ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים 


מלחמת העצמאות: תותחי נ״ט עם צלבי קרסעריכה

קראתי את [1] והוא מספר שם שבזמן מלחמת העצמאות הוא היה ביחידת נ"ט ושהם קיבלו תותחים מצ'כוסלובקיה שיוצרו במקור עבור גרמניה הנאצית ולכן היו עליהם צלבי קרס. מדובר על דברים שקרו לפני יותר משבעים שנים ולכן ברור שיש בעיה להסתמך על זכרונו. איכשהו אני נוטה יותר לסמוך על הזכרון של צלבי קרס, וגם על התפקיד הכללי של היחידה. אבל לא מצאתי שום אזכור לתותחי נ"ט בעסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית. היו מקלעי מגל"ד שאולי שימשו גם נגד מטוסים, אבל לא נראה לי שנגד טנקים (והם גם לא הגיעו מאוחר. אבל את את פריט המידע הזה אפשר להסביר גם בדרכים אחרות בהנחה שמקבלים חלקים אחרים מהסיפור: אולי רק אז הם קיבלו אז הנשק שהיה קודם במקומות אחרים). האם יש אישוש לסיפור הזה? או בכלל לשימוש בנשק שהיו עליו צלבי קרס (ולא נמחקו) במלחמת העצמאות? Tzafrir - שיחה 12:59, 21 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

ביד לשיריון מוצג כלי כזה. כך לפחות טוענים המדריכים. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]
בלי קשר לציורים של סמלים, רוב הנשק ששימש את צה"ל במלחמת 48 הגיע מצ'כוסלובקיה (באישור בריה"מ), והיה מיועד במקור לגרמניה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

נישואים והגבול בין מוצרי יסוד למוצרי מותרותעריכה

אם במודל ה"מודרני" גבר הוא מפרנס יחיד המפרנס את הבית ומממן לכל הפחות לו, לאשתו ולילדיו מזון, לבוש, פארמה, שירותי חינוך ושירותי רפואה (כולל ביטוח) ואשתו אחראית על קניית כל אלה, איך אפשר להגדיר בצורה ברורה את הגבול בין "הכרחי" ל"מותרות" כדי למנוע טענות ל"ניצול", "פינוק" ו"חומרנות" ומכאן גם מלחמות של ממש בין הגבר לאשה? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) :Reply[תגובה]

ואם לא? עמית - שיחה 16:02, 21 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
ואם לא כלומר אם זה לא המודל המודרני או ואם לא כלומר שאי אפשר להגדיר את הגבול? בתודה, ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]
ואם זה לא "המודל המודרני"? המודל שאתה מציג מתאר לא רע את שנות החמישים של המאה העשרים, מאז עברו שבעים שנה, דברים השתנו. לא בטוח שההגדרות של מה הכרחי ומה מותרות כיום דומות לאלו של שנות החמישים. עמית - שיחה 17:19, 21 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
לא ברור איזה סוג תשובה אתה מצפה לקבל. גם אוסף ההנחות שלך טיפה מיושן ולא רלוונטי (מרבית הנשים הנשואות בחברה מודרנית עובדות, מפרנסות ומשלמות מסים) וגם לא לחלוטין ברור מה המטרה של השאלה. מה אתה רוצה לשמוע, איזה גבול? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:57, 21 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
כן, איזה גבול ביחס למודל ה"מודרני" (אני מבדיל בזהירות בין מודרני לפוסט מודרני). ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

לא צריך להגדיר, אלא לתמחר. הבעל הוא, כאמור, מפרנס יחיד, והוא יהיה אחראי לניהול הפיננסי של משק הבית. האשה, שהיא לפי המודל הזה ספקית שירותי משפחה, חדרנות וזוגיות (להלן שירותי מחו"ז), תפרסם ברשומות מחירון מפורט לכל שירות, כגון הפעלת מכונת הכביסה, הכנת ארוחת ערב, חליצת נעליו של הבעל עם שובו מיום העבודה המפרך, וכדומה. הבעל יהיה אחראי לרשום ולדווח על רגעי נחת מהילדים או תחושת סיפוק על היותו עמוד התווך הכלכלי של המשפחה, ואלו יתומחרו כחלק מרשימת שירותי המחו"ז. האשה תתקצב את הוצאות הבית על פי תזרים המזומנים. חריגה מהתקציב תחשב ל"פינוק" (וחריגה מעבר ל-25%, "פינוק חומרני"). עוזי ו. - שיחה 19:43, 21 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

עוזי ו., אבל השואל ביקש לחשב גבול... Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:57, 21 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
עוזי מומחה בחישובי גבול, בפרט כאשר משך הנישואים שואף לאינסוף. דוד שי - שיחה 21:22, 21 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
לא בית דין רבני או בית דין לענייני משפחה אמור לעסוק בכך? וזה יכול להשתנות בהתאם למקרה. לדוגמא, יש מקרים שבהם בת הזוג הייתה רגילה לרמת חיים מסויימת, ובגירושים נדרשו מזונות שיוכלו לאפשר את המשך קיום רמת החיים שהורגלה אלייה. (¯`gal´¯) - שיחה 23:12, 21 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

שנות ה-50 האמנם?עריכה

הטענה המעניינת לעיל על שנות ה-50 יכולה להיות יחסית למשל לארה"ב, בריטניה, קנדה וכדומה אבל לא בהכרח למדינות אחרות.

קשה לדעת מה צופן העתיד הקרוב (2025-2050) --- התחזקות המגמה הקיימת או היחלשותה בשל עלייה משמעותית באוטומציה שתביא לאובדן מקומות עבודה רבים וקאמבק של הדפוס הקודם, לפחות לגבי הורים ואז חוזרת השאלה, "היכן עובר הגבול" כשמדובר על מפרנס\ת יחידנ\ית (זו הייתה טעות לדבר רק על גברים) ועל טפלנ\ית בית. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

קצינים דוברי רוסיתעריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב

האם הקטגוריה של "קציני צה"ל מעל סא"ל שנולדו בברית המועצות ומשרתים היום" כוללת רק את רומן גופמן?

האם קיימים קציני משטרה בכירים (סנ"צ פלוס) דוברי רוסית בכלל?

א. לא.
ב. כן.
87.71.94.38 09:16, 22 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
א. כן.
ב. לא שידוע. אבל אולי במעבדות, סייבר, רפואה וכד'?
בדקת את כל הקצינים מעל סא"ל בצה"ל? כל הכבוד! מדובר במאות קצינים שחלק משמותיהם חסויים. שאפו. 2.52.72.8 07:14, 23 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
לא ברור לי מה הצורך האנציקלופדי בקטגוריה כזאת. דני Danny-w - שיחה 09:54, 14 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

תשואות ב"גמל להשקעה"עריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב

האם התשואה מחושבת לפי "ריבית דריבת" או לפי ההפקדה הראשונית? נניח לצורך החישוב מישהו השקיע 10,000 שקלים והתשואה היא 10% שנתית. אז כעבור שנה יהיה לו 11,000 שקלים. אבל כעבור שנתיים זה יהיה 12,000 או 12,100? לצורך החישוב נניח אין תזרים כספים נוסף ונניח שהתשואה היא קבועה, ללא דמי ניהול. סתם להבין את העקרון.

פשוט קרא/י את ריבית דריבית Shannen - שיחה 19:53, 22 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

תודה אבל לא מציון שם שמדובר בגמל להשקעה. בפסקה לפני כן מצוינת ריבית פשוטה ובהמשך עוד מספר סוגי ריביות, ללא התייחסות לסוג הקופה.

קופות גמל להשקעה משקיעות בשוק ההון ולא מבטיחות תשואה קבועה, ולכן אין משמעות לריבית דריבית. דוד שי - שיחה 06:32, 23 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אז איך זה הולך? נניח בשנה א' יש ריבית 10% ובשנה ב' 2%. האם החישוב הוא או כשהאיבר השלישי הוא השאלה המרכזית. כלומר התשואה כל שנה היא בהתאם להפקדה או בהתאם למה שיש בקופה. אגב לפי מה שכתבת יש הבדל בין "ריבית" לבית "תשואה" בהקשר של החישוב?
קופות גמל לא משלמות ריבית אלא הן משיגות רווחים או הפסדים על מה ואיך שהן משקיעות (הרווח או ההפסד מכונה תשואה, שיכולה להיות חיובית או שלילית). השאלה שלך מתאימה לפיקדון, ואז בדרך כלל מחשבים לפי ריבית דריבית שנתית. כל שנה הריבית מצטרפת לקרן ומתחיל חישוב על הקרן יחד עם הריבית שנצברה. דפי הדוגמה השנייה שלך - בסוף השנה הראשונה שווי הפיקדון הוא 10,000 בתוספת 10% שהם 1000 וביחד זה 11,000 ועל הסכום החדש של 11,000 מחשבים 2% בתום השנה השנייה שהם 220, כך שאחרי שנתיים שווי הפיקדון הוא 11,220. 84.94.45.134 18:38, 23 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
תוכניות כמו קופת גמל להשקעה, שמשקיעות בשוק ההון, מפרסמות אמנם תשואה שנתית, אבל למעשה התשואה בהן משתנה בכל יום שיש בו מסחר בניירות הערך שבהם מושקע כספן, ובכל יום הסכום המושקע שווה לתוצאה של סוף היום הקודם (כלומר מעין ריבית דריבית בחישוב יומי). דוד שי - שיחה 11:54, 24 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
@דוד שי: ממש לא נכון ומטעה. זה שינוי יומי - ולא ריבית דריבית בחישוב יומי. המושגים "ריבית" ו"ריבית דריבית" לא שייכים לקופות גמל.84.94.45.134 17:46, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
כתבתי "מעין ריבית דריבית", אם זה מפריע לך, התעלם מזה. דוד שי - שיחה 19:51, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
קופות גמל (רגילות וגם להשקעה) יכולות להשקיע גם באיגרות חוב נושאות ריבית, וגם במניות נושאות דיבידנד, ובמקרה זה תהיינה להן הכנסות דמויות ריבית. בניגוד להשקעות פרטיות באפיקים דומים, ההכנסות האלה לא מגיעות לחשבונו של המשקיע בקופת הגמל (ולא יורד מהן מס רווחי הון אגב כך) אלא מושקעות מחדש כחלק מהנכסים של קופת הגמל. לכן נוצר מצב דומה לריבית דריבית. אם קופה למשל השיגה בשנתיים האחרונות תשואה שנתית של 20%, אז התשואה הכוללת (ברוטו) למשקיע היא 44%, בדיוק כמו בחישובי ריבית דריבית, והמיסוי הוא על ההפרש בין מחירי המכירה והקניה. אבל, בניגוד להשקעה "קלאסית", התשואה על רוב נכסי הקופות לא ידועה מראש (גם אם קופה משקיעה רק באג"ח, הריביות בשוק משתנות) ולכן אין דרך לחשב את התשואה הצפויה בעזרת נוסחאות ריבית דריבית; אפשר רק לומר שהתשואה צפויה להיות גבוהה יותר מאשר בהשקעה ישירה באותם נכסים, בגלל ה"ריבית דריבית" והמיסוי הדחוי (אם כי יש גם דמי ניהול שצריך להביא בחשבון). צחקשוח - שיחה 00:22, 10 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
האם יכול להיווצר גם מצב הפוך שבו ככל שמושקע יותר, ככה ההפסד יותר גדול? נגיד מישהו השקיע 50 אלף, ובגלל תשואות הגיע ל60 אלף. עכשיו שנת משבר והתשואה הפכה לשלילית. אילו היה לו רק 50 אלף בחשבון היה מספיק 10 אלף, אבל מכיוון שזה גדל ל-60 אז הוא מפסיד 12 אלף. האם המצב יתכן? שתשואה גובהה יותר דווקא תוביל להפסדים גדולים יותר? 2A0D:6FC0:6F9:C600:441C:C404:4610:5164 00:39, 10 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

ניאנדרתלעריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב

האם אפשר לשבט אדם ניאנדרטל דרך דגימות DNA שנמצאו? למה הניסוי לא בוצע?

בינתיים נמשוא מאוד בחיתולים. קראו שיבוט. Shannen - שיחה 19:56, 22 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אני לא חושב שיש טכנולוגיה קיימת לשבט ניאנדרטלים, כי ככל הידוע לי אין אפילו תאים ניאנדרטלים שלמים עם כל ה-DNA. זאת בניגוד לתאי רקמות של בעלי חיים שנכחדו בזמן האחרון, או תאים של ממותות שנשמרו בהקפאה בקרח. הרצף של הגנום הניאנדרטלי פוענח ממספר עצום של מקטעי DNA קטנים, שאין דרך מעשית לחבר אותם.
גישה אלטרנטיבית שהוצעה היא לקחת תא של אדם או של שימפנזה, ולהכניס שינויים ברצף ה-DNA כך שיתקבל הרצף הניאנדרטלי. גם במקרה הזה, למיטב ידיעתי עדיין לא קיימת טכנולוגיה להכניס כל-כך הרבה שינויים, אך יש הטוענים שניתן לפתח אותה.
בהנחה שניתן, במדינות המערב אין להערכתי סיכוי לקבל אישור אתיקה לפרוייקט כזה. במשטרים לא-דמוקרטים – מי יודע? (בטח לא אני). אך במשטרים כאלו צפויים לשאול: למה לנו להשקיע בפרוייקט כזה, מן הסתם הרבה מיליונים? מה ייצא לנו מזה? H. sapiens - שיחה 20:55, 22 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
יש מיזם שמנסה לגדל מעיין ממותות. מה שהם רוצים לעשות זה לשחזר גנים של ממותות מתאים של ממותות שהשתמרו ולערוך תאי פילים כדי להוסיף להם כל מיני תכונות מממותות (צמר, אוזניים קטנות יותר, ועוד) כדי להתאימם לחיים בסיביר, ואז יש אז השלב המאתגר הבא של פיתוח רחם מלאכותי, כי אין עודפי פילות. עם אנשים גם מיזם כזה שהוא פחות שאפתני משיבוט רחוק מהצלחה: יש לנו מספר עצמות שהתגלו ושבכל אחת ה־DNA כבר לא לגמרי שלם. גם אם לא היו מכשולים אתיים, אני לא בטוח שהיה שווה להשקיע בזה. Tzafrir - שיחה 21:07, 22 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
המיזם המדובר הוא של ג'ורג' צ'רץ' (אנ'), אותו גנטיקאי מהרווארד שהציע פרוייקט להנדסה גנטית של ילד ניאנדרטל, ולהבנתי בשיטה דומה. החדשות הן שהוא קיבל 15 מיליון דולר למיזם של הממותות (ממי? לא ראיתי בכתבה). ניסיון מראה שהשקעת כסף לא בהכרח מצליחה להזניק מיזם שהטכנולוגיה שלו עדיין לא בשלה. H. sapiens - שיחה 14:03, 23 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אבל מה חסר לנו? הפריות מעבדה הן ממציאות היום-יום. פילה פונדקאית אפשר למצוא בכל גן חיות. קיימת טכנולוגיה של זיגוטה מלאכותית. מה עוד צריכים לפתח? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:51, 23 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אני לא ממש מהתחום, אבל ממה שאני מבין, בתחום הזה יש אחוזי הצלחה לא גבוהים במיוחד. לכן נדרשת יותר מפילה אחת (ואפילו הרבה יותר). ופיל אסייתי הוא כרגע מין בסכנת הכחדה (מה לגבי פיל אפריקאי? האם יש בעיות להשתמש בו? הוא קצת פחות על סף הכחדה. ועדיין לא ברור לי עד כמה מעשי זה יהיה לתחזק לצורך הניסוי הזה עדר פילים). Tzafrir - שיחה 15:11, 23 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
הפרייה מלאכותית, שיבוט ו"זיגוטה מלאכותית", כולן טכנולוגיות שמסתמכות על קיום תאים חיים ומתפקדים, בין אם תאי מין או תאים סומטיים, של האורגניזם שתורם את ה-DNA.
ייתכן שבמקרים מיוחדים ניתן להשתמש גם בתא לא-חי שעדיין נשמר בו גנום שלם ובלתי-פגוע. אבל במקרה של הממותות, מה שיש זה תאים קפואים מלפני עשרות אלפי שנים, ומן הסתם הגנום בהם כבר לא במצב טוב במיוחד.
לפחות לפי הפרטים ששוחררו לתקשורת, צ'רץ' מצהיר על אסטרטגיה אחרת לחלוטין: "עריכה" של גנום קיים בתאים של מין קרוב שחי כיום. זו טכנולוגיה שקיימת בעיקרון אבל כאן מדובר בהיקף שחורג בהרבה, מבחינת כמות הרצף שרוצים לערוך, מכל מה שנעשה היום.
ייתכן גם שצ'רץ' עדיין חושב על הפרוייקט של הנדסת ניאנדרטלים, שם למיטב ידיעתי אין אפילו תאים קפואים או גנום שלם, והוא רוצה לפתח טכנולוגיה שתתאים גם להם. H. sapiens - שיחה 11:34, 24 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

חרקים באוכלעריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב בסוגים רבים של אוכל אבקתי/עמילני (למשל בקמח) מופיעים לא פעם חרקים שחורים קטנים, לפעמים אחרי איחסון במשך זמן מה, לפעמים כבר בחבילה שנקנתה בחנות. אני תוהה לגבי המקרה של אחסון קמח לאורך זמן בכלי אטום (גם לאור): מאיפה החרקים הגיעו לשם? עמית - שיחה 22:46, 22 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

או שהחרקים (ביצים/זחלים) כבר היו בקמח לפני שנכנס לכלי האטום או שהכלי לא באמת אטום. אגב אני לא מכיר כלי מטבח אטום לגמרי, כלומר מסוגל להחזיק ווקום לאורך זמן בלי שיכנס אוויר. Assafn שיחה 22:54, 22 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אגב אני קונה רק כאלה עם הכשר, ומעולם לא מצאתי כלום גם אחרי ניפוי בנפה הדוקה. המאו"ר - שיחה 00:18, 24 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
המלצת יודעי דבר היא לאחסן קמח ומוצרים דומים במכל אטום במקרר או במקפיא, תלוי בתדירות השימוש. ראה למשל כאן.

צפון תימן ודרום תימןעריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב בגלל שמצב הערכים צפון תימן ודרום תימן בכי רע, ומדובר בערכים שטחיים ביותר, אולי פה אקבל מענה: מדוע היו שתי מדינות לעם התימני? איך נפילת מסך הברזל תרמה לאיחודן? ובכללי, למה תימן מדינה כל כך נחשלת גם היום? חג שמח, 2A10:8009:9277:0:E51E:1963:2BB3:C6D2 23:00, 22 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

עוזר? מוכני - שיחה 23:06, 22 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
מתוך הערך דרום תימן (ר’ קישורים שם): דרום תימן הורכבה מהמושבה לשעבר עדן (אנ'), ושטחי החסות הבריטיים, המערבי והמזרחי של עדן, דהיינו "פרוטקטורט עדן" (אנ') (כולל אלה שלא הצטרפו ב-1962 לפדרציה של דרום ערב (אנ')), וגם האיים פרים, קאמראן וסוקוטרה, השוכנים מול חופיה של עדן. שטח החסות המזרחי של עדן היה רובו מדבריות והרים צחיחים.
כלומר: צפון תימן הייתה שטח עות’מני ובהמשך מדינה עצמאית, ודרום תימן הייתה מושבה בריטית. Tzafrir - שיחה 23:07, 22 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

איך ניתן להבחין בקלות בין קנאביס אינדיקה לקאנביס סאטיבה?עריכה

הבנתי שכיום יש זנים רבים בעולם (מאות או אלפים) של קנאביס אינדיקה וסאטיבה המשמשים לטיפול רפואי מסחרי (אני נמנע לעסוק במין רודראליס בשאלה זו).

אם אדם קונה קנאביס רפואי מסחרי ובא לו לדעת אם זה אינדיקה או סאטיבה, איך הוא יוכל לאשר זאת בסבירות גבוהה? (בדיקה אנטומית\גנטית\כימית, לא "פסיכואקטיבית"). תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

נראה לי שרוב הזנים בימינו הם הכלאות. אינני מומחה, אבל למיטב זיכרוני לאחד משני זני הבסיס יש אחוזי CBD גבוהים הרבה יותר, ובדיקה כימית תוכל לחשוף זאת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:38, 23 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

באינדיקה יש יותר CBD מאשר בסטיבה. אבל רוב הירוק הרפואי שמשווק גם ככה זה ערבוב של שני הזנים

אדם ב"עניינים" טוען שאין יותר דבר כזה אינדיקה טהור או סאטיבה טהור, רק הכלאות שלכל היותר הן דומיננטיות חאחד מהשניים. מישהו יכול לאשר/להפריך? אולי גם הרחבה לגבי סיבת השינוי? מקורות יתקבלו בברכה אם ידרש עדכון בערך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:38, 27 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

מה זה נישואים?עריכה

  1. מחויבות? (חלק מה"נשואים" לא מזהים עצמם מחויבים)
  2. אהבה? (אנשים מסוימים אוהבים אחד את השני "רומנטית" גם בלי נישואים)
  3. מגורים משותפים? (לא נגיד שכל שניים או יותר שותפים באיזו דירה "נשואים" זה לזה)
  4. סקס? (לא נגיד שכל זוג אנשים שעושים סקס הם "נשואים")
  5. ילדים? (יש זוגות "נשואים" שאין להם ילדים, לפחות במסגרת נישואים נתונה)
  6. רישום ביורוקרטי? (טקסי נישואים התקיימו על הפלנטה הזאת לפני שכל ביורוקרטיה מדינית יושמה)

האם יש הגדרה ברורה לזה? אשמח לתשובות מלומדות.

מה לגבי הכרה של ממסד בקשר זוגי (מדינה, דת, קהילה)? יש הטבות מסוימות לזוגות נשואים. זו אחת הסיבות לרצון לקדם הכרה בנישואים אזרחיים ונישואים גאים. (¯`gal´¯) - שיחה 05:28, 23 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אני לא חושב שבכל מדינה יש הטבות לזוגות שמצד אחד מוגדרים "נשואים" אבל מצד שני אין להם ילדים וגם אם כן, לי אישית לא ברור למה בכלל צריכות להתקיים הטבות כאלה (הרי לא מדובר על עזרה שהולכת בסופו של דבר לילדים).
נישואים הם הסכמה חוזית לחיים משותפים. המרכיבים שמנה השואל הם חלק מהפעולות שניתן לכלול במסגרת חוזה זה, אך הם אינם הכרחיים ואינם בלעדיים. הם יותר רלוונטיים לשאלה מהם ידועים בציבור. דוד שי - שיחה 06:29, 23 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אני מניח שב"חיים משותפים" התכוונת ל"מגורים משותפים" (רק שבניגוד אלי ציינת "הסכמה חוזית ל" ואני ציינתי רק "מגורים משותפים") אבל אז זה מחזיר אותנו לעניין של מה ההבדל בין "נשואים" לבין "קבוצת בני עשרים הגרים יחדיו בקומונה?" ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]
אתה מוזמן לעיין בערך נישואים. ההסכמה החוזית היא העניין המהותי, וחיים משותפים אינם בהכרח מגורים משותפים.2.52.72.8 06:59, 23 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
המשפט הראשון ממש בערך סותר את ההגדרה שהציג משתמש:דוד שי כי הוא כולל גם את הביטוי "להקים משפחה" ובהגדרתו המשתמש הנ"ל לא הזכיר את מושג המשפחה, אז מה הם המאפיינים של "חיים משותפים" בהקשר זה במינימום? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]
גם זוג יכול להיות משפחה. הגדרתו של דוד שי נראית לי כקרובה למינימום. 2.52.72.8 07:16, 23 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
גם אם נוסיף לשיח את המילה "זוג" זה לא מבהיר את משמעות המונח "נשואים" (במינימום); במה מתאפיין היות שני אותם בני אדם כ"נשואים" (או כ"זוג") בהקשר זה, כלומר במה מתאפיינים אותם "חיים משותפים" עליהם דיבר משתמש:דוד שי במינימום?
בהלכה נקבע מינימום שמחייב את הגבר: שאר כסות ועונה. למי שאינו יהודי דתי אין מינימום, מעבר להסכמה על חיים משותפים הכל נתון להסכמת הצדדים. בפקודת מס הכנסה מוגדר בן זוג "אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו", ומכאן אפשר ללמוד שלדעת המחוקק ייתכנו נישואים ללא משק בית משותף. דוד שי - שיחה 07:44, 23 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אם כך לפי דבריך המונח "חיים משותפים" ריק מתוכן כי ממילא כולם חולקים עולם זה בין אם גרים באותו מבנה או לא, אלא אם מחליפים את חיים משותפים ל"נאמנות כמוגדר בחוזה", אבל אז המונח נישואים מתייתר כי אין הבדל מהותי בין חוזה זה לכל חוזה אחר. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]
הוא לא מתייתר, כי הוא חוזה מסוג מסויים. כמו שהמושג "חוזה אחזקה" לא מתייתר בגלל שהוא חוזה כמו כל חוזה אחר.87.70.13.18 09:04, 23 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
הוא כן מתייתר כי אין חובה לכתוב כותרת (זה פשוט נוהג ארגון מידע כתוב) ועוד יותר כי אין חובה בכלל למסמך כתוב. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]
הגדרת הנישואים שונה מתרבות לתרבות וממדינה למדינה. ללא ציון ספציפי יותר ("בחוקי מדינת ישראל", "בשבט האראפש" וכך הלאה) לא ניתן לענות על השאלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:29, 24 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
נקודה מהותית היא ש"נישואים" הם לכל הפחות מוסד חברתי, בדרך כלל גם מוסד משפטי ובמקרים רבים (אני מנחש שהרוב) גם דתי. זה מחייב שההגדרה הדוייקת תהיה שונה בין כל המשתנים האלו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:33, 24 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

ציטוט מדיון מארכיון 305עריכה

בארכיון 305 נכתב תחת הדיון "דייטינג בעולם העתיק":

"במזרח הקדום, בעולם ההלני, באירופה ואף בהודו עד לאחרונה ובחלקים מסוימים עד היום, הנישואין היו חוזה עסקי בין שתי משפחות שנועד להסדיר את חלוקת המשאבים שלהן, כך שבמקרה הגרוע מעט ככל האפשר יאבד, ובמקרה הטוב כמות המשאבים העומדת לרשותן תגדל. בכל הדבר הזה, אין שום משמעות להיכרות מוקדמת בין הבעל והאישה. הורים לא באו "להציע נישואין" כדבריך: מה שעמד על הפרק היה ביזנס

אם זה היה המקרה בכל העולם ולא רק באזורים הנ"ל, אז הנישואים ה"טבעיים" ה"מינימליים" הם חוזה עסקי בין שני זוגות הורים, ללא מסמך כתוב (ללא "כותרת" ולכן גם ללא הביטוי החד-מילתי "נישואים") ולא חוזה בין בני זוג כי למעשה אין זוגיות לפני נישואים. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

מתח בין "נישואי חוזה" ל"נישואי אהבה" קיים בכל התרבויות (עיין: מרווין האריס: בני מיננו, Donald E. Brown: Human Universals). מתח זה לרוב מוכחש על ידי ההורים, אבל תופעה נפוצה למדי של בריחה מהבית למטרת נישואים בניגוד לרצון ההורים מזימה טענה זו. ככלל, נישואים הם העיסקה החשובה ביותר שנעשית בחייו של אדם. אפילו בחברות המערב המשוחררות פירושם של נישואים הוא חלוקה מחדש של הרכוש בין האשה לגבר. מבחינה כלכלית זה מהותי יותר מכל משכנתא. מבחינה חוקית בחברות רבות נישואים יוצרות מסגרת חדשה לגמרי למצבו המשפטי של אדם (למשל אצלנו תוספת רצינית למספר האנשים שמותר להם משפטית להסתיר מידע מרשיע, אפילו בפלילים) ומנקודת מבט אבולוציונית - בחירה של השותף הגנטי. פסיכולוגיה אבולוציונית מקישה מהעובדה האחרונה לגבי כל השאר, כולל תחזית ברורה מאד לכך שיהיה קיים מתח בין האינטרס הגנטי של ההורים, עבורם צאצא ספציפי יכול להידחק לתחתית סולם החשיבות בהינתן עיסקה טובה עבור צאצא אחר, לבין האינטרס הגנטי של הצאצאי/ים שמבחינתם עיסקה לא מוצלחת פרושה פגיעה חזקה ולעתים קרובות בלתי הפיכה באינטרס העצמי שלהם להעמיד צאצאים מוצלחים.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:18, 25 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אני מסכים איתך, אבל אני לא מבין איך בעולם העתיק, שברובו לא היה דבר ממה שנכנה כיום "דייטינג", היו יכולים להתקיים נישואי אהבה, בטח כאשר חיתנו לרוב נערים ונערות ממש עם תחילת הבגרות המינית (כשההורמונים היו בשיא ולכן קל להסביר איך הביאו כל כך הרבה ילדים). ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]
אהבות עזות בתחילת הנעורים זכורות לי אישית. גיל החיתון הממוצע עמד על 16 שנים. בעולמם של ציידים לקטים ובמידה פחותה בחברות מסורתיות, אדם נאלץ לתפקד כבוגר עשור או שניים לפני מה שנדרש כיום בחברות של מדינות מפותחות. בהתאם גם תחושת זכותו לאוטונומיה הגיעה מוקדם יותר.
בחברות ציידים/לקטים היה נהוג ארוע שנתי של מפגש כל השבט או מפגש עם שבטים סמוכים, אירוע בו הזדמן לנער/ה להכיר אנשים חדשים בני גילה. בחברות אחרות היו ארועים כדוגמת ט' באב.
התרשמתי שבכל מקרה נישואים כפויים לבן/בת זוג שאינם אטרקטיביים (מבוגרים מדי למשל, או מעוררי דחיה) יכלו להניע את ההמתבגר/ת להאחז בקש על מנת להימלט מרוע הגזרה.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:24, 25 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
כללית אני נמנע מלהגדיר "קראשים" יצריים ומיניים בקרב נערים כ"אהבה" אפילו שזה יכול להיות, לפחות אם זה מתפתח לאט ויש היקשרות. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]
אני מסכים בהחלט שקראשים של גיל הנעורים בדרך כלל אינם אהבה, אבל הנער/ה לא יודע זאת, מחמת חוסר נסיון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:55, 25 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

דרוזים ותנ"ךעריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב

האם הדת הדרוזית מכירה במקרא כספר קדוש (ברמה כזאת או אחרת)? Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:32, 23 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

באסלאם לגווניו השונים התנ"ך (היהודי או הנוצרי) לא נחשב ספר קדוש, להבנתי. המסורות המקודשות נמצאות בקוראן ובספרות שמשתלשלת ממנו. לדוגמה: חוגגים את חג הקורבן שמציין מעשה שלא עולה בקנה אחד עם המסופר בספר בראשית על עקדת יצחק. הדרוזים חוגגים גם הם את חג הקורבן. Tzafrir - שיחה 15:17, 23 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
זה מעניין. משכיל נוצרי יודע להגיד מי הם מתושלח, אהרון ואסא בלי מאמץ. עבור מוסלמי מלומד זה לא יהיה כך? ודרוזים שהתפצלו מן האיסלאם לא ידעו להגיד אפילו מי הם משה ויעקב? Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:28, 23 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
עד כמה שידוע לי גם האיסלאם מכיר בתנ"ך, אך טוען שבני אדם עיוותו אותו. המאו"ר - שיחה 00:19, 24 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
בסורה הברזל מוזכר "הספר". באמת חבל שבערכים בוויקיפדיה לא מתורגמים הסימוכין. לי זאת עבודה גדולה מדי. Shannen - שיחה 12:02, 24 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
הקוראן הושפע מאד מהתנ"ך, אך אין באסלאם התייחסות ישירה לתנ"ך כספר קדוש.--שמש מרפא - שיחה 04:14, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

בנטעריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב

למה בנט ונתניהו אף פעם לא הסתדרו ביחד?

בגלל סגנון התסרוקת השונה: שניהם קרחים למדי, אבל נתניהו מנסה להסתיר זאת ולאחז עיניים כאילו ראשו מכוסה שיער, ואילו בנט מציג לציבור את האמת העירומה, ללא כחל ושרק. איך שני אנשים כה שונים יכולים להסתדר ביחד? דוד שי - שיחה 11:44, 24 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
כמדומני שבראשית דרכו של בנט כראש המטה של ביבי הם עבדו יחד והסתדרו. המאו"ר - שיחה 13:29, 24 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
עוד לא הייתה הקרחת... דרדקשיחה • י"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 13:32, 24 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
התמונה הכי ישנה שיש לנו של נפתלי בנט (קטגוריה) שיש לנו היא תמונה שהוא העלה בשנת 2011 (מתקופת ישראל שלי?). שם יש עוד שרידי שיער. נראה לי שאז הוא כבר היה מסוכסך נתניהו (או שלהפך: נתניהו איתו. או גם וגם). Tzafrir - שיחה 14:47, 24 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

אז כל הריבים שלהם זה רק בגלל השיער?

מה זאת אומרת "רק"? זה לא מספיק חשוב? אסף השני - שיחה 18:23, 24 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

עזרה ברכישת רמקולעריכה

אני מחפש רמקול טוב שיהא אפשר לשמוע ממנו שירים ושיעורים, אני רוצה שיהא לו חיבור של דיסק און קיי, וחשוב יכולת ניווט טובה בין השירים (צריך מסך טוב ותפריט טוב וכו'), ורצוי שיהיה אפשר להמשיך את השיעור מהמקום בו נעצר קודם. האם q28 טוב?

ויקיפדיה איננה גורם מסחרי או שיווקי, ואין מתפקיד העורכים להביע דעה ולהמליץ על מותגים. פנה לחנויות או אתרי אינטרנט המתמחים בציוד כזה.--נדב - שיחה 12:18, 25 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אני לא מחפש המלצה על מותג, אני מחפש דגם שיש בו יכולת ניווט טובה מלבד יכולת השמעה, וכן יכולת חיבור לדיסק און קיי. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]
אין לי יותר מדי ניסיון, אבל מהמעט שראיתי, יכול להיות ששווה לוותר על יכולת ניווט בין השירים ולהסתפק בהשמעת שירים ממקור חיצוני (דרך בלוטות', אבל אולי גם פשוט דרך כבל Aux (אנ')) ולשלוט על הנגינה מטלפון או אפילו מנגן יעודי (אולי נגנים פשוטים עדיין יותר זולים מטלפונים).
תודה על העזרה. אבל אני צריך בשביל מישהו שאין לו טלפון חכם, והנגנים החדשים (clip sport וכו') גרועים בהרבה מהסוג הישן (sansa clip (+)) אם אתה יודע איך להשיג את הדגמים הישנים זה יהיה טוב. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]
אז אפשר לקחת טלפון חכם יד שניה ללא סים (צריך רק לוודא שסוללתו תקינה, אלא אם יהיה לו חיבור קבוע לחשמל) וזה כבר לא עולה יותר מדי (וזה גם מעשה טוב: למחזר טלפון כזה במקום שייזרק לפח המחזור). Tzafrir - שיחה 14:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
תודה רבה, ובכל זאת בלי טלפון חכם, לא יד ראשונה ולא שנייה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]
אתה יכול לנסות לשאול בפורום אוצר החכמה... המאו"ר - שיחה 16:01, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

מה היא תוכנת ה VoIP הכי מתחרה בוואטסאפ רק שלא מצריכה מספר טלפון כלל?עריכה

הכי מתחרה בוואטסאפ פירושו הכי הרבה משתמשים אחרי וואטסאפ, רק שההזדהות היא רק באמצעות אימייל בלי מספר טלפון.

תודה, ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

VoIP--נדב - שיחה 12:11, 25 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
לא הבנתי מדוע קישרת לערך, הרי המסר העקיף שוואטסאפ היא VoIP ויש לה מתחרות, איננו מסר שגוי...
דיסקורד? TheStriker - שיחה 13:57, 27 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

סירחון של ביוב ביתיעריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב

למה הביוב בבית מסריח? מה זה הריח האופיני הזה? בטח התשובה הראשונה שתקפוץ לכם זה קקי. אבל זה ריח אחר לגמרי והוא גם בא ממקומות שבהם אין שום קקי. לדגומה פתחתי את פיר המקלחת בשביל להוציא שיערות וזה היה מסריח ממש חזק עם ביוב. גם כשפתחתי את הצינור של מכונת הכביסה היה ריח דומה.

מה זה הריח הזה? 87.70.115.241 11:57, 25 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

חומר אורגני רקוב. אם יש בעייה של עליית ריח מפתחי ניקוז באמבטיה ניתן לרכוש מחסום ריח. בביוב תקין וזורם לא אמורה להיווצר בעייה. במקרה של סתימה הרקבון נוצר תוך ימים ספורים בקיץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:06, 25 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
כמו שנאמר הסירחון נובע מגזים הנפלטים בתהליך של פרוק חומר אורגני על ידי חיידקים (ריקבון). הריחות השונים קשורים להרכב הגזים הנפלטים. הרכב זה תלוי בסוג החומר האורגני ובסביבה בה מתבצע הפרוק (דלה או עשירה בחמצן).מקור הסירחון בצנרת הביוב הביתית הוא החומר האורגני הנצמד לדופן הצינורות והוא יכול להכיל תאי עור מתים, תאי שיער ותאים נוספים ממקור אנושי הנמצאים במים הנשטפים בכיור או במקלחת(במערכת ביוב תקינה אין נוכחות של גושי צואה שאמורים להישטף אל מחוץ לצנרת הביתית) --בן אביגדור - שיחה 11:33, 28 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

אושפיזיןעריכה

למה לא בפסח? המאו"ר - שיחה 01:26, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

אתה רוצה לארח אנשים ולהגיש להם רק מצות? לא עסק.
וברצינות, נראה לי שזה קשור לקונספט שצריך לארח בסוכה.david7031שיחה • כ' בתשרי ה'תשפ"ב • 10:36, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
יש הסבר נורמלי? המאו"ר - שיחה 14:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
כשיהיה הסבר נורמלי לאושפיזין... דרדקשיחה • כ' בתשרי ה'תשפ"ב • 16:43, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

קוקה קולהעריכה

האם נכון להכליל שמלבד מים וחומרי טעם, המרכיבים העיקריים בכל מתכוניי הקולה השונים בעולם הם סוכר חום וחומצה זרחתית?

ראה קולה (משקה) 87.70.24.16 13:58, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
לפי דעתי זו לא תשובה לשאלתי הנקודתית ולמעשה המשפט הראשון בערך המקושר ”קולה הוא משקה קל מוגז המכיל קפאין וקרמל“, אשר היה אמור להכיל תשובה לשאלה, רק מעיד כמה שאלתי חשובה.
עכשיו אני באמת רואה כמה שאלתך חשובה. אני מתנצל על "תשובתי" הקודמת ומקווה שתסלח לי. 87.70.24.16 15:47, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
מסכים. לדעתי אחת מעשר השאלות החשובות ביותר שנשאלו במדור. 192.114.182.2 15:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אולי לא מהעשר החשובות ביותר, אבל ללא ספק חשובה ביותר. 2.53.13.217 16:31, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אתם פשוט מתוקים ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

לאכול ביצה אחת שקול לעישון 5 סיגריותעריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב

קיימת טענה טבעונית לפיה אכילת ביצה אחת מזיקה לבריאות ברמה של לעשן 5 סיגריות. ברור שהטענה לא נכונה וזה בערך כמו להשוות שחיה בים לקבלת מכת שמש. השאלה היא מאיפה הטענה הזאת מגיעה ואיך נעשתה ההשוואה? לגבי קיום הטענה (אני מכיר את הדף, ויודע שאתם ישר תשאלו): פה, פה, פה ועוד.

לא צריך לשכנע אותי. אני יודע שיש בעלי חיים ניזונים מביצים קבוע ושביצה עשירה בחלבונים וויטמינים. אנשים ניזונים מביצים כבר אלפי שנה. אני שואל רק על סמך מה מגיעה ההשוואה. 87.71.3.115 15:44, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

קישור זה שהבאת בעצמך מסביר זאת. 192.114.182.2 16:00, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
הוא לא. הוא רק טוען ביצה אחת מזיקה כמו ש-5 סיגריות מזיקות ללא פירוט איך הגיעו ל-5 דווקא או בכלל איך סיגריות רלוונטיות. עשו אולטרסאונד ל 1,231 אנשים ו..מה? איך ה-5 סיגריות הגיעו? 87.71.3.115 16:05, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
יש הפנייה למחקר המלא בהתחלה. 192.114.182.2 16:09, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
קראתי את הקישור האמצעי בלבד יען כי אני לא אוהב את הריגול של פייסבוק אחרי. הוא מסתמך על המאמר הזה שנראה שדורש הרשמה. לפי תמציתו, ובהנחה שהמחקר היה תקין ושממצאיו יאוששו במחקרים נוספים (לא הנחות טריוויאליות. וגם שהבנתי כמו שצריך את מה שכתוב שם) - במחקרים של תזונה והתנהגות אנושית קשה לנהל מחקר מסודר עם ביקורת טובה, ולכן לוקחים כל מיני הנחות. מה שהם עשו זה ביקשו מנבדקים שהגיעו אליהם לבית חולים לבדוק משהו עם עורקים (לא הבנתי בדיוק, אני לא מהתחום) למלא שאלון על הרגלי חיים. בין השאר היו שם הרגלי עישון (כמה מעשנים כל יום, אם בכלל) וכמה ביצים (ליתר דיוק: חלמוני ביצה) אוכלים כל יום. אני מניח שהם שאלו על כמה דברים אחרים, אבל הם לא מוזכרים בתמצית. לפי התמצית, הם מצאו מתאם גבוה יותר למחלות לב בין אכילה אפילו של חלמון אחד ביום מאשר של עישון של חמש קופסאות ביום.
  • יש הבדל בין מתאם לסיבתיות. יכול להיות שמבין אותה אוכלוסיה, מי שאוכלים יותר ביצים גם אוכלים יותר בשר, לדוגמה.
  • עישון גורם גם להיצרות כלי דם. אבל ההשפעה החמורה והמובהקת ביותר שלו היא על הריאות וכל האיברים האחרים שמושפעים מהעשן. לכן הסתכלות רק על ההשפעה של העישון על כלי הדם מטעה.
Tzafrir - שיחה 16:11, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
וכמובן שמה שאפשר לעשות זה לבדוק יותר ממחקר אחד. נקודת ההתחלה היא, כמובן, הערך הרלוונטי. בערך חלמון (גם באנגלית) אין כלום. אבל בערך האנגלי המקביל לביצה (מזון) יש פרק תמציתי: w:Egg as food#Cardiovascular risk. הממצאים לא חד משמעיים: לפי סיכומים עדכניים אין בעיה, אבל קצת לפניהם ראו כמה בעיות קטנות. לא היה לי זמן לבדוק מעבר לקריאת הערך אבל יש שם קישורים בשפע ומילות מפתח למכביר. Tzafrir - שיחה 16:55, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
רגע, אבל איך מחקר כזה בכלל התפרסם? אם הבנתי אותכם, מה שהם עשו זה: בחרו מתוך כלל הנבחנים (שהיו חולים) את אלו שמעשנים 5 סיגריות ליום. בחורו מכלל הנבחנים את אלו שאוכלים יותר מ-3 ביצים לשבוע והראו שהסימפטומים שלהם דומים? איך שיטת מחקר כזאת בכלל ברת פרסום? זה כמו להשוות בין אוכלוסיה של אנשים עם קרחת לבין אוכלוסיה של אנשים צולעים לפי לחץ דם. 87.71.3.115 18:30, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אבל תודה בכל מקרה, עניתם לי על השאלה. האמירה הקודמת היא שאלה רטורית. 87.71.3.115 18:32, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
צודק. זה מחקר גרוע. הם התמקדו בחלמוני ביצה ולחוקר האמור יש עניין מחקרי בחלמוני ביצה. אחד הדברים שהמחקר שלו הראה זה שהכמויות החלמונים השונות שאוכלים לא משפיעות כמעט על רמת הכולסטרול (הן HDL והן LDL) והטריגליצרידים בדם. Tzafrir - שיחה 19:30, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
על אותו משקל, כדי לקזז את הנזק הרפואי של אכילת הביצה, אפשר לאכול מייד אחריה תפוח, ובכך יימנע הצורך לראות רופא. זה מדעי באותה מידה... Face-smile.svg Danny-w - שיחה 13:26, 3 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
Danny-w, אם נכנסים למעמקי המדע, אז ביצה אחת שווה חצי בננה. כלומר לעשן 10 סיגריות זה שקול ללאכול בננה אחת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:23, 3 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

הבדלים בהשחלת חוט למחטעריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב בהרפתקאותיו של האקלברי פין וגם בבן המלך והעני כתוב שיש הבדל בצורת השחלת חוט למחט בין נשים לגברים: נשים בדרך כלל מחזיקות את המחט במקום ומקרבות אליה את החוט, ואילו גברים עושים להפך. יש לזה איזשהו בסיס? יהודית1000 - שיחה - 💜 17:06, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

לפי משאל קטן שעשיתי - כנראה שלא. יכול להיות שהיתה אגדה אורבנית כזו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:13, 26 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
תודה רבה! יהודית1000 - שיחה - 💜 21:54, 28 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

למה Facebook Rooms מחייבת וידאו?עריכה

אף תוכנת VoIP שאי פעם נתקלתי בה לא מחייבת וידאו, מה קרה שפייסבוק פתאום מחייבים וידאו? האם הם פרסמו איזו שהיא "הצהרת כוונה" בנושא או האם יש ביקורת על המהלך הזה?

לא מצאתי משהו בחיפוש מהיר עם הביטוי "Why facebook rooms obligates video?".

בתודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

ע"פ הערך האנגלי מדובר בתוכנת VC. זום, לצורך העניין, היא תוכנת webconf. לא התנסיתי בתכונה הזו של פייסבוק (שנראה שהיא משוייכת למסנג'ר), לא ניתן לקיים שיחה מבלי לאפשר פתיחה של המצלמה? בכל מקרה יש לך את כל יכולות ה IM של המסנג'ר. ויש יכולות אחרות של קבוצה שם. (¯`gal´¯) - שיחה 12:12, 27 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

טעינה אוטומטית במרכבהעריכה

- הועבר מהדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון307
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב למה למרכבה אין טעינה אוטומטית כמו למשל לT-90? בתודה, ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

שמעתי שני הסברים שונים: אחד שמנגנוני טעינה אוטומטיים מתקלקלים יותר מדי, והשני שממילא לפי הגדרת המרכבה הפנים גדול דיו לטען-קשר ולכן אין הגיון במנגנון שעיקר היתרון שלו הוא חיסכון במקום. אינני יודע מי מהם (אם בכלל) הוא הנכון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:40, 19 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
א. יש את הATMOS שיש לו טעינה אוטומטית, ואם צה"ל בחרו אותו כנראה הוא מספיק אמין.
ב. גם אם אין בעיה של מקום, זה יכול לחסוך חיי אדם בשדה הקרב (כל טנק שנפגע יש שלושה נפגעים במקום ארבעה) ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

- סוף העברה

עדיין לא קיבלתי תשובה מספיקה, אז החזרתי את זה לפה ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]
אני לא שריונר, אבל קראתי בוויקיפדיה כי לT-90 יש קצב ירי מירבי של כשמונה פגזים לדקה, דומה לזה הנטען במהדורה האנגלית של הערך על T-62 (אנ'). לעומת זאת, לטנקים מערביים מקבילים יש קצב ירי גבוה יותר. בערך שוט קל נטען כי "קצב האש של צוות מיומן בעזרת התותח הזה היה גבוה, ועמד על מעל ל־15 פגזים בדקה" וכי ליתרון זה היתה השפעה ניכרת על קרבות השיריון במלחמת יום הכיפורים. לא הצלחתי לאתר את קצב האש הטיפוסי לטנקי מרכבה, אבל בכלל לא בטוח שבימינו צה"ל נערך לקרבות שיריון בשיריון נוסח מלחמת יום הכיפורים. הגיוני יותר להשמיד את רק"מ האויב באמצעות חימוש מונחה מדויק ובפרט באמצעות חימושים שטווח הירי שלהם עולה על הטווח היעיל של האויב. טנקי המרכבה ישמשו להשמדת מטרות רכות הצצות בשדה הקרב ולחיפוי על כוחות רגלים.
כמו כן, טעינה אוטומטית מאפשרת לוותר על אחד מארבעת אנשי הצוות בטנק מרכבה, אך כשיש שלושה אנשי צוות אי אפשר להשאיר שניים ערים ושניים ישנים בשעת מארב.
בכרמל אמורים להיות 2-3 אנשי צוות בלבד ומכאן שיסתמך כנראה על טעינה אוטומטית, אם המיזם יתממש. חג שמח, ליאור पॣ • כ"א בתשרי ה'תשפ"ב • 14:12, 27 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
בכרמל אמור להיות תותח אוטומטי, ששונה מתותח עם טעינה אוטומטית בכך שהוא בקליבר יותר קטן (בדרך כלל 20 - 40 מ"מ) אבל יורה צרורות בקצב גבוה מאוד. ישרול - דברו איתי • כ"ד בתשרי ה'תשפ"ב • 08:29, 30 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

האלפים אצל טולקיןעריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב

קראתי את שר הטבעות, סיפורים שלא נשלמו וילדי הורין ועדיין לא הבנתי ממש איך הולכת החלוקה של קבוצות האלפים כיוון שבגלל שינויי הגרסאות יש די הרבה בלאגן. הנה מה שהבנתי בכל מקרה.

יש את הנולדור שהם אלו שהיו בולינור ויצרו את הסילמרילים, ברחו לבלריאנד, ואז חזרו שוב לולינור ואז שוב לבלריאנד (?)

יש את הסינדר (=טלרי?) שאם אני לא טועה אלו האלפים שמעולם לא הגיעו לולינור והעדיפו להשאר בארץ התיכונה.

יש עוד קבוצה בשם אלפי הים רק שלא הבנתי האם הם קשורים לאחת משתי הקבוצות שציינתי לעיל.

ויש את האלפים מיער אופל שמוזכרים בהוביט ובשר הטבעות בעיקר, שאם אני לא טועה לגולס נמנה עימם. ( - עוד קבוצה של אלפים שלא הגיעה לולינור בעידן הראשון ויכול להיות שאפילו לא היתה בבלריאנד?)

אשמח אם מישהו שקצת מבין יעשה לי סדר בראש, בטוח יש פה חובב טולקין אחד או שניים שמסתובבים פה

מצאתי את התמונה הזו בערך Sundering of the Elves (אנ') בויקיאנגלית, מקווה שזה יעשה לך טיפה סדר בראש. יכול להיות שיהיה שווה לתרגם את התמונה הזו...
מתייג גם את Lilijuros, הוא יותר בר סמכא ממני בנושא. TheStriker - שיחה 13:51, 27 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
סיעות העלפים אצל טולקין
כמה תיקונים - בלריאנד הייתה רק הקצה המערבי של הארץ התיכונה. הנולדור באו מהארץ התיכונה לואלינור, חזרו לארץ התיכונה, לבלריאנד ויתכן שחלק גם לאריאדור ורהודאור. ואז בלריאנד שוקעת ואלו מהם ששרדו את העידן הראשון (לא הרבה....) עוברים למה שכעת הוא החלק המזרחי של הארץ התיכונה - אריאדור. מיעוט קטן אך חשוב (כולל את גלאדריאל ותרנדואיל, אביו של לגולאס) חוצה את הרי הערפל אל לוריין ורהודאור, שם הוא מצטרף לבני הלילית משבט סילבאן, שהם חלק מעם הטלרי. עם סיום שר הטבעות כל בני הלילית שנותרו (או לפחות אלו שמוזכרים בסיפורים) שבים לואלינור.
חשוב לזכור שמזמן גלות הנולדור ועד חזרתם עברו אלפי שנים. גם עבור הנולדור שהיו בעבר הרחוק בואלינור היא הייתה זכרון רחוק ועמום.
הסינדאר היו חלק מהטלרי. הטלרי הם עם בני הלילית המפוצל ביותר - חלק הגיעו לואלינור במסגרת הסיפורים (כלומר לפני העידן הרביעי) וחלק לא. חלק נעלמו ממש מוקדם מהסיפורים ונטשו את המסע מערבה ממזרח להרי הערפל, בעוד אחרים נטשו את המסע מאוחר יותר, אחרי שהגיעו לבלריאנד ולכן מופיעים בסיפורי העידן הראשון (למשל בני הלילית של תינגול) וכך הלאה - אפשר בקלות להבין את הבלבול שלך, זה בלגן גדול למדי... !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:54, 27 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
כה גדול ומבלבל... עד שגם אני לא יודע בעל פה... TheStriker, התמונה שמצאת יקרה מפז, ואשמח אם מישהו מהסדנה לגרפיקה יוכל לתרגם אותה, אני כמובן אעזור עם השמות. יכול להיות שבאמת אכתוב ערך על סיעות העלפים. GlaðírsheijmmárniLiljurós ‏ 15:46, 27 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

תותחים אתם!!!! תודה לכל העונים. התמונה שהמגיב הראשון פרסם ממש עזרה בלהבין את כל הבלאגן, זה מחולק ומסודר ממש יפה, אני מחכה לתרגום בקוצר רוח, לדעתי זה יעזור ממש לכל מי שבדיוק כמוני קרא בטולקין מעבר לשר הטבעות ולא ממש הבין מה הולך

האם כמות מולקולות המים בכדור הארץ פעם הייתה גבוהה משמעותית או נמוכה משמעותית?עריכה

או שמא, מרגע היווצרותו של כדור הארץ כפלנטה ועד עצם היום הזה כמות מולקולות המים בו היא באופן כללי (נניח 99%) יציבה?

אנא תייגו מומחים בגיאולוגיה\גיאוגרפיה\פיזיקה.

בתודה,

סלומוניקו,

לא מרגע היווצרות כדור הארץ, אבל כן מסיום "ההפצצה הגדולה" - מטרות השביטים והמטאוריטים הגדולים שהיו בראשית קיומו של כדור הארץ.
עם זאת כמות המים על פני השטח השתנתה. עקב טקטוניקת הלוחות מים נבלעים באזורי שקיעה, ונפלטים באזורי בקיעה ומהרי געש. חלק לא מבוטל ממי כדור הארץ מצויים במאגמה שמתחת לקרום כדור הארץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:40, 27 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
זה כבר חפירה בנושא "מהוא רגע היווצרות הפלנטה" שאין לה גבול חד. לצורך העניין אני אדון בתקופה משמעותית אחרי ההפגזה הכבדה המאוחרת ולצורך עניין זה מסת כדור הארץ נשמרה יחסית קבועה מאז. ההנחה הזאת לא מדויקת כי גם היתה תקופה בה מים רבים התנדפו. ההערכה היא שכדור הארץ איבד בזמנו אוקיינוס שלם בתהליך של נידוף באור.
פשוט אני מרגיש שמרכז ההשאלה היא לגבי היווצרות, ספיחה ופירוק של מולקולות מים על פני כדור הארץ כבר בתקופה מאוחרת בהרבה להפגזה המאחרת (ארכאיקון?) ולא לגבי מים "חיצוניים".
אז: כמו שאתם יודעים, ישנן תגובות כימיות שמסוגלות להפיק או לפרק מים (כדגומת שריפה, פוטוסינתזה ומיום מינרלי), כך שכמות מולקולות המים יכולה להשתנות אם תגובות כימיות כאלה נפוצות מספיק. דוגמה חשובה בהקשר הזה היא אסון החמצן, שהוא אחד משינויי האקלים הקיצוניים ביותר ששינה מהותית את ההרכב הכימי של הפלנטה שלנו בזמנו. אז התשובה היא שלילית: כמות מולקולות המים לא קבועה לאורך כל התקופות הגאולוגיות מכיוון שפעילות ביו-כימית שונה שינתה את ההרכב הכימי של האטמוספרה בצורה ניכרת מספר פעמים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:30, 27 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

מה זה צו בית משותף?עריכה

"אמצעי לחלוקת קרקע לתת חלקות (יחידות)".

מכיוון שקרקע אינה בית, אני לא מבין אם בחוק הישראלי המושג משקף חלוקת קרקע ליחידות מוגדרות, משקף חלוקת בית ליחידות מוגדרות, או יכול לשקף את שניהם? בתודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

צו בית משותף הינו אמצעי —-לחלוקת קרקע —-לתת חלקות (יחידות). מבנה שיש בו שתי יחידות ויותר על חלקה בשלמות יירשם כבית משותף.

סיכון מול תשואהעריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב

שאלה קצת במתמטיקה. נגיד יש שני מסלולים להשקעה. האחד הוא ה"כללי" שנחשב לסיכון בינוני: כלומר יש סיכוי נמוך יחסית לתשואה שלילית, אבל מצד שני התשואה החיובית היא נמוכה יחסית. יש מסלול "מניות" שבו יש סיכון גבוה, כלומר סיכוי גובה שתהיה תשואה שלילית ומצד שני, החיובית היא גבוהה משמעותית יותר. בשני המסלולים הסיכויים להצלחה גדולים מהכישלון.

אני מחפש איזה "אלגוריתם" חכם כביכול לאיך לפצל את החיסכון ככה שיהיה סיכוי אופטימלי לרווח. מה אני מכתוון: נגיד 60 אחוז במניות ו-40 בכללי או להפיך. משהו שמצד אחד יתן ביטחון ומצד שני יתן רווח. יש לכם איזשהו רעיון לחישוב? 77.125.190.146 11:53, 28 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

אם יש לך כימות של הסיכון ושל התשואה, אתה יכול לחשב כל מיני דברים (לדוגמה: מהי תוחלת הרווח אבל גם מה ההסתברות שהרווח יעלה מעל לסף מסוים או ירד מתחת לסף אחר). אבל קשה לי להאמין שיש לך כימות מדויק של שני אילו. לכן לטעמי השאלה היא פחות שאלה של מתמטיקה ויותר שאלה של הבנת הכלכלה. האם השאלה בכל זאת עוסקת במתמטיקה בהנחה שיודעים מהי ההסתברות לכל תשואה בכל אחד מהמסלולים? Tzafrir - שיחה 15:45, 28 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אלו שאלות יסודיות במתמטיקה פיננסית - בניית פורטפוליו עם תוחלת רווח מקסימלית עבור שונות נתונה. עוזי ו. - שיחה 12:18, 29 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
תודה עוזי. אמו שצפריר ציין ובצדק, לא נתתי שום נתון מספרי. הסיבה היא שאני לא יודע בדיוק אילו מספרים צריך בשביל להעריך את מה שאני מעוניין: בניית מסלול "אופטימלי". אז אחת השאלות המרכזיות היא אופטימיזציה לפי מה צריך לעשות? שנית, אילו נתונים מהקופות אני צריך לקחת בחשבון כאשר אני עושה את החישובים? 77.125.190.146 12:43, 29 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אני לא מתמטיקאי ולא כלכלן, אך אני רואה שבתשובות שמעלי (וגם בשאלה שלך) אין התייחסות לאופק ההשקעה. בטווח הארוך (מעל עשרים שנה), חיסכון מנייתי משיג תשואה עודפת על פני אגרות חוב והשקעות "בטוחות" אחרות. בטווח הקצר (פחות מעשור) נפילות בבורסה והיחלשות הדולר עשויים לשחוק את הרווח ואף להסתכם בהפסד. בפרט, מדד ה-S&P 500 היום גבוה ב-47% מכפי שהיה לפני שנתיים בעוד שהמשק נפגע מהמגיפה העולמית, וקיים חשש לפקיעת הבועה בטווח הקצר. יתכן כי הערך על המודל הצ'יליאני, והמקורות שהוא מצטט, יעניינו אותך. ליאור पॣ • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 12:59, 29 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אפשר ללמוד את הנושא כאן. עוזי ו. - שיחה 12:51, 30 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

אילו טכנולוגיות מסייעות קיימות בכדי למנוע typos?עריכה

כולנו נופלים ב typos מדי פעם, זה טבעי וסביר, במיוחד בסמארטפון עם מקלדת וירטואלית בה המקשים הוירטואליים קטנים ולפעמים האותיות קטנות מדי לצופה.

אילו טכנולוגיות מסייעות יש למנוע תופעה זו, הן לדסקטופים והן לסמארטפונים?

בתודה,

חתאמי,

שלום לך אנונימי, שאלה טובה! אני אישית ועוד הרבה כמוני משתמשים בגרמרלי. גרמרלי היא חברת טכנולוגיה המפתחת בודק איות באמצעות בינה מלאכותית ועיבוד שפה טבעית. זאת אומרת מתקנת את השגיאות שלך על פי אוצר מילים רחב במיוחד! לי היא מאוד עוזרת.
אפשר להוסיף לכרום פה: https://www.grammarly.com/ אקסינו - שיחה 12:08, 29 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
היום כל המקלדות הווירטואלית נותנות הצעות מילים. לא בטוח אם בכל מקום, אבל גם באנדרואיד יש קו מקושקש אדום מתחת למילים שאינו מכיר. גם המילון של המקלדות מתעדכן בהתאם לשימוש חוזר במילים וגם ההצעות. יצאה לפני שנים גם מקלדת שנטען שהיא מיועדת לכתיבה בשגיאות, ומראש הכל צפוף ואין מקום לכתוב נורמלי, אך זה נובע מהרצון שהמקלדת לא תשתלט על חצי מסך, נקרא minuum, אם אני זוכר. מעניין אם הפרויקט הזה עדיי פעיל. אז, זה עלה כסף להוריד את המקלדת הזו. (¯`gal´¯) - שיחה 04:10, 30 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

משהו שלא הבנתי מפתיח הערך בועת הדוט-קוםעריכה

"במהלך שנים אלה נרשמה בבורסות לניירות ערך עלייה מהירה במחירי מניות סקטור האינטרנט החדש ובסקטורים הקשורים אליו תוך ניתוק גדל והולך מהשווי הכלכלי ה"אמיתי" של החברות הנסחרות"

מה זאת אומרת השווי הכלכלי ה"אמיתי"? הרי גם ההשקעות בגלל פיתוחים בתחום האינטרנט דאז היו שווי אמיתי. תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

אדם סמית' טבע את פרדוקס המים והיהלומים: מים הם הדבר השימושי ביותר, אך אי אפשר לקנות תמורתם דבר. יהלום איננו שימושי כלל אך ניתן לרכוש באמצעותו דברים רבים. יש תיאוריות שונות כיצד נקבע ערכו האובייקטיבי של מוצר או שירות. עקרונית, הערך הזה הוא שקלול של מרכיבי התועלת הכלכלית לרוכש ולמוכר. ובלי להרחיב: שווי העבודה שהושקעה, שווי העבודה שהוא חוסך לרוכשו, השפעתו על תזרים המזומנים, ובכלל, איזו תועלת אפשר להפיק מהמוצר או השירות, באופן שיצדיק את המחיר. בסופו של דבר, הפרמטרים האלה הם כוחות שמאזנים זה את זה, ומהשקלול שלהם נובע מחיר שנחשב "סביר" לשלם בעד המוצר/שירות, והוא מתקבע כ"מחיר השוק": כמה שווה לי להשקיע כדי לקנות, כך שארוויח מהקנייה באופן סובייקטיבי, ולחלופין, בכמה אהיה מוכן למכור. בועה כלכלית נוצרת כאשר מסיבות שונות, שווי המוצר/שירות עולה הרבה מעבר למחיר השוק שנקבע על בסיס התועלת הכלכלית המשוקללת שלו, בגלל התערבות של אינטרסים המנתקים את הערכת המחיר מהשיטות הקונבנציונליות להערכת שווי. קרא כאן בהרחבה.--נדב - שיחה 15:54, 29 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
שלום ותודה ! עלי להעיר שאני לא שואל על הגדרות ערך כספי, אני שואל על כסף שהיה בפועל באותן חברות; כלומר, אם באותן חברות כבר הושקע כסף דרך קניות מניות (לצורך פיתוחים בתחום האינטרנט דאז), הרי שהחברות החזיקו יותר כסף בפועל אז למה נכתב 'תןך ניתוק מהשווי הכלכלי ה"אמיתי" של החברות הנסחרות' אם שוויין הכלכלי עלה בפועל?. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]
החברות הללו קיבלו כסף מבעלי מניות כדי ליצור עבורם ערך נוסף ולא כחיסכון. אותו כסף נועד להשקעה בתשתיות החברה (לדוגמה: תשלום משכורות וקניית ציוד) מתוך הבנה שהחברה תרוויח הרבה כסף בעתיד ובעלי המניות ירוויחו מכך (איך? ישירות ממכירת מניות או אולי מדיווידנדים). אבל החברות הללו (במקרה „הטיפוסי״ הגרוע) שילמו משכורות גבוהות לעובדים אבל לא הרוויחו כסף ולמעשה בכלל לא חשבו איך להרוויח כסף. ברור שזה לא נכון לכולן. לדוגמה: אמזון הייתה רווחית מהתחלה. גוגל אמנם התמקדה ברכישת „עיניים״ בחינם, אבל נראה שדי מהתחלה הייתה לה תוכנית עסקית. ובסופו של דבר הרבה חברות שלא יכלו להראות איך הן תוכלנה להרוויח כסף, התמוטטו. Tzafrir - שיחה 09:29, 30 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

"חיסון" לעומת "תרכיב"עריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב לאחרונה התגבשה אצלי הבנה, שבעברית יש בלבול בין שני המושגים. באנגלית בכלל, ובוויקיפדיה בפרט, יש Immunization – שזו פעולת החיסון, לעומת Vaccine – תרכיב, החומר המוחדר לגוף בפעולת החיסון. בויקיפדיה העברית, "חיסון" מוגדר כ"אמצעי מונע" (שזה בעצם התרכיב), ואפילו מובהר ש"...לואי פסטר התבסס על עבודתו של ג'נר ויצר תרכיבים..." (אבל אין ערך "תרכיב"). התוצאה היא שבבינויקי, הדף חיסון מקושר ל-Vaccine, ולעומת זאת, אין כלל ערך עברי המקושר ל-Immunization. להבנתי. ויקיפדיה קיבעה את הטעות הרווחת שלא מבחינה בין פעולת החיסון לבין תרכיב החיסון. במקורות שונים באנגלית, קראתי שכאשר הרשויות פוצחות במבצע חיסונים, זה נקרא Vaccine immunization Program. אני סבור, אם כך, שיש מקום לבחון שינוי שם ערך ועיון מחודש בערך עצמו, אבל בכוונת מכוון אני נמנע בשלב הזה לפתוח דיון שינוי שם בדף השיחה או במזנון, משום שאני מעוניין קודם לבחון את ההבנה שלי מההיבט הלשוני. Shaun The Sheep, Atzatz, saifunny, Nahum, גלייכער, Telecart, המקיסט, צחקשוח, Illang, אלדד, Alon112בעלי הידע באנגלית, Kulystab, tsabarn, שני אבנשטיין, Ewan2, חסר תקנה, BAswim, Darsheni, Gilgameshבעלי הידע ברפואה, יונה בנדלאק, Aziz Subach,מנחם.אל, PurpleBuffalo‏, Tshuva, נחש קטן, יאיר דב, Gidip, פעיל למען זכויות אדם, אליגטור, Squaredevil, MathKnight‏, פרצטמול, assafnבעלי הידע בביולוגיה, תודה מראש.--נדב - שיחה 13:37, 29 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

לא יודע איך לפתור את זה. אבל יש אפילו סיבוך נוסף: פעולת הכנסת התרכיב (הזרקה למשל) נקראת בשפה המקצועית אינוקולציה (Innoculation) והיא קודמת בזמן ליצירת החיסוניות (Immunization). Tsabarn - שיחה 16:39, 29 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
Tsabarn אכן כך. זאת ועוד: באנגלית יש גם Vaccination. דהיינו, באנגלית יש שלושה מונחים שבעברית "חיסון" מכסה את כולם. ההתלבטות התחילה כשקראתי את הערך Anthrax Vaccine Immunization Program והתחלתי לדלג בין מושגים שונים. התברר שבוויקיפדיה העברית אין ערך "תרכיב", ואילו הערך "חיסון" כשם עצם, מקושר לדף Vaccine. אני אסתפק באפשרות לבחון ולפתור את ההשערה שלי, שצריך לשנות את שם הערך "חיסון" ל"תרכיב", ואז לכתוב ערך "חיסון" כפעולת ה-Vaccination, אבל זה אומר לשכתב את הערך הקיים מהיסוד. חוץ מזה, אנסה לשאול את גוגל באנגלית מה ההבדל בין שלוש המילים האנגליות (Immunization, Vaccination, Innoculation). הבעיה הפרטית שלי היא שאני שוקד כבר זמן רב על ערך חדש ומפורט, ובכל פעם שנדמה שהערך עומד בפני סיום, אני נתקל בסוגיה חדשה ששולחת אותי לעשות שיעורי בית, כי המילה חיסון נשנית בערך פעמים רבות בהשוואה למילה תרכיב, ונראה לי שפשוט שוגים בתפיסת המושגים השונים, ומחליפים "תרכיב" ב"חיסון".--נדב - שיחה 17:32, 29 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
Tsabarn, נראה שהדף הזה מסביר יפה את ההבדלים. אז, 1) אני צריך להחליף בכמה מקומות בערך שלי את "חיסון" ב"תרכיב", 2) יהיה נכון לשנות את שם הערך חיסון לתרכיב, ואז יהיה אפשר לכתוב ערך חדש שיבדיל בין החומר לפעולה. בקצרה: Immunization זה התהליך שעובר הגוף. Vaccination זו הפעולה של החדרת החומר לגוף. Inoculation זו החדרת מיקרואורגניזם (למשל: נגיף מוחלש) לתוך גוף חי/צומח. לכן אני צריך חוות דעת של בעלי ידע ברפואה ובמיקרוביולוגיה. אבל אני חושב שיהיה לי קל יותר לתקן בערך שאני כותב, מאשר לשכנע כאן לשנות שם ערך...--נדב - שיחה 18:01, 29 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
Tsabarn בבקשה: Vaccine = תרכיב.--נדב - שיחה 18:14, 29 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
לפי מה שניתן להבין מהאקדמיה, Immunization היא ״התחסנות״. Gil mo - שיחה 12:47, 30 בספטמבר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אחלה, Gil mo, נעלם מעיניי במבול התוצאות בגוגל. אז יש "התחסנות" כתהליך שהגוף עובר, ויש "חיסון" כפעולה יזומה של הכנסת חומר לגוף, ויש "תרכיב" שהוא חומר שמכניסים לגוף, מה שמחזק אצלי את הדעה שמה שבוויקיפדיה העברית הוא "חיסון" צריך להיות בעצם תרכיב.--נדב - שיחה 01:08, 1 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

הימנעות מכוונת מסדר מתמטי בשיום היררכיותעריכה

להלן כמה נושאים היררכיים:

  • ביולוגיה: ממלכה ← מערכה ← מחלקה
  • פוליטיקה: משפחה ← שבט ← עם
  • ויקיפדיה: ביורוקרט ← מפעיל מערכת ← מנטר

בכל אחת מהמערכות ניתן להכניס עוד ועוד קבוצות מקיפות ו\או קבוצות ביניים בשמות שונים אבל אני שם לב שהשמות לא באמת משנים אלא מה שמשנה זה הרמות; רמה 1, רמה 2, רמה 3 וכו'.

אני אישית מזהה בעיה בכך שכל אדם שמגדיר מערכת מגדיר בה שמות לרמות היררכיות כאוות נפשו כי הרי אחר כך יכול להיגרם עומס טרמינולוגי כשמקיימים שיח רחב המערב בתוכו שמות של דרגות היררכיות מנושאים שונים ואף לבלבול אם לפחות שני נושאים כוללים את אותם מונחים לתיאור דרגות אלה ולכן חשוב לי לשאול האם פילוסופים ומתמטיקאים הגדירו בעיית הגדרת שמות שונים לאותו דבר בדיוק (רמות היררכיה שונות) עד אין סוף ואם כן אשמח לקרוא ערך על בעיה כזאת. בתודה, ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

"שמות שונים לאותו דבר בדיוק" הוא איזומורפיזם (בדוגמאות שנתת - של קבוצות סדורות). עוזי ו. - שיחה 00:52, 1 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

האם הטלת מס שבח על קונה דירה היא פרקטיקה נפוצה?עריכה

יכול להיות שבעל דירה ידרוש מרוכש פוטנציאלי לשלם לו את המס שבח ואחרת לא ימכור לו הדירה?

הליך מכירת נכס מקרקעין (דירה) מוגדר בחוק. כך שמחיר הדירה יכלול את השווי של מס השבח, ומס השבח יחושב על המחיר הכולל, כך גם מס הרכישה. אפשר כמובן לעבור על החוק ולשלם בשחור. שנילי - שיחה 10:42, 1 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
ולשאלה המקורית, כן זה ייתכן. קיימים מקרים שבהם מוסכם על מחיר "נטו" של נכס מקרקעין, כשהקונה מתחייב לשאת גם בתשלומים שהמוכר חייב בהם. זה לא דבר נפוץ בכלל ובפרט לא במכירה סטנדרטית של דירות. זה אופייני במקרים שבהם הקונה הוא יזם וחישוב השבח עשוי להיות מורכב, כמו בעסקאות קומבינציה. אמיר מלכי-אור - שיחה 14:28, 3 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

מכירת מנייה מבלי להיות טריידר מניותעריכה

אם המקצוע שלי איננו טריידר מניות ומעולם לא היה טריידר מניות, אך מכרתי מנייה (לא במסגרת העסק שלי אלא כעיסוק צדדי פר-אקסלנס ואולי אף חד פעמית בלבד), האם עלי להוציא עליה קבלה?

בוודאי שאני אמור לתעד את ההכנסה מן המכירה בספר חשבונות לפי הוראות המס של כל מדינה סבירה בפלנטה אבל האם מדינות שונות מחייבות להוציא גם קבלה מספר קבלות על מכירת מנייה? תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

כוח אדם אקדמאי בישראלעריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב

איך ישראל עומדת מבחינת כוח אדם אקדמאי: האם יש יותר בוגרי תואר ראשון מאשר משרות לבעלי תואר ראשון או להפיך?

מה לגבי בוגרי תואר דוקטור? האם יש יותר דוקטורים מאשר משרות שדורשות דוקטורט או הפוך?

התשובה הדי-משעממת ודי-צפויה היא "תלוי". יש מקצועות שבהם יש עודף בוגרים, ויש מקצועות שבהם הביקוש לבוגרים עולה על ההיצע. לכן יש משרות שמציעות שכר גבוה מאד לבעלי תואר אקדמי, ומנגד יש אקדמאים מובטלים. למי שמתלבט, משיקולי תעסוקה, האם ללמוד לתואר אקדמי, הייתי ממליץ לבצע ניתוח עדין יותר. עוזי ו. - שיחה 20:43, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

למה סביל נחשב לאנגלית יותר גבוהה?עריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב

שמתי לב שבכתיבה מדעית יש העדפה לסביל ביחס לפעיל. במקום לכתוב we calculated the average and tested the results יכתבו: the average value was calculated and the results were examined.

מה היתרון של הסביל? למה הוא נחשב ל"יותר טוב"? 77.127.18.110 15:52, 3 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

בקורס כתיבה מדעית באוניברסיטת ת"א מלמדים להעדיף את הנוסח הפעיל על פני הסביל. כך גם ממליצים סטראנק וווייט (אנ') בכלל מספר 14. קיימות שפות שאינן אנגלית בהן הנוסח הסביל מועדף על פני הפעיל. בספרה על מגילת אסתר ממחישה תמר עילם גינדין כיצד בשפה הפרסית מועדף הנוסח הסביל על פני הפעיל. ליאור पॣ • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 17:18, 3 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
בכתיבה אקדמית לא מקובל להשתמש בגוף ראשון-מדבר/ים, וההנחיות הן להימנע מכך ככל האפשר, אלא אם יש דרישה כזו במקרים מסוימים. אלה גם ההנחיות במדריכי הכתיבה האקדמית לכן משתמשים בסביל או בגוף שלישי, למשל: "החוקרים חישבו", במקום "חישבנו". מותר להשתמש בגוף ראשון, למשל בהצגת שאלת המחקר וההשערה: "במאמר זה אבדוק/נבדוק".--נדב - שיחה 17:24, 3 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
הנה חיבור מצוין במדעי המוח. המילה "we" מופיעה בו 330 פעם, לרוב בתחילת המשפט או הפסוקית. אפשר היה לנסח את המאמר מחדש בגוף סביל ובכך להפוך אותו מקריא ביותר לקריא בקושי. כדי לוודא שלא מדובר בדוגמא מקרית, בחרתי באקראי עשרה מאמרים המצוטטים בדוקטורט שלי ובדקתי כמה פעמים מופיעה בכל אחד מהם המילה "אנחנו": 13, 2, 15, 24, 23, 49,83,36,65, 13. לא נירמלתי את התוצאות לפי אורך המאמר או מספר הציטוטים שקיבל, אך נראה לי שעולה מהמדגם הקטן הזה שלשון "מדדנו", "מצאנו" ו-"אנו מדווחים כי" שכיחה למדי. וטוב שכך. ליאור पॣ • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 20:50, 3 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
גם בכתיבה מדעית קיימות אסכולות, דורות ואופנות שונות. במשך לפחות מאה שנה אכן היה נהוג בכתיבה מדעית להשתמש בצורה הסבילה, שהיא כביכול יותר אובייקטיבית, ומצניעה את עורכי המחקר בהשוואה לממצאים ולשיטות. כיום זהו סגנון "שמרני" שמזוהה יותר עם מדע באירופה, ואולי עם תחומים ומוסדות שמרניים יותר בארה"ב. לעומת זאת, בעיקר בארה"ב, ובתחומים מדעיים מתקדמים כמו נוירוביולוגיה וביולוגיה מולקולרית, נפוץ כיום סגנון חדש יותר, שמעדיף את הצורה הפעילה. יש בו גם העדפות נוספות, למשל שימוש במילים פשוטות יותר למושגים שאינם מדעיים. H. sapiens - שיחה 14:11, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
תמיד הורג אותי שצריך לסרבל משפטים ושמשפט כמו we found that x is bigger than y נחשב לנחות ביחס למשפט Our findings indicate that x is grater than y. לדעתי צריך לשים ככלל עריכה שמשפטים צריכים להיות כמה שיותר קצרים, נהירים ובאנגלית כמה שיותר פשוטה סטייל ויקיפדיה באנגלית פשוטה‎. מאמר מדעי הוא לא יצירה ספרותית, המטרה שלו להעביר מידע בצורה כמה שיותר מדויקת, לא להרשים על ידי צורת כתיבה ואוצר מילים בלטינית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:36, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
בדוגמה שנתת, התחושה שלי היא שהמשפט השני לא מנסה לסרבל או להרשים, אלא לרכך. למשל מצב ש x>y איננה התוצאה הנמדדת, אלא מסקנה שנובעת מהתוצאה הנמדדת, לאחר שלבים נוספים של הסקה. להעביר מידע בצורה מדוייקת זה גם להעביר דקויות של משמעות. בתור מי שבעצמו כותב מאמרים בסגנון החדש (ומתקן שותפים שלו שעדיין כותבים בסגנון הישן...), אני לא חושב שמילה אחת נוספת במשפט היא מחיר גבוה מדי להעביר ניואנס חשוב. H. sapiens - שיחה 10:39, 5 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
למיטב הבנתי הביטוי "our findings suggest" משתייך לנוסח הפעיל, גם אם הוא מסויג יותר מאשר "we discovered that". ליאור पॣ • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ב • 11:19, 5 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
לאו דווקא בכתיבה מדעית. צורות סביל (בשפות שהן קיימות) נלמדות מאוחר הרבה יותר מצורות פעיל שקיימות בכל השפות. אני משער שבאופן ישיר זה תורם לכך ששפת סביל נראית בוגרת ומתוחכמת יותר מפעיל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:21, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
והערת אגב שלא קשורה לגמרי: בעברית, הלשון הסבילה נועדה בעיקר לשמש במקרים שבהן מבצע הפעולה לא ידוע או לא חשוב. זה מה שמסביר את זה שאין תרגום עברי למילה האנגלית by. אביתר ג'שיחה • 21:20, 6 בנובמבר 2021 (IST)Reply[תגובה]

מערכת בריאות בארה"בעריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב

בארץ אם מישהו רוצה לפנות לרופא, הוא יכול באתר קופת חולים להזמין תור מראש. ואז לגשת ולשלם משהו יחסית סמלי. מצד שני, הוא משלם קבוע ביטוח לאומי ומס בריאות.

איך זה הולך בארה"ב? האם קיימת דרך לשלם קבוע ואז לקבל שירותים במחיר סמלי? 77.127.18.110 23:04, 3 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

כן, תוכניות ביטוח רפואי שונות, שניתנות ע"י חברות ביטוח פרטיות (ולא קופות חולים כמו אצלנו). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:22, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
תוכניות ביטוח הבריאות, בארצות הברית, נחלקות באופן גס לשני סוגים: HMO ו-PPO. קרא עליהן באנגלית. אומרים ישנה - שיחה 17:58, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]


בישראל, כמו באירופה, המדינה רואה את תחום הבריאות כחלק מחובותיה כלפי האזרח, כמו חינוך, רווחה ותשתיות. האספקה של בריאות בסיסית היא חלק מחובות המדינה, וכלולה בתקציב הבסיס של המדינה. במקביל, המדינה לוקחת מכולם מס בריאות וכן ביטוח לאומי (המכסה טיפול במקרים של נכות וכו'), וכן מס הכנסה גדול יותר.
בארצות הברית, הדבר "הטוב" הוא שאין בכלל מס בריאות, הביטוח הלאומי קטן מאוד, ומס ההכנסה קטן אף יותר. אנשים משלמים מס הכנסה של 6 אחוז, 8 אחוז וכו' (לפי מדרגות מס), בעוד שבארץ ובאירופה משלמים פי שלושה וארבעה. אבל הדבר "הרע" הוא, שתחום הבריאות אינו חלק מחובות המדינה כלפי האזרחים. הכל פרטי.
אמנם, חוק האובמה-קייר ניסה לתקן זאת, אבל דונלד טראמפ הצליח לעקר גם אותו מרוב התוכן. חוק הבריאות האמריקאי המתוקן הוא כבר לא חובה, ולכן אמריקאים עניים (בעיקר אם הם רפובליקאים) אינם בהכרח רוכשים אותו. כך שעדיין ניתן לראות לעתים אמריקאים (לדוגמה עם מחלות נפשיות או הלומי קרב) שאינם עובדים ומתגוללים ברחובות; וכאשר הם זקוקים לטיפול רפואי יקר קבוע, לדוגמה, לרכישת אינסולין באופן קבוע בגלל סוכרת, הם עלולים למות צעירים. (נכון, יש מוסדות או עמותות חסד, בעיקר דתיות, שמנסות לעזור. הן לא מקבלות כל מימון מהמדינה, ולא תמיד יש להן יכולת, או שיש לאזרח העני נגישות אליהן).
החלום האמריקאי הוא "חלום" בעיקר אם אתה צעיר ובריא ויכול לעבוד בלי לשלם כמעט מס הכנסה. אבל הוא כבר לא "חלום" אלא יותר סיוטי לילה - למי שעני, לא עובד, עם בעיות רפואיות, ואין לו ביטוח בריאות. דני Danny-w - שיחה 08:12, 9 בנובמבר 2021 (IST)Reply[תגובה]

מקורות העם העברי - תאוריה חד משמעית?עריכה

האם יש תאוריה רצינית ומסודרת בנושא? תודה, ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

השפה העברית היא שפה מקבוצת השפות השפות הכנעניות (כמו, לדוגמה האדומית, מואבית והפיניקית). זה רומז שהעם הגיע גם הוא מכאן, אבל לא לא מעבר לרמז, מכיוון ששפות אפשר לרכוש. למיטב הבנתי התאוריה המקובלת במחקר היא שממלכת ישראל וממלכת יהודה החלו להתגבש באזור ההר (היכן שבזמן מכתבי אל עמרנה שכנו ממלכת שכם וממלכת ירושלים). מעבר לכך יש המון השערות אבל פחות מידע להתבסס עליו.
האחרים שהזכרת:
  • בני קדם: זה מונח שמוזכר בתנך מספר פעמים ונראה שהוא מתייחס בבירור לזרים ולא למי שקשורים לעם.
  • שסו יהו: יש לנו ערך על ההשערה המדיינית-קינית: יש שם כל מיני השערות מעניינות, אבל בינתיים מעט אישושים. בשנים האחרונות יש ממצאים חדשים במתחמי כריית ועיבוד הנחושת בתמנע(?). אין לי מושג עד כמה ממצאים משם מחזקים או מחלישים את ההשערה הזו.
  • יעקב אל: נראה שהשם יעקב היה קיים באזור. ישראל קנוהל בונה, לדעתי המאוד לא מקצועית, תילי תילים על אחד האזכורים הללו והופך אותה לשבט שלם.
  • עפירו: נראה שמדובר בעיקר על קבוצות של אנשים שפועלים ככנופיות ולפעמים גם כמיליציות. במכתבי אל עמרנה כל מיני מלכים מאשימים את יריביה בשימוש בעפירו. הייתה פעם טענה שעם ישראל נוצר מבני המעמד הזה, אבל היא לא הצליחה להתבסס.
  • התקופה הנאוליתית? אנחנו בסוף תקופת הברונזה (תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל) או בתחילת תקופת הברזל.
Tzafrir - שיחה 04:35, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
מכיוון שהזכרת תקופה נאוליתית: אם רוצים ללכת קצת יותר אחורה, ומקבלים את ההנחה ששפות קשורות לעמים (שעובדת במקרים שונים ושגויה במקרים אחרים): אפשר להסתכל במעלה עץ השפות: שפות כנעניות נחשבות שפות שמיות צפון-מערביות (כמו גם ארמית) שהן שפות שמיות מערביות (כמו ערבית). היה עוד ענף עיקרי לשפות שמיות: שפות שמיות מזרחיות. הבלשנים מקבצים את משפחת השפות הזו כחלק ממשפחת שפות גדולה יותר: שפות אפרו-אסיאתיות (שכונו בעבר „שפות חמיות–שמיות״). הן מדוברות בחלקים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה. ההשערה המקובלת במחקר היא שמקור השפות הללו הוא דווקא בצפון אפריקה ולא במזרח התיכון. מתי ואיך בדיוק הגיעו דוברי השפות השמיות ללבנט? מתי היה הפיצול בין שפות מערביות ומזרחיות? בין צפון ודרום מערביות? שאלות טובות. יש מעט עדויות והרבה השערות. החלקים הקדומים של השאלה הם כנראה עדיין בתקופה הנאוליתית (סתם משער. בכלל לא בדקתי). Tzafrir - שיחה 11:12, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
לואיג'י לוקה (לוצ'ה?) קאוולי-ספורצה, פחות או יותר האבא של תחום הגנטיקה של אוכלוסיות אדם, כתב טיפה על הסוגייה ואמר ששאיסוף ריצופים רבים מהלבנט ואפריקה יוכל לתת אינדיקציה טובה מאוד לתשובה. זה בספר משנת 98 או משהו כזה ומאז עברו יותר מ 20 שנה - אולי הנתונים נאספו מאז ורק ממתינים לפענוח. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:26, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
תגובה בעניין הניאולית, לא קשור לשאלה המקורית: קוואלי-ספורצה חקר את השונות הגנטית באוכלוסיות בנות-ימינו ובכך טעה, מפני שהוא התייחס לאוכלוסיות קדם-קולוניאליות במקום נתון כייצוגים סטטיים של האוכלוסיה שהיתה באותם מקומות בעבר הרחוק. לפעמים זה עובד, אבל לא באזור מקושר ורב תהפוכות כאזורנו. המחקרים החדשים בפלאוגנטיקה מראים במקרים רבים שחילופי אוכלוסיה והתערבבות אוכלוסיות היו שכיחות בפרהיסטוריה המאוחרת ובתקופת הברונזה. כלומר, תפוצת דוברי השפות השמיות בצפון אפריקה (למשל) מייצגת תערובת של נדידות, הגליות מכוונות, מסעות כיבוש ודחיקת אוכלסוהי שקטה עוד לפני הופעת התיעוד הכתוב (וכמובן גם אחרי), לאו דווקא את אזור המוצא המשוער של דוברי האפרו-אסיאתית. לדעתי, במצב כזה השאלה הבלשניית למעשה בלתי פתירה. השלדים לא יכולים לדבר - גם במקרה שחילצנו דנ"א אנושי עתיק ויש לנו ספריות להשוואה לשלדים עתיקים אחרים, לא נוכל לדעת באיזו שפה דיבר המנוח. Reuveny - שיחה 19:11, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אאז"נ קוואלי-ספורצה התייחס לסוגיה, וטען שמדד טוב הוא שונות גנטית נמוכה ליחידת שטח או משהו כזה - אני לא ממש זוכר מה הייתה השורה התחתונה. יש ברשותך את הספרים הפחות ישנים שלו? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:16, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
תוכל לקרוא סקירה בהירה של הדעות השונות על מקור עם ישראל בספרו של אדם זרטל, עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל. Reuveny - שיחה 19:15, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

ביקורת על הטענה לפיה מסחר במניות הוא הימורעריכה

בציבור הכללי שלא עוסק בהשקעה ארוכת טווח לפחות במניות, נפוצה טענה כמו "מניות זה הימור ואפשר להפסיד את כל הכסף בזה".

אני חושב שהמשפט הזה בצורתו הכללית שגוי כי הוא מכיל בעיקר למסחר יומי \ סווינג \ השקעה פחות משנתיים ולאנשים שבכל מקרה אין להם ידע מדעי ו\או הנדסי בתחום בו הם השקיעו כסף (ובעיקר מתאר תקופות עבר בהן לא היה אינטרנט שמאפשר לבצע fact checking לגבי חברות שונות במיידי עם הכלים הנכונים ובטח לא לעיין בדוחות כספיים שלהם), לכן זה לא הימור (נטו), זו שותפות רק בקנה מידה "גדול" וכמו עם כל שותפות ולו הקטנה ביותר (שותף אחד בלבד) יהיה זה יאה ונאה להבין במה האדם נכנס שותף; פספסתי משהו? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

המשפט שגוי? אין אפשרות להפסיד את כל הכסף (או לפחות את חלקו הגדול)? Tzafrir - שיחה 04:38, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
ראשת, כמובן שיש הימור מסוים ברכישת מניה. כל אחד ואחד מרוכשי מניות של חברה שפשטה רגל בנה על זה שהוא ירוויח, אבל במציאות הוא מפסיד. אין דבר כזה השקעה ללא סיכון. שנית, אתה מדבר על משהו אחר וזה שהבורסה אינה קזינו. וכולנו נותנים לביתי השקעות להמר על הכסף שלנו. קוראים לזה קרן פנסיה. החסכונות שלנו משמשים לצורך סחר בניירות ערך. וכולנו נהנים מזה, אחרת הפנסיה שלנו היתה נשחקת לאפס עם השנים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:59, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
יש הימור בלהשאיר את הכסף בבנק, יש הימור בלהשאיר אותו מתחת לבלטות. התפיסה שהבאת כאן היא תפיסה רווחת בציבור, שרואה בטווח הקצר את המניות עולות ויורדות. בטווח של עשרות שנים, הסיכון לא גבוה יותר מהשקעות אחרות, והרווח לרוב גדול יותר. שמש מרפא - שיחה 11:16, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
זה מבוסס על ההתנהגות בעבר ולא על איזשהו חוק טבע. Tzafrir - שיחה 11:31, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
כל עוד לא מדובר במדע מדוייק, אין לנו אלא להתנהל לפי תקדימים. כאמור, החלופות לא פחות מסוכנות. שמש מרפא - שיחה 13:25, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אני מניח שלא קראת את התוכן בקישור. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:19, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
כל עוד אתה קונה תעודות סל או מניות ומקפיד לפצל את ההשקעה שלך על פני מגוון רחב דיו של נכסים, הסיכון שתאבד את כל כספך קטן ולא קיים חשש שתיקלע לחובות. מכירה בחסר ומסחר ממונף עשויים להסתכם בהפסדים העולים על 100% ובכך להכניס אותך לחובות. דו"חות כספיים משפיעים במידה מסוימת על שער המנייה, אבל קיים מתאם חלקי בלבד בין ביצועי החברה בהווה לבין ביצועי המנייה שלה, הן בשל הציפיות המשתנות של המשקיעים בנוגע לביצועי החברה בעתיד והן בגלל תנודות במסחר המנותקות מביצועי החברה.
בכל אופן, לא מומלץ להשקיע את כל כספך במניות אחדות, גם אם התמזל מזלך להבין מצוין בתחום עיסוקם והקפדת לעקוב אחר הדו"חות הכספיים שלהן. למשל, מי שעקב אחר שוק האנרגיה הסולארית לפני כחמש עשרה שנה היה יכול להניח (בצדק) שהביקוש ללוחות סולאריים צפוי לנסוק ולהסיק מכך (בשוגג) שמניית LDK (אנ') היא השקעה נהדרת. החברה שגשגה ומנייתה עלתה בבורסת NYSE, עד שההיצף בשוק ריסק את מחירי הלוחות ומוטט את החברה. מי שרכש את מניות החברה בחמש דולר למנייה ביוני 2010 יכול היה להתבשם בתשואה של 260% על השקעתו בפברואר 2011, אולם מאז צנח מחיר המנייה לכ-0.01$ למנייה. ליאור पॣ • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 13:00, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אף בית השקעות רציני לא יתן למשקיע להכנס לחובות, ולכן ההשקעות יונזלו לפני שההפסד יגדל לכדי חוב. שמש מרפא - שיחה 13:22, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
בתי השקעות רציניים כבר הכניסו אנשים לחובות בנפילת הבורסה בתחילת שנות התשעים (נראה לי שאין ערך על כך): יועצי השקעות בבנקים עודדו את הציבור ללוות כסף כדי להשקיע במניות (זה עבד לאליעזר פישמן). Tzafrir - שיחה 13:44, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אם אדם לווה כסף זה עניינו האישי, ואף אחד לא יכול למנוע ממנו. בשנות ה-90 המערכות אכן לא היו משוכללות מספיק, כיום זה פשוט קורה אוטומטית. שמש מרפא - שיחה 23:25, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

אני מודה למגיבים על דבריהם. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

מה ההבדל בין תוכנת מסחר במניות כמו "רצף" לבין תוכנת מסחר במניות כמו "קולמקס"?עריכה

מה ההבדל חוץ מזה שהראשונה מטעם גוף ציבורי (הבורסה לניירות ערך בתל אביב) והשנייה מטעם גוף פרטי (מכללת פסגות)? הרי עם שתיהן סוחרים בבורסה (ישראלית ו\או לא ישראלית).

תודה !!! מלרשטיין.

אולי התשובה נמצאת בהגדרת המונח "חבר בורסה" לפי מילון אבניאון בקישור זה:

מי שנתקבל לבורסה פעילה לניירות ערך ויכול לקנות ולמכור ניירות ערך באותה בורסה, על־ פי תנאי הקבלה וכללי הפעילות הקבועים בתקנון הבורסה. בבורסה לניירות ערך בתל-אביב יש, למשל, דרישות לגבי ההון המונפק והנפרע של חבר שהוא תאגיד וכן צורך בהמלצה של שני חברי בורסה. החברות היא עניין הנתון לשיפוטה של הבורסה בה מבקשים להתקבל. הבורסה היא מוסד סגור ובה משתתפים חברי הבורסה בלבד, או אנשים שקיבלו הרשאה מיוחדת לכך.
אדם המחזיק בנייר ערך או בחשבון ניירות ערך בבנק, ורוצה למכור אותו או לרכוש נייר ערך אחר, אינו יכול לפנות ישירות לבורסה אלא חייב לעשות זאת דרך חבר בורסה, שהוא סוחר מורשה לביצוע עסקות.

מלרשטיין.

JMR-Medium-Lightעריכה

בערך האנגלי Future Vertical Lift מופיע שאחת מהתצורות של התוכנית זה JMR-Medium-Light, ולא מפורט מה זה. לאחר גיגול של כחצי שעה הצלחתי למצוא אותו בכמה אתרים, אבל ברובם לא הופיע לגביו כלום, באתר הזה הופיע שהפרטים והמצב הנוכחי לא ידועים, פה הופיע שזה מחליף את היואי ופה הופיע שזה מחליף את הסיהוק, מה נכון? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

אולי פשוט אין פרטים חשופים? על כל פנים אם לשפוט מהפתיח JMR התעדכן ליוזמת FVL ויתכן שהמינוח JMR-Medium-Light התיישן עוד לפני שנוצק בו תוכן של ממש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:54, 4 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

האם קיימת דרך לשלם כרטיס מהמטרונית בקריות לתל אביבעריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב

קיים כרטיס חופשי-יומי תל אביב חיפה. ניתן לרכוש אותו ברכבת ישראל והוא כולל קריות. בעיה היא שצריך להגיע מהקריות לרכבת ישראל בשביל לרכוש אותו, ולא מקבלים החזר על הנסיעה מקריות לרכבת. האם קיימת דרך לרכוש אותו מראש?

שמעתי שיש אפשרות עם movit, ואולי משהו עם האתר של רב קן. אבל לא הבנתי איך עושים את זה.176.228.183.202 15:32, 5 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

הדרך הפשוטה ביותר לקנות ולהטעין כל חוזה של רב-קו בכל מקום ובכל זמן זו האפליקציה "רב-קו אונליין" שאותה ניתן להתקין על כל טלפון חכם (אנדרואיד או iOS). האפליקציה מאפשרת טעינת כסף (ערך צבור), כרטיסי נסיעה ספציפיים או כרטיסי מנוי (יומיים, שבועיים או חודשיים) לכל אזור בארץ, ליום הטעינה או לתאריכים עתידיים. אפשרות נוספת היא באמצעות רכישת קורא כרטיסי רב-קו באחד ממרכזי השירות של רב-קו (10 ש"ח) אותו ניתן לחבר למחשב ביתי ולטעון את הכרטיס באמצעות גלישה לאתר ravkavonline.co.il ובחירת החוזה שאתה רוצה. בברכה, Easy n - שיחה 09:47, 6 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

מחיר ממוצע לבנייה לפי מטר רבוע מקבלן רשום עם היתר בנייה בישראל (נדל"ן מגורי)עריכה

פעם הבנתי שהמחיר הסופי ('כולל מע"מ') הממוצע נע בין 5000 ל-7500 ש"ח למטר רבוע לנדל"ן מגורי בישראל. האם זה נכון? בתודה, ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

כמה בורסות לניירות ערך פועלות בישראל?עריכה

קולמקס ישראל מקבוצת קולמקס הבינלאומית הנה זירת סוחר —-בחוזי הפרשים—- על מדדים, סחורות, מט"ח ומניות
תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]
זו בורסת ניירות הערך הציבורית היחידה בישראל. יתכנו בורסות פרטיות, אבל אני לא מכיר כאלו. מתניה שיחה 13:57, 6 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

למה שני ימים ראש חודשעריכה

אני מכיר את יסודות הלוח העברי. אבל למה בעצם יש שני ימים שאנחנו חוגגים ראש חודש? רק בגלל שהיום השלושים הוא פוטנציאלית ראש חודש?david7031שיחה • ל' בתשרי ה'תשפ"ב • 11:38, 6 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

יש כאן משהו: ”כיצד היו מודיעים בימים ההם על זמן תחילת החודש? בראשונה היו משיאים משואות על ראשי ההרים - כדי להודיע לגולה אימתי נקבע ראש חודש, "ועל ידי כך היו יודעים כל בני הגלויות הקרובים והרחוקים את קביעות החודש - ולא היו עושים אלא יום טוב אחד בכל מקום, כדין תורה. משקלקלו הכותים והדליקו אף הם משואות שלא בזמן החודש כדי להטעות את ישראל, ביטלו את המשואות והתקינו שיהיו שלוחים יוצאים לגולה להודיע שם את זמן קביעות החודש, ובני המקומות הרחוקים שלא הגיעו אליהם השלוחים עד יום טוב, היו עושים שני ימים טובים מפני הספק, לפי שלא היו יודעים באיזה יום קבעו בית דין את החודש, ונקראו שני ימים טובים של גלויות, לפי שאין עושים אותם אלא בני הגלויות הרחוקים מבית דין". (אנציקלופדיה תלמודית כרך כג).“ 192.114.182.2 13:56, 6 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

הייתכן מנהל תיקי השקעות שאינו יועץ השקעות?עריכה

יש כאן את הערך יועץ השקעות אך הוא לא עוסק בנושא או בקושי עוסק בו אבל אין כאן את הערך מנהל תיקי השקעות ולכן השאלה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

כן, למשל נאמן. מתניה שיחה 13:55, 6 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

שער (בורסה)עריכה

לא הבנתי למה להשתמש במונח "עליות שערים" ולא למשל "עליות שיעורים".
גם בדף שער (פירושונים) לא מצאתי רמז למה שער עדיף על שיעור במקרה זה. תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

עכשיו יש שם: בקישור לערך המילוני. כמו, לדוגמה, במאה שערים. Tzafrir - שיחה 17:17, 6 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

פוליטיקה בקבלת החלטות ב-FDAעריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב מאחר שהחלטות מנהל המזון והתרופות האמריקאי מתקבלות בהכרעת רוב, האם קיים מידע על קבלת החלטות, או שינוי החלטות, עקב לחצים פוליטיים וכלכליים שעמדו בסתירה להמלצות הפרמקולוגיות/רפואיות?--נדב - שיחה 19:24, 6 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

לפי מה שכתוב פה, תמיד תהיה סוג של השפעה של הממשל על ה-FDA, שכן הקונגרס זה שקובע לו את התקציב, ולנשיא נשמרת הזכות לבחור את הוועדה של ה-FDA, ולמשרד הבריאות האמריקאי הזכות לבטל כל החלטה של ה-FDA. דוגמאות ספציפיות לא מצאתי, אבל ההתערבות היא בלתי נמנעת. אלון סול - שיחה 19:34, 6 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אני מתעניין בעיקר בלחצים של יצרניות תרופות ותרכיבים לאשר מוצר שלהן, בניגוד לחוות דעת של מומחים. בשנת 2001 הוציא שופט פדרלי צו מניעה נגד שימוש בחיסון, מכיוון שהחברה המייצרת שינתה את תהליך ייצור החיסון שלא על דעת ה-FDA, והפלא ופלא, ה-FDA אישר את הייצור בדיעבד.--נדב - שיחה 19:48, 6 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
למה "הפלא ופלא"? אתה מכיר את נסיבות המקרה ויודע לומר שיש משהו לא בסדר בתהליך החיסון? 2.53.128.218 06:36, 7 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

פעם היה גיבור על אמתי?עריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב

פעם היה מישהו שהתחפש ולבש ומסיכה והתחיל בעצמו להילחם בפשע? ככה שהוא לא נתפס בסוף?87.71.18.20 00:38, 7 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

en:Real-life superhero (¯`gal´¯) - שיחה 01:16, 7 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

למה צריך בורסת יהלומים בשביל לסחור ביהלומים?עריכה

אפשר לסחור ביהלומים בחנויות (היום גם דרך האינטרנט), כמו שסוחרים בכל דבר אחר, הרי לא מדובר על ניירות ערך שהמסחר בהם מצריך ביורוקרטיה. אז למה?

(לא מבין בגמולוגיה, אולי צריך בדיקות גמולוגיות ויש בבורסה מעבדות לכך?).

תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

צריך מקום מאובטח. המלה בורסה מטעה כאן
תחליף את המילה בורסה במילה שוק. מתניה שיחה 10:55, 7 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
משתמש:מתניה אם התכוונת אלי יוצר השאלה --- אני כבר עושה זאת, בשבילי "בורסה" כיום זה בעיקר מילה חלופית \ מונח מקביל ל "שוק" ולמרות זאת אני עדיין לא יודע למה נדרש מתחם בורסה ובניינים ייעודיים בשביל זה; האנונימי מעלי העלה את נושא האבטחה שהוא נושא סביר ואני מניח שזה באמת הכיוון העיקרי או לפחות אחד הכיוונים העיקריים. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]
במקור היו מסביב לבורסה גם בתי מלאכה לליטוש יהלומים. כמוכן בבורסה ליהלומים סגרו הרבה עסקאות בעל פה. את זה יותר נוח לעשות בסמיכות. Tzafrir - שיחה 11:44, 7 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

בנוגע למשדר החדשות של ynetעריכה

ההיגיון אומר שניתן לצפות במשדר החדשות של ynet המשודר מדי בוקר, באתר ynet, ולא רק ביוטיוב. חיפשתי בכל האתר של ynet ולא מצאתי היכן ניתן לצפות במשדר המלא של חדשות ynet. מישהו יודע אם הדבר אפשרי? 147.236.232.254 08:58, 7 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

אוקיי, מצאתי. https://www.ynet.co.il/tags/%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%9F_ynet 147.236.232.254 09:08, 7 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
זה היגיון מיוחד מאד אם הוא יודע להכריע בשאלות כאלה. הייתי משווק אותו בחבילה עם הזיכרון הדו-כיווני של המלכה הלבנה. עוזי ו. - שיחה 09:41, 8 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

בית השקעות וגביית ריביתעריכה

האם ייתכן שבית השקעות יטען לחוב עם ריבית מלקוח בגלל הפסד לאחר קניית נייר ערך ואם כן אז באילו סיטואציות זה יכול לקרות? תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

קניית מניהעריכה

איך בורסות בינלאומיות כגון נאסד"ק מבצעות העברות כסף בין קונים למוכרים שנמצאים במדינות שונות? מזומן ואשראי בטח לא מעורבים פה אלא רק העברות בנקאיות, אבל מי עושה אותם ואיך? הרי העברה בנקאית בין אנשים שנמצאים במדינות שונות זה משהו שאורך בדרך כלל יממה לפחות, לא מיידי.

תודה מראש על הסבר לעניין הזה !!! סמיאלי.

הפעילות בבורסה לא מתבצעת ישירות בין קונים ומוכרים אלא באמצעות ברוקרים שמבצעים ביניהם את הסליקה הכספית ושל ני"ע תחת מערכת הסכמים והתחייבויות מסועפת. בסוף באמת עוברים הכסף וני"ע בין הלקוחות הסופיים אבל כל מה שבאמצע זה קצת יותר מורכב.--כ.אלון - שיחה 18:51, 7 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
תודה רבה, האם כיום זה תמיד חייב להיות ככה? למשל, אם אדם קונה מניות דרך תוכנה והכל מקוון (עד סכום קטן יחסית כמו 500 ש"ח) זה עדיין חייב תמיד להיות ככה? סמיאלי.
ברור. מה זה תוכנה? זה אמצעי טכני להעברת הוראות. אין קשר לסכום העסקה, גם פעולה באמצעות אתר בנק זה תוכנה...--כ.אלון - שיחה 12:45, 8 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אני חושב שאני הסברתי עצמי לא מדויק ו\או אתה לא הבנת אותי נכון (אני שם כרגע בצד את העובדה שעבורי "תוכנה" זה "הגדרה אחת או יותר המורה למחשב איך לעבד קלט לכדי פלט"); אני שואל, אם במקרה שהכל נעשה מקוון ודרך תוכנה (אכן, גם אתר אינטרנט של בנק זה תוכנה), בהכרח מעורבים ברוקרים אנושיים בתהליך?
כמובן, אני לא מדבר על תהליך ההעברת הכסף מחשבון לחשבון, אז ברור לי שיש איזו שהיא מידה של פיקוח אנושי בבנקים לפחות החל מסכומים מסוימים;
מה שאני שואל עליו זה רק האם בהכרח יש ברוקר אנושי שמטפל בבקשת הקניה וברוקר אנושי שמטפל בהליך הרכישה או שמא לפעמים (נניח, בסכומים קטנים מאד) תוכנות יעשו את כל זה אוטומטית, כולל הפנייה אל הבנק לבצע העברה בנקאית כפנייה אוטומטית? הרי פעם הבנתי שיש מאמצים רבים להכניס אוטומציה ואינטליגנציה מלאכותית לתחום זה. תודה. סמיאלי
כיום כל הפעילות הבורסאית נעשית באופן ממוחשב ומי שמבצע כזו ישירות במערכת או דרך סוחרים הכל מתנקז למערכות קניה ומכירה ממוחשבות. מערכות אלו מזרימות את הבקשות למערכת המרכזית של כל בורסה וזו עושה את כל הפעולות ובהתאם להקיפי הקניות והמכירות קובעת גם את שער סוף היום. התמונות של אנשים צועקים על רצפת חדר המסחר המרכזי של הבורסה ומנופפים פתקאות כבר לא קיימות היום. Danny Gershoni - שיחה 12:38, 9 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

מלבי ופנקוטהעריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב

מה ההבדלים המהתותיים בין פנקוטה לבין מלבי? שמתי קישורים לטובת העונים. האם ההבדל הוא רק קורנפולר מול ג'לטין?

בגדול כן. מלבי מסמיכים עם קורנפלור (מה שנותן לו את ה"ג׳לטיניות" שלו) ואילו לפנקוטה מוסיפים ג׳לטין כחלק מתהליך ההכנה של המנה. מה גם שמלבי יכול להכיל חלב. ארז האורזשיחה 15:00, 9 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

גוף ראשון עתיד, רבים, נקבה: יש צורה כזאת?עריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב

בזכר אומרים "אנחנו נאכל. אנחנו נעשה". האם יש לזה צורת נקבה? אם שתי נשים מדברות על העתיד, האם הן צריכות לומר "נלכנה" ו"נקפוצנה" (בדומה ל"תלכנה" ו"תאכלנה") או "נלך" ו"נקפוץ"?

נלכנה נראה לי. קובץ על יד, סיון_ל, נעם דובב, Saifunny, Kulystab, pashute, amikamraz, Eldad, דגש, התו השמיני, איש גלילי, yinonk, בן עדריאל, JewHyper, Tomer T, Laugh Tough, TergeoSoftware, קוונטום דוץ, Patqu, מיכאל גנפולסקי, דגן דיגןבעלי הידע בלשון והגהה ספסףספספוני בספסופיכםמה עשיתי?! 18:39, 7 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
לא. דגש - שיחה 08:55, 8 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
לא דובר כאן על בינוני או הווה, אלא על מדברות, גם בעתיד. שמש מרפא - שיחה 11:06, 8 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אם השאלה היא על גוף ראשון, התשובה היא לא. בגוף ראשון זכר ונקבה הם אותה צורה בעתיד כמו בעבר (אם כי לא בבינוני, בו כל הגופים זהים). לכן הלכתי, הלכנו, אלך, נלך - זכר ונקבה. "נלכנה" זו טעות (אולי בהשפעת העתיד/ציווי). צחקשוח - שיחה 12:27, 8 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
כתוב "נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר". עוזי ו. - שיחה 17:10, 8 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
לא מדובר שם על נקבות. שמש מרפא - שיחה 20:00, 9 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
בלי "נה". אין הבדל בנטיות הפועל בין זכר לנקבה. לא מכיר צורה כזו של עתיד מוארך. לכאורה ראיה מהכתוב: וַתֹּאמַרְנָה לָּהּ כִּי אִתָּךְ נָשׁוּב לְעַמֵּךְ (מגילת רות, פרק א', פסוק י'), לעומת שֹׁבְנָה שבפסוק אחריו. קובץ על ידשיחה • 21:26, 9 באוקטובר 2021 (IDT)עReply[תגובה]
תגובה נוספת: (הבניינים: פעל נפעל, פיעל פועל, הפעיל הופעל, התפעל)
גוף ראשון: אני או אנחנו.
גוף ראשון עתיד (זכר ונקבה כאחד): אשבור, אֶשָבֵר, אֲשַבֵּר, אֲשוּבַּר, אשביר, אושבר, אשתבר.
בינוני (כולל: גוף ראשון יחד/רבים, עתיד), לנקבה (בשונה מזכר): שוברת/שוברות, נשברת/נשברות, מְׁשַבֶּרֶת/מְשַׁבְּרוֹת, משוברת/משוברות, משבירה / משבירות... -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ח' בחשוון ה'תשפ"ב • 02:33, 14 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

בורסה לשותפויותעריכה

בבורסה למניות ניתן לקנות בעלות על רווחים אפשריים מחברה, בתמורה להשקעה בחברה (מה שנקרא בעברית "לקנות מניה" ובאנגלית shareholding) אבל מה לגבי ניירות ערך מסוג הסכם שותפות כך שחברה תצרף אדם או ישות כשותף מלא (בעלים מלא ולא רק על רווחים כספיים)? יש סחר ציבורי בזה איפה שהוא בעולם? תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

https://m.ynet.co.il/articles/1940795
נא לקרוא

התרחבות החללעריכה

ידוע לי שהחלל כל הזמן מתרחב ומשום כך הכוכבים מתרחקים ובעתיד כנראה שכבר אי אפשר יהיה לראות כוכבים מכדור הארץ אבל השאלה האמיתית היא:למה החלל מתרחב? מה גורם לתופעה הזאת לקרות? ‏ניקי - שיחה - הצטרפו למיזם "סיפורי פוגי-פדיה"!!!‏ 10:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

זה לא החלל אלא היקום ; היקום מתפשט בחלל עצמו \ במרחב עצמו.
מה שגרם לזה לפי המקובל כיום זה המפץ הגדול; אני לא מכיר תאוריה מדעית מקובלת לגבי מה גרם למפץ הגדול (בדתות מסוימים אומרים, אלוהים נצחי). ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]
מדובר באחת השאלות הקשות ביותר בקוסמולוגיה. באופן כללי שאלות של "למה" הרבה פעמים נתקלות בפיזיקה (בייחוד תצפיתית) בתשובה "כי זה מה שרואים". התפשטות היקום היא תופעה שמתקיימת ביקום החל מראשיתו. השם המקובל לאותה הסיבה להתרחבות הוא "הקבוע הקוסמולוגי" שלא ממש מסביר דבר, אלא רק מנסח את ההתרחבות באופן מתמטי. היפותזה מודרנית היא קיום של גורם קצת מסתורי בשם "אנרגיה אפלה" שגורם לכך שקצב התפשטות היקום הולך וגדל. אבל זה שנתו לזה שם והגדירו יחידות של אנרגיה לא ממש מסביר את חוק האבל, אלא שוב, רק מנסח אותו.
דבר אחרון שאני צריך לציין: אמרת "כוכבים". הכוכבים בתוך הגלקסיה שלנו לא באמת מתרחקים מאיתנו בקצב משמעותי. הקצב ה"רציני" הוא התרחקות של גלקסיות מהגלקסיה שלנו. קצב ההתפשטות מעורך להיות כ-70 קילומטר לשנייה, למיליון פרסק. אם נקח לדוגמה את קפלר-11, הוא נמצא במרחק של כ-613 פרסק ממערכת השמש. בוא תעשה תרגיל מתמטי: כמה זמן יקח לו להתרחק פי 2 מאיתנו? ומה גיל היקום? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:54, 8 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אם כבר נשאל, אז אפשר להרחיב בעוד 2 שאלות באותו הקשר?: אם החלל מתרחב (אני מניח שזה קורה בכל נקודה במרחב, נכון?), אז למה לא רואים התרחבות על גבי נקודות בהן יש מסות גדולות - כוכבים, פלנטות...? או שיש ואני לא מבין איך רואים את זה? ואם הכל מתרחק אחד מהשני, איך עדיין יש התקרבות בין גלקסיות לעיתים? גלקסיות עדיין יכולות להצטרף לצביר גלקסיות או להתקרב עד כדי מיזוג עם גלקסיה אחרת (כמו שצפוי לקרות בין שביל החלב ואנדרומודה). (¯`gal´¯) - שיחה 00:07, 9 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
מהירות התרחקות מאיתנו של גלקסיות אחרות
שאלה מעולה, נעשה מיני-הרצאה. אז התשובה היא בגרף משמאל. הגרף מתאר את המהירות בה גלקסיות מתרחקות מאיתנו כפונקציה של המרחק מהן אל הצופה (אנחנו). מהירות המדוברת היא מה שנקרא "Redshift velocity", כלומר מהירות שנצפתה בעקבות אפקט דופלר. כמו בכל גרף לינארי (שזה קירוב גס וטיפה לא מעודכן, אבל סביר), מה שחשוב הוא שיפוע ונקודות חיתוך עם הצירים. וכמו בכל גרף בפיזיקה, הדבר החשוב ביותר הוא היחידות.
אז: הגרף עובר בראשית, כלומר עבור אובייקטים קרובים מהירות היא אפס. והיחידות בציר ה-x הם מגה-פרסק. בשביל להגיע למהירות של 500 קילומר לשניה צריך להיות במרחק של כ-8 מיליון פרסק. לצורך השוואה, גלקסיית אנדרומדה נמצאת במרחק של כ-770 אלף פרסק. מה שזה אומר שעבור אובייקטים קרובים-קרובים כמו כוכבים ופלנטות אפשר להגיד שהסחה לאדום היא אפס ממש. בעיקר מכיוון שמהירות התנועה שלהם (בעקבות סיבוב סביב מרכז המאסה) גדולה משמעותית (כמה סדרי גודל) מההסחה הקוסמולוגית לאדום. כשגלקסיות קרובות (כמו הקבוצה המקומית) האפקט של התרחבות המרחב הוא קטן ביחס לאפקטים אחרים כמו כבידה. כשמדברים על מרחקים גדולים יותר כמו צביר הבתולה, אז אפשר לראות שההסחה לאדום הופכת למשמעותית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:46, 9 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
תוספות חשובות למדי למיני הרצאה של העורב: מאחר ועיקום החלל המקומי מושפע ממסות קרובות, נכון לעכשיו המרחב לא מתפשט בתוך גלקסיות (השיפוע המקומי>1). עם זאת מפני שהתפשטות המרחב מואצת (מה שמכונה אנרגיה אפלה) המצב לא עתיד להישאר כך. ככל שהזמן יעבור התפשטות המרחב תנצח את הכבידה המקומית, ותתחיל להופיע בתוך גלקסיות, ולאחר מכן צבירי כוכבים, במערכות פלנטריות, בכוכבים עצמם ולקינוח בין כל מה שנספר כחקלקיקי חומר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:08, 9 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
בהנחה שההתרחבות הזו תמשיך באותה צורה. אנחנו לא ממש מבינים אותה. Tzafrir - שיחה 12:08, 10 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
מסכים עם ההערה של צפריר. בעבר היה מקובל לחשוב שקצב ההתפשטות הוא קבוע ולינארי. ממצאים מעשורים האחרונים מרמזים שהקצב הולך ועולה עם הזמן. חוץ מאקסטרפולציה אין לנו שיטה להעריך את הקצב בעתיד הרחוק מאוד. אבל מצד שני, גם לא יודע על מנגנון שידע להוריד את קצב ההתפשטות ככה שמוות תרמי של היקום היא היפותזה הגיונית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:51, 10 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
כן. זה בפירוש מיסתורין. אם קצב ההתרחבות ימשיך לגדול בסוף גם לא יהיו גרעיני אטומים, אבל למה הוא גדל בכלל? נתנו לזה שם "אנרגייה אפלה", אבל חוץ מתווית נחמדה אין לנו שום דבר.
יש לנו גרביטציה אפלה (שאולי היא חומר אפל ואולי משהו אחר) ויש אנרגיה אפלה, בסך הכל - אנחנו מגששים באפלה.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:58, 10 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

השקעה במדד לעומת השקעה בחברה (קניית מניה)עריכה

מה ההבדל ובמיוחד מה יותר פשוט לביצוע (פחות טרמינולוגיה, פחות ביורוקרטיה \ עקומת למידה פחות תלולה).

תודה ! סמיאלי

באפשרות של מניה צריך לקבל החלטה האם להשקיע את כספי הדיודנד שיתקבלו במניה או לקחת אותם. בהשקעה במדד אין דיודנד. 46.114.150.115 11:01, 9 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
להשקיע במניה זה "לשים את הביצים בסל אחד" בעוד שמדד משמעותו השקעה בסל שכולל את כל המניות באותו מדד. אם למדת היטב חברה מסויימת ואתה מאמין בעתידה תשקיע במניה שלה. אם לא עדיף להשקיע בסל. בכל מקרה תהליך הקניה/מכירה כמעט זהה. Danny Gershoni - שיחה 12:45, 9 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
תודה, אבל לא ממש הבנתי למה הכוונה "השקעה בסל שכולל את כל המניות באותו מדד", מה זאת אומרת "כל המניות באותו מדד"? תודה. סמיאלי


מדד ניירות ערך

מצב תאימות של וורד - איך מבטלים?עריכה

אני מנסה לעזור למתרגמת עמיתה: הקובץ שהיא מתרגמת ממנו (קובץ המקור) הוא במצב תאימות בוורד, והיא לא מצליחה לבטל את מצב התאימות. האם מוכר למישהו? אני מנסה להסביר לה כיצד לבטל. מדובר בגרסה ישנה של וורד - לעומת גרסה חדישה יותר. לא הצלחתי לעזור בינתיים. אלדדשיחה 11:23, 9 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

בלי נדר, אם אני זוכר נכון, יש "לשמור בשם" את הקובץ ולבחור בפורמט DOCX. תהיה אזהרה בה יש לאשר את השמירה בפורמט החדש. הקובץ החדש יהיה משוחרר ממצב תאימות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:04, 9 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
תודה רבה, אילן. אלדדשיחה 21:53, 9 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

מלחמת העולם השנייהעריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב

מתי התחילו להשתמש בשם "מלחמת העולם השנייה"?

השימוש הראשון בשם כדי לתאר את המלחמה עצמה התרחש ב-4 בספטמבר 1939, ביום שבו צרפת והממלכה המאוחדת הכריזו מלחמה על גרמניה. השתמשו במונח לראשונה בעיתון הדני Kristeligt Dagblad: "The Second World War broke out yesterday at 11 a.m."
כבר ב-1919 הזכירו את מלחמת העולם השנייה כמלחמה עתידית, כשם שלפעמים מזכירים את "מלחמת העולם השלישית". Byc63שיחה 15:48, 9 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

באותו הקשר, מוכרת השאלה לגבי המצבה שעל גבי קבר האחים בבאר שבע. (לתמונת המצבה על גבי הקבר משנת 1917). כאשר קברו את המטפלים בשנת 1917 בקבר האחים, איך ידעו לכתוב שהמלחמה הזאת היא ראשונה. (ההסבר לגבי המצבה, בערך). Danny-w - שיחה 19:51, 11 בנובמבר 2021 (IST)Reply[תגובה]

שמות של מלחמות זה עסק מוזר. לפעמים בני הזמן קוראים לאירוע בשם מסוים ואלה שבאים אחריהם משנים את העניין ונותנים למלחמה שם חדש. מלחמת העולם הראשונה היא באמת אחת כזאת. דוגמה נוספת למלחמה ששמה שונה לאחר שהיא הסתיימה היא מלחמת מאה השנים. בני הזמן לא השתמשו בשם הזה. הרי מי שנולד בתחילת המלחמה לא שרד עד סיומה (היא נמשכה הרבה יותר מ100 שנים). כך שמראש לא יכול היה לתת לה את השם הזה. לא רק מלחמות זוכות לתענוג המפופק. גם מדינות עשויות לסבול משינוי השם. דוגמה מובהקת לכך היא האימפריה הביזנטית. תושבי האימפריה לא קראו לעצמם "ביזנטים". הם אפילו לא ידעו מה זה. הם קראו לעצמם רומאים. לעיר בירת הם לא קראו ביזנטיון, אלא קונסטינופול. "האימפריה הביזנטית" הוא שם מאוחר שהחוקרים הדביקו לאימפריה כדי להבדיל בינה לבין האימפריה הרומית. כך שהביזנטים איבדו לא רק את עצמאותם אלא גם את שם המדינה שבה גרו. יש דוגמאות נוספות לשינויים ומעניין איך השמות שאנחנו משתמשים בהם היום ישתנו בעוד 1000 או 2000 שנים. גילגמש שיחה 06:13, 12 בנובמבר 2021 (IST)Reply[תגובה]

זעקה פתוחה (שוק ניירות ערך)עריכה

הבנתי שבעבר, עד בערך 2007 חלק ניכר מהמסחר במניות התבצע במה שנקרא זעקה פתוחה (שוק ניירות ערך) (אנ') עם הגעה פיזית לבורסה, צעקות ופתקים; תופעה שכיום לא קיימת בשל שימוש נרחב בתוכנות מסחר.

משהו אחד לא ברור לי לגבי זה.

איך הייתכן שברוקרים מבתי השקעות מתחרים עמדו וצעקו זה מול זה מה הולך להיות התהליך העסקי הבא שלהם?, הרי מבחינת "הטבע האנושי" אסטרטגיה עסקית היא משהו שבית עסק בדרך כלל ירצה להסתיר מהמתחרים שלו, אז איך קרה כאן אפקט הפוך שצעקו הכל בריש גלי זה מול זה? תודה, ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

ההסבר היחיד שאני מכיר הוא שהברוקרים הללו היו חלק מכל "חבר בורסה" שעבד עבור לקוחו, כך שחבר הבורסה קנה או מכר מניות עבור לקוחו; האסטרטגיה העסקית של הלקוח נשארה בינו לבין בית ההשקעות (ואף נסתרת משאר לקוחות בית ההשקעות) ולכן לא הייתה בעיה שהברוקר יצעק מה "הוא" קונה ומה הוא מוכר. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

יונקים עידן היורהעריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב

האם בעידן היורה היו כבר כמה משפחות מקבילות של יונקים? מי היה האב הקדמון של פרימטים באותן התקופות?

כן, היו כבר יונקים ממשפחות שונות בתור היורה, ראה אאוטריקונודונטים. היו ככל הנראה יונקים אף בעידן הטריאס שקדם לו, אם כי לעיתים קרובות יש ויכוח אם לסווגם כיונקים או כזוחלים דמויי יונקים. הויכוח הזה קצת סמנטי מכיוון שקשה לדעת משלדים מאובנים אם אותם מינים הניקו את ולדותיהם.
לא מוכרים פרימטים בתור היורה. בקרטיקון עליון חי פורגאטוריוס, שאולי היה אב קדמון של הפרימטים. H. sapiens - שיחה 20:52, 9 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
H. sapiens, האם תוכל לעבור על הערך אאוטריקונודונטים? הוא כולל כמה טענות שאני לא ממש מבין כמו " מינים נוספים מילאו את הגומחות של החדפים, החולדות, דובי הנמלים, העצלנים והפנגולינאים. ". מה הכוונה? שיש משרות של עצלן ודוב נמלים שצריכה להיות מאוישת על ידי מין כלשהו? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:23, 10 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
הכוונה כמובן לגומחה אקולוגית. יותר נכון שיש "משרות" של מטפסים על עצים או אוכלי חרקים, אשר העצלן או דוב הנמלים ישמחו למלא במידה ויש תקן פנוי. אני אעבור על הערך. H. sapiens - שיחה 18:24, 10 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
ואני רואה שמישהו זריז כבר הקדים אותי. H. sapiens - שיחה 18:25, 10 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
הבהרה לאחר קריאה נוספת: הכוונה המקורית באאוטריקונודונטים (כנראה בערך האנגלי ובוודאי במחקרים מדעיים שראיתי כבר לפני שנים) היא שהם היו מגוונים מבחינת הגומחות האקולוגיות שלהם. בניגוד לתפיסה שרווחה הרבה זמן אצל פלאונטולוגים, שכל היונקים הקדומים היו יצורים קטנים שנראו והתנהגו כמו חדפיים או "אוכלי-חרקים" דומים, מסתבר שחלקם היו גולשים כמו סנאים דואים מודרניים, חלקם דמו לגיריות של היום, חלקם ללוטרות. הנחה סבירה היא שהדמיון הזה איננו מקרי, אלא הוא תוצאה של אבולוציה מתכנסת, כלומר המינים האלו אכן מילאו גומחות אקולוגיות דומות לאלו שממלאים הרבה יונקי שלייה ויונקי כיס מודרניים, למרות שהם לא היו יונקי שלייה או יונקי כיס, אלא ענף נפרד וקדום יותר. H. sapiens - שיחה

יפת וחםעריכה

שבוע טוב! כיצד הפסטה מגיעה אלי חמה אחרי 20 דקות על הפס ועוד 40 דקות בדרכים? תודה, טובי

תכולה גבוהה של מים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:13, 10 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

בטחון כסף בבית השקעותעריכה

האם יש כאן ערך שעונה על שאלות אלה?

  • מהן ההגנות החוקיות על כסף שהעברנו לבית השקעות?
  • האם נוכל למשוך את כספנו מבית השקעות תמיד בלי בעיה (אולי למעט עמלה)?
  • איך הייתכן שלבית השקעות יהיה חשבון בנק שאיננו נחשב לנכס שלו כך שאם יבצע "פשיטת רגל" הכסף לא יגיע אליו אלא ללקוחות (אלא אם הצליח למשוך אותו טרם פשיטת הרגל)?

תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

הבקרה על פעילות השקעות בניירות ערך ועל הגופים העוסקים בכך בישראל נתונה בידיי הרשות לניירות ערך. יש להבחין בין בית השקעות שמנהל את תיק הלקוח כשהכסף וניירות הערך מופקדים בחשבון הבנק של הלקוח. לבית ההשקעות אין אפשרות למשוך את הכסף מחשבון זה אלא לצורך רכישת ניירות ערך, שכאמור אף הם מופקדים בחשבון הבנק של הלקוח. זאת לעומת קרן השקעות פרטיות המשתמשת בכסף שמזרימים אליה המשקיעים. שנילי - שיחה 12:15, 12 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

איך להציג תו ירוק באנדרואיד?עריכה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308/מצב

הורדתי את תעודת המתחסן לטלפון. אבל במקומות רבים מבקשים להראות אותה.

אני מנסה להבין מה הדרך הנוחה ביותר להציג אותה? איפה אני מוצא את זה בטלפון?

בשביל זה יש את אפליקציית הרמזור. מורידים, מתחברים עם הקופת חולים, ואז אם יש לך תו ירוק בתוקף אז תוכל להראות את התעודה דרך האפליקציה בלחיצת כפתור. רוב המקומות מקבלים את זה. אלון סול - דברו איתי! - 💛 18:07, 10 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
האם יש דרך בלי אפליקציה חיצונית? מחשב זה כל: עם העכבר נכנסים ל"הורדות", ושם קליק עם קובץ PDF. אבל בטלפון הם איכשהו סיבכו את זה לרמה שאדם סביר לא רואה תיקיות אפילו.
בישומי גוגל באנדרואיד יש מציג PDF. גם בג'ימייל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:11, 10 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
זה תלוי חברה שיש לך. באנדרואיד "טהור" (למשל במכשירי פיקסל) יש files->download שם בוחרים את הקובץ ומציגים בעזרת google drive. ‏ Shannen - שיחה 04:57, 11 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אבל איך נכנסים ל"files" באנדרואיד?
מנהל הקבצים (files manager) !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:20, 11 באוקטובר 2021 (IDT)