באשר למיקום, הבנתי כי בן ציון סגל מזהה כאן את טור מלכא עם כפר מאליכ (كفر مالك). הזיהוי אינו מוחלט, כמובן, אך בהחלט אפשרי.
באשר למועד חורבנה, דומני שלא נכתב במפורש מתי זה קרה, אבל ניתן לשער: בגמרא נכתב כי ”אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים, אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר” (גיטין נה ב). אם נניח ששלושת מאורעות אלו מסודרים בסדר כרונולוגי, הרי שטור מלכא חרבה בין המרד הגדול (שבו חרבה ירושלים) לבין מרד בר כוכבא (שבו חרבה ביתר), ואפשר שיש לייחס זאת לפולמוס קיטוס. ּ - שיחה16:24, 28 ביולי 2022 (IDT)
כתוב בערך שטור מלכא הוא יישוב שהיה בארץ ישראל בימי בית שני. האם יש עדויות סבירות לכך? לדוגמה: האם יש עוד ישוב בארץ בתקופה זו עם שם ארמי? אולי כדאי לשנות את הפתיח לכך שזה שם יישוב או אזור שמוזכר במקורות [מהם בדיוק?] Tzafrir - שיחה18:01, 28 ביולי 2022 (IDT)
הערך הוא די גרוע ולא כדאי להסתמך עליו כמקור למידע (וראה גם בדף השיחה שם). המאמר של שחר מסכם את הנושא בצורה די טובה. לגבי השאלות - יש די והותר עדויות מהתקופה ומיד לאחריה שהיה מקום בשם זה. יש די והותר ישובים בארץ עם שמות ארמיים, אבל דווקא בעניין הזה - מרבית המקורות, גם הארמיים, נוקטים בשם "הר המלך". מאחר והזיהוי של המקום הוא כל כך קשה ומוטל בספק, אין מה לדבר על זיהוי עת החורבן מבחינה ארכיאולוגית (לא שזה עוצר את החוקרים, אבל זו קומה שנייה במגדל קלפים). האם ניתוח של המקורות יעזור להצביע על החורבן המדוייק שאליו הם מתייחסים? אני מניח שהדוקטורט שמוזכר בערך מתייחס לזה... 79.176.176.5118:44, 28 ביולי 2022 (IDT)
איך נקרא מצב בו מגרד לאדם גירוד פנימי בתעלות האף אוזן גרון? הוא חש גרד עמוק באוזניים (לא ניתן לגרד עם אצבע) שמקרין אל עומק האף ועילית הגרון. יש לזה מונח וערך כאן או באחת הויקיפדיות האחרות? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
קשה להבין מה בדיוק מגרד אבל אני חושב שצריך לגשת כמה שיותר מהר לרופא אא"ג ובשום פנים ואופן לא לנסות לגרד עם האצבע או עם כל מכשיר אחר, לא לנסות להשתמש בפנס כדי לבדוק מה מגרד ולא לבצע שום פעולה נוספת. אם אין אפשרות לגשת לרופא אא"ג אז לפנות כמה שיותר מהר לרופא משפחה ולפעול לפי המלצותיו. גילגמש • שיחה21:52, 30 ביולי 2022 (IDT)
זה בסדר, יש לי גרד כזה לסירוגין כבר אולי 20 שנה, בעיקר בעונות מעבר (אלרגיה עונתית). חד משמעית לא מדובר במקרה חירום המצריך פנייה דחופה לרופא. למעשה, אני לא מבקש כאן ייעוץ רפואי ואולי הכותרת "רפואה" הייתה שגויה, מה שאני מנסה להבין זה באמת מה בגדול מגרד, השאלה שלי היא יותר אנטומית מרפואית, אולי יש מינוח אנטומי לתעלות האף אוזן גרון יחדיו אך אולי גם יש אבחנה רפואית מקובלת למצב של גרד במערכת הזו? אני שב ומדגיש שהגרד הוא פנימי לחלוטין ואינו נגיש לאצבעות הידיים, לעתים מתלווה לגרד זה גם גרד בעיניים בו אני יכול לטפל עם Fexofenadine 180mg אבל בשאלה זו אני מנסה להבין מה בדיוק מגרד פנימית, מבחינה אנטומית. אולי יש פה ערך שיעזור לי להגדיר מה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
פר סמ"ר קקטוס מייצר חמצן כמו עץ רק שבגלל הסביבה היבשה בה הם חיים הקקטוסים מנסים לצמצם את שטח הצמח החשוף לאוויר (ע"י קוצים, שערות, קפלים וכו') כך שקקטוס בגודל של עץ מייצר פחות חמצן מעץ רגיל. גם עצים מדבריים עושים כך ע"י יצירת עלים קטנים ויצירת שכבות מגינות על הענפים. Danny Gershoni - שיחה15:43, 3 באוגוסט 2022 (IDT)
זכור לי משהו במעומם שביהדות האיסור הוא לא רק על אכילה עצמה, אלא גם על להינות מהטעם של החזיר.
האם יש לכם ציטוט או מקור מוסמך מהמקורות לטענה? 109.64.176.11511:19, 31 ביולי 2022 (IDT)
לפי החפץ חיים – אסור: לגבי "איסורי מאכלות אסורות בין איסור דם בין איסור חלב בין איסור גיד הנשה בין איסור נבלות וטרפות, בין איסור בשר בחלב, וכל שכן איסור חזיר ושאר מינים טמאים...":
לענין איסור אין צריך שיעור כלל, דאפילו טעימת משהו מן האיסור הוא גם כן אסור מן התורה, ואפילו רק לטעום מן המרק של איסור גם כן הוא איסור תורה, כמו שמובא בגמרא בשו"ע. אז מה שאומרים שאכילת כזית שיעור כזית, זה איסור לענין עונש מלקות, שמקבלים שלשים ותשעה מלקויות על כל כזית, אבל מן התורה יש איסור גם בלי שיעור כזית, אפילו טעימה של משהו מן האיסור, אם זה נבלות וטרפות, אם זה דם, כל דבר, איסור של בשר בחלב, כל דבר אפילו אם הוא טועם רק טעם מן המרק של האיסור, גם כן הוא עובר על איסור תורה כמו שמפורש בגמרא בשו"ע.
יש בזה כמה וכמה דינים, באופן כללי כאשר טעם של איסור (כל איסור, לאו דווקא חזיר) מורגש במאכל של היתר (אפילו בצורה עקיפה כגון שהאיסור בושל בסיר ולאחר מכן בושל באותו סיר היתר והטעם עבר דרך הסיר) המאכל אסור. אפשר לקרוא את הערך על נותן טעם אבל למי שלא בקיא בהלכות כדאי לשאול רב באופן פרטני משום שזה מההלכות המורכבות שיש (למשל - האם זה מין במינו? האם זה טעם לפגם? האם זה תרי היתר שהתערובת בניהם אסורה (למשל בשר שהוא מותר בחלב שהוא מותר אבל ביחד הם אסורים)? האם זה דבר שיש לו מתירים? ועוד). עורך20 - שיחה12:41, 31 ביולי 2022 (IDT)
אם השאלה היא על טעם חזיר שאינו עשוי מחזיר אלא באופן כשר - הוא מותר. ראה בערך שיבוטא
"אמרה לו ילתא לרבי נחמן: כל מה שאסר לנו הרחמן התיר לנו כמותו: אסר לנו דם, התיר לנו כבד. נידה – דם טוהר. חֶלֶב בהמה – חֶלֶב חיה. חזיר – מוח של שיבוטה... רוצה אני לאכול בשר בחלב. אמר להם רב נחמן לטבחים: צלו לה כחלים."
המקור בארמית
אמרה ליה ילתא לרב נחמן: מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה: אסר לן דמא – שרא לן כבדא, נדה – דם טוהר, חֶלֶב בהמה – חֶלֶב חיה, חזיר – מוחא דשיבוטא... בעינן למיכל בשרא בחלבא. אמר להו רב נחמן לטבחי: זויקו לה כחלי.
לדעתי המשיב הראשון עירבב בין משמעות המונח "טעם" שאליה התכוון השואל, לבין משמעות המונח "טעם" שרווחת בספרי ההלכה. לדעתי השואל התכוון אל "טעם" חזיר שאינו בא מן החזיר (לדוגמה טעם דג השיבוטא, או בשר-חזיר שהודפס במדפסת תלת מימד), ואז ההנאה מ"טעם" כזה מותרת לפי ההלכה (ואפילו אכילת הדבר עצמו מותרת לפי ההלכה). אבל בספרי ההלכה, המונח "טעם" של דבר אסור, מתפרש תמיד במשמעות של טעם שמקורו הוא מהדבר האסור, ואז ההנאה מ"טעם" כזה אסורה לפי ההלכה. 147.236.152.14520:41, 1 באוגוסט 2022 (IDT)
נראה לי שהצדק איתך, ואנסה לפשט יותר: מבחינה הלכתית, אין בעייה לאכול סוכריה בטעם חזיר (כל עוד מה שגורם לסוכריה להיטעם כך הוא כשר, נניח חומרי טעם וריח). יש איסור לאכול חזיר בכל צורה שהיא. ההסברים מעל מתייחסים למצב שבו לדוגמה בושל בשר חזיר בסיר (וזה נקרא מבחינה הלכתית שהחזיר נתן טעם בכלי), ולאחר מכן בושל בו בשר כשר (נניח פרה), ואז הדיון הוא האם הטעם הבלוע של החזיר משתחרר מדפנות הכלי במהלך בישול הבשר הכשר ולכן אוסר את הבשר הכשר.
נכון, אבל ראוי להוסיף, שלעיתים קרובות קורה, שהממשלה מסמיכה את חברי הקבינט על מנת שיקבלו החלטות בטחוניות על דעת עצמם, בעוד שלעתים קרובות קורה שהקבינט מסמיך את הצמד "ראש-הממשלה-שר-הביטחון" על מנת שיקבלו החלטות בטחוניות על דעת עצמם. גם אם הממשלה לא מחליטה להסמיך דרגים מצומצמים יותר, עדין לראש הממשלה יש סמכות לקבוע את סדר היום של הממשלה שאמורה לקבל החלטות בטחוניות, שזאת סמכות שלעיתים משפיעה גם על אופי ההחלטה שלבסוף מתקבלת על ידי חברי הממשלה. 147.236.152.14520:35, 1 באוגוסט 2022 (IDT)
יש עליה חדה בכל תעריפי הנסיעה. אבל נראה כאילו שהעליה המשמעותית ביותר היא במחירי הרכבת ביחס למסלול מקביל באוטובוס (חופשי-חודשי בין חיפה לתל אביב זה הבדל פי 2.5 כמעט).
כלומר משמעתות יותר משתלם לנסוע באוטובוס ביחס לרכבת (תראו את הטבלה [1]). לפני הרפורמה הרכבת היתה כלולה במחיר אזורי אחיד.
אני משתמש בכבל (חדש, נקנה במיוחד) שמעביר מ-USB-C ל-DVI-D כדי לחבר מחשב נייד חדש למסך מחשב ישן. המסך מזוהה במערכת ההפעלה (חלונות 10) ומראה תמונה, אבל עם ארטיפקט מוזר: פס שחור אנכי בערך בשליש התמונה, כאשר בצד ימין שלו רואים את (מה שאמור להיות) הצד השמאלי של התמונה, ולהפך: הצד הימני משמאלו. WTF??? ניסיתי לגגל אבל אני אפילו לא יודע איך קוראים לתקלה כזו. ההשערה שלי כרגע היא שזה בגלל שהמסך ברזולוציה קצת נדירה: 1920X1200. באתר של החברה לא מפורט באילו רזולוציות תומך הכבל הזה. אני מתלבט אם להזמין מאמזון כבל כנ"ל שעליו נכתב במפורש שתומך ברזולוציות עד וכולל 1920X1200. הערה: המסך והחיבור DVI תקינים ומקבלים תמונה ממחשב ישן בכבל DVI. הערה2: חלונות 10 טוענת שאין צורך לעדכן את הדרייברים לחיבורים. הערה3: התמיכה של החברה שמייבאת את הכבל לא חוזרת אלי. בתודה, H. sapiens - שיחה16:46, 1 באוגוסט 2022 (IDT)
הניחוש שלי זה שאכן צריך לעדכן את הדרייברים של הכרטיס מסך. כמו כן נסה לחבר לשקעי USB-C אחרים במחשב. כמו כן נסה לשחק עם ה REFRESH RATE; כמו כן תקנה מסך חדש, זה כיף.@H. sapiens «kotz» «שיחה» 19:07, 2 באוגוסט 2022 (IDT)
עידכון: בינתיים מוכר בחנות של היבואן גילה לי שעל האריזה של הכבל אכן כתוב (באותיות מיקרוסקופיות) עד 1080. הוא חשב שהעסק יעבוד אם אשנה את הרזולוציה של המסך ל-1080 אבל אין השפעה. בכל אופן התחזקתי מספיק בתאורית הרזולוציה ע"מ להזמין כבל שתומך ב-1200. ניסיתי כבר לעדכן דרייברים של כרטיס מסך ושקעים אחרים. H. sapiens - שיחה16:28, 3 באוגוסט 2022 (IDT)
יש הרבה פעמים בשירים אלמנט של מילים חסרות משמעות. כל מיני "לה לה לה", "דאם, בום, באם", "לולולו", "הופ לה, טרללה" וכד' האם יש שם לתופעה? או שזה סתם נחשב לג'יבריש?
מעניין לציין שלפעמים דווקא יש להן משמעות. בשיר The Boxer למשל, Lie la lie יכול בהחלט להתפרש כמו "לה לה לה" (למרות שהמשמעות המילולית היא "השקר" וזה מתאים מאוד לשיר), אבל לפי פול סיימון, זה בכלל נכתב בטעות, ושהוא לא היה מרוצה מזה, כי זה נשמע כמו "לה לה לה" (ראה כאן). נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙18:48, 10 באוגוסט 2022 (IDT)
ביחסי החוץ של ישראל לא מופיע מה מידת ההכרה של המדינות השונות בשליטת ישראל, למשל עד לממשל טראמפ ארה"ב לא היכרה בריבונות הישראלית על מזרח ירושלים ורמת הגולן, ומדי פעם נשמעת הטענה שלישראל אין זכות על ירושלים בגלל שבתוכנית החלוקה הוכרזה כשטח בין-לאומי, במה מכירות המדינות השונות?
לפי הבנתי ישראל טוענת לריבונות (1) על כל השטחים שכבשה במלחמת תש"ח (48' הידועים משום מה כקווי 67') (2) רמת הגולן (3) מזרח ירושלים. בנוסף ישראל טוענת שהאמנות הבין לאומיות החלות על שטחים כבושים אינם חלות על עזה ויהודה ושומרון (מכיון שלא נכבשו ממדינה ריבונית, ובנוסף נכבשו ב"מלחמת מגן"), אך לפנים משורות הדין תפעל ישראל על פיהן. 08:10, 2 באוגוסט 2022 (IDT)
בעניין טענת ישראל אתה פחות או יותר צודק - ריבונות בתחום הקו הירוק ("גבולות 67"), מזרח ירושלים ורמת הגולן (עד הקו הסגול), אך לא ביהודה ושומרון (אם כי היו מספר נסיונות לסיפוח כללי או חלקי שלה; למיטב זכרוני, הניסיון הרציני האחרון הועלה על ידי בנימין נתניהו כחלק ממסע הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, אך זה ירד מן הפרק לאור הצגת עסקת המאה). מצד שני, ישראל גם לא מאוד אוהבת שטוענים כי "השטחים כבושים", ומפה לשם הגענו למצב שבו, נכון לכתיבת מילים אלו, בערך "יהודה ושומרון" בוויקיפדיה נטען כי שטח זה "מוחזק על ידי ישראל במעמד של תפיסה לוחמתית", כאשר המילים "תפיסה לוחמתית" מפנות לערך כיבוש.
בנוגע לשאר העולם, המצב עוד יותר מסובך. הרבה מדינות יעדיפו שלא להגדיר בפירוט מהם, לדעתן, גבולות מדינת ישראל, שכן הנושא נפיץ, ולמה להכניס ראש בריא למיטה חולה? אבל בסך הכול רוב הקהילה הבין-לאומית מכירה בגבולות הקו הירוק, ולא יותר. כן, טכנית זה כולל גם את מערב ירושלים, אבל רוב המדינות מעדיפות פשוט לא להתעסק עם זה, ולכל הפחות לספק תשובה דיפלומטית מעומעמת ("בנושא זה מדינתנו ממתינה לפיוס היסטורי בין שני העמים" וכיו"ב). לעניות דעתי, הן לא באמת מתנהגות כך משום שבתוכנית החלוקה (שכלל לא מומשה) ירושלים יועדה להיות שטח בין-לאומי, אלא פשוט משום שאם גבולות מדינת ישראל זה נושא נפיץ, הרי שמעמד ירושלים - נפיץ שבנפיצים.
אסיים עם ידידתנו הקרובה, ארצות הברית. זו אכן מכירה בריבונות ישראל על רמת הגולן, בנוסף על גבולות הקו הירוק, אך לא על מזרח ירושלים. נכון, דונלד טראמפהכיר בירושלים כבירת ישראל, אבל אפילו הוא לא העז להתייחס לשאלה "מהו בדיוק תחומה של ירושלים?", כך שניתן לפרש כי ההכרזה מתייחסת למערב ירושלים בלבד - או, לחלופין, לא לפרש כלל ועיקר, ושלום על ישראל. למעשה, בנאומו הכריז טראמפ כי הוא "Call on all parties to maintain the status quo at Jerusalem's holy sites, including at the Temple Mount"; כלומר, לפחות בתחום הר הבית, שהוא חלק ממזרח ירושלים, עדיין חל הסטטוס קוו, שהוא אי הכרה בריבונות ישראלית שם. ּ - שיחה00:06, 3 באוגוסט 2022 (IDT)
מפתח-רשימה, מענין אותי בעיקר מה עמדת האו"ם (האם האו"ם מכיר בגבולות תש"ח או שהוא מתעקש על תוכנת החלוקה שלו) ועמדת מדינת ערב. האם הפלשתינים בהסכמי אוסלו בעצם מכירים בגבולות תש"ח?
הנחתי שארה"ב היכרה בסיפוח מזרח ירושלים בגלל שהצרה מסוג "ירושלים היא בירת ישראל" נשמעת מנותקת מהמציאות (כיצד תיקבע מדינה לחברתה מהי בירתה?!) אולם כעת הבנתי שזו למעשה התנערות מהמעמד בין - לאומי שנקבע בתוכנית החלוקה. 05:09, 3 באוגוסט 2022 (IDT)
אוקיי. אז כמו שאמרתי, בפועל תוכנית החלוקה לא מומשה; אומנם יש לה חשיבות היסטורית בתור הגורם למלחמת העצמאות, ובכך שהיא הכירה ברעיון של "מדינה יהודית", אבל לא יותר. לגבולות שהוצעו בתוכנית החלוקה - שעל פיהם מקומות כמו אשדוד, באר שבע, בית שמש, נהריה ויפו אמורים להיות חלק ממדינה ערבית - אין כיום כל תוקף חוקי, ואף אחד, כולל האו"ם, לא טוען ברצינות שעלינו לחזור לגבולות האלה. אז כן, בגדול האו"ם אכן מכיר ב"גבולות תש"ח"; כפי שתוכל לראות במפה המצורפת, אותה צייר האו"ם בעצמו, כל השטח שבתוך הקו הירוק מתואר כ"ישראל", ואין זכר לגבולות תוכנית החלוקה.
משום כך, סברתך כי הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל אינה אלא "התנערות מהמעמד בין - לאומי שנקבע בתוכנית החלוקה" מוטעית. נכון שעד אז ארצות הברית לא הכירה בירושלים כבירת ישראל, אבל היא גם לא הכירה בה כשטח בין-לאומי, כפי שמציעה תוכנית החלוקה (שכבר מזמן לא על הפרק). היא פשוט העדיפה שלא להביע במפורש את עמדתה בנושא, ו/או להצהיר שתמתין עד להסכם קבע בין ישראל לפלסטינים. שוב, מדובר בנושא רגיש מאוד, ומטרומן עד טראמפ נשיאי ארצות הברית החליטו שלא שווה להם לספוג אש על הצהרות בנושא מעמד ירושלים. הרבה יותר נוח להשאיר את השגרירות בתל אביב.
קיום עקרונות המגילה מחייב [...] כיבוד והכרה של הריבונות, השלימות הטריטוריאלית והעצמאות המדינית של כל מדינה ממדינות האיזור, ושל זכותן לחיות בשלום בתוך גבולות מוכרים ובטוחים
the fulfilment of Charter principles requires [...] respect for and acknowledgment of the sovereignty, territorial integrity and political independence of every State in the area and their right to live in peace within secure and recognized boundaries
הנשיא האמריקאי ביידן נפגש בביקורו האחרון עם לפיד בירושלים ועם אבו מאזן דווקא בבית לחם. אם מתעקשים על כך שכל ירושלים היא שטח בינלאומי לפי החלטת החלוקה, הרי (לפי אותה החלטה) גם בית לחם היא שטח בינלאומי. בקיצור: אף אחד לא מערער ברצינות דווקא על מעמדה של מערב ירושלים. Tzafrir - שיחה15:26, 3 באוגוסט 2022 (IDT)
כי נראה לי שהשואל יצא מנקודת הנחה שהזכות של ישראל לריבונות מקורה בתוכנית החלוקה, בעוד שזה מגיע בשלב מוקדם יותר. אפשר לעיין לדוגמה כאן בעמוד 143, ובכלל בחוברת הזו השואל יוכל למצוא דברים רלוונטיים.
התעוררתי לשאול בגלל התבנית הזאת בערך ישראל בויקיפדיה האנגלית; ולדעתי העניין לא ברור מספיק ויוצר נזק לישראל. 03:00, 4 באוגוסט 2022 (IDT)
שיקוף באמת אינו סיבוב. כל איזומטריה עם נקודה קבועה של המישור, היא או סיבוב (כלשהו), או שיקוף ואחריו סיבוב (כלשהו), אבל לא שניהם (סיבוב ואחריו שיקוף הוא שיקוף ואחריו סיבוב (אחר)). עוזי ו. - שיחה17:53, 2 באוגוסט 2022 (IDT)
ולמקרה שאתה מנסה להבין את המשפט כולו: כל איזומטריה עם נקודה קבועה של המישור היא או סיבוב או שיקוף ואז סיבוב, ורק אחד משני הסוגים האלה. ואם תשאל "רגע, אבל יש סוג שלישי - סיבוב ואז שיקוף!" אסביר שהסוג הזה הוא שיקוף ואז סיבוב. עוזי ו. - שיחה21:05, 4 באוגוסט 2022 (IDT)
אני מתכוון שהם בכלל או כמעט שלא (פרט למקרים מתועדים נדירים) ניזונים מבשר. חתולי בית נשענים באופן כמעט מלא על תזונה בשרית. Corvus,(Nevermore) 12:49, 5 באוגוסט 2022 (IDT)
אני חושב שבאופן כללי קשה למצוא בעלי חיים שלא ניזונים מהחי. לדוגמה, גם רוב מיני העופות, גם אלו שאינם דורסים, ניזונים מתולעים וחרקים. אביתר ג' • שיחה • 15:01, 22 באוגוסט 2022 (IDT)
לא קשה בכלל אבל דומי שלא פירשת נכון את השאלה, אני לא שואל באיזה חנות אלא באיזה סוג חנות והכוונה היא לא לחנות אינטרנטית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
הכוונה היא שיש מדינות בהם הטכנולוגיה היא כזו בה שטרות פיזיים יוצאים כלל מהשימוש, והכסף הופך לדיגיטלי בלבד. אז בסין זה עדיין לא שם: באזורים שהם לא המטרפולינים הגדולים, הכסף המזומן בהחלט בשימוש.
בארץ ברוב המקומות יש שימוש בכרטיסים מגנטיים, אבל עדיין יש שימוש נרחב מאוד מאוד במזומן. לא נראה שנעבר לשיטה דיגיטלית 100% בשלוש העשורים הקרובים. Corvus,(Nevermore) 12:49, 7 באוגוסט 2022 (IDT)
אפשר כבר לראות מקומות שאי אפשר להשתמש במזומן, למשל תחבצ, אבל לא נראה שבעתיד הקרוב זה יהיה מבוטל לגמרי (אבל לך תדע, ההיסטוריה כבר הפתיעה כמה פעמים עם קפיצות טכנולוגיות מטורפות אז יכול להיות שזה יקרה מתישהו. ישרול - דברו איתי • י"ד באב ה'תשפ"ב • 08:23, 11 באוגוסט 2022 (IDT)
שאל את קלאוס שוואב. שאל את השתולים שלו שעובדים במשרדי הממשלה ופועלים במרץ להגשים כאן את הגרייט ריסט.
האם הגרמנים התעללו רק בפולנים, או גם ביתר העמים הסלאביים- רוסים, בלורוסים, אוקראינים, צ'כים וסלובקים? ומה היה היחס לעמים הבלטיים? ועוד שאלה באותו נושא- האם זאת הייתה ממש הוראה מסודרת מלמעלה להתעלל בפולנים אבל לא לגעת בעמים המערביים? או שפשוט במקרה החיילים שהוצבו בפולין אהבו "להשתעשע"?--2A00:A040:196:303F:559A:718E:7FA3:546317:48, 7 באוגוסט 2022 (IDT)
לא, כל הסלאבים סבלו יפה מאוד. אני לא מכיר היטב, אבל אני חושב שהיחס לבלטים היה שונה במקצת, שכן, הבלטים לא קיבלו את הגרמנים ככובשים, אלא כמשחררים מהסובייטים והתייחסו אליהם בהתאם - וכך גם הגרמנים בהתאם. אחר כך אולי השתנתה המגמה, שכן עול המשחררים התחיל להכביד על הפשוטים. אם כוונתך העמים המערבים, צרפתים, הולנדים ובלגים? אכן, הם ללא ספק סבלו פחות, כי נחשבו מתורבתים או לפחות אריים יותר מהתת-סלאבים האלה.. אבל לאורך ההיסטוריה, כל עם שכן לגרמניה חטף אותה בצורה כזו או אחרת. לוגי ; שיחה00:26, 8 באוגוסט 2022 (IDT)
לא לשכוח שבמקביל לשואת היהודים, הכוחות הנאצים ביצעו פשעי מלחמה רבים בשטחים בלרוסיים כבושים. כמה מאות כפרים בלרוסיים הושמדו יחד עם תושביהם. ההבדל בין בלרוסי ליהודי היה שיהודי נועד להשמדה מעצם היותו יהודי. וחיו של סלאבי פשוט חסרי ערך. Corvus,(Nevermore) 10:48, 10 באוגוסט 2022 (IDT)
ברכבים בני יותר מעשור יש מערכת שמע שכוללת רדיו וקורא דיסקים.
בימנו זה לא רלוונטי לרוב כי הטלפון הנייד משמש אותנו לשמיעת תוכן.
נשאלת השאלה: האם קיימת דרך לשלב בין המערכת החדשה לבין הישנה ללא התקנה של מערכת מולטימדיה חדשה? איכשהו לגרום למערכת הישנה לראות את הטלפון? 79.183.83.7911:30, 8 באוגוסט 2022 (IDT)
היה לי טלפון (נוקיה N900 (אנ')) שידע לשדר בתדרי FM בדיוק בשביל מצבים כאלו. מה שכן, זה היה די מסובך למצוא תדר שלא היו עליו הפרעות לאורך כל מסלול הנסיעה. יש היום לא מעט התקני (Software-defined radio) בשוק. מעניין כמה מסובך לבנות דבר כזה. למקרה שלמערכת המולטימדיה ברכב אין כניסת aux (אנ') (מה הערך הרלוונטי בעברית)? Tzafrir - שיחה18:56, 8 באוגוסט 2022 (IDT)
זה מרד צבאי, ולא מחאה והפגנה נגד המלחמה. הכוונה היתה שיש קבוצה גדולה של אזרחים שמפגינים נגד מלחמה. ואז הממשלה נאלצת להפסיק את הלחימה. מרד צבאי זה כשהחיילים עצמם מחליטים לקחת את החוק לידיים (כמו שהיה גם באוניית הקרב פוטיומקין) וזאת כמובן שיטה יעילה היסטורית להפיל את השלטון.
מעניין שדווקא הסרט הזה גרם לשאלה. הרושם שקיבלתי מהסרט הוא של ילד מפונק, אחד שלא יודע טוב ורע, מגוחך, מזיק, מצחיק. אבל לא של נבל-על אולטימטיבי.
צ'ארלי צ'פלין אמר פעם שהוא לא היה עושה את הסרט אם הוא היה מודע להיקף של פשעי הנאצים; לדעתי זו דוגמה טובה לאופן בו המלחמה השפיעה על האופן בו היטלר והנאצים נתפסו במערב (לצד ההשפעה הישירה של תעמולת המלחמה בארה"ב ובבריטניה, וההשפעה העקיפה של התעמולה הסובייטית). בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 19:11, יום שלישי בשבת, י"ב באב ה'תשפ"ב (IDT).
אין ספק שדמותו היתה שונה. עצם קיומה של מדיניות הפיוס ונכונותן של מדינות לכרות איתו בריתות מעידה על כך שציפו ממנו לאיזושהי הגינות. הוא גם אירח את אומות העולם באולימפיאדת 1936, אות לנורמליזציה כלשהי. אסף השני - שיחה20:04, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
בתחילת שנות ה-20 הוא היה עוד אחד מני רבים. לאחר הפוטש במרתף הבירה הוא נחשב למעשה לעבריין ברמה המקומית (באווריה), וכמעט אף אחד לא ידע על קיומו מחוץ לאזור הזה. רק לאחר יום חמישי השחור והמאורעות שהתרחשו בעקבותיה הוא (והנאצים בכלל) הגיעו למרכז הבמה ברמה הלאומית. אני חושב שבמידה מסוימת, למרות שזה כמובן נדוש, האמירה המפורסמת מאוד של האב מרטין נימלר (אפשר לקרוא את השיר בערך, ויש גם ערך אנגלית שמדבר ספציפית על השיר) מסבירה את האבולוציה של הבנת דמותו של היטלר כסמל לרוע טהור. למרבה הצער, עד עצם היום הזה עוד יש לא מעט קבוצות, ארגונים ומפלגות (גם במדינות המערב) שעוד לא הפנימו שהיטלר הוא סמל הרוע. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙18:32, 10 באוגוסט 2022 (IDT)
שמעתי על אנשים שמכונים ברשת Wehraboo אלה שמשתתפים ברומנטיזציה של הוורמאכט במלחמת העולם השנייה, לעתים עד לרמה של הכחשת פשעי המלחמה שלהם וההשתפות שלהם בשואה.
קודם כל, מוזיקה כנסייתית לא בהכרח נשמעת אך ורק בכנסיות. גם אם פורמלית היא מבוצעת על ידי מקהלה כנסייתית כחלק מהליטורגיה, ייתכן בהחלט שהיא ממשיכה להיות מושרת גם לאחר הביצוע, הן על ידי חובבים מקהל המתפללים והן בצורה מקצועית יותר (בייחוד אם מדובר במנגינה "רשמית", שעלתה על נייר-התווים, כמו חלק גדול מהמוזיקה הקלאסית). כך לא מעט מוזיקה דתיתנוצרית נשמעה גם מחוץ לכנסייה, ולא אחת נהפכה לחלק בלתי נפרד מהתרבות האירופאית, שם אפילו יהודים שומרי מצוות יכלו להיחשף אליה.
חוץ מזה, הנחתך כי "יהודים מעולם לא נכנסו לכנסיות" היא, איך לומר, לא לגמרי מדויקת. על פי מאמר זה, הרב ישראל משה חזן העיד כי בתקופתו, אפילו רבנירומא היו נכנסים (בסתר) לכנסיות קתוליות בימי חגיהם, על מנת לשמוע את המנגינות ולהשתמש בהן לחזנות.
ובאשר לעניין הכיסאות: אני בספק אם קיומם של אלו בבתי כנסתרבניים הינו השאלה מהנצרות. אני לא מומחה לנושא, ואינני יודע מה היה בבתי כנסת עתיקים, אבל מן הסתם בשלב מסוים החליטו להכניס מקומות ישיבה פשוט מטעמי נוחות, ככל הנראה במקביל לירידה בפיזיות של התפילה היהודית - ישיבה ועמידה בלבד, (כמעט) בלי כריעות וכיוצא בזה. למיטב ידיעתי, גם ביהדות ארצות האסלאם היו כיסאות בבתי הכנסת, ושם השפעת הנצרות הייתה זניחה (בוודאי בהשוואה לאסלאם, שבו כן מתפללים בכריעה, ולכן אין כיסאות במסגדים). ּ - שיחה23:27, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
עוד נקודה שמעניין להעלות בנושא הזה (בהמשך לתשובת מפתח-רשימה) היא שבכנסיות, בעיקר קאתוליות אבל לא רק, הספסלים הם מיוחדים (אפשר לקרוא את הערך באנגלית Pew). בספסלים הללו יש מקום ייעודי לכריעה, והם מותאמים במיוחד לצרכי המיסה (או רבות מהתפילות האחרות). בתמונה שבצד שמאל של המסך ניתן לראות שהספסל הזה בנוי במיוחד עבור זה, ולראות את הדום הכריעה המחובר אליו. בבתי הכנסת, לעומת זאת, ישנם ספסלים או כיסאות "רגילים", מכיוון שאין צורך בשום דבר מעבר לזה. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙18:16, 10 באוגוסט 2022 (IDT)
לענין בתי כנסת עתיקים, סוג המבנה מוכר מתקופת בית שני במספר מקומות בארץ (טרום התפתחות הנצרות). לכולם יש אלמנט אדריכלי משותף של ספספלי אבן שהקיפו את בית הכנסת, משלושה או ארבעה כיוונים. מקור.
האם אירגוני הטרור הפלסטיני נחשבים לעבריינים ברשות?עריכה
מצב טיפול: חדש
ברשות הפלסטינית ישנה מערכת חוקים וישנה משטרה. בואו לא נהיה תמימים, ברור שאכיפת החוק ברשות היא לא מושלמת בלשון המעטה. לא זאת השאלה.
השאלה היא: האם לפי החוק הפלסטיני אירגונים חמושים כמו הג'יהאד האיסלאמי וחמאס מהווים למעשה אירגוני פשע (דה יורה), וחבריהם עבריינים פליליים? 192.114.23.22116:43, 10 באוגוסט 2022 (IDT)
לא. בדיוק כמו שהמחתרות העבריות, אצ"ל, לח"י, הגנה, לא נחשבו לארגונים טרוריסטיים במדינת ישראל, אך נחשבו לכאלה באימפריה הבריטית. בברכה. ליש - שיחה16:51, 10 באוגוסט 2022 (IDT)
יש לי שאלה טיפה מוזרה. בבקשה לא להיות שיפוטי. לא מצאתי לזה שום מקור בעברית. כעיקרון כל החברים שלי חולמים חלומות. האם גם ערבים חולמים חלומות? איך הם מבינים אותם אם כל החלומות בעברית? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
כן, גם ערבים חולמים. נראה לי שנקודת המוצא השגויה שלך היא בכך שכל החלומות הם בעברית. למעשה, לא רק בני אדם חולמים, אלא גם חלק מבעלי החיים, כנראה מזוחלים ומעלה באבולוציה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
המוח שלנו מנסה כל הזמן לייצר תפישת מציאות סבירה והגיונית לפי המידע שהוא מקבל מהחושים. כמובן שאנחנו צריכים לפרש כל הזמן את המציאות (לדוגמה: לפרש לראות, לדוגמה אוסף של מעוינים כלוח רבוע). ואנחנו צריכים כל הזמן להבין מה קרה קודם ומה הולך לקרות (כדי לתפוס כדור צריך לכוון למקום שבו הוא יהיה ולא למקום שבו הוא נמצא). חלומות זה מה שקורה כשמנתקים את המוח מהחושים ונותנים למכונת הפרשנות הזו להשתולל. מקבלים אוסף של סצנות אקראיות. אבל מכונת הפרשנות יודעת לחבר אותן לסיפור שנראה סביר.
א. לא כל החברים שלך חולמים חלומות. חלק יותר חלק פחות ואתה לא בדקת את כל החברים שלך. כך או כך, זה איננו מבוסס על הבדל לאומי/אתני אלא עניין אישי שקורה לכולם. ב. לא באמת חיפשת בעברית האם ערבים חולמים כי אין בעיה בקליק לקבל מדוד גוגל מלא תוצאות להיגד ערבי חולם. ג. ייתכן ולא באת לשאול שאלות אלא לומר אמירות אנו לא טפשים. ד. יש 420 מליון אנשים בעולם דוברי ערבית ויש להם גם ויקיפדיה בערבית כך שלא לערבים אתה דואג בשאלתך אלא שאתה מבקש לומר שכביכול בעברית לא רואים את הערבים... ובכן כשם שהפגנת ראיה/שמיעה סלקטיבית בדבריך דעיל כך הדבר גם באמירתך/מסקנתך. ה. חשוב לכל אדם להבדיל בין פנטזיה לבין מציאות. בין רצונות לבין זכויות. ו.אני מצטער לא היה סביר לכבד את בקשתך שלא להיות שיפוטי לאור הצגת הדברים. מי-נהר - שיחה00:29, 11 באוגוסט 2022 (IDT)
האומרים הללו, כמובן, טועים. כאמור, ממחקר מקיף ועדכני שערכתי ברגעים האחרונים ממש, עם לא פחות מנבדק אחד, הסתבר שכל החולמים במחקר דיווחו על חלומות בשוודית בלבד. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙01:38, 13 באוגוסט 2022 (IDT)
בצעירותי חתמתי ערבות לאחדים מידידי שלקחו משכנתה, והמשכתי לחלום, כך שאני יכול לומר מניסיוני: גם ערבים חולמים. יתרה מזו: בחלומות היו גם כאלה שבהם הידיד מפגר בתשלומי המשכנתה, ומעקלים מטעם הבנק מגיעים אלי, כך שלא רק שערבים חולמים, אלא יש להם נושא נוסף לחלום עליו. דוד שי - שיחה18:22, 14 באוגוסט 2022 (IDT)
אגב, קבלו אנקדוטה מעניינת (טריוויה): בחלומות אין אפשרות לקרוא טקסט כתוב. כלומר יש אפשרות שבחלום מישהו יקריא לך משהו כתוב, או שתדע/י שזה מה שכתוב. אך אין אפשרות לקרוא טקסט בחלומות. הסיבה לכך היא שהחלימה מבוצעת על ידי הצד השמאלי של המוח, ולא צד הימני (שהוא עם היכולת לקרוא טקסט). במקרים הנדירים שבהם נדרשת דרך אובייקטיבית עבור אדם לדעת אם הוא חולם, הידיעה הזאת יכולה לסייע. היכולת לקרוא טקסט היא אחת הדרכים המובהקות להבדיל בין חלימה למציאות. שינה ערבה. דני Danny-w - שיחה12:46, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
או שבחלום ידעת שיש טקסט, גם בלי לקרוא אותו. אזור ברוקה ואזור ורניקה, האחראים על קריאת טקסט ופיענוחו, אינם פעילים בשינה. בהחלט יכולים "להתקיים" טקסטים בחלום - אם איננו קוראים אותם (אך יודעים מה כתוב בהם). אך טכנית המוח אינו מזהה את האותיות בחלום. נסי שוב ותראי. שינה ערבה. דני Danny-w - שיחה14:32, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
היה לי ממש חלום שכולו היה מורכב מטקסט שקראתי (בחלום ראיתי לפני העיניים עמוד ובו תשובה לשאלה בבגרות בספרות). יום למחרת באתי לבגרות, והיתה בדיוק את השאלה שהופיעה לי בחלום. הצלחתי להיזכר במה שקראתי שם, ולכתוב את זה בבגרות עצמה.
החלום השני היה לאחרונה וכלל תחרות כתיבת מילים על לוח (על פי חוקיות מסוימת) ואני ממש זוכרת שהסתכלתי שמאלה כדי לראות מה המילה שהזוג השני כתב, ואני זוכרת שקראתי אותה. אני גם זוכרת שבחלום חשבתי על זה שאני יודעת שאי אפשר לקרוא בחלום, ומוזר שאני מצליחה. Saifunny ♾ שיחה17:18, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
גם קוד קראתי לא אחת בחלום. פעם דיבגתי קוד אסמבלי שכתבתי יום קודם תוך כדי שינה (זכרתי את הקוד בעל פה והוא עלה לי בחלום), מצאתי את הבאג, והמוח שלי העיר אותי באמצע הלילה כדי שאזכור באיזו שורה הוא היה ואיך לתקן אותו. ניגשתי למחשב, והפלא ופלא זה באמת היה הבאג.
דני יקר, צר לי אבל כל מה שכתבת פשוט שגוי מיסודו. ראשית, איזורי ברוקה וורניקה ממוקמים בצד שמאל של המוח. שנית, בשנת REM שתי ההמיספירות פעילות מאוד. שלישית, אצל אנשים נורמליים שתי האונות מעורבות בקריאת טקסט, וניסויים עם אנשים עם מוח חצוי הראו שההמיספירה השמאלית קריטית לקריאת טקסט, אך גם בחצי המוח הימני יש יכולת מסוימת (למשל הם לא מסוגלים לקרוא את המילה שמוצגת לצד הימני של המוח, אבל יכולים להצביע על החפץ המתאים). נראה שה"אנקדוטה" הזו מקורה בסדרת האנימציה באטמן, בפרק "Perchance to Dream" (אנ') בו ברוס אומר "reading is a function of the right side of the brain, while dreams are entirely left-sided". אמנם נטען - למשל על ידי ד"ר דידרה בארט מהארוורד - שאיזורי השפה פחות פעילים בזמן חלימה, אבל למעשה אין כמעט מחקרים בנושא, ולמחקרים של חלומות יש בעיות מתודולוגיות קשות. לתשומת ליבך סיפן יקרה.Kershatz - שיחה12:22, 16 באוגוסט 2022 (IDT)
השאלה הזו מזכירה איזשהו ספר שקראתי לפני שנים, על כיתה בבית ספר יהודי בפולין לפני מלחה"ע השנייה. הסיפור מסופר על ידי אחד הילדים מהכיתה, אם אני זוכר נכון. הוא מספר שסבתא שלו אמרה שאולי הגויים הפולנים חזקים יותר ומאמללים ליהודים את החיים במכות, אבל הם בעצמם מסכנים מאד, כי הם חולמים בלילה ולא מבינים מה הם חולמים, שהרי ידוע שהחלומות כולם נחלמים ביידיש. אביתר ג' • שיחה • 15:23, 22 באוגוסט 2022 (IDT)
האם התקנת מערכת מולטימדיה חדשה מעלה או מורידה את עלות הרכב?עריכה
מצב טיפול: חדש
אם לוקחים מערכת מולטימדיה ישנה (עם דיסקים ורדיו FM) מרכב ישן (נגיד בן 10) ובמקומה קונים מערכת אנדרואיד חדשה עם מסך מגע והכל - האם ערכו הכלכלי של הרכב (כאשר הוא ימכר) עולה או יורד?
מה הבעיה בכך שהמערכת אינה מקורית? איפה זה יכול ליצור בעיות לרוכש פוטנציאלי (נא להימנע מטענות סתמיות של „ירידת ערך״. מה בדיוק מוריד או מעלה את הערך?) Tzafrir - שיחה18:16, 11 באוגוסט 2022 (IDT)
הכל זה עיניין של מיקוח, בעקרון אין קטגוריה כזאת למחירון רכב. כלומר, אבזור לא מקורי לא משפיע על המחירון. אם תמצא קונה שיהיה מוכן לשלם יותר על הרכב בגלל מערכת השמע, אז אין בעיה, הרווחת, אחרת אין איזה מסמך שתוכל להצביע עליו ולהגיד - הנה, זה המחיר. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית09:00, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
האם עדיף לרוץ באופן קבוע, כמה פעמים בשבוע, יותר קילומטרים, אך בקצב איטי יותר (נניח 10 ק"מ, 7 דקות לק"מ), או לרוץ פחות קילומטרים בקצב מהיר יותר (נניח 5 ק"מ, 5:30 דקות לק"מ)?
אם המטרה היא אורח חיים בריא, שתי ריצות של שעה בשבוע זה מעל ומעבר (99.9% מהאוכלוסיה אפילו לא מתקרבים לזה). לדעתי ריצות ארוכות ואיטיות עדיפות משתי סיבות: ראשית, הנזק למערכת השרירים-שלד קטן יותר בריצות איטיות. שנית - מבחינה פרקטית, זמן ה"סט-אפ" הוא קבוע (להתלבש, חימום, מתיחות לפני ואחרי, כביסה לבגדים) ומעט ריצות ארוכות דורשות פחות זמן הכנה מהרבה ריצות קצרות. עוד יתרון, אגב, של ריצות ארוכות ואיטיות זה יחס שריפת פחמימות-שומנים. בריצות ארוכות יחס זה קצת יותר נוטה לכיוון השומנים. עמית - שיחה13:05, 12 באוגוסט 2022 (IDT)
ההמלצה המקובלת היא 75 דקות שבועויות בעצימות בגבוהה או 150 דקות שבועיות בעצימות בינונית. כפול מזה אפילו עדיף. רצוי לחלק את המאמץ על פני מספר ימים ולא לרכז אותו במעט ימים. לא מוכרות לי המלצות שמבדילות מבחינת תועלת בריאות בין מאמץ בעצימות גבוהה לבין מאמץ בעצימות גבוהה מאד. לאימוני הכוללים פרצי מאמץ עצים מאד (HIIT) יש יתרונות מסוימים בהשגת מטרות אימוניות מסויימות.
בשורה התחתונה, מבחינה בריאותית מומלץ לבצע מאמצים אירובים. אם פלוני מוצא שעצימות גבוהה או בינונית מתאימים לו יותר, עדיף שידבוק בבחירה שלו שבזכותה יוכל להתמיד באימונים. וזה ההישג העיקרי שכדאי לשאוף אליו. להתמיד. יותר קל להתמיד בפעילות שנהנים לעשות. 21:33, 26 באוגוסט 2022 (IDT)
נניח מצב שבו שני רכבים נוגעים אחד בפינה של השני בצומת X מרומזרת. שני הנהגים אומרים שנכנסו בירוק והנהג השני נכנס באדום.
לפי מה ואיך יודעים איזה מהם משקר?
מצלמות.
במרבית הצמתים בארץ אין מצלמות.
אז תדאג להתנגש רק בצומת עם מצלמות...
בהנחה שהרמזורים בצומת מחליפים צבעים על פי דפוס זמנים קבוע, תיאורטית אפשר לשחזר איזה צבע היה ברמזור אם נתון זמן התאונה המדוייק. ּ - שיחה
אתרים שנבנים עם Media-Wiki בדרך כלל כוללים את התבנית Vector כתבנית לתצוגת desktop ואת התבנית Minerva_Neue כתבנית לתצוגת מובייל וטאבלט.
האם מצב בו אתר מכיל שתי תבניות שונות הוא סיכון SEO? לא עדיף תבנית אחת עם CSS ריספונסיבי (תואם מסכים) מבחינת נגישות וקידום אורגני? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
היי,
לאחרונה, כל פעם שאני נכנס לויקיפדיה באנגלית מופיעה בקשת תרומות. העניין תמוה מאוד מכיוון שמהסתכלות באתר של ויקימדיה עולמית ובדוח כספי של 2021 ניתן לראות שמדובר בעמותה עשירה כקורח, עם רווח נטו עצום, שגדלה במהירות מסחררת!
ב- 2021 בלבד הדוח הכספי שלהם מראה הכנסות של כ- 160 מליון דולר מתוכם רק כ 110 מליון דולר הוצאות. כלומר יש להם רווח נקי של 50 מליון דולר! אחרי שניקו את כל ההוצאות של שכר, מלגות, תשלום לאינטרנט וכו וכו'. שזה ממש לא רע לעמותה ללא כוונות רווח. (-:
אגב כחצי מההוצאות שלהם על משכורת של למעלה מ 67 מליון דולר. גידול של 20% יחסית לשנה שעברה.
והכי חשוב התקציב של ויקימדיה עולמית גדל בטרוף כל שנה: מ 80 אלף $ ב 2003 ל- 160 מליון דולר ב 2021. עלייה מטורפת של פי 2000 ב 19 שנה. זה נראה כמו חברת צמיחה בהייטק.
אם הרוב המכריע של העורכים בהתנדבות אז למה הם צריכים כל כך הרבה כסף?למה מגייסים תרומות? במיוחד כשהחברה כל כך עשירה.
התשובה איננה תחזוקת שרתים באינטרנט משום שרק 2.3 מליון $ שמשו לעניין הזה בשנת 2021 .
כאמור מדובר בויקימדיה עולמית ולא מדובר בעמותה הקטנטונת בישראל. תודה. א. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
עובדי העמותה הם אנשים שפרנסתם על עבודה זו, וראוי שיקבלו שכר על עבודתם. אני משוכנע שאם אפשר היה לקבל עבודה זו בהתנדבות, לא היו מעסיקים עובדים שכירים. זה לא חריג שבגופים המבוססים על התנדבות נרחבת יש גרעין של מקבלי שכר.
השואל הצביע על הגידול העצום בתקציב במשך 19 שנים, תוך שהוא מתעלם מהגידול העצום בהיקף הפעילות. מספר הערכים ומספר הקוראים, למשל, גדל ביותר מפי 2000, וזה משפיע על צריכת משאבי מחשב. דוד שי - שיחה18:18, 14 באוגוסט 2022 (IDT)
צריכת משאבי מחשב ב 2021 היא 2.3 מליון דולר בלבד. שזה רק 2% מההוצאות שלהם. א.
מניין לך קביעה זו? אנשים תורמים להמשך קיומם של מפעלי קרן ויקימדיה. קיום זה מצריך גם מנגנון של עובדים בשכר (מנכ"ל, יועץ משפטי, מנהל כספים, מתכנתים וכו'). ייתכן שיש תורמים נאיביים שסבורים שמיזם ענק כזה מתנהל על ידי מתנדבים בלבד, אבל סביר שלפחות חלק מהתורמים מבינים שיש גם מנגנון של עובדים בשכר מאחורי המיזם, ובוודאי יופתעו לגלות עד כמה המנגנון הזה זעיר. לשם השוואה: בחברת מטא (פייסבוק), שמבוססת אף היא על תוכן גולשים, יש 83,000 עובדים, בערך פי 150 מאשר בקרן ויקימדיה. דוד שי - שיחה07:51, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
תודה דוד. בוודאי שצריך הנהלה מסוימת ומגיע להם להתפרנס בכבוד. אבל שים לב שלפייסבוק אין צבא עצום של מתנדבים שעובדים בשבילה והם לא מבקשים תרומות בקנה מידה אסטרונומי. 67 מליון $ זה הרבה משכורות, ב- 2020 זה היה 50 מליון, וב 2019 46 מליון, זה גדול ממש תמוה בשביל עמותה ללא כוונות רווח...... א. 192.114.3.24108:16, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
לפייסבוק יש צבא של יותר ממיליארד מתנדבים שכותבים פוסטים בפייסבוק, ורק בזכותם האתר של פייסבוק אטרקטיבי. בפייסבוק יש פרסומות, ולכן אינם זקוקים לתרומות. בוויקיפדיה אין פרסומות, ולכן יש צורך בתרומות. דוד שי - שיחה14:09, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
לפי מה שאני יודע אין לויקיפדיה הכנסות מלבד תרומות לכן כפי שאתה רואה בשנת 2021 העלות התפעולית היתה 111 מיליון ובקופה נשארו 50 מליון. לכן אם ויקיפדיה תפסיק לבקש תרומות הכסף בקופה יספיק לתפעול של חצי שנה עד שתסגר. Assafn • שיחה23:59, 14 באוגוסט 2022 (IDT)
לא הבנתי את הטיעון. העלות התפעולית שלהם היתה בשנת 2021 111מ' הם יצאו לקמפיין גיוסים וקיבלו 160מ'. העודף לא יספיק להם לכל השנה הבאה לכן הם צריכים שוב לבקש תרומות. Assafn • שיחה08:56, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
אם מסתכלים רק על 2022 אתה צודק, הם צריכים עוד כ-60 מליון $. אבל אם מסתכלים על התמונה רחבה של כל השנים זה סיפור אחר. יש כאן גידול עצום. לפי הגידול הזה הם אמורים לגייס בקלות את ה- 60 מליון הנותרים ויגייסו כנראה עוד הרבה יותר מזה. ואת המשאבים ישקיעו בגידול של אמפריה שצומחת מול העיניים. יש כאן גוף מרכזי עם אינטרסים משלו. ממליץ לקרוא את הפסקה האחרונה בכתבה הזאת https://www.pc.co.il/editorial/368519/, לפי הכתבה ויקימדיה עולמית שלטה בדיון שנעשה ודאגה שהאינטרסים שלה הם אלה שיוצגו בערך הויקיפדי ולא הכרעת הרוב. מדאיג? א. 192.114.3.24109:23, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
מה כתוב שם? כתוב שם שהיה ערך שבו עורכים (כלומר מתנדבים) שהם מפעילים (כלומר: עורכים שהוכרו ככאלו שיש להם שיקול דעת טוב על ידי קהילת העורכים) שמו לב שיש ערך עם מלחמת עריכה והחליטו שהצעד הנכון להשקיט אותה (כדי להבטיח המשך עריכה סבירה באותו הערך) הוא לחסום זמנית עריכה של אלמונים ועורכים חדשים בערך. זה צעד שמשתמשים בו מדי פעם גם אצלנו בערכים שונים. סביב אותו מקרה של הערך בוויקיפדיה האנגלית על מיתון הופץ המון מידע שגוי ולכן נאלצו לשים בראש דף השיחה שלו אוסף תשובות לשאלות נפוצות. Tzafrir - שיחה13:19, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
שלום Tzafrir. בעיני כוונתו של המחבר הייתה שונה, אני מצטט את מה שכתוב שם בתוספת הדגשה שלי וכל אחד/ת ישפוט לפי ראות עיניו:
"אבל האם העולם במיתון אם לאו?
אנקדוטה מעניינת שלא קשורה, אבל כן קשורה, לנושא היא מחלוקת שסביבה מתקוטטים עורכי ויקיפדיה, העוסקת במונח 'מיתון' (recession), ושנראה כי הגיעה באחרונה לשיא. אחרי שעורכים "פרטיזנים", כך להגדרת הוושינגטון פוסט, ניהלו דו-קרב עריכה זועם בדפים שבהם נכלל המושג, בשאלה האם יש כרגע מיתון עולמי אם לאו – ויקיפדיה השעתה את רוב השינויים בערכים 'מיתון' ו'מחזור עסקים'. העורכים העצמאיים לא ראו עין בעין את התכנים שהוכנסו לערכים הרלוונטיים והתווכחו על הנושא בלהט. הפלטפורמה החליטה לנסות ולשמר את הניטרליות של האתר, או אם תרצו – לא לחשוף אינטרסים אידיאולוגיים של כותבי ערכים מסוימים, ולכן עצרה את האפשרות לעדכון הערכים.
אלא שבהמשך, כשהרוחות לא נרגעו, ויקיפדיה בישרה כי היא משנה באופן גורף את כללי העריכה בעמוד 'מיתון', ושהחל מהיום (ד'), עדכונים ממשתמשים לא רשומים או מחשבונות חדשים יצטרכו להיבדק ולהתקבל על ידי עורך, לפני שיהיו גלויים באתר. המהלך הגיע לאחר שהערך קיבל עשרות עריכות שהפרו את מדיניות ויקיפדיה, ולנוכח קריאה לעורכים להפוך את הדף ל"מוגן למחצה", תוך הגבלת האפשרות לתיקונים.
אז האם אכן יש מיתון שמייצר צורך של ויקיפדיה בתרומות הגולשים לצורך המשך פעילותה, על אף שהיא מוגדרת כחינמית ומופעלת על ידי מתנדבים? לא ידוע. בידיכם נותר שיקול הדעת האם לממן לפחות זמנית את השירות, שאתם לבטח עושים בו שימוש קבוע, אם לאו." א. 192.114.3.24114:27, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
מה שנכון בתגובתך הוא שהטקסט שציטטת נכתב באתר אנשים ומחשבים. אני ממליץ לך שלפני שתנסה לקבוע מה קרה ומה לא קרה, תקרא (לפי סדר של הזמן הנדרש) –
אוסף השאלות והתשובות
המשך דף השיחה של הערך, שבו דנו בשינויים
היסטוריית העריכות של הערך
קראתי אותם ומהם הבנתי שחלק גדול מהדיווח בעיתונות על המקרה היה שגוי. באופן כללי, ההגדרה שהייתה בערך הצליחה לעצבן כל מיני אנשים באינטרנט. והם שילחו את תומכיהם לשנות את הערך. כל מיני עורכים מאוד לא מנוסים החליטו שהתוכן שגוי ושחייבים לתקן אותו. הם גם לא הבינו את דרכי העריכה המשותפת ויישוב המחלוקות של ויקיפדיה. כשמדובר על עורך אחד או שניים, אפשר לחסום אותם. כשמדובר על המון עורכים שמנסים לערוך ערך בדרכים שגויות, אין ברירה אלא למנוע את העריכה. אנחנו עושים צעד דומה (אבל קצת פחות דרסטי) באופן די שגרתי בערכים כמו נשיא מדינת ישראל לאחר שנבחר בעל תפקיד חדש אך עדיין לא נכנס לתפקידו. כל מיני עורכים עם כוונות טובות מתעקשים לעדכן את הערך לכך שהנשיא הנבחר הוא כבר הנשיא. אז כן, זה גם „שינוי במדיניות העריכה״.
לגבי "מה שנכון בתגובתך הוא שהטקסט שציטטת נכתב באתר אנשים ומחשבים". האומנם? מדוע טרחת לכתוב ש: מי שכתב את הכתבה הזו לא מבין בדיוק איך ויקיפדיה (ושאר מיזמי קרן ויקימדיה) עובדת".
אם יהיה פחות כסף, יצטרכו להסתפק בתקציב נמוך יותר. כלומר: פחות פיתוח. תיקון איטי יותר של באגים. פחות שרתים לצורכי בדיקות. לא מדובר על קטסטרופה מוחלטת, אבל זה בסופו של דבר יגרום לזה שיהיה לנו קצת פחות נוח לערוך.
הזכירו כאן גוף מרכזי. אחד הדברים היפים בכל התוכנה של הקרן היא כמות המאמצים שמושקעת בכך שאחרים יוכלו להקים בעצמם את אותה התשתית. הנתונים מפורסמים כבסיס נתונים שזמין לכולם. וגם התוכנות השונות. מדובר אמנם על מערכת מורכבת עם המון חלקים: להקים במקום אחר את כל המערכות של הקרן זה לא פשוט, אבל המידע קיים.
אם לדעתך ויקיפדיה מפעילה צנזורה מסוכנת, אתה מוזמן להקים את האתר המתחרה מהריפדיה. כל מה שאתה צריך לעשות הוא לשכנע מספיק עורכים שאתה מספק מקום טוב יותר להפצת ידע לעולם. לאורך השנים קמו כל מיני מהריפדיות כאלו שהתיימרו להיות טובות יותר מוויקיפדיה. אבל בפועל אף אחת מהן לא התקרבה להיות חלופה סבירה לוויקיפדיה.
הכסף שמושקע בשרתים רק כש 2% מהתקציב. רוב האנשים שאני מכיר חושבים שויקיפדיה היא האינציקלופדיה של האנשים שכל אחד יכול לערוך בה.
העמדה הרשמית של ויקיפדיה היא שההחלטות על התוכן נעשות באופן דמוקרטי: כאשר מתעוררת מחלוקת בקרב הוויקיפדים, ולא ניתן להגיע בה להסכמה, ניתן להביא את המחלוקת להכרעת כלל הוויקיפדים, באמצעות הצבעה דמוקרטית, שבה לכל ויקיפד יש קול אחד. ראו: ויקיפדיה:הצבעה. א. 192.114.3.24114:39, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
אני מסכים עם השואל. יש לויקיפדיה לפי הדו"ח מספיק ממון כדי לממן שנתיים נוספות של פעילות עם רמת הבזבוז הנוכחית (או מאה שנים).
ההוצאה העיקרית היא כנראה הקמת קרן ויקימדיה - מאה מליון דולר שאמורים להניב בהשקעות רווח שיניב את הסכום הדרוש להפעלת ויקיפדיה בכלל השפות ללא צורך בתרומות. נתוני הקרן אינם בתוך דוח הרווחים.
אז יש לנו ארגון שיש לו בכיס כ-230 מליון דולר בכיס, קרן השקעות של 100 מליון דולר נוספים.
את ההוצאות הנדרשות באמת התקשתי למצוא.
ובימים אלו מתארגנת תחרות הכתיבה ה-11 ובה פרסים בשווי מפואר של 150₪ למקום ראשון וסך הפרסים 1,100₪ בחסות העמותה הישראלית.
בעיני משכורות זה אחלה ולגיטמי. נראה שהרוב הולך על פיתוח. השאלה היא איזה סוג של פתוח מתבצע? אולי AI? עריכה אוטומטית ברמה גבוהה בכל השפות? מגניב. 46.19.85.8919:09, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
בכל הרצינות, אני באמת ובתמים בעד שאנשים יתפרנסו בכבוד רב מאוד. בנוסף, צריך להצהיר שאלו הם הרווחים שיש בזמן אסוף התרומות ולהסביר מדוע צריך עוד כסף. מה בדיוק רוצים לעשות עם הכסף- מה הולכים בדיוק לפתח. השערה שהועלתה- העולם הולך בכוון של בינה מלאכותית. ניתן לראות 35 בוטים בויקי- מיוחד:סטטיסטיקות, יש להניח שהם מנטרים. האם יהיו בוטים שכותבים תוכן? (בהקשר הזה -מחפושים בגוגל עושה רושם שהם כבר מתמצתים מידע מתוך ויקי ומציגים אותו). האם מתכננים מנגנון החלטה ממוחשב שיכריע במקרה של חילוקי דעת? האם יהיו חילוקי דעת במידה והעריכה תהיה באמצעות בינה מלאכותית או שעריכה אנושית תחסם ברובה הגדול. מה התוכניות? לאן הולכות התרומות? א. 192.114.3.24108:17, 16 באוגוסט 2022 (IDT)
מדובר בתרופה ללא מרשם (תרופת OTC) נפוצה ביותר, שנמכרת בכל בית מרקחת בעולם, בטוחה ויעילה.
למה כל כך קשה להשיג אותה בישראל? לא זכור לי שמצאתי אותה ב-5 השנים האחרונות בבית מרקחת בישראל וייתכן שהיא גם דורשת בישראל מרשם רופא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
נניח רגע שהיקום (universe) סופי אבל גם שהמרחב בו הוא מתפשט (cosmos) סופי גם כן. ובכן, אם המרחב / קוסמוס סופי מה זה בעצם אומר, שהוא מעין בלון או קופסה ושהיקום שלנו צף בתוך הבלון/קופסה הזה? אם המרחב הוא באמת בלון/קופסה, ממה עשויים הקירות שלו ומה יקרה אם יקום מסוים יתנגש בקירות האלה? פיזיקאים העלו תאוריות בנושא?
אתה יכול להביא את מבנה הקירות וצבע הטפטים מאותו מקום שממנו הבאת את הבלון והקופסה.
אבל ברצינות, אפשר לדמיין מרחב סופי גם בלי קירות (מרחב נטול שפה). אם בונים מסילת רכבת מבאר שבע לאילת, אז הקטר המוגבל למסילת הרכבת חי בעולם חד-ממדי סופי, שבקצותיו תחנות רכבת. אבל זו רק דרך אחת ליצור עולם חד-ממדי סופי. גומיה היא מרחב חד-ממדי ללא שפה, ונמלה זעירה שחיה ביקום החד-ממדי הזה יכולה לטייל למרחקים עצומים (בשביל נמלה) בלי לדעת שהיקום שלה סופי. טורוס הוא מרחב דו-ממדי סופי: מי שחי על שפת הטורוס יכול לנוע בשני ממדים, והוא לא ידע שהיקום שלו סופי עד שישלים לולאה מספיק ארוכה (באורך "הרדיוס הסיסטולי" של הטורוס [3]). יש גם טורוס תלת-ממדי, ואם היקום שלנו הוא כזה, הוא יהיה בעל נפח סופי. (למודאגים, אפשר לשלב בסיפור גם את יריעת החלל-זמן של תורת היחסות הכללית). עוזי ו. - שיחה18:39, 14 באוגוסט 2022 (IDT)
העניין הוא שצריך לזכור שהיקום (כל-מה-שיש, בהגדרה), הוא זה שמתרחב. הוא לא מתרחב לתוך משהו, כי הוא כל מה שיש. אם רוצים לדייק את זה עוד קצת, אפשר לומר שלמעשה, מרחב הזמן ("הבמה") הוא זה שנמתח. רוב הדברים ביקום נשארים במקום שלהם (בקנה-מידה של היקום כולו), פשוט נוצר כל הזמן "עוד יקום" בין ריכוזי החומר הגדולים, בקצב הולך וגדל, כך שהגלקסיות/צביר גלקסיות "מתרחקים" אלו מאלו. בקיצור, זה נושא שלא קל לדמיין אותו. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙22:51, 16 באוגוסט 2022 (IDT)
אכן, ואף גרוע מכך: אם הכל באמת היה נע, אפשר היה לזרוק את תורת היחסות לפח־האשפה, לחזור לחדד עפרונות ולהסב אל שולחן־הכתיבה, שכן מנקודת המבט שלנו, כמעט כל הגלקסיות נעות מהר יותר ממהירות האור, המהירות היחידה שאף גוף אינו יכול לעבור... אז מזל שזה עובד ככה. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙23:58, 16 באוגוסט 2022 (IDT)
לפי מה שאני מבין קוי הרכבת הקלה עוברים בחלקם מעל האדמה ולכן היא עוצרת ברמזורים בעוד קוי המטרו תל אביב נמצאים מתחת לאדמה ולכן נוסעים ללא הפרעה. אם כך מה ההגיון לתכנן את קוי המטרו כדי שיגיעו לפרוורים ואילו ברכבת הקלה שישמשו במרכז הערים? לא היה עדיף לעשות את זה הפוך? שהקווים העיליים הארוכים יהיו לפרברים ואילו הקווים התת-קרקעיים במרכזי הערים? Assafn • שיחה13:59, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
זה נכון אבל המטרו שאמור לעבור מתחת לאדמה יהיה משלים לקוים של הרכבת הקלה ולפי המפות שהציגו יגיע לפרברים הרחוקים יותר אלכם הרכבת הקלה לא מגיעה. לכן השאלה מה ההגיון להכניס את הקוים הארוכים האלו מתחת לאדמה? Assafn • שיחה20:00, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
הרכבת הקלה תעצור כל כמה מאות מטרים, ותהיה יותר נגישה, כחלק מהרחוב. תחנות המטרו יהיו יותר מרוחקות זו מזו, והוא יהיה יותר מהיר.יואלפ - שיחה08:50, 16 באוגוסט 2022 (IDT)
פעילות ארבעת היחידות הפחמיות המחוברות לארובות אלו הופסקה זה מכבר. הכוונה היא להחליפן ביחידות מחזור משולב (מחז"מ). הארובות הללו מיותרות ואפשר להרסן אבל כנראה שלאף אחד אין אומץ לעשות את זה... עמית - שיחה09:52, 16 באוגוסט 2022 (IDT)
זה פורמט מקובל בדף הזה. "שמעתי שהדרקונים הסגולים באיי חמציצים מאד אוהבים לקרוא את ניטשה. ידוע שחובבי ניטשה אוכלים ששה אבטיחים לארוחת הבוקר. אם כך, יסביר נא המומחה למה הדרקונים של איי חמציצים אוכלים רק חמישה". עוזי ו. - שיחה14:37, 16 באוגוסט 2022 (IDT)
אתה טועה עוד יותר, כהגדרתך. לא כל משחק קופסה שמערב קובייה מיועד לשחקן יחיד, ולא כל משחק קופסה ליחיד מערב קוביה. דוגמאות: מחשבת, "שעת שיא". זה לא שונה בעיניי ממשחק מחשב אותו משחק שחקן בודד. זה מעביר את הזמן, מהנה, מפתח אסטרטגיות.
שש בש הוא דוגמה למשחק קופסה שמערב קוביית משחק (ליתר דיוק: לפחות שתיים). אני יכול לשחק אותו נגד עצמי בין השאר כי אין בו מידע נסתר (להבדיל, לדוגמה, ממשחקי מבוכים ודרקונים). זה אפשרי, אבל לא ממש מהנה.
אתה יכול לשחק לבד, אבל לא עם (או ליתר דיוק: נגד) עצמך. הקובייה מכניסה אקראיות ומאפשרת משחק נגד עצמך למרות שגם אתה וגם עצמך יודעים בדיוק אותו דבר על מצב המשחק. Tzafrir - שיחה17:05, 16 באוגוסט 2022 (IDT)
האם יש דרך להטעין אותו מעט מהר יותר? למשל, ידוע לי של Oneplus 6 יש מטען עם כבל רחב שנחשב ל"מהיר", האם זה ישים גם ב RedMi9C?
מה שציינת זה הקישוריות שלו. זה לא קשור. מטען "מהיר" זה מטען שמשתמש ביכולת ה-PD של ה-USB/כל טכנולוגיה אחרת על ידי הזרמת זרם גדול יותר מ-2 אמפר הסטדנרטי למטענים טלפוניים (בין 3 ל-6 אמפר בדר"כ). בכל מקרה, הטלפון לא תומך בטעינה מהירה, אבל מה שכן ניתן לעשות זה לבדוק שהמטען מוציא 2 אמפר ב-5 וולט (כלומר, הספק של 10W), שזה כאמור הסטנדרט. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 13:08, 16 באוגוסט 2022 (IDT)
[5] אמ;לק - יכולת של תקן ה-USB להעביר במתחים גבוהים וזרם גבוה על מנת להגיע להספק גבוה (עד 240 וואט, משומש לדוגמה במטענים של לפטופים גדולים). HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 13:31, 16 באוגוסט 2022 (IDT)
באיזו חנות לא אינטרנטית אפשר לקנות פוף בישראל?עריכה
כמעט כל מה שמצאתי בגוגל זה בחנויות אונליין (למעט שתי חנויות, אחת ברמת גן ואחת בירושלים). אולי המומחה יודע איפה מוכרים פופים בחנות לא אינטרנטית? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אז לא חיפשת בגוגל טוב. ניסית לרשום "פוף"? כי אם זה מה שרושמים מקבלים מספר תוצאות.
אני לא זוכר באיזו שאילתאת חיפוש השתמשתי במדויק ואני חושב שכעת זה גם לא משנה, אבל אני זוכר היטב שרוב התוצאות הן כן בחנויות אונליין, בכל מקרה התוצאות שהזכרתי לעיל הן גאדג'טשופ באזור רמת גן - בני ברק ו"פקל ספרים" בירושלים. בחיפוש חוזר מצאתי רק עוד חנות אחת בשם "kidi kids", שאר החנויות הן בחו"ל או מאפשרות רק איסוף לאחר הזמנה און ליין, אז אתה מוזמן לחלוק עימנו תוצאות טובות יותר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
כאשר מבצעים מדידה של תמ"ג לאומי ומודדים עוצמה כלכלית של מדינה באיזה מבין שתי המדידות נומינלי וכח קנייה עדיף להשתמש, ומה יתרונה היחסי של כל מדידה על האחרת? מבחינת רמת החיים של האזרחים אני מבין שתמ"ג כושר הקנייה משקף יותר את הדירוג היחסי, אבל ביחסים בין המדינות אני משער שתמ"ג נומינלי משקף יותר את העוצמה הלאומית. למשל יכולת השקעה בביטחון הלאומי. האם הדבר נכון? אפי ב.20:56, 16 באוגוסט 2022 (IDT)
אם חושבים על זה: לתת מכה לבן אדם זאת עבירה על החוק. נכון?
אז מה מונע ממתאגרף להגיש תלונה על זה שהיריב שלו תקף אותו וגרם לו לפנס בעין?
האם יש איזה סעיף בספר החוקים שמגן על ספורטאים מפני תביעות משפטיות?
סעיף 378 לחוק העונשין מגדיר את עבירת התקיפה ככזאת שבוצעה "בלא הסכמה" או ב"הסכמה שהושגה בתרמית". מן הסתם, מי שנכנס להתאגרף, מביע הסכמה לחטוף אגרוף מהיריב. דגש - שיחה00:34, 17 באוגוסט 2022 (IDT)
מעבר לכך ובאופן רחב יותר (שכן ישנן עבירות אחרות שעשויות להיות רלבנטיות שאינן כוללות היעדר הסכמה) סעיף 34יג לחוק העונשין קובע את הגנת הצידוק ובין היתר פוטר אדם מאחריות פלילית על מעשה ש"עשהו תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי, שאינם אסורים לפי דין ואינם נוגדים את תקנת הציבור, ובהתאם לכללים הנהוגים בהם." אמיר מלכי-אור - שיחה11:17, 17 באוגוסט 2022 (IDT)
לפי הסעיף הזה – שחרור גזים מסריחים מהחלק הסופי של מערכת העיכול – מהווה תקיפה: "המכה אדם ... או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות." 87.69.242.8802:15, 17 באוגוסט 2022 (IDT)
תמיד אנחנו מזכירים את הגבורה של היהודים בשואה. אבל כמובן אי אפשר להתעלם מההצלחות של הצד הגרמני. ולכן זה אך טבעי לשאול מי באמת ניצח בשואה, היטלר או היהודים? ואיך למדוד את זה?
המלחמה לא התנהלה בין היטלר ליהודים אלא בין גרמניה ובעלות הברית (בערך). אם מתעקשים לראות בשואה מלחמה בין היטלר ליהודים, הרי שהיטלר לא השיג את מטרתו - השמדת הגזע היהודי ולכן הפסיד. אפשר להתחכם, אם כך, ולומר שהיהודים ניצחו: אני בהחלט לא סבור שזה ככה: לא בגלל מספר הקורבנות אלא משום שלא מאבקם של היהודים הביא לכשלונו של היטלר. אסף השני - שיחה21:35, 18 באוגוסט 2022 (IDT)
שנילי, אתה כמובן צודק. הבעיה היא שלאור השאלות שנשאלות פה בזמן האחרון - איפה יש חנות שמוכרת פופים, מה ייצא לבנאדם מלשחק משחק קופסה עם עצמו, והאם גם ערבים חולמים חלומות - השאלה הזו זוהרת בחשיבותה. אכן, המדור זקוק לדיקטטור מרושע שיעיף מכאן חלק מהשאלות לפני שמישהו יספיק לענות עליהם. אסף השני - שיחה11:13, 19 באוגוסט 2022 (IDT)
אם להתייחס לעניין במונחים מטאפיזיים. הסופר יחיאל דינור (ק' צטניק) מתייחס לכך בספרו הנבואי "צופן אדמע" - "במאבק שבין יעקב לעשו אנחנו גיד הנשה". יעקב שרד אבל הוא צולע על ירכו. לעומתו עשו ספג מכה מורלית ואות קין של רוצח הוטל במצחו. אפי ב.22:20, 20 באוגוסט 2022 (IDT)
שלום למומחים. אני מטייל עם המשפחה באיטליה ונתקלתי בכמה תופעות שאני מקווה שתוכלו להבהיר.
1. אני משלם על רוב הארוחות בכרטיס אשראי, וכמעט בכל פעם המלצרים סירבו להוסיף טיפ לתשלום באשראי. עד כמה שהצלחתי להבין הסירוב לא היה אמצעי לחץ לגרום לי לתת טיפ במזומן כי הם התייחסו לעניין בשיוויון נפש גמור. האם זה בגלל שהשימוש במזומן נפוץ הרבה יותר משימוש בכרטיסי אשראי באיטליה? או שמקובל לשלם בכרטיס אשראי ולשאת מזומן רק כדי להשאיר טיפ?
2. מה אחוז הטיפ שנהוג להשאיר במסעדות, אם בכלל?
3. בכל פעם שהשארתי טיפ אחרי נסיעה במונית הנהג שמח והופתע ברמה כזאת שגרמה לי לחשוב שלא מקובל להשאיר טיפ לנהגי מוניות באיטליה. האם זה אכן המצב? אם מקובל להשאיר טיפ אחרי נסיעה במונית, איזה אחוז מקובל להשאיר?
4. האם התשובות לשאלות לעיל שונות באיזורים שונים באיטליה? ספציפית לגבי פירנצה, רומא, נאפולי ואיזור סורנטו - אמלפי.
אין תשלום טיפ באיטליה. לכל היותר ניתן לוותר על מטבעות העודף. במסעדות מחייבים אותך ב coperto (דמי מפה) בשיעור של כשני אירו לסועד שהם דמי השרות.
נכון. במסעדות באיטליה שאני ביקרתי היה סוג של "טיפ חובה" שכלול במחיר (עלות "טיפול שולחן", דמי מפה). לרוב מדובר בכסף יחסית קטן, אבל מוגדר היטב. Corvus,(Nevermore) 18:59, 20 באוגוסט 2022 (IDT)
שלום למומחים. האם תוכלו להמליץ על מנות איטלקיות קלאסיות שכדאי לי לנסות כדי להשלים פערים בהשכלה הקולינרית שלי? השאלה לא מכוונת למנות כלליות כגון פיצה או פסטה, אלא למנות ספציפיות כגון פיצה מרגריטה או פסטה קרבונרה (נקודות בונוס למנות צמחוניות). תודה ושבוע טוב, יודה אווזי - שיחה18:21, 20 באוגוסט 2022 (IDT)
בהיררכיה של צה"ל, מי מעל מי - אלופי הפיקודים למיניהם או מפקד זרוע היבשה? אמנם טכנית גם מז"י וגם אלופי הפיקוד הם בדרגת אלוף כך שהם לא באמת אחד מעל השני, אבל השאלה היא מי יותר משפיע על החטיבות והחילות? מי מכתיב את התו"ל? ניב – שיחה – מכחילים את הקונגרס20:54, 20 באוגוסט 2022 (IDT)
בצבא היבשה, בניגוד לזרועות הים והאוויר, הפיקודים אחראיים לצד המבצעי בעוד קציני החיל הראשיים אחראים לבנית הכוח. שנילי - שיחה21:14, 20 באוגוסט 2022 (IDT)
זרוע היבשה אחראית על בניין הכוח ומתוך כך - על כתיבת התו"ל; הפיקודים אחראים על הפעלת הכוח. אין פה היררכיה בין שני הגורמים הללו. הכוחות המתמרנים נמצאים בכפיפות לשני הגורמים. (שי • מנשמע?) מה, אין?21:14, 20 באוגוסט 2022 (IDT)
באופן כללי, לא ניתן לבצע עסקה של הוראת קבע (ונדמה לי גם עסקה בתשלומים) בכרטיסי דביט. חברת הטלפון מעוניינת שהתשלום ייגבה אוטומטית ולא יהיה תלוי ברצונו הטוב של הלקוח, מה שמצריך הוראת קבע באשראי או בחשבון הבנק, ופוסל כרטיסי דביט. אם אתה מעוניין שהסכום ירד מיד ביום החיוב (כמו בדביט) ולא בתאריך קבוע בחודש (כמו בקרדיט), תוכל לעשות הוראת קבע בחשבון הבנק, מה שנקרא "הרשאה לחיוב חשבון". החיסרון היחיד הוא שיהיו לך יותר פעולות בחשבון העו"ש, ולכן יותר עמלות, אבל זה גם מה שהיה קורה אם היית משלם אותם תשלומים בדביט. אביתר ג' • שיחה • 16:22, 22 באוגוסט 2022 (IDT)
מה הסימנים המקובלים לשוטר שמסמן את כיוון התנועה במקרה שהרמזור אינו פעיל? במילים אחרות איך הוא אומר "עצור", ואיך הוא מסמן "הפניה היא ימינה" וכד'?
"24(א) (1) האות "התקדם" יינתן בהושטת זרוע או שתיהן במקביל לכיוון התנועה כשכף היד פתוחה, או על ידי אור לבן בזמן תאורה;
(2) האות "עמוד" יינתן בהרמת היד כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה, או על ידי סימון באור אדום בזמן תאורה; האות "עמוד" יכול להינתן גם בהרמת היד או הידיים אפקית לצדדים כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה; על הנוהגים ברכב, הבאים מהכיוון שאליו מופנית היד או מהכיוון שאליו מופנה גבו של השוטר או של הפקח העירוני, לעצור את רכבם.
(ב) האות שיינתן על ידי שוטר או על ידי פקח עירוני, יחייב גם אם ניתן בצורה לא מדוייקת, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות האות." תקנות התעבורה. שנילי - שיחה07:36, 23 באוגוסט 2022 (IDT)
אני מנסה להבין תרגיל עוקץ שעשו לאימא שלי (ללא הצלחה בסוף). זה הולך ככה:
אדם דובר רוסית מתקשר למספר הנייד שלה. מספר פרטים אישיים: שם פרטי, שם משפחה, כותבת מגורים ומספר טלפון. מזדהה כסוכן של חברת אבטחה בנקאית וטוען שחשבון הבנק שלה נפרץ ומישהו ניסה להעביר 3,000 שקלים. אימא שלי ישר נבהלת, נכנסת לאתר הבנק תוך כדי שיחה ורואה שלא היה שום דבר.
הרמאי בלי למצמץ מחליף טקטיקה וטוען שמה שנפרץ זה כרטיס אשראי. בהמשך אימא שלי מבינה שמשהו לא בסדר כי הסוכן הזה כיבול טוען שהוא מחברת ויזה, בזמן שיש לה מסטארקרט. חוששת לעוקץ ומנסה לברר מה"סוכן" פרטים עליה. הוא טוען שהוא לא יודע בוודאות עם מי הוא מדבר ולכן לא ראשי למסור פרטים אישיים, לרבות ספרות שבהם מתחיל/מסתיים כרטיס האשראי. ותוך כדי השיחה ממשיך ללחוץ ולהלחיץ שמדובר במקרה חירום שדורש טיפול דחוף. שלח לה כמה "מסמכים" מופרכים לנייד.
עד כאן הכל עוד הגיוני... ואז מתחיל קטע שאני לא מבין. הסוכן כביכול מפנה את אימא שלי להגיע פיזית לסניף הבנק וטוען שהוא "קבע לה תור" ואז טוען שיקשר אותה למשטרה (המילה "משטרה" היתה המילה היחידה שהוא ידע בעברית). כאשר אימא שלי מגיעה פיזית לסניף הבנק היא מקבלת תדרוך מהפקידה: הפקידה אמרה שטוב מאוד שאימא שלי ישר פנתה אליהם, היא העבירה את כל ההתכתבות ואמרה לה לנתק מיידית כל פעם כשהמתחזה מתקשר.
המתחזה ניסה להתקשר עוד מספר פעמים ממספרים שונים. מה שלא ברור לי: למה הוא ירה לעצמו ברגל? למה לשלוח את הקורבן לבנק, כשזה ברור שבבנק יתדרכו אותה לא לענות?
לא הגיוני שהמטרה היא להוציא את הקורבן מהבית, בהתחשב בעובדה שלמרות שלא היה אף אחד בבית לא היה שום ניסיון פריצה. וגם היו מספר ניסיונות ליצור קשר בהמשך (גם יום אחרי) שלא נענו.
נאמר שיש לי מניות בשווי 300,000 שקלים, אבל אם אמכור אותן אצטרך לשלם 23,000 שקלים מיסים ו-2,000 שקלים עמלות. אז הערך ה-X של תיק המניות שלי הוא 275,000 שקלים. אבל איזו מילה מחליפה את ה-X? תודות. 77.137.71.218
לגבי סוללה הכי חזקה, עליה לבחור טלפון עם אמפ"ש (אמפר-שעה, באנגלית: mAh) גבוה. הכי חזק שמצאתי שהוא במכירה הוא Oukitel WP15 5G עם 15,600 אמפ"ש אבל מתברר שיש להם עוד טלפון שנקרא Oukitel WP19 עם 21,000 אמפ"ש (מדובר באחסוני סוללה מטורפים וטלפונים כאלו יכולים להחזיק ימים שלמים דלוקים, לשם השוואה, דגמי iPhone 13 נעים בין 2,500 אמפ"ש ל-3,500 אמפ"ש.)
לגבי הטלפון עם השמע הכי צלול בשוק, זאת שאלה אחרת וקצת סובייקטיבית יותר. Sony Xperia 1 III מוביל בתחום זה.
עריכה: עכשיו ראיתי שאתה שואל על Airpods bluetooth: טוב, לגבי זה, אין הרבה אפשרויות.. כמובן ש-AirPods Max מוביל מבין השלושה. אקסינו - שיחה15:12, 24 באוגוסט 2022 (IDT)
AirPods זה מותג של Apple, לכן לכך נראה שהתכוונת. יש כמובן סיכוי שההתייחסות היא למוצר בסגנון, כלומר אוזניות earphones אלחוטיות עם חיבור Bluetooth. ראה פה דף המוצר שלהם באתר ״אפל״. (¯`gal´¯) - שיחה14:42, 25 באוגוסט 2022 (IDT)
אם כך, מה המשמעות של נקודה צהובה לעומת נקודה אדומה (ריבוע כנראה מציין עיר גדולה)? ובכל מקרה,לפי הערך R-160#שימוש מבצעי#מבצע צוק איתן, "במהלך המבצע צוק איתן שוגרו מספר רקטות R-160, מרביתן נורו לעבר חיפה אך נחתו בשטחים פתוחים באזור זכרון יעקב וחדרה, ששוכנות כ-30–40 ק"מ דרומית לחיפה. אלו הנקודות הצפוניות ביותר שידע הירי הרקטי מעזה במהלך הסכסוך הישראלי-פלסטיני."
זהות, האם קיימת כיום מפלגה בעלת מצע בטחוני-מדיני דומה?עריכה
מצב טיפול: חדש
שלום למומחים. במצעה של זהות ז"ל מדברים על סיפוח מלא של שטחי יו"ש, ולאחר מכן נתינת אפשרות לערביי יו"ש לקבל אזרחות הכוללת זכויות אזרח מלאות "אחרי הליך בדיקה ארוך ומעמיק". לפי מיטב ידיעתי, זהות היא המפלגה היחידה שדוגלת בכך, משום שמפלגות שמאליות דוגלות בפתרון שתי המדינות, כך שאינן מעוניינות בסיפוח, ואילו מפלגות ימניות מעוניינות בסיפוח, אך אינן מצהירות אפילו לא ברמה הרעיונית על אפשרות של נתינת אזרחות לערביי יו"ש. האם אני צודק בהתרשמות הזו שלי?
שנית, רציתי להבין מהו הפתרון אליבא דמפלגות ימניות שאינן מוכנות לתת אזרחות לערבים. הרי מדובר בלמעלה מ-3 מיליון ערבים שייכנסו "תחת כנפי" המדינה לאחר סיפוח יו"ש. מה ייעשה בהם? האם יגרשו אותם? האם יש עוד מי שמאמין בפתרון הזה, חושב שהוא מוסרי? ואפילו אם כן, חושב שהוא פתרון ישׂים? האם "ישכנעו" את כולם לעזוב באמצעות מענקים כספיים? האם יחילו אפרטהייד על מלא, וישאירו אותם כתושבים נטולי זכויות תחת ריבונות המדינה?
למה לדבר על רעיונות תיאורטיים אחרי שהנושא כבר נבדק במשך 33 שנים? הליכוד היה בשלטון במשך 33 שנים במצטבר: בגין ושמיר (1977-1992) + ביבי (1996-1999) + שרון (2000-2005) + ביבי (2009-2019) = סה"כ 33 שנות שלטון "ימין". ב-33 שנים אלה לא סופח סנטימטר אחד מיהודה ושומרון (למעט מזרח ירושלים). לעומת זאת, חבל ימית פונה, סיני נמסר למצרים, גוש קטיף פונה, רצועת עזה פונתה. תסיק מזה שאתה רוצה.--2A00:A040:196:303F:30B4:2608:1809:133B13:42, 28 באוגוסט 2022 (IDT)
כן, אבל אם לשפוט ממזרח ירושלים: מצהירים שהם יקבלו אזרחות ובפועל רק לבערך אחוז מהם יש בגלל ש:
אזרחות ישראלית נחשבת בגידה
השלטונות הישראליים מעבירים את המבקשים מסלול מכשולים מייאש כדי לוודא שהם באמת ירושלמיים ולא חס וחלילה „מסתננים״ מהגדה.
אזרחות ישראלית נחשבת בגידה כשיש במי לבגוד. סיפוח של יו"ש יהיה בעצם מחיקה של הרש"פ, כך שבמי בעצם בוגדים? מי תפעיל סנקציות נגד "הבוגדים" הללו? החמאס של עזה? שנית, אם מספחים את יו"ש, לא צריך לברר אם המתאזרחים החדשים הם באמת מהגדה או... "מסתננים" מהגדה. זה מה שהם, ואנו מאזרחים אותם על דעת זו. לגבי התשובות שלכם, לא ממש הבנתי איך עניתם לי. שאלתי במפורש על מצע תיאורטי, ועניתם לי על מה שקרה וקורה בפועל. אביתר ג' • שיחה • 12:05, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
לדעתי האישית מצע תיאורטי רלוונטי רק כשמדובר במפלגה חדשה עם רעיונות חדשים. נראה לי הזוי לחפור ולבדוק מה כתוב באיזה מצע תיאורטי עבש ומאובק כשמדובר במפלגת השלטון בשלושת העשורים האחרונים, שהיו לה שלושה עשורים לממש את המדיניות שהיא לכאורה מאמינה בה. זכותך כמובן לחלוק עליי. אתה מתעקש לשמוע רעיונות תיאורטיים? מוזמן לקרוא את הביביתון ו/או את אחד מאינספור שופרות הליכוד באינטרנט. שם אולי תמצא תשובה לשאלה החשובה והרת הגורל הזאת.--2A00:A040:196:303F:8883:11B4:EE7:FD314:00, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
מי אמר לך ששאלתי על הליכוד? את דרכה של הליכוד אני מכיר. שאלתי, האם יש עוד מפלגה (כלשהי, ימין, שמאל, ירוקים, סגולים, פיראטים, חוק הטבע, הדרך השלישית, הדרך השמינית) שבמצעה היא תומכת בסיפוח של יו"ש ובנתינת אזרחות לתושבי יו"ש הערבים, חוץ מ"זהות"? שאלה פשוטה. יש או אין. סה טו. אביתר ג' • שיחה • 09:32, 31 באוגוסט 2022 (IDT)
שאלת מספר שאלות, עניתי על חלקן. לשאלתך האם יש מפלגות שדוגלות במפורש בסיפוח מלא של יהודה ושומרון- חד משמעית אין, בטח שלא בכנסת. אולי יש איזה מפלגה של 2 וחצי אנשים שאיש לא שמע עליה, לא מעבר לזה. למיטב ידיעתי גם זהות כבר לא קיימת.--2A00:A040:196:303F:B425:B0CB:C55B:66E913:07, 31 באוגוסט 2022 (IDT)
רכשתי לאחרונה מזגן מאחת החברות הנפוצות בארץ, חברה מוכרת וידועה המייצרת מוצרי חשמל רבים. למזגן יש שלט, שדרכו ניתן לכוון שעת הדלקה ושעת כיבוי רצויה. כיוונתי את השעון, קבעתי שעת הדלקה - X, ושעת כיבוי Y. לאחר כמה שבועות, הבחנתי ששעת ההדלקה היא כבר X מינוס חמש דקות, ובהתאמה שעת הכיבוי היא Y מינוס חמש דקות. כלומר, הפרש השעות נשאר קבוע, אך נראה שככל שהזמן עובר, השעון הפנימי עובד מהר יותר מאשר הזמן האמיתי, וכרגע הוא מקדים בחמש דקות (ולפני כמה שבועות זה היה 4 דקות וכן הלאה). האם יש מה לעשות לגבי זה, או שכל כמה זמן אצטרך לכוון מחדש את השעון של המזגן? האם זה באג סביר ל-2022? יש מה לפנות לחברה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אינני מומחה, אך לפי הכתוב בערך שעון, "לשעוני קוורץ דיוק אופייני של שנייה אחת מדי יממה", כלומר שישנה סטייה של שנייה אחת מידי יממה ברוב השעונים הספרתיים הקיימים כיום. בערך שעון קוורץ מדברים אפילו על סטייה של כחצי שנייה ליממה. בהתחשב בכך שמדובר במהלך השיכור, כלומר, שכיוונה של הסטייה אינו קבוע (לעתים, השעון ממהר יותר מהזמן האמיתי, ולעתים, מאט), סטייה של כמה דקות תוך מספר שבועות נראה לי משהו חריג מאד. היתרון בגבישי הקוורץ שבשעון הוא, שהתנודות החשמליות שלהם יחסית קבועות. "מכוונים", כלומר, מעצבים אותם, כך שיהיו להם 32,768 תנודות בשנייה. גם שינוי של טמפרטורה לא משנה את מבנה הגביש בצורה משמעותית, ולפיכך, גם קצב התנודה החשמלית של הקוורץ לא משתנה באופן מהותי בשינויי טמפרטורה קלים. ניסוי מעניין ששמעתי עליו הוא הכנסה של שעון ספרתי למקפיא או לתנור חם (כל עוד החום לא ממיס או מקלקל את השעון). אם אני זוכר נכון, קצב התנודה של הקוורץ עולה כשהטמפרטורה עולה משמעותית, ויורד כשהטמפרטורה יורדת משמעותית, ולכן בתנור השעון יתחיל למהר, ובמקפיא הוא יפגר. אבל זה לא המקרה שלנו, השלט נמצא בטמפרטורות שסביב טמפרטורת החדר, לא כן? אביתר ג' • שיחה • 11:32, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
אכן, השלט יושב בחדר. ולא נראה לי שמותקן בו שעון קוורץ...
סיעה היא, בהגדרה, קבוצה של חברי כנסת. מי שאינו ח"כ, גם אם הוא משתייך למפלגה כלשהי, אינו חבר באף סיעה. ּ - שיחה11:51, 29 באוגוסט 2022 (IDT)
נוסף על דברי המפתח, אתה מערבב מושגים: "חבר מפלגה" אינו קשור בכהוא זה לרשימת המועמדים. מועמד אינו חייב להיות חבר מפלגה. מפלגה קובעת רשימת *מועמדים*, והמועמדים שנכנסו לכנסת מהווים סיעת חברי הכנסת. דגש - שיחה12:14, 29 באוגוסט 2022 (IDT)
הוספתי טקסט בין השורות - אתה שאלת על ""חבר מפלגה שלא נכנס לכנסת. לשם הדגמה, בליכוד יש מספר בעל 6 ספרות של חברי מפלגה. האם התכוונת לשאול האם כל אלו "חברי סיעה"? דגש - שיחה15:50, 29 באוגוסט 2022 (IDT)
ליתר דיוק: בבחירות לכנסת מתמודדות רשימות. רשימת המועמדים היא (כמעט תמיד? תמיד?) מטעם מפלגה או צירוף של מפלגות. לדוגמה: הרשימה המשותפת הייתה במקור איחוד של ארבע מפלגות שונות (שאחת מהן נקראת, מסיבות היסטוריות, הרשימה הערבית המאוחדת). רשימת הליכוד לכנסת הנוכחית כללה גם את חבר הכנסת אופיר סופר ששייך למפלגה שונה.
מי שנמצא ברשימה של סיעה שנכנסה לכנסת עדיין מועמד לחברות בכנסת. בכנסת העשרים חברת הכנסת ינון אזולאי ממפלגת ש"ס נכנס לכנסת מהמקום ה־16 ברשימה למרות שלש״ס היו רק שבעה חברי כנסת. הישג דומה היה לאחמד דבאח שנכנס לכנסת מהמקום ה־36 ברשימת קדימה עם 28 מושבים בכנסת ה־18. בכנסת ה־19 נכנס יובל צלנר מהמקום השישי ברשימה של שני מושבים.
איך יכול להיות שמותר להעלות בקבוקי יין לטיסה?עריכה
מצב טיפול: חדש
שלום למומחים. ידוע לי שאסור לנוסעים לעלות על טיסה מסחרית עם כלי משחית שעלולים לסייע בחטיפת המטוס. האם תוכלו להסביר מדוע מותר לעלות לטיסות עם בקבוקי זכוכית שנקנו בחנות הדיוטי פרי - הלא אפשר לנפץ אותם בקלות ולהפוך אותם לכלי תקיפה? תודה, יודה אווזי - שיחה21:19, 29 באוגוסט 2022 (IDT)
בטוח שמותר? לי לא נתנו להעלות בקבוק מים מפלסטיק שרכשתי בדיוטי פרי. לפי מה שכתוב באתר אל על, אסור להעלות כל נוזל מעל 100 מ"ל.
כן, עליתי אתמול לטיסה עם שני בקבוקים שרכשתי בחנות הדיוטי פרי. ההגבלה על נוזל מעל 100 מ"ל מתייחסת לנוזלים שהנוסע מביא איתו מהבית. יודה אווזי - שיחה00:42, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
כי כבר עשר שנים כולם יודעים איך להכין אקדח מאולתר, ובכל זאת אף אחד לא חטף מטוס באמצעות משהו כזה. אני מניח שלא מסובך להחביא סכין באיזשהו כיס צדדי בתוך משהו גדול יותר שעשוי ממתכת (במקרה הכי גרוע אני אגיד ששכחתי אותו ואכעס על הפקידים על זה שהחרימו לי אותו). ועדיין נראה לי שאף אחד לא חטף מטוס באיומי סכין בעשרים השנים מאז שהוטלו המגבלות. Tzafrir - שיחה09:41, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
אפשר לראות באתר רשות שדות התעופה את פרטי ההקלה בתקן הנוזלים [6]
יש כל כך הרבה דברים שאפשר להביא מהבית או לקנות בדיוטי ואז להשתמש בהם כנשק שזה להופך את הבדיקה הביטחונית למגוחכת. סכין פלסטיק חדה וקשיחה (לא החד"פ) תהיה שקופה בסריקה ואפשר די בקלות להחביא אותה בבגדים. בדיוטי אפשר לקנות וודקה ואבסנט (שלא נדבר על בשמים) שהם חומרי בעירה לכל דבר. מצית מותר להביא מהבית. אפשר בלי יותר מדי תחכום להכין בקבוקי תבערה, נשק קר ואפילו להביור מאולתר (בקבוק ספריי עם מצית) וכל זה - אחרי שעברת את כל הבדיקה הביטחונית. ואז אם מישהו מביא יוגורט 120 גרם באריזה סגורה - מחרימים לו אותו מטעמי ביטחון. כי זה מסוכן. Corvus,(Nevermore) 11:39, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
למה אי אפשר לסמן גרשיים או סימן שאלה, וכן כמה סימנים נוספים, בשמות של קבצים או תיקיות, הן בוווינדוס והן באנדרואיד (זה מה שידוע לי, מן הסתם זה בכל מערכות ההפעלה)? יחיאל הלוי - שיחה21:51, 29 באוגוסט 2022 (IDT)
מדובר על חוקיות של מערכת קבצים. יש מערכות קבצים כמו NTFS (מערכת הקבצים ש-Windows עובדת עליה) שלא מאפשרות זאת. אנדרואיד משתמשת ב-ext2/ext4, שכן מאפשרת לשים את כל התווים פרט ל-NULL (שזה בעיקרון כל מערכת קבצים מודרנית לא מאפשרת) ואלכסון (תו יחודי לניווט תיקיות). HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 21:57, 29 באוגוסט 2022 (IDT)
אני רוצה לדעת למה זו החוקיות! את זה שאי אפשר הבנתי לבד, אבל למה את התווים האלה דווקא אי אפשר? סתם כי ככה התחשק למי שכתב את התוכנה? יחיאל הלוי - שיחה01:28, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
ברמה הנמוכה של מערכת הקבצים אפשר לשנות שמות קבצים לשמות עם תווים כאלה. התוכנות ברמה יותר גבוהה (אקספלורר, CMD) חוסמות אפשרויות אלה כי לתווים מיוחדים יכולות להיות משמעויות אחרות בהקשר לשמות קבצים, ומנסים למנוע בלבול אפשרי. יואלפ - שיחה08:57, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
זה לא רק ברמת המעטפת. זה גם ברמת מערכת הקבצים. יש ריכוז של מגבלות בוויקי האנגלית. גם הדרייבר של NTFS בלינוקס לא ירשה הוספת תווים כאלו. מדי פעם עולות הצעות לשנות את המצב גם בלינוקס. ר’ לדוגמה [7] (סקירה טובה של הבעיות, עם הצעות לשינוי. ההצעות הללו לא מומשו מכיוון שמדובר על שינויים גדולים בהתנהגות). Tzafrir - שיחה09:23, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
על פי כללי לשכת עורכי הדין "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות". כמו כן, נאמר שם, "לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר". נדמה לי שזה די עונה על השאלה. אביתר ג' • שיחה • 11:49, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
לא מדויק. קיימת אפשרות שלאחר שהעבריין יורשע הוא יחליף ייצוג ויטען בערעור או בבקשה למשפט חוזר לכשל בייצוגו. זה במיוחד בולט אם הקורבן אמור להעיד. התביעה לא תרצה להסתכן בכך שהטענה הזאת תתקבל ולכן תתנגד לייצוגו של הנאשם. אמיר מלכי-אור - שיחה15:50, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
שמתי לב שיש נוהג בישראל ברשתות החברתיות של לטשטש את פניהם של ילדים ותינוקות. בנוסף, אני רואה שבתוכניות טלוויזיה פני קטינים הרבה פעמים מוסתרות, חוץ ממקרים שהם אלו שמתראיינים.
מאיפה זה נובע? למה זה ככה?
זה החוק במדינת ישראל. זה לא איסור מוחלט, בעיקר אם ההקשר עלול לפגוע בילד. בהסכמת ההורים מותר. אני מניח שכלי התקשורת מחמירים עם עצמם כדי לא להחשף לתביעות.שנילי - שיחה14:12, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
אלה שמעלים לפייס/אינסטה תמונות שלהם עם הילדים ומטשטשים את הילד (שמים איזה סמיילי על הפרצוף שלו שמכסה אותו) עושים את זה בדרך כלל נגד עין הרע.
זכורני שקראתי בעבר בויקי', לא זוכר באיזה ערך, על דיכוי של שביתת פועלים גדולה באלפא רומיאו בשנות ה-20 או ה-30 של המאה ה-20. בניטו מוסוליני "נידב" את החולצות השחורות כדי לעזור להנהלת אלפא רומיאו במאבקה בשביתת הפועלים, ואלו שברו ידיים ורגליים לשובתים והשתמשו באלימות קשה כדי להחזיר את הפועלים לעבודה. האם מישהו יודע משהו על האירוע ההיסטורי הזה? האם הוא הופיע אי פעם בערך על איטליה הפשיסטית, על בניטו מוסוליני, על אלפא רומיאו על חולצות שחורות, על שביתה או על שבירת שביתה? אם כן, מדוע הוא נמחק? רוב תודות, אביתר ג' • שיחה • 15:37, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
מוזכר אצלנו בבניטו מוסוליני#הדרך אל השלטון שבשנים הראשונות (לדוגמה: 1921) החולצות השחורות שמשו, בין השאר, כשוברי שביתות. בערך על החולצות השחורות כתוב „מוסוליני הקים בתקופה זו גוף דמוי-צבא אשר גבה דמי חסות מבעלי מפעלים וקרקעות, ובתמורה הגן עליהם מפני הפועלים המתסיסים והאיכרים.״ אני מניח שהזמן הרלוונטי היה לפני המצעד על רומא (או השנים שמיד אחריו, כשמוסוליני עדיין לא הפך לשליט יחיד). Tzafrir - שיחה15:50, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
קרן פנסיה גובה דמי ניהול ונוסף אליהם "ביטוח סיכוי נכות". האם קיימת אפשרות לבטל את התשלום הזה? כלומר לוותר על ביטוח (מיותר במקרים רבים) ובכך להפחית את עלות הקרן?
מדוע אתה סבור שביטוח נכות מיותר? האם יש לך הבטחה מהקב"ה שלעולם לא תהיה נכה?
להערכתי בקרן פנסיה אי אפשר לבטל את מרכיב הנכות, אבל אפשר להגיע לתוצאה כזו בשילוב של קופת תגמולים (שנותנת מענה לעת זקנה) וביטוח חיים מסוג ריסק (למקרה מוות). דוד שי - שיחה20:33, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
מיותר בשבילי, בעיקר כי הוא לא מבצע את מה שהוא נועד לבצע (מהווה רשת ביטחון במקרה של נכות). אין לי אבטחה שלא אקבל נכות. אבל גם אין לי אבטחה שהביטוח הזה יתן לי משהו. במקרה של נכות מלאה חס וחלילה אני מקבל קצבה של כ800 שקלים חדשים. דבר שלא באמת שווה לשלם עליו, ועדיף כבר לחסוך את התשלום הזה למקרה שאגיע לגיל פרישה.
ולפני שאתה שואל: קיימת קבוצה של אנשים חסרי זכויות עובדים בשם "עמית בתר דוקטורט" או בראשי תיבות עב"ד.
למה יש בנייני רכבת בכל מקום? 🏬 | אליה שם לב לדברים 💡, סרטון בערוץ "כאן | דיגיטל - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 05:56)
תודה רבה! לוגי ; שיחה 00:29, 5 באוגוסט 2022 (IDT)
תיהני! אלדד • שיחה 21:40, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
