ויקיפדיה:הכה את המומחה

(הופנה מהדף ויקיפדיה:הכה)
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף



דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

איך עובדת מערכת "הערות שוליים" בויקיפדיה העברית?עריכה

כשניסיתי ללמוד איך עובדת מערכת יצירת "הערות השוליים" בויקיפדיה העברית זיהיתי מערכת מסורבלת מאד שכוללת הרבה יותר מתגי <ref name="xyz"> מבוססי Cite.

כך למשל מצאתי לפחות שש תבניות שעובדות במקביל בכדי ליצור כאן הערות שוליים וכוללות ברובן תחבירים מורכבים ודחוסים הכוללים מידע מן השפות Wiki, Lua וכן HTML יחדיו ומחייבים להתקין (מעבר ל Cite שמגיע עם ליבת MediaWiki) גם את Scribunto אשר מאפשר את עצם השימוש בשפת Lua:

  1. תבנית:הערה
  2. תבנית:הערות שוליים
  3. תבנית:תיעוד
  4. תבנית:הערות שוליים/תיעוד
  5. תבנית:ניהול פרמטרים
  6. תבנית:ניהול פרמטרים/תוכן

גם אם אני מתעלם מכל ה <templatedata> והקטגוריות, אני עדיין נשאר עם שש תבניות שמרגיש לי שהן דחוסות ומסורבלות ומאד לא אינטואיטיביות למתכנתים הנעדרים ידע מתקדם ב Lua ו Wiki והנה כמה דוגמאות:

  • חסרים לי ירידות שורה שיהפכו את הקוד לסדור ואינטואיטיבי יותר
  • לא ברור לי האם כל הסיבוכיות שהדגמתי קיימת רק בשביל לאפשר קריאות לתבנית הערה עם סוגריים מסולסלים (מימין לשמאל) או גם מסיבות נוספות ואם כן אז מה הן.

אשמח להסבר דידקטי על כל אחת מהתבניות ועל הקשר ביניהן (ואם אפשר גם הסבר מדוע נדרש מנגנון כה מסורבל בשביל הערות משוימות במובן של name attribute לכל תגית ref).

על כן, אני שואל כאן ועם תודה מראש למי שיסייעו:
איך עובדת מערכת "הערות שוליים" בויקיפדיה העברית?

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

השאלה כמה אתה רוצה להסתבך עם הערות השוליים שלך. לשימוש רגיל תבנית: הערה מספיקה בהחלט:
{{הערה|טקסט הערה}}
אם רוצים שההערה תהיה לינק חיצוני:
{{הערה|[קישור בין סוגריים רבועים יחידים]}}
תבנית:הערות שוליים פשוט מגדירה את המקום בערך בו תופיע רשימת הערות השוליים.
מעולם לא נצרכתי להשתמש בתבניות האחרות שציינת. אין לך צורך להכנס לקוד לואה ושאר בוקי סריקי, זו המערכת שנועדה לשרת אותך מאחורי הקלעים.
וכמובן, אפשר להשתמש בעורך החזותי.!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:15, 25 באפריל 2020 (IDT)
תיקון קטן: לא {{הערה|[קישור בין סוגריים רבועים יחידים]}} אלא {{הערה|[קישור בין סוגריים רבועים יחידים, אחריו רווח בודד ואחריו כותרת/שם המאמר של הקישור החיצוני]}}. אם לא יהיה מלל – הקישור יראה כמספר בין סוגריים מרובעים [4]. חזרתישיחה 01:42, 25 באפריל 2020 (IDT)
תוספת קטנה. פספסת כמה תבניות. לעומת זאת, לסעיפים 3-6 ברשימה שלך אין קשר להערות שוליים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:38, 25 באפריל 2020 (IDT)
לצערי התרשמתי שמשתמש:אילן שמעוני ומשתמש:חזרתי כלל לא ענו לשאלה.
כמו כן, אני שואל את משתמש:IKhitron --- מכיוון שחלק מהתבניות שקישרתי אליהן לעיל קוראות אחת לשנייה ולמיטב זכרוני לא מצאתי עוד קריאות כאלו אז אילו עוד תבניות "פספסתי"? ובנוסף לכך אנא ציין למה לתבנית בשם "תבנית:הערות שוליים/תיעוד" אין קשר, כדבירך, להערות שוליים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
למשל, {{ביאור}}, {{ביאורים}}, {{הערה/קוד}}, יחידה:פרמטרים. אין קשר, כי זה תיעוד, כמו שיש בכל תבנית. זה לא עושה שום פעולות עבור הערות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:23, 27 באפריל 2020 (IDT)
בטח נסכים ש{{ביאור}} ו{{ביאורים}} לא קשורות אך {{הערה/קוד}} ויחידה:פרמטרים (שכפי הבנתי איננה תבנית אלא דף פרמטרים) כן קשורות; בהתאם לשאר דבריך אני מביע דעתי שהשיום שניתן לתבניות 3-6 גרוע ומטעה וקורא לשנותו אך זה כמובן נרחב מעבר לנושא הדיון.
אז אוקי, בכדי ליצור הערות שוליים בויקיפדיה העברית אני מבין שיש בסה"כ שלוש תבניות ודף פרמטרים אחד:
  1. תבנית:הערה
  2. תבנית:הערות שוליים
  3. תבנית:הערה/קוד
  4. יחידה:פרמטרים (דף הגדרת פרמטרים ופונקציות הכתוב, אם אינני טועה, בשפת Lua)
כמי שאיננו בעל ידע משמעותי בשפת Lua וגם אולי איננו בעל ידע מתקדם בשפת Wiki אני חוזר על השאלה בתקווה שמישהו ירצה ליצור הסבר הדרגתי ודידקטי (ראשון אי פעם, למיטב הבנתי) עבור אחרים ועבור אנכי:
איך עובדת מערכת "הערות שוליים" בויקיפדיה העברית?
-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שאלה ממין הימים האלהעריכה

מצב: חדש

קצת באיחור, אבל פונקציה של צורך: האם סניפי הדואר והבנקים פתוחים באופן רגיל בימים אלה ? תודה, בנצי - שיחה 14:49, 25 באפריל 2020 (IDT)

לא. https://www.leumi.co.il/Lobby/here_for_you/46698. חזרתישיחה 16:04, 25 באפריל 2020 (IDT)
האם השתנה המצב, לפחות מבחינת דואר ? איך, אם כן, שלחו/נשלחו מכתבים בתקופה זו ? בנצי - שיחה 12:23, 23 במאי 2020 (IDT)

שאלה לאנשי הבוטניקה כאןעריכה

מצב: חדש

אגוז מוסקט גדל על מוסקטית ריחנית (Myristica Fragrans), מין בסוג Myristica, השייך למשפחת Myristicaceae. אשמח לדעת את שמה העברי של משפחה זו. תודה, בנצי - שיחה 14:55, 25 באפריל 2020 (IDT)

"מוסקטיים", לפי עדכונים בטקסונומיה של מכוסי הזרע – APG IV, דרור מלמד, מאי 2016, טבלה בעמוד 2. חזרתישיחה 16:33, 25 באפריל 2020 (IDT)
זה קצת משעשע ש"עץ אגוז המוסקט (Myristica fragrans)... קרוי בעברית "מוסקטית ריחנית"...", משום ש"השם "מוסקט" מקורו בצרפתית... מקור המילה מלטינית, "ריחני"". יוצא שהעץ נקרא בעצם "ריחנית ריחנית".   אביתר ג'שיחה • 15:42, 10 במאי 2020 (IDT)

למה גרינלנד לא נחשב ליבשת?עריכה

הוא הרי כמעט בגודל של אירופה.--185.175.34.213 15:52, 25 באפריל 2020 (IDT)

השטח של גרינלנד הוא כחמישית משטחה של יבשת אירופה וכשליש משטחה של היבשת הקטנה ביותר - אוסטרליה. במפות רבות גרינלנד נראית גדולה בהרבה מגודלה במציאות בשל העיוות שנגרם מהשימוש בהיטל מרקטור. בברכה, Easy n - שיחה 19:04, 25 באפריל 2020 (IDT)
תודה! :) --185.175.34.213 00:17, 26 באפריל 2020 (IDT)

ממה עשוי פרי?עריכה

מצב: חדש

מרבית מסת הפרי היא מים, ברור. אבל מה החומר האופייני לחלק ב"בשרני" של הפרי? האם זה פחמימות? סיבים? 213.55.225.65 16:37, 25 באפריל 2020 (IDT)

גם וגם :)--185.175.34.213 00:17, 26 באפריל 2020 (IDT)
גם סיבים הם פחמימות (פחמימות שלא כל האורניזמים מסוגלים לנצל). Ronam20 - שיחה 18:13, 27 באפריל 2020 (IDT)

קצף מפהעריכה

תמיד כשמיהו לקוח כדור רעיל בשביל להתאבד, אז יוצא לו קצף מפה. איך הקצף הזה מיוצר ואיך הוא קשור לרעל? 213.55.225.65 15:32, 26 באפריל 2020 (IDT)

הקטע עם הקצף לא מאפיין רעלים אלא לאובדן שליטה חלקי או מלא על ההפרשות של הגוף לרוב הפרשות ריריות. זה סיכון משמעותי בכל מצב של אובדן הכרה וזה יכול להוות סיכון חנק אם לא מנקים את דרכי הנשימה. בדרך כלל בסרטים זאת דרמטיזציה בשביל להחוות לצופה למה שקורה אבל לא קשורה לתסמינים שהרעל גורם להם. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 02:54, 27 באפריל 2020 (IDT)
Lirdon, זה לא חלק מתגובת הגוף לנסות לפלוט את הרעל, כמו הקאה ושילשול? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:24, 30 באפריל 2020 (IDT)
תגובת הגוף בניסיון סילוק גורמים מסוימים מלווים בהתכווצויות שרירים. אם זה היה הקאה אז הסילוק הוא של תכולת הקיבה, שיעול הוא נסיון לסילוק דבר מה מדרכי הנשימה. הקצף המדובר זה הפרשות הריריות הטבעיות בפה ושט ובדרכי הנשימה, אובדן השליטה עליהם יכול לגרום להצטברות של ההפרשות בחלל הפה ואוויר שיוצא מהריאות ממלא את הריר באוויר ונוצר קצף. הקצף הוא בגדול רוק.‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:23, 30 באפריל 2020 (IDT)

אל תשאל אל תספר - בעולםעריכה

איני יודע מה המצב בישראל,מכיוון שיש לי פטור צבאי מצהל אך אני מנחש שאין מקרים דומים למדיניות של אל תשאל, אל תספר אבל מה המצב במדינות כמו הרפובליקה העממית של סין או רוסיה או אפילו יפן לא בהכרח משהו קבוע ונהוג - פשוט מקרים רבים --90Desertboy - יום נעים - שיחה 20:13, 26 באפריל 2020 (IDT)

(Sexual orientation and military service by country) ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 02:59, 27 באפריל 2020 (IDT)

יצירת סדרות בנושאים מקצועייםעריכה

סדרות מתח רבות עוסקות בנושאים מקצועיים שונים, אבל הרי היוצרים הם מומחים ביצירת סדרות, זה מה שהם למדו וזה מה שהם יודעים לעשות בחיים, הם הרי לא מומחים בצבא/רפואה/משפטים וכן הלאה. נשאלת השאלה מאיפה יש להם השראה ליצור סדרות שממש נכנסות לקרביים של התחומים המקצועיים השונים, וגם מאיפה יש להם את הידע המקצועי הדרוש?--185.175.34.213 23:17, 26 באפריל 2020 (IDT)

לגבי הידע המקצועי, לרוב מעסיקים יועצים מקצועיים שיש להם את הידע הדרוש לגבי המקצועות המדוברים והם מסייעים בכתיבה ובמהלך הצילומים. עם זאת הסדרות הללו לא מדוייקות לרוב ואי אפשר להתייחס אליהן כמושלמות שכן בסופו של דבר העיקר בסדרות הללו הן הדרמה ולא הדיוק המקצועי. מעט מאוד סדרות עושות מאמץ להיות אותנטיות, הרוב משתמשות בנושאים המקצועיים כהוק, כמשהו שמשמש ככלי לתפוס את תשומת הלב אבל בעיקר כמכשיר דרכו מספרים את הסיפור האמיתי, אם הדיוק יתערב ביכולת לספר את הסיפור לרוב יתעלמו מהבעייתיות ויזרמו עם הסיפור. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 02:38, 27 באפריל 2020 (IDT)
כשסדרות עוסקות בתחומים שאני קצת מכיר, אני רואה כמה הן פשוט לא נכונות - הם אולי יכולים לשפוך מילים בז'רגון, אבל הרבה פעמים מדובר בשטויות מבחינה מקצועית.יואלפ - שיחה 10:55, 27 באפריל 2020 (IDT)
מה לגבי היסטוריה ובלשות? אני חושב שהפקות כאלה הן יותר מקצועיות מבחינת רקע. וזה תלוי, לפעמים יש הפקות שעוסקות ברקע מקצועי והן מדויקות ולפעמים שופכים גיבובי שטויות. הכל תלוי ב-R&D, כנראה. (¯`gal´¯) - שיחה 23:11, 27 באפריל 2020 (IDT)

שאלה בתחום הבנייהעריכה

מה ההבדל בין Fireproofing ל- Thermal insulation והאם שניהם נמצאים באותו בניין כדי למנוע בו התפשטות שריפות? 109.186.71.39 17:00, 27 באפריל 2020 (IDT)

Fireproof=חסין אש, Thermal insulation=בידוד תרמי. נתחיל מהשני: בידוד תרמי אינו אמצעי למניעת שריפות, אלא אמצעי לצמצום העברת חום ממקום למקום. כך, למשל, יש גם חלונות המכילים אמצעים לבידוד תרמי על מנת לצמצם הפסדי אנרגיה לסביבה. שימוש בחומרים חסיני אש אכן משמש כאחד האמצעים למניעת התפשטות שריפות. האמצעים הנפוצים בנוסף לשימוש בחומרים חסיני אש הם איטום מעברים, חומרים מעכבי בעירה וחומרים מסוג "כבה מאליו", קרי כאשר מקור האש מורחק מהם הם מפסיקים לבעור. עמית - שיחה 17:12, 27 באפריל 2020 (IDT)
ומה הוא החומר אותו מרססים על צינורות או במקומות שונים בבניין? האם זה ה- Fireproofing? 109.186.71.39 18:00, 27 באפריל 2020 (IDT)
זה צבע מעכב בעירה. אני לא חושב שהוא חסין אש. עמית - שיחה 18:12, 27 באפריל 2020 (IDT)
אז אני אשאל שאלה קונקרטית. סוכנות פדרלית בשם NIST כתבה דו"ח על קריסת מגדלי התאומים ושם היא טענה שהסיבה שמגדלי התאומים קרסו היא בגלל שהבידוד התרמי נפגע במידה כה רבה בעקבות פגיעת המטוסים, ואם הבידוד התרמי לא היה נפגע באופן כה משמעותית אז המגדלים לא היו קורסים ואני מנסה להבין במה מתבטא הבידוד התרמי שהוא יכול להיפגע כה קשה ולגרום לקריסה? איך הבידוד התרמי בא לידי ביטוי בבניין? 109.186.71.39 18:22, 27 באפריל 2020 (IDT)
לחלק מהשאלה יש תשובה. פלדת בניין שמתחממת ל 600 מעלות נחלשת מאד, ויכולת נשיאת העומס שלה יורדת לפחות מרבע מהמקור. כלומר, מרגע שהבידוד התרמי נפגע, הפלדה הייתה חשופה להתחממות ולכן הפסיקה לתמוך במבנה.
אין לי מושג איזה בידוד תרמי היה לה לפני הפגיעה, אם בכלל היה לה. מזל שאני לא מהנדס בניין, כי לבטח לא הייתי חושב "בוא נדאג לבידוד תרמי במקרה שעשרות אלפי ליטרים של דלק בוער ישפכו פה." !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:37, 27 באפריל 2020 (IDT)
אותה NIST אמרה בעצמה שהרוב המוחלט של דלק המטוסים נעלם עם הפיצוץ הגדול והאש שהיתה בשעה וחצי שלאחר מכן היתה אש משרדית לכל דבר ועניין. אגב, בין השנים 1995 - 2001 עסקו בהחלפת הבידוד התרמי במגדלי התאומים, בחומר חדש העמיד יותר לאש. זה לפי הדו"ח של NIST. הם גם נקבו בחומר - SFRM, רק שאני לא הצלחתי להבין אם ה- SFRM זה הבידוד התרמי או החומר חסין האש שהתיזו על קורות הפלדה. 109.186.71.39 19:02, 27 באפריל 2020 (IDT)
גם "אש משרדית רגילה" הייתה מספיקה לרכך את הפלדה לנקודת כשל, בהינתן שמדובר בשריפה רבת ממדים ובפלדה חשופה ללא בידוד תרמי. כאמור, מספיק להגיע ל 600 מעלות (אולי גם פחות) והעסק גמור. בשריפות גדולות בבניינים אלו טמפרטורות מקובלות לגמרי.
ללא קשר לזה, לא יודע לגבי מה שהNIST אמרה או לא, אבל לכל בר-בי-דעת ברור שדלק לא יכול "להעלם". או שהוא התלקח בכדור אש ענקי והפיק גל הדף של אלפי טונות חומר נפץ, או שהוא נשאר בסביבה. הרעיון שהתאדה והתפוגג ללא בעירה הוא רעיון מופרך להפליא, משום שאדי דלק הרבה יותר דליקים מדלק נוזלי, כך שההצתה מובטחת. בין אם הדלק כולו ניצת בבת אחת או שבער שעות, ברור שגרם נזק עצום.
בחוכמה שלאחר מעשה ברור שיש להבטיח יתירות ולהגן על קורות פלדה מפני חשיפה לחום, כך שגם במקרה של פגיעה כה חזקה מספיק מהקורות תשארנה מבודדות ותתמוכנה בבניין. כאמור, זו חוכמה בדיעבד. רק מעטים חזו מראש אפשרות של התקפה כזו, ואף אחד לא הקשיב להם. גם אם היו מקשיבים להם, לא ניתן היה לתקן את המצב בבניינים שבנייתם כבר בוצעה. מנגד, ניתן היה לשפר את נהלי הבטיחות בתעופה, כך שלא יתכן שמטוס ישנה לו נתיב סתם כך בלי שמטוסי קרב יזנקו ובמידת הצורך יירטו אותו. זה לבכות על חלב שנשפך, אבל קשה לי להמנע מכך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:33, 27 באפריל 2020 (IDT)
הארכיטקט של המגדלים לקח בחשבון אפשרות של מטוס שמתרסק על המגדל במהירות של 965 קמ"ש ועל כן "מגדלי התאומים תוכננו להיות פי 16 יותר חזקים מגורד שחקים רגיל", זהו ציטוט ישיר מהדו"ח של NIST. זאת הסיבה שהארכיטקט החליט שבניין כה גבוה כזה צריך מעטפת עם 59 עמודי פלדה בכל אחת מארבע צלעות המגדל, זאת במטרה שאם כן מטוס יתרסק בטעות או שלא בטעות על מגדלי התאומים עמודי הפלדה החיצוניים יפרקו אותו מיד לאלפי חלקיקים. בנוסף לכך שמעולם לא קרס גורד שחקים קודם לכן בגלל אש, איש לא יכול היה לצפות שהמגדלים יקרסו כך סתם בגלל אש, שהרי אם נניח שכל קורות הפלדה ועמודי הפלדה בקומה 98 נחשפו לחום של 600 מעלות צלסיוס (ש- NIST טוענת שהטמפרטורה היתה נמוכה בהרבה), אז איך הדבר משפיע על מה שקורה בקומה 40 או 20. אם קומה 98 רוצה לקרוס, היא תקרוס, אבל זה לא ש- 12 הקומות העליונות ריסקו את 98 הקומות התחתונות. זה אפילו NIST, הסוכנות הפדרלית לא אמרה, הרי מתחת לקומה 98 היו 97 קומות במשקל של 440,000 טון שהיו אמורים על פי הטקסט בוקים של תלמידי שנה א' בפיזיקה באוניברסיטה לסכל את הקריסה, כך שאין לך סיבה לבכות על חלב שנשפך. גורדי שחקים לא קורסים בגלל אש משרדית או תבערה עצומה, לא בשלמותם בכל אופן ובטח שלא במהירות של נפילה חופשית (או כמעט נפילה חופשית). זה מה שאני חושב. 109.186.71.39 21:00, 27 באפריל 2020 (IDT)
הבלים. זו עובדה שטמפרטורות של שריפות רגילות עוברות את ה 600 מעלות בקלות. אפילו מדורה רגילה מתיכה אלומיניום (טמפ' התכה 650 מעלות, אם אני זוכר נכון). זה אומר משהו על אמינות אותה סוכנות פדרלית.... כשלא רוצים להביט לעובדות בעיניים, לא מביטים לעובדות בעיניים.
כך גם ההמצאה שקריסה של הקומות העליונות לא תרסק את אלה שתחתיהן "על פי הטקסט בוקים של תלמידי שנה א' בפיזיקה באוניברסיטה". זה קשקוש. כל כובד הקומות העליונות פגע במהירות של בין 30 ל 50 קמ"ש בקומות שמתחתן. התנע של הנפילה הפעיל על הקומות שלמטה עומס גדול כמה מונים ממה שהיו מתוכננות לעמוד בו. כדאי שתחזור לספרי הלימוד, תמצא שם כמה הפתעות.
תכנון לעמוד בפני פגיעה אין פרושו תכנון לעמוד בפני שריפה. מעולם לא היה לפני כן גורד שחקים בו התחוללה שריפה בממדים כאלה. מבט שטחי בתמונות של גורדי שחקים בוערים אחרים יוכיח לך שכמות העשן שבקעה מהם לא התקרבה למעשנה של אש התופת במגדלי התאומים. כמות החום שהשתחררה שם עצומה, בסדר גודל אחד או שניים יותר ממקרים אחרים. בהתאם, כמו שדברי אותה סוכנות על טמפרטורת הלהבות לא עומדת במבחן הבסיסי ביותר (תדליקו מדורה ושימו בה פחית משקה ריקה) כך גם ההנפצה שרוב מאות אלפי הליטרים של הדלק "נעלמו". !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:23, 27 באפריל 2020 (IDT)
כמה מלים על אמינותן של ועדות חקירה פדרליות. אם מביטים על רצח קנדי, היו 3 ועדות חקירה בזו אחר זו. הראשונה הכריזה בבטחון שמדובר ברוצח בודד. השניה הכריזה בבטחון שהיה יותר מיורה אחד. השלישית הכריזה בביטחון (שוב) שהיה יורה יחיד.
כשמנקים את כל הבולשיט מתאוריות הקוספירציה, נשארים עם ממצא אחד שכל אחד יכול לראות בעיניו, והוא שקנדי עשה תנועה ברורה לבדוק מה קורה בחזה לפני ה headshot, מקום שבו נמצא חור קליע. מכאן זו שאלה של פרשנות. האם קנדי חש שנפגע? אם כן יש יותר מדי יריות בזירה מכדי שיהיה יורה יחיד. אם לא, אז יורה יחיד יתכן.
רוצה לומר, עם כל הכבוד לועדות חקירה, צריך להביט על העדויות שלא תלויות בפרשנות ולשפוט לפיהן. עדויות של מומחים זה נחמד, אבל כעובדה במקרה רצח קנדי הן לא הביאו למסקנה שניתן לסמוך עליה. גם במקרה של אותה ועדת חקירה שהאלמוני ציין - ברגע שמומחים מצהירים בביטחון שטמפרטורת האש לא הגיעה ל 600 מעלות (ניתן לסתירה בקומזיץ של ל"ג בעומר) ומאות אלפי טונות של דלק התאיידו ללא בעירה, כשדלק רגיל וחומרים מוצקים - שדורשים פחות חום להצתה ומעידים על כך שהיה חמצן במקום - בערו בחדווה.
סמכות זה נחמד, אבל חשיבה מדעית מבוססת בראש ובראשונה על ידע אמפירי. מומחה יכול לומר (מאיזה סיבה שלא תהיה) ששחור הוא לבן. אם אני רואה בעיני שמדובר בשחור, זה משמיט כל בסיס להקשיב לדעתו. כך גם ההסתמכות על סמכותה של ועדת חקירה. על פניו, ועדה כזו שמזמנת מומחים בתחומם אמורה לשפוט הרבה יותר טוב מבני תמותה רגילים כמונו. הידע האמפירי מוכיח שזה לא בהכרח כך ויש לשפוט כל מקרה לגופו מבלי להתלות בפסיקה הסמכות, בודאי כשהעדויות הישירות מורות כך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:28, 27 באפריל 2020 (IDT)
אין ספק שאתה לא בקיא בנושא, אבל הביטחון שאתה אומר את הדברים הללו מרשימה. זה מה שאתה חושב שקרה. לכל אחד יש הסבר כלשהוא למה המגדלים קרסו. צפה שוב בקריסתם ובקריסת בניין מספר שבע. כמות האש במגדלי התאומים היתה פחותה משמעותית ממקרים אחרים בגורדי שחקים בהם עשרות קומות התעטפו בלהבות ענק. היתה אש בכמה קומות, והמון המון עשן. הבעיה היתה כמובן מיקום השריפות, בקומות הגבוהות, אבל זה לא הפריע למפקדים בשטח לשלוח לשם כבאים, כך שאף אחד לא העלה בדעתו שהמגדלים יקרסו גם לאחר פגיעת מטוס וגם לאור השריפות, וזאת למרות ההסבר המלומד שלך, שהוא רק בא לתרץ בדיעבד למה מגדלי התאומים קרסו בגלל אש. בוא תסביר לי אתה איך עוצמת הקריסה כתוצאה מכוח המשיכה הצליחה להשליך צביר עמודי פלדה מהמעטפת החיצונית של המגדלים במשקל של 50 טון למרחק של 243 מטרים? איזה כוח קיים בטבע שיכול לעשות זאת? איזה כוח קיים בטבע שיכול לכתוש לאבק 198 מעליות? לכתוש לאבק מעל אלף אנשים? אתה בטח לא יודע על מה אני מדבר. ועל עשרות העדויות מכבאים ואנשי עזרה ראשונה שהיו בשטח ושסיפרו ששמעו פיצוצים ואז המגדלים החלו ליפול. אבל לא נראה לי שזה משנה לך. אני רק אומר למי שקורא כאן את הדברים שכשרואים את שלושת הקריסות במשקפיים של הריסה מבוקרת אז פתאום כל החלקים מתחברים, בעוד שהגרסה הרשמית היא מלאה בחורים ובסתירות ולא אינטליגנטית להחריד. 109.186.71.39 23:57, 27 באפריל 2020 (IDT)
התגובה למעלה היתה לתגובה הראשונה שלך. לתגובה השנייה שלך, להבדיל, אני בהחלט מסכים. על כל ועדת חקירה שהממשל האמריקני קשור אליה חייבים להתייחס אליה בחשדנות. תמיד צריך לחפש למי יש אינטרס לשקר, למי יש אינטרס לכסות על אחרים. ככל שלאותו אדם יש פחות אינטרס לשקר אז אמינותו גוברת. NIST היא סוכנות פדרלית שהוטל עליה להסביר איך קרה שמגדלי התאומים קרסו בגלל אש (מבלי כמובן לבדוק שום אופציה אחרת, שהרי מה הטעם? כולם יודעים שהמגדלים קרסו בגלל אש), אבל היא פירסמה דו"ח בן תשע חלקים ועם אלפי עמודים ולא מעט מהדברים שם לא משתלבים עם התזה של קריסת שלושת המגדלים כתוצאה מאש. אגב, ממש לאחרונה פורסם הדו"ח הסופי של חקירה בת ארבע שנים בדבר קריסת בניין מספר שבע שעמד בראשה ד"ר לירוי האלסי, ראש מחלקת הנדסה אזרחית באוניברסיטת אלסקה בפיירבנקס. המדובר על איש חביב בן 79 ניסיון של 40 שנים כמהנדס מבנים. ד"ר האלסי ושני דוקטורנטים הריצו אינספור סימולציות בתוכנות מחשב כדי להבין מדוע בניין מספר שבע קרס והאם NIST עשתה עבודה טובה בדו"ח שפירסמה על בניין מספר שבע בשנת 2008. מה היה לד"ר האלסי להרוויח מהסיפור הזה? שום דבר. הוא פשוט חשב שחשוב לבדוק אולי הסוכנות הפדרלית הגדולה לא עשתה עבודתה נאמנה, אולי הם שיקרו, סילפו, עיוותו את הנתונים? בכל אופן מה שהם לא ניסו הם לא הצליחו לגרום לבניין מספר שבע לקרוס בגלל אש, והם ניסו שורה ארוכה של וריאציות ושום דבר לא עבד. המסקנה הסופית בסופו של דבר היתה: אנחנו לא יודעים לומר מה גרם לקריסת בניין מספר שבע בתוך שבע שניות שבע שעות לאחר קריסת מגדלי התאומים אבל היושרה המקצועית שלנו מחייבת אותנו לומר שבניין מספר שבע לא קרס בגלל אש. הסיכוי לכך הוא אפס. 109.186.71.39 00:27, 28 באפריל 2020 (IDT)
אבדוק אם אתה מעוניין באמת או שלא. המהלך הבא לא ידרוש ממך יותר מאשר פיזיקה תיכונית בסיסית, ולא ידרוש יותר מאשר רבע שעה לכל היותר: מהי האנרגיה הקינטית של 10 קומות שנפלו בנפילה חופשית בין 20 ל 30 מטרים? השווה מספר זה לאנרגייה המשתחררת בפיצוץ חומרי נפץ. בכמה אלפי טונות TNT מדובר? האם התוצאה מתיישבת עם השאלה הרטורית "איזה כוח קיים בטבע שיכול לעשות זאת? איזה כוח קיים בטבע שיכול לכתוש לאבק 198 מעליות?"? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:06, 28 באפריל 2020 (IDT)
מאיפה אתה מביא את הקשקוש הזה על 10 קומות שנפלו בנפילה חופשית בין 20 ל 30 מטרים? זה שטויות. תראה לי מקור אחד שטוען את הדבר הזה.
  • א. האפשרות היחידה שעשר הקומות הללו יפלו בנפילה חופשית על 98 הקומות שמתחתן זה באמצעות פיצוץ אדיר מעשה ידי אדם.
  • ב. אני מניח, לשיטתך, שהתרסקות מטוס לתוך מגדלי התאומים שווה בעוצמתה לפצצה של עשרות אלפים TNT - למה המגדלים לא קרסו מיד עם פגיעת המטוס?
  • ג. רואים בבירור בכל הסרטונים שהקומות העליונות היו הראשונות לקרוס. הקריסה של הקומות העליונות החלה פחות או יותר באזור בו נפגעו המגדלים. כלומר, רק אחרי שהקומות העליונות הפכו לאבק המגדלים החלו לקרוס. צפה בסרטונים. הקומות העליונות היו הראשונות להיכתש ולאחר מכן כוח מסתורי ריסק מלמעלה למטה את כל שאר הקומות על לקומות המרתף. הכוח הזה הוא כביכול מהתרסקות הקומות העליונות שלא קרסו בשום שלב.
  • ד. מה זה אומר שהקומות העליונות נפלו בנפילה חופשית על הקומות התחתונות מגובה 30 מטרים? זה אומר שהיתה התנתקות מוחלטת בין הקומות כדי שייווצר מצב של התנגשות בין הקומות. זה אומר שהיו כמה קומות או לפחות קומה אחת בה עמודי הפלדה וקורות הפלדה היו כה חלשים בכל רחבי הקומה, בכל ארבעה הדונמים של הקומה, בכל הקומה עמודי הפלדה וקורות הפלדה נחלשו בצורה אדירה - זה מה שזה אומר?
  • ה. אם אש היתה יכולה להוריד גורד שחקים בתוך שניות האם אתה לא סבור שאנשי ההריסה המבוקרת היו מעדיפים להשתמש באש במקום בחומרי נפץ? זה הרבה יותר זול.
  • ו. אם אני אומר לך שאל-קאעידה הטמינה את חומרי הנפץ במגדלי התאומים ובבניין מספר שבע בהוראתו הישירה של אוסאמה בן לאדן, אז זה בסדר? זה מרגיע אותך? כל עוד שהם עשו את זה, האיסלמיסטים הקיצוניים. 46.116.31.193 10:20, 28 באפריל 2020 (IDT)

לתשומת לב האלמוני: "הכה את המומחה" נועד לבירור עובדות, לא להתכתשויות עם פנאטים מאמיני תאוריות קונספירציה. אנא המנע מהמשך כתיבה בדף. בנימה אישית יותר - ברגע שנמנעת מבדיקה עצמאית פשוטה סימנת עצמך כמי שהאמת פשוט לא מעניינת אותו ומעדיף לשכפל הבלים מבאר הבלים כלשהי. אף אחד לא חייב להשחית מזמנו וממרצו לבירור עשרות (או מאות) טענות. הדגמתי לך שבחשיבה ביקורתית בסיסית דוגמית מהטענות קורסת בקלות, די בכך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:55, 28 באפריל 2020 (IDT)

אני רק הגבתי להבלים נטולי כל חשיבה ביקורתית שלך. כנראה כתבתי דברים שלא מצאו חן בעיניך. הבה ניתן לקוראים לשפוט מי מדבר בהיגיון ומי מדקלם הבלים. אני מצטער מעומק ליבי שהשחתתי את זמנך לריק. 46.116.31.193 12:33, 28 באפריל 2020 (IDT)

מדחום ללא מגעעריכה

מצב: חדש

שלום למומחה, מי יודע לבאר לי כיצד פועל המדחום ללא מגע, הנפוץ בימים אלו? כיצד מתבצעת מדידת החום? פנטין - שיחה 10:50, 28 באפריל 2020 (IDT)

הערך העברי מדחום לוקה בחסר והגיע הזמן להרחיבו. המדידה נעשית באמצעות מדידת קרינה תרמית, ראה בערך האנגלי (אנ'). טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 11:22, 28 באפריל 2020 (IDT)
נראה לי שזה לפי קרינת אינפרא-אדום שמעידה על החום של הגוף שנפלטת ממנו וניתן לראות באמצעים מיוחדים, כמו ציוד לראיית לילה. לפחות נראה שזה המצב בקסדות המיוחדות שיצרו לשימוש השוטרים בדובאי ונראה לי גם בסין. (¯`gal´¯) - שיחה 20:35, 30 באפריל 2020 (IDT)
המכשיר הזה לא מזיק לעיניים / למוח / לבריאות האדם? יאצקין52 - שיחה 21:33, 4 במאי 2020 (IDT)
בסה"כ קולט קרינה שנפלטת מכל אובייקט שיש לו אנרגיה. זה פשוט לא בטווח הראייה האנושית, לכן נדרש הציוד הזה כדי לראות את הטווח הזה בספקטרום. (¯`gal´¯) - שיחה 17:37, 6 במאי 2020 (IDT)
שלום שוב, בשבועות האחרונים מדברים על מכשיר לבדיקת חום שעובד בדומה למכשיר שיקוף בבדיקה בטחונית, מישהו יכול לתאר למעני כיצד המכשיר עובד? אני מניחה שהוא מתבסדס על מדידת הקרינה כפי שתיארו החברים לעיל, אבל חשוב לי להבין בדיוק את התהליך (מידת החום של כל עובר נמדדת בצורה פרטנית, או שנמדדת קרינה חתח המכשיר ואם יש חריגה ישנו רישום והתרעה?) פנטין - שיחה 11:22, 18 במאי 2020 (IDT)

מונח בפעילות גופנית באנגליתעריכה

מצב: חדש

מה זה אומר "Low impact, high intensity cardio workout "? קרדיו הכוונה שהוא מפעיל מערכת לב, ברור. אבל מה זה Low impact ומה זה high intensity ? בנוסף, מה זה anabolic cardio?

תשובה חלקית: high intensity = עצימות גבוהה. anabolic cardio = פעילות אנאבולית (מסתמכת על חוב חמצן) שמעלה את קצב הדופק. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:31, 28 באפריל 2020 (IDT)

חרבות (יפניות?) מוצלבות על הגבעריכה

מצב: חדש

בסרטי סמוראים וסרטי פעולה רבים יש נשק הכולל שתי חרבות דו-ידניות תלויות בהצלבה על הגב, באופן שניתן לשלוף כל חרב עם היד הנגדית. האם לחרבות האלה יש שם?--נדב - שיחה 08:57, 29 באפריל 2020 (IDT)

בדרך כלל מדובר בנינג'אטו ולפעמים גם בקטאנה. מנחם.אל - שיחה 12:29, 29 באפריל 2020 (IDT)
יפה שאמרת מראש - "סרט". התשובה "נינג'אטו" היא נכונה, מסיבה שמדובר בחרב שהמציאו לצורך תעשיית הקולנוע. באופן כללי, שליפת חרב ארוכה מאחורי מהגב היא פעולה מאוד מסורבלת וכמעט בלתי אפשרית בזמן סביר. ראה כאן וכאן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:04, 29 באפריל 2020 (IDT)
חשבתי שנינג'אטו המציאו בשביל התאטרון היפני דווקא... מעניין. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית
לסיכום, השכלתי מתשובותיכם. שאלתי כאשר כתבתי את הערך על "אומה של רוצחים" וניסיתי (ללא הצלחה לרוב) לנתח את סוגי הנשק בסרט. לצערי, באתר imfdb (עדיין?) אין פירוט. באשר לחרבות המדוברות, ראו תמונות מהסרט כאן וכאן.--נדב - שיחה 11:37, 19 במאי 2020 (IDT)

צבע נגיף הקורונהעריכה

מהו הצבע האמיתי של נגיף הקורונה? 2A01:6500:A043:9731:674A:66A5:30B8:4700 14:20, 29 באפריל 2020 (IDT)

אין לו צבע. הוא קטן מדי יחסית לאורך הגל של אור נראה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:26, 29 באפריל 2020 (IDT)
הוא גדול יותר ממולקולה של צבע מאכל, ולצבע מאכל יש צבע. Keleti - שיחה 14:47, 30 באפריל 2020 (IDT)
מפני שיש הרבה מולקולות. אם תוכל לרכז טריליונים של וירוסים יהיה להם צבע, אבל זה בלתי אפשרי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:22, 30 באפריל 2020 (IDT)
גם למולקולה בודדת יש ספקטרום בליעה והחזרה. אני מניח שהשואל מודע לכך שלא ניתן לראות בעין בלתי מזוינת וירוס בודד, כמו שלא ניתן לראות מולקולת צבע מאכל בודדת. הוא בכל זאת שאל מה הצבע, והתשובות שלך מתחמקות. Keleti - שיחה 13:27, 1 במאי 2020 (IDT)
קהל קשוח. אם רואים את הווירוס רק במכשיר שלא מראה צבע, אז לא מזהים צבע. בכל מקרה אין דבר כזה "צבע אמיתי" (אובייקטיבי), אלא הכוונה לצבע שהעין האנושית יכולה לזהות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא מתחמקות - מעשיות. מעשית אין אפשרות בטכנולוגיה של היום לגלות מהו צבעו של וירוס, ובכל מקרה לוירוס בודד אין צבע. זה יושב על פיזיקה פשוטה למדי. גם למולקולה אחת של צבע מאכל אין צבע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:08, 25 במאי 2020 (IDT)

החלפת תמונהעריכה

מצב: חדש

שלום, אמי הינה סילבי זאן והיא רוצה לשנות את תמונתה בערך שלה כאן בויקיפדיה אך אני לא מצליח בעקבות זכויות היוצרים. האם תוכלו לעזור לי לפתור את הבעיה. תודה

באיזו בעיה נתקלת? בבחירת הרישיון, או שהעלת ואחר כך הסירו בגלל זכויות יוצרים. במקרה שאתה מתאר ככל הנראה מדובר בתמונה שצולמה על ידכם ולכן זכויות היוצרים ברשותכם ואין בעיה להעלות לכאן או אפילו לוויקישיתוף. (¯`gal´¯) - שיחה 20:24, 30 באפריל 2020 (IDT)

ספרים אסורים?עריכה

מצב: חדש

לאחרונה קראתי אודות פולמוס בנוגע להחרמת (Banned) ספרים באלסקה, בהם ספרים כמו מלכוד 22, גטסבי הגדול ו"ידעתי למה הציפור הכלואה שרה" של מאיה אנג'לו. מה הוא ההליך המדובר? מדוע במדינה הנחשבת "חופשית" כארצות הברית ניתן להגביל קריאת ספרים? (שימנשמע?) מה, אין? 10:44, 30 באפריל 2020 (IDT)

ארה"ב רחוקה מלהיות דוגמה טובה למדינה חופשית. ארה"ב מוכרת בצנזורה קשה יחסית למדינה דמוקרטית (כמובן שאין מה לשוות למדינות דירקטוריות בהקשר זה). אתה מוזמן לקרוא בויקיאינגליש (Book_censorship_in_the_United_States). יש רשמיה אורכה של ספרים היסטוריים משפיעים שהיו אסורים באמריקה בתקופה זו או אחרת, כמו יוליסס, התפסן בשדה השיפון, מוצא המינים, הרפתקאותיו של האקלברי פין ונכסי צאן ברזל אחרים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:25, 30 באפריל 2020 (IDT)
לא "הגבילו קריאת ספרים". ממה שהבנתי, מועצה חינוכית (school board) מחוזית פסלה כמה ספרים מתוכנית הלימודים. ראובן מ. - שיחה 12:55, 30 באפריל 2020 (IDT)
מדובר בתכנית הלימודים בבתי הספר, וכידוע בית ספר הוא לא מוסד דמוקרטי גם לא במדינות דמוקרטיות. אין בארה"ב אף ספר שאסור על פי חוק לקרוא או לקנות או למכור, אפילו לא מיין קאמפף... Keleti - שיחה 18:15, 30 באפריל 2020 (IDT)
ארה"ב גם אסרה במשך תקופה ארוכה לימוד של תורת האבולוציה בבתי הספר. אגב, אני חושב שמבחינת זמנים, מפלצת הספגטי המעופפת, מחאה שנוצרה על העניין הופיעה מאוחר יותר, אחרי שכבר נפתחו ללימוד הנושא. חבל שבארץ לא נפתחו לזה. מי בארץ למד על אבולוציה? לא שלא יודעים, אך הידע הזה לא מגיע מבתי הספר, אלא בזכות הגישה לידע באינטרנט. (¯`gal´¯) - שיחה 21:50, 1 במאי 2020 (IDT)

אהבה ביוון העתיקהעריכה

קראתי שבתרבות יוון העתיקה רק אהבה בין גברים נחשבה לאהבה רומנטית וראויה, ואילו הנשים נחשבו לכ"כ נחותות, שתפקידן הסתכם בהבאת ילדים. איך זה מסתדר עם העובדה שהמיתולוגיה היוונית מלאה בסיפורי אהבה בין גברים לנשים, ואין אפילו סיפור אהבה של הומואים אחד לרפואה?--185.175.34.213 15:27, 30 באפריל 2020 (IDT)

מה זאת אומרת אין סיפורי הומואים במיתולוגיה? פאטרוקלוס היה המאהב של אכילס. דפניס היה מאוהב בפאן. גנימדס היה מאהב הצעיר של זאוס ועוד. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:34, 30 באפריל 2020 (IDT)
ואז עולה השאלה המעניינת: האם (ואם כן: למה) במקורות שבהם קראת הופיעו רק סיפורי אהבה בין גברים לנשים? (ואולי בימינו תיתקל במקורות שמדגישים את סיפורי האהבה בין גברים?) Tzafrir - שיחה 17:02, 30 באפריל 2020 (IDT)
אני לא חושב שזה נכון. למיטב הבנתי זה היה ככה בספרטה ואולי גם בתביי ("הגדוד הקדוש"), אבל קראתי שבאתונה הבוטום בזוג הומוסקסואלי נחשב לבזוי. כמובן, אני לא יכול לדעת אם מה שקראתי נכון. כמו כן היה את המושג "פדראסט" שהיה גבר מבוגר שיש לו נער שצמוד אליו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:20, 30 באפריל 2020 (IDT)
באמת חשוב להדגיש שההגדרה והבנה של המיניות בעת העתיקה לא דומה בכלל למה שאנחנו מכירים היום. הומוסקסואל, לא היה דבר כזה, מין זה רק עם חדירה. אז מה שיוצא מכך שמי שהיום יקרא הבוטום, הוא צריך להיות נקבה, מי שאמור להיות הטופ אמור להיות זכר. מי שזכר והוא הבוטום, במיוחד אם הוא בוגר, הוא חלש ובזוי. לכן כאשר מדובר על אהבת גברים בהרבה מקרים מדובר דווקא על משהו שקורה בין נער לגבר בוגר.
נ.ב: למיטב הבנתי, פטרוקאלוס לאו דווקא היה מאהב של אכילס, הפירוש הזה של הסיפור הוא מודרני יחסית ולכן יתכן ולא חל בעת בה הסיפור נכתב. וכמובן שכל ההגבלות הללו לא חלות בכלל על אלים, הם יכולים לעשות מה בראש שלהם. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:37, 30 באפריל 2020 (IDT)
אוקי, אז יש אגדות על הומואים, לא ידעתי זאת. ועדיין- איך זה שיש כ"כ הרבה סיפורי אהבה של גברים עם נשים, אם זה נחשב לנחות ולא ראוי?--185.175.34.213 13:03, 1 במאי 2020 (IDT)
התשובה היא שאהבה סטרייטית היא לא נחשבה לנחותה או במיוחד לא ראויה. האמרה שהקונספציה שלך מדברת עליו הולכת ככה: "נשים הן בשביל ילדים, נערים בשביל הנאה" פחות או יותר. זה מתייחס רק לסקס, וזה גם אמרה של בנאדם אחד. כן היחס בעבר ליחסים הומוסקסואליים היה שונה מאוד, אבל זה עדיין לא היה משהו שהגדיר את היחס של האנשים לאהבה. למעלה מזאת, גבר ביחסים הומוסקסואליים, כאשר זה בין שווים, היה הופך להיות מצורע, במיוחד אם היו משוכנעים שהוא היה הבוטום. אהבה הומוסקסואלית ממש לא היתה מקובלת ביוון הקלאסית, יחסים הומוסקסואליים עם גבר במעמד נמוך יותר ועם נערים היה מקובל. זה עוד בלי לדבר על עיניין של הסכמה, הרבה מאוד סיפורים במיתולוגיה היוונית של יחסים בין בני זוג היום היו נחשבים לתקיפה מינית ואונס. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 02:14, 2 במאי 2020 (IDT)

האם ישנה תוכנת VoIP רק בלי צ'אט טקסטואלי?עריכה

אני מעוניין בתוכנת VoIP (בפשטות קיצונית, "תוכנה דמויית ווטסאפ") שניתן להתקין על סמארטפון שהיא ללא צ'אט או לכל הפחות כוללת אופציה לכבות צ'אט (ולכן מאפשרת רק שיחות קוליות).

האם ישנה תוכנת VoIP רק בלי צ'אט טקסטואלי?

תודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בדוק כאן. אמ;לק. חזרתישיחה 16:39, 1 במאי 2020 (IDT)
לא מצאתי שם כלום בלי צ'אט. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שאלת MediaWiki: איך ליצור הערות משוימות דרך קריאה לתבנית בעברית, אבל בלי Lua/Scribunto?עריכה

- הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#שאלת MediaWiki: איך ליצור הערות משוימות דרך קריאה לתבנית בעברית, אבל בלי Lua/Scribunto?

גודלם היחסי של מערכת השמש גלקסיית שביל החלב והיקום הנצפהעריכה

מצב: חדש

  1. אם נכווץ את גלקסיית שביל החלב לגודלו של כדור הארץ, מה יהיה גודלה של מערכת השמש ביחס זה?
  2. אם נכווץ את היקום הנצפה לגודלו של כדור הארץ, מה יהיה גודלה של גלקסיית שביל החלב ביחס זה?
אני אפרט את החישוב הראשון ואשאיר לך את השני (שיטה זהה): הרדיוס של שביל החלב הוא כ-52,850 שנות אור (לצורך העניין נניח שהגלקסיה שלנו היא כדורית). רדיוס כדור הארץ הוא 6371 קילומטר. כלומר יחס הרדיוסים הוא  . אין הגדרה מדויקת לרדיוס מערכת השמש, שכן לא ברור איפה היא "מסתיימת", אבל לצורך העניין נניח שעננת אורט היא תחילתה של הסוף. הרדיוס הפנימי של עננת אורט הוא כ-2000 יחידות אסטרונומיות, כלומר   מטרים. אם נשתמש במקדם הפרופורציה שחישבנו, יוצא שמערכת השמש היא כ-3.5 מטרים.
את/ה מוזמן לעשות את התרגיל השני בעצמך. השיטה זהה, עם מספרים שונים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:58, 1 במאי 2020 (IDT)

אנגלית מדעיתעריכה

מצב: חדש

למה במאמרים מדעיים כותבים בשפה מסורבלת עם עודף מילים מיותרות? למה לא לכתוב in this test we are cheking if A=B אלא חייבים לכתוב we perform this test in order to examine the possibility of equality between A and B. למה מאמרים מסרבלים סתם? האם באמת הניסוח השני יותר ברור מהראשון?

יש הרבה ביקורת על מה שאתה מכנה "אנגלית מדעית"; אולי צריך להתחיל בכך שהדוגמאות שלך אינן מוצלחות: הניסוח הראשון אינו נכון (משום שהבדיקה לא נעשית במאמר), ובשני אין שום דבר מסורבל. עוז אלמוג ותמר אלמוג, בספרם החדש "כל שקרי האקדמיה", כותבים על מאמרים במדעי הרוח את הדברים הבאים: "חומרי הקריאה שמייצרים מדעי הרוח כוללים טקסטים מעניינים, פוקחי עיניים ואף מרגשים, אבל זהו המיעוט. רוב החומרים שמתפרסמים בשנים האחרונות בבמות האקדמיות של התחומים הללו כתובים רע: צפוי מדי, ארוך מדי, מסורבל מדי, נישתי מדי, במקרים רבים מג'וברש ובמקרים רבים יותר נגוע בהטייה פוליטית". בין הסיבות השליליות לסרבול אפשר למנות (1) עמימות מכוונת (אם לא אגיד שום דבר מפורש אי אפשר יהיה להאשים אותי בשגיאה), (2) עצלנות (הקצעת טקסט דורשת זמן ומאמץ), (3) אפקט של נוצות טווס (ראו כמה אני שולט בז'רגון המדעי העדכני), (4) חוסר כשרון כתיבה. מאידך, צריך לקחת בחשבון: (5) לפעמים מה שנראה לך מסורבל הוא הדרך הנקייה והאלגנטית לנסח רעיון מורכב (בפרט באזני דובר אנגלית), (6) לפעמים מה שנראה לך (כמי שאינו בקיא בתחום) מסורבל הוא בעצם פשוט (למומחה), (7) טיפול בנושאים סבוכים עלול להצריך כתיבה מסובכת. עוזי ו. - שיחה 16:54, 1 במאי 2020 (IDT)
הtext זאת שגיאת הקלדה, תיקנתי אותה עכשיו. אני בסך הכל רוצה להגיד שבדקתי אם א' שווה לב'. אתה טוען שהניסוח השני הוא אלגנטי יותר? לי הוא נראה כמו גיבוב מילים מיותרות שטוב אם היו יורדות בעריכה. 213.55.225.65 14:08, 2 במאי 2020 (IDT)
מצטער, אבל הטקסט שלך עדיין לא נקרא לי כמו אנגלית תקנית. אני הייתי כותב „We perform this test in order to examine whether or not A equals B״ (ועדיין אם הטקסט הזה היה חשוב לי, הייתי מבקש מכותב אנגלית ובה יותר להגיה לי אותו). לניסוח השני יש משמעות שונה במקצת. לדוגמה: אם לא ברור שאפשר לקבוע בקלות אם A שווה ל־B‏. Tzafrir - שיחה 18:11, 2 במאי 2020 (IDT)
עדיין לא קראתי את הספר המדובר אז אני שואל מתוך בורות: איך מכמתים דבר כזה? נתקלתי כמובן בהרבה מאוד טקסטים מצוינים, בינוניים וגרועים בענפי המדע השונים, אבל לא הייתי מתחייב ש"רוב החומרים כתובים רע". האם עוז ותמר אלמוג הגדירו מדגם של כתבי עת בתחומים שונים של מדעי הרוח ונתנו ציונים לרמת הכתיבה? Reuveny - שיחה 17:41, 1 במאי 2020 (IDT)
יכלו בני הזוג אלמוג (א) לקבוע מבחן בן 21 סעיפים ל"כתיבה רעה", (ב) לדגום 76 מאמרים מן הספרות, (ג) לבקש מ-12 שופטים בלתי תלויים לדרג כל אחד מן המאמרים לפי כל אחד מהקריטריונים, (ד) לנרמל לפי אישיות השופט, (ה) לחשב את ציון הכתיבה המשוקלל, (ו) להגדיר אופרטיבית מהי כתיבה רעה, (ז) לחשב באופן אמפירי ש-67.3% (פלוס מינוס 3.5%) מהמאמרים כתובים רע. ובכך היו מוסיפים עוד מאמר לא קריא ומיותר לרשימת אלו שהם "צפויים מדי, ארוכים מדי, מסורבלים מדי, נישתיים מדי". במקום זה הם מספרים לנו שלדעתם רוב המאמרים פשוט כתובים רע. מי שחולק על הטענה הזו יכול לדגום מאמרים באקראי (לא את אלו שבחר המרצה לרשימת הקריאה שלו!) ולגבש דעה עצמאית. עוזי ו. - שיחה 21:58, 2 במאי 2020 (IDT)
לגבי הטענה על מילים מיותרות, דווקא לעתים קרובות יש מאמץ גדול לדחוס ככל האפשר, בגלל מגבלות אורך טקסט קשיחות. לכנסים ולכתבי עת רבים מתקבלים רק מאמרים שאינם עולים על אורך מסוים. חלק גדול מהמאמץ של כותבי המאמרים הוא לתמצת ולקצץ.
כללית יש לזכור שלכל טקסט יש קהל קוראים שאליו הוא מכוון ובהתאם ליכולותיו וידיעותיו הוא מנוסח. מאמר מדעי מכוון לקהל מסוים, ולא לציבור הרחב. הקהל הזה הוא בראש ובראשונה שופטי המאמר, שהם אנשים בעלי ניסיון רב בקריאת מאמרים. דב ט. - שיחה 10:31, 2 במאי 2020 (IDT)

"דתות ביניים"עריכה

למיטב הבנתי, היהדות המשיחית היא מעין "דת ביניים" בין היהדות לנצרות. האם יש "דתות ביניים" בין היהדות לאסלאם ו/או בין הנצרות לאסלאם?--185.175.34.213 17:50, 1 במאי 2020 (IDT)

אני משיב לגבי היהודים המשיחיים. הם לא דת ביניים אלא נצרות פרוטסטנטית לכל דבר, עם פלגים שונים (לותרנים, פנטקוסוטלים, אדוונטיסטים וכו' לא תמיד במפורש), עם כנסייה ומחזור קריאה של הברית החדשה ולא של התורה. בכמה היבטים חיצוניים - כמו למשל הצגת מנורה בכנסייה בחנוכה והשימוש בשפה העברית ועוד מנהגים יהודים מסוימים בחגים (מידה מועטה של סינקרטיזם), היא מותאמת למוצאם היהודי של המאמינים. במקרה זה "משיחי" הוא תרגום של המילה Christian (נוצרי) כמו המילה הערבית לנוצרים.

בנוגע לקריאת ספרי נביאים ותהלים זה נהוג מאוד כמו אצל שאר הנוצרים. היהדות עצמה היא דת משיחית. משום כך היהודים הרגילים ממילא הם משיחיים ולא היה צריך להוסיף את התואר "משיחי". יש לציין כי המאמינים ממוצא יהודי ודוברי עברית בנצרות הרומית קתולית לא קוראים לעצמם יהודים משיחיים. Ewan2 - שיחה 20:56, 1 במאי 2020 (IDT)

היהדות מצפה למשיח.טען בזמנו שהוא המשיח, הנהגת היהדות דאז בדקה אותו והחליטה שהוא טועה. מאמיניו (אז קבוצה יהודית, היום הנוצרים) מאמינים שהוא אכן המשיח. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
היהודים המשיחיים לא נוצרים וחבל לנצל את השאלה להפצת שקר.
הם נוצרים לכל דבר. אמונתם זהה בדיוק לאוונגליסטים. ההבדל היחיד הוא שהם קוראים לעצמם יהודים. כיוון שכל הנוצרים רואים עצמם כממשיכי היהודים הקדמונים מדובר בסמנטיקה נטו (ואולי גם בהונאה לצרכי מסיון).שמש מרפא - שיחה 21:11, 2 במאי 2020 (IDT)
זה תלוי בשאלת הפולחן, לא? שמירת שבת, כשרות, נידה, מילה וכיו"ב. גם קיימת השאלה אם הם דבקים בברית החדשה. אם אינני טועה, באגרות השליחים שם יש לא מעט סתירות ליהדות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:04, 2 במאי 2020 (IDT)

עוד טיסה מוזרה – הפעם זה לא נראה כטיסת צילוםעריכה

זיגזגים. מה זה? חזרתישיחה 16:14, 2 במאי 2020 (IDT)

נראה לי כשיעור נהיגה בדרך לרשיון טיס. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:07, 2 במאי 2020 (IDT)

צבעי החיותעריכה

הפרוות של כל היונקים בעולם מגיעות באחד מששת הצבעים הבאים: לבן, שחור, אפור, חום, כתום וצהוב. לעומת זאת, בעלי חיים שאינם יונקים מופיעים בכל הצבעים שקיימים בעולם. מה הסיבה לזה?--185.175.34.213 23:57, 2 במאי 2020 (IDT)

באופן כללי אפשר להבחין בשלושה סוגי צבע בעולם החי: 1) פיגמנטים שהגוף יוצר, כמו אומלינין ופאומלנין, בגווני חום ושחור. השילובים ביניהם יוצרים את כל סוג הגוונים שתיארת ביונקים.
2)פיגמנטים קרטנואידיים, שמקורם בעיקר מהצומח, בצבעי אדום-צהוב. ציפורים שאוכלות מזון שבו קרטנואידים יכולות להעביר אותו לנוצותיהן וכך לתת להן גם את הצבע האופייני.
3)סוג צבע נוסף לא מושג על ידי פיגמנט אלא על ידי שבירה של האור בגבישים קטנים. ציפורים חרקים וזוחלים משתמשים בשיטה הזו, כמו למשל בכנפיים של פרפרים.
רוב בעלי החיים שמצטיידים בצבעים בולטים יותר מחום ושחור, עושים זאת כדי להזהיר שהם מסוכנים ולא משתלם להתעסק איתם. היונקים, שמבלים את רוב זמנם באותו אזור ואין להם אמצעי הגנה מיוחדים (רעל, ארס וכו') מעדיפים לשמור על צבעי הסוואה בלי בולטות מיוחדת. יונת זהב - שיחה 13:15, 3 במאי 2020 (IDT)
תודה רבה! :)--185.175.34.213 13:29, 3 במאי 2020 (IDT)

האם אזרח ישראל יכול להגיע להתנחלויות באיו"ש?עריכה

מצב: טופל

1) האם יש דרך (פיזית וחוקית) לישראלי שאינו תושב איו"ש להגיע להתנחלות כלשהי?

2) האם יש אפשרות להגר להתנחלות למגורי קבע באופן חוקי?

1) כן. במחסומים נותנים לכל אזרח ישראלי לעבור. בכניסה ליישוב עצמו ייתכן וישאלו למה באת לפה, אבל זו שמירה נגד חשודים בפלילים או כחבלה, לא משהו מעבר לזה. 2) כן. התהליך זהה לכל מעבר דירה בישראל. ‏DGtal‏ - שיחה 00:52, 3 במאי 2020 (IDT)
מוזמן לבקר (אפשר להגיע בתחבורה ציבורית ממגונת ירי או פשוט לכתוב 'הר ברכה' בוויז ולהגיע ברכב פרטי, כמו כולנו). צור קשר איתי במייל או בדף השיחה יהודי מהשומרון - שיחה 09:30, 3 במאי 2020 (IDT)
לגבי 2), לעתים ידרשו ממך לעבור ועדת קבלה כדי להתקבל ביישוב כחבר וכדי להתגורר בו, בדומה למה שקיים בקיבוץ. אביתר ג'שיחה • 14:59, 10 במאי 2020 (IDT)

האם הממשלה יכולה להיות יותר גדולה ממחצית הכנסת?עריכה

האם יתכן מצב שבו כל חברי הקואליציה מקבלים מושב בממשלה (עם כל מיני תפקידים של סגן שר בלי תיק)? כלומר כיום רוב חברי הקואליציה כבר בממשלה. השאלה היא האם אפשרי שכולם יכנסו?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שר לא חייב להיות חבר כנסת (אבל סגן שר חייב להיות). מכאן עולות כמה אפשרויות:
  • מינוי שרים שאינם חברי כנסת (ובפרט שרים מקצועיים). אבל הבעיה היא ששר אינו רק מייצג התחום מול הממשלה אלא גם חלק מהנהגת המדינה, ולכן תחום זה שמור לבכירי המפלגה.
  • מינוי שרים מבין זוטרי הרשימה, או אפלו מבין מי שלא נכנסו לכנסת: אותה בעיה.
  • מינוי שרים מבכירי המפלגה, תוך שהם מתפטרים מהכנסת ומפנים את מקומם לבאים בתור מהרשימה. זה פותר לכאורה את כל הבעיות. אבל מה קורה אם השר מוחלף מסיבה זו או אחרת? הוא מאבד גם את מעמדו של חבר הכנסת. ומכאן ההמצאה של:
  • החוק הנורבגי: השר המיועד מתפטר ומפנה את מקומו לבא אחריו ברשימה. אבל אם הוא מפסיק לכהן כשר, הוא חוזר חזרה לכנסת. קונץ פטנט נהדר, למרות שהוא נורבגי ולא יהודי. אבל במקרה שלנו זה לא מספיק, כי הבאים בתור ברשימת כחול לבן אינם אנשי מפלגת חוסן לישראל אלא אנשי מפלגות אחרות שבאופוזיציה. אז מה עושים?
  • הראש היהודי ממציא לנו פטנטים.
Tzafrir - שיחה 14:35, 3 במאי 2020 (IDT)
עם מספיק רצון טוב מצד חוקי היסוד, יכולה הממשלה לכלול גם 61 משנים לראש הממשלה, ומי יתן כל עם השם נביאים. עוזי ו. - שיחה 15:37, 3 במאי 2020 (IDT)
אאל"ט לפי המצב החדש שנוצר – אין מגבלה על מספר השרים בממשלה. אז אפשר למנות 1,547 שרים שרובם הגדול לא יהיו חברי הכנסת. את כל חברי הכנסת שבקואליציה אפשר למנות לשרים, שרים בלי תיק וסגני שרים. הכל בתנאי שהכנסת תאשר את המינויים. חזרתישיחה 02:42, 4 במאי 2020 (IDT)
עדיין לא נוצר מצב חדש. סעיף 5(ו) לחוק יסוד: הממשלה עדיין מגביל את מספר השרים ל-18 בלבד (אבל ברוב של 70 ח"כים אפשר להגדילו ל-1,547 שרים). אחד משרים אלה, שלהבדיל מחבריו יהיה עמוס עבודה, יהיה שר השמות - השר שתפקידו לתת שמות יצירתיים למשרדים השונים. דוד שי - שיחה 19:18, 4 במאי 2020 (IDT)
ג.ג. הייתה "השרה לאזרחים ותיקים, שוויון מיעוטים ושוויון מגדרי". 77% מתקציב המשרד הלך על השלט של שם המשרד... חזרתישיחה 02:34, 5 במאי 2020 (IDT)
באמת חסר שר לענייני ויקיפדיה. Geagea - שיחה 13:49, 6 במאי 2020 (IDT)

דרכי ההידבקות במחלות מידבקותעריכה

לפי הערכים הרלבנטיים, גילוי החיידקים והנגיפים ותפקידם במחלות, הוא בן פחות מ-200 שנה. מה חשבו עד אז, כיצד מתפשטת מחלה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עד תחילת המאה ה-19 תלו את זה בעיקר במיאזמה (השפעת האוויר המזוהם). בימיהביניים הרבו לקשר גם בין המחלות לאסטרולוגיה. תאוריה פפולרית נוספת הייתה הפרת האיזון בין ארבע הליחות (אם כי פחות במגפות ויותר במחלות ספורדיות).שמש מרפא - שיחה 17:10, 3 במאי 2020 (IDT)
האם בשנת 1830 כבר היה ידוע על דרך ההדבקה הידועה כיום? במגפת הכולרה דאז, מדינות סגרו את הגבולות, הטילו סגר על כל מקומות היישוב, קברו את המתים בבתי קברות מיוחדים, הורו לקבור את המתים בבגדים מיוחדים ולשטוף ידים אח"כ וכו' וכו'. הוראות אלו היו הן באימפריה האוסטרית והן באימפריה הרוסית. כלומר, שכבר היה ידוע להם על כך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא יודע. אבל הרבה לפני ההבנה של תהליך ההדבקה המדוייק, הייתה הבנה מסוימת לגבי ההדבקה במחלות. הסגר (בריאות) קיים עוד מימי המגפה השחורה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חלבון ובניית שרירעריכה

על מנת לגדול במסת השריר חייבים לאכול חלבונים בנוסף למאמץ פיזי. האם אכילת החלבון חייבת להיות בסמוך למועד הפעילות הגופנית? מה פרק הזמן הסביר לפני או אחרי הפעילות בו אכילת החלבונים אכן תגרור עליה המסת השריר?

שיטת ההצפנה במברקים של אלי כהןעריכה

מצב: חדש

בסדרה החדשה, לוחם 566, מסופר שאלי כהן השתמש לצורך הצפנת התכנים ששלח באותות מורס, בספר מסדרת שלושת המוסקטרים (ככל הנראה, אחרי עשרים שנה). ניסיתי לחפש בערך הצפנה, מידע על שיטת ההצפנה הזו שבה דף בספר משמש כמפתח להצפנת המסר הנשלח, ולא מצאתי. האם מישהו יכול להפנות אותי למידע על שיטת ההצפנה הזו? יום נעים, אביתר ג'שיחה • 18:11, 4 במאי 2020 (IDT)

מדובר בסוג של צופן החלפה, המקור הכי טוב שמצאתי הוא בויקיאנגלית: קוד ספר (אנ'). טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 18:31, 4 במאי 2020 (IDT)
באופן כללי, מומלץ לקרוא את הספר "סודות ההצפנה" של סיימון סינג. אם אני זוכר נכון, השיטה היא לתת בכל פעם מספר עמוד, מספר שורה ומספר מילה (או מספר מילה בעמור, ואז זה שני מספרים) כך שהם ייצרו את הצופן הרצוי. (אם צריך להיות גמישים ממש, אפשר גם ברמת אותיות, אבל זה מסרבל ומאריך את העסק מאוד.)david7031שיחה • י"ב באייר ה'תש"ף • 19:28, 5 במאי 2020 (IDT)
אני משער שנעשה שימוש בצופן ויז'נר כשהספר משמש כספר צופן. כלומר אתה משנה כל אות במסר שאתה שולח לאות שמצויה באותו מרחק שמצויה האות בפסקה שלפיה אתה מצפין מאות שנקבעה מראש. אמיר מלכי-אור - שיחה 13:21, 6 במאי 2020 (IDT)
נשמע הגיוני. בפרק א' בסדרה, מדברים על זה שהמסר הראשון של אלי כהן הוצפן לפי עמוד 1 בספר, השני לפי עמוד 2, וכן הלאה. זה די מתאים למה שמתואר בצופן ויז'נר בפסקה "ספר צופן". תודה רבה לך. אביתר ג'שיחה • 17:29, 6 במאי 2020 (IDT)
אמיר, רק כדי להבין שהבנתי אותך נכון. נניח שאני רוצה להצפין את המילה "שלום". והטקסט שלי הוא פיסקת הפתיחה של הערך אלי כהן (לצורך הפישוט מחקתי את כל המספרים מהפיסקא) "אליהו (אלי) כהן היה מרגל ישראלי, שפעל בסוריה, וכונה "האיש שלנו בדמשק". כהן נודע כאחד מגדולי המרגלים של ישראל, והמידע שמסר לאחר שהתיידד עם הצמרת הפוליטית והצבאית של סוריה, סייע רבות לצבא הישראלי להתמודד עם ההתקפות הסוריות בין השנים ולחשוף תוכניות סוריות כגון הטיית מי הירדן וחבלה במוביל הארצי. בינואר כהן נחשף ונתפס, במאי הוצא להורג בתלייה בדמשק. ראש ממשלת ישראל לוי אשכול, אמר כי המידע שמסר כהן שיפר גם באופן משמעותי את היערכות מדינת ישראל למערכה עם סוריה שהביאה לכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים, וכי "מעשיו חסכו את חייהן של חטיבות רבות של חיילים"
מה אני עושה עכשיו?david7031שיחה • י"ג באייר ה'תש"ף • 23:38, 6 במאי 2020 (IDT)
נניח שהאות שנקבעה מראש היא א'. האות הראשונה במפתח היא א' בעצמה כך שאין שינוי והאות הראשונה במסר תישאר ש'. האות השניה במפתח היא ל', שרחוקה 11 צעדים מא'. לכן את האות השניה במסר נזיז 11 צעדים וכיוון שגם היא ל' היא תוחלף בא'. האות השלישית במפתח (י') רחוקה 9 צעדים מא' ולכן האות השלישית במסר (ו') נחליף באות שמצויה תשעה צעדים ממנה (ס'). האות הרביעית של המפתח היא ה', ארבעה צעדים מא', ולכן הם' תהפוך לפ'(אפשר כמובן להתייחס לאותיות סופיות בשונה מאותיות רגילות אבל אני מניח שאנחנו לא עושים זאת) כך שהמסר שנעביר יהיה "שאספ". אמיר מלכי-אור - שיחה 09:08, 7 במאי 2020 (IDT)
היינו בשביל ליצור מפתח מהיר על בסיס הטקסט הזה, אני צריך "לתרגם" את הטקסט ל"מספרים" בהתאם למרחק שלהם מהאות א, וכל מספר כזה הוא מפתח חד פעמי (או רב בהתאם למספר האותויות במסר?) היינו רשימת המפתחות שלי תראה כך : 0|11|9|4|5|0|0|11|9|10|4|13|4|9|4?david7031שיחה • י"ג באייר ה'תש"ף • 13:59, 7 במאי 2020 (IDT)
אתה מתייחס לצופן מסוג "אתבש", צופן קל מאד לפיצוח. צפנים בשימוש מרגלים הרבה יותר מתקדמים. צופן ספר, למשל, הוא צופן כמען בלתי אפשרי לפיצוח אם לא יודעים באיזה ספר מדובר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:11, 25 במאי 2020 (IDT)

מסנן אינטרנטעריכה

פעמי רבות אנו נתקלים במצב שבו ויקיפד מנסה לשפר ערך, ובלי להרגיש בכך מוחק פסקאות מהערך, משום שמסנן האינטרנט מצא לנכון לסנן אותן. מובן שהוויקיפד לא התכוון להשחית, אבל תוצאת פעולתו הייתה השחתה. האם ניתן לטעון שמפעילי מסנן האינטרנט חטאו בהפרת לפני עיוור לא תיתן מכשול? ואם כן, היכן כדאי להביא אותם לדין תורה? דוד שי - שיחה 19:08, 4 במאי 2020 (IDT)

המשחית מבחינה הלכתית הוא הויקיפד שלא וידא מה בדיוק הוא עושה. האיסור הכרוך בכך הוא איסור "מזיק", המחייב גם ללא כל כוונה, למעט במקרה של אונס מוחלט. אינני מזהה אחריות נוספת שיש להטיל על מפעילי המסנן. "לפני עיור לא תתן מכשול" איננה עבירה המאפשרת תביעה בבית הדין, שכן בפשטות היא מכלל עבירות שבין אדם למקום (אם כי לפרשנותו של הרב משה פיינשטיין היא עבירה שבין אדם לחברו), שבימינו אינן נידונות בבתי הדין, ובכל מקרה איננה עומדת בתנאים לעונש מלקות, העונש הרלוונטי על עבירה מסוג זה. האם מפעילי הסנן עברו על איסור זה? יתכן, מאחר שלפרשנותו של רש"י עבירה זו אינה כוללת רק הכשלת סומא בדרך, כפשוטו של מקרא, או הכשלת אדם בעבירה, כפרשנות חז"ל (מה שכאמור לא התרחש כאן), אלא גם מתן "עצה שאינה הוגנת". אם חברה מציגה מצג שוא בפני לקוח שהשירות שאותו היא מציעה אינטליגנטי במידה שסביר להניח שתמנע תקלות מסוג זה, היא מעניקה לו עצה שאינה הוגנת. כאמור, אין בכך בכדי לחייב את החברה כשותפה למעשה הנזק, על פי הכללים בסוגיית "המראה דינר לשולחני" שאינני סבורה שזהו המקום לפרטם, אלא אם כן תרצה בכך. פנטין - שיחה 14:27, 6 במאי 2020 (IDT)

אגב, בעבר ניסיתי למחוק או להחליף קישורים [שבורים/מיותרים], והעריכה לא התאפשרה כי היא המערכת האוטומטית של ויקיפדיה זיהתה אותה בטעות כהסרת קישורים ע"י הספק. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

השמש ככוכב קטן בלילהעריכה

מצב: חדש

באיזה מרחק מכדור הארץ השמש צריכה להיות כדי שהיא תראה סתם כמו עוד כוכב רגיל בלילה, אחד מיני רבים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מערכת הכוכבים הכי קרובה, אלפא קנטאורי, נמצאת במרחק של כ-4.4 שנות אור. השמש שלנו נמצאת במרחק של כ-8 דקות אור. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
 
קוטר זוויתי
נניח שאנחנו רוצים לראות השמש בגדולה של נוגה, שזה העצם הגדול והבהיר ביותר בשמי הלילה, אחרי הירח. לנוגה יש קוטר זוויתי מינימלי של 9.565″. נתבונן בתרשים המצורף, אנחנו רוצים שהזווית דלתה של 9.565″ תישמר, אבל שהגדול d יגדל פי 115 (שזה היחס בין רדיוס שמש לרדיוס נוגה). כלומר אנחנו רוצים משולש דומה לזה שנוצר בין העין שלנו לבין נוגה, אבל כשהבסיס שלו d גדל פי 115. עקב תכונות הדמיון, הגובה D גדל פי 115. ולכך צריך מרחק הגדול פי 115 ממרחק מקסימלי בין נוגה לכדור הארץ בשביל לראות את השמש בגדולה של נוגה. המרחק הגדול ביותר בין נוגה לבין כדור הארץ הוא 261 מיליון קילומטר. כלומר השמש צריכה להיות במרחק של 30,015 מיליון קילומטר, שזה כ-200 יחידות אסטרונומיות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:21, 4 במאי 2020 (IDT)
כן, אבל נוגה נראה בגלל החזרת אור השמש, והשמש נראית בגלל האור שלה עצמה. זה לא אותו דבר. אסף השני - שיחה 12:15, 5 במאי 2020 (IDT)
רוצה לומר, בעצם, שמה שחשוב זה לא גודל העצם אלא כמות האור היוצאת ממנו לכיוון הצופה. אסף השני - שיחה 12:17, 5 במאי 2020 (IDT)
נכון שההארה של נוגה נמוכה בהרבה. נתתי הערכת סדר גדול, כשלקחתי את נוגה להיות במינימום הנראות שלה. כלומר מרחק של 200 יחידות אסטרונומיות נראה את השמש בגודל המינימלי שבו אפשר לראות את נוגה, אבל הנקודה הזאת תהיה בהירה מאוד בשמיים.
חלק מהעניין הוא שמרבית הכוכבים הנראים בעין בלתי מזוינת הם כוכבי ענק (F ומעלה), והשמש היא ננס צהוב. ככה שקשה לעשות השוואה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:32, 5 במאי 2020 (IDT)
לפי בהירות, השמש גבוהה מנגה בכ- 22 דרגות בסקלה, כלומר, בהירותה פי 2.512 בחזקת 22 מנוגה. מכיוון שהבהירות יורדת לפי ריבוע המרחק, יש להוציא שורש ממספר זה כדי למצוא פי כמה צריך להרחיק את השמש - לכן, כדי להפוך את השמש לנוגה מבחינת בהירות יש להגדיל את מרחקה פי 2.512 בחזקת 11 - בערך פי 25131- כלומר, מרחקה צ"ל לדעתי, ואם לא טעיתי בחישוב, כ- 3,792,573 מליון ק"מ. (3.7 טריליון ק"מ) אסף השני - שיחה 22:45, 5 במאי 2020 (IDT)

שאלת MediaWiki: איך ליצור הערות משוימות דרך קריאה לתבנית בעברית, אבל בלי Lua/Scribunto?עריכה

- הועבר מהדף ויקיפדיה:הכה את המומחה

נניח שאני משתמש בתבנית להלן בכדי ליצור הערות בתגית references / ב MediaWiki (גרסה 1.34.0):

<includeonly>{{#tag:ref|{{{1}}}|name}}</includeonly><noinclude>

[[קטגוריה:תבניות עריכה]]
</noinclude>

נניח גם שאני קורא לתבנית זאת כך:

{{הערה|name="name"|תוכן}}

ונניח גם שנמאס לי לשלב בין עברית לאנגלית בקריאה ואני רוצה שהקריאה כולה תהיה בעברית (דהיינו, שבמקום name="name" ייכתב שם="שם").

איך אפשר להשיג זאת בלי Lua/Scribunto?
בתודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

- סוף העברה
ההנחה היא שמדובר על אתר ויקי שאינו ויקיפדיה בעברית. מה שכתבת עד כאן יעבוד אצלך (כמעט) בדיוק כמו שאתה מתכוון, אחרי תיקון כמה שגיאות קלות. הכוונה לבנות תבנית חדשה שנקראת "הערה".
(הסבר קצר על הסיבה לשימוש בלואה בתבנית זו בוויקיפדיה בעברית): בוויקיפדיה בעברית אנו משתמשים בלואה מסיבה פרוורטית לגמרי: הסיבה היא שפרמטרים מבוססי-סדר לתבנית מתנהגים בתנאים מסוימים בצורה שמפתיעה את העורכים: כאשר תוכן הפרמטר מכיל את הסימן "=", הפרשן לא מתייחס לכך כ"פרמטר מבוסס סדר שתוכנו מכיל "=", ובמקום זה לוקח זאת כפרמטר חדש, ששמו הוא חלק התוכן לפני ה-"=", ותוכנו הוא החלק שאחרי. כשחושבים על זה טיפה זה לא מפתיע. הערות שוליים מכילות פעמים רבות קישורים חיצוניים, וקישורים חיצוניים מכילים פעמים רבות את הסימן =, זה גרם להרבה טעויות בוויקיפדיה בעברית, ולכן נכתב הקוד בלואה, שיודע לפענח ולתקן זאת, כך שבוויקיפדיה בעברית אפשר לכתוב {{הערה|גם אם כולם אומרים ש-2=2, זו עדיין לא הוכחה מתמטית}}, ותוכן ההערה יהיה מה שרוצים. לו היינו מודעים לנושא מלכתחילה, היינו מגדירים את התבנית כך שלא תשתמש בפרמטר מבוסס סדר.
אין סיבה לחזור על הטעות הזו באתר ויקי חדש, או נכון יותר, כשבונים מחדש את תבנית "הערה". במקום זה עדיף להשתמש בפרמטר עם שם, ולמנוע את הבעיה מראש, במקום להשתמש בפתרונות פרוורטיים. אז מה שאתה רוצה בתבנית "הערה" נראה בערך כך:
{{#tag:ref
 | 1 = {{{תוכן}}}
 | name = {{{שם|}}}
}}

השימוש ב "1=" בתבנית עצמה יגן עליך מפני "=" בתוכן כשהתבנית קוראת ל-tag, והשימוש בפרמטרים שמיים ("תוכן=" ו"שם="), יגן עליך מפני הסימן "=" בקריאה לתבנית שיצרת, והבחירה בשמות פרמטרים בעברית עונה על הנקודה האחרונה. בקוד הוויקי השימוש יהיה {{הערה | תוכן = בלה בלה בלה בלי בלי בלי }} או {{הערה | שם = הערה ראשונה | תוכן = בלה בלה בלה בלי בלי בלי }}. ה"חיסרון" היחיד הוא אי-תאימות קלה עם ויקיפדיה בעברית, וזו בעיה רק אם בכוונתך להעתיק קטעי קוד-ויקי גדולים מכאן. קיפודנחש 21:40, 1 במאי 2020 (IDT)

לדעתי, זה צריך להיות
{{#tag:ref
 | 1 = {{{תוכן|}}}
 | name = {{{שם|}}}
}}
עבור שימוש חוזר בהערות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:17, 1 במאי 2020 (IDT)
יגאל צודק, כמובן, (חוץ מהשגיאה בשם השפה ל-syntaxhighlight...). הגרסה שאני רשמתי לא לוקחת בחשבון "הערות חוזרות", כלומר הערות עם שם ובלי תוכן. קיפודנחש 22:24, 1 במאי 2020 (IDT)
אז זהו, שגם בשפה צדקתי, ותיקנתי בחזרה. אין כזה דבר שפת wiki, והדף נפל לקטגוריית מעקב. ההמלצה היא html, כי זה יכול לפעמים לעזור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:58, 1 במאי 2020 (IDT)
צודק. יכולתי להישבע שראיתי את wiki כאחת השפות. אולי זו הייתה טעות בתיעוד שתוקנה מאז, ואולי עישנתי קצת יותר מדי. מעניין שיש שפת ויקי אחת שכן נתמכת, אבל לא התחביר של מדיה ויקי, אלא דווקא של MoinMoin (אנ'). קיפודנחש 01:51, 2 במאי 2020 (IDT)

שלום לכם; תודה על ההתייחסות.

  • לא הבנתי איפה שגיתי עם התבנית המקורית מלבד העובדה שלא כיסיתי מקרים בהם תוכן התבנית כולל סימן = (הרי נאמר "שגיאות קלות" כך שניתן להבין שהייתה יותר משגיאה אחת).
  • לא הבנתי איך נכון לקרוא לתבנית שאילן יצר (מן התבנית שקיפודנחש יצר); אנא תנו דוגמה.

בתודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בהנחה ש"אילן" זה בעצם יגאל (IKhitron): אין הבדל מאד גדול - יגאל תיקן שגיאה שלי, כשלא הוספתי | אחרי השימוש בפרמטר תוכן (כך נכון: 1 = {{{תוכן|}}}). את השימוש בתבנית פירטתי למעלה, אם כי שכחתי את המקרה השלישי, אותו הזכיר יגאל: קריאה לתבנית עם שם בלבד, בלי תוכן. אחרי שיצרת הערה עם שם כלשהו, ועם תוכן, אפשר להמשיך עם {{הערה | שם = אותו שם שנתת להערה עם התוכן}}, כלומר הערות עם שם בלבד וללא תוכן. השגיאה במה שכתבת למעלה היא ש"קוד התבנית" שלך היה {{#tag:ref|{{{1}}}|name}}. אם תסתכל בעיון, תראה שהעברת ל"תג" שני פרמטרים מבוססי סדר: הראשון הוא התוכן, והשני הוא name (זה _ערך_ הפרמטר, לא שמו). מה שהתג רוצה לראות זה פרמטר מבוסס סדר אחד, ופרמטר (אופציונלי) בשם name, שתוכנו הוא השם. אם ניקח את הדוגמה שלך, הדבר הקרוב ביותר ש"נכון" יהיה {{#tag:ref|{{{1}}}|name={{{2|}}} }}. שים לב שהפעם name הוא שם הפרמטר - בדוגמה שלך הוא name הוא ה_ערך_ של פרמטר מבוסס סדר מספר 2. לקריאה נוספת, ראה #tag בדף זה, והסבר על התג הספציפי ref, בדף זה. קיפודנחש 07:50, 2 במאי 2020 (IDT)
סליחה, אכן התכוונתי ליגאל. אולי פספסתי משהו בתגובתך - אני מבקש שתדגימו מה הן שלושת הדרכים הנכונות לקרוא לתבנית שיגאל יצר מן התבנית שאתה יצרת (הרי אני מבין שייתכנו רק שלושה סוגי קריאה):
  1. קריאה עם תוכן ללא שם
  2. קריאה עם תוכן כולל שם
  3. קריאה על בסיס שם בלבד.
בנעימים, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
עריכה מאוחרת: הנה הסבר למה בכלל שאלתי אתכם למעלה איך לקרוא לתבנית;
אם אני קורא לתבנית הערה להלן:
<includeonly>
{{#tag:ref
    | name = {{{שם|}}}
    | 1 = {{{תוכן|}}}
}}
</includeonly>
<noinclude>

[[קטגוריה:תבניות]]
</noinclude>
עם הקריאה להלן:
{{הערה|שם="שם"|תוכן="תוכן"}}
אני מקבל את הארור:
שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; שמות שגויים, למשל, רבים מדי.
אנא עיזרו לי להבין מדוע. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כאשר משתמשים בשם, יש כמה כללים. עבור כל שם בו אתה משתמש, צריכה להיות בדף בדיוק הערה אחת עם תוכן. אם יש שם עבורו באפס או בשלוש הערות בדף יש תוכן, נוצרת שגיאה דומה לזו שציטטת. קיפודנחש 18:47, 2 במאי 2020 (IDT)
אבל גם אם אני משתמש בקריאות אלו:
{{הערה|תוכן}}
{{הערה|תוכן="תוכן"}}
אני עדיין מקבל את אותו ארור בדיוק.
תוכלו לשחזר את הבעיה אם תיצרו אתר מדיה-ויקי 1.34.0 בעברית על סביבת LAMP ולבדוק בעצמכם עם תבנית הערות שוליים הכוללת references / ועם התבנית שיצר יגאל; אם תנסו לקרוא תבנית באופנים שהצגתי אני מאמין שתקבלו את אותו הארור.

אבן דרך ראשונהעריכה

לא התעמקתי, ואין לי כוונה להתקין מדיה ויקי כדי לשחזר. נסה משהו טיפה יותר מורכב:
{{#תנאי:{{{שם|}}}
|  <!-- הערת שוליים עם שם -->
  {{#tag:ref
    | 1 = {{{תוכן|}}}
    | name = {{{שם|}}}
  }}
|  <!-- הערת שוליים בלי שם -->
  {{#tag:ref
    | 1 = {{{תוכן|}}}
  }}
}}  <!-- סגירת ה #תנאי -->
כלומר להפעיל את התג עם name כאשר מועבר שם להערה, ובלי כאשר לא מועבר שם. קיפודנחש 20:22, 3 במאי 2020 (IDT)
אם אתה לא מתכוון להתקין מדיה ויקי ולשחזר אז אינני מבין איך לדעתך יעיל יהיה שאנסה קוד אחר מורכב יותר שגם לא בדקת בעצמך בתחום כה שברירי; ניסיתי את הקוד שהצעת ולא נוצרו לי הערות עימו;
מה שכן נוצר לי בגוף הערך זה רק מספרים לחיצים המובילים להערות שוליים שתוכן כולן ללא יוצא מן הכלל הינו רק 1 =.;
בתודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בכדי להקל על הג'נטלמנים שבכוונתם לתרום לפיתוח תבנית "הערה" קלילה המאפשרת יצירת הערות שוליים לא-משוימות ומשוימות כאחת אך ללא Lua/Scribunto יצרתי את דף הטסטים הבא בו אתם מוזמנים להיעזר בהתקנות MediaWiki עצמאיות בכדי לדבג:
==תבנית הערה ללא שיום==
* קריאה בלי שם (ראשונה){{הערה|בדיקה ראשונה}}
* קריאה בלי שם (שנייה){{הערה|בדיקה שנייה}}

==תבנית הערה עם שיום באנגלית==

===ללא גרשיים בשם===
* קריאה בלי שם{{הערה|בדיקה ראשונה}}
* קריאה עם שם{{הערה|בדיקה שנייה|name=שם}}
* קריאה כפי שם{{הערה|name=שם}}

===עם גרשיים בשם===
* קריאה בלי שם{{הערה|בדיקה ראשונה}}
* קריאה עם שם{{הערה|בדיקה שנייה|name="שם"}}
* קריאה כפי שם{{הערה|name="שם"}}

==תבנית הערה עם שיום בעברית==

===ללא גרשיים בשם===
* קריאה בלי שם{{הערה|בדיקה ראשונה}}
* קריאה עם שם{{הערה|בדיקה שנייה|שם=שם}}
* קריאה כפי שם{{הערה|שם=שם}}

===עם גרשיים בשם===
* קריאה בלי שם{{הערה|בדיקה}}
* קריאה עם שם{{הערה|בדיקה|שם="שם"}}
* קריאה כפי שם{{הערה|שם="שם"}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
אגב, כאן ניתן לתרום לפיתוח תבנית כזו ברמה בינלאומית (כלומר לא רק במסגרת ויקיפדיה העברית אלא במסגרת מיזם MediaWiki ושפות RTL בכללותן).
-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה יש כמה סוגי גרשיים? (", “, ”,″,״)עריכה

מצב: סגור

ברוב המקומות ניתן לראות את הסוג הזה: "בלה בלה בלה".
אבל במקומות אחרים מוצגים גרשיים מסוג אחר. לא מדובר בפונטים שונים אלא בתווים שונים.
למה צריך כמה סוגים? כמו כן באילו מחשבים/מערכות הפעלה מופיעים הסוגים הפחות פופולריים? בר 👻 שיחה 21:08, 5 במאי 2020 (IDT)

אחד מסמל אינץ', האחר סימני ציטוט "נפתחים", יש גם סימן ציטוט ניטרלי ויש גם את הגרשיים העברי שמסמן ראשי תיבות (מירכאות#ההבחנה_בין_מירכאות_לגרש_ולגרשיים). שמוליק - שיחה 22:08, 5 במאי 2020 (IDT)
" זה quotation mark מירכאות; “ זה left double quotation mark; ” זה right double quotation mark; ״ זה hebrew punctuation gershayim גרשיים. ויש גם: „ שזה double low-9 quotation mark; ‟ שזה double high-reversed-9 quotation mark; ❝ זה heavy double turned comma quotation mark ornament; ❞ זה heavy double comma quotation mark ornament; 〝זה reversed double prime quotation mark; 〞 זה double prime quotation mark; 〟 זה low double prime quotation mark; ויש עוד... חזרתישיחה 02:07, 6 במאי 2020 (IDT)

בר,

  • זה אכן הכי נפוץ: "מירכאות משעממות". למרבה האירוניה במקלדת שפועלת לפי ברירת מחדל במחברי מק, ונדמה לי שגם במכשירים אייפון ואייפאד, הן לא זמינות. ר׳ להלן.
  • זה מירכאות למהדרין מן המהדרין: „מירכאות כפולות פותחות תחתונות, ‚מירכאות בודדות פותחות תחתונות, מירכאות בודדות עליונות סוגרות’, מירכאות כפולות סוגרות עליונות”. זה מה האקדמיה ממליצה עליו, וזה היה נפוץ בדפוס בעברית עד לא־כל־כך מזמן, אבל באמצע העשור הראשון של המאה העשרים ואחת נעלם מהדפוס. אם תפתחו עיניים, תראו שהרבה אנשים עדיין כותבים את זה בכתב־יד. זה לאט־לאט חוזר בכתיבה באינטרנט של אנשים שאכפת להם (כלומר, אני לא המשוגע היחיד). מאז חלונות 8 וגרסאות של לינוקס בערך משנת 2012 והלאה, אפשר לכתוב את זה באמצעות אלט־ף, אלט־ך, אלט־< ואלט־>. בטלפונים, זה זמין במקלדת Gboard. (נחשו מי ביקש מחברת גוגל ומחברת מיקרוסופט להוסיף את זה למקלדות.)
  • זה גרש: צ׳רנוביל. וזה גרשיים: נווה אטי״ב. למרות הדמיון בצורה, זה לא אמור לשמש בתור מירכאות. בפועל, רוב האנשים שמקלידים בעברית משתמשים במירכה בודדת משעממת במקום גרש (צ'רנוביל) ובמירכה כפולה משעממת בתור גרשיים (נווה אטי"ב). עצוב, אבל זה מה יש. במקלדות עבריות של מאק, אייפון, ואייפאד יש רק גרש וגרשיים ואין שם לא מירכאות משעממות ולא מירכאות למהדרין. רוב דוברי העברית שמשתמשים במכשירים האלה לא שמים לב להבדל, אבל ויקיפדים לפעמים כן, למשל אתה. מי שמשתמש במאק ורוצה לכתוב את כל התווים האלה, מוזמן להוריד ולהתקין את המקלדת שעשיתי.
  • אלה מירכאות למהדרין שכותבים באנגלית: “Heroes”. מיקרוסופט וורד מחליף את זה אוטומטית ועוזר לאנשים להיות מהדרין, אבל למרבה הבאסה, הוא עושה את זה גם כשזה לא נחוץ. לפחות בעבר הוא עשה את זה גם בעברית, למרות שזה ממש לא שייך בעברית. חבל שלא היה אף אחד במיקרוסופט ב־1996 שיגיד שבעברית כן צריך לעשות החלפה אוטומטית, אבל לא ל”מירכאות אנגליות“, אלא ל„מירכאות עבריות”. ועכשיו, בגלל מה שקרה אז עם מיקרוסופט וורד, יש לא מעט אנשים שכותבים בעברית וחושבים שצריך להשתמש ב”מירכאות כאלה“. אבוי ואוי ואבוי.

יש עוד על מיני דברים בכל מיני שפות, אבל נסתפק בדברים האלה. --אמיר א׳ אהרוני {{🌎🌍🌏}} שיחה 20:16, 7 במאי 2020 (IDT)

תודה לכולם ובייחוד לאמיר על ההסבר המפורט. 15:31, 9 במאי 2020 (IDT)

מטרת העל של הנאציםעריכה

האם השמדת היהודים הייתה מטרת המלחמה מבחינת גרמניה? האם הגרמנים תקפו או התכוונו לתקוף גם מדינות שאין בהן יהודים (או שיש בהם מספר זניח של יהודים שהופך את ההשקעה במלחמה ללא משתלמת)? ערב המלחמה רוב מוחלט של יהודי העולם חיו בברית המועצות ובמדינות חסות שלה (פולין, צ'כוסלובקיה, רומניה), והרי ברית המועצות הייתה בברית עם גרמניה. מדוע הגרמנים לא ביקשו פשוט מסטאלין שיעביר אליהם את היהודים? בכך יכלו לחסוך לעצמם את המלחמה. או שהמלחמה עצמה היא מטרת העל?--185.175.34.213 22:26, 5 במאי 2020 (IDT)

המטרה הייתה - כשלב ראשון - כיבוש כל אירופה, הקווקז, המזרח התיכון ורוסיה. הקמת "הרייך בן שנות האלף", וכפיית תורת הגזע והאידאולוגיה הנאצית על כל המרחב הזה. חלק מהאידאולוגיה היה השמדת הגזע היהודי (והצוענים, וההומואים). נדמה לי שהיו תוכניות מעורפלות בהמשך לכיבוש כלל עולמי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:56, 5 במאי 2020 (IDT)
לגרמניה הנאצית לא היו תוכניות של ממש, לא לגבי הכיבושים ולא לגבי היהודים. הם פעלו תחילה לאיחוד כל הגרמנים במדינה אחת, לכן תבעו את החבל הצ'כי המיושב גרמנים, איחוד עם אוסטריה ובהמשך צירוף הגרמנים של דנציג/גדנסק. את היהודים תחילה רצו רק לשדוד ולגרש מתחומם, אך ככל שכבשו יותר ארצות ובעיקר לאחר כיבוש פולין, מצאו עצמם עם יותר יהודים בתחומם ואז התחילו לחשוב על השמדתם. בברכה. ליש - שיחה 02:49, 6 במאי 2020 (IDT)
אגב, פולין, רומניה וצ'כוסלובקיה לפני מלחמת העולם השנייה לא היו מדינות חסות של ברית המועצות, ושתי הראשונות היו אפילו יריבות והשתתפו בפלישה לטריטוריות של רוסיה הצארית אחרי מלחמת העולם הראשונה וסיפוח חלק משטחיה. בברכה. ליש - שיחה 02:57, 6 במאי 2020 (IDT)
לא מדוייק. ראה למשל תוכנית-האב למזרח !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 03:15, 6 במאי 2020 (IDT)
מדוייק לגמרי. תוכנית האב למזרח היא לא תוכנית ממשלתית והיא תוכנית מאוחרת (אחרי כיבוש פולין). המשטטר הנאצי התחיל ב-1933 והמפלגה עוד לפני כן. בברכה. ליש - שיחה 03:19, 6 במאי 2020 (IDT)
השאלה המקורית האם השמדת היהודים הייתה מטרת המלחמה מבחינת גרמניה? והתשובה היא לא, היו תוכניות מוגדרות אחרות שפרשתי חלק מהן.
לגרמניה היו שאיפות, וחלק מהשאיפות האלו תועדו, כמו בתוכנית-האב למזרח. בוודאי שמדובר בחלק ממטרות המלחמה, גם אם נחשפו בהמשך.
היו גם תוכניות מוקדמות יותר שחשפו את חלק ממטרות המלחמה - הסדר החדש וכמובן המהלכים במלחמה, כמו הבחירה האסטרטגית בכיבוש הקווקז. לסיכום, לפחות חלק מטרות המלחמה היו מוגדרות באופן שאינו "לגרמניה הנאצית לא היו תוכניות של ממש, לא לגבי הכיבושים", לגבי השמדת היהודים אינני יודע, אבל בהשמדה החלו לפחות שנה לפני ועידת ואנזה. אני חושב שתורת הגזע הארית הכתיבה השמדה כזו, ומה שקרה בשואה הוא בחזקת המשך ההוצאה לפועל של אידאולוגיה ידועה וקיימת.
אולי כוונתך לכך שבהמשך המלחמה היטלר כפה את רצונותיו, רצונות שלמעשה הבטיחו תבוסה לנאצים. אבל זה שהוא הוסיף תוך כדי המלחמה מטרות נוספות ששלף מהשרוול לא מוחק את זה שהיו תוכניות מוקדמות, ברמת פירוט משתנה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:05, 6 במאי 2020 (IDT)
מה שהיטלר ואחרים חשבו בינם ובין עצמם לא יכול להיחשב לתוכניות וגם לא ניתן להוכחה. כשהיטלר עלה לשלטון לא היו לו תוכניות מגובשות, שהציג בפני אחרים. הוא פעל לחזק את כוחה הצבאי והצבאי למחצה של גרמניה ובהמשך הציג מטרות קטנות (השתלטות על חבל הסאר, האנשלוס, חבל הסודטים והתקדם צעד אחר צעד וכשראה שצעדיו מצליחים והמעצמות נרתעות, צמח תאבונו. אלה לא היו תוכניות מוכנות מראש, אלא ניצול הזדמנויות וקונסטלציות מדיניות. בברכה. ליש - שיחה 07:00, 6 במאי 2020 (IDT)
זה סותר, למשל, את מה שנאמר בערך "הסדר החדש". אם יש לך ביסוס לטענה ראוי לכל הפחות לציין זאת בפתיח של הערך בלוויית מקור. תודה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:34, 6 במאי 2020 (IDT)
מה סותר? אתה עוד פעם מביא טיעון מאוחר - הסדר החדש הוכרז ב-1941, בזמן מלחמת העולם השנייה, שמונה שנים אחרי שהיטלר עלה לשלטון... בברכה. ליש - שיחה 11:02, 6 במאי 2020 (IDT)
זה מתחיל לעייף. ראה למשל את " The establishment of the Neuordnung had already begun long before the start of World War II". אתה מתווכח עם עובדות. שוב - אם יש לך מקור מבוסס שסותר את כל התיאורים של רטיפיקציות מאוחרות כמדיניות שהתקיימה בפועל וברעיון עוד טרם המלחמה, אין טעם בדיון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:36, 6 במאי 2020 (IDT)
המטרה המוצהרת העיקרית של היטלר הייתה להשיג "מרחב מחיה" לגרמניה, ובעיקר במזרח לכיוון רוסיה, כלומר לכבוש כמה שיותר שטח. משטר פשיסטי בהגדרה רואה באלימות ובמלחמה ערך עליון להשגת מטרות. בפועל השמדת היהודים הפכה למטרה מרכזית, רואים זאת לפי הפעולות והקצאת המשאבים. בדיקטטורה אין קבינט שמקבל החלטות בצורה דמוקרטית לאחר עבודת מטה ובהתחשב בדעת הקהל, אלא הדיקטטור מחליט בעצמו, לכן האישיות שלו באה לידי ביטוי קיצוני. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איך הייתכן ששני ויקיפדים ותיקים טענו שאין דבר כזה שפת ויקי?עריכה

בשאלה לעיל שכותרתה:

שאלת MediaWiki: איך ליצור הערות משוימות דרך קריאה לתבנית בעברית, אבל בלי Lua/Scribunto?

טען משתמש Ikhitron:

אין כזה דבר שפת wiki, והדף נפל לקטגוריית מעקב. ההמלצה היא html, כי זה יכול לפעמים לעזור.

משתמש קיפודנחש ענה לו:

צודק

לדעתי זה אומר דרשני; אמנם באנגלית נתקלתי שוב ושוב בביטוי "Wiki syntax" ונכון שתחביר הוא רק חלק משפה אבל אינני מזהה מניעה גורפת לכנות תחביר זה "שפה" בשל ההקשר הברור ובשל העובדה שזו שפת מחשב שניתן לכתוב במשותף עם HTML שאף יש לה פקודות בנויות כולל פקודות שתורגמו לעברית כגון

{{#תנאי:{{{התנאי_הנבחר|}}}}}

אז למה לטעון נחרצות שאין שפה כזו?

אני גם מביע דעתי שהטענה הזו אולי שקולה לטענה "אין כזה דבר שפת Markdown" - טענה שכמובן איננה נכונה.

בברכה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אפשר לטעון שהשם „ויקי״ הוא שם כללי מדי: יש כל מיני תחבירים שונים לתוכנות ויקי שונות. באותו דיון הוזכרה MoinMoin (אנ'). אבל לא לכך התכוונו יגאל וקיפודנחש. הם התכוונו למאפיין lang של התגית syntaxhilight. כלומר: אילו שפות הדגשת התחביר שלנו מכירה. ומסתבר שהיא לא מכירה שפה בשם „wiki״‏. Tzafrir - שיחה 14:30, 6 במאי 2020 (IDT)
רשימה מלאה: עז:קוד מקור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:43, 6 במאי 2020 (IDT)
ראה en:Lightweight markup language. (¯`gal´¯) - שיחה 17:47, 6 במאי 2020 (IDT)

היסטוריית ירקותעריכה

מצב: חדש

כיצד הגיעו הירקות הראשונים או זרעיהם לידי בני האדם הקדמונים? איך התחילו לגדל אותם? הרי לא ייתכן שירק גדל ללא ששתלו את זרעיו. רוצה לומר, לא יכול להיות שנלך ביער או בשדה ופתאום נראה פלפלים, חצילים או ארטישוק שגדלו פרא מבלי שמישהו שתל אותם. לכן אם נלך אחורה בזמן ככל הניתן, ממש עד להומו ספיאנס הקדמונים ביותר משחר האנושות, מהיכן השיגו זרעים או כיצד התחילו לגדל זנים רבים כ"כ של ירקות כאשר ברור שלא יכלו פשוט "למצוא" אותם בשדה?

אני לא בקיא בתחום הזה, אבל דווקא די נראה לי שהם מצאו את הירקות הנ"ל גדלים פרא. יכול להיות שהם לא היו כל כך יפים ומטופחים, אבל די ברור לי שהם היו שם באופן טבעי. משה פרידמן - שיחה 13:25, 6 במאי 2020 (IDT)
אני חושב שיש לא מעט ירקות בר אכילים לגמרי, לנו בארץ יש למשל את צנון הבר, בתור ילדים ליקטנו את הפולים שלו, אכלנו והתלוננו שזה חריף. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:31, 6 במאי 2020 (IDT)
התשובה הבסיסית בערך הקצר למדי ביות צמחי בר. מסתבר שעוד דבר שאבותינו בייתו מהטבע היה מכשיר המכ״מ. Tzafrir - שיחה 22:16, 6 במאי 2020 (IDT)

נקודת המפנה בחזית מזרח אירופהעריכה

מה הייתה נקודת המפנה בחזית מזרח אירופה- קרב קורסק או קרב סטלינגרד?--185.175.34.213 18:06, 6 במאי 2020 (IDT)

לאחר קרב סטלינגרד גרמניה הודיעה רשמית ופומבית לראשונה (דרך גבלס) שהמלחמה לא מצליחה לפי התוכנית, ושהיא הופכת ממלחמת בזק (קלה) למלחמה כוללת (קשה). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
למה חייבת להיות נקודת מפנה אחת? בדצמבר 1941, כחלק מהקרב על מוסקבה, הדפו הסובייטים את הגרמנים במתקפה מוצלחת שארכה כמה חודשים. יותר קרוב אלינו, בגבול לוב–מצריים, הייתה מטוטלת: האיטלקים פלשו למצריים, הובסו ונהדפו לתוך לוב. כמו בגבול אלבניה–יוון, הגרמנים הצילו אותם, תקפו והדפו את הבריטים, בשלב מסוים הבריטים רכזו כוחות מאוד גדולים שהצליחו להדוף את הגרמנים. ר’ המערכה בצפון אפריקה. Tzafrir - שיחה 17:03, 7 במאי 2020 (IDT)
השאלה התייחסה למזרח אירופה. אחרת, יש הצדקה ניכרת לקבוע נקודות מפנה נוספות, ואולי הראשונה בהן היא הקרב על בריטניה, כשהיטלר הבין שאין לו אפשרות להשיג עליונות אוירית מעל בריטניה, וויתר בשל כך על תוכניתו לפלוש אליה. ללא עליונות אורית לא תיתכן הכרעה צבאית, ולכן נסיגה זו בישרה את מגבלות הכוח הגרמני. בנצי - שיחה 21:31, 8 במאי 2020 (IDT)

הסמכה לרבנותעריכה

כמה אנשים מוסמכים לרבנות בישראל כל שנה? כמה הוסמכו לרבנות בסה"כ? האם ניתן לכנות אדם "רב" גם אם לא הוסמך לרבנות? הנדב הנכון - שיחה 21:52, 6 במאי 2020 (IDT)

אני לא מכיר את המספרים, אבל בהחלט אפשר לכנות "רב" אדם שלא הוסמך לרבנות. למעשה, בתוך העולם הדתי יש קשר רופף למדי בין ההסמכה הרשמית לרבנות לבין המעמד התורני כ"רב". זה נכון לשני הכיוונים, כאשר אדם שהוסמך לרבנות איננו בהכרח רב. יש מושג של הסמכה לרבנות שאיננו מטעם המדינה. להסמכה שכזו יש, להתרשמותי, ערך רב יותר מאשר להסמכה הרשמית מטעם הרבנות הראשית. משה פרידמן - שיחה 22:33, 6 במאי 2020 (IDT)
בקשר למספר הרבנים, כאן תוכל למצוא רשימה של רבנים מוסמכים לעריכת חופות (מעודכן לאדר ה'תש"פ); לפי הערכה ראשונית יש ברשימה זו מעל ל-2100 רבנים שהוסמכו על ידי הרבנות הראשית. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 10:10, יום חמישי בשבת, י"ג באייר ה'תש"ף (IDT).
מעמד היסטורי ברבנות הראשית לישראל - בטקס מרגש הוסמכו 789 רבנים ודיינים אם אני מבין נכון, קצת יותר מ-2/3 סיימו הסמכת יורה יורה והשאר הסמכות גבוהות יותר. האם ייתכן שכרבע מהרבנים הוסמכו ב-2019? הנדב הנכון - שיחה 11:53, 7 במאי 2020 (IDT)
אני לא חושב שיש זהות בין "רב מוסמך" לבין אנשים הרשאים לערוך חופות. משה פרידמן - שיחה 12:31, 7 במאי 2020 (IDT)
אני לא יודע מה הקריטריון שלהם למי נכנס לרשימת המורשים, אבל אני מכיר אישית יותר מעורך חופה אחד (בלשון המעטה, אני מכיר עורכי חופה רבים) שלא נמצא שם ברשימה.david7031שיחה • י"ג באייר ה'תש"ף • 14:08, 7 במאי 2020 (IDT)
אחרי חיטוט קצת בקריטריונים, ייתכן שכל אחד מאותם רבנים קיבל "אישור חד פעמי" בכל פעם שהוא ערך חופה. לקבל אישור רב פעמי זו פרוצדורה מסוימת, ולא כל רב רוצה לעבור אותה.david7031שיחה • י"ג באייר ה'תש"ף • 14:15, 7 במאי 2020 (IDT)

למה חלק מהפקודות המובנות של שפת ויקי תורגמו לעברית וחלק אחר לא?עריכה

אני לא מכיר את כל הפקודות המובנות (keywords) של שפת ויקי אך אני מניח שאינן רבות.

אנא מכבוד המומחה לעבור למשל על הקוד הבא:

{{#תנאי:{{{שם|}}}
|  <!-- הערת שוליים בלי שם -->
  {{#tag:ref
    | 1 = {{{תוכן|}}}
  }}
|  <!-- הערת שוליים עם שם -->
  <includeonly>{{#tag:ref
    | 1 = {{{תוכן|}}}
    | name = {{{שם|}}}
  }}
}}  <!-- סגירת ה #תנאי -->

אני מזהה פקודה מובנית אחת מתורגמת לעברית בשם {{#תנאי:{{{שם|}}} אשר דרכה נוצר משתנה בשם "שם" ושבעת קריאה לתבנית אין חובה לקרוא לו ולתת לו ערך - זאת לעומת המשתנה "1" שכן חובה לקרוא לו ולתת לו ערך בשביל פעילות תקינה של התבנית.

עם זאת, אני מזהה פקודה נוספת בניסוח {{#tag:ref שגם מופיעה פעמיים ואיננה בעברית למרות שתאורטית ניתן לחשוב על תרגום שלה כך שייכתב "תג:" במקום ":tag".

אז, בלי כוונה להיות מעצבן אני שואל - למה חלק מהפקודות המובנות של שפת ויקי תורגמו לעברית וחלק אחר לא? למה ה"בלגן" הזה?

תודה מראש למי שיענו לשאלה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עם יראת כבוד אני מתייג את משתמש:amire80 שאולי ידע לתת תשובה על שאלת ההיסטוריה-הטכנית-של-ויקיפדיה-העברית הזו. 49.230.109.64
אז זהו, שדווקא יש, לפחות בערך.
אבל לא קוראים לזה „תג”, אלא „תגית”. אני מעדיף את התרגום „תג”, ואנסה להוסיף גם אותו בתור כינוי ל־#tag.
אפשר לראות כאן הדגמה: משתמש:Amire80/תג בעברית.
את שם התג עצמו, ref, אי־אפשר לתרגם. למה? ככה. זה עמוק בתוך הקוד. ניסיתי לאפשר תרגום של זה, אבל לא הצלחתי לשכנע את המתכנתים שמתמצאים טוב יותר ממני במה שקורה בקרביים של התוכנה שצריך לאפשר את זה.
השאלה הטובה עוד יותר שצריך לשאול היא למה שמות כמו "#תנאי", "מיון רגיל", "#תג", וכו׳ כתובים בסוגריים מרובעים כפולים, אבל ref זה תג בסגנון XML. אין לזה ממש סיבה אובייקטיבית. ככה תכנתו את זה אי־אז בסביבות 2005 ועכשיו זה נמצא בשימוש בעשרות מיליוני דפים בוויקיפדיה, וקצת מפחיד לשנות את מה שעובד, גם אם יש קצת חריקות.
אילו היה אפשר לתרגם לעברית את תג ref, לא היינו נזקקים כל־כך הרבה לתבנית {{הערה}}, שהרי הסיבה העיקרית לזה שהיא קיימת היא שהאותיות הלטיניות ref מתערבבות עם כתובות URL ועם שמות לועזיים שנמצאים בתוכן של המון הערות שוליים. בוויקיפדיה העברית {{הערה}} היא אחת התבניות הכי נפוצות, אבל ברוב השפות האחרות היא נדירה.
ויהיה סופר־נחמד אם תגלה מי אתה, איש מסתורי ששואל שאלות מאתגרות על הערות שוליים. --אמיר א׳ אהרוני {{🌎🌍🌏}} שיחה 19:54, 7 במאי 2020 (IDT)
אמיר, תודה רבה על הפירוט.
אני מי שאני; זו התשובה הטובה ביותר שאני מכיר - לכל אדם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא לגמרי קשור, אבל זה שבקישור חיצוני מפריד רווח בין הכתובת לתיאור במקום קו אנכי, משום מה מעצבן אותי.!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:15, 7 במאי 2020 (IDT)

איך זה שלבג"ץ יש סמכות ביצועית?עריכה

מצב: חדש

בג"ץ הוא הרשות השופטת ולא המבצעת, נכון? אז איך יש תוקף ביצועי להחלטות שלהם? ניקח מקרה קיצוני (לא לקשר לאירועים של היום): הממשלה מחליטה להורות למשטרה (דרך שר ביטחון הפנים) לעצור חברי כנסת שמביעים עמדה מנוגדת לרצון הבוחר ולכלוא עד אשר יקבלו את עמדת הרוב, שהיא העמדה הנכונה. הבג"ץ מזדעזע ופוסק שמדובר בהפרה בוטה של זכויות ופגיעה אנושה בדמוקרטיה. אבל: המשטרה לא כפופה לבג"ץ. האם לבג"ץ יש סמכות לתת פקודה ישירה למשטרה לא לבצע את הפקודה שהם קיבלו מהממשלה? לבג"ץ הרי אין כוחות מזוינים והם גם לא מחוקקים בעצמם. 213.55.224.242 14:30, 7 במאי 2020 (IDT)

הסמכות הביצועית של בתי המשפט היא מתוקף חוק יסוד: השפיטה. לדוגמא, לפי סעיף 15(ד)(2) מוסמך בית המשפט העליון "לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין - להימנע מלפעול". (מעניין איפה כתוב שמקבל הצו צריך למלא אותו...)
אבל לצד הדוגמא הדימיונית שהמצאת, כדאי לחשוב גם על דוגמא קצת יותר סבירה, על פי הדיונים האחרונים בבג"ץ: השופטים קובעים ששיקול הדעת של חברי הכנסת בהצבעה מסויימת הוא פסול, ומורים ליו"ר הכנסת להכניס לרשומות את ההחלטה הנכונה. עוזי ו. - שיחה 15:01, 7 במאי 2020 (IDT)
לא נראה לי ששופטי בג"צ יכולים לכפות על הכנסת "את ההחלטה הנכונה" (בעיניהם). לכל היותר הם יכולים לבטל את החלטות הכנסת (אם הן לא חוקתיות) ולהשאיר את המצב הקיים, או להורות לכנסת לבצע עבודת חקיקה, אם המצב הקיים לא חוקתי, אך הם לא יכולים להכתיב מה ייעשה באותה עבודת חקיקה, חוץ מאשר קווים מנחים ל"איך זה לא יסתור חוקי יסוד". אביתר ג'שיחה • 11:43, 14 במאי 2020 (IDT)
לידיעת המתעניין עוזי ו., המשפט מופעל בדרך של אכיפה. המשפט לא קובע "לא תרצח", אלא "אם תרצח אזי דינך כך וכך". מסתמא שלא ייכתב עלי ספר שמקבל צו בית המשפט צריך למלא אותו, אלא שסעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט מסמיך את בית המשפט להעניש את המסרב לציית לצו בית המשפט, לפי שיקול דעת בית המשפט וללא הגבלת זמן למאסר מתמשך.
אופי הביקורת השיפוטית נקבע לפי הפעולה המבוקרת: פעולה מִנהלית מבוקרת לפי עקרונות המשפט המִנהלי; פעולה מעין־שיפוטית מבוקרת לפי עקרונות הצדק הטבעי; פעולה חקיקתית מבוקרת לפי עקרונות המשפט החוקתי, בפן הליכי ובפן מהותי. הדיבור על "החלטה" סתם ו"הצבעה" סתם, לא מאפיין בצורה מספיק חדה את אופי הפעולה המבוקרת, ולכן קשה לתאר את סטנדרט הביקורת הנוהג ואלו סעדים בג"ץ נודע לתת.
האם בית המשפט הגבוה לצדק מוסמך תאורטית לכוף את הכנסת לחוקק דבר חקיקה מסוים? נראה שכן, מכוח סמכותו השיורית לתת "סעד מן הצדק". עם זאת, לא ברור מה יניע את בית המשפט לנקוט דווקא בדרך פעולה מתנצחת, כאשר ממילא בית המשפט הוא הפרשן המוסמך של דברי החקיקה ובכוחו לנקוט בדרך של חקיקה שיפוטית מבלי לערער את היציבות השלטונית. בשל אילוצים מבניים, לא ניתן לאכוף על בית המשפט הכרעה פרשנית מסוימת, לכן הספרות מדברת על "ריסון שיפוטי" בו נוקט בית המשפט מרצונו הטוב, בעוד שאין דיבור מקביל על "ריסון מנהלי" או "ריסון חקיקתי" או "ריסון פלילי". אך אלו הם דיבורים בעלמא מפני ש"המשפט בפעולה" (להבדיל מ"המשפט עלי ספר") מתגלה מתוך פסיקת בית המשפט. חרף סמכותו השיורית, לא תועד מקרה שבו בית המשפט התפרק במפגיע מעול המחוקק או כפה על הכנסת שתחוקק דבר חקיקה מסוים.
"משטרת ישראל" אינה כפופה במישרין למערכת בתי המשפט. עם זאת, מערכת בתי המשפט היא אורגן של "מדינת ישראל", ו"משטרת ישראל" כפופה ל"מדינת ישראל". כמובן שכפיפות וסמכות הן פיקציות משפטיות ("הכול פיקציה" כמאמר המשורר נושא המגבעת), גם "מדינת ישראל" וגם "משטרת ישראל" הם עצמים מופשטים. אלא שכל מערכת משפט מיוסדת על לגיטימציה והכרה בסמכותה (מכונה בספרות המשפטית בשמות כמו "נורמה בסיסית", "כלל הכרה ראשוני", "הרגל ציות") כאורגן של המדינה, ולכן המשטרה אכן פועלת בהתאם להוראותיו של בית המשפט. עלמה/יאירשיחה 17:21, 20 במאי 2020 (IDT)

תארי רבניםעריכה

מצב: חדש

שלום, שמתי לב שכשמדברים על רבנים מתקופות מוקדמות אז מציינים לפני שמם את התואר "רבי" (רבי יהודה הנשיא, רבי שמעון בר יוחאי, רבי שלמה יצחקי, רבי משה בן מימון וכד') ולרבנים מתקופות "מודרניות" מצמידים במקום זה את התואר "הרב". מישהו יודע מתי ולמה שינו את אופן הפנייה? תודה ויום טוב. 147.161.8.64 15:08, 7 במאי 2020 (IDT)

התואר "רבי" בתקופת חז"ל היה שמור לאלו שעברו סמיכת זקנים מלאה לסנהדרין, בעוד שרבנים שלא הוסמכו לכך זכו לתואר "רב", כגון רב הונא, רב יוסף ורב אשי. האות ר' בראשי תיבות רש"י ורמב"ם משמעה "רבינו", תואר נפוץ בתקופת הראשונים. במהלך מאות השנים שעברו כל העניין של תארים רבניים הפך למסובך יותר ויותר, ואני ממליץ לך לעבור על הערכים בנושא. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 15:41, יום חמישי בשבת, י"ג באייר ה'תש"ף (IDT).
לא מדויק. :ראה יוחנן ברויאר על התפתחות התואר. כאן, וכן: היווצרותו של התואר 'רב'", מ' בר-אשר (עורך), אסופות ומבואות בלשון ב, פרקים בעברית לתקופותיה (ספר הזיכרון לשושנה בהט), ירושלים תשנ"ז, עמ' 119‑127. Ronam20 - שיחה 15:45, 7 במאי 2020 (IDT)
מעניין... האם זו הדעה המקובלת במחקר? אם כן, יש להוסיפה לתארים רבניים#תארים רבניים בעבר. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 16:02, יום חמישי בשבת, י"ג באייר ה'תש"ף (IDT).
יש גם דעות שמשיגות על חלק מהנקודות (או שטוענות שהתליכים מורכבים יותר). ראה מ"צ פוקס, תוארי כבוד כמפתח לחלוקה לתקופות: תקופת חז"ל ומעבר לה. Ronam20 - שיחה 16:56, 7 במאי 2020 (IDT)

פלסטינים בשטחי ישראלעריכה

מצב: חדש

ישנם פועלים פלסטינים שמגיעים לעבודה בישראל. האם בשביל לקבל אישור מעבר הם צריכים לקבל מין "ויזה" או איזשהו אישור אחר למעבר גבול? או שכל פלסיני (שאינו מבוקש או חשוד, כמובן) יכול להגיע לעמדת בדיקה ולהיכנס? 213.55.224.242 17:55, 7 במאי 2020 (IDT)

פלסטינים (פועלים וכאלה שאינם פועלים) צריכים היתר כניסה לישראל אם הם רוצים להכנס דרך כניסה “רשמית”. ההיתר יכול להיות לשהיית יום בלבד (ואז אסור להם ללון בישראל והם חייבים לצאת באותו היום) או לשהיה רציפה. במקרי חירום הומניטריים, למפקד במחסום יש אפשרות להפעיל שיקול דעת ולהתיר כניסה גם ללא היתר. פלסטינים ללא היתר יכולים להיכנס דרך כל מקום שאינו כניסה “רשמית”, אך הם מסתכנים במעצר על כניסה ללא היתר לישראל ו/או שהייה בלתי חוקית בישראל. בברכה, Easy n - שיחה 19:54, 7 במאי 2020 (IDT)

מפעילי מחנות ההשמדהעריכה

מה עלה בגורל מפעילי מחנות ההשמדה כשהמחנות שוחררו? האם מבחינת הסובייטים הם נחשבו לאויב? הם הרי לא השתתפו במלחמה. האם ידועים התנאים בהם הוחזקו הגרמנים שנפלו בשבי הסובייטי? האם עברו עינויים?--185.175.34.213 23:28, 7 במאי 2020 (IDT)

מי שמפעיל מחנות השמדה הוא אויב של כל האנושות, לא רק של היהודים. מורשעים בפשעים כאלה ואחרים קיבלו יחס חמור יותר, אבל גם באופן כללי היחס היה קשה מאוד. בריה"מ שבתה במלחמה כ-3 מיליון חיילים גרמנים, וכ-1 מיליון מהם, כלומר כשליש, מתו בשבי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
"מי שמפעיל מחנות השמדה הוא אויב של כל האנושות, לא רק של היהודים."- זאת התפיסה ההומנית, שמאפיינת כל אדם שפוי בעולם המערבי. אבל זאת ממש לא הייתה התפיסה של ברית המועצות (וגם לא של רוסיה בימינו).--185.175.34.213 15:28, 10 במאי 2020 (IDT)
סטלין עצמו הציע (ספק בצחוק) במהלך ארוחת הערב בועידת טהראן להוציא להורג בין 50-100 אלף קציני ורמאכט גרמנים. הנ.ק.ו.ד. חיפש והוציא להורג אנשי אס.אס בכל מקום שנקלעו אליו. רבים מאלו שהפעילו את המחנות נשפטו במשפטי נירנברג ורבים מתוכם הוצאו להורג. חלקם הצליחו לברוח, בעיקר לדרום אמריקה (וגם שם המוסד הישראלי חיסל רבים מהם עד משפט אייכמן). חלקם אף התאבדו, מי בכלא ומי מחשש לנקמת הרוסים. עד היום מגלים מעת לעת חייל נאצי שנאשם בהשתתפות ברצח במחנות. הידוע שבהם הוא ככל הנראה דמאניוק, שהוסגר למדינת ישראל, נשפט למוות לפי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם אך שוחרר מחמת הספק לאחר שערער לבית המשפט העליון. לגבי גורל השבויים הגרמניים בשבי הסובייטי (חיילי ורמאכט): אני לא רוצה לנקוב במספרים (דבירותם אמרי אביטן קובץ על יד האלקושי בראנד saifunny H. sapiens אריה ענבר על הטוב Kippi70 איש שלום Shaun The Sheep יאיר הנווט יונתן770י Ewan2 david7031 מי-נהר Polskivinnik biegel Alon112בעלי הידע בהיסטוריה ידעו אולי לנקוב בהם), אך הערכות הן כי בין שליש למחצית מהחיילי הארמייה השישית לבדה מתו מרעב, מגפות, מהקור ומהוצאות להורג. רבים מאוד אחרים נשלחו למחנות הגולאג בסיביר כעובדי כפייה, חלקם לא שוחררו שנים לאחר סיום המלחמה. נילס אנדרסן - שיחה 15:49, 19 במאי 2020 (IDT)
על המספרים, קרוב ל-150,000 מתו, ורק כ-90,000 שרדו ונשבו. מהם עוד שמתו לאחר מכן. לפי ויליאם שיירר, רק 5,000 שבו לביתם שבגרמניה. קובץ על ידשיחה • 03:49, 20 במאי 2020 (IDT)
תשובה מקיפה, אשמח אם תפרט את המשפט "וגם שם המוסד הישראלי חיסל רבים מהם" שכן מעולם לא שמעתי על חיסול נאצים על ידי המוסד (פרט אולי למדענים גרמנים במצרים). היו ניסיונות פרטיים כאלה אבל לא על ידי המוסד. תודה, שנילי - שיחה 18:53, 19 במאי 2020 (IDT)
למשלהרברטס צוקורס. Biegel - שיחה 19:34, 19 במאי 2020 (IDT)
לאורך שנות ה-50 ותחילת ה-60 נשלחו על ידי ראש הממשלה דוד בן גוריון אנשי המוסד הישראלי לדרום אמריקה ולקנדה, מתוך מטרה לאתר פושעים נאצים שברחו לאחר המלחמה. המשימה הייתה לאתר את הנאצי, לעקוב אחריו, לאמת אז זהותו, ולאחר שהבינו שעלו על האדם הנכון, היו תופסים אותו, מקריאים לו את מכתב ההתאבדות שלו, יורים בו ומשאירים את האקדח בכדי שיראה כאילו התאבד. הניסיון לחסל את מנגלה הוא המפורסם שבהם, אך היו מקרים רבים כאלו בשנים ההם. התהליך הזה נמשך למעשה עד גילוי אייכמן. בן גוריון החליט שלהבדיל מהאחרים, אייכמן הוא סמל שיש להביא אותו לארץ מתוך כוונה לחנך את הציבור בישראל. הציבור בארץ (ה"צברים") חש גאווה אדירה על כך שסילקו את הבריטים מהארץ, מחתרות, מלחמת השיחרור וכו', והאווירה הכללית הייתה שניצולי השואה "הלכו כצאן לטבח". בן גוריון החליט כאמור שחשוב שהציבור יבין טוב יותר מה בדיוק קרה בשואה, כיצד האוכלוסיות המקומיות היו נגד היהודים וכמה שונה המאבק בבריטים מזוועות הנאצים. הגדיל להסביר זאת חיים גורי:

"הרי ידענו את הדברים האלה, לא?! ידענו, כן. גם לפני משפט אייכמן ידענו. חוקרים והיסטוריונים ובעלי אסופות טרחו בעבודה אין סופית בארץ ובחוץ לארץ ... והיה 'יד ושם', והיה 'מוזיאון השואה והמרד' ... אך כאשר עבר החומר הזה את שולחן התביעה ... דומה היה כי כעת הם מדברים בפעם הראשונה, והידיעה ההיא היתה שונה מאוד מהידיעה הזאת. ... 'כעת אני מבין ותופס'. ..."

חיים גורי (לקטע המלא לחץ כאן)
לאחר משפט אייכמן בן גוריון החליט שזהו, מיצינו את החיסולים המאורגנים וישנן משימות חשובות ודחופות יותר. נילס אנדרסן - שיחה 20:36, 19 במאי 2020 (IDT)
משימות חשובות ודחופות יותר = איפה יוסלה. קובץ על ידשיחה • 04:10, 20 במאי 2020 (IDT)

מחיפוש קצר ואולי לא ממצה דיו אני מסיק שחיסולו של הרברטס צוקרוס היה אירוע יחיד מוצלח. אפילו הספר שמתאר זאת מאת "אנטון קינצלה" וגד שמרון, נקאר "חיסול התליין מריגה - הסיפור המלא על המבצע הישראלי היחיד לחיסול פושע נאצי". שנילי - שיחה 21:13, 19 במאי 2020 (IDT)

אכן. ניסיון אחר היה עם ולטר ראוף, אך לא הצליח. משערים כי היו עוד מקרים שהמוסד לא לקח עליהם אחריות, מסיבות מובנות ולאור אותה התקופה והיחסים. מהם כמו של גוסטב וגנר, שיש חשד שנהרג בשל התנקשות מכוונת. פעולות הנוקמים אף הן לא תועדו, וגם לא ידוע על הישגים מיוחדים בחיסולים מכוונים. ניסיונות ההרעלה ההמוניים שלהם נכשלו. קובץ על ידשיחה • 04:10, 20 במאי 2020 (IDT)

ללמוד ערבית מהביתעריכה

מצב: חדש

חוץ מדולינגו, איזה כלי או אתר מומלץ ללימוד ושיפור ערבית (עבור מישהו שלמד ערבית לפני כמעט שני עשורים בתיכון). 213.55.224.242 12:27, 8 במאי 2020 (IDT)

יש קורס באתר של "קמפוס". [1] יםשיחה • ט"ז באייר ה'תש"ף • 13:45, 10 במאי 2020 (IDT)

שאלה קולינרית בענין מסורות צליהעריכה

מצב: חדש

ביישובים ערביים, בעיקר כפריים, יש לתהליך צליה על האש ריח אופייני, שאינו מוכר לרוב, בין אם מדובר במשהו המוסף לבשר עצמו, או לאש. במה מדובר ? בנצי - שיחה 21:25, 8 במאי 2020 (IDT)

צלייה על גריל או בבור? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אש פתוחה. כנראה על פחמים בלבד. בנצי - שיחה 11:52, 9 במאי 2020 (IDT)

"הרשות" הלאומית לבטיחות בדרכיםעריכה

מצב: חדש

מה מבטאת המילה "רשות" בשמה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, או בשמה של רשות הטבע והגנים? יונת זהב - שיחה 09:48, 10 במאי 2020 (IDT)

ראה בויקימילון למטה בערך רשות.
וגם בוויקיפדיה בערך רשות ממשלתית. דוד שי - שיחה 10:36, 13 במאי 2020 (IDT)

האם ייתכן שלא היו גמלים במצרים העתיקה?עריכה

אחרת איך אפשר להסביר את העובדה שבמיתולוגיה המצרית יש ייצוג מכובד לכל בעלי החיים שחיים בנילוס ובסביבתו, מלבד בעל החיים המסמל את מצרים יותר מכל- הגמל?--185.175.34.213 22:23, 10 במאי 2020 (IDT)

אכן, לא היו. הגמל הובא למצרים ולצפון אפריקה על ידי האדם לאחר ביותו בחצי האי ערב, ככל הנראה במהלך האלף הראשון לפנה"ס. כלומר לאחר תקופת השיא של מצרים העתיקה. Reuveny - שיחה 23:51, 10 במאי 2020 (IDT)
תודה רבה ראובני :)--185.175.34.213 15:52, 11 במאי 2020 (IDT)

תנ"ךעריכה

--87.70.10.132 23:16, 10 במאי 2020 (IDT)

מצב: נענה

האם מופיעה המילה ירושלים בתנ"ך עם שני י' או רק ירושלם? תודה.--87.70.10.132 23:16, 10 במאי 2020 (IDT)

למעט פעמים ספורות (כ־7 פעמים, תלוי במסורות ובנוסחים), המילה מופיעה ללא יו"ד. דגש חזק - שיחה 23:19, 10 במאי 2020 (IDT)
אין זה רק נוסחים ומסורות, אלא, קודם כל ובעיקר, האטימולוגיה שלה. המסורות התפתחו לאחר מכן. בנצי - שיחה 23:24, 10 במאי 2020 (IDT)
ר’ גם שמות ירושלים. Tzafrir - שיחה 07:09, 11 במאי 2020 (IDT)
ירושלים 
יְרוּשָׁלִַם (205)
יְרוּשָׁלִָם (140)
בִּירוּשָׁלִָם (104)
בִּירוּשָׁלִַם (50)
מִירוּשָׁלִַם (20)
וִירוּשָׁלִַם (18)
לִירוּשָׁלִַם (17)
וּבִירוּשָׁלִַם (16)
וִירוּשָׁלִָם (15)
לִירוּשָׁלִָם (10)
בִירוּשְׁלֶם (15)
בִירוּשָׁלִַם (12)
מִירוּשָׁלִָם (8)
וְלִירוּשָׁלִַם (7)
וּבִירוּשָׁלִָם (5)
יְרוּשְׁלֶם (4)
יְרוּשָׁלְַמָה (3)
וּמִירוּשָׁלִַם (3)
לִירוּשְׁלֶם (3)
בִירוּשָׁלִָם (2)
בִּירוּשְׁלֶם (2)
בִּירוּשָׁלָיִם (1)
וּבִירוּשְׁלֶם (1)
וִירוּשָׁלַיִם (1)
וְלִירוּשְׁלֶם (1)
וְלִירוּשָׁלִָם (1)
יְרוּשָׁלַיְמָה (1)
יְרוּשָׁלְָמָה (1)
כִּירוּשָׁלִָם (1)
מִירוּשָׁלַיִם (1)
מִירוּשָׁלָיִם (1)
חזרתישיחה 02:38, 11 במאי 2020 (IDT)

איזו סיומת קובץ נכונה לקבצים המכילים תחביר ויקי (לצורך syntaxhighligh של source code editor כגון Visual Studio Code)?עריכה

אני שואל את השאלה כי מצד אחד מעולם לא נתקלתי ב"קובץ ויקי" (מחוץ לתוכנת MediaWiki עצמה) או "סיומת ויקי" נכונה אך מצד שני ייתכן שיש סיומת אחת טובה או אפילו כמה סיומות טובות.

איזו סיומת קובץ נכונה לקבצים המכילים תחביר ויקי (לצורך syntaxhighligh של source code editor כגון Visual Studio Code)?

תודה מראש על עזרה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קיבלתי את הרושם שסיומת html נותנת צביעה די טובה לתבניות ויקי פשוטות אם כי לתבניות מורכבות מאד אולי יהיה משהו מתאים נקודתית יותר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
קיבלתי את הרושם שסיומת Lua אולי תהיה טובה יותר ובטח עדיפה במקרה שאין תגי HTML כלל במסמך נתון. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זכויות יוצרים על עיתונים ישניםעריכה

מצב: חדש

היי,

ארכיונים בארץ ובעולם מנגישים סריקות של דפי עיתונות החל מהמאה ה-19. האם מותר לעשות שימוש חופשי בסריקות של אותם עיתונים? האם מותר לעשות שימוש חופשי בטקסט של אותם עיתונים? (את הטקסט הם לא מנגישים - יצרתי אותו בעצמי). לא מיותר לציין שהספריות טוענות שאסור לעשות שימושים בתמונות הללו ללא אישורן, אבל להבנתי - זכויות היוצרים פגו מזמן אז מבחינה משפטית אין להן שום טענה. מה אומרים? שאינו יודע - שיחה 12:31, 11 במאי 2020 (IDT)

נראה לי הגיוני (אך ללא שום ידיעה) וסביר שלעיתון מהמאה ה-19 (לפני לפחות בין 120-220 שנים) אין זכויות יוצרים. אולי Deror avi, Nimrodbr, שני אבנשטיין, Geageaבעלי הידע בזכויות יוצרים ידעו לענות. נילס אנדרסן - שיחה 21:17, 19 במאי 2020 (IDT)
על פניו כן. ניתן להשתמש בסריקות. אם לא ידוע שם הכתב. אם ידוע - יש לבדוק כמה שנים חלפו מאז מותו, ואז זה כבר תלוי במדינה שבה זה פורסם (יש מדינות בהן ההגנה ארוכה מ-70 שנה). דרור - שיחה 21:29, 19 במאי 2020 (IDT)

האם הציונות חיסלה את הטבע בארץ?עריכה

מי השמיד את חיות הבר הגדולות שחיו בארץ עד ללפני מאות ספורות, וחלקן אף בתחילת המאה הקודמת- אריות, נמרים, דובים, תנינים וכיו"ב? האם היהודים? הערבים? הבריטים? הטורקים?--185.175.34.213 15:51, 11 במאי 2020 (IDT)

חלקית ענית בעצמך: "לפני מאות ספורות". הציונות לא קיימת מאות שנים (ולכן אין לה קשר להכחדת אריות). דובים ונמרים התקיימו גם במאה ה-20, אבל דובים כבר היו אז בסוף תהליך ההכחדה ולא היו אז מגבלות על הציד. הנמרים נכחדו מאוחר יותר (במאה ה-21, אלא אם כן נמצא עדיין נמר אי שם), כתוצאה מציד (בעיקר בדואי), הרעלה (חקלאים), ופגיעה בבית הגידול (יישובים, תשתיות). Ronam20 - שיחה 16:00, 11 במאי 2020 (IDT)
האריות והדובים שאיכשהו שרדו לא הצליחו להתמודד עם שיטות הציד היעילות יותר בעזרת רובים. הרובים. וכולם לא הצליחו להתמודד עם דחיקת רגליהם מיותר ויותר אזורים. החל משלב מסוים נעשו מאמצים בארץ לשמר את הנמרים ששרדו, אבל המאמצים הללו לא הספיקו. מי הכחיד? כולם. כולם צריכים יותר שטח. אתה יכול להשוות את המצב בארץ לארצות שונות מסביב ובמקומות שונים בעולם. Tzafrir - שיחה 17:09, 11 במאי 2020 (IDT)

ניקוד של ה' הידיעהעריכה

מצב: חדש

מדוע הֶחָלוּץ מתחיל בסגול ולא בפתח/קמץ? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:16, 11 במאי 2020 (IDT)

בהנחה שאתה שואל על כללי הניקוד ולא על התהליכים שהביאו להבדלים, ראה כאן: ה"א_הידיעה#ניקוד_ה״א_הידיעה (על ה' הידיעה לפני ח' קמוצה). Ronam20 - שיחה 18:21, 11 במאי 2020 (IDT)

למה התלמוד מלא בדברים הזויים? האם מדובר בהומור?עריכה

מצב: חדש

לאחרונה רצים ברשת דיונים שמקורם בתלמוד (ומפוצים על ידי אירגון אחד ברשתות החברתיות) על הלכות ישנות והזויות, שבעיקר מעוררות גיחוך. לדוגמה פרה שהמליטה את העגל ישר לתוך רחמה של פרה אחרת, חולדה שנכנסת לרחם העז, בלעה את הוולד, צבוע הופך לעטלף, שהופך לערפד, שהופך לחוח, שהופך לשד, בדיקת בתולין עם ידי חווית יין, יחמור מטיל ביצים, גיס שנפל מהגג ואיבר מינו חדר לאיבר מינה של אלמנת אחיו ועוד ועוד. האם מי מדובר בהומור עתיק? או שברצינות בתקופה בה הדברים נכתוב הם חשבו שמדובר בסוגיות אמתיות שיש להם שימוש פרקטי? שואל השאלות - שיחה 19:31, 12 במאי 2020 (IDT)

לפעמים אגדות ומשלים, לפעמים דיון תאורטי מפושט, לפעמים חוסר ידע מדעי. Ronam20 - שיחה 19:34, 12 במאי 2020 (IDT)
לפחות בחלק מהפעמים זו הנאה מהפלפול כפשוטו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:57, 13 במאי 2020 (IDT)
האם פלפול מסוג זה מתקיים גם בימינו?שלומית קדם - שיחה 09:13, 13 במאי 2020 (IDT)
התייחסות למקרי קצה לא מציאותיים קיימת בפיזיקה, למשל התייחסות לגוף כאילו כל המסה שלו מרוכזת בנקודה אחת.
הצגה של מקרי קצה שלעולם לא נפגוש ברחוב מקובלת במתמטיקה, למשל בקבוצת קנטור ובפונקציית דיריכלה. דיון במקרי קצה מאפשר לנו להכיר טוב יותר את המקרים שאינם בקצה. דוד שי - שיחה 10:31, 13 במאי 2020 (IDT)
ביהדות או בתחומים אחרים? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:08, 13 במאי 2020 (IDT)
זו הביקורת של דעת אמת על הדת ועל חז"ל. יש גם הרבה דברים בדת שנוגדים את ההיגיון והמוסר של ימינו. (¯`gal´¯) - שיחה 21:04, 13 במאי 2020 (IDT)
"תלמוד" מלשון לימוד, מה יהיה דעת ההלכה במקרה כזה וכזה, ובשונה מ"תלמוד ירושלמי" ה"תלמוד בבלי" מקדש את הדרך והפלפול שקודמים לפסיקה, ולכן מניעה זה הוא הגורם לתחילת הדיון ב"תלמוד בבלי" ללא קשר האם זה יקרא במציאות. יונתן770י - שיחה (יונתן770י - שיחה 22:14, 16 במאי 2020 (IDT))

היהדות הקלאסית יצרה ספרות שבמבט ראשון נראית כמו עליית גג של סבתא, שבה כמויות אינסופיות של חפצים מוזרים "שיום אחד עלולים להיות שימושיים" הצטברו כחרוזים בשרשרת, שנאספו באהבה במשך השנים, ללא עניין גלוי לעין בהבחנה בין נושאים כבדי משקל לטריוויאליים. רק במאמץ גדול ביותר יצליחו אלה הרגילים לחשיבה שיטתית, התפתחות לוגית וסדר הירארכי להתאים עצמם לסגנון הלא שיטתי, המדלג מנושא לנושא של הרבנים, ולתפוס את קו המחשבה הנמצא ביסוד מה שנראה כדיון אקראי המקשר נושאים נפרדים. בהדרגה אדם מגיע לראות שערבוביה לכאורה זו של קודש וטריוויה היא אמצעי להעברת המסר הרבני שהוא מאמץ להגיע לכל פינה של חיי היומיום עם נוכחות האל. ... הרבנים אינם רואים כל בעיה בהצגת הערות מעמיקות על טבע האל באמצע דיון בשימושיה של גבינה.[1]

- התאולוגית האמריקאית רוזמרי רדפורד רות'ר.
(יונתן770י - שיחה 22:24, 16 במאי 2020 (IDT))
  1. ^ Rosemary Radford Ruether, "Judaism and Christianity: Two Fourth-Century Religions", Sciences Religieuses 2, 1972. Cited in: Daniel Boyarin, Border Lines: The Partition of Judaeo-Christianity .

שד"ל ורמח"לעריכה

שד"ל ורמח"ל שניהם בני משפחת לוצאטו, אבל מה הקשר המשפחתי המדויק ביניהם? דוד שי - שיחה 10:22, 13 במאי 2020 (IDT)

נתתי חצי תשובה בתבנית:עץ משפחת לוצאטו, אבל עדיין לא ידוע לי מיהו אביהם של ברכה וחזקיה, שהוא סבו של שד"ל, ואיך הוא מתחבר לעץ המשפחה. דוד שי - שיחה 16:03, 13 במאי 2020 (IDT)
ראה תמונה (באיכות גרועה) כאן. באתר geni.com ניתן להתקדם מבן לאב במעלה העץ (ולפי מה שכתוב שם נראה שיש טעויות בעץ שהכנת). ראה: https://www.geni.com/people/Samuel-Luzzatto-ShaDaL/6000000014095105167Ronam20 - שיחה 23:12, 13 במאי 2020 (IDT)
תודה. הוספתי פרטים בעץ לפי אתר Geni וכעת חזקיה מחובר לעץ המשפחה וניתן לראות את הקשר המשפחתי בין שד"ל לרמח"ל (סבא רבא של שד"ל הוא אחיו של רמח"ל). לא ראיתי טעויות בעץ שהכנתי, רק חוסרים (שאת חלקם השלמתי). Ronam20, אם אתה רואה טעות, ספר לידוד שי - שיחה 09:05, 16 במאי 2020 (IDT)
דוד שי, כנראה הגרסה החסרה בלבלה אותי. עכשיו זה נראה בסדר. Ronam20 - שיחה 20:57, 16 במאי 2020 (IDT)

האם בעלי חיים מפותחים מבינים את הקונספט של "גיל"?עריכה

האם כלב או חתול מבין שהוא צעיר/מבוגר? האם כשהוא פוגש כלב או חתול אחר, הוא מבין שהכלב/חתול שמולו הוא צעיר/מבוגר?--185.175.34.213 13:48, 13 במאי 2020 (IDT)

אני מניח שכן. קודם כל, יש את העניין של בגרות מינית. לא תראה ניסיון להזדווג עם פרט שאינו הגיע לבגרות. לא יפגעו בצעירים, פה נכנס גם המנגנון של חמידות, שיוצר את הרצון לגונן עליהם. מן הסתם שההורה שמטפל בצאצאים מבין את פגיעותם, לכן חתול ישאיר את הגורים במסתור כשיעזוב לתקופה קצרה וציפור תשאיר אותם בקן גבוה רחוק מטורפים. עניין של סמכות הורית, שמראה על ההבנה של הצעיר שהוא צעיר ניתן לראות. נניח, אצל ברווזים, שעוקבים אחרי ההורה, ובכלל אצל רוב היצורים. בני אדם הם יוצאי דופן בעניין הזה, בו התינוקות אינם ממושמעים וצייתנים ונזקקת שמירה עליהם, בגלל סקרנות שגורמת להם להתרחק מההורה ולסכן את עצמם. (¯`gal´¯) - שיחה 20:54, 13 במאי 2020 (IDT)
תודה לך, גל. כל הדוגמאות שנתת הם של יחסי הורים-צאצאים. אבל מה לגבי בעלי חיים בוגרים? האם כלבה צעירה בת 3 למשל, שמזמן כבר סיימה לינוק ולהיות תלויה באימה, האם היא מבינה שהיא צעירה? אם היא פוגשת נניח כלב או חתול בן 10 או 15- האם היא מבינה את ההבדל בגיל?--185.175.34.213 13:25, 15 במאי 2020 (IDT)
אז השאלה היא לא האם הם מבחינים בין צעירים לבוגרים, אלא הבחנה באופן יחסי של הגיל? אין להם את היכולת האנושית למדוד גיל בשנים, לפי זמן, אז האם השאלה היא לגבי הבחנה של הבדלים פיזיולוגיים שמבטא גיל? נניח מבוגר מזקן? שלמבוגר לעומת צעיר יותר יהיה נניח הבדל בגודל פיזי, לעומת זקן שיהיו הבדלים שיתבטאו בנזקי גיל? לפחות ממבט חטוף, ניתן לראות בעלי חיים מגילאים שונים משתפים פעולה, מקיימים יחסים אישיים וחברתיים ומקיימים קהילה בלי קשר להבדלי הגיל. השאלה, האם יש משמעות להבדלי הגיל האלו, והאם יש יתרון כלשהו ביכולת להבחין בהבדל. אם הם פעילים מינית וגופנית לאורך כל חייהם, אז אין לזה כל כך משמעות. אצל בני אדם זה שונה, כי איכות הזרע, היכולת להביא ילדים והסיכון בכך כרוכים גם בגיל. תשים לב גם שאולי אצל בני אדם ניתן להבחין בהבדלים פיזיולוגיים לפי שלבים שונים של החיים, למרות שגם זה לא אחיד ומטעה לא פעם, אך אצל בעלי חיים אין גיל התבגרות, מה שהופך את החלוקה של שלבי החיים ליותר גסה. לתת תך תשובה חד משמעית אני לא יכול, כי אני לא מבין בתחום הזה. (¯`gal´¯) - שיחה 18:30, 15 במאי 2020 (IDT)
תודה.--185.175.34.213 10:36, 16 במאי 2020 (IDT)

התו הסגולעריכה

מצב: חדש

למה סגול? מה קשור הצבע? 213.55.224.235 21:00, 13 במאי 2020 (IDT)

לפי שליין, זה שילוב של הכחול של המשטרה שאוכפת את ההנחיות והאדום של מגן דוד שאחראי לטיפול בנפגעי המגפה, אבל זו רק סאטירה. אני לא חושב שמישהו בממשלה הסביר מה הסיבה שבחרו להעניק את השם הזה לתקן. (¯`gal´¯) - שיחה 22:04, 13 במאי 2020 (IDT)
הימור שלי - צבע שכיח ללא קונוטציות טעונות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:53, 14 במאי 2020 (IDT)
גם אותי הטרידה השבוע השאלה הזו, ומצאתי לה תשובה נפלאה (סלחו לי על חוסר הצניעות). אחד התנאים לקבלת התו הסגול הוא שכל אדם שנכנס הוא בטמפרטורה של פחות מ-38 מעלות. ובכן, כל מי שקרא את "מלכוד 22" זוכר שכאשר חייל הגיע למרפאתו של רופא הבסיס, דוק דוניקה, מדדו את חומו, ואם זה היה נמוך מ-38 מעלות צבעו את אצבעותיו ואת החניכיים שלו בסגול, כלומר נתנו לו את התו הסגול. התו הסגול שלנו הוא, אם כן, מחווה ל"מלכוד 22", ותודו שבהשוואה למציאות חיינו, "מלכוד 22" מתאר עולם שפוי לחלוטין. דוד שי - שיחה 06:39, 16 במאי 2020 (IDT)
מלכוד 22 - נחמד מאוד. כנראה זה צרוף מקרים, אבל מי יודע. --א 158 - שיחה 18:20, 18 במאי 2020 (IDT)

יור הכנסת מתחלף?עריכה

מצב: חדש

יו"ר הכנסת מתחלף עוד שנה וחצי?

חבל שלא חתמת. לעניין שאלתך, הוא לא אמור להתחלף לפי ההסכם הקואליציוני. לפי ההסכם, כל משך כהונתה של הכנסת הנוכחית יכהן חבר כנסת מטעם הליכוד, כיושב ראש הכנסת. לפי מיטב זכרוני, אמורים להצביע בקרוב על בחירת יושב ראש הכנסת, והמועמד של הליכוד כרגע הוא יריב לוין. אביתר ג'שיחה • 11:51, 14 במאי 2020 (IDT)
שלשום בלילה גנץ התפטר, אז כן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:52, 14 במאי 2020 (IDT)
וחזר בו מהתפטרותו והתפטר שנית. הקטע הזה מתחיל למצוא חן בעיני: יו"ר הכנסת יתפטר, כעבור 47 שעות יחזור בו מהתפטרותו, כעבור עוד 47 שעות יתפטר שוב וחוזר חלילה, מתאים בצורה מופלאה לממשלה ולכנסת המופרעות שלנו. דוד שי - שיחה 06:26, 16 במאי 2020 (IDT)
השואל שאל על עוד שנה וחצי, לא על הממשלה והכנסת המופרעות שלנו בהווה. לפחות ברמת משאלת הלב וההסכם הקואליציוני, מי שאמור להיות יו"ר הכנסת עוד שנה וחצי, לא אמור להתחלף באף אחד. אביתר ג'שיחה • 12:22, 18 במאי 2020 (IDT)

יחס חולים/מתים בארץ ובעולםעריכה

מצב: חדש

למה בארץ יש כמות נמוכה יחסית של מתים ביחס לחולים? 213.55.224.235 22:11, 13 במאי 2020 (IDT)

מערכת בריאות מקצועית שלא קרסה בשל עומס יתר, ואוכלוסיה צעירה יותר מול המדינות האחרות שלהן מערכת בריאות מפותחת שלא קרסה - זה לפחות גורם אחד. ניסיתי לראות איך אני מכניס לחישוב את הגיל על מנת להשוות למדינות המערב, אבל מעולם לא הייתי טוב בסטטיסטיקה ואת רוב הבסיס שידעתי כבר שכחתי. אולי עוזי ו. יטה שכם? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:15, 13 במאי 2020 (IDT)
יותר מדי איסוף נתונים. לא ראיתי ניתוח מסודר שלוקח את הגיל בחשבון. בשיא הגל הראשון דיברו הרבה על גיל ממוצע, אבל ההסתברות התמותה של חולה כפונקציה של הגיל שלו פחות-או-יותר ידועה, ואם מניחים הנחות סבירות על ההסתברות של אדם לחלות בהנתן הגיל, ומשתמשים בהתפלגות הגיל (CIA World Factbook), אפשר לקבל אומדן טוב מאד לשעור התמותה באופן שתלוי במדינה. עוזי ו. - שיחה 23:31, 13 במאי 2020 (IDT)
אבל יתכן שהסתברות התמותה כפונקציה של הגיל שונה ממדינה למדינה. זו בעצם התוצאה שצריך להגיע אליה - האם ההסתברות שונה או שווה בין מדינות המערב. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:33, 14 במאי 2020 (IDT)
כולנו שייכים לאותו Homo sapiens. אם יש שוני בהסתברות, אני מניח שהוא נובע משוני בהגדרות - מי מאובחן כחולה, את מי מהנפטרים סופרים כנפטר דווקא מסיבה זו, וכמובן איכות הטיפול. עוזי ו. - שיחה 09:48, 14 במאי 2020 (IDT)
יש עוד כמה גורמים. אקלים, שכמה אנשי מקצוע תארו כגורם אפשרי. ואריאנטיות גנטית לוקלית - נראה שאוכלוסיות מסוימות נדבקות פחות באופן משמעותי, על הגולדן פרינסס נדבקו רק 20$ שזה חצי משיעור ההדבקה שנמדד ב"חממות הדבקה" אחרות. גורמי תזונה. גורמי טיפול תרופתי. עישון - כבר מוכר כמסייע(!) במניעת הדבקות. הצעדים שננקטו - זה הגורם החשוב ביותר בניתוח הזה! במובן ההגנה עלך אוכלוסיות בסיכון חיים.
לסיכום, יש ערך רב למדידה כזו, מפני שהיא מנטרלת גורם מרכזי אחד (גיל חציוני של האוכלוסייה) ומאפשרת הערכה של הגורמים הנוספים. כאמור, אין לי מושג איך עושים את זה. בתאוריה צריך לחסר מנתוני מדינה זקנה יותר אוכלוסייה ונתוני מקרי מוות של אוכלוסיה זו, כך שמה שיוותר זו התפלגות גילאים קרובה ככל האפשר בתהליך חיסור. אז ניתן להשוות שיעורי מוות פר אוכלוסיה באופן ישיא ואם יש פער משמעותי להתחיל לחפש מה הגורם לכך. כמובן שלא ניתן לשנות ואריאנטיות גנטית ואקלים, וכנראה לא כדאי שאנשים יתחילו לעשן. אבל המסקנות האופרטיביות בסוגיית אילו אמצעים יש לנקוט חשובות מאד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:02, 14 במאי 2020 (IDT)
הייתי מפריד בין שאלות על הדבקה (תהליך שתלוי בגורמים סביבתיים והתנהגותיים), לבין שאלות על מהלך המחלה (שתלוי יותר בביולוגיה - ובזה השונות הרבה יותר קטנה). עוזי ו. - שיחה 13:37, 14 במאי 2020 (IDT)
אכן. צריך לנתח בנפרד שיעורי הדבקה ושיעורי תמותה. הראשון נותן כיוון לגבי האמצעים למניעת הדבקה והשני לגבי הטיפול המיטבי באלה שנדבקו.
שאלה מעשית: אני מבין שאתה לא לוקח על עצמך את המשימה, ואני מבין גם למה (עבודה של שבוע לפחות שמוקדש לאיסוף נתונים ולבניית ההשוואות). האם יש אדם או גוף שאתה מכיר שכן יקח את זה על עצמו? נראה לי שזה חשוב. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:34, 14 במאי 2020 (IDT)
אילן, תוכל לפרט מה כוונתך בהערה בנוגע לעישון ומניעת הידבקות? פנטין - שיחה 19:08, 14 במאי 2020 (IDT)
מעשנים נדבקים פחות - הרבה פחות, 60%. מצד שני אצל מעשנים שנדבקים הסימפטומים ושיעורי התמותה גבוהים יותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:20, 14 במאי 2020 (IDT)

תודה, משתמש:אילן שמעוני, יש לך מקור או לפחות הסבר לנתון הזה? פנטין - שיחה 20:23, 14 במאי 2020 (IDT)

הסבר אין, וכמובן שהסבר קשה הרבה יותר לספק מאשר מקורות. אני מכיר שני מחקרים: מחקר סיני על מדגם גדול, 4,000 מקרים, ומחקר צרפתי על כ 400 מקרים. בשניהם יש הבדל עצום באחוז החולי בין מעשנים ללא מעשנים. הרי לינק למחקר בסין. איבדתי את הלינק למחקר הצרפתי, ומצאתי לגביו רק כתבות בעיתונות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:13, 14 במאי 2020 (IDT)
יהיה קשה מאד לבודד את החומר בעשן סיגריות שמקטין את שיעור ההדבקה. בעשן סיגריות יש למעלה מ 3,000 חומרים שונים, מתוכם עשרות שמוכרים בוודאות כמסרטנים. אפשר גם שמדובר על אפקט משולב של כמה חומרים, אולי אפקט סינרגטי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:18, 14 במאי 2020 (IDT)

אני משתף גליון אקסל בו אני משווה בין נתוני ארצות המערב וישראל. אני מעדכן אותו אחת לכמה ימים. בחרתי את מדינות המערב מכיוון שרק על הנתונים שלהן אני סומך- מסורת דמוקרטית שמבטיחה שקיפות, ומערכות בריאות מפותחות שמבטיחות יכולת אספקת נתונים. חשוב לזכור שחלק מההבדלים בין מדינות נובעים ממדיניות דיווח שונה, אם כי שקופה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:32, 14 במאי 2020 (IDT)

לא יודע אם אפשר לקבוע שזה דווקא החומרים הכימיים בסיגריות הם הגורם המשפיע. יתכן שמדובר בתופעה אחרת: אנשים מעשנים נוטים להסריח מהפה חזק יותר, ולכן אנשים זרים נוטים התרחק מהם רחוק יותר... Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:46, 15 במאי 2020 (IDT)
Corvus, יש מקור לכך שריח הפה של מעשנים נגרם חוץ מהזיהומים הרגילים, בגורמים נוספים לסירחון הסיגריה? לא נשמע סביר. עשן בד"כ פועל להיפך - ממית יצורים חיים (כמו בעישון מזון). למעשה הגיוני בעיני שזו בדיוק ההגנה של עישון מהדבקה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:15, 27 במאי 2020 (IDT)
נראה לי שלא הוזכר שבישראל בודקים הרבה יחסית לאוכלוסייה וכך מגלים חולים רבים במצב קל. ראה כאן גרף השוואתי של מספר בדיקות לנפש בישראל מול כמה מדינות מערביות. [2]. מספר החולים הידוע, בכל מדינה, אינו מספר החולים האמיתי. חולים רבים לא נבדקו. בישראל הפער קטן יותר לעומת מדינות המערב. דב ט. - שיחה 23:27, 14 במאי 2020 (IDT)
תודה, אילן. מרתק. פנטין - שיחה 23:35, 14 במאי 2020 (IDT)
דב ט., על פי נתוני WHO זה לא נכון. המצב בישראל טוב גם ביחס למדינות שבודקות אותו שיעור פחות או יותר ביחס לאוכלוסיה. בנוסף, אתה יכול ללכת באקסל לתאריכים קודמים (יש גם קישור לנתונים מתאריכים קודמים). גם כשכמות הבדיקות (היחסית) בישראל הייתה נמוכה יותר מצבנו היה כמעט אותו דבר מבחינת מוות/אוכלוסיה. על פי נתוני WHO המצב בישראל היה טוב מאד ונשאר טוב מאד. עם זאת, 4 המקומות הראשונים (ישראל חמישית) על מקרי מוות/אוכלוסיה חמישית משלנו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:44, 14 במאי 2020 (IDT)
אתה יכול לראות בגרף, שישראל בצמרת בבדיקות לנפש, ובפער גדול מלא מעט מדינות (בריטניה למשל). זה אתר רציני.
הטענה שלי היא שבישראל אחוז החולים המאובחנים מתוך כלל החולים גבוה יותר מאשר במדינות רבות (לא מכולן - איסלנד או דרום קוריאה למשל עולות על ישראל במדד זה). באיטליה, לדוגמה, מספר הבדיקות לנפש אינו רחוק משל ישראל, אך יש סיבה לחשוב שמספר החולים שם עולה משמעותית על מספר המאובחנים. זה לא רק בגלל מספר הבדיקות, אלא גם בהסתמך על שיעור החיוביים. בגרף הזה [3] אפשר לראות את הקשר בין מספר הבדיקות לשיעור החיוביים. (הגרף אינטראקטיבי, אפשר להוסיף ולהוריד מדינות). השיעור הגבוה יותר של חיוביים במדינות כמו איטליה, הולנד ובריטניה בהשוואה לישראל קשור לכך שהן מאתרות בעיקר חולים במצב קשה יחסית, ואילו בישראל יש הרבה בדיקות בהשוואה למספר החולים בפועל, ומאתרים יותר חולים במצב קל. דב ט. - שיחה 00:10, 15 במאי 2020 (IDT)
יש להעיר, שכמות הבדיקות אינו הפרמטר היחיד שמשפיע על אחוז החולים המאובחנים מתוך כלל החולים. גם אם מספר הבדיקות זהה, ייתכן שבמדינה מסויימת הבדיקות מצליחות לאתר אחוז גבוה יותר מהחולים, כי הם מכוונות יותר לאנשים הנכונים. [נניח, בגלל איתור יעיל של מי שבא במגע עם נשאים]. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הקלטות רדיו ישנות בעבריתעריכה

מצב: חדש

היי, מה קורה?
מתעניין לדעת האם יש דרך למצוא הקלטות של מהדורת חדשות מכל שנה מאז שנות ה־50? אם כן, אשמח לדעת. למען ההבהרה, לא אכפת לי מכל המהדורות, אלא אסתפק בהקלטה אחת מכל שנה - כמדגם. שאינו יודע - שיחה 10:38, 14 במאי 2020 (IDT)

לי הם פעם ענו: https://www.kan.org.il/lists/?mainId=13. חזרתישיחה 11:17, 14 במאי 2020 (IDT)
אם כבר "כאן", יש להם קבוצת פייסבוק שעוסקת בקטעי ארכיון. אפשר לבקש שם. (¯`gal´¯) - שיחה 16:48, 14 במאי 2020 (IDT)

מה ההבדל בין משרדיםעריכה

מצב: חדש

מה ההבדל בין המשרד לשוויון חברתי, לבין משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לבין המשרד לחיזוק וקידום קהילתי? מה ההבדל בין משרד התפוצות לבין משרד העלייה והקליטה? 213.55.224.235 15:23, 14 במאי 2020 (IDT)

משרד התפוצות אמור לטפל ביחסי ישראל עם יהודי הגולה, ומשרד הקליטה בקליטתם של היהודים שעלו. חפיפה מסוימת קיימת בנושא עידוד העלייה ששייך לשניהם.
לגבי המשרדים בשאלה הראשונה, משרד העבודה והרווחה הוא המשרד הוותיק, החזק והמתוקצב ביניהם בפער גדול והוא מרכז את עיקר פעילות הרווחה של המדינה (ובגלגולו הנוכחי גם את נושא התעסוקה). תחומי האחריות של שני המשרדים האחרים (במיוחד של הטרי מביניהם) אינם ברורים. באתר המשרד לשיוויון חברתי נאמר: "המשרד לשוויון חברתי פועל לקידום אוכלוסיות האזרחים הוותיקים, הצעירים, הנשים והמיעוטים וכן אחראי על המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית". הקשר בין מיזם ישראל דיגיטלית לבין שאר יעדי המשרד לא ברור ונראה כמעט גחמני. דב ט. - שיחה 23:40, 14 במאי 2020 (IDT)
מה קשור עכשיו "ישראל דיגיטלית" באמת... המשרד החדש מזכיר לי מאוד את סדרת פולישוק. הדמות המרכזית היה "שר לקידום חברתי", שזה כמעט במדויק התפקיד של המשרד המחדש. מה ההבדל המהותי בין "רווחה ושירותים חברתיים", "שוויון חברתי" ו"קידום קהילתי"? זה לא פשוט אוסף תפקידים כמעט זהים וחסרי משקל של ממש? אילו סמכויות יש למשרדים החדשים? 213.55.224.235 13:23, 15 במאי 2020 (IDT)

אני תוהה אם שואל/ת השאלה מיתמם או באמת לא מבין את מהותם האמיתית של המשרדים האלה?--185.175.34.213 15:25, 15 במאי 2020 (IDT)

נקודות זיכוי מס הכנסהעריכה

מצב: חדש

מה ההיגיון בכך שכל אזרח זכאי לקבל מינימום של 2.25 נקודות זיכוי במס? אם כולם מקבלים לפחות אותן, מה ההיגיון לא להתחיל מאפס? --Nirvadel - שיחה 10:12, 15 במאי 2020 (IDT)

כמו שמשכורת לא מתחילה מאפס. וממבט היסטורי: שיטת נקודות הזיכוי החליפה את שיטת הניכויים האישיים שהייתה נהוגה קודם לכן. ראה חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 22), התשל"ה-1975, ה"ח 1188, עמ' 320 (מבוא, סעיף ב' פסקה שנייה). חזרתישיחה 12:13, 15 במאי 2020 (IDT)
אכן, הגיוני שהמס לא יתחיל מהשקל הראשון, כך שמי שהכנסתו נמוכה מאוד יהיה פטור ממס. קצת מוזר שלא מחילים עיקרון זה על דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, שבהם החיוב (הנמוך) הוא מהשקל הראשון.
מי שאינו תושב ישראל אינו זכאי לנקודות הזיכוי הנ"ל. עובד זר בישראל (שלא בסיעוד) זכאי לנקודת זיכוי אחת בלבד. מי שמתגורר בחו"ל אך מפיק הכנסה בישראל אינו זכאי כלל לנקודות זיכוי. דוד שי - שיחה 06:22, 16 במאי 2020 (IDT)
חישוב המס כן מתחיל מהשקל הראשון (מדרגת המס הראשונה היא 10% עד לשכר של 6,330 שקלים). מהמס המחושב מקוזז שווי נקודות הזיכוי. כך למשל מי שזכאי ל־2.25 נקודות זיכוי ושכרו קטן מ־4,927 שקלים אכן לא ישלם מס הכנסה כי סכום המס (שמחושב לפי 10%) נמוך משווי נקודות הזיכוי; אולם מאחר ששכר המינימום הוא 5,300 שקלים – מי ששכרו הוא כשכר המינימום ישלם כ-37 שקלים מס הכנסה. חזרתישיחה 15:45, 16 במאי 2020 (IDT)

ישובים ערבים חדשים בארץעריכה

מצב: חדש

אילו ישובים ערבים חדשים קמו מאז סיום מלחמת השחרור? 213.55.224.235 13:15, 15 במאי 2020 (IDT)

ישובים בדווים שהוקמו בדרום: חורה, כסייפה, לקייה, ערערה בנגב, רהט, שגב שלום ותל שבע. Tzafrir - שיחה 15:34, 15 במאי 2020 (IDT)
איבטין.

מדוע אני חווה את הבעיה להלן עם תבנית זו?עריכה

תבנית הויקי להלן פותחה במהותה על ידי משתמש:קיפודנחש ומטרתה לאפשר ליצור הערות שוליים משוימות בעברית, דרך קריאה תואמת מימין לשמאל באתרי MediaWiki בעברית שהם נטולי Lua/Scribunto ושבאופן כללי אינם כוללים תוכן מועתק מויקיפדיה העברית. ההערות אמורות להופיע תחת פרק "הערות שוליים" אשר יכול להיקרא בקריאה ישירה דרך תג <references />.

תבניתעריכה

<includeonly>{{#תנאי:{{{שם|}}}
    |
        {{#tag:ref
            |<noinclude>1=</noinclude>{{{תוכן|}}}
            |<noinclude>name=</noinclude>{{{שם|}}}
        }}
    |
      {{#tag:ref
          |<noinclude>1=</noinclude>{{{תוכן|}}}
      }}
}}</includeonly>

קריאותעריכה

* קריאה לא משוימת{{הערה|תוכן=קריאה לא משוימת}}
* קריאה משוימת{הערה|תוכן=קריאה משוימת|שם=שם_ראשון}}
* קריאה כפי שם{{הערה|שם=שם_ראשון}}

בעיהעריכה

בעוד שבהרצה הבדיקה הראשונה והשנייה מניבות פלט נכון, השלישית לא;
הקריאה השלישית יוצרת מספר לחיץ עם הספרה שלוש ([3]) במקום עם הספרה שתיים ([2]) וכן סעיף הערת שוליים ריק גם כן עם הספרה שלוש בפרק "הערות שוליים";
סעיף מספר שלוש כלל לא היה אמור להיווצר אלא סעיף 2 היה אמור להתחלק לסעיפים 2.1 ו2.2 ומספרו הלחיץ אמור היה להיות שתיים ([2]).

שאלהעריכה

מדוע אני חווה את הבעיה לעיל עם תבנית זו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שפות ותרבויות בינלאומיותעריכה

מקובל להכליל את כל הארצות ששפתן ותרבותן ערבית כ"העולם הערבי" או "ארצות ערב". אבל הרי ערבית היא לא השפה/תרבות היחידה בעולם שמשותפת למספר מדינות. כמוה גם טורקית, גרמנית, אנגלית, וספרדית. אז מדוע לא מדברים על "העולם הטורקי", "העולם הגרמני", "העולם האנגלי" ו"העולם הספרדי"?--185.175.34.213 12:38, 16 במאי 2020 (IDT)

  • העולם [התרבותי] האנגלי הוא כל העולם. האנגלית היא גם הלינגואה פרנקה של העולם.
  • עולם טורקי? איפה עוד מחוץ לטורקיה מדברים שפה מספיק קרובה לטורקית של טורקיה?
  • עולם גרמני: מחוץ לגרמניה מדברים שפות מספיק קרובות לגרמנית באוסטריה, ובשווייץ ובחלק קטן של איטליה. גרמניה היא ממילא המוקד העיקרי.
  • העולם הספרדי: לא מוכר לי מספיק טוב, אבל נראה לי שקיים, חלקית.
  • וכמובן: צרפת מטפחת את השפה הצרפתית במדינות שונות.
אבל להבדיל מהם, הערבית הייתה גורם מאחד במשך זמן רב הרבה יותר. השפות האחרות הם במקרים רבים הרבה יותר שפות שניות, והערבית היא שפת אם (גם אם יש הבדל בין הערבית הספרותית לניב המקומי שלה שמדובר). Tzafrir - שיחה 13:15, 16 במאי 2020 (IDT)
  • העולם האנגלי זה כמובן רק המדינות שבהן האנגלית היא שפת האם.
  • העולם הטורקי- כל מרכז אסיה ממונגוליה ועד טורקיה.
  • לא הבנתי את תשובתך לגבי העולם הגרמני.--185.175.34.213 22:06, 16 במאי 2020 (IDT)
יש לציין כי העולם הערבי פחות או יותר תופס את מרחב ההתפשטות של הח'ליפויות הערביות בשם האסלאם החל מהמאה ה-שביעית. יש בעולם הערבי מודעות לעבר המפואר של הח'ליפויות הענקיות וזרמים פוליטיים ודתיים ששאפו להחיות אותו ולהשיג לפחות איחוד חלקי בין מדינות ערב (כפי שהיתה הרפובליקה הערבית המאוחדת, וניסיונותיו של מועמר על קדאפי לאיחדו עם השכנים למשל) המדינות הן שכנות זו עם זו. מהוות רצף טריטוריאלי. לכן קל יותר להגדיר את העולם הערבי. הליגה הערבית מסמלת את קיומו Ewan2 - שיחה 02:06, 17 במאי 2020 (IDT)
גם בעולם הטורקי ובעולם הגרמני יש רצף טריטוריאלי.--185.175.34.213 19:31, 17 במאי 2020 (IDT)
קיים מרחב שבו השפה הרוסית עדיין נפוצה וידועה - המדינות לשעבר של ברית המועצות שהסכימו לשמור על הסכמי מסגרות מסוימות עם רוסיה (מדינות חבר העמים, מסגרות אירואסייתיות) . בלארוס הייתה הכי מקורבת לרוסיה עד לא מזמן.
רוסיה. לא הרוסית. נדמה לי שרוב המדינות הללו נוקטות צעדים מפורשים לטפח את השפה המקומית על חשבון הרוסית. זה כמובן נכון במדינות הבלטיות, אבל גם במדינות מרכז אסיה. Tzafrir - שיחה 09:23, 17 במאי 2020 (IDT)
המרחב של העמים הדוברםי שפות טורקיות הוא מודע לחשיבות השפות הטורקיות בחיזוק קשרים מדיניים ומסחריים.. קיימים פורומים של העמים הטורקיים שבהם מדינות כמו טורקיה, קזחסטן, אוזבקיסטן תופסות מקום מרכזי. טורקיה מעוניינת במיוחד לעודד את הרוח הפאן-טורקית או פאן-טוראנית. יש בטוריקה מפלגות הדוגלות בפאן-טוראניזם. Ewan2 - שיחה 02:11, 17 במאי 2020 (IDT)
גם לעמים דוברי ספרדית- במיוחד ספרד והמדינות של אמריקה הלטינית יש להם פורומים משותפים. לא לשוא החג הלאומי של ספרד הוא יום גילוי אמריקה. Ewan2 - שיחה 02:13, 17 במאי 2020 (IDT)
אז לפי מה שאתה אומר יש עולם טורקי ועולם ספרדי? מדוע אלה מושגים פחות מוכרים?--185.175.34.213 19:33, 17 במאי 2020 (IDT)
אני די בטוח שתושבי קזחסטן לא דוברים טורקית. הם דוברים שפה ממשפחת השפות הטורקיות אבל זה לא אומר הרבה (השווה לשפות לטיניות שונות כמו איטלקית וצרפתית). גם במקרה של הספרדית יש קרבה גאוגרפית בין רוב המדינות (אמריקה הלטינית, ביטוי שמקורו דווקא בקיסרות הצרפתית במקסיקו ולכן אמור בעיקרון לכלול גם את קוויבק). Tzafrir - שיחה 09:23, 17 במאי 2020 (IDT)
השאלה היא מה זה אומר "פחות מוכרים"? העולם הלטיני (מרכז ודרום אמריקה) וההיספנים (בארצות הברית) רואים עצמם כספרדים (או לכל הפחות כבעלי תרבות ספרדית) ברוב האזורים שם. העולם האנגלי (או "אנגלו-סקסי" או "חבר העמים") הוא גם עולם מוכר: רוב תושבי ארצות הברית הלבנים (הלא היספנים) רואים עצמם כחלק מהעולם האנגלו-סקסי, ורבים במדינות חבר העמים הבריטי רואים גם הם את עצמם עד היום כחלק מהעולם האנגלי או הבריטי ("המלכה היא המלכה שלנו" וכו'). בעולם הגרמני (או הגרמאני, או במונחי המאות ה-19 וה-20 גם "הנורדי", כלומר דנמרק וצפונה) יש פחות סימפטיה ל"תרבות גרמנית" כתוצאה ישירה של הכיבוש הנאצי, אך במקרים רבים כל העמים הילידים החיים כיום בגרמניה, אוסטריה, שוויץ, צפון איטליה, דנמרק, נורווגיה ושוודיה רואים עצמם כ"עמים גרמנים", דוברי "שפות גרמניות". וכו' וכו'. עולם טורקי, לעומת זאת, לא קיים, ובפרט העמים שחיו ברחבי האימפריה העות'מנית (שהתקיימה 500 שנים בין 1417-1917) לא רואים את עצמם "טורקים".
"פחות מוכר" זה עניין יחסי. ישראל מוקפת במה שמכונה "העולם הערבי" ועל כן רוב השיח, באופן טבעי, מתייחס לעולם הזה. אדם שחי בקולומביה לדוגמה יוכל להגיד ש"העולם הערבי" הוא מונח פחות מוכר, כי הוא חי במקום המוקף בעולם לטיני או היספני. הכל לגיטימי, וכמעט הכל תלוי גיאוגרפיה :) נילס אנדרסן - שיחה 13:56, 18 במאי 2020 (IDT)

היווצרות מינים חדשיםעריכה

במהלך קיום הגזע האנושי נכדו כמה עשרות מיני בעלי חיים, ממוטים, קרנפים לבנים, דודו הם רק הדוגמאות המוכרות. האם ידוע לנו על היווצרות מינים חדשים שלא היו קיימים קודם? כמובן שיש חיות המשק, אבל אלו חיות מוטנטיות עם יכולת כמעט אפסית לשרוד בטבע. ואלו שכן יכולים לשרוד בטבע (כמו סוסים, חזירים, עזים או חתולים) למעשה לא מהווים מינים חדשים, אלא פשוט מינים זהים לאלו שבטבע.

אם השאלה היא מאז קיומו של הסוג "אדם", מדובר על 2.5 מיליון שנים. מינים רבים הופיעו בתקופה הזו, ורבים מהם כבר נכחדו. למעשה, רוב מיני היונקים המוכרים לנו היום בעולם לא התקיימו בצורתם הנוכחית לפני 2.5 מיליון שנה. דוגמה אחת שזכורה לי היא שהפיצול בין שושלות הסוס, החמור/פרא והזברה הוא בן כ-800,000 שנים בלבד. Reuveny - שיחה 22:06, 16 במאי 2020 (IDT)
גם הכלב צעיר מאיתנו בהרבה. השלדים המוקדמים ביותר מתוארכים ללפני 20-30 אלף שנה.--185.175.34.213 22:08, 16 במאי 2020 (IDT)
כן. אמנם התשובה שלי קצת מטעה כי היא משווה בין זמן קיומו של סוג לזמן קיומם של מינים (שהוא קצר יותר כמובן). אז, אם נדבר רק על המין שלנו, הומו ספיאנס שקיים כ-200,000 שנים, קשה למצוא מינים רבים שהופיעו חוץ מבעלי החיים מלווי האדם: הכלב שצוין פה וחיות המשק, ואולי גם עכבר הבית ודומיו. Reuveny - שיחה 22:16, 16 במאי 2020 (IDT)
יש כמובן גם מינים מלאכותיים, כדוגמה קלמנטינה ופומלית או חצי מלאכותיים (מוטציות שכנראה לא היו שורדות בטבע) כמו חיטה ובוטנים. Tzafrir - שיחה 08:48, 17 במאי 2020 (IDT)
ויש מיני כינים טפילות אדם שעברו התאמה אבולציונית לביגוד. Ronam20 - שיחה 14:21, 17 במאי 2020 (IDT)
יונת הבית היא מין שבוית מיונת סלעים, אבל התפרא והיום חי בלי תלות באדם. באופן דומה גם חתול הבית בוית מחתול בר או מחתול ביצות ולא היה קיים לפני האדם, אבל מצליח לחיות כיום גם בטבע. בברכה, Easy n - שיחה 14:18, 17 במאי 2020 (IDT)

איך זה שהקומוניזם עדיין נחשב ללגיטימי?עריכה

האידאולוגיה הנאצית באירופה והעליונות הלבנה בארה"ב נהיו מוקצים מחמת מיאוס בעקבות הפשעים המחרידים שבוצעו בשמן. איך זה שהקומוניזם לא עבר אותו תהליך של דה-לגיטימיזציה?--185.175.34.213 22:03, 16 במאי 2020 (IDT)

קומוניזם כאידאולוגיה מאוד מושכת ולא כוללת את אותן הבעיות המוסריות שיש בנאציזם וגזענות, לפחות כבסיס. כמו כן קיימות של מדינות קומוניסטיות שלא מוקצות דוגמת סין ווייטנאם. העיסוק של המערב עם סין וסובלנות שהוא מגלה כלפיה מקנה לגיטימציה לאידאולוגיה. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:15, 16 במאי 2020 (IDT)
אין ממש קומוניזם היום. גם המדינות שמחשיבים או קוראות לעצמן קומוניסטיות אינן קומוניזם טהור, אלא איזשהו היבריד או שהושפעו מגישות נוספות או שסתם משתמשות בשם הזה. סין כבר לא ממש קומוניסטית. (¯`gal´¯) - שיחה 22:32, 16 במאי 2020 (IDT)
גם לא היה, ברית המועצות חתרה לקומוניזם, אך הגדירה את עצמה כסוציאליסטית
   לפי מרקס, הקומוניזם, שהוא התוצאה של הסוציאליזם, 
   הוא מצב חברתי בו המדינה, הכסף, והמעמדות וחברתיים 
   מבוטלים, וחלוקת הצרכים והשירותים מונהגת על ידי 
   העקרון של "כל אחד כפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו".

84.229.160.200 23:36, 16 במאי 2020 (IDT)

היישום הרחב הכי "אמיתי" של קומוניזם היה בקיבוצים בישראל. בסופו של דבר רוב חברי הקיבוצים בחרו לבצע הפרטה, כלומר הם החליטו שהשיטה לא טובה עבורם. רובם גם נקלעו לקשיים כספיים. יש בעיה לייצר מוטיבציה לעבודה וליצירה, כאשר אין תגמול מיוחד להשקעה ולהצלחה, וכולם יודעים מראש שממילא הם יקבלו אותו דבר - אז למה להתאמץ. בנוסף, יש תמיד אנשים שעובדים פחות ומתחמקים אבל עדיין מקבלים אותו דבר - מה שמוביל ליחסים חברתיים לא טובים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הקיבוצים חיו מוקפים על ידי כלכלה לא קומוניסטית.הקומוניזם איננה האידיאולוגיה היחידה שתולדותיה קשורות לפשעים רבים. גם הדתות כמו הנצרות או האיסלאם, למשל ידעו פשעים רבים שבוצעו בשמם. אפילו האידיאולוגיה של כלכלת שוק היתה מעורבת בפשעים כמו העבדות, הטרור של המהפכות המיסדות , ניצול עובדים, ניצול קולוניאלי, מלחמות מיותרות ואחר וכו'. אבל הקומוניזם כרוך במשך עשרות שנים בהגבלות קשות לחופש הפרט, דיכוי חופש הדיבור והמחשבה, דיכוי כל אופוזיציה, משטרים חד מפלגתיים, רודניים, תקופות של טרור רצחני נגד שכבות וקבוצות רבות בעם, שליוו את השכנת המשטר ואת ביסוסו. הקומוניזם ידע בעשורים האחרונים רפורמות כמו בסין, וייט נאם, לאוס, וקצת קובה ושחררו פחות או יותר את המגבלות על חופש התנועה וביצעו שינויים כלכליים לכיוון כלכלת השוק. (היו תקופות גם בעבר של שחרור הרסנים ואחר כך תקופות של ריאקציה קשה וטרור). קומוניסטים הסתגלו לשיטות כלכליות ופוליטיות חופשיות בנפאל ובמדינות מסוימות בהודו, השתתפו במשחק הדמוקרטי במדינות רבות. קוריאה הצפונית נשארה כפי שהייתה. גם בעבר היו הבדלים מסוימים בין משטרים קומוניסטים. יוגוסלביה הקומוניסטית ז"ל איפשרה למשל חופש תנועה במשך עשרות שנים. האידיאל של קרל מרקס נחשב במשטרים הקומוניסטים כיעד ושאיפה. הם הגדירו את עצמם כשלבים בדרך אליו וקראו לעצמם "דמוקרטיות עממיות" , "שלטון מעמד הפועלים" , "דיקטטורה של הפרולטריון" או "מדינות סוציאליסטיות". עדיין יש להאידיאולוגיה הזאת כוח משיכה מסוים כמו לדתות מסוימות ואידיאולוגיות אחרות המבטיחות אהבה, אחווה בין בני האדם, שיוויון וכו' ועל רקע תסכולים ואי שביעות רצון מהמצב הקיים במדינות הדמוקרטיות . כך יש עדנה גם לאידיואלוגיות התומכות במפורש בשנאה בין העמים והדתות, בדיקטטורות מסוג פאשיסטי ולאומני קיצוני או קנאי דתי Ewan2 - שיחה 01:54, 17 במאי 2020 (IDT)
זה לא "פשעים שנעשו בשם האידאולוגיה הנאצית". זו אידאולוגגיה שמהותה היתה הפשעים האלה. emanשיחה 03:16, 17 במאי 2020 (IDT)
קומוניזם זה לא משהו ש"יש" או "אין". הקומוניזם כשלעצמו הוא מערכת ערכים, שמתארת את המצב ה"אידאלי". קומוניזם למעשה מומש במקומות מסוימים ובתקופות מסוימות בעולם - אחת הדוגמאות הבולטות הם הקיבוצים בישראל, אבל יש בעולם ובהיסטוריה דוגמאות לא מעטות לחברות שאימצו לעצמן את מערכת הערכים הזו, אותה הן מנסות או ניסו לממש, כל אחת לפי דרכה. כמה מידידי הטובים הם קיבוצניקים או קיבוצניקים לשעבר, והרעיון שהם, או המערכת שגדלו בה צריכות להיחשב "מוקצים מחמת מיאוס" הוא רעיון מאוס שאוכל להסביר את מקורו רק בבורות.
בברית המועצות ובמדינות אחרות חבר לקומוניזם טוטליטריזם, עליו באמת ניתן לומר "מוקצה מחמת מאוס", אבל לקומוניזם ולטוטליטריזם קיום עצמאי - הם יכולים לחבור, והם יכולים להתקיים זה בלי זו (לעומת הנאציזם, שהוא אידאולוגיה טוטליטארית "ביי דפינישן"). מול העובדה המשמחת, שקומוניזם יכול להיות האידאולוגיה המובילה והמכוונת של חברות חיות, ואפילו שמחות, לא רק בתאוריה אלא גם במציאות, עומדת העובדה המדאיגה, שהטוטליטאריות לא ממש צריכה את הקומוניזם, והיא מגברת חיילים ברחבי העולם בשמחה, בלי עזרתו. מברזיל, דרך טורקיה, הודו, אינדונזיה, רוסיה, ולמרבה הצער גם ארצות הברית וישראל, מורגשת תנועה לכיוון, כשאת קו הסיום של המירוץ מסמנות מדינות כמו איראן, סוריה, וצפון קוריאה. שחיקת הדמוקרטיה היא תהליך גלובלי, כמו ההתחממות, ואין סימנים שזה או זו עומדים להיעצר או אפילו להאט. הצעדים הראשונים כמו לקוחים מספר של גבלס: כרסום מתמיד בעיתונות החופשית - בעבר על ידי שליטה על העיתונות, היום על ידי יצירת "מקורות מידע חליפיים" שמפיצים פרופגנדה מוסווית כעיתונות, וכשכלו כל הקיצין, סימון מקורות המידע החופשיים והאמינים (בישראל, עיתון "הארץ" למשל) כ"לא לגיטימיים". כרסום בסמכות מערכת המשפט. חקיקה פופולוסטית שמסמנת אוכלוסיות מסוימות כ"מטרה" (בישראל הדוגמה היא חוק הלאום), וכמובן, קבלת אוטוריטת המנהיג יותר ויותר כמילה האחרונה, שעוקפת את מנגנוני הבקרה הנשחקים. זה יכול להיעשות בשם הדת, או הלאום, או כל מטרה נשגבת אחרת שבשמה ההמון מוכן לקבל את האוטוריטה. אז נכון שהטוטליטריות רכבה על סוס הקומוניזם, והוציאה ממנו קילומטראז' מכובד, אבל צריך לזהות מי הסוסים ומי הפרש. קיפודנחש 04:25, 17 במאי 2020 (IDT)
קיפודנחש, אני חושב שאתה מצייר תמונה מאוד לא מדויקת כמעט בכל מלה. לא בא לי להתווכח על הגדרות (כן טוטליטרי ביי דפינישן, לא טוטליטרי וכו') אז אשאל לטובת הויכוח: איך אתה מסביר את זה ש"במבחן התוצאה", כל החברות הקומוניסטיות שהתקיימו במאה השנים האחרונות היו דיקטטורות טוטליטריות, בדרך כלל עם פולחן אישיות של המנהיג ופגיעה איומה בזכויות אדם? האם הכל באשמת האימפריאליסטים המרושעים שחיבלו במאמץ לבנות חברת מופת? או שאולי הרעיון עצמו פגום מהיסוד? Reuveny - שיחה 08:22, 17 במאי 2020 (IDT)
המשטר הנאצי הגשים את ערכיו המוצהרים. הוא הבטיח מלחמות, גזענות, דיקטטורה ומבנה חברתי היררכי, כמו בצבא - וזה מה שקיים.
המשטרים הקומוניסטים לא קיימו את מה שהבטיחו. הם הבטיחו שלום, שיוויון מלא ודמוקרטיה אמיתית, והמציאות היתה רחוקה ולעתים הפוכה מכך. זה מראה על חוסר ההתכנות של החזון אך לא פוסל את רוב הערכים שבבסיסו. דב ט. - שיחה 11:34, 17 במאי 2020 (IDT)
עמנואל ודב- תאורטית, אם היינו חיים עכשיו בתחילת המאה ה-20, הייתם כמובן צודקים. אבל איך אנחנו בשנת 2020 והעולם המערבי עוד לא התפכח? מה זה משנה מה כתוב באיזה ספר תאורטי כזה או אחר של הוגה כזה או אחר במאה ה-19, כשבשנת 2020 כבר יש לנו עובדות מוצקות בשטח ואין צורך לנחש "מה יקרה אם"?--185.175.34.213 19:42, 17 במאי 2020 (IDT)
מצד שני, קומוניזם הוא במקרים רבים דחליל שמשמש יריבים של תפישות סוציאליסטיות שונות. מפלגות סוציאליסטיות שונות עלו לשלטון במדינות דמוקרטיות רבות ולא נוצרה דיקטטורה. בכמה מקומות אף עלתה לשלטון מפלגה קומוניסטית (באיטליה, לדוגמה) שהשתלבה במשחק הפוליטי הדמוקרטי. אחת הדרכים לתקוף רעיונות סוציאליסטיים היא הטענה השגויה שסוציאליזם הוא בהכרח קומוניזם ומכאן (זו כבר חוליה יותר סבירה בטיעון) שהוא מוליך לדיקטטורה ושאר אסונות. Tzafrir - שיחה 19:59, 17 במאי 2020 (IDT)
מש:Reuveny - אין לי צורך להסביר את הטענה ש" כל החברות הקומוניסטיות שהתקיימו במאה השנים האחרונות היו דיקטטורות טוטליטריות", אחרי שכתבתי והדגמתי שהטענה הזו שקרית. קיפודנחש 02:34, 18 במאי 2020 (IDT)
כבודם של הקיבוצים במקומם מונח, אבל האיזכור שלהם הוא בריחה מהשאלה המקורית. "קומוניזם" בחברה של 200 איש זה ממש לא העניין פה (ויש דוגמאות למכביר לחברות קטנות שקיימו אורח חיים מוזר הרבה יותר). אני לא מכיר קומוניזם ברמה המדינתית שלא נגמר רע מאוד. אתה מבקש להפריד בין הסוס לרוכביו אבל בעצם יש פה קנטאור. Reuveny - שיחה 09:59, 18 במאי 2020 (IDT)
נסיון המאה ה-20 בהחלט הוכיח שהקומוניסטים טעו, ולכן איני קומוניסט, אבל אני לא שולל את זכותם של אחרים להחזיק בעמדה זו ולהטיף לה. בצרפת ואיטליה התקיימו מפלגות קומוניסטיות שזכו לתמיכת מאות אלפים, והשתתפו בדרכן במשחק הדמוקרטי, טוב שהותרה פעילותן. לעומת זאת אין צורך בשום ניסיון היסטורי כדי לדעת שהנאציזם, במהותו, הוא אידאלוגיה פסולה שלעולם לא תשב בכפיפה אחת עם הדמוקרטיה. הנסיון ההיסטורי מוכיח שהנאצים מקיימים את ערכיהם והבטחותיהם ולכן כדאי לקחת אותם ברצינות. דב ט. - שיחה 12:38, 18 במאי 2020 (IDT)
אני מסכים עם רוב מה שנאמר כאן, כמובן, אבל הרשו לי להציג סיבה נוספת שלא עונה על "האם קומוניזם הוא טוב או רע" אלא מנסה לענות ממש על "מדוע קומוניזם בכלל נחשב לגיטימי (לעומת גזענות וחלילה נאציזם)". מאוד מעניין לשים לב שבעוד שבחלק מהעולם המערבי קומוניזם מוקצה (בעיקר בארצות הברית שבה חופש הפרט עומד מעל הכל, אך לא רק), אכן יש מקומות שבהן הוא לא. הסיבה לדעתי נעוצה דווקא באמרה הנושנה "ההסטוריה נכתבת על ידי המנצחים", וליתר דיוק "על ידי המנצחים הטובים". הקומוניזם שהיה עד קיץ 1941 אידיולוגיה שהפחידה את האליטות המסורתיות במערב (אצולה, אנשי המעמד הגבוה והכנסיה) התקבל באור אחר כאשר היטלר החליט להפר את הסכם אי-הלוחמה, מה שהציב בעל כורחה את רוסיה הסובייטית, פחות או יותר, בקו אחיד עם מעצמות המערב. פתאום ברגע אחד נראה היה ש"גם הם מהטובים". במובן מסויים, לדעתי, אפשר לקבוע את חורף 1941-1942 (כל הסיפור של סטלינגרד ובלימת כוחות הציר לראשונה במלחמה) כנקודת המפנה שממנה הקומוניזם התחיל להתקבל כאידיולוגיה שאפשר בעת ובעונה אחת לא לאהוב אבל כן לחיות לצידה. לעומת הגזענות ובפרט הנאציזם שחולל את זוועות מלחמת העולם השנייה וזרעו הרס מוות וחורבן בכל רחבי אירופה, מזרח אסיה וצפון אפריקה, הקומוניזם הסובייטי פגע בעיקר בתושבי מזרח אירופה ודרום-מזרח אסיה שהיו רחוקים מהעין מעבר למה שהוגדר לימים "מסך הברזל". כך, בעוד הארצות שדגלו בגזענות, פאשיזם ונאציזם הפציצו את ערי בריטניה, סיפחו את צפון צרפת והקימו ממשלת בובות בנורווגיה הכבושה, הרוסים החלו במסע ל"שחרור אירופה" לעבר ברלין (המרכאות הן כי כידוע הם החליפו בארצות שהגיעו אליהן משטר טוטאליטרי אחד במשנהו). לדעתי זו הסיבה העיקרית ללגיטימיות כיום לקומוניזם לעומת העליונות הלבנה. פשוט כי הם נהפכו לחלק מה-"good guys". נילס אנדרסן - שיחה 00:45, 19 במאי 2020 (IDT)
הקומוניזם יוצג על ידי המפלגות הקומוניסטיות הסטליניסטיות, המרקסיסט-לניניסטיות, הטרוקציסטיות וכו'. חלקן התארגנו פעם באינטרנציול הקומוניסטי בחסות ברית המועצות , האינטרנציונל הרביעי הטרוקציסטי כלל מפלגות קטנות ושוליות ברובן. המשטרים שהונהגו על ידי המפלגות הקומוניסטיות היו דיקטטורות ללא יוצא מן הכלל, עם הבדלים, בקיצוניות ובמתינות. בשלבים ובתקופות שונות. בעת השלטונן בוצעו מעשי רצח ודיכוי רבים ונרחבים, כמו בימי הטיהורים הסטליניסטיים, ההרעבה באוקראינה, הגולאג הסטליניסטי, המהפכה התרבותית בסין העממית, החמר רוז' בקמבודיה וכו' וכו', מחנות הריכוז ברוב המדינות המונהגות על ידי המפלגות הקומוניסטיות. בתקופות שונות לשלטונן, מעשי הרצח וטבח רבים בוצעו בשם אלהים הטוב והרחום ובשם ישו והקדושים על ידי המדינות שבהן לכנסייה הרומית -הקתולית היה מעמד משפיע בתקופות מסוימות במאות ה-19-15 , במערב אירופה ובדרום אמריקה ומרכזה. במקרה הקומוניזם יושמו "עקרונות" קומוניסטיים מובהקים של "מלחמת המעמדות" , "חיסול המעמדות המנצלים", וגם חיסול בוגדים, חיסול אויבים מעמדיים, דיקטטורה של הפרלוטריון, דיכוי של הדמקרוטיה "הבורגנית" ונציגיה וכו'. מצידה הכנסייה הקתולית דרך האינקוויזיציה פעלה בשם הדת הנוצרית, להעברת קבוצות אתניות וגזעים שונים לדת הנוצרית, עסקה בהענשת החוטאים, עובדי השטן, המכשפים, הכופרים, אויבי האלהים, גם לפי עקרונות הדת וברוח הדת בפירושים של אנשי דת . אמנם בעת הקמת משטרים הקפיטליסטים והדמוקרטיים היו מעשים של טרור וטבח כמו במהפכה הצרפתית, ובימי קרומוול, וכו גם כן בשם החירות, הדחת המלוכה, דיכוי האצולה ואנשיה,חיסול בוגדים וכו' אבל זה נעצר מהר יותר והצליח לא להכתים עד כדי כך את המשטרים הדמוקרטיים פחות או יותר שקמו אחר כך Ewan2 - שיחה 23:02, 19 במאי 2020 (IDT)

סעד חדאדעריכה

מצב: חדש

בערך לא נזכרת סיבת מותו, למרות שמת בגיל צעיר יחסית. ידוע על כך משהו? 2A01:6500:A041:E0EC:10B3:67A5:803F:6CCA 22:54, 16 במאי 2020 (IDT)

אתה בטוח שקראת את הערך? ראה סעד חדאד#משפחתו: "סעד חדאד נפטר ב-14 בינואר 1984 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן."Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 22:58, 16 במאי 2020 (IDT)
כנראה באמת פיספסתי את השורה הזו.. 2A01:6500:A047:E0EC:E027:66A5:47:C2CB 14:42, 28 במאי 2020 (IDT)

זיהוי ציפורעריכה

מצב: חדש

שלום, באיזו ציפור מדובר? המיקום הוא חוף הים בתל אביב.

 
ציפור

השומרוני הטוב שיחה 12:42, 17 במאי 2020 (IDT)

שחפית ים. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 12:46, 17 במאי 2020 (IDT)
תודה! האם עוקבים אחריהן? מדוע? מה משמעות הצמידים על הרגליים? השומרוני הטוב שיחה 13:00, 17 במאי 2020 (IDT)
לפני שאענה ברשותך שאלה. מה פחות או יותר היה גודל השחפית? יותר גדול מבולבול? לגבי הטבעת אכן עוקבים אחריהם, ע"מ למדוד גודל אוכלוסיה אם אותה אוכלוסיה בסיכון או במידה ומדובר בציפורים נודדות אז גם מסלולי נדידה. לכל מרכז טיבוע יש סימן זיהוי משלו וכך ניתן לדעת מאיפה הציפור הגיעה. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 13:23, 17 במאי 2020 (IDT)
אני חושב שהייתה גדולה מבולבול, כ-15-17 ס"מ. השומרוני הטוב שיחה 15:01, 17 במאי 2020 (IDT)
אם כך מדובר כנראה בשחפית גמדית. מין נדיר כאן בארץ שמקנן במקום אחד בלבד. אם אתה רוצה לדעת יותר פרטים על הפרט הספציפי הזה תחפש בפייסבוק "דיווח טבעות" דף של מרכז הטיבוע הישראלי. הם ישמחו מאוד על הדיווח (ויצטערו על זה שמתה). פעיל למען זכויות אדם - שיחה 15:34, 17 במאי 2020 (IDT)
כך אעשה, תודה! השומרוני הטוב שיחה 18:03, 17 במאי 2020 (IDT)
עדכון: הפרט זוהה על סמך הטבעת. הוא הוטבע ביולי 2016 בעתלית. זו פעם ראשונה ששחפית גמדית שמסומנת בצפון הארץ נצפית בתל-אביב. השומרוני הטוב שיחה 23:52, 17 במאי 2020 (IDT)
שמח לעזור. תודה רבה על העידכון! חשדתי שכך הדבר בהחלט דיווח חשוב ביותר. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 01:03, 18 במאי 2020 (IDT)

מה ההבדל בין קווי יסוד של מדיניות הממשלה להסכם קואליציוני?עריכה

מצב: חדש


דיברו על זה בהסכת "אפקט קורונה" (פרק 3, הדקה השלישית).--Arsenal sin platea - שיחה 10:14, 19 במאי 2020 (IDT)

השתתפות המדינה במימון הפקת האירוויזיוןעריכה

ראיתי בתוכנית "העזנו לחלום" של "כאן" שעסק בהפקת אירוויזיון 2019 ששם טענו שאף פעם לא קרה שהממשלה לא השתתפה במימון כלשהו של ההפקה. אבל בריאיון שהיה עם המפקח על האירוויזיון, הוא טען אחרת, שהמימון מגיע גם מגורמים חיצוניים, אבל בד"כ מעורבות הממשלה היא מזערית, ובכלל יש הגבלות על השתתפות הדרג המדיני ועל השפעה פוליטית על התחרות מצד פוליטיקאים. אז היה ניסיון של פוליטיקאים להתערב בהפקה, וזה נבלם ע"י ה-EBU, שלא מתיר זאת. מי צודק? (¯`gal´¯) - שיחה 03:43, 18 במאי 2020 (IDT)

הוא לא טען אחרת, אלא את אותם הדברים מהזווית שלו. לפי תקנון ה-EBU ממשלות לא רשאיות להשתתף במימון התחרות עצמה שמגיע מהאיגוד, מספונסרים וממכירת זמן פרסום. מדינות מספקות רק את מקום האירוע, הלוגיסטיקה והאבטחה.--נדב - שיחה 00:00, 20 במאי 2020 (IDT)
אבל על זה הייתה הביקורת והלחצים מצד "כאן". גם הממשלה הבטיחה לסייע במימון, אך לא קיימה. זה גם מצויין בתוכנית. התאגיד רצה סיוע במימון כי הוצאה כזו גדולה לא הייתה בתכנון לתקציב השוטף, מדובר בהפקה של כמה ימים בודדים בעלות תקציבית שוות ערך לכמה חודשים. גם אסור להם להיכנס לחובות ויש להם מחויבויות, אז הם נדרשים לפעול ביותר צמצום כדי להחזיר את ההלוואה, שגם הוקצבה בזמן. (¯`gal´¯) - שיחה 05:11, 20 במאי 2020 (IDT)

למה מגבות מתקשות אחרי ייבוש בשמש?עריכה

למה מגבות מתקשות אחרי ייבוש בשמש? ולמה בגדים אחרים הרבה פחות? ולמה זה לא קורה כשמייבשים במייבש? משה פרידמן - שיחה 11:59, 18 במאי 2020 (IDT)

מסתבר שפורסם מחקר בנושא (כצפוי, יפן). ניתן לקרוא פרס רליז כאן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:14, 18 במאי 2020 (IDT)
תודה! משה פרידמן - שיחה 13:18, 18 במאי 2020 (IDT)
משתמש:Corvus, האם התופעה זהה במקרה של מברשת שיניים? כי גם אחרי בערך שבוע-שבועיים של שימוש במברשת שיניים היא נעשית הרבה יותר קשה ומחוספסת מאשר הייתה בראשית השימוש בה. ניב - שיחה 02:05, 20 במאי 2020 (IDT)
לא נראה לי שזה אותה התופעה. הסיבים של מברשת השיניים הם פלסטיק. נראה לי שמה שמקשיח את המברשת זה שעריות של משחת שיניים שהתייבשו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:10, 20 במאי 2020 (IDT)

דמוקרטיה בלי שרים פוליטיקאים, האם אפשרי?עריכה

מצב: חדש

האם יכול להיות משטר דמוקרטי, שבו הפרלמנט נבחר על ידי העם באופן ישיר (קרי רשימות בקלפי) שבו אין את המסחר הזה בתיקים? מערכת בה פקידים ומנכ"לי משרדים ממשלתיים הם אלו שקובעים את מדיניות החינוך, הבריאות והצבא (דוגמאות)? ההיגיון שלי הוא שלרוב רופא עם ניסיון של 30 שנה בניהול מערכות בריאות הוא אדם רלוונטי הרבה יותר לקבל החלטות משמעותיות, מפוליטיקאי ממפלגה סיוצול-קתולית (סתם זורק) שלא עבד במרפאה דקה מחייו ורק מחפש להיאחז בקרנות הממשלה. האם מודל כזה קיים בעולם? 213.55.220.149 12:06, 18 במאי 2020 (IDT)

אפתח בכך שאינני "מומחה", אבל לדעתי יש לי מה לאמר בנושא זה, כי מדובר בראש ובראשונה בשאלה של תרבות. כל מדינה דמוקרטית בעולם שלנו מתנהלת אחרת ואין מדינה דומה לאחותה. ישנן מדינות שבהן ממשלת מיעוט יכולה להיחשב כממשלה לגיטימית (שוודיה), ישנן מדינות שבהן נשיא נבחר למרות שלא קיבל את מירב הקולות הכולל (ארצות הברית), ישנן מדינות שבהן ילכו לבחירות שוב ושוב (ישראל), או שהממשל לא יהיה יציב (בריטניה). ככל הנראה לא יכולה לקום ממשלה מקצועית מתוך ממשל פרלמנטרי, והסיבות לכך מגוונות: ראשית, אני מתקשה להאמין שתמצא אדם בכיר במפלגה גדולה שיוותר על תואר השר לטובת שר מקצועי. מעניין להתבונן דווקא בממשל נשיאותי לעניין זה, שם האדם נבחר בבחירה ישירה אך לא יחד עם מפלגה. לטוב או לרע, מצב כזה גם לא מתקיים בעולם שלנו: הציבור בדמוקרטיה הנשיאותית הגדולה בעולם, ארצות הברית של אמריקה, לא מאפשר התמודדות ריאלית לאדם שמגיע מחוץ למערכת (כלומר "עצמאי"), ולרוב הנשיא ממנה את המקורבים לו, בין אם בקרב מפלגתו ובין אם בקרב חוג מרעיו הקרובים, ולא מתוך שיקולים אלטרואיסטים גרידא. לאחר שאמרנו את זה, חשוב לזכור שוב שמדובר בעניין תרבותי: במדינה שאני מגיע ממנה, שרים ממונים בדרך כלל לפי ה"קרבה" שלהם למשרד (דיפלומטים לשעבר יהיו לא אחת שרי החוץ, כלכלנים יישבו במשרד האוצר, וכו') אבל זה עדיין לא יהיה שר מקצועי, כי אם אדם מתוך המפלגה. בסופו של דבר הדרג הנבחר מבקש לקדם מדיניות או אידיולוגיה כלשהי, ואדם מבחוץ בתפקיד שר הבריאות למשל (ולא משנה כמה הוא טוב כרופא) פשוט לא יתאים לקו שהממשלה מתווה. בדרך כלל משרד ממשלתי מורכב בנוסף לשר הממונה הפוליטי באנשים מקצועיים שנשארים במשרד ומתקדמים מתוכו. אלו הם "שומרי הסף" (לאו דווקא במובן הפלילי), והם מאפשרים לשר לקדם את הקו שמלפגתו נבחרה עבורו, אך יחד עם זאת משאירים את המציאות (שלא אחת מתנגשת עם האידיולוגיה, האידיאה) כשיקול מרכזי בהתנהלות היום-יומית של המשרד. נילס אנדרסן - שיחה 12:47, 18 במאי 2020 (IDT)
תשובה יפה. משה פרידמן - שיחה 14:35, 18 במאי 2020 (IDT)
זה נקרא מריטוקרטיה וטכנוקרטיה. יש ביניהם איזשהו הבדל. הנה גם כתבה בנושא. בחלק מהוועדות יש גם אנשי מקצוע. עדיף שבפרלמנט יהיו עורכי דין ומשפטנים, אם כבר, לא? אנשים שמבינים בחוק ובחקיקה. מטרתם של הפוליטיקאים היא לקדם אג'נדה פוליטית שבשמה נבחרו. הם לא בהכרח מבינים במשרדים שאליהם נכנסים. בד"כ מנכ"ל המשרד יהיה אדם מהתחום. המקרה של משרד הבריאות הוא יוצא מהכלל, בגלל מצבה של מערכת הבריאות, החליטו לנסות לייעל אותה כלכלית ולכן הביאו כלכלן. אפשר לטעון כ לגבי ניהול גם באופן כללי, של חברות. האם מנכ"ל חברה צריך להבין רק בניהול או בתחום שבה החברה עוסקת. דווקא ראיתי שלפחות בתחום התקשורת, זה לא עבד לערוץ עשר, שהביאו מנהל שלא מבין בתקשורת ותעשיית הטלוויזיה. תולים חלק מהאשמה בכישלון של הערוץ לאורך השנים בהנהלה. יש גם ייעוץ לאותם נציגי הציבור מצד גורמים מקצועיים, כך שההחלטות מתקבלות גם בסיוע מקצועי ולא רק משיקולים פוליטיים. (¯`gal´¯) - שיחה 14:11, 18 במאי 2020 (IDT)
להבנתי חלק מהותי מהתפיסה הדמוקרטית המודרנית הוא שהאזרחים הם אלו שקובעים כיצד תראה המדינה ולא המומחים - גדולים ככל שיהיו. הממשלה איננה גוף של מומחים, אלא גוף של נציגי ציבור. נציגי הציבור ימנו מומחים שיפעלו תחתם באופן מקצועי, אבל מי שמחליט זה הציבור באמצעות הנציגים שלו ולא המומחים. משה פרידמן - שיחה 14:50, 18 במאי 2020 (IDT)
אני סקרן להבין את המודל שמציע השואל, מר 213.55. לשיטה זו שבה המערכת המקצועית קובעת את המדיניות בכל נושא, לשם מה טורחים האזרחים לבחור פרלמנט? עוזי ו. - שיחה 15:18, 18 במאי 2020 (IDT)
אני חושב שהשיטה שאני מציע פשוטה בהרבה: הפרלמנט המורכב מנבחרי הציבור עם רקע אידאולוגי, שהם הרשמות המחוקקת והם מקבלי ההחלטות. הממשלה היא הרשות המבצעת ולכן לא מתקוף תפקידם להחליט, אלא רק להוציא החלטות לפועל. כך אם יש הצעה להגדיל את תקציב משרד החינוך על חשבון משרד הביטחון, הקונפליקט לא תהיה בין משרדים, אלא בין נציגי הזרמים השונים בפרלמנט. הפרלמנט דן וקובע מדיניות על סמך רצון הבוחר. לאחר הגעה להסכמה בנושא ערכי כלשהו, ההחלטה מועברת לממשלה שהיא גוף בעל הכוח הביצועי וחסר הסמכות לקבוע אם ההחלטות ערכיות או לא.
השיטה מונעת נגיד אינטרסים שיש כיום: שר הממונה על תחבורה ונטול ניסיון והבנה בנושא יפעל באופן מוטה ולא ענייניי בהתאם לאידאולוגיה שלו ולא בהתאם לצורך פרקטי. 213.55.220.149 15:39, 18 במאי 2020 (IDT)
התפקיד של הפרלמנט הוא לחוקק, לא להחליט מה לעשות. השאלה האם לעשות יותר בגרויות או להעדיף פרוייקט גמר איננה שאלה למחוקקים. השאלה האם להעדיף הגדלה של קצבאות או הורדה של מיסים כדי לעודד את המשק איננה שאלה למחוקקים. הרשות המבצעת היא זו שאחראית על קביעת המדיניות. היא זו שמחליטה איך ייראו פני התחבורה במדינה, מה יהיו סדרי העדיפויות של הצבא, ואיך המדינה תתנהל אל מול שכניה. זה לא תפקידה של הכנסת. משה פרידמן - שיחה 16:00, 18 במאי 2020 (IDT)
בדיוק כמו שמשה כותב כאן, הפרלמנט נועד לחוקק חוקים. בממשל פרלמנטרי כללי נוצר מצב שבו מרבית או כל הקבינט (הממשלה) הם גם חברי הפרלמנט. אמנם מדובר באותם אנשים אך הם עם כובעים שונים. אני חושב שהדוגמה הקלה ביותר היא דווקא בבית המשפט העליון. שופט עליון במדינה דמוקרטית הוא בעל שני כובעים: כובע אחד כפוסק אחרון בהחלט (ארכאה אחרונה) לערעורים של המשפט הפלילי הרגיל, ובכובע השני הוא פרשן לענייני חוקה (בישראל אין חוקה ולכן התפקיד הומר "באופן זמני" לפרשן לחוקי יסוד המשמשים כסוג של חוקה), בעיקר בעת פעולות לא חוקיות של השלטון המרכזי ושרירות לב של הראשויות המקומיות. כך המצב גם ברוב הממשלות בעולם הפרלמנטרי: חבר כנסת מחזיק גם בכובע של המחוקק, וגם בכובע של הרשות המבצעת (או ממשלת צללים).
תפקיד הממשלה הוא להטוות את המדיניות, או האידיולוגיה, שלשמה המפלגה מתמודדת בבחירות הכלליות, אך אין זה נכון לאמר שאין מתפקידה להחליט. להפך. לדוגמה בשוודיה (מדינה דמוקרטית פרלמנטרית) יש כבר כמעט 6 שנים ממשלת מיעוט שאין לה רוב בפרלמנט. הסיבה לכך ארוכה ומייגעת ולכן נדלג עליה בשלב זה (אשמח להסביר במקום אחר אם מישהו יתעניין). מה שחשוב הוא שנוצר מצב שבו הממשלה נאלצת להתפשר ולמצוא נקודות מנשק משותפות רבות ככל הניתן עם רוב מפלגות האופוזיציה כדי לקדם חקיקה. כך אפשר לאמר עם יד על הלב שרוב החוקים שמחוקקים הם רלוונטים לזרם המרכזי ולא נוטים לקצה זה או אחר. הדבר גם תורם לבלום תופעות של חוקים בעלי אופי גזעני, פרסונלי/אישי ושנאה באופן כללי, לפחות בתיאוריה. מצד שני, בכל נושא שאינו חקיקה לממשלה יש זכות מלאה לנווט ולהחליט בעצמה לפי שיקול דעתה: בנושאי חוץ, ביטחון, כלכלה, חינוך, תרבות וכו'. כל עוד הממשלה לא נופלת בהצבעת אי-אמון בפרלמנט, אף על פי שהיא ממשלת מיעוט, רואים בה כממשלה לגיטימית שקיבלה את אמון רוב ציבור הבוחרים ומכאן הלגיטימיות שלה לקבל החלטות ללא צורך באישור פרלמנט.
הדבר גם הגיוני (לדעתי) בסופו של דבר: בכנסת יש 120 חברים שמייצגים 9 מיליון אזרחים שרבים זה עם זה. בממשלה יש 60-70 חברים שנאבקים זה בזה על תקציבים, יוקרה וקדמה. אבל בסוף במשרד ממשלתי יש שר אחד שמחליט לפי הכיוון של ראש הממשלה, ולרוב יש איזה שהוא "קבינט" קטן שכולל את ראשי מפלגת (או מפלגות) השלטון, וכן אלאה. תחשוב על זה שאם כל החלטה מנהלית היתה צריכה לקבל את האישור של הכנסת, כמו ביוון העתיקה, המדינה פשוט לא היתה מתפקדת. נילס אנדרסן - שיחה 01:21, 19 במאי 2020 (IDT)

רק כתוספת לכל הדיון הזה, בארצות הברית יש מספר סוגי בחירות. בחירות לנשיאות, בחירות לסנאט ולבית הנבחרים, בחירות למושלות ובחירות למשרדי פקידות מקומיים כגון מרשלות ועדות בתי ספר וכדומה. אחת הבעיות הגדולות שם שבחירות לבית הנבחרים ולסנאט לרוב קשה לעם תכל'ס להשפיע בגלל שיטה שנקראת צ'רימונגרינג (Cherrymongering) שבה הנבחרים מעבירים חוקים שמעצבים את האלקטורט שלהם בפועל ככה שהם ימשיכו להיבחר (בעיקר רפובליקנים) ובחירות לפקידות המקומית לרוב לאנשים לא אכפת ולכן אותם אנשים שפועלים רק באינטרסים האנוכיים שלהם ממשיכים להיבחר, זה או שאין בכלל יריבים בבחירות הללו.Lirdon (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם

הטיה בקביעת מחוזות בחירה, או באנגלית: Gerrymandering (סלמנדרתיות של גרי). מעבר לכך בישראל יש שילוב של פרלמנט קטן מדי עם ממשלה גדולה מדי. כמוכן, ההשוואה לארצות הברית לא מועילה. בישראל יש דמוקרטיה פרלמנטרית. Tzafrir - שיחה 07:54, 19 במאי 2020 (IDT)
נראה לי שהתשובות כאן קצת התפזרו. אנסה לעשות את שלי פשוטה: ראשית, כל שר, בכל מדינה וצורת ממשל, הוא פוליטיקאי מעצם מינויו לממשלה שהיא מוסד פוליטי. אם לדייק את המושג בשאלה, הכוונה היא לשרים שנבחרים מתוך חברי הפרלמנט. שנית, חוק יסוד: הממשלה קובע שלפחות מחצית חברי הממשלה חייבים להיבחר מתוך הכנסת כלומר, החוק מאפשר מינוי שרים מחוץ לכנסת, לפי בחירת ראש הממשלה, אבל אין חובה כזו. הסיבה לחקיקה הזו היא היסטורית. שלישית, בעולם הממשלים הדמוקרטיים יש צורות ממשל שבהם השרים אינם חברי פרלמנט, או לפחות לא חייבים להיות כאלה. ארצות הברית היא רק דוגמה אחת: זוהי דמוקרטיה נשיאותית. הווי אומר, הנשיא הוא ראש הרשות המבצעת, והוא ממנה את ראשי המיניסטריונים השונים לפי בחירתו, והם לא יכולים להיות חברי בית הנבחרים במקביל. זו צורה אחת של הפרדת רשויות. הם לא נקראים "שרים" אלא "מזכירים". הם יכולים להיות מומחים בתחומם, אבל זה לא אומר שהם לא היו פוליטיקאים פעילים גם לפני מינויים.--נדב - שיחה 13:47, 19 במאי 2020 (IDT)
לדעתי, הגישה הטכנוקרטית נסמכת על תזה נאיבית של "שדה השיקולים המקצועיים". בחינה מדוקדקת מעלה ששיקולים מקצועיים אינם חפים משיקולים חברתיים ולא ניתן להתוות "מדיניות מקצועית" טהורה. הלכה למעשה, טכנוקרטיה מגדילה את הגרעון הדמוקרטי מפני שהיא מסווה את השיקולים החברתיים בכסות של שיקולים "מקצועיים". מומחה לניהול מערכות בריאות מסוגל, הודות לכישוריו המקצועיים, לבנות ולנתח מודל סטטיסטי למזעור תמותת תינוקות. עם זאת, כישוריו המקצועיים לא תורמים דבר לקבלת ההחלטה שיש למזער תמותת תינוקות, מפני שזו כשלעצמה החלטה פוליטית. תיתכן חברה פוליטית (אכזרית ומתועבת) שמעוניינת לחשל תינוקות כך שרק החזקים שבהם יגיעו לבגרות. כישוריו המקצועיים של המומחה לניהול מערכות בריאות בוודאי יועילו כשיתבקש לבנות מודל לחישול תינוקות. עלמה/יאירשיחה 15:40, 19 במאי 2020 (IDT)

ה"פיו פיו" הראשון של ערן זהביעריכה

מצב: חדש

מתי הייתה הפעם הראשונה שזהבי הציג את תנועת האקדח במשחקי הדרבי? מהבדיקה שלי נראה שמדובר במשחק שהתקיים ביום שני 16 בדצמבר 2013. האם אכן כך? סאבעלוטודו, Little Savage, הגמל התימני, Alex 121 Alex, Yosef Hajbi, TheGodfather85, Sebastian27, יואל, בריאן, לימון-שחור, Yonifdבעלי הידע בכדורגל--נדב - שיחה 10:08, 19 במאי 2020 (IDT)

מי מרוויח יותר: פרופסור למתמטיקה או מהנדס חשמל עם תואר ראשון?עריכה

האם זה נכון שמהנדסים בוגרי תואר ראשון עם ניסיון של 5-6 שנים מתפרנסים טוב יותר מפרופסורים למתמטיקה באוניברסיטה, שצריכים משהו כמו 8 שנים מהרגע שמסיימים תואר ראשון? 213.55.220.149 13:32, 19 במאי 2020 (IDT)

המינוי החציוני לדרגת פרופסור במתמטיקה הוא להערכתי 14-16 שנים אחרי תואר ראשון (2-3 תואר שני, 4-5 תואר שלישי, 2-4 פוסט-דוקטורט, 4-6 כמרצה בכיר), ולא 8. עוזי ו. - שיחה 14:20, 19 במאי 2020 (IDT)
האם השכר הראשון של פרופסור למתמטיקה, 14-16 שנים לאחר סיום תואר ראשון הוא יותר או פחות מבוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל עם ניסיון של 5-6 שנים? 213.55.220.149 14:27, 19 במאי 2020 (IDT)
את השכר ההתחלתי של פרופסור אפשר למצוא בטבלאות: כ-20K ש"ח. עוזי ו. - שיחה 14:41, 19 במאי 2020 (IDT)
ההשוואה אינה הגונה. ראשית אין של דינו מהנדס בוגר הטכניון למהנדס בוגר רופין (בגדול, ודאי שיש יוצאי דופן). שנית לעובד במגזר הפרטי אין קביעות, אין חופשים ארוכים, העבודה (לרוב) יותר אינטנסיבית ושאר דברים שבהם יש לאקדמיה יתרון. שלישית, "באזרחות" החוזים הם אישיים בעוד שבמגזר הציבורים הם לרוב קיבוציים, ולכן קשה יותר לתגמל מצטיינים. Shannen - שיחה 07:45, 20 במאי 2020 (IDT)
עוד דבר לקחת בחשבון: לפרופסור יש כל מיני סעיפים שיכולים להעלות את המשכורת שלו, כגון "מענק הקדשת זמן מלא למוסד", או תוספת עבור מענקי מחקר שהוא זוכה בהם. משה פרידמן - שיחה 11:12, 20 במאי 2020 (IDT)

מהו מין החרק שבתמונהעריכה

מצב: חדש

מצאתי את החרק הזה על פרי בעץ שבחצר ביתי, מישהו יודע מה זה?

 

תודה

לי זה נראה כמו גמל שלמה. אני טועה? 2.52.79.130 01:41, 20 במאי 2020 (IDT)
זה לא נראה כמו גמל שלמה. לשואל, יש קבוצות בפייסבוק שעוסקות בזיהוי חרקים אולי תקבל שם מענה מהיר יותר. Ronam20 - שיחה 01:43, 20 במאי 2020 (IDT)
אם אני מבחין נכון שהכנפיים שקופות, זה סוג של ארינמל, כנראה עינפז ירוק.--נדב - שיחה 05:45, 20 במאי 2020 (IDT)
נראה אציל הנענע. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 22:50, 23 במאי 2020 (IDT)

ליים בישראלעריכה

מצב: חדש

למה בסופרים במרכז אירופה יש ליים בכל סופר כל ימות השנה ובישראל לא?

איפה בכל זאת ניתן להשיג ליים? האם בחנות של מזון אורגני? או אולי יש בתל אביב חנויות של פירות אקזוטיים? שואל השאלות - שיחה 21:01, 19 במאי 2020 (IDT)

האם אדם שמן יכול למות מרעב?עריכה

מצב: חדש

אם יש מספיק מים, האם אדם שמן יכול למות מהרעבה? 213.55.220.149 00:41, 20 במאי 2020 (IDT)

אין לי מומחיות בנושא, אבל התשובה היא כן. יש חומרים שלא מגיעים מפירוק שומן ושרירים חשובים כמו הלב יכולים להיחלש. מקור. Politheory1983 - שיחה 00:50, 20 במאי 2020 (IDT)
זה נכון. שומן לא מספיק. חומצות השומן כמעט לא עוברות את מחסום הדם-מוח ולכן אם המוח לא מקבל סוכרים מתחיל תהליך של פירוק חלבונים לגופי קטון כדי לספק אנרגייה למוח (תהליך שעלול לגרום לנזקים לשרירים). בנוסף הגוף זקוק לאבות מזון נוספים כגון ויטמינים ועוד מבחוץ. Ronam20 - שיחה
למעשה, כל יצור חי ימות מרעב אם לא יאכל כלל. 2.52.79.130 01:44, 20 במאי 2020 (IDT)

מה השיעים חובשים על הראש?עריכה

מצב: נענה

היי, לאחרונה הסתקרנתי בשאלה מה המוסלמים השיעים חובשים על הראש. אני מניח שזה איזה שהוא לבוש דתי, וסלחו לי אם זה לא לבוש שיעי אני ממש לא בקי בעולם המוסלמי. לדוגמה, אפשר לראות את "הכובע" הזה על ראשם של עלי חמינאי וחסן נסראללה יימח שמם וזכרם. ניב - שיחה 01:46, 20 במאי 2020 (IDT)

טורבן. ~~
מישהו יודע גם איזו "כיפה" האפיפיור חובש? ניב - שיחה 22:02, 20 במאי 2020 (IDT)
Zucchetto. הוא חובש גם כובעים נוספים: Pope's hat. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:26, 20 במאי 2020 (IDT)

מה בעצם ההבדל בין נאציזם לפאשיזם?עריכה

מצב: חדש

אני מבין שבאיטליה קראו לזה פאשיזם ובגרמניה קראו לזה נאציזם. ההבדל הוא רק בשפה או שהוא עקרוני? 2.52.79.130 01:48, 20 במאי 2020 (IDT)

פשיזם#בין_פשיזם_לנאציזם. קובץ על ידשיחה • 04:50, 20 במאי 2020 (IDT)
הבסיס של הנאציזם הוא פשיסטי. אני חושב שההבדל הוא בגזענות. זה מוסבר בערכים הרלוונטיים. (¯`gal´¯) - שיחה 05:02, 20 במאי 2020 (IDT)
נאציזם זה מקרה פרטי של פשיזם. פשיזם זה קדושת המדינה. באידאולוגיה הנאצית יש הרבה סעיפים נוספים מלבד קדושת המדינה. כמו כן, יש גם אידאולוגיות פשיסטיות נוספות מלבד נאציזם, הנפוצה שבהן היא הקומוניזם. הנאצים והקומוניסטים אוהבים להציג את עצמם כהפכים אלה של אלה, אך למעשה יש הרבה דמיון בין התנהלות המשטרים שלהם, בדיוק בגלל הסעיף הזה - קדושת המדינה - שכרוך בהכרח ברמיסת זכויות אדם.--185.175.34.213 23:35, 21 במאי 2020 (IDT)
קודם כל חשוב להבין שקומוניזם הוא לא פאשיזם, ולא כל צורת משטר אלימה וטוטאליטרית היא פאשיזם. למעשה הקומוניזם והפאשיזם הם הפכים גמורים - בעוד הקומוניזם דגל בהתפשטות, יצירת "דיקטטורה כלל עולמית של הפוליטריון", באי קיומן של מדינות לאום, "פועלי כל העולם התאחדו" וכו', הפאשיסטים מעולם לא דיברו על "אינטרנציונל פאשיסטי", ובכל אומה שבה קמו מפלגות פאשיסטיות הן היו שונות זו מזו, כשכל אחת מהן קשורה לסיפורי העם והתרבות המקומית שלה.
כפי שנכתב כאן, "פאשיזם" (מגיע מה-"פאשו", פסקס, צרור) היה צורת משטר ש"לא מוגדרת עד הסוף", ולפיכך למעשה כל המשטרים במחצית הראשונה של המאה ה-20 שדגלו בעליונות המדינה על האזרח, "קדושת המדינה/העם" וכו', נחשבים כיום כמשטרים פאשיסטים גם אם לא תפשו את עצמם כך. לעומת זאת, בעוד הנאציזם הוא דוגמה מובהקת למשטר כזה, הוא גם כלל אלמנטים נוספים שלא נכללו ב"פאשיזם הכללי" (אם היה כזה אי-פעם): אנטישמיות קיצונית, לאומנות קיצונית וראיית אומות העולם כמחולקות ל"גזעים" הניתנים לדירוג ללא ביסוס וללא הקשר מציאותי כלשהו.
ואם כבר, מה שמוזר, בעיניי לפחות, הוא שלאומנים של "עמים נחותים" במזרח אירופה (בעיקר באוקראינה) עד היום משתמשים באלמנטים נאצים בתעמולה שלהם ממניעים אנטישמיים, מה שמראה שהם בורים, אבל גם מראה שהנאצים היו בעיקר אנטישמיים לפני שהיו פאשיסטים "רגילים". נילס אנדרסן - שיחה 11:41, 27 במאי 2020 (IDT)

למה הדינזואורים הלכו על שתיים, אבל הלטות היום הולכות על ארבע?עריכה

שמתי לב שהיו הרבה דינוזאורים שהלכו על שתיים. עם זאת כל הלטאות היום מעדיפות להיצמד לקעקע. מדוע? Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:54, 20 במאי 2020 (IDT)

הלטאות של ההווה אינן צאצאי הדינוזאורים, ובפרט לא אלה שהלכו על שתיים. צאצאי הדינוזאורים הקיימים היום דווקא שמרו על צורת ההליכה על שתי הרגלים האחוריות - העופות. Reuveny - שיחה 08:23, 21 במאי 2020 (IDT)
חשוב לציין פה שהדינוזאורים פיתחו מבנה עצמות ואגן שאפשרו לרגליהם לנטות מטה. זוחלים מעולם לא פיתחו משהו דומה ולכן רגליהם יוצאות לצדדים ובטנם צמודה לקרקע. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 20:49, 21 במאי 2020 (IDT)
במה כה שונים הזוחלים המודרניים מהדינוזוארים? וגם נשמע לי מפתיע מעט בתקופתם היה יתרון לאלו הלכו על שתיים, והיום הוא נעלם. מה נשתנה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:29, 22 במאי 2020 (IDT)
אם אני זוכר נכון, ההבדל היה קיים הרבה לפני הכחדת הדינוזאורים. משפחה ספציפית של דינוזאורים פיתחה שינוי מבני מרחיק לכת בעצמות האגן, שינוי שאפשר את המעבר להליכה על שתי רגליים. יש לזה גם חסרונות. בממוצע, רצים על ארבע מהירים יותר מרצים על שתיים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:41, 22 במאי 2020 (IDT)
אופס, אני רואה ששאלת בעצם מה היתרונות להליכה על שתיים. ישנו יתרון גובה. ישנו יתרון של התמחות הגפיים הקדמיות שמשוחררות מהאילוץ להתאים להליכה, למשל להתאמה לטיפוס על עצים (השינוי בסופו של דבר אפשר התפתחות כנפיים, אבל אבולוציה לא רואה קדימה, כלומר, התפתחות הכנפיים לא הייתה יכולה להיות מחולל השינוי). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:46, 22 במאי 2020 (IDT)

האם יש כאן ערך על "גביניות"?עריכה

הייתי שמח לקרוא על היכן הומצא מאכל זה, מה שמותיו הקולינאריים באנגלית ושפות אחרות ועל גרסאות טבעוניות אפשריות. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

דניש? לפי ויקימילון, wikt:גבינית. (¯`gal´¯) - שיחה 22:25, 24 במאי 2020 (IDT)

יעקב אביטןעריכה

היכן הוא ישב באולם מליאת הכנסת בעת הדיון בכנסת על כינון הממשלה ה־35 והצבעת האמון בה? חזרתישיחה 15:33, 21 במאי 2020 (IDT)

הוא לא חבר כנסת, לכן הוא לא צריך לשבת במליאת הכנסת. לאחר הכניסה לתפקיד השר, הוא יושב בשולחן הממשלה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כלומר האם רק בעת שיושב ראש הכנסת קרא בשמו להצהיר את הצהרת האמונים – הוא נכנס לאולם המליאה? חזרתישיחה 18:24, 1 ביוני 2020 (IDT)

חרמות על מדינותעריכה

האם מלבד ישראל יש בעולם עוד מדינות מוחרמות?--185.175.34.213 22:13, 21 במאי 2020 (IDT)

ארצות הברית מחרימה את קובה כבר עשרות שנים. Tzafrir - שיחה 22:37, 21 במאי 2020 (IDT)
חרם טוטלי כמו שארצות האסלאם מחרימות את ישראל? אי הכרה, חרם על מוצרים, חרם על תחרויות ספורט, איסור טיסות, איסור של האזרחים להיכנס וכיו"ב?--185.175.34.213 23:39, 21 במאי 2020 (IDT)
סליחה, אבל יש לך בעיה בהגדרות ובמושגים, והכל מתערבב. ראשית, ישראל איננה "מדינה מוחרמת" בהגדרה. יש מדינות שנמנעות מקשרים כלשהם עם ישראל מסיבות שונות, ממש כפי שישראל נמנעת מקשרים עם מדינות מסוימות מסיבותיה-היא. מעבר לכך, יש רמות שונות של קשרים. שנית, לא ברור מה הכוונה ב"ארצות האסלאם". זה מושג מעורפל. אם כוונתך למדינות שדת אזרחיה היא אסלאם, אין חרם מסיבות של דת, אלא מסיבות גיאו-פוליטיות ופנימיות. לישראל יש קשרים עם מדינות שמזוהות משום מה כ"מוסלמיות". האמת היא שיש רק שתי מדינות מוסלמיות שהדת בהן מזוהה עם השלטון המדיני, במובן הזה שחוקי האסלאם (השריעה) הם חוקי המדינה: סעודיה הסונית, ואיראן השיעית. מדינות אחרות, כגון אינדונזיה עם רוב סוני, ואזרבייג'אן עם רוב שיעי, מפרידות בין דת למדינה. גם בסודן (הצפונית) המזוהה אצלינו כמוסלמית, יש בעצם משטר צבאי לא דתי. אזרח אינדונזי למשל, לא יהיה מרוצה אם תגדיר את המדינה שלו "אסלאמית". אינדונזיה היא המדינה עם האוכלוסייה המוסלמית-סונית הגדולה בעולם, ומסיבות גיאו-פוליטיות, היא לא מכירה בישראל במישור הדיפלומטי, אבל יש קשרי מסחר, למשל. דהיינו, לא קיים מה שאתה מכנה "חרם טוטאלי" גורף. פשוט אין דבר כזה.
באשר לכניסת אזרחים, ישראל אוסרת בחוק כניסת אזרחיה למדינות שהיא מגדירה "מדינת אויב", ולהיפך. אשרות כניסה ואישור טיסה במרחב האווירי הריבוני אלה נושאים הנתונים להסכמים דו-צדדיים. מדי פעם יש בעיות עם אשרות כניסה לאירועי ספורט בינלאומיים, אבל גם אז הנושא הוא מדיני וגיאו-פוליטי, ולא מסיבות הקשורות לדת אלא לבעיית ההכרה המדינית. גם במקרים כאלה יש מעורבות של צד שלישי, כגון התאחדות ספורט בינלאומית כלשהי. כי מה לעשות, יש מדינות שלא מכירות בישראל כישות מדינית, אך לעומת ישראל, הרפובליקה של צפון קפריסין, למשל, היא מדינה לא מוכרת, מלבד על ידי שתי מדינות: טורקיה שהקימה אותה כמדינת חסות, ואזרבייג'אן. לכן, המדינה הזו מוחרמת בעולם ולא יכולה לקיים קשרים ישירים כלשהם עם מדינות אחרות. זה לחלוטין לא המצב של ישראל. החרם המשמעותי ביותר על ישראל היה בתקופת "חרם הנפט" שהתחיל אחרי מלחמת יום הכיפורים, ונשבר בהדרגה מתחילת שנות ה-90 ולא מתקיים כיום דה-פקטו. דרום אפריקה של משטר האפרטהייד הוחרמה רשמית בהחלטות בינלאומיות, וכך גם לוב אחרי פרשת לוקרבי. על ישראל מעולם לא הוטל חרם בינלאומי רשמי.--נדב - שיחה 11:15, 22 במאי 2020 (IDT)

מדי צבא בחתונותעריכה

מצב: חדש

בחתונתם של שני הנסיכים הבריטיים, האחים לובשים מדי צבא. למה? בנוסף לכך, המדים שלבשו בחתונתו של ווילאים שונים מאלו שלבשו בחתונתו של הארי. מה הסיבה לכך?

ידוע לי שבארץ בעבר היו חיילים שלבשו מדים בטקס החתונה (אולי זה מורשת מימי המנדט?). האם יש מקומות בעולם בהם עדיין מקובל ללבוש מדים בטקס החתונה - לרמי המעלה או לפשוטי העם?

עפ"י הערך באנגלית על החתונה, ויליאם מחזיק בדרגות בכמה חיילות ובחר את החליפה האדומה לאחר שהועלה בדרגה בהמשמר האירי כמה חודשים לפני החתונה. זאת מסורת ארוכת שנים לאנשי צבא להתחתן במדים בעיקר בארה"ב ובריטניה. ההעדפה אם להתחתן בחליפה או במדים היא כנראה העדפה אישית אבל המדים משדרים יוקרה וכבוד, במיוחד אם הדרגה גבוהה. כל החתונות המלכותיות האחרונות היו במדים, כולל צ'ארלס, פיליפ ועוד הרבה אחורה. מעניין למה אצלנו זה לא תפס. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 11:03, 22 במאי 2020 (IDT)
תודה! מלבד החתן, מה הסיפור של שאר בני המשפחה? בחתונה של וילאם נראה שגם אביו וסבו במדים אדומים, אבל לא כך אצל הארי. ומה שמתשמע מדבריך, זה שהארי בחר את המדים השחורים וביקש מאחיו להגיע כך - וכן להיפך?

התרגלות הגוף לטמפ' מים שונותעריכה

מצב: חדש

נגיד נכנסים לברכה. קר. אנחנו אומרים - לא נורא, עוד כמה דקות נתרגל. אותו דבר גם במקלחת. השאלה היא כזו: מה זה אומר בעצם שהגוף מתרגל? האם פוטנציאל הפעולה משתנה? האם זה העיבוד המוחי? או אולי משהו אחר... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נכון, זו תוצאה של עיבוד הקלט. אחרת, המוח יכניס מערכות שונות בגוף, בהתאם לגירויים, למצבים של עירות ודריכות תמידיות, מצב שאינו נכון ואינו בריא, לא תפקודית ולא אנרגטית. פוטנציאל הפעולה עצמו לא משתנה, משום שהוא תוצאה של תגובה בין הקלט (הגירוי) לבין הקולטנים הרלוונטיים. מרכזי העיבוד מגיבים, לרוב, למעברים בין תנאים פיזיקליים, רגשיים ואחרים, ולא לתנאים מתמשכים (בתחומי סף עליון וסף תחתון, כמובן). בנצי - שיחה 12:19, 23 במאי 2020 (IDT)

שאלהעריכה

מגישי החדשות או פרשני אירועי ספורט צופים תוך כדי השידור בטלוויזיה קטנה שאפשר לקחת ביד. איך הדבר הזה נקרא? 46.117.17.236 06:31, 22 במאי 2020 (IDT)

צג טלוויזיה קטן. מה שאנחנו נוהגים לכנות "מוניטור".--נדב - שיחה 11:17, 22 במאי 2020 (IDT)
אני זוכר שבראיון לפני הרבה שנים ירון לונדון הסביר על הצג שלו (שהונח באלכסון מתחת למרכז הזכוכית של השולחן של לונדון את קירשנבאום הי"ד כך שצופי הטלוויזיה לא רואים אותו אך המגיש כן), והראה שמה שהוא רואה בוא זה את השידור המקביל של הערוץ המתחרה, כך שאם תהיה אצלם קפיצה לשידור ("breaking news") הוא מייד יוכל לדווח על כך ולהשאיר את הצופים אצלו. נילס אנדרסן - שיחה 11:12, 27 במאי 2020 (IDT)

האם התחטבות משמעותית וארוכת טווח תגרום למוות תאי שומן (אפופטוזיס ו\או נקרוזיס)?עריכה

שלום,

ברור לי שאדם עם מטבוליזם שומן תקין לא יגיע למצב של כמעט 0% תאי שומן כמו אנשים עם המחלה בשם:

Marfanoid–progeroid–lipodystrophy syndrome

אבל עדיין חשוב לי לשאול האם בכל זאת יש מצב מינורי כל שהוא, או יחסי כל שהוא, שבו התחטבות משמעותית (ירידה משמעותית באחוזי שומן) וגם ארוכת טווח של נניח שנה לפחות, תגרום למוות תאי שומן (אפופטוזיס ו\או נקרוזיס)?

מטרת השאלה להבין האם התחטבות משמעותית וארוכת טווח תגרום לשינוי אנטומי בגוף (פחות תאי שומן באופן מינורי או יחסי אך קבוע) ולא רק לשינוי כמותי בשומן כנוזל רקמתי.

תודה מראש לעוזרים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא. תאי השומן מאבדים נפח אבל נשארים לכל החיים.
שמעתי פעם על פרוצדורה פלסטית להרג תאי שומן על מנת לסייע בחיטוב לכל החיים. אני לא זוכר אם היה מדובר ברעיון בלבד או משהו שהבשיל לפרוצדורה מעשית. אראה אם אני מצליח למצוא על זה משהו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:42, 22 במאי 2020 (IDT)
בחיפוש שטחי מאד, מצאתי ארבע טכניקות לא פולשניות להרג מכוון של תאי שומן. הטכניקות הן הקפאה מקומית, חימום מקומי בלייזר, חימום מקומי במיקרוגל והרג בשימוש בחומצה דאוקסיכולית. כל הטיפולים מסייעים באופן חלקי בלבד, ולעתים כלל לא. הסיכונים נחשבים קטנים. בממוצע מצליחים לקטול כ 20% מתאי השומן באזור שעובר טיפול. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:57, 22 במאי 2020 (IDT)
אילן, הערה לגבי "לכל החיים"; זה כמובן לכל החיים במידה ולא יאובדו מסיבה כל שהיא כגון סיבה טבעית (לא סביר) או סיבה מלאכותית כמו שאיבת שומן או טיפולים אחרים שהזכרת (לא סביר בגלל העלות אבל יותר סביר מסיבה טבעית אני מניח). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כמובן. סיבות טבעיות גם הן נפוצות, כמו דלקות וחבלות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:00, 23 במאי 2020 (IDT)
אילן, מעולם לא נתקלתי בדיווח על אפופטוזיס תאי שומן בשל דלקת או חבלה; אני לא יודע אם זה אפשרי; נקרוזיס אפשרי בפציעות ותאונות קשות מאד (אז הוא סביר להניח יקרה לצד נקרוזיס של תאי גוף מסוגים אחרים); אני חושב שבאופן כללי זה לא מאד נפוץ. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
למיטב ידיעתי זה לא נכון, ונקרוזיס עקב כל פציעה נפוץ מאד. המנגנון ברור: מתוך תאים קרועים משתחררים ליזוזומים, הפוגעים בתאים שקרובים לפציעה. תהליך כזה יתקיים גם כשמדובר בתאי שומן. אין להם עד כמה שאני יודע הגנה מיוחדת בפני ליזוזומים. אפופטוזיס זה סיפור אחר - למיטב ידיעתי לא קיים אפופטוזיס עקב פציעה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:58, 24 במאי 2020 (IDT)
אילן, גם אם טכנית אתה צודק לגבי כל פציעה, התכוונתי להגיד ששינוי אנטומי משמעותי (כזה שנראה בעין בלתי מזוינת) ככלל לא יתרחש אלא אם מדובר בתאונות קשות מאד שיגרמו להמון נקרוזיס ואז כאמור גם רקמות אחרות יפגעו; כלומר הדגשתי את ההיבט הכמותי שהוא כמובן יחסי בהתאם לנתוני גופו של כל אדם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אוקי, לא הבנתי שההיבט הכמותי משחק פה תפקיד.
אני סקרן לגבי "עשה זאת בעצמך" של אחת הטכניקות האלה. מכשיר חימום מבוקר לא אמור להיות בעייתי בבנייה עצמית. צריך כמובן לדעת לאיזו טמפרטורה לכוון אותו, כמה זמן יש ליישם אותו על כל אזור, והאם משתמשים במשחה מוליכת חום. ניתן להתחיל עם ניסוי "בקטנה" על אזור קטן. ניסיתי לחפש חומר על זה ומצאתי כמה דברים אבל הם לא מספיק ברורים לי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:37, 24 במאי 2020 (IDT)
לציבור הקוראים; יש לי הרבה כבוד לאילן שמעוני אותו רכשתי במשך שנים בהן אני משתמש דף זה, אך אני קורא לכם לא לנסות את מה שהציע בבית; אני מניח שקשה למצוא פלסטיקאי טוב אבל חימום תאי גוף עד כדי נקרוזיס זה משהו שלפי דעתי אמור להתבצע על ידי רופא מקצועי, מוסמך בתחום הטיפול-חימום הספציפי, אמפתי וראוי לאמון. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כמובן. אני אלמד על זה הרבה לפני שאשקול לעבור לשלב מעשי, ובכל מקרה יש לי מספיק ידע באלקטרוניקה לגרום ללייזר לפעום בקצב נשלט מלוח ארדואינו. אם בכלל אגש לזה זה יהיה עוד שנה לפחות שאהפוך בזה. אני חושב שלרוב האנשים אין את היכולת המעשית לבנות דבר כזה. על כל פנים האזהרה שלך במקום, והייתי צריך לחשוב על זה בעצמי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:00, 25 במאי 2020 (IDT)

הכתר ההונגריעריכה

מצב: חדש

למה הצלב שעל הכתר ההונגרי עקום? האם זה המצב המקורי שלו או שבאיזשהו שלב הוא התעקם? (ואם זה כך, למה לא מתקנים אותו?) יונת זהב - שיחה 10:33, 22 במאי 2020 (IDT)

 
הכתר ההונגרי
מהערך באנגלית:
The cross is attached to the crown in a rough manner, rising from the midriff of Christ in the central enamel plaque at the top of the crown. This addition might have been made during the 16th century. The cross was knocked crooked during the 17th century when the crown was damaged, possibly by the top of the iron chest housing the insignia being hastily closed without the crown having been placed in it properly. The cross has since been left in this slanted position, and is now typically depicted as such.
חזרתישיחה 11:09, 22 במאי 2020 (IDT)

האם לרשות המסים אין גישה מהירה לנתונים יסודיים של חשבונות הבנק של תושבי המדינה?עריכה

מצב: חדש

לפי הבנתי בכתוב כאן לרשות המסים אין בכל רגע נתון מידע לחשבונות הבנק של הנישומים - על סמך זה שעליה לבקש מהמוסדות הפיננסיים גישה, וזה רק במקרים מסוימים. כיצד אם כן יכולה הרשות לאמת את הפרטים שממלאים הנישומים בדוח"ות שנתיים ובהצהרת הון. נכון שיש ברשותה נתונים על החזקת נכסים וכלי רכב, אבל חשבונות הבנק - הכנסות והוצאות של נישומים היא האינדיקציה הטובה ביותר. האם אין בכך פגיעה משמעותית ביכולת של רשות המסים לאמת את הנתונים המדווחים לה?

אמנם הכתבה ששיתפת היא משנת 2015 וזו אולי לא תשובה אבל בשנת 2020 אני אישית לא הייתי סומך על שום כתבה שטוענת שלרשות המסים אין גישה מיידית כזו; עם כמה שהם מיושנים (לדוגמה, אזרח ישראלי, בין אם תושב ובין אם לא, לא יכול לפתוח ולסגור עסק בישראל באופן מקוון בלי לערב יועץ מס או רואה חשבון בעלויות מטורפות לשתי הפעולות).
אני בטוח שלפקידים בכירים העובדים בתוך משרדי רשות המסים יש גם את היכולת הטכנית וגם את הסמכות לעשות כן (סמכות - בטח לאחר צו בית משפט); גם אם תאורטית אין להם את היכולת הטכנית הזו, סבורני שיש להם יכולת טכנית נהדרת ליצור קשר מיידי עם בכירי בנקים ובכך להשיג את המידע ואף לשתף מסך ולעבד מידע יחדיו.
כמו שאתה בטח יודע, גם חשבון בנק הוא נכס (כמו שבית, כלי רכב ודומיין וובי הם נכס) ובחשד להעלמת מס בדו"ח שנתי או הצהרת הון אכן אמור להיבדק נכס זה; כנרמז, אם אין לבכירי רשות המסים גישה מיידית לחשבונות בנק בשנת 2020 זה מאד עצוב שהרי עם כמה שממשלת ישראל שמה פס על אזרחיה כמעט בכל תחום אפשרי, כלל נפוץ הוא שממשלות צריכות מס בכדי להטיב עם אזרחיהן. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זו תשובה שיש בה השערות משונות, אשמח לתשובה המבוססת על עובדות.
לגבי הדוח השנתי והצהרת הון: רשות המסים דורשת מהנישום עצמו להביא אישור מהבנק על היתרה בחשבונותיו בסוף השנה. ומה קורה כאשר לנישום חשבונות בשני בנקים והוא מציג יתרות רק בחשבון אחד? לא ברור לי האם יש לרשות המסים אפשרות לוודא זאת מול הבנקים. מובן שיתרות לסוף שנה מציגות חלק מהתמונה, ולא ברור האם יש לרשות המסים דרך לקבל ישירות מהבנק מידע על כל התנועות בחשבון הבנק של נישום. דוד שי - שיחה 07:07, 23 במאי 2020 (IDT)

זיהוי מקום התמונה על כריכתעריכה

מצב: חדש

ספרו של הרמן ווק, 'התקוה', באחת ממהדורותיו באנגלית (לא זו שעל כריכת המהדורה המוצגת בערך האנגלי של ספר זה, (אנ')). בתמונה רואים מספר אנשים (חיילים ?), כשאחד מהם מראה בידו לכיוון מסוים. מאוד יתכן שמדובר באחד מאתרי הקרבות במלחמת העצמאות, ואף קשורה בפריצת 'דרך בורמה'. ניתן לראות את התמונה האמורה בדף הבא. בנצי - שיחה 12:27, 23 במאי 2020 (IDT)

תמונה יותר ברורה. חזרתישיחה 16:29, 23 במאי 2020 (IDT)
תודה על הקישור לתמונה נוספת, למרות שהקשה על כל תמונה בדף התוצאות אליו קישרתי מגדיל אותה. אבל התמונה נותרה לא מזוהה. מישהו ? בנצי - שיחה 19:50, 24 במאי 2020 (IDT)
זיהוי התמונה: מדובר בקסטל, ליד מבשרת ציון, שנכבש בתש"ח לאחר קרב קשה. הכביש המתפתל במרכז התמונה הוא הכביש לירושלים (כביש 1 של היום). בתמונה נראים לוחמי ארגון 'ההגנה' לאחר הקרב. בנצי - שיחה 23:36, 24 במאי 2020 (IDT)
בקסטל נערכו קרבות קשים, אבל רק לאחר כיבושו. הוא נכבש ללא קרב משמעותי פעמיים. בפעם הראשונה (3 באפריל 48) היה ריק, ובפעם השנייה (9 באפריל) היה כמעט ריק, כי כמעט כל לוחמי האיזור היו בהלווייה של מפקדם עבד אל קאדר אל חוסייני, שנהרג שם. נוכחותם בהלווייה מנעה גם תגבורת ערבית לדיר יאסין, מה שאיפשר כיבוש אלים ומיוחצ"ן מאוד של הכפר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בנצי ודבירותם אמרי אביטן קובץ על יד האלקושי בראנד saifunny H. sapiens אריה ענבר על הטוב Kippi70 איש שלום Shaun The Sheep יאיר הנווט יונתן770י Ewan2 david7031 מי-נהר Polskivinnik biegel Alon112בעלי הידע בהיסטוריה שתי שאלות:
1) משיחות עם לוחמי תש"ח הבנתי שהיה הבדל גדול (וחשוב לאנשים מהתקופה ההיא) בין אנשי הגנה לבין אנשי הפלמ"ח. מתוך שהקסטל נכבש על ידי לוחמי פלמ"ח ולא "סתם" אנשי הגנה, אני מניח שכדאי לדייק כאן (או שאני טועה?).
2) אי אפשר שלא להבחין בנוף הצחיח, כמעט מדברי, באופק. אני זוכר (במאה ה-21 כמובן) את האזור הזה ירוק ומטופח. מעניין מאוד האם כך נראה הפרוזדור לירושלים בשנת 1948? נילס אנדרסן - שיחה 11:04, 27 במאי 2020 (IDT)
הפלמ"ח היה יחידה קטנה יותר, מקצועית יותר ולכן מובחרת יותר מהחי"ש הרגיל. בקסטל לחמו גם אנשי פלמ"ח וגם חי"ש. כאמור קרבות הכיבוש (שניהל הפלמ"ח) לא היו משמעותיים (מבחינת לחימה), רק לאחר הכיבוש נערך קרב קשה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
טוב זה כבר כמובן לא נכון היסטורית. היו מספר קרבות על הקסטל, והם היו קשים ועקובים מדם. רק הקרב האחרון (בו הלכו המגינים להלוויה של אל קאדר אל חוסייני) התנהל ללא מאבק. נילס אנדרסן - שיחה 14:47, 28 במאי 2020 (IDT)
הכיבוש המקורי היה ללא קרב. הכיבוש לאחר השחרור הערבי שלאחר מות חוסייני היה בקרב לא קשה במיוחד. אבל ביניהם היו, אכן, קרבות קשים על החזקת המקום. Tzafrir - שיחה 21:42, 28 במאי 2020 (IDT)

מה הסיכוי להתקבל לפוסט דוקעריכה

מצב: חדש

בחישוב הכי גס ופשוט: מתוך אלו שסיימו ד"ר, כמה אחוז מתקבלים למשרת בתר דוקטורט? 213.55.221.154 17:00, 23 במאי 2020 (IDT)

אני מניח שאתה מתכוון לאחוז ממסיימי הדוקטורט שמעוניינים/יכולים להמשיך לפוסט-דוק, זה לא כולם. אם תפרט באיזה תחום זה יעזור כי יש הבדלים גדולים בין התחומים. Reuveny - שיחה 22:16, 23 במאי 2020 (IDT)
לפחות בפיזיקה, ואני מניח שהדבר נכון גם בתחומים קרובים, לא נראה לי שיש כל קושי לקבל משרת פוסטדוק. הבעיה נעוצה במקום אחר: פוסטדוק עושים כדי לקבל משרה אקדמית, ולכן יש חשיבות עצומה לעשות פוסטדוק במקום ספציפי שיאפשר לך את התנאים כדי לעשות פוסטדוק מוצלח באופן חריג. אתה צריך לשאוף למעבדה שנמצאת בטופ של הטופ של תת-התחום שלך. על המשרות הספציפיות הללו יש תחרות קשה יותר, אבל זה מאוד משתנה בין תתי-התחומים. משה פרידמן - שיחה 22:37, 23 במאי 2020 (IDT)
משה פרידמן, מהניסיון שלי בפיזיקה, כמות המועמדים עולה בהרבה על כמות המקומות הפנויים. מי שמפרסם משרה לרוב מקבל כמה עשרות פניות אם הוא ממקום פחות נחשק וכמה מאות אם מדובר במכוני מחקר בכירים. המצב נראה הפוך: אין מחסור בדוקטורים לפיזיקה. הקושי היחיד הוא של מכוני המחקר: לדעת לברור את האחד שיתקבל.
לפי האתר הזה כ-30% מבוגרי תואר ד"ר נשארים לפוסט דוק בתחומי מדע והנדסה. וכ-10% מאנשים שעשו פוסט דוק נשארים באקדמיה, למרות שכ-80% רוצים וגם יכולים (על סמך זה שכבר עשו ד"ר) להישאר במחקר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:03, 25 במאי 2020 (IDT)
לעורב: יכול להיות שאני טועה, אבל ההתרשמות שלי היא שאין בעיה לקבל משרה של פוסטדוק למי שלא בורר בכלל. ממה שאני רואה סביבי הרבה אנשים שמסיימים דוקטורט ועדיין לא מוצאים עבודה ממשיכים אצל המנחה שלהם, או מנחה אחר במחלקה, לעשות פוסט דוקטורט עד שימצאו משהו קבוע. אני מכיר גם לא מעט מקרים (כולל אני) של אנשים שעשו פוסט בחו"ל וחזרו לארץ ללא משרה, ובינתיים מצאו ללא קושי מישהו שיחזיק אותם בפוסט דוקטורט עד שהמצב שלהם יתברר. הנתונים שהבאת (לא יודע האם הם אמינים, אבל הם מאוד מתאימים לרושם שאני מקבל) אינם כוללים את הנתון החשוב לשאלה שנשאלה: מהו אחוז הדוקטורים שרוצים להמשיך לפוסט דוקטורט ולא מצליחים. יתרה מכך, מכיוון שרוב גדול של הפוסט דוקטורנטים לא באים לבזבז את הזמן שלהם אלא שואפים למשרה אקדמית, אם הם לא ימצאו פוסט יוקרתי הם לא יעשו פוסט בכלל. משה פרידמן - שיחה 16:26, 25 במאי 2020 (IDT)
מתוך הכרת התחום דרך בני משפחה וחברים, אני מאשר את דברי משה פרידמן. ועוד משהו, איזה דוקטור היה מוכן לעשות פוסט דוק בכרך סיני ולא מצא מקום? בברכה. ליש - שיחה 16:45, 25 במאי 2020 (IDT)
ליש, איך להגיד את זה?.. אני. הגשתי מועמדות לפוסט דוק באוניברסיטת צינגהואה וקיבלתי תשובה שלילית. הפרופסור שם קיבל דוקטורנט אחר ואין לו תקציב להעסיק שניים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:56, 25 במאי 2020 (IDT)
טוב, נשמע שמדובר באוניברסיטה מהטופ-שבטופ. בכל מקרה, אני משתתף בצערך. זו תקופה מאוד לא נעימה, וגם אני בסירה הזאת. מאחל לך שתמצא את המקום שלך בקרו. משה פרידמן - שיחה 17:16, 25 במאי 2020 (IDT)

האם יש התמחות ברפואה במדינות שונות בתחום "היגיינה רפואית"?עריכה

הכוונה לרופא שמעבר ללימודי הרפואה שלו והסמכתו כרופא התמחה בנושא חיטוי משטחים ממגוון רחב של מיקרובים (חיידקים, פטריות, נגיפים, פרוטיסטים ואף מיקרו-אנימאלים כגון קרדיות) ופיקוח על צוותי חיטוי וכו'.

ברור לי שיש רופאים עם מגוון הסמכות בתחומי היגיינה\סניטציה וסמכויות פיקוח נרחבות אך ברצוני לדעת אם יש משהו רשמי כהתמחות רשמית ברפואה (כסוג של מנהל רפואי) המוכרת על ידי משרד בריאות אחד לפחות בפלנטה הזו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
יש התמחות בבריאות הציבור, לרבות מניעת מחלות, לרבות היגיינה, לרבות חיטוי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ידית של דלתעריכה

מצב: חדש

מתי פותחה הדלת הקלאסית שאנחנו מכירים, שמופעלת על ידי ידית? יונת זהב - שיחה 10:12, 24 במאי 2020 (IDT)

1878, דף על הפטנט. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:35, 24 במאי 2020 (IDT)

פערי מחירים בחברות שנסחרות ביותר מבורסה אחתעריכה

מצב: חדש

שלום למומחים. לאחרונה התחלתי להתעניין בשוקי ההון ואני מבקש להבין סיטואציה שנתקלתי בה היום. נניח שחברה נסחרת בבורסה בתל אביב וגם בבורסה בניו יורק. ביום ראשון מחיר המניה מזנק בתל אביב ונשאר ללא שינוי בניו יורק (שהרי הבורסה בניו יורק סגורה ביום ראשון). האם יהיה נכון לומר שבמקרה כזה המשקיעים בניו יורק יעוטו על ההזדמנות לקנות את המניה בזול כשהמסחר יפתח ולצפות במידה רבה של וודאות שמחיר המניה יעלה כמו שקרה בבורסה בתל אביב? זה נשמע קל ופשוט מדי אז אני תוהה אם אני מפספס כאן משהו.יודה אווזי - שיחה 18:59, 24 במאי 2020 (IDT)

ע"ע ארביטראז'. עוזי ו. - שיחה 19:34, 24 במאי 2020 (IDT)
עם דגש על המשפט:"באופן מעשי, בשווקים המודרניים פעולות איתור הארביטראז'ים מתבצעת על ידי מחשבים ותוכנות, והפערים נסגרים במהירות גבוהה מאד". חזרתישיחה 03:07, 25 במאי 2020 (IDT)
היה לי ממש מוזר לקרוא שם שסוחרים דואגים למקם פיזית את המחשבים שלהם בסמוך לבורסות, כדי לקצר את הזמנים. שמעתי שהמסחר האלגוריתמי הוא מהיר, אבל לא חשבתי שהמהירות עד כדי כך קריטית. משה פרידמן - שיחה 12:30, 25 במאי 2020 (IDT)
החברות הללו השקיעו לא מעט גם בשיפור מערכות המחשוב שלהן כדי להשיג מהירויות תגובה טובות יותר. לדוגמה: לא מעט צווארי בקבוק בליבת לינוקס נפתחו על ידי מפתחים של חברות כאלו או בעקבות דיווחי באגים של צוותי המחשוב שלהם. Tzafrir - שיחה 13:39, 25 במאי 2020 (IDT)
מתחרים על מילי-שניות. [4]. עוזי ו. - שיחה 14:16, 25 במאי 2020 (IDT)

מדינות עם שם דומהעריכה

מצב: חדש

למה יש מדינות רבות עם השם "גינה" על צורותיו השונות? גינאה המשוונית, גינאה הצרפתית, גאנה, גינאה, גוויאנה הצרפתית, גינאה החדשה הגרמנית, פפואה גינאה החדשה, גיאנה ההולנדית ועוד. ניב - שיחה 09:52, 25 במאי 2020 (IDT)

ראשית כל, יש גינאה (בטבור של אפריקה ואולי במרכז העולם, וחדשה באסיה/אוקיאניה) ויש גיאנה (בצפון דרום אמריקה). לשני השמות מקור שונה. יכול להיות שיש קשר בין גינאה לגאנה, אבל זו רק אחת מההשערות. Tzafrir - שיחה 12:05, 25 במאי 2020 (IDT)
מסתבר שהיתה פעם את אימפריית גאנה, ומכאן השם של גאנה המודרנית, שזה מעניין בפני עצמו. לגבי שאר השמות, אם ישנן ארצות שכנות שאחת נקראת "הצרפתית" והשניה נקראת "ההולנדית", סביר שמדובר בשם מקומי שכל מדינה אמפריאליסטית בעברה קראה לה על שמה. לגבי שאר המדינות, מאחר וכל אחת מהן באזור אחר של העולם, נראה כי הדמיון ביניהן מקרי בהחלט. נילס אנדרסן - שיחה 10:55, 27 במאי 2020 (IDT)

טיפול בהכשת נחשעריכה

כשמגיע לבית חולים אדם שהוכש ע"י נחש והוא לא יודע לתאר איך הנחש נראה (סביר להניח שזה מה שקורה ברוב המקרים), איזה נוגדן הרופא נותן לו? איזה רופא בכלל מטפל בזה?--185.175.34.213 15:05, 26 במאי 2020 (IDT)

בישראל, יש בסך הכל תשעה מינים של נחשים ארסיים. הידיעה היכן התרחשה ההכשה יכולה למקד בקלות את המטפלים. ההכשות בארץ הם לרוב של צפע מצוי. כדאי לעיין כאן ולראות עד כמה הנחשים שונים זה מזה.
לא שאלתי על ישראל.--185.175.34.213 09:21, 27 במאי 2020 (IDT)
הסתכלת במידע בערך הכשת נחש#טיפול? מעבר לכך, בדומה למה שקורה בישראל, גם באיזורים רבים אחרים בעולם מספר הנחשים הארסיים הוא קטן, כך שאיזורי המחייה הם אמצעי סינון ראשוני. תיאור - לא חייב להיות לפרטי פרטים, ממבה ירוקה מזרחית ניתנת להבחנה די בקלות מממבה שחורה. האם הוא ארוך או קצר? מהיר או איטי? איזה סוג זחילה? מעבר לכך, גם הסימפטומים שונים בהכשות שונות. לעיצים אותו נסיוב יכול לשמש כטיפול עבור הכשות של מינים שונים. בהודו למשל, ישנם 4 נחשים ארסיים, ונסיוב נגד ארס שמתאים להכשות של ארבעתם.
אפשר לקרוא עוד כאן.
תודה :) ולשאלתי השנייה?--185.175.34.213 14:43, 27 במאי 2020 (IDT)

ניתן להעמיד אדם לדין אם הוא ביצע עבירה בחו"ל?עריכה

מצב: חדש

היום פורסם בחדשות על אדם שנעצר במסגרת חשד להתעללות בקטינים בכת לב טהור בקנדה. מה שלא מובן לי בכל הסיפור הזה איך מעמידים אותו לדין בישראל על עבירות שנעשו בקנדה? או שהוא מבוקש לקנדה והמדינה דנה בהסגרתו שזה דבר שונה לחלוטין (בכתבה מדובר על כתב אישום שזה דבר שונה). האם זה אומר שאפשר לתבוע ישראלי שביצע עבירה נגד ישראלי במדינה אחרת? (אני שואל באופן כללי ולא למקרה הפרטי שלי שנפלתי להונאה של ישראלית בחו"ל וממש הייתי רוצה לתבוע אותה בזמנו בישראל) ThePupil - שיחה 15:55, 26 במאי 2020 (IDT)

יש עבירות שאפשר לתבוע אנשים על ביצוען, גם אם בוצעו מחוץ לגבולות ישראל ואפילו לפני שישראל קמה ודוגמה מובהקת היא משפטו של אייכמן. דוגמה מפורסמת נוספת היא משפטו של מרדכי ואנונו, שנשפט על עבירות, שביצע בחו"ל. לא כל עבירה, אך עבירות מסוימות, כן - תלוי בלשון החוק. בברכה. ליש - שיחה 20:22, 26 במאי 2020 (IDT)
בעיקרון דיני העונשין של ישראל חלים על עבירות שנעשו, במלואן או בחלקן, בתוך ישראל (במובן הרחב, כולל במי החופין ועל כלי שיט וכלי טיס ישראליים). עם זאת יש תחולה במקרים שונים גם על עבירות שנעברו כולן בחו"ל (לפירוט ראה פרק ג' לחוק העונשין). במקרה המתואר כנראה שהתחולה היא מכוח סעיף 15 לחוק שקובע שעבירה שהיא פשע או עוון שנעברה על ידי אדם שהוא אזרח או תושב ישראל בעת העבירה או לאחריה חלים עליה דיני העונשין של ישראל (בסייגים מסוימים). שים לב שהמדובר בדין הפלילי. לגבי תביעות אזרחיות הכללים הם שונים לחלוטין. אמיר מלכי-אור - שיחה 23:34, 26 במאי 2020 (IDT)
תודה, החכמתי. לפי מה שכתוב שם נראה שזה לפי "עבירה לפי סימן י׳ לפרק ח׳ שנעברה בקטין או בקשר לקטין" מוחרגת לשפיטה בישראל (יחד עם ריבוי נשים, מתן שוחד לעובד ציבור זר, הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה, גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות, סחר בבני אדם). אגב, האם אני מבין נכון שאדם שנישא לשתי נשים (זרות / ישראליות?) מרצונן במדינה זרה שבה זה חוקי, עשוי לעמוד לדין על כך בישראל? כי זה סותר לכאורה פסק אחר שראיתי בעבר (לגבי עולי תימן או עיראק שהגיעו לארץ עם שתי נשים. או שישנה החרגה נוספת להחרגה?) ThePupil - שיחה 20:15, 28 במאי 2020 (IDT)
אתה צודק לגבי ריבוי נישואין. ישראלי נשוי שיתחתן בחו"ל עם אישה נוספת עובר עבירה ויוכל לתת את הדין עליה בישראל גם אם הנישואים השניים היו במדינה המתירה ביגמיה. יש בכך הרבה הגיון, שכן אחרת אדם היה יכול לנסוע למדינה כזאת רק לשם הנישואים, ולחזור כשהוא נשוי בשנית. מי שעולה כשהוא נשוי (כדין) לשתי נשים אינו נתפס על ידי החריג שכן הוא עוסק רק במי שהיה אזרח ישראלי בעת העבירה. אשר לסיפור הקנדי, הוא אינו נכנס לגדרי החריגים שכן סימן י' לפרק ח' עוסק בעבירות זנות ותועבה, כך שלא סביר שזה קשור למקרה שלנו. מצד שני, סביר להניח שבקנדה (או בפרובינציה שבה נעברה לכאורה העבירה) יש איסור על התעללות בילדים כך שלא מתקיים ממילא הסייג של היעדר פליליות כפולה. אמיר מלכי-אור - שיחה 08:38, 29 במאי 2020 (IDT)

מישהו הצליח להבין משהו?עריכה

התבנית להלן היא תבנית "הערה" של אתר אקו-ויקי ואני מבין שהיא מיוחדת משום שהיא נטולת Lua/Scribunto (אין בה פקודת #invoke):

<includeonly>{{כ}}{{#if:{{{שם|}}}|{{#tag:ref|{{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|<div style="direction: ltr;">}}{{{1|}}}{{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|</div>}}|name={{{שם|}}}}}|{{#tag:ref|{{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|<div style="direction: ltr;">}}{{#ifeq:{{{1|}}}||<div style="border: 2px solid red;">הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא:
:{{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}

'''<span style="color: red;">שימו לב</span>''': אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
:{{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
שימו לב לתוספת "1=".</div>|{{{1}}}}}{{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|</div>}}}}}}</includeonly><noinclude>
תבנית זו מהווה תחליף עברי לתגי ref.

אני לא מומחה לתחביר MediaWiki ואין לי מושג מה הולך בקוד הזה;
גם אם אני מוחק את הממבו ג'מבו בעברית ומנסה לסדר קצת אני עדיין נשאר עם קוד שזיהיתי כדחוס, מסורבל ולא אינטואיטיבי שגם אין לי רקע להבין במלואו (גם אולי טעיתי ב"עריכה" הזאת):

<includeonly>
    {{כ}}
    {{#if:{{{שם|}}}
    |
        {{#tag:ref|{{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|<div style="direction: ltr;">}}{{{1|}}}
        {{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|</div>}}|name={{{שם|}}}}}|{{#tag:ref|{{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|<div style="direction: ltr;">}}
        {{#ifeq:{{{1|}}}
        |
        |
</includeonly>

מישהו הצליח להבין משהו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

התברר לי למה התבנית הזאת מאד לא ברורה - היא הועתקה מויקיפדיה העברית (כמו שחששתי לפניכן). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

פחי מיחזור בבית - אנא עצהעריכה

מצב: חדש

בתור משפחה שמעוניינת להשקיע קצת בכדור הארץ, הוספנו למטבח עוד שני פחי מיחזור גדולים (60 ליטר), אחד לאריזות קרטון והשני ליתר האריזות (פלסטיק, קופסאות שימורים וכדומה). הבעיה היא תפיסת המקום, והכיעור ששני הפחים (בנוסף לפח הרגיל) מוסיפים למטבח. ישנם פחים משולבים (שניים באחד) אך הם יחסית קטנים ולא מספיקים לחצי יום, והפחים הגדולים המוצעים למכירה הם פחי חוץ. איך אתם מתנהלים עם המיחזור בבית? האם האהבה העזה לכדוה״א צריכה לסמא את עינינו מהכיעור? Gil mo - שיחה 23:50, 26 במאי 2020 (IDT)

יש לנו סל מחזור לנייר ולאריזות בארון מתחת לכיור המטבח אותו אנחנו ממינים לפחי המחזור הכחול והכתום שבחדר הזבל בערך פעם ביומיים. בקבוקי זכוכית וצנצנות למיחזור שומרים במזווה ומפנים למחזור בערך פעם בשבוע. יש לנו פח נירוסטה לשאר האשפה שנמצא במטבח כציוד מטבח נאה. במקרים לא רבים שיש קרטונים גדולים או ממש גרוטאות מפנים ביום פינוי הגרוטאות ועד אז באחד החדרים. שנילי - שיחה 00:45, 27 במאי 2020 (IDT)
הזבל לא עובר ממילא מיון וממחזרים מה שניתן? כך שזה יותר עניין של מודעות ורווח למפעלים פרטיים שמציבים את מתקני האיסוף? (¯`gal´¯) - שיחה 17:23, 30 במאי 2020 (IDT)

אוף-טופיק: שיגור דראגון היום בלילה!עריכה

נראה לי שיש פה קהל שיתענין:
יהיה שידור לייב של השיגור המאד משמעותי היום ב 23:30

זה שיגור ראשון מזה עשור של בני אדם מארה"ב, שיגור ראשון עם בני אדם של חללית דראגון (של ספייסX) כמובן שאני לחוץ שלא יתפוצצו....

יש ערוץ ישיר של נאסא ויש ערוץ של נאסא ביוטיוב, שניהם יהיו לייב:

https://www.nasa.gov/nasalive

https://www.youtube.com/watch?v=21X5lGlDOfg !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:42, 27 במאי 2020 (IDT)

מרגש מאוד, השאפתנות של אילון מאסק בשיאה ואני לחוץ בדיוק כמוך שלא יתפוצץ...ולצערי הסיכויים לא ממש לטובתו. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 19:31, 27 במאי 2020 (IDT)
מקסים! מחזיקים אצבעות מלקסנד לחזרה שלנו לחלל!          נילס אנדרסן - שיחה 21:25, 27 במאי 2020 (IDT)
52 דקות להמראה. נילס אנדרסן - שיחה 22:44, 27 במאי 2020 (IDT)
בעקבות בעיות מזג אוויר, החליטו לדחות את ההמראה לשבת, מעט מוקדם יותר מהשעה הזאת (30 במאי בשעה 2 בצהריים שעון מזרחי). ממשיכים להחזיק אצבעות! נילס אנדרסן - שיחה 23:22, 27 במאי 2020 (IDT)

האם קיימים מעגלים חשמליים בטבע?עריכה

מצב: חדש

האם והיכן ניתן למצוא בטבע את תופעת המעגל החשמלי? ישראל - שיחה 20:52, 27 במאי 2020 (IDT)

הכוונה לברקים?
הכוונה לזרם חשמלי ישיר או חילופי שמקיים הזורם במעגל סגור. ישראל - שיחה 21:23, 27 במאי 2020 (IDT)
דגי חשמל למיניהם? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:04, 27 במאי 2020 (IDT)
תופעות רבות בטבע ניתנות למידול על ידי מודל של מעגל חשמלי. בכלל זה ניתן למצוא מעגלים עצביים בגוף, ברקים כאמור, (כאשר הענן והאדמה יחד מהווים סוללה והאוויר משמש כמוליך), ודגי חשמל כאמור (הסוללה בגוף הדג והקרבן משמש כמוליך). אסף השני - שיחה
ישנם דגים שמצויידים במערכת חישה מעניינת - סוללה פנימית מקיימת שדה מגנטי קבוע, והם חשים בהפרעות בו. כך הם נשארים קבורים בחול, בלתי נראים, ומזנקים כשמגיע טרף. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:44, 29 במאי 2020 (IDT)
יש גם דוגמאות שאינן מן החי? אורגניזם זה דבר די מורכב. בטבע יותר צפוי למצוא דוגמאות פשוטות, וגם כאלו שאינן ייחודיות לפלנטה הזו. (¯`gal´¯) - שיחה 18:10, 31 במאי 2020 (IDT)
נדמה לי שבים בין כל שני גושי מתכת סמוכים, כשהמתכות שונות, יש חילוף יונים מנוגדי מטען, שזה סוג של זרם חשמל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:02, 31 במאי 2020 (IDT)
אבל בסופו של דבר הזרמים הללו ידעכו די מהר. יש בטבע דוגמאות שונות להצטברות של מטענים שמתפרקים בשלב מסוים (לדוגמה: ברקים). מעגל חשמלי אינו דבר מובן מאליו: זרם זורם ממתח גבוה לנמוך. כדי שמעגל חשמלי ימשיך לזרום, נדרש גם מקור מתח שייקח את הזרם עם המתח הנמוך ויעלה אותו חזרה למתח גבוה. וזה דורש השקעה (מתמשכת) של אנרגיה. Tzafrir - שיחה 21:41, 31 במאי 2020 (IDT)
נזכרתי. זה לא יגמר עד שעל פיסת מתכת תתכסה בציפוי, או תתכלה. תבדוק עם גוש אבץ וגוש נחושת - לא ישאר מהם כלום, וזה יקח הרבה זמן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:38, 31 במאי 2020 (IDT)

רצח בישראל 2019עריכה

מצב: חדש

לפי הנתונים הרשמיים, כמה נרצחו בישראל ב2019, וכמה מהם היו נשים? 213.55.221.154 20:01, 28 במאי 2020 (IDT)

לא מצאתי ל 2019, אבל אם זה יעזור - מצאתי ל 2015 עד 2018, בכתבה במעריב: "ב־2015 נרצחו 111 בני אדם, מהם 28 נשים. ב־2016 נרצחו 104, מהם 26 נשים. ב־2017 נרצחו 121, מהם 21 נשים, ב־2018 נרצחו 116, מהם 20 נשים."
אני לא סגור עד כמה זה אמין. מחד מדובר בכתבה שזועמת על ניפוח מספרי רצח הנשים, מאידך כל הדוגמאות לגבי מקרים ספציפיים שהובאו בכתבה נכונות. על כל פנים נראה שבאופן עקבי מספר הנרצחים גדול פי 4 עד 5 ממספר הנרצחות. זה תואם לנתונים הכלליים שמביא סטיבן פינקר בהמלאכים הטובים של טבענו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:25, 29 במאי 2020 (IDT)

איפה יש מדריך כתיבת קוד מתמטי לחישובים מורכבים?עריכה

מצב: חדש

איפה יש מדריך לכתיבת קוד לוולפרם אלפא? למשל, איך לחשב שם טור.

גוגל הוא חברו הטוב של המומחה !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:19, 29 במאי 2020 (IDT)

האם קורונה מדבקת במים?עריכה

מצב: חדש

יצאה הוראה שפותחים בריכות מכיוון שהקורונה לא מדבקת בבריכה (כנראה בגלל הכלור) מה עם מעיינות טבעיים? יש הרבה פארקים עם בריכות מים מתוקים כגון עיינות צוקים, תל אפק וכו... האם אפשר להידבק בבריכות כאלו?

מסתבר שאפשר להדבק במעיינות טבעיים. הסיבה שהבריכות לא מדבקות, כפי שכתבת, היא הכלור שבמים. משה פרידמן - שיחה 20:57, 31 במאי 2020 (IDT)

כיצד מפיקים ערך בויקיפדיה. מי יכול לעזור לי להפיק ערך בויקיפדיה?עריכה

מצב: חדש

אני מבקש להפיק ערך הנושא את שמי. מבקש לדעת האם אוכל להשתמש בסיוע של מומחה היודע לערוך את הערך?

האם אתה אדם בעל חשיבות אנציקלופדית? ואם כן, באיזה תחום? בברכה. ליש - שיחה 14:59, 31 במאי 2020 (IDT)

מדובר ביחיאל חיליק רוזמן

מצאתי ספר אחד שלו שפורסם בהוצאת ספרים (כנראה לא הוצאה עצמית). קריטריון החשיבות המקובל דורש ספר נוסף שלא בהוצאה עצמית. יתכן שיש כזה, אבל לא מצאתי אותו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:33, 31 במאי 2020 (IDT)
אילן, זו טעות רווחת: אין קריטריון חשיבות מוסכם לסופרים. יש קריטריון לשוני בוק:לשון#סופרים ומשוררים, שקובע שרק מי שהוציא שני ספרים שלא בהוצאה עצמית יכול להיקרא סופר. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:57, 1 ביוני 2020 (IDT)
תודה, שמזן. אז כל מקרה לגופו? אני יודע שהיו הרבה ויכוחים לאורך השנים. לא נקבעו אפילו קווים מנחים? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:08, 1 ביוני 2020 (IDT)

מלכים חיותעריכה

מצב: חדש

מי מלך החיות? מי מלך הים? מי מלך היער? מי מלך הג'ונגל?

ע"פ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ג, עמוד ב': "מלך שבחיות ארי, מלך שבבהמות שור, מלך שבעופות נשר, ואדם מתגאה עליהן". בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 00:08, יום שלישי בשבת, י' בסיוון ה'תש"ף (IDT).
המלך נחשב למלך החיות, בהסכמה רב-תרבותית. גם סימבה קיבל מכך את מלכותו, ומשכך קיבל גם את התואר "מלך הג'ונגל". קופיקו ניסה לגנוב את התואר "מלך הג'ונגל" לעצמו, אבל כבר מלכתחילה היה נראה כי זה חסר סיכוי. גם "מלך היער" טבעי שיוענק לאריה, והוא כך גם מופיע רבות בספרות, אך דווקא מוכרת בהקשר זה פטריית מלך היער. "מלך הים" הוא תואר פחות מצוי, אך יוענק לרוב ללווייתן או גם לכריש (כריש לבן, או בשמו הנכון: עמלץ לבן). העם המלאי בחר בכל זאת להעניק את התואר ללטימריה, ובשרו הטעים של לוקוס לבן זיכה אף אותו בתואר זה. אנדרסן, בסיפורו המפורסם בת הים הקטנה, עושה אף הוא שימוש בתואר "מלך הים", אך מעניק זאת לאביה של בת הים (אריאל, אצל דיסני). קובץ על ידשיחה • 14:55, 2 ביוני 2020 (IDT)

האם חוקרי שב"כ עומדים לדין אם הרגו נחקר?עריכה

מצב: חדש

אם במהלך יום עינויים שגרתי, הנחקר מת המתעללות - האם החוקר שאחרי על מותו יועמד לדין? 213.55.224.79 11:40, 1 ביוני 2020 (IDT)

בהחלט. משה פרידמן - שיחה 12:31, 1 ביוני 2020 (IDT)
עקרונית, אין היתר בישראל חוק שנותן סמכות לענות נחקר. אבל, אם הנחקר הוא פצצה מתקתקת, עומד לחוקרים סעיף 34יא לחוק העונשין-"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא היתה לו דרך אחרת אלא לעשותו.". כך שהשאלה המשפטית היא האם מה שגרם למותו של הנחקר היה דרוש באופן מיידי מהסיבה הזו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת .

איך החיות מייצרות חלבון?עריכה

מצב: חדש

איך זה שאנחנו זקוקים לחלבונים ואוכלים חיות אחרות, והחיות האחרות הללו לא צריכות לאכול חיות בשביל שיהיו להם שרירים? מאיפה התרנגולת, החזיר ופרה מקבלים את החלבונים שלהם? האם הם מסנטזים אותם מחומצות אמינו שהם מוצאים בחומרים צמחיים? למה אנחנו לא יכולים גם? 213.55.224.79 13:32, 1 ביוני 2020 (IDT)

חלבונים מיוצרים בריבוזום הנמצא בכמויות גדולות בכל תא: כמיליון. בתאי כבד - חמישה מליון.
היכולת החסרה בבני אדם היא היכולת לסנתז תשע חומצות אמינו חיוניות. חומצות אמינו אלה מיוצרות בכלורופלסטים וע"י חיידקי מעיים שלא קיימים בגוף האדם. חומצות אמינו אלו חובה לצרוך במזון. חלבון המכיל את כל התשע נקרא לעתים "חלבון מושלם", כגון האלבומין בביצה. בתזונה צמחוניח או טבעונית יש להקפיד על אכילת מגוון של קטניות המספקות את כל הדרוש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:04, 1 ביוני 2020 (IDT)

אז איך תרנגולת שורת ללא אותו חלבון מושלם? 213.55.224.79 00:29, 2 ביוני 2020 (IDT)

גם תרנגולת צריכה לצרוך חלבונים מבחוץ (מהצומח או מהחי), החלבונים שהיא אוכלת מתפרקים לחומצות אמינו המשמשות כאבני בניין לחלבונים שמסונתזים בריבוזומים שלה (ביחד עם חמצות אמינו לא חיוניות, המיוצרות על ידיה). Ronam20 - שיחה 00:38, 2 ביוני 2020 (IDT)
בסופו של דבר ההבדל טמון בקיומם של אנזימים שמאפשרי בניית אותן חומצות אמינו. לטורפים אין את אנזימים אלה מפני שתזונתם ממילא מספקת אותם. הרביבורים חייבים יכולת לייצר אותן, ולתפקיד זה משמשים אותם חיידקים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:57, 2 ביוני 2020 (IDT)
כלומר: כשחומר מסוים שיצור ייצר במקור בעצמו מתקבל מהסביבה, אין מניעה אבולוציונית שמוטציות שונות יגרמו לאובדן היכולת לייצר את החומר. יש צמחים טפילים שמקבלים את הסוכר שלהם מצמחים אחרים ללא צורך בפוטוסינתזה. אנחנו, ורבים מקרובינו, לא יודעים לייצר ויטמין C לעומת בעלי חיים אחרים. Tzafrir - שיחה 17:05, 4 ביוני 2020 (IDT)

חושחשעריכה

מצב: חדש

איפה בישראל (איזור תל אביב) ניתן למצוא חושחש? אין אותו בשוק הרגיל. 213.55.224.79 16:51, 1 ביוני 2020 (IDT)

לחושחש אין ערך מסחרי כי אינו טעים למאכל, לכן אינו מוצג למכירה. במקומות מסוימים (רחובות, קריית עקרון) נשתלו עצים לאורך המדרכות ופירותיהם נושרים ונזרקים לאשפה. בברכה ליש - שיחה 19:45, 1 ביוני 2020 (IDT)
כמו כן ניתן למצוא אותו בגבולות פרדסים כגדר חיה. ריבת חושחש זה טעים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:56, 1 ביוני 2020 (IDT)
לחושחש יש ערך מסחרי ככנה לגידול הדרים. בעבר הוא היה השולט בכיפה כיום כבר יש כנות חלופיות אבל אני מאמין שעדיין ניתן למצוא אותו במשתלות הגדולות, לפחות בחלקן. יהודי מהשומרון - שיחה 09:11, 3 ביוני 2020 (IDT)

שאלת MediaWikiעריכה

האם ניתן לתרגם תבנית זו לעברית ואם לא, למה לא?

<includeonly>{{#if:{{{refname|}}}
| {{#tag:ref|{{{content|}}}|name={{{refname}}}}}
| {{#tag:ref|{{{content|}}}}}
}}</includeonly>

בנעימים, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

התבנית הזו עברה בהצלחה בדיקות קוד (טסטים) שהכנתי:
<includeonly>{{#תנאי:{{{שם|}}}
    | {{#תגית:ref|{{{תוכן|}}}|name={{{שם}}}}}
    | {{#תגית:ref|{{{תוכן|}}}}}
}}</includeonly>
אשמח להערות בונות אם ישנן.
בנעימים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ייתכן שכבר בשחרור 1.35 או 1.36 ניתן יהיה לכתוב "תג" במקום "תגית" (בעקבות תרומה של משתמש:Amire80).
בנעימים, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תנועת הנוער הרומנית "דרוד"עריכה

מצב: חדש

 
סמל התנועה ב-1945, ברומניה

קראתי בערך מנפרד וינקלר שהוא הצטרף לתנועת נוער ציונית בשם "דרוד". אני מבקש לדעת איך הוגים את השם (ואיך נכתב ברומנית), לפחות עד שיהיה לנו ערך על התנועה. מתייג את ליש ואת איוואן. Ijon - שיחה 19:33, 1 ביוני 2020 (IDT)

זו כנראה תקלדה ומדובר בתנועת הבונים דרור (Mișcarea Tineretului Sionist-Socialist - תנועת הנוער הציוני-סוציאליסטי), שהייתה פעילה ברומניה בין מלחמות העולם. בברכה. ליש - שיחה 19:36, 1 ביוני 2020 (IDT)
תודה רבה! Ijon - שיחה 00:28, 2 ביוני 2020 (IDT)

האם דוקטור שעובר ללמד בתיכון צריך להשלים תעודת הוראה?עריכה

מצב: חדש

מי שמסיים תואר דוקטור הוא בדרך כלל עם ניסיון של 4-5 שנים בהוראה לסוגיה. האם הוא בכל זאת צריך תעודת הוראה אם רוצה ללמד בתיכון?

כן. יש מסלול שנקרא הסבת אקדמאים להוראה, שזה מסלול מקוצר. עם קבלת תעודת ההוראה הוא רשאי לבצע התמחות (סטאז), ורק עם השלמת ההתמחות יוכל להגיש בקשה לקבלת רישיון הוראה.
זכור שהוראת סטודנטים שונה מאשר תלמידי תיכון, לדוקטור אין היכרות עם תוכנית הלימודים, אין הכשרה להתמודד עם בעיות משמעת, לקויות למידה וכו'.
זה נכון רק בתאוריה. בפועל אם יש לך תואר, אפילו תואר ראשון, יאמצו אותך בשתי ידיים. תיכון בעיר במרכז השתדל מאד לשכנע אותי ללמד מתמטיקה ופיזיקה 5 יח'. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:51, 2 ביוני 2020 (IDT)
אכן, כמו שאילן אמר, יש מחסור גדול במורים, במיוחד במדעים מדוייקים. אבל בלי רישיון הוראה, המשכורת תהיה הרבה יותר נמוכה. וגם לא נראה לי שאפשר להיות חלק מארגון/הסתדרות המורים. ואי אפשר לצבור במייל השתלמות ועוד...
המשכורת לא הייתה נמוכה, אבל הובהר לי שבשביל לצבור זכויות אהיה חייב לעשות תעודת הוראה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:00, 3 ביוני 2020 (IDT)

האם אמריקה שוקעת?עריכה

מצב: חדש

מיליוני חולים, מאות אלפי מתים במספר חודשים. הפגנות אלימות, פרעות, ביזה והפעלת צבא נגד מפגינים. האם ארה"ב בדרך לשקוע? 213.55.224.79 11:37, 3 ביוני 2020 (IDT)

אני לא יודע אם יש לנו ערך על כך אבל הניסיון לחזות את העתיד בדרך כלל נכשל. כלומר, יהיו בוודאי תחזיות שיקלעו אבל אין שיטתיות בדבר. דוגמה בולטת היא מומחי הסובייטולוגיה שלא ידעו לחזות את קריסת ברית המועצות, ומנגד מומחים רבים שצפו את קריסת האיחוד האירופי בתוך זמן קצר לאחר המשבר הכלכלי של 2008. אולי זה יקרה בעתיד.
לשאלה הספציפית, אמנם יש בעיות בארה"ב, והרבה בעיות יסוד צפות לפני השטח, אבל בוודאי לא אבדה תקווה והיו בעיות גם בעבר. יש לה כלים לצאת מצרותיה. דב ט. - שיחה 15:09, 3 ביוני 2020 (IDT)
אני מסכים עם החלק הראשון של דברי דב ט אך לא עם החלק השני; לדעתי בחלקו השני הוא הכליל ללא בסיס שהרי "יש לה כלים לצאת מצרותיה" תלוי בכל צרה לגופה - ייתכן ולא תוכל לצאת מצרה מסוימת או מכלול צרות ותתפרק. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ייתכן, זה שיש כלים לא אומר בהכרח שישתמשו בהם, רק שהם לא אבודים. דב ט. - שיחה 22:55, 4 ביוני 2020 (IDT)
בלי להכניס את טוינבי למרק, ניתן לומר שכל אימפריה התאפיינה בתקופת פריחה ותקופת שקיעה. אם מאמצים דגם זה יתכן שארה"ב הגיעה לשלב השקיעה. אבל אזהרה - האמפריה הרומית חוותה תקופות של עליות וירידות רבות לפני שהגיעה לשקיעה ממנה לא קמה. הכרזה שאנחנו חוזים בשקיעת האימפריה האמריקאית היא השערה בלבד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:01, 3 ביוני 2020 (IDT)

כבלי רשתעריכה

מצב: חדש

החלפתי ראוטר בדירה ומשום מה עכשיו בממד אין wifi, אני לא רוצה להשתמש במגבר. יש לי כבלי רשת שמגיעים עד לחדר הבעייתי, אבל אני רוצה לגלוש שם גם בטבלט. אז אני רוצה לחבר את הכבלי רשת מהראוטר למכשיר אחר שיתן לי גלישה אלחוטית (wifi), מישהו יודע מה אני צריך?

יש כאן כמה הסברים, אמ;לק. חזרתישיחה 18:57, 3 ביוני 2020 (IDT)
תודה, לא ידעתי אפילו מה לחפש..

האם כל התרופות שמשמשות כקו ראשון לטיפול בלחץ דם גבוה גורמות תיאבון מוגבר?עריכה

האם כל התרופות שמשמשות כקו ראשון לטיפול בלחץ דם גבוה (hypertension) גורמות תיאבון מוגבר (increased appetite)?

למשל, פרופרנולול היא תרופה נפוצה ביותר לטיפול בלחץ דם גבוה ובבעיות נוספות (שייתכן שאין להן קשר ללחץ דם גבוה) והיא לפי עדויות שונות שקראתי מגבירה תיאבון.

כמו כן, אמלודיפין היא תרופה נפוצה מאד לטיפול בלחץ דם גבוה ולפי חומר שקראתי יש לה תופעת לוואי נדירה של הגברת תיאבון.

אני מבין את ההיגיון בטיעון שתרופות המורידות לחץ דם יגרמו למטבוליזם כללי מעט נמוך יותר אם כי לא משמעותי, אבל אני לא מבין האם כולן או רובן גורמות לתיאבון מוגבר ואם כן אז למה?

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כוויותעריכה

מצב: חדש

מה הדרך הטובה ביותר לטפל בכוויות (מנוזל רותח) מה, באמת? 22:19, 4 ביוני 2020 (IDT)

אלוורה. מגזין יהלום - שיחה 12:28, 5 ביוני 2020 (IDT)
תשובה שגויה ולא אחראית! !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:23, 5 ביוני 2020 (IDT)
ישנן משחות לטיפול בכוויות. הן מונעות זיהום מחד, ומקלות על הכאב מאידך. יש לכסות עם המשחה את כל שטח הכווייה. כמו כל מקרה רפואי שבספק - יש לפנות מייד ליעוץ רפואי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:23, 5 ביוני 2020 (IDT)
אזהרה: המידע בויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
אילן שמעוני הוא יודע שיש משחות, אבל אתה לא אמרת איזה משחות. מגזין יהלום - שיחה 16:26, 5 ביוני 2020 (IDT)

שאלה ביסודות התכנות: האם ניתן לצמצם עיבוד קוד לשלושה אופנים בלבד?עריכה

שאלה ביסודות התכנות: האם ניתן לצמצם עיבוד קוד לשלושת האופנים להלן בלבד:

  • "פיענוח" (interpretation): המחשב מעבד את קלט הקוד (כקוד מקור שאיננו בשפת מכונה) שורה אחר שורה ומחזיר פלט שורה אחר שורה בהתאם
  • "קימפול" (compilation): המחשב מעבד את קלט הקוד (כקוד מכונה ש"תורגם" מקוד מקור) בשלמותו ומחזיר פלט בהתאם
  • "דינמי" (dynamic): המחשב מעבד את קלט הקוד לעתים שורה שורה ולעתים מקטע מקטע (כגון פקודה חד שורתית או פונקציה); אני מניח שאם קיים מצב כזה זה יתאים בעיקר לשפות מאד "קרובות לליבה" כמו C.

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה פשטני מדי, אבל בתור התחלה, ר’ מפרש (תוכנה). Tzafrir - שיחה 10:09, 5 ביוני 2020 (IDT)
שלום לך ותודה על ההפניה; קראתי את הערך בו אהבתי את ההדגשה של תרגום כל קוד בסופו של דבר לקוד מכונה התואם לחומרה אך לא אהבתי את ההדגשה של קוד ביניים ומכונות וירטואליות שלדעתי איננו קשור לרדוקציה אפשרית כי הוא ממילא מכומס בפיענוח\קימפול\דינמיקה.
בתגובה לגוף דבריך; לא הבנתי מה התכוונת שהינו פשטני - הרדוקציה שהצגתי לעיל (שאולי שגויה) או הערך עצמו; כמו כן, אני בספק הערך עונה על השאלה ששאלתי כי איננו מציג רדוקציה מובנית כמו זו לעיל; חשוב לי ללמוד על האם ישנה רדוקציה מקובלת בקרב מהנדסי תוכנה ו\או מדעני מחשב. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בד"כ החלוקה היא לשפות של קומפילר ושל מפרש. אם כי, יש עוד צורות, כמו bytecode. ציינת זאת, כהמרת קוד לביצוע, כן ניתן להתייחס לזה פשוט כמפרש. כשפה, יש קמפול לשפה הנמוכה, והרצה בעזרת מכונה וירטואלית כמפרש. במקרה של שפת סקריפט, אפשר גם לקמפל את כל הקוד פעם אחת ואז להריץ - זה מה שמנוע V8 עושה. אני חושב שגם פייתון, אך לשפת bytecode. זה הופך הרצה חוזרת למהירה יותר, כמו קריאות מרובות ולולאות. כמובן, שהשיטה לממש את הקומפילר והמפרש מאוד דומה ונשען על אותו יסוד תאורטי. יש עוד צורה שראיתי, WASM נראה שמשתמש בייצוג ביניים של הקוד (או שלזה התכוונת ב"קוד ביניים"). לא ממש הבנתי מה הסברת עם הגישה ה"דינאמית" (בחירת המושג בעייתית, כי כבר יש משמעות אחרת למושג בהקשר של שפות תכנות). אם זה statement מורכב (שיש בו קינון של עוד statements), הוא יתייחס אליו ככזה. לא בהכרח ירידת שורה מגדירה סוף של הצהרה (גם לא בשפות מפורשות, נניח בהגדרה של פונקציה בפייתון). איך זה קשור דווקא ל C? זה נשמע שהתייחסת פה למצב של מפרש. בשפות מקומפלות זה בכלל משנה למתכנת? זה עובר לשפת מכונה ומפה זה רץ על מערכת ההפעלה ועל המעבד באופן native. כבר אין משמעות להרבה דברים שהיו כשזה היה קוד (בטח לא לאיך הקוד פורש בזמן הקומפילציה, כי זה לא משפיע על הריצה של התוכנית כי הכל כבר פוענח. אין דחייה של חישובים מסויימים של הקומפילר למועד מאוחר יותר) - כמו שמות, שנעלמים, רק במצב של debug המידע הזה נשמר וב section אחר בפורמט של ה executable, שלא משפיע על התוכנית, אלא רק מאפשר מעקב. בשפות מפורשות זה נשמר בזיכרון בזמן אמת ואפשר אפילו לקבל קלט של מחרוזת או קטע קוד, לקמפלו ולהריצו כחלק מהתוכנית ולהשפיע על הריצה, גם בהשפעה על משתנים חיים. (¯`gal´¯) - שיחה 05:48, 6 ביוני 2020 (IDT)

תורת הנסתר של הנצרותעריכה

מצב: חדש

האם לנצרות תורת נסתר כמו הסופיות באיסלאם והקבלה ביהדות?

לא. מגזין יהלום - שיחה 12:27, 5 ביוני 2020 (IDT)
כן, ברור. ולא מעט. יש ערך אנגלי הדן במיסטיקה נוצרית (Christian mysticism). יש תורות נסתר נוצרות המבוססות באופן מובהק על יהדות וקבלה (לדגומה קבלה נוצרית, מרטיניזם(Martinism)) ויש אגודות כמעט ללא השפעות קבליות (אפשר למצוא פה וש כמה רעיונות דומים), כמו מסדר צלב הוורד והרמטיציזם. במהלך אלף השנים האחרונות נולדו מאות מיסטיקנים נוצריים, בין היתר מרגריט מריב אלקוק (Margaret Mary Alacoque), ניקולא פלאמל, אוסוולד קרול(Oswald Croll), אליסטר קראולי, גריגורי רספוטין, אייזק ניוטון ועוד ועוד. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:54, 5 ביוני 2020 (IDT)

האם הקורונה הגבירה את קצב התמותה?עריכה

מצב: חדש

השאלה לא כזאת טריוואלית: אם לוקחים בחשבון שמרבית החולים הקשים היו בקבוצות סיכון גם למחלות אחרות ובהתחשב בגדול האוכלוסייה, אפשר להניח שחלק גדול מאנשים שנפטרו מנגיף הקורונה היו נפטרים במהלך 2020 כך או אחרת (אני יודע, נשמע מזעזע. אבל ברפואה יש סטטיסטיקות קשות). אז השאלה היא האם אותה תופסת של עוד נגיף קטלני באמת העלתה את שיעור התמותה בצורה מובהקת? כלומר אם נגיד (אנו סתם זורק) מתוך אוכלוסיה של 1000 בני אדם בני 65 עד 100 מתים "באופן רגיל" 80 איש בשנה, האם בעקבות הקורונה ימתו 150 או אלי 81? האם החישוב כבר נעשה? 213.55.224.65 13:32, 5 ביוני 2020 (IDT)

בודאי. יש אפילו נסיונות להעריך כמה "עודף" תמותה יהיה לאורך שנה שלמה !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:13, 5 ביוני 2020 (IDT)

האם היו מקרים בהם עורכים בויקיפדיה שמו הערת שוליים בתוך הערת שוליים והדבר גרר ביקורת מצד עורכים אחרים?עריכה

המקרה היחיד בו זה נראה לי סביר זה לתת "חיזוק" להערה קיימת אך לא בגוף הערך; כלומר לחזק את מהימנות מקור אחד עצמו על ידי מקור אחר; אבל יכול להיות שמבחינה טכנית זה סתם מתסבך את העריכה והופך אותה פחות נגישה ואף אסור לפי הכללים של ויקיפדיות שונות כדי לשמור על פשטות עריכה מקסימלית.

האם היו מקרים בהם עורכים בויקיפדיה שמו הערת שוליים בתוך הערת שוליים והדבר גרר ביקורת מצד עורכים אחרים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא נכון להציב הערת שוליים בתוך הערת שוליים. Ronam20 - שיחה 15:36, 5 ביוני 2020 (IDT)
יש בערך תאגיד השידור הישראלי הערה בתוך הערה. למעשה הבהרה, שמופיעה בהערות, שיש לה ציטוט מקור. בהקשר לשאלת הכותב, הרבה פעמים מצטטים מקור שעצמו יש לו הפניות למקורות אחרים כציטוטים, אך לא הערת שוליים עם 2 ציטוטים של אחד על השני. יש כמה מקומות שראיתי הערת שוליים אחת שמכילה 2 ציטוטים, אך לא ציטוט אחד שאמור להצדיק מקור ציטוט אחר. (¯`gal´¯) - שיחה 05:23, 6 ביוני 2020 (IDT)

מה ההבדל בין מחלף למפרידן?עריכה

Eitanbb (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

מצב: חדש

שטח המפרידן תופס 30% ממחלף; ראה כאן.
חזרתישיחה 00:59, 6 ביוני 2020 (IDT)

יפןעריכה

מצב: חדש

מה מקור המילה יפן? ביפנית זה נשמע שונה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

רשום בערך יפן כי בעבר היו נוהגים לומר "ניפון", מכאן אפשר לגזור את המילה יפן (Japan). ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 22:05, 5 ביוני 2020 (IDT)