פתיחת התפריט הראשי

ויקיפדיה:הכה את המומחה

(הופנה מהדף ויקיפדיה:הכה)
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף



דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

תוכן עניינים

איזה תחום מדעי מבוסס על גיאומטריה?עריכה

מצב: חדש

איזה תחום מדעי יש שהוא בנוי בעיקר על גיאומטריה? 194.59.249.248 12:10, 30 ביולי 2019 (IDT)

מה זה "בנוי בעיקר"? גאודזיה יכולה אולי להתאים; במידה פחותה - מכניקה. עוזי ו. - שיחה 14:09, 30 ביולי 2019 (IDT)
גאומטריה היא כלי כה נפוץ ושימושי במדע, שאי אפשר לענות: כל המדעים המדויקים וההנדסה משתמשים בכלים מתמטיים מתחומי הגאומטריה השונים. הם תוכל לחדד את השאלה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:10, 30 ביולי 2019 (IDT)
אולי השואל מתכוון לתורת היחסות הכללית, שמבוססת באופן כבד על גיאומטריה כחלק מההסבר הפיזיקלי. משה פרידמן - שיחה 07:08, 31 ביולי 2019 (IDT)
גם המכניקה הקלאסית יושבת לגמרי על מונחים גאומטריים כמו וקטורים ומערכות צירים אאוקלידיות (שעברו פומליזציה אצל דקארט). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:15, 31 ביולי 2019 (IDT)
זה לא אותו הדבר. המכניקה הניוטונית משתמשת במונחים גיאומטריים כדי לתאר חוקי פיזיקה שמתקיימים במרחב גיאומטרי. ביחסות כללית הגיאומטריה היא חלק מהתיאוריה הפיזיקלית. הגופים עושים אינטראקציה עם הגיאומטריה עצמה, שבתורה קובעת את משוואות התנועה. לטעמי מדובר על הבדל מהותי. אפשר אולי לומר שהגישה של פיינמן למכניקה קוונטית גם היא מבוססת על גיאומטריה ברמת ההסבר הפיזיקלי, אבל זו פרשנות לא מוכרחת. משה פרידמן - שיחה 04:46, 1 באוגוסט 2019 (IDT)

שתי גדות הירדן לפני המנדט הבריטיעריכה

מצב: חדש

לפני תקופת המנדט הבריטי, האם היה הבדל כלשהו בין אוכלוסיות הגדה המזרחית להגדה המערבית? שואל השאלות - שיחה 15:29, 30 ביולי 2019 (IDT)

בגדה המזרחית האוכלוסייה הייתה מורכבת בעיקר משבטים ערבים בדואים ואחרים שבנסיבות חלוקת המרחב הערבי הפוסט-עו'תמאני אימצו בשנות ה1920-1930 זהות ירדנית . בעוד שבגדה המערבית הערבים הבדואים היו כבר מיעוט ורוב האוכלוסייה הערבית - רובה מוסלמית וומיעוטה נוצרית ודרוזית הייתה מיושבת, ופיתחה בהתחלת המאה 20 זהות לאומית דרום סורית ולימים פלסטינאית. Ewan2 - שיחה 23:29, 30 ביולי 2019 (IDT)
Ewan2 אז איך הפלשתינאים הגיעו למצב שהם 70-80 אחוז מאוכלוסיית ירדן? לא ייתכן שמדובר באוכלוסייה שמבוססת על פליטי 48, מפני שאת אלה שכנו במחנות פליטים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:13, 31 ביולי 2019 (IDT)

ב-1920 חיו בעבר הירדן 225000 תושבים - רובם ערבים בדואים וממוצא "בדואי" שאינם בדואים עוד -קרובים לאוכלוסיות ערביות מחצי האי הערבי וסוריה. מחצית היו אז נוודים. - 106000. לפי האתר אתנלוג הנוודים וצאצאיהם מדברים ניב בדאווי. שאר האוכלוסייה מדברת ניב שנקרא "דרום לוונטיני" , מיעוט מדבר ניב צפון-מסופוטמי וניב נג'די. ברור שבימינו רוב הירדנים השורשיים לא מחשיבים עצמם בדואים, כלומר נוודים.

ב-1948 נמלטו לשטח ירדן כולל הגדה המערבית 70000 פליטים מהשטחים שבשטחי מדינת ישראל. הם קיבלו אזרחות ירדנית כעבור מספר שנים. גל אחר של כ-300,000 פליטים הגיע לעבר הירדן ב-1967. יש מיעוט שחזר מאוחר יותר לגדה המערבית. ב-1988 התחילה ירדן להפסיק את האזרחות הירדנית לכ-40,000 פלסטינאים שנשארו בגדה המערבית.

ב-2012 נטען שבירדן (עבר הירדן) חיו 2,034,641 פליטים פלסטינאים מתוכם 369,949 חיו במחנות פליטים. מספרם גדל כמו שבישראל הערבים הישראלים גדלו במספר מ 156,000 (1948) ל--1,600,000 ב-2012. כלל אוכלוסיית ירדן ב-2015 הייתה 9,531,000 .Ewan2 - שיחה 06:32, 1 באוגוסט 2019 (IDT)

הערכות לזמן כתיבת התנ"ךעריכה

מצב: חדש

ספרים שונים נכתבו בתקופות שונות. האם יש איפשהו בהישג יד הערכות מספריות לגבי תקופת הכתיבה של הספרים השונים? שואל השאלות - שיחה 16:06, 30 ביולי 2019 (IDT)

זה משהו שתוכל למצוא ב(Dating the Bible). בברכה, יםשיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ט • 07:51, 31 ביולי 2019 (IDT)
הייתי קורא אצלנו את ביקורת נוסח המקרא ואת השערת התעודות. ברור שאין תשובה ניצחת, אלא רק השערות. Shannen - שיחה 04:44, 2 באוגוסט 2019 (IDT)
מה שברור הוא שאין בנמצא כל ממצא מקראי שקדם לזמנו של יאשיהו המלך. אין כלום. זה כשלעצמו אומר הרבה. בנצי - שיחה 17:38, 7 באוגוסט 2019 (IDT)
מהו ממצא מקראי? הנוסח הקדום ביותר של המקרא הוא ממגילות ים המלח, מאות שנים אחריו. Tzafrir - שיחה 17:44, 7 באוגוסט 2019 (IDT)
שם הערך בעברית: תיארוך ספרי התנ"ך. --Tmima5 - שיחה 10:41, 9 באוגוסט 2019 (IDT)

איראן בעיראקעריכה

מצב: חדש

מה האיראנים עושים בעיראק? לא הייתה ביניהן מלחמה קשה? Nirvadel - שיחה 21:30, 30 ביולי 2019 (IDT)

הייתה מלחמה בין איראן לעיראק של סדאם חוסיין ומפלגת הבעת'. ב-2003 נפל משטרו של חוסיין (במלחמת עיראק) ועיראק די התפרקה לשבטים שונים (רוב שיעי, מיעוט סוני ומיעוט כורדי) שהיו עסוקים בלרצוח אחד את השני. אחרי שארצות הברית נסגה מעיראק הוקמה ממשלה עם רוב שיעי ולכן תחת השפעה איראנית. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:41, 30 ביולי 2019 (IDT)
MathKnight צודק, אבל לא מדובר רק בהתפרקות וברציחות הדדיות וטרור הדדי אלא גם במאבקים להגדרה עצמית ושוויון. הרוב השיעי בתקופת סדאם חוסיין ובימי ההנהגות הקודמות של עיראק הרגיש מדוכא על ידי המשטר הסוני. הפלת שלטון סדאם פתחה בפניו תקווה לשחרור ושיוויון זכויות. הם כמובן ערבים עיראקים, לא כולם שמחים מההגמוניה האיראנית ,אבל הדת המשותפת יכולה לעשותם בני ברית של איראן וקיים סיכון להקמת דמוקרטיה אסלאמית שיעית לפי דגם איראני. לפי שעה השלטון העיראקי בעל רוב שיעי הוא חילוני ואזרחי ונבחר בבחירות דמוקרטיות. לחלק מהאוכלוסייה סונית, כולל אנשי צבא לשעבר מצבאו של סדאם, הייתה תגובת נגד חריפה וקיצונית ביותר באמצעות הקנאים הדתיים של דעש ("המדינה האסלאמית"), שקמו על חורבות משטר סדאם, ביצעו מעשי טרור ללא תקדים ומלחמה קשה בשם האסלאם הקיצוני הסוני אך בסופו של דבר נחלו כשלון הודות להתערבות המערב . גם איראן ראה בדע"ש יריבו. הכורדים בצפון עיראק, שהם סונים הרגישו מדוכאים גם בעיראק וגם באיראן. הם נאבקו מספר פעמים בשלטון המרכזי הערבי העיראקי. עקב פלישת ארצות הברית השיגו בשטח מסוים עד עכשיו אוטונומיה יותר רחבה מאי פעם, שהיא שנואה על שכנותיה - איראן, הממשל העיראקי המרכזי, טורקיה וסוריה, שניסו לאורך השנים למנוע מהכורדים הגדרה עצמית Ewan2 - שיחה 23:43, 30 ביולי 2019 (IDT)
איזה התערבות המערב? אני ראיתי פעם סרט על הכורדים, נאמר שם שדאעש בשיא כוחו מנה בסה"כ 5000 טנקים. זה אולי נשמע הרבה, אבל בשביל הצבא האמריקאי זה עבודה של כמה ימים. הכורדים, שעברו טבח זוועתי בידי דאעש ובתמיכה אקטיבית של הטורקים, התחננו לאובאמה לעזרה. אם אובאמה היה רק נותן את ההוראה, הצבא האמריקאי היה גומר את דאעש תוך זמן קצר. אבל אובאמה סרב לעזור לכורדים כי היה לו יותר חשוב לשמור על יחסים טובים עם ארדואן. מי שבסופו של דבר חיסל את "המדינה האסלאמית" זה איראן ממזרח והכורדים מצפון.--185.175.34.213 11:29, 31 ביולי 2019 (IDT)
5,000 טנקים זה נראה לי יותר מכל הסד"כ של אירופה גם יחד (לא כולל רוסיה). ייתכן שאני מגזים אבל זה בטוח יותר מסד"כ הטנקים האירופאים שנמצאים בכשירות מבצעית. דאעש התחזק בין השאר הודות לרפיסות העולם המערבי בהנהגת ברק אובמה. ומי ששואל מה ישראל עשתה נגד דאעש אז אפשר לומר שעשרות פיגועים של דאעש סוכלו בעקבות מודיעין והתרעות שסיפק המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ושבחצי האי סיני חיל האוויר הישראלי סייע בכתישה אווירית של פעילי דאעש בשת"פ עם מצרים, כך לפי פרסומים זרים מבוססים. זה בטח יותר ממה שעשתה כל אירופה גם יחד. – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:18, 31 ביולי 2019 (IDT)
אתייחס לשאלה המקורית ולא להערות שנכתבו אחריה. מלחמות ועימות שאין להם הם אירועים חריגים בתולדות העולם. אמנם, זה מאפיין את הסכסוך הערבי-ישראלי אבל זה לא כך ברוב המקומות האחרים שאני מכיר. לכן, עצם קיומה של מלחמה לא מונע שיתוף פעולה הדדי ואפילו בריתות צבאיות ודיפלומטיוית. לאחר החלשות השלטון המרכזי בעירק, אירן השתמשה ברוב השיעי בדרום המדינה כדי להשיג השפעה. גילגמש שיחה 12:07, 31 ביולי 2019 (IDT)
הנטינגטון טוען בהתנגשות הציביליזציות שסכסוכים עם קרע גמור הם בין ציויליזציות, ואילו סיכסוכים צבאיים פנים-ציויליזציוניים כוללים במקביל לעימות, או זמן קצר אחריו, סחר ושיתוף פעולה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:10, 31 ביולי 2019 (IDT)
האם מבחינתו הסכסוך סונא-שיעה הוא סכסוך בין ציווליזציות או סכסוך פנים-ציוויליזציוני? – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:19, 31 ביולי 2019 (IDT)
פנים ציויליזציוני במובהק. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:36, 31 ביולי 2019 (IDT)
אגב, נושא זה מעיד לדעתי שחלק מהבסיס המחשבתי של גיא בכור פשוט שגוי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:37, 31 ביולי 2019 (IDT)

האם סוכרים פשוטים ביותר - חד סוכר כמו גלוקוז ופרוקטוז מפורקים על ידי אנזימי קיבה או מיקרוביום?עריכה

או שמא הם נספגים ישירות למחזור הדם בשלמותם בניגוד לרב סוכרים (דו סוכרים או מורכבים יותר)? בתודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא זה ולא זה. ספיגת הפחמימות הפשוטות מתרחשת במעי הדק ולא בקיבה. מיקרובים לא מעורבים בתהליך זה. גילגמש שיחה 12:08, 31 ביולי 2019 (IDT)
לא אמרתי שהם נספגים בקיבה, שאלתי האם הם מפורקים בקיבה. מעבר לכך, אני מבין מתגובתך שהם נספגים בשלמותם בקיבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
חד סוכר לא מתפרק, אלא נספג כמו שהוא. רב סוכר או דו סוכר מתפרק לחד סוכר. אני חוזר ואומר שהמולקולות האלה לא נספגות בקיבה אלא במעי הדק. גילגמש שיחה 15:48, 31 ביולי 2019 (IDT)
ואני חוזר ואומר שלא אמרתי שהם נספגים בקיבה... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
את התשובה קיבלת - סוכרים פשוטים לא עוברים פירוק בקיבה וגם לא בשום מקום אחר במערכת העיכול. הם עוברים כפי שהם לתאי הגוף, ושם המיטוכונדריות עושות מהם קציצות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:07, 31 ביולי 2019 (IDT)

פוסט קולוניאליזםעריכה

כל המדינות מחוץ ליורו-אסיה אלה מדינות שהוקמו ע"י מעצמות אירופה, או לכל הפחות נשלטו על ידיהן במשך תקופה ארוכה. איך זה שארבע מתוכן - ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד - "גדלו" להיות מדינות מערביות, מודרניות, דמוקרטיות עם כלכלה חזקה, תרבות חופשית ושמירה על זכויות אדם, בעוד כל האחרות שקעו בתוך בוץ טובעני של עוני, מחלות ומלחמות? במה הייתה שונה המדיניות הבריטית בארבע הארצות הנ"ל לעומת מדיניות המעצמות השונות בשאר "העולם החדש" ומדוע? או לחלופין, במה הייתה שונה התנהגות הילידים בארבע הארצות הנ"ל לעומת שאר העולם החדש? ואולי בכלל סוד ההצלחה של ארבע המדינות הנ"ל הוא השמדה כמעט טוטלית של הילידים?--185.175.34.213 11:23, 31 ביולי 2019 (IDT)

השאלה שלך נשענת על הנחות שגויות. לא כל המדינות מחוץ לאירופה ואסיה הוקמו על ידי אירופאים או נשלטו על ידן במשך תקופה ארוכה. רובן נשלטו על ידי אימפריות אירופיות במשך תקופה קצרה בלבד (כך למשל באפריקה) רק מיעוטן נשלטו על ידן במשך מאות שנים. לא כל המדינות האלה שקעו בבוץ של עוני. קשה לתת תשובה מקיפה על תופעה שמתרחשת באזורים שונים כל כך של העולם. יש פה אוסף של סיבות מקומיות ובין לאומיות. גילגמש שיחה 12:10, 31 ביולי 2019 (IDT)
ההשמדה הטוטלית ביותר של ילידים הייתה כנראה באיים הקריביים, אשר נשלטו ע"י הבריטים, הספרדים, הצרפתים וההולנדים (בהתאם לאי ולתקופה). לא נראה שזה עזר להם - כולם כיום מדינות עניות עד ממוצעות במקרה הטוב.
אם יש משהו שמשותף להיסטוריה של ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד, זה שהן מדינות מהגרים, רבים מהם דווקא מאוכלוסיות עניות/חלשות/מקופחות.
דבר נוסף שמשותף להן זה שהן היו עניות יחסית במשאבים שניתן לנצל בקלות, למשל מחצבים כמו זהב וכסף, וגידולים רווחיים מאוד לייצוא כמו טבק וקנה-סוכר. זה הגביל את יכולת האימפריה הבריטית לנצל אותן כמושבות, והכריח את המהגרים לפתח כלכלה עצמאית חזקה. H. sapiens - שיחה 15:54, 31 ביולי 2019 (IDT)
מצטרף לדברי גילגמש. הרבה הנחות בשאלה אינן נכונות. למשל, מבחינת שיעור האוכלוסייה הילידית, שבניו זילנד (15%) הוא גבוה יותר מאשר בהרבה מדינות באמריקה הלטינית. לא כל המדינות האחרות שקעו בעוני, מחלות ומלחמות. מדינות כמו קוסטה ריקה ואורוגוואי הן במצב לא רע.
כללית, פערים נפערו כבר בתקופה הקולוניאלית, גם בין מעצמות האם (בריטניה לעומת ספרד ופורטוגל) עצמן. דב ט. - שיחה 16:07, 31 ביולי 2019 (IDT)
הארצות המשגשגות הן אלה שאוכלוסייתן ברובה ממערב וצפון מערב אירופה - כלומר ברובה פרוטסטנטית. יש לזה שורשים עמוקים במה שהפך למונח - "מוסר עבודה פרוטסטנטי", שהוא חלק בלתי נפרד מהדת. גם עם תהליך החילון ערכי העבודה נשארו.
הארצות הכושלות או שהן מבוססות על אוכלוסיה קתולית, או שהן מבוססות על אוכלוסייה ילידית שלא עברה את תהליך התירבות. אוכלוסייה שעברה תהליך זה ויש לה ערכי עבודה וקהילה מתאימים משגשגת - כמו מדינות מזרח אסיה שגדלו על תורת קונפוציוס. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:05, 31 ביולי 2019 (IDT)
לדעתי אין די דוגמאות כדי לבסס הכללות מסוג זה. ספרד הקתולית אכן נקלעה לפיגור (כבר במאה ה-17) מול בריטניה, והמצב במושבותיה שיקף זאת, אבל צרפת הקתולית למשל דווקא הגיעה להישגים קרובים לאלה של הבריטים. אם נשווה למשל את תולדות אוסטרליה וניו-זילנד לאלה של מדינות דרום אמריקה, סביר שהפער בן מאות השנים במועד הקמתן של המושבות (אוסטרליה בראשית המאה ה-19, מושבות אמריקה הדרומית במאה ה-16) מילא תפקיד משמעותי יותר מההבדל בהשתייכות הכנסייתית של המעצמה המיישבת. דב ט. - שיחה 21:17, 31 ביולי 2019 (IDT)
שמעתי את זה בהרצאה של היסטוריון, אז יש לכל הפחות איזשהו ביסוס מחקרי, אינני יודע עד כמה מוצק.
למיטב ידיעתי צרפת נמצאה בעבר בתווך בין קתוליות לפרוטסטנטיות. ההוגונטים היו פרוטסטנטים. אחרי מלחמות אזרחים (מה שמעיד על מספרם) ולאחר מכן רדיפות שהביאו לכך שרבים עברו לקתוליות ואחרים נמלטו על חייהם (מה שמעיד שהפכו למיעוט מאחר ולא היה בכוחם להלחם) התדרדרה נוכחותם באוכלוסייה לשפל של 1-2 אחוזים. על כל פנים ברור שהייתה השפעה פרוטסנטית ניכרת בצרפת עד הצלחת הרדיפות. עד אמצע המאה ה-17 נוכחותם הייתה ניכרת ומשפיעה.
באותה הרצאה הייתה התייחסות רחבה לפערים בין אירופה הקתולית לפרוטסטנטית באירופה עצמה, כשספרד ופורטוגל הקתוליות נמצאות עד היום בפיגור ניכר.
אני מניח שזה לא גורם יחיד, אבל דומני שהוא העיקרי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:35, 31 ביולי 2019 (IDT)
ראו מקס ובר#האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם.אודי - שיחה 21:44, 31 ביולי 2019 (IDT)
כשאתה משווה, כפי שנעשה כאן, בין אוסטרליה למדינות דרום אמריקה למשל, האם אתה באמת חושב שהדת היא גורם משפיע במיוחד?
לגבי צרפת - אם קתוליות משמעה נחשלות, אז מדינה שהיא אפילו רק חצי-קתולית (וצרפת היתה הרבה יותר מחצי קתולית) אמורה אולי להקדים את ספרד אבל עדיין להשתרך מאחור, אך זה לא המצב - היא תמיד היתה מעצמה מובילה. אפשר גם לשאול, אם הקתולים כאלה נחשלים ועצלנים, איך הצליחו מלכתחילה להקים אימפריות חובקות עולם כאלה, גם אם הן התנוונו במהירות. אפשר לתהות למה יש פערים כה גדולים בין צפון איטליה לדרומה, או איך שגשגו ערי המדינה האיטלקיות בימי הביניים וברנסנס ועשו חיל במסחר, במדע ובאמנות - הרי כולם קתולים. וכו'
הבעיה בהשערות כאלה, שאמנם יש בהן גרעין של אמת, אבל הדוגמאות פשוט מעטות מדי מכדי שנהיה בטוחים. יש היסטוריונים שתומכים גם בתיאוריה שהעלה H. sapiens לעיל, שלפיה פרצו קדימה אלה שלא היו להם זהב או גידולים רווחיים מאד. גם בה יש היגיון ובוודאי גרעין של אמת.
לתחושתי (לא היסטוריון) יש גרעין לא קטן של כאוס בהיסטוריה. דב ט. - שיחה 21:53, 31 ביולי 2019 (IDT)
ואני אוסיף עוד הסתייגות: פרוטסטנטי מהו? הכנסייה האנגליקנית נוצרה בנסיבות לא אידאולוגיות, ובפולחן, במבנה ובתיאולוגיה שלה היא לא היתה חדורה באותם ערכים שוובר מתאר, אלא מעין שעטנז. אמנם נכון, שבמושבות צפון אמריקה היה שיעור גבוה של מאמיני כנסיות פורשות למיניהן. דב ט. - שיחה 22:02, 31 ביולי 2019 (IDT)
במהלך המאה ה-17 היה מעבר מעוצמה של ספרד ופורטוגל הקתוליות לאנגליה והולנד הפרוטסנטיות. ניתן לטעון (אני בכלל לא בטוח בטיעון הזה אבל הוא נשמע לי סביר) שמרמה מסויימת של טכנולוגיה והלאה החריצות הפרוטסנטית הביסה את הקנאות הקתולית. לגבי "מיהו פרוטסטנטי", אני חושב שזו שאלה שהתשובה לה פשוטה הרבה יותר. אמת, הכנסייה האנגליקנית היא שעטנז, אבל שעטנז שכולל את מוסר העבודה הפרוטסטנטי (שמבוסס על הסילוגיזם "מי שלא מצליח בעולם הזה משמע הוא אינו ראוי ודינו גיהינום" ולכן "יש להצליח בעולם הזה על מנת לא לרשת גיהינום" ולכן "יש ךעבוד קשה ולהצליח, אחרת אוי וויי איזמיר".). בנוסף היו קלוויניסטים, פוריטנים והשד יודע מה עוד שהיו מאד פרוטסטנטים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:20, 31 ביולי 2019 (IDT)
אין ליפול לסטראוטיפים של קתולים מול פרוטסנטים, מזרח מול מערב, צפון מול דרום וכו'. אפשר לתת דוגמה גם ממדינה עם מורשת קולוניאלית קתולית שהצליחה מאוד - ארגנטינה. בראשית המאה ה20 הייתה זו אחת המדינות העשירות בעולם. כלומר, היו בה כל המרכיבים שמבטיחים כלכלה טובה ויעילה. עם הזמן, המצב התדרדר. אין קשר ישיר בין דרדור המצב למורשת הקולוניאלית מלפני מאה שנים. מדובר במחדלים פוליטיים וכלכליים שנעשו בה. לכן, היתי נזהר מהכללות כמו "מורשת קתולית" מול "מורשת פרוטסנטטית" וכו'. יש גם דוגמאות אחרות כמו יפן. אין לה מורשת נוצרית כלל. מדובר באוסף של סיבות מקומיות שהביאו לפריחת הכלכלה היפנית בלחץ המעצמות מבחוץ. יש כל כך הרבה סיבות שאין טעם ביצירתו של מודל מכליל כל כך. גילגמש שיחה 06:17, 1 באוגוסט 2019 (IDT)
הכנסייה האנגליקנית נוצרה בגלל נסיבות אישיות, לא אידאולוגיות ותיאולוגיות. התזה של ובר פחות מתאימה לה.
תחשוב על העובדה הבאה. אנו רואים, שגם בתקופות שלפני הרפורמציה באירופה וגם בעולם הלא-נוצרי, מדינות ותרבויות עלו ושקעו שלא בקצב אחיד. פעם זו עולה ופעם זו שוקעת. כולל גם הזינוק של פורטוגל וספרד לפני גילוי אמריקה (אין חולק שהספנים והסוחרים הפורטוגלים, חרף הקתוליות שלהם, היו חרוצים ביותר). זאת אומרת, שיש כל מיני גורמים שממלאים תפקיד בתהליכים אלה של צמיחה מול שקיעה. למה להניח שפתאום ב-1500 כל הגורמים האלה נדמו, ורק ההבדלים התיאולוגיים הכתיבו את קצב ההתקדמות או השקיעה של אומות? כאילו בא האחראי על ההיסטוריה ופקד: "פרוטסטנטים קדימה, קתולים אחורה"? זו טענה כ"כ חזקה, שצריך יותר מקומץ דוגמאות (וגם הן לא כולן מובהקות, למשל צרפת) כדי לאשש אותה. דב ט. - שיחה 11:46, 1 באוגוסט 2019 (IDT)
לא ניתן להכליל עם כל המשקל של מוסר העבודה הפרוטסטנטי. באירופה יש ארצות קתוליות מפותחות מאוד כולל צרפת וספרד שהוזכרו, אוסטריה, חבל בוואריה וחלקי גרמניה אחרים, , איטליה עצמה , בין מדינות יוגוסלביה המפתוחות ביותר הן קרואטיה וסלובניה הקתוליות.לתרבות הקתולית הקשורה למערב הייתה במזרח אירופה תרומה להתקדמות האזורים שבהם הייתה לה השפעה - בפולין, הונגריה, סלובקיה, צ'כיה, טרנסילבניה, מערב אוקראינה, בהשוואה לשכנים הנוצרים אורתודוקסים מן המזרח (בכמה מהארצות האלה הייתה גם השפעה פרוטסטנטית - בהונגריה, טרנסילבניה, צ'כיה בזמנו) . בדרום קוריאה עצמה יש משקל רב לדת הקתולית וזו ארץ מפותחת מאוד. נכון, יש תקופות שונות בהיסטוריה של עמים - של פיגור ושל התקדמות - כפי שציינוגם גיגלגמש ו דב ט אין ליפול לסטריאטיפיות שהיא לפעמים תרגיל מחשבתי וסיבה למסיבה לצורך הדגשת היבטים מסוימים אצל היסטוריונים. .נכון גם מה שציין דב ט לגבי האנגליקניזם והאפיסקופליזם שהן הזרמים הפרוטסטנטים הכי קרובים לקתוליות . דוגמה מובהקת לתנודות בחיי העמים הם העברים -היהודים והיוונים לדורותיהם שמיימי קדם ועד ימינו עברו טלטלות יוצאות דופן כולל תנודות גדולות בתחום ההישגים האינטלקטואליים לפי תקופה וסוג השלטון וובמקרה היהודים - המיקום הגאוגרפי. Ewan2 - שיחה 23:47, 2 באוגוסט 2019 (IDT)

האותיות U ו-Vעריכה

מצב: חדש

יש לי השערה שבעבר לא היו קיימות שתי האותיות U ו-V, במערכת האלפבית הלטיני, אלא הייתה רק אות אחת, כנראה האות U, שבכתיבה הרישי הייתה נכתבת 'V' ובכתיבה הקטן הייתה נכתבת 'u'. האות הנ"ל שימשה לשתי הפונקציות, גם כדי לסמן את העיצור V וגם כדי לסמן את תנועת ה-U. ההשערה הזו שלי מסתמכת על כמה עובדות:

  1. האות W נקראת באנגלית דאבל-יו, כלומר 'U כפולה', אף שבכתיבה הרישי היא נראית יותר דומה ל-V כפולה. בעבר כדי לסמן את העיצור שמייצגת האות הנ"ל, היו כותבים את האות V פעמיים, מה שאכן מסביר את צורת האות הרישית, אך לא את שמה. בכתיב הקטן, לעומת זאת, שמה של האות הולם את צורתה.
  2. מפרסומות שראיתי בעבר, מוכרת לי החברה BVLGARI (אנ'). שמה של החברה האיטלקית הנ"ל מבוטא כ-Bulgari. נדמה לי שישנם עוד טקסטים כיום, שבהם משמשת הצורה V במקום שבו צריכה לבוא האות U.
  3. מקורן הפיניקי הן של האות U והן של האות V הוא האות וַאוּ, שהתגלגלה לאות אופסילון היוונית.
  4. באלפבית העברי (לאחר המעבר מכתב אבג'ד לכתב המשלב אמות קריאה), מסמנת האות ו, שמקורה גם כן בַּוַאוּ הפיניקי, הן את העיצור V והן אם קריאה לתנועת ה-U (וגם לתנועת ה-O). ניתן לנחש שתהליך דומה, הקושר את אותה האות הן לעיצור V והן לתנועת ה-U, אירע גם באלפבית הלטיני.

השאלות שלי למומחה הן:

  1. האם השערתי נכונה?
  2. אם כן, ממתי משמשת 'האות המאוחדת' U, ומתי היא עברה את הבידול ל-U ול-V, ונוצרו שתי האותיות הללו?
  3. האם ישנן שפות המשתמשות באלפבית הלטיני, ובהן עדיין משמשת 'האות המאוחדת'?

תודה רבה ויום נעים, אביתר ג'שיחה • 13:02, 1 באוגוסט 2019 (IDT)

במקור הייתה רק V. ר’ אלפבית לטיני#האלפבית הלטיני המקורי. למיטב ידיעתי אין עוד שימוש בכתיב המקורי (למעט לשימושים ארכאיים). Tzafrir - שיחה 14:25, 1 באוגוסט 2019 (IDT)
במקור היתה רק V, אבל כאשר הומצא הדפוס כבר היתה U במספר שפות. בגלל שרצו לחסוך על אותיות השתמשו ב-V בכמה תבניות, אחת מהן זה ה-W שהיתה מורכבת משתי-V והשנייה היא U. היו מבדילים בין V ל-U בצורה של המילה. בברכה, ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:06, 2 באוגוסט 2019 (IDT).
Lirdon, תוכל להרחיב ולהבהיר את דבריך? אמרת שכשהומצא הדפוס כבר הייתה האות U, אבל אחר כך כתבת שבגלל שרצו לחסוך באותיות השתמשו ב-V כפולה במקום W וב-V בודדת במקום U, כלומר עוד לא השתמשו ב-U. האם אתה מתכוון שבכתב יד כבר כתבו את האות U, אבל בדפוס עוד לא השתמשו בה? תודה, אביתר ג'שיחה • 10:32, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
היו משתמשים ב-U בדפוס, אבל היו ממעיטים את השימוש בה בגלל שהיא דרשה תבנית מיוחדת, ולרוב לא היו הרבה כאלו במלאי. תבניות של האות V לעומת, זאת לרוב היו הרבה יותר בגלל השימוש הרב בהן. אם זכרוני אינו מטעני לא היו אותיות U גדולות עד המאה ה-18.

אוקטן 95 ואוקטן 98 בבנזיןעריכה

מצב: חדש

בספר הרכב שברכבי (טויוטה קורולה משנת 2012) מצויין שהרכב מתודלק בבנזין, אך לא מוזכר בשום מקום האוקטן המומלץ לבנזין זה. כיום אני מתדלק את רכבי באוקטן 95, מכיוון שהוא זול יותר ונפוץ יותר בתחנות הדלק. אך תהיתי, שמא כדאי לי לתדלק אותו באוקטן 98. האם ככלל ניתן לומר שאוקטן 98 'טוב' יותר לרכב, יעיל יותר, חסכוני יותר בדלק, מאוקטן 95, או שלא ניתן לקבוע דבר זה ככלל, ותמיד הוא תלוי במבנה המנוע בדגם הספציפי?

אביתר ג'שיחה • 13:12, 1 באוגוסט 2019 (IDT)

לא אמור להשפיע, אני חושב. אוקטן זה מדד להתנגדות חומר דלק להתלקחות. ככל שהאוקטן גבוה יותר יש פחות חשש לךהתלקחות בתזמון שגוי. אני לא בטוח, אבל נדמה לי שמערכות הזרקת דלק מורידות את החשש לאפס במנועי בנזין. במנועי דיזל, בהם ההתלקחות מבוססת על דחיסה, זה יותר קריטי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:45, 1 באוגוסט 2019 (IDT)
תודה לך. סתם סקרנות, אם אוקטן 98 לא 'טוב' יותר למנוע, למה ממשיכים לייצר ולקנות אותו, בפרט שמחירו גבוה יותר מאוקטן 95? אביתר ג'שיחה • 10:34, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
שוב, אני לא בטוח - אלו בעצם ניחושים שמבוססים על ידיעה מה אוקטן מודד, וגם על בעיית ההצתה בתזמון שגוי - "בקפייר" שהייתה נפוצה פעם.
בעשורים האחרונים הייתה התקדמות עצומה בתכנון תא השריפה, בדרך להצתה מהירה יותר ואחידה יותר בתיזמון הנכון. אי אפשר היה להגיע לזה ללא סימולציות מחשב. לפניה זה היית חייב לבנות מנוע, עם צילינדר אחד לפחות, על מנת לראות מה יוצא מתכנון מסויים של תא השריפה.
התכנונים המשופרים אפשרו לרדת ברמת האוקטן (זה דבר טוב מפני שהדרך להשגת אוקטן גבוה הייתה להוסיף לדלק חומרים שונים, בעיקר עופרת).
אז איפה עדיין יש צורך באוקטן גבוה? הניחוש שלי הוא שבמנועים בעלי יחס דחיסה גבוה במיוחד, כמו מנועי מכוניות ספורט, בהן השאירו את יחס הדחיסה הישן של 1:9 הרחק מאחור ומתקרבים (אולי כבר עברו, אינני יודע) ליחס הדחיסה 1:27 של מנועי דיזל. בדחיסה כזו הדלק יתלקח ספונטנית (כמו בדיזל) אלא אם תרסן אותו באוקטן גבוה.
אז התוצאה משרשרת הניחושים שלי היא שאין שום רווח למנוע רגיל באוקטן גבוה, אבל יש רווח גדול (כולל פחות נזק למנוע) במנועי ספורט עם יחס דחיסה גבוה. בשביל להיות בטוחים צריך לשאול מישהו שיש לו מכונית ספורט, רצוי ניסאן GTI, ורצוי שיימסור לי אותה   !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:26, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
אתה בטוח שלא מצוין האוקטן הרצוי בספר הרכב? מוזר. (שים לב שיש הגדרות שונות לאוקטן). דב ט. - שיחה 17:33, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
אסתכל היום שוב ואעדכן. אביתר ג'שיחה • 18:00, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
דב ט., מהן ההגדרות הנוספות? אשמח ללמוד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:37, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
לא בקיא בפרטים. ככלל המשמעות של אוקטן גבוה היא כפי שכתבת אבל יש סולמות שונים (קצת כמו מידות נעליים), ראה הערך על דירוג אוקטן (אנ') - אצלנו השיטה היא RON. דב ט. - שיחה 20:50, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
אביתר ג': ראה כאן, עמוד 468 באמצע (91 אוקטן RON) או כאן, באותו עמוד. שני הקישורים כאן. חזרתישיחה 22:09, 5 באוגוסט 2019 (IDT)
מעניין, הסתכלתי בספר הרכב שברכב שלי וראיתי "Octane Number 95 or higher". אולי יש הבדל בין תתי המודלים של טויוטה קורולה 2012. אביתר ג'שיחה • 12:48, 7 באוגוסט 2019 (IDT)
בתור מי שיש לה טויוטה (אוריס - הגרסה האירופית של קורולה) 2012, אני יכולה רק להמליץ לך בוודאות במה לא למלא את טנק הדלק - בסולר... ניסיתי את זה בהסחת דעת לפני חודש  . זה לא התקבל בברכה. לא על ידי הטויוטה, לא על ידי המכונאי, ולא על ידי הסביבה. Tmima5 - שיחה 10:30, 9 באוגוסט 2019 (IDT)

האם נכון שלפחות 75% מהפיליפינית עם ילדים שתמה הויזה שלהן בישראל לא גורשו?עריכה

הנתון של לפחות 75% הוא השערה אישית שלי שאינני יודע אם היא נכונה, אך יש לי הרגשה שמשום מה כמעט תמיד איך שהוא הן מצליחות להישאר בישראל ואף להתאזרח מרחמנות של בכירים במשרד הפנים או מחשש של אותם בכירים מ"שיימינג" שייעשה להם על ידי עורכי דין שבקלות ניתן יהיה לזהות כ"אנשי שמאל קיצוני".

אשמח לדעת האם הנתון המשוער נכון ואם לא, האם יש נתון רשמי בהקשר זה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם אמן הלגו נתן סוויה יהודי?עריכה

מצב: חדש

האם אמן הלגו, נתן סוויה Nathan Sawaya הוא יהודי? מישהו אמר לי שכן אבל לא הצלחתי למצוא מקור לכך. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:14, 2 באוגוסט 2019 (IDT)

https://www.nydailynews.com/new-york/manhattan-artist-refuses-lego-article-1.1367251 -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא מצאתי במאמר את המילים Jew, Jewish, Judaism. – ד"ר MathKnight (שיחה) 15:06, 3 באוגוסט 2019 (IDT)
יש פה אנונימי שנוטה לענות בעזרת קישור אקראי שמזכיר את נושא השאלה מבלי לבדוק אם התשובה נמצאת בו. אני חושב להתחיל למחוק את התגובות הללו. בכל מקרה, נראה שאין איזכור לאיזשהו קשר של סוויה ליהדות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:33, 2 באוקטובר 2019 (IDT)

ביבי נתניהועריכה

מצב: חדש

ביבי בתור שר החוץ דאז התבטא לגבי הפליטים מדרפור -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זוהי השאלה. מה הפינה? דגש — 23:36, 3 באוגוסט 2019 (IDT)

זיהוי העיר בודי"ן.עריכה

מצב: חדש

בספר בית יוסף מביא עיר (קהילה) שנקראת בודי"ן, ובשו"ת חתם סופר לגבי כתיבת גט (חלק ו סימן מא) כתב שהשם השתנה בעקבות שלטון אשכנזים לאובין, ומתחילה בשלטון התוגרמים השם היה בודי"ן. מי מזהה במה מדובר?אבי84 - שיחה 10:46, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

יתכן ומדובר בבודפשט ראו אובודה .אבי84 - שיחה 11:43, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
כנראה בודה, שנקראה גם בודין, והתאחדה מאוחר יותר עם פשט ליצירת בודפשט. היא נקראת בגרמנית Ofen (מבוטא אובן בבי"ת רפה) ועברה לאורך השנים משלטון הונגרי, טורקי ואוסטרי. דב ט. - שיחה 17:30, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
תודה, יש הסתברות שר' יוסף קארו הכיר קהילות בבודפשט? אבי84 - שיחה 20:51, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
אני יודע שהיתה בבודה קהילה בתקופתו, בהחלט הגיוני שהתקיימו קשרים. דב ט. - שיחה 20:59, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

רואים רחוק רואים שקוף?עריכה

מצב: חדש

האם ניתן לראות את תחנת הכוח באשלים ממגדל אפק? שמעתי שיש הטוענים שכן. (שימנשמע?) מה, אין? 15:50, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

המרחק הוא 150 ק"מ כמעט, די בטוח שלא. ראה אופק. דב ט. - שיחה 17:25, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
זה עצוב. בילדותי היה ניתן לראות כמעט תמיד את קרן הכרמל מהמושב שלי בשרון הדרומי, ובימי ראות צלולה משהו בצפון-צפון מערב שכנראה היה פסגת החרמון. כמו כן ראו את שביל החלב בלילה. היום אפשדר לשכוח מכל אלה, הם אף פעם לא נראים !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:35, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
אני לא בטוח שמדובר בשאלה של ראות כמו בשאלה של מיקום הנקודה מעל/מתחת לקו האופק. 150 ק"מ במרבית המקרים (מבלי לחשב במדויק עבור המקרה הספציפי וכל עוד לא מדובר בנקודות גבוהות מאוד - כמו החרמון), זה אחרי קו האופק. יםשיחה • ד' באב ה'תשע"ט • 21:12, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
מה זה עוזר שיש קו ראייה אם אף פעם לא ניתן לראות בשל זיהום וערפיח? אם יצא לך, סע מירושליים לגוש דן. מעל כל גוש דן יש שכבה מגעילה, בצבע חום ואפור עכור, של זיהום אוויר. נשאר רק לנחש כמה מתים מסרטן ומחלות ריאה במרק הדוחה הזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:32, 4 באוגוסט 2019 (IDT)
אתה כמובן צודק בעניין זה. כוונתי הייתה שגם בראות מושלמת (יום כיפור, אחרי גשם שניקה את האובך, מה שלא יהיה), אני בספק אם ניתן בכלל לראות את הנקודה הרצויה וזאת משיקולי גיאומטריה של כדור הארץ. יםשיחה • ה' באב ה'תשע"ט • 21:09, 5 באוגוסט 2019 (IDT)
מה גובה עמדת התצפית במגדל אפר (מעל פני הים)? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:05, 6 באוגוסט 2019 (IDT)

זיהוי שחקן ישראליעריכה

מצב: נענה

מי מגלם את אבישי רביב במערכון של "היהודים באים"? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:39, 5 באוגוסט 2019 (IDT)

זה לא אודי כגן? אמיר מלכי-אור - שיחה 18:45, 5 באוגוסט 2019 (IDT)
כן, נראה שזה הוא. תודה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:47, 5 באוגוסט 2019 (IDT)
לא זה לא אודי כגן זה מעיין בלום. Gutterשיחה 19:55, 5 באוגוסט 2019 (IDT)
טוב לדעת. תודה. אמיר מלכי-אור - שיחה 20:54, 5 באוגוסט 2019 (IDT)
corvus. Gutterשיחה 11:52, 6 באוגוסט 2019 (IDT)
האה, כן. הזיהוי הראשון היה שגוי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:41, 6 באוגוסט 2019 (IDT)

שמות עבריים לשני צמחים מענייניםעריכה

מצב: חדש

במיוחד, ואף יפים במיוחד. האם יש שמות עבריים לשני הצמחים הבאים: Celosia Argentea (אנ') ו-Lagerstroemia (אנ') ? שניהם פורחים בצורה מרהיבה, וניתן למצוא אותם בגינות ציבוריות. בנצי - שיחה 17:43, 7 באוגוסט 2019 (IDT)

השני נקרא רשמית לגרסטרמית, ראה [1]. הראשון לא ברור לי, הקישור שבור, האם הכוונה לזה? [2], צלוסיה מכסיפה המכונה "זנב שועל". כללית אעיר (אני מניח שידוע לך) שגננים ומשתלות לפעמים משתמשים בשמות שונים מהשמות הרשמיים. דב ט. - שיחה 11:28, 8 באוגוסט 2019 (IDT)

פעולת בחירה של תמונות על המחשב לצורך הסרה והעברהעריכה

מצב: חדש

באופן רגיל, בחירת תמונה נתונה לצורך הסרתה לשם, למשל, העברתה לתיקייה אחרת, נעשית באמצעות שילוב הלחצן השמאלי על העכבר + CTRL. משום מה, שילוב זה, או המגע בלחצן השמאלי (לא CTRL), הינו רגיש ביותר, ולפעמים, הבחירה יוצרת עותק בתיקיית המקור. לא הצלחתי לעלות על ההבחנה הדקה (מאוד) בין 'בחירה' לבין 'יצירת עותק'. כל מי שהתנסה בפעולה בסיסית זו מכיר את הבעיה. אשמח לשמוע. בנצי - שיחה 18:07, 7 באוגוסט 2019 (IDT)

יכול להיות שאחרי שהזזת קצת, שחררת מוקדם מדי את הלחיצה, ולו לשניה אחת? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:23, 8 באוגוסט 2019 (IDT)
שאלתי אחרי מספר רב של התנסויות ותשומת לב. ציינתי רגישות גבוהה - משהו זז, 'בלתי נראה'. לא ברור מה ואיך. שחרור לחיצה הוא דבר ניכר מאוד. בנצי - שיחה 00:27, 8 באוגוסט 2019 (IDT)
אני מכיר את הבעייה. אם מנסים לבחור מעל מכסה מסויימת (שאינה קבועה) פתאום נוצרים ספונטנית עותקים של הקבצים. הבעייה החלה בגירסה 7 או בויסטה.
במקום לשבור את הראש פשוט התקנתי מנהל קבצים בשם טוטאל קומנדר. יש בו אוסף מדהים של יכולות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:04, 8 באוגוסט 2019 (IDT)
בעיה דומה פתרתי בהחלפת עכבר, שכנראה רכיב מסויים בתוכו גרם לכפתור לפעול לסרוגין גם בלחיצה רצופה. מאז ההחלפה, כל הבעיות המוזרות נפתרו והשמחה בבית גדולה. 10:11, 15 בספטמבר 2019 (IDT)

לוגיקה מתמטית, תחשיב פסוקים, תחשיב פרדיקטים מסדר ראשון\שני, שפה מסדר ראשון\שני וכן הלאהעריכה

האם המומחה יכול לתת סידור היררכי ("מפת התמצאות") למי שרוצה להבין מה כולל את מה, על מה נכון לקרוא קודם וכדומה, כדי לקבל הכרות אלמנטרית עם מונחים אלה?
לא מדובר על הכנה ללהיות מתמטיקאי אלא פשוט לקבל מושג אלמנטרי ביותר של "מי נגד מי". תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קרא את תחשיב הפסוקים ותחשיב הפרדיקטים. עוזי ו. - שיחה 20:04, 7 באוגוסט 2019 (IDT)
דיווחתי בשיחה:תחשיב הפרדיקטים על מה שלא מובן לי בפתיח הערך. אשמח להתייחסות שם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה זה תחשיב בתחום המתמטיקה?עריכה

האם הכוונה לנוסחה היכולה לקבל שניים או יותר סוגים כלליים של קלט שדרכה נעבדם לקבלת פלט? האם הכוונה לפרדיגמה עיבוד קלט? למשהו אחר? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תחשיב הוא מנגנון לחישוב. בלעז - calculus. ככל שתנסה להבין מלים כלליות וגרנדיוזיות יותר, כך תבין פחות. מי שרוצה להבין ביולוגיה לא מתחיל בשאלה "מהם חיים", אלא מנסה להבין תא או אורגניזם בודד. מי שרוצה ללמוד אזרחות לא מתחיל בשאלה הפילוסופית מהי מדינה ומהו שלטון, אלא לומד שיטות משטר ספציפיות. עוזי ו. - שיחה 15:30, 8 באוגוסט 2019 (IDT)
בנפשי אינני מזהה ראיה לנכונות כללית של דעתך זו. לדעתי סביר לפרש את שכתבת כך שבשביל להבין מה זה תחשיב פסוקים למשל, צריך להבין למה התכוון הוגה המונח הן ב"תחשיב" והן ב"פסוק". ההגדרה שנתת ל"תחשיב" לא נראית לי "גרנדיוזית" כלל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בעניין זה תצטרך להסתפק בנסיון ההוראה שלי כתחליף לפנימיות נפשך. עוזי ו. - שיחה 16:17, 9 באוגוסט 2019 (IDT)
לפנימיות נפשי במלואה ובכללותה זה לא תחליף ואין לה תחליף אלא אולי לאותה דעה בנפשי, אך בנושא ספציפי זה אין לי ראיה שיש רק אמת הוראה אחת נכונה, לכל הפחות עבורי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ההגדרה בערכים לא מסתמכת על המונח „תחשיב״. בעיקרון אתה אמור להצליח להבין את הערך גם ללא הכרת המונח הזה. מה בדיוק בערך לא ברור לך? זו אינה שאלה רטורית ואתה מוזמן לענות בדף השיחה של הערך. Tzafrir - שיחה 03:35, 10 באוגוסט 2019 (IDT)
דיווחתי בדף השיחה על הדברים העיקריים שזיהיתי שגרמו לי להפסיק להמשיך לקרוא; כמה דברים תיקנתי בעצמי כפי דעתי, כמו שתוכל לראות בהיסטוריית העריכות; מה שכרגע בעיקר מפריע לי הוא שהערך מיד מסביר מה זה תחשיב פרדיקטים מסדר ראשון ולא מה זה תחשיב פרדיקטים בכללותו כשלעצמו - כתחשיב עבור פרדיקטים מסדרים שונים. זה הפריע ומפריע לי לשטף הקריאה ואני מאמין בצניעות שיפריע גם לאחרים שהנושא חדש להם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הערך תחשיב הפסוקים מסביר בצורה די סבירה מהי אותה מערכת פורמליסטית. אין צורך שהישענות על מושג נוסף של תחשיב. לכן ביטלתי את העריכות שלך בפתיח הערך.
הערך תחשיב הפרדיקטים מתיימר, לפי הפתיח שלו, לעסוק בעיקר בתחשיב פרדיקטים מסדר ראשון. לצורכי הבנה בסיסית של התחום: זה מספיק. Tzafrir - שיחה 12:40, 10 באוגוסט 2019 (IDT)
ניסיון חיי הביא אותי להסיק שדידקטית (בכל הנוגע לחדשים לחלוטין בתחום), גישתך זו לא טובה ואני מצר על שחזור עריכותיי בתחשיב הפסוקים ועל קידום נוסח הפתיח הקיים בתחשיב הפרדיקטים. אין לי אלא לקוות שויקיפדים נוספים יסקרו ערכים אלה וינסו לשנות לפחות את הפתיחים שלהם. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני באופן כללי מסכים עם התגובות של עוזי ו., אבל יש לי הערה כללית על הערך תחשיב הפרדיקטים: הערך פותח בהגדרה כללית. לאחר מכן באים הסברים פורמליים ורק לקראת הסוף מגיעה דוגמה. עבורי מדובר על חומר שכבר למדתי בעבר, אבל הספקתי לשכוח בחלקו (אני כבר לא זוכר בדיוק איך קוראים למושגים). הערך לא היה לי קריא לפני שהגעתי לדוגמאות. האם לדעתכם ראוי לשים לאחר הפתיח, או לאחר ההגדרה הפורמלית איזושהי דוגמה פשוטה? Tzafrir - שיחה 03:35, 10 באוגוסט 2019 (IDT)

תחשיב פסוקים ותחשיב פרדיקטיםעריכה

למה בערכים עליהם יש שימוש בה הידיעה? כלומר למה זה תחשיב הפסוקים ותחשיב הפרדיקטים? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

משום שמדובר בשיטת החישוב הכללית העוסקת בפסוקים או פרדיקטים. כמו מערכת הראייה. עוזי ו. - שיחה 15:32, 8 באוגוסט 2019 (IDT)
בהתאם לשם "Propositional calculus" נראה לי אישית יותר סביר לנסח "התחשיב לפסוקים" או "התחשיב לפרדיקטים"; כמובן שאין חובה להסכים עימי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זה לא תחשיב עבור פרדיקטים אלא תחשיב של פרדיקטים. עוזי ו. - שיחה 16:12, 9 באוגוסט 2019 (IDT)
נראה לי שלטעון שזה עבור (חישוב) פרדיקטים מיד אחרי אותה כותרת תאורטית היה מוצלח לא פחות; מכיוון שלפרדיקטים אין נפש, אינם בועלים תחשיבים וגם אינם מקבלים אותם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יו"ר ועדת בחירות אזוריתעריכה

סעיף 20(א) לחוק הבחירות לכנסת קובע כי בראשות כל ועדת בחירות אזורית יעמוד שופט. כיצד מתמנים ליושבי ראש ועדה אזורית שופטים שפרשו לגמלה? (לדוגמה: עזרא קמא פרש לגמלאות ב־2002 וכיהן בוועא"ז יהודה בבחירות לכנסת ה־19 וה־20, ארנון דניאל פרש ב־2015 וכיהן בוועא"ז ירושלים בבחירות לכנסת ה־21 וגם בבחירות לכנסת ה־22) בוועדה המרכזית שופט שפורש מהעליון לא יכול להמשיך לכהן בראשות הוועדה המרכזית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 17:14, 8 באוגוסט 2019 (IDT)

סעיף 16 לחוק בתי המשפט מאפשר (בתנאים מסויימים) מינוי של שופטים בקצבה לתפקידים שאליהם אמורים להתמנות שופטים. הדבר נכון גם לוועדת הבחירות המרכזית. אברהם חלימה שימש כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-13 שנערכו ב-1992 אף שיצא לגמלאות ב-1989. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:06, 9 באוגוסט 2019 (IDT)

דולפיניםעריכה

כמה זמן הדולפינים חיים?יעקב צבי 2006 - שיחה

According to the Institute for Marine Mammal Studies, the oldest dolphin aged scientifically in the wild was 48 years old. בטבע עד 50 שנה, בשבי עד 60 שנה. 129.69.140.138 13:22, 9 באוגוסט 2019 (IDT)
תודה רבהיעקב צבי 2006 - שיחה

מה היתה דתם של בני ישראל (לפי החורבן)?עריכה

מצב: חדש

מה שאנו מכנים כיום "יהדות" היא דת שמבוססת במקור על דתם של בני ישראל שכללה בין היתר עלייה לרגל בשלוש רגלים, הקרבת עולה זבח בבית המקדש ועוד. ולא כללה הרבה מאוד מהאלמנטים המודרניים של יהדות כמו הפרדת בשר מחלב, קריאה בתנ"ך, הימנעות משירת נשים והקפדה על כובעים ולבוש שחור. התפילות עצמן שהן חלק בלתי נפרד מהדת התפתחו בשלב הרבה יותר מאוחר מ(נגיד) התנחלות השבטים (למעשה יותר קרובים לימנו מאשר לתקופת משה רבינו)

השאלה היא האם באמת נכון לקרוא לדת ההיא "יהדות" או שאולי היהדות התפתחה מדתם של בני ישראל כמו שנצרות התפתחה מהיהדות? אם כך, האם לדתם יש שם מקובל במחקר? שואל השאלות - שיחה 16:11, 9 באוגוסט 2019 (IDT)

עוד כמה מעיקרי האמונה מקורם בימי בית שני. האמונה בעולם הבא לא נזכרת כמעט בתנך (היא נזכרת בספר דניאל המאוחר. הוא כל כך מאוחר שהוא מצליח להזכיר גם את הרומאים). בסוף ימי בית שני היא הייתה נתונה במחלוקת בין חלקים שונים בעם היהודי, אבל הצד שלא האמין בה נכחד כמעט לחלוטין עם חורבן בית המקדש השני. לכן במובנים רבים היהדות שינתה את פניה לאחר חורבן בית שני (לדוגמה: העולם כבר עומד רק על תורה וגמילות חסדים. העולם איכשהו שרד את הפסקת קורבן התמיד. זה היה הלם ליהדות והצריך שינויים רבים. לשם השוואה, השומרונים שיקמו את בית מקדשם לאחר חורבנו וממשיכים להקריב שם קורבנות עד ימינו. הם בחרו, לעומת היהודים, באיסור על גלות. בתחילת המאה העשרים הם כמעט נעלמו לחלוטין.
יש טענה נפוצה במחקר שהרבה ממה שאנחנו מכירים כיהדות התפתח בגלות בבל כתוצאה מחורבן בית ראשון, או לפחות לקראת סוף תקופת בית ראשון. אבל זה כבר סיפור אחר.
מנהגים אחרים שאתה מזכיר: חבישת כיפה אינה אפילו חובה אפילו לפי שולחן ערוך (אם כי כיסוי הראש בבית הכנסת דווקא נזכר שם כחובה). איסור שירת נשים נתון במחלוקת בין פוסקים שונים. הבגדים השחורים הם מזמן מאוחר עוד יותר: הם משמרים במקרים רבים סגנון לבוש שאפילו חדש הרבה יותר מימי הנהגת חדש אסור מן התורה. לדוגמה: רוב סוגי מגבעות הלבד שאותם הם לובשים הם מסוף המאה ה־19.
בכל מקרה הם חיו ביהודה, דיברו יהודית. אז כנראה אמונתם הייתה יהודית. לא הייתה להם עדיין דת מכיוון שדת היא מילה פרסית שהגיעה לתנך רק בימי בית שני (מגילת אסתר). Tzafrir - שיחה 03:18, 10 באוגוסט 2019 (IDT)
מבחינת הפולחן הפיזי, היהדות המקראית (מתקופת המקרא) שונה מאוד מהיהדות הרבנית (הנוכחית), כפי שנכתב, כי יש התקדמות עם הזמן. אך העיקר ביהדות, גם לפי ה' ונביאיו בתנ"ך עצמו, וגם לפי גדולי הפרשנים, אינו הפולחן הפיזי (אז קורבנות, היום תפילות וכו'), אלא ערכים והתנהגות. והעיקר הזה נשאר רלוונטי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
דתם של בני ישראל הייתה מה שאנו מכנים היום יהדות. היהדות עברה שינויים במשך השנים, אבל זה לא הופך אותה לדת אחרת. השינויים ברובם היו הדרגתיים,וקהל המאמינים שמר רובו ככולו על המשכיות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:53, 11 באוגוסט 2019 (IDT)

Charles, Duke of Lower Lorraineעריכה

מצב: חדש

בערך בריסל כתוב שמייסד העיר הוא "הדוכס צ'ארלס". להבנתי הכוונה לאדם ששמו ותארו "Charles, Duke of Lower Lorraine"(אנ'), בנו של לואי הרביעי, מלך צרפת, מהמאה ה-10. השאלה היא מהו התעתיק הנכון. צ'ארלס זה לא, לא ברור אם קרל (בגרמנית הערך נקרא "Karl (Niederlothringen)") או שארל, ומה שמה של הדוכסות. דב ט. - שיחה 13:39, 11 באוגוסט 2019 (IDT)

לואי? או שמא לודוויג? אחיו של קארל / שארל היה לותר, מלך צרפת (ליתר דיוק: מלך פרנקיה המערבית). הדוכסות היא דוכסות לורן שקמה על חורבות ממלכת לותרינגיה, כך שגם כאן אפשר לבחור לפי השפה המועדפת. Tzafrir - שיחה 14:10, 11 באוגוסט 2019 (IDT)
אצלנו לואי הוא לואי, בכ"ז מלך צרפת. בערך בריסל, משפט אחרי אותו "דוכס צ'ארלס" מסתורי, כבר מספרים על שארל בנו של לואי (כשהכוונה לאותו דוכס עצמו). בושות. וזה ערך אנציקלופדי קלאסי, לא מדובר באיזו עיירה נידחת. כך כתוב בערך: "הדוכס צ'ארלס העביר חפצי קודש לקפלה שהוקמה על אי בבריסל, ומנקודה זו התחלה העיר להתפתח. אוטו השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה נתן את דוכסות לורן התחתית לשארל, בנו המוגלה של לואי הרביעי, מלך צרפת בשנת 977". דב ט. - שיחה 14:13, 11 באוגוסט 2019 (IDT)
הוא לא קרא לעצמו מלך צרפת אלא מלך הפרנקים / צרפתים. ר’ w:List of French monarchs: התואר „מלך צרפת״ נוצר רק כמאתיים שנה מאוחר יותר. Tzafrir - שיחה 15:09, 11 באוגוסט 2019 (IDT)

פרס המועדון הלאומי על שם קלוזנרעריכה

מצב: חדש

מישהו יודע משהו על המועדון הזה ועל הפרס? 129.69.140.138 14:09, 12 באוגוסט 2019 (IDT)

יבם זה האח של הנפטר ויבמה?עריכה

מצב: חדש

איך נכון לפרש את המילה יבמה? תודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יבמה זו אלמנת הנפטר (שלא הותיר בן זכר) – ירח אפלשיחה 13:13, 14 באוגוסט 2019 (IDT)

איפה היו הקהילות היהודיות בעולם ערב השואה וערב הקמת המדינה?עריכה

כמובן שלא קשה לנחש, אבל אם יש מקור מסודר, אשמח :)--185.175.34.213 17:07, 14 באוגוסט 2019 (IDT)

הכוונה לגודל? לפני השואה הקהילות הכי גדולות היו ארה"ב, פולין ובריה"מ. כמעט כל יהודי פולין נרצחו בשואה. לאחר המלחמה הקהילה הכי גדולה הייתה ארה"ב. כיום הקהילה הכי גדולה היא ישראל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם יש קונצנזוס בתחום מדע המדינה בשאלה מה הם התנאים של סיפוח מדינה Y אל מדינה X כתהליך רצוני של חברי שתי הממשלות?עריכה

האם יש קונצנזוס בתחום מדע המדינה בשאלה מה הם התנאים של סיפוח מדינה Y אל מדינה X כתהליך רצוני של חברי שתי הממשלות (לאו דווקא בתלות באיזו מבין שתי המדינות הותנע התהליך)?

תודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בקשה שלא לפרסם תכתובת אימיילעריכה

אם אזרח ישראל פנה אלי באימייל והתכתב עימי אך ביקשתי ממנו לא לפרסם את התכתובת, האם החוק בישראל אוסר עליו לפרסמה ברבים בתנאי והתבקש כך, כך שאם יפרסמם, תהיה לי עילה לתבועו? תודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תבדוק פה איסור פרסום יעקב צבי 2006 - שיחה 12:07, 16 באוגוסט 2019 (IDT)

„לישראל אין מדיניות חוץ״עריכה

יש ציטוט ידוע שמיוחס להנרי קיסינג'ר: ״לישראל אין מדיניות חוץ. יש רק מדיניות פנים״. בוויקיציטוט העברי הוא מופיע תחת „מיוחס״. באנגלית הוא לא מופיע בכלל. האם מישהו מכיר את מקור האמרה? Tzafrir - שיחה 21:49, 16 באוגוסט 2019 (IDT)

מרד בר כוכבאעריכה

יש הטוענים, לפי מיטב הבנתי, כי בר כוכבא היה "ביריון" ו"הרפתקן" לא ריאלי, שהוליך שולל את רוב עם ישראל למרד שעלותו הלוגיסטית והטכנית הייתה אדירה ושסיכויי הצלחתו היו אפסיים או כמעט אפסיים עם טקטיקת גרילה ולוחמת מנהרות שתחילה הייתה אפקטיבית על כוחות רומאים קטנים (בהשוואה לשיטת המבצרים של המרד הגדול למשל), אך גם כן לא מוצלחת נגד כוח מאסיבי וככזו שדוכאה במצור שיטתי על מנהרות כולל חסימת פתחי אוויר ואור שלהן שגרמו לחבלת אספקה ומוות בחנק ואף בהקברות בחיים בייסורים של המורדים הלוחמים בתוכן כך שהמורדים נותרו ללא יכולת צבאית להביס את הכוח הרומאי המאסיבי כמעט משום בחינה.

בסוף הערך בר כוכבא נכתב שהחוקר ישראל אלדד "הראה את סבירות הצלחתו של המרד באותו זמן".
לא ברור לי מהקטע אם הוא טען שהמרד יכל להצליח (אם הוא בכלל טען את זה) וגם אין לי גישה למקור המובא (פולמוס: החורבן ולקחיו - כיצד נתייחס לחורבן הבית ולמרד בר כוכבא, הוצאת ון-ליר, 1982).
בעקבות דברים אלה, יש לי שתי שאלות:

  1. האם נטען שבר כוכבא וסגניו שיערו מראש שהרומאים ינסו לצור שיטתית על מנהרות ולחסום את פתחי האוויר והאור שלהן ושקלו דרכים שונות להתמודד עם זה?
  2. האם נטען שבר כוכבא וסגניו שיערו מראש שיגיעו תגבורות כה רבות (לפי הערכה; שליש מן הצבא הרומאי עם מפקד מנוסה שהוזעק כל הדרך מבריטניה - מסע של חצי שנה אני מניח); כלומר, האם נטען שהמורדים ידעו או יכלו להעריך היטב מה כוח הצבא הרומאי בפועל וכמה מתוכו סביר שיגיע לארץ ישראל?

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא לגמרי ברור איך אפשר למצוא עדויות לטענות כאלו. אבל האימפריה הרומאית הייתה אז בשיאה. יהודה ישבה לא רחוק מאחד האויבים החזקים שלה (הפרתים). רק כ־15 שנים לפניכן מרד יהודי נרחב פרץ באותו הזמן שבו הרומאים נלחמו עם הפרתים. הצלחה של מרד כזה הייתה מאוד לא רצויה לרומאים וברור שהם היו פועלים נגדה בכוח רב. Tzafrir - שיחה 19:03, 18 באוגוסט 2019 (IDT)

האם קיים קונצנזוס היסטוריונים כי המרידות באימפריה הרומאית ביהודה היו החריפות ביותר בכל ההיסטוריה של האימפריה הרומאית?עריכה

לא פעם ולא פעמיים נתקלתי בקריאה בעברית בטענה כי המרידות באימפרייה הרומאית ביהודה היו (יחדיו אני מניח) החריפות ביותר בהיסטוריה שלה. האם זו דעה אישית של כותבי אותם מאמרים או קונצנזוס בין היסטוריונים? לי אישית אין מספיק ידע על מרידות באימפריה הרומאית כדי לגבש דעה. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מרד התפוצות נראה לי חמור יותר. וזה רק בסביבה הקרובה. היו לא מעט מרידות אחרות. ר’ לדוגמה משבר המאה ה-3. Tzafrir - שיחה 14:20, 19 באוגוסט 2019 (IDT)
תודה על תגובתך; אני התכוונתי לשאול במקור (אך ניסחתי את השאלה גרוע) האם קיים קונצנזוס היסטוריונים כי המרידות ביהודה כולל מרד התפוצות של יהודים מחוץ לה, הם המרידות החריפות ביותר בכל ההיסטוריה של האימפריה הרומאית מתחילתה ועד סופה (כלומר עד עליית הביזנטים). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא. המרידות האלה לא סיכנו את קיום האימפריה והן מוגבלות בהיקפן לטריטוריה קטנה. גם מספר המורדים הוא לא גבוה מי יודע מה. גילגמש שיחה 14:48, 19 באוגוסט 2019 (IDT)
חוץ מהמרידות ביהודה ובגרמניה, היו עוד מרידות שבהם הושמדו ליגיונות רומיים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כן. לגיון הוא לא יחידה גדולה במיוחד ואפשר להשמיד אותה. גודלה כגודל חטיבה מודרנית. גילגמש שיחה 21:56, 19 באוגוסט 2019 (IDT)

מדוע טרנססקסטאליות לא נחשבת למחלה?עריכה

מצב: חדש

שלום. אדם חולה הוא אדם שלא מרגיש טוב. מדובר גם במצב נפשי של מצוקה וגם במצבים גופניים שונים.

אז קיימים אינספור מחקרים שמצאו קשר בין טרנססקסטאליות לבין מצוקה, דיכאון ואף נטייה אובדנית. גם במצב עצמו של אי התאמה בין מין למגדר היא מצוקה נפשית.

אז מדוע לא מדובר במחלה שיש למצוא לה טיפול רפואי הולם?

http://meyda.education.gov.il/files/Shefi/zeotTrans.pdf
האם מצאת את התשובה בטקסט? אם כן, מה היא?

עמוד שבע.

הטקסט בעיקר סותר את עצמו. מצד אחד הוא אומר "זאת לא מחלה" ללא נימוק. מצד שני אומר שמדובר במצוקה נפשית אמתית (ומצוקה נפשית היא מצב לא בריא). "הנימוק" כביכול היחיד הוא שלא נמצא טיפול למצוקה. וזה נימוק מוזר כי אם יש מחלה שלא נמצאה לה טיפול והיא כן גורמת למצוקה נפשית, אז בעיה היא בידע וגישה רפואית. הטקסט מציין מספר פעמים כי זהות טרנסג’נדרית גורמת לסבל נפשי רב. וזה ברור שלהיות טרנס' כרוך בסבל רב. מה שלא ברור הוא מדוע תופעה שגורמת לסבל רב אינה מוגדרת כמחלה? אוזלת ידה של הרפואה אינה נימוק משכנע.
הבעייה בהגדרת טרנסקסואליות כמחלה היא השאלה האם המצוקה נובעת ממוסכמות החברה והתרבות, או שהמצוקה אינהרנטית לטרנסקסואליות. תופעת הגירושים הביאה בעבר למצוקה רבה, וכך גם יחסי מין לפני חתונה ונישואין ללא-בתולה, כל אלה חדלו לייצר מצוקה (לפחות ככלל גורף) מרגע שגישת החברה עברה שינוי. לגבי טרנסקסואליות עדיין אין תשובה לשאלה זו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:14, 20 באוגוסט 2019 (IDT)

האם ייתכנו יקומים מקבילים עם פיזיקה אלטרנטיבית?עריכה

האם ייתכנו יקומים מקבילים שבהם נניח מהירות האור שונה, או כוכבי לכת חסרי כבידה, או מים קופאים בטמפרטורה חיובית ורותחים בשלילית, או כל מיני דברים הזויים כאלה?--185.175.34.213 17:28, 19 באוגוסט 2019 (IDT)

לא. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:51, 19 באוגוסט 2019 (IDT)
יותר בהרחבה: יקומים מקבילים הם היפותזה בלבד, שטובה בעיקר למד"ב. במציאות, מהירות האור היא "1" וכל היתר נגזר ממנה. כבידה היא תופעה לא ברורה עד הסוף, אבל מה שברור הוא שהיא לא שרירותית, אלא נובעת מתכונות המרחב. "חיובי ושלילי" בטמפרטורה מוגדרים לפי כיוון בו האנרגיה עולה(דווקא הרבה יותר הגיוני להגדיר כמו שקלווין עשה). מים רותחים הם אנרגטיים יותר ממים קפואים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:51, 19 באוגוסט 2019 (IDT)
ממה שקראתי תורת המייתרים מחייבת קיום אינסוף יקומים מקבילים, וכך גם פרשנות שאינה פרשנות פרינג' של מכניקת הקוואנטים. אלו נושאים שנמצאים שנות אור מעבר לידע הפורמלי שלי. מתייג את משה פרידמן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:19, 19 באוגוסט 2019 (IDT)
היקומים המרובים של תורת המיתרים הם לא אותם פנטזיות מד"ב סטייל ריק ומורטי. זה יותר מזכיר פירוש העולמות המרובים קוונטי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:16, 20 באוגוסט 2019 (IDT)
אני לא יודע לגבי ריק ומורטי, אבל אם הבנתי נכון אמורים להיות בהם גדלים שונים של קבועי יסוד. אולי באיזושהי קומבינציה של אלה א. יתאפשר קיומו של חומר דמוי מיים ב. יהיו לפחות מצבי צבירה נוזלי ומוצק. ג. באיזו קומבינציה מופרעת של כוחות יסוד מים יקפאו עם הוספת אנרגיה קינטית למולקולות המים. על כל פנים זה כבר בהחלט יותר פנטזיה ממדע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 05:36, 20 באוגוסט 2019 (IDT)
אני לא באמת מכיר את תורת המיתרים, אבל לפי מה שהבנתי היא אכן מאפשרת, לכל הפחות, קיום של מספר אסטרונומי של יקומים מקבילים שבכל אחד מהם הקבועים היסודיים שונים. תורת המיתרים עצמה נתפסת על ידי חלק מהמדענים, ואני ביניהם, כתורה לא מדעית משום שאין באמת כלים לאמת או לשלול אותה באופן אמפירי. יחד עם זאת, לא מדובר בפנטזיה בסגנון שר הטבעות. זו תורה שמבוססת על עובדות נסיוניות ועל בסיס הידע המדעי הקיים, ומתנהלת על פי סטנדרטיים מדעיים ועל ידי טובי המדענים בתחום הפיזיקה. משה פרידמן - שיחה 08:15, 20 באוגוסט 2019 (IDT)
איך יהיו כוכבי לכת, אם אין כבידה שתכבול את החומר שלהם יחדיו? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 05:38, 20 באוגוסט 2019 (IDT)
בהינתן תאוריה ורשימה מצומצמת של קבועים יסודיים שמשחקים בערכים שלהם, ניתן לשאול אם אפשר להגיע ליקום שדומה לשלנו פרט לתופעה פיזיקלית מסויימת, שאותה צריך להגדיר יותר במדוייק (מה זה בדיוק כוכבי לכת בלי כבידה?). זה כמובן נראה מאוד מאוד לא סביר, אבל האם ברמה של אחד למיליארד מיליארדים (נניח) או סבירות אפס? זו שאלה מתמטית היפותטית שאולי יש עליה תשובה, אם כי אני חושד שמצריכה הרבה יותר מתמטיקה (אנליטית ו\או נומרית) ממה שיש היום. H. sapiens - שיחה 11:39, 20 באוגוסט 2019 (IDT)
אנשים נוטים להתבלבל בין "אינסוף אופציות" לבין "כל האופציות אפשריות". זה שיש אינספור מספרים בין 0 ל-1 לא אומר שקיים מספר בקטע הזה שגדול מ-8. אינסוף לאו דווקא אומר שהכל אפשרי. ראו כאן Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:58, 20 באוגוסט 2019 (IDT)
בהנתן אינסוף יקומים בעוצמת הרצף, כל הסתברות שונה מאפס חייבת להתקיים. אינני יודע לגבי עוצמת הטבעיים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:11, 20 באוגוסט 2019 (IDT)
ומאיפה מגיעה הנחת הרצף? בכל אופן, בקישור ששמתי הם נותנים מספר של 10 בחזקת 500 "יקומים". ואז הם טוענים שמתוך המספר הזה רק מעטים יתכנו במציאות. ככה שאין טענה של "הכל אפשרי" בשום שלב. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:23, 20 באוגוסט 2019 (IDT)
בהנתן אינסוף נסיונות (ולו בן-מניה), כל אירוע שיש לו הסתברות שונה מאפס יתקיים (אינסוף פעמים) בהסתברות 1. עוזי ו. - שיחה 16:41, 20 באוגוסט 2019 (IDT)
corvus, זו לא הנחה שלי - כמו שאמרתי, זה נמצא שנות אור מעבר לידע הפורמלי שלי. קראתי על זה בספר, כמדומני של בריאן גרין. כבר מצאתי בספר הזה טעות גסה (אולי בתרגום, לא סביר שזו טעות של הסופר), כך שאני לא מתעקש שהמקור שלי הוא האמת ואין בלתה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:18, 20 באוגוסט 2019 (IDT)

אם יש מספר אינסופי של יקומים, ובהם יש מופע אחד לפחות של יקום עם פיזיקה אלטרנטיבית שאינה מאפשרת ריבוי יקומים - אנחנו בפרדוקס, הרב-יקום יקרוס לתוך עצמו. שנילי - שיחה 23:17, 4 בספטמבר 2019 (IDT)

״אור לגויים״ כביטוי מעורר אנטגוניזםעריכה

מצב: חדש

האם אין הרעיון של ״העם הנבחר״ ו״אור לגויים״ מציין התנשאות של העם היהודי על פני עמים אחרים, ובכך מהווה עוד אבן בניין לאנטישמיות? Gil mo - שיחה 00:17, 22 באוגוסט 2019 (IDT)

אמנם העם היהודי רואה את עצמו (לפי ביטויים אלה) כנעלה מן העמים האחרים, אך לא מדובר בהתנשאות כלפי נחותים אלא באחריות להיות עם סגולה לה' ואור לגויים. האנטישמים כמובן לא נכנסים לדקויות אלו והם אכן משתמשים בביטויים אלה להצדקת משנתם. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:24, יום חמישי בשבת, כ"א באב ה'תשע"ט (IDT).
בוא נאמר כך, אם הייתי פונה ואומר לך, ״תסתכל עלי, אני אהיה האור בשבילך ואתן לך דוגמא לאיך צריך להתנהל. האלוהים בחר בי (ולא בך) כדי לשמש לך דוגמא״ - לא היית חושב שאני מתנשא מעליך? Gil mo - שיחה 11:53, 22 באוגוסט 2019 (IDT)
כל אחד שמאמין בדרך ומנסה לשמש דוגמא יכול להתפס כמתנשא בעיני מי שחושב אחרת. זו, מן הסתם, אחת הסיבות לשנאה של חלקים בעולם האיסלאמי כלפי המערב. מכיוון שכל אחד שבוחר בכך יכול להצטרף לעם הנבחר, זה לא נראה לי בעייתי. משה פרידמן - שיחה 12:29, 22 באוגוסט 2019 (IDT)
דבר אחד הוא לשמש דוגמא, דבר שני הוא להצהיר על כך שאני משמש לך דוגמא. מה תשובתך, משה, לשאלתי הקודמת - האם לא היית חושב שאני מתנשא מעליך עם ניסוח כזה? Gil mo - שיחה 14:45, 22 באוגוסט 2019 (IDT)
הביטויים לא נועדו לגויים אלא ליהודים; יש הבדל בין לדעת ולהפנים שאתה נבחרת לשמש דוגמא לבין להצהיר זאת בפני כל העולם. זה, כמובן, לא אומר שאין יהודים שעושים זאת. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 17:58, יום חמישי בשבת, כ"א באב ה'תשע"ט (IDT).
מה הכוונה ב״להפנים״? הדבר מופיע בכל הכתובים קבל עם וגויים... Gil mo - שיחה 23:31, 22 באוגוסט 2019 (IDT)
קודם כל, עניתי למעלה לשאלתך. יש כאלו שיפגעו, כמו המון דברים בהם מישהו טוען לעדיפות אידאולוגית. (למשל, טבעוני שחושב שתפיסת העולם שלו מוסרית יותר משל אוכלי בשר). כמובן, הכל תלוי איך מתנהלים עם זה. אני עובד בעיקר עם גויים, ואני לא מספר להם כל בוקר כמה אני צריך לשמש להם דוגמא. אני גם לא תופס את עצמי מוסרי מהם. אני סבור שעלי מוטלות חובות רבות יותר, ואחריות רבה יותר. הם, מצידם, לא נוברים בכתבי הרמח"ל כדי ללמוד על סגולת ישראל. ואם הם היו נוברים, אני מקווה שהייתה להם היכולת להבין את מה שכתבתי למעלה מבלי להפגע. משה פרידמן - שיחה 15:01, 23 באוגוסט 2019 (IDT)
משה, כיון שנעזרת בדוגמה של טבעונים, אומר את דעתי בנושא. אני צמחונית מלידה. מעולם לא הייתי מסיונרית לצמחונות, אם כי אני שמחה תמיד לשמוע על קרניבור שהפך לצמחוני או טבעוני. עם זאת, לפני שנים הזדמנתי לכמה וכמה כנסים וסמינרים בנושא אורח חיים בריא, ושמעתי לא מעט הטפות מתנשאות מצד צמחונים וטבעונים אדוקים. בוא נגיד, שזה לא חיבב אותם על איש וודאי לא קירב שום אדם להשקפת עולמם. איש איננו רוצה שיתנשאו עליו ואיש איננו אוהב את מי שמציג עצמו כבחיר אלוהים, מורם מעם, איש סגולה וכן הלאה. להציג דוגמה חיובית, להיות אות ומופת לאחרים בדרך חייך, זה דבר אחד. לנפנף בכך מגבוה - דבר אחר לגמרי.שלומית קדם - שיחה 21:34, 24 באוגוסט 2019 (IDT)
תודה, שלומית, שחיזקת בדוגמא מהחיים את מה שכתבתי. משה פרידמן - שיחה 23:37, 24 באוגוסט 2019 (IDT)
משה, אמנם זה מה שכתבת אך בפועל זה לא כך. ציון העובדה שהיהודים הם העם הנבחר על פני כל העמים מופיע בכל סידורי התפילות ובכתובים אחרים, בכל השפות בעולם. אני מניח שיש לזה הצדקה היסטורית של חיזוק רוחו של העם היהודי בעיתות משבר, אך כיום הטקסטים האלה ואיזכורם רק יכולים להשניא. תודה שלומית על הדוגמא הנפלאה, אכן בכל שיחה שלי עם טבעוני קנאי עד זעם - אני אומר לו שהוא אולי צודק, אך שלא זו הדרך להעביר את המסר. כך גם במקרה של ״עם סגולה״. Gil mo - שיחה 09:40, 25 באוגוסט 2019 (IDT)
איזה גויים קוראים את סידורי התפילה? כאמור, יש לי ידידים גויים רבים, כולם משכילים, ולא נראה לי שאף אחד מהם מוטרד מהסוגיה, או נוהג לעיין בכתבי הקודש היהודיים. הנוצרים שבהם בכלל חושבים את ההיפך הגמור לגבי, ובסוד אגלה לך שזה לא פוגע בי ולא מזיז לי בכלל (חוץ מהפעם ההיא שבמהלך כנס מדעי "התיישב" עלי מדען נוצרי וניסה לשכנע אותי לקבל ממנו את הברית החדשה). ואם נשוב לדוגמת הטבעוני: אני מניח שלא תיפול מהכסא אם יתברר לך שהטבעוני המנומס חושב שהוא מוסרי יותר ממי שאוכל בשר. האם זה גורם לך להיעלב? האם זה משניא אותו בעיניך? אם כן, כנראה שזו בעיקר תחושת נחיתות. מה שמעצבן זה, כפי שהיטבתם לתאר, התנהגות מסיונרית. והיהדות איננה כזאת. יהודים לא נוהגים להסתובב בין הגויים ולספר להם בלהט עד כמה הם טועים. אם יש לא יהודי שמחליט לנבור בספרים כדי להיעלב, נקווה שיגיע לדברי הנביא "ואל יאמר בן הנכר הבדל יבדילני ה'מעל עמו" והמשך הדברים שם (כותב מהנייד ומהזכרון).ואם לא אז זו באמת בעיה שלו. לא יעלה על הדעת שנצנזר את ספרי הקודש מהתפיסה שאנו רואים בה נכונה רק בגלל שיש מי שיתאמץ כדי להיעלב מכך. משה פרידמן - שיחה 20:43, 25 באוגוסט 2019 (IDT)

ימין ושמאל ארץ ובעולםעריכה

מצב: חדש

למה ימין ושמאל בפוליטיקה הפוכים בין ישראל לעולם? בישראל ימני זה אחד ששונא ערבים ואוהב יהודים ובחו"ל זה הפוך: אנטישמי. למה זה?

בישראל ימין זה מי שמרוב שנאה לערבים ואהבה ליהודים משחרר אלפי מחבלים ושולח מזוודות כסף לחמאס כפרס על ההצתות בדרום.--185.175.34.213 09:13, 23 באוגוסט 2019 (IDT)
לגבי העולם- גם הימין הרדיקלי (ניאו-נאצים למיניהם) וגם השמאל הרדיקלי שונאים יהודים ואת ישראל. אלה ואלה מיעוטים קטנים וזניחים. רוב מוחלט של האנשים בעולם לא שונאים אף אחד אלא פשוט אוהבים את עצמם.--185.175.34.213 09:15, 23 באוגוסט 2019 (IDT)
לא שמעתי על שמאל רדיקלי שמאופיין בקסנופוביה. תוכל להביא דוגמאות? לגבי הימין, הוא מוגדר כזרם לאומי או לאומני וכך הוא מעוניין לשמר את התרבות, הדת והמאפיינים שלו כלאום ולמנוע מגורמים חיצוניים מלפגוע ב"גזע" שלהם, שמתבטא גם בין היתר בנישואי תערובת. אז זה לא כ"כ הפוך, אצלנו פשוט האוכלוסייה היא יהודית והערבים הם המיעוט הכי גדול ובעולם זה הפוך. השאלה אם אתה מתכוון לאנטישמיות או לתנועות מחאה וחרם אנטי-ציוניות. (¯`gal´¯) - שיחה 13:42, 27 באוגוסט 2019 (IDT)

מה הדרישות קבלה ללימוד מימון באוניברסיטת st gallen?עריכה

מצב: חדש

לא מצאתי בערך ויקיפדיה... תואר שני

https://www.unisg.ch/de/studium/zulassungundanmeldung

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מידע כזה לא מופיע אף פעם בערכים. יש לבדוק באתר האונ'. גילגמש שיחה 21:42, 25 באוגוסט 2019 (IDT)

איך לבחור Power Bank לסמארטפון?עריכה

יש לי סמארטפון מסוג OnePlus 6 (מאד מרוצה שקניתי אותו וממליץ עליו לאחרים). ברצוני לרכוש עבורו Power Bank.
הבנתי שיש מגוון עצום של נפחים הנע פחות או יותר בין 5,000mAh ל-30,000mAh. אני לא יודע איך להתחיל לבחור. אשמח לטיפים.

ניסיתי לתת כותרת טובה שתקל על מציאת השאלה בגוגל - תודה מראש למי שיקראו ו\או יעזרו.
-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בעיקרון זה די פשוט - "נפח" - כמה מיטען יואיל המטען לטעון. בא על חשבון המישקל והגודל. סוללות סמארטפון הן בד"כ באזור ה 3,500mAh. חשב כמה טעיונות מלאות אתה רוצה מהמטען, הוסף אחת לשנה הבאה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 07:41, 24 באוגוסט 2019 (IDT)
מעניין, לא ידעתי שרוב הסוללות עצמן הן בד"כ באזור ה 3,500mAh. אני מאד מודה לך על תשובתך אילן. רק את המשפט האחרון לא הבנתי - הוסף אחת לשנה הבאה... אשמח לביאור. בברכה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
(כמעט) תמיד שוגים בעניין הזה בהערכת-חסר. אז אחרי שתעשה את החשבון, תוסיף עוד אחת. אני כמעט מבטיח שתהיה לך הזדמנות לשמוח שעשית את זה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:35, 24 באוגוסט 2019 (IDT)
תודה רבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הצעתי לחברה לפתח מוצר, הם פיתחו אותו והם מרוויחים ממנו יפה והם גם התקשרו להודות לי על כך, האם מגיע לי חלק מהרווח?עריכה

במשך תקופה התקשרתי שוב ושוב לבכיר בחברת שיווק וביקשתי ממנו לפעול לפיתוחו של מוצר מסוים שלדעתי הרשת תרוויח הרבה אם תשווק.
הבכיר בחברת השיווק הודה לי על כך בלהט ואמר לי משהו כמו שזה שזה רעיון מצוין ושהוא מריץ את זה הלאה במיידי.
הבכיר בחברת השיווק יצר קשר עם בכיר בחברת הייצור (שהיא חברה נפרדת) וחברת הייצור החלה לפתח ולייצר מוצר זה ולמכורו דרך חברת השיווק. כעת הספק והיצרן עושים מהרעיון הזה המון המון כסף (למיטב הבנתי מיליונים).

אותו בכיר בחברת הייצור אף התקשר להודות לי אישית על שפניתי שוב ושוב לבכיר בחברת השיווק ועל כך שהבאתי לפיתוח המוצר, הגדיר אותי "יזם" של המוצר, הזמין אותי לבקר במפעלי החברה ואף שלח לי סל מוצרים של החברה כמתנה על פועלי.

את הרעיון למוצר הגשתי ברמה האישית, לא במסגרת חוזה; כלומר החברות לא התחייבו לתת לי כל סכום כספי על הפיתוח.
האם על פי החוק הישראלי מותר לי לתבוע סכום כסף סביר על כך שהמוצר פותח ונמכר? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מותר לך לתבוע - אבל כדאי להתענין אם יש תקדימים בנושא. 129.69.140.138 11:31, 24 באוגוסט 2019 (IDT)
אין פסיקה אחידה בנושא. תעלה השאלה עד כמה הרעיון מקורי ויוצא דופן, וכמה השקעה נדרשה להוציא את הרעיון מהכח אל הפועל. פשוט וקל זה לא יהיה בכל מקרה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:07, 24 באוגוסט 2019 (IDT)

מחלקת הכבאות של העיר ניו יורקעריכה

אני מחפש תרגום עברי לדרגות הקצונה של מחלקת הכבאות של העיר ניו יורק. היכן אני יכול למצוא? 93.173.234.227 21:02, 24 באוגוסט 2019 (IDT)

בסדרה המצויינת כבאי שיקגו, יש תרגום לחלק מדרגות הקצונה. אני מניחה שמחלקת הכבאות של ניו יורק איננה שונה בהרכבה מזו של שיקגו, ואם כך אפשר להסתמך על התרגום לסדרה. לויטננט, למשל, הוא להב. הממונה עליו, אם אני זוכרת נכון, הוא רשף. השווה ולמד.שלומית קדם - שיחה 21:40, 24 באוגוסט 2019 (IDT)
תוספת: ראה בערך מכבי אש, בפסקת "דרגות קצונה".שלומית קדם - שיחה 21:49, 24 באוגוסט 2019 (IDT)
ליתר דיוק: כבאות והצלה לישראל#דרגות. Tzafrir - שיחה 08:57, 25 באוגוסט 2019 (IDT)

האידאולוגיה הנאציתעריכה

כידוע, הנאצים עלו לשלטון בגרמניה על רקע הזעם והמרמור על התבוסה במלחמת העולם הראשונה וההשפלה בחוזה ורסאי. אפשר היה לצפות מהם שיפנו את זעמם אל העמים שהחריבו את ארצם- האנגלים, הצרפתים, האיטלקים והאמריקאים. אז איך זה שדווקא עמים אלה זכו למעמד של "אחים ארים", ואילו מי שהוגדרו כאויבים של גרמניה אלה דווקא הרוסים, שפרשו בשלב מוקדם של המלחמה? למה הדבר דומה? שתקום בישראל מפלגה שתביע זעם על הטרור הפלסטיני, וכנקמה תדרוש מלחמה נגד קפריסין... איך הנאצים הסבירו את סדר העדיפויות התמוה שלהם הן להמונים והן לעצמם?

זאת ועוד, האם המשטר הסובייטי היה מודע לתעמולה האנטי-רוסית בגרמניה? אם לא- איך ייתכן שלא? ואם כן- איך הם הרשו לעצמם להירדם ככה בשמירה על הגבול המערבי?--185.175.34.213 22:40, 24 באוגוסט 2019 (IDT)

רוסיה פרשה ממלחמת העולם הראשונה רק לקראת סופה (חוזה ברסט-ליטובסק - לאחר מהפכת אוקטובר). כלומר: היא אמנם הספיקה לאפשר את מתקפת האביב הגרמנית בחזית המערבית, אך בשלב זה גורל המערכה כבר כמעט הוכרע כמעט בכל החזיתות.
ברית המועצות הייתה מודעת היטב ליריבות העזה בינה ולבין הפשיסטים. במלחמת האזרחים בספרד היא תמכה בצד אחד ואילו גרמניה ואיטליה תמכו בצד השני. סביר להניח ששני הצדדים התייחסו להסכם ריבנטרופ–מולוטוב כשביתת נשק זמנית. בברית המועצות הניחו שגרמניה מתכוונת להתקיף, אולם מאוחר יותר. Tzafrir - שיחה 08:54, 25 באוגוסט 2019 (IDT)

שתי שאלות מתחום תיירות פניםעריכה

מצב: חדש

א. לאן הועברו ציפורי הצפארי עם סגירת האתר ? עושה רושם של התנהלות בלתי אחראית כלפי העופות שהיו שם. איך הרשתה זאת המדינה ? איש הישר ?

ב. האם עדיין פעילים בגליל מלונות איטאפ ? שבוע טוב, בנצי - שיחה 00:58, 25 באוגוסט 2019 (IDT)

שאלה בתחביר ויקיעריכה

ברצוני ליצור תבנית שמטרתה להציג תוכן בתוך סוגריים מרובעים (Brackets).
ניסיתי למשל תחבירים אלה שלצערי לא עבדו (אנא קיראו קוד מקור כי האחרון מופיע מוזר במצב קריאה):

[{{{1}}}]
{{{[1]}}}
[</nowiki>{{{1}}}]

מה כן יכול לעבוד בגרסה הנוכחית של תחביר ויקי (לו אינני מומחה), אם בכלל?, בתודה מראש -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הדבר המתבקש (שוב, ר’ תצוגת קוד מקור):
[{{{1}}}]
Tzafrir - שיחה 10:19, 26 באוגוסט 2019 (IDT)
גם זה לא נתן לי את התוצאה הרצויה - זה הקיף בסוגריים מרובעים את גוף ההערה בפרק הערות השוליים בלבד אך לא בתוך תגית ה sup (אין לי מושג למה).
מה שכן נתן לי את התוצאה הרצויה לבסוף היה הוספת CSS class נוסף (בתוך תגית ה sup), עם הנחיות עיצוב אלה:
.footnote_inner:before {
    content: "["
}
    
.footnote_inner:after {
    content: "]"
}
בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מקורות צמחיים לצבע ביגוד במזרח התיכון העתיקעריכה

במה השתמשו מן הצומח הפיניקים, הישראלים והפלשתים בארץ ישראל לצבוע בגדיהם, יש איזה ערך כל שהוא שנותן המון מידע כאן או בויקיפדיה האנגלית? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ארגמן כידוע לא היה מהצומח. אבל אולי זוהי נקודת התחלה לחיפוש? Tzafrir - שיחה 10:12, 26 באוגוסט 2019 (IDT)
גם שני (צבע) יוכל לתת נקודת פתיחה לעניין. מניח גם שזהר עמר כתב על זה איפשהו. זה אמנם לא בויקיפדיה אבל אני חושב שמאמרה של נעמה סוקניק עולם הצִבענים בארץ-ישראל בתקופה הרומית לאור ממצא האריגים ממערות במדבר יהודה , הדוקטורט שלה והפניות נוספות מתוכו יהיו לך לעזר. יםשיחה • כ"ה באב ה'תשע"ט • 11:52, 26 באוגוסט 2019 (IDT)

איך ניתן לאפשר ב MediaWiki שליחת אימייל למשתמש מסוים גם לאנונימיים?עריכה

במילים אחרות איך ניתן להסיר את הגבלת ה PHP שמגבילה שליחת אימייל למשתמש מסוים רק אם נרשמים? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא מבין בזה יותר מידי – אבל איך תזהה אנונימי שכתובת ה-IP שלו יכולה להשתנות בכל רגע? חזרתישיחה 09:33, 26 באוגוסט 2019 (IDT)
אם אין משתמש אין מקום להגדיר כתובת דואר. אתה רוצה ליצור טבלה שמגדירה כתובת דואר לכל כתובת IP? זה בעיקרון יכול לעבוד, אבל יש כאן כמה בעיות מעשיות. זה לא טריוויאלי. אני מניח שאפשר לכתוב תוסף שיעשה את זה. לא לגמרי ברור לי אם זה באמת רצוי. Tzafrir - שיחה 10:14, 26 באוגוסט 2019 (IDT)

אני מאמין שניסחתי את השאלה גרוע אז להלן אנסה להבהיר כוונתיעריכה

אין לי כוונה לאפשר לאנונימי לקבל דואר אלא שאנונימיים יוכלו לשלוח דואר למשתמש רשום (בתנאי והוא עצמו איפשר שישלחו לו אימיילים). בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שאלה על טווחי אי פיעריכה

אם פלוני כותב מטווח מסוים והוא משתמש רק בטווח זה, האם יש כלי שמאפשר לבדוק אם כתובת אי פי ספציפית שייכת לאותו טווח והאם ייתכנו הטיות בבדיקה כזאת כך שייראה כאילו האי פי שכן שייכת לאותו טווח לא שייכת אליו?

בתודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה תלוי גם במסכת הרשת. החלוקה נעשית על ידי גורם הרוכש את הטווח ויכול גם ליצור חלוקות משנה אצלו, וזה לא מתועד ברחבי הרשת, אלא רק בתוך הרשת על ידי רכיבי התקשורת (נתב ומתג) שמרכיבים את הרשת, אז קשה לי להאמין שקיימת אפשרות לבדוק זאת. (¯`gal´¯) - שיחה 13:32, 27 באוגוסט 2019 (IDT)

Synagogen-Internet-Archiv - www.synagogen.infoעריכה

שלום, האתר (בגרמנית וברובו גם באנגלית) נעלם. המוצא עקבות - יבורך. שמזן, יואל, Shaun The Sheep, Atzatz, אלדדבעלי הידע בגרמנית. חזרתישיחה 18:07, 26 באוגוסט 2019 (IDT)

נסה בארכיון האינטרנט. (¯`gal´¯) - שיחה 13:28, 27 באוגוסט 2019 (IDT)
תודה, שם כבר הייתי. חזרתישיחה 19:11, 27 באוגוסט 2019 (IDT)

ימי צקלגעריכה

מצב: חדש

ב"היהודים באים" הציגו את הספר " ימי צקלג" כמשהו שאף אחד מהוועדה לא קרא, ואפילו הסופר עצמו לא קרא. לא הבנתי את הבדיחה. אפשר הסבר?

ראה בימי צקלג את הציטטה הקשה לקריאה מתוך הספר, ואת הטענה שם ש"דוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל בזמן הוצאת הספר, העריך את ס. יזהר, אך טרח להודיע לו כי ספרו הארוך קשה לקריאה ושהוא הצליח להגיע רק עד עמוד 180". בקיצור, ספר ארוך כאורך הגלות ובלתי קריא בעליל (סליחה משתמשת:Tmima5), שמבקרי הספרות גמרו עליו את ההלל, אבל מעטים האנשים שהצליחו לקרוא אותו עד סופו.אודי - שיחה 13:31, 27 באוגוסט 2019 (IDT)
הסבר מדוייק, על אף שאני דווקא חושבת שזהו אחד הספרים הגדולים (תרתי משמע) שקמו לספרות העברית, גם אם ניתן היה לקצר אותו בחצי... ס. יזהר למד לקח, ואת ספר המלחמה הבא שלו, גילוי אליהו הוא כבר קיצר לגמרי. Tmima5 - שיחה 13:37, 27 באוגוסט 2019 (IDT)

ייצוא קורסים מ-moodleעריכה

האם יש דרך פשוטה לחלץ את כל הקורסים שלי במוודל כסטודנט? ראיתי באינטרנט רק אפשרות לעשות זאת כמרצה. מצאתי גם סקריפט כלשהו שאמור לעשות זאת, אך אני חושש שלא יפעל כי המכללה משתמשת ב-SSO להזדהות. (¯`gal´¯) - שיחה 13:28, 27 באוגוסט 2019 (IDT)

תגדיר לחלץ. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:38, 27 באוגוסט 2019 (IDT)
שיהיה לי עותק של התכנים שנמצאים בקורסים באיזשהו קובץ ארכיון, עם מידע אודות הסידור, כמו כותרות ושמות של הקישורים (לפעמים לא תואם לשם הקובץ). (¯`gal´¯) - שיחה 14:54, 27 באוגוסט 2019 (IDT)
בחיפש קצרצר מצאתי את זה ואת זה. לא בדקתי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:09, 29 באוגוסט 2019 (IDT)
לא ראיתי שם אפשרות סנכרון למחשב הלוקאלי. חשבתי על אפשרות להשתמש בתוכנות לשכפול אתרים שמשתמשות בזחלן, אך כל אופציה שניסיתי לא נכנסת מספיק עמוק או שאין בה אופציה להשתמש בו כדפדפן וכך להזין את פרטי ההתחברות. (¯`gal´¯) - שיחה 11:21, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

מוסדות לימוד לגברים בלבדעריכה

מצב: חדש

האם בעולם המערבי (ארה"ב, אירופה) קיימים מוסדות לימוד לגברים בלבד (שהם לא מנזרים וכדומה)? כי יש מכללות לנשים בלבד. 213.55.221.98 01:03, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

לגבי ארה"ב ראה (Men's colleges in the United States). רובם הגדול קולג'ים באוריינטציה דתית, בעיקר ישיבות יהודיות. לפי הערך הזה נותרו כיום שלושה קולג'ים לא-דתיים לגברים בארה"ב, כולם במדינות הדרום. ספק אם גם הם יחזיקו מעמד במדיניות הזו (אחד מהם כבר הודיע השנה שיקבל גברים טרנסג'נדרים). H. sapiens - שיחה 11:01, 29 באוגוסט 2019 (IDT)
באנגליה יש את איטון קולג' לדוגמה. מוזמן לעיין בקטגוריות העמוסות עבור אנגליה (Category:Boys' schools in England) ולמעשה גם ב(Category:Boys' schools by country). יםשיחה • א' באלול ה'תשע"ט • 17:20, 1 בספטמבר 2019 (IDT)
איטון קולג' למרות שמו הוא בית ספר תיכון. לא בדקתי אבל נראה לי שגם האחרים בקטגוריות שהזכרת. נראה לי שהשואל מתעניין ברמת המכללה/אוניברסיטה ולא בתיכונים. H. sapiens - שיחה 07:48, 5 בספטמבר 2019 (IDT)

איך לדעת כמה ערכים יש בויקיפדיה?עריכה

מצב: חדש

אני מודע לקיומה של התבנית "מספר ערכים" שכותבת לי שיש 251,925 ערכים. הבעיה היא שבעמוד הראשי ובעמוד "ויקיפדיה:סטטיסטיקות" יש תשובות שונות, עם הבדל של בערך 3,4 זה מזה. בדרך כלל לא היה לי אכפת, אבל אנחנו מתקרבים לערך ה-250,000 והשאלה שלי היא "איך קובעים מי הוא הערך ה-250,000? ראיתי בדף ויקיפדיה:ציוני דרך שהיו מקרים בהם נקבע תיקו, אבל 250,000 זה אירוע גדול שאני מהמר שהרבה מי ינסו לכתוב את הערך ה-250,000 חוץ ממני. אז יש לי שלוש שאלות:

1. איך בודקים בצורה מהימנה כמה דפים יש?

2. האם אפשר להסתכל עליהם לפי סדר הוספה?

3. האם הפניות נחשבות לדפי תוכן? שאלה זו מבוססת על כך שאם הולכים לפה, הדף בשם ""הנאום הסודי" של חרושצ'וב" הוא למעשה דף הפניה ותו לא.

תבנית:מספר ערכים פשוט לא היה מעודכן. עשיתי לו purge וזה עדכן לאותו מספר שמופיע בסטטיסטיקות. (¯`gal´¯) - שיחה 12:01, 29 באוגוסט 2019 (IDT)
אבל משהו עדיין לא עובד - נראה כי התבנית עובדת, היא מציגה אותו מספר ערכים בכל מקום ששמו אותה, פרט לעמוד הראשי. משום מה, העמוד הראשי מציג, נכון לכתיבת הודעה זו, 249,175 בעוד שכל מקום אחר מציג 249,178. למה יש הבדל? בעמוד הראשי זה לא אותו מספר... Fr.dror - שיחה 17:04, 29 באוגוסט 2019 (IDT)
נראה שהבעיה קיימת גם בוויקיפדיה האנגלית. ייתכן שזה קשור למדיה-ויקי ואיך ששאילתות כאלה עובדות ברמת הקוד. כנראה שהיחס לדף הראשי היא מעט אחרת, למרות שלפי מה שאני יודע מדובר בדף רגיל ככל דף שמועברים אליו כשלא נתון שם של דף. (¯`gal´¯) - שיחה 19:43, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

משקה עם אש אדומה-צהובה?עריכה

אני רוצה לערבב משקה ובסוף להדליק אותו (כלומר קוקטייל בוער). לרוב כוהל בוער באש כחולה. אני רוצה אש אדומה או צהובה. איך לעשות את זה? שואל השאלות - שיחה 20:13, 29 באוגוסט 2019 (IDT)

"הוועד לשמירת קדושת השבת"עריכה

מצב: חדש

השבוע אמר אביגדור ליברמן שהוא פועל לפירוק "הוועד לשמירת קדושת השבת". מבחינתי מה שלא בוויקיפדיה לא קיים פחות או יותר, וגם לא מצאתי אסמכתאות נוספות בגוגל זולת אותה התבטאות... מישהו יודע האם הגוף הזה אמיתי או שסתם המצאה שלו? ואם כן, מה הוא עושה ומה סמכויותיו? --EldadHe - שיחה 13:10, 30 באוגוסט 2019 (IDT)

הועדה נקראת "ועדת הרבנים שע"י מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א למען קדושת השבת בא"י", או בקיצור "ועדת הרבנים למען השבת". זהו ארגון פרטי, בדומה לאגודה למען טוהר המחנה, והוא פועל בעיקר במאבקים למען שמירת השבת במרחב הציבורי. מזכיר הועדה הוא הרב יצחק גולדקנופף. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 14:19, יום שישי בשבת, כ"ט באב ה'תשע"ט (IDT).
כלומר, הוועדה ההיא בעצם לא שונה מכל עמותה פרטית אחרת שמנסה לקדם אג'נדה מסויימת? למה בעצם ליברמן חושב שיש לו סמכות לפרק אותה ולמה היא מפריעה לו מלבד זה שהוא לא מסכים איתה? --EldadHe - שיחה 14:22, 30 באוגוסט 2019 (IDT)
לפי הציטוט, ליברמן מתכנן לארגן חרם נגד הועדה באמצעות התאחדות התעשיינים וההסתדרות. במקום אחר צוטט ליברמן שהוא מתכוון לפעול נגד הועדה גם באמצעות החוק, בטענה שרק לרבנות הראשית יש הסמכות להציב דרישות דתיות בפני מפעלים. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 14:51, יום שישי בשבת, כ"ט באב ה'תשע"ט (IDT).

MediaWiki - לאפשר לאנונימיים לשלוח אימייל למשתמש רשוםעריכה

ברצוני לאפשר לאנונימיים לשלוח אימייל למשתמש רשום (בתנאי והוא עצמו איפשר שישלחו לו אימיילים). איך תעדיפו לעשות זאת? בתודה,. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

זאת לא שאלה, אלא הצעה. יש להעלות אותה בphabricator. גילגמש שיחה 17:56, 30 באוגוסט 2019 (IDT)
אתה אולי מבין את הכתוב כלא שאלה, אך אני שאלתי שאלה. מי שיש לו פיתרון מוזמן לחלוק. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אם זאת שאלה, התשובה פשוטה: המערכת לא מאפשרת שליחת מכתבים בצורה שנשאלה. כדי לאפשר יש לפנות לאן שהפנתי. כאן בוויקיפדיה העברית לא מטפלים בזה. גילגמש שיחה 19:16, 30 באוגוסט 2019 (IDT)
התשובה פשוטה כך עבורך; ייתכן ויש כאן מתכנת PHP שמכיר את קוד המקור של MediaWiki מספיק טוב וירצה לחלוק תשובה כאן. לדעתי חבל על הזמן להתווכח בנושא - אם אתה חושב שהשאלה צריכה להימחק, הרי ששנינו יודעים שיש לך הזכות לבקש את מחיקתה בבקשות ממפעילים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה ההבדל בין סם (כללי) לסם פסיכואקטיבי?עריכה

מצב: חדש

שלום,

כבר שעה ארוכה אני מנסה להבין את ההבחנות בין סם (כללי) לסם פסיכואקטיבי. אינני מצליח להבין את הבדלים.

אני חושב שהניסיון הוא למעשה לבצע הבחנה בין סם (תרופה ו"סם שאין נוטלים אותו ע"פ החוק).

אשמח להסבר, תודה ושבת שלום.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

סם=שימוש למטרה לא רפואית. סם פסיכואקטיבי - שימוש גם למטרה רפואית וגם למטרות אחרות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:42, 31 באוגוסט 2019 (IDT)
יש גם את הערך "חומר פסיכואקטיבי", שזה גם נוגע להגדרות של סמים. (¯`gal´¯) - שיחה 14:03, 1 בספטמבר 2019 (IDT)
מתוך הגדרת סם פסיכואקטיבי: "משפיעים על התהליכים המנטליים ועל ההתנהגות של האדם באמצעות שינוי זמני במצב התודעה. המשותף לחומרים אלו הוא בהפעלת מערכת התגמול המוחית, המעורבת בחיזוק התנהגויות ויצירת זכרונות. הם גורמים לאקטיבציה חזקה של מערכת התגמול עד כדי כך שפוגעת בתפקודים נורמטיביים של האדם הצורך אותם". מתוך הגדרת חומר פסיכואקטיבי: "חומר שנועד להשפיע לצורך לא רפואי או רפואי על מערכת העצבים המרכזית על מנת לגרום לשינוי בתפקוד המוח על מרכיביו, וכתוצאה מכך לגרום שינויים בהכרה, בתפיסה, במצב רוח או בהתנהגות". דוגמאות אופייניות לחומר/סם פסיכואקטיבי שמשמש גם כתרופה הן מתילפנידט (מוכר יותר בשמו המסחרי ריטלין), מורפין, קודאין, וקנאביס. באנגלית ניתן להגדירם כ-drug מכיוון שמילה זו פירושה גם "סם" וגם "תרופה". בעברית אנשים מרגישים פחות בנוח שמטפלים בהם ב"סם" ויעדיפו להיות מטופלים ב"חומר פסיכואקטיבי", אך ההבדל הוא כמובן סמנטי ותלוי נסיבות. כמו כן, ניקוטין ואתנול הם סמים פסיכואקטיביים שמותר לצרוך באופן חוקי (בגיל המתאים), ולכן גם החוק איננו זה שעושה את ההבחנה. H. sapiens - שיחה 19:25, 1 בספטמבר 2019 (IDT)
מתוך פקודת הרוקחים (תקציר - כמעט כל תרופה היא סם):
"סם מרפא" – כל צורה של חומר או שילוב של חומרים שמתקיים בו אחד מאלה, ולמעט דם או רכיב בדם שנאסף מאדם המיועד לשמש בתפקידו הפיזיולוגי המקורי ולא עבר תהליך עיבוד משמעותי:
(1) הוא בעל תכונות לריפוי או למניעה של מחלה באדם או בבעל חיים או לטיפול במחלה כאמור, או מוצג כבעל תכונות כאמור;
(2) הוא גורם או ניתן לאדם או לבעל חיים במטרה לגרום, לשחזור, להחלפה, לתיקון או לשינוי של פעולה פיזיולוגית בגוף, באמצעות פעולה פרמקולוגית, אימונולוגית או מטבולית;
(3) הוא ניתן לאדם או לבעל חיים לשם אבחון רפואי או שניתן לתת אותו לאדם או לבעל חיים לשם אבחון כאמור;
כאשר סם פסיכו אקטיבי הוא סם בעל פעילות, נו, פסיכואקטיבית.אסף השני - שיחה 16:28, 6 בספטמבר 2019 (IDT)

מחובר באנגליתעריכה

איך אומרים באנגלית מחובר? (מלשון חיבור וחיסור) למשל, בביטוי 1+2 המחובר הראשון הוא 1, והמחובר השני הוא 2. עברית - שיחה 10:48, 31 באוגוסט 2019 (IDT)

In a case when you are adding exactly two numbers, you can use augend and addend, to refer to the first and second terms in a summation

A quantity to which another is added. In "4 + 5", 4 is the augend

תודה! עברית - שיחה 12:22, 31 באוגוסט 2019 (IDT)
בסכום כללי (לאו דווקא שני מחוברים) - summand. עוזי ו. - שיחה 21:46, 31 באוגוסט 2019 (IDT)

צרת המקלדתעריכה

לדאבוני, הוחלפה לי מערכת הפעלה במחשב (מווינדוס 7 לווינדוס 10) וצורת הניקוד השתנתה. (צירוף מקשים של Alt ימני ואותיות מסוימות, במקום CapsLock לחוץ, ושילוב של Shift וספרות). מישהו יודע איך אפשר לגרום לכך שאוכל לנקד בצורה הישנה והמוכרת? 2A01:6500:A042:E849:83A3:8645:8608:B701 ‏ 14:45, 1 בספטמבר 2019 (IDT)

נראה שאת/ה לא הראשון ששואל זאת וראה את תשובת צוות התמיכה של מייקרוסופט לעניין. אולי יש דרך עקיפה לעניין באמצעות הגדרת צירופי מקשים/פקודות מאקרו שיאפשרו לך לחקות את פעולות הניקוד כמו בגרסה הקודמת של ווינוס אך כנראה שזה לא יעבוד חלק. יםשיחה • א' באלול ה'תשע"ט • 17:24, 1 בספטמבר 2019 (IDT)
בחיפוש נוסף מצאתי את הכתבה [3] בהארץ ושם בטוקבקים יש הצעות לשחזור תצורת הניקוד הקודמת. בהצלחה! יםשיחה • א' באלול ה'תשע"ט • 17:26, 1 בספטמבר 2019 (IDT)
אבל השיטה החדשה הרבה יותר קלה. Alt גרפי (ימני) ואות ראשונה של שם הניקוד או אינטואטיביות אחרת. חזרתישיחה 18:36, 1 בספטמבר 2019 (IDT)
אבל היא לא עובדת לכולם (למשל - לי לא). Dovno - שיחה 22:26, 1 בספטמבר 2019 (IDT)
מה לא עובד? דרך אגב: אלט ימני ו־4 נותן את סימן המטבע (₪). אלט ימני ו־5 נותן סימן מעלות. אלט ימני ו־9 ו־0 נותנים סימני LTR ו־RTL, בהתאמה. Tzafrir - שיחה 05:29, 4 בספטמבר 2019 (IDT)

איך מעלים סרטון וידאועריכה

מצב: חדש

למשל, סרטון יוטיוב, למצגת ? לא ראיתי בתפריט המוקלק משהו מתאים, ואולי אני טועה, בתור התנסות ראשונה בהעלאת סרטון, וגם לא על-ידי 'שמירה' (נשמרה רק תמונה). בנצי - שיחה 00:30, 4 בספטמבר 2019 (IDT)

האם המנדט הבריטי יצר את פלסטין?עריכה

מצב: חדש

האם הכרה בשטח פלשתינה/ארץ ישראל כשטח שליטה נפרד מטרנס-ירדן וממצריים הוא רעיון בריטי או שהיתו לו קודמת בתקופת האות'ומנים? 213.55.224.204 00:50, 4 בספטמבר 2019 (IDT)

השטח של המנדט הבריטי בארץ ישראל ובגדה המזרחית (כיום ירדן) נועד למדינה יהודית, ברוח הצהרת בלפור. בגלל שמעט מאוד יהודים מהעולם עלו לישראל (עד מה"ע ה-2), לא נוצר רוב יהודי בשטח אלא רוב ערבי, מה שגרם ליצירת מציאות שדרשה שלוש מדינות - מדינה ערבית בירדן, ומדינות יהודית וערבית בא"י. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
דבריך אינם מדוייקים מבחינה היסטורית. מסיבות הקשורות למלחמת העולם ה-1 ניתנה הבטחה לחוסיין בן עלי, שיקבל שליטה על שטחי המנדט הבריטי (עיראק וירדן של היום), תמורת שיתוף פעולה ומרידה כנגד האימפריה העותמנית. טריטוריות אלה חולקו בין שני בניו, וכך נוצרו שתי מדינות אלה. בנצי - שיחה 01:11, 4 בספטמבר 2019 (IDT)

השאלה ספציפית על המנדט הבריטי על ארץ ישראל. האם היתה הפרדה כלשהי בין ירדן (הגדה המזרחית) לבין "פלסטינה" לפני הבריטים? והאם גבול מצריים היה מוגדר?

הכותרת נכונה. השאלה עצמה מתעלמת מנתון חשוב: בין ישראל למצריים בתקופה המודרנית תמיד הייתה הפרדה. לעומת זאת, בשלהי התקופה העות’מאנית, התנועה הלאומית החזקה יותר בארץ הייתה הסורית: זו שדגלה בסוריה הגדולה. המנדטים הנפרדים על פלסטינה ועל סוריה (אפילו עוד לפני ניתוק עבר הירדן ולבנון, בהתאמה, משתיהן), גרמה בפועל לזניחת הכיוון הזה ולהתמקדות בתנועה לאומית פלסטינית (בין אם מקומית ובין אם חלק מתנועה פאן־ערבית כללית). Tzafrir - שיחה 05:23, 4 בספטמבר 2019 (IDT)

יכול להיות שאני מתנסח מאוד לא ברור. אז אני אנסה בפעם השלישית: האם בתקופה שמלפני מלחמת העולם הראשונה , בתקופה בה העות'מאנים שלטו במזרח התיכון היתה ישות בשם "פלסטין" שהיתה בעלת ממשל מסוג כלשהו, ששלט על שטח דומה לזה של ארץ ישראל של תקופת המנדט, בדגש על הגבול בין מצריים לפלשתינה ועל הגבול בין טרנס-ירדן לבין פלשתינה?

לגבי הגבול עם מצרים התשובה היא פשוטה. למרות שמצרים היתה להלכה חלק מהאימפריה העות'מאנית, מאז המאה ה-18 (בתקופת מוחמד עלי) היא היתה עצמאית למחצה, ומאז סוף המאה היתה למעשה תחת שלטון בריטי. ובפרט, הגבול שלנו היום עם מצרים, נקבע בין הבריטים לעות'מאנים ב-1906. emanשיחה 12:43, 4 בספטמבר 2019 (IDT)

רק לי נראה שהמשיבים לא קוראים את השאלה? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:30, 4 בספטמבר 2019 (IDT)

אפשר לראות לפי המפה הזו שמחוז א-שאם הגדול היה מחולק לאזורי משנה. כלומר, הייתה איזושהי הפרדה אבל לא בהכרח לגבולות ששורטטו/נקבעו מאוחר יותר. זה עוזר לשואל? סיון ל - שיחה 18:40, 4 בספטמבר 2019 (IDT)

מרד בר כוכבא - הישנם היסטוריונים שטוענים שיכל להצליח וגם מנסים להציג איך מדעתם?עריכה

הטענה כי המרד יכל להצליח נראת לי שגויה בעליל ביחס להנדסה הקרבית, לניסיון הצבאי, לכוח האדם ולנחישות של הרומאים דאז לדיכוי המרד, אך האם יש חוקרים שניסו להסביר מדעתם איך המרד כן יכל להצליח ולהרחיק את רומא מהאזור לתמיד? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם לפי החוק הישראלי עורך דין יכול לפתוח עבורי חשבון בנק בבנק הדואר בייפוי כוח?עריכה

לפתוח אותו בעצמו בכלל ובפרט לצרפני כשותף בייפוי כוח, ואז להסיר עצמו מן הבעלות כך שאני עצמי אשאר האדם היחד בעל החשבון?

תודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בעיקרון כן, אך תלוי בנוסח ייפוי הכוח שחתמת לו. תוכל להעלות לכאן? בכל מקרה זה לא יהיה כפי שתיארת. הוא פשוט יפתח חשבון על שמך. חזרתישיחה 05:13, 4 בספטמבר 2019 (IDT)
הי, לא ניסחתי כל ייפוי כח; שאלתי רק עקרונית - אני מודה לך על התשובה שגם משמחת אותי. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הי שוב,
האם ידוע לך על "סוג כללי" מסוים של ייפוי כח שנדרש למטרה הזו?
תודה בכל מקרה; בברכה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לכל נוטריון יש כזה טופס, עולה כמה עשרות שקלים כולל אימות חתימה. חזרתישיחה 08:41, 6 בספטמבר 2019 (IDT)

האם מותר לטוס למדינת ערב עם דרכון זר?עריכה

מצב: נענה

נניח אדם היפותטי שנולד בישראל ובעל אזרחות ישראלי. איש זה עובר למדינה זרה ומתאזרח בה מבלי לוותר על אזרחותו הראשונה. ולמדינה השניה יש הסכם מעבר בלי ויזה עם מדינת ערב שנמצאת בסכסוך עם ישראל. האם אותו איש מבצע עבירה מבחינת החוק הישראלי ברגע שנכנס לשטח מדינת אויב? (שאלה היפותטית לחלוטין. לא יעוץ) Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:03, 4 בספטמבר 2019 (IDT)

כן. דגש חזק - שיחה 20:24, 4 בספטמבר 2019 (IDT)
כן. אבל באופן כללי האפיון מדינות ערב לא מועיל כאן. חלק מהן (לדוגמה: לבנון) מוגדרות בישראל כמדינת אויב. אחרות (כדוגמת מצריים) מקימות יחסים רשמיים עם ישראל. אני מניח ששאלת לגבי המדינות שמוגדרות כמדינות אויב. כמוכןיש מדינות אויב שאינן מדינות ערב (איראן. יש אחרות?). Tzafrir - שיחה 08:28, 5 בספטמבר 2019 (IDT)
מדינת אויב. המושג לא מוגדר בחוק, אם כי החוק משתמש בו. מתוך הערך:
"החוק למניעת הסתננות (1954) מונה מספר מדינות עוינות, ומקובל להשתמש בו להגדרת "מדינת אויב". המדינות הרשומות בחוק הן: לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, עבר הירדן, עיראק ותימן.
בשנת 2008 הוגשה לכנסת הצעת חוק להסרת ירדן ומצרים מרשימת מדינות האויב, בעקבות הסכמי השלום שנחתמו עמן, ולהוספת איראן, אפגניסטן, לוב, סודאן, פקיסטן ושטח רצועת עזה. הצעת החוק לא אושרה בכנסת."
אסף השני - שיחה 16:18, 6 בספטמבר 2019 (IDT)
איראן ורצועת עזה כבר חלק מהחוק המדובר – ירח אפלשיחה 19:01, 6 בספטמבר 2019 (IDT)
נראה שאתה מכיר את הנושא, תוכל לעדכן את הערך מדינת אויב? תודה אסף השני - שיחה

האם ביטוח לאומי מחוייב להחזיר כסף למבוטח שמעולם לא תבע אותו מחד ושבוטלה תושבותו מאידך?עריכה

אין לי חוב בביטוח לאומי ומעולם לא תבעתי אותם בשום צורה; רק שילמתי. אם בוטלה תושבותי, האם ביטוח לאומי חייב להחזיר לי את כל מה ששילמתי? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני מבטח כל שנה את דירתי ומעולם לא תבעתי את חברת הביטוח. עברתי לחו"ל ומכרתי את הדירה, האם חברת הביטוח תחזיר לי את הכסף? ביטוח לאומי הוא ביטוח. שנילי - שיחה 08:54, 5 בספטמבר 2019 (IDT)
אז זהו שקראתי בעבר בכתבה אחת לפחות כי אזרחי ישראל שבוטלה תושבותם אחרי 5 שנים בחו"ל קיבלו מביטוח לאומי מכתב המורה להם כי מעתה לא יחוייבו וכי מגיע להם החזר על כל מה ששילמו שכן הביטוח יתבטל והם יוכלו להחזירו רק שנתיים מיום שיבתם לישראל.
סביר להניח שהכסף ניתן כדי לפצות אם הם עברו לישראל ויצטרכו את הכסף לטיפול רפואי שביטוח לאומי אולי לא ירצה לכסות באותן שנתיים; מכאן השאלה.
דעות?
בתודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
[דרוש מקור]. יכול להיות שמדובר על החזר על שנים שבהם שולם ביטוח למרות שהאדם לא היה בארץ, כלומר שולם ביטוח שלא לצורך (בדוגמה למעלה: שנילי המשיך לשלם גם לאחר שמכר את דירתו). Tzafrir - שיחה 17:25, 5 בספטמבר 2019 (IDT)
לצערי אני לא מוצא מקור ברור לכך לכך. חיפשתי שוב ולא מצאתי זאת בדוקומנטציה שראיתי באתר ביטוח לאומי ובכמה כתבות שמצאתי בגוגל; ייתכן מדובר בטעות של הכותב\ת או שלי.
עם זאת, מצאתי את הטקסט הבא פה באתרו של ירון חיים, עו"ד:
תושב חוזר שיוכר כתושב ישראל, יהיה זכאי לקבל את קצבאות הביטוח הלאומי, בהתאם לחוק, אך יהיה עליו להסדיר את תשלום חובות בדמי הביטוח הלאומי ובמס בריאות.
לשם קבלת את שירותים רפואיים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, נדרש לחכות תקופת המתנה של כחודשיים בגין כל שנת היעדרות שבה לא שולם מס בריאות באופן סדיר.
עם זאת, קיימת אפשרות לפדות את תקופת ההמתנה בתשלום כספי. לעיתים ניתן לקבל החזר בגין תשלום זה בהתאם לתנאי משרד הקליטה.
לסיכום, נראה לי שאכן הכותב\ת או אני טעינו. בברכה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם כהניסטים חרדים?עריכה

מצב: חדש

האם מקובל להתייחס לכהניסטים כאל חרדים או חרד"לים?

יש כאלו, יש כאלו, יש גם מסורתיים וחילוניים. נדמה לי שנתקלתי אפילו בדיווח על כהניסטים שאינם יהודים. מה שכן, נראה לי שחרדי המצביע כהנא הוא בהכרח חרדי לאומי. אסף השני - שיחה


ובכלל, הקשר חרדי-פעיל ימין קיצוני מחייב?

ממש לא. חלקם יכולים להיות ימין קיצוני אך לא פעילים, חלקם ימניים, ואולי חלקם גם שמאליים - בטח בימינו, כשהגדרת השמאל התרחבה עד ליברמן. יש גם אנטי ציונים, כלומר, שמאל קיצוני שחלקו תומך במדינה פלסטינית: נטורי קרתא אסף השני - שיחה 16:48, 6 בספטמבר 2019 (IDT)
אותם אנטי ציונים אינם על הסקאלה של שמאל–ימין. הפלג של נטורי קרטא שהלך אל ערפאת הוא חלק קטן מנטורי קרטא עצמם. הוא קוריוז. ליברמן אינו שמאל. הוא ימין שאינו אוהד אוטומטית את נתניהו (עד כמה שזה מפתיע). אבל יש גם חרדים במקומות שונים על הסקאלה. Tzafrir - שיחה 08:36, 9 בספטמבר 2019 (IDT)

למה ב MediaWiki בוט תמיד חייב להיות משתמש נפרד?עריכה

כלומר, למה לא לאפשר למשתמש להריץ בוט דרך החשבון שלו? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

פוטנציאל אלקטרו-סטטיעריכה

אני הגעתי למסקנה שזו האנרגיה האצורה במטען חשמלי חסר תנועה, אך אולי ההגדרה הזו שגויה. לצערי לא מצאתי ערך על המונח. איך המומחה יגדיר זאת? תודה מראש. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה דומה, אבל לא בדיוק. נהוג להשוות את פוטנציאל חשמלי לגובה: נניח שאני מחזיק גוף ביד ויכול לעזוב אותו ולתת לו ליפול על הרצפה, הפרש הגבהים בין היד שלי לרצפה הוא מקור אפשרי (פוטנציאלי) להרוויח אנרגיה מכוח המשיכה בנפילה. כמות האנרגיה תלויה במסה: ככל שהמסה גדולה יותר, יש שם יותר פוטנציאל אנרגיה גדול יותר (וזה לא בא בחינם: השקעתי את האנרגיה הזו כדי להרים את הגוף).
באותה מידה מפוטנציאל חשמלי, או ליתר דיוק: מהפרשי פוטנציאלים חשמליים, אפשר להרוויח אנרגיה. אולם כמות האנרגיה תלויה בכמות המטען שנופל בהפרש הפוטנציאלים. מכאן ההגדרה שאנרגיה היא מתח (הפרש פוטנציאלים) כפול מטען, או אם גוזרים לפי הזמן: הספק הוא מתח כפול זרם. Tzafrir - שיחה 07:23, 6 בספטמבר 2019 (IDT)
שלום לך, תודה רבה; מה שאתה מתאר כולל תנועה - אני מאמין שזה אולי שונה מ"פוטנציאל אלקטרו-סטטי"; אבל אולי אני טועה והעיקרון זהה; בברכה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
איפה יש תנועה? Tzafrir - שיחה 11:16, 6 בספטמבר 2019 (IDT)
נפילה בעקבות כוח המשיכה - אני מבין זאת כתנועה במרחב. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זה לא דומה, למרות ששני המושגים - אנרגיה ופוטנציאל, מדברים על אנרגיה. פוטנציאל מאפיין נקודה במרחב סביב מטען חשמלי (במקרה זה), במובן זה שהוא מוגדר על-ידי כמות האנרגיה שיש ליחידת מטען באותה נקודה. כלומר, לא חשוב מהו גודל המטען הנמצא באותה נקודה, אלא גודל יחידה שלו, ובהתאם, האנרגיה 'היחסית' שלו. בנצי - שיחה 23:02, 8 בספטמבר 2019 (IDT)

איזה עיר בארה"ב היא הבטוחה ביותר?עריכה

מבין הערים הגדולות (לא איזה "ניו מוקסבה" שאיש לא שמע אליה באוקלהומה) - איזו עיר נחשבת לבטוחה מבחינת מזג אוויר קיצוני ומבחינת רוצחים המוניים ופשיעה "שגרתית"? כשהדגש הוא על הוריקנים בעיקר. 213.55.224.133 12:21, 6 בספטמבר 2019 (IDT)

בחוף המערבי אין הוריקנים ומזג האוויר מתון בדרך כלל. לעומת זאת יש שם רעידות אדמה אימתניות. Reuveny - שיחה 13:00, 6 בספטמבר 2019 (IDT)
למרות שהוריקנים, רעידות אדמה ומקרי ירי המוני תופסים את עיקר הנפח בחדשות, התרומה שלהם לסטטיסטיקה של מקרי המוות קטנה יחסית לכלל מקרי הפשע, שבעצמם נמוכים יחסית למקרי מוות כתוצאה מתאונות דרכים. כל הנ"ל תלויים הרבה יותר בשכונה הספציפית שאתה גר בה ובסיכונים שאתה לוקח מאשר בעיר. בכל אופן ע"ע (List of United States cities by crime rate). H. sapiens - שיחה 17:52, 6 בספטמבר 2019 (IDT)
הערה: ארצות הברית היא כאן קצת אנומליה: מבחינת תאונות דרכים היא כמו המדינות המערביות: הרמה הולכת ויורדת. לעומת זאת מקרי המוות משימוש בנשק לא פוחתים. החל מלפני כמה שנים (לא בדקתי אם זה נכון לשלוש שנים האחרונות) מתו שם יותר אנשים מיריות נשק מאשר מתאונות דרכים (אבל זה כולל גם התאבדויות). מה שכן, אם כבר מדברים על מזג אוויר, נראה לי שבחלקים שונים של ארצות הברית יש הרבה יותר סופות ברקים ויש סיכוי גבוה יותר (גם אם עדיין די נמוך) למוות כזה מאשר בארץ. Tzafrir - שיחה 08:31, 9 בספטמבר 2019 (IDT)

שידורי התעמולה לכנסת ה-22עריכה

מצב: חדש

שידורי התעמולה של הבחירות לכנסת העשרים ואחת מופיעים באתר של תאגיד השידור הישראלי, אך אין זכר לשידורי התעמולה של הבחירות לכנסת העשרים ושתיים. מה קרה ואיך ניתן לצפות בתשדירים בכל זאת? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 13:38, יום שישי בשבת, ו' באלול ה'תשע"ט (IDT).

תיאור של "אנשי מתמטיקה"עריכה

מצב: נענה

שלום, ברח מזכרוני שמו של המושג לתיאור אנשים המפתחים תאוריות מתמטיות לא נכונות או כאלה שהוכחו כבר בעבר כחסרות בסיס ("קשקשני מתמטיקה", מבלי להעליב, אשר לרוב הם לא יותר מחובבי מתמטיקה ומדעים מדויקים)...-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

טרחן כפייתי. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 01:12, 7 בספטמבר 2019 (IDT)
תודה תודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אם אין לי חשבון בנק בישראל אלא במדינה אחרת ותבעתי כספית ישות ישראלית וזכיתי, האם בית המשפט בישראל מחוייב להעביר לי את הכסף לחשבון בנק מחוץ לישראל?עריכה

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אולי רק אם תבעת את בית המשפט עצמו... חזרתישיחה 19:41, 8 בספטמבר 2019 (IDT)
בית המשפט אינו מחויב לכלום. הנתבע מחויב. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:35, 8 בספטמבר 2019 (IDT)
אילן, אם אני מבין אותך נכון לטענתך בית המשפט אמור לחייב את הנתבע להעביר לזוכה במשפט כסף + עמלת העברה לחשבון מחוץ לישראל?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בית המשפט רק מחליט שפלוני יעביר סכום כסף לאלמוני, בכמה תשלומים ומה מועדם (בדרך כלל). בית המשפט לא קובע האם זה יעשה במזומן או ע"י משאית ברינקס משורינת בליווי משמר מזוין (ע"ח החייב). חזרתישיחה 07:24, 9 בספטמבר 2019 (IDT)

חסימה לזמן מוגדר בפייסבוקעריכה

מצב: חדש

נשאלתי בפורום אחר את השאלה הבאה: מי שנחסם בפייסבוק לזמן מוגדר (נניח חודש), האם שיבתו מופשרת אוטומטית, או שהוא נדרש להגיש בקשה הטעונה אישור ? בנצי - שיחה 23:07, 8 בספטמבר 2019 (IDT)

חזרתו מתאפשרת אוטומטית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איך מקריאים דאבל ' ביידיש?עריכה

מצב: חדש

איך מקריאים נכון "דייטשלאנד" ו"יידיש" ביידיש? 213.55.221.185 00:26, 9 בספטמבר 2019 (IDT)

העלאת קבצים ב'וואטסאפ'עריכה

מצב: חדש

מהי מגבלת גודל הקבצים שניתן להעלות ב'וואטסאפ' ? היכן ניתן למצוא פרטים מסוג זה ? תודה. בנצי - שיחה 09:40, 9 בספטמבר 2019 (IDT)

אנשים פשוט בדקו אמפירית. עד 100 מ"ב לא הייתה בעייה, בין 100 ל 150 היה כביכול נסיון לשלוח את הקובץ אבל באופן קבוע הנסיון נכשל מייד, ומעל 150 מ"ב ההעברה קיבלה סירוב מיידי.
אין הגיון להשתמש בשירות למטרה שלא נועד לה. השירותים החינמיים של דרופבוקס, גוגל דרייב, מגה ודומיהן מאפשרים העלאת ג'יגאות בקלות, ופשוט שולחים לנמען את הלינק להורדה של הקובץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:43, 9 בספטמבר 2019 (IDT)
א. תודה, אילן. אתה צודק לגמרי, טכנולוגית. הדברים ידועים וכך אני עושה. שאלתי כי אני מנסה לזהות בעיה אצל מישהו שמנסה להעלות לקבוצה בה אני חבר, קובץ שרק חלקו הראשון רץ (קובץ בגודל 79 מ"ב). התחלתי בלברר את גבולות הגודל. במקביל המלצתי שם להעלות לשרתי 'ענן', אבל אנשים לא מקשיבים. כל אחד נגר, גם מבלי להכיר את מבנה הסיבים של העץ, אם אתה מבין למה אני מתכוון.
ב. ברשותך: ג'יגות. אין צורך בא'.
כל טוב, בנצי - שיחה 10:52, 9 בספטמבר 2019 (IDT)
אני אוהב לומר ג'יגאות ומגהאות. הרבה יותר מרשים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:38, 9 בספטמבר 2019 (IDT)
אגב, בטלגרם אין מגבלת גודל על קבצים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:41, 9 בספטמבר 2019 (IDT)
לפי הטבלה המשווה שם, גודל הקבצים ב'וואטסאפ' מוגבל ל-50 מ"ב. זה כנראה מסביר את הבעיה. כך נראית שיחה מועילה - דבר מוביל לדבר. בנצי - שיחה 14:43, 9 בספטמבר 2019 (IDT)
פתרון אפשרי, אם הם ממש מתעקשים, זה ליצור קובץ דחוס לחילוץ עצמי מפוצל לחלקים של פחות מחמישים מגאות. ב 7Zip עושים את זה ככה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:56, 9 בספטמבר 2019 (IDT)
נכון, אבל לא היצעתי להם, כי מסובך להם מדי. 'ענן' זמין ופשוט יותר, עם גשם או בלי. בנצי - שיחה 15:27, 9 בספטמבר 2019 (IDT)

יישום עריכת וידאו בשם סקומפהעריכה

מצב: חדש

או משהו כזה. מדובר ביישום(מון), כנראה מיועד לטל' חכמים, היודע להפוך קבצי תמונה לסרטון וידאו (מעין מצגת שרצה מעצמה, עם כל מיני אפקטים). מוכר ? בכל אופן, לא מצאתי על כך ערך כאן, לא בעברית ולא באנגלית פספסתי משהו ? תודה, בנצי - שיחה 15:20, 10 בספטמבר 2019 (IDT)

ההיסטוריה של לימודי שפה שנייהעריכה

איך התחילו ללמוד שפות זרות כשלא היו אמצעים לכך, כלומר אף אדם לא דיבר אף שפה פרט לשפת האם שלו? ניתן גם להתייחס איך התחילו ללמד שפות, כיוון שנדרש ידע בהרכב השפה כדי ללמד שפה שנייה, כאשר היא לא נלמדת כשפת האם. (¯`gal´¯) - שיחה 22:10, 10 בספטמבר 2019 (IDT)

זו אולי לא תשובה אך רק נקודה למחשבה; האדם המערבי הממוצע הוא אדם שחוק ולא מאד סבלני; זרם המחשבה שלו מופרע מאד לרוב בגלל זיהום רעש, זיהום אוויר, לחץ מארגון חברתי מודרני ("לא טבעי") של סביבות עירוניות; מדיות תקשורתיות שהמוח האנושי לא מותאם להן אבולוציונית; אורח חיים מלאכותי עם תזונה מערבית שלעתים דלה מן הנדמה בנוטריאנטים ורבים חווים שחיקה פסיכולוגית ותופעות פסיכולוגיות שהמדע אולי אף לא מזהה כיום - כל זה מקשה על להבין שפת גוף ולעבד מידע בצורה שוטפת ולכן גם אולי מקשה יותר על מסוימים לפרש באופן מדויק שפה קולית שאינם מבינים דרך שפת גוף ומחוות גופניות. אולי בעבר כשהכל היה פשוט יותר ותהליכים חברתיים לרוב היו מורכבים ואיטיים יותר הייתה יותר צלילות לפתח וללמוד פרוטו-שפות דרך פרשנות הדרגתית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לימוד של שפה שנייה היא פרקטיקה שקיימת אלפי שנים, וברוב המקרים אנחנו לא יכולים להתחקות בדיוק אחרי האופן בו השפות נלמדו. קשה לחשוב על מצב שבו "אף אחד לא דיבר אף שפה פרט לשפת האם שלו" - תמיד התקיימו קשרים תרבותיים בין חברות דוברות שפות שונות והיו אנשים שדיברו יותר משפה אחת ויכלו לתרגם, להעביר ידע, ללמד באופן פורמלי או לא פורמלי וכדומה. במיוחד כשמדובר בלימוד שפה לצרכים של דיבור, קשה להתחקות אחרי אופן הלימוד, פשוט כי הוא נעשה בעל פה.
לגבי השאלה השנייה, איך התחילו ללמד שפות (באופן פורמלי, סיסטמתי), אני לא יודע לענות באופן כללי, אבל אני יכול לתת דוגמה. צריך לזכור שסביר שהתחילו ללמד שפות בכל מיני מקומות ובכל מיני דרכים, ואופן הלימוד השתנה בהתאם למטרות, מנהגים וכדומה - לכן דוגמה אחת לא בהכרח מעידה על אופן לימוד שפה בכלליות. בכל מקרה, אחת הדוגמאות הידועות ביותר להתפתחות של לימוד שפה שנייה היא לימוד של יוונית על ידי רומאים דוברי לטינית ולימוד של לטינית על ידי דוברי יוונית. הלימוד של היוונית על ידי דוברי לטינית הוא תחום שהתפתח מוקדם יותר, והיו להפתחות שלו כל מיני סיבות: היוונית נחשבה לשפה גבוהה של בני תרבות ולכן לימוד שלה היה נחשק על ידי האליטות וחובה לצרכים אינטלקטואלים ומקצועיים מסוימים; היוונית הייתה שפה חשובה מאד למסחר באגן הים התיכון; והרבה מאד דוברי יוונית שפת אם חיו בחברה הרומאית, בעיקר במעמדות הנמוכים, כך שהיה ערך פרקטי ללימוד השפה. הרבה מאד שנים חוקרים חשבו שלימוד השפה היוונית היה נחלתן של האליטות בלבד, אבל היום אנחנו יודעים (מקור) שגם במעמדות הנמוכים לימוד השפה היוונית היה נפוץ (אם כי, היסטוריונים יודעים יותר על לימוד שפה בקרב המעמדות הגבוהים, פשוט כי זה לימוד שהשאיר אחריו יותר עדויות ושרידים). לימוד יוונית על ידי דוברי לטינית היה נפוץ גם לפני כיבוש יוון על ידי רומא (המאה השנייה לפני הספירה) והפך לנפוץ עוד יותר אחריו. מעט מאוחר יותר לימוד השפה הפך לנפוץ גם בכיוון ההפוך - לימוד לטינית על ידי דוברי יוונית. חלק מדוברי היוונית שלמדו לטינית לא היו בעצמם יוונים - למשל, מלומדים יהודים שדיברו יוונית ודרך היוונית למדו לטינית. משלב מסוים (מאות 6-7 לספירה) הלטינית הקלאסית הפכה ללינגווה פרנקה, אבל כמעט אף אחד לא דיבר אותה כשפת אם, דבר שהצריך הרבה עיסוק בלימוד שפה שנייה. (מקור).
איך הם למדו שפה? המסמכים ששרדו מלמדים אותנו לא מעט על השאלה הזאת. מורים ואינטלקטואלים פיתחו כמות גדולה מאד של מונחונים (glossaries) בתחומים שונים. בדרך כלל אלה היו מונחונים בנושא מסוים (כמו מונחון לשמות של בעלי חיים וכדומה). היו גם טבלאות שמטרתן ללמד את הכתב של השפה האחרת. בנוסף, הם למדו את הדקדוק של השפה השנייה ופיתחו ספרים ללימודו. אבל, מעט מאד אנשים יכולים ללמוד שפה רק משינון מונחונים ומספרי דקדוק - זה כמעט בלתי אפשרי - ובנוסף ספרי הדקדוק נכתבו כמעט תמיד בשפת היעד (למשל ספרי דקדוק לטיני נכתבו בלטינית) כך שכדי ללמוד אותם צריך כבר לדעת לטינית. כדי להפוך את הלימוד לפשוט יותר היו מורים שלימדו את השפה בעל פה ויכלו לעזור לתלמידים בשלבים הראשונים של רכישת השפה או לתרגם בעבורם את ספרי הדקדוק. עדויות על לימוד כזה ועל איך בדיוק הוא נעשה קשה מאד למצוא, פשוט בגלל שזה לימוד בעל פה, דבר שלא משאיר יותר מידי עקבות. בנוסף, יש בידנו גם ספרי לימוד שמטרתם לא שינון אלא קריאה ורכישת ניסיון בשפה, כמו ספרים עם דיאלוגים פשוטים או חיבורים קלים יחסית להבנה. ספרים כאלה חשובים לרכישת שפה כי קשה עד בלתי אפשרי ללמוד שפה בלי להתנסות בה בקריאה, בדיבור, או בשמיעה. קיימים גם ספרי לימוד שבהם יש תרגום מובנה של הטקסטים בהתחלה וככל שהספר מתקדם התרגום "נעלם", כך שמצופה מהתלמיד שלאט לאט הוא כבר לא יזדקק לתרגום. שרדו לא מעט ספרים עם יצירות ספרותיות חשובות (לדוגמא של קיקרו) שבהם יש שני טורים לאורך כל היצירה - אחד ביוונית ושני בלטינית.
אחד הספרים הידועים ששרדו ללימוד יוונית הוא הקולוקיה (Colloquia), והמידע שהבאתי פה לקוח מההקדמה למהדורה של אותו הספר, שנכתבה על ידי אלינור דיקי. אפשר לקרוא את רובה באנגלית פה, ואפשר לראות כמה דוגמאות מתוך הספר, בתרגום לטינית-אנגלית בכתבה הזו.
ושוב, זו רק דוגמה אחת. סביר שלימוד שפה התפתח באופן עצמאי גם במקומות אחרים, ושבכל מקום שהוא התפתח היו לו מאפיינים אחרים. Politheory1983 - שיחה 04:20, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
עד שהולכים לדוגמאות אירופיות, אני מזכיר את הדוגמאות שלנו, קדומות בהרבה, ובסיסיות מאוד להיבטים רבים בתרבות ובדת שלנו, אם לא לכולם. הראשונה היא ממשק פיניקית-עברית (עוד בזמן שהיינו עברים, טרם היות 'יהודים'). הפיניקים היו שבטים כנעניים מצפון לשבטי הצפון שלנו. הדוגמה השניה היא ממשק אכדית-עברית (בעיקר במהלך גלות בבל). השלישית היא ממשק פרסית-עברית (שיבת ציון). דוגמה נוספת היא ארמית-עברית, יותר מאוחר (תקופת המשנה והתלמוד). והדוגמה האחרונה היא יוונית-עברית (תקופת החשמונאים). כל אחד ממשקים אלה מהווה רובד בשפה שלנו, עד היום. בנצי - שיחה 11:52, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
ללא ספק. ברור שהיו הרבה ממשקים בין שפות לפני היוונית והלטינית. התייחסתי לדוגמה הזו כי יש בה מעין יצירה של "מערכת לימוד" לשפות (וכי זו הדוגמה שאני מכיר).Politheory1983 - שיחה 12:48, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
אם אני זוכר נכון, ג'ארד דיימונד מקדיש פרק לנושא בספרו על חברות פרימיטיביות "העולם עד אתמול - מה נוכל ללמוד מחברות מסורתיות". בפפואה גינאה החדשה יש לכל שבט שפה אחרת (מדוברות באי לפחות 820 שפות שהן יותר מעשירית מכלל השפות בעולם). רוב השבטים נמצאים בקשרי חיתון/מסחר/מלחמה עם שבטים סמוכים, ולכן ילדים באופן טיפוסי גדלים כשהם שומעים ולומדים יותר משפה אחת. לדעת דיימונד זה היה המצב הנפוץ בחברות אדם לאורך הפרהיסטוריה. המצב ה"חד-שפתי" המודרני הוא תוצר לוואי של חברות כפריות ועירוניות מרובות אוכלוסין. H. sapiens - שיחה 12:57, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
כל אחד מאיתנו למד מתישהו בחייו שפה שהוא לא הכיר אף פעם. למה להתייחס לשפת האם כמקרה כל כך שונה? Tzafrir - שיחה 16:33, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
זה קצת שונה, כי בדרך כלל (למעט תכניות כמו "לימוד עברית בעברית" של תלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית) לימוד של שפה זרה נעשה בתיווכה של שפה אחרת המוכרת ללומד (לעיתים שפת האם). לימוד שפת אם לא נעשה בתיווך של אף שפה אחרת (חוץ מאיזשהי "שפה פנימית" של התינוק). אביתר ג'שיחה • 12:17, 7 באוקטובר 2019 (IDT)

מתי מומלץ לשלוח ילד לגן?עריכה

מצב: חדש

האם יש במחקר ממצאים לגבי השאלה מהו הגיל האידיאלי להכניס את הילד למסגרת של גן? הנטיה הטבעית שלי היא שכמה שיותר זמן להישאר בבית עם אמא עדיף. השאלה היא ממתי החממה הזו עלולה ליצור בעיות של הסתגלות חברתית ואמפתיה לבני גילו וכדו'.

האם יש לזה תשובות במחקר האקדמי?

בתודה (אודה מאוד לתיוג במענה) אגלי טל - שיחה 09:51, 11 בספטמבר 2019 (IDT)

שכנה שואלת: ולאמא אין רצון או צורך לחזור לעבודה? ואולי עדיף להשאר עם אבא? שנילי - שיחה 09:55, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
לדעתי שאלתו של אגלי טל יפה ורצינית ואני מצטרף אליה (דעתי האישית - עדיף לחכות שילד יוכל לדבר ולהכין אותו לכך שידווח על כל חווייה רעה שהוא חווה כמו מכות ולא לפחד מאיומים). אשמח לתמצות מסקנות מחקר רציני בנושא בעצמי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
תודה לאלמוני החביב. השאלות שמעלה שכנתו של שנילי חשובות מאוד, אף שאינן נוגעות לעצם שאלתי: האם יש מסקנות מחקריות בשאלה מהו הגיל האידיאלי לכניסה לגן.
אבל לא אשאיר ללא מענה את השכנה החביבה. לשאלה הראשונה: לא, לא. ולשאלה השניה - כמובן שעם אמא עדיף מאשר עם אבא. מעשית, השאלה כרגע היא רק אמא או גן.
אודה מאוד למי שישיב לשאלתי. בברכה אגלי טל - שיחה 18:41, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
אתה מצפה לתשובה בסגנון "הגיל האופטימלי מבחינה מחקרית לכניסה לגן הילדים הוא 3 שנים, חמישה חודשים ושבועיים"? או שמא "תלוי בילד, תלוי בהורים, תלוי באלטרנטיבות". עוזי ו. - שיחה 19:39, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
עוזי, הציניות לא ברורה לי. תחום החינוך והטיפול בגיל הרך עמוס במחקרים והמלצות שמוסקות מהם. האמנם אין טווח גילאים שבו לרוב מגיעים לשלב שדורש חברה ומסגרת להמשך התפתחות מיטבית? בברכה אגלי טל - שיחה 10:09, 12 בספטמבר 2019 (IDT)

הישנה סתירה בין וק:אין בעלות על ערכים לבין חוק זכויות יוצרים בין לאומי ו\או ישראלי?עריכה

אם אני לא טועה קראתי כאן איפה שהוא בעבר שויקיפד שיצר ערך - יש לו זכויות יוצרים על התוכן שיצר (על הגרסה שיצר ואולי גם על הגרסאות שיצר אם אף ויקיפד אחר טרם ערך אותן),

אם אני זוכר נכון וזה נכון, איך זה מסתדר עם וק:אין בעלות על ערכים? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בכל עריכה בויקיפדיה העורך מאשר שהוא משחרר את העריכה לרשות הציבור. אינני יודע היכן קראת את מה שקראת, אבל זה שגוי לגמרי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:14, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
ליתר דיוק: לכותב/עורך הערך אכן יש זכויות יוצרים על מה שכתב. אבל בעת שמירת ופרסום השינויים, עושים זאת תוך הסכמה להצהרה: "שמירת השינויים מהווה את הסכמתך לתנאי השימוש ואת הסכמתך הבלתי־חוזרת לשחרר את תרומתך בכפוף לרישיון CC BY-SA 3.0 ולרישיון GFDL. זוהי גם הסכמתך לכך שקישור או כתובת URL הוא ייחוס מספיק בהתאם לרישיון Creative Commons."‏ כלומר: יש זכויות יוצרים לכותב, אולם בעצם הפרסום נותנים רשות לאחרים לעשות שימוש חופשי באותו התוכן. Dovno - שיחה 15:58, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
אז כאמור, אין כאן בעיה של זכויות יוצרים. הדף הזה לא מתייחס לשיקולי זכויות יוצרים אלא לכללי התנהגות בין עורכים. במקרה הזה: לתחושת בעלות על ערך שכתבתי או שיפרתי שעלולה לגרום לי למנוע מאחרים לשנות אותו. Tzafrir - שיחה 16:29, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
רק אני מזהה סתירה בין דברי אילן לבין דברי Dovno?
או שמא Dovno התכוון שבעת הפרסום נאבדים זכויות היוצרים? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אילן לא דייק ו־Dovno דייק. בעת העריכה אני מקבל (כמובן) זכויות יוצרים על התוכן, אולם מתחייב שהתוכן יהיה זמין תחת תנאי רישיון השימוש האמור, שמרשה לעשות איתו הרבה מאוד. Tzafrir - שיחה 00:30, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
איזו זכות יוצרים נשארת ליוצר כיוצר עם זכויות יוצרים אלה?... אני שואל בשיא הרצינות. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מי שיוצר משהו מחזיק בזכויות היוצרים עליו (עד שפג תוקפם לבסוף, או אלא אם הוא משחרר את היצירה במפורש לרשות הציבור). למשל, לי יש זכויות יוצרים לתגובה זו שאני כותב כאן עכשיו. אני לא מאבד זכות זו והיא נשארת אצלי. אבל, ברגע שאני שומר את העריכה בוויקיפדיה, אני נותן בכך רשיון לכל אחד אחר, ללא אפשרות למשוך זאת בעתיד, לעשות שימוש בתרומה זו שלי תחת תנאי רשיון "CC BY-SA 3.0" או "GFDL" (שמתיר גם לעשות שינויים ביצירה, ולהשתמש בה גם למטרות מסחריות וגם לא-מסחריות). כיוון שזכויות היוצרים נשארים שלי, אסור לאף אחד להשתמש ביצירה זו שלי שלא לפי תנאי הרשיון אליהם הסכמתי. אם מישהו ייקח את כל תוכן דף זה, יאגד אותו בספר ויפיץ אותו ללא מתן קרדיט מאיפה זה נלקח, אלא תוך הצגת התוכן כמקורי שלו, זו תהיה הפרת תנאי הרשיון של כל בעלי זכויות היוצרים כאן (שאלו כל המשתמשים, רשומים ולא רשומים, שכתבו בדף זה). Dovno - שיחה 09:55, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
תודה Dovno; העניין מובן לי טוב יותר כעת - רק הערה: כתבת עד שפג תוקפם לבסוף, או אלא אם הוא משחרר את היצירה במפורש לרשות הציבור; אני חושב שאחרי "לרשות הציבור" נכון להוסיף גם או לרשות היחיד (אם תרצה לשנות שם אין לי בעיה שהחלק הרלוונטי בתגובה זו יימחק). בברכה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אין דבר כזה "לשחרר יצירה לרשות היחיד". בעל זכויות היוצרים ביצירה יכול לוותר על זכויות היוצרים, ובכך לשחרר את היצירה לרשות הציבור (כלומר, מאותו הרגע לאף אחד אין זכויות יוצרים על היצירה, כפי שקורה כאשר זכויות היוצרים פגות לבסוף - וזה משתנה בין מדינות ובין סוגי יצירות, אבל בדר"כ כ-70 שנה לאחר מות היוצר). אז אין הקבלה לכך של "שחרור לרשות היחיד". מה שאולי התכוונת הוא שבעל זכויות היוצרים יכול להעביר את זכויותיו ביצירה למישהו מסויים אחר (לפי חוזה בין שניהם), אבל אני לא בטוח אם זו העברה של הזכויות (כמו העברת קניין רגילה), או מתן רשיון למקבל לעשות ביצירה כרצונו. את זה צריך לשאול עורך דין המתמחה בקניין רוחני. Dovno - שיחה 10:15, 13 בספטמבר 2019 (IDT)
ב"לשחרר יצירה לרשות היחיד" אכן התכוונתי ללהעביר זכויות יוצרים על ערך X לאדם אחר; אני מניח שחוזה כזה יוכל להיעשות בעל-פה (שכן ידוע שלפחות במדינות מסוימות החוק לא אוסר חוזים בעל פה על אף שחוזה בד"כ פירושו מתן הסכמה בכתב במסמך המתאר תנאים להסכמה). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

השחתת ערכים = עבירה פלילית?עריכה

מצב: נענה

היי, האינטרנט שלי בבית איטי אז החלטתי לגלוש דרך האינטרנט של הפלאפון וקיבלתי התראה על "הודעה חדשה". בכל מקרה, הבנתי שכנראה החברה שלי חולקת את ה-IP הזה בין כמה אנשים, כי היה שם השחתות של דפים שמעולם לא נכנסתי אליהם.

טוב, אז אחרי שהבהרתי שאני לא "משחיתן",רציתי לשאול בנוגע להודעה שראיתי: ליד הנזיפה היה רשום: "מעשיך עלולים להוות עבירה פלילית. עליך לדעת כי נשקול פנייה לרשויות החוק אם ההשחתה תימשך."

וזה די הפתיע אותי, כי בראש שלי אין שום עבירה פלילית בללחוץ על כפתור עריכה חשוף ולרשום מה שבא לך. זה לא נחמד, אבל זאת עבירה פלילית? בנוסף לכך, האם אי פעם מישהו דווח, ואם כן - האם המטרה פתחה בהליכים נגדו?


תודה מראש, איתי.

בעיקרון ישנה עבירה על תקנון האתר, ובעיות שנוצרות עקב חוק המחשבים של 1995.
תלוי מקרה, לעיתים אכן הוגשו תלונות במשטרה ואף תביעות למיניהן ע"י אנשים פרטיים.
כמובן שמדובר במקרי השחתה חמורים יותר מהשחתה סתמית, שכן אין טעם להשקיע את זמנינו בטיפולן המשפטי.
לגבי תלונות ו/או הליכים פליליים שנפתחו בעבר, מוזמן לראות את ויקיפדיה:טיפול בהשחתה.
בברכה, בר הראלשיחה 03:00, 13 בספטמבר 2019 (IDT)
ראה סעיף 3(א)(1) לחוק המחשבים שכותרתו: מידע כוזב או פלט כוזב
3. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
(1) מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב;
(2) כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.
(ב) בסעיף זה, ”מידע כוזב“ ו”פלט כוזב“ – מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם.
ירח אפלשיחה 13:33, 13 בספטמבר 2019 (IDT)
אז לפחות הסעיף הזה בחוק לא הופך את מי שמשחית ע"י מחיקה סתמית או הוספת "חחחחחחחחחחחח" לעבירה. חזרתישיחה 16:56, 13 בספטמבר 2019 (IDT)
זאת הודעה כללית,לא יגישו תלונה על השחתות סתמיות כאלה – ירח אפלשיחה 18:38, 13 בספטמבר 2019 (IDT)
אני די בטוח שאם היה מדובר על משחית שיש לו הספק גבוה של חחחחחחחחחחחח ליום וידיעה איך להתחמק מחסימה אפקטיבית בסופו של דבר זה יגיע לתלונה. אני רואה בקלות איך ניתן לבצע השחתות רבות ללא אפשרות חסימה כך שכמות ההשחתות תעלה עשרות מונים על יכולות השיחזור שלנו. במצב כזה יתכן שלא תהיה ברירה אלא להרשות עריכה לרשומים בלבד, למרות שגם את זה ניתן לעקוף (אבל זה דורש השקעה רבה הרבה יותר). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:39, 14 בספטמבר 2019 (IDT)

למה לא משתמשים במל"טים לתחבורה?עריכה

למה לא משתמשים במל"טים לטיסות נוסעים רגילות, אלא רק בצבא?

לא חושב שבצבא משתמשים במל"טים להטסת נוסעים. יםשיחה • י"ג באלול ה'תשע"ט • 12:52, 13 בספטמבר 2019 (IDT)
ולשאלתך המופיעה בכותרת, הסיבות בגינן לא משתמשים במל"טים לתחבורה קשורות לכלי טיס בלתי מאויש#יתרונות וחסרונות תצורת הכטב"ם. היתרונות של שימוש במל"טים מצטמצמים כאשר יש עליהם נוסעים אנושיים, גם אם זה מתאפשר מבחינה טכנית. יםשיחה • י"ג באלול ה'תשע"ט • 12:54, 13 בספטמבר 2019 (IDT)
כלי הטיס הבלתי מאויישים היחידים שמשמשים לשימוש לוגיסטי בצבא הם מסוקי משא מאוד ספציפיים - תוכנית אחת של מסוק קאמאן K-MAX שגרסה אחת שלו נחשבת למאויישת אופציונלית. כלומר, חוץ מהתוכנית הזאת, כל כלי הטיס שהם מטוסי נושאים או משא הם מאויישים.
יש מספר סוגיות שבגללן אין בנמצא מטוסי נוסעים אוטונומיים. הראשונה והעיקרית שכאן יש אחריות על חיי אדם, ומכונה מעצם המהות שלה לא יכולה לשאת באחריות הזאת ולכן יש בעיה בסוגיית ניהול הטיסה בתחום הבטיחות. כמובן שבן אדם יכול לטעות ואף לפשוע ולגרום למותם של אנשים, אבל הוא ישא באחריות לדבר. לכן, לפחות נכון להיום, מועדף כלי טיס בניהול של בן אדם.
סוגייה נוספת היא שכרגע לא קיימת תשתית לכמות עצומה של כלי טיס אוטונומיים. כלומר בקר קרקעי לא מסוגל לשלוט על כלי טיס בלתי מאויישים, להקצות להם נתיבים וגבהים, להורות להם על פניות וכדומה. את כל אלה הוא עושה וורבלית דרך הרדיו לטייסים.
סוגייה נוספת היא ניהול כלי הטיס בזמן תקלה. אם אובד הקשר עם כלי הטיס, לא יכול להיות מצב שבו כלי הטיס לא מסוגל להמשיך לתפקד, בני האדם מצטיינים באלתור - למצוא פתרון לבעיה שלא הייתה קיימת לפני, לבעיה שלא הוכשרו עליה. לעיתים הם גם יצליחו לזהות נתונים שגויים שאם מסתמכים עליהם, התפעול של כלי הטיס יכול להיות הרה אסון.
אפשר להגיד שמרבית מטוסי הנוסעים הם בעיקרם מטוסים בניהול אנושי שכן בני האדם שולטים בהם במיעוט ממשך הטיסה - בעיקר בשלבי ההמראה והנחיתה וגם אז המגמה היא להקטין את המעורבות הישירה הזאת ככל הניתן, שכן סטטיסטית איפה שיש מעורבות ישירה של אנשים, יש יותר תאונות. מטוסי נוסעים היום מסוגלים לטפס לנווט לאורך כל המסלול, להנמיך ואף להגיע עד לשלב האחרון של הנחיתה ללא מגע הטייס בהגאים, אלא בניהול הטייס של המערכות - הכנסת נתונים למערכת ניהול הטיסה, תכנות הטייס האוטומטי וכדומה.
נכון להיום, יש חוסר נכונות לייצור תחבורה אוטונומית לגמרי - המגמה כרגע היא לרכבים לוגיסטיים אוטונומיים - אם זה משאיות, כלי טיס או ספינות אוויר. אבל עדיין יש רצון למעורבות בניהול ואחריות אנושית, אם לא בשליטה ישירה. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 01:55, 14 בספטמבר 2019 (IDT)
בכל סרטוני הוידאו שראיתי של נחיתת כטב"מים מדובר בנחיתה קשה מאד. לכטב"מ זה לא מפריע, אבל אדם שיהיה שם יתפלץ. אני לא יודע אם מה שראיתי מייצג. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:35, 14 בספטמבר 2019 (IDT)
אנחנו בכיוון. כיום למעשה רוב המערכות במטוס הן אוטונומיות ומבחינה טכנולוגית אין שום מניעה לוותר על הטייסים. הבעיות היחידות הן וועדי העובדים של הטייסים ופחד פסיכולוגי של הנוסעים. אני מעריך שמרגע שנעבור את מחסום הרכב האוטונומי אז גם הדבר יגיע למטוסים ולאוניות. --EldadHe - שיחה 11:26, 14 בספטמבר 2019 (IDT)
מי שמפריע לפטר את הטייסים זה הטייסים שיכולים לשבות? התכוונת אולי לצוות הקרקע? Tzafrir - שיחה 17:01, 14 בספטמבר 2019 (IDT)
בגדול התהליך יהיה חייב להיות הדרגתי ולכן וועדי העובדים יכולים להגיד משהו בנושא. --EldadHe - שיחה 19:28, 14 בספטמבר 2019 (IDT)
גם כטב"מ צריך צוות קרקע, אבל קטן הרבה יותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:25, 16 בספטמבר 2019 (IDT)

ההבדל המהותי בין חור תולעת לחור שחור בפיזקה תאורטיתעריכה

האם ההבדל המהותי היחיד בין חור תולעת לחור שחור בפיזיקה תאורטית הוא שהראשון לא מושך אליו עצמים והשני כן כאשר בראשון יצאו בקצה אחר של חור תולעת ובאחרון יצאו דרך חור לבן? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כבידה? אחד מייצר כבידה בגלל המסה שלו ואחד הכבידה מנסה לסגור. אחד קשור למסה והשני לזמן-מרחב. אחד מעביר בתוך היקום או בין יקומים בלי לפרק את העצם ולעצור את הזמן והשני מפרק ומעביר רק בין יקומים, על פי התיאוריות. גילוי נאות, אין לי רקע מקצועי בפיזיקה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:57, 15 בספטמבר 2019 (IDT)
הכבידה אינה מנסה לסגור חור חור תולעת (בהנחה שיש כאלה), והם לא בהכרח מוליכים ליקום אחר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:29, 15 בספטמבר 2019 (IDT)
חור שחור הוא עצם שיש עדויות רבות לקיום רבים (מאד) ממנו. חור תולעת הוא רעיון תאורטי, על פיו חומר שנשאב לתוך החור השחור בוקע כאנרגיה בצידו השני שמכונה "חור לבן". אין כל עדות לקיומם של חורי תולעת וקיומם לא הכרחי על פי התאוריה, אלא רק אפשרי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:19, 15 בספטמבר 2019 (IDT)
חשוב לי להדגיש, ואולי יש להוסיף זאת לערך: לליבת החור השחור נשאב חומר שגדלו אפס (פיזיקה אינשטיינית) או לכל היותר אורך פלאנק (על פי רעיונות שמקורם במכאניקת הקואנטים). הרעיון לפיו אדם יכול להכנס לחור שחור ולצאת מצדו השני הוא רעיון מופרך. אפילו חלקיקים כמו נייטרונים ופרוטונים מתפרקים בספגטיפיקציה לפני צלילתם הסופית לליבה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:25, 15 בספטמבר 2019 (IDT)
כאמור, חור שחור הוא עצם אסטרונומי מוכר ונחקר רבות. חור לבן הוא היפותזה בלבד, שלא זוכה להתייחסות רציניות במיוחד במדע. "חור תולעת" הוא היפותזה די ישנה, שזוכה בעיקר לחשיפה במדע בדיוני, ואין לה קשר לחורים שחורים (שהם נמצאו ואף נצפו). Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:03, 16 בספטמבר 2019 (IDT)

"נשיאות ועדת הבחירות" – מי זו, ומה עניינה?עריכה

על פי הודעת דובר ועדת הבחירות, נשיאות ועדת הבחירות דחתה את בקשתו של ראש הממשלה להיפגש עם יושב ראש הוועדה. מיהם חברי הנשיאות, מי ממנה אותם, ומה סמכותיהם המוקנות? דגש חזק - שיחה 21:53, 15 בספטמבר 2019 (IDT)

s:החלטת ועדת הבחירות המרכזית בדבר סדרי עבודתה של הוועדה (החלטות שלא בישיבת הוועדה)

רומן בין ביבי לשקדעריכה

האם זה נכון שלאיילת שקד היה רומן עם בנימין נתניהו? 213.55.221.13 11:05, 16 בספטמבר 2019 (IDT)

זו שמועה מטופשת שמגיעה מכיוון אוהבי הקונספירציות הסהרוריים. הם מסתמכים כביכול על האיבה העצומה בין שרה נתניהו לשקד, אבל מקורה של איבה זו גלוי וידוע - שקד ובנט ראו במעורבות של שרה נתניהו בענייני השלטון (עד כדי נוכחות בפגישות עם ראש המוסד) פגם גדול וניסו להרחיקה מסביבת נתניהו בכל הקשור לשלטונו והחלטותיו. שרה נתניהו לא אהבה את זה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:54, 16 בספטמבר 2019 (IDT)

צינור הנפט כירכוכ-חיפה, היתכנות כיוםעריכה

מצב: חדש

האם ישנה היתכנות כיום לחידוש קו הנפט הזה? האם בוצעו נסיונות לחדשו, או לשאת ולתת בעניין עם עיראק וירדן?

אביתר ג'שיחה • 12:51, 16 בספטמבר 2019 (IDT)

לעיראק כיום אין יחסים עם ישראל, והיא נשלטת בפועל ע"י איראן, אז איזו היתכנות יש למפעל כזה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מטוסים מונעים בחשמלעריכה

מצב: נענה

לפי מיטב ידיעתי, אחת ההוצאות המרכזיות של חברות התעופה האזרחיות היא עלותו של דלק המטוסים. תעשיית המכוניות החלה לפני מספר שנים לייצר מכוניות חשמליות או היברידיות, שחוסכות הרבה מעלות ה"תדלוק". האם הדבר גם אפשרי בתעשיית המטוסים, ואם לא, מדוע לא?

אביתר ג'שיחה • 12:59, 16 בספטמבר 2019 (IDT)

משקל המצברים אינו מאפשר טיסה ארוכה עם מטען גדול. בעתיד יהיו מצברים יעלים יותר ביחס מטען חלקי משקל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:15, 16 בספטמבר 2019 (IDT)
תודה לך. התשובה הזו רלוונטית גם למערכת הנעה היברידית? אביתר ג'שיחה • 15:01, 16 בספטמבר 2019 (IDT)
פחות רלבנטית. יחס המשקל חלקי מטען של מכוניות גדול בהרבה משל מטוסים (כלומר מכונית במשקל נתון תישא מטען כבד הרבה יותר ממטוס במשקל זהה), מפני מכונית לא נדרשת לספק עילוי. עם זאת זו עדיין בעייה גם למכוניות. במכוניות חשמליות טהורות הסוללה עצומה ומהווה מחצית או יותר ממשקל הרכב. במכוניות היברידיות ניתן להסתפק בסוללה כבדה פחות, אבל גם בהן מדובר בחלק נכבד ממשקל המכונית.
ישנן סוללות שניתנות לייצור במעבדה בלבד, בינתיים לפחות, שישנו מצב זה, ויתכן שאף יגיעו ליחס אנרגיה חלקי משקל טוב משל דלק. ביינתיים אפשר לייצר אותן בגודל מיקרוסקופי בלבד, עם אחוזי פסילה גבוהים מאד (רוב ניסיונות הייצור נכשלים). הייתה על זה כתבה די ארוכה לא מזמן, למיטב זכרוני בסיינטיפיק אמריקן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:41, 16 בספטמבר 2019 (IDT)
הנקודות שאמרת הן נכונות מאוד, אבל אני רוצה להעלות עוד מספר נקודות שנצתרך לפתור לפני שמטוסים חשמליים יהיו מעשיים.
  • סוללות כיום הן כבדות מאוד ואם מחשבים אותן למתקף סגולי, הן מספקות נתון מאוד נמוך יחסית. כלומר לכל יחידת משקל נקבל הרבה פחות אנרגיה.
  • משקל הסוללה לא קטן עם המשך הטיסה של כלי הטיס, בניגוד לדלק. משקל כלי הטיס קטן עם מהלך הטיסה, זה לא רק מאפשר טיסה יעילה יותר לאורכה, זה מאפשר להמריא עם משקל כלי טיס גבוהה, ולנחות עם משקל כלי טיס נמוך יותר. זה ידרוש שינוי וחיזוק של כני הנסע שכן המטוס תמיד יהיה במשקל המראה מירבי, גם במהלך נחיתה.
  • סוגיית הסבב של כלי הטיס הוא קריטי. מטוס רגיל אפשר לתדלק ולהכין לטיסה הבאה בזמן קצר יחסית. מטוסי נוסעים מתדלקים מול השער בעוד הנוסעים עולים למטוס. אם ידרשו מספר שעות להטענה של כלי הטיס זה יהיה לא כדאי לחברות התעופה לתפעל כלי טיס כזה, בגלל שכל הזמן שהמטוס על הקרקע, החברה מבזבזת כסף. הדבר גם דומה לכלי טיס צבאיים שדורשים זמינות גבוהה של כלי הטיס ומשך זמן מינימלי של סבב.
  • דבר אחרון הוא שנכון להיום אין מנועים חשמליים תעופתיים שמסוגלים להקנות ביצועים דומים למנועי סילון.
יש כיום מספר מטוסים חשמליים בתהליכי פיתוח והסמכה, אבל אלה מטוסים קלים ואולטרה-לייט. מטוסים שלא דורשים ביצעוים גבוהיים ולא ידרשו זמינות גבוהה במיוחד.
לדעתי, לפחות עם הטכנולוגיה והתשתית הקיימת היום שווה יותר לפתח את שוק הדלקים האלטרנטיביים מאשר הנעה חשמלית. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 08:41, 17 בספטמבר 2019 (IDT)
  • מהירות הטעינה: אולי אפשר להטעין על ידי החלפת סוללות?
  • טיסה עדיין צורכת המון דלק. גם אם מקורו חקלאי, לדוגמה. טביעת הרגל הפחמנית שלה עצומה.
Tzafrir - שיחה 18:05, 17 בספטמבר 2019 (IDT)
אני אתחיל דווקא מהנקודה השנייה שלך:
  • טיסה צורכת הרבה דלק, אבל כמות האנרגיה המופקת מכל מנת משקל של דלק היא גבוהה בהרבה מכל סוללה באותו משקל שקיימת בעולם, כלומר בשביל להטיס מטוס באותו המסלול/מהירות/טווח/יכולת נשיאת משקל, המטוס ידרוש הרבה יותר משקל של סוללות יחסית לדלק. ולא מדובר 200-300 אחוז, אלא באלפי ומאות אלפי אחוזים. דלקים אורגניים, אם הם מזהמים, הם מזהמים הרבה פחות, הם כוללים את אותו שיעור מתקף סגולי, ומשתמשים באותה הטכנולוגיה הקיימת היום. כל זה הופך את זה לכדאי הרבה יותר, שכן אתה לא צריך להמציא את הגלגל בשביל זה, כל מטוס קיים יוכל, אולי עם התאמות מינימליות, לטוס על דלק אורגני. אגב, מטוסים בעולם מייצרים 2-3 אחוז מהפחמן הדו חמצני שהאנושות מייצרת, אז הקטנה משמעותית של הזיהום יעשה שינוי של ממש בתעשייה.
  • נכון לעכשיו, מרבית הדלק במטוסים מסחריים נמצא בכנפיים ככה שהמטוס כולל תא מטען/נוסעים גדול יותר. באותה הנשימה הכנפיים הם הרכיב המבני שנושא בכל משקל כלי הטיס ולכן הן גם חזקות מאוד, אם כי גם גמישות. מה שאתה מציע עם החלפת סוללות ידרוש בניית כנפיים עם תאים נפתחים, מה שיקטין את החוזק שלהן, או לחילופין ידרוש חיזוק משמעותי של הכנפיים - מה שיעלה את משקל כלי הטיס, הגודל ואת דרישות האנרגיה לאותה רמה של יכולת נשיאת משקל - אם לוקחים את האופציה הכי אופטימית בה לסוללות במשקל מסויים יש את אותה כמות אנרגיה שיש לדלק באותו משקל - מה שממש רחוק מהמציאות. אם לא, אז יש להקטין את כמות הנוסעים/מטען באופן משמעותי שכן יש להכניס את הסוללות שמה.
  • עוד נקודה ששכחתי לכלול לפני, מנועי סילון מייצרים דחף טוב להמראה. אחת הבעיות של סוללות שבשיאי העבודה שלהם - צריכה מירבית, ישנה סכנה להתחממות יתר ודליקה. בנוסף יש בעיות ביכולתם לייצר כוח שיא מתאים להמראה ולהחזיק אותו למשך הזמן הנדרש להאצה, המראה וטיפוס.
טכנולוגית הסוללות צריכה להשתפר בצורה כל כך משמעותית שאין סיבה לבנות על זה בעתיד הנראה לעין ולהתמקד במשהו שכן ניתן לעשות. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 03:06, 18 בספטמבר 2019 (IDT)
תודה רבה לכל העונים. אביתר ג'שיחה • 15:48, 18 בספטמבר 2019 (IDT)

איך מטפלים בהשמצות ב'וואטסאפ' ?עריכה

מצב: חדש

שתי בעיות בעצם: א. איך מטפלים בהשמצות ובהוצאת לשון הרע בקבוצה ב'וואטסאפ', כולל הפצת שקרים בוטים ? למי בדיוק פונים בעניינים כאלה ? + איפה ניתן לראות תקנות רלוונטיות בעניינים כאלה, או אף חוק אם ישנו כזה, ומה לשונו ? ב. שאלה דומה מתייחסת להעלאת תמונה מבזה ומשפילה כלפי אישיות ציבורית, על רקע פוליטי (לדוגמה, פרסום תמונת 3 הרמטכ"לים (לשעבר) ב'כחול-לבן' יחד עם חמורים באותה תמונה (סוג של קולאז'), כדי לבזות ולכפיש אותם. אשמח לדעת את לשון החוק והתקנות ב-2 מקרים אלה, מתוך ראיית צורך מתבקש ב'היגיינה' ציבורית, במובן האתי של המילה, כמובן. בנצי - שיחה 20:51, 16 בספטמבר 2019 (IDT)

הבעיה עם ווטסאפ היא שהתוכן העובר בה פחות פומבי ואינו חשוף למפעילת הרשת, כך שלא ניתן לתת זאת לטיפול הרשת, בעזרת דיווח על תוכן פוגעני, בשונה מפייסבוק לדוגמא. לא ידוע לי שקיימים כללי קהילה ברשת הזו וכתובת לטיפול בתלונות על עבירות עליהן. כמו כן, בשלב מסוים התווספה הצפנה לצורך פרטיות, כך שהרשת עצמה אינה מסוגלת לדעת את תוכן ההודעות, לכאורה. איני יודע אם ההצפנה מקצה לקצה פועלת בקבוצות (אם זה כלל אפשרי). מבחינה חוקית, יש משמעות לווטסאפ כעדות ותיעוד של מהלך, גם במישור הפלילי. ניתן לקרוא לגבי החוקיות של תוכן שכזה כנראה בחוק המחשבים, אך אני לא יודע אם יש התייחסות לתוכן פוגעני או מבזה בחוק, או האם זה נקשר דווקא לחוקים אחרים. לא הבנתי מה כל כך שונה בין שתי השאלות שלך. (¯`gal´¯) - שיחה 00:58, 17 בספטמבר 2019 (IDT)
ההבדל ברור: הראשונה מתייחסת לתוכן מבזה בכלל, כמו בדוגמה שציינתי. השאלה השניה היא אישית, כלומר כאשר חבר בקבוצה תוקף ופוגע בזולתו בקבוצה. בנצי - שיחה 12:37, 17 בספטמבר 2019 (IDT)

שימוש בתמונה מעיתון שלא מופץ כברעריכה

מצב: חדש

ברשותי צילום מגזיר עיתון שלא מופץ יותר. בצילום מופיע אישיות שיש ערך על שמה בויקיפדיה. בנוסף אם חשוב ויכול להשפיע, בצילום מופיע גם אבי. האם מותר לצרף את הצילום לערך? תודה. --Ronf666 - שיחה 18:22, 17 בספטמבר 2019 (IDT)

איזה עיתון? ממתי הצילום? מעבר לכך: האם העיתון נמצא באתר עיתונות יהודית היסטורית? אם כן, תוכל לפחות לקשר לכתבה שם. Tzafrir - שיחה 18:33, 17 בספטמבר 2019 (IDT)
אם התצלום צולם בישראל עד שנת 1968, הוא הפך לנחלת הכלל, וניתן להעלותו לוויקיפדיה.
אם זהו תצלום ממועד מאוחר יותר, הוא מוגן בזכויות יוצרים, ואין להשתמש בו ללא רשות בעל הזכויות (לעובדה שהעיתון חדל להופיע אין חשיבות). דוד שי - שיחה 18:20, 6 באוקטובר 2019 (IDT)

האם חייבים ראש ממשלה?עריכה

האם אפשרי מצב של ממשלה עם שרים, אך ללא ראש ממשלה רשמי? 213.55.220.94 13:16, 19 בספטמבר 2019 (IDT)

כן. ע"ע ארה"ב. חזרתישיחה 13:46, 19 בספטמבר 2019 (IDT)
בארה"ב יש נשיא, במשטר פרלמנטרי יש ראש ממשלה - זה אותו רעיון. --EldadHe - שיחה 10:45, 20 בספטמבר 2019 (IDT)
זה אינו אותו רעיון. בארצות הברית (כדוגמה למשטר נשיאותי) הנשיא מחזיק בסמכות הביצועית. השרים הם פקידים שמחזיקים בסמכויות ביצועיות בשמו ולקבינט של ארצות הברית שם אין סמכות של ממש (למעט במקרה החריג ביותר של הכרזה על הנשיא כבלתי כשיר) אלא הוא מייעץ בלבד. לעומת זאת בישראל (כדוגמה למשטר פרלמנטרי), הסמכות הביצועית מצוייה בידי הממשלה (כגוף קיבוצי). לראש הממשלה יש כוח מוסדי רב, אך באופן בסיסי הוא רק החבר הבכיר בממשלה, ובמקרה שדעת הרוב בממשלה היא נגדו, ההחלטה כדעת הרוב ולא כדעתו. אמיר מלכי-אור - שיחה 17:39, 20 בספטמבר 2019 (IDT)

איזה משטר יש בישראל?עריכה

מצב: חדש

שלום,

בכל ערך אחר בויקיפדיה יש משטר שונה בישראל : דמוקרטיה פרלמנטרית, דמוקרטיה ייצוגית (תחת ישראל), רפובליקה...

מה המשטר בישראל? גם על עניין זה יש חלוקי דעות? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לדעתי אין סתירה. כל ההגדרות נכונות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:50, 19 בספטמבר 2019 (IDT)
אכן מדעי המדינה נוהגים לסווג דמוקרטיות בכל מיני חתכים שיכולים להיות חופפים. --EldadHe - שיחה 08:43, 20 בספטמבר 2019 (IDT)
תודה. אולי לפרט זאת בערכים -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ההגדרה הכי מדוייקת היא דמוקרטיה פרלמנטרית. דמוקרטיה ייצוגית זו הגדרה יותר כוללנית שמכילה עוד סוגים של דמוקרטיות כמו משטר נשיאותי. רפובליקה הגדרה אף יותר רחבה שמכילה גם משטרים דיקטטוריים. (¯`gal´¯) - שיחה 22:06, 22 בספטמבר 2019 (IDT)
דמוקרטיה פלונטריטרית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:54, 22 בספטמבר 2019 (IDT)

שאלה באנגלית אמריקאיתעריכה

מצב: חדש

מה זה אומר 50/hh בהקשר של מחיר? הציטוט המלא הוא: Open Daily - 10:00am to 10:00pm 50/h 40/hh

ממה שראיתי מדובר במידות של חזיות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:38, 21 בספטמבר 2019 (IDT)

שאלה בתנךעריכה

מצב: חדש

שלום,

אומרים כי אסור לנטור בתורה אז איך זה מתיישב עם "אל נקמות"?

התורה אוסרת על יהודים לנטור טינה כלפי יהודים. דגש חזק - שיחה 19:27, 22 בספטמבר 2019 (IDT)
אבל על פי פרשנויות שונות הוא מדבר גם על יהודים...
לא הבנתי מה אתה רוצה. מי זה "הוא" ומה קשה לך. דגש חזק - שיחה 19:32, 22 בספטמבר 2019 (IDT)
השיר. לא כולו מדבר על גוים. בנוסף יש בתהילים עד כמה שירים של בקשת נקמה ואני מנסה להבין איך אסור לנטור מצד אחד ומצד שני יש מזמורים כאלו.
מצאתי סוג של תשובה באתר ישיבה: https://www.yeshiva.org.il/ask/82471
לא ממש תשובה אבל לעד אנשים הפריע. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לפי המסורת, האיסורים בתורה מיועדים לבני אדם בלבד. אל נקמות הכוונה שה' יכול לנקום, לא בני אדם. ה' יכול לעשות מה שהוא רוצה.

לפי ביקורת המקרא, באופן כללי ייתכנו אי-התאמות וסתירות בתנ"ך, כי מדובר על ספרים רבים, שנכתבו ע"י סופרים שונים, עם תפיסות שונות, בתקופות שונות, ונערכו לספר אחד. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

באופן כללי יש מחלוקת הלכתית האם איסור הנקמה הוא רק בממון, או גם בגוף (היינו שייתכן שמותר לנקום כאשר הזיקו אותך בגוף).david7031שיחה • כ"ה באלול ה'תשע"ט • 22:47, 24 בספטמבר 2019 (IDT)

מלך רומאי קדום טורנו?עריכה

מצב: נענה

שלום, מי הוא המלך הרומאי הקדום טורנו המוזכר בשם האסטרואיד הזה? תודה אמא של גולן - שיחה 10:19, 23 בספטמבר 2019 (IDT)

זוהי הצורה האיטלקית לשם en:Turnus. התיאור "מלך רומאי קדום" הוא לא לגמרי מדוייק (לצורך העניין, כמו לקרוא לאחד ממלכי כנען "מלך ישראלי קדום"), אבל מתאים. לא מצאתי ברשת אזכורים על בנו, אולי משתמש:Ijon יוכל לעזור. 5.102.236.72 11:00, 23 בספטמבר 2019 (IDT)
חיפשתי עוד, ואני די משוכנע שאין תיעוד של שום בן שלו. לא בשם זה ולא בשם אחר. לא מן הנמנע שהאסטרונומית פשוט התבלבלה והתכוונה לקאמילו אחר, שאינו בנו של טורנו. אולי מרקוס פוריוס קאמילוס ואולי אחד מאלה. 5.102.236.72 13:22, 23 בספטמבר 2019 (IDT)
הכוונה אכן לאותו טוּרנוּס, המתואר באינאיס של ורגיליוס, והוא אכן לא מלך רומאי, אלא מלך של שבט איטאלי אחר, בימי טרום ייסודה של רומא. איני יודע מאיפה נלקח השם קאמילו עבור בן של טורנוס, אבל לצרכינו, מספיק להביא את האסמכתא שנתת, ולציין שהאסטרואיד נקרא על שמו של קאמילוּס, בנו של טוּרְנוּס. Ijon - שיחה 19:19, 23 בספטמבר 2019 (IDT)
תודה רבה! אמא של גולן - שיחה 10:30, 26 בספטמבר 2019 (IDT)
https://en.wikipedia.org/wiki/Camilla_(mythology)

האם הסונים או השיעים היו באופן כללי ביחסים שלווים יותר עם יהודים ונוצרים ואם כן מדוע?עריכה

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

גירוד כבישיםעריכה

מצב: חדש

שלום, מה הקטע לגרד כביש ולסלול אותו מחדש? האם זה נעשה רק בכבישים מהירים, או שפשוט לא ראיתי את זה נעשה במקומות אחרים? באיזה תדירות?

השכבה העליונה של האספלט נפגמת בקצב מהיר הרבה יותר מהתחתונה. אין צורך בסלילה מחדש יקרה, במקום זה מסירים את השכבה הסדוקה מלמעלה ומחדשים אותה. מבוצע גם בכבישים בעיר. אין תדירות קבועה (לפחות לא בעיר), זה נעשה על פי מצב הכביש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:53, 23 בספטמבר 2019 (IDT)

אלימות משטרתית בארה"בעריכה

מצב: חדש

לפי הבנתי קיים סיכון גבוהה לאלימות מצד שוטרים לאחר שהשוטר עוצר אותך בכביש. מכיר מקרה בו בחור נעצר על מהירות מופרזת, עצר בצד וכיוונו עליו אקדח ואז אזקו והכניסו לרכב המשטרתי בכוח. וכל זה כי הוא פתח את הדלת. ראיתי מלא סרטים ביוטיוב שמתעדים תגובות בלתי פרופורציות לגניבות ועבירות לא אלימות.

כמו שקל להבין, השוטרים מרגישים מאוימים ולא סומכים על האזרחים. כנראה מסיבות טובות.

השאלה היא עד כמה זה מסוכן באמת שם. האם לאזרחים מותר להפעיל כוח כנגד שוטרים אלימים? האם אותם מקרים של אלימות באמת כה נפוצים?

בארה"ב יש זכות לכל אזרח לשאת נשק, ומכאן שכל מגע של שוטר עם חשוד הופך למסוכן. כמדומני מקובל להורות לנהג שנעצר להשאיר את ידיו על ההגה (כדי שלא ישלוף כלי נשק). יציאה מהרכב בניגוד להוראות עלולה חהיות מאיימת. בברכה אגלי טל - שיחה 10:21, 24 בספטמבר 2019 (IDT)
ההנחייה (לפחות בטקסס) היא כן להורות לחשוד לצאת מהרכב, בשל ריבוי מקרים בהם רכב אחר שנסע על הכביש התנגש ברכב המשטרה או העצור. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:11, 24 בספטמבר 2019 (IDT)

קבל מיקימאוסעריכה

מה השם האנגלי ל"קבל מיקימאוס" למחשב נייד? לא מוצא את זה בebay. שואל השאלות - שיחה 15:45, 23 בספטמבר 2019 (IDT)

cable 712/1
לא לזה הכוונה. התכוונתי לקבל למטען של המחשב (כמו זה). שואל השאלות - שיחה 18:18, 23 בספטמבר 2019 (IDT)
IEC connector. אני מכיר את סוג הכבל הזה בעברית כ"כבל קומקום", על "מיקימאוס" לא שמעתי. (¯`gal´¯) - שיחה 19:04, 23 בספטמבר 2019 (IDT)
לא הבנתי לאיזה קבל התכוונת. אני מכיר את זה גם באנגלית בתור מיקי מאוס. אבל ליתר דיוק: לא מדובר על כבל כי אם על סוג החיבור שלהם. בעברית נראה שיש רק את הערך חיבור שקע-תקע. חיפשתי באנגלית w:Mickey Mouse connector והתברר שזה הפניה לw:IEC 60320 (מיקי מאוס הוא C5, כבל קומקום אמתי הוא C15 והחיבור לספק מחשב שמכונה כבל קומקום הוא C13). חיפוש אינטרנטי של Mickey Mouse בצירוף של cable או מושגים קרובים כגון connnector או plug העלו מגוון תוצאות. Tzafrir - שיחה 07:05, 24 בספטמבר 2019 (IDT)

האם קרה מקרה בו ממשלה השתלטה על מיזם ויקיפדי מבלי לחסום גישה אליו?עריכה

ואז למשל, ניצלה אותו לצורכיה או לחלופין לצורכי התעמולה שלה? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ויקיפדיה עצמה וכל "אחיותיה" שנסמכות על שרתי קרן ויקימדיה - לא. קרן ויקימדיה תנתק או תחסום נסיונות כאלו. אתרים שמשתמשים בתוכנת מדיה-ויקי, אני מניח (אבל לא יודע בודאות) שכן. לאו דווקא בהשתלטות אלא פשוט שימוש בכלי החזק והנוח הזה למטרה רשמית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:09, 24 בספטמבר 2019 (IDT)
בעצם, כשאני חושב על זה, יש אפשרות טכנית להתחזות לויקיפדיה, בודאי כשמדובר במשטר טוטליטרי. אם השליטה על שאר התקשורת הדוקה דיה, האזרחים לא ידעו שמדובר בהתחזות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:02, 24 בספטמבר 2019 (IDT)
קרי חומת האש הגדולה של סין, יש לה פשוט מקבילות מקומיות שמאושרות על ידי הממשל.‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 07:39, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
בחיי, בדקתי ואין חיה בשם cn.wikipedia.org‏ !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:11, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
השם של ויקיפדיות הוא לפי שפות (לדוגמה: he לעברית) ולא לפי ארצות (לדוגמה: il לישראל). הסימול של סינית בISO 639 (ליתר דיוק: ISO 639-1) הוא zh ואכן שם נמצאת ויקיפדיה הסינית. Tzafrir - שיחה 13:52, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
Like  !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:53, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
לא השתלטה, אבל עודדה כתיבה בוויקיפדיה, ושרי הממשלה בעצמם כתבו ערכים - ממשלת ארמניה תמכה בקמפיין כתיבת ערכים בויקיפדיה הארמנית. דב ט. - שיחה 23:31, 2 באוקטובר 2019 (IDT)

דרכון ביומטריעריכה

מצב: חדש

שלום, ברשותי דרכון שתוקפו עומד לפוג. האם ניתן לחדשו בלי להוציא דרכון ביומטרי, או שהפקדת המידע הביומטרי שלי הוא תנאי יציאה מהארץ?

מגוב איי אל: "החל מיום 1 ביוני 2017 ניתן להנפיק תיעוד ביומטרי בלבד ולא ניתן להנפיק או להאריך תוקף דרכון שאינו ביומטרי. לכן, תושבים שיגיעו ללשכות רשות האוכלוסין וההגירה לצורך הנפקת תעודות זהות, דרכונים, או תעודות מעבר יונפק עבורם תיעוד ביומטרי בלבד." חזרתישיחה 00:41, 26 בספטמבר 2019 (IDT)
נדמה לי, שימים ספורים לפני הטיסה, ניתן להנפיק דרכון באופן מיידי בנתב"ג; זהו דרכון לא-ביומטרי ותוקפו לשנה בלבד.
כמו כן יש לזכור, האזרח יכול לבחור אם לתת את המידע הביומטרי שלו לדרכון (הפיסי) בלבד; או גם למאגר של משרד הפנים. אם הסכים שהמידע יכנס למאגר, יקבל דרכון בתוקף ל-10 שנים. אם סירב, יקבל דרכון ל-5 שנים.
‏«kotz» «שיחה» 07:14, 26 בספטמבר 2019 (IDT)
אני חושב שבזמן הפיילוט היתה האפשרות, שכיום לא קיימת. אכן אפשר להפיק אשרת יציאה זמנית מהמדינה שתוקפה שנה, שהיא בעצם תעודת מעבר. חשוב לציין שאי אפשר לקבל תעודת מעבר אם אין לך דרכון בתוקף, כי היא משמשת כחלופה לדרכון שאבד או הושחת. הקסגון - שיחה 22:43, 30 בספטמבר 2019 (IDT)

מה ההפך מעידן קרח?עריכה

מצב: חדש

איך קוראים לעידן שהוא לא עידן קרח? ומתצ היה עידן עם מינימום קרח בקוטב?

הפעם האחרונה לפני 50 מיליון שנה.
אאוקן
עידני הקרח (Glacials) מופרדים ביניהם בתקופות בין-קרחוניות (interglacials). החלוקה הזו רלוונטית בעיקר ל2-3 מיליוני השנים האחרונות, שהיו קרות יחסית בתולדות כדור הארץ. לגבי הקרח בקוטב, אם אינני טועה במשך רוב המזוזואיקון היה מעט קרח או כלל לא בקטבים, ופני הים העולמיים היו גבוהים במאות מטרים מהיום. Reuveny - שיחה 17:41, 27 בספטמבר 2019 (IDT)
Reuveny, האם ידוע לך מה טמפרטורת מקסימום הגלובלית שאופיינית לתקופה בין-קרחונית ומה טמפרטורת המינימום האופיינית של עידן הקרח? Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:16, 27 בספטמבר 2019 (IDT)
הידע שלי בנושא לא מאוד מקיף. יש הערכות שבשיא הקרחון האחרון, לפני כ-20,000 שנים, הטמפרטורה הממוצעת היתה 7 או 8 מעלות פחות מהיום.ההערכות מתבססות על שינוי בהרכב הכימי של נטיפים ואלמוגים מאובנים, כמו גם גודל גוף של בעלי חיים מאותה התקופה. רוב עידני הקרח של הפליסטוקן היו רק מעט פחות קרים. בתקופה הבין-קרחונית החמה ביותר בחצי מיליון השנים החרונות, לפני כ-120,000 שנים, היו כ-2 מעלות יותר בממוצע. Reuveny - שיחה 22:17, 27 בספטמבר 2019 (IDT)

למה צהל לא קונה AWP?עריכה

מצב: חדש

למה אין לצבא AWP? זה אמור להיות רובה חזק למה הצבא לא משתמש בו? 37.26.148.138 15:31, 27 בספטמבר 2019 (IDT)

כי בצה"ל לא מקבלים השראה ממשחקי מחשב לבחירת נשקים. הקסגון - שיחה 22:38, 30 בספטמבר 2019 (IDT)

השעון שהיה נהוג בארץ בתקופת התורכיםעריכה

מצב: חדש

בהזמנה לחתונת סבי וסבתי שהתקיימה בירושלים ב-1911 כתוב "שעה 9 תורכית". האם היה נהוג בארץ שעון מיוחד בתקופה העות'מאנית? איזו שעה זו? תודה, Grandmanehama - שיחה 08:28, 29 בספטמבר 2019 (IDT)

התחלה של תשובה: הייתי בטוח שמדובר על זמן שקשור לרשת הרכבות. אבל אז קראתי כמה ערכים. בשנת 1902 היה אמור להיחגג יובל 25 השנים לעלייתו לשלטון של השולטן עבדול חמיד השני. לכבוד זה, בשנת 1900 החלו ברחבי האימפריה לבנות כמאה מגדלי שעון. לפי הערך בית הסראייה (נצרת)#מגדל השעון נבנו שעונים גם בצפת, עכו, יפו חיפה, ירושלים (שער יפו) ושכם (הערך על השעון היפואי מציין שהיו רק שישה מגדלי שעון). לפי הערך על השעון הירושלמי, הוא הראה שני זמנים שונים: שעות זמניות, כלומר חלוקה הן של היום והן של הלילה ל־12 שעות (שאורכן משתנה בהתאם להשתנות אורך היום והלילה) וזמן רגיל. לא ראיתי התייחסות דומה בערכים אחרים על שעונים. Tzafrir - שיחה 11:49, 29 בספטמבר 2019 (IDT)
רק רציתי להגיד שהשאלה נהדרת. אולי גם תוכלי להעלות לוויקישיתוף את הסריקה של ההזמנה לחתונה? תודה גם על התחלת התשובה המעניינת. Sima shimony - שיחה 07:46, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
Tzafrir תודה על התשובה, הייתה לי איזושהי הערכה שהשעה שש בבוקר תיחשב לתחילת היום, ואז השעה התשיעית תהיה בערך שלוש אחר הצהרים - לא ידעתי על "שעות זמניות" ועל כך שאורך השעה משתנה. אנסה ללמוד על כך עוד קצת.
Sima shimony אני מעדיפה לא להעלות את ההזמנה, קצת משפחתי לי מדי, מקווה שיתקבל בהבנה. Grandmanehama - שיחה 21:52, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
In the Ottoman Empire , they set the clocks according to the meridian, which was supposed to pass through the dome of Hagia Sophia , and called Arz-ı Khalifa or Arz-ı Istanbul . [ citation needed ] In 1925 , with the Law No. 697 on the Twenty-Four-Hour Taxi, the GMT system, which became an international standard in the time zone, was adopted.

https://www.worldbulletin.net/haber/amp/150009

חושבני שעד היום נטורי קרתא נוהגים להשתמש בכרוזים שלהם המזמינים להפגנות או לשיעורים בשני שעונים: שעון אירופאי, שזה כנראה IDT החביב שלנו, ושעון ארץ ישראל (נקרא שם בראשי תיבות שא"י) שאין לי מושג מה הוא. אביתר ג'שיחה • 12:31, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
שעון ארץ ישראל הוא שעון שבו היום מתחיל עם השקיעה, כפי שמוסבר פה: https://www.jerusalem-love.co.il/?page_id=7713
כך נהגו גם בתורכיה, כפי שלמדתי ממאמר שהגעתי אליו בניסיון לחקור את הנושא: אבנר וישניצר, קורי זמן: לוחות זמנים, מגדלי שעון ומקצב החיים העירוני :::באימפריה העות'מאנית, זמנים 119. לפי זה החתונה נערכה באחת בצהריים, ואת זה אני עוד מנסה לוודא. Grandmanehama - שיחה 14:38, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
איך זה עובד? מכוונים אותו כל יום (או כל שבוע, לפני השבת) לפי השקיעה? או שיש לו מנגנון מספיק מתוחכם שלוקח בחשבון את שינוי זמני השקיעה? Tzafrir - שיחה 14:44, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
אכן, יש צורך לכוון בכל יום. אני לא יודעת מה קורה היום אצל מי שעוד משתמש בכך. לגבי האימפריה העותמאנית, אני מצטטת, בהשמטות, מהמאמר של וישניצר (הדוקטורט שלו עסק בכך): :"הצורך לכוון את השעונים עם שקיעה מדי יום, שחק במהירות את מנגנוני השעונים ופגע במידת דיוקם. יתרה מזאת, שעונים שלא כוונו מסיבה כלשהי במשך כמה ימים, הפכו ללא מדויקים, כלומר, לא מכוילים עם זמן השמש, גם אם היו תקינים לחלוטין מבחינה מכנית... שעון שמכוון להראות 12:00 עם שקיעה, יפתח פער מזמן השמש וכבר ביום המחרת יהיה צורך לכוון אותו שוב". בהמשך הוא מצטט אירופאית שביקרה בתורכיה וכותבת: "בכל העיר, כך אני מאמינה, אין שני שעונים המראים אותה שעה". ממליצה לקרוא את המאמר, הוא זמין בגישה אלקטרונית דרך JSTOR. Grandmanehama - שיחה 08:22, 8 באוקטובר 2019 (IDT)

בימת הנאומים של בית הנבחרים הבריטיעריכה

בכתבה הזו של כאן חדשות רואים את בימת הנאומים של בית המחוקקים הבריטי. מה יש בבימת הנאומים, ומה הרעיון של עיצובה המיוחד? מה הם הספרים המצויים שם? מישהו יכול להרחיב את דעתנו? סול במול - שיחה 10:52, 29 בספטמבר 2019 (IDT)

https://www.quora.com/What-are-the-books-and-other-objects-on-the-table-between-the-front-benches-in-the-House-of-Commons

https://www.flickr.com/photos/uk_parliament/2700549755

https://www.futurelearn.com/courses/introduction-uk-parliament/0/steps/19110

עסקת שליטעריכה

מה שם הרוצח שקיבל הכי הרבה מאסרי עולם ששוחרר בעסקת שליט? 93.172.43.248 14:19, 30 בספטמבר 2019 (IDT)

אם אני לא טועה, וליד אנג'ס (36 מאסרי עולם). ראה את הרשימה המלאה כאן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:38, 30 בספטמבר 2019 (IDT)

האם היהדות בימי הביניים היתה נאורה יותר מהיום?עריכה

מצב: חדש

היהדות של היום מוצפת בפאגניזם וקסמים: רבנים-מכשפים, רבנים-מרפאים, טקסים מאגיים, פולחן קברים, הצבת תמונות של "רבנים קדושים" כאיקונות בעלות סגולה, מלמול מילות קסם ונישוק קמעות. האם גם היהדות בימיהם של אבן גבירול, הרמב"מ ואבן עזרא נראתה ככה? 213.55.225.123 00:49, 1 באוקטובר 2019 (IDT)

בזמן שבסביבה שורפים מכשפות וקיימת עבדות לא נראה לי-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
שריפת מכשפות? זה נעשה בעיקר לקראת סוף ימי הביניים ובתחילת העת החדשה. בכל מקרה, פולחני קדושים דומים היו נפוצים לאורך כל אורך ההיסטוריה היהודית. ר’ לדוגמה קערת השבעה ובעל שם. רבנים שונים לאורך הדורות יצאו נגד הפולחנים הללו, אבל זה לא ממש עזר להם. Tzafrir - שיחה 10:26, 1 באוקטובר 2019 (IDT)
משפט האל, אגב, ספר הזהר מהתקופה ההיא 176.230.54.74 10:47, 1 באוקטובר 2019 (IDT)

ביקור בתוניסיהעריכה

מצב: חדש

האם ביקור בתוניסיה היום מוגבלת יותר ממה שהיה מקובל בעבר ? בפרט, האם הוגבלה לזמן הסמוך לל"ג בעומר ? כיצד אמורה לנהוג קבוצת בני משפחה או חברים כדי להוציא לפועל טיול כזה ? אשמח לקבל תשובה מיודעי דבר מעודכנים. שנה טובה ומבורכת, בנצי - שיחה 17:09, 1 באוקטובר 2019 (IDT)

טמפרטורה ממוצעתעריכה

אני מקווה שאני לא יוצא בור - אני מחפש גרפים שמסכמים את נתוני האקלים - טמפרטורות בלבד - מתחילת המדידה ועד היום. כל הגרפים שמצאתי מודדים את האנומליה ולא מציגים את הנתון הגס. היכן אוכל למצוא את הנתון הגס - גרף שמראה את הממוצע הגס של המדידות, בלי אנומליה ובלי כלום? (שימנשמע?) מה, אין? 17:22, 1 באוקטובר 2019 (IDT)

קשה למצוא כאלה מהסיבה הפשוטה שהעלייה נראית פחות מרשימה. מצאתי את זה ואת זה באתר הזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:45, 2 באוקטובר 2019 (IDT)

האם חצי מפלגה יכולה להמליץ על מועמד לראשות ממשלה?עריכה

מצב: חדש

האם יתכן מצב בו מפלגה מתפצלת? ככה שחצי מפלגה תומכים לדוגמה במועמד א' וחצי תומכים בב'? ככה שחצי מפלגה מצטרפת לקואליציה וחצי נשארת באופוזיציה? שואל השאלות - שיחה 18:54, 2 באוקטובר 2019 (IDT)

אין מפלגות בכנסת. יש סיעות. קבוצת חברי כנסת יכולה לפרוש מסיעה ללא סנקציות, רק אם יש בה שליש מחברי הסיעה המקורית, או שהפרישה נעשית בהסכמת הצדדים. שינוי בהרכב הסיעות מחייב את אישורה של ועדת הכנסת - שלא קיימת. אז התשובה באופן עקרוני היא "כן" (לגבי סיעה). אבל לא עכשיו. חזרתישיחה 21:05, 2 באוקטובר 2019 (IDT)
יש כאן שתי שאלות, לפני הקמת ממשלה ואחרי: לפני הקמת ממשלה, התשובה היא כן; החוק אומר שעל הנשיא להתייעץ עם נציגי הסיעות, בשום מקום הוא לא אומר מה צריכה להיות עיצתם לו ובשום מקום לא נזכרות המילים המלצה, מומלצים, תומכים, יכולה להיות עצה שחלק מחברי הסיעה חושבים כך וחלק חושבים אחרת; אחרי הקמת ממשלה, התשובה היא לא, הצבעה בכנסת בהצבעת אמון בניגוד לעמדת הסיעה, היא פרישה מסיעה – ירח אפלשיחה 21:39, 2 באוקטובר 2019 (IDT)

איך אפשר לבקש שיכתבו / יתרגמו ערך שיש רק בויקיפדיה האנגלית?עריכה

מצב: חדש

אפשר, אבל הסיכוי שמישהו ייקח את זה על עצמו נמוך. אתה מוזמן לתרגם בכוחות עצמך - רצוי לפתוח שם משתמש משלך, ולכתוב/לתרגם בדף הטיוטה שלך, ואז לבקש בוק:ד שמישהו יעבור על הערך ויתן משוב אם הוא במצב סביר לצאת מטיוטה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:07, 2 באוקטובר 2019 (IDT)
תכתוב איזה ערך אתה רוצה ולמה הוא חשוב, ואולי מישהו יסכים ויתרגם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

https://en.wikipedia.org/wiki/Mus%C3%A9e_des_Beaux_Arts_(poem) זה בעיניי פואמה ממש מוכרת וגם מלא ערכים שקשורים אליה לא מתורגמים, כמו למשל- הציור של איקרוס והold masters. אשמח אם מישהו יתרגם, אני לא כל כך מוצלח בזה.

על הפואמה ראו גם ברשימה הזו. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 16:10, 11 באוקטובר 2019 (IDT)

לא הבנתי כל כך למה אתה מתכוון.. (שואל השאלה)

לא כשרעריכה

שמתי לב שעל בקבוקי יין מיובאים כתוב "לא כשר". מה דוחף את היבואנים לכתוב זאת? האם רק היין זכה לכך (לא ראיתי כיתוב כזה על מזון אחר), ואם כן, מדוע רק הוא זכה? דוד שי - שיחה 18:15, 6 באוקטובר 2019 (IDT)

ניחוש - אולי אלה יינות שיש להם גם גרסאות כשרות (מאותו יקב, וכדומה), ותנאי לקבלת תעודת כשרות למוצר הכשר הוא לסמן בבירור שהלא כשר לא כשר? אולי יש להם כשרות מחו"ל שהרבנות אינה מכירה בה? דב ט. - שיחה 00:05, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
במקור אלו תקנות המדינה: "במידה והיין אינו כשר יש לציין במפורש על התווית את המלים "לא כשר", תקן ישראל ‎1318, סעיף ‎11.107" תקנות אלו בוטלו לפני כשנה התקנות עודכנו, אבל סעיף זה בתוקף. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:18, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
לגבי השאלה למה יין דווקא - זה למעשה עניין פוליטי. עיון בפרוטוקולים מעלה שהיו הרבה משחקי משיכת חבל בין גורמים שונים - יבואנים, פקידים ושרים, שחלקם הביאו אג'נדה דתית מובהקת, והעניין הגיע גם לבית המשפט. אני מניח שבאותם מקרים שהפקידות הדתית נכשלה בבית המשפט צצה תקנה חדשה, אבל אולי אני חושד בכשרים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:20, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
השתמשת במונח "חושד בכשרים" בכוונה? אביתר ג'שיחה • 12:38, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
ודאי !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:12, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
תודה אילן שמעוני, התשובה הפתיעה אותי. הוספתי את המידע לערך יין נסך ולערך סתם יינם. דוד שי - שיחה 14:23, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
מעניין שבכתבה שהבאת הכותב מתרעם על תקנת סימון הכשרות כאילו מדובר בדבר חדש. תמוה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:36, 8 באוקטובר 2019 (IDT)

תל אסורעריכה

כותרות ראשיות בכל אמצעי התקשורת ואפילו ידיעה מספר אחת ב"חדשות ואקטואליה" שלנו בוויקי העברית: בחפירות ארכאולוגיות שהתקיימו באזור עין עירון נחשפה עיר מתקופת הברונזה הקדומה, בה התגוררו כ-6,000 איש. במקום התגלו גם שרידי יישוב מהתקופה הכלכוליתית.
אבקש להבין, האם לא מדובר בתל אסור שמוכר כבר 20 שנים ? ‏dMy‏ • שיחה • 22:40‏, 06/10/2019 • ח' בתשרי ה'תש"ף

נראה שבזמנו חשבו שהעיר הכנענית הוגבלה לשטח B, שטח קטן. חפירות מעמיקות יותר בשטחים נוספים, מתחת לשכבות המאוחרות יותר, חשפו עד כמה השכבה הכנענית גדולה. אכן מדובר בתגלית (די) חדשה, בתל שכדבריך מוכר זמן רב !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:23, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
הידיעה מתייחסת לעין אסור, שהוא השטח שנמצא לרגלי התל ומקיף אותו. לא לתל עצמו. Reuveny - שיחה 22:11, 7 באוקטובר 2019 (IDT)

פירות פרא ארץ ישראליםעריכה

מצב: חדש

אילו פירות צומחים בארץ ישראל היום באופן טבעי? אני מתכוון שהם לא גידולים חקלאיים, אלא פירות בלתי מבויתים. אני יודע רק על פטל שחור שנפוץ מעט בחורשות בצפון. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:39, 7 באוקטובר 2019 (IDT)

דומים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:45, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
בבוטנאית שיזף מצוי. אם כבר אתה יכול להוסיף שיזף השיח. H. sapiens - שיחה
חלמית. H. sapiens - שיחה 20:54, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
מי שלא מפונק יכול לאכול פירות של קרובי הבר של צמחים מבויתים: אגס סורי, שזיף הדב, דובדבן שרוע (מן הסתם יש עוד ששכחתי כרגע). H. sapiens - שיחה 21:14, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
חלמית זה פרי? Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:06, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
מה שאוכלים הוא ככל הידוע לי הפרי (גם לפי הערך שלנו). או אולי אתה מתכון שהיא עשב? H. sapiens - שיחה 23:12, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
אגב, אם פטל שחור אז גם פטל קדוש. אולי פחות טעים אבל עדיין אכיל. H. sapiens - שיחה 23:15, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
לא ידעתי שלחלמית יש פרי אכיל. מבחינתי מדובר בפרח נוי... האם פטל קדוש הוא זן הפטל המקומי היחיד בארץ? Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:23, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
לפי האנציקלופדיה של החי והצומח, יש שני מיני פטל בר בארץ: פטל קדוש Rubus sanctus ופטל לביד Rubus canescens. השני עם פרי אדום שלא משחיר, והאנציקלופדיה לא כותבת עליו שהוא אכיל. ייתכן בהחלט שיש מיני תרבות מיובאים מחו"ל, שעליהם האציקלופדיה לא כותבת. H. sapiens - שיחה 18:56, 9 באוקטובר 2019 (IDT)
עדכון מאוחר: אצלנו כתוב על פטל לביד שהוא "טוב למאכל אדם". למרבה הצער אין מקור. H. sapiens - שיחה 07:08, 13 באוקטובר 2019 (IDT)
חרובים גדלים בר בחלקים גדולים של הארץ והם אכילים ותאנים ניתן למצוא בנחלי הצפון. אמנם בוטנית צנוברים אינם פירות, אבל עדיין אפשר ללקט ולאכול אותם. בברכה, Easy n - שיחה 22:53, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
חשבתי על חרובים ותאנים כמובן, אבל ניתן להחשיב אותם כ"פליטי תרבות" בארץ, בייחוד את החרוב שכנראה הובא לכאן ע"י בני אדם בתקופת המשנה. H. sapiens - שיחה 19:01, 9 באוקטובר 2019 (IDT)
חרוב דווקא נמצא בממצאים שקדמו לתקופה הפרסית. גם התאנה גדלה בר בארץ. Tzafrir - שיחה 20:13, 9 באוקטובר 2019 (IDT)
לפי האנציקלופדיה של החי והצומח יש בארץ חרוב גם מזנים מבוייתים וגם מזני בר. הפרי של זני הבר יותר קטן ויש בו יותר זרעים. אם זה מה שזכור לי, זה עדיין אכיל אבל די בקושי... H. sapiens - שיחה 22:48, 9 באוקטובר 2019 (IDT)
חשבתי שמדובר רק במינים שהם רק בר. על החרובים הייתי אמור לעלות... אני בטוח שיש עוד. מגדיר צמחים היה מסייע הרבה. אה, ניזכרתי בצלקנית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:25, 9 באוקטובר 2019 (IDT)
בלוטי אלון, שקדים קיימים גם בר - אך אלו אינם פירות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:31, 9 באוקטובר 2019 (IDT)
שקד ובלוט אינם פירות? Tzafrir - שיחה 22:19, 9 באוקטובר 2019 (IDT)
שקד הוא זרע, גם מה שאוכלים בבלוטי אלון (לא מומלץ) הוא את הזרע. הפרי עצמו אינו אכיל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 07:46, 10 באוקטובר 2019 (IDT)

זית?

הורי רב אליהו בקשי-דורוןעריכה

מצב: חדש

שתי שאלות: א. מתי עלו הורי הרב לארץ מאיראן ? ב. האם היתה להם חניית ביניים בחאלב שבסוריה בדרכם, ומתי ? תודה, בנצי - שיחה 00:44, 8 באוקטובר 2019 (IDT)

אמו חלבית. "טובה בקשי דורון נולדה בשנת תרס"ח (1908) בארם צובא היא חאלב שבסוריה. לפני כשמונים שנה עלתה ארצה ונישאה לבן ירושלים ר' בן ציון בקשי דורון מראשי ועד העדה הספרדית בירושלים וגבאי בית הכנסת רבי יוחנן בן זכאי ברובע היהודי בירושלים". [4] שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 16:06, 11 באוקטובר 2019 (IDT)
א. תודה על תשובתך אודות הקשר בין אם הרב לבן חאלב. מדברים שסיפר אחיו הגדול משתמע אחרת, כלומר ששני ההורים שהו בחאלב טרם עלייתם לארץ. המקור שאתה מצטט מחייב אותי לבירור יסודי יותר מול האח.
ב. ביחוד, האם האב, בן-ציון, אכן עלה מאיראן, ומתי עלה ?
חג סוכות שמח, בנצי - שיחה 12:44, 12 באוקטובר 2019 (IDT)

הצמדה לירה עות'מניתעריכה

מצב: חדש

אני מחפש לדעת את השווי היום בשקלים חדשים של לירה עות'מנית בשנת 1897 בארץ ישראל. האם מישהו מכיר דרך לחשב זאת? אליהו52קשיחה 17:20, 10 באוקטובר 2019 (IDT)

זה מה שמצאתי ברשת:

1 Ottoman lira [1880-1913] in year 1897 could buy the same amount of consumer goods and services in Sweden as 126.65798282351282 US dollar [1791-2015] could buy in Sweden in year 2015. This comparison should be used if the purpose of the analysis is to compare absolute worth over time rather than relative worth.

Another way to compare the worth of money in different periods is to estimate how much labour power an amount of money could buy. 1 Ottoman lira [1880-1913] in year 1897 was the amount a male worker in Sweden received in wage for 62.98274414966248 hours work. A male worker in Sweden in 2015 received 1562.0187355919927 US dollar [1791-2015] in wage for 62.98274414966248 hours worked. This comparison should be used if the purpose of the analysis is to compare relative worth over time rather than absolute worth.

1 Ottoman lira [1880-1913] in year 1897 could buy 6.658186559079112 gram gold. The price of 6.658186559079112 gram gold in year 2015 was 248.32901959453258 US dollar [1791-2015].

1 Ottoman lira [1880-1913] in year 1897 could buy 227.7099803205058 gram silver. The price of 227.7099803205058 gram silver in year 2015 was 114.793999217011 US dollar [1791-2015].

By Rodney Edvinsson,

(Associate professor, Stockholm University, Pro Futura Fellow, Swedish Collegium for Advanced Study)
יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:17, 10 באוקטובר 2019 (IDT)
איזו התלהבות עם הספרה ה-14 אחרי הנקודה. עוזי ו. - שיחה 23:48, 10 באוקטובר 2019 (IDT)
אתה מבין שהמחשב כתב את זה, נכון, עוזי? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:36, 11 באוקטובר 2019 (IDT)
יש מתכנת שאמר למחשב להציג 16 ספרות משמעותיות. עוזי ו. - שיחה 11:19, 11 באוקטובר 2019 (IDT)
יותר הגיוני שזאת ברירת המחדל בשפת התכנות שלו, והוא לא דאג לבצע עיגול. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:32, 11 באוקטובר 2019 (IDT)
אפשר להתעלם מההשוואה על פי שעות עבודה. העבודה בשוודיה יקרה מאד. שאר הערכים הם 126$ ע"פ יכולת קנייה, 248$ ע"פ זהב ו 115$ ע"פ כסף. אני הייתי משתמש ביכולת הקנייה בלבד, מפני שהיא משקללת סל מוצרים מטבעה. עם זאת זה בעייתי מאחר ושוודיה מדינה יקרה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:40, 11 באוקטובר 2019 (IDT)
יש בעיתיות מובנית בהשוואות מן הסוג הזה, כי כל נתון שננסה להשתמש בו כבסיס משתנה בעצמו על פני תקופה כל כך ארוכה. לדוגמא, ראה בדיון הנוכחי כמה עלה מחיר הזהב בהשוואה לכסף. אני מניח גם שהיו פערי שכר בין שוודיה לארץ ישראל בשנת 1897. על איזה סוג של עובד מדובר בכל אחת משתי התקופות? השוואת יכולת הקניה תלויה בסל מוצרים שהוגדר למטרות מסוימות, בתקופה מסוימת, והסיכוי שיתאים למטרות אחרות על פני תקופה ארוכה אינו גדול במיוחד. סל המוצרים של שנת 2019 כבר אינו סל המוצרים של שנת 2000, אז 1897? לתמונה מלאה יותר, אם היא דרושה, נהוג לערוך מגוון די רחב של השוואות קונקרטיות.--א 158 - שיחה 10:35, 12 באוקטובר 2019 (IDT)
באותן שנים ערכי המטבעות היו צמודים לערך הזהב. ר’ w:Ottoman lira. לא הצלחתי להבין מאותו הערך כמה זהב היה בכל לירה באותו הזמן. Tzafrir - שיחה 11:43, 12 באוקטובר 2019 (IDT)
אם נסתפק ברמת דיוק של אלפיות גרם (ולא מעבר לזה), יש הבדל של 43 אלפיות בין מה שכתוב בויקיפדיה האנגלית (6.615 גרם, נכון לפחות עד 1881) לבין מה שמצוטט בדיון הנוכחי (6.658 גרם). --א 158 - שיחה 12:15, 12 באוקטובר 2019 (IDT)
אתה צודק כמובן. עם זאת, בבירור יש התאמה עמומה בין סכום דאז לסכום היום, התאמה שיש לה משמעות.
כמו שאני מבין את זה, ההתאמה תהיה יותר מדוייקת בהתחשב בכמה גורמים: א. יכולת קנייה של מוצרים. את יכולת הקנייה יש להתאים ככל האפשר למוצרים שמשותפים לשני אמצעי התשלום שמשווים בינהם. עדיפות ראשונה תהיה למוצרים כמו קמח, לחם, זהב. ב. יכולת הקנייה של שרותים. מחיר נסיעה בין שתי ערים. מחיר עוזרת / משרת שינקה את הרצפה. מחיר חינוך לילדים. ג. התאמה למיקום המדינה / אימפרייה / וואטבר בסולם המדינות. השוואה של האימפרייה העוסמנית לשוודייה מעוותת את התמונה, אני חושב. המערב היה הרבה יותר עשיר כבר אז, ניתן לומר שהמערב הקביל למה שהיום הוא מדינות OECD. האימפרייה העוסמנית לא הייתה שם. ד. מחיר דיור, כולל התאמה בין רמת הדיור, ע"פ החלוקה לעשירונים. ה. לא להכניס להשוואה שירותים ומוצרים שכלל לא היו באותה תקופה. אין טעם להכניס לסל היכולות מכונות כביסה. הסעיף הזה חיוני מפני שסל יכולות בן זמננו כולל את הדברים האלה, ולכן לא ניתן להשתמש בו כפשוטו, ויש לבנות סל שלא קיים בימינו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:55, 12 באוקטובר 2019 (IDT)
מתוך הדיון פה, אני מנסה לחשוב על כיוון אחר. אני רואה שיש מחשבונים לחשב את האינפלציה בדולר מ1897 ועד היום. האם זה יהיה הגיוני פשוט להמיר לירה לדולר לפי השער של 1897 ואז להשתמש במחשבון האינפלציה הנ"ל? אם זה נשמע רעיון טוב, האם יש למישהו דרך למצוא את שער ההמרה הדרוש? אם לא, אשמח לדעת מה הבעיה ברעיון הזה. אליהו52קשיחה 00:34, 13 באוקטובר 2019 (IDT)
כפי שנאמר כאן, ערכי המטבעות באותה תקופה היו צמודים לזהב. שני ערכים (קרובים מאוד) של הלירה העות'מאנית בגרמים זהב מופיעים למעלה. הדולר הוגדר (בחוק משנת 1900) כ-1.5046 גרמים זהב. אם אינני טועה, אפשר להסיק מכך שער המרה של בערך 4.40 לירות לדולר. כדי לדעת בכמה המירו בפועל (אני מניח שכמו היום היו הבדלים מממקום למקום ומבנק לבנק) צריך להגיע למקורות מן התקופה או למחקרים היסטוריים שמבוססים עליהם. כיוון שאיני יודע מהי מטרת השאלה, אין לי אפשרות לדעת עד כמה זה יעזור. --א 158 - שיחה 11:05, 13 באוקטובר 2019 (IDT)

היכן הומצא כליא ברקעריכה

--79.177.113.6 14:03, 14 באוקטובר 2019 (IDT)

מצב: חדש

היכן הומצא כליא ברק ? --79.177.113.6 14:03, 14 באוקטובר 2019 (IDT)

כליא הברק הומצא על ידי בנג'מין פרנקלין בפרובינציה של פנסילבניה (אז חלק מהאימפריה הבריטית) בשנת 1752. Tzafrir - שיחה 14:18, 14 באוקטובר 2019 (IDT)
ואם כבר הוזכר כליא ברק: במכת הברק שהתרחשה לאחרונה נפגעו אנשים לא ממכה ישירה אלא מהזרם בקרקע. הוספתי על כך משפט בערך ברק אבל אני רוצה להרחיב על כך כאן לפי מיטב הבנתי (וכמובן: אני לא מומחה בתחום), כדי לבדוק אם מיטב הבנתי נכונה מספיק:
אפשר להיפגע מפגיעה ישירה של ברק. אבל כשהברק פוגע בקרקע משתחרר מטען גדול ואם נמצאים מספיק קרוב, יש אפשרות להתחשמל ממנו. במקום הפגיעה יש מתח חשמלי גבוה (עשרות אלפי וולטים? ואולי דווקא שלילי. מבחינתי מה שחשוב זה הערך המוחלט. הכל ביחס לאדמה, כמובן). המטען מתחיל להתפשט בסביבה ובסופו של דבר, להתפרק. הוא מתפשט בכל מסלול אפשרי. הוספתי שם קישור לכתבה על מקרה של מכת ברק אחת שהרגה 300 איילים. מסתבר שזה מקרה שבו ארבע רגליים: רע ושתי רגליים: טוב. כשבעל חיים הולך על ארבע, יש מרחק גדול יחסית בין זוגות הרגליים שלו. המתח מתפרק ולכן יותר נמוך ככל שמתרחקים מהמקור. ככל שהמרחק בין הרגליים גדול יותר, יש סיכוי שהן תהיינה על הפרש פוטנציאלים גדול יותר, ולכן יותר סיכוי שזרם משני מהפגיעה יעבור דרך הגוף.
לכן ההמלצה שאם נמצאים בסופת ברקים ואין מחסה (ודבר ראשון כמובן: לחפש מחסה) אז צריכים להיות כמה שיותר נמוכים: לא לעמוד, כדי לא למשוך אלינו ברקים. אבל גם לא לשכב, כי אז יש סיכוי גדול הרבה יותר לחטוף זרם משני. ההמלצה היא, אם כן, עמידה שפופה, או משהו דומה.
האם כליא ברק עוזר גם בכך שהוא מעביר את המטען יותר מהר לעומק יחסי של האדמה ומונע פירוק שלו על פני השטח? Tzafrir - שיחה 19:29, 16 באוקטובר 2019 (IDT)

ענויים בשב"כעריכה

מצב: טופל

האם עינויים של מחבלים שנעשים על ידי השב"כ הם דבר חוקי או שהחוקרים מבצעים עבירה פלילית מתוקף תפקידם? איך מונעים לדוגמה העמדה לדין בגין רצח במקרה והנחקר לא שרד את העינויים? אני מדבר ספציפית על הרוצח של רנה שנרב ז"ל. 213.55.224.194 00:28, 15 באוקטובר 2019 (IDT)

ראה עינויים#עינויים כאמצעי חקירה בישראל. דוד שי - שיחה 06:40, 15 באוקטובר 2019 (IDT)

שיחה:הכרזת העצמאות של ארצות הברית#וושינגטוןעריכה

-- הועתק מדף השיחה:
הופתעתי כשגיליתי שוושינגטון לא חתם על ההכרזה, כשהיה צפוי (לפחות בעיניי) שכן. היתה לכך סיבה מיוחדת? Mr. booשיחה 03:43, 29 במאי 2007 (IDT)
-- סוף ההעתקה

חזרתישיחה 12:02, 15 באוקטובר 2019 (IDT)

בעת החתימה (1776) ג'ורג' וושינגטון היה מפקד הצבא הקונטיננטלי, לא חבר הקונגרס הקונטיננטלי. ההכרזה נחתמה ע"י חברי הקונגרס, הרשות המחוקקת. הוא נבחר לנשיא ב-1789. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
[5] שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 12:57, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
תודה רבה על התשובה, ועל הקישור (גם אם באיחור קל). כדאי לדעתי להוסיף משהו בעניין גם בערך עצמו, זה יכול לעניין גם קוראים אחרים. Mr. boo 16:01, 16 באוקטובר 2019 (IDT)

מה מקור המשפט ״תסתכלו עליהם ותראו אותנו״?עריכה

מצב: חדש


מה מקור המשפט ״תסתכלו עליהם ותראו אותנו״? 77.127.133.139 10:05, 16 באוקטובר 2019 (IDT)

חוק וישנהעריכה

שלום, האם החוק אינו זהה לחוק מפרי (אנ')? חזרתישיחה 10:51, 17 באוקטובר 2019 (IDT)

לגמרי לא. לכל היותר זהו מקרה פרטי של חוק מרפי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:29, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
לא הבנתי מה הקשר לחוק מרפי. שאלתי על חוק מפרי. חזרתישיחה 17:34, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
קישרת לחוק מרפי בויקינגליש. והרי לנו הדגמה חיה של חוק וישנה  . אגב, לדעתי חוק וישנה ראוי לגמרי לערך. אחרי שקראתי אודותיו נזכרתי בהמוני מקרים שהוא התממש, לי ולאחרים. לטעמי יש חשיבות אנציקלופדית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:37, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
העובדה שהוא מתממש פעמים רבות לא הופכת אותו לראוי לערך. וכדאי להזמין לכאן להוגה החוק - עוזי ו. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 17:41, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
כמו כן אני מוכן להתערב על שנקל שפרופ' וישנה יתנגד לערך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:46, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
הויקינגליש החליטו שהוא ראוי לערך. בנוגע לשם הערך, מטעמי לוקאל-פטריוטיזם, משום ההשם "חוק מפרי", יש לו כחמישית מהמופעים בגוגל של "חוק וישנה" אינו שגור ומכך ש"חוק מפרי" ייצור בילבול עם חוק מרפי עדיף להשתמש בשם הציוני. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:49, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
אתם יכולים לכתוב על חוק סקית. עוזי ו. - שיחה 20:43, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
אילן שמעוני: ההדגמה החיה היא כמובן שלך; אני לא ניסיתי לתקן דבר (ראיתי את המחיקה שלך). חזרתישיחה 01:09, 18 באוקטובר 2019 (IDT)
כמובן. לא התכוונתי למשהו אחר. לקח לי כמה נסיונות לגלות מה בדיוק המתכונן של תבנית כתב מחוק. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:35, 18 באוקטובר 2019 (IDT)

מוסיקה - איך לתרגם "מיד-פייסד" (mid paced)?עריכה

מצב: חדש

קצב מתון? קצב בינוני? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:36, 17 באוקטובר 2019 (IDT)