ויקיפדיה:הידעת?/מנובמבר 2013

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023


הסרת תבנית:הידעת? 2 בינואר - סדרה 2 עריכה

משעמם. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:23, 22 בספטמבר 2013 (IDT)

דווקא מעניין. אבל קצר מאד. ‏עמיחישיחה 13:41, 24 בספטמבר 2013 (IDT)
הערך על ויליאם גלאדסטון מפרט גם "ב-1848 ייסד את האגודה הכנסייתית לשיקום נשים שסטו מדרכן. במאי 1849 הקדיש את רוב זמנו לעבודה זו, ופגש פרוצות בשעות לילה מאוחרות בביתן או ברחוב, ועסק בשיקומן, ובמציאת מקומות עבודה לאלו שהסכימו לעזוב את העיסוק בזנות." את הפעילות שלו לשיקום פרוצות עשה כשהיה חבר פרלמנט, ונראה כי (עם זאת, זה לא לגמרי ברור מהערך) חדל לעסוק בזה הרבה לפני שהפך לראש ממשלה. בוודאי שלא הסתובב ברחובות לונדון וניסה לשכנע פרוצות לחדול מעיסוקן בעודו ראש ממשלה, כפי שעלול אולי לעלות מהקטע. אני חושב שלא מדובר בפעילות יוצאת דופן במיוחד. בשורה התחתונה, הקטע אומר שלפני שהיה ראש ממשלה עסק בפעילות חברתית. תומר - שיחה 03:27, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:47, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
אין צורך להסיר. אם היה במה לעבות באמת היה עדיף. חמויישֶה - שיחה 08:46, 15 באוקטובר 2013 (IDT)

אני עדיין סבור שהקטע קצר מידי והניסוח שלו מטעה (כפי שציין גם תומר). כדאי לנסות לפחות לנסות לנסח מחדש ולעבות. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:48, 15 באוקטובר 2013 (IDT)

מכיוון שאיש לא הרים את הכפפה ושיפר את הקטע (כולל אני, כמובן), אני מצטרף לתומכים בהסרתו. חמויישֶה - שיחה 09:28, 27 באוקטובר 2013 (IST)
הוסר הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:41, 5 בנובמבר 2013 (IST)

מטבעות של בר כוכבא עריכה

על חלק ממטבעות בר כוכבא שהוטבעו מחדש בזמן מרד בר כוכבא על ידי המִנהל הבר-כוכבאי הוטבעו תבליטים של חפצי דת שונים. בין אלו הוטבעו גם תבליטים של ארבעת המינים. בתבליטים אלו ישנם באגודה של ארבעת המינים רק ערבה אחת והדס אחד, ולא שתי ערבות וארבע ושלושה הדסים כנהוג היום. אחד ההסברים לשינוי הוא ששיטה זו בארבע המינים היא שיטתו של רבי עקיבא שהיה מראשי התומכים במרד בר כוכבא.

זה נוסח ראשוני ולא גמור אשמח לשיפורו ולגימורו. נ"משיחה • ה' בתשרי ה'תשע"ד • 11:28, 9 בספטמבר 2013 (IST)
היום נהוגים שלושה הדסים. יש עוד פרטים מעניינים על מטבעות מתקופת המרד, שאפשר אולי לשלב בקטע. חמויישֶה - שיחה 13:51, 9 בספטמבר 2013 (IST)
סליחה סתם חוסר תשומת לב... נ"משיחה • ה' בתשרי ה'תשע"ד • 16:35, 9 בספטמבר 2013 (IST)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:43, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
מהו המקור לקטע הזה, ועל מי מסתמך הקטע להסבר על "שיטת רבי עקיבא" גם לא ברור מהקטע האם שיטת רבי עקיבא היא רק לגבי ארבעת המינים או שהייתה לו שיטה שונה בדברים נוספים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:37, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
הכרתי את הסברה עוד לפני כן אך היא מופיעה גם בערך רבי עקיבא בתמונה. רבי עקיבא היה תנא והיו לו מחלוקות רבות עם חבריו המחלוקת בנושא זה נמצאת בs:משנה סוכה ג ד. רבי עקיבא היה מראשי התומכים והמנהיג הרוחני של מרד בר כוכבא וזו אף היתה הסיבה להוצאתו להורג. האם בר כוכבא נהג בכל כרבי עקיבא? סביר שכן אך איננו יכולים להוכיח זאת פרט למקרה הזה בו הממצא מוכיח זאת בצורה ברורה. את יכולה למצוא מקורות רבים בחיפוש הזה ולמשל כאן שמביא את המקור לדבריו.
כמו כן באמת אפשר לפרט עוד על מטבעות בר כוכבא: למשל לציין שבמטבע הזו שיטת האגידה של המנים היא כשיטת התימנים וחלק מהספרדים שכורכים את המינים עם הדסים רבים מסביב פרט להדסים של המצוה לשם נוי המצוה (ראה כאן וכאן), אפשר לצין יותר בפירוש שהמטבעות הוטבעו על מטבעות רומיות ישנות מה שמראה על מרד בשילטון, שבר כוכבא מכונה בהן "נשיא ישראל", שנמנים בחלקן השנים לגאולה, שמופיעים עליהם כלי קודש רבים ודמות המקדש ועוד פרטים שבאמת חשבתי שדווקא את תוכלי להוסיף. אני חשבתי בתחילה שהחידוש הבסיסי שהבאתי מספיק מעניין. נ"משיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ד • 17:29, 17 באוקטובר 2013 (IDT)

אני חושב שהקטע לא יעניין חילונים. תומר - שיחה 06:54, 18 באוקטובר 2013 (IDT)

זאת טענה די מצחיקה בפני עצמה שמראה על צרות אופקים סלקטיווית שהרי לא כל אדם מתעניין במוזיקת רוק ועדיין ישנם קטעים שעוסקים בזה וכן בעוד נושאים לבעלי התעניינות. חוץ מזה עיקר הפנץ' הוא לא העניין הדתי אלא דווקא הארכאולוגי שישנו מידע הנמצע בידינו במסורת אשר מקבל גושפנקא בממצא ארכאולוגי. אפשר כמו שציינתי להוסיף עוד מידע על המטבעות, או לחילופין לשנות את המרכז של הקטע לבר כוכבא ולציין ממצאים רבים שנמצאו ואפילו מכתבים בכתב ידו. נ"משיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ד • 12:11, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
נ"מ, אני חושב שהקטע לא רע, אבל חושב שכדאי מאד להוסיף מידע מעניין אחר על המטבעות. אפשר אולי להתייחס לזה שהטבעתן כשלעצמה מבטאת מרד, או להתייחס לכיתובים שונים על המטבעות בהתאם למצב המרד. חמויישֶה - שיחה 14:23, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:03, 10 בנובמבר 2013 (IST)

שכתוב תבנית:הידעת? 028 עריכה

לדעתי הקטע ארוך מדי. האם מוטב לקצר? תומר - שיחה 00:57, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

נראה לי גבולי. לא שווה את המאמץ בעיני. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:05, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:37, 5 בנובמבר 2013 (IST)
גם אם ארוך, הוא לא מייגע. זה בסדר, כל הדוגמאות רלוונטיות ופשוטות להבנה. חמויישֶה - שיחה 08:39, 6 בנובמבר 2013 (IST)
הוחלט לא לשכתב. חמויישֶה - שיחה 13:26, 12 בנובמבר 2013 (IST)

הסכם השלום הכתוב הראשון בהיסטוריה עריכה

העתק החרס של הסכם קדש בין חתושיליש השלישי לרעמסס השני (המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול)

אני מקווה שאני לא חוזר על קטע 'הידעת?' שכבר נכתב/הוצע בעבר, אבל לדעתי מן הראוי שיופיע קטע שכזה:

בשנת 1258 לפנה"ס, כ-16 שנים לאחר קרב קדש, נחתם הסכם שלום בין רעמסס השני פרעה מצרים לבין חתושיליש השלישי מלך האימפריה החתית. ההסכם, אשר נודע בתור הסכם קדש, כלל יישוב סכסוכי גבולות, ברית הגנה הדדית וכן הסכם הסגרה ובכך פתר, למעשה, סכסוך רב שנים בין שתי האימפריות על השליטה באזור הלבנט. חשיבותו של ההסכם רבה, שכן הוא נחשב להסכם השלום הכתוב הראשון בתולדות האנושות.
מבוסס על הערך קרב קדש וחתושיליש השלישי. אשמח לדעתכם. שועל - שיחה 20:44, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
יש את תבנית:הידעת? 29 במאי - סדרה 2 שתוקף את הנושא מזווית אחרת. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 22:06, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
אפשר אולי להוסיף שם משפט על ההסכם. תומר - שיחה 22:07, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
ראיתי את קטע 'הידעת?' הזה באמת, אבל הוא עוסק בהיבט הצבאי של קרב קדש בלבד. השאלה היא אם משלבים את שני הקטעים הללו האם לא נוצר קטע ארוך ומסורבל מידי? שועל - שיחה 22:13, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
אני לא חושב שכדאי לעבות את הידעת הקודם עם קטע אודות ההסכם. אני מציע לאמץ את הצעתו של שועל. בסך הכל זה עניין אחר שקשור במלחמה הזאת. זה לא קשור כל כך להיסטוריה צבאית. גילגמש שיחה 09:19, 1 באוקטובר 2013 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:39, 5 בנובמבר 2013 (IST)
אני בדיעה עם גילגמש. הקטע הזה נוגע בפן אחר שקשור למלחמה. לכן אני חושב שאין טעם לשלב אותו עם קטע 'הידעת?' שכבר נכתב על המלחמה. שועל - שיחה 11:50, 6 בנובמבר 2013 (IST)
הקטע מעניין אך לדעתי יש לשנות את מיקודו (עניין שגם יפתור את שאלת היחס לקטע הידעת המתמקד במלחמה) ולהסב אותו לקיומם של כפל נוסחים המצויין בפרק הסכם השלום בערך קרב קדש: "להסכם היו שתי גרסאות, גרסה מצרית בכתב הירוגליפי וגרסה חיתית כתובה בשפה האכדית בכתב יתדות. רוב הטקסט היה זהה בשתי הגרסאות, אם כי בפסקת הפתיחה של ההסכם כל צד טען שהצד השני ביקש שלום. ההסכם נכתב על לוחות כסף, מפאת חשיבותו. העותקים המקורים של ההסכם לא שרדו, אולם קיימים העתקי חרס של שתי הגרסאות." השינוי גם יוסיף קצת פלפל לקטע - לכל אחד היה גירסה לטעמו?! :) Dalila - שיחה 13:04, 6 בנובמבר 2013 (IST)
דלילה, אולי תנסחי את הגירסה שלך לקטע. אבל יחד עם זאת אני חושב שחשוב מאוד להדגיש את דברים הבאים בקטע הזה:
  • אזכורים ראשונים לגבי הסדרי גבולות.
  • בריתות בין הצדדים.
  • המסמך הראשון שנכתב בהיסטוריה ונשמר עד היום (חרף העובדה שאלה העתקי חרס ולא הלוחות המקוריים מכסף).
אני חושב כך בגלל שמדובר בתקדימים היסטוריים. בקיצור, אני חושב שזה לא טוב לשנות לגמרי את יעוד הקטע, אבל בעד להכניס פלפל דוגמת ציון העובדה שכל צד טען שהשני ביקש את השגת ההסכם... שועל - שיחה 13:22, 6 בנובמבר 2013 (IST)
בשמחה. הנה הצעה לשיקולכם:
להסכם קדש, הנחשב להסכם השלום הראשון הכתוב בתולדות האנושות, שתי גרסאות מוכרות - האחת מצרית והשנייה חתית. הגרסאות השונות זהות כמעט לגמרי בלשון ופרטי הצגת הסדר סכסוכי הגבולות, ברית ההגנה ההדדית והסכם ההסגרה, שיישבו את הסכסוך רב השנים בין האימפריה המצרית וזו החתית, ובעצם נבדלות בעיקר בטענת פסקת הפתיח; בעוד בגירסה המצרית נטען כי החתים הם אלו שפנו אל המצרים לבקש שלום, בזו החיתית נטען כי המצרים עשו זאת.
Dalila - שיחה 14:51, 6 בנובמבר 2013 (IST)
נראה לי שאפשר גם כך:
להסכם קדש, הנחשב להסכם השלום הראשון הכתוב בתולדות האנושות, שתי גרסאות מוכרות - האחת מצרית והשנייה חתית. הגרסאות השונות זהות כמעט לגמרי בלשון ופרטי הצגת הסדר סכסוכי הגבולות, ברית ההגנה ההדדית והסכם ההסגרה, שיישבו את הסכסוך רב השנים בין האימפריה המצרית וזו החתית, ובעצם נבדלות בעיקר בטענת פסקת הפתיח; בעוד בגירסה המצרית נטען כי החתים הם אלו שפנו אל המצרים לבקש שלום, בזו החיתית נטען כי המצרים עשו זאת.
- הסכם קדש נחתם בשנת 1258 לפנה"ס, בין רעמסס השני פרעה מצרים לבין חתושיליש השלישי מלך האימפריה החתית.
Dalila - שיחה 15:00, 6 בנובמבר 2013 (IST)
אגב, לפי האתר הזה, שמביא את 2 גרסאות ההסכם, ניתן ממש לתארך את המועד של חתימתו: ...Year 21, first month of the second season, twenty-first day מתפרש כך (על סמך המידע בויקיפדיה האנגלית:
  • Second season = בלוח השנה המצרי היו 3 עונות. העונה השנייה נקראת Peret.
  • First month = כל עונה התחלקה למספר חודשים. העונה השנייה, דהיינו Peret, התחלקה ל-4 חודשים (First of peret). את החודש הראשון של Peret ניתן להקביל ללוח השנה הקופטי - חודש Tobi.
  • Twenty-first day = אם חודש Tobi מתחיל ב-9 בינואר, אז 21+ ימים מתקבל 29 בינואר.

לפיכך, אם אני מציע שאם הקטע הנ"ל יתקבל, אפשר לשבץ אותו בתאריך הזה. שועל - שיחה 13:55, 6 בנובמבר 2013 (IST) הגרסה האחרונה (של דלילה) נראית טוב. אני לא היתי רץ לתארך את חוזה השלום. לוחות שנה עתיקים לאו דווקא מדויקים עד כדי כך, במיוחד נוכח הבעיה עם כרונולוגיה גבוהה/נמוכה וכו. גילגמש שיחה

לאור הניסוח של דלילה, אני מציע ניסוח משולב:

גילגמש, לגבי התארוך, לא התכוונתי לשלב אותו בקטע 'הידעת', אלא לשלב את הקטע, בצורה סמבולית, סביב התאריך הזה בויקיפדיה. שועל - שיחה 15:35, 6 בנובמבר 2013 (IST)

אכן נראה טוב ואני בעד להציג את הקטע בסמוך לתאריך לפי הצעתך. שיניתי את הקישור מ"חתים" ל"אימפריה החתית" כי בתקופה זו החתים שלטו על עמים נוספים. גילגמש שיחה 20:16, 6 בנובמבר 2013 (IST)
בעד, ובעד התאריך המשוער. רק מציעה עריכה קלה - הגהה וקישור להסכם קדש:
בשנת 1258 לפנה"ס, כ-16 שנים לאחר קרב קדש, נחתם הסכם קדש בין רעמסס השני פרעה מצרים לבין חתושיליש השלישי מלך האימפריה החתית. להסכם זה, הנחשב להסכם השלום הראשון הכתוב בתולדות האנושות, שתי גרסאות מוכרות - האחת מצרית והשנייה חתית. הגרסאות השונות זהות כמעט לגמרי בלשון ופרטי הצגת יישוב סכסוכי הגבולות, ברית ההגנה ההדדית והסכם ההסגרה, שיישבו את הסכסוך רב השנים בין האימפריה המצרית וזו החתית באזור הלבנט, ובעצם נבדלות בעיקר בטענת פסקת הפתיח; בעוד בגירסה המצרית נטען כי החתים הם אלו שפנו אל המצרים לבקש שלום, בזו החיתית נטען כי המצרים עשו זאת.
מצוין! גילגמש שיחה 11:06, 7 בנובמבר 2013 (IST)
אני הייתי נזהרת בציון השנה 1258. על פי בדיקתי תיארוך זה הוא כנראה לפי הכרונולוגיה הנמוכה בויקיפדיה העברית ערכים רבים הם לפי הכרונולוגיה התיכונה. בכלל יש לנו בעיה בנושא, ולכן אני משתדלת בכל מקום אם המידע בידי לציין טווח שנים של יותר מכרונולוגיה אחת. אני הייתי מחליפה את השנה 1258 בהמאה ה-13 לפנה"ס כדי לא לסבך את הקטע עם הסבר על כרנולוגיות. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:22, 7 בנובמבר 2013 (IST)
מסכים עם חנה לגבי ציון תאריך מדוייק. והניסוח האחרון של דלילה הוא מצוין. להלן הניסוח האחרון, בתוספת ההערה של חנה ובתיקון שגיאת כתיב (חיתית>>חתית):

שועל - שיחה 11:54, 7 בנובמבר 2013 (IST)

נראית לי גרסה סופית טובה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:32, 7 בנובמבר 2013 (IST)
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה של שועל. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 425. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:41, 12 בנובמבר 2013 (IST)


פיקוח נפש דוחה שבת עריכה

מתוך פורטל:ביתא ישראל/הידעת?/9 נכתב על ידי Dalila

הבדלה - הברכה על היין, תחריט על עץ מהמאה ה-14
הבדלה - הברכה על היין, תחריט על עץ מהמאה ה-14

בעוד בקרב היהדות הרבנית מקובל כי פיקוח נפש דוחה שבת, לפי ההיימנות, מערכת האמונה וההלכה של ביתא ישראל, דווקא השבת דוחה פיקוח נפש. קדושתה של השבת לפי ביתא ישראל דוחה למעשה הכל - לרבות חייהם של מאות אנשים או חגים ומועדים מקודשים אחרים. מצוות שבת מחמירות אלו מובאות בספר התְאְזַזֵה סנְבֶת (ספר 'מצוות השבת') אשר נכתב במאה החמש עשרה על ידי הנזיר היהודי אבא צברה. בגלות אתיופיה שמירת השבת נעשתה לפי כלליה המחמירים של ה'תאזזה סנבת' ולא מעט סיפורים נותרו עם העולים על הסכנות שלקחו על עצמם, בדרך לישראל, לשם קיום מצוות שמירת השבת ברוח זו. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 21:09, 6 באוקטובר 2013 (IDT)

מעניין. תומר - שיחה 23:13, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
לא ידעתי. מעניין מאד. חמויישֶה - שיחה 11:06, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
מודה לכם ושמחה על הצעת המקטע. וכמובן מצביעה בעדו. Dalila - שיחה 14:06, 25 באוקטובר 2013 (IDT)
מאיפה הגיעה המילה שנבת? שם הערך משתמש בכתיבה סנבת. בערך עצמו מופיעה גירסה בשין שמאלית אך לא במקרים בהם המילה אינה מנוקדת.Uziel302 - שיחה 14:16, 25 באוקטובר 2013 (IDT)
רוב הספרות שקראתי הנוגעת לביתא ישראל אינה בעברית, כך שאינני יודעת כיצד הכריעו לתרגם זאת לכתיב עברי. תזזה סנבת במקורה מילה בגעז. למשל בספרו של יוסי זיו (הלכות שבת של ביתא ישראל לפי תאזאזה סנבת, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ט) ניתן לראות כבר מן הכותרת שימוש ב'ס'. השימוש בכתיב עם 'ש' מופיע בגלל היותו ציטוט. האם יש לשנות לשון הציטוט בשביל ההאחדה? Dalila - שיחה 17:27, 25 באוקטובר 2013 (IDT)
אחר מחשבה על הנושא נראה כי כדאי לבחור בכתיב האחר, עם ש', כי מדובר בשבת. תודה לכם. אתייעץ עם חברי ונשנה בהתאם Dalila - שיחה 13:18, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
הכנסתי הערה בעניין הבדלי התעתיק. בהסתמכות על יוסי זיו כמייצג הנוהג המקובל באקדמיה לא שונה שם הערך או התעתיק. לדעתי ההסבר לתעתיק האקדמי קשורה במסורת התאמת המלל של שפות האם לעברית. Dalila - שיחה 15:11, 27 באוקטובר 2013 (IST)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:43, 5 בנובמבר 2013 (IST)
אני בעד עם תיקון קטן יש לציין "על ידי הנזיר היהודי אבא צברה. המילה נזיר מקושרת אסוציאטיבית יותר עם נצרות, ומקריאה ראשונה זה מבלבל. התיקון גם מקשר לערך נזיר (יהדות). חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:30, 7 בנובמבר 2013 (IST)
תיקנתי בהתאם להצעתה של חני Dalila - שיחה 17:03, 8 בנובמבר 2013 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 426. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:05, 12 בנובמבר 2013 (IST)

בניית הסגרדה פמיליה עריכה

מתוך פורטל:אדריכלות/הידעת?/21

האדריכל אנטוני גאודי נהרג לאחר שנדרס על ידי חשמלית בעודו צועד לאחור, אוחז בתוכניות הבנייה של קתדרלת "סגרדה פמיליה" ומסתכל על מגדליה. תחילה לא זוהה ונחשב לקבצן בשל לבושו המרושל, ונהג מונית סירב להעבירו לבית החולים, אולם בלווייתו השתתפו אלפי אנשים שעמדו בתור של 4 ק"מ כדי לעבור על פני ארונו, שהוצב במבנה. בנייתה, שהחלה בסוף המאה ה-19 ונפסקה עם מותו, חודשה רק עשרות שנים לאחר מכן ונמשכת עוד היום. לא ידוע מתי תסתיים.
תומר - שיחה 23:44, 6 באוקטובר 2013 (IDT)

דוגמה קלאסית לאגדה אורבנית. לוקחים עובדות נכונות ורוקחים סיפור שלא היה ולא נברא. גאודי אכן נדרס על ידי חשמלית, אבל ב-Gran Via de les Corts Catalanes, ממש לא בסביבת הסגרדה פמיליה, והוא לא החזיק תוכניות. יש גם טעויות לגבי הסגרדה פמיליה. ראשית יש רק קתדרלה (מושב הבישוף האזורי) אחת בברצלונה - קתדרלת אולליה הקדושה. כל השאר, כולל הסגרדה פמיליה, הן כנסיות. גם לא נכון שלא ידוע מתי תסתיים עליה העבודה. עובדים עליה במרץ והיא אמורה להיות גמורה ב-2026 כשיחגגו מאה שנה למותו של גאודי. אביהושיחה 08:02, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה.. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:25, 12 בנובמבר 2013 (IST)

ברוהאתקאיוזאורוס עריכה

משערים שהדינוזאור הכבד ביותר שחי אי-פעם היה זאורופוד מהסוג ברוהאתקאיוזאורוס (Bruhathkayosaurus) שנתגלה בהודו ב-1989. לפי ההערכות משקלו הוא כ-139 טון ואורכו 28-34 מטרים. לשם השוואה, הארגנטינוזאורוס, שנחשב לדינוזאור הגדול ביותר, שקל לכל היותר 100 טון. בשל מצבם הגרוע של המאובנים שנמצאו ותיאור לא טוב על ידי הפלאונטולוגים שגילו אותם, סווג הברוהאתקאיוזאורוס כתרופוד - קבוצה של דינוזאורים ההולכים על שתי רגליים שהיו ברובם טורפים. ניתוח מאוחר ויסודי יותר של תיעוד המאובנים הראה שמדובר למעשה בזאורופוד, דינוזאור צמחוני ענק ההולך על ארבע רגליים ובעל צוואר וזנב ארוכים. לשם השוואה, בעל החיים הגדול ביותר שחי אי-פעם הוא הלווייתן הכחול הענק שעדיין חי בימינו, ואורכו נע בין 30 ל-33 מטר (בערך כמו ברוהאתקאיוזאורוס) אך משקלו יכול להגיע אף ל-170 טון.

הידעת דינוזאורים. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:54, 6 באוקטובר 2013 (IDT)

לא מעניין למי שלא בקיא בתחום. תומר - שיחה 12:57, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
אני לא בקיא בתחום, וזה דווקא נשמע לי מעניין. הקטע מצא חן בעיניי גם כי הוא מפנה את הקוראים לערכים חשובים בתחום ונותן את הזווית של תהליך המחקר הפליאונטולוגי. Reuveny - שיחה 17:20, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
יש גם משהו מעניין בעובדה שהדינוזאור הכי גדול, במימדים בלתי נתפסים עבור בעל חיים, היה צמחוני. חמויישֶה - שיחה 09:16, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
אם רוצים להוסיף עוד פואנטה אפשר להוסיף כי למעשה עם כל גודלם העצום של הדינוזארים, לוויתן כחול - יצור שעדיין בין החיים - גדול יותר מכל בעלי החיים שידועים למדע כיום...--‏BigJon‏ • שיחה 14:36, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:40, 5 בנובמבר 2013 (IST)
מעניין ואני בעד, אך לדעתי המשפט על הלווייתן הכחול מיותר ופוגע בקטע - הרבה יותר מעניין להציג בסוף את זה שהדינוזאור הגדול ביותר צמחוני. אם ממש רוצים להוסיף את הלווייתן הכחול, אז לפחות לא כהדבקת עובדה נוספת ולשלב עם השוואת הגודל בפתיח. Dalila - שיחה 13:29, 6 בנובמבר 2013 (IST)
מסכים. ההוספה הזאת זרה לקטע. יש מישהו שמתנגד לקטע? חמויישֶה - שיחה 13:53, 10 בנובמבר 2013 (IST)
אני חושבת שהמשפט על הלוויתן הכחול במקומו, זה נותן לאדם של היום קנה מידה לגבי גודל הדינוזאור. הקטע נחמד, ואני מציעה לאשרו כמו שהוצע. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:43, 12 בנובמבר 2013 (IST)
אני מסכים עם דלילה וחמויישה. עדיף לשלב את המשפט בפתיח או לא לשלבו כלל. נסיון:
איור עם שחזור היפוטתי
איור עם שחזור היפוטתי

משערים שהדינוזאור הכבד ביותר שחי אי-פעם היה זאורופוד מהסוג ברוהאתקאיוזאורוס (Bruhathkayosaurus) שנתגלה בהודו ב-1989. לפי ההערכות משקלו הוא כ-139 טון ואורכו נע בין 28 ל-34 מטרים. לשם השוואה, בעל החיים הגדול ביותר שחי אי-פעם הוא הלווייתן הכחול הענק שעדיין חי בימינו, ואורכו נע בין 30 ל-33 מטר אך משקלו יכול להגיע אף ל-170 טון. בשל מצבם הגרוע של המאובנים שנמצאו ותיאור לא טוב על ידי הפלאונטולוגים שגילו אותם, סווג הברוהאתקאיוזאורוס כתרופוד - קבוצה של דינוזאורים ההולכים על שתי רגליים שהיו ברובם טורפים. ניתוח מאוחר ויסודי יותר של תיעוד המאובנים הראה שמדובר למעשה בזאורופוד, דינוזאור צמחוני ענק ההולך על ארבע רגליים ובעל צוואר וזנב ארוכים.

• בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:02, 12 בנובמבר 2013 (IST)
אהבתי. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:29, 13 בנובמבר 2013 (IST)
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה, של אמיר. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 428. חמויישֶה - שיחה 09:06, 14 בנובמבר 2013 (IST)

חיי נצח עריכה

סמל הענח' אשר סימל חיי נצח בתרבות מצרים הקדומה

תוחלת חיים ארוכה ואף חיי נצח, היוו במשך ההיסטוריה משאלת לב שלא פעם ניסו להגשימה באמצעים שונים, בין היתר רווחה האמונה בקרב האלכימאים כי אבן החכמים מסוגלת להעניק חיי נצח, אך במשך התפתחות המדע המודרני נושא זה נחשב לפסבדו מדע ואף דמיון, למרות זאת בקרב בעלי חיים שונים קיימים תהליכים המאפשרים לקיים תאורוטית חיי נצח, הלובסטר, לדוגמא, אינו מת מוות טבעי, בשל העובדה כי כל תאיו מסוגלים לייצר טלומראז - אנזים האחראי על אריכות ימי התא, גם ציפור בשם היסעורון האטלנטי ומדוזה ממין מסויים מקיימות תהליכים דומים, שנחשבים תאורוטית לבעלי יכולת לפתח חיי נצח, בתהליכים גנטיים דומים לאלו הצליח רונלד דה פיניו לגדל עכברים שהצליחו להעלים מאפייני זיקנה רבים במשך חייהם, מה שמראה כי יהיה ניתן אולי בעתיד להגשים את משאלת הלב ההיסטורית.

מקווה שלא מדי ארוך...--‏BigJon‏ • שיחה 01:03, 1 במרץ 2013 (IST)

בערך על היסעורון האטלנטי לא כתוב שהוא חי חיי נצח. ‏[kotz]‏ [שיחה] 23:15, 8 באפריל 2013 (IDT)
לא כתבתי שהוא חי חיי נצח, כתבתי שהוא מקיים תהליכים דומים שנחשבים תאורטית לבעלי יכולת כזו, המשמעות היא שהם לא מצליחים להגשים את היכולת הזו (כנראה מפני סיבות אחרות), אתה יכול לעיין בערך טלומר בסופו.--‏BigJon‏ • שיחה 01:14, 9 באפריל 2013 (IDT)
בעד. ערך מעניין וכתוב יפה, אך דורש הגהה (בעיקר פיסוק). להלן ההצעה שלי:

תוחלת חיים ארוכה ואף חיי נצח, היוו במשך ההיסטוריה משאלת לב שלא פעם ניסו להגשימה באמצעים שונים. בין היתר רווחה האמונה בקרב האלכימאים כי אבן החכמים מסוגלת להעניק חיי נצח, אך במשך התפתחות המדע המודרני נושא זה נחשב לפסבדו מדע ואף דמיון. למרות זאת בקרב בעלי חיים שונים קיימים תהליכים המאפשרים לקיים תאורוטית חיי נצח: הלובסטר, לדוגמא, אינו מת מוות טבעי, בשל העובדה כי כל תאיו מסוגלים לייצר טלומראז - אנזים האחראי על אריכות ימי התא. גם ציפור בשם היסעורון האטלנטי ומדוזה ממין Turritopsis nutricula מקיימות תהליכים דומים, שנחשבים תאורוטית לבעלי יכולת לפתח חיי נצח. בתהליכים גנטיים דומים לאלו הצליח רונלד דה פיניו לגדל עכברים שהצליחו להעלים מאפייני זיקנה רבים במשך חייהם, מה שמראה כי יהיה ניתן אולי בעתיד להגשים את משאלת הלב ההיסטורית.

צור סופר - שיחה 16:12, 7 באוגוסט 2013 (IDT)

כמה הערות - א') הדבר הראשון שעולה לאחר שקוראים את הקטע הוא "אז למה הם (הלובסטר, היסעורון והמדוזה) לא חיים חיי נצח? או שהם כן חיים?" ב') לגבי המשפט האחרון - "מה שמראה כי יהיה ניתן אולי בעתיד להגשים את משאלת הלב ההיסטורית" נראה לי כמו משפט אופטימי מדי. אולי עדיף לשנות למשהו כמו "מה שמחזק את האפשרות כי בעתיד ניתן יהיה אולי להגשים את משאלת הלב ההיסטורית". תומר - שיחה 12:54, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
ראו גם את הערתו של דניאל ב. בדיון זה. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:18, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
תומר, א. התשובה די פשוטה לדעתי - אם כי יש להדגיש שאני לא בטוח בה - הרבה מינים בעולם החי לא מתים מוות טבעי, הם נטרפים, נפצעים, מחלות טבעיות אחרות וכו', בעיקרון ניתן להעריך כי גם אם יצליחו למצוא את הנוסחה לחיי נצח בקרב בני האדם, עדיין רובם ככולם ימותו בסופו של דבר מסרטן, דום לב, אירועים מוחיים, תאונות דרכים ועוד, רק תהליך ההזדקנות (שזה בעצם אולי מעודד את המחלות הנ"ל אך לא גורם להם) יעצר. ב. משפט הסיום נכתב כמובן בגישה הומוריסטית ולדעתי מנוסח בצורה נחמדה למטרה זו, המשפט שאתה מציע הופך את הדבר לרציני וכביכול ישים, למרות שכפי שנכתב לעיל גם אם תוחלת החיים תעלה - עדיין רובם ככולם יאלצו להיפרד מכאן מתי שהוא...
אמיר, לא לגמרי הבנתי את הערתו של דניאל, האם המדוזה הנ"ל לא נחשבת לבעל חיים אינדיבידואלי? ברור שכשיש גוף שהוא עצמו נשאר כצורתו ורק התאים שמרכיבים אותו מתחלפים, זה נחשב שאותו גוף חי לנצח, הדימוי לאבנים הוא סתם דמגוגיה, לחיידקים - לא לגמרי הבנתי את כוונתו, אם החיידקים נשארים בסופו של דבר כאותו גוף אז הם גם בני אלמוות ואם הם רק מתפצלים ולאחר מכן הראשון מת אז הם לא... אולי מישהו שמבין יותר בביולוגיה יוכל להאיר את עינינו --‏BigJon‏ • שיחה 00:41, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 15:02, 20 באוקטובר 2013 (IDT)
הקטע מעניין מאוד, אבל אני לא בטוח שהוא מובן לקורא שאין לו השכלה אקדמית במדעי החיים. הטלומרז מפריע לי קצת. גילגמש שיחה 12:30, 7 בנובמבר 2013 (IST)
לדעתי הקטע ברור ואני בעדו. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:34, 7 בנובמבר 2013 (IST)
מעניין ועשיר -בעד הקטע. אך מציעה עריכה המפשטת ומדייקת אותו מעט:
  • תוחלת חיים ארוכה ואף חיי נצח היוו לאורך ההיסטוריה משאלת לב שלא פעם ניסו להגשימה באמצעים שונים. למשל, האמונה בקיומה של אבן החכמים - חומר המסוגל להעניק חיי נצח - הניעה לא מעט אלכימאים לחפש אחר תרופה בעלת סגולה זו. עם התפתחות המדע המודרני נשמטה הקרקע תחת אמונות שכאלה והעיסוק בחיי נצח נתפס כפסבדו מדע ואף דמיון. עם זאת, תגליות מאוחרות הראו כי בקרב בעלי חיים שונים מתקיימים תהליכים המאפשרים באופן תיאורטי קיום חיי נצח: הלובסטר, לדוגמא, אינו מת מזיקנה, מאחר שכל תאיו מייצרים טלומראז - אנזים המונע את הזדקנות התא; והיסעורון האטלנטי והמדוזה בת האלמוות מקיימים תהליכים אחרים, המקנים גם להם אפשרות תיאורטית שכזו. סופו של דבר, נושא חיי הנצח חזר להעסיק מדענים. בשנת 2010, הצליח רונלד דה פיניו להעלים חלק ניכר ממאפייני הזיקנה של קבוצת עכברים, על ידי שינוי גנטי של תאיהם - הישג המעלה את האפשרות שבעתיד תוגשם משאלת הלב ההיסטורית.

Dalila - שיחה 16:54, 8 בנובמבר 2013 (IST)

קטע טוב. מעדיף את הגרסה האחרונה. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:48, 12 בנובמבר 2013 (IST)
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 427. חמויישֶה - שיחה 09:09, 14 בנובמבר 2013 (IST)

נבחרת המזחלות של ג'מייקה עריכה

מישהו יודע אם היה כבר קטע הידעת על הנבחרת? צור סופר - שיחה 00:23, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

לפי רשימת הקישורים לערך אין על זה קטע, אבל אני גם לא בטוח שזה יכול להחזיק קטע הידעת. תומר - שיחה 03:33, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
ניתן לעם להחליט... צור סופר - שיחה 09:33, 1 באוקטובר 2013 (IDT)
קודם תציע הצעה מגובשת, ואז אני אפנה אליו את העם שיחליט. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 19:00, 2 באוקטובר 2013 (IDT)
בהחלט. זה ב-to do list שלי. צור סופר - שיחה 22:21, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

כמצופה, למשחקי החורף האולימפיים מגיעים על פי רוב נציגים ממדינות בהן אקלים קר או יוצאי מדינות אלה. לא כך היה הדבר באולימפיאדת קלגרי, אז הופיעו לראשונה ספורטאים מן המדינה הטרופית ג'מייקה. נבחרת המזחלות של ג'מייקה מעולם לא הגיעה להישג משמעותי בענף, אף כי באולימפיאדת לילהאמר הצליחה לעקוף את הנבחרות החזקות של ארצות הברית, צרפת, ורוסיה. עצם השתתפותה של הנבחרת במקצים האולימפיים, וחצייתה הקריטריון האולימפי הם בגדר הפתעה מעוררת השראה לרבים, עד כדי כך שאולפני וולט דיסני הפיקו סרט קולנוע המבוסס של תחילת דרכה של הנבחרת. הסרט, בשם ג'מייקה מתחת לאפס, זכה להצלחה כבירה, והביא לנבחרת פרסום רב. הנבחרת לוקחת חלק בתחרויות בינלאומיות ברציפות משנת 1988 ועד היום.

צור סופר - שיחה 12:05, 4 באוקטובר 2013 (IDT)

ולא לשכוח גם להכחיל ולהזכיר את נבחרת ישראל במזחלות קרח (אנ')! ‏עמיחישיחה 16:32, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
אתה רציני? צור סופר - שיחה 17:13, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
רציני לגבי הנבחרת או האזכור שלה בקטע? ‏עמיחישיחה 00:37, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
לגבי האזכור שלה בקטע. צור סופר - שיחה 13:21, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:39, 5 בנובמבר 2013 (IST)
אחרי חודש בהמתנה ושבוע בדיונים טרם נמצא תומך או מתנגד לקטע. קטע שלא הצליח לגרום להבעת תמיכה או לדיון סביבו, מבחינתי כנראה לא מעניין מספיק. האם יש דעות נוספות? חמויישֶה - שיחה 13:10, 12 בנובמבר 2013 (IST)
חביב. לא יותר מזה. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:35, 12 בנובמבר 2013 (IST)
מעניין, אך חסר לי משפט על איך בכלל נוצרה נבחרת שכזו - הבחור האמריקאי שהבחין במירוץ העגלות או משהו ויזם את העניין. Dalila - שיחה 17:53, 12 בנובמבר 2013 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה.

פרנאו מנדש פינטו עריכה

פרנאו מנדש פינטו היה מגלה ארצות וסופר פורטוגזי. עלילותיו נודעו כתוצאה מפרסום ספר זיכרונותיו, "מסעות", ב-1614, 30 שנים לאחר מותו. הספר הוא אוטוביוגרפיה שפרטים רבים בה מוטלים בספק. סיפורי מסעותיו, שנערכו במשך עשרים שנה, היו כל כך יוצאי דופן – לדוגמה, הוא כתב ש"נפל בשבי שלוש עשרה פעמים ונמכר שבע עשרה פעמים" – שבדרך כלל התייחסו אליהם כאל סיפורי בדים. התייחסות זו חוללה משחק מילים על שמו: "פרנאו, מנטש? מינטו!" ("!Fernão, Mentes? Minto"), כלומר, "פרנאו, אתה משקר? אני משקר!". תומר - שיחה 07:41, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 14:34, 10 בנובמבר 2013 (IST)
מתאים יותר לוויקיפדיה בפורטוגזית. משחק המילים הולך לאיבוד בתרגום לעברית וכתוצאה ישירה, הורס את הפואנטה. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:16, 12 בנובמבר 2013 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:29, 17 בנובמבר 2013 (IST)

הריון רק לנקבות? עריכה

סוסון ים בהריון
סוסון ים בהריון

בקרב בעלי החיים מקובלת ההפריה הרגילה בה הנקבה נושאת את העובר, אך במשפחת האבובוניים משפחה הכוללת את סוסון הים למשל, דווקא הזכר הוא זה שנדון להיות בהריון, במשפחה זו הזכר מקבל את הביצים מן הנקבה לאחר ריקוד ממושך, ובכיס מתחת לבטנו או בצמוד לגחונו הביצים מופרות ומתפתחות עד ללידה, כשהזכר מספק לעובר את המזון והחמצן הנדרש.

המקור מהערך סוסון ים ומהערך באנגלית על אבובוניים (אנ'). לצערי אין ערך על אבובוניים אך אולי עוד יהיה, בכל אופן נראה לי ממש מעניין --‏BigJon‏ • שיחה 00:33, 27 בספטמבר 2013 (IDT)

רגע של עברית: הריון הוא אולי לא רק לנקבות, אך לידה היא רק לנשים. יונקות אחרות ממליטות ודגות משריצות. • ♀♂קלאושיחה01:22, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
אתה כמובן מוזמן לתקן (ולא רק לרגע), רק חושבני כי המשפט 'ומתפתחות עד להשרצה' קצת נשמע מוזר... אשמח לשמוע ניסוח שונה.--‏BigJon‏ • שיחה 04:07, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
נראה מעניין, מזכיר את הקטע המוצע למעלה על רביה בעולם החי. אבל לא הבנתי מההערה של קלאו מי לבסוף יולד? הנקבה? איך זה עובד? כמו כן, צריך ערך על האבובוניים. תומר - שיחה 12:38, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
היא התכוונה שאף אחד לא יולד אלא משריץ. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 18:23, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
הפיסקה כתובה בצורה מאד מטעה, ראשית בקרב הדגים לרוב הנקבה משריצה ביצים למשל על הקרקע ואז היא עוזבת אותם או שומרת עליהם, תלוי במין. לאחר שהדגיגים הקטנים בוקעים הם ברשות עצמם. זאת בניגוד למה שכתוב למעלה כאילו יצורים ימיים יולדים או שיש להם עוברים בבטן. במקרה של סוסון הים הנקבה מטילה את הביצים לתוך כיס של הזכר במקום על הקרקע והוא ממשיך לשמור עליהם בתוך הכיס גם לאחר הבקיעה לצורכי הגנה. השימוש במושג כאילו הזכר בהריון קצת מטעה, שלב העובר הוא כשהם בתוך הביצה ברגע שבקעו קשה להגדיר אותם כעוברים אלא יותר כסוסוני ים קטנים, הייתי אומר שהזכר משמש יותר כאומנת מאשר המוליד שלהם. Assafn שיחה 16:45, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
אם הבנתי נכון את הקטע אז הביצים מועברות לפני הפריה וההזרעה של הביצים מתרחשת בתוך הכיס של הזכר ואז הביצים נותרות בו עד לבקיעתן. ואם כך זה באמת דומה למצב הידוע בו הזרע מועבר לנקבה ובגופה מתרחשת ההפריה. נ"משיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ד • 17:03, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
אצל דגים ההפריה תמיד חיצונית, הנקבה משריצה על הקרקע והזכר עובר מעל ומפרה אותם. ההבדל עם הסוסון הוא לא בתהליך אלא במיקום, במקום לפזר את הביצים בסלעים, חול וכו... היא משריצה לתוך הכיס שלו. Assafn שיחה 17:06, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
אסף, הטלת ביצים היא דבר נפוץ גם לא בקרב דגים, וישנם עוד הרבה אפשרויות רבייה כמצויין בהידעת הקודם (למען האמת לא שמתי לב שיש קטע מוצע על רבייה בעולם החי), מכל מקום במקרה דנן הזכר מפרה את ביצי הנקבה בתוך גופו, וזה, הגם שמבחינה מדעית לא נחשב להריון אמיתי, זה מין הריון מדומה (הדומה בתכונותיו להריון של יונקים למשל) שהזכר מקיים. כמובן שאין הכוונה שכל בעלי החיים מתרבים באופן של הריון, ואולי באמת צריך לשנות את ההתחלה למשהו כמו "בקרב בעלי החיים הנולדים לאחר הריון..." או משהו דומה --‏BigJon‏ • שיחה 00:27, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
אצל סוסון הים ההריון נגמר ברגע שהביצים מוטלות זו טעות לכנות את הזכר בהריון הוא מתפקד כאינקובטור ולא כרחם, קצת דומה למה שקורה בכיס הקנגרו. Assafn שיחה 17:13, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
זה לא ממש כך, הזכר מפרה אותם בכיסו לאחר ההטלה, כך שמבחינה זו הביצים לא נכנסות לכיסו כשהם בשלות להולדה, אתה צודק שאין את האלמנט שקיים ברחם בו הרחם מהווה חלק מהתפתחות העובר בעודו עובר, אך אני לא חושב שזה מאבד את הפואנטה, (ואגב אני חושב שהרחם לא מהווה גורם מכריע בהיווצרות הריון - ידועים מקרים על נשים שרחמן ניטל לגמרי ועדיין נכנסו להריון כמו גם הריון חוץ רחמי, אפשר לעיין בערך הזה) אפשר להוסיף זאת בדרך כלשהיא על מנת למנוע הטעיה. --‏BigJon‏ • שיחה 00:29, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:44, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. אין קונצנזוס. חמויישֶה - שיחה 17:00, 17 בנובמבר 2013 (IST)

ביקור התזמורת עריכה

מתוך פורטל:קולנוע ישראלי/הידעת?/3 נכתב על ידי משתמש:שמופי

כזוכה פרס אופיר לסרט הטוב ביותר לשנת 2007, הסרט ביקור התזמורת נשלח על ידי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה ליצג את ישראל בטקס האוסקר ההוליוודי ה-80 (2008) בקטגוריית "הסרט הטוב ביותר בשפה זרה". מכיוון שיותר מחמישים אחוזים מהדיאלוג שבו מדוברים בשפה האנגלית הסרט לא עמד בתנאי תקנון התחרות, ונפסל למועמדות על ידי האקדמיה האמריקאית לקולנוע. האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה בחרה לשלוח במקומו את הסרט בופור, וזה העפיל לחמשת המועמדים הסופיים לפרס. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 21:14, 6 באוקטובר 2013 (IDT)

מעניין, אם כי ידוע מאד. בזמנו (סך הכל לפני 5 שנים) העניין תפס כותרות רבות. אגב, זה אחד הסרטים המשעממים שראיתי.חמויישֶה - שיחה 11:08, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
אני מסכימה שהקטע ידוע. מסכימה גם לגבי הסרט חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:34, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
אבל עדיין קטע מיוחד בעיניי. שועל - שיחה 19:59, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:23, 12 בנובמבר 2013 (IST)
לדעתי לא מעניין. לכל סרט יש סיפור כלשהו של זה נפסל וזה קודם... Dalila - שיחה 17:16, 12 בנובמבר 2013 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:35, 18 בנובמבר 2013 (IST)

המתכנתת הראשונה עריכה

עדה לאבלייס
עדה לאבלייס

מנוע אנליטי הוא הדגם הראשון של מחשב מכני שהגה המתמטיקאי צ'ארלס בבג' במאה ה-19. מחשב מכני זה הונע על ידי מנוע קיטור והמידע להפעלתו הוזן מכרטיסים מנוקבים. יחידת החישוב של המחשב עשתה שימוש בגלגלי שיניים. המחשב היה בעל יכולת לבצע חישובים ולהכין לוח לוגריתמים בדיוק רב, ומבחינה לוגית הוא בעל כח חישוב שווה ערך למחשבים של זמננו. המחשב לא נבנה בימי חייו של בבג' בשל קשיי מימון, חילוקי דעות עם המהנדס הראשי שלו ומגבלות טכנולוגיות בשיטות היצור של התקופה. עדה לאבלייס, בתו של המשורר לורד ביירון, הייתה שותפה לבבג', וכתבה את ההוראות להפעלת המחשב. בעקבות זאת היא נחשבת לראשונת המתכנתים. על שמה נקראת שפת התכנות Ada. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 21:25, 6 באוקטובר 2013 (IDT)

מעניין. נדמה לי שמבחינה לוגית המנוע האנליטי שקול (מונח מדוייק יותר מ"שווה ערך") לכל המחשבים המודרניים, וכדאי להבהיר זאת. בנוסף, האם באמת יש הצדקה לכתוב שהמחשב לא נבנה בין השאר בשל מזגו החם של בבג'? בערך האנגלי מדובר על חילוקי דעות עם המהנדס הראשי שלו, שזו אולי דרך עדינה יותר להציג את אותה סיבה. בברכה, משתמש כבד - 23:46, 07/10/13
ערכתי בהתאם • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 00:47, 9 באוקטובר 2013 (IDT)
שאלה: איך מסבירים ש"המתכנתת הראשונה", מתייחס לא לאישה הראשונה במקצוע, אלא לאדם הראשון שמיוחס לו מקצוע זה? • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 00:50, 9 באוקטובר 2013 (IDT)
משנים את הכותרת ל"ראשית התכנות". ובהמשך להודעתי הקודמת, אני מציע להחליף "שנבנו 100 שנים אחר כך" (שזה מתי בדיוק?) ל"של זמננו". בברכה, משתמש כבד - 18:20, 09/10/13
קיבלתי גם את הערתך זו, אבל שינוי הכותרת לא יעזור לקוראי הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 19:53, 9 באוקטובר 2013 (IDT)

בעד. קטע טוב. ניתן לשנות "נחשבת למתכנתת הראשונה" ל-"האדם הראשון במקצוע התכנות", או ניסוח לא מגדרי אחר. צור סופר - שיחה 10:20, 10 באוקטובר 2013 (IDT)

גם אני תומך בקטע. אגב, ניתן לומר שהיא הייתה ראשונת המתכנתים. :-) Danny-wשיחה 17:22, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
מעניין מאוד. שועל - שיחה 01:03, 31 באוקטובר 2013 (IST)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:23, 12 בנובמבר 2013 (IST)
מעניין ואני בעד. מחייב הגהה:

Dalila (שכח לחתום)

אין לי בעיה עם העריכות מלבד המשפט האחרון. צריך להשאיר "בעקבות זאת", ו"על שמה נקראת שפת התכנות" צריך להשאר משפט נפרד. חמויישֶה - שיחה 16:34, 17 בנובמבר 2013 (IST)
אני בעד הקטע כולל התיקון בעקבות זאת. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:40, 17 בנובמבר 2013 (IST)
גם אני בעד ותומך בלהשאיר את "בעקבות זאת". שועל - שיחה 11:10, 18 בנובמבר 2013 (IST)

התקבל נבחרה הגרסה האחרונה עם ההסתייגות. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 429. חמויישֶה - שיחה 13:39, 18 בנובמבר 2013 (IST)

עוזי ו. - שיחה 14:48, 18 בנובמבר 2013 (IST)

פרדינאן שבאל ו"הארמון האידאלי" עריכה

ה"פלה אידאל" (Le Palais idéal), פרויקט חייו של פרדינאן שבאל
ה"פלה אידאל" (Le Palais idéal), פרויקט חייו של פרדינאן שבאל

פרדינאן שבאל היה דוור צרפתי שהעביר שלושים ושלוש שנה בבניית "הארמון האידאלי" ('לֶה פָּלֵה אִידֵאָל') בקומונה אוֹטְרִיב. את "ארמונו" החל לבנות באפריל 1879. הוא סיפר שנכשל ומעד על אבן ושאב השראה מצורתה הייחודית. למחרת היום חזר לאותה נקודה שבה נפל, והחל לאסוף אבנים. במהלך שלושים ושלוש השנים הבאות, שבאל אסף אבנים במהלך סיור חלוקת הדואר היומי, ושמר אותן בביתו, על מנת שישמשו כחומר גלם בבניית "הארמון". הארמון נחשב דוגמה מובהקת וייחודית לאדריכלות נאיבית.
תומר - שיחה 23:55, 6 באוקטובר 2013 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 16:56, 17 בנובמבר 2013 (IST)
טוב, מעניין. חמויישֶה - שיחה 09:37, 18 בנובמבר 2013 (IST)
בעד חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 23:36, 18 בנובמבר 2013 (IST)
בעד שועל - שיחה 23:06, 24 בנובמבר 2013 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 430. חמויישֶה - שיחה 12:04, 25 בנובמבר 2013 (IST)

פרנק אבגנייל עריכה

פרנק אבגנייל התחזה לטייס, רופא, עורך דין, ומורה, וכן זייף המחאות בסכום של כ-2.5 מיליון דולר, כל זאת בין השנים 16-21 לחייו. הוא נתפס בצרפת בשנת 1969, בעת שנתפס, 12 מדינות ביקשו את הסגרתו. לאחר ששהה שנה בכלא בפרפיניאן וחצי שנה במאלמה, שללה מחלקת המדינה את דרכונו, ושוודיה נאלצה לגרש אותו. פרנק נמלט ממשמורת משטרתית פעמיים, בפעם הראשונה ברח ממטוס שהטיס אותו לניו יורק, ופעם שנייה ממעצר. הוא נידון ל-12 שנים, אך שוחרר מוקדם בשנת 1974, בתנאי שיסייע לרשויות הפדרליות במלחמתם בעבירות הונאה. אוטוביוגרפיה שכתב בשנת 2000, בוימה ב-2002 על ידי סטיבן ספילברג בשם תפוס אותי אם תוכל.

מה דעתכם?? קרלוס ~ שיחה ~ הבה נכחילה 20:29, 9 באוקטובר 2013 (IDT)

לא יודע, אני חושב שזה מוכר מדי בגלל הסרט. תומר - שיחה 08:15, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
אני תמיד חשבתי שזה תסריט מקורי. הקטע רלוונטי לאנשים כמוני ולמי שלא ראה את הסרט. צור סופר - שיחה 10:23, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
רק הערה: בסרט מצוין שמדובר בסיפור אמיתי. תומר - שיחה 10:39, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
אני צפיתי בסרט רק אחרי שכתבתי את הערך.. אני חושב שהקטע מעניין, ולא מוכר כ"כ.. קרלוס ~ שיחה ~ הבה נכחילה 17:10, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
הייתי מנסח קצת אחרת כדי להוסיף יותר עניין. אבל בסך הכל זה באמת קטע מעניין. הרעיון שלי זה להתמקד בפשעים שעשה, ובמעברו הסופי מפושע לכזה שהקים חברה נגד פשיעה.
פרנק אבגנייל
פרנק אבגנייל היה רמאי אמריקאי שפעל החל משנת 1961 בין גילאי 21-16. אבגנייל התחזה לטייס, רופא, עורך דין, ומורה, ובמהלך תקופה זו זייף המחאות בסכום כולל של כ-2.5 מיליון דולר. לאחר מצוד ארוך הוא נתפס לבסוף בצרפת בשנת 1969. בעת שנתפס, 12 מדינות שונות ביקשו את הסגרתו. פרנק נמלט ממשמורת משטרתית פעמיים, בפעם הראשונה ברח ממטוס שהטיס אותו לניו יורק (לאחר שהוסגר מאירופה לארצות הברית), ופעם שנייה מבית מעצר. אבגנייל נידון ל-12 שנים בכלא פדרלי בארה"ב, אך שוחרר מוקדם בשנת 1974, בתנאי שיסייע לרשויות הפדרליות במלחמתם בעבירות הונאה. לאחר שיחרורו, התקשה אבגנייל למצוא עבודה, ובסוף התחיל לעבוד כיועץ ביטחוני לבנקים. בהמשך הקים חברה מצליחה לאבטחת עסקים, "אבגנייל ושותפים", ובכך השלים את המעבר מצד אחד של המתרס לצד השני. אוטוביוגרפיה שכתב בשנת 2000, בוימה ב-2002 על ידי סטיבן ספילברג לסרט מצליח בשם תפוס אותי אם תוכל בכיכובם של ליאונרדו דקפריו וטום הנקס. גארפילד - שיחה 14:30, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
בעד הניסוח של גרפילד. קרלוס ~ שיחה ~ הבה נכחילה 18:26, 14 באוקטובר 2013 (IDT)
אני מסכים עם תומר. המון אנשים ראו את הסרט. הסיפור מפורסם מאד. מי שראה את הסרט ויקרא את הקטע יגיד לעצמו "גיליתם לי את אמריקה"... חמויישֶה - שיחה 12:59, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 13:19, 25 בנובמבר 2013 (IST)
גם ארוך מידי וגם ידוע למדי. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:57, 25 בנובמבר 2013 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:33, 28 בנובמבר 2013 (IST)

צבר (סרט) עריכה

מתוך פורטל:היישוב/הידעת?/63. נכתב על ידי אלמוג.

בשנת 1932 צילם בארץ ישראל הבמאי הפולני הדגול אלכסנדר פורד את הסרט "צבר". הסרט תיאר קבוצת חלוצים המחפשים מים במדבר, ומתעמתים עם קבוצת ערבים. בסרט שיחקו מיטב שחקני התיאטרון בארץ - פסח בר-אדון, שמעון פינקל, רפאל קלצ'קין, אהרון מסקין וחנה רובינא. "צבר" מעולם לא הוצג בארץ. במקומות בהם הוצג בחוץ לארץ זכה לביקורת חריפה. הסרט הציג את המאבק בין היהודים והערבים בדומה לאופן בו הוצגו המאבקים בין המתיישבים האמריקנים והאינדיאנים במערבונים, והביקורת טענה כי הוא זר לארץ ולרוחה. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 20:47, 6 באוקטובר 2013 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 16:56, 17 בנובמבר 2013 (IST)
פסח בר-אדון אינו שחקן, בטוח שאין כאן שגיאה? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:37, 17 בנובמבר 2013 (IST)
בדף הסרט באתר IMDb מופיע פסח בר אדון ברשימת השחקנים. שועל - שיחה 19:39, 17 בנובמבר 2013 (IST)
תודה, אבל לרשום אותו ראשון בין מיטב השחקנים בארץ זה מוזר. הייתי מסלקת אותו מהרשימה, או לפחות מעבירה אותו להיות אחרון וכותבת "וכן פסח בר אדון" חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 19:42, 17 בנובמבר 2013 (IST)
מסכים לגמרי עם חנה. שועל - שיחה 20:08, 17 בנובמבר 2013 (IST)
בויקי אנגלית מופיעה תמונה של הבמאי. היא אמנם לא תמונה חופשית, אבל אולי אפשר להשתמש בה לקטע הזה? לדעתי היא יותר מוצלחת מהתמונה הנוכחית. שועל - שיחה 20:14, 17 בנובמבר 2013 (IST)
לא מעניין. חמויישֶה - שיחה 08:41, 18 בנובמבר 2013 (IST)
עבר שבוע בדיונים. אף אחד לא כתב שהקטע מעניין. יש מישהו שחושב שהקטע מתאים ל"הידעת"? חמויישֶה - שיחה 12:10, 25 בנובמבר 2013 (IST)
הקטע הזה הוא באמצע, לא מעורר התלהבות יתר אבל גם לא כזה שאפשר להגיד עליו לא בגדול. לכן לדעתי לא הגיבו כאן. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:45, 26 בנובמבר 2013 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:18, 1 בדצמבר 2013 (IST)