ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון320
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
ביטול ביטול חוק עריכה
מצב טיפול: חדש
האם כחלק מאקטיביזם שיפוטי יכול בג״ץ למנוע ביטול חוק, שביטולו למעשה מאפשר פגיעה בערכי היסוד? האם דבר שכזה קיים באיזושהי מדינה? (¯`gal´¯) - שיחה 12:33, 1 בינואר 2023 (IST)
- ביטול חוק נעשה בחוק, כך שאם נסכים שלבג"ץ יש סמכות לבטל חוק, הרי שבסמכותו גם לבטל את החוק המבטל. זה לא עניין של אקטיביזם שיפוטי אלא של ביקורת שיפוטית. אפשרות אחרת, שהיא אקטיביזם שיפוטי: לאחר ביטול החוק בתי המשפט יפסקו כאילו החוק קיים, וינמקו זאת בכך שמדובר בעקרון יסוד שאינו מצריך חוק. דוד שי - שיחה 12:57, 3 בינואר 2023 (IST)
- כי למשל דובר על כך שיכלו לבטל את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, במקום להעביר פסקת התגברות. לא בעייתי כשזה חוק יסוד? אבל השאלה שלי במקור הייתה על חוקי האפליה והגזענות. חלק מזה נובע מביטול סעיפים בחוק. בכל הנוגע לחוקי יסוד זו לא בעיה מהותית להתערב? גם עניין מינוי דרעי הוא בשינוי חוק יסוד. אבל זה בעיקר נדון על העניין הטכני, של חוק פרסונלי, וגם מסתבר שיכלו לפסול חוק על כך שעבר בצורה לא תקינה, ובחיפזון, גם אם חוק יסוד. ובגלל זה נמנעו מחלק משינויי החקיקה בינתיים. (¯`gal´¯) - שיחה 13:46, 4 בינואר 2023 (IST)
ציטוט על דמוקרטיה עריכה
מצב טיפול: חדש
יצא לאחרונה שנתניהו אמר משהו מעל דוכן הכנסת על זה שדמוקרטיה נמדדת בלגיטמציה של החלפת שלטון. יצא די מזמן וחיפשתי בכוונה מספר פעמים ציטוט שהובא, נראה לי ב״חדשות 12״ ללא הצלחה, של סופר שנפשט אז, וששלח מכתב לבגין כשנבחר, על כך שדמוקרטיה נמדדת ביכולת שלה לבצע חילופי שלטון. צוין גם שאותו סופר היה משמאל. הכוונה שלי הייתה להוסיף ל״וויקיציטוט״. (¯`gal´¯) - שיחה 12:36, 1 בינואר 2023 (IST)
- מעניין שנתניהו נזכר עכשיו בפרט שנמחק כליל מזכרונו במשך שנה וחצי. דוד שי - שיחה 12:53, 3 בינואר 2023 (IST)
- האירוניה ברורה, אבל זו לא מהות השאלה. גם כנראה לא מדובר בציטוט מקורי שלו. כמו ציטוט שגוי ״שלו״ שהוא למעשה של גולדה מאיר, שהובא בוויקיציטוט. השאלה העיקרית שלי, האם יש מושג באיזה סופר מדובר ומה היה הציטוט במכתבו? (¯`gal´¯) - שיחה 13:41, 4 בינואר 2023 (IST)
- עמוס קינן כתב לבגין בעקבות מהפך 1977, ובמכתבו מופיעות השורות הבאות: "היום בו נבחרת הוא יום חג אמיתי, ויום של תקווה לישראל. וזאת יען כי הדמוקרטיה, כמוה כמו הצדק, אינה קיימת אלא אם היא נראית. אם אין חילופי שלטון, לא כאפשרות תיאורטית אלא כמציאות, ואפילו היא מכאיבה - אין משמעות למילה דמוקרטיה".
- המכתב נמצא בארכיון עמוס קינן במכון גנזים. אמיר בן-עמרם - שיחה 15:02, 19 בפברואר 2023 (IST)
- האירוניה ברורה, אבל זו לא מהות השאלה. גם כנראה לא מדובר בציטוט מקורי שלו. כמו ציטוט שגוי ״שלו״ שהוא למעשה של גולדה מאיר, שהובא בוויקיציטוט. השאלה העיקרית שלי, האם יש מושג באיזה סופר מדובר ומה היה הציטוט במכתבו? (¯`gal´¯) - שיחה 13:41, 4 בינואר 2023 (IST)
מי כתב את ספר קהלת לפי התלמוד עריכה
מצב טיפול: חדש
שאלה זו מיועדת לבעלי ידע ביהדות ואנשים עם מאגרי מידע טובים של התלמוד וארון הספרים היהודי. בתלמוד (לא ברור לי אם הבבלי או הירושלמי) מופיעים מספר אזכורים ובהם כתוב מי כתב את ספר קהלת, עם זאת, אני לא מצליח למצוא אותם. אחד נחשב ידוע יותר, ובו כתוב שחזקיהו מלך יהודה העתיק את ספר קהלת מכתבים קדומים יותר, והשני נחשב להרבה פחות מפורסם. האם תוכלו למצוא אותם, לקשר אליהם פה (כולל הפנייה מדויקת כגון מספר מסכת, פרק ופסוק) ולענות מי לדעת התלמוד כתב את ספר קהלת? תודה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 16:38, 1 בינואר 2023 (IST)
- יש לנו הפניה בקהלת#חיבור המגילה למקום בתלמוד: תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב'. Tzafrir - שיחה 17:02, 1 בינואר 2023 (IST)
- נראה לי שאתה מכוון לפרק כ"ה במשלי: "גם אלו משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה". יעקב - שיחה 17:09, 1 בינואר 2023 (IST)
- יכול להיות. שמעתי שיש גם שתי התייחסויות לכך בתלמוד. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:53, 1 בינואר 2023 (IST)
- המקור שהובא בערך לא מדוייק - החלק הרלוונטי נמצא בראש העמוד הבא תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו, עמוד א'. צריך לתקן גם בערך.
- הדיון התלמודי מתחיל בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב' וממשיך בעמוד הבא, תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו, עמוד א'. עדיף לא לתקן. דוד שי - שיחה 12:51, 3 בינואר 2023 (IST)
- המקור שהובא בערך לא מדוייק - החלק הרלוונטי נמצא בראש העמוד הבא תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו, עמוד א'. צריך לתקן גם בערך.
- יכול להיות. שמעתי שיש גם שתי התייחסויות לכך בתלמוד. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:53, 1 בינואר 2023 (IST)
- נראה לי שאתה מכוון לפרק כ"ה במשלי: "גם אלו משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה". יעקב - שיחה 17:09, 1 בינואר 2023 (IST)
נביעות בכוח האמריקני בסומליה ב-1993? עריכה
מצב טיפול: חדש
בתמונה הזאת של מסוק אמריקני ממריא לפעולה שהסתבכה במוגדישו ב-1993, האם בפינה הימנית התחתונה רואים ארגז של נביעות? --84.110.40.66 07:52, 2 בינואר 2023 (IST)
- אכן
להשאיר מטען בחשמל עריכה
מצב טיפול: חדש
מסוכן להשאיר מטען בשקע החשמל בלי להשאיר מכשיר מחובר אליו ולצאת מהבית?
הדעות חלוקות
- הסקר לא עונה על השאלה שלך. אתה שואל "מסוכן?", ובסקר שואלים "מותר?". וברור ש"כמקדם בטיחות, עדיף לנתק". זה נכון על כל התקעים בבית. בכל מקרה להשאיר מטען עם מכשיר יותר מסוכן מרק מטען (גם אם הטעינה לא הסתיימה). 87.69.242.88 12:17, 2 בינואר 2023 (IST)
- תלוי איזה מטען. ככל שהוא מאיכות ירודה יותר, הסכנה גדולה יותר. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 12:13, 2 בינואר 2023 (IST)
מרעננה לקריות בלי מנהרות עריכה
מצב טיפול: חדש
שמתי לב שוויז מוביל אותי דרך מנהרות של "כביש 6 צפון" למרות שאומרים לו במפורש לוותר על כבישים בתשלום. אומר לפנות במחלף זכרון יעקב ל-67 מזרח ומשום במחלף עין תות אומר להמשיך לכביש 6 צפון. ואמרתי לוויז בלי כבישים בתשלום, אבל זה רק מוצא את 6 ולא את ה6 חוצה צפון.
מה הדרך להגיע מרעננה לצומת אתא מבלי להיכנס לכבישים בתשלום בכלל? 192.114.1.68 19:28, 2 בינואר 2023 (IST)
- כל החלק של 6 באזור הזה חוץ מהמנהרות הוא בחינם. Shannen - שיחה 20:28, 2 בינואר 2023 (IST)
שם הבן כשם האב עריכה
מצב טיפול: חדש
שמתי לב שיש תופעה בעולם הנוצרי שבו קוראים לבן בשם זהה לאבא שלו. לדוגמא לאבא של ג'ורג' בוש קוראים ג'ורג' בוש. לאבא של ולדימיר פוטין קראו ולדימיר פוטין.
ביהדות זה לא מקובל. יש שם לתופעה?
- en:Suffix_(name)#Generational_titles (¯`gal´¯) - שיחה 10:06, 3 בינואר 2023 (IST)
- במאות השנים האחרונות כבר כמעט ואין "עולם נוצרי". יש עולם מערבי מודרני חילוני, שהקשר שלו לנצרות הולך ומתרופף. וגם אם יש עדיין עולם נוצרי, רוסיה היא בוודאי כבר לא חלק ממנו.--2A00:A040:196:306C:740C:C14C:1A2D:BC28 23:42, 3 בינואר 2023 (IST)
- טענה מוזרה. לפי סקר בקרב סטודנטים מ-2014 נמצא כי כ-44% מהסטונדטים מגדירים את עצמם כנוצרים אורתודוקסים (מקור). לפי הגרף הזה אחוז האנשים שמגדירים עצמם כדתיים נמצא במגמת עליה מתמדת. לפי סקר מ-2021 נמצא כי 66% מהנשאלים הם נוצרים אורתודוקסים (מקור). אז הטענה שרוסיה אינה חלק מה-Christendom (העולם הנוצרי) זו טענה מוזרה. Corvus,(Nevermore) 13:30, 5 בינואר 2023 (IST)
- אני לא יודע אם העולם הנוצרי הולך ומתרופף, אבל אין קשר בין נצרות לבין מתן שם לאב כשם הבן. מדובר בעניין תרבותי, לא דתי. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 15:35, 7 בינואר 2023 (IST)
- טענה מוזרה. לפי סקר בקרב סטודנטים מ-2014 נמצא כי כ-44% מהסטונדטים מגדירים את עצמם כנוצרים אורתודוקסים (מקור). לפי הגרף הזה אחוז האנשים שמגדירים עצמם כדתיים נמצא במגמת עליה מתמדת. לפי סקר מ-2021 נמצא כי 66% מהנשאלים הם נוצרים אורתודוקסים (מקור). אז הטענה שרוסיה אינה חלק מה-Christendom (העולם הנוצרי) זו טענה מוזרה. Corvus,(Nevermore) 13:30, 5 בינואר 2023 (IST)
מחלקה פסיכיאטרית סגורה של שירות בתי הסוהר עריכה
למה לשירות בתי הסוהר בישראל יש מחלקה פסיכיאטרית סגורה? למה לא שמים חשודים ספק-משוגעים במחלקה סגורה של בית חולים פסיכיאטרי רגיל? ―אנונימי לא חתם
- אולי כי הם פושעים והם מהווים סכנה לסביבתם? התו המתחרה - שיחה 09:32, 4 בינואר 2023 (IST)
- אבל גם במחלקה סגורה בכל בית חולים פסיכיאטרי רגיל ניתן למצוא אנשים שלפחות מוגדרים כ"פושעים המסוכנים לסביבתם". ―אנונימי לא חתם
- לא מדויק, הרבה פעמים אלו פשוט אנשים שמסוכנים לעצמם. 80.246.130.239 16:46, 9 בינואר 2023 (IST)
- אבל גם במחלקה סגורה בכל בית חולים פסיכיאטרי רגיל ניתן למצוא אנשים שלפחות מוגדרים כ"פושעים המסוכנים לסביבתם". ―אנונימי לא חתם
PHP עריכה
מה ההבדל בין PDO לבין PDO_mysql?
PDO היא תבנית ממשק לבסיסי נתונים בכללי ו PDO_mysql היא תבנית ממשק מותאמת ל MySQL ודומיו (כמו MariaDB). נכון? תודה. ―אנונימי לא חתם
שאלה לדוברי אנגלית לגבי מונח אנגלי לקלחת עריכה
מצב טיפול: חדש
שלום, שאלה לדוברי אנגלית כשפת אם: איך נקרא באנגלית הכלי שמכונה בעברית "קלחת" (בלשון עממית)? מדובר בסיר עמוק וגבוה מעט עם ידית אופקית ארוכה המשמש להכנת דייסה למשל? האם כלי כזה נמכר בכלל במדינות דוברות האנגלית?
- זה (אנ')?
נישואים פוליטיים עריכה
מצב טיפול: חדש
אם המטרה של נישואים פוליטיים הייתה למנוע מלחמות, ברור ששיטה זו נכשלה לחלוטין- כל המלכים/נסיכים תמיד התחתנו עם נסיכות של מדינות אחרות, ובכל זאת עמי העולם המשיכו לטבוח אלה באלה ללא הרף. למה לא הפסיקו עם זה אחרי שראו פעם אחר פעם אחר פעם שזה לא עובד?--2A00:A040:196:306C:740C:C14C:1A2D:BC28 23:39, 3 בינואר 2023 (IST)
- אם המטרה של ארוחות היתה למנוע רעב, ברור ששיטה זו נכשלה לחלוטין. אנשים אוכלים כל הזמן, ובכל זאת הם נעשים רעבים ללא הרף. למה לא מפסיקים עם זה? עוזי ו. - שיחה 01:05, 4 בינואר 2023 (IST)
- שאלתי שאלה רצינית, אודה למי שיענה תשובה לא מטומטמת.--2A00:A040:196:306C:740C:C14C:1A2D:BC28 09:17, 4 בינואר 2023 (IST)
- לא הבנתי למה החלטת שזה לא עובד. לאורך ההיסטוריה נישואים פוליטיים תחזקו אימפריות לאורך מאות שנים. התו המתחרה - שיחה 09:33, 4 בינואר 2023 (IST)
- אסביר את האנלוגיה: נישואים פוליטיים לא נועדו למחוק את המלחמות לחלוטין. הן נועדו למנוע אותן באופן מקומי. לכן הקושיה עצמה די תמוהה. עוזי ו. - שיחה 10:49, 4 בינואר 2023 (IST)
- לפחות באוסטריה של בית הבסבורג חשבו שנישואים פוליטיים בהחלט יעילים במניעת מלחמות. האמרה המפורסמת מאותו זמן מתורגמת במקורב כ"מלחמות יעשו אחרים. את, אוסטריה בת המזל, התחתני!". H. sapiens - שיחה 21:21, 4 בינואר 2023 (IST)
- בסופו של דבר, נישואים פוליטיים היו רק חלק ממכלול שיטות פוליטיות ליצירת בריתות. כאשר ברית לא עבדה מסיבות פוליטיות, הנישואים לבדם לא יכלו להציל אותה.
לטווח זמן ארוך, נישואים פוליטיים סבלו מאותה בעייה של שיטת המונרכיה, היינו האם הזוג המלכותי יצליח בכלל להביא יורשים לעולם? אם נולדו יורשים, כמה זמן ישרדו? האם יהיו שליטים סבירים בעצמם? האם יצליחו להגן על עצמם משלל קרובי משפחה טוענים לכתר?
סביר שלטווח זמן קצר נישואים פוליטיים עוררו תקוות לברית מוצלחת ולשלום פורה, ומכאן הפופולריות שלהם בזמנם. ראייה היסטורית בד"כ מדגישה את טווח הזמן הארוך, וכמובן שתמיד קל יותר להיות חכמים בדיעבד. H. sapiens - שיחה 11:19, 5 בינואר 2023 (IST)
- שאלתי שאלה רצינית, אודה למי שיענה תשובה לא מטומטמת.--2A00:A040:196:306C:740C:C14C:1A2D:BC28 09:17, 4 בינואר 2023 (IST)
MSO1033.acl עריכה
מצב טיפול: חדש
אני תוהה אם מישהו מהחברים כאן יודע כיצד ממירים את תוכן הקובץ הנ"ל באופן שיוכל להיקרא על ידי תוכנת אופיס / וורד עכשווית. יצרתי קובץ מאוד מקיף של תיקונים באופיס 2010, תיקוני שגיאות לשון ותקלדות באנגלית, קיצורים, ביטויים קצרים שנפתחים לביטויים ארוכים, וכו'. אצטרך בקרוב לעבוד עם גרסת אופיס שונה, והשאלה היא אם יש דרך כלשהי להמיר קובץ ACL. לפורמט של קובץ שנמצא בשימוש בתוכנה מתקדמת יותר, כך שאוכל להשתמש בכל הקיצורים והתיקונים שבניתי בשנים האחרונות גם בתוכנה מתקדמת יותר. כל טיפ יתקבל בברכה, כולל הצעות מה כדאי לי לקרוא כדי לבצע את המעבר/ההמרה בעצמי. אלדד • שיחה 01:02, 4 בינואר 2023 (IST)
- אודה למשיבים אם תוכלו לתייג אותי בתשובתכם. אלדד • שיחה 01:08, 4 בינואר 2023 (IST)
- אלדד, מצאתי את השירשור הזה שמסתיים בכך שהשואל אומר שתוכן השירשור איפשר לו לעשות המרה. מדובר בשירשור ארוך ולא בדקתי את תוכנו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:35, 4 בינואר 2023 (IST)
- תודה רבה, אילן, אין כמוך! עד כמה שזכור לי, בעבר לא נתקלתי בשרשור הזה. אתעמק בו בקרוב, ונראה לי שהוא אכן יביא לי את הפתרון. אלדד • שיחה 10:38, 4 בינואר 2023 (IST)
- אלדד, מצאתי את השירשור הזה שמסתיים בכך שהשואל אומר שתוכן השירשור איפשר לו לעשות המרה. מדובר בשירשור ארוך ולא בדקתי את תוכנו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:35, 4 בינואר 2023 (IST)
אינטרנט כשר עריכה
מצב טיפול: חדש
מה אינטרנט כשר מסנן? למשל אינטרנט רימון. La Nave - שיחה 09:44, 4 בינואר 2023 (IST)
- תלוי באיזה מסלול. יש כאלו שמסננים רק אתרי ספאם ופורנו, יש כאלו שמסננים גם איברי גוף חשופים ויש שמאשרים רק מייל. התו המתחרה - שיחה 09:47, 4 בינואר 2023 (IST)
- הוא מצנזר מילים בוויקיפדיה ומצנזר קישורים, איזה קישורים הוא מצנזר? גם ערכים הוא מצנזר, הערך ספר שעשועים חסום? La Nave - שיחה 13:09, 4 בינואר 2023 (IST)
- יש מסננים שמצנזרים אפילו את התנ"ך, וכמובן הם מצנזרים את ויקיפדיה. ראו למשל פעולה של מסנן טיפש. דוד שי - שיחה 19:56, 4 בינואר 2023 (IST)
- ראיתי תופעה כזאת, זה באג או פיצ'ר? La Nave - שיחה 20:33, 4 בינואר 2023 (IST)
- באג. נסיון לסנן מילה (במקרה הזה: „אנס״). הגרסה המנוקדת שרדה. מה שקורה הוא שעורכים שלא מודעים לסינון עורכים חלק מערך והמסנן מוחק אותיות שלא לצורך בלי שהם שמים לכך לב. Tzafrir - שיחה 22:27, 4 בינואר 2023 (IST)
- קראתי עכשיו עוד כתבה על משתמשי רשתות חברתיות מרוכזות שמנסים לעקוף חסימות על מילות מפתח שונות בעזרת החלפה של אחת האותיות. לדוגמה: „אפ0״ במקום „אפס״. מעניין אם ניקוד יכול להשיג תוצאה דומה. Tzafrir - שיחה 21:58, 5 בינואר 2023 (IST)
- עדיין לא הבנתי מה רימון מצנזר, להתרשמותי הוא מצנזר גם דת ופוליטיקה. La Nave - שיחה 07:01, 6 בינואר 2023 (IST)
- @La Nave Partirà, מה הקשר פוליטיקה? הוא מצנזר רק חוסר צניעות (במילים ובמדיה). 80.246.130.239 16:47, 9 בינואר 2023 (IST)
- יש לאינטרנט רימון כמה רמות הגנה, ובחלק מהן הוא בהחלט מצנזר דברים נוספים, מה שהיית מצפה מהורה דתי לצנזר מהילדים שלו. בברוך - שיחה 15:35, 11 בינואר 2023 (IST)
- @La Nave Partirà, מה הקשר פוליטיקה? הוא מצנזר רק חוסר צניעות (במילים ובמדיה). 80.246.130.239 16:47, 9 בינואר 2023 (IST)
- עדיין לא הבנתי מה רימון מצנזר, להתרשמותי הוא מצנזר גם דת ופוליטיקה. La Nave - שיחה 07:01, 6 בינואר 2023 (IST)
- קראתי עכשיו עוד כתבה על משתמשי רשתות חברתיות מרוכזות שמנסים לעקוף חסימות על מילות מפתח שונות בעזרת החלפה של אחת האותיות. לדוגמה: „אפ0״ במקום „אפס״. מעניין אם ניקוד יכול להשיג תוצאה דומה. Tzafrir - שיחה 21:58, 5 בינואר 2023 (IST)
- באג. נסיון לסנן מילה (במקרה הזה: „אנס״). הגרסה המנוקדת שרדה. מה שקורה הוא שעורכים שלא מודעים לסינון עורכים חלק מערך והמסנן מוחק אותיות שלא לצורך בלי שהם שמים לכך לב. Tzafrir - שיחה 22:27, 4 בינואר 2023 (IST)
- ראיתי תופעה כזאת, זה באג או פיצ'ר? La Nave - שיחה 20:33, 4 בינואר 2023 (IST)
- יש מסננים שמצנזרים אפילו את התנ"ך, וכמובן הם מצנזרים את ויקיפדיה. ראו למשל פעולה של מסנן טיפש. דוד שי - שיחה 19:56, 4 בינואר 2023 (IST)
- הוא מצנזר מילים בוויקיפדיה ומצנזר קישורים, איזה קישורים הוא מצנזר? גם ערכים הוא מצנזר, הערך ספר שעשועים חסום? La Nave - שיחה 13:09, 4 בינואר 2023 (IST)
אתר להעלאת קבצים – מי מכיר? עריכה
מצב טיפול: חדש
שלום, להעלאת תמונות לרשת לשם שיתוף בקלות אני משתמש באתר Imgbb. האם מוכר לכם אתר דומה לסוגי קבצים שהם לא תמונות? תודה, 87.69.242.88 12:02, 4 בינואר 2023 (IST)
- ודאי. גוגל דרייב או האתר המקביל של מייקרוסופט. שניהם חינמיים עד 15 ג'יגהבייט או משהו כזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:16, 4 בינואר 2023 (IST)
- @אילן שמעוני – תודה רבה. 87.69.242.88 15:05, 4 בינואר 2023 (IST)
אלג'יריה - האיים? עריכה
מצב טיפול: חדש
ראיתי בערך אלג'יריה, שתרגום שמה הערבי (אַלְגַ'זָאאִר) לעברית הוא "האיים". מדוע האיים? אלג'יריה אינה אי ואפילו אינה חצי אי. תודה רבה, אביתר ג' • שיחה • 12:04, 4 בינואר 2023 (IST)
- ליתר דיוק: מקור השם של העיר אלג'יר. לפי הערך האנגלי, פעם היו שם איים. לעומת זאת, הערך האנגלי לא מכיר מקור פיניקי לשם הרומאי של העיר. Tzafrir - שיחה 12:43, 4 בינואר 2023 (IST)
נשק גרעיני עריכה
מצב טיפול: חדש
למי שייך הנשק הגרעיני של ישראל- לצה"ל או למוסד? מי מבין שני הארגונים אחראי על שימוש בנשק גרעיני ביום פקודה? האם יש יחידה ספציפית שאחראית רק על זה? אם כן- מה הם עושים כל היום? כמובן שכל השאלות רלוונטיות לא רק לישראל, אלא לכל המדינות שיש להן נשק גרעיני.--2A00:A040:196:306C:740C:C14C:1A2D:BC28 14:04, 4 בינואר 2023 (IST)
- אפילו עצם קיומו של נשק גרעיני בידי מדינת ישראל הוא סודי ופרטים עליו הכניסו את מרדכי ואנונו לשנים ארוכות לכלא. גם עם מישהו יידע את התשובה לשאלתך, ספק אם יענה לך, מתוך מחוייבות למדינה או מאימת העונש הצפוי. 2A0D:6FC7:50E:DC6E:8BC0:AF7D:9828:3627 17:41, 4 בינואר 2023 (IST)
- הערך תוכנית הגרעין של ישראל מסתמך על מקורות גלויים בלבד. לפי הערך הזה וערכים קשורים נראה שמדובר על הצבא. אין לי מושג מעבר לכך. באופן כללי גם במדינות אחרות כלי נשק מתוחכמים כאלו מופעלים על ידי יחידות צבאיות. Tzafrir - שיחה 18:01, 4 בינואר 2023 (IST)
- אני די בטוח שמדובר בצבא. וזה בפני עצמו לא כזה סוד כמוס, שכן עתודאים רבים שלומדים פיזיקה על חשבון הצבא מופנים למיונים לקמ"ג. אז אפשר לנחש שישנה יחידה מסווגת כשלהי השייכת לצה"ל ועוסקת בתפעול של מתכני גרעין. Corvus,(Nevermore) 13:06, 5 בינואר 2023 (IST)
- גם אני חושב שמדובר בצבא, שכן רק לצבא יש טילים/צוללות/מטוסים כדי לירות את הנשק הזה (או כל נשק אחר). ארגוני ביון הם יותר אנשי חרש, כלומר עוסקים במודיעין או בפגיעה באדם ספציפי מאוד ובשקט. טיל גרעיני דורש הרבה יותר מסוכן צללים במדינת אויב. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 15:31, 7 בינואר 2023 (IST)
- אני די בטוח שמדובר בצבא. וזה בפני עצמו לא כזה סוד כמוס, שכן עתודאים רבים שלומדים פיזיקה על חשבון הצבא מופנים למיונים לקמ"ג. אז אפשר לנחש שישנה יחידה מסווגת כשלהי השייכת לצה"ל ועוסקת בתפעול של מתכני גרעין. Corvus,(Nevermore) 13:06, 5 בינואר 2023 (IST)
- הערך תוכנית הגרעין של ישראל מסתמך על מקורות גלויים בלבד. לפי הערך הזה וערכים קשורים נראה שמדובר על הצבא. אין לי מושג מעבר לכך. באופן כללי גם במדינות אחרות כלי נשק מתוחכמים כאלו מופעלים על ידי יחידות צבאיות. Tzafrir - שיחה 18:01, 4 בינואר 2023 (IST)
האם טרוריסטים עזתים יורים טילים רק על ישראל או שמא גם על מצרים? עריכה
אם על שתיהן, האם יש פה ערך על מדוע הם יורים גם על מצרים ואיך מצרים מתמודדת עם זה? תודה. ―אנונימי לא חתם
- וגם על עצמם... בברכה. ליש - שיחה 20:02, 5 בינואר 2023 (IST)
- גם על עצמם... כמו שכתב ליש. אם אני לא טועה, הם ניסו להתמרד נגד מצרים לפני מספר דורות, אך המצרים פשוט שיטחו חלק מרפיח וסיימו עם זה. קל יותר לירות טילים על מדינה דמוקרטית מאשר על מדינה טוטאליטרית. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 15:28, 7 בינואר 2023 (IST)
אבטחת אישים ישראליים בחו"ל עריכה
היום עלה לכותרות שרה"מ לשעבר (קרי, אישיות מאובטחת) נסע לחופשה בחו"ל. האם המאבטחים הישראליים מלווים אותו? נדמה לי שהתשובה היא כן, ולכן שאלתי היא איך מבחינה דיפלומטית זה מתאפשר. האם ישנם הסכמים בין ישראל למדינות מסוימות (ואם כן, אילו? האם זה הדדי?) לפיו מאבטחים יכולים לשאת נשק ולפעול על אדמתם להגנת האינטרסים שלהם? האם אפשר לצפות שכאן בישראל ישנם מאבטחים שאינם אזרחים ישראלים ששומרים על אח"מים מחו"ל? אם כן, רישיון הנשק שלהם הוא מטעם משטרת ישראל? אינדיוודואלי לאדם\לארגון? או אולי יש רשיון אינטרפול כללי או משהו כזה? ―2a01:6500:a036:a277:8a0a:272d:4b9f:5402 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- רונן בר מה תשובתך? דוד שי - שיחה 16:16, 5 בינואר 2023 (IST)
- מה הקטע של תשובה צינית? זה מידע שרלוונטי לערכים כמו היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות, פיקוד האבטחה, שירות הביטחון הדיפלומטי וכו' - הרי לכל המדינות יש אח"מים ומשלחות שנעות בעולם. לא ביקשתי פרקטיקות הגנה של השב"כ או מידע סודי כלשהו, אלא אמנה בינלאומית או משהו כזה שמסדירה את הפעילות הזאת.
- המידע וכמות הסודות שמצויים בתוך הראש של ראש ממשלה לעבר (בעיקר בתחום הבטחוני והמודיעיני) לא יסולא בפז, ועל כן ישנה חשיבות ראשונה במעלה לאבטח אותו, גם כאשר הוא יוצא מגבולות הארץ. קצת קשה להאמין שמדינה תסמוך על מדינה אחרת שהיא תאבטח אותו. סביר יותר שהאחריות על הביטחון נתונה למדינת המקור ולא למדינת היעד, וסביר שקיימים הסכמים בין המדינות לצורך כך. בדוגמאות מהזמן האחרון: נשיא ארצות הברית תמיד מלווה בחיילי מארינס לכל מקום שהוא יגיע אליו בכל העולם (במעגל הראשון), ונשיא אוקראינה לווה בחיילי עילית אוקראינים במסעו לארצות הברית. לא לאבטח אישיות כה חשובה כראש ממשלה גובל בטירוף. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 15:25, 7 בינואר 2023 (IST)
- מה הקטע של תשובה צינית? זה מידע שרלוונטי לערכים כמו היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות, פיקוד האבטחה, שירות הביטחון הדיפלומטי וכו' - הרי לכל המדינות יש אח"מים ומשלחות שנעות בעולם. לא ביקשתי פרקטיקות הגנה של השב"כ או מידע סודי כלשהו, אלא אמנה בינלאומית או משהו כזה שמסדירה את הפעילות הזאת.
צליאק/רגישות לגלוטן עריכה
מצב טיפול: חדש
יש הבדל ביניהם?
- לא, רגישות לגלוטן, צליאק, כרסת, דגנת, אותה גברת בשינוי אדרת. בברכה. ליש - שיחה 20:00, 5 בינואר 2023 (IST)
- כן. ראה כאן.
- ציטוט: "רבים טועים לחשוב כי רגישות לגלוטן משמעה צליאק – מחלה אוטואימונית (כלומר כזו שמקורה בבעיה במערכת החיסונית של הגוף) אשר תוקפת את תאי המעי הדק וגורמת לבעיה בספיגת המזון בו. זה הזמן לומר: צליאק, דגֶנֶת בעברית, נובעת מאי-סבילות לגלוטן, כלומר זהו מצב שבו הגוף אינו מתמודד עם גלוטן ורואה בו גוף זר.
- ברגישות לגלוטן המצב מעט שונה: כלומר, הגוף אינו רואה בגלוטן גוף זר ואינו 'נלחם' בו, ולכן תופעות שונות המאפיינות את מחלת הצליאק - תת-ספיגה, בעיות התפתחותיות ועוד - לא מתרחשות בדרך כלל במקרה זה. עם זאת, הרגישות לגלוטן יכולה לגרום לכמה וכמה תופעות בריאותיות ותסמינים שמופיעים גם בעקבות צליאק, וגם הם עשויים לפגוע מאוד בשגרת החיים היומיומית של הסובל ממנה. אגב, ישנה גם אלרגיה הספציפית לחיטה, שאינה מופיעה לאחר אכילת דגנים אחרים."
- --א 158 - שיחה 09:49, 6 בינואר 2023 (IST)
- תודה רבה. שאלה נוספת בנושא קשור: בערך "התאבדות" כתוב "נמצא כי לרבים מהמתאבדים בישראל היו מחלות המחזקות נטיות דיכאוניות אובדניות (כמו צליאק וסוכרת)". אבל לא מצורף מקור ואין הסבר או הרחבה, גם לא בערך על צליאק. זה נכון? איך צליאק וסוכרת יכולות לחזק דיכאון ואובדנות? 2A01:6500:A036:7D38:853B:9C95:25F:ECC4 23:20, 7 בינואר 2023 (IST)
האם מצביעי דרעי חושבים שהוא זכאי? עריכה
מצב טיפול: חדש
ניתן לראות בקרב מצביעי נתניהו מגמה ברורה לפיה הם חושבים שהוא חף מפשע, והפרשות סביבו הן ניסיון של מתנגדיו. כלומר, (רוב) מצביעי הליכוד הם לא בעד שחיטות ועבריינות, אלא מאמנים שנתניהו הוא אדם הגון.
עכשיו, במקרה של דרעי היתה סדרה של הרשעות פליליות בפרשות שונות (בהן גם ניצול מעמד וקבלת טובות אישיות), סדרה של חקירות, מסמכים, ומאסר בפועל. האם המצביעים של ש"ס מאמינים אף הם שדרעי הוא חף מפשע ואדם הגון?
(לגבי פרשות בן גביר אני לא שואל בכוונה, כי הוא עצמו אינו מתכחש לעבר הפלילי)
- בוודאי, הרי הם שרו: הוא זכאי, הוא זכאי הוא זכאי. מה בסך הכל עשה, רימה את מס הכנסה? כולם מרמים את מס הכנסה, כל אחד כפי יכולתו, אבל רק הפראיירים נתפסים. כעת לשאלה הבאה: האם מצביעי ש"ס מאצינים שדרעי לא פראייר? כן, כי למרות שנתפס יצא בזול. דוד שי - שיחה 16:13, 5 בינואר 2023 (IST)
- הוא גם קיבל שוחד של ממש בשנות ה-90 המוקדמות, לא? כלומר לא רק עבד על מס הכנסה (שזה "לא פרייר"), אלא גם שם בוחטה בכיסו הפרטי מ'לב בנים'. גם בפרשה הזאת הוא נשב לזכאי בציבור המצביעים שלו?
- בוודאי, הרי הם שרו: הוא זכאי, הוא זכאי הוא זכאי. דוד שי - שיחה 19:30, 5 בינואר 2023 (IST)
- מיהם הם? לדוגמה, רון כחלילי סיפר בראיון שבעוד בזמן משפט דרעי הראשון הוא האמין בחפותו ובא לעודד מול הכלא, הרי שלאחר חזרתו של דרעי לפוליטיקה (וחשיפת בתיו של דרעי, דמעות הבצל, וכדומה) הוא הפסיק לתמוך בש״ס. Tzafrir - שיחה 19:56, 5 בינואר 2023 (IST)
- מדהים. שלמעשה המצביעים חושבים שכל מערכת החוק הם הלא מוסריים ובמציאות לא היה שוחד. כך שאדם חף מפשע ישב בכלא. תודה על התשובה הכנה.
- מה שהכי מדהים, זה שאף אחד משני המגיבים כאן (שאת דפוס חשיבתם אני מכיר בין השאר דרך התבטאויותיהם בדפי שיחות בויקיפדיה), לא הצביע לש"ס, וגם לא לאף אחת ממפלגות הקואליציה הנוכחית, ולמרות זאת הוא מתיימר לענות לשאלה אודות מה שחושבים מצביעי ש"ס. אז מהו אפוא פירוש תגובת השואל למשיב האחרון: "תודה על התשובה הכנה"? התשובה "הכנה" של מי? אם אתה באמת רוצה לדעת מה חושבים בוחרי ש"ס, אז תדגיש ששאלתך מופנית רק לאותם עורכי ויקיפדיה שהצביעו לש"ס או שמכירים אישית בוחרי ש"ס שהביעו את דעתם על שאלתך.
- אני לא הצבעתי ש"ס, אבל אני כן מכיר היטב, מחקרית, את דפוס החשיבה של מצביעי ש"ס. אז ככה: רון כחלילי הוא חילוני גמור, שמזוהה אידיאולוגית עם תנועת הפנתרים השחורים, ושהצביע לש"ס כהצבעת מחאה כנגד "האפליה נגד המזרחיים", אבל הוא לא המיינסטרים של מצביעי ש"ס. שלא כמו כחלילי, רוב ככל מצביעי ש"ס הם: או חרדים או מסורתיים, שמצביעים לש"ס בגלל אדם אחד בלבד שכבר נפטר, ושלולי הוא, הם בחיים לא היו מעלים על דעתם להצביע לש"ס, ולאדם הזה קוראים עובדיה יוסף: הוא אמנם נפטר לפני קצת פחות מעשר שנים, אבל רוחו ממשיכה לרחף, ללא הפסקה, בחלל האויר של ציבור מצביעי ש"ס, ותמונתו עדין מופיעה על קירותיהם של המוני בתים בקרב מצביעי ש"ס, משום שהוא נתפס אצלם כסמכות פסיקה מספר אחד בעולם. ובכן מייד אחרי הרשעת דרעי, יוסף קבע, שלפי ההלכה "דרעי זכאי" כלשונו של יוסף. כשתלמידי חכמים ביקשו את נימוקיו ההלכתיים לקביעה, הוא טען, שהואיל והבסיס העיקרי להרשעת דרעי הוא בראש ובראשונה עד מדינה שהעיד על מעשי דרעי, אז יוצא שהרשעת דרעי התבססה על עד פסול-הלכתית, שהרי כידוע ההלכה פוסלת עדי מדינה וזאת מחשש לעדות שקר (עד מדינה הוא חשוד בפלילים שמוכן להעיד בתנאי שהמדינה לא תגיש נגדו כתב אישום ולכן לכאורה יש לו אינטרס לחתום על כל טקסט שהמדינה תכתיב לעד). לכן מסקנת יוסף היתה, שהלכתית, דרעי הוא עדין בחזקת מי שלא ביצע את המעשים שיוחסו לו בבית המשפט, וזה היה אפוא פשר הכרזת יוסף: "הוא זכאי". מאז, כל חרדי או מסורתי שמצביע ש"ס, כרגיל בגלל עובדיה יוסף (לא בגלל דרעי), יודע, שאחרי שבית המשפט הרשיע את דרעי ברמה המשפטית, יוסף פסק ש"דרעי זכאי" ברמה ההלכתית, וזהו אפוא פשר הקריאה "הוא זכאי" הנשמעת תדיר בקרב בוחרי ש"ס.
- הרבה מים עברו בנהר מאז הרשעת דרעי בבית המשפט ומאז פסיקת יוסף "הוא זכאי", וכמעט שלא חלו מאז שינויים משמעותיים לגבי ההרשעה ההיא, לא בקרב עמדת הקהיליה המשפטית שממשיכה להחשיב את דרעי כמי שביצע את המעשים שיוחסו לו בבית המשפט, וגם לא בקרב קהיליית מצביעי ש"ס שברובה ככולה ממשיכה להחשיב את דרעי כמי שהורשע על לא עוול בכפו וכמי שלא ביצע את המעשים שיוחסו לו בבית המשפט. אבל בכל זאת גם התרחש מאז איזשהו שינוי קל (או רבע-משמעותי) לגבי מידת האמון באותה הרשעה: ובכן אותו עד מדינה שלטענת יוסף היה הבסיס המרכזי להרשעת דרעי בבית המשפט, נתפס אחר כך על חם באיזושהי עדות שקר, ומי שגילה זאת היה לא אחר מאשר שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי. כאשר השופט לוי גילה את עדות השקר, והתברר לו שמדובר באותו עד מדינה שהיה אחד מעמודי התווך להרשעת דרעי, לוי המליץ שדרעי יבקש משפט חוזר. במסגרת חקירות נוספות שנערכו על ידי עורכי דינו של דרעי, התברר להם שאותו עד הסתיר מהשופטים, כי עוד קודם לכן הוא הורשע בשוויץ על הונאת ענק, וכי הוא אף שיקר לשופטים בישראל כשטען שמעולם לא הורשע על הונאה. דרעי ביקש אפוא מבית המשפט לערוך משפט חוזר, אבל אחרי שבית המשפט דן בנושא הוא סירב לקדם את העניין בדחותו את בקשת דרעי לקיים לו משפט חוזר. אמנם נדיר מאד שבתי משפט בישראל נענים לבקשות לקיים משפט חוזר, בין השאר משום ששופטים אינם ששים לפתוח מחדש תיק שכבר נסגר, אבל דחית בקשת דרעי למשפט חוזר רק הגבירה את המתח בקרב אותו חלק מקרב בוחרי ש"ס שהיה מודע ל"התפתחות" המשפטית ושראה בכל זה "עוד אפליה ממוסדת נגד מזרחיים".
- לסיכום, וכאן אני חוזר לשאלתך: אם אתה שואל את בוחרי ש"ס, אז לפחות חלקם הניכר כנראה לא ממש מכירים את פרשת בקשת המשפט החוזר ואת דחיית הבקשה, אבל רובם ככולם יענו לשאלתך בפשטות גמורה משהו כמו: "הרב עובדיה קבע שדרעי זכאי, אז מבחינתי דרעי זכאי". אסיים בהמלצה: להבא, אם אתה שואל על דפוסי חשיבה של סקטור מסויים, רק תוודא שאתה מקבל תשובה ממי ששייך לסקטור הזה או לפחות ממי שמכיר מחקרית (או סוציולוגית) את הסקטור הזה. 147.236.144.145
- מפלגת ש"ס הגיעה לשיא כמות המנדטים בכנסת החמש עשרה: 17 מנדטים. זו הייתה קפיצה חד פעמית. היא חפפה גם בערך את זמנו של המשפט. מאז חזרתו של אריה דרעי להנהגה (למעט הבחירות האחרונות) היא אף ירדה לכמות מנדטים נמוכה יותר ממה שהייתה בזמנו של אלי ישי (וגם: בימי חייו של הרב עובדיה יוסף). לכן בהחלט מעניין לשאול מיהם הם. ולא שמעתי שהרב עובדיה התנגד עקרונית להרשעתו של אהוד אולמרט (כי עדי מדינה זה פויה). Tzafrir - שיחה 15:21, 6 בינואר 2023 (IST)
- למען הסדר הטוב: ש"ס קיבלה 17 מנדטים אחרי הרשעת דרעי, כלומר אחרי פסיקת עובדיה יוסף "הוא זכאי".
- לגבי משפט אולמרט: עד המדינה שם, שמואל דכנר, העיד בפרשת הולילנד. עובדיה יוסף נפטר חצי שנה לפני שניתן פסק הדין בפרשה זו (ב-2014), אז איך היה יכול לחוות דיעה על פסק דין שעדין לא ניתן? ובכלל, הוא יותר התעניין במשפט דרעי מבמשפט אולמרט, משום שדרעי עמד בראשות המפלגה שהוקמה על ידי עובדיה יוסף, אבל למה שיחווה את דעתו על נאשמים שבכלל לא עניינו אותו? אילו שאלו אותו מהי עמדתו על עד המדינה דכנר בפרשה ההיא שטרם הוכרעה אז על ידי בית המשפט, היה אולי עונה "מדובר בביצה שטרם נולדה. תנו לטחנות הצדק לעשות את עבודתם, ואולי בית המשפט יפסול את עד המדינה, כפי שההלכה היתה פוסלת אותו, כי יש חשש כבד שיתן עדות שקר". אבל לדעתי, הכי סביר שהיה עונה: "אינני מתעניין במשפט אולמרט, מה לי ולו?". בכל מקרה, אי אפשר לדעת מה היה עונה על הליכים משפטיים שעדין היו אז בבחינת ביצה שטרם נולדה, פשוט כי הוא לא נשאל עליהם. 147.236.144.145 15:46, 6 בינואר 2023 (IST)
- „הוא זכאי״ היא תנועה שהייתה חזקה במיוחד לקראת סוף המשפט. רון כחלילי שהזכרתי, לדוגמה, תמך אז בדרעי והוא לא היה אחד מהתלמידים בישיבת שאגת אריה שהוקמה מול הכלא. אבל מאז לא רק אריה דרעי „זכאי״ אלא גם התברר שמשה קצב „זכאי״ ומעלילים עליו עלילות שווא. כלומר: כשהתברר שמערכת המשפט לא פוסקת כמו שאנחנו רוצים, אז אנחנו יודעים טוב יותר. נתניהו הבין את הרעיון ורכב עליו. Tzafrir - שיחה 08:44, 7 בינואר 2023 (IST)
- למען הסדר הטוב: השואל שאל על הלך חשיבתם של מצביעי ש"ס. התשובה לשאלתו תוכל אפוא להתקבל רק ממי, שהצביע ש"ס, או שלפחות מכיר היטב (למשל מחקרית או סוציולוגית) את הלך חשיבתם של מצביעי ש"ס. בתור מי שמכיר היטב - ברמה המחקרית - את הסוציולוגיה של מצביעי ש"ס, ציינתי שהחילוני הגמור רון כחלילי מהווה מיעוט גמור בקרב בוחרי ש"ס. עוד ציינתי, שרוב ככל מצביעי ש"ס הם חרדים או מסורתיים - שהצביעו לה רק בגלל עובדיה יוסף - לא בגלל דרעי.
- העובדות ההיסטוריות הן כדלהלן: א. הראשון בהיסטוריה העולמית שטבע את הביטוי "הוא זכאי" (על דרעי), היה עובדיה יוסף. ב. הוא עשה זאת מייד אחרי הרשעת דרעי, בכנס ששודר בשידור חי בערוץ הראשון (באותו כנס גם נטבע לראשונה הביטוי המפורסם "תצא בחוץ"). ג. מייד אחרי שדרעי נכנס לכלא, ש"ס זכתה ב-17 מנדטים, הרבה אחרי שעובדיה יוסף טבע את הביטוי "הוא זכאי".
- לגבי הערתך על קצב ועל נתניהו: השואל לא שאל עליהם. אבל אילו היה שואל מהי דעת מצביעי ש"ס על שני האישים הנ"ל, הייתי עונה לו שלדעת רוב ככל מצביעי ש"ס, המערכת המשפטית יכולה להרשיע אנשים חפים מפשע, ושזה עלול לקרות לה במיוחד אם הם באים מהמחנה הלא נכון. עוד יגידו לך רוב ככל מצביעי ש"ס, שבמחנה הלא נכון נמצאים דרעי קצב ונתניהו. האם זה מה שגם חושב רון כחלילי? אינני יודע. אני מדבר על מה שחושבים רוב ככל מצביעי ש"ס, לא על חילוני גמור כמו רון כחלילי, ובטח לא על מה שחושבים אני ואתה. 147.236.144.145 21:18, 7 בינואר 2023 (IST)
- תודה רבה על תשובתך המלומדת. החכמתי. עמית - שיחה 22:05, 7 בינואר 2023 (IST)
- למען הסדר הטוב: השואל שאל על הלך חשיבתם של מצביעי ש"ס. התשובה לשאלתו תוכל אפוא להתקבל רק ממי, שהצביע ש"ס, או שלפחות מכיר היטב (למשל מחקרית או סוציולוגית) את הלך חשיבתם של מצביעי ש"ס. בתור מי שמכיר היטב - ברמה המחקרית - את הסוציולוגיה של מצביעי ש"ס, ציינתי שהחילוני הגמור רון כחלילי מהווה מיעוט גמור בקרב בוחרי ש"ס. עוד ציינתי, שרוב ככל מצביעי ש"ס הם חרדים או מסורתיים - שהצביעו לה רק בגלל עובדיה יוסף - לא בגלל דרעי.
- „הוא זכאי״ היא תנועה שהייתה חזקה במיוחד לקראת סוף המשפט. רון כחלילי שהזכרתי, לדוגמה, תמך אז בדרעי והוא לא היה אחד מהתלמידים בישיבת שאגת אריה שהוקמה מול הכלא. אבל מאז לא רק אריה דרעי „זכאי״ אלא גם התברר שמשה קצב „זכאי״ ומעלילים עליו עלילות שווא. כלומר: כשהתברר שמערכת המשפט לא פוסקת כמו שאנחנו רוצים, אז אנחנו יודעים טוב יותר. נתניהו הבין את הרעיון ורכב עליו. Tzafrir - שיחה 08:44, 7 בינואר 2023 (IST)
- מפלגת ש"ס הגיעה לשיא כמות המנדטים בכנסת החמש עשרה: 17 מנדטים. זו הייתה קפיצה חד פעמית. היא חפפה גם בערך את זמנו של המשפט. מאז חזרתו של אריה דרעי להנהגה (למעט הבחירות האחרונות) היא אף ירדה לכמות מנדטים נמוכה יותר ממה שהייתה בזמנו של אלי ישי (וגם: בימי חייו של הרב עובדיה יוסף). לכן בהחלט מעניין לשאול מיהם הם. ולא שמעתי שהרב עובדיה התנגד עקרונית להרשעתו של אהוד אולמרט (כי עדי מדינה זה פויה). Tzafrir - שיחה 15:21, 6 בינואר 2023 (IST)
- מדהים. שלמעשה המצביעים חושבים שכל מערכת החוק הם הלא מוסריים ובמציאות לא היה שוחד. כך שאדם חף מפשע ישב בכלא. תודה על התשובה הכנה.
- הוא גם קיבל שוחד של ממש בשנות ה-90 המוקדמות, לא? כלומר לא רק עבד על מס הכנסה (שזה "לא פרייר"), אלא גם שם בוחטה בכיסו הפרטי מ'לב בנים'. גם בפרשה הזאת הוא נשב לזכאי בציבור המצביעים שלו?
- מצביעי ש"ס נחלקים לשלושה:
- אלה שמאמינים שממילא כולם מושחתים.
- אלה שמאמינים שדרעי נרדף על ידי ההגמוניה.
- אלה שמאמינים שכולם מושחתים, אבל עם דרעי מחמירים כי הוא נרדף על ידי ההגמוניה.
בר 👻 שיחה 16:05, 6 בינואר 2023 (IST)
- נכון.
- אבל זה לא שליש שליש שליש. למעשה, מעל 90 אחוז מהם, שייכים לקטגוריה השניה שציינת. 147.236.144.145 16:24, 6 בינואר 2023 (IST)
פרוטוקול רשת האינטרנט עריכה
- מודל TCP/IP (מודל ופרוטוקול)
- פרוטוקול HTTP
האם נכון להכליל בפרוטוקול רשת האינטרנט פרוטוקולים נוספים כמו SSH או SFPT? הייתי מהמר שלא כי אלה פרוטוקולים שניתן להשתמש איתם גם ברשת מקומית (לא אינטרנטית) ולכן אינם חלק מ"פרוטוקול רשת האינטרנט". ―אנונימי לא חתם
- אלו דברים שקצת לא קשורים זה לזה. פרוטוקול TCP/IP מדבר על העברת packets בין שני מחשבים באחת ה-layers, והוא די בסיסי (יחד עם UDP הוא מהווה כ-99% משליחת ה-packets ברשת). נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 15:20, 7 בינואר 2023 (IST)
אם אכילס מצליח להשיג את הצב, האם זה אומר שסכום המספרים שלילי? עריכה
מצב טיפול: חדש
ראיתי בסרטון יוטיוב הסבר על פרדוקס של זנון - שאכילס לא מצליח להשיג את הצב, כי אם הצב מתחיל בפור, כל פעם אכילס צריך להתקדם מחצית מהמרחק שהתקדם הצב, עד אינסוף.
ההסבר בסרטון היה: S - סך כל המרחק (2 מטר)
אבל, בדיוק עם סכימה כזו, מוכחים ש ...
כיצד ניתן ליישב את הסתירה? האם ניתן ליישב את הסתירה (מנחה הסרטון לא התייחס לסתירה, אבל היה אפשר להבין ממנו שאין לו הסבר לשאלות כאלו) רן כהן • שיחה 19:28, 6 בינואר 2023 (IST)
- יש לנו ערך (ליתר דיוק: הפניה) על טור הנדסי. יש שם הסבר איך סוכמים אותו. המקרה השני אינו טור הנדסי (היחס בין 1 ל־2 אינו כמו היחס בין 2 ל־3). לכן אין לי מושג על איזו נוסחה הוא מדבר. וכמובן שיש לנו את הפרדוקסים של זנון#פרדוקס אכילס והצב. האם ההסבר שם ברור? Tzafrir - שיחה 21:59, 6 בינואר 2023 (IST)
- הידעתם שרק אצלנו קיים הערך החביב סדרה הנדסית אינסופית מתכנסת? בר 👻 שיחה 00:42, 7 בינואר 2023 (IST)
- אין קשר לסכימה של טור הנדסי.
- המנחה הסביר מבחינה טכנית איך אפשר לפתור את הפרדוקס (הערך לא מסביר טכנית כיצד) - על ידי הצגה של סכום אינסופי, שינוי שלו, וחיבור הסכום לסכום אינסופי אחר. בדיוק באותה שיטה מוכיחים שסכום כל המספרים הוא 1/12-. אין קשר לסכימה של טור הנדסי, אלא לסכימה של טור אינסופי כללי.
- ולכן אני שואל, כיצד ניתן ליישב את זה (אם ניתן)? רן כהן • שיחה 10:34, 7 בינואר 2023 (IST)
- למיטב ידיעתי אפשר ליישב את הפרדוקס רק במתימטיקה ולא בהיגיון אנושי. כמו שהראית, הסדרה הגאומטרית עם q פחות מ|1| מתכנסת ומותר להכפיל ולחסר אותה. הטור ...1+2+3 לא מתכנס ואי אפשר להכפיל ולחסר אותו, אבל ב-(Ramanujan summation) כן. היוטיובר המתמטי Mathologer מסביר את ההגיון בשיגעון של הסכימה הזאת (ולכבוד רמג'ואן מזמן את האל גנש שיעזור לנו לצלוח את הוידאו). La Nave - שיחה 11:12, 7 בינואר 2023 (IST)
- ההתכנסות של הסדרה מסביר את זה. הגיוני, תודה! רן כהן • שיחה 11:13, 7 בינואר 2023 (IST)
- מעניין להוסיף כאן הפניה לקבוע פלאנק, שמסביר את הפרדוקס: יש גבול מסוים, שאחריו אין כל משמעות פיסיקאלית לחלוקה של המרחב ב-2. הוא אמנם קטן, אבל בהחלט סופי. הרי שכך, הפרדוקס נשאר טעות במתמטיקה, אבל לא משפיע על המציאות שלנו (אם אכן נערוך תחרות בין אכילס לצב). נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 15:16, 7 בינואר 2023 (IST)
- ההתכנסות של הסדרה מסביר את זה. הגיוני, תודה! רן כהן • שיחה 11:13, 7 בינואר 2023 (IST)
- למיטב ידיעתי אפשר ליישב את הפרדוקס רק במתימטיקה ולא בהיגיון אנושי. כמו שהראית, הסדרה הגאומטרית עם q פחות מ|1| מתכנסת ומותר להכפיל ולחסר אותה. הטור ...1+2+3 לא מתכנס ואי אפשר להכפיל ולחסר אותו, אבל ב-(Ramanujan summation) כן. היוטיובר המתמטי Mathologer מסביר את ההגיון בשיגעון של הסכימה הזאת (ולכבוד רמג'ואן מזמן את האל גנש שיעזור לנו לצלוח את הוידאו). La Nave - שיחה 11:12, 7 בינואר 2023 (IST)
- הטענה ש"בדיוק עם סכימה כזו מוכיחים ש-" בעליל אינה נכונה. החישוב הראשון מבוסס על התכנסות קלאסית של טורים, והאחרון (טור המספרים הטבעיים) על רעיונות אחרים לגמרי. במקרה הראשון הטור מתכנס ואפשר להוכיח שמניפולציות (מסויימות) של טור מתכנס אינן מקלקלות את הסכום. במקרה השני התוצאה תלויה יותר מכל בבחירת המניפולציות. עוזי ו. - שיחה 17:58, 7 בינואר 2023 (IST)
מחסור בתורים בסניפי רשות האוכלוסין וההגירה עריכה
עד לפני שנתיים בערך זימון תור להוצאת דרכון היה דבר פשוט, תוך יום-יומיים היה תור, כמעט בכל עיר. אך מאז השנתיים בערך האחרונות התורים בכל עיר הם רק לכמה חודשים קדימה. מסיבה לא ברורה לא רק שזה עדיין לא נפתר והפיתרון גם לא נראה באופק אלא שמפה לשם אני נתקל במדורי טוקבקים לטענות על קונספירציה מכוונת כאילו הממשלה עושה זאת בכוונה. אני נוטה לא להאמין לקונספירציות הללו משתי סיבות:
- גם בתקופות בהן הימין שלט בישראל אף פעם לא הייתה בעיה כזאת (אם בכל השנתיים בערך האחרונות שר הפנים היה ימני קיצוני כמו אבי מעוז אז אולי הייתי טוען שזה סביר, אבל זה כמובן לא המקרה)
- הבעיה הזאת התחילה דווקא לאורך כל ממשלת בנט-לפיד ה"שמאלנית"
אז מה הקטע? האם ממשלת בנט-לפיד גרמה לכאוס הזה בכוונה ואם כן מדוע? האם המצב אמור להשתפר עם היכנסו של אריה דרעי לתפקיד שר הפנים? (אותו אריה דרעי אשר אמר עליו פעיל השמאל אורי אבנרי, "בדברים מסוימים, הוא היה יותר קיצוני ממני"). ―אנונימי לא חתם
- הייתה קורונה ואנשים כמעט לא נסעו לחו"ל. תוקפם של דרכונים פג בשקט במגירה. ואז פתאום הסתבר שאפשר לנסוע, וכולם נזכרו שצריכים לחדש דרכונים. נוצרו תורים ארוכים, שעם הזמן מתפוגגים לאטם. שכחת, אגב, להזכיר את שרת הפנים איילת שקד. Tzafrir - שיחה 08:38, 7 בינואר 2023 (IST)
- זה ההסבר הטבעי, אבל אולי יש גם הסברים אחרים, משניים להסבר זה כמו גידול אוכלוסייה ביחס לכמות משרדי רה"ו, גידול מצטבר של נסיעות לחו"ל והחתמות/מילוי דרכונים בגלל תרבות הלואו קוסט? ―אנונימי לא חתם
- יחסית ל־2019? ליתר דיוק, בהתחלה היה עדיין שפל וחברות התעופה מכרו עדיין כרטיסים במחירים זולים. עם עליית הביקושים ובהמשך: עם עליית מחירי הדלקים, מחירי הכרטיסים דווקא האמירו. היום יש פחות לואו קוסט. Tzafrir - שיחה 09:52, 7 בינואר 2023 (IST)
- זה ההסבר הטבעי, אבל אולי יש גם הסברים אחרים, משניים להסבר זה כמו גידול אוכלוסייה ביחס לכמות משרדי רה"ו, גידול מצטבר של נסיעות לחו"ל והחתמות/מילוי דרכונים בגלל תרבות הלואו קוסט? ―אנונימי לא חתם
משרד הפנים עובד על הענקת אפשרות לקבלת דרכון בזמן קצר יחסית. עכשיו אפשר להאריך דרכון לשנתיים בשדה התעופה ובבני ברק בתנאי שתציג כרטיס טיסה
- אפשר עוד מידע? ―אנונימי לא חתם
היום קראתי טוקבק מעניין לפיו מדובר בסכסוך עבודה.
כמו כן התפרסם שלפי רשות המסים זה נובע מהצורך להתפנות לטפל בעשרות אלפי עולים חדשים
https://m.ynet.co.il/articles/bkueqskcs
מחסור באוטומציה, כבר אמרנו?
האם עלינו לפנות לזכר שהוא אבא לילדים טבעית ועבר "התאמה מגדרית" מגבר לאישה, בלשון נקבה? עריכה
ברור שמדובר בזכר ולא באינטרסקס (הרי הוא הביא ילדים כזכר באופן טבעי, בלי טיפולים מיוחדים), או שמא יש לו חלק מיוחד במוח שגורם לו לחוש "אישה" ולכן הוא כן סוג של אינטרסקס. חלק מיוחד במוח או בלבול מגדרי פסיכולוגי (בהיעדר מונח טוב יותר)? האם יש ערך על הדילמה הזאת? ―אנונימי לא חתם
ניתן להפוך את השאלה בדיוק לגבי נקבות שהן אימהות טבעית לילדים (ולכן לא אינטרסקס) ועברו "התאמה מגדרית" מאישה לגבר. ―אנונימי לא חתם
- מטעמי נימוס ראוי לפנות לאדם באופן שבו הוא מבקש שיפנו אליו, בלי קשר לדעתנו על דרך הפנייה הנאותה. דוד שי - שיחה 05:36, 7 בינואר 2023 (IST)
- אתה באמת בטוח בזה, לפחות בכזו כלליות? למשל, אם מישהו יבקש ממך לפנות אליו כ"כבודו" לדעתך ראוי שתכבד זאת? ―אנונימי לא חתם
- ייתכן שאחליט לא לפנות אליו, אבל אם אפנה, אכבד את בקשתו. דוד שי - שיחה 06:21, 7 בינואר 2023 (IST)
- קשה לי להאמין. ―אנונימי לא חתם
- ייתכן שאחליט לא לפנות אליו, אבל אם אפנה, אכבד את בקשתו. דוד שי - שיחה 06:21, 7 בינואר 2023 (IST)
- אתה באמת בטוח בזה, לפחות בכזו כלליות? למשל, אם מישהו יבקש ממך לפנות אליו כ"כבודו" לדעתך ראוי שתכבד זאת? ―אנונימי לא חתם
האם פנייה לאדם כזה כפי רצונו או כפי תכתיבו גורמת עוול לאימהות ביולוגיות או לאבות ביולוגיים? ―אנונימי לא חתם
- לדעתי מדובר בפרובוקציה דו-צדדית. מי שרוצה להיות כאן כוויקיפד תורם לא יעסוק בזה. כל אחד יכול לפנות כרצונו וכל אחד יכול לענות או לא לענות כלל. אל תעסיקו אותנו בשטויות. בברכה. ליש - שיחה 18:27, 7 בינואר 2023 (IST)
- בניגוד אליך אני מאמין שיש פה שאלה ערכית עמוקה, שאף יכולה לשמש לקביעת מדיניות כתיבת ערכים על טרנסיות וטרנסים (למשל עלתה בעבר השאלה האם לנסח "נולדה כזכר" וייתכן שיש מקרים בהם לגיטימי לנסח כך). ―אנונימי לא חתם
- נפנה אל זכר שעשה שינוי מין לנקבה בלשון נקבה, ונפנה אל נקבה שעשתה שינוי מין לזכר בלשון זכר, ותו לא. זאת הגישה כמעט בכל ויקיפדיה בכל שפה, ולא נשלה את עצמינו בגלל דעות קדומות. זאת לדעתי המדיניות הקיימת. אקסינו - שיחה 23:13, 7 בינואר 2023 (IST)
- אולי הדעה הקדומה היא דווקא הימנעות מכוונת מלחשוב על הנושא בגלל תקינות פוליטית? ברמה האישית חשוב לי לשאול אותך האם מבחינתך זה בסדר לכתוב למשל "היא אבא לחמישה ילדים" (על זכר-טרנסית) או "הוא אמא לחמישה ילדים"? (על נקבה-טרנס) ―אנונימי לא חתם
- ברוב המקרים אפשר פשוט לכתוב: יש לה/לו (בהתאם למקרה) חמישה ילדים. Tzafrir - שיחה 09:10, 8 בינואר 2023 (IST)
- לפי דעתך, אין זה פרט ביוגרפי חשוב שילדים אלה הובאו מצד אותו אדם כזכר (כלומר, הפרה ביצית בהפריה טבעית)? ―אנונימי לא חתם
- בדקתי שני ערכים: אריה דרעי ועובדיה יוסף. בראשון המשפחה מוזכרת בחטף. לשני יש משפחה ענפה יותר. בשני הערכים לא ראיתי שכתוב במפורש שהם אבות לילדיהם. Tzafrir - שיחה 18:14, 8 בינואר 2023 (IST)
- אריה דרעי ועובדיה יוסף מעולם לא היו טרנסיות ולכן מובן מאליו שהם הביאו ילדים כזכרים. בביוגרפיה על טרנסית שהביאה ילדים כזכר וכגבר לעומת זאת זה פרט ביוגרפי לא מובן מאליו כלל. ―אנונימי לא חתם
- למה זה פרט לא מובן מאליו (אם כבר אנחנו בדיון תאורטי חסר מטרה)? Tzafrir - שיחה 14:45, 9 בינואר 2023 (IST)
- אני מניח שזה פרט לא מובן מאליו למשל כי מצד אחד המון טרנסיות אם לא רוב הטרנסיות לא נמשכות לנשים ומצד שני מחפשות להתחיל את ההליך מוקדם ככל הניתן (כיום טרנסית יכולה להקפיא זרע כדי להביא ילדים בעתיד כאבא ביולוגי). סליחה אם טעיתי במשהו. ―אנונימי לא חתם
- למה זה פרט לא מובן מאליו (אם כבר אנחנו בדיון תאורטי חסר מטרה)? Tzafrir - שיחה 14:45, 9 בינואר 2023 (IST)
- אריה דרעי ועובדיה יוסף מעולם לא היו טרנסיות ולכן מובן מאליו שהם הביאו ילדים כזכרים. בביוגרפיה על טרנסית שהביאה ילדים כזכר וכגבר לעומת זאת זה פרט ביוגרפי לא מובן מאליו כלל. ―אנונימי לא חתם
- בדקתי שני ערכים: אריה דרעי ועובדיה יוסף. בראשון המשפחה מוזכרת בחטף. לשני יש משפחה ענפה יותר. בשני הערכים לא ראיתי שכתוב במפורש שהם אבות לילדיהם. Tzafrir - שיחה 18:14, 8 בינואר 2023 (IST)
- לפי דעתך, אין זה פרט ביוגרפי חשוב שילדים אלה הובאו מצד אותו אדם כזכר (כלומר, הפרה ביצית בהפריה טבעית)? ―אנונימי לא חתם
- ברוב המקרים אפשר פשוט לכתוב: יש לה/לו (בהתאם למקרה) חמישה ילדים. Tzafrir - שיחה 09:10, 8 בינואר 2023 (IST)
- אולי הדעה הקדומה היא דווקא הימנעות מכוונת מלחשוב על הנושא בגלל תקינות פוליטית? ברמה האישית חשוב לי לשאול אותך האם מבחינתך זה בסדר לכתוב למשל "היא אבא לחמישה ילדים" (על זכר-טרנסית) או "הוא אמא לחמישה ילדים"? (על נקבה-טרנס) ―אנונימי לא חתם
- נפנה אל זכר שעשה שינוי מין לנקבה בלשון נקבה, ונפנה אל נקבה שעשתה שינוי מין לזכר בלשון זכר, ותו לא. זאת הגישה כמעט בכל ויקיפדיה בכל שפה, ולא נשלה את עצמינו בגלל דעות קדומות. זאת לדעתי המדיניות הקיימת. אקסינו - שיחה 23:13, 7 בינואר 2023 (IST)
- בניגוד אליך אני מאמין שיש פה שאלה ערכית עמוקה, שאף יכולה לשמש לקביעת מדיניות כתיבת ערכים על טרנסיות וטרנסים (למשל עלתה בעבר השאלה האם לנסח "נולדה כזכר" וייתכן שיש מקרים בהם לגיטימי לנסח כך). ―אנונימי לא חתם
תשובה עריכה
- התשובה המדויקת לשאלתך הכללית (לפני שאתייחס לשאלתך האחרונה והיותר ספציפית) היא זו:
- יש להבחין בין פניה בינאישית אל האדם, לבין התייחסות אליו בויקיפדיה:
- א. בפניה בינאישית, הכול מתחיל ונגמר בשאלה האם הפונים רוצים להתחשב בריגשות האדם שאליו הם פונים. לכן הכי טוב זה לשאול את הפונים מה הם רוצים: אם יתברר לנו שהם אכן רוצים להתחשב בריגשותיו אז עליהם לברר אצלו איך היה רוצה שיפנו אליו וכך יידעו איך לפנות אליו, בעוד שאם יתברר לנו שהם לא רוצים להתחשב בריגשותיו אז נייעץ להם שיפנו אליו איך שבא להם (לפרטים נוספים ראה להלן סעיף ג).
- ב. בהתייחסות בויקיפדיה: בהנחה שמדובר בויקיפדיה העברית, צריך לברר האם נקבעה מדיניות בנושא. אינני יודע האם נקבעה, אבל דבר אחד ברור לי: אם נקבעה, אז יש ללכת לפיה; אם לא נקבעה, אז המצב מתחיל להסתבך, משום שכידוע יש מחלוקת עזה בכל העולם בשאלה מה קובע את דרך הפנייה לאדם: העמדה הכי פחות סבירה שבה נתקלתי, היא זו שלפיה פונים לאדם לפי המיגדר שנקבע בשעת הלידה: מי שפונים כך דומים למי, שפונים לגבר זקן כך שפנייתם אליו נעשית לפי גילו בשעת הלידה, וכך הם אומרים לו ברצינות גמורה: "תינוק מה שלומך"; אכן לא סביר, אבל קשה להכניס לכלא את הפונים כך (למרות שבקנדה זה עלול לקרות). הדרך הכי רווחת בעולם (יותר מ-99 אחוז מבני האדם יתנהגו כך), היא להתייחס לאדם לפי מצבו הנוכחי, אלא שזה עדין משאיר מחלוקת עזה, משום שהפנייה לאדם לפי מצבו הנוכחי תוכל עדין להיעשות לפי כל אחת מארבע האופציות השונות הבאות שכולן סבירות באותה מידה: 1. לפי הכרומוזומים הנוכחיים שלו (כך שכל אדם שכעת יש לו כרומוזומי XX הוא אשה וכל אדם שכעת יש לו כרומוזומי XY הוא גבר), או: 2. לפי האנטומיה הנוכחית שלו, או: 3. לפי תחושתו הפסיכולוגית הנוכחית, או 4. לפי תחושתם הפסיכולוגית הנוכחית, של הפונים אליו, שמופנית כלפיו (ושתלויה אפוא בשאלה איך הוא נתפס כעת בעיניהם).
- ג. ובחזרה אל פנייה בינאישית: אם מחליטים שלא מתחשבים בריגשות האדם שאליו פונים, או שפשוט לא יודעים איך היה רוצה שיפנו אליו, אז נשארים עם ארבע אפשרויות סבירות (כדלעיל סעיף ב). השאלה באיזו אפשרות מהארבע הנ"ל יש לבחור (בפנייה בינאישית), טרם הוכרעה באופן אוביקטיבי, לא בעולם ולא בישראל. בישראל, אפשר פשוט לערוך משאל עם (אם לא סקר מייצג), ואז הסוגיה תוכרע סופית, לפחות בהיבט הסטטיסטי. ההימור שלי הוא שהיא תוכרע על חודם של כמה אלפי קולות (לכאן או לכאן), נכון לתחילת שנת 2023, אבל לך תדע.
- ספציפית לגבי שאלתך על "היא/הוא אבא/אימא לחמישה ילדים". זה קל. קודם צריך להחליט האם פונים אליו בתור איש או בתור אשה. אם בתור איש, אז "הוא אב לחמישה ילדים". אם בתור אשה, אז "היא אֵם לחמישה ילדים". הסיבה לכך היא, שההגדרה של "אב", כמו גם ההגדרה של "הוא", תלויה בהגדרה של "איש", בעוד שההגדרה של "אֵם", כמו גם ההגדרה של "היא", תלויה בהגדרה של "אשה". כל זאת, בין אם בחרנו להגדיר "איש/אשה" לפי ההגדרה הכרומוזומלית, או לפי ההגדרה האנטומית, או לפי תחושתו הפסיכולוגית של האדם שאליו פונים, או לפי תחושתם הפסיכולוגית של הפונים אליו שמופנית כלפיו (ושתלויה אפוא בשאלה איך הוא נתפס כעת בעיניהם). 147.236.144.145 10:11, 8 בינואר 2023 (IST)
- מעריך מאד את הפירוט הרב. לפי מה שאני מבין, זה לא שיש רק את ההגדרה הכרומוזומלית, ההגדרה האנטומית והגדרת התחשוה הפסיכולוגית, אלא יש הגדרה רביעית שאני מאמין שהחמצת ושעליה התבססתי כששאלתי את השאלה שהיא הגדרת האדם כאב ביולוגית ביולוגית שזאת עובדה ביולוגית מהותנית בלתי ניתנת לצמצום (irreducible). כלומר, מרגע שאותו אדם הפרה ביצית בהפריה טבעית הוא לעד יהיה אב ביולוגי אפילו אם תהיה טכנולוגיה לשנות את כל הכרומוזומים שלו לנקביים. ―אנונימי לא חתם
- למען הסדר הטוב: בשפה העברית המודרנית, במיוחד המשפטית, יש הבחנה בין "הורה" ביולוגי לבין "הורה" מאמץ. זאת בעוד, שהמילים "אב" וכן "אם", תלויות בהגדרה של "הורה". אז קודם כל תבהיר לי אל מה היית מתכוון ב"הורה" אילו השתמשת במילה הזו? האם היא כוללת אופציה של (מה שנקרא בשפה משפטית) "הורה מאמץ"? מבחינה ההיסטוריה של הלשון עברית, "הורה" זה תמיד מלשון הריון, ולכן המושג "הורה" מאמץ לא הוכר בעברית, אלא שנים רבות אחרי שקמה מדינת ישראל שקבעה בחקיקה את המונח המודרני "הורה מאמץ". ובחזרה לשאלתך: אם יש הורה מאמץ, אז גם יש אב מאמץ וכן אם מאמצת, ולפי זה קל לומר על טרנס: "הוא אב מאמץ" ואפילו "הוא אב" (לפי המשמעות המורחבת של "הורה" במובנו המודרני המשפטי). אבל קודם תחליט האם אתה שואל על העברית ההיסטורית או על העברית המודרנית המשפטית. זה מאד משנה, ולפי תשובתך לשאלתי יהיה ניתן לענות על שאלתך. אגב, אילו הייתי במקומך, ונניח הייתי מחליט שהאדם הזה הוא "איש", וגם הייתי מאמץ את העברית המודרנית המשפטית, אז הייתי פשוט אומר באופן מפורש על הטרנס הזה: "הוא אב מאמץ של חמישה ילדים". 147.236.144.145 11:09, 8 בינואר 2023 (IST)
- אני מדבר רק על מצב שאי אפשר לשנות כמו הפריית ביצית טבעית. איך להגדיר הורה מאמץ זה לדעתי חורג מהדיון וגם אין לי דעה בנושא. ―אנונימי לא חתם
- המונח "אב" תלוי במונח "הורה". אם אתה מסכים (לצורך ההנחה בלבד), שיש דבר כזה "הורה" מאמץ (בניגוד להיסטוריה של העברית שלפיה המילה "הורה" היא תמיד מלשון הריון), אז גם יש "אב" מאמץ. אפשר להגיד למשל: "ראובן הוא האב הביולוגי שלהם, אבל מילטון הוא האב המאמץ שלהם". לא הבנתי מה הבעיה בזה. הבעיה היחידה שיכולה להיוצר קשורה לעברית ההיסטורית, ולהגדרה הקלאסית של "הורה" (וממילא גם של "אב" ושל "אם"). 147.236.144.145 11:24, 8 בינואר 2023 (IST)
- בשאלתי התכוונתי רק למונח "הורה ביולוגי" (אב/אם בהקשר זה). ―אנונימי לא חתם
- אם כך אז התשובה ברורה: הדרך לתאר נכון את המצב היא להגיד: "הוא אינו אב ביולוגי של שום חמישה ילדים". 147.236.144.145 12:42, 8 בינואר 2023 (IST)
- איך מבחינתך אינו אם הילדים נולדו מזרעו? ―אנונימי לא חתם
- מלכתחילה התרשלתי מלהביט על המשפט האחרון שבתגובתך הראשונה, ורק כעת שמתי לב, לאור הערתך. אני מתנצל, ואקוה שאתה מקבל את התנצלותי.
- ובכן התשובה לשאלתך תלויה בשאלה, איך אתה רוצה להתיחס לאדם הזה, האם בתור איש או בתור אשה?
- בהנחה שאתה מתייחס אליו בתור איש, אז "הוא אב (ביולוגי) של הילדים".
- בהנחה שאתה מתייחס אליו בתור אשה, אז תלוי מה ההגדרה של "אֵם" של ילדים: 1. האם זאת ההגדרה: "אשה שהיא הורה ביולוגי" של הילדים האלה? או 2. "אשה בעלת הביציות" שגדלו והפכו לילדים האלה? או 3. "אשה שילדה" את הילדים האלה? לפי תשובתך אגיד לך, לא רק מה יש לומר על האדם שעליו שאלת, אלא גם מה יש לומר על פונדקאית שילדה את הילדים האלה אך שאינה בעלת הביציות שגדלו והפכו לילדים האלה, ומה יש לומר על תורמת הביציות הנ"ל שלא ילדה את הילדים האלה.
- לפי הגדרה 1, יש לומר על האדם שעליו שאלת: "היא אֵם (ביולוגית) של הילדים". אבל לפי הגדרות 2,3, ניתן לכל היותר לומר על האדם שעליו שאלת: "היא הורה ביולוגי" של הילדים, כמו שאגב אפשר להגיד גם על כל אימא "רגילה", אבל אי אפשר להגיד על האדם הזה, לא שהוא "אֵם" ולא שהוא "אב". רק "הורה". זה לא אמור להפתיע, שהרי תופעה דומה קיימת גם עם פונדקאית שאינה בעלת הביציות, וגם עם בעלת הביציות שאינה הפונדקאית. בקיצור, הכול תלוי בהגדרה. 147.236.144.145 15:56, 8 בינואר 2023 (IST)
- אני חושב שטעית בתגובתך האחרונה כי גם אם נתייחס לאדם הזה כאישה הוא עדיין לא משקף אף אחת משלושת הגדרות האימהות שנתת. מה שאני מנסה להגיד זה שהוא אבא בגלל שהזרע שהפרה ביצית (ולא משנה של מי הביצית) הוא הזרע שלו בלבד. ―אנונימי לא חתם
- כבר כתבתי, שהוא אינו עונה על אף אחת מהגדרות 2,3, ושלכן לפיהן ניתן לומר עליו רק: "הוא הורה". האם אתה טוען שהוא גם אינו עונה על הגדרה 1? למה לא? 147.236.144.145 16:30, 8 בינואר 2023 (IST)
- עכשיו הבנתי אותך, גם אם נגדיר אותו "אישה שהיא הורה ביולוגי" עדיין מדובר בזכר כי מקור הזרע ממנו ככה שבמקרה כזה נכון להגדיר "אישה זכר שהיא הורה ביולוגי (אבא)", אבל האם הוא באמת אישה, כלומר, האם יש לו חלק מיוחד במוח שגורם לו להרגיש אישה? אם כן הוא אינטרסקס זכרי שיכול להפרות ביציות, אם לא, מדובר באדם מבולבל מגדרית. ―אנונימי לא חתם
- תלוי איך אתה מגדיר "אשה" ואיך אתה מגדיר "אֵם".
- בוא נניח שאנחנו קובעים, האם האדם הנו "איש" או "אשה", לפי התחושה הפסיכולוגית של האדם. כלומר: אם האדם מרגיש את היותו איש אז אנחנו מתייחסים לאדם בתור "איש" ולכן גם מדברים על האדם בתור "הוא" וכדומה, בעוד שאם האדם מרגיש את היותו אשה אז אנחנו מתייחסים לאדם בתור "אשה" ולכן גם מדברים על האדם בתור "היא" וכדומה.
- בוא נניח עוד שאנחנו מגדירים "אֵם" בתור "הורה אשה".
- לפי שתי ההנחות המגדירות האלה, ולגבי האדם שעליו שאלת, מה לא נכון בלהגיד על האדם: "היא אֵם לחמישה ילדים"? איזו מילה (מהארבע) שגויה? הרי כל מילה כאן עולה בקנה אחד עם שתי ההגדרות, אז מה הבעיה?
- הדבר הבעייתי היחיד שיכול להיות כאן, הוא השרירותיות של שתי ההנחות המגדירות הנ"ל, שהרי בקלות יכולנו להגדיר "איש" וכן "אשה" לפי ההגדרה הכרומוזומלית למשל, ואז ברור שהאדם שעליו שאלת הנו איש ולכן לא ניתן להגיד על האדם "היא" וגם לא שהאדם הנו "אֵם". כמו כן בקלות יכולנו להגדיר אדם בתור "אֵם" של ילדים, במידה שהאדם הוליד אותם או במידה שהאדם תרם את הביציות שגדלו והפכו לילדים האלה, ואז ברור שהאדם שעליו שאלת אינו "אֵם". אבל במידה שאנחנו כן מקבלים את שתי ההגדרות שבתחילת תגובתי, אז מה הבעיה שעל האדם שעליו שאלת ייאמר: "היא אֵם לילדים"? 147.236.144.145 17:17, 8 בינואר 2023 (IST)
- אדם זה בוודאי אינו אימא ביולוגית כי אינו מייצר ביציות ו/או יולד תינוקות. אם יש לו חלק מיוחד במוח שגורם לו להרגיש אישה אז הוא אינטרסקס זכרי שיכול להפרות ביציות. ―אנונימי לא חתם
- האם התהיות שלך תאורטיות או שלדעתך נדרשים תיקונים בערכים שונים? אם לדעתך נדרשים תיקונים: איפה ומה? Tzafrir - שיחה 18:16, 8 בינואר 2023 (IST)
- נכון, האדם שעליו שאלת אינו אימא ביולוגית, אבל אני לא אמרתי על האדם שהוא "אימא ביולוגית", אלא שהוא "אימא", נקודה. אם אתה מגדיר אדם בתור "אימא" רק במידה והאדם הנו אימא ביולוגית, אז ברור כי על האדם שעליו שאלת לא ניתן לומר שהוא "אימא". אבל אם אתה מגדיר אדם בתור "אימא" במידה שהאדם הנו "הורה אשה", אז יוצא כי על האדם שעליו שאלת כן ניתן להגיד שהוא "אימא". לסיכום: הכול תלוי בהגדרה של "אימא": אימא ביולוגית? תורמת ביציות? פונדקאית? הורה אשה? מאמצת? רק תבחר את ההגדרה, ואגיד לך האם על האדם שעליו שאלת ניתן לומר שהוא "אימא". עדין לא מבין מה תוקע אותך. האם זה חדש לך שיש טענות שנכונותן תלויה בהגדרת המונחים המרכיבים את הטענות? מה בדיוק הבעיה? 147.236.144.145 18:29, 8 בינואר 2023 (IST)
- זה לא חדש לי, אני פשוט לא מוצא סיבה למה לכנות זכר שהפרה ביצית אחת לפחות (אבא ביולוגי) כ"אימא". מה הופך אותו לאימא מבחינתך? ―אנונימי לא חתם
- התשובה לשאלתך שבסוף-תגובתך האחרונה היא פשוטה: ההגדרה.
- עכשיו תורי לשאול, והפעם שלוש שאלות:
- א. איך אתה בוחר להגדיר אימא? זה נתון כרגע לבחירתך.
- ב. האם לפי ההגדרה שבחרת יוצא, שהאדם שעליו שאלת הנו אימא?
- ג. נניח, כי בחרנו להגדיר: 'אשה' = אדם החושב על עצמו: "אני אשה", וכי גם בחרנו להגדיר: 'אימא' = הורה אשה. האם לפי שתי ההגדרות האלה שבחרנו יוצא, שהאדם שעליו שאלת הנו אימא?
- אחרי שתענה על שלוש השאלות האלה, תקבל בעצמך תשובה מפורטת יותר לשאלתך האחרונה הנ"ל. 147.236.144.145 09:47, 9 בינואר 2023 (IST)
- אני אגדיר "אימא" כמי שנשאה ביצית שהגוף שלה ייצר שהופרתה מזרע של זכר וככלל נשאה העובר ברחמה וילדה אותו.
- מכך יוצא שהאדם שעליו שאלתי הוא בוודאי לא אימא
- לא, אין הכרח שזה שהוא חושב "אני אישה" באמת הופך אותו לאישה, יש אנשים דלוזיונרים שחושבים על עצמם שהם המשיח, או בעל חיים, יש אנשים שעשו "התאמה מגדרית" והתחרטו, כלומר הם חשבו על עצמם "אני אישה" או "אני גבר" ואז הפסיקו לחשוב זאת. מחשבה גרידא איננה מספיקה להפוך מישהו לאישה.
- בתגובתך התעלמת מהמילה הראשונה והקריטית של שאלה ג' שלי. אלא אם כן אינך מספיק משופשף עם שאלות הפותחות עם המילה הקריטית הנ"ל. אם אכן אינך, אז הגד, ואדריך אותך איך ראוי להתמודד עם שאלות כאלה. הדרך להתמודד איתן היא ממש אלפבית בלוגיקה. זה אפילו לא ביולוגיה. זה לוגיקה. תגובתך האחרונה מצריכה אפוא לחזור לתשובתי הראשונה שבכל הדיון הארוך הזה (זו שבאה מייד מתחת לכותרת "תשובה"). האם אתה זוכר את תשובתי הראשונה ("המדויקת" כפי שכתבתי שם עליה)? אגב, שם בסעיף ב, הובאו כזכור ארבע אופציות, ועליהן היצעת להוסיף חמישית. כמובן אין שום מניעה לקבל את הצעתך, אבל זה עדין לא מערער כמלוא הנימה את העיקרון היסודי והוא, שהכול תלוי באיך שאנחנו בוחרים להגדיר. 147.236.144.145 10:37, 9 בינואר 2023 (IST)
- לא התעלמתי מהמילה נניח אבל גם בלי שפה אנושית עם מילים כמו "נניח" זכר שהפרה ביצית באישה (והיו הריון ולידה) הוא אבא והיא אמא. זה פשוט לא עניין של הגדרות, זה עניין עובדתי של קיום חיים אנושיים או היעדרם. ―אנונימי לא חתם
- לדעתי אתה מערבב בין המילה 'אימא', לבין המשמעות שאותה בחרת ליצוק לתוך המילה הזו.
- למען הסדר הטוב: מילה היא בסך הכול רצף אותיות, ולכן כל אחד רשאי לצקת לתוך המילה הזאת איזו משמעות שהוא רוצה. אדם יכול, לקחת את המילה (כלומר את רצף האותיות) 'זט', ולבחור לצקת לתוכה את המשמעות , ואז להכריז: "לכל זט יש שלושה קוים בדיוק". אם תשאל האם ההכרזה הזאת נכונה, אענה: "תלוי מה ההגדרה של המילה 'זט'. לפי ההגדרה שנוצקה למילה הזאת על ידי האדם הנ"ל, יוצא שההכרזה הזאת נכונה, אבל לפי הגדרה אחרת, ההכרזה הזאת עלולה להתברר כבלתי נכונה". אותו דבר עם המילה 'אימא'. אדם יכול, לקחת את המילה 'אימא', ואז לבחור לצקת לתוכה את המשמעות: , ואז להכריז: "לכל אימא יש שלושה קוים בדיוק". אם תשאל האם ההכרזה הזאת נכונה, אענה: "תלוי מה ההגדרה של המילה 'אימא'. לפי ההגדרה שנוצקה למילה הזאת על ידי האדם הנ"ל, יוצא שההכרזה הזאת נכונה, אבל לפי הגדרה אחרת, ההכרזה הזאת עלולה להתברר כבלתי נכונה". באותה מידה אנחנו יכולים, לקחת את המילה 'אשה', ולבחור לצקת לתוכה את המשמעות: אדם שחושב על עצמו "אני אשה". על בסיס-הבחירה הזאת אנחנו יכולים אחר כך גם, לקחת את המילה 'אימא', ולבחור לצקת לתוכה את המשמעות: הורה אשה, או את המשמעות: הורה שחושב על עצמו "אני אשה". אין כאן שום בעיה, אלא עניין של משחק מילים בלבד, בלי קשר לסוגיה המהותית אודות המציאות עצמה. רק אל תשכח, שאתה שאלת שאלה לשונית, על דרכי פנייה, לא שאלה עובדתית על המציאות. לכן השבתי לך בהתאם.
- המחלוקת העזה הקיימת בכל העולם לגבי סוגיית דרך הפנייה לטרנסים, היא מחלוקת לגבי משמעות גרידא של מילים. זאת לא מחלוקת בביולוגיה, אלא מחלוקת על השפה עצמה: מהי משמעות המילים השונות בשפה. כשעוברים, מעיסוק בשפה, לעיסוק במציאות עצמה, למשל בביולוגיה וכדומה, משתדלים שלא להשתמש במילים מעוררות מחלוקת כמו 'זט' או 'איש' או 'אשה' או 'אבא' או 'אימא' וכדומה, אלא מעדיפים להשתמש במילים קונצנזואליות שמשמעותן מוסכמת על הכול, ויש לא מעט מילים כאלה, שעיקר שימושן הוא במסגרת המחקר המדעי. למשל, מוסכמת על הכול משמעות רצף המילים 'אדם בעל ביציות שנכנס להריון'. כך גם לגבי רצף המילים 'פונדקאית של עובּר'. כך גם לגבי רצף המילים 'אדם שאימץ ילדים'. היתרון הגדול שבשימוש במילים האלה הוא שמשמעותן מוסכמת על הכול. לכן, לכל מי שרוצה שדבריו יהיו מוסכמים, מומלץ שישתמש, רק במילים קונצנזואליות כאלה, ולא במילים מעוררות מחלוקת כמו 'זט' או 'איש' או 'אשה' או 'אבא' או 'אימא' וכדומה. אפשרות אחרת היא להכריז מראש: "אני משתמש במילים האלה רק במשמעותן שבעברית ההיסטורית". גם זה סוג של פתרון. ללא הכרזה כזאת מראש, עדין תישאר המחלוקת בין מאזיניו, באיזו שפה הוא התכוון להשתמש: האם בעברית היסטורית, או בעברית מודרנית (ששימושיה מעוררי מחלוקת). 147.236.144.145 13:57, 9 בינואר 2023 (IST)
- אני משתמש במילים כי אין לי ברירה אחרת, אבל המסר הטבעי-ההיסטורי שמייצגות מילים מסוימות נשאר אותו מסר, בכל שפה שתרצה. כל השפות האנושיות חולקות מילים בעלות משמעות זהה כמו "אם", "אז", "ו", "יותר", "פחות" וכך גם "אמא" ו"אבא" ולמדע אין כיום מושג איך ניתן לייצג את אותם מסרים בשפות שונות לחלוטין. מה שאני מנסה להגיד זה שגם בלי שפה כלל, אם לא היינו מתרבים עם אבות ואימהות לא היינו חיים, זאת עובדה מציאותית שניתן להבין גם ברמה הרגשית בלבד, בלי שפה כל שהיא (אנושית או אחרת). ―אנונימי לא חתם
- אני לא מכיר מילים בעלות משמעות זהה בכל השפות, אולי חוץ ממילים בינלאומיות מאד מודרניות כמו 'טלפון' או 'פייסבוק' וכדומה. אבל למילה 'או', כלומר לצליל של 'או', יש פירוש כלשהו בעברית (=ולחלופין), פירוש שני בפורטוגזית (=ה' הידיעה), פירוש שלישי באיסלנדית (=וכוליה), פירוש רביעי ברוסית (=על), וכך הלאה.
- אני מזכיר, ששאלתך המקורית לא הייתה על המציאות אלא על השפה (על פניה לטרנסים). אם אתה שואל על השפה (לא על המציאות), אז עליך להבין שיש מחלוקת מהו הפירוש שאותו יש להעניק למגוון של מילים. למשל, יש מחלוקת בין דוברי העברית המודרנית לגבי הפירוש של המילה העברית-מודרנית: 'אשה', כשם שיש מחלוקת בין דוברי האנגלית המודרנית לגבי הפירוש של המילה האנגלית-מודרנית woman. אבל אין מחלוקת בין דוברי העברית לגבי הפירוש של רצף המילים העבריות 'אדם בעל ביציות שנכנס להריון'. יותר מזה: אין מחלוקת לגבי הפירוש של המילה העברית-מקראית 'אשה', וגם אין מחלוקת לגבי הפירוש של המילה האנגלית הקלאסית: woman.
- עד כאן לגבי שאלתך המקורית, שכזכור נסובה על השפה. אבל אם יש לך שאלה בביולוגיה, אז תציג אותה, מה שעדין לא עשית. תוכל להציג אותה על ידי רצף מילים שמשמעותו קונצנזואלית בעברית, למשל על ידי רצף המילים העבריות: 'אדם בעל ביציות שנכנס להריון', או על ידי רצף המילים העבריות: 'אדם שחושב על עצמו: "אני אשה". 147.236.144.145 14:30, 9 בינואר 2023 (IST)
- שאלתי איך נכון לפנות (מה דעת המומחה) אך מבחינתי יש להציג אדם כזה כאבא ביולוגי שזו מציאות חד משמעית. ―אנונימי לא חתם
- לגבי שאלתך "איך ראוי לפנות": אם זאת שאלה על שפה ועל מילים (לא על מציאות ביולוגית או על מציאות פסיכולוגית), אז כבר עניתי למן ההתחלה שהכול תלוי בבחירת הגדרתן של מילים. התשובה המדויקת לשאלתך הנ"ל מפורטת בתגובתי הראשונה.
- לגבי הערתך: "מבחינתי יש להציג אדם כזה כאבא ביולוגי שזו מציאות חד משמעית".
- א. שים לב, שהצגה של אדם כזה כאבא ביולוגי היא הצגת מציאות ביולוגית חד-משמעית, לא יותר מכפי שהצגתו כמי שחושב על עצמו "אני אשה" היא הצגת מציאות פסיכולוגית חד-משמעית. מן הסתם אתה יודע שלמציאות יש כל מיני רבדים: יש לה, לא רק רובד של ביולוגיה, אלא גם של פסיכולוגיה, ושל לוגיקה, ושל היסטוריה לשונית, ושל מטאורולוגיה, ושל סוציולוגיה, ושל אלקטרוניקה, וכו'. הכל חלק מהמציאות מרובת-הרבדים.
- ב. [ברגע שהיקדמת לדבריך את המילה "מבחינתי", העדת על עצמך כי] זוהי בחירתך שלך, לבחור לשקף באמצעות המילים את המציאות הביולוגית בלבד, ולא את המציאות הכרומוזומלית בלבד, ולא את המציאות האנאטומית בלבד, ולא את המציאות הפסיכולוגית בלבד, וגם לא גם וגם וגם. ואין צריך לומר, שבחירתך אינה פחות לגיטימית (וגם לא יותר לגיטימית) מכל בחירה אחרת. כל זה עולה בקנה אחד עם דבריי בתגובתי הראשונה והמדויקת. 147.236.144.145 16:28, 9 בינואר 2023 (IST)
- אני לוקח חזרה את המילה "מבחינתי", זאת המציאות הרבייתית הטבעית אצל בני אדם. ―אנונימי לא חתם
- אם כך אז גם אני לוקח בחזרה, מתוך תחילת סעיף ב' שבתגובתי הקודמת, את עשר המילים הראשונות (אלו שכעת מוקפות בסוגריים מרובעים). 147.236.144.145 09:25, 10 בינואר 2023 (IST)
- אני לוקח חזרה את המילה "מבחינתי", זאת המציאות הרבייתית הטבעית אצל בני אדם. ―אנונימי לא חתם
- לגבי שאלתך "איך ראוי לפנות": אם זאת שאלה על שפה ועל מילים (לא על מציאות ביולוגית או על מציאות פסיכולוגית), אז כבר עניתי למן ההתחלה שהכול תלוי בבחירת הגדרתן של מילים. התשובה המדויקת לשאלתך הנ"ל מפורטת בתגובתי הראשונה.
- שאלתי איך נכון לפנות (מה דעת המומחה) אך מבחינתי יש להציג אדם כזה כאבא ביולוגי שזו מציאות חד משמעית. ―אנונימי לא חתם
- אני לא מכיר מילים בעלות משמעות זהה בכל השפות, אולי חוץ ממילים בינלאומיות מאד מודרניות כמו 'טלפון' או 'פייסבוק' וכדומה. אבל למילה 'או', כלומר לצליל של 'או', יש פירוש כלשהו בעברית (=ולחלופין), פירוש שני בפורטוגזית (=ה' הידיעה), פירוש שלישי באיסלנדית (=וכוליה), פירוש רביעי ברוסית (=על), וכך הלאה.
- אני משתמש במילים כי אין לי ברירה אחרת, אבל המסר הטבעי-ההיסטורי שמייצגות מילים מסוימות נשאר אותו מסר, בכל שפה שתרצה. כל השפות האנושיות חולקות מילים בעלות משמעות זהה כמו "אם", "אז", "ו", "יותר", "פחות" וכך גם "אמא" ו"אבא" ולמדע אין כיום מושג איך ניתן לייצג את אותם מסרים בשפות שונות לחלוטין. מה שאני מנסה להגיד זה שגם בלי שפה כלל, אם לא היינו מתרבים עם אבות ואימהות לא היינו חיים, זאת עובדה מציאותית שניתן להבין גם ברמה הרגשית בלבד, בלי שפה כל שהיא (אנושית או אחרת). ―אנונימי לא חתם
- לדעתי אתה מערבב בין המילה 'אימא', לבין המשמעות שאותה בחרת ליצוק לתוך המילה הזו.
- לא התעלמתי מהמילה נניח אבל גם בלי שפה אנושית עם מילים כמו "נניח" זכר שהפרה ביצית באישה (והיו הריון ולידה) הוא אבא והיא אמא. זה פשוט לא עניין של הגדרות, זה עניין עובדתי של קיום חיים אנושיים או היעדרם. ―אנונימי לא חתם
- בתגובתך התעלמת מהמילה הראשונה והקריטית של שאלה ג' שלי. אלא אם כן אינך מספיק משופשף עם שאלות הפותחות עם המילה הקריטית הנ"ל. אם אכן אינך, אז הגד, ואדריך אותך איך ראוי להתמודד עם שאלות כאלה. הדרך להתמודד איתן היא ממש אלפבית בלוגיקה. זה אפילו לא ביולוגיה. זה לוגיקה. תגובתך האחרונה מצריכה אפוא לחזור לתשובתי הראשונה שבכל הדיון הארוך הזה (זו שבאה מייד מתחת לכותרת "תשובה"). האם אתה זוכר את תשובתי הראשונה ("המדויקת" כפי שכתבתי שם עליה)? אגב, שם בסעיף ב, הובאו כזכור ארבע אופציות, ועליהן היצעת להוסיף חמישית. כמובן אין שום מניעה לקבל את הצעתך, אבל זה עדין לא מערער כמלוא הנימה את העיקרון היסודי והוא, שהכול תלוי באיך שאנחנו בוחרים להגדיר. 147.236.144.145 10:37, 9 בינואר 2023 (IST)
- התשובה לשאלתך שבסוף-תגובתך האחרונה היא פשוטה: ההגדרה.
- זה לא חדש לי, אני פשוט לא מוצא סיבה למה לכנות זכר שהפרה ביצית אחת לפחות (אבא ביולוגי) כ"אימא". מה הופך אותו לאימא מבחינתך? ―אנונימי לא חתם
- אדם זה בוודאי אינו אימא ביולוגית כי אינו מייצר ביציות ו/או יולד תינוקות. אם יש לו חלק מיוחד במוח שגורם לו להרגיש אישה אז הוא אינטרסקס זכרי שיכול להפרות ביציות. ―אנונימי לא חתם
- תלוי איך אתה מגדיר "אשה" ואיך אתה מגדיר "אֵם".
- עכשיו הבנתי אותך, גם אם נגדיר אותו "אישה שהיא הורה ביולוגי" עדיין מדובר בזכר כי מקור הזרע ממנו ככה שבמקרה כזה נכון להגדיר "אישה זכר שהיא הורה ביולוגי (אבא)", אבל האם הוא באמת אישה, כלומר, האם יש לו חלק מיוחד במוח שגורם לו להרגיש אישה? אם כן הוא אינטרסקס זכרי שיכול להפרות ביציות, אם לא, מדובר באדם מבולבל מגדרית. ―אנונימי לא חתם
- כבר כתבתי, שהוא אינו עונה על אף אחת מהגדרות 2,3, ושלכן לפיהן ניתן לומר עליו רק: "הוא הורה". האם אתה טוען שהוא גם אינו עונה על הגדרה 1? למה לא? 147.236.144.145 16:30, 8 בינואר 2023 (IST)
- אני חושב שטעית בתגובתך האחרונה כי גם אם נתייחס לאדם הזה כאישה הוא עדיין לא משקף אף אחת משלושת הגדרות האימהות שנתת. מה שאני מנסה להגיד זה שהוא אבא בגלל שהזרע שהפרה ביצית (ולא משנה של מי הביצית) הוא הזרע שלו בלבד. ―אנונימי לא חתם
- מלכתחילה התרשלתי מלהביט על המשפט האחרון שבתגובתך הראשונה, ורק כעת שמתי לב, לאור הערתך. אני מתנצל, ואקוה שאתה מקבל את התנצלותי.
- איך מבחינתך אינו אם הילדים נולדו מזרעו? ―אנונימי לא חתם
- אם כך אז התשובה ברורה: הדרך לתאר נכון את המצב היא להגיד: "הוא אינו אב ביולוגי של שום חמישה ילדים". 147.236.144.145 12:42, 8 בינואר 2023 (IST)
- בשאלתי התכוונתי רק למונח "הורה ביולוגי" (אב/אם בהקשר זה). ―אנונימי לא חתם
- המונח "אב" תלוי במונח "הורה". אם אתה מסכים (לצורך ההנחה בלבד), שיש דבר כזה "הורה" מאמץ (בניגוד להיסטוריה של העברית שלפיה המילה "הורה" היא תמיד מלשון הריון), אז גם יש "אב" מאמץ. אפשר להגיד למשל: "ראובן הוא האב הביולוגי שלהם, אבל מילטון הוא האב המאמץ שלהם". לא הבנתי מה הבעיה בזה. הבעיה היחידה שיכולה להיוצר קשורה לעברית ההיסטורית, ולהגדרה הקלאסית של "הורה" (וממילא גם של "אב" ושל "אם"). 147.236.144.145 11:24, 8 בינואר 2023 (IST)
- אני מדבר רק על מצב שאי אפשר לשנות כמו הפריית ביצית טבעית. איך להגדיר הורה מאמץ זה לדעתי חורג מהדיון וגם אין לי דעה בנושא. ―אנונימי לא חתם
- למען הסדר הטוב: בשפה העברית המודרנית, במיוחד המשפטית, יש הבחנה בין "הורה" ביולוגי לבין "הורה" מאמץ. זאת בעוד, שהמילים "אב" וכן "אם", תלויות בהגדרה של "הורה". אז קודם כל תבהיר לי אל מה היית מתכוון ב"הורה" אילו השתמשת במילה הזו? האם היא כוללת אופציה של (מה שנקרא בשפה משפטית) "הורה מאמץ"? מבחינה ההיסטוריה של הלשון עברית, "הורה" זה תמיד מלשון הריון, ולכן המושג "הורה" מאמץ לא הוכר בעברית, אלא שנים רבות אחרי שקמה מדינת ישראל שקבעה בחקיקה את המונח המודרני "הורה מאמץ". ובחזרה לשאלתך: אם יש הורה מאמץ, אז גם יש אב מאמץ וכן אם מאמצת, ולפי זה קל לומר על טרנס: "הוא אב מאמץ" ואפילו "הוא אב" (לפי המשמעות המורחבת של "הורה" במובנו המודרני המשפטי). אבל קודם תחליט האם אתה שואל על העברית ההיסטורית או על העברית המודרנית המשפטית. זה מאד משנה, ולפי תשובתך לשאלתי יהיה ניתן לענות על שאלתך. אגב, אילו הייתי במקומך, ונניח הייתי מחליט שהאדם הזה הוא "איש", וגם הייתי מאמץ את העברית המודרנית המשפטית, אז הייתי פשוט אומר באופן מפורש על הטרנס הזה: "הוא אב מאמץ של חמישה ילדים". 147.236.144.145 11:09, 8 בינואר 2023 (IST)
- מעריך מאד את הפירוט הרב. לפי מה שאני מבין, זה לא שיש רק את ההגדרה הכרומוזומלית, ההגדרה האנטומית והגדרת התחשוה הפסיכולוגית, אלא יש הגדרה רביעית שאני מאמין שהחמצת ושעליה התבססתי כששאלתי את השאלה שהיא הגדרת האדם כאב ביולוגית ביולוגית שזאת עובדה ביולוגית מהותנית בלתי ניתנת לצמצום (irreducible). כלומר, מרגע שאותו אדם הפרה ביצית בהפריה טבעית הוא לעד יהיה אב ביולוגי אפילו אם תהיה טכנולוגיה לשנות את כל הכרומוזומים שלו לנקביים. ―אנונימי לא חתם
האם מבחינת הציבור הדתי בישראל אריה דרעי הוא עסקן משרד הפנים גרוע? עריכה
מן הערך אריה דרעי עולה שהוא פעיל במשרד הפנים כבר משנת 1985. מבחינת החרדים לא הוא מי שהיה אמור למנוע את העלייה מברית המועצות "של כל הרבע וחצי יהודים" ושל כל "הקומוניסטים האתאיסטיים" (אם לצטט גזענים/זינופובים/משועממים), כמו גם את כל השתקעות העובדות הזרות והזרים שהתחתנו עם ישראלים וישראליות ואת גלי ה"הסתננות" משנת 2000 לערך עד 2013?
שאלה נספחת: אם אכן יש ביקורת על דרעי בנושאים אלה בחוגים דתיים בכלל וחרדיים בפרט, האם הוא מתכוון לנסות לרצות את המבקרים ולהקשיח קיצונית את חוקי ההגירה של ישראל בכהונתו החדשה? איך למשל?
תודה, טוטו לה מוסקטר.
- למען הסדר הטוב: חוק השבות מאפשר גם עלייה של מי שאינם יהודים על-פי ההלכה (אלא הם למשל צאצאים של יהודים או בני זוג של יהודים). לשאלתך: רוב ככל אלה שבחרו אז בש"ס ידעו, ששום מנכ"ל של משרד פנים (שזה מה שדרעי היה אז) לא יכול למנוע עלייה לישראל של מי שזכאים לעלות לפי חוק השבות, כי אפילו השר כפוף לחוק, קל וחומר - שהמנכ"ל (דרעי) הכפוף לשר - כפוף לחוק. למעשה, מי שהתריע אז שיש הרבה "לא יהודים" בקרב העולים, היה שר הפנים דאז מטעם ש"ס, יצחק פרץ, שכיהן במשרד שנוהל על ידי המנכ"ל דרעי. השר פרץ טען שכשלושים אחוז מהעולים אינם יהודים על-פי ההלכה, אבל גם הסביר שידו קשורה משום שהחוק מחייב להעלות אותם. התקשורת רעשה אז על עצם זה שהשר מעז לכנות שליש מהעולים "לא יהודים" (זה היה בראשית שנות התשעים). בפועל, המנכ"ל דרעי לא היה יכול לעשות כלום כנגד חוק מפורש, וזה היה ידוע היטב לרוב ככל אלה שבחרו אז ש"ס. לכן לא ברור למה העובדה הזאת אמורה לגרום לאותם בוחרים להחשיב אז את דרעי כפעיל גרוע במשרד הפנים. ככל הידוע לי הם החשיבו אותו בתור פעיל מוצלח במשרד הפנים, שעשה ככל יכולתו למנוע את "נזקי חוק השבות", ושעשה זאת עם ידים קשורות, ממש כמו השר עצמו.
- לגבי שאלתך השניה: זה לא קשור לדרעי ספציפית, אבל יש כיום תוכנית אצל חלק ניכר מחברי הממשלה (שברובם אינם שרים מטעם ש"ס), לקדם שינוי ב"סעיף הנכד" שבחוק השבות, כדי שמי שהנו נכד של יהודי, לא יקבל אזרחות באופן אוטומטי, אלא יקבל רק תושבות, ואחרי זמן מה יוכל לקבל אזרחות. המוטיבציה לשינוי הזה נובעת מכך, שלפי סטטיסטיקה שהוגשה לאותם חברי ממשלה, רוב ככל העולים שעלו לישראל מתוקף סעיף הנכד - קיבלו את סל הקליטה הנדיב - ומיד הסתלקו לחו"ל. 147.236.144.145 23:03, 7 בינואר 2023 (IST)
למה חשוב לדרעי להיות שר הפנים? עריכה
בהתאם לתשובה היפה והמעניינת שקיבלתי לעיל, חשוב לי לשאול זאת. ―אנונימי לא חתם
- קודם תגדיר אל מי מופנית שאלתך. אם אתה שואל על דרעיולוגים (חוקרי מוחו של דרעי), לא תקבל תשובה. אם אתה שואל את מצביעי ש"ס, תשובתם תהיה מן הסתם: "כי במשרד הפנים ניתן לעשות הכי הרבה כדי למנוע את הקיפוח שכנגדו נאבק דרעי במשך שנים רבות". אם אתה שואל את מי שהצביעו למחנה הנגדי (שנמצא כיום באופוזיציה), תשובתם תהיה מן הסתם "כי במשרד הפנים ניתן לעשות הכי הרבה כדי להמשיך את מעשי השחיתות שלו שאיתם הוא התחיל עוד לפני שנים רבות". לכן אני מזהיר אותך מראש, שכל תשובה כביכול-"אוביקטיבית" שאתה תקבל בנושא, תינתן לך מתוך פוזיציה. אגיד יותר מזה: לפי התשובה שתקבל, אתה תוכל לדעת באיזה מחנה פוליטי תומך המשיב. סוג של קריאת מחשבות כזאת. אבל תשובה "אוביקטיבית" ממש? כאילו במנותק מכל פוזיציה? לא תוכל לקבל. אין דבר כזה, וגם לא יהיה דבר כזה, וזאת התגובה הכי אוביקטיבית שאני יכול לתת לשאלתך, למרות שאינה תשובה אלא רק תגובה. סמי20 - שיחה 11:53, 8 בינואר 2023 (IST)
- אוקיי, מעניין, אני מניח שמה שהכי ארצה לדעת זה אילו מעשי שחיתות רק שר פנים כל שהוא יכול לעשות וגם איזה קיפוח בדיוק יכול שר פנים כל שהוא למנוע? ―אנונימי לא חתם
- אני יכול לחשוב על דוגמה אחת מהרבה: ובכן בשונה למשל מאשר שר המדע או שר האנרגיה או שר החוץ או שר הביטחון, שר פנים אחראי על המוני המוני המוני מינויים בשירות הציבורי, במיוחד בעיריות וכדומה. מינויים כאלה, יכולים להיות מודרכים על ידי שחיתות של השר הממנה, למשל כדי שיוכל למנות את מקורביו וכדומה. אבל מינויים כאלה גם יכולים להיות מודרכים על ידי מדיניות של אפליה מתקנת, למשל כדי למנות יותר ערבים או יותר חרדים או יותר נשים, בהנחה שכל אלה מקופחים במינויים ציבוריים ושיש לתקן את המצב. סמי20 - שיחה 12:59, 8 בינואר 2023 (IST)
- האם מומחים למשנתו של דרידה נחשבים לדרעיולוגים מוסמכים? Tzafrir - שיחה 18:19, 8 בינואר 2023 (IST)
- יכולים להיות מומחי דרידה שבמקרה הם גם דרעיולוגים, אבל רוב מומחי דרידה אינם דרעיולוגים. סמי20 - שיחה 18:33, 8 בינואר 2023 (IST)
- אוקיי, מעניין, אני מניח שמה שהכי ארצה לדעת זה אילו מעשי שחיתות רק שר פנים כל שהוא יכול לעשות וגם איזה קיפוח בדיוק יכול שר פנים כל שהוא למנוע? ―אנונימי לא חתם
מקומות קדושים עריכה
מצב טיפול: חדש
- 1. האם קיימת רשימה של ערים קדושות לכל דת? למרבה הצער, כאן בויקיפדיה, הערך עיר קדושה מערבב את כל הדתות יחד, ואותו דבר בויקיפדיה האנגלית.
- 2. האם קיימת רשימה של מקומות קדושים לכל דת? הכוונה לאתרים ספציפיים- בתי תפילה, אתרי טבילה, קברים חשובים וכיו"ב. כאן בויקיפדיה יש אמנם קטגוריה, אבל זאת לא רשימה מסודרת לפי סדר חשיבות, ולא מן הנמנע שיש מקומות שלא נכתב עליהם ערך.
- 3. האם קונסטנטינופול הייתה עיר הקודש של הנצרות המזרחית עד לנפילתה? איזו עיר תפסה את מקומה?
- 4. האם יש לקתולים ערים קדושות נוספות מחוץ לארץ ישראל מלבד רומא?--2A00:A040:196:306C:24CC:600D:F6A0:2052 18:44, 8 בינואר 2023 (IST)
- יש את אתרים קדושים לאסלאם ואת מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל, אולי יש עוד. מקווה שעזרתי בשיעורי הבית
. סיון ל - שיחה 09:56, 11 בינואר 2023 (IST)
מה ההבדל בין טשטוש להרדמה כללית? עריכה
תודה. ―אנונימי לא חתם
- בטשטוש אתה מטושטש, בהרדמה כללית אתה מורדם באופן כללי, אני חושב שפשוט השמות עצמם מסבירים בדיוק על מה מדובר. התו המתחרה - שיחה 08:48, 10 בינואר 2023 (IST)
- בשני המקרים אדם נושם בכוחות עצמו, לא? ―אנונימי לא חתם
- בהרדמה כללית גם מערכת הנשימה מפסיקה לעבוד. התו המתחרה - שיחה 10:17, 10 בינואר 2023 (IST)
- בשני המקרים אדם נושם בכוחות עצמו, לא? ―אנונימי לא חתם
פרסום תמ״ג ותל״ג עריכה
מצב טיפול: חדש
מתי והיכן מתפרסמים התמ״ג והתל״ג השנתיים של כל מדינות העולם? לשנת 2022 פורסם כבר? כמו כן, האם התמ״ג והתל״ג מתפרסמים כל שנה או כל רבעון? 2001:4DF7:1:7C75:815D:2E24:4364:A514 11:13, 10 בינואר 2023 (IST)
- סיכום התוצר הכללי של כל המדינה, או תוצר לנפש?
- כרגיל, הנתונים מתפרסמים על ידי מוסדות בינלאומיים (כדלהלן), כל שנה.
- יש כל מיני שיטות לחשב את התוצר (בין אם הכללי ובין אם לנפש), אבל שתי השיטות העיקריות הן שתיים:
- א. תוצר נומינאלי, כלומר כזה שמתחשב רק בתוצר כשלעצמו, בלי להתחשב ביוקר המחיה שבמדינה בעלת התוצר. שיטה כזאת תהיה רלוונטית, למשל עבור רכש ביטחוני של המדינה, או עבור תיירים היוצאים ממנה לחו"ל, וכדומה. לנתוני כל מדינה, ראה בויקיפדיה האנגלית: רשימת המדינות לפי תמ"ג נומינאלי כללי, וכן: רשימת המדינות לפי תמ"ג נומינאלי לנפש. יש לשים לב לשלושת הגופים השונים (קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי, וה-CIA), שכל אחד מהם מספק טבלת נתונים שונה מעט, כפי שמובא בשלוש עמודות נפרדות בכל אחד מהערכים האנגליים האלה.
- ב. תוצר מתוקנן, כלומר כזה שמתחשב, לא רק בתוצר כשלעצמו, אלא גם ביוקר המחיה שבמדינה בעלת התוצר. שיטה כזאת תהיה רלוונטית, רק עבור תושבי המדינה שמבצעים את כל מכירותיהם ואת כל קניותיהם רק בתוכה כלומר רק בהתאם למחירים השוררים בה. לנתוני כל מדינה ראה בויקיפדיה האנגלית: רשימת המדינות לפי תמ"ג מתוקנן כללי, וכן: רשימת המדינות לפי תמ"ג מתוקנן לנפש. שוב יש לשים לב לשלושת הגופים השונים (קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי, וה-CIA), שכל אחד מהם מספק טבלת נתונים שונה מעט, כפי שמובא בשלוש עמודות נפרדות בכל אחד מהערכים האנגליים האלה.
- כל זה לגבי התמ"ג, שלמעשה יותר שימושי בעולם, למשל בגופים השונים של האו"ם ועוד. מאידך, התל"ג מתחשב רק בהכנסות של אזרחי המדינה בעלת התל"ג, אבל הפעם כולל הכנסות מחו"ל, והפעם בלי להתחשב בהכנסות של עובדים זרים במדינה. גם לגבי התל"ג יש שתי שיטות חישוב, כמו מקודם:
- א. תוצר נומינאלי (כנ"ל). לנתוני כל מדינה, ראה בויקיפדיה האנגלית: רשימת המדינות לפי תל"ג נומינאלי כללי, וכן: רשימת המדינות לפי תל"ג נומינאלי לנפש. נדרשת תשומת לב כנ"ל.
- ב. תוצר מתוקנן (כנ"ל). לנתוני כל מדינה, ראה בויקיפדיה האנגלית: רשימת המדינות לפי תל"ג מתוקנן כללי, וכן: רשימת המדינות לפי תל"ג מתוקנן לנפש. נדרשת תשומת לב כנ"ל.
- סמי20 - שיחה 12:23, 10 בינואר 2023 (IST)
- תודה על התשובה המפורטת. מתעניין בעיקר בתמ״ג כללי של ישראל. מחיפושים באינטרנט ראיתי שמתפרסם כל רבעון. התמ״ג של הרבעון השלישי (יולי-ספטמבר) ב-2022, פורסם בסביבות נובמבר. אמור להתפרסם נתונים לרבעון האחרון? אם כן אז מתי? ומה לגבי סיכום תמ״ג כללי של ישראל ל-2022? בנוסף, עוד שאלה (סליחה שאני מגזים :) על מה מתבססים הנתונים השנתיים של תמ״ג המדינות בגופים הגדולים (קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי, וה-CIA) ? על הנתונים שמספקת כל מדינה? 2001:4DF7:5:11D6:5D3A:31F5:BE7D:DF57 16:50, 12 בינואר 2023 (IST)
מדינות דרום אמריקה עריכה
מה היא המדינה שמצד אחד היא הכי עשירה ומצד שני עם הכי הרבה שוויון כלכלי, חינוכי, רפואי וכו' בדרום אמריקה?
אני לא שואל על מונחים עמומים כמו "מערבית" או "דמוקרטית" אלא על מצבה הכלכלי של המדינה כמו גם של אזרחיה.
תודה. ―אנונימי לא חתם
- מקובל להחשיב את צ'ילה בתור כזאת. סמי20 - שיחה 14:22, 10 בינואר 2023 (IST)
למה אנשים מסתבכים עם הבעיה החשבונאית הזו: עריכה
מצב טיפול: חדש
קניתי דירה במחיר של מיליון שקלים. חלפה שנה – ומכרתי אותה במחיר של שני מיליון שקלים. חלפה עוד שנה – וקניתי את אותה הדירה במחיר של חמישה מיליון שקלים. חלפה עוד שנה – ומכרתי את הדירה במחיר של שישה מיליון שקלים. על סמך הנתונים האלו בלבד – כלומר אין מיסים, הוצאות, עמלות, אינפלציה וכו' – כמה הרווחתי או הפסדתי בסך הכול? 87.69.242.88 21:25, 10 בינואר 2023 (IST)
- הירווחת שני מיליון, וזאת מהסיבה הבאה:
- א. בהתחלה היית עם אפס שקלים (ובלי דירה).
- ב. אחרי הפעולה הראשונה נכנסת לחוב של מיליון (אבל עם דירה).
- ג. אחרי הפעולה השנייה היית ברווח של מיליון (ובלי דירה).
- ד. אחרי הפעולה השלישית נכנסת לחוב של ארבעה מיליון (אבל עם דירה).
- ה. אחרי הפעולה הרביעית והאחרונה היית ברווח של שני מיליון (ובלי דירה).
- אם אתה משווה את מצבך בשלב א, למצבך בשלב ה (האחרון), אתה מגיע למסקנה שהירווחת שני מיליון.
- שאלה: למה אתה שואל זאת כאן ולא במקום הנכון? סמי20 - שיחה 21:40, 10 בינואר 2023 (IST)
- @סמי20: חחח לא שאלתי מה הפיתרון ואתה לא ענית על השאלה שבכותרת. ברור לי שהרווח הוא שני מיליון שקל, וההסבר יותר פשוט אם מסתכלים על הסיפור כשני סבבים נפרדים (ממש לא משנה שזו אותה הדירה) של עסקאות קנייה/מכירה (קניתי ב-X ומכרתי ב-X פלוס מיליון; קניתי ב-Y ומכרתי ב-Y פלוס מיליון; פעמיים "פלוס מיליון" זה הרווח). החידה הזו חוזרת על עצמה בווריאציות שונות בפורומים/קבוצות וכו' עם שלל תשובות שגויות. שאלתי למה הרבה מסתבכים עם זה? 87.69.242.88 21:52, 10 בינואר 2023 (IST)
- אם כך אז לא הבנתי את כוונתך. לגבי שאלתך שבכותרת: מי שמסתבך עם השאלה הוא רק מי שאינו חושב מתמטית. יש כאלה. סמי20 - שיחה 21:56, 10 בינואר 2023 (IST)
- @סמי20: חחח לא שאלתי מה הפיתרון ואתה לא ענית על השאלה שבכותרת. ברור לי שהרווח הוא שני מיליון שקל, וההסבר יותר פשוט אם מסתכלים על הסיפור כשני סבבים נפרדים (ממש לא משנה שזו אותה הדירה) של עסקאות קנייה/מכירה (קניתי ב-X ומכרתי ב-X פלוס מיליון; קניתי ב-Y ומכרתי ב-Y פלוס מיליון; פעמיים "פלוס מיליון" זה הרווח). החידה הזו חוזרת על עצמה בווריאציות שונות בפורומים/קבוצות וכו' עם שלל תשובות שגויות. שאלתי למה הרבה מסתבכים עם זה? 87.69.242.88 21:52, 10 בינואר 2023 (IST)
- ערך הדירה עלה פעמיים כשהיא ברשותך: ממיליון לשני מיליון, ומחמישה לשישה. הרווחת מיליון בכל פעם. עוזי ו. - שיחה 23:47, 10 בינואר 2023 (IST)
- כי זאת אותה דירה. אנשים מרגישים צורך להכניס לחישוב את הנתון שנראה כמו הפסד (לקנות ב-5 דירה שמכרת ב-2). O boo ya - שיחה 23:54, 10 בינואר 2023 (IST)
- מוזר בעיני לשמוע ש"הרבה מסתבכים עם זה", הטענה הזו נראית לי מפוקפקת, ונראה לי שהיא פשוט לא נכונה.
- אפשר להניח שאם נדמה לשואל ש"הרבה מסתבכים עם זה", כנראה הוא או היא פגשו לפחות אדם אחד שאכן הסתבך עם זה, וכאן טמון גם הפתרון לשאלה שבכותרת: גש או גשי לאותו אדם (בהנחה שב"הסתבך" התכוונת למתן תשובה שגויה לשאלה), וברר או בררי אצלו מה ההליך המחשבתי, או בפשטות, איך הגיע לתשובה השגויה. אם תעשה או תעשי זאת, תמצא או תמצאי את התשובה לשאלתך. עד שאפגוש אדם כזה בעצמי, לא אאמין לטענה שיש הרבה כאלה. קיפודנחש 02:20, 12 בינואר 2023 (IST)
- כנראה שאת/ה לא בקבוצות הנכונות בפייס... הטעות שלהם נובעת מחשיבה שקניית הדירה בפעם השנייה במחיר גבוה ממחיר המכירה בפעם הראשונה – יוצרת הפסד. ויש יותר מדי תשובות כאלו... 87.69.242.88 07:42, 12 בינואר 2023 (IST)
- אין שום מאפיין מיוחד לבעיה החשבונית הטריוויאלית הזו - יש אנשים שמסתבכים עם בעיות חשבוניות פשוטות כשם שיש אנשים שרצים לאט ויש אנשים שמסתבכים בנגינת "יונתן הקטן", לכל אדם החולשות שלו. דוד שי - שיחה 08:05, 12 בינואר 2023 (IST)
- לא ברור לי אם האלמוני ששאל והאלמוני שענה הם אותו אלמוני. אם כן, נראה שענה לעצמו. אם לא, האלמוני השני ענה לאלמוני הראשון. אם המשפט "כנראה שאת/ה לא בקבוצות הנכונות בפייס" כוון אלי, הוא נראה מוזר להפליא, וקריטריון עקום לגמרי לשאלה מה הן "הקבוצות הנכונות" (ואם זה מעניין מישהו, מעולם לא הייתי בשום קבוצה ב"פייס", וסביר גם שלעולם לא אהיה). אם הוא כוון לאלמוני הראשון, הוא נראה סביר יותר - מי שחשוב לו לדעת למה אנשים שוגים, כדאי שיפקוד את המקום בו השוגים מסבירים את תהליך המחשבה שלהם. קיפודנחש 21:27, 12 בינואר 2023 (IST)
- אז אני אלמוני חדש שעוד לא הגיב פה, אבל אציין שגם אני נתקלתי בשאלה דומה בפייסבוק עם סקר של תשובות וחשבתי שמדובר על שאלה טריוויאלית לחלוטין וכל התגובות יהיו כאלה שמציינות שהשאלה טריוויאלית.
- התוצאות הדהימו אותי - 20% (!!) מהאנשים ענו תשובות לא נכונות, ובתגובות היו ויכוחים סוערים.
- עכשיו נכון שסקר בפייסבוק זה לא בדיוק מחקר רציני, ויש מצב שיש כאן גם הטיה - אנשים שחושבים שהשאלה טריוויאלית יחשבו שזה מתחת לכבודם לענות על שאלה כזאת או משהו כזה.
- ועדיין, אני ראיתי במקרה הזה הוכחה מרתקת לכמה שאינטואיציות מתמטיות של אנשים שונים עובדות שונה - אני לא הייתי מעלה על דעתי שמדובר בשאלה מבלבלת, ולא הייתי מצליח לכתוב נימוק לתשובה שגויה גם אם הייתי מנסה. יש מצב שיש פה גם לקח לגבי כתיבה בוויקיפדיה - אולי דווקא לפעמים לא כדאי שמומחים בתחומם יכתבו על נושאים פשוטים שמיועדים לקוראים בלי הרבה רקע, כי הם לא מסוגלים לחשוב כמו אדם כזה ולהבין איך כדאי להסביר לו. ―אנונימי לא חתם
- @קיפודנחשאני השואל המקורי, וגם זה שענה לך ב"כנראה שאת/ה לא בקבוצות הנכונות בפייס..." על "...הטענה הזו נראית לי מפוקפקת, ונראה לי שהיא פשוט לא נכונה... עד שאפגוש אדם כזה בעצמי, לא אאמין לטענה שיש הרבה כאלה". אז עד שלא אפגוש אדם לבן עם כובע – "לא אאמין לטענה שיש הרבה כאלה"? 87.69.242.88 20:25, 13 בינואר 2023 (IST)
- אתה יכול להאמין במה שאתה רוצה, ורחוק ממני לומר לך, או למישהו, במה להאמין.
- אם אתה השואל המקורי וגם מישהו שמשוטט בפייס ומכיר קבוצה בה הרבה אנשים מסתבכים, משונה ששאלת את השאלה כאן ולא שם, ואפשר לחשוב ששאלתך לא הייתה בעצם "שאלה" אלא משהו אחר. קיפודנחש 21:05, 13 בינואר 2023 (IST)
- כנראה שאת/ה לא בקבוצות הנכונות בפייס... הטעות שלהם נובעת מחשיבה שקניית הדירה בפעם השנייה במחיר גבוה ממחיר המכירה בפעם הראשונה – יוצרת הפסד. ויש יותר מדי תשובות כאלו... 87.69.242.88 07:42, 12 בינואר 2023 (IST)
גבולות פתוחים עריכה
מצב טיפול: חדש
מתי אירופה עברה למתכונת של גבולות פתוחים? ולמה הגבול בין ישראל לירדן לא פתוח? האם שני הצדדים עדיין חושדים אחד בשני? (אני מתכוון כמובן לחלקים שמפרידים ישירות בין ירדן לישראל ולא לגבול בין ירדן ליהודה ושומרון)--2A00:A040:196:306C:30CC:E569:439C:8BB8 17:47, 11 בינואר 2023 (IST)
- ר’ אמנת שנגן. ישראל וירדן לא חתמו מעולם על אמנה דומה. Tzafrir - שיחה 18:01, 11 בינואר 2023 (IST)
- תודה צפריר, למה לא?--2A00:A040:196:306C:E478:A7BA:E583:C498 15:20, 16 בינואר 2023 (IST)
- ישראלי יכול להיכנס עם מכונית לירדן, לא? ―אנונימי לא חתם
- תגובה זו לא נכתבה ע"י כותב השאלה.--2A00:A040:196:306C:E478:A7BA:E583:C498 15:20, 16 בינואר 2023 (IST)
- דרכון ישראלי, דרכון ירדני. Tzafrir - שיחה 12:27, 12 בינואר 2023 (IST)
האם מותר להעלות לויקיפדיה ציורים של AI? עריכה
מצב טיפול: חדש
האם מבחינת החוק בויקידפיה, מותר להעלות לאתר ציור שנוצר על ידי Stable Diffusion? מה לגבי זכויות יוצרים? 192.114.1.68 19:18, 11 בינואר 2023 (IST)
- שאלה טובה מאוד, ראה את הדיון כאן: שיחת ויקיפדיה:מקורות לתמונות#מקומן של תמונות שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית במרחב הערכים. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:35, 12 בינואר 2023 (IST)
- העניין הזה נמצא כרגע במחלוקת משפטית (סתם לדוגמה: [1]). אבל עמדת קרן ויקימדיה שמפעילה את השרתים הללו, היא שאין זכויות יוצרים על התמונות (ר’ c:Commons:AI generated media). אז באופן כללי: כן, זה חוקי. מה שכן, מדובר על תמונות שצוירו מחדש בהשראת תמונות אחרות. לפעמים ההשראה הזו כבר גובלת בהעתקה, ואז זו יכולה להיות הפרה של זכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 11:10, 12 בינואר 2023 (IST)
מעניין שויקפדיה החליטה שזאת יצירה ללא זכויות יוצר. ומה אם נגיד מישהו טוען שהציור שהוא יצר בעזרת AI הוא למעשה רכושו הפרטי? כלומר הבן אדם טוען השקיע זמן ומחשבה בהנדסת הprompt. יצר כמה גרסאות עם פקודות זהות ובחר את המוצלח ביותר מתוך 20 אפשרויות. השתמש בתוצאה המוצלחת כבסיס לגרסאות המשך: יצר 3-4 עותקים דומים עם ואריאציות שונות, ואז שילב אותם לתמונה סופית אחת. ואז מתחיל לעבור על פרטים קטנים ומתקן קו פה, פיקסל שם. כלומר היה באמת תהליך של יצירה, איבוד, בחירה וכד'. ולא סתם הקלדה ויצירת פלט מחשב יחיד. האם גם במקרה הזה מבחינת ויקידפיה זה מהווה "קניין ציבורי" ולמשתמש שביצע את הפעולות הללו אין שום זכויות? 192.114.23.221 16:21, 12 בינואר 2023 (IST)
- היה כבר מקרה תקדימי בארצות הברית הדן בקומיקס שיוצר בעזרת תמונות שיוצרו ב-AI (לכתבה) והיוצרת רצתה זכויות יוצרים עליו, ועדיין בית המשפט החליט שזכויות יוצרים חלות רק על משהו שבנאדם יצר ושלל ממנה את הזכויות.
- היוצרת פה לא רק בחרה תמונות מתוך יוצר, אלא גם סידרה אותם בפנלים והוסיפה טקסט בשביל ליצור סיפור. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 17:43, 12 בינואר 2023 (IST)
- וזה יוצר בעיה לא קטנה, כי קל לחזות שאמנות העתיד תשלב יצירות AI, יחד עם צילום דיגיטלי, תוכנות גרפיקה 3D, מציאות רבודה ועוד שלל טכניקות מודרניות. אם אפילו כתיבת קומיקס (שזאת יצירה שונה מהותית מציור, כי היא מעבירה סיפור באופן שונה) אינה תחשב ל"יצירה" (במובן של זכויות יוצרים), אז מה כן? תנועות עכבר בכיוון מסוים בInDesign זאת יצירה, אבל הקלדת קוד טקסטואלי זאת לא יצירה? היום אמנות ה-AI היא בידור קליל. אבל בעתיד זה יהיה כלי מקצועי לכל דבר. מקווה שהעניין של זכויות יוצרים משני הכיוונים (גם שלב הלמידה וגם שלב היצירה) יפטר לטובות כל הצדדים. Corvus,(Nevermore) 19:36, 12 בינואר 2023 (IST)
- אם זה כלי מוכר כמו נגיד מברשת רנדומלית בפוטושופ, אז אף אחד לא יחשוב פעמיים. אם זה הולך לייצר לך סביבות שלמות במפה, או הולך לייצר לך חבילה של יצירות שלמות, כמו כסאות, מכוניות וכדומה, אני חושב שזה יהיה בעייתי מבחינת זכויות יוצרים גם כלפי אלו שמעצבים, מציירים וכל פעולה יצירתית היום. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 00:15, 13 בינואר 2023 (IST)
- וזה יוצר בעיה לא קטנה, כי קל לחזות שאמנות העתיד תשלב יצירות AI, יחד עם צילום דיגיטלי, תוכנות גרפיקה 3D, מציאות רבודה ועוד שלל טכניקות מודרניות. אם אפילו כתיבת קומיקס (שזאת יצירה שונה מהותית מציור, כי היא מעבירה סיפור באופן שונה) אינה תחשב ל"יצירה" (במובן של זכויות יוצרים), אז מה כן? תנועות עכבר בכיוון מסוים בInDesign זאת יצירה, אבל הקלדת קוד טקסטואלי זאת לא יצירה? היום אמנות ה-AI היא בידור קליל. אבל בעתיד זה יהיה כלי מקצועי לכל דבר. מקווה שהעניין של זכויות יוצרים משני הכיוונים (גם שלב הלמידה וגם שלב היצירה) יפטר לטובות כל הצדדים. Corvus,(Nevermore) 19:36, 12 בינואר 2023 (IST)
לשדרג לווינדוס 11? עריכה
מצב טיפול: חדש
לשדרג לווינדוס 11?
- אם יש לך אייפון 15 פרו מקס, לא מומלץ לשדרג אותו לווינדוס 11. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:13, 12 בינואר 2023 (IST)
- באופן כללי, אצל מיקרוסופט, מומלץ לחכות תמיד אחרי שיוצאת מערכת הפעלה חדשה עד שיוצא עדכון אבטחה גדול, ובאחרונה בכלל מוציאים עם באגים בעייתיים. לא מעודכן לגבי 11, אם כבר הוציאו עדכונים. (¯`gal´¯) - שיחה 09:44, 15 בינואר 2023 (IST)
לוז הענין עריכה
מצב טיפול: חדש
מה פירושו של ביטוי זה?
ומה מקורו? אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 19:42, 12 בינואר 2023 (IST)
- הפירוש הוא החלק המרכזי, מקורו הוא במונח עצם הלוז. מוכני - שיחה 20:24, 12 בינואר 2023 (IST)
- מוכני שכתבתי את הערך על עצם הלוז ומסקרן אותי למצוא מקור לידיעה זו, ידוע לך? אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 19:37, 14 בינואר 2023 (IST)
איך לנקות את המחשב? עריכה
מצב טיפול: חדש
שאלה:
במחשב שלי (חלונות 10) יש חצי טרה, שהזהמה בדברים שאני לא יודע. איך למחוק את הדברים שאני לא צריך?
תשובה שכנראה תקפוץ לכם זה להיכנס לadd/remove program ולחפש שם דברים לא בשימוש. בעיה היא שהתכונה הזאת של ווינדוס לא יודעת באמת לאתר את גודל התוכנות. לדגומה היא אומרת שFrostpunk לוקח 2.10 מגה, כשמציאות זאת תוכנה ענקית. ושלא נדבר על זה שיש מלא תוכנות שאפילו לא נמצאות ברשימה.
תשובה שניה שאתם בטח תחשבו עליה זאת Ccleaner. זאת תכונה טובה, אבל היא מוצאת בעיקר "פסולת טכנית" ולא קבצים ותוכנות עתיקות.
האם יש כלי שיודע לעזור בבעיות כאלה? שידע להגיד לי איפה מצאים הדברים ש"אכלו לי" את כל המקום? 2A10:8012:13:66F3:98F8:3838:DA05:56EF 15:52, 14 בינואר 2023 (IST)
- יש תוכנות שיודעות להציג לך את ההארד-דיסק כדיאגרמת עוגה, בכל רמה שאתה רוצה. זה יכול לעזור במקרה שלך. יש כמה כאלה. זה אחת המוכרים: [2] (¯`gal´¯) - שיחה 09:40, 15 בינואר 2023 (IST)
- ו-CCleaner לא מומלצת מאז שנמצאו בה פרצות אבטחה. (¯`gal´¯) - שיחה 09:42, 15 בינואר 2023 (IST)
למה כתובת ה-IP שלי מתחלפת תדיר? עריכה
מצב טיפול: חדש
כמה פעמים ביום. 2A0D:6FC2:2190:900:991A:636A:41BC:38A4 18:54, 15 בינואר 2023 (IST)
- ניתן לקנות כתובת קבועה. סמי20 - שיחה 19:39, 15 בינואר 2023 (IST)
בגץ שמאל עריכה
מצב טיפול: חדש
בקרב הליכוד קיימת טענה כי הבגץ הוא ארגון שמאלני, כלומר לא נייטרלי מונע מאג'נדות פוליטיות. האם קיים בסיס לטענה?
- זאת מחלוקת, לא בין הליכוד לבין שאר העם, אלא בין חצי עם לבין החצי השני. לכן שאלתך משולה בעיניי לבקשה ממשיבי ויקיפדיה שימליצו לך המלצה "אוביקטיבית" בעד איזה מחנה להצביע...
- לכן אני מזהיר אותך מראש, שכל תשובה כביכול-"אוביקטיבית" שאתה תקבל בנושא, תינתן לך מתוך פוזיציה. אגיד יותר מזה: לפי התשובה שתקבל, אתה תוכל לדעת באיזה מחנה פוליטי תומך המשיב. סוג של קריאת מחשבות שכזאת. אבל תשובה "אוביקטיבית" ממש? כאילו במנותק מכל פוזיציה? לא תוכל לקבל. אין דבר כזה, וגם לא יכול להיות דבר כזה, וזאת התגובה הכי אוביקטיבית שאני יכול לתת לשאלתך, למרות שאינה תשובה אלא רק תגובה. סמי20 - שיחה 22:00, 15 בינואר 2023 (IST)
- נו באמת, זה פשוט לא נכון. יש גם שמרנים בעליון. היו פעולות אקטיביות בוועדה למינוי שופטים בעבר כדי לגוון את השופטים בעליון. זה כמובן בעירבון מוגבל, כי לא באמת יודעים מה הנטייה הפוליטית של שופט, ומצופה משופט להיות הוגן ולפעול על פי החוק, ולא ע"פ אג'נדה. וכמובן מרגע שמונה, אינו חייב דבר לשלטון, מחוייב רק לחוק, וכך צריך. ויש גם דוגמאות של שופטים שמרנים ואפילו ציונות דתית שנאלצו לפסוק נגד האג'נדה שלהם, כי זה החוק (יש דוגמא שראיתי בסדרת הכתבות של "כאן", "מבחן בגץ", שצויין שם על כזה, שפסק על פינוי מאחז לא חוקי). מה לעשות שזכויות אדם ומיעוטים הפך בשנים האחרונות למילים גסות ומגונות בקרב הימין. אלה אמורים להיות ערכים אוניברסליים, בטח במדינה שמתיימרת להיות ליברלית, מתקדמת ומערבית. לפי ההגיון שאלה ערכי שמאל, אין דבר כזה שופט ימני, או דמוקרטיה שמונהגת על ידי שלטון ימין. ברור שזה לא המצב. (¯`gal´¯) - שיחה 23:04, 15 בינואר 2023 (IST)
- לשואל:
- שים לב איך אומתה כעת התחזית שלי, שלפיה (כזכור) יהיה ניתן בקלות לנחש באיזה מחנה פוליטי תומך כל מי שמתיימר לתת לך תשובה "אוביקטיבית".
- לשם אימות התחזית שלי, אצטט לך את טענת המגיב השני, תוך שאדגיש כעת באותיות עבות את מילותיו המסגירות את מחנהו הפוליטי:
- "נו באמת, זה פשוט לא נכון. יש גם שמרנים בעליון...ויש גם דוגמאות של שופטים שמרנים ואפילו ציונות דתית שנאלצו לפסוק נגד האג'נדה שלהם, כי זה החוק (יש דוגמא שראיתי...שצויין שם על [שופט] כזה, שפסק על פינוי מאחז לא חוקי). מה לעשות שזכויות אדם ומיעוטים הפך בשנים האחרונות למילים גסות ומגונות בקרב הימין. אלה אמורים להיות ערכים אוניברסליים, בטח במדינה שמתיימרת להיות ליברלית, מתקדמת ומערבית. לפי ההגיון [של בוחרי הליכוד], כי אלה [=זכויות אדם ומיעוטים] ערכי שמאל, אין דבר כזה שופט ימני, או דמוקרטיה שמונהגת על ידי שלטון ימין. ברור שזה לא המצב".
- מצד שני: אל מול תגובת המגיב השני, המאפשרת כאמור לנחש בקלות את מחנהו הפוליטי, היה ניתן לנחש בקלות באיזה מחנה היה תומך מגיב שלישי שהיה מגיב בתמונת מראה הפוכה. למשל, הבה נניח שהיית שואל במהופך כך: "בקרב בוחרי מרצ ובלד קיימת טענה כי הבגץ הוא ארגון ימני, כלומר לא נייטרלי [אלא] מונע מאג'נדות פוליטיות. האם קיים בסיס לטענה?", ואז תגובת מגיב שלישי היתה למשל כדלקמן (כתמונת ראי), תוך שאדגיש כעת באותיות עבות את מילותיו המסגירות את מחנהו הפוליטי:
- "נו באמת, זה פשוט לא נכון. יש גם ליברלים בעליון...ויש גם דוגמאות של שופטים ליברלים ואפילו ערבים שנאלצו לפסוק נגד האג'נדה שלהם, כי זה החוק (יש דוגמא שראיתי...שצויין שם על [שופט] כזה, שפסק על פינוי שכונת שייך ג'ראח הבלתי חוקית). מה לעשות שהזכויות ההיסטוריות של העם היהודי על הארץ הפך בשנים האחרונות למילים גסות ומגונות בקרב השמאל. אלה אמורים להיות ערכים לאומיים, בטח במדינה שמתיימרת להיות מסורתית שמרנית ויהודית. לפי ההגיון [של בוחרי מרצ ובלד], כי אלה [=הזכויות ההיסטוריות של העם היהודי על הארץ] ערכי ימין, אין דבר כזה שופט שמאלי, או מדינה יהודית שמונהגת על ידי שלטון שמאל. ברור שזה לא המצב".
- אגיד לך יותר מזה: יכול כעת לצוץ מגיב רביעי, שימנה לך שורה של פסקי דין "ימניים רבים" המוכיחים [לדעתו], שלמרות "מעט פיסקי דין בודדים בעד השמאל" (כגון כאלה שצוטטו על ידי המגיב השני), עדין בג"ץ אינו מספיק מגוון בעמדותיו אלא "מוטה-פוליטית חזק ימינה, עובדה שבעולם - המשקיף מן הצד - נמתחת ביקורת רבה ומוצדקת כנגד שורת החלטות ימניות של בג"ץ הפוגעות בזכויותיו של העם הפלסטיני, אך כמעט שלא נשמעת בעולם - המשקיף מן הצד - ביקורת שלפיה בג"ץ שמאלי מדי". מנגד יכול כעת לצוץ גם מגיב חמישי, שימנה לך שורה של פסקי דין "שמאליים רבים" המוכיחים [לדעתו], שלמרות "מעט פיסקי דין בודדים בעד הימין" (כגון כאלה שצוטטו על ידי המגיב השלישי), עדין בג"ץ אינו מספיק מגוון בעמדותיו אלא "מוטה-פוליטית חזק שמאלה, עובדה שהטענות המייחסות לבג"ץ אג'נדה פוליטית נשמעות הרבה יותר - דווקא מהצד שמרגיש זאת הכי חזק - כלומר מצד ימין, וכמעט שאינן נשמעות מהצד של השמאל היהודי - פשוט כי הוא בקושי מרגיש שבג"ץ ימני מדי".
- הוא אשר אמרתי: אמור לי מהי תשובתך "האוביקטיבית" לשאלת השואל, ואגיד לך באיזה מחנה אתה תומך. לכן אני חוזר ואומר: תגובתי הראשונה, היא התגובה הכי אוביקטיבית שאני יכול לתת לשאלתך, למרות שאינה תשובה אלא רק תגובה. סמי20 - שיחה 05:03, 16 בינואר 2023 (IST)
- סמי, אתה מנסה בכוח להפוך את התשובה לפוליטית. הבעיה העיקרית היא הפיכת כל נושא לפוליטי (ולכן לגיטימציה של פוליטיזציה של כל דבר). התוצאה היא קיטוב וחוסר הסכמה. בתור התחלה: מהו בדיוק „שמאלני״? אם „שמאלני״ הוא „מתנגד לביבי״ (כמו גדעון סער, או נפתלי בנט לפרקים), אז כנראה שכן, כי נתניהו הכניס את עצמו בכח לעימות עם מערכת המשפט (יש אומרים שכדרך להתחמק מכתבי אישום). אם לא: אז מהי משמעות המילה? האם מאיר שמגר או מרים נאור היו שמאלנים? Tzafrir - שיחה 07:03, 16 בינואר 2023 (IST)
- אחלק את תגובתי לשתיים:
- ראשית אגיב לתחילת דבריך, שעד המילים "בתור התחלה".
- א. אני לא מנסה להפוך, לפוליטי, את מה שבהגדרה הנו פוליטי. הבט: השואל שאל שאלה על נושא הנתון במחלוקת בין מפלגות פוליטיות, ולכן בהגדרה זאת שאלה פוליטית, וזאת על אף כי - שלא כפי שטענת - לא כל נושא הוא פוליטי, ועל זה אגב מסכימים כל הצדדים הפוליטיים, כפי שאפרט.
- ב. אילו השואל שאל, האם לוח הכפל אמיתי, ונניח כי - ההסכמה ללוח הכפל היתה במצע של אחת המפלגות - וכי ההתנגדות ללוח הכפל היתה במצע של מפלגה אחרת, אז בהגדרה - שאלת נכונותו של לוח הכפל היתה שאלה פוליטית, למרות שנכונותו היתה עובדה אוביקטיבית: פוליטית אבל אוביקטיבית. ונא לא לערבב בין שאלה "לא פוליטית" לבין שאלה "אוביקטיבית": זה לא אותו דבר.
- ג. וכן להפך: אילו היה קונצנזוס בין כל חלקי העם בשאלה מה עדיף, "שטחים או שלום", ולסוגיה הזאת לא היתה התייחסות במצע של אף אחת מהמפלגות, אז בהגדרה - זאת לא היתה שאלה פוליטית. ושוב: נא לא לערבב בין שאלה "פוליטית" לבין שאלה "סוביקטיבית": זה לא אותו דבר.
- ד. לגבי התשובה לשואל, חשוב נא לרגע, אל מה היא יותר דומה: האם אל התשובה לשאלה - מה יותר טעים - גלידת תות לעומת גלידת בננה [אילו השאלה הזאת הייתה נידונה במצען של מפלגות], או אל התשובה לשאלה - "האם אני קיים" [אילו השאלה הזאת לא הייתה נידונה במצען של אף אחת מהמפלגות]? ובכן: אני טוען, שהתשובה לשואל יותר דומה לתשובה לשאלה על טעם הגלידות, אילו השאלה הזאת הייתה נידונה במצען של מפלגות. עכשיו הבה נראה אותך מתווכח איתי על זה.
- כעת אגיב להמשך דבריך, החל מהמילים "בתור התחלה":
- א. שירבוב משפט נתניהו לסוגיה, כנראה נעשה על ידיך בשוגג, שהרי משפט זה אינו מתנהל בפני בג"ץ - שרק עליו שאל כזכור השואל את שאלתו - אלא מתנהל בפני בית המשפט המחוזי. מה עוד, שעדין אין לנו פסק דין מרשיע או מזכה מטעם בית המשפט המחוזי, ולכן אף צד אינו יכול עדין לרתום את פסק הדין העתידי לטובת אף מחנה פוליטי. לכן בסעיף הבא אתעלם בקלילות מהקטע התמוה הנ"ל של דבריך.
- ב. אחרי שאני מתעלם בסעיף הנוכחי מהקטע התמוה הנ"ל, אזכיר: מי שתומכים במחנה הפוליטי הנגדי לשלך, ושחותרים אפוא באובססיה להפריך את טענת מרצ/בלד: "בג"ץ ימני" (כלומר במהופך ממך החותר להפריך את טענת הליכוד שהופיעה כאן: "בג"ץ שמאלי"), היו מציגים את תמונת הראי לשאלתך, וזאת כך: "מהו בדיוק 'ימני'? אם 'ימני' הוא 'תומך בביבי' (כמו גדעון לוי, או חיים רמון לפרקים), אז כנראה שבג"ץ ימני [כאמור לא לגמרי ברור לסמי איך כל זה נובע מהדברים, אבל אותה אי בהירות קיימת גם בדברי צפריר, אז סמי ממשיך לזרום איתה], כי רק הפרקליטות היא זו שהכניסה את עצמה בכח לחקירת נתניהו (ויש האומרים שהפרקליטות עשתה זאת בתור דרך כדי לגרום לו לפרוש מהחיים הפוליטיים). אבל אם בג"ץ לא ימני, אז מהי משמעות המילה 'ימני'? האם ח'אלד כבוב או דורית ביניש היו ימניים?"
- ג. השאלה "מהו בדיוק ימני", היא אפוא תמונת הראי של שאלתך ("מהו בדיוק שמאלני"), ותמונת הראי הזו (כולל תשובה פוליטית מקבילה לשלך) מוצגת על ידי המחנה הפוליטי ההפוך לשלך (כתגובה לטענת מרצ/בלד: "בג"צ ימני"). ובחזרה לקטע התמוה הנ"ל: היצגת בו טענות תמוהות מסוג "אם שמאלני הוא 'מתנגד לביבי'...אז כנראה שבג"ץ שמאלני" (תוך שאתה משרבב לכאן את שמו של בג"ץ שאינו קשור למשפט נתניהו שעליו לא שאל השואל), ועוד היצגת טענה תמוהה שמנסה להכריע (כביכול אוביקטיבית) בשאלה הבלתי קשורה שאפילו שנויה במחלוקת פוליטית - מי היה זה שהכניס את עצמו בכח לעימות המתקיים במשפט נתניהו הנדון בבית המשפט המחוזי (לא בבג"ץ) - האם היה זה נתניהו או הפרקליטות (התגובה האוביקטיבית לשאלה הבלתי קשורה הזאת היתה אמורה אפוא להיות שהעם חצוי בתשובתו לשאלה הזו). כל זה רק מחזק את טענת היסוד שלי: מתוך תשובת האדם אל שאלות כדוגמת זו שנשאלה על ידי השואל, ניכר באיזה מחנה האדם תומך. סמי20 - שיחה 11:35, 16 בינואר 2023 (IST)
- לא שרבבתי לכאן את בגץ. השואל שאל עליו ועניתי. בגץ הוא קיצור ל„בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק״. בית המשפט העליון הוא גם ערכאת הערעור על בית המשפט המחוזי שבו מתנהל משפט נתניהו ולכן יש לו גם נגיעה ישירה למשפט נתניהו (כי די ברור שהמשפט הזה, אם יסתיים בהרשעה, ימשיך בערעור לעליון).
- בינתיים לא קיבלתי (מהשואל) תשובה לשאלה הבסיסית (מה הכוונה ב„שמאלני״) ולכן כמובן שאין אפשרות לענות על השאלה המקורית. כשאדע מהי השאלה, אנסה לענות עליה. Tzafrir - שיחה 13:49, 16 בינואר 2023 (IST)
- הכוונה ב"שמאלני" היא (לצורך השאלה): חבר במפלגה השייכת לגוש השמאל, או אדם הפועל במטרה לקדם אג'נדות פוליטיות המזוהות עם השמאל הישראלי. כלומר השאלה שהיא האם שופטי בג"ץ אכן "לא הוגנים" במובן שהם נוטים לשפוט לרעת רעיונות הימין ולטובות רעיון השמאל. ―אנונימי לא חתם
- למה הכוונה ב„מפלגות השמאל״? עד 2019 שייכתי את בנט, סער, הנדל ויעלון לגוש הימין ואת יאיר לפיד לגוש המרכז. זה נעשה לפי יחסם לסוגיה המדינית–בטחונית. יש גם שמאל וימין כלכלי, אבל בדרך כלל לא מתכוונים לכך כשאומרים סתם כך „שמאל״ ו„ימין״ בארץ. האם אותם ארבעה שציינתי, שהחשבתי אותם כימניים, הם לדעתך שמאל או ימין? Tzafrir - שיחה 16:20, 16 בינואר 2023 (IST)
- הדעה שלי לא חשובה. בשיטת ביבי/לא ביבי אפילו ישראל ביתנו היא שמאל, ככה שהמושג שמאל איבד את המשמעות המקורית. אבל זה לא מיקוד השאלה (כן חלק ממנה). המיקוד הוא "האם בג"ץ אינו אובייקטיבי ומונע מאג'נדה פוליטית"?
- סמי20, ממתי בית המשפט אחראי על שמירה על צביונה היהודי של המדינה? אנחנו עדיין דמוקרטיה ולא תאוקרטיה. ובית המשפט פסק גם "לטובת הימין", זה פשוט זוכה לפחות תהודה מהימין. נניח במקרה של שייח' ג'ראח, בעניין בעלות על הקרקעות. יש כאלה שפשוט פחות בעד ערכי הדמוקרטיה (יש סיבה שאין עיגון לזכות לשוויון בחוק). תוקפים באוטומט את בגץ, כשפוסק נגד, אבל לא מתייחסים למקרים בהם היו פסיקות בעד הימין (הטייה קוגניטיבית, cherrypicking). אם העניין היה באמת ייצוג שוויוני לדעות, לא היה נדרש לעקוף את השופטים, ע"י פסקת התגברות. היו פועלים לגוון את העליון, ולקדם את ההשכלה בפריפריה, שיהיו יותר אקדמאים, ומכך גם יותר בוגרי משפטים. לא טרחו ממש לעשות את זה. אולי הם מאמינים שככל שמשכילים כך פחות נוטים ימינה? וחלק מתיאוריות הדיפסטייט שמפיצים מטעם הליכוד בfלל נוגעות לפרקליטות (איך זה קשור לבגץ? לא ברור), כמו טענה על כך שרודפים ותופרים תיקים לימנים ומעלימים עין משחיתות של שמאלנים. כמובן שהוכחות אין. (¯`gal´¯) - שיחה 20:49, 16 בינואר 2023 (IST)
- הדעה שלי לא חשובה. בשיטת ביבי/לא ביבי אפילו ישראל ביתנו היא שמאל, ככה שהמושג שמאל איבד את המשמעות המקורית. אבל זה לא מיקוד השאלה (כן חלק ממנה). המיקוד הוא "האם בג"ץ אינו אובייקטיבי ומונע מאג'נדה פוליטית"?
- למה הכוונה ב„מפלגות השמאל״? עד 2019 שייכתי את בנט, סער, הנדל ויעלון לגוש הימין ואת יאיר לפיד לגוש המרכז. זה נעשה לפי יחסם לסוגיה המדינית–בטחונית. יש גם שמאל וימין כלכלי, אבל בדרך כלל לא מתכוונים לכך כשאומרים סתם כך „שמאל״ ו„ימין״ בארץ. האם אותם ארבעה שציינתי, שהחשבתי אותם כימניים, הם לדעתך שמאל או ימין? Tzafrir - שיחה 16:20, 16 בינואר 2023 (IST)
- הכוונה ב"שמאלני" היא (לצורך השאלה): חבר במפלגה השייכת לגוש השמאל, או אדם הפועל במטרה לקדם אג'נדות פוליטיות המזוהות עם השמאל הישראלי. כלומר השאלה שהיא האם שופטי בג"ץ אכן "לא הוגנים" במובן שהם נוטים לשפוט לרעת רעיונות הימין ולטובות רעיון השמאל. ―אנונימי לא חתם
- אחלק את תגובתי לשתיים:
- סמי, אתה מנסה בכוח להפוך את התשובה לפוליטית. הבעיה העיקרית היא הפיכת כל נושא לפוליטי (ולכן לגיטימציה של פוליטיזציה של כל דבר). התוצאה היא קיטוב וחוסר הסכמה. בתור התחלה: מהו בדיוק „שמאלני״? אם „שמאלני״ הוא „מתנגד לביבי״ (כמו גדעון סער, או נפתלי בנט לפרקים), אז כנראה שכן, כי נתניהו הכניס את עצמו בכח לעימות עם מערכת המשפט (יש אומרים שכדרך להתחמק מכתבי אישום). אם לא: אז מהי משמעות המילה? האם מאיר שמגר או מרים נאור היו שמאלנים? Tzafrir - שיחה 07:03, 16 בינואר 2023 (IST)
- לשואל:
- נו באמת, זה פשוט לא נכון. יש גם שמרנים בעליון. היו פעולות אקטיביות בוועדה למינוי שופטים בעבר כדי לגוון את השופטים בעליון. זה כמובן בעירבון מוגבל, כי לא באמת יודעים מה הנטייה הפוליטית של שופט, ומצופה משופט להיות הוגן ולפעול על פי החוק, ולא ע"פ אג'נדה. וכמובן מרגע שמונה, אינו חייב דבר לשלטון, מחוייב רק לחוק, וכך צריך. ויש גם דוגמאות של שופטים שמרנים ואפילו ציונות דתית שנאלצו לפסוק נגד האג'נדה שלהם, כי זה החוק (יש דוגמא שראיתי בסדרת הכתבות של "כאן", "מבחן בגץ", שצויין שם על כזה, שפסק על פינוי מאחז לא חוקי). מה לעשות שזכויות אדם ומיעוטים הפך בשנים האחרונות למילים גסות ומגונות בקרב הימין. אלה אמורים להיות ערכים אוניברסליים, בטח במדינה שמתיימרת להיות ליברלית, מתקדמת ומערבית. לפי ההגיון שאלה ערכי שמאל, אין דבר כזה שופט ימני, או דמוקרטיה שמונהגת על ידי שלטון ימין. ברור שזה לא המצב. (¯`gal´¯) - שיחה 23:04, 15 בינואר 2023 (IST)
- אני ניסיתי להוכיח, שמתוך דבריהם של המגיבים כאן, ככל שינסו לתת תשובה אוביקטיבית לשאלת השואל, יוכל השואל להעריך באיזה מחנה פוליטי הם תומכים. ובכן תוצאות הבדיקה הן כדלהלן: להוציא את השואל שניסה להישאר ניטרלי, ולהוציא אותי - שבסך הכול עימתתי בין טענותיהם הפוליטיות במובהק של שני המחנות - בלי שניסיתי לרמוז על דעתי שלי אודות מידת הצדק שקיימת בכל אחת מהטענות הפוליטיות המנוגדות האלה, הרי שכל שאר המגיבים ניסו להראות שטענות מסויימות של מחנה פוליטי אחד יותר צודקות מאלה של האחר (כשאחד המגיבים אפילו שירבב - לשאלת השואל על בג"ץ - את משפט נתניהו המתנהל במחוזי והבלתי קשור לבג"ץ בעליל, וזאת כדי שאותו מגיב יוכל להוכיח שכביכול תומכי נתניהו טועים ביחסם למשפט זה, בלי ששם לב איך תומכי המחנה הפוליטי ההפוך עלולים להיגרר אחרי שירבובו ולשרבב אף הם והפעם את התנהלות הפרקליטות במשפט-נתניהו למרות שגם התנהלות זו אינה קשורה לבג"ץ בעליל). כל זה מוכיח בדיוק את מה שטענתי כבר מההתחלה: אמור לי מהי תשובתך הכביכול-אוביקטיבית לשאלת השואל, ואגיד לך מהו המחנה הפוליטי שבו אתה תומך.
- על כל פנים, המחלוקת שבין שתי המחנות נותרה כפי שהייתה, וכך נותרה גם אי מוכרעותה של המחלוקת הזאת. דוגמה לשאלה שנויה במחלוקת היא, מה תפקידו של בג"ץ במדינת ישראל: האם דאגה להיותה של ישראל מדינה דמוקרטית? כך בדיוק חושב מחנה פוליטי אחד. האם דאגה להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית? כך בדיוק חושב מחנה פוליטי אחר. ועוד נקודת מחלוקת היא, מה פירוש המונח דמוקרטיה: האם רק עיקרון הרוב, או גם דאגה לזכויות האדם? זאת עוד מחלוקת בין שני המחנות הפוליטיים, בעוד שכל מחנה פוליטי חושב שעמדותיו של הצד השני הן סכנה לדמוקרטיה (וגם סכנה ליהדותה של המדינה לפי טענתו של מחנה אחד בלבד). אני נזהרתי שלא להתערב במחלוקת שבין הצדדים, ולכן היקפדתי להצטמצם בהצגת שתי העמדות הפוליטיות. אבל כשהשואל קורא את עמדותיהם של שאר המגיבים, הרבה יותר קל לו להעריך באיזה מחנה הם תומכים, מאשר לקבל תשובה אוביקטיבית לשאלתו, פשוט כי אין כזאת. עכשיו שאלה לשואל: האם היצלחת לזהות את המחנה הפוליטי שבו כל אחד מאיתנו תומך? סמי20 - שיחה 21:30, 16 בינואר 2023 (IST)
- שלטון הרוב בלבד אינו דמוקרטיה, אלא פאשיזם. שמעתי לאחרונה שמישהו אמר, גם לדיקטטורים יש תמיכה רחבה בציבור. אני דווקא לא בטוח באמת של האמירה הזו, כי קיימת מניעה מובנית להתאגדות נגד המשטר, והבחירות מזוייפות בד״כ, אבל גם דיקטטורות נפלו מהפיכות של העם. וזה לא רק השמאל שמאמין שדמוקרטיה זה רק שלטון הרוב, לאחרונה בכמה מקרים, נתקלתי בציטוטים של בגין, שאין ממש עוררין על היותו ימני, על דעותיו על מבנה המשטר הדמוקרטי בישראל, ודיבר נגד בדיוק כל המהלכים הללו. ואם זה מעניין, גם תמך עשרות שנים לפני, בסמכות לפסילת חוקים ע״י בג״ץ. לא חושב גם שזה דיון פוליטי - על יסודות הדמוקרטיה, איך זה יכול להיות פוליטי? יש מדינה דמוקרטית, שיש בה ויכוח כזה ונותרה דמוקרטיה? בכל מדינה מערבית מקדשים את זכויות היסוד ושמירה עליהן, רק בישראל, עם שעבר שואה, יש דיון האם נדרש להגן על זכויות יסוד. הגיוני... ועוד בעיקר על הזכות לשוויון. (¯`gal´¯) - שיחה 10:46, 18 בינואר 2023 (IST)
- פשיזם אינו שם מדויק. יש מהשנים האחרונות דוגמאות של שליטים פופוליסטיים ששומרים על מבנה מדינה דמוקרטית אבל משנים שם מספיק דברים כדי לשמור על מספיק מוקדי כוח. פולין, הונגריה, טורקיה ורוסיה הן כולן דוגמאות לתהליך הזה בעוצמות שונות מאוד.
- אבל לעצם העניין, אני לא ראיתי התייחסות של רפורמיסטים שמסבירים איך בדיוק הרפורמה הזו אמורה להשיג את מטרתה המוצהרת. יש כבר דוגמאות (שציינתי למעלה) של מדינות שבהן יש לממשלה שליטה מוחלטת על מערכת המשפט. לוין ושות’ נמנעים בעקביות מהתייחסות לשאלות הללו. Tzafrir - שיחה 11:29, 18 בינואר 2023 (IST)
- דמוקרטיה לא-ליברלית, דמוקטטורה, רפובליקה עממית, רפובליקת בננות. דמוקרטיה זה לא. לא יודע מה בדיוק ההגדרה של הונגריה ופולין כיום. כנראה משטר היברידי (כלאיים). רוסיה היא משטר סמכותני. (¯`gal´¯) - שיחה 12:13, 18 בינואר 2023 (IST)
- שלטון הרוב בלבד אינו דמוקרטיה, אלא פאשיזם. שמעתי לאחרונה שמישהו אמר, גם לדיקטטורים יש תמיכה רחבה בציבור. אני דווקא לא בטוח באמת של האמירה הזו, כי קיימת מניעה מובנית להתאגדות נגד המשטר, והבחירות מזוייפות בד״כ, אבל גם דיקטטורות נפלו מהפיכות של העם. וזה לא רק השמאל שמאמין שדמוקרטיה זה רק שלטון הרוב, לאחרונה בכמה מקרים, נתקלתי בציטוטים של בגין, שאין ממש עוררין על היותו ימני, על דעותיו על מבנה המשטר הדמוקרטי בישראל, ודיבר נגד בדיוק כל המהלכים הללו. ואם זה מעניין, גם תמך עשרות שנים לפני, בסמכות לפסילת חוקים ע״י בג״ץ. לא חושב גם שזה דיון פוליטי - על יסודות הדמוקרטיה, איך זה יכול להיות פוליטי? יש מדינה דמוקרטית, שיש בה ויכוח כזה ונותרה דמוקרטיה? בכל מדינה מערבית מקדשים את זכויות היסוד ושמירה עליהן, רק בישראל, עם שעבר שואה, יש דיון האם נדרש להגן על זכויות יסוד. הגיוני... ועוד בעיקר על הזכות לשוויון. (¯`gal´¯) - שיחה 10:46, 18 בינואר 2023 (IST)
לחקור את החוקרים עריכה
מצב טיפול: חדש
האם יש מדינות דמוקרטיות בהן יש גורם מפקח על פרקליטות המדינה? או שזו הנפצה שהגיעה רק כאן בארץ, בעיתוי לא מקרי בכלל? (¯`gal´¯) - שיחה 23:07, 15 בינואר 2023 (IST)
- היועץ המשפטי לממשלה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:55, 15 בינואר 2023 (IST)
- בדומה למתואר בערך צבים כל הדרך למטה, נדרש פיקוח גם על הגורם המפקח על פרקליטות המדינה, וגם על גוף פיקוח זה נדרש פיקוח, כי אין אדם בארץ אשר לא יחטא, וכך כל הדרך מעלה מעלה, עד לכיסא הכבוד. דוד שי - שיחה 07:22, 16 בינואר 2023 (IST)
- או גורמים שמאזנים אחד את השני. רעיון של ביזור הכוח. מה שחשבתי בעצמי הוא שלא בהכרח צריך, כי יש את בית המשפט שמכריע בתיקים שהפרקליטות מגישה. מן הסתם כן יש איזשהו דין משמעתי על פרקליטים, כשחורגים מפעילות תקינה ולא אתית. השאלה הייתה לגבי האם יש משהו כזה במדינות אחרות. (¯`gal´¯) - שיחה 20:53, 16 בינואר 2023 (IST)
- בישראל מבקר המדינה מפעיל את ביקורתו גם על פרקליטות המדינה. השאלה הנכונה איננה האם יש פיקוח על פרקליטות המדינה (משום שיש) אלא האם ראוי להקים גוף ביקורת ייעודי על פרקליטות המדינה, והאם יש גוף ביקורת ייעודי כזה במדינות אחרות (כי מבקר מדינה יש גם במדינות אחרות). דוד שי - שיחה 06:29, 17 בינואר 2023 (IST)
- או גורמים שמאזנים אחד את השני. רעיון של ביזור הכוח. מה שחשבתי בעצמי הוא שלא בהכרח צריך, כי יש את בית המשפט שמכריע בתיקים שהפרקליטות מגישה. מן הסתם כן יש איזשהו דין משמעתי על פרקליטים, כשחורגים מפעילות תקינה ולא אתית. השאלה הייתה לגבי האם יש משהו כזה במדינות אחרות. (¯`gal´¯) - שיחה 20:53, 16 בינואר 2023 (IST)
- בדומה למתואר בערך צבים כל הדרך למטה, נדרש פיקוח גם על הגורם המפקח על פרקליטות המדינה, וגם על גוף פיקוח זה נדרש פיקוח, כי אין אדם בארץ אשר לא יחטא, וכך כל הדרך מעלה מעלה, עד לכיסא הכבוד. דוד שי - שיחה 07:22, 16 בינואר 2023 (IST)
יועצים משפטיים בממשלה בעבר עריכה
מצב טיפול: חדש
היום יצא לי לראות בערוץ 13 שדוד פורר (שעמדתו ידועה) טוען שעד שנות ה-80 יועצים משפטיים אכן היו רק מייעצים. האם זה נכון? (¯`gal´¯) - שיחה 23:09, 15 בינואר 2023 (IST)
- פרשת חשבון הדולרים, לדוגמה. היועץ המשפטי לממשלה אהרון ברק קבע שיש להגיש כתב אישום. Tzafrir - שיחה 07:07, 16 בינואר 2023 (IST)
- אין קשר בין תפקידי היועץ כיועץ משפטי, לבין תפקידו כתובע הכללי. עוזי ו. - שיחה 22:43, 16 בינואר 2023 (IST)
- אמנם, מלשונו היבשה של החוק עצמו, אין הכרעה מהו בדיוק תפקיד היועץ (חוץ מסמכותו להגיש כתבי אישום נגד חברי ממשלה), ולמעשה עד ראשית שנות השמונים, בית המשפט לא נדרש לסוגיה. עד ששופט בית המשפט העליון, אהרן ברק, קבע בפסק דין מפורש, במהלך שנות השמונים, כי לא זו בלבד שהיועץ מוסמך להגיש כתבי אישום נגד חברי ממשלה, אלא שהממשלה גם מחוייבת להחלטות היועץ ושלכן גם נאסר עליה לפעול בניגוד להן, כלומר שהוא לא באמת "יועץ" (במובן של נתינת ייעוץ). רק כחלוף כמה שנים, זכה פסק הדין הזה לתשבחות רבות (ביניהן: "אבן פינה לדמוקרטיה בישראל") מצד התנועה למען איכות השלטון בישראל, אף שהוא גם זכה לתרעומת רבה מצד חוגים נגדיים (שלמשל טענו כי אם כך אז יש לשנות בלשון-החוק את השם - מ"היועץ המשפטי" לממשלה - אל "המושל המשפטי" בממשלה). 147.236.144.145 12:20, 16 בינואר 2023 (IST)
- אז הסוגיה למעשה לא עלתה עד אז. לא מפתיע במיוחד שהוא מסלף את המציאות. ובעולם מה קורה? אגב, הכוונה הייתה ליועצים במשרדי הממשלה. (¯`gal´¯) - שיחה 20:59, 16 בינואר 2023 (IST)
- אפשרות אחת היא שהוא מסלף את המציאות. אפשרות שניה היא שהוא מתאר את איך שהיועצים המשפטיים נתפסו בעיני הממשלה (כ"יועצים" בלבד לפי הכינוי שלהם בחוק, שגם מוסמכים להגיש כתבי אישום), עד שבית המשפט קבע בשנות השמונים, אחרת מכפי שחשבו עד אז כל הממשלות. 147.236.144.145 21:41, 16 בינואר 2023 (IST)
- אני קורא עכשיו את האוטוביוגרפיה של מאיר שמגר. הוא מתאר שעוד בימיו כיועץ משפטי (החל מ־1968) זה כבר היה המצב בפועל. הוא גם מתאר את יחסיו עם שר המשפטים יעקב שמשון שפירא. שפירא היה לא סתם משפטן מומחה אלא גם היועץ המשפטי הראשון. והוא ראה בעיניים כלות איך שמגר מקבל את התפקיד של הסמכות המשפטית העליונה.
- כלומר: זו הייתה נורמה שפועלים לפי החוק, ומי שמוסמך לפרש את החוק (כל עוד לא פונים לשופטים) הוא היועץ המשפטי לממשלה. שמגר מספר גם שהוא פעל להכפיף את היועצים המשפטיים למשרדים השונים ליועץ המשפטי לממשלה מבחינה מקצועית, כדי ליצור אחידות בפרשנות. זה לא אומר שלא היו מקרים שבהם לא פעלו לפי החוק: טריקים ושטיקים היו גם אז. אבל היועץ היה הפרשן המוסמך. עם השנים קרה שערערו על כל מיני נוהגים ואז רק הם קיבלו מקום פורמלי יותר. Tzafrir - שיחה 22:28, 16 בינואר 2023 (IST)
- אפשרות אחת היא שהוא מסלף את המציאות. אפשרות שניה היא שהוא מתאר את איך שהיועצים המשפטיים נתפסו בעיני הממשלה (כ"יועצים" בלבד לפי הכינוי שלהם בחוק, שגם מוסמכים להגיש כתבי אישום), עד שבית המשפט קבע בשנות השמונים, אחרת מכפי שחשבו עד אז כל הממשלות. 147.236.144.145 21:41, 16 בינואר 2023 (IST)
- מושכלות יסוד. לרשות מרשויות המדינה אין סמכות זולת זו שנתן לה החוק. הקניית סמכויות הגוברות על סמכות הממשלה מכוח "פסק דין מפורש" היא הפיכה שלטונית. גם הערך ועדת שמגר (היועץ המשפטי לממשלה), שעוסק רובו בהליכי המינוי, מודה ש"דמותו של היועץ המשפטי לממשלה כדמות בעלת סמכויות רחבות היקף שאין כמוה במשטרים דמוקרטיים אחרים עוצבה במידה רבה על ידי הדין הישראלי". הפיכה שמוציאה את ישראל מכלל המקובל בשאר הדמוקרטיות. אשרינו שנחזור בקרוב לחיק העמים. עוזי ו. - שיחה 22:47, 16 בינואר 2023 (IST)
- באמת? רק חקיקה? יש בישראל חופש ביטוי? Tzafrir - שיחה 23:35, 16 בינואר 2023 (IST)
- אוי לנו שנהפוך בקרוב למדינה שבה לית דין ולית דיין, וכל שר הישר בעיניו יעשה. כאשר היועץ המשפטי קובע שמעשה מסוים אינו חוקי, הוא אינו יוצר את החוק, אלא מציג סתירה בין החלטה של השר (או הממשלה) ובין החוק. השינוי המוצע במעמד היועץ המשפטי פירושו שכאשר היועץ יציג לשר מגבלה שבחוק, יוכל השר לענות "קפוץ לי" ולהמשיך בדרכו. למעשה השינוי המוצע גדול עוד יותר, משום שמינוי יועץ משפטי במשרת אמון יוביל לכך שעל היועץ המשפטי יהיה להצדיק כל החלטה של השר, גם כאשר היא בלתי חוקית בעליל. אוי לנו שבקרוב נהיה כסדום ועמורה. דוד שי - שיחה 06:17, 17 בינואר 2023 (IST)
- חופש ביטוי? לרשויות המדינה מותר רק מה שמותר בפירוש. לאזרח אסור רק מה שאסור בפירוש. עוזי ו. - שיחה 09:21, 17 בינואר 2023 (IST)
- לשר הפנים מותר, לפי החוק, להפסיק פרסום של עיתון לתקופה שימצא לנכון, "אם מתפרסם בעיתון דבר שיש בו לדעתו של שר הפנים כדי לסכן את שלום הצבור". הקומוניסטים מפרסמים בעיתונים שלהם שקרים בוטים כחלק ממסע תעמולה ונוצרת ביקורת רבה על הממשלה. שר הפנים מפעיל את סמכותו. חלק מהעיתונים הסתייגו מצעדיו, אבל עיתונאים אמיצים הבינו שהייתה כאן סכנה אמיתית[1]. בא שופט אקטיביסט וממציא פרשנות לחוק שלפיה, בגלל עקרונות מוזרים של „חופש ביטוי״ (זכויות אדם ושאר איכסה פיכסה סמולני) אסור לשר הפנים להפעיל את סמכותו[2].
- באמת? רק חקיקה? יש בישראל חופש ביטוי? Tzafrir - שיחה 23:35, 16 בינואר 2023 (IST)
- אז הסוגיה למעשה לא עלתה עד אז. לא מפתיע במיוחד שהוא מסלף את המציאות. ובעולם מה קורה? אגב, הכוונה הייתה ליועצים במשרדי הממשלה. (¯`gal´¯) - שיחה 20:59, 16 בינואר 2023 (IST)
- ^ לקרוא עם מבטא הונגרי תואם
- ^ בג"ץ קול העם
Tzafrir - שיחה 11:14, 17 בינואר 2023 (IST)
- "לרשויות המדינה מותר רק מה שמותר בפירוש", באמת, עוזי? הרי כל יוזמת ה"משילות", שהממשלה הנוכחית חותרת אליה, היא שלרשות המבצעת מותר הכל, ממש הכל, גם כל מה שאסור בפירוש, בלי שיועץ משפטי יטריד בטענה שהחלטה של שר אינה חוקית. דוד שי - שיחה 15:35, 17 בינואר 2023 (IST)
- בכי ונהי מיותרים ושגויים. אין צורך וגם אין הצדקה לכפות על השר את חוות דעתו של היועץ. זכותו של השר לקבל חוות דעת אחרת ולפעול לפיה. היועץ אמור להיות עורך הדין של המשרד ולא השופט. אם יש שאלה בדבר חוקיותה של ההחלטה, ההכרעה צריכה להיות בידי אנשי הרשות השופטת ולא בידי הרשות המבצעת.
- כל החשש הזה משונה מאוד. למי יש אינטרס לקבל חוות דעת מגוחכות כדי להתבזות אחר כך בבית משפט? דגש - שיחה 13:24, 18 בינואר 2023 (IST)
- "לרשויות המדינה מותר רק מה שמותר בפירוש" היא טענה תמימה שמתעלמת מהמציאות. אני זוכר שאני לפני שנתיים לא יכולתי לחזור לישראל כי הממשלה נעלה את השמיים ודרשה מאזרחים ישראלים השוהים בחו"ל לעבור "ועדת חריגים" מופרכת על מנת לקבל את הזכות לרכוש כרטיס טיסה למדינה שלהם. וזה לא משהו שמוגדר בחוק כ"מותר למדינה", אלא הפוך: אפילו סותר חוקים כמו חוק האזרחות, תשי"ב-1952 . אז לממשלה בישראל יש חופש לצפצף על החוקים, כי הם חכמים יותר מאיזה מחוקק משנות ה-50. אז זה לא משהו חדש.
- עיין בערך על חוק הקורונה הגדול, ותבין, שגם במקרה שלך, המדינה לא הייתה יכולה להפעיל עליך שום סמכות מעבר למה שהותר לה במפורש בחוק של הכנסת. עוד פרטים על סמכותה של הממשלה תוכל למצוא בערך על רשות מבצעת. קפיש? אביתר ג' • שיחה • 15:31, 24 בינואר 2023 (IST)
- "לרשויות המדינה מותר רק מה שמותר בפירוש" היא טענה תמימה שמתעלמת מהמציאות. אני זוכר שאני לפני שנתיים לא יכולתי לחזור לישראל כי הממשלה נעלה את השמיים ודרשה מאזרחים ישראלים השוהים בחו"ל לעבור "ועדת חריגים" מופרכת על מנת לקבל את הזכות לרכוש כרטיס טיסה למדינה שלהם. וזה לא משהו שמוגדר בחוק כ"מותר למדינה", אלא הפוך: אפילו סותר חוקים כמו חוק האזרחות, תשי"ב-1952 . אז לממשלה בישראל יש חופש לצפצף על החוקים, כי הם חכמים יותר מאיזה מחוקק משנות ה-50. אז זה לא משהו חדש.
- "לרשויות המדינה מותר רק מה שמותר בפירוש", באמת, עוזי? הרי כל יוזמת ה"משילות", שהממשלה הנוכחית חותרת אליה, היא שלרשות המבצעת מותר הכל, ממש הכל, גם כל מה שאסור בפירוש, בלי שיועץ משפטי יטריד בטענה שהחלטה של שר אינה חוקית. דוד שי - שיחה 15:35, 17 בינואר 2023 (IST)
השפעת ביטול עילת הסבירות על מינוי דרעי עריכה
מצב טיפול: חדש
הגיוני שאם יוחלט לבטל את עילת הסבירות (בהנחה שזה אפשרי, זה לא קיים בחוק היבש), שיהיה אפשר למנות בחזרה את דרעי? הרי אם ניתנה פסיקה, היא קובעת. כמו שאם אדם מורשע בעבירה, ומקבל עונש, הוא לא יבוטל אם במהלך ריצוי העונש תבוטל העבירה בספר החוקים. (¯`gal´¯) - שיחה 23:11, 15 בינואר 2023 (IST)
- במצב שאליו חותרת הממשלה הנוכחית, של אין דין ואין דיין, אפשר לבטל למפרע את כל החוקים שבהם הורשע דרעי, ולחוקק את חוק הוא זכאי, התשפ"ג-2023, שבתוספת לו יקבע שר המשפטים את רשימת הזכאים הצחים כשלג: אריה דרעי, דוד ביטן, בנימין נתניהו וכו'. איזה עתיד ורוד צפוי לנו. דוד שי - שיחה 07:16, 16 בינואר 2023 (IST)
- חוק אינו רטרואקטיבי. הוא עתידי, ומכיוון שכבר יש פסיקה של בית המשפט, רק ערעור ופסיקה נוספת תוכל לשנות את הקביעה. כמה רחוק אפשר להגיע עם זה? כבר רואים שתהיה התנגדות של מערכת המשפט, ופעולות אקטיביות ומרחיקות לכת שנמנעו מהן עד היום, כמו פסילת שינויים בחוקי יסוד, שמהווים הפרה של ערכיה הדמוקרטיים של המדינה ופגיעה באופי המשטר הדמוקרטי. (¯`gal´¯) - שיחה 20:56, 16 בינואר 2023 (IST)
- ומה הבעיה לשנות את הנוהל, ככה שהחוק הזה דווקא כן יהיה רטרואקטיבי?
- הרי זה מה שהעם בחר. 176.12.213.182 00:51, 17 בינואר 2023 (IST)
- חקיקה רטרואקטיבית אינה נפוצה, אבל היא בהחלט קיימת, ראו חקיקה למפרע. דוד שי - שיחה 06:06, 17 בינואר 2023 (IST)
- חוק אינו רטרואקטיבי. הוא עתידי, ומכיוון שכבר יש פסיקה של בית המשפט, רק ערעור ופסיקה נוספת תוכל לשנות את הקביעה. כמה רחוק אפשר להגיע עם זה? כבר רואים שתהיה התנגדות של מערכת המשפט, ופעולות אקטיביות ומרחיקות לכת שנמנעו מהן עד היום, כמו פסילת שינויים בחוקי יסוד, שמהווים הפרה של ערכיה הדמוקרטיים של המדינה ופגיעה באופי המשטר הדמוקרטי. (¯`gal´¯) - שיחה 20:56, 16 בינואר 2023 (IST)
ספר המאגד מילים נדירות בעברית עריכה
מצב טיפול: חדש
שלום. האם קיים ספר (אפילו ישן) המאגד במיוחד מילים נדירות ושאינן נפוצות בשימוש יום יומי בעברית? תודה --Adif123 - שיחה 00:44, 16 בינואר 2023 (IST)
- איזה סוג של מילים? יכול להיות גם סלנג? אם מהתנ"ך, יש קונקורדנציה. אם למילים יותר חדשות, מאז חידוש השפה העברית, כנראה לא יעזור. אולי באתר האקדמיה ללשון העברית תוכל למצוא. יש שם מאגרי מילים. או אולי אפילו לשאול אותם. (¯`gal´¯) - שיחה 21:02, 16 בינואר 2023 (IST)
- אפשר לקחת עותק של ויקיפדיה העברית ולהוציא משם טבלת שכיחות של מילים. זכור לי שיש קורפוסי מילים שכבר עברו ניתוח מסודר יותר ואפשר למצוא עליהם נתונים כמו טבלאות שכיחות. זה בטח טוב יותר עבור מילים שכיחות, אבל אולי אפשר להתחיל לקבל משם מושג גם על מילים נדירות. Tzafrir - שיחה 22:31, 16 בינואר 2023 (IST)
- ״מילון המילים האובדות״ של עוזי אורנן יכול להיות מקום מעניין להתחיל בו. אולי מעט הזוי - ספרי הכנה לפסיכומטרי. Shannen - שיחה 16:43, 17 בינואר 2023 (IST)
- אפשר לקחת עותק של ויקיפדיה העברית ולהוציא משם טבלת שכיחות של מילים. זכור לי שיש קורפוסי מילים שכבר עברו ניתוח מסודר יותר ואפשר למצוא עליהם נתונים כמו טבלאות שכיחות. זה בטח טוב יותר עבור מילים שכיחות, אבל אולי אפשר להתחיל לקבל משם מושג גם על מילים נדירות. Tzafrir - שיחה 22:31, 16 בינואר 2023 (IST)
העולם המערבי עריכה
מצב טיפול: חדש
האם בזמן אמת גרמניה הנאצית נחשבה לחלק מהעולם המערבי? או שהמושג הזה נכנס לשימוש רק במלחמה הקרה?--2A00:A040:196:306C:E478:A7BA:E583:C498 15:17, 16 בינואר 2023 (IST)
- לפני עליית הנאצים, נחשבו למדינה מתקדמת ונאורה. בזמן מלה"ע השנייה, העולם חולק לבעלות הברית ומדינות הציר. לא יודע מתי הגיח המושג "מדינות המערב", כמתייחס למשהו יותר תרבותי. הערך לא מספק תשובה? (¯`gal´¯) - שיחה 21:06, 16 בינואר 2023 (IST)
- המושג הופיע רק במלחמה הקרה. לפני כן לא היה נהוג לחלק את העולם ל"מערב" ו"מזרח" כי הכוחות הגאופוליטיים היו מסודרים בצורה אחרת. רוסיה הייתה יריב שקול לערך למדינות שנמצאות במערב אירופה רק פעמיים בכל ההיסטוריה שלה. פעם ראשונה אחרי קונגרס וינה ועד מלחמת קרים (1815-1853) ואחרי מלחמת העולם השנייה (1945-1991). בתקופת הזוהר הראשונה כונה הצאר ניקלואי הראשון "השוטר של אירופה" אך לא היה כינוי "מאזן" מהצד השני. כמו כן, חשוב לזכור שארה"ב הגיחה לזירה הבינלאומית במלוא כוחה רק לאחר מלחמת העולם הראשונה. אמנם סנונית ראשונה הייתה כבר במלחמת ארה"ב-ספרד בשלהי המאה ה19 אבל זה עדיין לא השפיע על אירופה. יפן וסין גם כן לא היו בעלי משקל משמעותי באותה תקופה. על כן, המושגים האלה פשוט לא היו קיימים. גילגמש • שיחה 21:11, 16 בינואר 2023 (IST)
- המושג היה קיים (והוספד) כבר קודם. לדוגמה: שקיעת המערב (ספר שנכתב מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה). הערך תרבות המערב דורש שיפור. Tzafrir - שיחה 22:14, 16 בינואר 2023 (IST)
- יתכן שהמושג היה קיים בהקשר גאוגרפי. אני לא חושב שהשתמשו במושג "העולם המערבי". במיוחד שהכח הכי חשוב בעולם המערבי הנ"ל - ארה"ב - טרם הגיחה לבמה לפני האירועים שהזכרתי. גילגמש • שיחה 22:43, 16 בינואר 2023 (IST)
- המושג היה קיים (והוספד) כבר קודם. לדוגמה: שקיעת המערב (ספר שנכתב מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה). הערך תרבות המערב דורש שיפור. Tzafrir - שיחה 22:14, 16 בינואר 2023 (IST)
- המושג הופיע רק במלחמה הקרה. לפני כן לא היה נהוג לחלק את העולם ל"מערב" ו"מזרח" כי הכוחות הגאופוליטיים היו מסודרים בצורה אחרת. רוסיה הייתה יריב שקול לערך למדינות שנמצאות במערב אירופה רק פעמיים בכל ההיסטוריה שלה. פעם ראשונה אחרי קונגרס וינה ועד מלחמת קרים (1815-1853) ואחרי מלחמת העולם השנייה (1945-1991). בתקופת הזוהר הראשונה כונה הצאר ניקלואי הראשון "השוטר של אירופה" אך לא היה כינוי "מאזן" מהצד השני. כמו כן, חשוב לזכור שארה"ב הגיחה לזירה הבינלאומית במלוא כוחה רק לאחר מלחמת העולם הראשונה. אמנם סנונית ראשונה הייתה כבר במלחמת ארה"ב-ספרד בשלהי המאה ה19 אבל זה עדיין לא השפיע על אירופה. יפן וסין גם כן לא היו בעלי משקל משמעותי באותה תקופה. על כן, המושגים האלה פשוט לא היו קיימים. גילגמש • שיחה 21:11, 16 בינואר 2023 (IST)
מיניות במונותאיזם עריכה
מצב טיפול: חדש
שמתי לב שבדתות האבהרמיות קיימת הגבלה גדולה מאוד על מיניות והצגת מיניות. וזאת בניגוד לדתות פגניות (כמו הינדואיזם, דת מצריים העתיקה, ודת יוונית עתיקה) הרואים במיניות חלק אינטגרלי מהחיים ולא מתביישים להציג יחסי מין באמנות (ברמה של פיסול פורנוגרפי על מקדשים).
מה ההסבר לגישה כה שונה למין בקרב הדתות האברהמיות?
- מעניין גם שאין לזה קשר לקידום הרוחניות (כנראה ההסבר שנותנים לזה ביהדות). כי יש כאלה תרבויות, שגם הפגינו פתיחות מינית. (¯`gal´¯) - שיחה 21:09, 16 בינואר 2023 (IST)
בודהה עריכה
מצב טיפול: חדש
האם לבודהה עצמו יש חשיבות ההינדואיזם או רק בבודהיזם?
בית משפט לחוקה עריכה
מצב טיפול: חדש
האם לחוקה יש משמעות, שיניים, חשיבות כלשהי, ללא בית משפט לחוקה? La Nave - שיחה 14:04, 17 בינואר 2023 (IST)
- מבחינה טכנית, חוקה היא חוק שמעמדו גבוה מחוקים רגילים ושמסובך יותר לשנות אותו. אין בהכרח צורך בבית משפט מיוחד לענייני חוקה, למרות שיש מקומות שבהם נהוג כזה. בארצות הברית, לדוגמה, אין ערכאה נפרדת של בית משפט לענייני חוקה. Tzafrir - שיחה 14:13, 17 בינואר 2023 (IST)
- בארצות הברית בתי משפט פדרליים יכולים לפסוק שחוק של מדינה איננו חוקתי, למשל זה. השאלה שלי היא כללית, האם יש משמעות לחוקה אם אין בית משפט שיכול לפסול חוקים שאינם חוקתיים. זה מתקשר למהפכה המשפטית של לוין. La Nave - שיחה 15:23, 17 בינואר 2023 (IST)
- האם יש משמעות לחוק שלא אוכפים אותו? אותו דבר. חוקה כעיקרון מגדירה בעיקר את מבנה המשטר. זכויות יסוד גם מעוגנות בחוקה, כחלק מאופי המשטר, אבל באופן כללי רוב החוקה מתעסקת במבנה הטכני של המשטר. (¯`gal´¯) - שיחה 10:54, 18 בינואר 2023 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: המשמעות האופרטיבית (השיניים) הכמעט בלעדית של חוקה היא אכן העליונות הנורמטיבית שלה שמאפשרת פסילה של חקיקה ראשית.
- עם זאת, בבריטניה נחקק "חוק זכויות האדם" שהוא לא ממש חוקה, אך מקנה לבית המשפט את האפשרות להכריז באופן הצהרתי על "אי-התיישבות" של חוק מסויים עם האמור בחוק זכויות האדם. אז שיניים אין, אבל בהנחה שבית המשפט זוכה לאמון הציבור - מן הסתם הפרלמנט והממשלה בבריטניה יחפשו דרך להתאים את עצמם לחוקה.
- בברכה, משה כוכבי - שיחה 10:55, 18 בינואר 2023 (IST)
- בארצות הברית בתי משפט פדרליים יכולים לפסוק שחוק של מדינה איננו חוקתי, למשל זה. השאלה שלי היא כללית, האם יש משמעות לחוקה אם אין בית משפט שיכול לפסול חוקים שאינם חוקתיים. זה מתקשר למהפכה המשפטית של לוין. La Nave - שיחה 15:23, 17 בינואר 2023 (IST)
כפתורים ברכב, שאלה עריכה
מצב טיפול: חדש
מצאתי ברכב שלי, סמוך להגה כמה כפתורים שלא ברורים לי. תמונה פה שלושת התחתונים זה ברור: דיבורית, להעלות ולהוריד את הסאונד. אבל יתר הדברים לא מובנים. הכפתור העגול הגדול נלחץ רק מצדו התחתון ועושה צליל מוזר. מה שני עושים כל האחרים בכלל לא ברור.
- משמאל לימין: אור ערפל, כוון אורות, רוחב אורות(?), ביטול המנגנון שעוזר בהחלקות. Shannen - שיחה 16:08, 17 בינואר 2023 (IST)
- שו מהירות מגב? נראה כמו הגבלת מהירות או התרעת מהירות. דגש - שיחה 16:09, 17 בינואר 2023 (IST)
- פעם בפוקוס הייתה אפשרות לכוון מהירות מגב (כלומר כמה זמן הוא יחכה בין ניגוב לניגוב). Shannen - שיחה 16:11, 17 בינואר 2023 (IST)
- לא קיים בידית של המגבים? בקצה הידית הימנית יש חלק שאפשר לסובב ולשחק בקצב (במצב ידני, לא במצב איטי או במצב מהיר). דגש - שיחה 16:17, 17 בינואר 2023 (IST)
- אוקי אוקי. זה עמעום האור בלוח המחוונים. Shannen - שיחה 16:20, 17 בינואר 2023 (IST)
- מצבי מגבים מצאים לי בצד השני של ההגה (על הידית). הרכב הוא יונדאי I10 משנת 2010, אז אין לצפות למרצדס. מה הכוונה הגבלת מהירות? הרכב לא כזה משודרג שידפוק לי ברקס אם אני במהירות מופרזת. הסימן נראה אולי מדחום? יכול להיות שזה מגביל את הטמפרטורה של המנוע?
- כתבתי מה זה. זה העמעום אורות של בלוח מחוונים. שחק עם זה בלילה ותראה בעצמך. Shannen - שיחה 19:41, 17 בינואר 2023 (IST)
- האחד כנ"ל אחראי על עוצמת האור בלוח המחוונים, הלחצן לידו אחראי על גובה תאורות המנורות הקדמיות של הרכב (למטה לכיוון הכביש או למעלה יותר). בהצלחה בן-ימין - שיחה 21:00, 17 בינואר 2023 (IST)
- תודה על התשובות! הימני אכן משנה את עוצמת התאורה בלוח. השמאלי עושה רעשים של מנוע חשמלי. 2A10:8012:13:66F3:8480:A23D:641C:A973 22:26, 19 בינואר 2023 (IST)
- האחד כנ"ל אחראי על עוצמת האור בלוח המחוונים, הלחצן לידו אחראי על גובה תאורות המנורות הקדמיות של הרכב (למטה לכיוון הכביש או למעלה יותר). בהצלחה בן-ימין - שיחה 21:00, 17 בינואר 2023 (IST)
- כתבתי מה זה. זה העמעום אורות של בלוח מחוונים. שחק עם זה בלילה ותראה בעצמך. Shannen - שיחה 19:41, 17 בינואר 2023 (IST)
- פעם בפוקוס הייתה אפשרות לכוון מהירות מגב (כלומר כמה זמן הוא יחכה בין ניגוב לניגוב). Shannen - שיחה 16:11, 17 בינואר 2023 (IST)
- שו מהירות מגב? נראה כמו הגבלת מהירות או התרעת מהירות. דגש - שיחה 16:09, 17 בינואר 2023 (IST)
על מי נטל ההוכחה בגרמניה הנאצית? עריכה
מצב טיפול: חדש
נניח שאני גרמני שחי בגרמניה הנאצית או פולני שחי בפולין הכבושה. אני ממש שונא את השכן שלי, אז אני הולך למשטרה הנאצית ומספר להם שהוא יהודי/צועני/הומו. על מי נטל ההוכחה שהוא אכן כזה- עליי או על המשטרה? או שבכלל לא צריך להוכיח ומספיקה הלשנה בשביל לשלוח אדם לאושוויץ גם אם הוא "ארי טהור"?--2A00:A040:196:306C:3D3C:B3A1:5F17:633A 15:05, 17 בינואר 2023 (IST)
- האדם הוא חיה חברתית, חי בקהילות, ולכן קל יחסית לזהותו עם חברי הקהילה שבה הוא מתרועע. כאשר מדובר ביהודים וצוענים, הזיהוי היה ברור. לגבי יהודים למשל - רובם היו רשומים בבתי הכנסת והגיעו לבתי הכנסת (לפחות בראש השנה ויום כיפור), היו להם חברים יהודים, חלקם גם היו חברים בתנועות ציוניות, חלקם היו מנויים לעיתון יהודי או ציוני, הם שלחו את ילדיהם לגנים ולבתי ספר יהודים, או למחנה קיץ יהודי בחופשת הקיץ, התחתנו בחתונה יהודית, חגגו בר מצווה יהודית לבן בגיל 13, הוריהם וסביהם היו קבורים בבתי עלמין יהודיים, ורובם שילמו דמי חבר לבית הכנסת. אפילו לחילונים הייתה זיקה ליהדות ולקהלה היהודית. מעבר לכך, בתחילת שנות ה-30 חלה חובה אזרחית על אזרחי הרייך לגשת למשרד הפנים או לדואר, ולרשום את עצמם מבחינת שיוך "גזעי". וכאזרחים שומרי חוק, רובם ככולם הם עשו זאת. (וכנ"ל הצוענים). מי שלא נרשם היה צפוי לקנס גבוה מאוד, ובהמשך למאסר. אתה יכול לשאול - מה היה קורה ליהודים חילונים, שגם לא הייתה להם שום זיקה לקהילה היהודית בשום צורה, שאף יהודי לא הכיר אותם, ושגם לא צייתו לחוק ולא נרשמו בדואר כיהודים, וחמקו מהענישה על כך. אז אם היו כאלה הם היו בודדים. Danny-w - שיחה 17:47, 17 בינואר 2023 (IST)
- נטל ההוכחה: אם היית רשום ברשימות של בתי הכנסת או הקהילה היהודית (או הוריך, או סביך), אז אכלת אותה. חובת ההוכחה להוכיח אחרת היא עליך. ולגבי הומואים - זה אכן היה יותר פרוץ, כי לא היו להם רשימות מסודרות. שם היו גם הרבה הלשנות, וחלקן נבעו כנראה גם מסכסוכי שכנים. Danny-w - שיחה 17:49, 17 בינואר 2023 (IST)
- תודה רבה על הפירוט.--2A00:A040:196:306C:54AD:7FE:CF77:888F 19:40, 17 בינואר 2023 (IST)
- נטל ההוכחה: אם היית רשום ברשימות של בתי הכנסת או הקהילה היהודית (או הוריך, או סביך), אז אכלת אותה. חובת ההוכחה להוכיח אחרת היא עליך. ולגבי הומואים - זה אכן היה יותר פרוץ, כי לא היו להם רשימות מסודרות. שם היו גם הרבה הלשנות, וחלקן נבעו כנראה גם מסכסוכי שכנים. Danny-w - שיחה 17:49, 17 בינואר 2023 (IST)
באיטליה השתמשו במחקר שפירסם יהודי, לפני מלה"ע השניה, על שמות משפחה יהודים כדי לאתר יהודים. שנילי - שיחה 22:45, 19 בינואר 2023 (IST)
אסון מירון (2022) עריכה
איך זה קרה מריבוי אנשים בצפיפות? במתחם הכעבה במכה ערב הסעודית מצטופפים יחד מאות אלפי מוסלמים ולא ידוע לי על מקרה שאנשים שם מתו מחנק. מה היה שונה באסון מירון? תודה. ―אנונימי לא חתם
- היו במכה אסונות תדחוקת גדולים מאוד. יש ערכים בעברית על שניים מהם - האסון במכה (1990) ואסון העלייה לרגל במכה (2015). יהודית1000 💜 23:17, 17 בינואר 2023 (IST)
מה זה "ערוב"? עריכה
― הועבר לדף שיחה:עירוב (פירושונים)
פיוטים באסלאם עריכה
לפי הידוע לי, המקום היחיד בעולם המוסלמי בו חוברו פיוטים על ספרות האסלאם (קוראן, סירה, חדית' וכו') הוא מרוקו, במיוחד המוסלמים הסופים של מרוקו. אני לא יודע אם הפיוטים האלה זה חלק מטקס הד'יקר הנפוץ אצל הסופיים בכלל או סתם סוגה של שירה, אבל עדיין מתעניין למה לכאורה זה התפתח רק במרוקו?
דוגמה לפיוטים של מוסלמיי מרוקו:
האם יש לזה קשר ליהדות?
תוד. ―אנונימי לא חתם
למה טובה ריבת בצל עריכה
מצב טיפול: חדש
לאיזה מאכלים מתאימה ריבת בצל, שהיא מתוקה ממש אבל עם ריח חזק של בצל?
- מירי כהן: כתוספת לפטה כבד
פטה כבד כשר עם גזר, בצל וביצה, מוגש עם ריבת בצל נפלאה שתלווה את הכבד
למה שליטים אבסולוטיים צריכים כסף? עריכה
מצב טיפול: חדש
בסדרה המעולה "עות'מאנים" יש קטע שהסולטאן מהמט מבטיח סכום עתק למהנדס תותחים אם התותח שלו יפיל את חומות קונסטנטינופול. בהמשך אותו מהמט משלם למנהל חברת דיג תמורת השכרת הסירות שלו לצבא לצורך חציית הדנובה ופלישה לולאכיה. אבל הרי מהמט, כמו כל השליטים לפני העת החדשה, היה שליט אבסולוטי שיכול היה להכריח כל נתין לעשות כל דבר. למה הוא היה צריך לשלם? כמובן השאלה מתייחסת לא ספציפית למהמט, אלא לכל השליטים שהשכירו את שירותיהם של בעלי מקצוע כאלה ואחרים. למשל, למה שליטים נהגו לקחת הלוואות מבעלי הון במקום פשוט לשדוד מהם את הכסף? למה השתמשו בצבאות שכירים שעה שיכלו לכפות גיוס חובה? וכן הלאה.--2A00:A040:196:306C:1561:998C:FEC1:69BB 23:39, 18 בינואר 2023 (IST)
- הנעה. הדיקטטורים הבינו איך לגרום לאנשים לתרום. ודרך אגב השליטים שכרו את שירותיהם של…
- לכל דבר יש עלות מסוימת. נכון, אמנם, שהשליט יכול להכריח את האדם לבצע דבר מסוים, אך פעמים רבות יותר קל ויעיל יותר פשוט לשלם לו כסף. בסופו של דבר אם אף אחד לא יקבל שכר וכולם יהיו במעמד של עבדים יש סיכוי שהאנשים פשוט ימרדו. אפילו אצל הרודנים האכזריים ביותר כמו סטלין, מאו, היטלר וכו' הייתה תמורה חומרית לציות. נכון שהם התעללו בחלק מהאוכלוסיה אבל חלקים אחרים קיבלו דברים שהיו נעימים להם - מזון, כסף, דירות וכו'. אם השליט לא משלם לאף אחד בסוף לא יהיו מי שיאכוף את רצונו. גילגמש • שיחה 05:39, 19 בינואר 2023 (IST)
- ומעבר לכך, אין דבר כזה „שליט אבסולוטי״. מישהו צריך לעשות בשבילך את העבודה. גיוס חובה המוני לא היה קיים לפני המהפכה הצרפתית. לא הייתה תקשורת מספיק יעילה. לא היה טעם לצייד ולאמן המוני אנשים מרחבי האימפריה בנשק, כי הם לא יהיו נאמנים לך וסתם ימרדו מדי פעם. ואמנם אפילו היניצ'רים של מהמט השני מרדו כשלא קיבלו מספיק כסף (לפי הערך עליו, שטעון שיפור). Tzafrir - שיחה 09:06, 19 בינואר 2023 (IST)
- לכל דבר יש עלות מסוימת. נכון, אמנם, שהשליט יכול להכריח את האדם לבצע דבר מסוים, אך פעמים רבות יותר קל ויעיל יותר פשוט לשלם לו כסף. בסופו של דבר אם אף אחד לא יקבל שכר וכולם יהיו במעמד של עבדים יש סיכוי שהאנשים פשוט ימרדו. אפילו אצל הרודנים האכזריים ביותר כמו סטלין, מאו, היטלר וכו' הייתה תמורה חומרית לציות. נכון שהם התעללו בחלק מהאוכלוסיה אבל חלקים אחרים קיבלו דברים שהיו נעימים להם - מזון, כסף, דירות וכו'. אם השליט לא משלם לאף אחד בסוף לא יהיו מי שיאכוף את רצונו. גילגמש • שיחה 05:39, 19 בינואר 2023 (IST)
מה ההבדל בין קשב לזיכרון לטווח קצר? עריכה
נניח שזיכרון לטווח קצר מאפשר לאדם לזכור ביעילות עד 5 פריטים כמו עד חמישה מילים או עד חמישה מספרים או עד חמישה קבוצות מילים או עד 5 קבוצות מספרים (וגם בתוך "קבוצה" יש גבול כמה אפשר להכניס).
אם כך, מה מאפשר קשב לזכור? למשל, אם אדם קורא מסמך עמוד A4 עם 500 מילים ומבין את תוכנו הוא לא באמת זוכר כל פעם רק חמישה מילים מהמסמך אלא זוכר את התהליך המתואר במסמך שכולל הרבה יותר מ-5 מילים. אז, האם קשב מאפשר לזכור יותר מחמישה פריטים?
הסבר אפשרי אחד שקשב מהווה רק יכולת לקלוט מידע בחושים, זיכרון לטווח קצר הוא אחסון זמני שלו ויש מנגנון ייצוק (consolidation) שמכניס ומסדר את המידע שנקרא בשטף לזיכרון לטווח ארוך. ―אנונימי לא חתם
בג"ץ מעל הממשלה? עריכה
מצב טיפול: חדש
בג"ץ בדק קייס מסוים וראה שלפי הקייס אישיות כלשהי לא יכולה לשרת את הציבור בתור שר. בג"ץ מורה לרה"מ לפטר את השר. אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה עכשווית (למרות שברור שאתם מבינים על מה אני מדבר), אלא יותר שאלה על מבנה מערכת החוק בארץ.
1) האם הוראת הבג"ץ מחייבת את ראש הממשלה? האם הוא יכול (מבלי להפר חוקים כמובן) להתעלם מהוראה זו? האם קיים חוק לפיו רה"מ מחוייב לקיים את ההוראה?
2) מה מקור הסמכות (כלומר מה החוק?) שלפיו יש לבג"ץ את הזכות לתת הוראה זו?
3) האם עצם העובדה שהבג"ץ מסוגל פיזית לתת הוראה כזאת מעמיד אותו מעל בחירת הציבור?
(אני מבקש בכל לשון של בקשה לא להיגרר לדיון פוליטי קולני שבו מנסים לשכנע אחד את השני, אלא תשובות בסגנון "שיעור אזרחות". אין לי מטרה להתסיס, או להיצמד ספציפית לקייס שאתם מבינים מהו.) ―אנונימי לא חתם
- בערך בית המשפט הגבוה לצדק יש תשובות מפורטות לכל השאלות ששאלת. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 13:52, 19 בינואר 2023 (IST)
- מה שעומד מעל ראש הממשלה זה החוק. לבגצ יש סמכות לקבוע שראש הממשלה עבר על החוק. 2A0D:6FC7:406:AD1B:FF60:4FBB:60D3:EF10 17:28, 19 בינואר 2023 (IST)
- שאלות מסוג זה מדגימות יפה כמה חשובים לימודי אזרחות בבתי הספר. סיון ל - שיחה 19:59, 19 בינואר 2023 (IST)
- וגם לימודי היסטוריה. בעקבות "החוק הנורבגי" ו"החוק הצרפתי" הגיע הזמן לחוקק את "החוק הרומי", זה שלפיו קליגולה מינה את סוסו לקונסול (אם כי הסוס לא היה עבריין מועד, כך שייתכן שהחוק הרומי לא יעזור). במחשבה שנייה, בשום מקום בחוק יסוד: הממשלה לא כתוב שאסור למנות סוס לשר, כך שאם תבוטל עילת הסבירות וראש ממשלת ישראל ימנה את סוסו לשר החציר, אין לי מושג איך בג"ץ יצליח למנוע זאת. דוד שי - שיחה 20:36, 19 בינואר 2023 (IST)
- דוד שי, בסעיף 6.(א). לחוק יסוד: הממשלה נכתב כי "לא יתמנה לשר מי שאינו אזרח ישראלי ותושב ישראל". למיטב ידיעתי סוס לא יכול להיות אזרח ישראלי, ואף אינו יכול להיות תושב ישראל. בהצלחה. אביתר ג' • שיחה • 16:01, 24 בינואר 2023 (IST)
- הסוס שלי גר בהרצליה, כך שהוא תושב ישראל, בניגוד לשרים סמוטריץ' ובן-גביר, שאינם בגדר "תושב ישראל" כהגדרתו בסעיף 6 לחוק יסוד: הממשלה. אני מתפלא שאיש לא עתר לבג"ץ בעניין זה. דוד שי - שיחה 20:16, 24 בינואר 2023 (IST)
- מפתיע לקרוא תגובה כזו ממי שכתב את הערך תקנות יו"ש. עיין ס' 6ב שם. משה כוכבי - שיחה 21:15, 24 בינואר 2023 (IST)
- אדרבא, סעיף 6ב הנ"ל מונה רשימה סגורה של חוקים שבהם תושב יו"ש נחשב לתושב ישראל. חוק יסוד: הממשלה אינו נכלל ברשימה זו, ומכאן שתושב יו"ש אינו כשיר למינוי לשר. דוד שי - שיחה 07:31, 25 בינואר 2023 (IST)
- מפתיע לקרוא תגובה כזו ממי שכתב את הערך תקנות יו"ש. עיין ס' 6ב שם. משה כוכבי - שיחה 21:15, 24 בינואר 2023 (IST)
- הסוס שלי גר בהרצליה, כך שהוא תושב ישראל, בניגוד לשרים סמוטריץ' ובן-גביר, שאינם בגדר "תושב ישראל" כהגדרתו בסעיף 6 לחוק יסוד: הממשלה. אני מתפלא שאיש לא עתר לבג"ץ בעניין זה. דוד שי - שיחה 20:16, 24 בינואר 2023 (IST)
- דוד שי, בסעיף 6.(א). לחוק יסוד: הממשלה נכתב כי "לא יתמנה לשר מי שאינו אזרח ישראלי ותושב ישראל". למיטב ידיעתי סוס לא יכול להיות אזרח ישראלי, ואף אינו יכול להיות תושב ישראל. בהצלחה. אביתר ג' • שיחה • 16:01, 24 בינואר 2023 (IST)
- @סיון ל זה לא מקום לשפוט שואלים אנונימיים. אקסינו - שיחה 21:21, 19 בינואר 2023 (IST)
- וגם לימודי היסטוריה. בעקבות "החוק הנורבגי" ו"החוק הצרפתי" הגיע הזמן לחוקק את "החוק הרומי", זה שלפיו קליגולה מינה את סוסו לקונסול (אם כי הסוס לא היה עבריין מועד, כך שייתכן שהחוק הרומי לא יעזור). במחשבה שנייה, בשום מקום בחוק יסוד: הממשלה לא כתוב שאסור למנות סוס לשר, כך שאם תבוטל עילת הסבירות וראש ממשלת ישראל ימנה את סוסו לשר החציר, אין לי מושג איך בג"ץ יצליח למנוע זאת. דוד שי - שיחה 20:36, 19 בינואר 2023 (IST)
- שאלות מסוג זה מדגימות יפה כמה חשובים לימודי אזרחות בבתי הספר. סיון ל - שיחה 19:59, 19 בינואר 2023 (IST)
איך להרחיק עכברים מהבית עריכה
מצב טיפול: חדש
האם יש פעולות אקטיביות ממשיות שניתן לעשות כדי להרחיק עכברים מסביבת הבית בנוסף למה שכתוב בקישור המצורף? קישור
- כמו שכתבו שם: ניקיון ומלכודות. למהדרים: תמונה של הצדיק של העכברים. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 13:57, 19 בינואר 2023 (IST)
- להכניס צמד חתולים (ובעוד שלושה חודשים לשאול בוויקיפדיה -- איך להרחיק חתולים מהבית; יש לנו תשובות מוכנות גם לזה). עוזי ו. - שיחה 15:30, 19 בינואר 2023 (IST)
- סביר יותר שהחתולים ישאלו איך להרחיק את האנשים מהבית--א 158 - שיחה 12:14, 20 בינואר 2023 (IST)
- מספרים שיש חלילן שפותר את הבעיה. דוד שי - שיחה 18:39, 19 בינואר 2023 (IST)
טבעוני, טעים וזול עריכה
הכנת ביצת עין עולה שקל וחצי. האם יש תחליף טבעוני למנת חלבון בעלות קרובה? משהו פשוט וטעים. 22:12, 19 בינואר 2023 (IST)
- חמאת בוטנים אולי?
- 30 גרם שקדים
תנאי עצירה לשאלה הרקורסיבית "מיהו יהודי?" עריכה
מצב טיפול: חדש
ההגדרה המקובלת למיהו יהודי היא רקורסיבית: "יהודי הוא מי שאמו יהודייה".
השאלה היא מה תנאי העצירה.
אפשר היה לומר שרה אמנו. אבל שרה היא סבתא רבתא של יהודה, אז בוודאי אינה יהודייה בעצמה.
- "או שנתגייר", כלשון החוק. או שהשתתף במעמד הר סיני, שהוא סוג של גרות. (או לחילופין שהוא אחד מבני בניו של יעקב.) --בברוך - שיחה 20:40, 21 בינואר 2023 (IST)
- אל תיתפס לשם. אברהם אבינו היה היהודי הראשון מבחינת דת והראשון לעבור ברית מילה. שרה אמנו "התגיירה" יחד איתו. עם זאת, היהודים כעם ישראל (ישראל הוא כינויו של יעקב אבינו) החלו רק במעמד הר סיני וכללו את כל השבטים ולא רק את שבט יהודה שממנו נגזר השם "יהודי". אז תנאי עצירה אפשר לשים או באברהם ושרה, או ביעקב ונשותיו (שהתגיירו כאשר נישאו אליו). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:54, 21 בינואר 2023 (IST)
- ישמעאל ועשו יהודים? לא במובן הפשוט. ובכל אופן באותם דורות מדובר על יהדות שעוברת מאב לבן ולא מאם לבת.--בברוך - שיחה 22:52, 21 בינואר 2023 (IST)
- כמובן שהקשר בין היהדות הרבנית לבין דתם של אבות עם ישראל הוא רופף ביותר. גם אם אברהם ומשה היו קיימים, הם מעולם לא שמעו על כיפה, על חליפות שחורות, על כובעי פרווה, על קשר בין לבוש לבין צניעות, על בית כנסת, על בר מצווה, על רבנות, על ישיבות, על הפרדה בין בשר וחלב, על חודשים עם שמות, על ראש השנה שחל בחודש השביעי, על ל"ג בעומר, על שמחת תורה, על חנוכה, על פורים, ובקיצור על 99% ממה שמגדיר את מה שמוכר בימינו כ"אורח חיים יהודי".--2A00:A040:196:306C:1539:BB0F:ACB0:D365 13:39, 22 בינואר 2023 (IST)
- ישמעאל ועשו יהודים? לא במובן הפשוט. ובכל אופן באותם דורות מדובר על יהדות שעוברת מאב לבן ולא מאם לבת.--בברוך - שיחה 22:52, 21 בינואר 2023 (IST)
חילופי גברי עריכה
מצב טיפול: חדש
את המונח "חילופי גברי" הכרתי מוויקיפדיה, ואני רואה בו שימוש בעיקר כאן. רציתי לדעת מה מקור המונח ומה משמעות המילה "גברי" - מהמילה גבר? ניב – שיחה – מכחילים את הקונגרס 14:52, 20 בינואר 2023 (IST)
- נראה לי ש"גברי" זו צורת הרבים של המילה הארמית "גברא", שפירושה "איש". יהודית1000 💜 15:14, 20 בינואר 2023 (IST)
מצב טיפול: חדש
היי. התבקשתי לשאול את זה בידי בן אדם שלא יכול בגלל השפה. בהנתן מקור חצי אמין המספר כי ”זה היה אושר אמיתי להיכנס למים הצלולים אחרי שעה של מחנק הגיר. בדיקה קצרה הראתה שאי אפשר להסתדר בלי בלוני חמצן, אבל לא ניתן היה להידחק דרך הפער במפצה הציפה. היה צריך לדחוף את הבלון לפני הגוף. אתה צריך להיות בעל עצבים חזקים כדי לחטט בסדקים כאלה. ברגע שהגוף נדחס לתוך הרווח, אבק הגיר מעיב על כל החלל. אתה יכול לזוז רק באמצעות מגע. כל מה שמחבר לעולם החיצון הוא החבל שהשותף אוחז בו. לאחר כמה פניות גם זה לא מועיל הרבה. סיוויס היה היחיד מאיתנו שהעז לעבור במנהרה הזו 8 מטרים. לאחר הירידה המנהרה פונה בחדות לאורך החומה. הסיכוי שהיא תוביל לאולמות הבאים קטן מאוד. כך או אחרת, לא חקרנו אותה עד הסוף”, השאלה היא מה יש בסוף המעבר המתואר? תודה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:04, 21 בינואר 2023 (IST)
- גגל -מלח״ם- ושאל שם. אם לא יענו ציין זאת כאן
הטענה שהיהדות הרבנית יצאה מתוך הנצרות הקדומה (ולא ההפך) עריכה
https://m.youtube.com/watch?v=R_6Q4or2jjU
כעת אין לי זמן מיותר לצפות בהרצאה/שיחה במלואה ובעומק אבל האם זו שאלה מחקרית רצינית עם חיזוק מחקרי? ―אנונימי לא חתם
- זו שאלה מחקרית רצינית. יש קווי דמיון בין היהדות הרבנית והנצרות הקדומה, וטענות די מבוססות שהייתה ביניהן השפעה הדדית. לדעתי יהיה קשה מאוד להוכיח טענה כזאת, אבל בהחלט מעניין לבחון. עמית - שיחה 19:38, 21 בינואר 2023 (IST)
- ההרצאה (לא צפיתי) כנראה מבוססת על הספר שני גויים בבטנך שכתב המרצה; לפי התיאור בויקיפדיה משמעת הטענה שהיהדות הרבנית התפתחה מתוך הפולמוס מול הנצרות, ולא מתוך הנצרות עצמה. לא קראתי את הספר, אבל כנראה שהוא מאשש את טענותיו שם. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 19:16, מוצאי שבת, כ"ח בטבת ה'תשפ"ג (IST).
מרד מיסים עריכה
מצב טיפול: חדש
לאחרונה מאיימים במרד מיסים. האם זה בכלל אפשרי במערכת המיסוי בישראל?
- המס היחידי בישראל שלרוב האוכלוסיה קיימת בכלל האפשרות לא לשלם אותו הוא הארנונה. שאר המיסים נגבים באופן אוטומטי למעט אצל עוסקים מורשים - האנשים האחרונים שיתעסקו עם רשויות המס. בקיצור, לא. עמית - שיחה 08:54, 22 בינואר 2023 (IST)
- מרד מיסים ללא הפרת החוק אפשרי בדרכים שונות, הנה אחדות שעולות בדעתי:
- הגדלת החלק של ירקות ופירות בתזונה, ובכך להקטין את הכנסות המדינה ממע"מ (וגם לתרום לבריאות).
- החלפת נופש בארץ בנופש בחו"ל והחלפת רכישות בארץ ברכישות בחו"ל (בגבולות הפטור ממכס). גם לצעד זה יש יתרונות נוספים, מעבר לפגיעה בהכנסות המדינה.
- צמצום צריכתם של מוצרים עתירי מס.
- הימנעות מעבודת שעות נוספות, שהמס עליה גבוה יחסית.
- יש שייבחרו במרד מיסים בדרך של הפרת חוק. מורנו ורבנו בתחום זה הוא עבריין המס המורשע הרב אריה דרעי, ויש שלל דרכים נוספות, אך רצוי שלא להיתפס. דרך עיקרית היא מעבר גובר לכלכלה שחורה, כשאל המניע של תאוות בצע נוסף הצידוק של מחאה נגד השלטון. דוד שי - שיחה 22:53, 22 בינואר 2023 (IST)
- מרד מיסים ללא הפרת החוק אפשרי בדרכים שונות, הנה אחדות שעולות בדעתי:
ערבית עריכה
האם המילה בלש כמו ב"אחסן מין בלש" מופיעה בקוראן? ―אנונימי לא חתם
- לא, זה בערבית מדוברת. סיון ל - שיחה 09:43, 22 בינואר 2023 (IST)
מחלת ויטמין A עריכה
האם יש מחלה של ספיגה מועטה של ויטמין A מהמזון במנגנון כל שהוא?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- יש ערך נהדר בוויקיפדיה האנגלית, מחסור בוויטמין A (אנ'). התו המתחרה - שיחה 09:24, 22 בינואר 2023 (IST)
- ובזכותך התחלתי לתרגם אותו לעברית. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 09:46, 22 בינואר 2023 (IST)
- אני נתקלתי דווקא במחלה עקב עודפים גדולים של ויטמין A, היפרוויטמינוזיס A, שתקפה את חוקרי אנטארקטיקה שאכלו בלית ברירה את כלבי המזחלות שלהם כדי לשרוד, ובעיקר את כבדי הכלבים, שהכילו כמות גדולה מאוד של ויטמין A. זאוויר מרץ מת ודאגלס מוסון שרד בקושי. ראו משלחת אוסטרלאסיה לאנטארקטיקה. אחר כך כבר ידעו להיזהר.שלומית קדם - שיחה 17:25, 29 בינואר 2023 (IST
- ובזכותך התחלתי לתרגם אותו לעברית. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 09:46, 22 בינואר 2023 (IST)
מה זה "איווה עליכ" בערבית? עריכה
מה היא אותה "איווה" ולמה "עליך"?
האם זה שיבוש של המילה יהוה כך שהכוונה המקורית הייתה להגיד "רוח יהוה עליך"? ―אנונימי לא חתם
- בלי לדעת ערבית: המילה „יהוה״ נעלמה משפת הדיבור העברית כבר בסוף ימי בית שני (ולא ברור בכלל אם גם קודם היא בוטאה במלואה). לא נראה לי סביר שזהו המקור לביטוי. Tzafrir - שיחה 15:59, 22 בינואר 2023 (IST)
- אני שמעתי בעבר ראיון עם ישראל קנוהל שבו הוא טוען שיש מילה קרובה בערבית "אל-הווה". אין לי מקור מדויק. זה היה לפני שנים אבל אולי זה נכתב במאמר יעקב אל בארץ אדום ―אנונימי לא חתם
- ערבית מדוברת. אין קשר ליהווה או לכל אל אחר. המשמעות היא "כל הכבוד", "סחתיין", "יפה לך", וכו'. מילולית: איווה = "כן", עליכ = "עליך". סיון ל - שיחה 09:46, 23 בינואר 2023 (IST)
- אני שמעתי בעבר ראיון עם ישראל קנוהל שבו הוא טוען שיש מילה קרובה בערבית "אל-הווה". אין לי מקור מדויק. זה היה לפני שנים אבל אולי זה נכתב במאמר יעקב אל בארץ אדום ―אנונימי לא חתם
- הכוונה היא כמובן לאיווה, המדינה ה-29 של ארצות הברית. "איווה עליכּ" פירושו שתזכה לגרין קארד. ―אנונימי לא חתם
- כמובן!
אביתר ג' • שיחה • 16:07, 24 בינואר 2023 (IST)
- כמובן!
שפת הכלבים והחתולים עריכה
מצב טיפול: חדש
- כידוע, כשכלבים שמחים הם מכשכשים בזנב, וכשהם עצבניים הם מגרגרים; ואילו אצל החתולים זה בדיוק הפוך.
- שלוש שאלות בנושא זה:
- 1. לכלביים ולחתוליים יש אב קדמון משותף (לא זוכר איך נקראת החיה הזאת). איך זה אצלו?
- 2. האם שתי הפעולות הנ"ל הן רצוניות?
- 3. האם כלבים מבינים שאצל החתולים משמעות הסימנים היא הפוכה? וכמובן אותה שאלה לגבי חתולים.--2A00:A040:196:306C:1539:BB0F:ACB0:D365 13:32, 22 בינואר 2023 (IST)
- הכלב מגיע מהזאב והחתול מחתול בר אפריקני. לא יודע אם יש אב קדמון משותף קרוב לשניהם. בטוח יש, החיים מתחילים מאותו מוצא, ושניהם יונקים. לגבי שפת גוף, לא בטוח שהם מבינים. קצר בתקשורת זה מה שיוצר את האיבה בין כלבים לחתולים, אבל לא יודע על זה יותר מידי כדי לתת תשובה מקצועית. (¯`gal´¯) - שיחה 13:48, 22 בינואר 2023 (IST)
- שניהם יונקים ושניהם טורפים, אבל כאן נגמר המוצא המשותף. הטורפים מתחלקים לדמויי חתול ודמויי כלב: שתי קבוצות שנפרדו לפני כ־50 מליוני שנים. Tzafrir - שיחה 15:19, 22 בינואר 2023 (IST)
- 1. צריך מכונת זמן כדי לבדוק איך זה היה אצלו. כמו שציין צפריר, עברו מאז 50 מיליון שנים.
- 2. ברמה מסוימת. הן אינסטיקטיביות, אך בעזרת אילוף אפשר להכחיד אותן.
- 3. כלבים לא מבינים. הם מצפים שהחיה שמרימה את זנבם ומכשכשת בו, תרצה לשחק איתם ואז חוטפים שריטה באף. החתולים כן מבינים. הם עושים את זה בכוונה כדי ליצור מהומה וסכסוכים, כי זה הדבר שחתולים הכי אוהבים (ברצינות, אני לא חושב שלכלבים וחתולים יש חשיבה מופשטת מספיק כדי להבין קונספטים מהסוג הזה). תאו הארגמן - שיחה 15:27, 22 בינואר 2023 (IST)
- לא כל כשכוש זנב אצל כלב מבטא שמחה - כשכוש קצר ועצבני מבטא חשש ודאגה, לעומת כשכוש רחב וחופשי, שמבטא שמחה ורצון לשחק. כשכוש זנב אצל חתול הוא הקדמה לתקיפה, הכנה לזינוק. זה איננו ההבדל היחיד - כלב מגביה כף קדמית כאות לרצון טוב והזמנה למשחק. חתול מגביה כף קדמית כדי לשרוט. כלבים אינם מגרגרים, הם רוטנים ונוהמים, וגם כאן יש שלבים בנהימה. סתם ריטון קצר יכול להתפרש כ"לך מכאן, לא בא לי לשחק עכשיו", לעומת נהימה עמוקה בהשפלת ראש ומבט מלמטה למעלה - זה איתות שאומר "עוף מכאן לפני שאטרוף אותך" ואז כדאי לסגת לאט לאט בהליכה לאחור, בלי שום תנועה מהירה ובשום אופן לא לרוץ!שלומית קדם - שיחה 17:39, 29 בינואר 2023 (IST)
מיצבושי עריכה
מצב טיפול: חדש
איך מבחינה לשונית הגיע הצורה "מיצובושי" עבור רכב מיצובישי?
- ציטוט מהערך האנגלי על מיצובישי: "In 1873, its name was changed to Mitsubishi Shokai; Mitsubishi (三菱) consists of two parts: "mitsu" (三) meaning "three" (as in the three oak leaves from the crest of the Yamauchi or Tosa family that ruled over Yatarō's birthplace and employed him) and "hishi" (菱, which becomes "bishi" under rendaku) meaning "water caltrop", and hence "rhombus", which is reflected in the company's logo. It is also translated as "three diamonds".". עיין שם למידע נוסף.
- ואני מכיר גם מיציבושי. זה התחיל כבר מהתחלת הפצת הרכב בישראל. לישראלים היה קשה להתרגל לשם היפני המסובך להיגוי והתקבעו כל מיני שיבושים בשפת העם היושב בציון.אודי - שיחה 18:58, 27 בינואר 2023 (IST)
טנקים גרמנים בספרד עריכה
מצב טיפול: חדש
בשבועות האחרונים יש הרבה כעס על אולף שולץ, אבל בין לבין אני גיליתי לתדהמתי שלספרד יש לא פחות מ-350 טנקים גרמניים. למה הם זקוקים לכל כך הרבה כוח? מי מאיים עליהם? צרפת? פורטוגל? אנדורה? נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 22:51, 22 בינואר 2023 (IST)
- כנראה שאנדורה.--2A00:A040:196:306C:1539:BB0F:ACB0:D365 23:36, 22 בינואר 2023 (IST)
- כנראה... אבל זה באמת מוזר. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 00:34, 23 בינואר 2023 (IST)
- מבצע פליקס עדיין במגירה ―אנונימי לא חתם 2A0D:6FC2:2190:900:E95A:25F6:CE7A:51CC 13:50, 23 בינואר 2023 (IST)
- אולי אלו פאנצ'רים שנתקעו שם במלחמת העולם השנייה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:12, 23 בינואר 2023 (IST)
- לכל מדינה ריבונית גדולה יש צבא וטנקים הם חלק חשוב מכל צבא מודרני. לספרד מחויבויות שונות - נאט"ו, אבטחת גבולותיה ועוד. לכן, סביר שיהיו לה גם טנקים. המספר עצמו לא גדול במיוחד. גילגמש • שיחה 12:05, 25 בינואר 2023 (IST)
- ברור שנתקעו. פנצ'ר בגלגלים זו נקודת חולשה מובנית בדגם הזה. 87.69.242.88 11:00, 26 בינואר 2023 (IST)
- @87.69.242.88, נראה לי שהכוונה היא לפאנצר.
- אולי אלו פאנצ'רים שנתקעו שם במלחמת העולם השנייה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:12, 23 בינואר 2023 (IST)
- מבצע פליקס עדיין במגירה ―אנונימי לא חתם 2A0D:6FC2:2190:900:E95A:25F6:CE7A:51CC 13:50, 23 בינואר 2023 (IST)
- כנראה... אבל זה באמת מוזר. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 00:34, 23 בינואר 2023 (IST)
מפלס הכינרת עריכה
מצב טיפול: חדש
היי. לפני כמה ימים אמרו בחדשות שמתחילים להזרים מים קבוע לכינרת ומעכשיו אפשר לשכוח מכל הדאגות למפלס לתמיד. היום אמרו באותה המהדורה שהמפלס היום היה הנמוך ביותר בהיסטוריה, מאז הבנייה ב-1964, בנימה של אין שום בעיה בזה. אפשר הסבר מה קורה שם? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:35, 23 בינואר 2023 (IST)
- המוביל הארצי החדש. דוד שי - שיחה 06:29, 23 בינואר 2023 (IST)
- @IKhitron, ממליץ מאוד להאזין לפודקאסט של אחד ביום על הנושא. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:14, 23 בינואר 2023 (IST)
- תודה לשניכם, אסתכל בזה אם אף אחד לא יענה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:35, 23 בינואר 2023 (IST)
- @IKhitron, ממליץ מאוד להאזין לפודקאסט של אחד ביום על הנושא. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:14, 23 בינואר 2023 (IST)
סלניום לאנשים עם חוסר עריכה
מאיפה מפיקים את הסלניום שנותנים כתוסף\תרופה לאנשים עם חוסר? תודה.
- זה כתוב במפורש בערך סלניום. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:15, 23 בינואר 2023 (IST)
- אני לא מבין למה אתה מגיב ככה, זה לא עוזר בעליל. אני קראתי את הערך ולא מצאתי בו מידע כזה. למשל נכתב ”סלניום מופיע בטבע במחצבים ביחד עם גופרית, נחושת, כסף ועופרת. סלניום מופק כתוצר לוואי בעיבוד מחצבים אלו.” אם לזה הכוונה, לא ברור איך מפיקים מזה תוספים שנקלטים ביולוגית.
חריגה מסמכות עריכה
― הועבר לדף שיחה:חריגה מסמכות#חריגה מסמכות
התיישבות במקומות לא ראויים למגורי אדם עריכה
מצב טיפול: חדש
יש חלקים בעולם שההתיישבות האנושית בהם היא דלילה ביותר בגלל תנאים קשים או אף לא ראויים למגורי אדם, כמו חום קיצוני, קור קיצוני, יובש קיצוני וכיו"ב. הכוונה כמובן למקומות כמו סיביר, מונגוליה, טיבט, סהרה וכיו"ב. השאלה שלי היא למה בכלל יש שם בני אדם? מה עובר לאנשים בראש כשהם מחליטים לצאת למסע מפרך בתנאים לא אנושיים, להגיע לאיזו שממה קפואה או לחלופין רותחת כמו הגיהינום, ולהקים שם יישוב?--2A00:A040:196:306C:F8C2:E7AE:E4A8:84B9 16:04, 23 בינואר 2023 (IST)
- יש כמה סיבות. ראשית, יתכן שבעבר המצב לא היה כל כך גרוע כפי שאתה מתאר. במרקה כזה אנשים מסתגלים לתנאים ונשארים מכוחו של הרגל. שנית, תמיד צריך לזכור את האלטרנטיבה. המעבר לא תמיד אפשרי כי במקומות טובים יותר יש כבר אנשים אחרים. לכן, יתכן שפשוט אין מקום אחר. סיבה נוספת יכולה להיות קשורה למסורת. לעתים, לאנשים יש קשר רגשי למקום מגוריהם או למקום שבו גרו בני משפחתם מזה דורות רבים. גילגמש • שיחה 16:11, 23 בינואר 2023 (IST)
- נאמר פה משהו מעניין, שמונגוליה לא ראויה ברובה למגורי אדם
אשמח לדעת למה זה. אקסינו - שיחה 16:18, 23 בינואר 2023 (IST)- @אקסינו, מדברית מדי. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:20, 23 בינואר 2023 (IST)
- אבל גם הנגב מדברית מאוד, מה ההבדל? הטמפרטורה? חוסר במים? אקסינו - שיחה 16:22, 23 בינואר 2023 (IST)
- כיום אפשר להתגורר בפועל בכל מקום, גם באנטרטיקה. אבל לא הרבה אחורה, הייתה לבני האדם כמו לשאר בעלי החיים מגבלה עקב כושר הנשיאה של אזור גאוגרפי מסויים, שאגב עשוי להשתנות מתקופה לתקופה - ראה למשל את בקעת עובדה שלפי המחקרים נשאה לפני חמשת אלפים שנה אוכלוסייה של 3,000 נפשות, דבר שלא יעלה על הדעת כיום ללא אמצעים מודרניים. גם בנגב וגם במדבר גובי יכולים אנשים לחיות - במגבלות האפשרות לייצר מזון. עמית - שיחה 18:43, 23 בינואר 2023 (IST)
- אבל גם הנגב מדברית מאוד, מה ההבדל? הטמפרטורה? חוסר במים? אקסינו - שיחה 16:22, 23 בינואר 2023 (IST)
- @אקסינו, מדברית מדי. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:20, 23 בינואר 2023 (IST)
- נאמר פה משהו מעניין, שמונגוליה לא ראויה ברובה למגורי אדם
- למה אתה גר במדינה שיש בה פיגועים ומלחמות ולא עובר לשווייץ? לא תמיד ניתן להגר למקום אחר, אם בגלל הגבלות הגירה ואם בגלל מחסור בממון. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:16, 23 בינואר 2023 (IST)
חופשי יומי מקריות לירושליים עריכה
מצב טיפול: חדש
במכונה של המטרונית צריך להזין במכונה את המרחק שאליו רוצים להגיע כאשר קונים חופשי יומי. מה המרחק שצריך לבחור כשרוצים להגיע מהקריות לירושלים ובחזרה?
- המרחק בקו אווירי בין הקריות לירושלים קטן מ-120 ק"מ, ולכן התעריף הוא "כחול". אם הנסיעה באוטובוסים בלבד חופשי יומי זה 32 ש"ח. אם רוצים להתפנק גם ברכבות, יש להפרד מ-42 ש"ח. עמית - שיחה 18:36, 23 בינואר 2023 (IST)
אהל איך אתם יודעים? לא ברור לי מאיפה מוצאים את המרחקים. בודקים בגוגל מפות? ומה אם המסלול שגוגל מציע עובר דרך סבידור מרכז עם החלפה? זה מוסיף מרחק או אתם מחשבים לפי רדיוס ולא לפי העתק? 192.114.1.68 18:39, 23 בינואר 2023 (IST)
- המרחק נקבע על פי קו אווירי. המרחק בקו אווירי מירושלים לעכו הוא כ-120 ק"מ, מכאן שהקריות קרובות יותר. זה בכלל לא משנה המסלול: גם אם תיסע מהקריות לטבריה, ומשם לירושלים, ומשם לבאר-שבע, ומשם לתל-אביב, ותחזור לקריות - עדיין העלות היא כשל נסיעה של 120 ק"מ, כל עוד הכרטיס מתוקף בכל מעבר. עמית - שיחה 19:01, 23 בינואר 2023 (IST)
- לנוחיותך, מחשבון מחירים. עמית - שיחה 19:05, 23 בינואר 2023 (IST)
President Biden, there is a there there עריכה
https://edition.cnn.com/2023/01/22/opinions/biden-trump-classified-docs-stewart/index.html
מה משמעות האמרה הזו? תודה ―אנונימי לא חתם
פלסטיני = ערבי. ממתי? עריכה
מצב טיפול: חדש
כיום כשאומרים "פלסטיני" תמיד מדמיינים ערבי (תושב השטחים). בתקופת המנדט הבריטי, "פלסטיני" היה שם של כל תושב האיזור, ללא קשר לדת ומוצא אתני. כך נתיבי אוויר ארץ ישראל נשאו את השם "פלסטיני" בשמן האנגלי.
השאלה היא באיזה שלב בדיוק זה התחלף? הניחוש שלי שזה לא היה בשנות ה-40-50, אלא התחיל עם הקמת אש"ף או אולי שנים בדדות לפני.
האם אני טועה? האם יש תיעוד היסטורי לכך שהשם "פלסטיני" היה בשימוש הדומה לזה של היום בשנות ה-50? 192.114.1.68 19:16, 23 בינואר 2023 (IST)
- הכתבה הזו עושה סדר. כעיקרון זה הבדל בין כמה שמות שניתן לראות ביניהם הבדל בעברית (פלשתינה לעומת פלסטין), וכמובן שיש סיבה לדימיון, אך לא באנגלית (וזה לפעמים משמש בדיסאינפורמציה שמפיצים פלסטינים לגבי גבולות הארץ). הכתבה כבר מופיעה כקישור חיצוני בערך פלסטינים (אני הוספתי את הקישור לפני כמה זמן), אז יכולת למצוא את זה גם ללא עזרה. (¯`gal´¯) - שיחה 01:28, 24 בינואר 2023 (IST)
- אולי נתקלת, יש סרטון מפורסם של גולדה מאיר שאומרת שהיא פלסטינית, בהתייחסות בדיוק לעניין הזה (מה בין פלשתינאי לפלסטיני). (¯`gal´¯) - שיחה 01:30, 24 בינואר 2023 (IST)
אינני יודע מתי התחיל שימוש במונח "פלסטיני" אבל ברור שהוא תוצאה ישירה של הניצחון הרומי על מרד בר כוכבא שלאחריו הורה אדריאנוס על שינוי שם המחוז יהודה ל"סיריה-פלשתינה", אם כי אני אישית מאמין שיושבי הארץ לא מיהרו לכנות עצמם פלסטינים ואולי לקח כמה מאות שנים עד שזה קרה. ―אנונימי לא חתם
- לפי הערך שלנו, השם כמעט לא היה בשימוש עד המאה ה־19, והשימוש בו החל בעקבות הקולוניאליזם: האירופים זכרו את השם מימי הרומאים והיו צריכים שם עבור כל הארץ (יחידה גאוגרפית שלא הייתה קיימת בזמן העותמנים) והשתמשו לעיתים בשם הזה. Tzafrir - שיחה 17:20, 24 בינואר 2023 (IST)
יש ציון מינימום לתואר? עריכה
מצב טיפול: חדש
נניח סטודנט היפותטי מקבל בכל המבחנים ציון עובר 55. ואז מסיים את כל הקורסים עם ממוצע 55. האם הוא יקבל תואר או לא? 2A10:8012:13:66F3:B868:FF34:325B:37E3 15:10, 24 בינואר 2023 (IST)
- באוניברסיטה העברית לדוגמה נדרש ציון מינימום של 60: "השיג לפחות ממוצע ציונים סופי כפי שנקבע בפקולטה ולא פחות מ- 60". לכן לפי השאלה לעיל, הסטודנט ההיפותטי לא יהיה זכאי לתואר שם. סיון ל - שיחה 08:35, 25 בינואר 2023 (IST)
- לפי הנוסח אני מבין שכל סטודנט מתחת לממוצע אינו זכאי לתואר? כלומר רק מי שהוא מעל הממוצע מקבל תואר. איך זה יתכן מתמטית? 2A10:8012:13:66F3:51F6:5B6B:7871:E326 10:54, 25 בינואר 2023 (IST)
- הכוונה לממוצע ציוניו של התלמיד בקורסים שלמד ולא לממוצע כללי של כלל התלמידים במחזור. גילגמש • שיחה 12:03, 25 בינואר 2023 (IST)
- ברוב האוניברסיטאות, לדעתי, ציון המינימום הוא 60%, וכל מי שעובר מספיק מבחנים מקבל תואר, בלי קשר לציון שלו. עם זאת, ייתכן שהוא יתקשה להמשיך לתואר שני, אם יחפוץ בכך. התו המתחרה - שיחה 14:32, 25 בינואר 2023 (IST)
- ברוב התוכניות דורשים ממוצע של 80-85 כתנאי לקבלה לתואר שני. עוזי ו. - שיחה 23:36, 25 בינואר 2023 (IST)
- ברוב האוניברסיטאות, לדעתי, ציון המינימום הוא 60%, וכל מי שעובר מספיק מבחנים מקבל תואר, בלי קשר לציון שלו. עם זאת, ייתכן שהוא יתקשה להמשיך לתואר שני, אם יחפוץ בכך. התו המתחרה - שיחה 14:32, 25 בינואר 2023 (IST)
- הכוונה לממוצע ציוניו של התלמיד בקורסים שלמד ולא לממוצע כללי של כלל התלמידים במחזור. גילגמש • שיחה 12:03, 25 בינואר 2023 (IST)
- לפי הנוסח אני מבין שכל סטודנט מתחת לממוצע אינו זכאי לתואר? כלומר רק מי שהוא מעל הממוצע מקבל תואר. איך זה יתכן מתמטית? 2A10:8012:13:66F3:51F6:5B6B:7871:E326 10:54, 25 בינואר 2023 (IST)
האם חברות יעוץ הן דרך להלבנת הון? עריכה
מצב טיפול: חדש
אני שומע על הרבה פוליטיקאים ומקורבים להם על זה שהם פותחים חברת יעוץ. בזמן שלא ממש ברור איך בדיוק הם מוכשרים לייעוץ. האם זו בסך הכל דרך למכור אוויר? כלומר הלבנת הון? 2A10:8012:13:66F3:B868:FF34:325B:37E3 15:41, 24 בינואר 2023 (IST)
- יש כאן כמה בעיות אפשריות. אחת היא סוגיית המיסוי: האם לגיטימי להשתמש בחברת ארנק כדי לשלם פחות מיסים (כי חברה משלמת פחות מיסים מאשר אדם פרטי)? כמוכן, מהי מהות הייעוץ? הניסיון הלגיטימי שהם צברו (מדובר על אנשים עם ניסיון, לא פעם), או פתיחת דלתות, כלומר: ניצול קשרים, או בעברית מאכעריות. דווקא הלבנת הון לא נראית לי הבעיה כאן. Tzafrir - שיחה 17:07, 24 בינואר 2023 (IST)
- השאלה עלתה בעניינו של מפקד חיל הים לשעבר, אליעזר (צ'ייני) מרום, בחשד שדמי ייעוץ שקיבל לאחר שחרורו מצה"ל היו למעשה שוחד על פעולות שלו בעת שהיה מפקד חיל הים [3], ובסופו של דבר מרום נוקה מאשמה.
- מתן ייעוץ בידי בכיר לשעבר יכול להיות כשר לחלוטין ויכול להיות מסווה לשוחד. זה תפקידם של החוקרים לברר זאת ותפקיד התביעה להוכיח זאת, אבל כנראה לא קל לעשות זאת גם כשלקיחת השוחד נעשית בדרכים מובהקות יותר. דוד שי - שיחה 07:25, 25 בינואר 2023 (IST)
- אחד הדברים היפים במקצוע הייעוץ זה שלא חייב להיות קשר בין השירות שהיועץ נותן לבין שכר הטרחה שהוא מקבל, ולכן הענקת שירותי יעוץ מאפשרת שוחד במסווה חוקי. לו הדבר היה תלוי בי, הייתי אוסר על מי שהיה עובד מדינה מרמה מסויימת והלאה, או שהיה בעמדה שמאפשרת השפעה על מכרזים לעבוד במתן יעוץ, או לפחות לקבוע תקופת הצטננות של 10 שנים לפחות. וגם על קרובי משפחתם מדרגה ראשונה. עמית - שיחה 16:31, 25 בינואר 2023 (IST)
- כבר קיימת תקופת צינון, אתה כנראה רוצה להרחיב אותה. דוד שי - שיחה 18:54, 25 בינואר 2023 (IST)
וראה פרשת האי היווני. אסף השני - שיחה 19:14, 25 בינואר 2023 (IST)
חנות שאין בה לקוחות במשך שנים כדרך להלבין הון עריכה
ישנה חנות שאני יודע בוודאות שכמעט אין בה לקוחות ואין ממנה כל רווח משמעותי לבעלים וזאת במשך מספר שנים.
האם זו דרך להלבין הון? תודה.
- חזקת החפות מפשע2A02:3038:402:C6D2:2483:687E:F16D:54A1 11:50, 25 בינואר 2023 (IST)]
- יכול להיות שבאמת אין ממנה כל רווח משמעותי לבעלים, לא כל אדם שמנסה בכוח להחזיק בחיים חנות משפחתית מפסידה עושה זאת ככיסוי להלבנת הון. התו המתחרה - שיחה 14:33, 25 בינואר 2023 (IST)
- לא ידוע לי שזאת חנות משפחתית.
- יכול להיות שבאמת אין ממנה כל רווח משמעותי לבעלים, לא כל אדם שמנסה בכוח להחזיק בחיים חנות משפחתית מפסידה עושה זאת ככיסוי להלבנת הון. התו המתחרה - שיחה 14:33, 25 בינואר 2023 (IST)
ניתן להלבין הון על ידי החזקת חנות\חניון\צימר ודיווח יתר על הכנסות שלא היו ולא נבראו. מובן שאין להסיק מכך שהחנות הספציפית שאתה מכיר משמשת לכך. אסף השני - שיחה 19:12, 25 בינואר 2023 (IST)
- אבל אפשר לעלות על זה דרך בדיקת הוצאות העסק, לא? הרי זה חשוד שעסק עובד נניח 5 שנים בלי הוצאות.
- לכן ההלבנה פופלרית בחניונים, למשל. אפשר להחזיק חנות שלכאורה הוצאותיה מועטות והכנסותיה גבוהות - אמנות, למשל. עשיתי פסל משעועית ומכרתי אותו ב - 10000 שח בחנות הפסלים שלי. לך תוכיח אחרת, או תוכיח שהפסל שווה פחות. אפשר גם לקנות אספקה ולמכור אותה בשחור לחנויות שמעונינות להעלים מס ולכן לא מעוניינות שיידעו שקנו אספקה רבה. אסף השני - שיחה 20:33, 26 בינואר 2023 (IST)
- יש להבחין בין שני מניעים להלבנת הון:
- הון שנצבר במעשים פליליים, כגון שוד, שוחד וגנבה, שלהלבנתו מועילות הדרכים שתוארו לעיל.
- הון שנצבר בפעילות חוקית, אך לא שולמו עליו מיסים. להלבנה של הון כזה הפתרון שתואר לעיל אינו מועיל, משום שעל רווחי החנות יש לשלם מס. אפשר להשיג תועלת מסוימת בדרך זו כאשר מלבינים הכנסה שחל עליה מס שולי גבוה באמצעות העברתה לאדם שעליו חל מס שולי נמוך. דוד שי - שיחה 09:01, 27 בינואר 2023 (IST)
- יש להבחין בין שני מניעים להלבנת הון:
- לכן ההלבנה פופלרית בחניונים, למשל. אפשר להחזיק חנות שלכאורה הוצאותיה מועטות והכנסותיה גבוהות - אמנות, למשל. עשיתי פסל משעועית ומכרתי אותו ב - 10000 שח בחנות הפסלים שלי. לך תוכיח אחרת, או תוכיח שהפסל שווה פחות. אפשר גם לקנות אספקה ולמכור אותה בשחור לחנויות שמעונינות להעלים מס ולכן לא מעוניינות שיידעו שקנו אספקה רבה. אסף השני - שיחה 20:33, 26 בינואר 2023 (IST)
חישוב פניסה עריכה
מצב טיפול: חדש
פחות או יותר: כמה צריך להיות הצבירה בשביל לקבל פניסה השווה לשכר המינימום?
- זה תלוי במקדם הקצבה. מקדם קצבה סביר, 200, פירושו שנדרשת צבירה של פי 200 משכר המינימום כדי לקבל פנסיה בגובה שכר המינימום. דוד שי - שיחה 09:32, 26 בינואר 2023 (IST)
אל-חוסייני עריכה
מצב טיפול: חדש
מה מידת הקשר המשפחתי בין אמין אל-חוסייני לבין יאסר ערפאת? 2A10:8012:13:66F3:41A0:6BC6:E30B:E6EB 23:02, 25 בינואר 2023 (IST)
- מתוך הערך: ערפאת הציג את עצמו כקרוב מצד אמו לענף צדדי של משפחת חוסייני - ממנהיגי ערביי ארץ ישראל, אולם היסטוריונים מפקפקים גם בכך. Tzafrir - שיחה 23:20, 25 בינואר 2023 (IST)
מדעי המחשב ומתמטיקה עריכה
מצב טיפול: חדש
עבור אדם שאין לו גישה טובה למתמטיקה (הצליח איכשהו להוציא ציונים די טובים בבגרות, אבל בקושי וללא הנאה או הבנה מעמיקה) אבל אוהב לתכנת, מה לדעתכם הסיכוי להצליח בתואר ראשון במדעי המחשב? 2A01:6500:A039:7D38:C532:CBA5:26F:4FB8 08:52, 26 בינואר 2023 (IST)
- קלושים ביותר. לימודי מדעי המחשב באוניברסיטאות כוללים קורסים מתמטיים קשים, כגון חשבון אינפיניטסימלי, וגם קורסים רבים במדעי המחשב כוללים מתמטיקה גבוהה. לאדם כזה עדיף ללמוד תכנות במכללה פרטית או לתואר טכנאי/הנדסאי. דוד שי - שיחה 09:30, 26 בינואר 2023 (IST)
HTML עריכה
האם המומחה מתנדב לנסות להסביר לי מה הקוד הזה עושה?
<meta name="viewport" content="width=device-width">
- This code is used to set the viewport of a web page. The viewport is the area of the browser window that is used to display the web page. The "width=device-width" attribute sets the width of the viewport to the width of the device's screen. This is useful for responsive design, as it ensures that the page will be properly scaled on different devices with different screen sizes.
- על החתום: ChatGPT. 87.69.242.88 11:10, 26 בינואר 2023 (IST)
- קראתי את זה לפני ששאלתי את השאלה אבל זה רק תיסבך אותי כי ההגדרה שאני מכיר למונח viewport שונה. לפי הידוע לי viewport איננו גודל חלון הדפדפן המקורי (של ה browser session) אלא הוא הקטע שבין צלעותיו הפנימיות של המסך בפיקסלים. אשמח לעוד תגובות. ―אנונימי לא חתם
- אין ערך בעברית, אבל יש ערך באנגלית. יש מקומות עם מידע נוסף. מדובר אכן על מה שבדפדפן. Tzafrir - שיחה 17:05, 26 בינואר 2023 (IST)
- מה זאת אומרת מה שבדפדפן?
- אין ערך בעברית, אבל יש ערך באנגלית. יש מקומות עם מידע נוסף. מדובר אכן על מה שבדפדפן. Tzafrir - שיחה 17:05, 26 בינואר 2023 (IST)
- קראתי את זה לפני ששאלתי את השאלה אבל זה רק תיסבך אותי כי ההגדרה שאני מכיר למונח viewport שונה. לפי הידוע לי viewport איננו גודל חלון הדפדפן המקורי (של ה browser session) אלא הוא הקטע שבין צלעותיו הפנימיות של המסך בפיקסלים. אשמח לעוד תגובות. ―אנונימי לא חתם
- השורה הנ"ל מגדירה שרוחב המסמך יהיה כרוחב התצוגה בדפדפן. למיטב ידיעתי אין להגדרה זו השפעה על הדפדפן במחשב כיוון שרוחב המסמך הוא כרוחב התצוגה כברירת מחדל. ההשפעה היא על דפדפנים המיועדים למכשירים ניידים שבהם המסך קטן. כברירת מחדל הדפדפן מניח שהאתר אינו מותאם למסך קטן ולכן הוא מציג את המסמך ברוחב מלא (כמו במחשב) אך מוקטן. ההגדרה הנ"ל אומרת לדפדפן להציג את המסמך בתוך גבולות הרוחב של התצוגה ללא הקטנה. במקרה כזה על האתר לקבוע הגדרות עיצוב בשפת CSS שיתאימו למסך בגודל כזה. HumansCanWinElves - שיחה 00:30, 3 בפברואר 2023 (IST)
לנגיפים יש תאים? עריכה
מצב טיפול: חדש
לנגיפים יש תאים? ולחיידקים? ―אנונימי לא חתם
לכבוד ט"ו בשבט, שאלה על פורים עריכה
מצב טיפול: חדש
לבקשת עמית - האם ישנם שמות יהודיים, כדוגמת מרדכי ואסתר, שמקורם בשמות אלים זרים? ואם לא, למה דווקא מרדכי ואסתר כן התקבעו ביהדות? (שי • מנשמע?) מה, אין? 09:00, 27 בינואר 2023 (IST)
- תמוז. ברור לי מבלי שיש לי ידע מעמיק בכך שזה בשל המגילה. Shannen - שיחה 11:41, 27 בינואר 2023 (IST)
- ענת זה שם אלילי לכל דבר ועניין. יש עוד. גילגמש • שיחה 11:46, 27 בינואר 2023 (IST)
- איריס, אבל כאן נראה לי שמקור השם הוא בעקיפין, דרך הפרח אירוס. נראה לי שגם השם הזה, כמו ענת, הוא שם שקיים רק בעברית המודרנית ולכן לא ממש עונה לתהיתו של עמית. Tzafrir - שיחה 22:34, 27 בינואר 2023 (IST)
- ענת זה שם אלילי לכל דבר ועניין. יש עוד. גילגמש • שיחה 11:46, 27 בינואר 2023 (IST)
- אבהיר את הכוונה: אני מדבר על שמות שהיו בשימוש מסורתי בקרב יהודים. תמוז, ענת, איריס וגם שחר וים ואולי אף דפנה (לא אלה, אבל מספיק קרוב) הם שמות שנמצאים בשימוש מודרני, אך אני בספק עד כמה הורים שנתנו אותם בכלל מודעים למשמעותם. עמית - שיחה 13:51, 28 בינואר 2023 (IST)
- למען אלה שלא מודעים הקמנו את ויקיפדיה. דוד שי - שיחה 14:04, 28 בינואר 2023 (IST)
- השם ענת היה בשימוש בזמן כתיבת ספר שופטים - ראה שמגר בן ענת 198.135.124.205 08:39, 29 בינואר 2023 (IST)
- זה לא רלוונטי - השאלה היא לגבי המסורת היהודית. בתקופת בית ראשון ובטח ובטח מה שלפניה עדיין עבדנו אלילים, ובוודאי שנהוג היה לקרוא על שמם (ענת, אישבעל, מפיבעל ועוד). אני תמה לגבי התקופה שנטשנו סופית את האלילות - לא מצאנו יהודים הנקראים "אפולוניוס" או "כריסטיאן", למרות שיהודים ישבו בסביבות בהן שמות אלו היו נפוצים. למה מלכתחילה ניתנו השמות "מרדכי" ו"אסתר" בעם שבשלב זה כל-כך התנגד לאלילות? למה הם שרדו? אף אחד לא קרא לבנו אשבעל, למשל, למרות שמדובר בשם שמופיע במקרא כבנו של שאול. עמית - שיחה 09:04, 29 בינואר 2023 (IST)
- @עמית אבידן, בתלמוד מצוין בדיוק מקור שמותיהם של אסתר ומרדכי, ולטענתם זה לא קשור לאלים זרים. אולי לכן שמות אלו שרדו, מלבד ההנחה הברורה שהם שרדו כי הם היו כוכבי המגילה. 2A01:6500:A047:213E:97D5:303D:B988:5402 13:37, 29 בינואר 2023 (IST)
- שרדו זו לא השאלה, השאלה היא מדוע הם ניתנו מלכתחילה... ההשערה שלי היא שבהשקפת בני הזמן מדובר היה בשמות של כוכבים ("שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר" תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג, עמוד א') מאחר ובסביבה זורואסטרית/יהודית השמות איבדו את משמעותם האלילית (מרדוך מוזכר בתנ"ך כמעט בכל מקום בשמו בל). בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 08:17, יום שלישי בשבת, ט' בשבט ה'תשפ"ג (IST).
- @עמית אבידן, בתלמוד מצוין בדיוק מקור שמותיהם של אסתר ומרדכי, ולטענתם זה לא קשור לאלים זרים. אולי לכן שמות אלו שרדו, מלבד ההנחה הברורה שהם שרדו כי הם היו כוכבי המגילה. 2A01:6500:A047:213E:97D5:303D:B988:5402 13:37, 29 בינואר 2023 (IST)
- זה לא רלוונטי - השאלה היא לגבי המסורת היהודית. בתקופת בית ראשון ובטח ובטח מה שלפניה עדיין עבדנו אלילים, ובוודאי שנהוג היה לקרוא על שמם (ענת, אישבעל, מפיבעל ועוד). אני תמה לגבי התקופה שנטשנו סופית את האלילות - לא מצאנו יהודים הנקראים "אפולוניוס" או "כריסטיאן", למרות שיהודים ישבו בסביבות בהן שמות אלו היו נפוצים. למה מלכתחילה ניתנו השמות "מרדכי" ו"אסתר" בעם שבשלב זה כל-כך התנגד לאלילות? למה הם שרדו? אף אחד לא קרא לבנו אשבעל, למשל, למרות שמדובר בשם שמופיע במקרא כבנו של שאול. עמית - שיחה 09:04, 29 בינואר 2023 (IST)
- השם ענת היה בשימוש בזמן כתיבת ספר שופטים - ראה שמגר בן ענת 198.135.124.205 08:39, 29 בינואר 2023 (IST)
- למען אלה שלא מודעים הקמנו את ויקיפדיה. דוד שי - שיחה 14:04, 28 בינואר 2023 (IST)
בג"ץ: מה ההבדל בין הלכה לתקדים? עריכה
מצב טיפול: חדש
חשבתי שכל פסיקה של בג"ץ נחשבת "הלכה", לא נכון? ומה נחשב "תקדים"? תודה La Nave - שיחה 12:38, 28 בינואר 2023 (IST)
- להבנתי בהקשר זה אלה מילים נרדפות. דוד שי - שיחה 14:02, 28 בינואר 2023 (IST)
- יש הבדל בין תקדים מחייב לתקדים מנחה. בישראל רק פסיקת העליון מחייבת את הערכאות תחתיו. 'הלכה' זה ביטוי לפסיקה של העליון בנושא מסויים שקובעת כלל משפטי לגביו. בברכה, משה כוכבי - שיחה 23:45, 28 בינואר 2023 (IST)
- פסיקות של בית המשפט העליון מחייבות עבור כל בתי המשפט, שתחתיו, אך לא מחייבות אותו. הוא יכול לדון בנושא ולתת פסיקה חדשה. פסיקה של בתי משפט מחוזיים מנחה את בתי המשפט השלום. מנחה, פירוש הדבר שבתי משפט השלום יכולים לפסוק אחרת והנושא יתברר בערעור בבית משפט מחוזי. בברכה. ליש - שיחה 02:16, 29 בינואר 2023 (IST)
- איך נקבע שפסיקת בג"ץ היא רק מנחה ולא מחייבת? La Nave - שיחה 06:36, 29 בינואר 2023 (IST)
- שופטי בג"ץ הם שופטי בית המשפט העליון וכך מתייחסים אליהם, אין שופטים אחרים לבג"ץ. פסיקת בית המשפט העליון תמיד מחייבת, לא מנחה, מחייבת, את בתי המשפט הנמוכים יותר. פסיקות של בתי משפט מחוזיים לא מחייבות, רק מנחות את בתי המשפט הנמוכים יותר. למה? כי בית משפט עליון יש רק אחד בעוד שבתי משפט מחוזיים יש כמה וכמה, לכן אחד יכול לפסוק לבן ושני שחור, אז מה מחייב? בברכה. ליש - שיחה 06:53, 29 בינואר 2023 (IST)
- אוקי, תודה לכולם.
- מישהו רוצה להסביר מהי קודיפיקציה? יש ספר חוקים ויש קובץ פסיקות של העליון, והיום אפשר לחפש בהם בקלות, לא הבנתי מה החשיבות שלה. La Nave - שיחה 07:23, 29 בינואר 2023 (IST)
- שופטי בג"ץ הם שופטי בית המשפט העליון וכך מתייחסים אליהם, אין שופטים אחרים לבג"ץ. פסיקת בית המשפט העליון תמיד מחייבת, לא מנחה, מחייבת, את בתי המשפט הנמוכים יותר. פסיקות של בתי משפט מחוזיים לא מחייבות, רק מנחות את בתי המשפט הנמוכים יותר. למה? כי בית משפט עליון יש רק אחד בעוד שבתי משפט מחוזיים יש כמה וכמה, לכן אחד יכול לפסוק לבן ושני שחור, אז מה מחייב? בברכה. ליש - שיחה 06:53, 29 בינואר 2023 (IST)
- איך נקבע שפסיקת בג"ץ היא רק מנחה ולא מחייבת? La Nave - שיחה 06:36, 29 בינואר 2023 (IST)
- פסיקות של בית המשפט העליון מחייבות עבור כל בתי המשפט, שתחתיו, אך לא מחייבות אותו. הוא יכול לדון בנושא ולתת פסיקה חדשה. פסיקה של בתי משפט מחוזיים מנחה את בתי המשפט השלום. מנחה, פירוש הדבר שבתי משפט השלום יכולים לפסוק אחרת והנושא יתברר בערעור בבית משפט מחוזי. בברכה. ליש - שיחה 02:16, 29 בינואר 2023 (IST)
- יש הבדל בין תקדים מחייב לתקדים מנחה. בישראל רק פסיקת העליון מחייבת את הערכאות תחתיו. 'הלכה' זה ביטוי לפסיקה של העליון בנושא מסויים שקובעת כלל משפטי לגביו. בברכה, משה כוכבי - שיחה 23:45, 28 בינואר 2023 (IST)
בוקרשט VS בודפשט עריכה
מצב טיפול: חדש
האם יש סיבה לזה ששמות ערי הבירה של שתי המדינות השכנות כ"כ דומים, או שזה מקריות?--2A00:A040:196:306C:957A:49F7:FA74:352F 16:05, 29 בינואר 2023 (IST)
- אין שום קשר. בודה-פשט זה איחוד של שתי ערים בודה (עיר) ופשט (הונגריה). שם העיר בוקרשט ("בוכרסט" בחלק מהשפות) מגיע מהשם "בּוּקוּר" שזה כביכול שמו הפרטי של איזה גיבור עממי. יתכן גם שזה מגיע מלשון "bucurie" שזה שמחה ברומנית. ראה היסטוריה של בוקרשט. Corvus,(Nevermore) 17:35, 29 בינואר 2023 (IST)
- כאן המקום להרחיב מעט על האלפבית הרומני והקשר לעברית. עיר הבירה של רומניה, București, מבטאים בוקורשטי. ברומנית יש אותיות המקבילות לאותיות העבריות שין ו-צדי. במרבית שפות אירופה אין להם מקבילות, לכן יוצרים צירופי אותיות כמו CH בצרפתית ו-SCH בגרמנית עבור האות שין. האות הרומנית ל-שין מורכבת מאות S עם זנב קטן תחתיה. אירופאים נבערים, שלא יודעים זאת, מבטאים את האות כ-S, תוך התעלמות מהזנב הקטן. במקור האותיות האלה הגיעו מהאלפבית העברי דרך האלפבית הקירילי ומשם לאלפבית הרומני. בוכרסט היא דוגמה לביטוי שגוי מאוד, נוח עם שבע שגיאות. בברכה. ליש - שיחה 17:57, 29 בינואר 2023 (IST)
- @אריה ענבר: גם עם סקודה יש סיפור דומה. 87.69.242.88 07:02, 30 בינואר 2023 (IST)
- ליש שמעתי ישראלים שחושבים שבוכרים מגיעים מבוכרסט. Corvus,(Nevermore) 12:22, 7 בפברואר 2023 (IST)
- כאן המקום להרחיב מעט על האלפבית הרומני והקשר לעברית. עיר הבירה של רומניה, București, מבטאים בוקורשטי. ברומנית יש אותיות המקבילות לאותיות העבריות שין ו-צדי. במרבית שפות אירופה אין להם מקבילות, לכן יוצרים צירופי אותיות כמו CH בצרפתית ו-SCH בגרמנית עבור האות שין. האות הרומנית ל-שין מורכבת מאות S עם זנב קטן תחתיה. אירופאים נבערים, שלא יודעים זאת, מבטאים את האות כ-S, תוך התעלמות מהזנב הקטן. במקור האותיות האלה הגיעו מהאלפבית העברי דרך האלפבית הקירילי ומשם לאלפבית הרומני. בוכרסט היא דוגמה לביטוי שגוי מאוד, נוח עם שבע שגיאות. בברכה. ליש - שיחה 17:57, 29 בינואר 2023 (IST)
עזה עריכה
מצב טיפול: חדש
1) האם הערבית העזתית היא תת ניב של סורית או של מצרית?
2) האם בתקופה העותומנית רצועת עזה נחשבה לחלק מפלשתינה או השאלה בכלל לא רלוונטית? ―אנונימי לא חתם
פרטים על מחנה אריאל ביפו עריכה
מצב טיפול: חדש
מי יכול לספר על מחנה צה"ל ששימש לפני כן את הבריטים ושכן ברחוב יהודה הימית ביפו? התקיים לאחר מלחמת העצמאות ושימש כמטה הראשי של חיל האוויר. על שם מי נקרא - האם מדובר בלוחם ההגנה אריאל אנקלביץ שנהרג בינואר 1948? רב תודות! --Kippi70 - שיחה - עומדים לצד אוקראינה החופשית 💛💙 15:17, 31 בינואר 2023 (IST)
- בית עבדול ראוף אל-ביטאר, יהודה הימית 35-37 פינת רחוב אברהם לוינסון. שוכן מול מבנה תחנת גלי צה"ל. Kippi70 - שיחה - עומדים לצד אוקראינה החופשית 💛💙 10:11, 10 בפברואר 2023 (IST)
משוגע עירוני עריכה
מצב טיפול: חדש
גם בספרות גם במציאות מכירים את התופעה של "שוטה הכפר": אדם מאוד מוזר שעושה דברים לא מקובלים חברתית, מתלבש באופן מוחצן וכדו'. על פניו מדבור במשוגע, אבל זה לא נראה כאילו שאותו שוטה הכפר סובל מהפרעה נפשית של ממש שגורמת לו למצוקה.
נגיד בעיר שלי יש גבר בשנות ה-70 לחייו בערך שמדי פעם עומד בצומת המרכזית של העיר כשהוא לובש דגל ישראל ורוקד בין הרכבים. האיש אינו קבצן ואינו הומלס, מעולם לא עבר טיפול פסיכיאטרי, ולטענת שכניו הוא פשוט אדם מוזר שיכול להתחיל לשיר בקול גדול מהחלון של הבית שלו.
בעיר אחרת שגרתי היה אדם "מפורסם" שמשום מה הגיע בבוקר לגשר של כביש רועש עם כיסא מהבית, התיישב ככה שכל הרכבים שעוברים יראו אותו מרחוק, וקרא עיתון או ספר. תחביב שלא הייתי מגדיר כחולני (כי מה הסימפטום פה?), אבל מוזר מאוד. כי לקרוא ספר אפשר גם בחורשה ליד, אותו מרחק הליכה.
בקיצור: האם התופעה הזאת נחקרה ונבדקה? מדוע יש "משוגעים עירוניים"? 2A10:8012:13:66F3:A459:6936:17FA:73E8 15:57, 31 בינואר 2023 (IST)
- הייתי מתחיל את החיפוש בשאלה איזו תועלת אתה מפיק מתיוג התנהגות אקסצנטרית ובלתי מזיקה כ"שגעון". עוזי ו. - שיחה 16:41, 31 בינואר 2023 (IST)
חיזבאללה VS הטרור הפלסטיני עריכה
מצב טיפול: חדש
- 1. אילו יחסים יש, אם בכלל, בין חיזבאללה לבין ארגוני הטרור הפלסטיניים השונים?
- 2. איך זה שלמרות שחיזבאללה חזק בהרבה מכל ארגוני הטרור הפלסטיניים גם יחד, כבר 17 שנה שהוא לא מעז להתגרות בישראל, ואילו הפלסטינים ממשיכים לירות ללא הרף למרות שהם יודעים שהם יחטפו? האם זה בגלל שחיזבאללה פחות מתעניין בישראל, או בגלל שיש לו יותר מה להפסיד?--2A00:A040:196:306C:DCAB:7CFD:A23C:9FDE 16:25, 31 בינואר 2023 (IST)
- 1. יש שיתוף פעולה. בתקופת האינתיפאדה השנייה חזבאללה הפעיל חוליות טרור פלסטיניות לבצע פיגועים. אני מניח שגם היום הוא מעודד טרור פלסטיני ומספק הכוונה, הדרכה ומימון.
- 2. לחזבאללה, ולאיראן שמפעילה ומממנת אותו, יש הרבה יותר מה להפסיד. עוד הבדל הוא שבגלל דעת הקהל הבין-לאומית ישראל נלחמת מול הטרור הפלסטיני בידיים קשורות ולא יכולה להגיב ביד קשה מבלי לחטוף גינויים מכל עבר, כולל ממדינות שנחשבות לידידותיות לישראל. בזירה האיראנית והלבנונית זה לא המצב, וישראל חופשייה הרבה יותר לפעול, להגיב ביד קשה ולגבות מחיר משמעותי על הטרור. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:41, 31 בינואר 2023 (IST)
- תודה.--2A00:A040:196:306C:7517:9D07:6041:6EB 23:17, 31 בינואר 2023 (IST)
- כדי למנוע טעות: לישראל יש הרבה הרבה יותר מה להפסיד מאשר ללבנון ולפלסטינים. בכל פרמטר של השוואה, אין שום דמיון בין ישראל ליריבותיה. נסו לדמיין, למשל, מה המשמעות של ניתוק ישראל מהאינטרנט לעומת ניתוק לבנון או רצועת עזה מהאינטרנט. דוד שי - שיחה 08:22, 1 בפברואר 2023 (IST)
- תודה.--2A00:A040:196:306C:7517:9D07:6041:6EB 23:17, 31 בינואר 2023 (IST)
הריסת/אטימת בתי מחבלים וגירוש בני משפחותיהם עריכה
מצב טיפול: חדש
שלום למומחה,
אני מבקש להבין כמה נקודות בנוגע לאטימת בתי מחבלים וגירוש בני משפחותיהם.
1. האם קיימת דרך חוקית/מוסרית להצדיק גירוש בני משפחות מחבלים מישראל, בהנחה שהם אינם מעורבים? אני תוהה אם חוק כזה לא יפסל מיד ע"י בג"צ.
2. זכור לי שאחרי רצח מוחמד אבו חדיר המדינה התנגדה להריסת בתי המחבלים היהודים - מה היו הנימוקים להתנגדות והאם בג"צ לא התערב בנושא?
כנראה שלא מיותר לציין - אני מקווה שהשאלה שלי לא תהפוך לדיון פוליטי ומעוניין לקבל רק עובדות מוסכמות בתגובה.
תודה, יודה אווזי - שיחה 21:44, 31 בינואר 2023 (IST)
- 1. לא מדובר בצעד למטרות ענישה או נקמה אלא למטרות הרתעה. החוק מאפשר זאת (לפחות לגבי הריסת בתים ובאופן חלקי גם לגבי שלילת אזרחות ממחבלים), וכמעט תמיד המשפחות של המחבלים מביעות תמיכה בבן המשפחה הטרוריסט ובפיגוע, לכן גם מוסרית ראוי לגרשן ולהרוס את ביתן. בג"ץ כנראה יפסול את החוק, ולכן דרושה פסקת התגברות.
- 2. הנימוקים הם שבצד היהודי אין תופעה רחבת היקף של טרור ותמיכה בטרור ולכן לא נדרשת הרתעה. ראה את נימוקי נעם סולברג בערך הריסת בתי מחבלים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:46, 31 בינואר 2023 (IST)
- התשובה לשתי השאלות היא אחת- החוק הישראלי מגן על אזרחים ישראלים אבל לא על פלסטינים. במלים אחרות- יש דברים, כמו למשל הריסת בית ללא משפט, שהחוק הישראלי מאפשר לעשות לפלסטינים אבל לא לאזרחים ישראלים.--2A00:A040:196:306C:7517:9D07:6041:6EB 23:19, 31 בינואר 2023 (IST)
- באו גם לא נהיה תמימים. המדינה היא אזרחיה, ולכן מתקוף תפקידה של המדינה להגן קודם כל האינטרסים של אזרחיה. האינטרס של שלום הציבור הוא מעל הכל. וטרור יהודי קיים, אבל היקפו קטן. ככל הנראה הריסתו של בית מחבל יהודי לא תתרום לשלום האזרחים, בזמן שהריסתו של בית מחבל פלסיני אולי תגרום ל2-3 מחבלים פוטנציאליים לשקול היטב את צעדיהם. אולי "לא הוגן", אבל פועל. 2A10:8012:13:66F3:A459:6936:17FA:73E8 00:11, 1 בפברואר 2023 (IST)
- תקנות ההגנה (שעת חירום), שהן המקור החוקי להריסת בתי מחבלים, הותקנו על ידי ממשלת המנדט במלחמתן במחתרות היהודיות. מתבקש היה שעם הקמת המדינה יבוטלו תקנות אלה, כפי שבוטלו הוראות "הספר הלבן", אבל מתברר שברגע שהמחתרות עברו לצד השני של המגרש, חוקי הרשע קסמו להן. נודה לאל שלפחות את הרעיון של הוצאה להורג בתלייה לא אימצו. דוד שי - שיחה 08:14, 1 בפברואר 2023 (IST)
- גירוש בני משפחה הוא סוג של ענישה קולקטיבית. הפעלת פרקטיקה זו בזמן מלחמה נחשבת לפשע מלחמה.
- באו גם לא נהיה תמימים. המדינה היא אזרחיה, ולכן מתקוף תפקידה של המדינה להגן קודם כל האינטרסים של אזרחיה. האינטרס של שלום הציבור הוא מעל הכל. וטרור יהודי קיים, אבל היקפו קטן. ככל הנראה הריסתו של בית מחבל יהודי לא תתרום לשלום האזרחים, בזמן שהריסתו של בית מחבל פלסיני אולי תגרום ל2-3 מחבלים פוטנציאליים לשקול היטב את צעדיהם. אולי "לא הוגן", אבל פועל. 2A10:8012:13:66F3:A459:6936:17FA:73E8 00:11, 1 בפברואר 2023 (IST)
- מוסריות הענישה הקולקטיבית היא מפוקפקת, בלשון המעטה. אכן, פסקת התגברות תוכל לאשר בעתיד גם פעולות לא מוסריות, לאחר שתסיר את מכשול בגץ.
- הרעיון שתמיכה במפגע גוררת אחריה עונש בהיקף כזה תקפה כמובן רק לפלסטינים ולא, למשל, לתומכיו של גולדשטיין או עמיר, שכן הם יהודים שהרגו ערבים, או גרוע מזה, סמולנים, שלהם, כך מסתמן, מגיע. אגב, בהחלט ייתכן שגירוש משפחות של מחבלים יהודים יעבוד. למה לא? יהודים אוהבים את המשפחה שלהם פחות?
- לגבי תפקידה של מדינה להגן רק על אזרחיה: אולי. אבל יפה שהמדינה מרשה לעצמה במקביל לשפוט ולהעניש קולקטיבית אנשים שאינם אזרחיה ואינם מעורבים ישירות בלחימה. 192.114.182.2 09:59, 1 בפברואר 2023 (IST)
DNS עריכה
מה זה DNAME record?
אני מדגיש שאני לא שואל מה זה CNAME record אלא מה זה DNAME.
בעוד ה CNAME יוצר Alias (גרסה) ל A record, לא ברור לי מה עושה ה DNAME.
למשל ההסבר "The DNAME record provides redirection for a sub-tree of the domain name tree" לחלוטין לא ברור לי.
תודה. ―אנונימי לא חתם
- זה דווקא די ברור. אפשר לחשוב על DNS בתור data structure במבנה דמוי "עץ". כאשר אתה ניגש לאתר שנמצא באחריות של org למשל (כמו ויקיפדיה), אתה יכול לשמור את ה-sub-tree של org, או יותר יפה מזה, את ה-sub-tree של wikipedia. כך, בפעם הבאה שתרצה לגשת אל ויקיפדיה, לא תצטרך ללכת עד ה-DNS של org, ותוכל תחת זאת ללכת ישירות את ויקיפדיה. אם תרצה להביט בויקיפדיה האנגלית במקום העברית, שוב לא תצטרך לבצע את המסלול הארוך עד ל-root, ותוכל ישירות מ-wikipedia לבקש את en במקום he.
- מה שכתבת בהסבר זה בדיוק ההסבר ההגיוני. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 15:14, 1 בפברואר 2023 (IST)
- כשאמרת "אפשר לחשוב על DNS בתור data structure במבנה דמוי "עץ". " האם התכוונת שאפשר לחשוב על קובץ ה DNS zone כך? ―אנונימי לא חתם
נסיעה דרך כביש 2 במקום 4 עריכה
מצב טיפול: חדש
אם אני נוסע מרעננה (הפתוחה) לכיוון קריות (אתא) אז וויז בוחר לי מסלול שבו אני נוסע מזרחה לכביש 2 ומשם דרך כל החוף ואז פונים מערבה.
כביש 4 הרבה יותר ישר מבחינת זה שלא צריך לעשות פניה מזרחה ואז שוב מערבה.
אז למה הוויז בוחר לי מסלול זה דרך כביש 2? האם יש לו יתרונות (כמו אולי פחות רמזורים או מהירות מותרת גבוהה יותר)?
- בגדול – וייז מציע את הדרך המהירה ביותר, במגבלות מה שהגדרת (כבישי אגרה, פניות קשות וכד'). 87.69.242.88 22:23, 2 בפברואר 2023 (IST)
- בכביש 4 צפונה יש רמזורים רבים. דוד שי - שיחה 07:46, 3 בפברואר 2023 (IST)
- אם עושים אופטימיזציה לפי זמן מינימלי יוצא כביש 2. האבל מעניין אם בודקים לפי צריכת דלק: אולי כביש 4 חוסך כסף? Corvus,(Nevermore) 14:23, 3 בפברואר 2023 (IST)
- בכביש 4 צפונה יש רמזורים רבים. דוד שי - שיחה 07:46, 3 בפברואר 2023 (IST)
הסרת תיקיות בלינוקס עריכה
למה הסרת תיקיות בלינוקס היא תמיד פעולה רקורסיבית? למה זו לא פעולה פשוטה של פשוט למחוק תיקיה לא משנה מה יש בה?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- מה אתה מצפה שיקרה לקבצים שבתוך התיקייה? (אנונימי אחר) --2A0D:6FC2:4C21:7400:C502:E86E:74EE:27FA 11:40, 3 בפברואר 2023 (IST)
- שיימחקו גם כן. ―אנונימי לא חתם
- אפשר למחוק רק תיקיות ריקות:
:::$ mkdir newdir :::$ touch newdir/a_file :::$ rmdir newdir :::rmdir: failed to remove 'newdir': Directory not empty :::$ rm newdir/a_file :::$ rmdir newdir :::
- מחיקה רקורסיבית מוחקת את כל התוכן של התיקיה לפני מחיקתה. כדי שזה יעבוד עם תיקיה שמכילה תיקיה אחרת, חייבים למחוק קודם כל את כל תוכן התיקיה הפנימית. וזו אומנם באמת פעולה רקורסיבית:
- Tzafrir - שיחה 20:20, 3 בפברואר 2023 (IST)
:::$ mkdir newdir :::$ touch newdir/file :::$ mkdir newdir/subdir :::$ touch newdir/subdir/file_in_subdir :::$ rm -r -v newdir :::removed 'newdir/file' :::removed 'newdir/subdir/file_in_subdir' :::removed directory 'newdir/subdir' :::removed directory 'newdir' :::
- שיימחקו גם כן. ―אנונימי לא חתם
הסרט דפיקה בדלת עריכה
מצב טיפול: חדש
בוקר טוב, האם יש מישהו שמעוניין לכתוב את הערך של הסרט דפיקה בדלת בעברית? , הסרט החדש שיצא אתמול.
- למי שמעוניין, הנה: (Knock at the Cabin). התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:06, 3 בפברואר 2023 (IST)
חיפוש הצעות חוק באתר הכנסת עריכה
מצב טיפול: חדש
חיפוש באתר הכנסת מבטיח גדולות כמו כל אתר ישראלי מסכן אחר, ואי אפשר למצוא כלום. מי יעזור? נניח חיפוש המילה "חיילים" בשמות הצעות החוק הפרטיות או הממשלתיות או האחרות, שהועלו ולא הגיעו לכלום או הועלו והם בתהליך, מהכנסת ה-10 עד הכנסת ה-25. תודה. La Nave - שיחה 11:41, 3 בפברואר 2023 (IST)
- זה לא היה כזה קשה.. לחצתי על הכותרת "כל הצעות החוק", הכנסתי את המילה "חייל" (כדי לקבל הטיות של חיילי, לדוגמה), בחרתי את הכנסת העשירית, ולחצתי חפש. אפשר לחזור על החיפוש כמספר הכנסות הרצוי - אני החפלתי בושרת הכתובת את המספר 10 ךמספר הכנסת הרצוי, וזה עושה את אותה העבודה. הכנסת העשירית, הכנסת ה-11, הכנסת ה-12, הכנסת ה-13, הכנסת ה-14, הכנסת ה-15, הכנסת ה-16, הכנסת ה-17, הכנסת ה-18, הכנסת ה-19, הכנסת ה-20, הכנסת ה-21, הכנסת ה-22, הכנסת ה-23, הכנסת ה-24, הכנסת ה-25.
שני אמנים יצרו יצירה דומה עריכה
שני אמנים המתגוררים במדינות שונות, שמעולם לא הכירו זה את זה ושלא העתיקו זה מזה יצרו יצירת אמנות זהות, מה גם שהיצירות נעשו במחשב ולכן הן זהות 100%. שתי יצירות האמנות הגיעו לכדי פרסום בין לאומי. שני האמנים תבעו זה את זה על העתקה (למרות שבפועל לא הייתה העתקה אלא צירוף מקרים).
- איך הבעיה הזו מכונה במשפטים?
- מה הפיתרון לבעיה?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- בעגה המשפטית המקרה קרוי "שעמם לי אז שאלתי במדור הכה את המומחה שאלה מהתחת".
- אולי הסיפור הזה יעניין את השואל. אולי צריך לשאול, מה הסיכוי ששני אנשים חיברו שיר זהה במקומות שונים בעולם? מנגינה זהה? למה חייבים מחשב? לדעתי רוחב היצירתיות גדול מאוד, כך שהסיכוי שדבר כזה יקרה הוא נמוך. איך שניהם מגיעים לפרסום בינלאומי בלי שחשדו בהם בנושא?
למה הנאצים נחשבים ימנים? עריכה
מצב טיפול: חדש
נציונל סוציאליסטים = סוציאליסטים לאומיים. סוציאליזם זו אידאולוגיה שמאלית, אז מדוע הנאצים נחשבים ימנים? 2A0D:6FC2:2190:900:31BF:704B:159B:42C5 08:26, 4 בפברואר 2023 (IST)
- כי התקשורת שמאלנית. גם צ'ה גווארה, רוצח ההמונים, נחשב בתקשורת לגיבור. הכל פוזיציה, וזה לא חדש. עמית - שיחה 09:46, 4 בפברואר 2023 (IST)
- מן הסתם, יהיו מי שיאמרו שהנאצים נחשבים לימין היות והיו לאומנים באופן קיצוני, אך שים לב שלאומנות אינה מאפיין של ימין או שמאל פוליטי - ברית המועצות לא הייתה פחות לאומנית מארצות הברית, למשל. עמית - שיחה 09:58, 4 בפברואר 2023 (IST)
- לפי מה שמצאתי, רוב תומכי הנאציזם אימצו את המפלגה דווקא משום שראו בה כאלטרנטיבה לשמאל הפוליטי בגרמניה. למרות השם, הנאצים לא היו סוציאליסטים. הם התמקדו בשמירה על היררכיה חברתית וגזעית וחתרו תחת העיקרון המוביל בסוציאליזם – שוויון. ובכלל, השמאל האירופי סירב לשתף פעולה עם הנאצים, בניגוד לשמרנים. היריבות של המפלגה הנאצית היו המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה והמפלגה הקומוניסטית של גרמניה, כלומר שמאל, והשמאל שמשמאל לשמאל. אם כך הנאצים באמת היו ימניים, אז למה הם כינו את עצמם "סוציאליסטים"? 2A0D:6FC2:2190:900:31BF:704B:159B:42C5 12:11, 4 בפברואר 2023 (IST)
- תמיד צריך לבחון אנשים על פי מעשיהם ולא על פי הצהרותיהם. הסוציאליסטים דיברו הרבה על שלום ושיוויון, בפועל הם מחרחרי מלחמות מקצועיים שלא לומר רוצחים (ראה קומנדנטה צ'ה לעיל), ובמקומות בהם שלטו, שוויון היה הדבר האחרון ששרר (שאל, למשל, יהודי שחי בברית המועצות או פולין בשנות החמישים והשישים, או סתם אזרח ישראלי מ-20 השנים הראשונות לקיום המדינה). עמית - שיחה 12:29, 4 בפברואר 2023 (IST)
- ואגב "העיקרון המוביל בסוציאליזם – שוויון", האומנם? האם רואים בבורגני ובפועל כשווים, או שאחד מהם מותר להרוג, לחנך מחדש או להחרים את רכושו? באיזה פרקטיקה נקטו הנאצים? זו הסוציאליסטית הכוללת את כל אלו, או אולי דגלו בקפיטליזם - הגישה שדוגלת בשוויון בפני החוק, בחופש הפרט וחופש הקניין? לאיזה שיטה היו הנאצים קרובים יותר - לזו של ברית המועצות או לזו של ארצות הברית? המפלגה הנציונל-סוציאליסטית הייתה מימין למפלגה הקומוניסטית אך משמאל למפלגה הסוציאל-דמוקרטית. עמוק עמוק בשמאל. עמית - שיחה 12:56, 4 בפברואר 2023 (IST)
- לפי מה שמצאתי, רוב תומכי הנאציזם אימצו את המפלגה דווקא משום שראו בה כאלטרנטיבה לשמאל הפוליטי בגרמניה. למרות השם, הנאצים לא היו סוציאליסטים. הם התמקדו בשמירה על היררכיה חברתית וגזעית וחתרו תחת העיקרון המוביל בסוציאליזם – שוויון. ובכלל, השמאל האירופי סירב לשתף פעולה עם הנאצים, בניגוד לשמרנים. היריבות של המפלגה הנאצית היו המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה והמפלגה הקומוניסטית של גרמניה, כלומר שמאל, והשמאל שמשמאל לשמאל. אם כך הנאצים באמת היו ימניים, אז למה הם כינו את עצמם "סוציאליסטים"? 2A0D:6FC2:2190:900:31BF:704B:159B:42C5 12:11, 4 בפברואר 2023 (IST)
- פתיח פוליטיקה ימנית:פוליטיקה ימנית מוגדרת בדרך כלל כתמיכה בדעה כי סדרים חברתיים והיררכיות חברתיות מסוימות הן בלתי נמנעות, טבעיות, נורמליות או אף רצויות, והתמיכה בעמדה זו בדרך כלל מתבססת על משפט הטבע, הכלכלה, או על מסורות.
- פתיח פוליטיקה שמאלנית:פוליטיקה שמאלנית מוגדרת בדרך כלל כתמיכה בשוויון חברתי ובאיגליטריאניזם, לעיתים רבות תוך כדי התנגדות להמשך קיומן של היררכיות חברתיות. הפוליטיקה השמאלנית בדרך כלל ממוקדת בדאגה לאנשים בחברה שנתפסים כמקופחים ביחס לאחרים וכן באמונה שיש מצב של אי שוויון לא מוצדק שצריך לחתור לצמצם או לבטל.
- בחר בעצמך לאיזו אידאולגיה מתאים הנציונל סוציאליזם. אסף השני - שיחה 14:20, 4 בפברואר 2023 (IST)
- הצבת האינטרסים של המדינה מעל זכויות היסוד, לאומנות, אידיאולוגיה לא טבעית (מבחינה זאת שדרושות תיאוריות כדי להצדיק אותה, לעומת חירויות הפרט ושווייון שלא זקוקים לאידיאולוגיה מורכבת כדי להצדיק אותם), התגוננות מפני השפעת מיעוטים, משילות כערך עליון, מערך של מלשינים שמגן על האידיאולוגיה, אלה הם מאפיינים ימניים, ובנאציזם הם הגיעו להקצנה האולטימטיבית. גם הקומוניזם הסובייטי היה ימני, גם בו המדינה הייתה מעל הפרט, האידיאולוגיה הייתה מעל הכל, גם בו היה מערך של מלשינים, והרשות השופטת שרתה את השלטון ושלחה מתנגדי משטר או מתנגדים אידיאולוגיים ל(כלא בבית חולים פסיכיאטרי) כי רק משוגעים חושבים ככה, או לגולאג. La Nave - שיחה 14:31, 4 בפברואר 2023 (IST)
- גם הקומוניזם הסובייטי היה ימני, גם הקפיטליזם האמריקאי הוא בעצם שמאל, וגם השחור זה בעצם לבן. השמאל, בבסיסו, חותר לעליונות החברה על הפרט, הימין לעליונות הפרט על החברה. לכל אחת מההשקפות הללו יש השלכות. עמית - שיחה 14:42, 4 בפברואר 2023 (IST)
- עמית, זה מוזר אבל אמיתי, ימין מתאפיין בשימת המדינה לפני האזרח על חשבון זכויות הפרט והשוויון, ושמאל הוא ההפך. קפיטליזם, ליתר דיוק שוק חופשי, הוא יישום עקרון חירות הפרט בכלכלה, ומבחינה זאת הוא שמאל. קפיטליזם דורסני כמו נאו-ליברליזם, מנוגד לעקרון השוויון ולכן הוא ימין. La Nave - שיחה 16:18, 4 בפברואר 2023 (IST)
- תשמעי, בואי לרגע נעזוב את ההגדרות ימין-שמאל שמאוד טעונות רגשית כבר עשרות שנים, ונתמקד במהות. יש שתי תפיסות עולם: החברה (מדינה) מעל הפרט, והפרט מעל החברה. מהבחינה הזאת, מפא"י שאסרה את כניסת הביטלס לישראל קרובה הרבה יותר בתפיסת עולמה למשטר הנאצי מאשר לאמריקאי, והליכוד שביטל את המכס על טלוויזיות צבעוניות קרוב יותר לאמריקאים. אז תקראי לזה איך שבא לך - ימין ושמאל, כחול ואדום, זכר ונקבה, טוב ורע - מה שחשוב זה (בפעם השלישית היום) מה אנשים עושים. לא מה הם אומרים, ולא איך קוראים להם. עמית - שיחה 16:55, 4 בפברואר 2023 (IST)
- עמית, זה מוזר אבל אמיתי, ימין מתאפיין בשימת המדינה לפני האזרח על חשבון זכויות הפרט והשוויון, ושמאל הוא ההפך. קפיטליזם, ליתר דיוק שוק חופשי, הוא יישום עקרון חירות הפרט בכלכלה, ומבחינה זאת הוא שמאל. קפיטליזם דורסני כמו נאו-ליברליזם, מנוגד לעקרון השוויון ולכן הוא ימין. La Nave - שיחה 16:18, 4 בפברואר 2023 (IST)
- גם הקומוניזם הסובייטי היה ימני, גם הקפיטליזם האמריקאי הוא בעצם שמאל, וגם השחור זה בעצם לבן. השמאל, בבסיסו, חותר לעליונות החברה על הפרט, הימין לעליונות הפרט על החברה. לכל אחת מההשקפות הללו יש השלכות. עמית - שיחה 14:42, 4 בפברואר 2023 (IST)
- כפי שציינתי לעיל, המבחן האמיתי הוא בביצוע, לא ברמה ההצהרתית. ברמה ההצהרתית, יש באידאולוגיה הנאצית משהו מכל אחת מהתפיסות הללו. למשל, דאגה לאנשים בחברה שנתפסים כמקופחים ביחס לאחרים (גרמנים אתנים ביחס ליהודים) וכן באמונה שיש מצב של אי שוויון לא מוצדק שצריך לחתור לצמצם או לבטל (קרי להשמיד את היהודים). מה שיפה באידאולוגיה השמאלית שאפשר במשחקי המילים שלה להצדיק הכל. אפשר ואף בוצע, ולא רק על ידי הנאצים - גם פה בישראל הסוציאל-דמוקרטית. עמית - שיחה 14:39, 4 בפברואר 2023 (IST)
- הי, עמית. אני קצת מופתע לשמוע שאתה סבור שמעשיהם של הנאצים תואמים יותר "תמיכה בשוויון חברתי ובאיגליטריאניזם, לעיתים רבות תוך כדי התנגדות להמשך קיומן של היררכיות חברתיות. " מאשר את התפיסה ש "סדרים חברתיים והיררכיות חברתיות מסוימות הן בלתי נמנעות, טבעיות, נורמליות או אף רצויות, והתמיכה בעמדה זו בדרך כלל מתבססת על משפט הטבע, הכלכלה, או על מסורות.". על זה, כמה סרקסטי, אתה מוסיף מעט רעל על משחקי המילים של השמאל שיכול להצדיק הכל. אני יכול להמליץ לך על רופא עיניים מצויין. אסף השני - שיחה 17:27, 4 בפברואר 2023 (IST)
- מה שהדיון הזה מראה שההגדרות של "ימין" ו"שמאל" כל כך גמישות, שאפשר לכנות כל יישות כשמאלנית וימנית בו זמנית. הכל קשור לאיך אתה מגדיר "שמאל" ו"ימין". ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 17:46, 4 בפברואר 2023 (IST)
- הן לא באמת כאלו גמישות. הן גמישות רק אצל מי שרוצה להראות שהסמול הוא מקור כל הרוע, ואם מישהו רע כנראה שהוא סמולני, ולשם כך הוא מוכן לטעון שהשמדת היהודים בוצעה על ידי הנאצים בשם ערך השוויון. גועל נפש. אסף השני - שיחה 18:04, 4 בפברואר 2023 (IST)
- ובכל זאת אני מבקש ממך לשמור על תרבות דיון. לכנות את דברי, גם אם אינם מוצאים חן בעיניך, "גועל נפש", לא תורם לדיון, בטח לא מכבד, מה גם שנובע מחוסר הבנה מהותי של מה שכתבתי, שבא להראות כיצד באמצעות משחקי מילים הצדיקו הנאצים את מעשיהם - בטח ובטח שאני לא מצדיק אותם, וחבל שבכלל הנחת הנחה כזאת. עמית - שיחה 18:26, 4 בפברואר 2023 (IST)
- לא הנחתי שום הנחה כזו. הכל בדמיון שלך, שכבר ראינו שהוא מאד פורה. העריכה שהפניתי אליה, מראה את מה שכתבת: פרשנות שלך שמראה שהשמדת היהודים בוצעה על ידי הנאצים בשם ערך השוויון. בעיני זה גועל נפש. אסף השני - שיחה 18:35, 4 בפברואר 2023 (IST)
- זו לא פרשנות שלי. ככה הנאצים הציגו את זה (ליתר דיוק: לא בשם השיוויון, אלא כהתנגדות לאי-שוויון). העובדה שבחרת להשתמש שנית במונח "גועל נפש" בהתייחס לדברי, ואף לתקוף אותי אישית ("הדמיון הפורה") חמורה בעיני. פה זה לא רשת חברתית, ולשיח לא מכבד יש מחיר. תמשיך בכך ואני אבקש את חסימתך. עמית - שיחה 18:50, 4 בפברואר 2023 (IST)
- הראה לי בבקשה איפה הנאצים נתלים בשוויון כנימוק להשמדת היהודים. תורת הגזע כולה היא מופת של התנגדות גלויה לערך השוויון, ואני חוזר ואמר: תליית האידאולוגיה הנאצית כנבעת מערכי השוויון מקורה בדמיונך הפורה, והיא גועל נפש. אסף השני - שיחה 19:53, 4 בפברואר 2023 (IST)
- @עמית אבידן, הגעתי לכאן בעקבות דיון הבירורים שפתחת. הדיון שם חשוב אבל הדיון כאן חשוב לא פחות ואף מעניין אותי איך הסקת מסקנות או הגעת לכאלו שאלות. העובדה שהמילה "סוציאליזם" מופיעה בשמה של המפלגה הנאצית לא קשורה אף לא קשר מזערי לאידאולוגיות שנתפסות כשמאל. השם כפי שאתה יודע הוא נאציונל סוציאליזם ורצונם של הנאצים היה ליצור "שיויון" לארים בראייתם ולהתייחס בדרך מפלה ו/או רצחנית לשאר. שמאל לפי הגדרות מקובלות, מתנגד בכל תוקף לאפליה על רקע אתני, דתי, מיני כולל נטייה מינית. הנאצים שחטו מתנגדי משטר, יהודים, הומואים ובעלי מוגבלויות. אולי את מעשי הטבח המחרידים הללו הם עשו באופן "שיויוני", האם בשל כך נכנה אותם בעלי תפיסת עולם שמאלנית? האם היו מרקסיסטים? קומוניסטים? נראה לי שהנקודה מובנת. Asaf M - שיחה 20:42, 4 בפברואר 2023 (IST)
- Asaf M, כנראה שלא קראת את מה שכתבתי למעלה, אז אאמ;לק לך: א. יש שתי השקפות עולם - הפרט מעל החברה, או החברה מעל הפרט. ב. מה שקובע באיזה השקפת עולם אוחז מאין דהוא אינה הצהרותיו, אלא מעשיו. ג. השמאל, על פי מעשיו, דוגל בהשקפת "החברה מעל הפרט", יהיו הצהרותיו אשר יהיו. עמית - שיחה 21:41, 4 בפברואר 2023 (IST)
- @עמית אבידן, אני מעריך את רצונך לאמלק זה באופן כללי מצוין. המסקנה שלך שיש שתי תפיסות עולם מאפיינים שתארת היא בעיני שגויה כמו גם התפיסה שלך את השמאל העולמי כגוש אחד הומוגני ואף את הקביעה שלך שהשמאל שם את החברה מעל הפרט. להגיד שהנאצים החזיקו בתפיסת עולם שמאלנית זה כמו לומר שדעאש הם שמאלנים כי הם ראו בכל הדעאשים בעלי זכויות שוות ושמו את החברה הדעאשית מעל הפרט. הנאצים היו לאומנים וכפי שברור וידוע הלאומנות מנוגדת 180 לשמאל הם גם היו גזענים, רוצחי נכים ורוצחי הומואים, שחורים, יהודים, צוענים ואף אם נלך לפי המעשה האם אתה רואה במעשיו של השמאל בישראל או בארצות הברית מעשים כאלה? כמובן שלא. יש לי הרגשה שאני יודע למה אתה מחזיק בתפיסה הזו שלך. אם תסכים אשלח לך מייל שבו אוכל לכתוב יותר בחופשיות על ימין ושמאל וגם על הרפורמה המשפטית ואולי אפילו מילה או שניים על הנאצים. תן סימן ואני אתחיל להקליד.. Asaf M - שיחה 21:55, 4 בפברואר 2023 (IST)
- Asaf M, כנראה שלא קראת את מה שכתבתי למעלה, אז אאמ;לק לך: א. יש שתי השקפות עולם - הפרט מעל החברה, או החברה מעל הפרט. ב. מה שקובע באיזה השקפת עולם אוחז מאין דהוא אינה הצהרותיו, אלא מעשיו. ג. השמאל, על פי מעשיו, דוגל בהשקפת "החברה מעל הפרט", יהיו הצהרותיו אשר יהיו. עמית - שיחה 21:41, 4 בפברואר 2023 (IST)
- @עמית אבידן, הגעתי לכאן בעקבות דיון הבירורים שפתחת. הדיון שם חשוב אבל הדיון כאן חשוב לא פחות ואף מעניין אותי איך הסקת מסקנות או הגעת לכאלו שאלות. העובדה שהמילה "סוציאליזם" מופיעה בשמה של המפלגה הנאצית לא קשורה אף לא קשר מזערי לאידאולוגיות שנתפסות כשמאל. השם כפי שאתה יודע הוא נאציונל סוציאליזם ורצונם של הנאצים היה ליצור "שיויון" לארים בראייתם ולהתייחס בדרך מפלה ו/או רצחנית לשאר. שמאל לפי הגדרות מקובלות, מתנגד בכל תוקף לאפליה על רקע אתני, דתי, מיני כולל נטייה מינית. הנאצים שחטו מתנגדי משטר, יהודים, הומואים ובעלי מוגבלויות. אולי את מעשי הטבח המחרידים הללו הם עשו באופן "שיויוני", האם בשל כך נכנה אותם בעלי תפיסת עולם שמאלנית? האם היו מרקסיסטים? קומוניסטים? נראה לי שהנקודה מובנת. Asaf M - שיחה 20:42, 4 בפברואר 2023 (IST)
- הראה לי בבקשה איפה הנאצים נתלים בשוויון כנימוק להשמדת היהודים. תורת הגזע כולה היא מופת של התנגדות גלויה לערך השוויון, ואני חוזר ואמר: תליית האידאולוגיה הנאצית כנבעת מערכי השוויון מקורה בדמיונך הפורה, והיא גועל נפש. אסף השני - שיחה 19:53, 4 בפברואר 2023 (IST)
- זו לא פרשנות שלי. ככה הנאצים הציגו את זה (ליתר דיוק: לא בשם השיוויון, אלא כהתנגדות לאי-שוויון). העובדה שבחרת להשתמש שנית במונח "גועל נפש" בהתייחס לדברי, ואף לתקוף אותי אישית ("הדמיון הפורה") חמורה בעיני. פה זה לא רשת חברתית, ולשיח לא מכבד יש מחיר. תמשיך בכך ואני אבקש את חסימתך. עמית - שיחה 18:50, 4 בפברואר 2023 (IST)
- לא הנחתי שום הנחה כזו. הכל בדמיון שלך, שכבר ראינו שהוא מאד פורה. העריכה שהפניתי אליה, מראה את מה שכתבת: פרשנות שלך שמראה שהשמדת היהודים בוצעה על ידי הנאצים בשם ערך השוויון. בעיני זה גועל נפש. אסף השני - שיחה 18:35, 4 בפברואר 2023 (IST)
- ובכל זאת אני מבקש ממך לשמור על תרבות דיון. לכנות את דברי, גם אם אינם מוצאים חן בעיניך, "גועל נפש", לא תורם לדיון, בטח לא מכבד, מה גם שנובע מחוסר הבנה מהותי של מה שכתבתי, שבא להראות כיצד באמצעות משחקי מילים הצדיקו הנאצים את מעשיהם - בטח ובטח שאני לא מצדיק אותם, וחבל שבכלל הנחת הנחה כזאת. עמית - שיחה 18:26, 4 בפברואר 2023 (IST)
- הן לא באמת כאלו גמישות. הן גמישות רק אצל מי שרוצה להראות שהסמול הוא מקור כל הרוע, ואם מישהו רע כנראה שהוא סמולני, ולשם כך הוא מוכן לטעון שהשמדת היהודים בוצעה על ידי הנאצים בשם ערך השוויון. גועל נפש. אסף השני - שיחה 18:04, 4 בפברואר 2023 (IST)
- מה שהדיון הזה מראה שההגדרות של "ימין" ו"שמאל" כל כך גמישות, שאפשר לכנות כל יישות כשמאלנית וימנית בו זמנית. הכל קשור לאיך אתה מגדיר "שמאל" ו"ימין". ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 17:46, 4 בפברואר 2023 (IST)
- הי, עמית. אני קצת מופתע לשמוע שאתה סבור שמעשיהם של הנאצים תואמים יותר "תמיכה בשוויון חברתי ובאיגליטריאניזם, לעיתים רבות תוך כדי התנגדות להמשך קיומן של היררכיות חברתיות. " מאשר את התפיסה ש "סדרים חברתיים והיררכיות חברתיות מסוימות הן בלתי נמנעות, טבעיות, נורמליות או אף רצויות, והתמיכה בעמדה זו בדרך כלל מתבססת על משפט הטבע, הכלכלה, או על מסורות.". על זה, כמה סרקסטי, אתה מוסיף מעט רעל על משחקי המילים של השמאל שיכול להצדיק הכל. אני יכול להמליץ לך על רופא עיניים מצויין. אסף השני - שיחה 17:27, 4 בפברואר 2023 (IST)
- הצבת האינטרסים של המדינה מעל זכויות היסוד, לאומנות, אידיאולוגיה לא טבעית (מבחינה זאת שדרושות תיאוריות כדי להצדיק אותה, לעומת חירויות הפרט ושווייון שלא זקוקים לאידיאולוגיה מורכבת כדי להצדיק אותם), התגוננות מפני השפעת מיעוטים, משילות כערך עליון, מערך של מלשינים שמגן על האידיאולוגיה, אלה הם מאפיינים ימניים, ובנאציזם הם הגיעו להקצנה האולטימטיבית. גם הקומוניזם הסובייטי היה ימני, גם בו המדינה הייתה מעל הפרט, האידיאולוגיה הייתה מעל הכל, גם בו היה מערך של מלשינים, והרשות השופטת שרתה את השלטון ושלחה מתנגדי משטר או מתנגדים אידיאולוגיים ל(כלא בבית חולים פסיכיאטרי) כי רק משוגעים חושבים ככה, או לגולאג. La Nave - שיחה 14:31, 4 בפברואר 2023 (IST)
בתור רס"ר בדימוס אני יכול לומר לכם שהעולם אינו מסתכם רק בשמאל-ימין. הנאצים היו נאצים - תופעת רשע חסרת תקדים בהיסטוריה העולמית. אין צורך לסווג אותם לימין או לשמאל, הם קטגוריה בפני עצמה - נאצים. דוד שי - שיחה 20:38, 4 בפברואר 2023 (IST)
- רס"ר משמעת??? עמית - שיחה 21:34, 4 בפברואר 2023 (IST)
- אתה צודק לחלוטין בטענתך כי "אין צורך לסווג אותם לימין או לשמאל", ועדיין, אתה לא חולק על העובדה ששואל השאלה הציג - שהנאצים נחשבים "ימניים" ללא הצדקה. עמית - שיחה 21:36, 4 בפברואר 2023 (IST)
- עמית, ההנחה שלך אולי נשמעת הגיונית בתיאוריה, אך לא עומדת במבחן המציאות. יש מפלגות ימין שעשו שמאל, ויש מפלגות שמאל שעשו ימין, ועדיין נבחרו שוב ונשארו בשלטון. אם מנהיג המזוהה עם אידאולוגיית ארץ ישראל השלמה, מבטיח שלא ניסוג מאף שעל, ותוך שנתיים מחזיר את סיני עד הגרגר האחרון – זה לא אומר שהוא שמאלן. או שהציבור יראה בו שמאלן. או שלא ייבחר שוב בגלל שהפר את הבטחתו. כנ"ל אם איש ימין יחליט למסור את עיר האבות לידי ארכי-טרוריסט. דיבורים לחוד ומעשים לחוד – נפלאות הפוליטיקה. אנשים, מכל מחנה, ממשיכים לבחור שוב ושוב באותו אדם שהפר את הבטחות האידאולוגיות שלמענן הצביעו.
במקרה של גרמניה הנאצית, הביסוס אליו נחשפתי רק אחרי פתיחת הדיון, עונה על השאלה היטב. המפלגות שהתמודדו מול המפלגה הנאצית שמאליות, והיא הייתה הסמן הימני. אנשי הימין בגרמניה בהחלט הצביעו לגרמניה הנאצית. גם האידאולוגיה הנאצית סתרה אידאולוגית שמאל, החותרת, ואף לעיתים מקדשת, את השוויון. כבר ברמה האידאולוגית חלה סתירה, אז קל וחומר ברמת המעשה. לשאוף לאידאל ולא לממש אותו זה שכיח. אך הנאצים לא רק שלא חתרו לשוויון – אלא התנגדו נחרצות. גם בפועל כמובן. כל אלה נותנים ביסוס מלא למוסכמה שהמפלגה הנאצית הייתה ימנית. לכן השאלה שבאמת הייתה צריכה להישאל היא: מדוע קראו לעצמם סוציאליסטים?
כל יתר המבחנים המומצאים, כמו כניסת הביטלס ומכס על טלוויזיות, זה לא רק מחקר מקורי אלא ממש כשל לוגי עם צ'רי פיקינג. ניתן להמציא אינספור כאלה. למשל, הליכוד מקיים מדיניות שמאל כלכלי (לחרדים ומתנחלים) אז הוא קרוב לסטאלין. בעיניי זה ממש מופרך. 2A0D:6FC2:2190:900:F148:9828:52D4:DAE4 01:20, 5 בפברואר 2023 (IST)- אני עומד מאחורי מבחן המעשים שלי: הליכוד הוא אכן מפלגת שמאל המצהירה על עצמה כמפלגת ימין. פה ושם יש לו הבלחות ימניות. גם לרבין, אגב היו כאלה - בתקופתו כראש ממשלה, למשל, הגיעה ההפרטה בישראל לשיא. זה לא צ'רי פיקינג - אני בכוונה בחרתי דוגמא ממש קטנה וחסרת משמעות, בבחינת קל וחומר: יכולתי לכתוב על הפנקס האדום, על האפליה הברורה של בני עדות המזרח, של ערביי ישראל, על סינון פוליטי של קצינים בכירים בצבא - כל אלה היו תחת שלטון מפא"י. שוויון? חופש הפרט? אבל רגע, זה לא נגמר בשנת 77'. בשנת 1994 אני נעצרתי יחד עם עוד כ-30 סטודנטים על ידי המשטרה בזמן הפגנה לא אלימה בתוך קמפוס אוניברסיטת תל אביב, כששר החינוך היה אמנון רובינשטיין ושר המשטרה הוא משה שחל. אז מה יותר משמעותי: ההצהרות הליברליות של שני הפוליטיקאים המכובדים, או ההנחיות שהם נתנו בפועל לכפופים להם? עמית - שיחה 08:08, 5 בפברואר 2023 (IST)
- עמית, ההנחה שלך אולי נשמעת הגיונית בתיאוריה, אך לא עומדת במבחן המציאות. יש מפלגות ימין שעשו שמאל, ויש מפלגות שמאל שעשו ימין, ועדיין נבחרו שוב ונשארו בשלטון. אם מנהיג המזוהה עם אידאולוגיית ארץ ישראל השלמה, מבטיח שלא ניסוג מאף שעל, ותוך שנתיים מחזיר את סיני עד הגרגר האחרון – זה לא אומר שהוא שמאלן. או שהציבור יראה בו שמאלן. או שלא ייבחר שוב בגלל שהפר את הבטחתו. כנ"ל אם איש ימין יחליט למסור את עיר האבות לידי ארכי-טרוריסט. דיבורים לחוד ומעשים לחוד – נפלאות הפוליטיקה. אנשים, מכל מחנה, ממשיכים לבחור שוב ושוב באותו אדם שהפר את הבטחות האידאולוגיות שלמענן הצביעו.
לדעתי כל הדיון כאן מוכיח שהמושגים "ימין" ו"שמאל" חסרי כל משמעות, במיוחד כשמדובר במשטרים קיצוניים. אלו תבניות שאליהם אתם יכולים לשפוך הכל כולל הכל. שחור הוא לבן, אמת היא שקר ובורות היא כוח.
- לא זה לא, ימין ושמאל הוא ספקטרום, אין שמאל אוטופי, ואין ימין אוטופי מלבד הדיקטטורות. La Nave - שיחה 17:19, 5 בפברואר 2023 (IST)
- ההגדרות של "ימין" ו"שמאל" אינן קשיחות, ואינן זהות במקומות שונים. בישראל למשל, מה שנקרא "ימין" ו"שמאל" לא מאופיין על ידי אידאולוגיה כלכלית, או היחס בין הפרט לחברה, אלא בעיקר לפי הגישה לשטחים הכבושים: ה"שמאל" מתפצל בין "שתי מדינות לשני עמים" ובין "מדינת כל אזרחיה", והימין בדרך כלל מתפצל בין תומכי הנצחת האפרטהייד (כלומר המצב הנוכחי) למצדדים בטרנספר.
- הנאצים, למרות שם המפלגה, לא היססו לזרוק למחנות הריכוז הרבה לפני היהודים, את הקומוניסטים, הסוציאליסטים, ואנשי האיגודים המקצועיים, או במילים אחרות, את אנשי השמאל המובהקים, ובכך סימנו את עצמם כ"ימין" במעשיהם. הם סימנו את עצמם כימין גם בדבריהם, כשהצהירו על עצמם "פשיסטים" - למרות חמקמקות המושגים "שמאל" ו"ימין", פשיזם אף פעם לא נחשב "שמאל", וכמעט תמיד נחשב "ימין".
- עמית כתב למעלה שההבדל הוא "הפרט מעל החברה, או החברה מעל הפרט", כשלדבריו הראשון מאפיין את הימין, והשני את השמאל.
- זכותו של כל אחד להשתמש במילים כרצונו, או אם לצטט את המפטי דמפטי, "When I use a word, it means just what I choose it to mean — neither more nor less.", אבל כשמשתמשים במילים לצורך תקשורת עם אחרים, רצוי להשתמש בהן במשמעותם המקובלת, ובמשמעות המקובלת הימין _לא_ "מעמיד את הפרט מעל החברה" (אולי עמית מתבלבל עם אידאולוגיה שנקראת ליברטריאניזם, אולי עם איין ראנדיזם אולי עם אנרכיזם, ואולי, כמו המפטי דמפטי, הוא בוחר לייחס למושגים משמעות לפי רצונו שלו).
- הפשיזם מעמיד את המדינה וסמליה גבוה גבוה מעל הפרט וזכויותיו, ואם יש משהו שמייצג "ימין קיצוני" יותר מכל, הרי זה הפשיזם.
- השמאל מעלה על נס אוניברסלים, או קוסמופוליטיות ("פועלי כל העולם התאחדו". בימינו, המושג "קוסמופוליטן" הוא סוגשל Dog whistle (ערך שעדיין לא קיים בעברית) כשהכוונה הסמויה היא "יהודי", אבל לא תמיד זה היה כך). הימין לעומתו, מעלה על נס את הלאום, המדינה, וסמליהם. לומר שהנאצים היו "שמאל" מצביע על בורות, עיוות מושגים, או שימוש מופרז בחומרים שהחוק אוסר להשתמש בהם. קיפודנחש 02:06, 9 בפברואר 2023 (IST)
- תזכורת: עד בערך שנות השישים של המאה העשרים, „השמאל״ בארץ הוגדר בעיקר מניסוחים כלכליים ולא מדיניים. כדוגמה לכך: התנועה למען ארץ ישראל השלמה ועוד יותר מכך: חוג עין ורד, כללה אנשי „שמאל ישן״ (כלכלי). כעבור עשר שנים, המפלגות הגדולות התארגנו בעיקר לפי קווים מדיניים, וכללו בתוכן מגוון רעיונות כלכליים. Tzafrir - שיחה 10:32, 9 בפברואר 2023 (IST)
- מצטרף באיחור. המקור למילה "שמאל" וימין הם מקומות ישיבה באסיפת העם הצרפתית. כך באופיים הם מקומות על קו חד מימדי. כאשר יש דיון בנושא ספציפי- אנשים אומרים נימוקים שונים - שניתן למקם אותם במרחב רב-מימדי. לעומת זאת כאשר יש הצבעה בנושא - מפלגות ויחידים נאלצים לבחור האם מתוך המרחב הרב-מימדי הזה למקם את עצמם בצד "בעד" או "נגד" הצעה קונקרטית.
- ההשלכה מהמרחב הרב-מימדי אל המרחב הדו מימדי אינה חד-חד ערכית (שכן אנו רואים אנשים עם דעות דומות אבל מצביעים בצורה שונה). אחת הסיבות לכך שמלבד דעות יש לנו גם רגשות ודעות קדומות, אי וודאות ויחס שונה לסיכון. כך ששני אנשים בעלי דעה דומה עשויים ליחס לסיכונים שונים הסתברות שונה או גודל איום שונה וכך להגיע להצבעה שונה. לאנשים יש דעה מסויימת על פשע מסויים אבל כאשר אדם קרוב להם (או פוליטיקאי שהם מעריכים) מואשם בזה פתאום הם משנים את דעתם.
- שמאל וימין הם מושגים רחבים ומעורפלים. אדם סמית ניתן כיום למיקןם בשמאל בגלל שהוא דוגמה בעיני רבים לליברלזים שמאלי - מצד אחד רצון בחופש וחשדנות כלפי הממשלה, ומצד שני הוא לא מעריץ גדול של עסקים גדולים ולא אומר שהשוק תמיד תמיד צריך לקבוע הכל. (לדוגמה בדיון שלו על סכרים ומה שמכונה כיום מוצר ציבורי) אני מניח שיהיו אחרים שיגידו שסמית הוא ליברלי ימני.
- אנשים הרבה פעמים מבצעים קטיף דובדבנים כשהם רוצים לדבר על המחנה השני . "הימין\השמאל הוא ככה וככה" כאשר הם בוחרים דוגמה נניח להתנהלות של ממשלה סוציאל דמוקרטית לא ליברלית (מפא"י - שלא האמינה בליברלזים תרבותי ) ומנסים להגיד שזה כל השמאל -קל וחומר קומוניזם. אפשר לנסות להגיד שכל השמאל והימין זה בסך הכל ציר של הפרט מול החברה , אבל זה פשוט להתעלם ממימדים אחרים שיש לדיון במרחב הפוליטי והתרבותי.
- הימין השמרני לדוגמא כולל את הכנסיה הקתולית - גוף שמרני - שרוצה להכתיב את השאלה כיצד לראות את העולם. התנגד במשך מאות שנים לשאול שאלות - והוא גם נגד ליברליזם תרבותי.
- צירים ביקום הרב מימדי של הפוליטיקה והתרבות כוללים נניח - הפרט מול החברה, ערך של שוויון מול ערך של חופש הפרט, מדע מול אמונה מול "קומון סנס", מדינה מול קהילה, מדינה מול שוק, מדינה מול תאגידים, אוניברסליזם מול לאומיות או לאומנות או מקומיות.
- פופליסטים ימנים לדוגמה נוקטים במדיניות "שמאלית" של ממשלה שמתערבת בשוק , מגבילה הגירה, ומשתמשת בכספי המיסים כדי לטפח קבוצות שנאמנות לשלטון. גם שמרנים עושים זאת לעיתים אבל ליברלים ימנים וליברטנים מתנגדים לכך. כולם יכולים להיות מוגדרים בצד אחד של הציר בסוגיה אחת ובצדדים אחרים של ציר כאשר יש סוגיה אחרת או לפעמים עם השינוי בנסיבות החברתיות הכלכליות או הטכנולוגיות.
- בעיני כל הדיון של ימין ושמאל הוא קצת ילדותי. הוא חוסם אנשים מלהתקדם הלאה ותוקע אותם במחנות ובטיעונים רגשניים. מצאתי שמישהו בצד השני עשה X ואני נגד ל-X ולכן אני יכול לחזור לחיק המחנה "הנכון" תוך התעלמות מכך שגם הוא לפעמים עושה X.
- הנה הצעה אחרת - לבחון את העולם באמצעות מדע. כך ניתן לפסול לאט לאט דעות קדומות ורעיונות לא נכונים. או לפחות להגיד שרעיונות אלה הם לא סבירים. כך הרעיונות הפוליטיים שכן ניתן לתמוך בהם הם רק במרחב שנשאר ולא במרחב המקורי. כאשר יש בעיה חדשה לנקוט בגישה המדעית - לא להכנע לא למה שלמדנו כילדים קטנים, לא להכנע לנטיות הלב, ולא להכנע למה שאומר לנו "הקומון סנס" אלה להשאיר את השאלה פתוחה לזמן מה ולחפש מה אם בכלל המדע יכול להגיד עליה ואם הוא לא יכול - איך אפשר לנסות לשאול שאלות או לחפש תשובות שיעזרו לנו לתת תשובה לשאלה זו. למיטב הבנתי הגישה הזו משותף לזרמים כמו פרוגסיביות, שמרנים מתונים שאינם דתיים, חלק מן ליברלים בימין ובשמאל, חלק מאנשי קיימות וסביבה.
- הדרך הזו נוטה להסתכל על העולם דרך ניתוחים של מערכות מורכבות, תהליכים, מורכבות לעומת זרמים שאומרים לך אני יודע את כל התשובות מראש , הכל מאד פשוט ותמיד יש לי את התשובות בשבילך מוכנות מראש. היא לא אומרת "אי אפשר לדעת שום דבר" וגם "יש לנו תשובה לכל שאלה" - אלה - מנסה לקובע שיטה איך לחקור שאלות ולחפש תשובות.
- בהקשר של הנאצים לדוגמה אפשר לראות שיש הבדל גדול בין "המתאים שורד" לבין "החזק שורד". הנאצים האמינו בעל-אדם אבל הם לא הבינו בכלל אבולוציה ואם התוכנית שלהם היתה מצליחה הם היו מגיעים לצמצום המגוון הגנטי - שזה בדיוק הפוך לכל ההגיון של רביה מינית - הרביה המינית היא לכאורה טורח ובזבוז משאבים (למה צריך זכרים כאשר אפשר בעקרון לעבר אחד את השני או עוד יותר טוב - להשתכפל כמו חיידקים) .
- אפשר לראות גם איך עוד משטרים דכאניים התנגדו למדע או ניסו להכפיף אותו לאידאולוגיה או לאינרטסים (קומוניסטים שהתנגדו לגנטיקה, חברות מסחריות שמנסות לכופף מחקרים - נניח חברות מזון, תרופות, טבק, גורמים דתיים שמנסים לכופף את המדע)
- חופש הפרט מול החברה- אפשר לראות שבעצם זו שאלה שתלויה במצב המערכת שלנו - תלויה בהקשר שבו אנחנו נמצאים. רוב האנשים נניח הם בעד חופש התנועה נכון? אז אם אנחנו במרחב ציבורי נטול סכנות - נניח מישור גדול - אין בעיה שכל אחד ילך לכל מקום (מלבד נניח ילדים קטנים שעלולים ללכת לאיבוד) - אבל אם אנחנו באוניה אנחנו בדרך כלל מגבילים את הגישה של אנשים לכל מיני מקומות - נניח לא מאפשרים לנוסעים או אפילו לאנשי צוות לא מיומנים להגיע לחדר המנועים. זה עלול להזיק להם ועלול לפגוע בזכויות והחרות של כלל האנשים האחרים. אם אנחנו בסירת הצלה עמוסה פליטים אז חופש התנועה של אנשים מוגבל עוד הרבה יותר - אל תקומו ואולי אפילו אל תזיזו יותר מידי כי זה עלול להטביע את כולם. באופן דומה אין בעיה לירות באוויר או לזרוק שני טון פסולת רעילה כאשר אתם במרחב כמו קנזס אבל כאשר אתם בעיר צפופה זה יותר בעייתי וכאשר אתם במושבה בחלל או על מאדים התנהגות כזו משולה להטלת פצצת אטום
- תזכורת: עד בערך שנות השישים של המאה העשרים, „השמאל״ בארץ הוגדר בעיקר מניסוחים כלכליים ולא מדיניים. כדוגמה לכך: התנועה למען ארץ ישראל השלמה ועוד יותר מכך: חוג עין ורד, כללה אנשי „שמאל ישן״ (כלכלי). כעבור עשר שנים, המפלגות הגדולות התארגנו בעיקר לפי קווים מדיניים, וכללו בתוכן מגוון רעיונות כלכליים. Tzafrir - שיחה 10:32, 9 בפברואר 2023 (IST)
האזרח דרור - שיחה 07:31, 17 ביולי 2023 (IDT)