ויקיפדיה:ייעוץ לשוני/ארכיון 13

דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

חנייה וחניה

מתי צריך לכתוב "חנייה" ומתי "חניה"? אם אני לא טועה, "חניה" זה מקום חניה ו"חנייה" זה פעולת החנייה. האם אכן כך? ואם כן, האם דו"ח חניה ורחבת חניה הן שגיאות בכתיב חסר ניקוד או שלא? (את הערך חנייה לאופניים אני מניח שיש להעביר) תומר - שיחה 17:10, 16 במרץ 2009 (IST)

לענ"ד זה תמיד חנייה. הפעןלה היא כמובן חנייה, והמקום בו חונים הוא מקום-חנייה. הקיצור לחנייה עדיין שומר על הWד. איתן • שיחה 23:08, 16 במרץ 2009 (IST)

אם הכתיב הוא "חנייה", ההגייה תהיה haniya. "חניה" נהגית hanaya. הפעולה, למיטב הבנתי, תהיה "חנייה" (על משקל "עלייה", "גלישה", "חשיפה" וכו' - כלומר, שם פעולה); למיטב הבנתי, "חניה" עשויה להיות מקום החנייה (אבל זה משהו שלא התעמקתי בו, כך שאני לא בטוח במאת האחוזים). אלדד • שיחה 02:05, 17 במרץ 2009 (IST)

מאגר המונחים של האקדמיה מביא את שתי הצורות, "חֲנָיָה" ו-"חֲנִיָּה", כסינונימיות. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 02:09, 17 במרץ 2009 (IST)

טוב, אבל לא שמעתי שאומרים חֲנִיָּה, אז נשאר חניה. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 07:45, 17 במרץ 2009 (IST)

נראה לי שזה על משקל חצייה, שהיא שם הפעולה בבניין קל שאומר "לחצות את הכביש" (לענייננו זה כביש), ואילו "מעבר חציה" הוא מקום החצייה; ממש בדומה לחנייה שהיא שם הפעולה, והחניה היא מקום החנייה. אלירן d שיחה 08:04, 17 במרץ 2009 (IST)

אומרים חֲנִיָּה, אני הוגה כך באופן שוטף ושמעתי לא פעם בקול ישראל את הצורה הזו. כמו שנאמר, חנִיה היא הפועלה וחנָיה הוא המקום (אבן־שושן כותב את שתי המילים תחת אותו הערך, אך בדוגמאות ניתן לראות הבדלים בשימוש). ד"א, צריך לומר מגרש חנִיה, רחבת חנִיה, מקום חנִיה וכדומה. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 15:17, 17 במרץ 2009 (IST)

אם כך, איך לדעתך צריכים לאיית את שמות הערכים דו"ח חניה, רחבת חניה (מטוס) וחנייה לאופניים? תומר - שיחה 17:04, 17 במרץ 2009 (IST)

מאחר שהדו"ח ניתן על הפעולה - דו"ח חנייה. רחבת חנייה - מאותה סיבה. רק המילה חניה כשהיא לעצמה ומתארת שם עצם תיכתב חניה, אם כי אפשר למצוא גם ליל-חניה - בשיר משנות השבעים איתן • שיחה 18:43, 17 במרץ 2009 (IST)

שוב, על אף ההיגיון שבדבר, מילון המונחים של האקדמיה מציין במפורש שהפעולה נקראת בשתי הצורות. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 18:51, 17 במרץ 2009 (IST)

מילון המונחים של האקדמיה מציין החלטה שפשוט לא מסתדרת עם ההיסטוריה של העברית, ללא שום סיבה. כמו שכתבתי מעלה, גם אבן־שושן מתאר את המילים כנרדפות, אך הציטוטים שהוא מביא (והם רבים, מהתנ"ך, התלמוד והספרות העברית החדשה) מראים על חלוקה ברורה בין חנִיה לחנָיה. אם זה עובד, למה לשבור? וכמו שאיתן אמר - דו"ח חנייה, רחבת חנייה וחניה לאופניים. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 22:17, 17 במרץ 2009 (IST)

אפשר לטעון נגד האקדמיה טענות רבות, אבל לעתים רחוקות הם מחליטים החלטות ש"פשוט לא מסתדרות עם ההיסטוריה של העברית", שאותה חברי האקדמיה מכירים לפני ולפנים. שם הפעולה יכול להיות חניה או חנייה, כפי שאכן כתוב גם באבן-שושן. מקום שחונים בו הוא חנָ‏יה. דב ט. - שיחה 23:16, 17 במרץ 2009 (IST)

תעתוק שם משונה

Eugen Jan Boissevain, יליד אמסטרדם; בנם של Charles Boissevain (עיתונאי הולנדי) ושל Emily MacDonnell (אירית). נישאו באנגליה, וכל 11 ילדיהם נולדו באמסטרדם. הממ.. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 21:43, 16 במרץ 2009 (IST)

זה שם גרמני קצת, לא? הראשון נראה לי "יוגן"... השני נראה לי "יאן". את השלישי אני באמת לא יודע לתעתק. אבל קח אותי בעירבון מוגבל, אני לא ממש יודע... אלדד יבוא ויאיר את עינינו. אלירן d שיחה 08:00, 17 במרץ 2009 (IST)

כבר ניסינו להאיר את הסוגייה יחד אצלו, מה שלא כ"כ נשא פרי.. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 18:37, 17 במרץ 2009 (IST)

ברור ש Boissevain זה שם ממקור צרפתי הוגנוטי

ואז ההיגוי בהולנדית הוא כמו בצרפתית - בואסוון.Ewan2 - שיחה 01:57, 19 במרץ 2009 (IST)

Home Nations

"אנגליה היא אחת מה Home Nations של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד." מתורגם כ"אומות"/"מדינות" בערך. מיקיMIK • שיחה • פרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 15:26, 17 במרץ 2009 (IST)

לא הבנתי את השאלה. בכל מקרה, אני חושב ש-Home nations הן "אומות הבית". מקווה שלזה התכוונת. תומר א. - שיחה 15:39, 17 במרץ 2009 (IST)

כן, התכוונתי לזה. גם אני חושב שזה התרגום. יש דעות אחרות ? או שם מקובל אחר? מיקיMIK • שיחה • פרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 15:43, 17 במרץ 2009 (IST)

אני מכיר את מינוח כ"אומות הבית" וכך גם תרגמתי בערכי • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 15:58, 17 במרץ 2009 (IST)

João Goulart

נשיא ברזיל. הערך עליו נקרא ז'ואו גולרט, כפי שנכון לדעתי (לא ז'ואאו?), אולם במקומות אחרים בוויקי הוא מכונה ז'ואו גולאר ויש הפנייה מז'ואו גולאר לז'ואו גולרט. מה נכון? דב ט. - שיחה 17:46, 17 במרץ 2009 (IST)

אינני בטוח לגבי אף אחד מהדברים. לפי שדרי כדורגל ישראלים, הרי שאת השם יש להגות ז'ואאו (היה בעבר כדורגלן שנקרא ז'ואאו פינטו), אך ערכים רבים בויקיפדיה שעוסקים באישים מהאזור כותבים דווקא ז'ואו. לגבי שם המשפחה - לפי הערך הרוסי (ברוסית הכתיבה היא פונטית למדי) גולרט, אבל מצד שני לפי הערך הרוסי גם ז'ואאו. Gellerj - שיחה 23:42, 17 במרץ 2009 (IST)

מכובה או כבוי?

נראה לי שהשאלה די ברורה. האם אחת הצורות שגויה? אם כן, איך הגיעו לטעות הזו? האם רואים את אותו הדפוס גם במקום אחר דומה? מצד אחד אני יכול לחשוב על כבוי-דלוק-שמור, ומאידך מכובה-מגופה-מאודה וכן הלאה. בתודה, תומר07 - שיחה 23:21, 17 במרץ 2009 (IST)

יש איזשהו הסבר לגבי "כבה" ו"נכבה" באתר השפה העברית, אבל אני לא בטוח שהוא עונה לשאלה שלך באופן מדויק. למיטב ידיעתי "כבוי" הוא צורת ההווה של "כבה", בעוד "מכובה" הוא צורת הסביל של "נכבה". במילים אחרות, במידה והמחשב כבה לבד יש לומר "כבוי" ובמידה ומישהו כיבה את המחשב יש לומר "מכובה". עם זאת, כאשר באים לתאר מחשב שמצבו הנתון "אינו דלוק" (או לחילופין "אינו מודלק"), אינני חושב שיש הבדל בין השניים.

כבוי זה בבניין קל (הצורה הסבילה שיש לה רק הווה) ומכובה זה בפועל. נראה לי שלמרות שמעתי מכמה אנשים ש"מכובה" זה לא טוב" אפשר ומר שזה כן טוב, כי אני לא מבין למה אי-אפשר להוספיף באתר השפה העברית עוד שלישייה של כובה-מכובה-(אין לי מושג איך עושים שם פועל לפוּ‏על). סתם עומר • שיחה 00:20, 19 במרץ 2009 (IST)

תהיה רגוע ותאמר איך שטבעי לך.

שתי הצורות טובות.

קראתי כמה מאמרים לאחרונה שדנו בקשרים שבין צורת הבינוני מפועל ופעול לבניינים שהן כביכול משתייכם אליהם (קל ופֻעַל) וחוקרים מצאו שהקשר הזה לא הדוק כמו שנראה.

גילוי נאות: קראתי את המאמרים כהכנה למבחנים ועוד לא קיבלתי את הציונים ואני לא בטוח שהם טובים :)

סתם עומר - שם פועל לבניין פֻּעַל לא עושים לכל הדעות. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 00:40, 25 במרץ 2009 (IST)

אני תקווה

האם צירוף זה נכון, ולמה? ואם כן, האם הצירוף "אני מקווה" נכון גם הוא? וכמובן, למה? תודה... 77.126.220.130 16:35, 18 במרץ 2009 (IST)

מישהו? 77.127.96.59 16:34, 20 במרץ 2009 (IST)

לא תשובה מוסמכת, אבל על סמך ההיגיון. "אני מקווה" הוא נכון ב-100%, מכיוון ש"מקווה" היא צורת הפועל בזמן הווה לגוף יחיד וזה מסתדר. "אני תקווה" לא נכון מבחינה הגיונית, אבל מכיוון שמדובר במטבע לשון, אני חושב שזה תקין.

Ismaël Bullialdus

איך לתעתק את השם של האסטרונום הצרפתי הזה? ישמעאל בויאלדו? Easy n - שיחה 00:36, 19 במרץ 2009 (IST)

זו צורה לטינית של השם הצרפתי איסמאל בוּ‏ליוֹ.

אז צריך להיות לפי דעתי איסמאל (ישמעאל) בוּ‏ליאלדוּ‏ס.Ewan2 - שיחה 01:50, 19 במרץ 2009 (IST)

תעתוק מערבית

עבדול מונים ריאד או עבד אל-מנעים ריאד? נראה שיש מחלוקת. יוסאריאן • שיחה 20:12, 19 במרץ 2009 (IST)

אני לא מומחה בתעתוק מערבית אבל שם הערך בערבית הוא عبد المنعم رياض, ולכן צריך להיות אל-. נראה לי שבכלל צריך לתעתק עבד אל-מנהם ריאד (או ריהט' או משהו כזה). תומר א. - שיחה 20:18, 19 במרץ 2009 (IST)

השם בערבית, ובתעתיק מדויק, הוא עבד אלמנעם ריאצ'. בתעתיק החופשי יותר, הנהוג אצלנו בוויקיפדיה, הוא יהיה עבד אל-מונעם ריאד. אלדד • שיחה 02:51, 20 במרץ 2009 (IST)

התעתוק של אלדד הוא זה שגם כתוב בלקסיקון לביטחון ישראל של זאב שיף ואיתן הבר.אודי - שיחה 00:09, 22 במרץ 2009 (IST)

לא ממש קשור לפינה הזאת, אבל בכל זאת. בכל השפות הערכים עליו הם קצרמרים. רק בערבית יש עליו ערך נרחב יותר. אם מישהו שקורא ערבית יוכל להרחיב את הערך עליו זה יהיה מבורך.אודי - שיחה 10:44, 20 במרץ 2009 (IST)

ניסוח

מה עדיף?

• דגל בריטניה הינו הדגל הנפוץ ביותר
• דגל בריטניה הוא הדגל הנפוץ ביותר

השאלה היא באופן כללי. הכוונה האם יש כלל שאומר שהוא זה רק לאדם והינו לחפץ. תודה yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים • דרוש:אחראי חדש לסדנה לגרפיקה 14:20, 20 במרץ 2009 (IST)

למיטב ידיעתי, אין כל הבדל; סתם עניין של סגנון. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 15:24, 20 במרץ 2009 (IST)

גם לדעתי מדובר בסגנון. רק שים לב, יש לכתוב "הנו", בלי היו"ד. אלירן d שיחה 15:27, 20 במרץ 2009 (IST)

מצטרף לאלירן בעניין הכתיב.

בעניין השימוש - זה עניין של טעם אישי, אבל שימוש יתר ב"הנו" נראה לי מלאכותי ומאולץ. במשפט שהבאת הייתי מעדיף "הוא". ואם יש מישהו שמכיר מדריך סגנון שעוזר לבחור את זה בצורה מושכלת יותר, אשמח לקרוא. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 23:48, 21 במרץ 2009 (IST)

איסלאמיסטים

שני חוקרים שאני רוצה לצטט, אבל לא ברור לי איך לקרוא להם.

1. Richard Ettinghausen (גרמני, אז אני מניח שלא יהיו בעיות)
2. Doris Behrens-Abouseif (בהצלחה...)

אם השם השני מסובך מידי, אל תתאמצו - אני בהחלט יכול לסדר את המשפט כך שהשם שלה יהי רק בהערת השוליים (שהיא בלאו־הכי באנגלית)

דניאל צבי • שיחה 14:54, כ"ד באדר ה'תשס"ט (20.03.09)

הראשון הוא ריכרד אטינגהאוזן. באשר לשנייה: הייתי מציע דוריס בירנס-אבוסייף (נראה לי שעדיף על ברנס). אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 15:23, 20 במרץ 2009 (IST)

תעתיק משבדית

הי, רציתי לוודא שאני מתעתקת נכון משבדית:

• Smörgåsbord - סמורגסבורד? או סמֵרגוסבורד?
• Julbord - ג'ולבּוּרד?

תודה, גברת תרד • שיחה 10:47, 21 במרץ 2009 (IST)

אני הייתי הולך על "סמו" (כי יש עניין בעברית לתעתק לפי עיגול השפתיים ולא לפי מיקום התנועה) וזה בטוח "גוס" (å זה חולם ו-o זה שורוק). והשני מתחיל ב-י ובשני המקרים אם מדובר על חבר'ה/דברים מצפון שבדיה או ממרכזה אין ר לפני ה-ד בסוף. סתם עומר • שיחה 21:01, 21 במרץ 2009 (IST)

סמֵרגוסבורד, והשני - יוּלבורד. באשר להערה של עומר לעיל, אני נוטה להסכים, אבל נראה לי שבעברית כדאי שכן נתעתק את ה-r וה-d. דרך אגב, בדנית, עד כמה שידוע לי, לא היינו הוגים כלל את ה-d (ראו קירקגור). אלדד • שיחה 23:06, 21 במרץ 2009 (IST) אלדד • שיחה 23:06, 21 במרץ 2009 (IST)

עומר, אני לא בטוח שהבנתי למה התכוונת. לדוגמה, נוטים להגות בעברית (משום מה) את העיר Malmö בתור מאלמו (כמו שהוגים דוברי האנגלית, נגיד), אבל זו שגיאה, כי ההגייה הנכונה יותר (על פי צורת התיעתוק המקובלת בעברית של ö) היא "מאלמה" (כמו בשם הערך אצלנו בוויקי). אלדד • שיחה 23:13, 21 במרץ 2009 (IST)

התכוונתי שכמו ש"o לא מעוגלת/a אחורית סגורה" (/ʌ/) מתועתקת כפתח ולא חולם, וכמו ש"u לא מעוגלת/i אחורית" (/ɯ/) מתועתקת כחיריק ולא כשוורק, כך עדיף "סמו" כי "e מעוגלת/o קדמית" (/ø/) תתועתק כחולם ולא כצירה. אם יש מסורת תעתיק משבדית שאני לא מכיר, זה משהו אחר. (איך מנוקדת "מאלמה"? בצירה?) סתם עומר • שיחה 00:35, 22 במרץ 2009 (IST)

כן, בצירה (לעניות דעתי). אלדד • שיחה 19:50, 22 במרץ 2009 (IST)

Cornelia

קורנליה או קורניליה? העלמה אוסטרלית ממוצא בריטי. תודה, עידו • שיחה 23:03, 21 במרץ 2009 (IST)

קורנליה. דוד - שיחה 01:04, 22 במרץ 2009 (IST)

וזה התעתיק, אגב, אפילו שיש מקומות בהם השם נהגה: "קורנילִייָ‏ה". דוד - שיחה 03:18, 23 במרץ 2009 (IST)

Kertbeny

יש סיבה מיוחדת שבעטיה תעתיק השם Kertbeny הוא "קרטבן" ולא "קרטבני" (ר' הומוסקסואליות), או שמא מדובר בטעות? אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 02:38, 22 במרץ 2009 (IST)

כן, הסיבה היא, מן הסתם, שמדובר בשם הונגרי. תפקיד ה-y במקרה כזה הוא לרכך את ה-n. אם תרצה, זה מקרה דומה לתיעתוק השם Champagne, שבו אנחנו כותבים "שמפאן" ולא "שמפאני". אלדד • שיחה 19:49, 22 במרץ 2009 (IST)

כלומר, בהונגרית שתי האותיות יחד מסמנות עיצור אחד? אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 00:14, 23 במרץ 2009 (IST)

בוא נגיד שהן מסמנות N מרוככת. האם מדובר בעיצור אחד? לא, אני לא חושב שזה כמו ly, שמייצג Y (לדוגמה, hely = מקום, נהגה Hey). למיטב ידיעתי, במילון הונגרי לא תמצא עמוד חדש עבור מילים המתחילות ב"עיצור" ny. אלדד • שיחה 00:17, 23 במרץ 2009 (IST)

אחלה, תודה. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 00:29, 23 במרץ 2009 (IST)

בדקתי שוב את העניין - "קרטבני". מסתבר אכן שה-y מרככת את העיצור שלפניה, אבל היא נהגית i (במקרה שהיא מופיעה אחרי n או אחרי t). מדובר באמצעי זיהוי של אצולה - האריסטוקרטיה ההונגרית הוסיפה לשמותיה y במקום i, וכך נהג גם קרטבני. במקרים מסוימים לא נראה את הסיומת ty אלא thy - הם כנראה הוסיפו את ה-h כדי לבטל את הריכוך המתקבל עקב ה-y. אלדד • שיחה 11:50, 25 במרץ 2009 (IST)

Singer–songwriter

האם יש מונח עברי מקובל ל-"Singer–songwriter"? אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 02:44, 22 במרץ 2009 (IST)

אני לא יודע אם יש משהו לגמרי נאמן למקור, אבל נהוג להשתמש ב"זמר יוצר", כפי שהשתמשו במאיר בנאי ובאהוד בנאי, למשל. Gellerj - שיחה 10:13, 22 במרץ 2009 (IST)

יובל יבנה, לאחר התייעצות עם דויד פרץ, מתרגם "כותב שירים ששר" (מאוד לא קולח, לטעמי) דוד - שיחה 22:19, 22 במרץ 2009 (IST)

בגלל כל הסיבוך הזה רוב האנשים (ואני בתוכם) פשוט אומרים סינגר-סונגרייטר. קצת עילג, אבל... סתם עומר • שיחה 23:10, 22 במרץ 2009 (IST)

זה באמת עילג... וגם ההצעה של יובל יבנה. כבר עדיף "זמר יוצר". אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 00:15, 23 במרץ 2009 (IST)

עבדול חמיד השני

אולי כדאי להעביר לעבד אל-חמיד השני? בערבית זה הולך אבל אולי מטורקית מתעתקים "עבדול"? יוסאריאן • שיחה 14:19, 22 במרץ 2009 (IST)

לדעתי, לא נראה שיש טעם לשנות לצורה היותר ערבית של השם. נכון שהצורה הנוכחית היא תערובת של טורקית וערבית (חמיד במקום חמיט) וכך השם מוכר בשפות האירופיות.Ewan2 - שיחה 01:00, 23 במרץ 2009 (IST)

הערך נכתב כאן בתעתיק מטורקית (פחות או יותר), ולא מערבית. אילו הוא היה ערבי, אכן עדיף היה לתעתק את שמו בתור עבד אל-חמיד השני. אלדד • שיחה 01:38, 23 במרץ 2009 (IST)

מטורקית לא עדיף אבדילהמיט השני, כפי שאכן מופיע? איתן • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 00:15, 24 במרץ 2009 (IST)

מטורקית אכן עדיף "אבדילהמיט השני" (אם כי שמו של הסולטן מקובל בעברית בכתיב הנ"ל, ולאו דווקא בכתיב שהצעת). אלדד • שיחה 20:54, 24 במרץ 2009 (IST)

חוק קולון

אצלנו חוק קולון נקרא על שם שארל-אוגוסטן דה קולון. הבעיה היא שבצרפתית שמו הוא Coulomb, ולפי הבינוויקים כך כתוב שמו גם בכל השפות הנכתבות באותיות לטיניות. השפות היחידות שבהם יש "ן" זה פרסית ( کولن), ושפות כמו רוסית שנכתבות באוטיות קריליות (Кулон). בערבית זה "כולום" (كولوم) וייונית Κουλόμπ (קולוב? קולומב?).

לאור זאת אני שואל:
א. איך באמת מבטאים את השם?
ב. מאיפה הגיע הנ' לעברית, רוסית ופרסית?
ג. איך אנחנו צריכים לכתוב את שם האדם, ושם החוק (שדי השתרש)?
eman • שיחה • ♥ 17:35, 22 במרץ 2009 (IST)

ה-omb דומה, בהגייה, כאילו היה כתוב on או ont, ובדרך כלל כשיש אינפוף בסוף שם צרפתי אנחנו מעבירים אותו לעברית ב-ון או -אן. במקרה הזה זה -ון. למיטב ידיעתי, הן שם החוק ("חוק קולון") והן האדם נקראים בעברית "קוּלוֹן". אלדד • שיחה 19:55, 22 במרץ 2009 (IST)

ועוד הערה: לא כדאי לבדוק כיצד מתעתקים שמות לועזיים לערבית, הערבית די "מסרסת" לא מעט שמות, ובחלק מהמקרים (לפחות מבדיקה בוויקיפדיה ובספרים ערביים שיצא לי לראות), ההתרשמות שלי היא שהשיבושים נובעים מכך שהמחבר אינו יודע להגות נכונה את השם במקור. סתם, כדוגמה, שמה של מינכן בערבית הוא "מיונֶח" (הם שאלו, מן הסתם, מאנגלית, והוסיפו לשם מראה ערבי משהו...). בדקתי גם לפחות בערך אחד על עיר פולנית שתרגמתי עבור ויקי העברית - שם הערך בערבית משובש לחלוטין. אלדד • שיחה 19:55, 22 במרץ 2009 (IST)

בספר "חשמל ומגנטיות" מאת א. פרסל (בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה) החוק נקרא "חוק קולון". אם הם כותבים כך, וזה הספר שכל האוניברסיטאות בארץ מלמדות לפיו (פחות או יותר), אז מי אנחנו שנתווכח. מצד שני, המרצה בקורס "חשמל ומגנטיות" באונ' ת"א דווקא קרא לזה "חוק קולומב" (ואף רשם את השם כך על הלוח). ברק שושני - שיחה 20:21, 22 במרץ 2009 (IST)

ברור שאני מכיר את זה בתור חוק קולון. בגלל זה מאוד הופתעתי (לא היום, אבל לא כל כך מזמן) לגלות שזה ע"ש Coulomb. לזה התכוונתי ששם החוק השתרש (כקולון). eman • שיחה • ♥ 20:27, 22 במרץ 2009 (IST)

לא התכוונתי לזלזל בידע שלך, חלילה. רק ניסיתי לתת תשובה עניינית לשאלה ג' שלך. ברק שושני - שיחה 22:25, 22 במרץ 2009 (IST)

גם Champs-Élysées מבוטא באופן דומה איתן • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 00:12, 24 במרץ 2009 (IST)

שם צרפתי

en:Jimmy Briand. מי מכיר? מי יודע? ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:48, 23 במרץ 2009 (IST)

ז'ימי בריאן - אם מדובר בתעתיק אחד לאחד מצרפתית. אלדד • שיחה 22:09, 23 במרץ 2009 (IST)

וי, מרסי. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:09, 23 במרץ 2009 (IST)

דה ריאן. אלדד • שיחה 22:10, 23 במרץ 2009 (IST)

זה לא איל ניאפה דה קואה או משהו כזה? ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:10, 23 במרץ 2009 (IST)

גם (מותר לגוון ולכתוב גם משהו פחות מוכר, לא?) אלדד • שיחה 00:03, 24 במרץ 2009 (IST)

יא. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:05, 24 במרץ 2009 (IST)

חניון וקניון

שלום שלום! התלבטתי אם נכון לומר kenion או kanion, וכנ"ל בעניין חניון. פניתי למילון לערך קניון ושם הק' מנוגדת בפתח. בנוסף מצוין שהמילה מגיעה מ"קנייה + חניון". אם כך פניתי לחניון, ולהפתעתי הח' מנוקדת בסגול! אם נכון לומר henion, והמילה קניון לקוחה משם, למה היא הפכה לkanion? בברכה, תומר07 - שיחה 16:17, 24 במרץ 2009 (IST)

אממ... המילון של שויקה מנקד "חניון", חי"ת בפתח. בשאר צדקת, השם הרשמי הוא "מרכז קניות". דוד עזריאלי, שבנה את הקניון הראשון בישראל (הוא קניון איילון), הוא זה שהגה את המילה "קניון", וזה הלחם של המילים "קניות" ו"חניון". לפחות על-פי המילון שלי, החי"ת של "חניה" (וגם חנייה) היא בחטף פתח, והחי"ת של "חניון" היא בפתח. אם החי"ת של חניון היא בתנועת a, כך צריך להיות גם עם "קניון", וההגייה התקנית (גם על-פי רוב) היא kanyon. וכפי שלא נאמר henyon, כך לא נאמר kenyon. אלירן d שיחה 17:59, 24 במרץ 2009 (IST)

מכאן משתמע שאבן שושן שגה?תומר07 - שיחה 13:06, 25 במרץ 2009 (IST)

לא, אבל בהחלט משתמע שיש חילוקי דעות בין מילונים, וזו תופעה מעניינת. אין לי אבן שושן בבית, לצערי, אבל המילון שלי אומר hanyon, זה מה שמקובל, ולדעתי גם נכון. אלירן d שיחה 17:32, 25 במרץ 2009 (IST)

טיכו תרגום וכיתוב בערבית וטורקית

הועתק מדף השיחה של אלדד.

בס"ד,

אני צריך בבקשה אישור לתרגום של מילים + הכיתוב שלהם בערבית. הרי הם לפניך:

• "טיכו" - שורש ערבי ספרותי?
• "טאכא" - הוכתם בדבר רע, מעורב בעסקי שווא?
• "טַייכַ" - קילל מישהו, הכתים במשהו מכוער, חיסל?
• "טיכָה" טיפש וחסר דעה?

ואולי קצת עזרה גם בטורקית:

• "טייך" - רע, נהיה רע?
• "טיך" - בורות, חוסר ידע?

בתודה מראש, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ג באדר ה'תשס"ט • 00:21, 19 במרץ 2009 (IST)

שלום יהודה, ברוך בואך לדף השיחה שלי.

אני לא בטוח שהבנתי - אתה שואל אם למילים האלה יש קשר לערבית? אם כן, אני לא מכיר אותו. למעשה, אני לא מכיר אף אחת מן המילים שכתבת כאן. אולי מישהו מבאי דף השיחה שלי כן מכיר? בוא נמתין ונראה (אם נראה שאף אחד לא מגיב, אני חושב שכדאי יהיה להעלות את המילים לדף הייעוץ הלשוני, אולי מישהו מהמבקרים יוכל לעזור). אלדד • שיחה 00:48, 19 במרץ 2009 (IST)

כן אלדד, כך נטען כאן ובעוד כמה מקומות ברשת לכולם אבא זהה. פשוט רציתי לכתוב את הערך משועמם טיכו בקטגוריה סלנג וניבים ישראליים. התחלתי לכתוב את החומר על ה-PC הביתי כי אישית קישרתי את זה לד"ר טיכו כפי מה שלי היה ידוע (עיין כאן אמנם הגירסה שלי אל הקשר לד"ר ורעייתו שונה מהנכתב שם). אבל ללא אישור ממתרגם ומבין ערבית, לא רציתי להעלות את הערך. תודה, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ג באדר ה'תשס"ט • 00:58, 19 במרץ 2009 (IST)

ייתכן שהן אכן קיימות בערבית (אני מאמין שאם רוביק רוזנטל כתב כך, אז הדברים אמינים), אבל אלה מילים שלא נתקלתי בהן. אני אמנם יודע ערבית ועוסק בערבית מדי פעם, אבל אני לא עוסק בשפה הזאת באופן יומיומי, ואני לא בקיא בה כמו באנגלית, או בשפות אירופיות אחרות. נסה לפנות למשתמש יונבל, בכתובת: משתמש:Belin_kov. לא ראיתי אותו בוויקיפדיה זמן רב, אבל אולי הוא מבקר כשאני לא נמצא. בעבר היה אצלנו גם דרורK (משתמש:Drork), אבל, לצערי, הוא פרש מוויקיפדיה. אני אנסה, במקביל, לבדוק את המילים האלה עם דוברי ערבית, אבל ייתכן שיעבור זמן עד שאחזור עם תשובה בדוקה. אלדד • שיחה 01:07, 19 במרץ 2009 (IST)

שיחה:יומאה איי-קיי

תודה. טוסברהינדי (שיחה) 19:10, 24 במרץ 2009 (IST)

עזרה בתעתיק מגרמנית / פולנית

אשמח אם מישהו שמבין בתחום יוכל לתעתק לי את השמות האלו:

• Ordnungspolizei (אם ניתן אז גם לתרגם).
• Biała River - מהו שם הנהר: "ביאלה", "ביילה" או שמא משהו אחר?
• Bliżyn ו- Poniatowa (מדובר במפעלים/מחנות נאציים בתקופת מלה"ע השנייה).

תודה רבה מראש, והמשך ערב טוב, --85.250.122.57 20:18, 24 במרץ 2009 (IST)

אורדנונגספוליציי - משטרת הַסדר;

נהר ביאלה;

בליז'ין, פוניאטובה. אלדד • שיחה 20:49, 24 במרץ 2009 (IST)

למה ביאלה ולא ביאווה? סתם עומר • שיחה 00:11, 25 במרץ 2009 (IST)

כי בשמות (אישים או מקומות) אני לא נוהג לתעתק את האות הזאת בתור "וו". בעברית לא מקובל להעביר אותה כ-ו', אלא בתור ל' רגילה. ראה, לדוגמה, את שמו של לך ואלנסה. אם אתה מעוניין לתעתק מילה או משפט פולני כלשהו שיש בו ł - אתה מוזמן לתעתק את ה-ł בתור "וו". כאשר מדובר בשם עבור דוברי העברית, עדיף להשתמש בתעתיק המקובל (ולהעביר את האות הזאת כפי שמקובל גם בשפות אחרות). אלדד • שיחה 00:18, 25 במרץ 2009 (IST)

אחת הדוגמאות הכי בולטות היא שם העיר Łódz שבכל השפות לא מעיזים לתעתק "ווּ‏אוּ‏ג'" או משהו כזה לפי הצלילים הפולניים אלא "לוֹ‏דז".Ewan2 - שיחה 01:45, 25 במרץ 2009 (IST)

ראשית, למה "וואוג'"? פשוט "ווג'", אם כי אני הייתי מעדיף "וודז'". בכל מקרה, בערבית זה ﻭﻭﺩﺝ (וודג'), וגם בפרסית קוריאנית ועוד מספר שפות זה עם וו. אבל, שוין, נח דעתי בדבריו של אלדד. סתם עומר • שיחה 01:36, 26 במרץ 2009 (IST)

אז ווג'. לא ידעתי וזה מעניין שיש בכל זאת שפות, לא אירופיות,שאינו מחוייבות לכתיב הלטיני הרגיל, שמנסות לתעתק קרוב יותר להיגוי המקוריEwan2 - שיחה 03:28, 27 במרץ 2009 (IDT)

דחה על הסף

האם ביטוי זה הוא בעברית תקנית? תודה... 77.127.96.102 20:45, 24 במרץ 2009 (IST)

כן, בהחלט. הכוונה: דחה באופן מיידי, בלי לעצור כדי לשקול או לבדוק האם פעולה זו נכונה או לא. אלדד • שיחה 20:48, 24 במרץ 2009 (IST)

מירוץ/מרוץ

מה יותר נכון? ‏YHYH ۩ שיחה • מיזם הכדורגל במדינות • 21:13, 24/03/2009

המלצת האקדמיה ואבן שושן לכתיב חסר ניקוד היא משום מה "מירוץ", אף על פי שלא הצלחתי להבין מאיפה היו"ד. ניסיתי לברר אם כמה אנשים יודעי דבר ואף אחד לא ידע.

אבל ההמלצה בעינה עומדת: "מירוץ".

שלחתי עכשיו מכתב לאקדמיה עם השאלה הזו. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 21:39, 24 במרץ 2009 (IST)

כמו חגי מירום והר מירון.אודי - שיחה 11:15, 25 במרץ 2009 (IST)

קיבלתי תשובה מהאקדמיה ומסתבר שהמלצתה - "מרוץ". מה שכתבתי מקודם, שהמלצתה "מירוץ" - שטות גמורה ואני מבקש להתעלם ממנה. אינני יודע מדוע אבן שושן בחר ב"מירוץ". במקרא המילה מופיעה בקהלת ט בצירי ללא י'. זו לא מילה במשקל של שירות אלא תחילית מ + שורש רוץ.

מירון ומירום צריכים בדיקה אחרת. שמו של קיבוץ מרום גולן, למשלם, נכתב בשווא ואין שם שום סיבה ליו"ד. את שמו של חגי מירום נהוג לכתוב בי' - או שזו מילה ממקור אחר או ממש טעות. את שמו של הר מירון נדמה לי שנהוג לכתוב בי' תמיד, אבל אני לא מכיר את ההסבר. אולי זה משהו ארמי, אבל זה סתם ניחוש.

לגבי מרוץ - ההמלצה היא מרוץ - ללא י'. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 13:36, 25 במרץ 2009 (IST)

שורוק

הידעתם?!?!?!?!?!?!?

לפי החלטת האקדמיה ללשון מהשבוע שעבר, צורת הרבים של המילה שְׁטוּת היא לא עוד שְׁטֻיּוֹת כי אם שְׁטוּיוֹת. כנ"ל חנויות, מלכויות, התמחויות וכיו"ב. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 21:42, 24 במרץ 2009 (IST)

אתה רציני? אם כך רבים של דמות הם dmuyut? נשמע לי ממש שטותי שהאקדמיה תוציא חוק כזה. הרי, רבים של קטלות הם קטלויות, זה לא כלל רשמי בעברית? אפשר מקור לדבריך? אלירן d שיחה 17:28, 25 במרץ 2009 (IST)

אבל לפי מה שהבנתי מהניקוד לעיל ההגייה נשארת אותו דבר, לא? תומר - שיחה 18:29, 25 במרץ 2009 (IST)

תומר אכן כן, אבל זו המרה מתנועה קטנה לתנועה גדולה, דבר שכבר נעשה בעבר בכללי הכתיב המלא, היוצר ללא ספק שינוי לשוני בשוא הבא לאחריו (נע או נח). מה שאין כן כאן בהבדל בין שורוק לקובוץ (מלואפום) לפני חולם יוד, בו אין שינוי כלל במבטא. בברכה, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • א' בניסן ה'תשס"ט • 18:38, 25 במרץ 2009 (IST)

אלירן, שורוק במקום קובוץ לפני הי'. לפני הת"ו נשאר חולם. מקור החלטות בדקדוק. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 18:55, 25 במרץ 2009 (IST)

שיפוד פוד פוד

ועוד החלטה מרגשת של האקדמיה: מותר לומר שִׁפּוּד! עד עכשיו הצורה התקנית הייתה שַׁפּוּד.

מיליוני האנשים שרגילים לומר "שַׁפּוּד" יכולים להיות רגועים - צורה זו "לא תיחשב שיבוש". --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 21:46, 24 במרץ 2009 (IST)

מה זה משנה, בכל מקרה הצורה המקורית היא שְפוּד. דניאל צבי • שיחה 22:25, כ"ח באדר ה'תשס"ט (24.03.09)

לחמרים מסוכנים

בפרסומת לקידום בטיחות בעבודה המשודרת מעל מסכינו בימים אלה, אומר הקריין - שומו שמיים - "לָחֳמרים מסוכנים" (loxomarim mesukanim). מדהים!! מלבד "חמרים" ו"אניות", יש דוגמאות מעניינות נוספות לתופעה זו? האם יש דוגמה המתבססת על חטף-סגול ולא על חטף-קמץ-קטן? ‏Harel‏ • שיחה 21:47, 24 במרץ 2009 (IST)

הממ.. דוגמה המתבססת על חטף-סגול (קרי: לֶ) לא תישמע אחרת מ-לְ.. :) אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 22:57, 24 במרץ 2009 (IST)

לא נורא, עדיין רוצה לדעת עליה. תביא. ‏Harel‏ • שיחה 22:59, 24 במרץ 2009 (IST)

יש גם "נכנס lo'ovi hakora". אלדד • שיחה 23:16, 24 במרץ 2009 (IST)

אני לא מכיר דוגמה המתבססת על חטף-סגול. אלדד • שיחה 23:18, 24 במרץ 2009 (IST)

חטף סגול: לֶאֱמֶת (ישעיה מ"ב ג'), לֶאֱלִעֶזֶר (עזרא ח' ט"ז). בברכה, Tahmar1900 - שיחה 23:33, 24 במרץ 2009 (IST)

רגע, לא הבנתי למה זה loxo ולא lexo. סתם עומר • שיחה 00:09, 25 במרץ 2009 (IST)

כאשר למ"ד השימוש, לְ, צמודה לאות חטופה, היא מקבלת את ניקוד החטף. אם מדובר על חטף-קמץ - היא מקבלת את הקמץ הקטן, ואם מדובר בחטף-סגול - את הסגול. הכלל הזה נכון רק כאשר מדובר על מילה לא מיודעת. אם מדובר ב-לַ, כלומר, ב-ל' המצטרפת למילה מיודעת, היא מנוקדת על פי כללי ה"א הידיעה שלפני המילה המיודעת. אלדד • שיחה 00:20, 25 במרץ 2009 (IST)

מה שאתם אומרים זה שבאמת צריך לומר "lo'oniyot" ולא "le'oniyot" (לאניות)? ו"lo'ovi" ולא "le'ovi" (לעבי)? טוסברהינדי (שיחה) 12:05, 25 במרץ 2009 (IST)

כך נהגות המילים על ידי קריינים מקצועיים, על פי ההגייה התקנית. אם אתה שואל אותי, בדיבור אני אומר le'oniyot ו-le'ovi. בכתב ממילא לא תהיה בעיה, כי המילים נכתבות באותה צורה (לא מוסיפים ו' וכו'). אלדד • שיחה 12:08, 25 במרץ 2009 (IST)

ע' וח' גרוניות

מהן ע' וח' גרוניות וכיצד אפשר ללמוד לבטאן? תודה... 77.127.96.102 00:16, 25 במרץ 2009 (IST)

ח' וע' גרוניות הן תצורת הביטוי הנכונה של האותיות הללו כפי שהן נהגות על ידי בני עדות המזרח (בעיקר ניתן לשמוע את ההדגשה בקרב יוצאי תימן ועיראק). איך ניתן ללמוד אותם? - להקשיב ולתרגל. אם "יש לך את זה" ההצלחה מובטחת. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ט באדר ה'תשס"ט • 00:46, 25 במרץ 2009 (IST)

וינה (וייטנאם)

מישהו ראה עיר מוייטנאם שנכתבת כך: vinh, והניח שבגלל שמדובר בדרום-מזרח אסיה ה-h מייצגת נישוף ולכן שם העיר צריך להיות וינהְ (או שהוא סתם קרא כאילו זה אנגלית). אלא מה, nh בוייטנאמית מייצג דווקא /ɲ/, היינו ñ הספרדית. עכשיו שאלתי: וין או וינְיְ? סתם עומר • שיחה 00:43, 25 במרץ 2009 (IST)

וין. דוגמה אחרת, דומה מאוד: את שם המחוז Champagne אנחנו לא מתעתקים לעברית בתור "שמפאניְ", אלא "שמפאן". אלדד • שיחה 01:33, 25 במרץ 2009 (IST)

תעתיק מספרדית - Barajas

ברחס, בראחס, בארחס, ברחאס? אני בעד האפשרות האחרונה, האם יש משהו מוסכם? Gellerj - שיחה 13:49, 25 במרץ 2009 (IST)

אני מציע "בראחס", על פי ההטעמה (מעל ra). אלדד • שיחה 20:15, 25 במרץ 2009 (IST)

התקבל מבחינתי, תודה. Gellerj - שיחה 20:25, 25 במרץ 2009 (IST)

הקידומות 'מק', 'או' ודומיהן

שלום,

האם צריך, מותר או אסור להוסיף גרש בין קידומות המצטרפות לשם כמו 'מק' בשם מקדונלד (מק'דונלד) ו'או' בשם אוקונור (או'קונור)? האם הכלל תקף גם לגבי שם שמתחיל בק' כמו מקורמיק (מק'קורמיק) או מקינלי (מק'קינלי)?

תודה, Kulystab - שיחה 12:26, 26 במרץ 2009 (IST)

אחדד את השאלה: למה קורמק מק'קארתי?? הרי יש לנו את מקארתיזם ואת פול מקרטני. מתי החלטנו להכפיל את ה-ק'? טוסברהינדי (שיחה) 14:49, 28 במרץ 2009 (IDT)

אני מציע להסתכל בשיחה:ג'ון מקיין, גם שם התלבטנו, והחלטנו להוריד את הק' הנוספת. eman • שיחה • ♥ 14:53, 28 במרץ 2009 (IDT)

בקיצור - להעביר את קורמק מק'קארתי לקורמק מקארתי? טוסברהינדי (שיחה) 00:20, 29 במרץ 2009 (IDT)

נראה לי שעדיף, כי כבר מוסכם עלינו הכתיב "מקארתי" (וגם "מקיין"). אלדד • שיחה 00:24, 29 במרץ 2009 (IDT)

שלטת/שולטת

מה ההבדל בין השתיים? ומתי יש להשתמש בזו ומתי בזו? תודה... 77.127.154.228 15:16, 26 במרץ 2009 (IST)

'שלטת' זו צורת הנקבה של 'שליט' ו'שולטת' זו צורת הנקבה של 'שולט'. יש להשתמש בכל אחת מהצורות כשם שמשתמשים בצורת הזכר כאשר מדובר בשם עצם זכרי. Kulystab - שיחה 16:09, 26 במרץ 2009 (IST)

גריזר או גרייזר

מתמצאים בגרמנית וציידי נאצים - ר' שיחה:ארתור גריזר. תודה. --אמיר א. אהרוני · פעם ב-28 שנים! 19:56, 26 במרץ 2009 (IST)

דער האופטמן פון קפניק

דעתכם בשיחה:ההאופטמן מקפניק. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 01:40, 27 במרץ 2009 (IST)

איך הייתם מתעתקים את Hervé Guibert ?

הסופר הצרפתי גיבר ( Hervé Guibert ) : איך הייתם מתעתקים את שמו הפרטי לעברית? אֶרבֶה ? ארווה ?
תודה לעונים, דני. ‏Danny-w‏ 12:06, 27 במרץ 2009 (IDT)

אולי עדיף "אֶרווה" ("ארבה", עפעס, מזכיר משהו אחר... :)). אלדד • שיחה 00:15, 29 במרץ 2009 (IDT)

משל ושנינה

מהו "משל ושנינה"? תודה... 87.70.46.66 14:39, 27 במרץ 2009 (IDT)

הביטוי הוא "למשל ולשנינה". אביא את פירוש ראשי מכאן, ביחס לפסוק ”וּנְתַשְׁתִּים, מֵעַל אַדְמָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם, וְאֶת-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי, אַשְׁלִיךְ מֵעַל פָּנָי; וְאֶתְּנֶנּוּ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה, בְּכָל-הָעַמִּים”:

"ואתננו למשל ולשנינה" – כענין שמושלים משל על מי שאירע לו דבר פגע,

"ולשנינה" – כמו (דברים ו') ושננתם לבנך ותתנינון לשון סיפור רעות וכן תרגום ויספר ואשתעי ולשועי.

אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 21:37, 28 במרץ 2009 (IDT)

הינדי

שלום, אשמח לעזרכתם בתעתיק השמות הללו מהינדי (אם איני טועה): Balbir Raj, Kunal, Sanjana, Karan , Prithviraj. תודה, דורית 21:18, 27 במרץ 2009 (IDT)

לא יודעים? דורית 22:09, 28 במרץ 2009 (IDT)

מה שאני יודע - קונאל, פריתויראג', קאראן. בגדול קוראים כמו שכתוב פונטית. אליבאבא - שיחה 22:22, 28 במרץ 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני לא מבין כלום בתיעתוק מהינדי אבל יש לי ניסיון של עבודה רבה עם הודים. בלביר ראג', קונאל, סאנג'נה, קאראן (מלעיל). את האחרון אני לא יודע. צריך לזכור שההודים הם עם קונפורמיסטי ולכן בהחלט יתכן שטעיתי בשם שלהם והם לא תיקנו אותי. תומר א. - שיחה 22:27, 28 במרץ 2009 (IDT)

ראיתי עכשיו את השאלה, ואת תשובות שני החברים שמעליי, ואני מסכים עם תשובותיהם. אני לא מכיר כל כך את התיעתוק מהינדי, אבל נראה לי שעדיף לתעתק כמו ששומעים. תומר התייחס לעיל לכל התעתיקים, מלבד פריתויראג' (שכבר טופל על ידי אליבאבא). אכן, גם אני מניח שאת זה האחרון אפשר לתעתק פריתוויראג' (אם נתחשב ב-th), או פריטוויראג' (אם נתעלם ממנו). פריתוויראג' נראה לי בסדר. אלדד • שיחה 00:06, 29 במרץ 2009 (IDT)

זו לא רומניזציה מלאה אז אני יכול לומר לחלוטין, אבל צריך לשים לב שסתם a מבוטאת בהינדי כ-[ə], ולכן תתועתק כצירה/סגול, בעוד ש-a ממקורנת (עם קו מעליה) תתועתק כפתח/קמץ. כמו כן אני טוען (וכך זה בערכים רבים בוויקיפדיה) שצריך לתעתק h שמסמלת נישוף ב-ה. (ושוב, בגלל שזה לא בשפת המקור, אני לא יודע מה תפקיד ה-h-ים האלה). סתם עומר • שיחה 03:07, 29 במרץ 2009 (IDT)

ועוד משהו שאמנם לא נמצא פה, אבל אם אנחנו בשוונג: ai ו-au יתועתקו לרוב כצירה/סגול וחולם, בהתאמה. סתם עומר • שיחה 03:09, 29 במרץ 2009 (IDT)

בדקתי את האחרון (לשאר אין לי זמן כרגע), אני הייתי הולך על פרטהוויראג' (רומניזציה: Pṛthvīrāj, לא אכפת לי ט או ת). זה נראה קצת בלתי אפשרי להגייה, אבל ה-ר היא כאילו תנועה. סתם עומר • שיחה 03:21, 29 במרץ 2009 (IDT)

עומר, כתבת כאן h נטולת תנועה בתור מילה עברית (באמצע מילה עברית). לא ניתן להגות זאת. כשאתה מציע תעתיק משפה זרה, הרעיון הוא לא לכתוב את השפה הזרה באותיות עבריות אות מול אות, אלא לבחון מהי המילה העברית הדומה ככל האפשר בהגייתה לשפה הזרה. לשם כך לא תיצור מבני הגייה שלא קיימים בעברית, אלא תחפש לבחון עד כמה אפשר להשתמש במבנים הקיימים כדי להגות את המילה ככל האפשר בצורה הדומה להגייתה בשפה המקורית. את ה-ה' אין אפשרות להגות במילה שכתבת, כי ה-ט' היא שוואית... אלדד • שיחה 18:17, 29 במרץ 2009 (IDT)

עדיף להתעלם מה-h, אלא אם כן מדובר על כתיב פונטי, ואז אנחנו מתעתקים את המקור אות אות - לאותיות עבריות מקבילות. במקרה כזה יש מקום ל-h בתור ה' (או בתור נורמה תעתיקית אחרת שנחליט עליה). אבל, כמו שכתבתי בהקשר אחר, עדיף לעשות זאת כאשר מתעתקים משפטים שלמים מן השפה המקורית, ולא כאשר נתבקש כאן להציע תעתיק עברי לשם כלשהו. אלדד • שיחה 18:23, 29 במרץ 2009 (IDT)

ואני עדיין חושב שזה עדיף, הניסיון להגות ה שוואית נותן סוג של נישוף לעיצור שלפני. סתם עומר • שיחה 18:31, 29 במרץ 2009 (IDT)

בכל מקרה ה-h לא משנה לעניין ט או ת, הכלל של th=ת זה רק במילים ממקור יווני. סתם עומר • שיחה 18:32, 29 במרץ 2009 (IDT)

במקרה הזה כבר קיבלתי את דבריך, שמדובר ב-ט' (כי ה-h עניינה בנישוף, ולכן היא לא תשפיע על ה-ט). אבל, שוב, נסה להגות את הצירוף שהצעת, פרטהוויראג', כאשר ה-ט' וה-ה' שוואיות, ותראה שהדבר לא ניתן בעברית. כדאי להציע תעתיק שיש בו אמנם פשרות, אבל הוא ניתן להגייה פשוטה וברורה בעברית. אם תיקח, לדוגמה, את שמה של העיר הגרמנית München - אין לנו אפשרות להגייה מדויקת בעברית של ה-ü (כלומר, U אומלאוט), ולכן בחרנו ב-י' בתור מוסכמה מקורבת ("מינכן"). אתה מתעקש על ה-h, כאשר הדבר לא מקובל בעברית. אלדד • שיחה 18:39, 29 במרץ 2009 (IDT)

ה שוואית נראית לי אחלה פשרה (זה הרי לא באמת נישוף). האמת שבמקרה הזה באמת ניסיתי להגות את זה (בעיקר בגלל שזה רצף של 4 עיצורים שוואיים, אמאל'ה!), וזה הולך לא רע, ה-ה קצת מתמסמסת ול-ר נוספת מין שליש תנועה שכזה, אבל לפחות בכל הנוגע ל-ה זה דווקא יתרון. סתם עומר • שיחה 20:02, 29 במרץ 2009 (IDT)

תודה רבה על עזרתכם :) דורית 21:47, 29 במרץ 2009 (IDT)

לוא

איך צריך לבטא את המילה הארכאית קמעא "לוא"? תודה... 77.127.237.43 23:39, 27 במרץ 2009 (IDT)

הכוונה ל"לו" כמו ב"לו יהי"? "לוּ" (lu). אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 21:34, 28 במרץ 2009 (IDT)

אני הבנתי את זה כ'lav', לווא. אבל באמת שאין לי מושג. 84.228.229.37 19:03, 3 באפריל 2009 (IDT)

אה, "לאו".. אביעדוס • שיחה 19:08, 3 באפריל 2009 (IDT)

מי כאן יושב ראש האתר?

ראו בבקשה את העריכה הזו – מה נכון: שני היושבי ראש של הרשימה (לפני העריכה), שני היושבים ראש של הרשימה (אחרי העריכה) או שמא שני יושבי הראש (הצורה הנכונה לדעתי) של הרשימה? חזרתי - שיחה 17:20, 28 במרץ 2009 (IDT)

יושבי הראש, לא? • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 18:25, 28 במרץ 2009 (IDT)

כן, במקרה הזה "יושבי הראש". אתקן. אלדד • שיחה 18:28, 28 במרץ 2009 (IDT)

אלדד, כל כך מהר אנחנו שוכחים את ד"ר קור ואת הדיון בבוט ההחלפות? להזכירך, "יושב ראש", בניגוד למשל ל"רועה צאן", זו אינה סמיכות: לא מדובר ביושב של הראש, בניגוד לרועה של הצאן. דולב • שיחה 20:05, 28 במרץ 2009 (IDT)

יאמר אבשלום קור מה שיאמר, "היושבים ראש" היא צורה מגוחכת. ‏nevuer‏ • שיחה 21:13, 28 במרץ 2009 (IDT)

דולב, אני יודע (ואני מניח שראית את תגובתי בבוט ההחלפות, המעידה על עמדתי). אבל מה לעשות, "יושבים ראש" לא נשמע לי מתאים כמו "לקפוץ ראש" . כשמדובר ביידוע, אני נוהג לכתוב "היושב ראש", אבל במקרה הנוכחי (ולכן כתבתי לעיל "במקרה הזה") נראה לי שהניסוח היחיד האפשרי הוא "יושבי הראש של..." (אלא אם כן נבחר בניסוח "היושבים בראש ה...", אבל אין צורך). אלדד • שיחה 22:38, 28 במרץ 2009 (IDT)

אבל מה רע ב"היושבי הראש"? סתם עומר • שיחה 03:01, 29 במרץ 2009 (IDT)

עומר, מה רע בניסוח הראש המממשלה למשל? יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ד' בניסן ה'תשס"ט • 09:35, 29 במרץ 2009 (IDT)

אופניים

ולודרום או וולודרום? או אולי משהו אחר בכלל?לבושתי כי רבה, אני לא בטוח בכלל מה המקור (צרפתית?), אבל לערך יש את כל הבינוויקי שצריך. תודה. yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים • דרוש:אחראי חדש לסדנה לגרפיקה 01:18, 29 במרץ 2009 (IDT)

המקור אכן צרפתי למיטב ידיעתי, Velo = אופניים בצרפתית. אני הולך עם ו' אחת ונדמה לי שהכלל בתעתיק משפות לטיניות (ואולי בכל השפות) הוא שצליל V בראש מילה הופך ל-ו' אחת, כמו בורמונט, ז'ול ורן, ויליאם שייקספיר וכו'. Gellerj - שיחה 10:47, 29 במרץ 2009 (IDT)

אכן, ו' אחת בראש מילה. שתי ו"וים - אם מדובר על ו' החיבור + ו' של תחילת המילה, או ו' עיצורית בראש המילה + ו' נוספת כאם קריאה (o או u). אלדד • שיחה 18:12, 29 במרץ 2009 (IDT)

פריסה או פרישה

ראו העריכה כאן • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 09:07, 29 במרץ 2009 (IDT)

ע"פ אבן שושן (והדוגמאות שהוא מביא) השרשים פ.ר.שׂ. ופ.ר.ס. מתחלפים. אישית, מעדיף פרישה, כי לפריסה יש גם משמעות של חיתוך ("הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת" --ישעיהו נח). דניאל צבי • שיחה 09:23, ד' בניסן ה'תשס"ט (29.03.09)

כנ"ל. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ד' בניסן ה'תשס"ט • 09:33, 29 במרץ 2009 (IDT)

אני מעדיף "פריסה", משום ש"פרישה" מבלבל. בוויקיפדיה אפשר גם לנקד "פרישׂה", שמסיר בלבול (לחדי עין). דוד שי - שיחה 12:56, 29 במרץ 2009 (IDT)

בהקשר הספציפי לעיל אני מעדיף "פריסה". המונח הלך והשתגר לאחרונה, בעיקר בביטוי "פריסת הכוחות" (וברור שלא מדברים שם על חיתוך). אני מודע לכך שבעבר היה נהוג להשתמש בכתיב "פרישה", אבל השפה מתפתחת. ובכל זאת, כאשר אדבר על שטיח, עדיין אכתוב "אני פורש את השטיח". אלדד • שיחה 18:08, 29 במרץ 2009 (IDT)

נראה לי, כמו שהציע דוד שי, שכאשר מדובר על "פריסה" לעומת "פרישה", עדיף לבחור ב"פרישה" לענייני retirement וב"פריסה" לענייני deployment. אלדד • שיחה 18:10, 29 במרץ 2009 (IDT)

כמו ביחס ותפיסה, גם אני מעדיף את ס החד-משמעית. סתם עומר • שיחה 18:38, 29 במרץ 2009 (IDT)

איכה

מתי צריך להשתמש ב"איכה" ומתי ב"איך"? וכיצד יש לבטא מילה זו? תודה... 77.127.86.198 14:27, 29 במרץ 2009 (IDT)

מדובר במילים נרדפות ופירוש שתיהן הוא "כיצד? באיזה אופן?". איכה מורכבת מהמלה איך+ה (לפי מיטב ידיעתי). את המלה מבטאים אֵיכָה, e-Kha. איכה גם נחשבת ליותר גבוהה ויותר ארכאית. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 15:38, 29 במרץ 2009 (IDT)

תודה רבה! אז אין כל הבדל ביניהן ביחס לזמן השימוש? אוכל להשתמש בכל אחת מהן כל אימת שאבחר? 77.127.188.224 15:59, 29 במרץ 2009 (IDT)

אם הניסוח שלך אכן מושתת על סגנון כתיבה כגון "כל אימת שאבחר", איכה תוכל להתעלם מניסוח כה איכותי ומקורי, ולא להשתמש בו? ולענייננו בכתיבה מודרנית מקובלת התצורה איך ובכתיבה פיוטית יותר איכה. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ה' בניסן ה'תשס"ט • 18:18, 29 במרץ 2009 (IDT)

שאלת ניסוח – המשוואה "הומצאה", "התגלתה" או פותחה?

― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון
‏Ori‏ • שיחה • תל אביב 100 - לא רק מדד! 14:48, 29 במרץ 2009 (IDT) בערך כימיה תאורטית נתקלתי במשפט "כימיה תאורטית היא לא מדע חדש, אבל לפני שהומצאה משוואת שרדינגר הטכניקות האפשריות היו די גסות וספקולטיביות". כותב הערך מתיחס אל המשוואה כאל "המצאה" ואילו הערך אודותיה מספר כי היא "פותחה" על ידי שרדניגר. משפט פיתגורס, מסתבר, "התגלה". אמנם, אין זה מתפקדנו להכריע בשאלה מתחום הפילוסופיה של המדע האם המדע והמתמטיקה מתגלים, ממוצאים או מפותחים, אך אשמח לשממוע דעות של עורכים נוספים לגבי כללי אצבע בהם יש לנהוג. שמעון - השאירו הודעה 22:58, 21 במרץ 2009 (IST)

משוואה? נהגתה... תומר א. - שיחה 23:06, 21 במרץ 2009 (IST)

בחלק מהמקרים, פותחה מתאים מאוד, במיוחד אם ניתן לקבל אותה ממשוואות קודמות, כמו החוק השלישי של התרמודינמיקה (אאל"ט). בשאר המקרים גילה נשמע לי הפיתרון היותר טוב. נסה גם ב וק:יל yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים • דרוש:אחראי חדש לסדנה לגרפיקה 23:39, 21 במרץ 2009 (IST)

אאל"ט זה צריך להיות בייעוץ לשוני, לא במזנון. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באדר ה'תשס"ט • 01:04, 22 במרץ 2009 (IST)

משוואת שרדינגר התגלתה (כמשוואה חדשה) או פותחה (מתוך משוואות אחרות); בוודאי לא "הומצאה". "נהגתה" מתאים לתאוריה שלמה, ולא למשוואה בודדת. עוזי ו. - שיחה 01:14, 22 במרץ 2009 (IST)

יש גם "נוסחה", לא? ירון • שיחה 01:16, 22 במרץ 2009 (IST)

ו"הוצגה". ‏עדיאל‏ 07:32, 22 במרץ 2009 (IST)

לכל אפשרות יש משמעויות לוואי משלה. "נוסחה" מעיד על כך שהנתונים (האמפיריים) הם המקור למשוואה, "נחשפה" רומז שהיא היתה מוכרת באופן מעורפל כלשהו גם לפני-כן, ו"הוצגה" מדגיש את ההצגה על-חשבון המוצג. את כל ההבחנות האלה אפשר יהיה למצוא במלון הדיפרנציאלי העברי-עברי הראשון, עיר מקלט למלים הנרדפות ועומדות על נפשן. עוזי ו. - שיחה 09:38, 22 במרץ 2009 (IST)

שיחה:יוסיף סטלין#יוסף המספר

אנא, מי מכם קורא לו YOSIF? טוסברהינדי (שיחה) 19:24, 29 במרץ 2009 (IDT)

עניתי שם (אני). אלדד • שיחה 22:50, 29 במרץ 2009 (IDT)

VASE

האם מישהו מכיר עוד תרגום למילה חוץ מאגרטל? יש ערך על פרס של התאחדות הכדורגל באנגלית שנקרא en:FA Vase ואני מתלבט בנוגע לשמו בעברית. אגרטל ה-FA נשמע קצת מוזר... ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:58, 29 במרץ 2009 (IDT)

ואזה. תומר א. - שיחה 06:12, 30 במרץ 2009 (IDT)

גביע, כמובן. בברכה. ליש - שיחה 21:51, 30 במרץ 2009 (IDT)

ליש, בהקשר של כדורגל גביע הוא Cup. ואזה היא פשוט ואזה (כזאת ששמים בה פרחים). תומר א. - שיחה 21:57, 30 במרץ 2009 (IDT)

בכדורגל האנגלי יש גם את ה-en:FA Cup ששונה מאוד מה-en:FA Vase. אני מניח שאפשר גם כד או ואזה. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:00, 30 במרץ 2009 (IDT)

ידידי היקרים המילה האנגלית Vase, שמקורה במילה הלטינית Vas פירושה כלי עגול ואחת המשמעויות, אבל לא היחידה, היא מה שאנחנו קוראים לו ואזה, אגרטל. כאן זה במשמעות גביע. לו ראיתם את הגביעים העתיקים... הם היו בגודל של אגרטלים וכך גם הגביעים המקובלים בספורט. בברכה. ליש - שיחה 22:06, 30 במרץ 2009 (IDT)

זה נשמע כאילו מיד יבוא המשפט. "אני עוד זוכר" . תומר א. - שיחה 22:43, 30 במרץ 2009 (IDT)

נווה מדבר

אני כותב ערך על מדבר ואני צריך לכתוב נווה מדבר ברבים, איך כותבים נווה מדבר ברבים? פישאנדיון - שיחה 21:12, 30 במרץ 2009 (IDT)

נאות מדבר. ראה למשל בערך נווה מדבר... דב ט. - שיחה 21:25, 30 במרץ 2009 (IDT)

תודה (-: פישאנדיון - שיחה 21:27, 30 במרץ 2009 (IDT)

סגני שר או סגני שרים?

יוסי • שיחה 21:47, 30 במרץ 2009 (IDT)

סגני שר זה רבים של סגן של שר מסוים. סגני שרים זה רבים של סגן שר סתמי. בברכה. ליש - שיחה 21:49, 30 במרץ 2009 (IDT)

אפשר לעשות את ההבחנה הזו ובמחשבה ראשונה עשיתי אותה גם אני. במחשבה שניה "סגני שרים" צורם לי כשגיאה. חיפוש בגוגל אחרי "סגני שר" מעלה תוצאות במקורות מכובדים למדי (חוק יסוד:הממשלה, בג"צ, הארץ ואיןציקלופדיה). יוסי • שיחה 21:59, 30 במרץ 2009 (IDT)

וכל שני וחמישי אני שומע שדרנים ברדיו מדברי על ברי מזל... בסוד אספר לך שגם ויקיפדים טועים לפעמים (איןציקלופדיה). בברכה. ליש - שיחה 22:09, 30 במרץ 2009 (IDT)

ברי-מזל זה לא תקין? מה הצורה התקינה? תומר א. - שיחה 22:41, 30 במרץ 2009 (IDT)

בר תקין רק ביחיד, זכר. ברבים ובנקיבה זה בני, בת, בנות. בברכה. ליש - שיחה 23:02, 30 במרץ 2009 (IDT)

האם גם בארמית זה כך? הווה אומר, מהי צורה הסומך של בר בארמית, ומי צורת הנקבה וסומך־הנקבה? בברכה, Tahmar1900 - שיחה 00:10, 31 במרץ 2009 (IDT)

בר הוא צורת הסומך של ברא וברת היא צורת הסומך של ברתא. דניאל צבי • שיחה 20:29, ז' בניסן ה'תשס"ט (1.04.09)

אם כך אז - בר־סמכה, בני־סמכה, ברת־סמכה, בנות־סמכה? בברכה, Tahmar1900 - שיחה 15:38, 3 באפריל 2009 (IDT)

בת־סמכה, לא ברת, בת. לא כל מילה ארמית מקובלת בעברית, למרות שיש מילים ארמיות רבות שעברו גיור. בברכה. ליש - שיחה 15:44, 3 באפריל 2009 (IDT)

סגני שרים. כמו שאריה כתב לעיל. וכמו שאריה כתב, בני מזל - ריבוי של בר מזל. אלדד • שיחה 23:09, 30 במרץ 2009 (IDT)

תודה על כל התשובות ועל הרחבות הדעת. יוסי • שיחה 10:37, 31 במרץ 2009 (IDT)

תעתיק מפלמית או צרפתית

העיר "Ypres" שבבלגיה. מי זוכה? ברי"א • שיחה • ו' בניסן ה'תשס"ט • 22:11, 30 במרץ 2009 (IDT)

בשפות שונות (גרמנית, צרפתית) מבטאים בצורות שונות - אני מציע יפר. בברכה. ליש - שיחה 22:14, 30 במרץ 2009 (IDT)

בעברית מקובל "איפר" דב ט. - שיחה 22:24, 30 במרץ 2009 (IDT)

תודה. אכן בשיטוט בגוגל מצאתי עדיפות ל"איפר". חן חן. ברי"א • שיחה • ו' בניסן ה'תשס"ט • 22:32, 30 במרץ 2009 (IDT)

שם העשור בו אנו חיים

שנות האלפיים מוביל למאה ה-21 (כלומר לתקופה בת 100 שנים). אז איך קוראים לעשור בו אנו חיים עכשיו ומה יהיה שם העשור שיתחיל ב-2010?אודי - שיחה 14:51, 1 באפריל 2009 (IDT)

על פי הערך באנגלית לעשור 2000-2009, אין שם מוסכם לעשור, בניגוד ל"שנות השמונים" וכד' של המאה הקודמת. מקובל לקרוא לעשור זה בשם "שנות האלפיים" גם אם השם מטעה (כי הוא מתייחס לכל המאה או אפילו לכל המילניום). הייתה הצעה לקרוא לו "עשור האפסים" (The Naughties, מעין משחק מילים באנגלית) אבל השם לא נקלט בציבור (בצדק). נראה לי שבעתיד יתייחסו לשנים הללו כאל "תחילת המאה".

גם לעשור הבא, 2010-2019, אין עדיין שם באנגלית, וכנראה שלא יהיה לו. דווקא בעברית הוא ייקרא בפשטות "שנות העשרה". -- ‏גבי‏ • שיח 18:12, 1 באפריל 2009 (IDT)

העשור הנוכחי נקרא אצלנו העשור הראשון של המאה ה-21. שם ממצה ומספק, לדעתי. בנוגע לעשור השני - אני אוהב את שנות העשרה של המאה ה-21. טוסברהינדי (שיחה) 18:13, 1 באפריל 2009 (IDT)

שנות השישים, שנות השבעים, שנות השמונים, שמות התשעים, שנות האפסים.

ככה אני קורא לזה, כי זה די קרוב לתיאור כמות המוזיקה הטובה שנוגנה בעשור הזה. וזה מזל, כי שדרני הרדיו בעשורים הבאים ממילא לא יצטרכו לומר "ועכשיו נשמע את השיר המצוין משנות האפסים", כי לא היו בעשור הזה הרבה שירים מצוינים. --אמיר א. אהרוני · פעם ב-28 שנים! 19:18, 1 באפריל 2009 (IDT)

מתווה

האם "מתווה" הוא בזכר או בנקבה? תודה... 77.127.86.130 20:24, 1 באפריל 2009 (IDT)

זכר, כמו "מפעל", "מרשם" או "מלווה". אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 20:27, 1 באפריל 2009 (IDT)