ויקיפדיה:ייעוץ לשוני/ארכיון 5

דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

כאילו כזה

אז פסבדו-מדע, אבל פסאודו קוד ופסאודואפיגרפיה? והאם בכלל לא מוטב לתעתק את התחילית ψευδής כ-"פסידו"? (Ευρώπη היא אירופה...) אביעדוס 22:35, 19 בנובמבר 2008 (IST)

"פסידו-" היא המלצת האקדמיה, שלפיה מתעתקים את ה"או" של "אורופה" בתור "אי" (אירו, אירופה). אלדד • שיחה 22:38, 19 בנובמבר 2008 (IST)

איזה יופי! רפרנס? אביעדוס 23:07, 19 בנובמבר 2008 (IST)

"החלטות האקדמיה בדקדוק" סע' 5.2 ה. --אמיר א. אהרוני · בואו לתקן קישורי בינוויקי! · כ"ב בחשוון ה'תשס"ט · 00:35, 20 בנובמבר 2008 (IST)

אני שמח לגלות שהאקדמיה רואה עין בעין איתי. אם כך, נשנה את השמות. אמיר - תוכל אולי להוסיף קישור? אביעדוס 17:34, 20 בנובמבר 2008 (IST)

כדאי לחכות רגע לפני שמשנים. אני לדוגמא, מעולם לא שמעתי על "פסידו-מדע", וגם מבחן גוגל מראה על יחס של יותר מ-1:10 לטובת "פסאודו". בל נשכח שהאקדמיה גם ממליצה המליצה בעבר לכתוב "סבה" ו"סבתה". דניאל צבי • שיחה 17:43, כ"ב בחשוון ה'תשס"ט (20.11.08)

כמו שכתב דניאל צבי, היה כדאי לחכות רגע לפני שמשנים, הדיון התחיל לפני פחות מ- 24 שעות. בלי קשר להחלטה על התחילית, פסבדו-מדע התקבע בעברית ועדיף לדעתי לא לשנות, בדיוק כמו שלא נשנה את פסבדונים לפסידונים. לטעמי גם פסאודו-קוד התקבע, למרות שעל זה כנראה שאפשר להתווכח. עבור צירופים שלא התקבעו, צריך להשתמש בצורה התקנית. רציונל - שיחה 17:50, 20 בנובמבר 2008 (IST)

אני הוספתי הערה על המלצת האקדמיה, אבל לא הייתי בעד השינוי דווקא בערכים הנ"ל. יש צורות מסוימות שהתקבעו בשפה. אלדד • שיחה 18:09, 20 בנובמבר 2008 (IST)

אני חושב שהשינוי נעשה מהר מדי, בלי לתת אפשרות לדיון (אם מותר לנחתום להעיד על עיסתו, אפילו אני טרם חיוויתי את דעתי אם אני בעד השינוי או לא, ונראה לי שגם אחרים לא הספיקו לומר את דעתם). אני מציע לשחזר לצורות הקודמות, ולאפשר דיון. אלדד • שיחה 18:12, 20 בנובמבר 2008 (IST)

הצורה "פסבדו" צורמת, אבל ההגיה והכתיב "פסאודו" התקבעו ואם צריך לאחד, אז אליהם. עוזי ו. - שיחה 18:32, 20 בנובמבר 2008 (IST)

אפשר להעביר, ואפשר להעביר. ההעברה הזו היא לא יותר ממחטף! לא עברה אפילו יממה מהרגע שאביעדוס העלה את הרעיון וכבר העברתם את השם? ועוד לשם שאף אחד לא משתמש בו? לא לעניין. קרפיף הגמבורי · לא רוצים לבוא לאכול קוסקוס אצל גואטה? יופי, ככה ישאר לי יותר 18:49, 20 בנובמבר 2008 (IST)

עדיף לדון, לא משנה מה תהיה הצורה שתתקבל, כדאי לא לכנות דברים "מחטף" כל כך בקלות, כי לדעתי אביעדוס פשוט הבין מהתגובה של אלדד שאם זו המלצת האקדמיה, כדאי להעביר את זה לשם. "פסבדו" צורם גם לי, אבל אני לא יודעת מה הצורה העדיפה משאר הצורות. דבר אחרון, אם יוחלט להעביר לשם אחר, כדאי לשנות גם את השם של הקטגוריה (קטגוריה:פסבדו-מדע). בברכה, נטע - שיחה 18:57, 20 בנובמבר 2008 (IST)

מחטפי לעשות זאת כשעושים זאת בחטף. לא נשנה ראומטיזם לרֵימָטִיזְם, ולא נשתמש בנֵירוֹלוֹגְיָה או אֵיקָלִיפְּטוּס או ניו-אימפריאליזם רק בגלל שהאקדמיה קבעה שכך יש לעשות, וכנגד נוהג מושרש. האקדמיה היא חבורת אנשים שיודעים עברית, לא סמכות על משנת כל. קרפיף הגמבורי · לא רוצים לבוא לאכול קוסקוס אצל גואטה? יופי, ככה ישאר לי יותר 19:07, 20 בנובמבר 2008 (IST).

אורי יקירי, תנוח. אביעדוס 01:04, 21 בנובמבר 2008 (IST)

בנוגע לקישור - לאקדמיה יש חוברות מצוינות ואתר אינטרנט מקולקל. אולי אפשר לנסות להזמין את החוברת בטלפון. אני קיבלתי את שלי באוני'. --אמיר א. אהרוני · בואו לתקן קישורי בינוויקי! · כ"ג בחשוון ה'תשס"ט · 00:32, 21 בנובמבר 2008 (IST)

לעצם העניין: לעניין כתיב נכון, אני חושש כי אין להיתלות במבחן גוגל כאסמכתא. ומכל מקום, לא הבנתי מדוע בדיוק "פסבדו" או "פסאודו" עדיפים על "פסידו". ומה שלא יהיה, אין שום הצדקה לחוסר אחידות, ולכך שערכים מסוימים יהיו "פסבדו", אחרים "פסאודו" ואחרים "פסידו". אביעדוס 01:07, 21 בנובמבר 2008 (IST)

אישית, אין לי העדפה בין "פסבדו" (המיושן יותר, אך עדיין בעל מהלכים: פסבדו-יונתן, פסבדו-אפולודורוס, פסבדו-איסידור, פסבדו-אפוקריפי) ו"פסאודו" (המדויק יותר, אולי, אך מאמץ יותר). מכל מקום, כל מקרה צריך להגזר לפי הנוהג המקובל (תחילה) ואחר כך לפי הרצוי. פסאודו/פסבדו-מדע בפירוש מוכר מקודם באופן זה, ממש כמו פסבדונים. הצופה בגמלים · אוהבים נקניקיות? 01:42, 21 בנובמבר 2008 (IST)

מבחן גוגל ודאי אינו אסמכתא, אך הוא מעיד על שימושים נפוצים יותר ונפוצים פחות. כדי לבדוק זאת ברצינות יש לחפש מופעים בספרות ולא רק באינטרנט, וזה כמובן דורש הרבה יותר זמן. מילון אבן שושן, כמו האקדמיה, מפנה מ"פסבדונים" ל"פסידונים", אבל לא כל מה שכתוב במילון ולא כל מה שהאקדמיה ממליצה הפך שגור בפועל, ופסבדונים הוא דוגמה טובה לכך. "פסבדו" מקורו בהגייה היוונית-ביזנטית ויוונית מודרנית של הצירוף ευ (ראו כאן), שעברה גם לרוסית (דוגמת "יבגני", "יוופטוריה" ועוד) ומשם כנראה אלינו. לעומתו, "פסאודו" (שנכתב לעתים גם בצורה המסורבלת והמטעה "פסיאודו") מקורו בשפות הרומאניות, כגון ספרדית ופורטוגזית. אם אחד מהשניים נשמע טוב יותר או פחות למי מאתנו, זה כנראה מבוסס על העדפות אישיות. לדעתי בכל מושג יש להתבסס על הצורה הנפוצה (עם הפניות מצורות כתיב חליפיות כשזה נדרש), ולא לאכוף המלצות אקדמיה שלא התקבלו בשימוש נפוץ. אין הכרח באחידות. ויקיפדיה משקפת מציאות, לא מייצרת אותה, ואם אין אחידות במושגים שונים, אין סיבה לאכוף אותה כאן. אמנון שביט • שיחה 14:49, 21 בנובמבר 2008 (IST)

הטענה שאיננו יוצרים מציאות כמובן נכונה באופן יחסי בלבד, שכן נראה כי ויקיפדיה כן משפיעה על מגמות - לרבות מגמות בכתיב - וכן מכניסה למרחבי האינטרנט העברי מושגים שלא תמיד היו בו קודם.

בעניין האחידות, זו שאלה של סגנון: לדעתי, מושג המאוית בכל ערך אחרת, הוא טעם לפגם. אביעדוס 16:31, 21 בנובמבר 2008 (IST)

גם אני מתנגד להעברה. כמו שעוזי ו., אמנון שביט ואנשים אחרים ציינו, המונח "פסאודו-קוד" הוא המונח הידוע והמקובל, ואף אחד לא מכיר את "פסידו קוד". אני בעד שחזור ההעברה. ואביעד – אחידות היא לא ערך שצריך לקדש, וזאת דוגמה מצוינת לכך שלפעמים הטיעון של "צריך שתהיה אחידות" לא תקף בכל מקרה, ולפעמים רק גורם לנזק. בברכה, דניאל • שיחה 18:26, 21 בנובמבר 2008 (IST)

דניאל, לא הבנתי מה הנימוק שלך לחוסר אחידות, או מהו הנזק שאתה רואה בהחלת שימוש בכתיב אחיד של מילה זהה ברחבי מרחב השם. הרי זוהי בין היתר תכליתו של בוט ההחלפות. אביעדוס 18:37, 21 בנובמבר 2008 (IST)

תכליתו של בוט ההחלפות היא תיקון כתיב כאשר יש צורה אחת שאינה נכונה או אינה מומלצת. ואני לא אמרתי שאני תומך בחוסר אחידות, אלא שלא תמיד ראוי שתהיה אחידות. אנמק באמצעות הדוגמה הזאת: אולי הביטוי "פסבדו מדע" טבוע, ידוע ומוכר עם הכתיב "פסבדו" (אני לא מכיר את הביטוי אז אני לא יודע), ואולי יש מקומות שבהם ראוי שיהיה "פסידו" (לא מכיר כאלה) וידוע לי ש"פסאודו קוד" זאת הצורה המוכרת, גם אם היא לא לפי המלצת האקדמיה. זה מקרה שבו אם תהיה אחידות ונשנה את כל הצורות לצורה אחת, אז הנזק ברור. ובכלליות, יש מקומות שבהם אין טעות לא בצורה א' ולא בצורה ב', וגם שם אני לא רואה סיבה להחיל צורה מסוימת ולהכחיד צורה אחרת באמצעות בוט ההחלפות. ה"תועלת" שבמנטרת האחידות קטנה מה"נזק" שנגרם מהכחדת צורות כתיב מסוימות שאינן טעות, והנזק שיכול להיגרם מטעויות של הבוט, שתמיד יכולות לקרות. מקווה שעכשיו עמדתי יותר ברורה לך. :) דניאל • שיחה 18:50, 21 בנובמבר 2008 (IST)

ובכן, אפילו אם זוהי תכליתו – בפועל, במקרים רבים תכליתה של פעילות הבוט אינה אלא יצירת אחידות, גם כאשר יש יותר מצורת כתיב אחת נכונה (וראה למשל כאן). אמת: מקרים שבהם אכן ממש "התקבעה" צורה מסוימת ניתן להשאיר על כנם. אבל ככלל, יש לשאוף לכתיב ולתעתיק נכון ואחיד; שאחרת, זה ממש לא מקצועי, ואפשר פשוט להחיל את מבחן גוגל בכל שאלה לשונית – בנימוק כי "זאת הצורה המוכרת". אביעדוס 18:59, 21 בנובמבר 2008 (IST)

בעיני, שם שהתקבע בשפה (כזה שמופיע במחקר \ ספרות, להבדיל ממבחן גוגל או הצורה המוכרת), כגון קיסר, "מנצח" את עיקרון האחידות. אביעדוס, אתה גם ממליץ להחליף את "פסבדונים" ב- "פסידונים" ? רציונל - שיחה 19:06, 21 בנובמבר 2008 (IST)

גם במקרה של הדיון שהפנית אליו בבוט ההחלפות, לא הייתי בעד, וגם שאלתי אותך לפשר חריצות־היתר שלך. אל תבין אותי לא נכון, גם אני חושב שחוסר אחידות זה לא מקצועי, אבל זה לא צריך להיות בכל מקום. ותאמין לי שהקוראים לא ישימו לב שבמקרים מסוימים כתוב "ולדימיר" ובמקרים אחרים "ולאדימיר". דניאל • שיחה 19:29, 21 בנובמבר 2008 (IST)

דניאל, עדיין לא ברור לי מדוע לדעתך לא עדיף שתהיה אחידות כאשר אפשר. אביעדוס 19:37, 21 בנובמבר 2008 (IST)

בדרך כלל אני כן בעד אחידות, אבל במקרים רבים זה מיותר. יש מקומות שבהם אין טעות לא בצורה א' ולא בצורה ב', וגם שם אני לא רואה סיבה להחיל צורה מסוימת ולהכחיד צורה אחרת באמצעות בוט ההחלפות. ה"תועלת" שבמנטרת האחידות קטנה מה"נזק" שנגרם מהכחדת צורות כתיב מסוימות שאינן טעות, והנזק שיכול להיגרם מטעויות של הבוט, שתמיד יכולות לקרות. דניאל • שיחה 19:44, 21 בנובמבר 2008 (IST)

חכה, עוד לא הגענו בכלל להעברה באמצעות הבוט.. הנקודה שאני מנסה להביע, היא שנראה לי מגוחך שבגוף ידע אחד ישכנו זה לצד זה תעתיקים שונים (הגוזרים הגייה שונה) לאותה מילה. זה הכול. אביעדוס 20:05, 21 בנובמבר 2008 (IST)

אם תעתיקים שונים הגוזרים הגייה שונה משקפים את מה שקורה במציאות, אז המציאות מגוחכת, כנראה. :) דניאל • שיחה 16:39, 22 בנובמבר 2008 (IST)

קטונתי מלהכריע בסוגיה זו. עם זאת, יש לזכור שלא הכל תלוי בכללי תעתיק. לעיתים תעתיק (נכון או שגוי) הופך למושג בפני עצמו, זאת אומרת הוא הופך למילה מקובלת. האם לא יתכן ששני תעתיקים שונים על הגייתם הייחודית, בעיקר אם הם בתחומים שונים, יתקבלו בשפה זה לצד זה? הנקודה היא שאין דבר מגוכך בכך שיתקיימו באותו גוף ידע שני תעתיקים שונים הגוזרים הגייה שונה לאותה מילה. אחרי הכל, הערכים הם מושגים בשפתנו, ולא תעתיק של ערכים בשפה אחרת. • רוליג - שיחה 17:29, 22 בנובמבר 2008 (IST)

האמת, אין בעברית בעיה לבטא "פסאודו". בעיה דומה קיימת עם המילה "נאורוזה", נאורוטי ' "נאורולוגיה" מול החלופות ממקור גרמני "נוירוזה" "נוירוטי" או "נוירולוגיה" או ממקור רוסי - שבמקרה זה איננה בשימוש - נירוזה, נירולוגיה.

אני חושב שמשתמשים הכי הרבה ב"נאורולוגיה", " נאורוטי", ולא ב "נוירולוגיה". אמנם זה גורם לכמה אנשים לבלבל עם ה"אוּ‏רולוגיה",Ewan2 - שיחה 05:49, 29 בנובמבר 2008 (IST) עכשיו ראיתי שבכתבי העת הרפואיים בעברית מעדיפים דוקא "נירולוגיה" (כמו "אירופה"). אני כיוצא רומניה רגיל יותר עם "פסאודו" ועם "נאורולוגיה"Ewan2 - שיחה 11:40, 4 בדצמבר 2008 (IST)

ערבית מהמאה ה-7

מישהו יכול לתרגם את השורה האחרונה בכתובת שבכיפת הסלע? העתק של הכתובת בערבית ותרגום לאנגלית נמצא באתר הזה. המשפט שאני צריך מתחיל בשורה ה-21 בתרגום האנגלי (השאר זה פסוקים מהקוראן). דניאל צבי • שיחה 20:05, כ"ז בחשוון ה'תשס"ט (25.11.08)

אתה צריך את הכתובת הפנימית (הראשונה) או החיצונית (השנייה)? יונבל - שיחה 21:02, 25 בנובמבר 2008 (IST)

השורה ה-21 בכתובת הראשונה מורכבת גם היא מפסוקי קוראן. ההתחלה היא מסורה 3, אאל עמראן / פסוק 18. הנה תרגומו של אורי רובין לפסוק (המתחיל בשורה ה-20 ונמשך לשורה ה-22): "אלוהים עד כי אין אלוה מבלעדיו, וכן (יעידו) המלאכים ואנשי הדעת, ומנהגו צדק. אין אלוה מבלעדיו, האדיר והחכם". רובין מציין בהערה ש"אנשי הדעת" הם לפי חלק מהפרשנים הנביאים או מלומדים מאמינים באשר עם, ושפסוק זה מעיד על מעלתם של המלומדים. יונבל - שיחה 21:09, 25 בנובמבר 2008 (IST)

הנה התרגום של השורות האחרונות בכתובת השנייה, החל מהמילה השנייה בשורה ה-21 (המילה הראשונה שייכת למשפט הקודם): "בנה את הכיפה הזאת עבד האל, עבדאללה האמאם אלמאמון, בשנת שבעים ושתיים (להג'רה). מי יתן והאל ייעתר לתפילותיו ויהיה שבע רצון ממנו. אמן, ריבון העולמים, השבח לאל." החילופים בין שמו של עבדאללה אלמאמון לשמו של עבד אלמאלך מוכרים, כפי שמצוין בערך עצמו. יונבל - שיחה 21:20, 25 בנובמבר 2008 (IST)

תודה. מה שהייתי צריך, כמובן, הייתה כתובת ההקדשה, ואני מצטער שלא הבהרתי את עצמי כראוי. התרגום הוא שלך או של רובין? ואם הוא של רובין, תוכל לתת מראה מקום כדי שאציין אותו בערך? דניאל צבי • שיחה 08:09, כ"ח בחשוון ה'תשס"ט (26.11.08)

התרגום של הכתובת השנייה הוא שלי, זה לא פסוק מהקוראן... יונבל - שיחה 08:42, 26 בנובמבר 2008 (IST)

"מקנאה" או "מקנאת" ?

ראו כאן. Shefshef : השיחה והחזון 13:19, 26 בנובמבר 2008 (IST)

שתי הצורות תקינות, ושתי הסיומות (ה' ו־ת') מופיעות בתנ"ך. בעברית המודרנית יותר מקובל להשתמש בסיומת של ת'. השווה עם גזרת השלמים: משחֶקֶת, משמֶרֶת, מטפֶלֶת, גם פה צורה עם סיומת של ה' היא תקינה, אבל מאוד ארכאית. האמור לגבי "מקנאה/ת" רלוונטי כמובן גם לגבי מילים אחרות בגזרת נחי לה"פ א'. בברכה, דניאל • שיחה 13:39, 26 בנובמבר 2008 (IST)

פרידמן

שלום, מה משמעות המלה Friedman בגרמנית? בברכה, נטע - שיחה 15:15, 26 בנובמבר 2008 (IST)

מילולית, איש שלום. כלומר, איש שליו ושקט, שסורג על עצים להנאתו. :) דניאל • שיחה 16:13, 26 בנובמבר 2008 (IST)

מה פתאום? והרי כתוב בפירוש שזה איש מטוגן! דניאל צבי • שיחה 20:43, כ"ח בחשוון ה'תשס"ט (26.11.08)

האם זה איש שלום או איש שמח? בברכה, נטע - שיחה 13:51, 27 בנובמבר 2008 (IST)

"איש שלום" (Friede = "פרידֶה", "שלום" בגרמנית). "שמחה" בגרמנית היא Freude (פרוֹידֶה). אלדד • שיחה 22:30, 27 בנובמבר 2008 (IST)

רב־תודות, נטע - שיחה 10:54, 28 בנובמבר 2008 (IST)

לייה

איך צריך לתעתק את שם הנהר שעובר גם בצרפת וגם בבלגיה, בהולנדית שמו Leie ובצרפתית שמו Lys? ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 21:06, 26/11/08

הכי טוב שתעתיק מאטלס בעברית. --אמיר א. אהרוני · בואו לתקן קישורי בינוויקי! · כ"ט בחשוון ה'תשס"ט · 21:35, 26 בנובמבר 2008 (IST)

ière ו-ièr בצרפתית

מלים צרפתיות שמסתיימות ב-ière ו-ier - האם לכתוב ר' בסופן בעברית? --אמיר א. אהרוני · בואו לתקן קישורי בינוויקי! · כ"ט בחשוון ה'תשס"ט · 00:31, 27 בנובמבר 2008 (IST)

נראה לי שנתעתק ב-ר' רק בסוף מילים צרפתיות המסתיימות ב-ière. מילים המסתיימות ב-ier יתועתקו, ברוב המקרים (אולי בכולם, אבל אני לא בטוח שאני יכול לחשוב דווקא ברגע זה על כל המופעים האפשריים) ב-ייה בסופן. אלדד • שיחה 22:28, 27 בנובמבר 2008 (IST)

"שיקרא" או "שייקרא"?

למשל במשפט "האירוע שיקרא/שייקרא בשם..." - מה נכון? חיפשתי ובוויקיפדיה שתי הצורות נפוצות במידה שווה פחות או יותר. ברק שושני - שיחה 21:40, 27 בנובמבר 2008 (IST)

אין נכון ולא נכון. יו"ד לא תשמש אם קריאה לפני שווא (נח!). לכן, כשאתה כותב "יקרא", היו"ד עיצורית כמובן (כי היא בתחילת המילה), אבל היא לא מוכפלת. זה אומר שהאות שאחריה היא שוואית (ikra). אבל כשאתה כן מכפיל אותה: "ייקרא", זה אומר שהאות שאחריה לא שוואית: ikare! למשל: "המקום הזה ייקרא על שם אלירן, ביום מן הימים", אבל: "אלירן עוד יקרא את הספר הזה". בקיצור, כך מבדילים בכתיב מלא. כשאין שווא אחרי היו"ד (יישמר, ייווצר, ייגמר), היא מוכפלת. כשיש שווא אחרי היו"ד, היא לא מוכפלת (ישמור, יגמור). אלירן d שיחה 21:47, 27 בנובמבר 2008 (IST)

הבנתי. אז בעצם התשובה הנכונה היא "שייקרא בשם" וגם "שיקרא את הספר"? ברק שושני - שיחה 22:11, 27 בנובמבר 2008 (IST)

בבניין נפעל בעתיד יש יו"ד: הספר נקרא - הספר ייקרא. המגרש נשמר - המגרש יישמר. בבניין קל (פָּעל) בעתיד אין יו"ד נוספת מעבר לאות אית"ן: הוא יקרא בספר, הוא יקרא בקול גדול. אלדד • שיחה 22:26, 27 בנובמבר 2008 (IST)

תודה לשניכם ברק שושני - שיחה 01:07, 28 בנובמבר 2008 (IST)

טוב, ידעתי שהסיפור הזה עם השווא הוא לא מדויק, אבל ניסיתי את מזלי :P. הצורה הנכונה במקרה שלך היא "ייקרא". אלירן d שיחה 02:52, 28 בנובמבר 2008 (IST)

ממה שהבנתי, התיאור שלך דווקא היה די מדויק, אלדד רק הכליל את זה. רק שים לב שההגייה הנכונה היא "yikare", יש עיצור בתחילת המילה. דניאל • שיחה 13:30, 28 בנובמבר 2008 (IST)

אלירן, התיאור שלך היה מדויק מאוד. ניסיתי לתת כלל אצבע נוסף, והוא - שבבניין נפעל בעתיד תמיד מכפילים את היו"ד בתחילת המילה. אלדד • שיחה 22:56, 28 בנובמבר 2008 (IST)

אני פשוט חולה על הכלל הזה שבכתיב חסר הניקוד כותבים יw אחרי אות אית"ן כדי להבהיר שמדובר בנפעל. מעצבנים אותי אנשים שכותבים "תפתח" במקום "תיפתח".

תמיד כתבתי "איכנס", "אישבר" וכו', עד שגיליתי לפני זמן מה שבגוף ראשון זה בסגול והתאכזבתי מאד.

ולא היא: בסעיף 51p בספר הדקדוק העברי של וילהלם גזניוס (יוכחל בקרוב) בתנ"ך יש מופעים של א' בחיריק וגם בסגול ובניקוד הבבלי זה רק ב-i. אז היה מסתבר שדי צדקתי כשכתבתי "איכנס". --אמיר א. אהרוני · בואו לתקן קישורי בינוויקי! · ד' בכסלו ה'תשס"ט · 21:07, 30 בנובמבר 2008 (IST)

נייחת

בכיתה המרצה דיבר על "מערכת ייחוס נייחת" ותהה אם אומרים nayechet או nayachat. מהי התשובה הנכונה? ברק שושני - שיחה 01:08, 28 בנובמבר 2008 (IST)

נייחַת. ה-ח' משפיעה לכיוון של a. אילו הייתה שם כ', היא הייתה משפיעה לכיוון של e. אלדד • שיחה 01:17, 28 בנובמבר 2008 (IST)

אם אתה רוצה סימן נוסף, ראה את שם המחלה "קדחת" (במשקל paelet) - שוב, a בהשפעת ה-ח'. אלדד • שיחה 01:28, 28 בנובמבר 2008 (IST)

זה נכון גם לגרוניות אחרות, ראה שַׁפַּעַת. האם רק ח' ו־ע' מושפעות מהנמכת התנועה הזאת? או שזה נכון לגבי כל הגרוניות? (ולמה אין ערך על האותיות הגרוניות?) דניאל • שיחה 11:31, 28 בנובמבר 2008 (IST)

אני לא אוהב את ההשוואה למשקל המחלות "צהבת" שהופך ל"קדחת" בהינתן אות גרונית. זהו משקל מובנה. כאן יש שם תואר בזכר, שמוטה לנקבה. מה השורש של המילה "נייח"? האם זה על משקל "גנב"? כי אזי זה אכן ganevet, ובהשאלה nayekhet. לא השתכנעתי... טוסברהינדי (שיחה) 17:24, 28 בנובמבר 2008 (IST)

אין קשר למקור המילה: בין אם מדובר במשקל המחלות ובין אם בתואר נקבה, כאשר במילה סגולית האות השלישית של השורש היא ח' או ע', היא תמיד תקבל פתח במקום סגול, גם אם זה לא משכנע אותך. זה קורה אגב, גם בשמות פועל: "לגעת" ו"לקחת", לעומת "ללכת", "לשבת" וכו', וגם במילים סגוליות שאות השורש השנייה שלהן היא גרונית: "נחל", "נער", "להב", לעומת "כלב", "זמר" וכו'. הסיבה טמונה כנראה בכך שההגייה הגרונית של ח' וע' יוצרת מעין תנועת a לפניהן, וזו גם הסיבה שבסופי מילים לאחר תנועה שאינה a הן מקבלות פתח גנוב. אמנון שביט • שיחה 21:32, 29 בנובמבר 2008 (IST)

תודה לכולם ברק שושני - שיחה 00:02, 30 בנובמבר 2008 (IST)

פאציה

לטינית: fascia. מישהו (אלדד?) יודע מה התרגום המדויק לעברית? כי רצועה זה גם ligament... (ועל הדרך: אני מניח ש-"ligament" אינה בדיוק הצורה הלטינית..) אביעדוס 01:27, 28 בנובמבר 2008 (IST)

"אגודה", כמדומני (אגודת ענפים וכו'). אבל מדוע "פאציה"? אלדד • שיחה 01:29, 28 בנובמבר 2008 (IST)

לא הבנתי? אביעדוס 01:31, 28 בנובמבר 2008 (IST)

לא הבנתי כיצד מ-fascia הגיעה העברית "פאציה". אבל כנראה כך אומרים (וכותבים). הצצתי עכשיו בגוגל. מוזר. אלדד • שיחה 01:32, 28 בנובמבר 2008 (IST)

אתה מתכוון שצ"ל "פאשיה"? לא יודע, כך גם אני למדתי. אביעדוס 01:43, 28 בנובמבר 2008 (IST)

אם זה בלטינית, אז למה לא "פאסקיה"? דניאל • שיחה 11:25, 28 בנובמבר 2008 (IST)

אולי לא "אגודה", אלא "אוסף" של רצועות. בכל אופן, תשובתי מבוססת על ניחוש, וממה שאני קורא עכשיו בגוגל מדובר ברצועות (bands). אלדד • שיחה 01:35, 28 בנובמבר 2008 (IST)

אולי "מעטפת"? אביעדוס 01:44, 28 בנובמבר 2008 (IST)

fascio היא אגודת זרדים, האגודה שבמשל, שאין לשבור אותה, בעוד שכל זרד בנפרד שוברים בנקל. זה המשל והאידאולוגיה של הפשיזם ומין הדין שהכיתוב יהיה דומה. בברכה. ליש - שיחה 11:35, 28 בנובמבר 2008 (IST)

אתה צודק, אבל שים לב ש"פאשיזם" זה באיטלקית, והמושג הנ"ל הוא בלטינית. אבל כל זה לא משנה, מכיוון שמדובר במושג מדעי (ברפואה) יש לכתוב אותו כמו שמקובל בספרות המקצועית. אנחנו לא אמורים להמציא פה דברים מחדש. דניאל • שיחה 11:41, 28 בנובמבר 2008 (IST)

אם הספרות הרפואית כבר איזרחה אותו, אין לי יותר מה לומר, אבל אם עדיין לא, רצוי להתאים את הצורה. בברכה. ליש - שיחה 11:44, 28 בנובמבר 2008 (IST)

בבילון מתרגם "סרט; תחבושת; פס; רצועה". אמנם בתרגום מאנגלית, אך אני משער שזו מילה אוניברסלית. ברי"א • שיחה • א' בכסלו ה'תשס"ט • 13:19, 28 בנובמבר 2008 (IST)

לדניאל: גם אם מדובר בלטינית, "פאציה" הוא לא הכתיב הנכון. אבל ניחא. אלדד • שיחה 13:26, 28 בנובמבר 2008 (IST)

אני רואה עכשיו שכתבת גם אתה (לעיל) ברוח זו. אכן, יש תעתיקים אחרים, נכונים יותר מאשר "פאציה". אלדד • שיחה 13:27, 28 בנובמבר 2008 (IST)

אני יודע, איפה כתבתי שזה כן הכתיב הנכון? דניאל • שיחה 13:28, 28 בנובמבר 2008 (IST)

לא אמרתי שכתבת שזה הכתיב הנכון :) אלדד • שיחה 14:35, 28 בנובמבר 2008 (IST)

ההגייה הרפואית מבוססת בד"כ על ההגייה הגרמנית של הלטינית, שם הגו c בתור צדי"ק.אני מניח שההגייה הגרמנית (ומכאן: המדעית) היתה פאסציה ומתוך נוחות זה הפך לפאציה. רונן א. קידר - שיחה 15:26, 28 בנובמבר 2008 (IST)

נשמע הגיוני. ואגב - ligamentum? אביעדוס 18:04, 28 בנובמבר 2008 (IST)

Fascia (פאסציה) בעברית כנראה היא חיתולית. מכל מקום פאציה לא נשמע מתאים משום בחינה. ראה www.ima.org.il/harefuah/inpage.asp?show=article&nJournalID=166&catID=368&artID=1827 - 12k Ewan2 - שיחה 06:01, 29 בנובמבר 2008 (IST)

וואלה, חיתולית... קטע. אביעדוס 08:06, 29 בנובמבר 2008 (IST)

Szombathely

ליוצאי הונגריה איתן • שיחה 12:28, 28 בנובמבר 2008 (IST)

נראה שזה סומבאטלי, עיר תאומה לרמת גן? איתן • שיחה 12:31, 28 בנובמבר 2008 (IST)

או אולי סומבוטהיי. נא עזרתכם איתן • שיחה 12:33, 28 בנובמבר 2008 (IST)

למרות שאינני יוצא הונגריה אשתדל לענות: סומבוטהיי. ly בהונגרית מבוטאת בערך כמו י' עיצורית בעברית. a בלי סימן מעליה מבוטאת כמו תנועה בין a ל־o. תעתיק IPA מלא: [som.bɒt.hɛj]. בברכה, דניאל • שיחה 12:58, 28 בנובמבר 2008 (IST)

בעברית נראה לי שהתעתיק המתאים יהיה "סומבאטהיי". כבר כתבתי מעל דפי הייעוץ הלשוני על hely בהונגרית, המבוטא "היי" (ופירושו "מקום"). כפי שכתב דניאל מעליי, ly נהגיית בתור י' (או שתי יו"דים, תלוי במילה). אלדד • שיחה 13:21, 28 בנובמבר 2008 (IST)

תודה איתן • שיחה 17:01, 28 בנובמבר 2008 (IST)

Campbell

קמפבל או קמבל? אביעדוס 18:11, 28 בנובמבר 2008 (IST)

לעניות דעתי, הכתיב המקובל בעברית לשם Campbell הוא "קמפבל". נכון שבסופו של דבר מבטאים את השם "קמבל", אבל לא כך נהוג לכתוב בעברית. אלדד • שיחה 22:54, 28 בנובמבר 2008 (IST)

זו גם דעתי. אביעדוס 00:14, 29 בנובמבר 2008 (IST)

אז האם יש לשנות? אביעדוס 21:49, 29 בנובמבר 2008 (IST)

נראה לי שכדאי לשנות. אגיב בדף השיחה של הערך. אלדד • שיחה 23:43, 29 בנובמבר 2008 (IST)

והפעם סקוטית...

זקוק לעזרה ויעוץ לגבי המוטו של סמל סקוטלנד: In My Defens God Me Defend. להבנתי הסקוטית די דומה לאנגלית והרשתי לעצמי לנסות "תרגום חופשי" של המוטו - שיצא משהו כמו "להגנתי, אלוהים הוא מגיני". האם מישהו יכול לאשש את התרגום או שמה אני סתם מבשל שקשוקה... • עודד (Damzow) • שיחה 21:33, 29 בנובמבר 2008 (IST)

הכוונה, אם הבנתי אותה נכונה, היא שהאל יעמוד לצידו של הלוחם ויסיע לו להגיע לגן עדן במותו והכוונה היא, מן הסתם, "ירחם האל על לוחם אמיץ שנפל ועל חטאותיו ימחל." הפירוש צריך להיות, לדעתי, משהו כמו: "במאבקי/במלחמתי, יעמוד האל לצידי" או "על עמדתי, יעמוד האל לצידי." הצופה בגמלים · אוהבים נקניקיות מוקפצות בכמהין? 16:40, 30 בנובמבר 2008 (IST)

Murray

מאריי או מורי? אביעדוס 21:58, 29 בנובמבר 2008 (IST)

לפי זה - מארי או מרי (מוזר, נכון?) - אבל לא מורי. אלדד • שיחה 23:55, 29 בנובמבר 2008 (IST)

קיצר, צריך לשנות.. אביעדוס 00:37, 30 בנובמבר 2008 (IST)

כתבתי הערה בדף השיחה, שכדאי לשנות. אולי מישהו שמע את שמו נהגה בפועל? נמתין לתגובות. אלדד • שיחה 01:21, 30 בנובמבר 2008 (IST)

זה לא רק פה.. :) הבט בקישורים שנתתי לעיל. אביעדוס 02:11, 30 בנובמבר 2008 (IST)

תעתיק מגרמנית

יש לנו ערך על וילהלם שונמן. האם לא צריך להיות שיינמן, או שינמן?אודי - שיחה 19:20, 30 בנובמבר 2008 (IST)

בתעתיק מגרמנית: "שֶנמן". שיינמן - אם השם ביידיש. אלדד • שיחה 01:45, 2 בדצמבר 2008 (IST)

אם הולכים לפי כללי התעתיק היבשים כפי שנתקבלו כאן - אז "שֶנֶמן". ‏Harel‏ • שיחה 10:16, 2 בדצמבר 2008 (IST)

דוקא במקרה זה צריך שֶ‏נְמן = Schoenmann. רק Schoenemann הופך ל שֶ‏נֶ‏מן עם שני סגול.Ewan2 - שיחה 02:09, 3 בדצמבר 2008 (IST)

Lowe

איך מתעתקים את השם הזה? ראיתי דוגמאות של לאו, לווה, לואו. רחל - שיחה 21:05, 30 בנובמבר 2008 (IST)

בהנחה שמדובר על השם הגרמני Loewe (אומלאוט מעל ל-O), התעתיק יהיה "לווה" (כאילו כתוב Leveh). אם אין אומלאוט (ועדיין מדובר בשם גרמני), אז לוֹוֶה. אלדד • שיחה 01:44, 2 בדצמבר 2008 (IST)

תודה על התשובה. מדובר בשם של שחקן אנגלי, לפי האתר הזה [1] זה נשמע כמו לוֹאוּ, אז תעתקתי כך בינתיים. רחל - שיחה 07:31, 2 בדצמבר 2008 (IST)

כן, אם מדובר בשחקן אנגלי, אני מניח ש"לואו" יתאים. אלדד • שיחה 10:06, 2 בדצמבר 2008 (IST)

מה בין מחסן לאכסנייה?

שני השורשים א.ח.ס.ן וא.כ.ס.ן הם בעלי משמעות דומה - הכלת משהו. האם מדובר באותו שורש בעל שתי צורות כתיב שונות או שמדובר בשורשים שונים, ואם כן מה ההבדל ביניהם? בברכה, MathKnight הגותי 21:15, 30 בנובמבר 2008 (IST)

אלה שורשים שונים. אחס"ן הוא שורש תנייני שנגזר מהמילה אַחְסָנָה, מן השורש חס"ן (ממנו: מחסן, חֹסֶן). אכס"ן לעומת זאת מקורו באכסניה, שהיא מילה שאולה מן היוונית, ופירושו "אירח, סיפק מקום מגורים". ‏nevuer‏ • שיחה 23:05, 30 בנובמבר 2008 (IST)

ולכן יש לומר "לאחסן בדיסק", "לאחסן נתונים" ולא "לאכסן" (מאכסנים אנשים, לא נתונים). אוסיף עוד מילה להסברו של nevuer: המילה "אכסניה" נגזרת מן המילה היוונית ל"זָר", xenos, שממנה נגזרה המילה "קסנופוביה" - שנאת זרים, בעת זרים. אלדד • שיחה 00:16, 1 בדצמבר 2008 (IST)

באדיבות עצמי. מחסן מקורו בערבית, כמדומני, ומשמש במשמעות דומה בשפות שונות (מחסנית האקדח, הלא היא המגזין באנגלית). הצופה בגמלים · אוהבים נקניקיות מוקפצות בכמהין? 02:32, 2 בדצמבר 2008 (IST)

תחסין בערבית (תחצינ, בתעתוק) הוא ביצור. טוסברהינדי (שיחה) 10:57, 2 בדצמבר 2008 (IST)

הכוונה ל-مخزن

Domain Hacks

איך הייתם מתרגמים את המונח Domain Hack לעברית? לא מצאתי אזכור לזה באינטרנט.--Yinonc - שיחה 00:14, 1 בדצמבר 2008 (IST)

יתי הולך על "התחכמות בשמות מתחם". הידרו - שיחה 22:34, 1 בדצמבר 2008 (IST)

או בהלחם בסיסים: מתחכמות. דולב • שיחה 22:36, 1 בדצמבר 2008 (IST)

מה הקשר ל"התחכמות"? מדובר פה על "השאלה" של דומיין מסויים לטובת צורך אחר, לא? כמו שתחנות רדיו משתמשות בסיומת fm, למרות שהיא סיומת של מיקרונזיה. אז למה "התחכמות"? אולי "האקינג של שמות מתחם"? טוסברהינדי (שיחה) 10:55, 2 בדצמבר 2008 (IST)

האקינג מתקשר לפריצה (למרות שלא בהכרח זו הכוונה) וכאן הכוונה היא דווקא ל-hack במובן של התחכמות, תחבולה, תכסיס, טריק. אבל כל אלו מתקשרים להיבטים שליליים. חשבתי אולי על "תעלול שם תחום" או להשתמש בפועל טיכס, למשל "טיכוס שם תחום". בינתיים אני כותב ערך תחת טיכוס שם תחום. אם יש לכם רעיון אחר מוצלח יותר אבצע העברה. --Yinonc - שיחה 22:32, 2 בדצמבר 2008 (IST)

אל תהי צדיק הרבה

― הועבר מהדף ויקיפדיה:הכה את המומחה
כיצד יש לבטא "תהי"? תהיה או שמא תהיי? 84.229.249.206 22:07, 1 בדצמבר 2008 (IST)

לא כך ולא כך. תְּהִי - ת' בשוו"א, ה' בחיריק. ברי"א • שיחה • ה' בכסלו ה'תשס"ט • 22:49, 1 בדצמבר 2008 (IST)

תיעתוק

Augustus Saint-Gaudens - אמריקאי שנולד באירלנד. איך לתעתק? טוסברהינדי (שיחה) 23:08, 1 בדצמבר 2008 (IST)

אם נתעתק על פי ההגייה האנגלית, אני מניח שהתעתיק הבא עשוי להתאים: אוגאסטס סיינט-גודנס. אלדד • שיחה 01:41, 2 בדצמבר 2008 (IST)

ואת השם הפרטי אי אפשר לכתוב "אוגוסטוס"? אנחנו הרי לא כותבים "באסטן" על boston... :-) טוסברהינדי (שיחה) 10:51, 2 בדצמבר 2008 (IST)

הגיוני :) יהא השם הפרטי - אוגוסטוס. אלדד • שיחה 07:13, 3 בדצמבר 2008 (IST)

ביישינקוביץ

שלום,

אני מחפש את התעתיק הלועזי/קירילי המודרני של עיר זו. העיר קשורה בהיסטוריה של חסידות חב"ד (הרב פרץ חן כיהן כרב העיר) ומן הסתם התעתיק שלעיל שאול מיידיש.

בתודה, אורי • שיחה 01:28, 2 בדצמבר 2008 (IST)

זה היה די מאתגר. זה נראה הכי מתאים: en:Beshankovichy. --אמיר א. אהרוני · בואו לתקן קישורי בינוויקי! · ה' בכסלו ה'תשס"ט · 15:27, 2 בדצמבר 2008 (IST)

רוב תודות!! אורי • שיחה 01:17, 4 בדצמבר 2008 (IST)

לואיס או לואיז

בפורטוגזית, להבדיל מספרדית, מבטאים "ז" בשמות המסתיימים ב"z". היום שמעתי ברדיו את השם לואיז אינסיו דה סילבה (הקריין הדגיש את הZ כפי שאנו מבטאים ז) וגיליתי שכאן הוא כתוב כ-לואיס אינסיו דה סילבה. מה הדין? לואיז או לואיס. מוטי - שיחה 02:34, 2 בדצמבר 2008 (IST)

אינני דובר פורטוגזית, אך לדעתי אתה צודק. במקרה זה כתוב Luiz ובפורטוגזית צריך להיות לואיז - ראה התעתיק בויקיפדיה באנגלית: כאן. בדרך כלל בפורטוגזית אירופית השם הפרטי הנפוץ יותר הוא Luis המבוטא לואיש, בברזיליה לואיס. אבל Luiz בפורטוגזית צריך להיות כפי שציינת "לואיז" .Ewan2 - שיחה 01:54, 3 בדצמבר 2008 (IST)

אני מסכים עם איוון (דרך אגב, איוון, האם זוהי הדרך לתעתק את שמך? ). אלדד • שיחה 07:15, 3 בדצמבר 2008 (IST)

(תודה על תשובתך; לבקשתך, אתעתק את שמך "איוואן"). אלדד • שיחה 12:54, 6 בדצמבר 2008 (IST)

SAS

שלום,

נתקלתי בערך סקנדינביין איירליינס בקטגוריית ערכים הדורשים עריכה וברצוני לשאול כמה שאלות.

1. לדעתי תעתיק שם החברה צריך להיות "סקנדינביאן איירליינס". האם הצדק עמי ויש לבצע העברה של הערך?
2. SAS הוא קיצור של Scandinavian Airlines Systems. האם כדאי לשנות את שם הערך כך שיכיל "סיסטמז"?
3. בערך כתוב: "SAS היא חברת התעופה הלאומית של המדינות הסקנדינביות שבדיה, דנמרק ונורבגיה". האם חברת תעופה שמייצגת מספר מדינות יכולה להיקרא לאומית?

בתודה מראש,

Kulystab - שיחה 13:37, 2 בדצמבר 2008 (IST)

גם לי נראה שעדיף לתעתק "סקנדינביאן איירליינס". "סקנדינביין" עלול להיקרא בצורה שונה, שגויה. אלדד • שיחה 07:17, 3 בדצמבר 2008 (IST)

בילוב, בילו או בילאו

שלום,

Karl von Bülow היה מפקד הארמיה הגרמנית השנייה במלחה"ע הראשונה. כיצד יש לתעתק את שמו (לא הצלחתי להבין מההנחיות לתעתוק מגרמנית)?

תודה, Kulystab - שיחה 16:52, 2 בדצמבר 2008 (IST)

מבטאים כמו במילה האנגלית sorrow, כלומר "בילו" (למעשה בילואו, שזה לא נוח לכתיבה). למרות שבטעות הערך בויקיפדיה העברית על המנצח הנס פון בילו מופיע כ"הנס פון בילוב". למעשה זה טעון תיקון. זה אותו כלל כמו בשם המלחין הגרמני פלוטו Flotow שהערך שלו תועתק נכון בויקיפדיה: פרידריך פון פלוטו. Ewan2 - שיחה 01:42, 3 בדצמבר 2008 (IST)

שמות סורביים שמסתיימים ב-ow מתועתקים על פי רוב לעברית ב-ו' בסופם. ר' גם הנינג פון טרסקו. אלדד • שיחה 02:07, 3 בדצמבר 2008 (IST)

המקובל בעברית הוא פון בילוב איתן • שיחה 12:49, 6 בדצמבר 2008 (IST)

אכן, בעברית הוא ידוע בשם זה. אלדד • שיחה 12:55, 6 בדצמבר 2008 (IST)

עד לפני רגע לא ידעתי בכלל שקיימת שפה כזו סורבית. השאלה היא האם הגרמנים יודעים שיש שפה כזו, ויודעים שהשמות האלה הם ממנה, ומבטאים את זה ככה, או שהם באמת מבטאים את זה כ"בולוב" וכו'?

eman • שיחה • ♥ 13:11, 6 בדצמבר 2008 (IST)

דוברי גרמנית משכילים יבטאו את זה נכון. הבעייה היא שיש מקרים שאכן ההגייה היא סורבית, ויש גם מקרים שלא, וצריך קצת לחקור ולחפש. הרבה מהשמות האלה תועתקו לעברית לא נכון - החל משכונות בברלין כמו פנקו וכלה באישים כמו פון טרסקו לעיל. כשאני בספק אני מתייעץ עם דוברי גרמנית כשפת אם. ‏Harel‏ • שיחה 13:44, 6 בדצמבר 2008 (IST)

גיבתון או גבתון?

העברתי את גיבתון לגבתון, אבל עלה הספק בלבי. באנגלית נכתב שמו Gibton. דוד שי - שיחה 20:24, 2 בדצמבר 2008 (IST)

הסר כל ספק מלבך, עשית את הדבר הנכון. המושב קרוי על שם הציפור ונכתב ללא יוד. אני מקווה שגם הציפור תזכה לערך. בברכה. ליש - שיחה 20:30, 2 בדצמבר 2008 (IST)

מקום בפרו

כיצד יש לתעתק את שמו של Chavín de Huantar? האם זה צ'אווין דה הואנטאר? צ'אווין דה חואנטאר? ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:33, 2 בדצמבר 2008 (IST)

מה פתאום שיהיה ח'?

eman • שיחה • ♥ 23:14, 2 בדצמבר 2008 (IST)

אני חושב שזה הואנטאר ואני רק מבקש לשמוע דעות של משתמשים נוספים שמבינים בנושא. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:16, 2 בדצמבר 2008 (IST)

הצירוף HUA נשמע כמו WA, ולכן, לפי כללי התעתיק שלנו, יש לתעתק "צ'אווין דה ואנטאר". ראה גם ואראס (Huaraz). עידו • שיחה 23:21, 2 בדצמבר 2008 (IST)

אני יודע ש-H היא אות שבעצם לא מבטאים, כביכול מדלגים עליה, ואני הייתי הוגה את שם המקום "אואנטר" (יותר מדויק אוּונטר אבל יש זה כתיב מטעה). יכול להיות שיש משהו שאני לא יודע S:. הגמל התימני ^{(צרו קשר)} (2.12.2008 23:26)

אני דווקא מסכים עם עידו... • עודד (Damzow) • שיחה 23:33, 2 בדצמבר 2008 (IST)

הייתי מתעתק בדיוק כמו עידו: צ'אווין דה ואנטאר". hua הופכת בהגייה ל"ווה". אלדד • שיחה 01:21, 3 בדצמבר 2008 (IST)

הבעיה היא שכשאני רואה את זה, לראש קופץ לי משהו כמו VANTAR. eman • שיחה • ♥ 02:59, 3 בדצמבר 2008 (IST)

נראה לי שזו אכן בעיה, אבל אני לא רואה פתרון אחר כאשר מדובר בתעתיק מספרדית של מקרה כזה. הרי הצורה "הואַ-" איננה נכונה בספרדית. אלדד • שיחה 07:27, 3 בדצמבר 2008 (IST)

א. אנחנו כותבים גם על הוגו צ'אווס ולא אוגו צ'אווס. לכן אפשר לכתוב גם הואנטר ודוברי הספרדית יידעו איך לבטא את זה (וגם מי שלא, ייצטרך להתאמץ בשביל לבטא את ה-ה', לכן לרוב האנשים ייצא ביטוי שלא כל כך רחוק מהביטוי הנכון).

ב. גם אם רוצים לכתוב משהו שדומה יותר להגיה מאשר לכתיבה, נראה לי שעדיף אואנטר. בצורת הכתיבה הזו יש יורת סיכוי שזה ייבוטא בצורה קרוה למקור מאשר אם נכתוב ואנאר. (וכדאי לשים לב שאנחנו נכותבים ניקרגואה, למרות שהיינו יכולים לומר שצריך לכתוב את זה כניקרגווה)

ג. נראה לי שעדיף בכל ראה את ההברה האחרונה לכתבו כ"טר" מאשר "טאר" (עינייני הטעמה, אם הבנתי אותם נכון במקרה הזה). eman • שיחה • ♥ 11:23, 3 בדצמבר 2008 (IST)

"הו" כן מקובלת אצלנו בתעתיק מספרדית. "הוא-" - לא. לכן יש לנו הוגו, הונדורס וכו'. באשר ל-א' שבסוף, חשבתי על השמטתה, וסברתי שזה רעיון לא טוב. "ואנטר" עשוי להיקרא Wanter, ואילו ב"ואנטאר" אין חשש כזה. אלדד • שיחה 11:28, 3 בדצמבר 2008 (IST)

אבל יש חשש, יותר ודאי לדעתי, לטעות במיקום הטעם. eman • שיחה • ♥ 12:05, 3 בדצמבר 2008 (IST)

ההטעמה היא דווקא בסוף. בספרדית, הטעמתן של מילים שמסתיימות באות R (ולמעשה, כל העיצורים למעט N ו-S) היא בהברה האחרונה. אם כבר, ונטאר. עידו • שיחה 12:09, 3 בדצמבר 2008 (IST)

אבל, שם המקום כתוב עם הפסיק הזה: Chavín de Huántar, לכן להבנתי, ההטעמה לא בסוף (אלא אם כן גם שם היית, ואתה יודע מידיעה אישית שלא כך מבטאים את שם המקום הספציפי). ולכן, דווקא בגלל מה שכתבת כדאי להשמטי את הא' (כאמור, אם באמת ההטעמה היא בהתחלה ולא בסוף). eman • שיחה • ♥ 12:18, 3 בדצמבר 2008 (IST)

לא ראיתי את הגרש, חוזר בי, ההטעמה בהברה הראשונה. אשר לידיעותיי האישיות, כשאני הייתי שם קראו למקום פשוט "צ'אווין". עידו • שיחה 15:38, 3 בדצמבר 2008 (IST)

לא ראית כי משום מה בשם הערך באנגלית השמיטו אותו (בניגוד לערך עצמו), וגם ברוקס לא העתיק אותו בגלל זה. רק אוססיביים כמוני שנכנסו לערך שמו לב לזה (: eman • שיחה • ♥ 16:17, 3 בדצמבר 2008 (IST)

Screen Actors Guild

הועבר מהמזנון בערכי אישים שונים, בנוסף לערכי סדרות הטלוויזיה (באם הסדרה זכתה בפרס), מופיע האיזכור לפרס "Screen Actors Guild". מה דעתכם? האם אפשר לקבוע אחידות בעניין השם הרשמי העברי לכך? "גילדת השחקנים"? "איגוד שחקני המסך"? לעניות דעתי, ההגיון אומר שהתעתיק העברי צריך להיות "גילדת שחקני המסך". Arimis - שיחה 00:35, 3 בדצמבר 2008 (IST)

מסכים עם האחרון. דרור - שיחה 10:46, 3 בדצמבר 2008 (IST)

איך כותבים בלטינית את המשפט הבא:

― הועבר מהדף ויקיפדיה:הכה את המומחה
'עבודה על ימי הביניים'. Anonymous - שיחה 07:49, 3 בדצמבר 2008 (IST)

דבוז'אק או דבורז'אק

אנונימי ערך את הערך אנטונין דבוז'אק ושינה את שמו לדבורז'אק. השם שלו בצ'כית לפי הערך הוא Dvořák, מהי הדרך הנכונה לתעתק את השם? בברכה, נטע - שיחה 22:37, 3 בדצמבר 2008 (IST)

הדרך המקובלת לתעתק את שמו היא "דבוז'אק", כפי שהיה כתוב בערך. לא מקובל לכתוב בעברית "דבורז'אק". אלדד • שיחה 22:40, 3 בדצמבר 2008 (IST)

אני יכול לציין שברוסית מקובל לכתוב Дворжак, שזה "דבורז'אק", ואולי האלמוני הושפע מזה.

על עברית אין לי דעה - שיהיה בוויקיפדיה כמו שמקובל. --אמיר א. אהרוני · בואו לתקן קישורי בינוויקי! · ז' בכסלו ה'תשס"ט · 14:26, 4 בדצמבר 2008 (IST)

נכון שבקושי רב מאוד שומעים את ה r כפי שניתן לשמוע בהאזנה של ההיגוי הצ'כי. גם בשם הרחוב פריז בפראג נשמע כמו פאז'יזסקה אוליצה ולא פרז'יזסקה אוליצה. הז' דומיננטי ביותר. לכן נראה שהכתיב דבוז'אק הוא נכון מכל בחינה.Ewan2 - שיחה 04:56, 5 בדצמבר 2008 (IST)

תודה רבה לכל העונים, נטע - שיחה 10:35, 5 בדצמבר 2008 (IST)

עברית קשה שפה

באחד הערכים נכתב: "השבועון ניוזוויק הכתיר את העיר בשנת 2001, לאחת מעשר מרכזי ההיי-טק בארצות הברית". יש כאן בעייתיות של זכר ונקבה. העיר היא נקבה ולכן אי אפשר לכתוב "הכתיר את העיר לאחד וכו'", אך מרכז הוא זכר ולכן המשפט "מעשר מרכזי ההיי-טק" בעייתי אף הוא. אם נכתוב "הכתיר את העיר לאחת מעשרה מרכזי ההיי-טק, יתקבל שעטנז לשוני מושלם. מה עושים? ברי"א • שיחה • ז' בכסלו ה'תשס"ט • 08:54, 4 בדצמבר 2008 (IST)

למה שעטנז? (מה זה בכלל), אתה צודק. העיר היא אחת, אבל היא נמצאת בקבוצה של עשרה מרכזים. כלומר, המילה "אחת" אוגדת ל"עיר", והמילה "עשרה" מתארת את מספר המרכזים. אלירן d שיחה 09:00, 4 בדצמבר 2008 (IST)

נדמה לי שיש בעייתיות בצירוף "אחת מעשרה". ברי"א • שיחה • ז' בכסלו ה'תשס"ט • 09:06, 4 בדצמבר 2008 (IST)

לדעתי צריך לכתוב "הכתיר את העיר לאחד מעשרת מרכזי ההיי-טק". המילה אחת היא לא אוגד, אלא היא מושא שני של הפועל "הכתיר", ולכן לא צריך להיות התאם דקדוקי בינה לבין המילה "העיר". יונבל - שיחה 09:48, 4 בדצמבר 2008 (IST)

אין שום בעיה, לדעתי. כפי שניתן לומר שגולדה הייתה "אחת מראשי הממשלה הגרועים ביותר", גם גם כאן. אגב גם ב"ל" אין צורך. אבל אפשר להימנע מכל התסבוכת עם: "השבועון ניוזוויק קבע בשנת 2001 כי ב<שם העיר> שוכן אחד מעשרת מרכזי ההיי־טק המובילים בארצות־הברית." אליקים אל-סבון-דאב · ויקיפד, שטח פרסום סמוי זה יכול להיות שלך! 12:54, 4 בדצמבר 2008 (IST)

גם לדעתי, כפי שכתב יונבל לעיל, אפשר לכתוב במקרה זה "הכתיר את העיר לאחד מעשרת מרכזי ההיי-טק" וגו'. אלדד • שיחה 13:01, 4 בדצמבר 2008 (IST)

חן חן רבותי. תיקנתי על ידי שילוב של כמה מההצעות כאן. ברי"א • שיחה • ז' בכסלו ה'תשס"ט • 13:22, 4 בדצמבר 2008 (IST)

ברי"א יקירי, אני מצטער להיות קטנוני (אתה התחלת... ). אבל אנסה להציג כאן עוד דרכים להסתכל על זה. הדבר הראשון שקפץ לי לראש הוא שאיך שכתבת ("העיר היא אחת מעשרת מרכזי ההיי-טק") זו שגיאה. הכוונה היא בעצם לומר "העיר היא 'משהו' שהוא אחד מעשרת מרכזי ההיי-טק". ולכן, הדרך המקוצרת היא "העיר היא אחד מעשרת מרכזי ההיי-טק".

אבל עכשיו עלתה לי אנאלוגיה אחרת, שסותרת את מה שחשבתי בהתחלה. הרי זה בעצם כמו לכתוב "העיר נמנית על עשרת מרכזי ההיי-טק". ו"נמנית" מוחלף כאן ב"היא אחת", וזו החלפה הגיונית... אוף. אז למה לא לכתוב פשוט "העיר נמנית על עשרת מרכזי ההיי-טק"?

אולי כדאי לבדוק את זה דרך המשפט הבא (שהוא שקרי, אבל רק לצורך ההמחשה): "דליה איציק היא אחת מעשרת חברי הכנסת הגבוהים ביותר". ודאי שלא נכתוב "דליה איציק היא אחד מעשרת חברי הכנסת הגבוהים ביותר". הצורה הראשונה עדיפה. טוב, שכנעתי את עצמי. מצטער שבילבלתי בשכל... אבל אני עדיין חושב שהכי טוב לכתוב פשוט "נמנית על" ולסגור את הסיפור... איזה סרט עם ה"עשרת" הזה... :-) טוסברהינדי (שיחה) 01:16, 5 בדצמבר 2008 (IST)

המתחיל בקטנוניות אומרים לו גמור : עדיף לא "נמנית על", אלא "נמנית עם". (מנוי על עיתון, נמנה עם קבוצה מסוימת). אלדד • שיחה 01:22, 5 בדצמבר 2008 (IST)

תודה על התיקון. כיף שיש על מי לסמוך. טוסברהינדי (שיחה) 20:38, 5 בדצמבר 2008 (IST)

כמו שאפשר להגיד "תל אביב היא מקום טוב לחיות בו" ואפשר "תל אביב היא אחד מעשרת המקומות הטובים לחיות בהם", המשפט לעיל צ"ל הכתיר את העיר ל אחד מעשרת מרכזי וגו'". איתן • שיחה 12:07, 6 בדצמבר 2008 (IST)

שבט גאלי עתיק

והפעם: כיצד לתעתק את שמו של השבט הגאלי Tricasses? ברי"א • שיחה • ז' בכסלו ה'תשס"ט • 14:25, 4 בדצמבר 2008 (IST)

אם הוא גאלי, האם אפשר להניח שצריך לקרוא את השם בלטינית? "טריקאסס" נראה לי מתאים. כמובן, אפשר גם להוסיף את השם המקורי אח"כ, בסוגריים. אלדד • שיחה 01:24, 5 בדצמבר 2008 (IST)

השם הוא לא לטיני אלא קלטי, אבל טריקאסס (טריקאססים) נשמע נכון. אליקים אל-סבון-דאב · ויקיפד, שטח פרסום סמוי זה יכול להיות שלך! 13:43, 5 בדצמבר 2008 (IST)

אני מבין (גם מהסוגריים של רדלר) שהסיומת "es" מרמזת על רבים. אם כן, האם לא נכון לתעתק "טריקאס"? ברי"א • שיחה • ח' בכסלו ה'תשס"ט • 13:50, 5 בדצמבר 2008 (IST)

אני לא מצאתי איזכור של טריקאס או טריקאסה. רק טריקאסס, כך שאולי זו צורת היחיד. אליקים אל-סבון-דאב · הודעה זו מוגשת לכם בחסות מייקל ואבי, שיווק שטיחים 17:01, 6 בדצמבר 2008 (IST)

מפאת/מחמת

מתי יש להשתמש בראשון ומתי בשני? תודה... 81.5.47.173 19:36, 4 בדצמבר 2008 (IST)

שניהם לא כל כך רצויים. עדיף "בגלל" או "כי." אליקים אל-סבון-דאב · הודעה זו מוגשת לכם בחסות מייקל ואבי, שיווק שטיחים 17:02, 6 בדצמבר 2008 (IST)

למה? הלא "בגלל" ו"כי" במשלב נמוך יותר משני אלו? הגמל התימני ^{(צרו קשר)} (6.12.2008 18:20)

שיחה:אדמירל צי

נא להגיב שם. תודה. חגי אדלר • שיחה • השתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • ח' בכסלו ה'תשס"ט • 05:08, 5 בדצמבר 2008 (IST)

אליף וצלה (ٱ)

איך מתעתקים אותה? יכולה להיות אליף וצלה שמופיעה באמצע מילה בלי שמתווספת לה מילית יחס? דוגמה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:40, 5 בדצמבר 2008 (IST)

ואיך מתעתקים אליף תלויה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 14:05, 5 בדצמבר 2008 (IST)

אם שאלתך על תעתיק לעברית, נראה לי שלא מתעתקים. אליף וצלה נשארת א בעברית. לדוגמה, "אכל" יכול להיות גם תעתיק של אכ"ל, בניין ראשון, מדבר, עתיד (Aakulu). בעניין אליף תלויה אני לא בטוח, נדמה לי שלא מתעתקים אותה. למשל, "אלרחמן" (ולא "אלרחמאן", למרות האליף התלויה על ה-מ'). אבל בעניין הזה אני לא בטוח במאת האחוזים. אלדד • שיחה 00:37, 6 בדצמבר 2008 (IST)

יש המתעתקים אליף וצלה בתור א' נוספת, לדוגמה: "סורת אאל עמראן". אלדד • שיחה 11:39, 6 בדצמבר 2008 (IST)

נראה לי שהתבלבלת בין אליף וצלה לאליף מדה. אליף מדה באה במקום שני אליפים ואליף וצלה זו אליף שותקת. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:30, 6 בדצמבר 2008 (IST)

התעתיק המקובל באקדמיה הוא כזה: אל"ף שמעליה הסימן וצלה מתעתקים א, כמו אל"ף רגילה שמתפקדת כאם קריאה (למשל, אלאסתקבאל). אל"ף ממדודה/מדה מתעתקים אא, פעמיים אל"ף, משום שהיא מייצגת שתי אותיות אל"ף: (למשל, אאל עמראן). אל"ף תלויה מתעתקים א, משום שהיא מייצגת אל"ף רגילה שמתפקדת כאם קריאה (למשל, עבד אלרחמאן). יונבל - שיחה 22:32, 6 בדצמבר 2008 (IST)

אופס, התייחסתי קודם (לעיל) ל"אליף מדה" או "אליף ממדודה", ולא לאליף וצלה. אליף וצלה מתעתקים כ-א' רגילה. אלדד • שיחה 23:21, 6 בדצמבר 2008 (IST)

לאון או ליאון?

מה עדיף? עידו • שיחה 20:48, 6 בדצמבר 2008 (IST)

נראה לי שעדיף "לאון". "ליאון" כתעתיק של Leon נראה לי קצת מוזר, ומצד שני - יש גם שם עברי "ליאון" (לי-און), כך שעדיף לשמר את "לאון" עבור Leon. אלדד • שיחה 23:23, 6 בדצמבר 2008 (IST)

מקור השם LEON במזרח אירופה ובאסיה נגזר מ-LEO, שמם של כמה קיסרים ביזנטיים וביניהם לאו הכוזרי. גם אני תומך בכיתוב ללא יו"ד בשמות לאו, לאון, לאונידס, לאונרד. בברכה. לאונרד ברנשטיין

מסכים עם לאו ήλεκτρον איתן • שיחה 21:52, 7 בדצמבר 2008 (IST)

וזה כנראה המקור לליאון: Λιοντάρι איתן • שיחה 21:57, 7 בדצמבר 2008 (IST)

פתחתי הצבעה בפרויקט השמות. אביעדוס 18:32, 13 בדצמבר 2008 (IST)

היא או הייתה

נא חוו דעתכם בדיון שהתעורר בדף השיחה הנ"ל. AMIRBL25 - שיחה 22:58, 6 בדצמבר 2008 (IST)

עיר פולנית

כיצד נתעתק את העיר Zielona Góra? האם "ז'לונה גורה"? ברי"א • שיחה • י' בכסלו ה'תשס"ט • 23:42, 6 בדצמבר 2008 (IST)

כן, זהו תעתיק נכון. זֶ'לונָה גוּרָה. אלדד • שיחה 23:48, 6 בדצמבר 2008 (IST)

תודה. האם לדעתך כדאי לנקד, כשמדובר בתוך ערך? ברי"א • שיחה • י' בכסלו ה'תשס"ט • 23:50, 6 בדצמבר 2008 (IST)

עדיף, באחד המופעים. אולי במופע הראשון. אלדד • שיחה 23:51, 6 בדצמבר 2008 (IST)

הבעיה היא שזה קישור, שאותו אין לנקד. טוב, אשאיר זאת כך. ברי"א • שיחה • י' בכסלו ה'תשס"ט • 23:54, 6 בדצמבר 2008 (IST)

למה? אין שום בעיה: זֶ'לוֹנָה גוּרָה. אלדד • שיחה 23:56, 6 בדצמבר 2008 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אפשר [[ז'לונה גורה|זֶ'לונָה גוּרָה]], כך אני עושה לפעמים. עידו • שיחה 23:58, 6 בדצמבר 2008 (IST)

וואו! איך לא חשבתי על זה?! אבצע זאת. תודה לשניכם! ברי"א • שיחה • י' בכסלו ה'תשס"ט • 00:04, 7 בדצמבר 2008 (IST)

אם כבר ניקוד, עדיף לדעתי זֶ'לוֹנַה גוּרַה, כדי לסייע להמחיש את הטעם המלעילי.

ובאותו הקשר - יש ויקיפדיה:מתקפת איכות/השואה/תעתיקי שמות מקומות הקשורים בשואה. אביעדוס 00:33, 7 בדצמבר 2008 (IST)

Premier Prix

מה פשר המונח המוסיקלי שבכותרת, וכיצד יתורגם? תודה לעוזרים. יאיר • שיחה 00:34, 7 בדצמבר 2008 (IST)

התרגום המילולי מצרפתית הוא "פרס ראשון". באיזה הקשר מדובר? טוסברהינדי (שיחה) 00:39, 8 בדצמבר 2008 (IST)

אנדרה ריו סיים את האקדמיה למוזיקה עם Premier Prix. זה מתאים. תודה רבה לך! יאיר • שיחה 00:44, 8 בדצמבר 2008 (IST)

הטקסט המקורי הוא בצרפתית? בכל מקרה, כדאי לבדוק עם דוברי צרפתית או עם מוזיקאים שהתנסו בחו"ל - אולי הכוונה היא ל"סיים את האקדמיה בהצטיינות". טוסברהינדי (שיחה) 00:47, 8 בדצמבר 2008 (IST)

כתבתי "סיים במקום הראשון", כי "בהצטיינות" לא מחייב את זה. יאיר • שיחה 00:56, 8 בדצמבר 2008 (IST)

נקודה בסוף פסקה

כשפסקה מסתיימת בציטוט, יש רבים שמשמיטים (או פשוט שוכחים?) את הנקודה בסוף הפסקה. למשל, פסקה המסתיימת ב"וראו איזה פלא, החתול גידל זקן."

האם ראוי? במקרה זה אני מעביר את הנקודה לאחרי הגרשיים: "וראו איזה פלא, החתול גידל זקן".

פתרון אחר הוא להוסיף נקודה נוספת: "וראו איזה פלא, החתול גידל זקן.".

אבל זה לא נראה טוב. מה דעתכם? יש כללים? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 22:25, 7 בדצמבר 2008 (IST)

אני מאמין שאם מדובר בציטטה, עדיף שכל הפיסוק יהיה בתוכה, כלומר, לפני המרכאות החותמות את הציטטה. אם שאלת מה מקובל, אז יש שתי אופציות בלבד (שמקובלות, ואנשים בוחרים באחת משתיהן): נקודה לפני המרכאות החותמות, או נקודה מחוץ למרכאות (לא מקובל כלל נקודה הן בתוך המרכאות והן מחוצה להן).

אני נוהג לכתוב את הנקודה מחוץ למרכאות כאשר מדובר על נקודה של המשפט כולו, או של הפסקה כולה, גם של חלקים שהיו מחוץ למרכאות. במקרה של ציטטה בוויקי (כלומר, תבנית ציטוט כלשהי), נראה לי שעדיף שהנקודה החותמת את הציטטה תהיה בתוכה, ולא מחוצה לה, כלומר, לא אחרי המרכאות. אלדד • שיחה 23:43, 7 בדצמבר 2008 (IST)

בקריאה שנייה של שאלתך ושל תשובתי, אני לא בטוח עד כמה עניתי בדיוק על מה ששאלת. התייחסתי בעיקר לתבניות הציטוט. אם תוכל לצטט פסקאות עם ציטוט בסופן, נראה ברור יותר על מה אנחנו מחווים דעה. אלדד • שיחה 23:46, 7 בדצמבר 2008 (IST)

יש הרבה דוגמאות בערך הבית החום (חברון), למשל תחת הפסקה "הפינוי", הפסקה הראשונה, השלישית והרביעית. האם הסדר צריך להיות גרשיים, הערת שוליים, נקודה, או שמא נקודה, גרשיים, הערת שוליים. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 22:05, 8 בדצמבר 2008 (IST)

אוי, שאלה מצויינת, בדיוק תהיתי בעניין זה • עודד (Damzow) • שיחה 07:37, 9 בדצמבר 2008 (IST)

Misa Criolla

― הועבר לדף שיחה:מיסה קריאוז'ה
.

Zygapophysial joint

תעתוק לעברית? w:Zygapophysial joint. יוספוס • שיחה 00:54, 8 בדצמבר 2008 (IST)

תעתוק? ולמה לא תרגום? אולי המפרק הבין-חולייתי? אביעדוס 01:22, 8 בדצמבר 2008 (IST)

ואם תעתוק: "המפרק הפאצטלי"(?). אביעדוס 01:25, 8 בדצמבר 2008 (IST)

אולי המפרק הסינוביאלי הבין-חולייתי ( מפני שקיים גם מפרק סחוסי בין חולייתי שהוא הדיסק). הוא מחבר את הזיזים המפרקיים העליונים של חוליה אחת לזיזים המפרקיים התחתונים של חוליה אחרת. או להגיד מפרק זיגאפופיזיאלי.Ewan2 - שיחה 01:38, 8 בדצמבר 2008 (IST)

רק לי זה מזכיר לי שם של חייזר עם שני ראשים ושלוש זרועות ממדריך הטרמפיסט לגלקסיה? :) דניאל • שיחה 01:43, 8 בדצמבר 2008 (IST)

כן. אביעדוס 01:49, 8 בדצמבר 2008 (IST)

חָחָחָ

גם לי... eman • שיחה • ♥ 03:16, 8 בדצמבר 2008 (IST)

תשמע, כל הזיזים האלה הם חייזרים. בשביל זה האנשים אוהבים את האנטומיה של גריי. אני שכחתי אותם מזמן, למרות שחולי הגב מוציאים אותם מהארון.Ewan2 - שיחה 02:19, 8 בדצמבר 2008 (IST) חיפשתי ובשביל facet joint

לא מצאתי משהו יותר יפה מ"מפרק פאסט" או "מפרק פאצטלי". אבל אני בטוח שלכתב העת הרפואה ולעורכו המפורסם בזמנו יעקב רותם היתה תשובה עברית יותר.Ewan2 - שיחה 02:25, 8 בדצמבר 2008 (IST)

תודה על כל התשובות וההצעות, חייב לציין שהניכור שגילו פה כלפי עצמנו ובשרנו משעשע. זה מהמפרקים הזנוחים ביותר בגוף. אפילו האקדמיה לא הציעה בשבילם תרגום. וכמו שציין אוון, המונח מפרק בין-חולייתי שמור למפרק אחר הכולל את הדיסק הבין-חולייתי. יוספוס • שיחה 07:40, 8 בדצמבר 2008 (IST)

דיסלקציה או דיסלקסיה?

דעתכם בדף השיחה. אביעדוס 01:27, 8 בדצמבר 2008 (IST)

עקרון אי-הוודאות

נא חוו דעתכם בדף השיחה, כחלון - שיחה 13:45, 9 בדצמבר 2008 (IST)

אסטרהאזי\אסתרהאזי

שלום,

אני מתרגם לאחרונה ערכים בנושא משפחת האצולה אסט\תרהאזי, והייתי רוצה לדעת באיזה איות לבחור. בויקיפדיה עצמה קיימות גם גרסאות נוספות, אך צריכה להיות הכרעה בנושא. בהתייעצות עם כותבים בתחום המוזיקה הועדף האיות "אסטרהאזי", אך ישנו כבר ערך שנושא הכותרת "פרדיננד אסתרהאזי". עידן Jab-jab - שיחה 16:36, 9 בדצמבר 2008 (IST)

למעשה צריך להיות אסטרהאזי. בעברית כך תועתק גם שם הסופר פטר אסטרהאזי מקור השם הוא במקום שנקרא בעבר אסטרהאזה (=ביתה של אסתר) והשם עצמו בא ככל הנראה מהשם העברי אסתר שהוא בשימוש אצל נשים נוצריות הונגריות. התעתיק אסתרהאזי עם ת לעברית רצה לשמור על מקור הכתיב העברי כמו שקרה למשל במקרה של תעתיק שם הפוליטיקאי האמריקאי עדלי סטיבנסון שם השם עדלי הוא גם כן מהתנ"ך. כך גם בתעתיק אהרן של שם הנוצריAaron. אך לדעתי מפני שזה תעתיק של האות ההונגרית t צריך להיות עם ט.נדיר כותבים את זה עם th) מצד שני השם ההונגרי הנוצרי של אשה Eszter הזהה בהיגוי לשם העברי המקורי הייתי בכל זאת מתעתק "אסתר" ולא "אסטר". Ewan2 - שיחה 16:24, 12 בדצמבר 2008 (IST)

תודה, אם כך פרדיננד אסתרהאזי צריך להתשנות בעצם? Jab-jab - שיחה 18:32, 18 בדצמבר 2008 (IST)

מי שכתב את הערך אולי הכיר את הצורה המעוברתת הזאת מאי אלו ספרים בעברית לפי גישה ישנה מעברתת. אינני יודע. אמנם ההיגוי של אסתר בהונגרית זהה כמעט לזה בעברית, מה שלא קורה ברוב השמות התנ"כיים בשפות אחרות אך צריכים לשאול גם דעת ויקיפדים מוסמכים אחרים אם להשאיר כך. מכל מקום הסופר פטר אסטרהאזי מופיע עם ט ואני חושב שזה יותר נכון בשביל שמות מורכבים לועזיים אפילו כוללים בתוכם שם ממקור עברי. השם ההולנדי Jakobus בשם הכימאי יאקובוס ואן 'ט הוף לא תיעתקו עם יעקובוס. גם שם הבלשן רומאן יאקובסון למרות שהיה יהודי כתבו לא עם ע אלא עם א. Ewan2 - שיחה 03:50, 19 בדצמבר 2008 (IST)

תעתוק שם מאנגלית

Tognetti. האם טוגנטי? יאיר • שיחה 22:49, 9 בדצמבר 2008 (IST)

השם נהגה טוֹגנֶלי או טוֹגנֶד/טי רך מאוד, ככל שאוזני משיגות מסרט תיעודי העוסק בו. אליקים אל-סבון-דאב · הודעה זו מוגשת לכם בחסות מייקל ואבי, שיווק שטיחים 03:18, 10 בדצמבר 2008 (IST)

אני מניח שהסרט אוסטרלי... אי אפשר להבין את המבטא שלהם בכלל :-) יאיר • שיחה 06:59, 10 בדצמבר 2008 (IST)

כללים לתעתיק מספרדית

לתשומת לבכם, יצרתי את ויקיפדיה:כללים לתעתיק מספרדית, שבאורח פלא לא היה קיים עד כה. עידו • שיחה 22:57, 9 בדצמבר 2008 (IST)

מכחישה - כיצד להגות?

האם המילה מכחישה נהגית עם כ' דגושה או כ' רפה? פעם שמעתי מישהו שמבטא אותה כמו המילה מחישה. האם הוא צדק? שייקס - שיחה 07:20, 10 בדצמבר 2008 (IST)

כל המילים בבניין הפעיל בזמן הווה (ובכל הזמנים) אינן מקבלות דגש בפ' הפועל. לענייננו: מכחישה בלא דגש, כשם שמפעילה ללא דגש. אכן, בעברית המדוברת שאין בה הבחנה בין כ' לח', נוצר צירוף עיצורים ולכן המילה עלולה להשמע "מכישה". מן הראוי להקפיד על הגיית הח' ולהשמיע "מכחישה". ברי"א • שיחה • י"ג בכסלו ה'תשס"ט • 09:20, 10 בדצמבר 2008 (IST)

כלומר להגותה כמו מח-חישה? [קצת קשה להסביר בכתב] שייקס - שיחה 15:56, 10 בדצמבר 2008 (IST)

לא. להגות מכ-חישה. הח' היא גרונית בעוד הכ' חיכית. יוסאריאן • שיחה 17:03, 10 בדצמבר 2008 (IST)

הבנתי. תודה! שייקס - שיחה 07:23, 11 בדצמבר 2008 (IST)

תוספת קטנה לדברי ברי"א הנכונים לחלוטין למען מניעת בלבול - ישנן מילים בעברית בבניין הפעיל שנדמה כי פ' הפועל שלהן מקבלת דגש (מַכִּיר, הִפִּיל ועוד), במילים האלו לא פ' הפועל מקבלת דגש אלא ע' הפועל (פ' הפועל במקרים האלו לרוב היא האות נו"ן). את המלה מכחישה נהגה כך - maxħiʃa (כתיב IPA) כמו שכתבו ברי"א ויוסריאן. עוד מילים שנהגות כך הן המילים מכחול (mixħol) ומכחידה (maxħida) בכל הזמנים (מכחיד, מכחולים, הכחיד וכו'). בברכה, Tahmar1900 - שיחה 13:59, 11 בדצמבר 2008 (IST)

מפחד או פוחד, ומה ההבדל (+הסבר, אם יש)?

?

נפטר או מת? שאלה על יהדות, גויים וגם ויקיפדיה

נאמר לי פעם שהמלה נפטר מתייחסת ליהודים בלבד, במשמעות של "קיבל פטור מעול קיום מצוות". האם זה נכון? אם כן, האם ראוי שנתיישר לפי זה ונחליף "נפטר" בערכים על גויים ב"מת"? אילן שמעוני - שיחה 15:59, 11 בדצמבר 2008 (IST)

עיין בערך המוות בשפה העברית, ובדף השיחה שם. דניאל צבי • שיחה 17:32, י"ד בכסלו ה'תשס"ט (11.12.08)

תודה רבה, השכלתי. אילן שמעוני - שיחה 00:14, 12 בדצמבר 2008 (IST)

שיחה:דרבי המרזיסייד

מחוז מרסי או מחוז מרזי? באנגלית נכתב כך - Mersey. אנא הגיבו וחוו דעתכם. AMIRBL25 - שיחה 18:41, 11 בדצמבר 2008 (IST)

Champagne

"שמפאן"? אביעדוס 23:44, 11 בדצמבר 2008 (IST)

למה לא "שמפן"? ברי"א • שיחה • ט"ו בכסלו ה'תשס"ט • 23:54, 11 בדצמבר 2008 (IST)

גם לטעמי עדיף "שמפאן". למה? אולי כדי לציין את ההגייה a בסוף המילה, וגם את ההטעמה (שגם היא נופלת בסוף המילה). "שמפניה" זה מקרה קצת שונה, כי לכתיב הזה כבר התרגלנו, וכך נהוג לכתוב "שמפניה". אלדד • שיחה 23:51, 12 בדצמבר 2008 (IST)

הצרפתים הוגים את המילה "שאמפאנייה," במיוחד כשאחר כך בא "ארדן." בויקיפדיה הוחלט לתעתק את זה אחרת, כך שזה לא ממש משנה. אליקים אל-סבון-דאב · הודעה זו מוגשת לכם בחסות מייקל ואבי, שיווק שטיחים 18:37, 13 בדצמבר 2008 (IST)

אורי, האם כשמתכוונים לחבל שמפן הם מבטאים אותו "שאמפאנייה"? אם אכן כך, היכן הוחלט לתעתק אותו באופן אחר? ברי"א • שיחה • י"ז בכסלו ה'תשס"ט • 19:10, 13 בדצמבר 2008 (IST)

שמפאן, בעברית. אורי צודק מבחינת ההגייה, יש שם עוד איזו יו"ד קטנה, כאילו היה כתוב שמפאן-יְ (שווא מתחת ליו"ד). אבל בעברית לא נהוג לתעתק כך, ולכן מוותרים על הסיפא, ומסיימים את המילה ב-ן. למעשה, אפשר (על פי השמיעה) לתעתק את המילה גם בתור "שמפאני" (ההטעמה על ה-פא), אבל בתעתיק הרגיל לעברית לא מעבירים את הדקויות האלה. בתעתיק IPA, לעומת זאת, אין בעיה להעביר את הדקות הזאת. אלדד • שיחה 23:51, 13 בדצמבר 2008 (IST)

אז הנה הצעה: אולי נתחיל גם אנחנו להשתמש בתעתיק IPA עבור שמות שהגייתם זרה לדובר העברית? אביעדוס 02:04, 16 בדצמבר 2008 (IST)

אני חייב ללמוד איך משתמשים באיפא הזה.. • עודד (Damzow) • שיחה 09:00, 16 בדצמבר 2008 (IST)

ברי"א, אני לא חושב שהוחלט במובן של "נערכה הצבעה והוחלט" או "האקדמיה קבעה והוחלט." יש שני סוגים של שמות עם הפרובלמה הזו:

שמות המתועתקים כך מסיבות של מסורת נושנה:

1. קומפיין (קוֹנפּיֶיניֶיה)
2. פאריז (פּארי)
3. בולון (בּוּלוֹניֶיה)
4. מוֹנטֵיין (מוֹנטאניֶיה)
5. אוֹקזֶר (אוֹסֶר)
6. ויקטור הוגו (אוּגוֹ)

שמות המתועתקים כך כי מישהו חשב שזה נחמד או נכון ואחריו חשבו כך גם אחרים:

1. בּרֶטאן (בּרוֹטאניֶיה)
2. שמפאן (שאמפּאניֶיה)
3. בורגון (בּוּרגוֹניֶיה, אבל ביחס לממלכה הקדומה, בורגונדיה)
4. גאסקון (גאסקוֹניֶיה)
5. אוברן (אוֹבֶרניֶיה)
6. סולון (סוֹלוֹניֶיה)
7. באלאן (בּאלאניֶיה)
8. סרדאן (סֶרדָניֶיה)
9. דורדון (דוֹרדוֹניֶיה)

יש כמובן ויכוחים לגיטימיים. לדוגמה, האם להגות שמות בקורסיקה לפי הקורסיקנים (בּאסג'ה, קורטי, סן־פז'וּרֶנצוּ, פּוֹרטי־וֶג'וֹ), לפי הצרפתית (באסטיה, קורט, סן פלורן, פורטו וקיו) או לפי חשק (Bonifacio אינו בּוֹניפאג'וּ או בוֹנפאסיו אלא "בוניפציו"). אליקים אל-סבון-דאב · הודעה זו מוגשת לכם בחסות מייקל ואבי, שיווק שטיחים 15:19, 16 בדצמבר 2008 (IST) ב"מונטיין" למעשה זה נכון בלי א אחרי ט. ויקטור הוגו יכול היה להיות גם יוגו, אבל אין מה לעשות. למעשה ה ייה בסוף המילים דומה יותר למעין שוא נע מאשר לסגול.Ewan2 - שיחה 02:11, 17 בדצמבר 2008 (IST)