, כך גדל מספר המקרים שדווחו למשטרה. עד ה-15 באפריל התקבלו כ-3,000 דיווחים על שמשות שניזוקו. בעקבות הכרזתו של סמל מקס אליסון מהמעבדה לזיהוי פלילי במשטרת סיאטל ש-5% מהסדקים הם תוצאה של ונדליזם ו-95% מהסדקים הם תוצאה של היסטריה המונית, ב-17 לאפריל פסקו הדיווחים כמעט בבת אחת. הסבר אפשרי לתופעה זו היא שלמרות שנזק דומה קורה לשמשות רכב כל הזמן - רק לאחר שכלי התקשורת החלו לדבר על הנושא, אנשים רבים החלו להסתכל בעיון רב יותר בשמשות שלהם ופתאום שמו לב לנזק שלא ראו עד אז.

ניסחתי מחדש, יצרתי קישורים פנימיים רלוונטיים והוספתי פתיח שמאגד את הרעיון הבסיסי מאחורי התופעה. מתלבט לגבי התמונה הרלוונטית ביותר. אני אוהב יותר את הרכב הירוק. זה יגרום לאנשים לחפש סדק, למרות שאין בו סדק בכלל Face-smile.svgגארפילד - שיחה 08:56, 8 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
בהחשב בכך שהקטע מייחס חלק מההסבר לרובי אוויר, שהם כלי נשק, יש לראות בכך דבר חיובי ולאשר את הקטע. תומך. גילגמש שיחה 09:03, 8 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
גילגמש, הצחקת אותי בקול רם LOL. אני שמח על נטייתך לעודד קריאה וכתיבה על כלי נשק והרג (כל עוד הוא המוני ובמסגרת מלחמה). זה טוב לדעת שיש עוד אנשים טובים באמצע הדרך Face-smile.svg גארפילד - שיחה 09:09, 8 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אני רואה בכך את אחת התרומות החשובות שלי לוויקיפדיה העברית. תמכתי בתמונות מומלצות רבות רק כי הופיע בה כלי נשק כלשהו או חייל או כלי משחית אחר, במיוחד אם זה קשור למלחמה וביתר שאת אם מתואר ירי של ממש בכלי הנשק! אף קראו לי פשיסט בזדון! אבל לא נרתע. בדף המשתמש הקדשתי פינה מיוחדת למאבק הצודק להגדלת ההערכה לכלי הנשק ולמלחמה בוויקיפדיה העברית. גילגמש שיחה 09:13, 8 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הרבה יותר טוב, אבל עדיין ארוך מידי. אפשר לקצץ עוד קצת,למשל:
נבואה המגשימה את עצמה, המוכרת בשיח הפופולרי גם כ"אפקט פיגמליון", היא מצב בו ציפיותיהם של אנשים יוצרות מציאות תואמת אשר לא הייתה קורית אילולא הציפייה. דוגמה מעניינת לעקרון זה ניתן לראות במקרה מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל, בו המוני אנשים התחילו לדווח על הימצאותן הלא מוסברת של סדקים בשמשות כלי הרכב שלהם. ככל שהעיתונים פרסמו יותר את הסיפור, כך גדל מספר המקרים שדווחו למשטרה. בעקבות קביעת המעבדה לזיהוי פלילי במשטרת סיאטל ש-5% מהסדקים הם תוצאה של ונדליזם ו-95% מהסדקים הם תוצאה של היסטריה המונית, פסקו הדיווחים כמעט בבת אחת. מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל מהווה דוגמה קלאסית למחשבות שווא קולקטיביות (ולא היסטריה המונית, כפי שדווח). למרות שנזק דומה קורה לשמשות רכב כל הזמן - לאחר שכלי התקשורת החלו לדבר על הנושא, אנשים רבים החלו להסתכל בעיון רב יותר בשמשות שלהם ופתאום שמו לב לנזק שלא ראו עד אז. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:27, 8 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הקיצור מצויין. הוספתי מעט קישורים פנימיים. רק צריך להדגיש שהזיהוי של היסטריה המונית היה שגוי והזיהוי המדוייק הוא מחשבות שווא קולקטיביות. אני גם חושב שכדאי להדגיש את "מגיפת השמשות...", כי זה בעצם הנושא במעניין של הקטע. חמויישֶה - שיחה 16:45, 8 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
רכבים זה לא טוב. צריך כלי רכב. גילגמש שיחה 18:18, 8 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
ערכתי שוב. איך זה עכשיו? • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 01:34, 10 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
טוב מאד. חמויישֶה - שיחה 08:40, 10 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הערות נוספות או שאפשר למצות את הדיון? • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:53, 11 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 417. חמויישֶה - שיחה 12:12, 13 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

נבחרת הנשים של הולנד בהתעמלות מכשירים (1928)עריכה

נבחרת הולנד בהתעמלות נשים לאולימפיאדת אמסטרדם, 1928

סיפורן של המתעמלות היהודיות מהולנד, אלופות אולימפיות שניספו בשואה: סטלה בליץ-אחסטריבה, אנה דרזדן-פולק, יודיק תמנס-סימונס והלנה קלוט-נורדהיים מאמנן חריט קלירקופר וחברתן אלקה דה לוי ששרדה. BAswim - שיחה 23:13, 19 במאי 2012 (IDT)Reply[תגובה]

  • נסיון שלי:

התעמלות מכשירים הייתה חלק מהתוכנית האולימפית מאז חידוש המשחקים בעת החדשה, באולימפיאדת אתונה (1896). אולם רק באולימפיאדת אמסטרדם (1928) הוחל בקיום תחרויות גם לנשים, אז זכתה נבחרת הנשים של הולנד במדליית הזהב. חמש מחברות הנבחרת היו נשים יהודיות: הלנה קלוט-נורדהיים, סטלה בליץ-אחסטריבה, אנה דרזדן-פולק, יודיק תמנס-סימונס ואלקה דה לוי, ואף המאמן חריט קלירקופר היה יהודי. מהן, רק דה לוי שרדה את השואה: בליץ-אחסטריבה נספתה באושוויץ; שלוש המתעמלות האחרות וכן המאמן נספו בסוביבור. בשנת 1997 הונצחו קלירקופר ובנות הנבחרת ביד לאיש הספורט היהודי, במכון וינגייט. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:19, 27 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

חמש מתוך כמה? תומר - שיחה 18:17, 27 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אני אשאל את ברק. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 18:44, 27 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לפי ויקיפדיה באנגלית התמודדו 5 נבחרות מ-5 מדינות (כל אחת עם 12 מתעמלות), בנבחרת הולנד השתתפו 12 מתעמלות (ראו תמונה) שכל אחת מהן זכתה במדליית זהב. לעומת זאת, באתר sports-reference כתובות בנבחרות של הולנד ושל הונגריה "רק" 10 מתעמלות וב-3 הנבחרות הנוספות מופיעות 12 מתעמלות [8], לא ברור. שתי המתעמלות מהולנד שאינן מופיעות הן: יודיקה סימונס-Jud Simons, ו-פטרונה בורגרהוף. לדעתי הן פוספסו וזו סתם טעות. BAswim - שיחה 21:37, 27 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:44, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

איפה הפאנץ' פה? גילגמש שיחה 18:45, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

הפאנץ' - 5 מתעמלות יהודיות והמאמן מתוך 12 מתעמלות, זוכות במדליית זהב הראשונה בהתעמלות מכשירים לנשים במשחקים האולימפיים, מתוך 6 מדליות זהב בלבד שזכתה הולנד במשחקים אולימפיים אלו שאותם אירחה. כעבור 15 שנים לאחר מכן, הן "נשכחו", 4 מהן נרצחות בשואה כולל המאמן ולא זוכות להגנת המדינה שכל כך נהנתה והרוויחה מהישגיהן. הולנד "האנושית" שולחת אותן בכזו אדישות ובכו קלות אל מותן. BAswim - שיחה 20:10, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אותה העת, אוכלוסיתה של הולנד, מנתה כ-8 מליון תושבים ומתוכם רק כ-140,000 יהודים (כ-1.75%)BAswim - שיחה 20:57, 5 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:42, 14 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

קשר עתיקעריכה

יש גנרל שמחזיק בתפקיד בכיר וגנרלים אחרים חומדים אותו. מה עושים? משחדים את הפילגש כדי שתרגל, מעלילים עלילה או משתמשים בהאשמות קלושות, עושים משפט ראווה פומבי ובסופו של דבר נפטרים מהגנרל. נשמע מוכר? מוכר גם מוכר. זה מה שקרא לפילוטאס המסכן שחטאו הגדול היה הפיקוד שהחזיק וגם הביקורת שהעיז להטיח באלכסנדר ולא להיות חלק ממקהלת אומרי ההן. מה אתם אומרים? שווה הידעת? גילגמש שיחה 09:04, 18 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]

לא כתבת את הקטע, אז קשה לשפוט. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 09:12, 18 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]
האם ההשוואה היא לדרייפוס? צור סופר - שיחה 11:07, 18 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא זה בלי השוואה. פשוט מקרה של גנרל בשם פילוטאס בצבאו של אלכסנדר הגדול. חמדו את הפיקוד שלו אז פתחו לו תיק :) גילגמש שיחה 15:47, 18 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]
ובכל זאת... אולי יותר אקטואלי... פרשת הרפז? אני חושב שיפה שתיכנס השוואה לקטע היסטורי. צור סופר - שיחה 18:05, 21 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]

הינה ההידעת? המדובר. תראו אם מתאים:

מלחמות הגנרלים איננה המצאה ישראלית ואפילו לא המצאה חדשה. מלחמת גנרלים הייתה נפוצה גם בעולם העתיק. דוגמה לכך היא האירועים שהובילו להוצאתו להורג של פילוטאס, מפקד הפרשים הכבדים של אלכסנדר הגדול. היסטוריונים מודרניים רבים סוברים שגנרלים שחמדו את משרתו תפרו לו תיק והעלילו עליו עלילה שבסופה הוצא פילוטאס להורג ומשרתו ניתנה למקטרגיו.

מה דעתכם? שווה אזכור? גילגמש שיחה 18:22, 21 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]

כאן חשוב לציין שאכן היה קשר לרצוח את אלכסנדר. זה לא שהגנרלים המציאו קשר לא קיים. פשוט תפרו לפילוטאס תיק והאשימו אותו שהוא "ידע אך לא דיווח" והעצימו את חטאיו מעבר לכל מידה. גילגמש שיחה 07:36, 22 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:04, 3 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא ברור מהקטע למה הם דווקא חמדו את התפקיד שלו, לאלכסנדר היו שרי צבא רבים, אז למה הוא? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:39, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אין לזה סיבה מיוחדת. חמדו כמובן את כל התפקידים. פילוטאס היה מפגר די הצורך כדי לתת להם להפליל את עצמו. גילגמש שיחה 18:46, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אני מניח שבכל מקום שיש עמדות כח, יש מאבקי כח. מה מיוחד בקשירת הקשר הזו, מכל תפירת תיק אחרת? אני מאמין שאפשר למצוא עוד הרבה דוגמאות כאלו. תקן אותי אם אני טועה. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 19:04, 8 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
כמובן. גילגמש שיחה 19:28, 8 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
כמובן שאני טועה או כמובן שזה נפוץ בעמדות כח? • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 20:12, 8 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:42, 14 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

הא' המגמה בשמות יישוביםעריכה

מספר ישובים בישראל נקראו על שם אתרים תנ"כיים ששכנו הרחק מן המקום בו הוקמו. ועדת השמות הממשלתית בראשות יהודה זיו, קבעה לעצמה כלל, במקרה כזה, להוסיף את ה"א המגמה לשמות היישובים, כדי למנוע הטעייה. לעיתים תושבי הישוב מסרבים לכנות את המקום בשמו החדש וממשיכים לכנות אותו בשמו המסורתי, כך אנשי קיבוץ דבירה קוראים לו דביר, ואנשי ההתנחלות אפרתה קוראים לה אפרת. Valleyofdawn - שיחה 18:48, 20 במרץ 2013 (IST)Reply[תגובה]

אולי כדאי לציין את ההבדל בין יישובים כאלה לבין יישובים עם שמות דומים כמו חדרה, בנימינה, הרצליה, נהריה, וכו'. צור סופר - שיחה 14:55, 10 באפריל 2013 (IDT)Reply[תגובה]
מה עם יישובים אחרים כגון מחניים (שנקרא על שם מחניים (יישוב מקראי))? Tzafrir - שיחה 14:17, 7 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]
צפריר, לדעתי זו התפזרות מהנושא. המידע שהוספת בהודעה האחרונה הוא מעניין מאוד, כמובן יש מקום בויקיפדיה, אבל לדעתי יש לשלבו בקטע הידעת נפרד. אנחנו מדברים על יו"ד, יו"ד, מ"ם המציינים הכפלה: מחניים - שני מחנות. שעריים - שני שערים. כנ"ל נהריים, גבעתיים וכו'. ייתכן שגם ירושלים, אני לא בטוח. צור סופר - שיחה 15:17, 7 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]
צריך לציין לפחות כמה דוגמאות שבהן הוסיפו ה"א מגמה וזה כן תפס. לא עולה לי בראש אפילו אחד. חמויישֶה - שיחה 17:30, 11 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 22:06, 9 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אין לי עוד דוגמאות, אולי חולתה או נגבה? אפשר לשלב עם שמות אחרים שהם בדרך למקום אחר כמו מסילת ציון, מבוא X (חמה, חורון, ביתר) ושער Y (הגולן, העמקים). Valleyofdawn - שיחה 11:00, 11 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
Symbol oppose vote.svg נגד אני לא חושב שהקטע מעניין במיוחד. מה גם שאני חושב שאין פה מובהקות וייחודיות בהא' הנוספת. בערים רבות בארץ נהוגה הוספה של הא' (נתניה, חדרה, גדרה, חיפה, רמלה, רעננה,הרצליה וכיוב'). וקשה להבין מהקטע כיצד מבדילים בין ערים שסתם מאייתות את שמן עם הא', לערים ש"נכפתה" עליהן הא'. גארפילד - שיחה 10:13, 12 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:24, 15 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

קסטוריוםעריכה

American Beaver.jpg

קסטוריום היא הפרשה נוזלית שומנית בצבע חום כהה שמדיפה ריח עז ומופקת בבלוטה של הבונה הקנדי והבונה האירופאי, הממוקמת באזור פי הטבעת של החיה. ההפרשה משמשת את הבונה לצורך טיפוח פרוותו וכן לצורך סימון טריטורייה. עד למאה ה-18 החומר היה נפוץ כתרופת פלא לטיפול במחלות שונות בהם כאבי ראש, חום, והיסטריה. כיום השימוש בנוזל נפוץ בעיקר כתוסף מזון בתעשיית המזון, ובתעשיית הבשמים.

WikiJunkie - שיחה 19:37, 4 בפברואר 2013 (IST)Reply[תגובה]

די מגעיל ובינוני מבחינת העניין. תומר - שיחה 21:40, 5 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:47, 7 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אותי משעשע שחומר שמיוצר באזור פי הטבעת משמש ליצור בשמים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:47, 7 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אמיר, יש עוד בשמים שמקורם באזורים מעניינים של בע"ח. למשל ניחוח המושק מופק מבלוטת המושק שנמצאת באזור איברי המין/פי הטבעת של איילי המושק. שועל - שיחה 21:50, 7 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אני יודע. קראתי הידעת על זה :) • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 22:06, 7 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד הידעת מעניין, כתוב טוב והתמונה של החיה החמודה הזו קורעת. גארפילד - שיחה 09:10, 8 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד. קטע מעניין! שועל - שיחה 11:14, 8 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

או שמשנים את "הבונה הקנדי והבונה האירופאי" ל-"בונה". היתרון - לא צריך להמתין להכחלת הערך בונה אירופאי, שלא ברור מתי יכתב; החיסרון - מפסידים הפניה לערך המומלץ בונה קנדי. מה דעתכם? • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:06, 10 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

אני בעד להשאיר את המצב כפי שהיה. הבונה האירופי יוכחל בסופו של דבר, ובאמת לא שווה לאבד את ההפנייה לבונה הקנדי. גארפילד - שיחה 10:16, 12 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אני לא בטוח האם אתה מודע לזה: אנחנו לא משבצים בעמוד הראשי קטעים עם קישורים אדומים. אם הקטע יתקבל בגרסתו זו, הוא יועבר לארכיון הקטעים עם הקישורים האדומים. שם הוא עשוי לשהות זמן רב מאוד. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:05, 12 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הייתי מודע, אבל משום מה לא נפל לי האסימון. מקבל את הצעתך לשנות לבונה. בבוא היום, כשהבונה האירו-אסייתי יהיה ערך בוויקי העברי, נוכל להוסיף את ההבחנה בין שניהם. גארפילד - שיחה 17:13, 12 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 418. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:24, 15 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

תריסר של אופיםעריכה

454 packing discs.svg

בשונה מתריסר רגיל, בו נמנות שתים-עשרה יחידות, המונח "תריסר של אופים" מתייחס לשלושה-עשר כיכרות לחם. הסבר אפשרי אחד להוספת הכיכר היא החשש של האופה מענישה חמורה, שהייתה נהוגה באנגליה בימי הביניים כלפי אופים שרימו את לקוחותיהם. ייתכן, עם זאת, שהסיבה נעוצה בנוחות הסידור של כיכרות עגולים בתבנית מרובעת.

מתוך הערך תריסר של אופים. צור סופר - שיחה 15:44, 28 ביולי 2013 (IDT)Reply[תגובה]

זה מגניב. אבל צריך להסביר על מה הענישה של האופים. אחרת המשפט אינו ברור. למשל: "הסבר אפשרי אחד להוספת הכיכר ה-13 לתריסר כיכרות היא החשש של האופה מענישה חמורה, שהייתה נהוגה באנגליה בימי הביניים כלפי אופים שרימו את לקוחותיהם ומכרו להם פחות כיכרות במחיר של תריסר. הסבר אחר להיווצרות המושג יכולה להיות קשורה, בנוחות הסידור של כיכרות עגולים בתבנית מרובעת." גארפילד - שיחה 13:15, 12 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]
תיקון בהתאם להמצלתו של גארפילד:
בשונה מתריסר רגיל, בו נמנות שתים-עשרה יחידות, המונח "תריסר של אופים" מתייחס לשלושה-עשר כיכרות לחם. הסבר אפשרי אחד להוספת הכיכר ה-13 הוא החשש של האופה מענישה חמורה, שהייתה נהוגה באנגליה בימי הביניים כלפי אופים שרימו את לקוחותיהם בכך שמכרו להם כמות לחם קטנה יותר מכפי שהלקוח שילם עליה. ייתכן, עם זאת, שהסיבה נעוצה בנוחות הסידור של כיכרות עגולים בתבנית מרובעת.
צור סופר - שיחה 13:43, 12 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד הקטע, אבל מעדיף את הניסוח המקורי של גארפילד. תומר - שיחה 03:37, 27 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הניסוח שלו מקובל עלי, פרט למילים "פחות כיכרות במחיר של תריסר" - שהן לא נאמנות למידע המופיע בערך. שם מדובר על מדידה באמצעות שקילה, ולא באמצעות ספירת הכיכרות. צור סופר - שיחה 00:20, 28 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אני מבולבל. מה מיוחד בתריסר כיכרות אם כך? תומר - שיחה 12:44, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
האם קראת את הערך? צור סופר - שיחה 16:16, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הקטע צריך להיות מובן בפני עצמו, בלי הצורך להיעזר בערך. בכל אופן, קראתי כעת את הערך. אני מסכים שהניסוח השני עדיף. תומר - שיחה 14:16, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הניסוח השני עדיף, אם זאת הייתי מסיים את הקטע כך: ייתכן, עם זאת, שהסיבה נעוצה בנוחות הסידור של כיכרות עגולים וייעול אפייתם בתבנית מרובעת. שועל - שיחה 14:31, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לדעתי הקטע מובן גם ללא קריאת הערך. שאלתי אם קראת את הערך כדי שיהיה יישור קו. האם יכול להיות שהניסוח של גארפילד ("פחות כיכרות...") הוא זה שיצר את הבלבול מלכתחילה? בכל אופן, האם התכוונת שהניסוח שלי עדיף או של גארפילד? והנה ניסוח נוסף, בהתאם לתיקון של שועל:
454 packing discs.svg
בשונה מתריסר רגיל, בו נמנות שתים-עשרה יחידות, המונח "תריסר של אופים" מתייחס לשלושה-עשר כיכרות לחם. הסבר אפשרי אחד להוספת הכיכר ה-13 הוא החשש של האופה מענישה חמורה, שהייתה נהוגה באנגליה בימי הביניים כלפי אופים שרימו את לקוחותיהם בכך שמכרו להם כמות לחם קטנה יותר מכפי שהלקוח שילם עליה. ייתכן, עם זאת, שהסיבה נעוצה בנוחות הסידור של כיכרות עגולים וייעול אפייתם בתבנית מלבנית.
צור סופר - שיחה 19:21, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
התכוונתי לניסוח שלך. בעד הניסוח האחרון. תומר - שיחה 12:20, 5 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 18:15, 9 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אוהבת את הקטע. אני מסכימה שהניסוח האחרון של צור סופר הוא הברור ביותר. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 20:38, 10 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
עדיף לדבר על תבנית מלבנית, שכן בתבנית טרפזית (סוג של מרובע) קל למקם 12 ככרות עגולות. Valleyofdawn - שיחה 11:12, 11 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
שיניתי ממרובעת למלבנית, למרות שזה לא היה נחוץ. האם ראית בחייך תבניות אפיה טרפזיות, מקביליות או מעויינות? צור סופר - שיחה 18:38, 12 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה של צור סופר. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 419. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 14:29, 16 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

ניסוי טיפת הזפתעריכה

University of Queensland Pitch drop experiment-white bg.jpg

חלק מסוגי הזפת כגון ביטומן נראים במבט שיטחי כמוצקים לחלוטין, אך למעשה בטמפרטורת החדר הם נוזלים הזורמים באיטיות רבה. פרופ' תומאס פרנקל אף ניסה להדגים זאת בניסוי שנערך בשנת 1927 באוניברסיטת קווינסלנד, שנקרא ניסוי טיפת הזפת. פרנקל הניח דוגמת זפת בתוך משפך אטום והניח לו להתקבע במשך שלוש שנים. ב-1930 שבר פרנקל את האטם בתחתית המשפך, והזפת החלה לזרום. במשך למעלה משמונים שנה מאז ועד היום, נפלו כבר שמונה טיפות זפת מן המשפך, בממוצע אחת כל תשע שנים, כשהפעם האחרונה הייתה ב-28 בנובמבר 2000. עד כה איש לא חזה בנפילת טיפה, ועל אף שבזמן נפילת הטיפה האחרונה הניסוי כבר נוטר באמצעות מצלמת רשת, תקלה טכנית מנעה את תיעוד הנפילה. עורכי ניסוי זה חישבו ומצאו כי צמיגות הזפת גדולה פי 100 מיליארד מצמיגות המים. ניסוי זה נחשב על פי ספר השיאים של גינס כניסוי המעבדה הפעיל הוותיק בעולם, והוא אף זיכה שניים מעורכיו בפרס איג נובל על תרומתו ה"חשובה" למדע.

המקור הוא מהערך הנ"ל

מה אתם אומרים? --‏BigJon‏ • שיחה 20:06, 20 בפברואר 2013 (IST)Reply[תגובה]

לא הצלחתי להבין מהאתר הרשמי האם באפריל האחרון נפלה עוד טיפה או שרק היא מתקרבת. יש גם סרטון (שנה ב-10 שניות) שלא הצלחתי להבין מה רואים בו, למרות שצפיתי בו מספר פעמים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:25, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הקטע חביב. תומר - שיחה 22:05, 5 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הקטע מעניין, לדעתי צריך להתמקד יותר בנושאים המעניינים - הניסוי הארוך ביותר בעולם, והעובדה שאף פעם לא הצליחו לצלם את נפילת הטיפה. לפפיכך ערכתי מחדש, הנה הצעתי:
University of Queensland Pitch drop experiment-white bg.jpg
בשנת 1927 באוניברסיטת קווינסלנד, התחיל פרופ' תומאס פרנקל ניסוי שנודע בשם ניסוי טיפת הזפת, אשר נחשב לפי ספר השיאים של גינס כניסוי המעבדה הפעיל הוותיק בעולם (פעיל עד היום). פרנקל ניסה להוכיח שחלק מסוגי הזפת כגון ביטומן נראים במבט שיטחי כמוצקים לחלוטין, אך למעשה בטמפרטורת החדר הם נוזלים הזורמים באיטיות רבה. פרנקל הניח דוגמת זפת בתוך משפך אטום והניח לו להתקבע במשך שלוש שנים. ב-1930 שבר פרנקל את האטם בתחתית המשפך, והזפת החלה לזרום. במשך למעלה משמונים שנה מאז ועד היום, נפלו כבר שמונה טיפות זפת מן המשפך, בממוצע אחת כל תשע שנים, כשהפעם האחרונה הייתה ב-28 בנובמבר 2000. עד כה איש לא חזה בנפילת טיפה, ועל אף שבזמן נפילת הטיפה האחרונה הניסוי כבר נוטר באמצעות מצלמת רשת, תקלה טכנית מנעה את תיעוד הנפילה. עורכי ניסוי זה חישבו ומצאו כי צמיגות הזפת גדולה פי 100 מיליארד מצמיגות המים. הניסוי אף זיכה שניים מעורכיו בפרס איג נובל על תרומתו ה"חשובה" למדע.
גארפילד (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 14:53, 9 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
היה נחמד אם מישהו היה מתייחס להערה שלי. אני לא משוכנע שזה עדיין נכון. לא הבנתי מהטקסט באתר הרשמי ולא מהסרטון שמצורף שם (מה לכל הרוחות רואים בסרט הזה?!?!?!) האם נפלה עוד טיפה באפריל השנה שכן צולמה או מה בדיוק. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 14:53, 9 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אני אבוא פה לקראתך אמיר - אין לי מושג מה רואים בסרטון. אם לוקחים אותו אחורנית פריים אחרי פריים, ניתן לראות שיש ירידה מסויימת במרכז המסה של הטיפה כלפי מטה. אבל אין הינתקות של הטיפה מהחלק העליון, ולכן איני מבין אם אכן חזיתי ב"נחיתה" של הטיפה או בסתם התקדמות שלה הנפילה שלה.גארפילד - שיחה 10:15, 12 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הקטע מוצלח, הנוסח השני עדיף. לגבי הבעיה בסרטון, כל עוד המידע נכון, אז בעיית הסרטון לא צריכה להשפיע. איזה מזל נחס עם מצלמת הרשת. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:00, 13 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אם הקטע יתקבל, כשבמרכזו העובדה שלא נקלטה במצלמה שום נפילה, זה יהיה הידעת חד פעמי. הסרט כן חשוב, כי אם אני מבין נכון, הטיפה התשיעית אוטוטו (לא יודע כמה זה במונחים של טיפות זפת) יורדת. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:53, 15 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
במחשבה שנייה, אפשר לשבץ את הערך בקרוב, ובעוד כשנתיים, לפני שיבוץ נוסף, לבחון שוב את הקטע.
הערה נוספת - מעדיף את הקטע ללא 4 המילים האחרונות הביקורתיות: "על תרומתו ה'חשובה' למדע"
• בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 20:27, 15 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אם מסירים את המילים האחרונות, זה מוריד מהמובנות מכיוון שרבים לא יודעים מהו פרס איג נובל. אולי אפשר לצטט בקצרה איזה נימוק פרס או משהו. תומר - שיחה 21:20, 15 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הניסוח של הסיפא קלוקל . איגנובל לא מוענק על מחקרים "חשובים" אלא על מחקרים המעוררים צחוק ולאחר מכן מחשבה. • ♀♂קלאושיחה • 21:33, 15 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
תומר, אני חושב שזה פרס מספיק ידוע, ומי שלא יודע, יכנס לערך, וילמד משהו חדש. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 21:59, 15 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
התקבל נבחרה הגרסה של גארפילד ללא הסיפא. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 404. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:46, 16 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

חנוכה וחג ההודיהעריכה

כבר התפרסם בכלי התקשורת, אבל שווה אזכור, לדעתי:

השנה, בפעם הראשונה בהיסטוריה, יחול חג ההודיה במקביל לחג החנוכה. ב1863 קבע נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן רשמית שמועדו של חג ההודיה יהיה ביום החמישי האחרון של חודש נובמברקנדה, באי נורפוק ובליבריה נחוג החג בתאריך אחר). השנה נופל מועד זה ב28 בנובמבר, שהוא בלוח העברי כ"ה בכסלו, נר ראשון של חנוכה. זו הפעם הראשונה שבה מתרחש צירוף כזה, מכיוון שחג ההודיה קיים במועדו זה רק 150 שנה. בשל ההבדלים בין הלוח הגרגוריאני השמשי והלוח היהודי הירחי, הפעם הבאה שבה יתרחש צירוף כזה יהיה בעוד 79,000 שנים.
מקור: כאן, בין השאר. קלונימוס - שיחה 12:29, 11 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
העברתי לתחילת הרשימה, כדי להספיק לדון בו לפני חנוכה. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:51, 11 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
מעניין בעיניי. אני בהחלט חושב שזה קטע ראוי להצגה. שועל - שיחה 13:25, 12 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אם היה קשר היסטורי בין חג ההודיה לחנוכה, אז היה ייחוד לקטע. כשיש לוחות שנה שונים לעמים שונים אז אחת לתקופה התאריכים יחולו במקביל. איני מוצאת כאן כל ייחוד. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:54, 12 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אמנם אין קשר היסטורי, אבל חג ההודיה נחשב חג חשוב ומשמעותי אצל אחינו יוצאי ארצות הברית ואלה שעדיים גרים בה (גילוי נאות: גם שורשי האישיים משם). לכן יש התרגשות מסויימת ביניהם לרגל הצירוף הלא רגיל. קלונימוס - שיחה 21:47, 12 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
מספר הערות: ראשית פעם הבאה שיתרחש מפגש כמו השנה יהיה בשנת ה'תתס"ט (2108) בו כ"ה כסליו יהיה ביום חמישי ה29 בנובמבר וכן אותו הדבר התרחש כבר בשנת ה'תשי"ז (1956). בנוסף מכיוון שהיום בשנה העברית מתחיל מהלילה ולעמתו בלוח הלועזי בחצות הלילה אין זה אירוע כל כך מיוחד כיוון שהדלקת נר ראשון של חנוכה תערך באור ליום חמישי, מה שמכונה רביעי בערב, ולעומת זאת סעודת חג ההודיה תערך ביום חמישי בערב. ולכן בהקשר זה אירוע יותר משמעותי בו יפגשו הדלקת נר ראשון וסעודת חג ההודיה יתרחש בשנת ה'תת"א (2040) בה כ"ה בכסליו יצא ביום שישי ה30 בנובמבר ובשנת ה'תתל"א (2070) בו כ"ה יצא ביום שישי ה28. בנוסף מכיוון שחג החנוכה נמשך שמונה ימים יתרחשו מפגשים דומים בעוד פעמים רבות כמו ב- ה'תתי"ב (2051) בה ה30 יצא בכ"ו. כל זאת בלי להתחשב בכך שבזמן הקרוב הלוח העברי יצטרך לעבור איפוס או חזרה לקידוש החודש בראיה עקב סטיה מצטברת שבקרוב תגרום לחג הפסח להיות לרחוק מדי מיום השוויון האביבי (מה שאולי דורש קטע הידעת אחר...). כל טוב! נ"משיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ד • 23:00, 12 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
בעוד 79,000 שנים עבריות יעברו רק 78,999 שנים נוצריות ולכן החגים יתאחדו שוב (זה דורש קטע הידעת נפרד). ‏עמיחישיחה 23:47, 12 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
באופן כללי נסכם כך: הלוח העברי מתואם ללוח היוליאני כך שכל 19 שנים יפגשו שני תאריכים זהים. אמנם לאחר השינוי ללוח הגרגויאני בו מושמטת שנה מעוברת כל מאה שנים (חוץ מאלו שמתחלקות ב400) נוצר פער של יום כל מאה שנה (ליתר דיוק 3 ימים כל 400 שנה) אך פער זה לא מספיק כדי למנוע את המפגש הבא של חג ההודיה עם כ"ה בכסליו כיוון שגם אם ה29 בחודש יוצא בכ"ה יתרחש המפגש. אמנם אם הלוח העברי ימשיך במתכונתו הנוכחית הפער המצטבר ימנע מפגשים דומים עוד כמאתיים שנה והמשך הצטברות הפער תסתכם לשנה בעוד כ 48,800 שנה (לא הצלחתי להבין למה 79,000 שנים). אלא שמכיוון שהלוח העברי חייב לשמור על חג הפסח קרוב ליום השוויון הלוח לא יוכל להמשיך במתכונתו הנוכחית עוד זמן רב ומסיבות דומות לאלו של המעבר בין היוליאני לגרגוריאני גם הלוח העברי יעבור איפוס או שיחזור לעדות ע"פ ראיה. נ"משיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ד • 07:35, 13 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

נ"מ הדברים שכתבת מסובכים אבל נראים לי חשובים. האם תוכל להסביר במילים פשוטות מה הבעיה בקטע במשפט קצר או שניים? תומר - שיחה 07:42, 13 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

למרות ההקשר הצבאי המפואר והיפה של שני החגים, שבלעדיו בכלל לא היה על מה לדבר, מה שמזכיר לנו פעם נוספת את מרכזיות המלחמה בהיסטוריה האנושית, למרות כל אלה אני לא מוצא את הצירוף מעניין די הצורך. גילגמש שיחה 08:20, 13 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
ראשית, לחג ההודיה אין קשר למלחמה, כך שזה בעייתי מבחינת ידידי ג. שנית, המפגש בין שני החגים יתרחש רק בעוד אלפי שנים בדיוק בגלל המשפט שהזכרת, נ"מ, כבדרך אגב: הלוח העברי "לא מאופס", ובגלל הסטייה המצטברת הפער הולך וגדל. קלונימוס - שיחה 10:48, 13 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
חשוב מאד להבהיר, וגם לתקן בקטע בהתאם: חג ההדיה לא בהכרח חל ביום חמישי האחרון של נובמבר, כי אם ביום חמישי הרביעי. הוא לא תמיד האחרון, ולכן המיקרים שהביא נ"מ הם לא דוגמא טובה, משום שה-29 הוא לא חג ההודיה. חמויישֶה - שיחה 11:08, 13 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
בסדר, זאת הבהרה באמת חשובה שיש גם להכניס לערך. ואמנם שנה זהה לשלנו הייתה ב1861 אך זה מוקדם בשנתיים. אך עדין נותרת על כנה ההערה הנוגעת להיות הדלקת הנר הראשון בערב שלפני בעוד סעודת החג בערב שאחרי שלעומתה מפגש ממשי של הדלקת נר ראשון עם חג ההודיה התרחשה ב1918 ותתרחש ב 2070. ובנוגע לאמירתו של קלונימוס: נכון שהלוח העברי עדיין לא אופס אך ישנו גבול הלכתי שמגביל את הצטברות הפער ובשלב מסויים יצטרכו הרבנים להתכנס ולשנות אותו או להכריז על ביטולו של הלוח הקבוע ולהנהיג מחדש את קידוש החודש. יש לציין שעיבור השנה אינו חידוש מאוחר אלא ציווי מפורש:"שמור את חודש האביב" ולעומת זאת הלוח הקבוע הוא חידוש מאוחר שנועד לזמן מוגבל. לכן אם הלוח ימשיך בלא איפוס הוא אולי יוכל להחשב לוח עברי אך לא הלוח היהודי וראה גם הלוח העברי#בעיה בלוח העברי והצעה לתיקון. ובכל מקרה גם אם הלוחות שניהם ימשכו ללא הפרעה סיבוב של שנה שלמה יקח כ 48,800 כך שמפגש נוסף יתאפשר ואפילו בתדירות גבוהה במאות השנים שלפני זה ולא מובן לי מהיכן המספר 79,000 (מצאתי את טעותי - הלוח העברי מדוייק משחשבתי אך כל שאר ההערות על כנן עומדות ובכל מקרה באלפי השנים שיקדמו יתרחשו מפגשים רבים). נ"משיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ד • 12:41, 13 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
ההסברים מאד מעניינים, אבל עדיין איני חושבת שיש כאן ייחוד עד כדי קטע הידעת. ההסברים האלה יכולים להתייחס לכל צרוף של שני חגים בלוחות שונים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:41, 13 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אני גם חושב שאין כאן כלום. חמויישֶה - שיחה 09:45, 14 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 21:18, 15 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:13, 20 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

נקיפת ציר כדור הארץעריכה

עוד מידע מעניין מאוד שלא ידעתי אותו עד לאחרונה...

Earth precession.svg

לכדור הארץ מיוחסים על פי רוב שני תנועות, האחת היא סיבוב כדור הארץ סביב צירו שנעשה ביממה אחת, והשניה סיבוב כדור הארץ סביב השמש על גבי מישור המילקה ומשכו הוא כשנה, אך למעשה לכדור הארץ תנועה נוספת הגורמת לנקיפת ציר כדור הארץ, כשתנועה זו נעשית סביב ציר המאונך למישור המילקה, ויוצרת בעזרת ציר כדור הארץ הדמיוני מעין צורה של חרוט, בדומה לתנועה המתרחשת בסיבוב סביבון, כדור הארץ מבצע את התנועה הזו בשיעור של 0.01396 מעלות בשנה, ומשלים אותה אחת ל-25,788 שנים, בגלל נקיפת הציר השתנו במהלך המאות האחרונות הזמנים המיוחסים על פי האסטרולוגיה למזלות, כך שהיום מי שנולד במזל שור מזלו הוא למעשה מזל טלה, כמו כן חודשי השנה בהם כדור הארץ קרוב לשמש ורחוק מהשמש יתחלפו ביניהם בעוד כ-12,000 שנים.

המקור הוא מהערך הנ"ל

אפשר קצת לשפץ אבל בגדול זה מעניין לא? --‏BigJon‏ • שיחה 00:41, 21 בפברואר 2013 (IST)Reply[תגובה]

זה נושא מעניין מאוד בכלל, אבל:
  • מנוסח באופן לא ברור מספיק. אני מכיר את התנועה הזו, אבל חוששני שאם לא הייתי מכיר - לא הייתי מבין מן ההסבר שלך אלא מן האיור שהבאת. ממליץ לשנסח. אולי מישור המילקה דורש הסבר קצר.
יש לכדה"א עוד תנועות, למשל:
  • כוח המשיכה של הירח יוצר ציר סיבוב נוסף, והוא למעשה נמצא בתוך כדור הארץ.
  • הקפת מע' השמש את הגלקסיה (סיבוב אחת ל-240 מיליון שנה לערך).
  • תנועת שביל החלב בתוך היקום.
אם מתעלמים בקטע מן התנועות הללו, משתמע לדעתי כי הן לא קיימות. ממליץ לציין את קיומן, גם אם לא להרחיב עליהן. אולי במקום עניין המזלות, שאותי אישית הוא פחות מעניין.
צור סופר - שיחה 13:11, 6 באפריל 2013 (IDT)Reply[תגובה]
בקשר לניסוח אשמח מאוד אם תוכל לנסח בצורה יותר ברורה, אני עצמי שיניתי ממה שכתוב בערך עצמו בגלל שהוא לא היה לגמרי ברור, אבל כמובן אפשר לשפץ יותר.
בקשר לתנועה שנוצרת בגלל כוח המשיכה של הירח אשמח אם תפרט - לא ידוע לי עליה. בקשר לשאר התנועות הם לא תנועות ייחודיות לכדוה"א אלא תנועות כלליות שכמובן אין צורך להזכירם כשמדברים על כדור הארץ בפרטות.
--‏BigJon‏ • שיחה 17:28, 7 באפריל 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אם-כן, הנה הגרסה שלי:
Earth precession.svg

לכדור הארץ מיוחסות על פי רוב שתי תנועות: האחת היא סיבוב כדור הארץ סביב צירו שמתרחש במחזוריות של יממה אחת, והשניה היא סיבוב כדור הארץ סביב השמש המתרחש במחזוריות של כשנה. למעשה, לכדור הארץ תנועה נוספת, הקרויה נקיפת ציר כדור הארץ. ציר הסיבוב היומי של כדור הארץ בעצמו מסתובב (כפי שניתן לראות באיור) ביחס למישור המילקה, בדומה לסביבון המסתובב באופן רעוע מספר רגעים לפני נפילתו. כדור הארץ מבצע את התנועה הזו בשיעור של 0.01396 מעלות בשנה, ומשלים אותה אחת ל-25,788 שנים.

אסביר על התנועה הרביעית: קח שני כוכבים בעלי מסה זהה המסתובבים סביב ציר משותף. הציר יהיה בדיוק באמצע ביניהם (למעשה באמצע הדרך בין מרכזי הכבידה שלהם), בגלל שמסתם זהה. קח שני כוכבים, מסתו של אחד היא חצי מן המסה של השני. ציר הסיבוב יהיה בשליש הדרך מן הכוכב הכבד יותר, וזאת בגלל ההפרשים במסה. קח שני כוכבים, מסתו של אחד היא פי מאה ממסתו של האחר - ציר הסיבוב יהיה במאית הדרך. עשיתי בזמנו את החישוב הזה (בנוכחות פרופ' לפיזיקה), ויצא לנו שציר הסיבוב בין כדור הארץ לירח נמצא כה קרוב למרכז הכבידה של כדה"א, הוא למעשה בתוך כדה"א. טוב, אולי זה מורכב מדי בשביל קטע הידעת... צור סופר - שיחה 19:44, 8 באפריל 2013 (IDT)Reply[תגובה]
תודה על הניסוח החדש, בקשר לשייכות של מישור המילקה הייתי משמיט אותו מן הנוסח שלך, כיוון שאני כתבתי שציר הסיבוב מאונך למישור המילקה, אבל בניסוח שלך היחסיות אינה משנה (אפשר לייחס את התנועה לכל מישור), אפשר אולי לשלב ולומר "תנועה זו מתבצעת סביב ציר המאונך למישור המילקה כך שציר הסיבוב היומי של כדור הארץ בעצמו מסתובב (כפי וכו'), בדומה לסביבון וכו'"
אינני חושב שכדאי להשמיט את עניין המזלות והמרחקים של כדור הארץ מהשמש, כיוון שזה מעצים את משמעותה של התנועה, ואת ההשפעה המהירה (יחסית) על המבט האסטרונומי אפילו שהיא אורכת הרבה שנים.
בקשר לתנועה הרביעית דומני שאתה מתכוון לומר שזה בעצם אותו כוח שגורם לירח להסתובב סביב כדור הארץ?, אם כן אז גם לשמש ישנה תנועה מזערית דומה (אם כי ביחס אפסי).--‏BigJon‏ • שיחה 01:08, 9 באפריל 2013 (IDT)Reply[תגובה]
Earth precession.svg

לכדור הארץ מיוחסות על פי רוב שתי תנועות: האחת היא סיבוב כדור הארץ סביב צירו שמתרחש במחזוריות של יממה אחת, והשניה היא סיבוב כדור הארץ סביב השמש המתרחש במחזוריות של כשנה. למעשה, לכדור הארץ תנועה נוספת, הקרויה נקיפת ציר כדור הארץ. ציר הסיבוב היומי של כדור הארץ בעצמו מסתובב (כפי שניתן לראות באיור), בדומה לסביבון המסתובב באופן רעוע מספר רגעים לפני נפילתו. כדור הארץ מבצע את התנועה הזו בשיעור של 0.01396 מעלות בשנה, וכך הוא משלים אותה אחת ל-25,788 שנים. עקב תופעת הנקיפה, משתנה תאריך המעבר של כדור הארץ באפהליון ובפריהליון במחזור של 25,788 שנים, כך שבעוד כ-12,900 שנים מימינו יחול האפהליון בינואר והפריהליון ביולי. זאת ועוד: הכוכב פולאריס, המוכר לנו כיום ככוכב הצפון, יאבד ממעמדו זה במאות השנים הקרובות, ואת מקומו יחליף הכוכב וגה.

עכשיו, בוא נעשה רגע סדר. לגבי המזלות - רק מי שמבין כיצד נקבעים המזלות (מיעוט מוחלט לדעתי) יבין על מה המשפט מדבר ואיך זה קשור לנקיפה. בשביל להבין על מה המשפט הזה מדבר, יש צורך להבין כיצד נקבעים מזלות. לא תצליח להכניס הסבר כיצד נקבעים המזלות בקטע הידעת, ולכן לדעתי המשפט לא משרת את מטרתו. המחשה אלגנטית בהרבה היא, לדעתי, שינוי כוכב הצפון. זהו ידע בסיסי ולכן ניתן להסביר באמצעותו את השינוי.
לגבי המרחק מן השמש - הוספתי את זה כי ביקשת, אבל שוב - נראה לי שהסבר החלפת כוכב הצפון הוא מספיק.
לגבי התנועה המזערית של השמש בגלל כוח המשיכה של כדור הארץ - אתה מאוד צודק, אבל זוהי תנועה של השמש והקטע מדבר על תנועות של כדה"א.
צור סופר - שיחה 12:17, 10 באפריל 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אפשר להשמיט את המרחק מן השמש - דווקא הוא פחות אטרקטיבי בעיני (ובכל אופן תודה על ההתחשבות), לדעתי בעניין המזלות, גם אם לא כל אחד מבין מה בדיוק המזלות אומרים, עצם הרעיון שהיום מתייחסים למזלות כדבר ברור וכל אחד כמעט יודע באיזה "מזל" הוא נולד, למרות שבעצם המזל שלו שונה, זה מאוד משונה ומעניין.
לגבי התנועה של השמש רק רציתי לבדוק אם הבנתי את כוונתך, מובן שאין כל קשר לקטע.--‏BigJon‏ • שיחה 00:00, 11 באפריל 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:47, 10 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אני לא מתלהב מהקטע. חמויישֶה - שיחה 13:07, 17 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
יש כאן פוטנציאל לקטע מצוין, אבל זה לא זה. נקיפת כדור הארץ אחראית, בין השאר, גם למחזוריות תקופות הקרח והתקופות הבין-קרחוניות ובכלל השפעתה על האקלים שבני אדם מרגישים - ובפועל יוצא, על ההיסטוריה והאבולוציה שלנו - היא עצומה. על זה כדאי לכתוב ולא לקלקל את הקטע עם אסטרולוגיה ושטויות כאלה. לצערי אני לא מבין מספיק בתחום בשביל לנסח את זה בצורה מדויקת. Reuveny - שיחה 03:56, 18 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:47, 21 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

אורכו של חודש פברוארעריכה

יכול להיכנס ליום 29/8/16 :-)

על פי הלוח הגרגוריאני, בדרך כלל אורך חודש פברואר 28 ימים בלבד ובכך נשלמים ימי השנה ל-365 יום, עם זאת מכיוון שאורך השנה הטרופית הממוצעת של כדור הארץ הוא 365.24219 ימים (בקירוב) יש צורך מידי פעם לעבר את השנה כשהדבר נעשה באמצעות הוספת יום לחודש פברואר באופן הבא, שנה שמספרה מתחלק בארבע ללא שארית תהיה שנה מעוברת ולכן יהיו בפברואר 29 ימים, אך בשנה שמספרה מתחלק במאה פברואר הוא בכל זאת בן 28 ימים בלבד אלא אם כן המספר מתחלק גם בארבע מאות, למשל, בשנת 2000 היו 29 ימים בחודש פברואר אך בשנת 1900 - 28 ימים בלבד, באמצעות תחשיב זה מגיעים לסטייה מזערית של 26 שניות לשנה בממוצע, שתצטברנה ליום רק כעבור 3,215 שנה, חודש זה הוא החודש היחיד שקיים בלוח הגרגוריאני בו מספר הימים משתנה, והוא גם החודש הקצר ביותר בלוח זה.

אפשר להאריך יותר על המעבר בין הלוחות, אבל זה כבר יוצא יותר מידי. לא בדקתי אם כבר עשו על זה הידעת, אני מקווה שעוד לא. --‏BigJon‏ • שיחה 15:05, 26 בפברואר 2013 (IST)Reply[תגובה]

אני חושב שמרבית הפרטים בקטע ידועים מאד. ידועים מדי לקטע הידעת. כשאני קורא הידעת אני מחכה לפאנץ', לטוויסט, שיפתיעו אותי. לדעתי האפקט הנ"ל חסר בקטע הנ"ל. אם למשל יושג מקור שמוכיח שלמרות כל החישובים הנ"ל לוח השנה של המאיה הוא מדוייק יותר מהלוח הגריגוריאני, זה כבר יהיה מעניין. לכן אני מציע את הקטע הבא:

על פי הלוח הגרגוריאני, בדרך כלל אורך חודש פברואר 28 ימים בלבד ובכך נשלמים ימי השנה ל-365 יום, עם זאת מכיוון שאורך השנה הטרופית הממוצעת של כדור הארץ הוא 365.24219 ימים (בקירוב) יש צורך מידי פעם לעבר את השנה כשהדבר נעשה באמצעות הוספת יום לחודש פברואר באופן הבא, שנה שמספרה מתחלק בארבע ללא שארית תהיה שנה מעוברת ולכן יהיו בפברואר 29 ימים, אך בשנה שמספרה מתחלק במאה פברואר הוא בכל זאת בן 28 ימים בלבד אלא אם כן המספר מתחלק גם בארבע מאות, למשל, בשנת 2000 היו 29 ימים בחודש פברואר אך בשנת 1900 - 28 ימים בלבד, באמצעות תחשיב זה מגיעים לסטייה מזערית של 26 שניות לשנה בממוצע, שתצטברנה ליום רק כעבור 3,215 שנה. אולם, ללוח השנה של המאיה, שהינו לוח שנה עתיק, בן יותר מ-3,000 שנה, יש סטייה קטנה הרבה יותר - יום אחד כל 5,291 שנים. חמויישֶה - שיחה 12:05, 11 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]

אני מסכים עם חמויישה לגבי הקטע המקורי, ולגבי הקטע החלופי - אני חושב שהוא טרחני מדי; המשפט לגבי לוח המאיה לא מספיק מלהיב כדי להצדיק את ההקדמה הארוכה, ואני לא בטוח גם שהוא מחזיק הידעת בעצמו. תומר - שיחה 12:58, 29 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
תומר צודק. הניסוח מתאמץ מדי עבור המטרה. אבל הרעיון הכללי, לדעתי לפחות, הוא כן מעניין. לוח שנה עתיק, בן יותר מ-3000 שנה, מאות ואלפי שנים לפני המצאת הטלסקופ, מדוייק יותר מהלוח הנפוץ בעולם המודרני, שמתאמץ לעבּר ימים כל 4 שנים. חמויישֶה - שיחה 12:16, 9 באוקטובר 2013 (IDT)
Reply[תגובה]

אולי זה, מוזמנים לשפץ ולשפר:

A-Mayancalender2.JPG

לוח השנה המדוייק ביותרעריכה

ללוח השנה הגריגוריאני, המשמש ברובן המכריע של מדינות העולם לקביעת מועדים "אזרחיים" (כלומר, כל מועד שאינו דתי-פולחני), ישנה סטייה מזערית של 26 שניות לשנה בממוצע, לעומת אורך שנה טרופית, שתצטברנה ליממה רק כעבור 3,215 שנים. לעומתו, ללוח השנה של המאיה, שהינו לוח שנה עתיק, בן יותר מ-3,000 שנה, יש סטייה קטנה הרבה יותר - סטייה של יום אחד כל 5,291 שנים.

חמויישֶה - שיחה 13:40, 9 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הניסוח הזה הרבה יותר קולע מכיוון שהוא ישר ולעניין. אהבתי גם את התמונה. תומר - שיחה 13:57, 11 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:44, 14 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד למרות שסוף העולם לא הגיע חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:51, 15 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

התקבל נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 421. חמויישֶה - שיחה 15:48, 22 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

"מאגם ז'נבה לתחנת פינלנד"עריכה

מהפכת פברואר של 1917 ברוסיה, בעקבותיה ויתר הצאר ניקולאי השני על כסאו, פרצה בהפתעה גמורה עבור לנין ששהה אותה עת בגלות בשווייץ. יחד עם קבוצה של סוציאליסטים אחרים קיבל לנין היתר מיוחד מגרמניה, שקיוותה להחליש באמצעותו את מאמצי המלחמה של יריבתה, לחזור דרכה לרוסיה בקרון רכבת מיוחד. הקבוצה הגיעה לתחנת פינלנד שבפטרוגרד ב-3 באפריל. האירוע מונצח בשם כיכר התחנה ובפסל סובייטי ענק של לנין המשקיף עליה. האירוע אף נרמז בשורה מלהיטה של להקת פט שופ בויז, West End Girls בה נאמר: "From Lake Geneva to the Finland station" מאגם ז'נבה לתחנת פינלנד.

מבוסס על הערכים לנין ותחנת פינלנד. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 22:13, 24 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]

לא נפלתי האמת. (איפה הפאנץ'?) תומר - שיחה 14:15, 27 באוקטובר 2012 (IST)Reply[תגובה]
דווקא חמוד בעיניי. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 02:25, 3 בנובמבר 2012 (IST)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:59, 3 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
גם אני בעד, זה קוריוז נחמד. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:41, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לדעתי, צריך להרחיב ולהסביר שגרמניה הקפיטליסטית והסוגדת לסדר ולמעמד חברתי עזרה לאויבה האידיאולוגי. גילגמש שיחה 18:47, 4 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

צריך להפוך את סדר הדברים, כדי שתהייה בהם הפתעה. בבקשה:

בלהיטה של להקת פט שופ בויז, West End Girls, המדבר על בחורות מרובע "סוף המערב" של לונדון, ישנה שורה בה נאמר: "From Lake Geneva to the Finland station", דהיינו, מאגם ז'נבה לתחנת פינלנד. אולם, לונדון אינה קשורה לא לאגם ג'נבה ולא לתחנת פינלנד. למעשה, השורה רומזת על חזרה מגלות כפוייה תוך דימוי לחזרתו של לנין מהגלות הפוליטית בשווייץ, דרך פינלנד, עם מותו של הצאר

. עִדּוֹ - שיחה 19:01, 12 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אני עדיין מתקשה להתלהב מהקטע. תומר - שיחה 13:12, 13 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה, של עדו. חמויישֶה - שיחה 15:48, 22 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

למה חודש אוגוסט הוא בן 31 ימיםעריכה

כידוע, יוליוס קיסר שינה את שם החודש השביעי שיהיה על שמו. לאחר מותו, שלט אוגוסטוס. אוגוסטוס שראה את עצמו כאחד ממנהיגי רומא הדגולים לא היה מוכן שרק ליוליוס יהיה חודש הקרוי על שמו. לכן החליט לשנות את החודש השמיני על שמו אוגוסטוס. אולם אז התעוררה בעיה אחרת, חודש אוגוסט היה בעל 30 ימים, לעומת 31 בחודש יולי. ולכן החליט אוגוסטוס להוסיף יום נוסף לחודש אוגוסט, כדי שלא יהיה מצב שיוליוס יעקוף אותו.

עקרונית יש קטע הידעת בנושא קשור, בפורטל:רומא העתיקה/הידעת?/קטעי הידעת קטע 33. אבל הקטע הזה מתמקד יותר בכיצד קיסר נוסף שקל אם לקרוא לעוד חודש על שמו, וכך מתפספס הסיפור הזה שבעיני הוא מצחיק מאד. גארפילד - שיחה 10:44, 13 ביוני 2013 (IDT)Reply[תגובה]

מעניין! מאיזה חודש הוא "לקח" יום? ‏עמיחישיחה 16:47, 13 ביוני 2013 (IDT)Reply[תגובה]
כנראה מפברואר, ופה נעוץ הסבר אפשרי לסיבה שלפברואר חסרים יומיים ולא רק יום אחד. שווה לאמת את זה ולהוסיף. צור סופר - שיחה 23:13, 14 ביוני 2013 (IDT)Reply[תגובה]
בערך פברואר מובאת הטענה הזו, אך ללא ביסוסים היסטוריים.--‏BigJon‏ • שיחה 00:14, 16 ביוני 2013 (IDT)Reply[תגובה]
מהון להון, התחלתי לברר את הנושא הזה, אליו התוודעתי בהערת שוליים של מרצה שלי לעת העתיקה, וגיליתי משהו מגניב אף יותר. הטענה שאוגוסט הוארך ל-31 יום כדי שישתווה ליולי היא מפוברקת, ונעשתה על ידי מלומד מהמאה ה-13 בשם יוהנס סקרבוסקו (אנ'). מחקרים מאוחרים יותר מגלים שהשינוי בכלל נעשה על-ידי יוליוס קיסר, ושחודש אוגוסט נבחר עבור אוגוסטוס בגלל שרוב הישגיו המשמעותיים התרחשו בחודש זה (אנ')גארפילד - שיחה 10:56, 16 ביוני 2013 (IDT)Reply[תגובה]

הצעה אחרונה בהחלט בנושא זה:

אמונה נפוצה בקרב היסטוריונים רבים היא כי חודש אוגוסט, אשר נקרא על שמו של אוגוסטוס, הפך לחודש בן 31 ימים כדי למנוע אפשרות שחודש יולי (שכבר היה בן 31 ימים), ונקרא על שם יוליוס קיסר, ירמוז כי יוליוס היה חשוב יותר מאוגוסטוס. לפי האמונה, אוגוסטוס עם עלייתו לשלטון, בדומה לקודמו יוליוס, רצה חודש הקרוי על שמו. לפיכך החליט לשנות את החודש השמיני על שמו ל"אוגוסט". לאחר שהתקבלה ההחלטה התעוררה בעיה נוספת. חודש אוגוסט היה בעל 30 ימים, לעומת 31 בחודש יולי. לכן החליט אוגוסטוס להוסיף יום נוסף לחודש אוגוסט, כדי שחודשו של יוליוס לא יעקוף אותו במס' ימים. טענה זו הוצגה לראשונה במאה ה-13 על ידי מלומד בשם יוהנס סקרבוסקו והתקבלה במשך שנים רבות כעובדה. רק מחקרים מודרניים יותר חשפו כי למעשה היום הנוסף לאוגוסט התווסף עוד בימי שלטונו של יוליוס, ושחודש אוגוסט נבחר עבור אוגוסטוס בגלל שרוב הישגיו המשמעותיים של הקיסר הרומי הנודע התרחשו בחודש זה.

עכשיו התוכן שלם ומעניין, רק הייתי מנסח אחרת, כי הניסוח הנוכחי היה מבלבל אותי אילולא הייתי קורא את כל השרשור שבא לפניו. צור סופר - שיחה 12:19, 3 ביולי 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הי צור, למה אתה מתכוון בניסוח מבלבל? אני לא יודע איך לפתור את העניין אם לא תעיר קונקרטית על משפט מסוים.גארפילד - שיחה 14:38, 4 ביולי 2013 (IDT)Reply[תגובה]
המשפט: "ולכן החליט אוגוסטוס להוסיף יום נוסף לחודש אוגוסט, כדי שלא יהיה מצב שיוליוס יעקוף אותו" מוצג תחילה כאילו אינו בדיה, ורק אז מוסבר שזהו פרי דמיונו של אדם בודד. יש יותר מדי טוויסטים לא צפויים בשביל פסקה אחת. צריך או להכין את הקורא שהוא הולך לקרוא פסקה עם כמה תהפוכות, או לכתוב את התוכן באופן יותר צפוי. נראה לי שיהיה נכון להכין את הקורא לקראת זה שהמשפט שהבאתי בציטוט הוא שקר וכזב. צור סופר - שיחה 20:38, 4 ביולי 2013 (IDT)Reply[תגובה]
קטע יפה ומעניין. רק הערה: הביטוי "שלא יהיה מצב" נראה לי סלנגי מדי. ניתן להחליפו ב-"כדי שיוליוס קיסר לא יעקוף אותו" או "לא יזכה ביותר ימים ממנו". בריאן - שיחה 17:13, 12 ביולי 2013 (IDT)Reply[תגובה]

ראשית, לא מדובר ב"אמונה נפוצה בקרב היסטוריונים רבים" כי אם בבדייה חולפת. מי שסבור אחרת, מתבקש לנקוב בשמם של שני היסטוריונים המאמינים בטענה הזו. שנית, אני סבור שוויקיפדיה צריכה לתעד את הידע האנושי הקיים, לפני שהיא מקבלת על עצמה את המשימה הכבירה יותר של תיעוד הטענות המפוברקות מימי הביניים ועד ימינו. לכן אני סבור שמוטב לא לפרסם את הקטע המוצע. שבת שלום, ליאור पॣ • ו' באב ה'תשע"ג • 17:50, 12 ביולי 2013 (IDT)Reply[תגובה]

אני לא מסכים עם ליאור. לדעתי, העניין העיקרי בקטע הוא שהטענה הייתה מקובלת בקרב חוקרים רבים במשך שנים רבות. למשל, הטענה שהעולם שטוח לא הייתה מעניינת היום אף אחד אם הייתה מקובלת, בזמנו, רק על מיעוט שבמיעוט. העניין במיתוס העולם השטוח הוא שאנשי מדע רבים האמינו בו. אותו דבר לגבי הטענה השקרית בקטע. היא מעניינת כי הייתה פופולארית. צור סופר - שיחה 18:35, 12 ביולי 2013 (IDT)Reply[תגובה]
מסכים עם ליאור. אכן מדובר בבדיה שרבים שמעו והאמינו בה, אך לא ידוע לי ש"נפוצה בקרב היסטוריונים". כיוון שמדובר במידע שגוי, וכזה שלא נחשב אף פעם לאמת היסטורית, אין מקום לקטע רק כדי לחדש לאנשים שחשבו פעם שאוגוסטוס עשה משהו ולהבהיר להם מיד שהוא לא באמת עשה אותו. 11:25, 14 ביולי 2013 (IDT)
אתם יכולים להסתכל כאן על אחד מני הסברים רבים, אשר רווחים לגבי מקור אורכו של אוגוסט. מקורות אלו הינם מוטעים. זו טעות נפוצה, אשר ניתן לראות את הסברה המלא בגרסה האנגלית של ויקיפדיה (כוללת ציטוטים ומקורות) (אנ'). ידוע לי שכדי לחזק טענה אין אני אמור להשתמש בטיעון כגון "ידוע הדבר" או "רבים מאמינים" או אפילו "היסטוריונים סבורים". אבל אין לי דרך אחרת להסביר את הנקודה הזו. הבאתי את המקור המחקרי ההיסטורי לטעות הזו (יוהנס סקרבוסקו). ואני יכול להמשיך ולמצוא עוד הרבה אזכורים לאמונה הזו בכך שחודש אוגוסט נקבע ל-31 ימים בשביל כבודו של אוגוסטוס. אני לא רואה בכך טעם. זו טענה מעניינת, ובהחלט פריט מידע פרובוקטיבי ומהנה (בעיני). גארפילד - שיחה 12:02, 14 ביולי 2013 (IDT)Reply[תגובה]
ניסוח אחרון (אני מקווה):
במשך שנים רבות הייתה הערכה מקובלת בקרב היסטוריונים רבים, כי במעמד שינוי שמו של חודש סקסטוס לאוגוסט התווסף לו יום נוסף, מה שהפך אותו לחודש של 31 יום, ולא 30 כפי שהיה מקובל. הסיבה לשינוי הייתה כדי לכבד את אוגוסטוס, הקיסר שעל שמו נקרא החודש ולא ליצור מראית עין שחודש יולי, שמנה 31 יום, ונקרא על שם יוליוס קיסר (קודמו של אוגוסטוס) חשוב יותר מחודש אוגוסט. טענה זו הוצגה לראשונה במאה ה-13 על ידי מלומד בשם יוהנס סקרבוסקו והתקבלה במשך שנים רבות כעובדה. בנוסף לשינוי מס' הימים, נחשב השינוי בשמו של החודש השמיני שמגיע לאחר חודש יולי בפרט, כהתעקשות של אוגוסטוס להמשיך את קודמו בדפי ההיסטוריה. מחקרים מודרניים יותר מהמאה ה-20 חשפו כי למעשה היום הנוסף לאוגוסט התווסף עוד בימי שלטונו של יוליוס, ולא היה מעשה ידיו של אוגוסטוס או דורשי שלומו, ושחודש אוגוסט נבחר עבור אוגוסטוס בגלל שרוב הישגיו המשמעותיים של הקיסר הרומי הנודע התרחשו בחודש זה. גארפילד - שיחה 12:08, 11 באוגוסט 2013 (IDT)Reply[תגובה]

ניסיון שלישי (וגלידה?)

Statue-Augustus.jpg

במשך שנים רבות הייתה ידועה הסברה, כי הסיבה לשינוי מניין הימים של חודש אוגוסט ל-31 יום ולא 30 כפי שהיה במקור, מקורה בכיבוד הקיסר אוגוסטוס , שעל שמו נקרא החודש. סיבה נוספת לשינוי זה, על פי אותה הסברה, היא כדי למנוע את מראית העין שהחודש הקודם לאוגוסט, יולי, שמנה 31 יום ונקרא על שם יוליוס קיסר (קודמו של אוגוסטוס) חשוב יותר מחודש אוגוסט. בנוסף נטען כי בחירת החודש השמיני בפרט הייתה עקב ההתעקשות של אוגוסטוס עצמו להיוודע כממשיך של קודמו יוליוס בדפי ההיסטוריה וגם בלוח השנה. טענות אלו הוצגו לראשונה במאה ה-13 על ידי מלומד בשם יוהנס סקרבוסקו והתקבלו במשך שנים רבות כעובדה. מחקרים מודרניים מהמאה ה-20 חשפו כי סקרבוסקו בדה את ההסברים, ולמעשה היום הנוסף לאוגוסט התווסף עוד בימי שלטונו של יוליוס, ולא היה מעשה ידיו של אוגוסטוס או דורשי שלומו. יש להניח כי חודש אוגוסט נבחר עבור אוגוסטוס בגלל שרוב הישגיו המשמעותיים של הקיסר הרומי הנודע התרחשו בחודש זה.גארפילד - שיחה 11:01, 8 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

קטע מעניין. גילגמש שיחה 10:08, 9 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:44, 14 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לאחר כמעט שבוע בדיונים ובלי שנוספה שום הערה בשבוע הזה אנסה לסכם את דעתי: הקטע, בניסוחו האחרון הוא חף מטעויות, איננו מטעה וגם די מעניין. הבעיה היחידה איתו זה שהוא די ידוע. נראה לי, יחד עם זאת, שישנם מספיק אנשים שלא מכירים את הנושא והוא יעניין אותם. אני תומך. חמויישֶה - שיחה 09:11, 20 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 424. חמויישֶה - שיחה 12:22, 29 באוקטובר 2013 (IST)Reply[תגובה]

יום שביתת הנשקעריכה

(הידעת ל-11/11)
הפסקת האש שסיימה את מלחמת העולם הראשונה נחתמה ב-11 בנובמבר 1918 בשעה 5 בבוקר, אך קבעה את השעה 11:00 כשעת סיום הלחימה. במשך השעות בין חתימת הפסקת האש לכניסתה לתוקף נהרגו או נפצעו אלפי חיילים - באופן רשמי ביום זה מעל 10,000 חיילים נהרגו (כולל פצועים שנפצעו קודם לכן ומתו מפצעיהם ביום זה), נפצעו או הוכרזו נעדרים. החייל הבריטי האחרון , טוראי ג'ורג' אדווין אליסון נהרג בשעה 9:30, כ-90 דקות לפני כניסת הפסקת האש לתוקף. הוא לחם ברציפות במלחמה מאז 1914. טוראי הנרי גנטר מצבא ארצות הברית נהרג בשעה 10:58 בעת התקפה על עמדת מכונת ירייה גרמנית והוא באופן רשמי ההרוג האחרון במלחמת העולם הראשונה. דקה לאחר מכן בעת כניסת הפסקת האש לתוקף נכנעו החיילים באותה עמדה לחבריו ליחידה. 75 חיילים צרפתים נהרגו באותו היום, אולם תאריך המוות שלהם שונה ל-10 בנובמבר כדי למנוע ממשפחותיהם את התסכול מכך שיקיריהם נהרגו ביום האחרון למלחמה, וכדי למנוע מחלוקת לגבי זכאותם של יורשי הנופלים לתגמול מוגדל בגין מוות בעת מלחמה. Odedsa (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

הועבר לדיונים. אם הדיון, השיוף, קישורים פנימיים והחלטה על קבלה יהיו מהירים אפשר יהיה להכניס כבר ב-11/11. חמויישֶה - שיחה 12:17, 21 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
אני מכיר את הסיפור הזה. בהחלט קטע מעניין. גילגמש שיחה 13:18, 21 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
גילגמש, גם אם לא היית כותב כלום הייתי סופר אותך כתומך בקטע על מלחמה קריצה חמויישֶה - שיחה 14:05, 21 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
בהחלט מעניין. צריך תמונה. תומר - שיחה 14:38, 25 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
לפי ההיסטוריון המפורסם Martin Gilbert (הביוגרף של צ'רצ'יל) בספרו First World War a Complete History, ההרוג האחרון של מלחמת העולם הראשונה היה טוראי קנדי בשם George Price אשר נהרג בשעה 10:58 בכפר הצרפתי Ville sur Haine על ידי צלף גרמני והיה להרוג הקנדי מספר 60661. לפי אותו מקור, הפעולה הצבאית האחרונה של המלחמה הייתה הפקודה שקיבל הגנרל הבריטי Freyberg בשעה 9:30 לכבוש גשר על הנהר Dendre לפני שהגרמנים יפוצצו אותו ולפני הגיע השעה 11. הוא הצליח לעשות זאת (כולל לקיחת 103 שבויים גרמנים) בדיוק עד שעה 11, למרות שנפצע מכדור בישבנו. על כך קיבל מדליה ורחוב נקרא על שמו.--וידנפלד - שיחה 01:04, 27 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

odedsa

אכן סיפור מוכר. לפי מה שראיתי בויקיפדיה האנגלית, George Lawrence Price הוא ההרוג האחרון מהאימפריה הבריטית, בעוד ש- Henry Nicholas John Gunther מוכר רשמית כאחרון במלחמה. במסגרת קטע היעדת הקצר הייתי מסתפק באחד מהם. ההרוג הבריטי האחרון מעניין דווקא משום שהשתתף במלחמה מראשיתה (1914). אגב, מסתבר שהוא קבור מול ההרוג הראשון במלחמה (John Parr) אבל לא ציינתי את זה כי גם ככה הערך נראה לי עמוס, והסיפור על הצרפתים יותר רלוונטי.
עניין של טעם – יותר סיפורי ופיקנטי להתחיל כך את הקטע: הפסקת האש שסיימה את מלחמת העולם הראשונה נכנסה לתוקפה בשעה האחת עשרה ביום האחד עשר בחודש האחד עשר, אולם היא נחתמה שש שעות קודם לכן. אני מתלבט אם לקשר ליום שביתת הנשק או ל-11 בנובמבר. מכל מקום, הקטע באמת יהיה פצצה אם ייכתב הערך על הפסקת האש עם גרמניה (אנ'). Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ד בחשוון ה'תשע"ד • 23:00, 27 באוקטובר 2013 (IST)Reply[תגובה]
מתנגד נחרצות לניסוח כזה. הניסוח המקורי טוב מאד. בני בשן, שעושה בשידורים שלו הפסקה לרגל 2:22:22 ישמח לניסוח שהצעת, אבל הוא לא פונקציה... חמויישֶה - שיחה 08:49, 28 באוקטובר 2013 (IST)Reply[תגובה]
התקבל נבחרה הגרסה הראשונית עם התיקונים שבוצעו בגופה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 422. חמויישֶה - שיחה 14:48, 29 באוקטובר 2013 (IST)Reply[תגובה]

שמות גנרייםעריכה

בקבוק של נוזל מחיקה מסוג "טיפקס"

חשבתי לכתוב קטע הידעת על שמות גנריים נפוצים, שאנשים רבים אינם יודעים כלל כי במקור הם שם של מותג/חברה:

פעמים רבות קורה ששם של מותג שנטבע על ידי יצרן מסוים, או שם החברה המייצרת מוצר מסוים, הופך לשם הידוע בפי כל כשם המוצר, כלומר שם גנרי, ובו מכונים גם מותגים מקבילים של חברות אחרות. תהליך כזה מתרחש כאשר המותג שעמו מקושר השם נהנה מראשוניות בשוק, הופך לדומיננטי בו, או זוכה לשיווק מוצלח. עם הדוגמאות לכך ניתן למנות את המותג "ג'יפ" של חברת קרייזלר, המותג האיטלקי "וספה", החברה הגרמנית "טיפקס", המותג הצרפתי "פטיפון", המותג האנגלי "סלוטייפ", החברה האמריקאית "פריג'ידר", חברת "תרמוס" הגרמנית, חברת "ג'קוזי" האמריקאית או החברה הישראלית "ארטיק".

התמונה שהוספתי היא תמונה של טיפקס, אך ניתן לבחור גם תמונה אחרת. תומר - שיחה 17:41, 24 בספטמבר 2013 (IDT)Reply[תגובה]