ויקיפדיה:הידעת?/מיולי 2012

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019


עבור מי נבנה אנפילד?עריכה

אצטדיון הכדורגל "אנפילד שבליברפול, אנגליה, הוא אצטדיונה הביתי של קבוצת ליברפול מזה 119 שנה, אלא שכשנחנך האצטדיון ב-1884 הוא יועד דווקא ליריבתה העירונית אברטון. אנפילד שימש כביתה של אברטון עד 1892 בטרם עזבה אותו בשל סכסוך עם בעליו, ועברה לאצטדיון גודיסון פארק המשמש אותה עד היום. קבוצת ליברפול, שנוסדה באותה השנה, נכנסה כקבוצה ביתית לאצטדיון במקומה. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 01:21, 3 בדצמבר 2011 (IST)

לא כזה מלהיב עבור מי שאינו חובב ספורט מובהק. תומר - שיחה 19:51, 6 במאי 2012 (IDT)
כמו תומר. קלונימוס - שיחה 13:05, 10 ביוני 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 23:34, 29 ביוני 2012 (IDT)
כמו קלונימוס. ‏YHYH ۩ שיחה 16:12, 12/07/2012
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. • בברכה, Amirki 16:07, 13 ביולי 2012 (IDT)

הסרה/שכתוב תבנית:הידעת? 2 באוקטובר - סדרה 1עריכה

הקטע אינו נכון. אפשר להפקיד אנרגיה מהמון דברים, לא רק מגלוקוז או פחממות אחרות. גם תהליך העיכול לא מוסבר כמו שצריך. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 19:42, 24 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 22:28, 21 ביוני 2012 (IDT)
הקטע מערבב שני נושאים שונים:
הפירוק של סוכרים כמקור אנרגיה - סוכרים אינם המקור היחיד לאנרגיה בגוף.
צריכת האנרגיה על ידי תהליך העיכול ("מאזן אנרגטי")
לדעתי כדאי להפריד את הנושאים. יואלפ - שיחה 09:46, 1 ביולי 2012 (IDT)
אפשר פשוט להשאיר את הקטע על הסלרי. הוא נראה לי חביב. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 15:59, 1 ביולי 2012 (IDT)
כלומר אפשר להסיר את שני המשפטים הראשונים, ולהשאיר את שאר הקטע?! • בברכה, אמיר (שיחה) 16:25, 1 ביולי 2012 (IDT)
כעקרון, כן. השאר נראה בסדר (בהנחה שבדקו את הנתונים ואכן ערכו הקלורי של הסלרי הזה הוא קרוב להוצאה האנרגטית הדרושה לעיכולו). גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 17:21, 2 ביולי 2012 (IDT)
לא הוסר הוחלט לא להסיר את הקטע.. הוסרו שני המשפטים הראשונים. • בברכה, Amirki 16:10, 13 ביולי 2012 (IDT)

הלצה בטהראןעריכה

ועידת טהראן, שנערכה בסוף 1943, הייתה הפגישה הראשונה בה נכחו שלושת המנהיגים שנלחמו נגד מדינות הציר במלחמת העולם השנייה: יוסיף סטלין, וינסטון צ'רצ'יל ופרנקלין דלאנו רוזוולט. עקב חילוקי דעות בין צ'רצ'יל ורוזוולט הדמוקרטים הקפיטליסטים לבין סטלין הדיקטטור הקומוניסט, שררה אווירת חשדנות בין השלושה, בעיקר של סטלין כלפי צ'רצ'יל ורוזוולט. מסופר, שעל מנת לשבור את הקרח, פתחו השלושה את אחת הישיבות בהלצה, בה כל אחד סיפר על מה חלם בלילה. "חלמתי שאני מלך העולם," אמר צ'רצ'יל. "חלמתי שאני מלך היקום," אמר רוזוולט ופנה לסטלין: "ועל מה אתה חלמת?" סטלין השיב: "שאני מסרב לאשר את המינויים של שניכם." לא ידוע האם השיחה אכן קרתה, אך בסופו של דבר הוועידה הצליחה לרשום הישגים והסכמים בנוגע לעתידה של אירופה לאחר המלחמה.
לדעתי זה יכול להיות הידעת? משעשע ונחמד.
אוריה בר-מאיר - שיחה 23:40, 18 בנובמבר 2011 (IST)

אכן משעשע. הצחקתני עד דמעות. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ד בחשוון ה'תשע"ב • 18:04, 20 בנובמבר 2011 (IST).
נשמע כמו אגדה אורבנית צריך מקורות כדי לפרסם דבר כזה. Assafn שיחה 13:15, 21 בנובמבר 2011 (IST)
המקור שלי הוא הספר "שבעה גברים במלחמה" מאת ההיסטוריון הצרפתי מארק פרו. חוץ מזה, כתוב שלא ידוע האם השיחה אכן התרחשה. בכל מקרה, נראה לי שהמקור מספיק מהימן, לא? אוריה בר-מאיר - שיחה 20:41, 2 בדצמבר 2011 (IST)
Symbol support vote.svg בעד תומר - שיחה 15:55, 4 במאי 2012 (IDT)
יש שפע של תיעוד היסטורי על נבכי ועידת טהרן. אם אין מקור אמין המצביע על כך שהשיחה התקיימה כך, אני מתנגד לפרסום הקטע. אנחנו באים לספר לקוראים מה קיים במציאות ולא למחזר בדיחות. ליאור पॣ • ט"ז בסיוון ה'תשע"ב • 15:49, 6 ביוני 2012 (IDT)
צוין למעלה המקור. תומר - שיחה 15:56, 6 ביוני 2012 (IDT)
סיפור חביב מאד, אך כדאי לציין שלא ברור אם זו אגדה אורבנית או לא. קלונימוס - שיחה 11:19, 10 ביוני 2012 (IDT)
לאור המקור הקיים, אני מתנגד בתוקף לפרסום הקטע הזה. אם וכאשר נדע שחילופי הדברים הללו נאמרו, נוכל לדון בפרסום קטע בנושא. בינתיים, יש לי בבית שני קטעים מעניינים אודות אירועים שאכן התרחשו במלחמת העולם השנייה. ליאור पॣ • כ' בסיוון ה'תשע"ב • 11:40, 10 ביוני 2012 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. • בברכה, Amirki 16:24, 13 ביולי 2012 (IDT)

הניצחון שלא היה ליהודית פולגאר על קספרובעריכה

יהודית פולגאר

יהודית פולגאר מעולם לא ניצחה את גארי קספרוב במשחק שחמט רגיל. באחד המפגשים ביניהם הזיז קספרוב את אחד מכלי המשחק במסע שככל הנראה היה מביא להפסדו, אולם כעבור רגע התחרט והניח את הכלי בערוגה אחרת. פולגאר טענה שכיוון שהוא כבר הניח את הכלי, לפי כללי השחמט, הוא לא יכול להתחרט ולהניח אותו במקום אחר. קספרוב טען, לעומת זאת, שהוא לא עזב את הכלי, ולכן הוא רשאי עדיין להניחו במקום אחר. פולגאר שכחה באותו רגע שהמשחק מצולם, ולא התעקשה על טענתה. המשחק נמשך והסתיים בתיקו. לאחר המשחק מיהרו הצופים אל סרט ההקלטה, בו התברר שקספרוב אכן עזב את הכלי לפחות משתי עשיריות השנייה.

אני יודע שאין הרבה קישורים פנימיים, אבל הקטע מאד מעניין

חמויישה - שיחה 13:27, 5 בפברואר 2012 (IST)

יפה. מקורות? תומר - שיחה 15:40, 4 במאי 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:14, 19 במאי 2012 (IDT)
הקטע לא מצא חן בעיניי במיוחד. גם אני לא ניצחתי את קספרוב מעולם ו"נגע נסע" זה נוהל טכני.
אני מציע להרחיב את הקטע הזה לכל עולם הספורט התחרותי, ולכתוב על כך שעידן צילומי הווידאו הביא לכך שלעתים החלטות שיפוטיות במהלך משחק (כדורגל, כדורסל, שח ואני מניח שבעוד ענפים) מתבררות כשגויות לאחר בדיקה בצילום. Nachy שיחה 21:23, 19 במאי 2012 (IDT)
דווקא קטע חמוד בעיני. אולי צריך להסיר את המשפט הראשון, או לשנות את ניסוחו. אפשר גם קטע כללי יותר על כך שעידן צשילומי הווידאו הביא לכך שלעתים החלטות שיפוטיות במהלך משחק תבררות כשגויות. לא רואה סתירה בין הדברים. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:28, 19 במאי 2012 (IDT)
לדעתי לא צריך לשנות את אופי הקטע. אמנם "נגע נסע" זה נוהל טכני, אבל כתוב בקטע "במסע שככל הנראה היה מביא להפסדו". ניתן להשאיר את המשפט הראשון ולאחריו להוסיף "אולם"/"עם זאת". תומר - שיחה 20:49, 20 במאי 2012 (IDT)
אני לא אוהב את המשפט הראשון: בתור אחד ש(אמנם לא גאה בכך אך )לא שמע את שמעה של פולגאר אין לי שום סיבה להניח שהיא כן נצחה את קספרוב, ויש עוד מיליארדים בעולם שלא נצחו אותו מעולם. אולי כדאי להעביר את המשפט לסוף שאז הוא יסייע ל הבנת משמעות הוויתור שכן פולגאר לא הצליחה לנצח את קספרוב בהזדמנות אחרת.
עוד משהו קטן: מה זה משחק שחמט "רגיל" (מופיע גם במשפט הראשון) היא נצחה במשחק שחמט אחר? ‏ישרוןשיחה 22:52, 20 במאי 2012 (IDT)
ישרון - חיובי. בשח בזק. נחי - אם גם אתה הפכת לרב אמן בגיל 15 (צעיר יותר מבובי פישר והצעיר בהיסטוריה באותו זמן) ובכל זאת לא הצלחת לנצח את קספרוב זה אכן מתסכל... "נגע נסע" בשח הוא לא נוהל טכני כלל. בעיני השחקנים המקצוענים הוא מחייב לא פחות מנגיעת יד בכדורגל והוא טכני בדיוק כמו שהכלל שהרץ נוסע באלכסון היא טכנית. חמויישֶה - שיחה 12:56, 24 במאי 2012 (IDT)
זה נוהל טכני שאין לו משמעות רבה מידי ואינו מפתיע במיוחד. כמו שלא תכתוב הידעת על זה שרץ נע באלכסון.
על פי סרטון שראיתי ביוטיוב, קספרוב קם ועזב את המשחק ברוגז כשהיא התעקשה. תוכל לספק מקורות לסיפור? Nachy שיחה 19:03, 25 במאי 2012 (IDT)
חמויישה, מה קדם למה? משחק הבזק או המשחק המתואר בקטע? אם המשחק בקטע אפשר להוסיף סוף טוב או שמשחק בזק לא נחשב בעיניי השחמטאים? ‏ישרוןשיחה 00:10, 29 במאי 2012 (IDT)
ראשית, אני חושב שמשחק הבזק קדם. שנית, זה לא משנה. לא נראה לי שהיא נוטרת לו איזשהי טינה. כנס לערך גארי קספרוב ותראה איזה מילים חמות היא אומרת עליו. ובנוסף, כן, שח בזק הרבה פחות נחשב. מקורות לסיפור חיפשתי ואין לי. צר לי. אני קראתי אותו לפני יותר משנה במדור השח-מט של מוסף דיוקן בעיתון מקור ראשון, שמשהו בהגדרות של המחשב שלי מונע ממני לעיין בארכיון שלו. חמויישֶה - שיחה 10:04, 30 במאי 2012 (IDT)
הערך באנגלית מציין את האירוע ומספק מקורות. ראו w:Judit Polgár#Kasparov touch-move controversy: (אגב, בין היתר הערך מציין שהיא כנראה פנתה אליו לאחר מכן במלון ושאלה אותו "איך עשית לי את זה?" - כך שאולי היא לא נוטרת טינה, אבל באותו זמן הדבר בהחלט הפריע לה). דבר אחד שלא מוזכר שם זה שהמהלך החלופי היה "ככל הנראה מביא להפסדו" - ייתכן שזה תוספת של נופך דרמטי שנוספה כיסוד מיתי עם הזמן. בכל אופן אם אין חוות דעת מקצועיות שאכן זה היה מביא ככל הנראה להפסדו, כנראה אין לזה מקום. מה שכן, האירוע עורר סערה בעולם השחמט וזכור עד היום. כמו כן, נראה שהוויכוח המתואר בין פולגאר לקספרוב במהלך המשחק סותר את התיאור שניתן בוויקיפדיה באנגלית. ניתן להוסיף שם עוד כמה פרטים מעניינים, כמו העובדה שהמשחק התרחש במהלך אליפות העולם הראשונה בשחמט שבה יהודית פולגאר השתתפה, שהתרחשה ב-1994 בעת שהייתה בת 17 (בכל אופן יש צורך להוסיף לדעתי את התאריך, שכן התמונה שנוספה נראית מרוחקת - אני חשבתי, כמי שאינו מבין בשחמט, שהתמונה היא מאזור שנות ה-70; אולי עדיף גם להחליף תמונה), ועוד כמה דברים. נוסח חלופי שאני מציע:
יהודית פולגאר, 2008
ב-1994 השתתפה יהודית פולגאר באליפות לינארס בשחמט, בעת שהייתה רק בת 17. בסיבוב החמישי בטורניר נפגשה למשחק שחמט עם אלוף העולם דאז גארי קספרוב. במפגש בינם הזיז קספרוב את אחד מכלי המשחק ועזב אותו לשבריר שנייה, אך התחרט לאחר מכן והניח את הכלי בערוגה אחרת, וזאת בניגוד לכללי השחמט שאינם מתירים מעשה שכזה. פולגאר שמה לב לכך, אך היא לא התלוננה בפני השופט שכן לא רצתה ליצור אי-נעימויות באירוע האליפות הראשון שבו השתתפה, וכן חששה שאי-קבלת תלונתה תגרום לה לספוג עונש של הפחתת זמן התור שלה. היא לא ידעה שהאירוע הוקלט במצלמה, שאכן תיעדה שקספרוב עזב את הכלי למשך רבע שנייה. המשחק נמשך והסתיים בסופו של דבר בתיקו. האירוע עורר סערה וגרר ביקורת על מנהל הטורניר שלא הכריז על הפסד טכני של קספרוב בעת שהיו בידיו הראיות המצולמות, והוא זכור עד היום בעולם השחמט. פולגאר מעולם לא ניצחה את קספרוב במשחק שחמט רגיל, אך ניצחה אותו במשחק שחמט בזק.
מה דעתכם? והאם כדאי לקצר? תומר - שיחה 12:47, 30 במאי 2012 (IDT)
יש לי רק בעיה עובדתית עם הניסוח שלך: היא כן טענה ל"נגעת נסעת"! קספרוב טען טענה נגדית, והיא לא התעקשה על צפייה בסרט ההקלטה. אני חושב שזה חשוב לקטע.
בנוסף, אני חושב שאת המשפט ששמת אחרון - פולגאר מעולם לא ניצחה את קספרוב במשחק שחמט רגיל, אך ניצחה אותו במשחק שחמט בזק. כדאי לשים בשלב התחלתי יותר של הקטע, או להוריד אותו לגמרי. אני שמתי את המשפט הזה כדי לדגיש את העוול שנעשה לה במשחק הזה. אם הוא לא סמוך להתחלה, לא צריך "לעודד" את הקוראים שהיא ניצחה בהזדמנויות אחרות.
אם אתה מחפש לקצר עוד (ואני לא בטוח שצריך) אז המקום הוא בסיבות שבגללן היא לא התלוננה בפני השופט. חמויישֶה - שיחה 13:13, 30 במאי 2012 (IDT)
הניסוח מבוסס על ויקיפדיה באנגלית. כתבתי במפורש למעלה שלדעתי העניין שטענה ל"נגעת נסעת" סותר את הערך באנגלית, שהרי זה מציין סיבות מדוע היא לא פנתה לשופטים. לגבי המשפט האחרון/ראשון - לדעתי כל עוד לא ברור לקורא מי זו יהודית פולגאר, המשפט חסר משמעות, ולכן מקומו בסוף; לא עניין של עידוד/הדגשת-עוול. תומר - שיחה 13:23, 30 במאי 2012 (IDT)
התכוונתי לשים אותו לאחר שאתה מתאר שהיא השתתפה באליפות העולם בגיל 17. בשלב הזה הקורא כבר מבין עם מי יש לו עסק. אפילו יש לו טריגר נוסף ללחוץ על הקישור הכחול ולהכיר את השחמטאית הגדולה בהיסטוריה שלא הסכימה להיות "אלופת העולם לנשים". חמויישֶה - שיחה 13:34, 30 במאי 2012 (IDT)
ותיקון נוסף: הטורניר הזה לא היה אליפות העולם. זה היה טורניר אחר עם השחקנים החזקים בעולם. אליפות העולם היא בדרך כלל דו-קרב (כמו ברגעים אלו בין אנאנד לגלפנד). לא נראה לי שהיה פעם שחקן בן 17 בדו קרב על אליפות העולם (בוודאות לא שחקנית). חמויישֶה - שיחה 13:41, 30 במאי 2012 (IDT)
אוקיי, אשמח אם תתקן את המינוח. חשבתי גם לציין, אגב, שבתחילת הטורניר דורגה שלישית מהסוף ברמתה בין שחמטאי הטורניר, אבל אולי זה פירוט יתר. אה, ושכחתי להוסיף שהמשחק הסתיים בתיקו - הוסף כעת. לגבי הפיכת המשפט למשפט השני - ההיבט הבעייתי בכך הוא שאז הקורא לא יודע מי זה קספרוב, ובכלל ניסיון לקרוא את זה בסדר הדברים הזה נראה קטוע ונותן רושם לא קוהרנטי, לדעתי. תומר - שיחה 13:55, 30 במאי 2012 (IDT)
תיקנתי. חמויישֶה - שיחה 12:42, 31 במאי 2012 (IDT)
אני לא אוהב את הקטע. מדובר בספקולציה. אין לדעת כיצד היה מסתיים המשחק. עזיבת הכלי ל2 עשיריות השניה זה זוטות. אני נגד. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 19:42, 31 במאי 2012 (IDT)
גילגמש, נחי טען למעלה טענה דומה. דנו בזה כבר. אתמצת: ראשית - קספרוב היה צריך להפסיד הפסד טכני שכן ביצע מהלך לא חוקי. שנית, בנוגע לטענת 'זוטות': מי כמוך אוהב כללים, אמות מידה, קווים מנחים וחוקים. חוק הוא חוק, והקטע מאיר את קספרוב, אולי גדול שחקני השחמט בהיסטוריה באור אפרפר ועוד במשחק מול ילדה בת 17. יש כאן בשר. (במאמר מוסגר אציין שדויד פז'פיורקה השתתף פעם בטורניר ולא היה בטוח אם נגע או לא בכלי מסויים, שיחק מהלך אחר, וחש נקיפות מצפון לקראת סוף המשחק, שמא היה עליו לשחק בכלי שאולי נגע בו ואולי לא, ולכן כשהיה לקראת ניצחון, הציע לסיים את המשחק בתיקו.) חמויישֶה - שיחה 13:41, 4 ביוני 2012 (IDT)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 017. • בברכה, Amirki 15:08, 26 ביולי 2012 (IDT)

מעבד 4004עריכה

ב-1971 יצא לשוק המעבד המסחרי הראשון של אינטל, דגם 4004, שאפשר יחידת עיבוד מלאה על שבב יחיד. השימוש המסחרי התאפשר בעקבות טכנולוגיה חדשה של שערי סיליקון בגודל של 10μm שאפשרה לדחוס מספר רב של טרנזיסטורים על אותו רכיב ובכך להקטין את צריכת הזרם ולהגביר את מהירות העיבוד ל-92,000 פקודות בשנייה. במסיבת עיתונאים, שנערכה בתערוכת CES בלאס וגאס ב-2010, הסבירה אינטל שאם המעבדים החדשים Core i3 ו-Core i5 היו מיוצרים היום בטכנולוגיה של הדגם 4004, כל מעבד היה בגודל האי מנהטן והיה נזקק ל-26 כורים גרעיניים לצורך דרישות ההספק. Assafn שיחה 10:57, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

הערה קטנונית: במושגים של ימינו לא היינו קוראים ל-4004 מעבד אלא "בקר". ר' לדוגמה את אחד מאחיו: מיקרו-בקר 8051. Tzafrir - שיחה 22:15, 8 במאי 2012 (IDT)
לגבי ההערה של צפריר - אני לא בטוח שזה משנה כי זה יוצר בזמנו. בזמנו הוא נחשב מעבד, כך שאין כאן הטעיה. לגבי הגודל אני מבין, אבל למה הכוונה ב"היה נזקק ל-26 כורים גרעיניים"? מבחינת ההספק? אני חושב שהערכים CES, Core i3 ו-Core i5 נדרשים (האדמתי אותם בטקסט). דבר אחרון - הקטע עוסק בתחום שאני לומד, כך שלא התקשיתי איתו, אבל אני לא בטוח שהוא ברור להדיוטות - אשמח אם אדם שלא עוסק בתחום יחווה דעתו על המובנות. תומר - שיחה 21:46, 10 במאי 2012 (IDT)
כהדיוטה אופיינית נראה לי מענין, וגם מושך להכנס אל הערכים הנוספים, יעל - שיחה 22:38, 12 במאי 2012 (IDT)
מצוין. Nachy שיחה 14:31, 23 במאי 2012 (IDT)
לתומר, אני לא יודע בדיוק איך אינטל חישבה את ההספק הדרוש אך אני מניח שמאחר והחיווט לא יהיה ננומטרי, ולכן גם יתחמם וידרשו רכיבי קירור גדולים, צריכת החשמל תהיה גדולב בכמה סדרי גודל מאשר עם רכיבים ממוזערים. Assafn שיחה 18:39, 24 במאי 2012 (IDT)
ייתכן שזו הסיבה. שאלתי נגעה למדוע יצטרכו כורים? צריך להוסיף שבשל שיקולי הספק. אגב, מה דעתך להוסיף לקטע את עניין חוק מור? תומר - שיחה 19:22, 24 במאי 2012 (IDT)
אה, סבבה. עכשיו הבנתי אתך. אני חושב שאתה צודק. Nachy שיחה 14:17, 25 במאי 2012 (IDT)
לא הבנתי, אתה מתכוון שלא ברור שהכורים הם לצורך אספקת חשמל או שצריך להוסיף הסבר מדוע צריכת החשמל גדלה? Assafn שיחה 09:28, 29 במאי 2012 (IDT)
לא עקרוני. שיניתי בקטע המקורי. תומר - שיחה 15:04, 6 ביוני 2012 (IDT)

עיבוד מעט אחר לקטע:

יכולת העיבוד של המחשבים המודרניים התקדמה במהירות דמיונית בעשרות השנים האחרונות. כך לדוגמה, המעבד המסחרי הראשון של אינטל, דגם 4004, יצא לשוק ב-1971, ואפשר יחידת עיבוד מלאה על שבב יחיד. השימוש המסחרי התאפשר בעקבות טכנולוגיה חדשה של שערי סיליקון בגודל של 10μm שאפשרה לדחוס מספר רב של טרנזיסטורים על אותו רכיב ובכך להקטין את צריכת הזרם ולהגביר את מהירות העיבוד ל-92,000 פקודות בשנייה. בהשוואה למעבדים שיצאו לשוק בשנת 2010, הסבירה אינטל במסיבת עיתונאים שנערכה בתערוכת CES בלאס וגאס, כדי לייצר יכולת עיבוד דומה לזו של המעבדים החדשים Core i3 ו-Core i5, באמצעות הטכנולוגיה של הדגם 4004, כל מעבד היה בגודל האי מנהטן והיה נזקק ל-26 כורים גרעיניים.
Nachy שיחה 14:40, 23 במאי 2012 (IDT)
לא הבנתי מה עדיף בניסוח החדש, ומה השינויים. האם רק תוספת המשפט הראשון ושינוי המשפט האחרון? אם כן, שניהם מורידים לדעתי. המשפט האחרון מסורבל - והמשפט הקודם היה בסדר. המשפט הראשון שגוי - מהירות הפיתוח של יכולת העיבוד אינה "דמיונית", למעשה היא מתאימה לתחזית של חוק מור, שנהגה בשנת 1965. אולי כדאי בכל זאת להזכיר את חוק מור, ועדיין לשמור על מסגרת של תיאור מעבדים באופן כללי (כמו שהמשפט הראשון בנוסח שהצעת נותן), כדי שהוא לא יהיה אינטל-צנטרי. תומר - שיחה 17:04, 24 במאי 2012 (IDT)
אם הניסוח לא לטעמך זה עניין שולי, כי הניסוח החדש בא לענות על זה שבעיניי הקטע המקורי חסר את הפואנטה ואיזושהי שדרה כללית לנושא כולו. הוא נראה לי כמו אוסף של יותר מידי פרטים טכניים שקשה לצאת עם סדר בראש לאחר הקריאה במבט ראשון. Nachy שיחה 20:00, 24 במאי 2012 (IDT)
בכל אופן, השימוש בניסוח "דמיוני" שגוי - שכן כאמור קצב ההתפתחות היה צפוי לפי חוק מור. תומר - שיחה 20:07, 24 במאי 2012 (IDT)
אני חושב שאין קשר בין העובדה שמדובר בעובדה נכונה לבין העובדה שהיא סופר-מפתיעה. אגב, אני רואה שלא מדובר ב"חוק" במובן החמור של המונח. Nachy שיחה 20:26, 24 במאי 2012 (IDT)
בוודאי שזה לא חוק. לא ניתן לנסח חוק שיצפה את העתיד בלי אפשרות שגיאה. אבל אני אומר שזה משהו שנצפה מראש. אני מבין שנעשה שימוש במילה "דמיונית" כמטבע לשון, אבל במישור העקרוני היא שגויה. אולי עדיף להחליף ל"במהירות עצומה", ולהזכיר לצד זה את חוק מור. תומר - שיחה 20:31, 24 במאי 2012 (IDT)
חוק מור הוא התוכנית העסקית של אינטל. מור בחר בקצב התפתחות שיאלץ לקוחות להחליף מעבד בקצב מספיק מהיר אבל לא מהיר מדי כדי למקסם את הרווחים. טכנולוגית היה אפשר להתקדם מהר יותר אבל זה היה פחות אופטימלי מבחינת אינטל ולכן זה לא חוק "טבע" במשמעות חוק או ניסיון לחזות עתיד. Assafn שיחה 17:45, 28 במאי 2012 (IDT)
ציטוט מהערך חוק מור: "גורדון מור היה מנהל המחקר והפיתוח בחברת Fairchild Semiconductor כאשר פרסם את חוק מור. הוא התבקש להעריך את קצב התפתחות תעשיית המעבדים ב-10 השנים הבאות שהן 1965-1975. במאמר כתב כי מאז פותח אב הטיפוס של השבב הראשון בשנת 1959, המורכבות של המוליכים למחצה במחיר מינימלי הוכפלה מדי שנה. על סמך התבוננות זו הוא העריך כי הגידול הזה יישמר ויתקיים גם בעתיד. גורדון מור היה לימים ממייסדי אינטל." תומר - שיחה 15:04, 6 ביוני 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:37, 28 במאי 2012 (IDT)
אנחנו מדברים על חברת אינטל, שגורדון מור היה אחד ממייסדיה מספר שנים לאחר שטבע את חוק מור. Tzafrir - שיחה 20:20, 3 ביוני 2012 (IDT)

כתבתי את הערך CES. הקישורים האדומים שנותרו, על שני הדגמים של Intel Core, פחות חשובים ואולי לא עקרוניים, בהינתן הערך Intel Core. תומר - שיחה 15:04, 6 ביוני 2012 (IDT)

לדעתי עדיף לכתוב מיקרון במפורש, לטובת מי שלא יודע מה זה μm. ולהפנות לערך רלוונטי. 109.67.216.217 12:48, 10 ביוני 2012 (IDT)
אני לא יודע מה זה "מיקרון". אם כבר, מיקרו-מטר. תומר - שיחה 12:51, 10 ביוני 2012 (IDT)
לא צריך להעמיס בפרטים מיותרים, מי שרוצה שילחץ על הקישור ויקרא לעומק. Assafn שיחה 10:40, 12 ביוני 2012 (IDT)
אפשר ללכת על הגרסה שהציע נחי, לאחר שינוי "מהירות דמיונית" ל"מהירות עצומה", ושינוי המשפט הראשון כך שידבר גם על צפיפות טרנזיסטורים ולא על יכולת עיבוד ("צפיפות הטרנזיסטורים במחשבים המודרניים עלתה במהירות עצומה בעשרות השנים האחרונות."). לדעתי חוק מור הוא חלק בלתי נפרד מהנושא, ולכן אני מציע להוסיף לאחר המשפט הראשון "אם כי, התקדמות זו נחזתה ב-1965 על ידי גורדון מור, כשניסח את חוק מור". תומר - שיחה 15:56, 25 ביוני 2012 (IDT)
חוק מור שונה כמה פעמים במשך הזמן, בתחילה דובר על כמות טרנזיסטורים אח"כ על הגודל ולבסוף על עוצמת מחשוב לכן קשה לומר שזו תחזית שהתאמתה. Assafn שיחה 13:31, 8 ביולי 2012 (IDT)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 015 • בברכה, Amirki 15:09, 26 ביולי 2012 (IDT)

יורקעריכה

בניגוד לעיר יורקטאון, העיר ניו יורק אינה קרויה על שם העיר יורק שבאנגליה. היא קרויה על שם ג'יימס, הדוכס מיורק שהיה אחיו של מלך אנגליה דאז, צ'ארלס השני ומפקד הצי בזמן כיבוש האזור מידי ההולנדים. כידוע, העיר ניו יורק אינה בירתה של המדינה ניו יורק. בירתה היא אולבני (לשעבר עיירה הולנדית בשם ניו אורנג', שנקראה על שם שושלת שליטים הולנדית), שקרויה גם היא ע"ש הנסיך ג'יימס: הדוכס מאולבני היה תואר נוסף שלו. אך ההולנדים נקמו את נקמת אולבני: בהמשך ירש ג'יימס את אחיו ומלך כג'יימס השני. אולם בשל היותו קתולי הוא הודח במהפכה המהוללת. במקומו עלה לשלטון השליט ההולנדי ויליאם השלישי מבית אורנג'. Tzafrir - שיחה 17:39, 12 במרץ 2012 (IST)

אני לא יודע אם שווה להוסיף שהפרוטסטנטים באירלנד משתמשים בצבע הכתום בגלל אותו ויליאם השלישי מאורנג'. Tzafrir - שיחה 16:43, 21 במרץ 2012 (IST)
האמת שקצת הסתבכתי בקטע ולא יצאתי עם פאנץ' ברור. תומר - שיחה 15:16, 9 במאי 2012 (IDT)
נראה לי דווקא שיש כאן משהו. אולי להשמיט את המשפט האחרון על אולבני. קלונימוס - שיחה 10:44, 10 ביוני 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 08:15, 14 ביוני 2012 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. • בברכה, Amirki 15:10, 26 ביולי 2012 (IDT)


תרמית הירח הגדולהעריכה

תמונה שהופיעה לצד המאמרים

מתיחת הירח הגדולה הייתה סדרה של שישה מאמרים שהופיעו בעיתון "ניו יורק סאן" החל ב-25 באוגוסט 1835 ושטענו למציאת חיים על הירח, בצורה של מגוון חיות פנטסטיות, שהתגלו לכאורה באמצעות "טלסקופ עצום שפועל בעיקרון חדש לגמרי". המאמרים יוחסו לסר ג'ון הרשל, האסטרונום הידוע ביותר של אותה תקופה (שכמובן לא כתב אותם). הרשל עצמו היה מבולבל בתחילה, וציין שתגליותיו האמיתיות לעולם לא יכלו להיות כה מדהימות. הבלבול פינה את מקומו מאוחר יותר לכעס, כאשר הוא נאלץ להתמודד עם שאלות מאנשים שלקחו ברצינות את התרמית.

מתוך הערך תרמית הירח הגדולה. תומר - שיחה 03:10, 18 במאי 2012 (IDT)

המשפט האחרון שגוי והוסר עתה מן הערך, על סמך הכתוב במהדורה האנגלית של ויקיפדיה. ליאור पॣ • ט"ז בסיוון ה'תשע"ב • 15:57, 6 ביוני 2012 (IDT)
הוסר כעת גם מן הקטע. תומר - שיחה 15:58, 6 ביוני 2012 (IDT)
נחמד. קלונימוס - שיחה 13:04, 10 ביוני 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 23:33, 29 ביוני 2012 (IDT)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 5 ביולי - סדרה 2. • בברכה, Amirki 15:11, 26 ביולי 2012 (IDT)

שכתוב/הסרה תבנית:הידעת? 23 ביוני - סדרה 2עריכה

שגוי מן היסוד. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 20:11, 24 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:33, 30 ביוני 2012 (IDT)
הוסר הוחלט להסיר את הקטע. בהעד תגובות נוספות, לא נותר לי אלא להסיר את הקטע. • בברכה, Amirki 15:05, 26 ביולי 2012 (IDT)


בעיה בתבנית:הידעת? 9 בנובמבר - סדרה 1עריכה

שלום לכולם. אני סבור שה"עוקץ" של הידעת? בתאריך הנ"ל שגוי. ציינתי בדף השיחה. אשמח לשמוע דעות נוספות. כמו כן, מיהו האחראי על המיזם? נרו יאירשיחה • א' בתמוז ה'תשע"ב • 11:29, 21 ביוני 2012 (IDT)

אמיר ואני אחראים כאן. מכיוון שאני כתבתי את הקטע (אמנם במקור בלי התייחסות לחירות המשורר) - אשאיר את ההחלטה בידי אמיר. ‏עמיחישיחה 10:30, 24 ביוני 2012 (IDT)
אמיר, מהי עמדתך? נרו יאירשיחה • כ' בתמוז ה'תשע"ב • 10:49, 10 ביולי 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, Amirki 16:12, 13 ביולי 2012 (IDT)
הוסר הוחלט להסיר את הקטע. לאור הדיונים הרבים בדף השיחה של התבנית אני נאלץ להסכים עם הערתו של ליאור בסוף דף השיחה. • בברכה, Amirki 15:04, 26 ביולי 2012 (IDT)

שכתוב תבנית:הידעת? 23 במאי - סדרה 1עריכה

הקטע של היום רומז שנפוליאון ראה את ז'אן ויקטור מארי מורו על הגבעה והורה להפגיזו. אם נפוליאון בסך הכל ראה קבוצת קצינים על הגבעה והורה להפגיזה, יש לשכתב את הקטע. ליאור पॣ • ג' בסיוון ה'תשע"ב • 17:23, 23 במאי 2012 (IDT)

הדיון הקודם • בברכה, אמיר (שיחה) 17:28, 23 במאי 2012 (IDT)
קראתי את הערכים על מורו וקרב דרזדן, כמו גם את הדיון הקודם, עוד לפני שכתבתי כאן. אם התיאור בערך מדויק, אז קטע הידעת הנדון לא מדויק. ליאור पॣ • ג' בסיוון ה'תשע"ב • 17:40, 23 במאי 2012 (IDT)
המקור המובא בערך מעיד כי נפוליאון הורה לשישה תותחים לירות מטח פגזים לעבר קבוצה, ככל הנראה של קצינים בסיור. בשעות הערב הובאה גופתו של מורו. אם כן, המקור הזה לא מתיישב עם סיכול ממוקד של מורו ומוטב שלא לבלבל את קוראינו עם תותח יחיד. ליאור पॣ • ג' בסיוון ה'תשע"ב • 17:47, 23 במאי 2012 (IDT)

החלפתי את הקטע של היום. אין דחיפות. מוחזר לרשימת ההמתנה. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:59, 23 במאי 2012 (IDT)

אסכם בקצרה את העובדות:
אכן יש אנקדוטה מפורסמת מאוד בקרב חובבי היסטוריה צבאית שנפוליון כיוון את התותח בעצמו ואולי אפילו ירה בו בעצמו. האנקדוטה כתובה בספרים רציניים על התקופה. יחד עם זאת, אין ספק שמדובר באגדה אורבנית והוא לא באמת ירה בעצמו בתותח. האנקדוטה מוזכרת תמיד בצירוף העובדה הזאת, כדי לא לבלבל את הקורא של הספר. כמו כן, מורו אכן היה שנוא נפשו של נפוליון ואכן נהרג בקרב זה מפגז תותח. מה בדיוק קרה בקרב הזה אני לא זוכר בעל פה ולא רוצה לחפור במקורות. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 19:51, 24 במאי 2012 (IDT)
הוחזר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 15:15, 6 ביוני 2012 (IDT)
התוכל בבקשה לצטט מקור אמין אחד המעיד כי נפוליאון ידע בכלל על נוכחותו הספציפית של מורו על הגבעה? אם הוא רק זיהה סיור של האויב על הגבעה, ואפילו אם הוא זיהה שמדובר בקצינים, עדיין לא מדובר בסיכול ממוקד של מורו בפקודת נפוליאון. ליאור पॣ • ט"ז בסיוון ה'תשע"ב • 15:21, 6 ביוני 2012 (IDT)
כפי שאמרתי: מדובר באנקדוטה. נפוליון לא זיהה בעצמו שום דבר. הוא בכלל פיקד על הקרב. מי שנתן את פקודת הירי, כך אני משער, הוא מפקד הסוללה או התותח או מה שזה לא יהיה. ירו שם לכל עבר, בין היתר על קבוצת אנשים עם נוצות בקובעים. במקרה באחד המטחים פגעו בקבוצה של קצינים בכירים. לכן, אני לא יכול להביא ציטוט שימקם את נפוליון בקרבת התותח הזה. מה שכן, האנקדוטה אכן קיימת והיא אכן מפורסמת בקרב חובבי ההיסטוריה הצבאית. את האנקדוטה אפשר כמובן לאתר. אם יש בזה עניין אשתדל לעשות חיפוש בספריה שלי. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 08:14, 14 ביוני 2012 (IDT)
לאור הפער המשמעותי בין מה שקרה במציאות לבין מה שלומד הקורא הסביר מן הקטע, אני תומך בהחלפת הקטע הזה. ליאור पॣ • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 15:20, 1 ביולי 2012 (IDT)
הוסר הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, Amirki 15:17, 26 ביולי 2012 (IDT)

P=NPעריכה

מתוך הערך NP (מחלקת סיבוכיות)אמיר (שיחה) 19:54, 11 ביולי 2011 (IDT)

השאלה האם P=NP היא בעיה פתוחה מרכזית במדעי המחשב, העוסקת ביכולת לפתור אוסף גדול של בעיות בצורה יעילה. במילים פשוטות, השאלה היא האם כל בעיה שניתן לבדוק עבורה בצורה יעילה האם פתרון מוצע הוא נכון (בעיה השייכת לקבוצה NP), היא גם בעיה שניתן למצוא עבורה פתרון בצורה יעילה (בעיה השייכת לקבוצה P). לפתרון הבעיה ישנן השלכות תאורטיות ומעשיות רבות, והיא זכתה להכרה כאחת מ"שבע בעיות המילניום" של מכון קליי למתמטיקה. אף שכיום לא ידועה תשובה לשאלה זו, ההשערה הרווחת היא כי P≠NP.

השאלה האם P=NP אינה בעלת ערך אקדמי בלבד. עם התפתחות השימושים המסחריים של ההצפנה בעידן המחשב, ובמיוחד במסחר אלקטרוני, הפכה התשובה לשאלה לבעלת חשיבות כלכלית לא מבוטלת. הסיבה לכך היא שרוב המסחר האלקטרוני ותעשיית האבטחה הדיגיטאלית מסתמכים על אלגוריתמים שיכולת ההצפנה שלהם נובעת מחוסר היכולת הנוכחי לפתור בעיות NP בזמן סביר.

אני לא חושב שברור מהקטע, למי שאינו בקי, שבעיות NP אמורות להיות "קשות יותר". תומר - שיחה 19:59, 11 ביולי 2011 (IDT)
גם כאן הייתי ניגש לקטע מהזווית ההפוכה: לתאר את קבוצת הבעיות P ואת קבוצת הבעיות NP, ואז לשאול בצורה ציורית האם הן שקולות ולהסביר את ההשלכות. Nachy שיחה 14:30, 23 במאי 2012 (IDT)
תרצה להציע ניסוח חלופי? • בברכה, אמיר (שיחה) 18:37, 23 במאי 2012 (IDT)
אני לא מבין בזה כלום... Nachy שיחה 18:55, 23 במאי 2012 (IDT)
קראתי שוב את הקטע, ואני חושב שהוא לא יעניין מי שאינו מעורה בנושא. תומר - שיחה 18:57, 23 במאי 2012 (IDT)
באמת לא ברור לבוגר 3 יחידות מתמטיקה שכמוני. קלונימוס - שיחה 12:39, 10 ביוני 2012 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. בברכה, Amirki ‏ 22:16, 25 באוגוסט 2012 (IDT)


משפט הקוף המקלידעריכה

Monkey-typing.jpg

משפט הקוף המקליד הוא משפט מתמטי הקובע כי ברצף ארוך מספיק של תווים אקראיים, יופיע בסופו של דבר, כמעט בוודאות, כל טקסט אפשרי. בניסוח פופולרי, ברוח מאמרו של המתמטיקאי הצרפתי אמיל בורל, שבו הופיע המשפט לראשונה, אפשר לומר שקוף המקליד תווים אקראיים במכונת כתיבה יקליד לבסוף את כל כתבי ויליאם שייקספיר.
--פדיחהשיחהכתבו כתבה בוויקיחדשות! 20:04, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

לא נראה לי מתאים, זה אמנם נכון אבל הקוף יצטרך להקליד כל כך הרבה זמן שמן הסתם הוא ימות. אולי כדאי לעורכי הניסוי להקים מעבדה ובה מיליון קופים בתקווה שתוך מיליון שנים הקופים וצאצאיהם יצליחו לכתוב את כל כתבי שייקספיר. כשלעצמי הייתי מעדיף לקנות עותק. ‏ישרוןשיחה 20:54, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
אהמ אהמ שדדשכשיחה • כ"ז באב ה'תשע"ב • 10:55, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
אהה, לא ידעתי שהיה כבר "הידעת" בנושא. --פדיחהשיחהכתבו כתבה בוויקיחדשות! 11:52, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. קיים כבר קטע בנושא בברכה, Amirki ‏ 22:16, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

17 בתמוזעריכה

במשנה מופיעים חמש סיבות לתענית ב-י"ז בתמוז. אחת מהסיבות היא שהופסק קרבן התמיד. על פי אגדה בגמרא בזמן המצור במלחמת האחים החשמונאים, הנצורים שלשלו כסף ובתמורה היו מעלים בחזרה שני כבשים לקרבן, עד שב-17 בתמוז הציע זקן יווני להפסיק את המסורת ולהעלות חזירים במקום הכבשים.

מקור: הערך י"ז בתמוז, אוודא מול המקורות המוזכרים ואולי אמצא מידע נוסף. או "הידעת" שמספר שהצום בוטל בזמן בית שני ואף הפף ליום שמחה, ובימנו חזר להיות יום אבל. שמוליק - שיחה 00:46, 28 ביוני 2011 (IDT)
לא נראה לי כל כך מלהיב, אבל אולי בגלל שאני מכיר את הסיפור. עוד דעות? ‏עמיחישיחה 11:19, 28 ביוני 2011 (IDT)
גם אני לא מוצא כאן עניין מפתיע או פרט מידע חדשני. Nachy שיחה 23:39, 21 במאי 2012 (IDT)
לא ידעתי. וגם הרעיון להרחיב בכיוון שהצום בוטל בזמן בית שני ואף הפף ליום שמחה, ובימנו חזר להיות יום אבל, נשמע מעניין. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:23, 23 במאי 2012 (IDT)
הקטע לא מובן. כנראה הניסוח. בכל אופן, לא נראה לי שיש כאן משהו מעניין במיוחד. תומר - שיחה 12:43, 24 במאי 2012 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. בברכה, Amirki ‏ 22:19, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

בילי מיליגןעריכה

ויליאם סטנלי מיליגן (נולד ב-1955), הידוע בשם בילי מיליגן, היה נידון במשפט שזכה לפרסום רב באוהיו בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20. לאחר שביצע כמה עבירות לרבות שוד מזוין, הוא נעצר בעוון שלושה מקרי אונס בשטח הקמפוס של אוניברסיטת אוהיו. במהלך הכנת ההגנה שלו, אובחן מיליגן על ידי פסיכולוגים כסובל מהפרעת אישיות מפוצלת. מיליגן טען לאי שפיות, בטענה כי שתי אישיויות בתוך מיליגן ביצעו את הפשעים מבלי שהאישיויות האחרות היו מודעות לכך. הוא היה האדם הראשון שהעלה טיעונים של הפרעת אישיות מפוצלת להגנתו.

סנופקין - שיחה 11:05, 10 במאי 2012 (IDT)

אין פאנץ' ברור. תומר - שיחה 14:38, 10 במאי 2012 (IDT)
כדאי להוסיף את גזר הדין. ‏עמיחישיחה 13:58, 13 במאי 2012 (IDT)
הוא אושפז למשך כעשור בבית חולים לחולי נפש. אבל לא בטוח שיש פאנץ'. קלונימוס - שיחה 11:07, 10 ביוני 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:33, 16 ביוני 2012 (IDT)
דווקא אהבתי. רוצח מטורף, מה לא פאנצ' פה? גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 17:38, 16 ביוני 2012 (IDT)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. תומר - שיחה 14:53, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

העגבנייהעריכה

לפי הגדרתה הבוטנית, העַגְבָנִיָּה אותה אנו אוכלים היא פרי של צמח ממשפחת הסולניים. צבעה אדום לרוב, אף על פי שישנם מינים צהובים, ירוקים ואף סגולים. העגבנייה בעלת ערך תזונתי רב, והצבע האדום מקורו בריבוי בטא-קרוטן . העגבנייה הבשלה, בעלת אחוז גבוה של נוגד החמצון ליקופן הנחשב כמסייע במניעת סוגי מחלות סרטן. כיום העגבנייה היא אחד מהגידולים החשובים בחקלאות, למרות שלא תמיד היה כך הדבר. העגבנייה לא הייתה ידועה לאירופאים עד אשר הגיעו לאמריקה. בתחילה האירופאים התייחסו לעגבנייה בחשדנות וחלקם סברו שהיא רעילה ונהגו להשתמש בה כקישוט בלבד. רק במחצית השנייה של המאה ה-19 הפך גידול העגבנייה לנפוץ בעולם. עובדה מעניינת נוספת נוגעת לשמה של העגבנייה. השם "עגבנייה", שמקורו בשורש ע-ג-ב המתקשר לאהבה ומיניות, ניתן לה על ידי יחיאל מיכל פינס בהקבלה לכינויהּ העממי באירופה "תפוח אהבה". הצעות נוספות לשם הירק ניתנו על ידי הרב קוק שהתנגד לשם בעל האופי המיני והציע "אדמונייה", ואליעזר בן יהודה שהציע את השם "בַּדּוּרָה", צורה עברית למילה הערבית "בנדורה" (بَندُورَة). ‏Yuvalr‏ 20:29, 13 באוקטובר 2011 (IST)

ההתחלה לא כל כך מעניינת, כדאי לערוך אותה. אגב, אפשר גם להזכיר שחיים נחמן ביאליק כינה אותה "עגבנית" למשל [1] שדדשכשיחה • י"ב בשבט ה'תשע"ב • 14:10, 5 בפברואר 2012 (IST)
Symbol support vote.svg בעד יעל - שיחה 22:38, 12 במאי 2012 (IDT)
בעיניי הקטע מכיל הרבה פריטי מידע שמעמיסים באופן לא נחוץ. אין סיבה לכתוב בקטע "הידעת?" שהעגבניה היא ממשפחת הסולניים ושצבעה אדום ושיש לה ערך תזונתי רב. אני מציע להותיר רק את החלק הבא:
כיום העגבנייה היא אחד מהגידולים החשובים בחקלאות, על אף שלא תמיד היה כך הדבר. העגבנייה לא הייתה ידועה לאירופאים עד אשר הגיעו לאמריקה, ובתחילה הם התייחסו לעגבנייה בחשדנות, סברו שהיא רעילה ונהגו להשתמש בה כקישוט בלבד. רק במחצית השנייה של המאה ה-19 הפך גידול העגבנייה לנפוץ בעולם.
עובדה מעניינת נוספת נוגעת לשמה של העגבנייה. השם "עגבנייה", שמקורו בשורש ע-ג-ב המתקשר לאהבה ומיניות, ניתן לה על ידי יחיאל מיכל פינס בהקבלה לכינויהּ העממי באירופה "תפוח אהבה". הצעות נוספות לשם הירק ניתנו על ידי הרב קוק שהתנגד לשם בעל האופי המיני והציע "אדמונייה", ואליעזר בן יהודה שהציע את השם "בַּדּוּרָה", צורה עברית למילה הערבית "בנדורה" (بَندُورَة). Nachy שיחה 23:45, 21 במאי 2012 (IDT)
(ערכתי קצת את הנוסח החדש.) מסכים שהקטע שהצעת עדיף, ושאר הפרטים שהיו בקטע הקודם היו עומס עודף. דבר אחד שלא אהבתי זה שהקטע מערבב בין שני עניינים נפרדים לחלוטין - הפיכת העגבנייה לגידול חקלאי חשוב, ובחירת שמה בעברית. ניתן היה גם להכניס כביכול את פסק דין ניקס נגד הידן לאותה סלסלה על הדרך. אני מציע להפריד לשני קטעים, ולוותר על המשפט המקשר "עובדה מעניינת..." - שני החלקים יכולים להיות קטעי הידעת? טובים. תומר - שיחה 17:10, 24 במאי 2012 (IDT)
זה נראה קצת טרחני. אפשר בקלות לקשר בין הדברים: מכיוון שהעגבניה לא הייתה מוכרת, היה צורך להתאים לה שם חדש. Nachy שיחה 14:19, 25 במאי 2012 (IDT)
דווקא הניסוח הראשון נראה לי יותר. כעיקרון, קטע טוב. קלונימוס - שיחה 10:40, 10 ביוני 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 08:15, 14 ביוני 2012 (IDT)
קטע נחמד. עדיף בעיני הניסוח של נחי. מסכים עם נחי לגבי ה"ערבוב". • בברכה, אמיר (שיחה) 08:26, 14 ביוני 2012 (IDT)
"כיום העגבנייה היא אחד מהגידולים החשובים בחקלאות" - באיזה מובן? מה עושה אותה חשובה? יוסאריאןשיחה 09:23, 14 ביוני 2012 (IDT)
לא אהבתי. יש פה שילוב של שני קטעים. השילוב בעייתי ומלאכותי. כדאי לפצל לשניים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 09:26, 14 ביוני 2012 (IDT)

האם חוץ מנחי, יש עוד המתנגדים לפיצול? תומר - שיחה 14:51, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

כן הקישור הוא לא מלאכותי, אבל כן חסר החוט המקשר של למה זה היה הכינוי באירופה. נדמה לי שזה בגלל סגולות שייוחסו לה. emanשיחה 14:58, 27 באוגוסט 2012 (IDT)
הוספתי את החוט המקשר על פי הכתבה Beloved Tomato - The Scandalous Fruit. גם מבחינתי כעת זה בסדר, ולא נראה מאולץ:
כיום העגבנייה היא אחד מהגידולים החשובים בחקלאות, על אף שלא תמיד היה כך הדבר. העגבנייה לא הייתה ידועה לאירופאים עד אשר הגיעו לאמריקה, ובתחילה הם התייחסו לעגבנייה בחשדנות, סברו שהיא רעילה ונהגו להשתמש בה כקישוט בלבד. רק במחצית השנייה של המאה ה-19 הפך גידול העגבנייה לנפוץ בעולם. במדינות אירופאיות שונות, למשל בצרפת, זכתה לכינוי העממי "תפוח אהבה", מאחר שסברו שהיא מעוררת חשק מיני. השם "עגבנייה" בעברית, שמקורו בשורש ע-ג-ב המתקשר לאהבה ומיניות, ניתן לה על ידי יחיאל מיכל פינס בהקבלה לכינויהּ "תפוח אהבה". הצעות נוספות לשם הירק ניתנו על ידי הרב קוק שהתנגד לשם בעל האופי המיני והציע "אדמונייה", ואליעזר בן יהודה שהציע את השם "בַּדּוּרָה", צורה עברית למילה הערבית "בנדורה" (بَندُورَة).
תומר - שיחה 17:35, 27 באוגוסט 2012 (IDT)
לגבי ההערה של יוסאריאן - ניתן לראות בכתבה הזאת מידע על החשיבות החקלאית (ראו משפט ראשון), וגם כאן (פסקה ראשונה). האם הבקשה היא רק למקור, או לניסוח מחדש? אם כן, אני לא יודע איך כדאי לנסח (רעיונות?), ונראה לי שמספיק שיהיו מקור בדף השיחה של הקטע. תומר - שיחה 17:42, 27 באוגוסט 2012 (IDT)
מבחינתי זה בסדר ככה, אבל אם כבר פנו אליי וזה - למה דווקא מהזווית של החקלאות? אפשר לכתוב כי העגבניה חשובה כמרכיב במטבחים רבים, או נצרכת באופן קבוע על ידי X % מאוכלוסית העולם. יוסאריאןשיחה 18:09, 27 באוגוסט 2012 (IDT)
יש בזה משהו. אפשר במקום "העגבנייה היא אחד מהגידולים החשובים בחקלאות" לכתוב "העגבנייה היא אחד מהגידולים הנפוצים בחקלאות ובעלת חשיבות קולינרית במטבחים רבים". תומר - שיחה 18:13, 27 באוגוסט 2012 (IDT)
מבחינתי זה סבבה. נדמה לי שהניסוח "חשיבות קולינרית במטבחים רבים" הוא מעט מסורבל אבל אין לי חלופה של ממש, אז עד שתימצא זה בסדר. יוסאריאןשיחה 08:34, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 018. הניסוח האחרון, עם התיקונים. תומר - שיחה 11:28, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

תבנית:הידעת? 5 ביולי - סדרה 2עריכה

אני מעתיק לפה את השיחה שהתקיימה אצלי:

יש שם קטעי הידעת בנושא גוף האדם, שייתכן שחלקם אינם מדויקים. אולי תעבור עליהם? תומר - שיחה 09:00, 26 במאי 2012 (IDT)

הי תומר, תוכל להיות יותר ספציפי? יוסישיחה 09:03, 26 במאי 2012 (IDT)
אגב, אם אני זוכר נכון, פרוייקט הידעת שפעל בזמנו כלל מערכת בקרה שהפעלתה תועדה בדפי השיחה של התבניות. יוסישיחה 09:07, 26 במאי 2012 (IDT)
תבנית:הידעת? 20 באפריל - סדרה 1 - אני חושב שאין עליה בנפח הדם, אלא רק עליה בהמטוקריט.
תבנית:הידעת? 5 ביולי - סדרה 2 - זה לחלוטין לא נכון. מזון יכול לשהות במערכת העיכול גם זמן קצר מאוד. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 09:09, 26 במאי 2012 (IDT)
בראשון אכן נפלה טעות ומדובר בתפוקת הלב ולא בנפח הדם. לגבי השני ראו תגובתי בשיחת תבנית:הידעת? 5 ביולי - סדרה 2. יוסישיחה 09:45, 26 במאי 2012 (IDT)
ראיתי. זה לא משנה. הם מתייחסים ככל הנראה לארוחה מורכבת. אם אדם אוכל מזון פשוט (גלוקוז) הוא יספג מהר מאוד ולא ישהה במערכתה עיכול שעות על גבי שעות. חשובה גם כמות המזון. אם אוכלים מעט, זה נספג מהר. אם אוכלים ארוחה גדולה - לוקח המון זמן לפרק את הכל. גם לא ברור מה זה מזון. מיץ זה מזון? מיץ נספג תוך דקות. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 09:50, 26 במאי 2012 (IDT)
אה, הבנתי אותך. לי תמיד נראה שהידעת הזה מתייחס למסה שנכנסת לפה ומודד את זמן תנועתה עד היציאה. בלי להתייחס לשינויים בהרכב המסה לאורך המעי עקב ספיגה וכולי. איך כדאי לנסח את זה בקטע עצמו? יוסישיחה 10:20, 26 במאי 2012 (IDT)
ראה התוספת לקטע ומה דעתך. יוסישיחה 10:24, 26 במאי 2012 (IDT)
למען האמת, אני לא מרוצה מהקטע הזה. גם אם נתייחס למה שהתכונות אליו "מסה" - הרי שהמסה לא נותרת כמו שהיא. היא מורכבת בסופו של דבר ממולקולות ומטרת מערכת העיכול לפרק את המסה למולקולות. לצורך העניין המזון עובר טחינה מכנית בפה ואחר כך מעורבב לסוג של אמולסיה עשירה באנזימים ובעוד דברים. עכשיו... תלוי מאוד מה אכל הפלוני. אם הפלוני אכל מסה עתירת שומן וסיבים (מה שיש בכל ארוחת צהרים ממוצעת) אז זה אכן ישהה במערכת העיכול כמה שעות. אם התפרע וביקר במסעדה ולא אכלת את ארוחת הצהרים הרגילה אלא אכל סטייק שמן במיוחד והוסיף גם סלט ובסוף קינח במשהו שומני (נגיד עוגת שוקולד) מובטח לו שמערכת העיכול שלו תעבוד המון שעות. כמו כן, אם אותו פלוני אכל מזון המורכב בעיקר מקמח לבן (נגיד בגט) אז גם זה לא ישהה במערכת כל כך הרבה זמן - גג שעה עד שעתיים.
אם לעומת זאת הפלוני מתכונן לתחרות ריצה ואכל כמה תמרים או בננה וחצי הרי שגם זה מזון מוצק, אבל זה בפירוש לא ישאר במערכת כל כך הרבה זמן. כל העסק יתפרק תוך 10 - 15 דקות לכל היותר. אם הפלוני רוצה לזרז את זה עוד יותר, ישתה מיץ ואז בכלל זה עובר תוך דקות ספורות. כאן נשאלת השאלה מה הוא מזון ואיזו ארוחה אכל אותו פלוני רעב. בהתחשב במנעד הרחב של האפשרויות אני לא יודע אם יש מקום להידעת הזה. Gilgamesh (שיחה | תרומות | מונה) שכח לחתום
סבבה. לדעתי מדובר בידעת נחמד שעונה על שאלה נפוצה. אני חושב שהניסוח הנוכחי הצליח לעקוף את הפרטים הקטנים של פעילות מערכת העיכול (זה בכל זאת הידעת? ולא ערך אנציקלופדי) ולהציג מידע כללי המפנה לערכים רלוונטים בלי להטעות את הקורא. זה היה החלק החשוב מבחינתי בטיפול בקטע. לגבי היתר, אני משאיר לאלו שעוסקים בפרוייקט. יוסי מחשבון אחר - שיחה 14:50, 26 במאי 2012 (IDT)
אפשר אולי לכתוב "מזון שנכנס למערכת העיכול בגוף האדם יכול לשהות בה בין 16 ל-35 שעות עד לפליטתו (למשל, לאחר ארוחה עתירת שומן וסיבים)". תומר - שיחה 18:45, 26 במאי 2012 (IDT)
דבר כזה אפשרי, אבל זה כבר שכתוב מלא שהידעת הזה ואני לא בטוח שזה פרט מעניין ונכנס לקטנות. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 18:53, 26 במאי 2012 (IDT)
תומר, רק לשם הבהרת הבעיה שגילגמש הצביע עליה: הנתונים בקטע מתייחסים לסך המסה שנעה במערכת העיכול (למשל לקליפת גרעין התירס המפורסמת שעושה את דרכה מהפה ועד לאסלה) וגילגמש טוען שהנתונים שגויים לגבי תכולת גרעין התירס שחלקה יוצא ממערכת העיכול כבר בפה הודות לספיגתה לרירית הפה (אני לא זוכר אם עמילן שמתפרק בפה כבר נספג בפה, אבל זו דוגמא לצורך הבהרה ולא לצורך דיוק). יוסישיחה 20:58, 26 במאי 2012 (IDT)
טענתי שלא רק שיש מזון שנספג בחלקו כבר בפה, אלא שכל המזון (כל המסה) עוברת את מערכת העיכול בפרק זמן קצר בהרבה מאותם שעות. לגבי היציאה הסופית בצורת צואה: לא תמיד יש יציאה פעם ביום. לפעמים יש עצירות והמזון נתקע גם ימים שלמים במערכת העיכול. בכל אופן, אני חושב שהקטע בעייתי ולא ניתן להציג אותו. זה כי יש הרבה מאוד סוגי מזונות ששונים באופן מהותי האחד מהשני. לשילוב מזונות יש השפעה נוספת שמסבכת את העניין עוד יותר. אני חושב שלא ניתן להסביר את הדבר בעזרת קטע קצר. בכל אופן, אני מציע להעתיק את השיחה לדף הרלוונטי לשכתוב/הסרת קטעים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 21:52, 26 במאי 2012 (IDT)
לגבי פרקי הזמן שרשומים בקטע, הם נסמכים על מקורות מכובדים שהם די בני סמכא בספרות פיזיולוגית. הם והעיבוד שלהם מפורטים בדף השיחה שהפניתי אליו באחת מתגובותי הקודמות. יוסישיחה 00:30, 27 במאי 2012 (IDT)

סוף ההעברה

אסכם בקצרה את עמדתי למי שלא בקיא בביוכימיה ובפיזיולוגיה: יש מזונות רבים השונים זה מזה בהרכבם הכימי. יש מזונות פשוטים הכוללים סוג מולקולה אחד בלבד או לכל היותר 2 (אפשר למצוא אותם גם ביום יום. סוכר לבן מכיל למשל שני סוגי מולקולות בלבד. זמן העיכול של המזונות האלה הוא קצר בהרבה ממזון הכולל סוגי מולקולות רבים. בנוסף, כשמשלבים מזונוות (למשל שומן עם חלבון - מה שיש בכל נקניק) זמן העיכול מתארך בהרבה. אם מוסיפים לזה גם פחממות אז הוא עולה עוד יותר. הכוונה לכל העיכול: לא רק לפירוק חלקי של המזון, אלא לכל התהליך החל מהכנסת החומר לפה ועד פליטתו החוצה מהגוף. בגלל השוני הגדול בין סוגי המזון, אני לא חושב שניתן לדבר על פרקי זמן כלשהם. למעשה, מזון יכול לשהות במערכת העיכול החל מכמה דקות (אם נתייחס למיץ כאל סוג של מזון) עד באמת כמו שכותב יוסי עשרות שעות. אני לא קראתי את הספר שיוסי מצביע עליו, אך אני בטוח שהם מתכוונים לארוחה שלמה (הכוללת מגוון רחב של מזונות המשלבים את כל אבות המזון). זאת אכן ארוחה סבירה, אך היא לא בלעדית. גם יוגורט עם סלט זה ארוחה וזה לא ישהה כל כך הרבה זמן במערכת העיכול. לכן, אני מציע לוותר על הקטע הזה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 04:50, 27 במאי 2012 (IDT)

הוסר הוחלט להסיר את הקטע. תבנית:הידעת? 5 ביולי - סדרה 2. השני נשאר. תומר - שיחה 13:56, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

ערש מדעי המחשבעריכה

המחקר התאורטי של יכולותיהם של מחשבים קדם למימוש הפיזי שלהם. ב-1931 הוכיח קורט גדל את משפטי האי-שלמות של גדל, צעד הנחשב כיום כערש מדעי המחשב התאורטיים. במהלך ההוכחה של המשפטים מגדיר גדל לראשונה את הפונקציות הניתנות לחישוב הבסיסיות ומראה כיצד ניתן "לתכנת" בעזרתן פונקציות מתקדמות יותר. ב-1936 הציג אלן טיורינג את מכונת טיורינג, מודל מתמטי מופשט המדמה את פעולת המחשב. טיורינג הוכיח בלכסון שמכונות טיורינג אינן מסוגלות לפתור את בעיית העצירה. לפי תזת צ'רץ'-טיורינג למכונות טיורינג כוח חישובי דומה לזה של כל מחשב קיים, ומכאן שאף מחשב אינו מסוגל לפתור את בעיית העצירה. טיורינג גם תרם לפן המעשי של מדעי המחשב, כאשר פיתח את מכונת הבומב ששימשה לפיצוח האניגמה - הצופן של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. כיום הענפים העוסקים ביכולותיהם ובמגבלותיהם של מחשבים קרויים תורת החישוביות ותורת הסיבוכיות.

הערה: אין מקום להרחיב על כך בקטע, אבל הכוונה במשפט "המחקר התאורטי של יכולותיהם של מחשבים קדם למימוש הפיזי שלהם" הוא שאמנם בשנות השלושים כבר היו התקני חישוב מכניים ואף חשמליים, אבל רק בשנות הארבעים פתחו לראשונה מחשב שהוא שלם טיורינג. כלומר מחשב שמסוגל לבצע כל אלגוריתם שהוא (כמו המחשבים של ימנו). דניאל תרמו ערך 13:02, 13 במאי 2012 (IDT)

אני אוהב את הרעיון אבל חושש שהמשפט "טיורינג הוכיח בלכסון שמכונות טיורינג אינן מסוגלות לפתור את בעיית העצירה" לא יהיה ברור להדיוטות. • בברכה, אמיר (שיחה) 22:51, 18 במאי 2012 (IDT)
אפשר פשוט לכתוב "טיורינג הוכיח ש..."
אני מציע לנסח את זה אחרת, כך שהקורא ההדיוט יבין ש"מחשב" הוא לא מקלדת+עכבר+מסך+מעבד, אלא מכונה שפותרת בעיות באמצעות אלגוריתמים. המחשב המוכר לנו הוא פיתוח מתקדם של המכונה הבסיסית הזו, שנחקרה באופן תאורטי עוד לפני... וכו'. Nachy שיחה 20:29, 22 במאי 2012 (IDT)
תזת צ'רץ'-טיורינג לא הוכחה בשום מקום. לדעתי נכון יותר לכתוב: לפי תזת צ'רץ'-טיורינג למכונות טיורינג יש כוח וכו'. Tzafrir - שיחה 17:49, 24 במאי 2012 (IDT)
לא כתבתי שהיא הוכחה, וברור שאי אפשר כלל להוכיח אותה מתמטית (כי זו טענה פיזיקלית בכלל). אני לא חושב שהנוסח הנוכחי מטעה, אבל הוספתי "לפי". דניאל תרמו ערך 17:53, 24 במאי 2012 (IDT)
אני חושב שההערה הקודמת שלי לא הובנה. כתוב "טיורינג הוכיח בלכסון שמכונות טיורינג אינן מסוגלות לפתור את בעיית העצירה." ואני שואל - אז מה?! • בברכה, אמיר (שיחה) 17:59, 24 במאי 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: הבעיה לדעתי היא בניסוח "ומכאן שאף מחשב...". בנוסף, הניסוח "כוח חישובי דומה לזה של כל המחשבים באשר הם" נראה לי מטעה, ועלול להתפרש שמכונת טיורינג אחת=כל המחשבים בעולם. מציע לכתוב "תזת צ'רץ'-טיורינג גורסת כי למכונות טיורינג כוח חישובי רחב לפחות כמו זה של כל מחשב שניתן לבנות, ולכן על פיה אף מחשב אינו מסוגל לפתור את בעיית העצירה". תומר - שיחה 18:01, 24 במאי 2012 (IDT)
אמיר, הרי המשפט הבא מסביר אז מה. זה אומר שמחשבים לא מסוגלים לכך. תומר, אני לא חושב שהדברים יפורשו כפי שאתה אומר, אבל גם תחת הפרשנות הזו זה נכון לחלוטין. מכונת טיורינג אכן שקולה חישובית לכל המחשבים בעולם גם יחד. דניאל תרמו ערך 12:06, 25 במאי 2012 (IDT)
היא אכן שקולה (לפי התזה), אבל זו לא הפרשנות הנורמלית של התזה. אני די בטוח שכך המשפט יפורש, לפחות אצל קוראים רבים. תומר - שיחה 12:22, 25 במאי 2012 (IDT)
שיניתי. דניאל תרמו ערך 12:24, 25 במאי 2012 (IDT)
יש עוד קטעים בטיבטית עתיקה? קלונימוס - שיחה 13:04, 10 ביוני 2012 (IDT)
דניאל, אני עדיין חושב שהמשפט הזה לא ברור למי שאינו מהתחום. לראיה - ראה תגובתו של קולונימוס מעלי. • בברכה, אמיר (שיחה) 08:57, 14 ביוני 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 22:32, 21 ביוני 2012 (IDT)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. תומר - שיחה 11:47, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

היסטריה נשיתעריכה

עיסוי אגן במים כטיפול להיסטריה נשית

היסטריה נשית היא אבחנה רפואית שהייתה נהוגה ברפואה בעולם המערבי, שמקורה עוד בימי קדם, והיא איננה מוכרת עוד בעולם הרפואה. בדיאלוג מאת אפלטון קיים תיאור של הרחם הנודד בגופה של אישה וחונק אותה כאשר הוא מגיע אל החזה וגורם שם למחלה. זהו מקור השם "היסטריה", הנגזר מהמילה היוונית לרחם, "היסטרה". האבחנה הייתה נפוצה בתקופה הוויקטוריאנית לקשת רחבה של תסמינים כולל עילפון, עצבנות, חוסר שינה, אגירת נוזלים, תחושת כבדות בבטן, התכווצויות שרירים, קוצר נשימה, חוסר תיאבון או אובדן ליבידו, ונטייה "לגרום לצרות". חולות שאובחנו בהיסטריה נשית קיבלו לרוב טיפול ב"עיסוי האגן" – גירוי חיצוני של איברי המין הנשיים על ידי הרופא עד להשגת "פארוקסיזם היסטרי", המוכר היום בשם אורגזמה.

הפתיח של הערך היסטריה נשית. תומר - שיחה 03:04, 18 במאי 2012 (IDT)

זה מפספס את הפואנטה: מקור המילה "היסטריה" הוא במילה היוונית לרחם.הצעה להתחלה: היסטריה היא מילה שמקורה במילה היוונית "היסטרה" (רחם). מקורה בטענה שהרחם נודד בגוף האישה, וכשהוא מגיע לראש הוא חונק אותה ולכן גורם לתסמיני בהלה (בבקשה לתקן). Tzafrir - שיחה 18:04, 24 במאי 2012 (IDT)
הקטע אינו עוסק במילה "היסטריה", אלא באבחנה רפואית בשם "היסטריה נשית", ועל כן משפט זה אינו מתאים כמשפט פתיחה. ניתן להוסיף את העניין בסוף הקטע. תומר - שיחה 18:07, 24 במאי 2012 (IDT)
העניין מופיע בערך היסטריה נשית. הרחבתי את הקטע בעניין זה. אני מקווה שלא יצא ארוך מדי. תומר - שיחה 18:18, 24 במאי 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 22:45, 21 ביוני 2012 (IDT)

Symbol support vote.svg בעדהידרו - שיחה 23:05, 21 ביוני 2012 (IDT)

קטע מצויין. בברכה, Amirki ‏ 16:14, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 019. תומר - שיחה 11:47, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

העורבים של מצודת לונדוןעריכה

שני עורבים בטאוור גרין שבמצודת לונדון

העורבים של מצודת לונדון הם קבוצה של עורבים שחורים הגדלים בתנאי שבי במצודת לונדון. אגדה עתיקת יומין גורסת כי נוכחות העורבים מגינה על המלוכה הבריטית ועל המצודה; קיימת אמונה תפלה ולפיה אם העורבים של מצודת לונדון ימותו או יימלטו, אזי הכתר ובריטניה ייפלו. הקבוצה מונה לכל הפחות שבעה פרטים, מהם שישה שהם המינימום הנדרש והשביעי כגיבוי למקרה שאחד מהם ימות. מעבר לכך, עורבי המצודה מגויסים לכוחות המזוינים של הממלכה כמו חיילים רגילים, והם מקבלים תעודות זיהוי כמו חיילים ושוטרים. בדומה לחיילים, ניתן לשחרר את העורבים משירות בגין התנהגות בלתי הולמת.

הפתיח של הערך העורבים של מצודת לונדון. תומר - שיחה 18:30, 18 במאי 2012 (IDT)

הרעיון נחמד, אבל האם לא עדיף ללכת על הקטע של זה שהם בעצם חיילים במלוא מובן המילה? קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 02:07, 20 במאי 2012 (IDT)
חייב להודות שלא קראתי את כל הערך. עניין החיילים נשמע מעניין, תוכל להרחיב ולהציע קטע אלטרנטיבי? תומר - שיחה 02:13, 20 במאי 2012 (IDT)
קראתי כעת את הקטע על החיילים וזה בהחלט שווה. הוספתי. תומר - שיחה 18:02, 24 במאי 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, Amirki 15:22, 26 ביולי 2012 (IDT)
מעולה. יש לעניין היחס לעורבים כחיילים אסמכתאות? זה די הזוי, אז כדאי להביא גיבוי לטענות. בברכה, Amirki ‏ 16:17, 27 באוגוסט 2012 (IDT)
בערך עצמו ניתנו מקורות לכך: [2] (חפש "soldier") ו-[3] (חפש "enlisted"). תומר - שיחה 18:08, 27 באוגוסט 2012 (IDT)
OK. אז אני נשאר עם ה"מעולה". בברכה, Amirki ‏ 18:27, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 020. תומר - שיחה 11:51, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

הטבלה המחזוריתעריכה

הטבלה המחזורית הינה שיטת מיון שמאגדת את כל היסודות הכימיים בסדר עולה לפי מספר אטומי, מהיסוד הקל אל הכבד. הטבלה הוצעה ע"י דמיטרי מנדלייב בשנת 1869, כאשר גילה מחזוריות מסוימת בתכונות הכימיות של יסודות, מבלי לדעת על הקשר בין מספרם האטומי לבין המשקל העולה שלהם. הטבלה תוכננה כך שיש קשר בין היסודות באותו טור ובאותה שורה, ומנדלייב בעצם ניבא את גילויים המאוחר יותר של עשרות יסודות. היסודות מסומנים ע"י אותיות באנגלית לפי שמותיהם, והאות היחידה שלא מופיעה בטבלה המחזורית היא J.

הטבלה המחזורית

Elosanders - שיחה 22:38, 31 בדצמבר 2011 (IST)

האותיות (וגם השמות) הן לטיניות ולא אנגליות. העובדה שאנגלית, כמו שפות אחרות, עושה שימוש ב-א"ב הלטיני לא הופכת אותו לא"ב "אנגלי". מנדלייב לא חזה "עשרות יסודות". למיטב ידיעתי הוא חזה בערך שמונה. עובדה שאולי דווקא מתאימה ל"הידעת" הזה היא שהטבלה המחזורית בה אנו משתמשים היום היא סיבוב של 90° לטבלה של מנדלייב. קיפודנחש - שיחה 00:08, 5 במאי 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, Amirki 15:22, 26 ביולי 2012 (IDT)
לא נפלתי. וגם מסכים עם קיפודנחש. בברכה, Amirki ‏ 16:21, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. תומר - שיחה 11:55, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

הוויברטורעריכה

אולי יש שיתנגדו להכנסת התוכן לעמוד הראשי, אבל הטיפול בהיסטריה, ובמיוחד הפסקה "התקופה הוויקטוריאנית" ובה הטקסט "עם תחילת המאה העשרים החלה רשת החשמל להגיע לבתי צרכנים פרטיים ועמה שלל מכשירי חשמל ובהם הוויברטור. העובדה כי הוויברטור איפשר לאישה לקבל טיפול בפרטיות ביתה, הפכה את המכשיר למכשיר נפוץ. הוויברטור היה אחד מן המכשירים החשמליים הראשונים שנמכרו לצרכנים פרטיים, הרבה בטרם מכשירים חשמליים "חיוניים" אחרים המוכרים לנו היום. ניתן היה לקנות מכשיר ויברטור ביתי תשע שנים בטרם ניתן היה לקנות שואב אבק, ועשר שנים בטרם נמכר לצרכנים מגהץ חשמלי." מתאימים להידעת לא פחות. Botend - שיחה 03:11, 18 במאי 2012 (IDT)

אכן. אפשר אולי להכין שני קטעים. תומר - שיחה 03:22, 18 במאי 2012 (IDT)
ניתן להרחיב את הערך ויברטור (אביזר מין) עם מידע זה. לא הכול מופיע שם. בקריאת הערך הנ"ל נתקלתי בעוד עניין מעניין: "מכירת ויברטורים ואביזרים דומים אחרים אסורה בכמה מדינות בארצות הברית, כגון אלבמה, מיסיסיפי, אינדיאנה, וירג'יניה, לואיזיאנה ומסצ'וסטס. במדינת טקסס, מכירת מוצרים לגירוי מיני, כמו ויברטורים ודילדואים, אינה חוקית טכנית, אך חנויות רבות מוכרות מוצרים אלו כל עוד הלקוח יסכים לחתום על הצהרה שאומרת שהמוצר יהיה בשימוש רק למטרות חינוכיות." ניתן להוסיף גם את זה, אם תהיה הסכמה עקרונית להציג את הנושא בעמוד הראשי. תומר - שיחה 13:50, 18 במאי 2012 (IDT)
אם לא תהיה התנגדות להצגת הנושא בעמוד הראשי, אפשר לכתוב הידעת מצויין. עם זאת, כדאי יהיה להגן על מספר ערכי מפתח ביום ההצגה המועד לפורענות. Botend - שיחה 13:56, 18 במאי 2012 (IDT)
תומר: לא הייתי מוסיף את המידע המפוקפק הזה ב"הידעת". אלע"ד, אבל גם אם חוקים כאלו אכן קיימים במדינות המפורטות (ספק רב אף בכך - המקורות שהובאו לעניין הם מפוקפקים ביותר), מדובר ב"הלכה ואין נוהגים כך" (בדומה מישהו יכול לכתוב "הידעת" על דיני קניית ומכירת עבדים בהלכה היהודית, בלי לטרוח לציין שמדובר באות מתה). אמנם עברו כבר כמה שנים מאז קניתי ויברטור בפעם האחרונה, ואיני יכול/ה להעיד על *כל* המדינות שפירטת, אך לפחות בחלקן ויברטורים מוצעים למכירה בחנויות רבות, ולא רק שאין דרישה לחתום על הצהרה כלשהי בעת קניית המכשיר - הלקוח/ה אף לא נדרש/ת למסור כל פרט מזהה או אף לספר לזבן מה שמו/שמה, אם התשלום במזומן (המחאות וכרטיסי אשראי מזהים את הקונה, כמובן). למעשה אין הבדל עקרוני בין קניית ויברטור במסצ'וסטס לקניית נעליים, חוץ מהפרט הטכני שכמעט בכל החנויות שמוכרות נעליים הלקוח נדרש לקנות זוג, בעוד שעל ויברטורים אין בדרך כלל מגבלה כזו. קיפודנחש - שיחה 20:05, 3 ביוני 2012 (IDT)
נראה שיש כאן שני קטעים טובים. חבל לצמצם הכל לקטע אחד. מסכים עם קיפוד/ה שההרחבה לגבי החוקים על מכירת ויברטור מפוקפקת. קלונימוס - שיחה 11:23, 10 ביוני 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 22:50, 21 ביוני 2012 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד הידרו - שיחה 23:06, 21 ביוני 2012 (IDT)

  • Symbol oppose vote.svg נגדחיים 7 • (שיחה) • ב' בתמוז ה'תשע"ב • 16:44, 22 ביוני 2012 (IDT)

נראה שהרוב תומכים בקטע. גם אני חושב שהוא טוב. לדעתי ניתן לשבץ אותו בדיוק כמו שנוסח בקטע שציטט Botend (הוספתי רק את המילה "בהיסטריה נשית" לאחר "לקבל טיפול"):

פרסומת לוויברטורים מתוך העיתון "דר שפיגל", שנת 1910
עם תחילת המאה העשרים החלה רשת החשמל להגיע לבתי צרכנים פרטיים ועמה שלל מכשירי חשמל ובהם הוויברטור. העובדה כי הוויברטור אפשר לאישה לקבל טיפול בהיסטריה נשית בפרטיות ביתה, הפכה את המכשיר לנפוץ. הוויברטור היה אחד מן המכשירים החשמליים הראשונים שנמכרו לצרכנים פרטיים, הרבה לפני מכשירים חשמליים "חיוניים" אחרים המוכרים לנו היום. ניתן היה לקנות ויברטור תשע שנים בטרם ניתן היה לקנות שואב אבק, ועשר שנים בטרם נמכר לצרכנים מגהץ חשמלי.

מה דעתכם? תומר - שיחה 18:04, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

Like Thumbup.svg. ברשותך תומר, ערכתי קלות. • ♀♂קלאושיחה • 18:11, 27 באוגוסט 2012 (IDT)
אהבתי. בברכה, Amirki ‏ 18:28, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 021. תומר - שיחה 17:04, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

הסירחון הגדולעריכה

קריקטורה שפורסמה במגזין פאנץ' ב-1855, כתגובה למכתב ששלח המדען מייקל פארדיי בנושא הזוהמה בתמזה

עד המאה ה-19 נהגו לשפוך את שפכי העיר לונדון לנהר התמזה. התמזה היוותה גם אחד ממקורות מי השתייה של העיר, והמים המזוהמים הביאו להתפשטות מחלות זיהומיות רבות. זיהום התמזה הגיע לשיאו בסירחון הגדול של 1858, שבו נאלצו תושבי מרכז לונדון לעזוב את העיר בשל ריח הביוב שעלה מנהר התמזה. רק לאחר הסירחון הגדול הקציב הפרלמנט הבריטי תקציב לפתרון הבעיה, הקים ועדה מיוחדת לפתרון המצב והוקמה מערכת ביוב ללונדון.

מפורטל:לונדון/הידעת?/12 ומהערך הסירחון הגדול. תומר - שיחה 18:37, 18 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, Amirki 15:22, 26 ביולי 2012 (IDT)
מעניין. בברכה, Amirki ‏ 16:19, 27 באוגוסט 2012 (IDT)
אכן. בנימין - שיחה - תרמו למיזם עיצוב העמוד הראשי לקראת העשור! 17:13, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

התקבל תומר - שיחה 11:31, 10 בספטמבר 2012 (IDT)

"החבל" של היצ'קוקעריכה

מתוך הסרט "החבל". מאחור: ג'ון דל ופארליי ג'רנגר (הסטודנטים), בחזית: ג'יימס סטיוארט (הפרופסור).

החבל (1948) הוא מסרטיו הידועים של אלפרד היצ'קוק, שנושאו רצח, וכולו מתרחש בדירה אחת. הסרט נודע כשובר מוסכמות, מאחר שצולם כביכול בשוט (יחידת צילום רצופה) בודד - ולמעשה צולם בשל מגבלות טכניות בכעשרה שוטים, וזאת למרות היותו סרט באורך מלא (80 דקות). כיום סרט ממוצע מורכב משוטים רבים, שמספרם יכול בקלות להגיע לאלפים. כדי לא להפריע לזרימה הטבעית של הסרט, בעת החלפת סרט במצלמה בצילומי "החבל", ננקטו שיטות כגון התמקדות המצלמה בגבה של אחת הדמויות או בחפץ מסוים שמילא את כל שדה הראייה, וחזרה לצילום החדר לאחר החלפת הסרט. בנוסף, על אף שהסרט נעשה בתקופה שבה סרטי הוליווד היו מחויבים לכללי קוד הייז, ששללו עיסוק בהומוסקסואליות, הסרט שזור ברמזים ברורים להומוסקסואליות.

לפי הערך החבל. תומר - שיחה 20:48, 21 במאי 2012 (IDT)

"כיום סרט ממוצע מורכב משוטים רבים, שמספרם יכול בקלות להגיע לאלפים." - מפריע לי לזרימה של קריאת הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה) 15:38, 28 במאי 2012 (IDT)
אפשר להסיר. נועד כדי לתת לקורא להבין את הייחוד שבעשרה שוטים בלבד. אם זה נראה כמו פרט לא עקרוני - אין לי בעיה להסיר. תומר - שיחה 18:40, 28 במאי 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, Amirki 15:22, 26 ביולי 2012 (IDT)
עוד דעות? תומר - שיחה 16:39, 16 בספטמבר 2012 (IDT)
התקבל, ללא המשפט על מספר השוטים בסרט ממוצע. תומר - שיחה 18:03, 17 בספטמבר 2012 (IDT)

תעשיית החלב בישראל - התפוקה הממוצעת הגבוהה בעולםעריכה

כוס חלב

תנובת החלב הממוצעת של פרה במשק החלב בישראל היא הגבוהה בעולם - 11 אלף ליטר בשנה, והיא עומדת על ככפול מתנובות החלב של המדינות המפותחות באירופה. בעקבות הסכם שנחתם ב-2006 עם גורמי ממשל סיניים, מועצת החלב הישראלית התחייבה לגלות לסינים סודות מקצועיים בכדי להעלות ב-70% את תפוקת החלב, ולהגיע לתפוקה הישראלית. כמו כן, יבולי הכותנה, הבוטנים ותפוחי האדמה נמנים עם הגבוהים בעולם, וכך גם פרי ההדר הישראלי נחשב למוביל בשווקי אירופה.

קטע מגניב ביותר מתוך ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון ישן. המשפט האחרון הוא תוספת מאחת האסמכתאות שניתנו לקטע (הספרייה הווירטואלית של מטח), נראה לי שגם הוא משתלב. המידע על החלב הוסף לערך משק החלב בישראל. תומר - שיחה 14:08, 18 במאי 2012 (IDT)

אהבתי, למעט החלק של פירות הדר. אין לכרוך שני דברים שונים ביחד. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 19:33, 24 במאי 2012 (IDT)
להוריד את כל ענפי הצומח. לא שייכים לעסק. יש חקלאות צומח וחקלאות בעלי חיים, אמנם יש תחומים משיקים אבל לא צריך לערבב סתם. גם הקטע עם הסודות המקצועיים נראה לי די מוזר כי אין ממש סודות. הכל כתוב ונגיש לציבור. אולי בעברית אבל עקרונית זה לא משנה. אחת הסיבות להתקדמות המקצועית של הרפת הישראלית הוא השיתוף במידע בין כל הגורמים (למעט מחלבות).אודי - שיחה 00:04, 28 במאי 2012 (IDT)
לא ברור איך בדיוק לשלב זאת בקטע, אבל בעולם הקפיטליסטי לא נהוג למדוד תפוקת חלב לפרה (כלומר כן נהוג למדוד, אבל זה לא המדד המעניין או החשוב) אלא תפוקת חלב ליחידת מזון, משום שבמשק החלב המזון הוא התשומה העיקרית. הנוהג למדוד תפוקה לפרה קיים במשק החלב העברי מאז רשאית ימי ההתיישבות העובדת, ובשנות החמישים של המאה העשרים אף יצא בול לכבודה של הפרה שהשיגה את שיא התפוקה (זכרוני הנקוב אומר שהרפת הייתה הרפת של דגניה א', ושם הפרה היה "חניתה", אבל הבולאים שבינינו כנראה יודעים טוב יותר). אם כבר פורשים "הידעת" כזה, כדאי לדעתי לציין גם את הבול. (תוספת מאוחרת: אחרי שכתבתי ניסיתי לחפש את הבול ללא הצלחה - הכי קרוב שמצאתי זו חותמת דואר שמזכירה את "סתווית" מכפר גלעדי. אולי היה בול שלא הצלחתי למצוא, ואולי זיכרוני מתעתע בי)קיפודנחש - שיחה 20:28, 3 ביוני 2012 (IDT)
אני דווקא בעד סקירת שפעת התוצרת החקלאית, ולו כקטע נפרד. בימינו מתגאים פחות בתנובת הפרה הישראלית, כי מתחילים לתהות מה היא צריכה לעבור כדי להפיק כל כך הרבה חלב, אבל ציבור הקוראים עודנו אדיש לסבלו של הבוטן. ליאור पॣ • ט"ז בסיוון ה'תשע"ב • 15:29, 6 ביוני 2012 (IDT)
כמו ליאור. קלונימוס - שיחה 12:42, 10 ביוני 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, Amirki 16:23, 13 ביולי 2012 (IDT)
אם כך, יש התנגדות גם לחלק על החלב, ויש גם התנגדות לחלק על היבול החקלאי בהקשר של ענפי הצומח (אם כי כערבוב בין השניים). ליאור, אודי, או מישהו אחר - האם אתם חושבים שתוכלו לנסח קטע על שפע התוצרת החקלאית הישראלית ועל כמה המשק החקלאי בישראל מוביל בעולם? אני לא בדיוק מבין בתחום. תומר - שיחה 11:50, 2 בספטמבר 2012 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. תומר - שיחה 09:54, 4 באוקטובר 2012 (IST)

בעיית מונטי הולעריכה

המחשה לבעיית מונטי הול

בעיית מונטי הול היא דוגמה מפורסמת לכך שאינטואיציה עלולה להטעות. בבעיה מתואר שעשועון שבו שלוש דלתות, שמאחורי אחת מהן מכונית ומאחורי האחרות - עזים. השחקן בוחר בדלת אך לא פותח אותה. בשלב הבא, כללי המשחק מחייבים את המנחה לפתוח דלת אחרת שמאחוריה יש עז. כעת ניתנת לשחקן הזדמנות להחליף את הדלת שבחר או להישאר עם בחירתו הראשונה. רוב האנשים יחשבו בתחילה שהסיכוי שהמכונית תהיה מאחורי כל דלת הוא חצי, אך חישוב ההסתברות מראה שכדאי להחליף, כי הסיכוי שהמכונית מאחורי הדלת השנייה הוא 2/3. למעשה, מחקרים פסיכולוגים הראו שרוב האנשים יעדיפו שלא להחליף (גם אם הם מודעים לחישוב הנ"ל), כיוון שהחרטה שחשים אם יתברר שהחליפו לשוא גדולה מהחרטה אם יתברר שלא החליפו למרות ההזדמנות.

המקור למשפט האחרון הוא הספר "מדוע טייסי קמיקזה חובשים קסדות" מאת יעקב בורק. שדדשכשיחה • כ"ח באייר ה'תשע"ב • 01:32, 20 במאי 2012 (IDT)

צריך לדייק במינוחים. כרגע כתוב בכתב "הדלת השנייה בהסתברות של 2/3" - זהו משפט חסר משמעות למעשה. כך גם "יחשבו... שהסיכוי של כל דלת הוא חצי". גם המשפט האחרון מסורבל. יכול להיות שזה מסובך מדי לדחוס את כל ההסבר על בעיית מונטי הול לקטע הידעת קצר ותמציתי אחד. תומר - שיחה 20:46, 21 במאי 2012 (IDT)
תיקנתי את המשפטים. בנוגע למשפט האחרון, מה הבעייתיות בו? שדדשכשיחה • כ"ט באייר ה'תשע"ב • 23:24, 21 במאי 2012 (IDT)
עכשיו יותר טוב. לגבי המשפט האחרון - עירוב של הווה, עבר ועתיד ("שחשים... אם יתברר שהחליפו"), וניסוחים אינטואיטיביים אבל לא מוגדרים לגמרי היטב כמו "החליפו לשוא", "לא החליפו למרות ההזדמנות" (לוקח זמן לעבד את פירוש המילה "הזדמנות" בהקשר זה). תומר - שיחה 00:30, 22 במאי 2012 (IDT)
לא נראה לי נורא כל כך, אתה יכול להציע אלטרנטיבה? שדדשכשיחה • א' בסיוון ה'תשע"ב • 14:12, 22 במאי 2012 (IDT)
ברשותך, שיניתי מעט את הנוסח. אם לא מוצא חן - שחזר אותי. Nachy שיחה 23:36, 21 במאי 2012 (IDT)
אני חושב שבעיית מונטי הול היא בעיה שאבד עליה הכלח. כמו שהערך מסביר, התשובה הנוכנה לחידה בנוסח שמופיע כאן הוא "לא מספיק ברור" או לכל הפחות "חצי". אם רוצים שהתשובה הנוכנה תהיה "שני שליש" צריך לנסח מחדש את החידה בצורה שתעקר אותה מתוכן. (ומכאן שהטענה שארדש לא הצליח לפתור את החידה מכיוון שענה חצי היא מגוחכת. ארדש ענה נכון לגמרי ביחס לנוסח שהוצג לו.) דניאל תרמו ערך 23:47, 21 במאי 2012 (IDT)
דניאל, מה היית עושה אם היית השחקן בשעשועון? Nachy שיחה 23:51, 21 במאי 2012 (IDT)
במחילה, זאת קטנוניות יתר. הקטע מציג את הבעייה, את הפתרון האינטואיטיבי והאמיתי, וגם נותן זווית נוספת. מי שרוצה לדעת במדויק, מוזמן להיכנס לערך. ואגב, גם אם המנחה מחויב לעשות את המהלך, מדוע זה מעקר מתוכן? שדדשכשיחה • א' בסיוון ה'תשע"ב • 00:06, 22 במאי 2012 (IDT)
נחי, בנוסח הנוכחי, לא הייתי עושה כלום. או אולי מחליף סתם בשביל הכיף. זה לא היה משפר את סיכויי. שדדשכ, זו לא קטנוניות. ההידעת כרגע שגוי, כי הוא מביא פתרון שמניח הנחה שלא מופיעה בחידה. אם אתה רוצה להוסיף את ההנחה במפורש, אז בבקשה. אבל לדעתי זה מעקר את העניין מתוכן כי זה פשוט לזרוק רמז ענק (מה שמראה שבחידה הזו מעולם לא היה ממש). דניאל תרמו ערך 14:15, 22 במאי 2012 (IDT)
שיניתי קצת את הנוסח. Nachy שיחה 20:25, 22 במאי 2012 (IDT)
אוקיי, ועכשיו בנוסח החדש זה לא נראה לכם הרבה פחות נוגד אינטואיציה? האם יש סימוכין שגם בנוסח הזה "רוב האנשים יחשבו שהסיכוי שהמכונית תהיה מאחורי כל דלת הוא חצי"? האם המחקרים הפסיכולוגיים המוזכרים נערכו עם הנוסח הזה? דניאל תרמו ערך 22:58, 22 במאי 2012 (IDT)
למען האמת, אין לי מושג על מה אתה מדבר. גם עם ההנחה הזאת, אין שום סיבה שהאינטואיציה תשתנה - זה נראה 50-50 כי יש עכשיו שתי דלתות אפשריות, מה זה משנה עם חוקי המשחק מכתיבים זאת או לא? גם גדי, לדוגמה, כותב "כעת, אם מקבלים את ההנחה הזו, התשובה המפתיעה למדי, לפחות ממבט ראשון" עשיתי סקר שוק קצר ולא מצאתי מישהו (שאלתי אנשים עם רמות ידע שונות, כאלה שמכירים וכאלה שלא) שחושב שיש הבדל בין הגרסאות מבחינת האינטואיציה. אני לא אומר שהסקר הזה אומר משהו, אבל דניאל, יתכן שמרוב שלך ברור מה הפתרון נדמה לך שהגרסה השנייה משנה את האינטואיציה, אבל כדאי שתנסה לחשוב גם מזווית של אנשי שלא טובים במתמטיקה. שדדשכשיחה • א' בסיוון ה'תשע"ב • 23:07, 22 במאי 2012 (IDT)
מסכים עם ששדשכ. זה עדיין נוגד את האינטואיציה. Nachy שיחה 00:41, 23 במאי 2012 (IDT)
הסבר למה בניסוח הנוכחי זה לא "נוגד את האינטואיציה" וגם קצת פחות מעניין: לפי הניסוח הנוכחי, השחקן בעצם אומר למנחה: "התעלם מאחת הדלתות, ומשתי האחרות הראה לי את הדלת מאחוריה אין פרס". חשיבה קצרה מאד תראה לרוב האנשים עם אינטואיציה מתמטית מינימלית שכדאי להחליף. כמו שדניאל ציין, הסיבה לכך שרוב האנשים לא רואים זאת כך היא שבאופן מסורתי הבעיה מוצגת בלי מספיק נתונים: אם למשל בחירת המנחה היא אקראית (כלומר כזו שבהסתברות של 1/3 תחשוף את הפרס), אז באמת אין יתרון להחלפה. קיפודנחש - שיחה 20:39, 3 ביוני 2012 (IDT)
אני לא מסכים, אבל זה באמת מטופש להתווכח על אינטואיציה כשכולנו יודעים מה התשובה האמיתית. אני מציע שנכריע בדרך הישנה והטובה: מקורות. ולאור העובדה שהחידה הזאת מפורסמת מאוד בתור חידה שנוגדת את האינטואיציה, אני חושב שזה לא יהיה מוגזם להגיד שמי שאומר ששינוי טכני קטן בהגדרות של החידה משנה את זה - חובת ההוכחה היא עליו. שדדשכשיחה • ט"ז בסיוון ה'תשע"ב • 01:13, 6 ביוני 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 15:01, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. תומר - שיחה 09:55, 4 באוקטובר 2012 (IST)

ארון המתים של אדמירל נלסוןעריכה

ציור של הוריישו נלסון כאדמירל משנה

ארון המתים בו נקבר אדמירל הוריישו נלסון, גיבור קרב טרפלגר, הוענק לו עוד בחייו על ידי אחד מפקודיו. קפטן בנג'מין הלוול קארו, שפיקד על אה"מ (אוניית הוד מלכותו) "סוויפטשור" בקרב הנילוס, ציווה להכין את הארון משברי תורנה הראשי של אוניית הדגל הצרפתית "ל'אוריין" שהושמדה בקרב. במכתב שצירף כתב קארו לנלסון, כי ראוי שיסיים את הקריירה הצבאית שלו באחת ממזכרות הניצחון שלו, והוסיף כי הוא מייחל מעומק לבו שיום זה יגיע עוד שנים רבות. מספרים כי המתנה מצאה חן בעיני נלסון, והוא שמר זמן מה את הארון צמוד אל דופן הקבינה שלו, מאחורי הכסא בו נהג לסעוד את ארוחותיו. לאחר מותו ב־1805 בקרב טרפלגר נקבר אדמירל נלסון בארונו של הלוול. המידע מובא בערך בנג'מין הלוול קארו. שמחה - שיחה 12:09, 23 במאי 2012 (IDT)

אהבתי. תומר - שיחה 10:38, 24 במאי 2012 (IDT)
בהחלט תרומה נאה הפארת את הצבא ואת ההיסטוריה הצבאית. תוספת ראויה ומבורכת לעמודנו הראשי. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 18:43, 24 במאי 2012 (IDT)
כדאי אולי להוסיף שגופתו של נלסון הובאה לבריטניה בתוך ארון שמולא בברנדי, כדי לשמר אותה. רק בהגעתה לבריטניה הועברה הגופה לארון ששמחה הזכיר. קלונימוס - שיחה 12:21, 24 ביוני 2012 (IDT)
קשה להאמין, אך גופתו של נלסון הונחה לאחר מותו בחבית גדולה שמולאה ברנדי ולא בארון מתים. החבית נקשרה, כשהיא ניצבת, אל תורן האונייה בסיפון האמצעי. פרטים מקאבריים משהו על כל העניין אפשר למצוא (גם) כאן: 22 October 1805. שמחה - שיחה 06:31, 25 ביוני 2012 (IDT)
נכון מאד, לזה התכוונתי. יש ביטויים בסלנג הבריטי של המלחים שנולדו בעקבות זאת, אבל איני זוכר כרגע מה הם. אם אמצא אולי אפשר יהיה לקשט בהם את הפריט הזה. קלונימוס - שיחה 06:59, 25 ביוני 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 18:42, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

קבינה: צ.ל. תא? Tzafrir - שיחה 21:01, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

ארון המתים בו נקבר אדמירל הוריישו נלסון, גיבור קרב טרפלגר, הוענק לו עוד בחייו על ידי אחד מפקודיו. קפטן בנג'מין הלוול קארו, שפיקד על האוניה "סוויפטשור" בקרב הנילוס, ציווה להכין את הארון משברי התורן הראשי של אוניית הדגל הצרפתית "ל'אוריין" שהושמדה בקרב. במכתב שצירף כתב קארו לנלסון, כי ראוי שיסיים את הקריירה הצבאית שלו באחת ממזכרות הניצחון שלו, והוסיף כי הוא מייחל מעומק לבו שיום זה לא יגיע בקרוב. מספרים כי המתנה מצאה חן בעיני נלסון, והוא שמר זמן מה את הארון צמוד אל דופן התא שלו, מאחורי הכסא בו נהג לסעוד את ארוחותיו. לאחר מותו ב־1805 בקרב טרפלגר, הונחה הגופה בחבית גדולה שמולאה ברנדי. כשהגיעה הגופה, המשומרת בברנדי, לחופי בריטניה, הועבר האדמירל לארונו של הלוול, ובה הוא נקבר. kotz - שיחה 10:20, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

התקבל תומר - שיחה 10:10, 11 באוקטובר 2012 (IST)

שכתוב תבנית:הידעת? 21 במאי - סדרה 1עריכה

לדעתי אומן לא ברך שכן הוא קיבל חוות דעת הלכתית שמלך בימינו הוא רק דמות ייצוגית ולא מחייב ברכה. קראתי זאת אבל אני לא זוכר היכן --שלמה - שיחה 01:18, 21 במאי 2012 (IDT)

א. מה זאת אומרת "למרות ההכנות הרבות הדרושות לטקס, הקפידו שני האישים, יהודים דתיים, על הלכות שבת."? מה ציפיתם? אני משער שלמרות ההכנות הרבות הם גם הקפידו ליטול ידיים, לאכול מזון כשר, לברך כשצריך ולהתפלל שלוש פעמים ביום. זה משפט טריויאלי ומיותר.
ב. הסיפור מעניין, אבל אני הייתי מעבה על ברכת המלך. שלמה כתב בדף השיחה כי שמע על חוו"ד הלכתית לפיה "מלך בימינו הוא רק דמות ייצוגית ולא מחייב ברכה", הזכירו גם משהו על מלך ירדן - כדאי להרחיב בכיוונים אלו.
יוסאריאןשיחה 14:24, 21 במאי 2012 (IDT)

אם תהיה הסכמה לשינוי אני מסכים לחפש מידע בנושא הברכה. ‏ישרוןשיחה 18:07, 21 במאי 2012 (IDT)
גם אני חושב ששני המשפטים האחרונים בקטע מיותרים. וצריך לבדוק את הערתו של שלמה. • בברכה, אמיר (שיחה) 20:21, 21 במאי 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 15:30, 5 ביוני 2012 (IDT)
היי. אמיר הפנה אותי לפה. ברור שאני חשוד כי הרעיון המקורי היה שלי, אבל אני חושב שזה הידעת טוב, ולא נראה לי שהוא צריך ללכת לפח. אני מסכים עם הטענה הראשונה של יוסאריאן ואשמח עם שלמה וישרון ירחיבו. yanshoofשיחה • 15:13, 1 ביולי 2012 (IDT)
בעניין הברכה, זכור לי היטב שקראתי שאומן שאל את הרב אהרן ליכטנשטיין האם עליו לברך כרואה פני מלך, ותשובתו היתה כאמור לעיל.--שלמה - שיחה 01:40, 5 ביולי 2012 (IDT)

שלחתי מייל למשרדו של פרופסור אומן ולהלן תשובתם:

" לאמיר שלום רב,

הנה התשובות למייל שלך הרצ"ב.

א. פרופ' אומן לא בירך את הברכה במעמד טקס הענקת הנובל.

ב. עוד לפני כן, הוא שאל את הרב אהרון ליכטנשטיין שליט"א האם לברך ברכה זו במעמד זה. הרב ליכטנשטיין השיב לו שאין לברך את הברכה בגלל שאין למלך שבדיה כוח ביצועי של ממש.

ג. מארגני הטקס אמנם בקשו שלא לברך את ברכת המלכים במעמד הטקס, אך לא ציינו סיבה לכך.

ד. פרופ' אומן התחיל את הנאום שלו בסעודה החגיגית אחרי טקס הענקת הנובל עם ברכת "הטוב והמטיב" בשם ומלכות. ראה קישור: http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/economics/laureates/2005/aumann-speech.html

ה. פרופ' אומן כן ברך את ברכת המלכים כשפגש את המלך של ירדן, עבדאללה, באביב 2006.

בברכת שנה טובה, וכתיבה וחתימה טובה,

טליה

טליה בר-אילן עוזרת לפרופ' אומן"

יפה. זה יכול להיות יותר מעניין אם עגנון ברך ואומן לא. לדעתי יש מקום לקטע משוכתב. אשתדל לכתוב את ברכת המלכים, אשמח אם תנדנדו לי אם אשכח. ‏ישרוןשיחה 01:03, 9 בספטמבר 2012 (IDT)
ניסיון לניסוח:
ברכת המלכים היא ברכה הנאמרת לעתים נדירות, בנוכחות מלך. חתן פרס נובל לספרות, שמואל יוסף עגנון, בירך את הברכה בטקס קבלת הפרס שבאופן מסורתי נערך בנוכחות מלך שוודיה, על המלך גוסטב השישי אדולף ב-1966. לעומתו חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור ישראל אומן, נמנע מלברך אותה כשקיבל את הפרס מהמלך קרל השישה עשר גוסטב ב-2005, כיון שקיבל חוות דעת הלכתית מהרב אהרן ליכטנשטיין לפיה אין לברך את ברכת המלכים על מלכים שמעמדם הוא ייצוגי בלבד ואין להם כוח ביצועי ממשי. אך כעבור שנה, כשפגש אומן את עבדאללה השני, מלך ירדן ב-2006, בירך אומן את הברכה כיון שלצד תואר המלוכה מלכי ירדן הם גם שליטים לכל דבר, ולפי כל הפוסקים על הרואה אותם לברך את הברכה.
ישרוןשיחה 09:27, 9 בספטמבר 2012 (IDT)
מתי כדאי להתחיל לנדנד לך? • בברכה, אמיר (שיחה), הידעת? 23:20, 9 בספטמבר 2012 (IDT)
כתבתי לאחר נדנוד של תומר... ‏ישרוןשיחה 17:24, 11 באוקטובר 2012 (IST)
תודה ישרון. תומר - שיחה 18:41, 11 באוקטובר 2012 (IST)
שוכתב הקטע שוכתב. תומר - שיחה 18:41, 11 באוקטובר 2012 (IST)

אצבעו הגזולה של המרקיז האנגליעריכה

אדוארד סמרסט, מרקיז ווסטר השני

אדוארד סָמֶרְסֶט, אציל אנגלי בן המאה ה־17, המפורסם בשל המצאותיו הרבות ובהן מנוע הקיטור הראשון המוכר לנו, ציווה על פי המסופר כי לאחר מותו יניחו בקברו דגם של המנוע שהגה. כמאתיים שנים לאחר מכן, ב־1861, עוררה פיסת מידע זו את סקרנותו של האספן הוויקטוריאני בנט וודקרופט; הוא הקים משלחת מטעם מוזיאון המדע בלונדון ויצא עימה אל כוך הקבורה בכנסיית רָגְלָן במערב וויילס, כדי לנסות ולמצוא את הדגם היקר מפז. מכסה הארון הוסר והארון נבדק ביסודיות, אך דבר לא נמצא. וודקרופט, מכל מקום, לא יצא בידיים ריקות. הוא עזב את הכנסייה כשבאמתחתו שרידי אחת מאצבעותיו של המרקיז.
שמחה - שיחה 08:00, 27 במאי 2012 (IDT)

נחמד. הבעיה היא האדומים. תומר - שיחה 10:35, 27 במאי 2012 (IDT)
הַכָּחוֹל עָלַי! שמחה - שיחה 10:45, 27 במאי 2012 (IDT)
לא ברור הקטע על "מנוע הקיטור הראשון שמוכר לנו". למיטב ידיעתי, "מנוע הקיטור הראשון שמוכר לנו" הומצא על ידי הרון מאלכסנדריה במאה הראשונה לספירה. לפי הערך באנגלית על מנוע קיטור, הבא בתור הוא דני פפן. לפי הערך באנגלית על המרקיז, מדובר על "one of the earliest". ובנוסף, אין עדות שדגם כזה התקיים אי פעם - יתכן שמדובר בתכנון על נייר בלבד. בנוסף, לפי הערך באנגלית, וודקרופט לא נטל מהארון "אצבע" (finger) אלא ציפורן (fingernail). קיפודנחש - שיחה 20:50, 3 ביוני 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 13:09, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. תומר - שיחה 10:22, 6 בנובמבר 2012 (IST)

טריפולי טריפוליעריכה

פירוש השם היווני טריפולי הוא "שלוש ערים". מספר ערים בעולם היווני וההלניסטי הקדום נקראו בשם זה, בד"כ בגלל שהיו צירוף של שלוש ערים, אולם טריפולי שבלבנון נקראה אולי בשל הדמיון לשם הקודם "דרבלי". כיום נשארו רק שלוש ערים כאלו: טריפולי שבלבנון, טריפולי שביוון וטריפולי בירת לוב. לכן אפשר להגיד שהשלוש הללו הן טריפולי טריפולי. בארצות הברית ישנם שלושה ישובים ששמם הוא טריפולי. האחד נקרא עיר, אך עם 2100 תושבים בלבד ושני הישובים האחרים אפילו אינם ערים.

הערות:
  • הטענה לגבי שמה הקודם מופיעה רק בערך האנגלי והמקור לה לא ברור לי לגמרי. אך גם לא ברור לי מהערך העברי מה היו שלוש הערים שעל שמן נקראת העיר.
  • אני לא בטוח ש"טריפולי טריפולי" הוא ביטוי תקין ביוונית.
Tzafrir - שיחה 19:39, 31 במאי 2012 (IDT)
לא אהבתי, יבש. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 07:42, 8 ביוני 2012 (IDT)
ליד. קלונימוס - שיחה 11:45, 10 ביוני 2012 (IDT)
כמו צדי. בברכה, Amirki ‏ 17:18, 28 באוגוסט 2012 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. תומר - שיחה 10:27, 6 בנובמבר 2012 (IST)

ביומסהעריכה

קריל אנטארקטי

ביומסה היא המסה של כלל החומר האורגני על פני כדור הארץ, כדוגמת צמחים, בעלי חיים ובני אדם. ישנן הערכות שונות וסותרות לגבי הביומסה הכוללת שבכדור הארץ, ולפי אחד המקורות הביומסה הכוללת על כדור הארץ היא 75 מיליארד טון, וביומסת בני האדם היא כ-250 מיליון טונות, שהם כ-0.333% מכלל הביומסה. תת-המערכה של בעלי-החיים להם הביומסה הגדולה ביותר, היא כנראה הסרטנאים ממשפחת השטרגליים. המין שהמסה שלו תופסת את השיעור הגבוה ביותר בין כל המינים בטבע, הוא למרבה ההפתעה יצור קטן: הקריל האנטארקטי שאורכו הוא 6 ס"מ ומשקלו עד 2 גרם. הביומסה של מין זה עומדת על כ-500 מיליון טון, שהם 0.67% מכלל הביומסה בכדור הארץ.

מבוסס על הערך ביומסה. Nachy שיחה 19:40, 28 בפברואר 2012 (IST)

לא רע, אבל מתחייב ערך על קריל אנטארקטי. תומר - שיחה 19:40, 17 במאי 2012 (IDT)
כמו תומר • בברכה, אמיר (שיחה) 16:36, 19 במאי 2012 (IDT)
נחי, בא לך לפרגן לנו בקריל אנטארקטי ? • בברכה, אמיר (שיחה) 21:33, 26 במאי 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 19:00, 30 במאי 2012 (IDT)
בהחלט דורש ערך על הקריל האנטארקטי, אחרת הקטע מאבד המון. ‏LightBringer‏ • שיחה 01:43, 6 ביוני 2012 (IDT)
אדומים בהמתנה להכחלת ערכים. יוחזר לדיונים לאחר הכחלת הערך קריל אנטארקטי. • בברכה, אמיר (שיחה) 07:40, 14 ביוני 2012 (IDT)

הוחזר לדיונים. תומר - שיחה 14:33, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

אפשר לעשות אולי קטע הידעת על זה שקריל אנטארקטי, מין של סרטן זעיר ממשפחת הקריליים, הוא אחד מהמינים הנפוצים ביותר בעולם. כל הקריליים האנטארקטיים הקיימים שוקלים ביחד כ-500 מליון טון, ומהווים כ-0.66% מהביומסה העולמית. בנימין - שיחה - תרמו למיזם עיצוב העמוד הראשי לקראת העשור! 14:16, 6 בספטמבר 2012 (IDT)
העברתי כעת קטע כזה מויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/אדומים#ביומסה לדף הדיונים. תומר - שיחה 14:32, 6 בספטמבר 2012 (IDT)
איכס, כמה מהשרצים האלו יש בערך בסך הכל? מה החשבון? הקטע נראה לי מתאים, רק שלדעתי החלק המעניין נדחה יותר מדי לסוף. הצעה:
"...היא 75 מיליארד טון. המין שהמסה שלו תופסת את השיעור הגבוה ביותר בין כל המינים בטבע, הוא, למרבה ההפתעה, סרטן זעיר בשם "הקריל האנטארקטי" שאורכו הוא 6 ס"מ ומשקלו עד 2 גרם. הביומסה של מין זה עומדת על כ-500 מיליון טון, שהם 0.67% מכלל הביומסה בכדור הארץ, פי שניים מהביומסה של המין האנושי. (סוף) ". ‏ישרוןשיחה 19:42, 13 באוקטובר 2012 (IST)
בעד תיקון זה. אבל להסיר את המילים "למרבה ההפתעה", אם מתעקשים - אז "דווקא". תומר - שיחה 10:43, 6 בנובמבר 2012 (IST)
אם "ביומסה היא המסה של כלל החומר האורגני על פני כדור הארץ" מהי "הביומסה הכוללת על כדור הארץ" אליה מתייחסים בהמשך? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:55, 6 בנובמבר 2012 (IST)
הערה נכונה. צריך פשוט להסיר את "הכוללת". תומר - שיחה 13:50, 9 בנובמבר 2012 (IST)
קטע טוב. בעד התיקונים של ישורון והתומרים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 19:20, 10 בנובמבר 2012 (IST)
למען הסדר, הקטע המוצע להבנתי:
קריל אנטארקטי
ביומסה היא המסה של כלל החומר האורגני על פני כדור הארץ, כדוגמת צמחים, בעלי חיים ובני אדם. ישנן הערכות שונות וסותרות לגבי הביומסה בכדור הארץ, ולפי אחד המקורות הביומסה הכוללת על כדור הארץ היא 75 מיליארד טון. המין שהמסה שלו תופסת את השיעור הגבוה ביותר בין כל המינים בטבע, הוא יצור קטן: הקריל האנטארקטי שאורכו הוא 6 ס"מ ומשקלו עד 2 גרם. הביומסה של מין זה עומדת על כ-500 מיליון טון, שהם 0.67% מכלל הביומסה בכדור הארץ, פי שניים מהביומסה של המין האנושי.
ישרוןשיחה 21:22, 10 בנובמבר 2012 (IST)

התקבל תומר - שיחה 20:42, 9 בדצמבר 2012 (IST)

יומני היטלרעריכה

מתוך פורטל:היסטוריה/המחקר?/9 - נכתב ע"י משתמש:Nettadi
יומני היטלר על שער המגזין "Stern"

בשנת 1983, פרסם מגזין החדשות הגרמני "שטרן" קטעים מכתבים שנטען שהם יומניו של אדולף היטלר, שנודעו אחר-כך בשם יומני היטלר. המגזין שילם 10 מיליון מרק גרמני (שווה ערך לכ-6 מיליון דולר באותו זמן) עבור שישים ספרונים ושתי "מחברות מיוחדות" על טיסתו של רודולף הס לבריטניה, שכיסו את התקופה שבין שנת 1932 עד 1945. בתוך שבועיים מהפרסום התגלה שהיומנים הם "זיוף מגושם וגרוטסקי" שנכתבו על נייר מודרני בעזרת דיו מודרנית וכללו אי דיוקים היסטוריים רבים; התוכן הועתק ברובו מספר שקיבץ את נאומיו של היטלר, שלהם נוספו הערות "אישיות". היומנים נכתבו למעשה על ידי קונרד קוג'או, זייפן משטוטגרט, שביחד עם שותפו לדבר העבירה נשפט בשנת 1985, והשניים נדונו, כל אחד, ל-42 חודשי מאסר.

• בברכה, אמיר (שיחה) 20:23, 30 במאי 2012 (IDT)

יפה. תומר - שיחה 20:25, 30 במאי 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. תומר - שיחה 11:47, 10 בספטמבר 2012 (IDT)
  1. במקום הערות "אישיות" עדיף לכתוב אישיות לכאורה.
  2. את המשפט האחרון כדאי לקצר ולדעתי אין צורך לתת קרדיט לעבריינים. אפשר לכתוב: שני האחראים לזיוף נתפסו ובשנת 1985 נידונו ל-42 חודשי מאסר כל אחד. ‏[kotz]‏ [שיחה] 22:47, 12 באוקטובר 2012 (IST)
התקבל לאחר אימוץ ההערות של Kotz. תומר - שיחה 20:46, 9 בדצמבר 2012 (IST)
התקבל תומר - שיחה 20:46, 9 בדצמבר 2012 (IST)