רק להוסיף פירוט למען הבאים אחרינו: התחילית "אל" היא צורת יידוע שאיננה חלק אינהרנטי מהמילה. המילה עצמה מורכבת משתי הברות: قا - קא - ארוכה פתוחה; ئم - א'ם - קצרה סגורה. המבנה של ארוכה>קצרה יוצר מילעיל. אם נכתוב קאים, נקצר את הראשונה ונאריך את השנייה, וניצור מלרע שגוי.--נדב - שיחה12:32, 1 בינואר 2020 (IST)
א גרושה היא לא פתרון כ"כ טוב, שהרי במקרה זה העיצור הוא א לכל דבר, בשונה משימוש רגיל של גרש, שיוצר עיצור דומה אך אחר. בדף ויקיפדיה:כללים לתעתיק מערבית נאמר שהמזה על כס יא תתועתק כ"א", ונכתב בפירוש שאין צורך בגרש. גם האקדמיה ללשון העברית לא מציעה את הצורה "א'", אלא את הצורה "א" סתם (ומציעה להוסיף חיריק כניקוד עזר). לפי זה, לכאורה היה עדיף לתעתק "קאאם", אבל זה כנראה יצור בלבול אצל הקורא המצוי (אמנם גם הצורה "קאא'ם" אינה נהירה כלל לקורא מצוי). אולי "קאאים", שיבהיר הן את החיריק והן את אורך התנועה הראשונה? בן עדריאל • שיחה • ד' בטבת ה'תש"ף 13:59, 1 בינואר 2020 (IST)
מאחר שתרגום מערבית הוא מקצוע אצלי, לדבריי יש גושפנקה מקצועית. תעתיק הוא רק מערכת סימנים חלופיים, ולעולם לא אפשרית הקבלה מוחלטת (הרי גם, למשל, האותיות V, W כשהן נכתבות בראש מילה באנגלית, יתועתקו כ"ו" אחת, ללא הבחנה בין V ל-W). הצירוף "אא" לא נכון בהקשר הנדון, משום שצירוף זה מתעתק את ה"אלי"ף ממדודה" הערבית (آ, וראה הערה 4 במסמך האקדמיה). גם הצורה "קאאים" לא נכונה, משום שתוספת יו"ד כאם תנועה תאריך באופן שגוי תנועה קצרה (בערבית יש השפעה של תנועות קצרות וארוכות על מקום ההטעמה במילה). דווקא זה מה שיטעה את הקורא המצוי. בגורמי התרגום המקצועיים (כגון יחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן) נהוגה כנוהל הצורה א' כתעתיק של "המזה על כיסא", וגופים אלה כלל לא משתמשים בכתיב מלא עם ניקוד. מהבחינה הזו, החלטת האקדמיה היא אות מתה, במידה שהיא אקטואלית כיום. דרך אגב, לא מצאתי אמירה מפורשת שאין צורך בגרש.
כמו כן, הוראת האקדמיה להוסיף חיריק מתחת לאל"ף, כגון במילה וַאאִל, לא מתממשת, משום שזו גישה שמרנית המבוססת על הרעיון שבערבית יש שלוש צורות ניקוד: A-I-U. זו אמנם ערבית כתובה תקנית (מה שנוהגים לקרוא "ספרותית"), אבל גם הערבית התפתחה, והשפה המודרנית אימצה צורות ניקוד נוספות, E-O, גם אם אלה לא התקיימו בשפה הכתובה. המילה קאא'ם (QA'EM), כמו ואא'ל (WA'EL), היא צורת בינוני פועל, והחיריק ("כסרה") נהגה כיום E בנגזרות דקדוקיות כאלה ואחרות. למשל, המילה مهندس (מהנדס) נהגית MUHANDES ולא MUHANDIS. דוגמה נוספת: בערבית יש שתי מילים שעלולות להיראות (או להישמע) דומות למי שאינם בקיאים: آمر - AAMER (במילעיל עם אלי"ף ממדודה כתנועה קצרה) ו- أمير AMIR (במלרע עם אלי"ף המזה כתנועה קצרה, ובתעתיק פונטי לאנגלית נקבל AMEER), ואלה מילים שונות בתכלית. ההצעה הנ"ל רק תבלבל. כל מי שעוסק בתעתיק מערבית לעברית, יבין את צורת התעתיק " א' ", וכללי התעתיק של ויקיפדיה הם מיטביים. --נדב - שיחה16:56, 2 בינואר 2020 (IST)
נדב, אני מצטרף לכל ההסברים הרהוטים שלך (ולכן גם הצטרפתי לתיקון שלך, כשתיקנת לעיל). ברשותך, הארה קטנה (באשר לעברית): מלעיל (לא: מילעיל). אלדד • שיחה21:58, 2 בינואר 2020 (IST)
את הטעויות האלה התחלתי לעשות בכוונת מכוון לפני זמן רב מאד, מסיבות שלא כאן המקום לפרטן, ופשוט התרגלתי. תוכל לתפוס אותי בעוד כמה כאלה.--נדב - שיחה23:09, 2 בינואר 2020 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אם אלדד תומך בכך גם, אבטל דעתי מפני דעתו, אולם, ברשותכם, כמה הערות:
כאמור, כללי התעתיק של ויקיפדיה דווקא לא תומכים בהצעתך, וכותבים בפירוש לתעתק המזה כ'א' ללא גרש. ניתן כמובן לשנות את הכללים בכפוף לדיון.
השאלה הזו שייכת להרבה ערכים בויקיפדיה, ובהרבה מהם נהוג כיום תעתיק בשני אל"פין ללא גרש: עשוראא, ואאל יונס, ראאד סלאח, א-טאאע, בפתיח הערך ישראל, ועוד. (יש כמובן גם ערכים שמתועתקים בגרש, כשיטתך.) רצוי לקבל הכרעה רחבית.
אתה צודק שמי שעוסק בתעתיק יבין את התעתיק א', אבל מטרת התעתציק בויקיפדיה היא שיהיה נהיר גם למי שאינו עוסק בתעתיק באופן קבוע. זו גם הסיבה שאנו לא נצמדים לתעתיק מדויק בדרך כלל. אני לא אתנגד בהכרח לשינוי מדיניות זו, אבל זה הכלל כיום.
ישנה שיטת תעתיק המתעתקת המזה באמצע מילה לפי הכס שתחתיה. זו גם השיטה לפיה אני הונחיתי לתעתק בתעתיק אקדמי, ואלדד הזכיר אותה כאן. לפי שיטה זו, התעתיקים "קאים" חוקיים בהחלט. גם בשיטה זו יש לנו כמה ערכים: טאיף, סאיב עריקאת, פואד הראשון, מלך מצרים ואולי עוד.
נכון, אני צידדתי בתעתיק "קאים" על פי שיטת התעתוק המתעתקת המזה באמצע מילה לפי הכס שתחתיה (שהונחיתי לפיה באוניברסיטת תל-אביב), אבל נראה לי שהכתיב "אל-קאא'ם" יהיה רווח ונהיר יותר לקורא. בכל אופן, אין כאן צורך ביו"ד, כי היא תטעה את הקורא – נדב הסביר באופן ברור מאוד לעיל את הסיבה, ואני בטוח שגם אתה מודע לכך שהוגים את העיצור הזה בתנועת E ולא בתנועת I. אלדד • שיחה00:01, 3 בינואר 2020 (IST)
אני מקבל את דחיית התעתיק לי', אבל מתנגד להוספת הגרש. לקורא סביר אין מה לעשות עם א גרושה, מפני שהיא אכן לא מבטאת עיצור שונה מאשר א שאינה גרושה. לגבי ההערה האחרונה, אני מודע להגייה המדוברת, אבל באופן כללי מעדיף לתעתק לפי השפה התקנית. כאמור, אם הרוב נגדי, אין לי ברירה אלא להכנע לגרש, אבל על השינוי להעשות במקביל בכל הערכים. בן עדריאל • שיחה • ו' בטבת ה'תש"ף 15:28, 3 בינואר 2020 (IST)
שמתי לב שבויקיפדיה קיימת חוסר עקביות. את השמות Brian או Bryan מתעתקים ל"בריאן" ולא "בראיין" (בריאן אדמס, מייק בריאן), אבל את השם Bryant מתעתקים ל"בראיינט" ולא "בריאנט" (קובי בראיינט, ג'וני אובראיינט). יש לקבע הלכה זהה בשני המקרים, כי כללי ההיגוי זהים.
בריאן נידון מספר רב של פעמים בעבר (למשל כאן וכאן) והוחלט להשתמש בצורה הזו כי היא השתרשה בעברית. לעניות דעתי זה לא מונע את תעתיק בראיינט בצורה הקולית האידאלית, כמו שכבר קורה היום לפי הדוגמאות שהבאת. Mbkv717 • שיחה • ח' בטבת ה'תש"ף • 14:51, 5 בינואר 2020 (IST)
כבר מזמן הערתי לגבי חוסר העקביות הזה, והתנפלו עליי בלי להתייחס לגופה של סוגיה. לא נכון שהצורה "בריאן" השתרשה בעברית. במבחן גוגל הצורה "בראיין" מביאה יותר תוצאות. חוסר העקביות נובע מאי הבנת תעתיק אותיות לעומת תעתיק צלילים. בעברית עדיף תעתיק צלילים, משום שתעתיק אותיות גורר הגייה שגויה: בּרִיאָן. --נדב - שיחה06:15, 7 בינואר 2020 (IST)
הצורה פרגוואיי לא נכונה. בכתיב חסר, איות המילה כשם מדינה והן כתואר, הוא זהה: פרגוואי. ההבדל הוא בניקוד האות אל"ף.--נדב - שיחה06:05, 7 בינואר 2020 (IST)
שלום. זכור לי שב-2019 היו עדכונים לכללי הכתיב חסר הניקוד (הכתיב המלא), ביניהם ההוראה לכתוב 'מימד' ולא 'ממד'. כרגע אני לא מצליח למצוא משהו כזה ברשת. ידוע למישהו או שאני מדמיין? (אני יודע שבמקור ההוראה היא לכתוב ממד, השאלה אם היו עדכונים ב-2019. השאלה היא לא רק לגבי מילה זו, אלא על אודות עדכונים נוספים שאולי היו אז). • פִּירֵאוּס §שִֹיחָה •22:14, 8 בינואר 2020 (IST)
ביוני 2017 התעדכנו כללי הכתיב חסר הניקוד באופן משמעותי וקיצוני (וגם שונה השם ל"כללי הכתיב המלא"). לא ידוע לי על עדכון נוסף ב-2019.
בכל מקרה, גם על פי העדכון של 2017 ”בדרך כלל אין כותבים יו"ד לסימון התנועה e, כגון אזור, נכר (נֵכָר), ממד (מֵמַד), מרב (מֵרַב), מצר (מֵצַר),[1] בהמה, זהה (זֵהֶה), גאה (גֵּאֶה), לאה (לֵאֶה), מרוץ (מֵרוֹץ), מחוש (מֵחוֹשׁ), אפוא; זהות (זֶהוּת); תצא, נדע; דקן (דֵּקָן), תזה, מתמטי.”
תודה רבה. אני מכיר את העדכונים של 2017, ואני תמה על עצמי אם דמיינתי את העדכון של 2019. אשמח אם מישהו יסביר לי איפה ראיתי משהו בעניין, אולי משהו דומה שבלבל אותי. • פִּירֵאוּס §שִֹיחָה •22:36, 8 בינואר 2020 (IST)
לא כתבתי שזו סוגה נפרדת. זו סוגה המשלבת ספרות פשע אפלה וספרות בלשים, ועניינה פשע מאורגן ורשויות מושחתות. שורשיה בארצות הברית בשנות ה-20 של המאה ה-20. ספרות בלשים ומסתורין התקיימה הרבה קודם.
העתקת משם את {{/מצב|חדש}}, וזה יצר את השגיאה האדומה, משום שאין תבנית מתאימה לדף ייעוץ לשוני. הפנייה שלך לא קשורה לכאן, וטוב תעשה אם תסיר אותה. דגש חזק - שיחה21:40, 20 בינואר 2020 (IST)
אני לא יודע רוסית, אבל ממה שהבנתי, שם התנועה הוא "ווזרוז'דניה", והצורה שכתבת כאן היא צורת ריבוי בעברית של חבר בקבוצה, ולמעשה כתבת תעתיק לערבית של המילה העברית, וזה לא מתקבל טוב. עדיף להשתמש בשם התנועה, ולא בצורה הנ"ל, ואז אולי יהיה קל יותר לתעתק לערבית. אז ככל שהצלחתי להבין את ההגייה הרוסית מגיגול (ואולי הבנתי לא נכון), התעתיק לערבית יהיה فوزروجدينيه או فوزروجدينيي, לאור העובדה שאופן ההגייה הוא כנראה VOZROJDENYE. וטל"ח. --נדב - שיחה19:35, 21 בינואר 2020 (IST)
תודה רבה נדב. כתבתי את המילה "بوروخوفية" עבור "בורוכוביזם" ונראה לי שאבחר במילה فوزروجدينية (אני חושב שזו האות הנכונה, ולא ه). אם אתה מעדיף فوزروجدينيي, נראה שאצטרך לתקן גם ל-بوروخوفيي, מה דעתך? אשמח אם תוכל להסתכל בערך שכתבתי. אם אתה מעדיף הרשאת כתיבה בערך עצמו, אכתוב זאת בדף השיחה של הטיוטה שם. תודה לך. דוריאן • DGW – Talk23:04, 21 בינואר 2020 (IST)
דוריאן, כל מה שכתבתי לעיל הוא בערבון מוגבל, משום שאינני יודע רוסית, אבל בקי בערבית. מה שביקשת למעשה אלה כללי תעתיק מרוסית לערבית, שאין לי מושג קלוש בהם. ניסיתי להבין איך הוגים את המילה הרוסית, ואז תעתקתי לפי שמיעה, אלא שכאן התערבה העברית כשפה מתווכת בין רוסית לערבית, ולדעתי זה לא רצוי. אתה צריך מישהו שיודע לתרגם/לתעתק בין שתי השפות.
לעניות הבנתי, המושג "בורוכוביזם" שונה בתכלית מהסוגיה שהעלית. הסיומת הערבית ة מציינת צורת נקבה, אבל הסיומת يّة היא תחליף מקובל לסיומת "Xיזם", כך באופן עקרוני, הצורה بوروخوفيّة נראית לי נכונה. אבל ב"ווזרוג'דניה", הסיומת "Xיה" היא תעתיק צלילים של ние, ולא תחליף ל"Xיזם", וברוסית אין כלל עיצור מקביל לאות ה"א (או "תא מרבוטה" הערבית). כך שייתכן שהצורה فوزروجدينيي נכונה יותר. אבל כמו שאמרתי, אתה צריך מישהו שבקי בכללי התעתיק רוסית-ערבית.
מעבר לכך, אני חושב שלא יהיה ראוי שאשתתף בכתיבת ערך בתחום שאני לא בקי בו או בתרגום משפה שאני לא יודע. רק ניסיתי לפעול לפי היגיון סדור.--נדב - שיחה09:46, 22 בינואר 2020 (IST)
לא ביקשתי עזרה בתרגום כולל של בורוכוב לערבית, אלא עזרה בהגהה, בעיקר בהטיית מילים ופעלים. בשני תחומים אלה לצערי אין לי מספיק ידע. מישהי כתבה לי שצריך להיות "وفقًا للتقويم يولياني" במקום "وفقًا لتقويم يولياني" (פעמיים ل בתחילת המילה "تقويم" - לוח שנה), ותיקנתי. אני יכול להעלות את הערך למרחב הערכים בוויקיפדיה הערבית גם ללא הגהה, ותודה על הכל. בברכה, דוריאן • DGW – Talk15:17, 22 בינואר 2020 (IST)
אין תרגום בעברית והייתי רוצה לתרגם את הדף. השאלות שלי הן:
1. האם זה אפשרי מבחינתכן?
2. אם התשובגה לשאלה 1 היא חיובית אז איך אני מוסיפה את הערך של אנה קוליסקוף בעברית?
3. כל רעיון, הצעה ועזרה יתקבלו בברכה.
אם אני מבין נכון, אתה מתלבט האם צריך לתעתק: מנוצ'הר אגבאל (או: אע'באל). לעניות דעתי, אנחנו מתעתקים לעברית בכל זאת ב-ק', למרות שבפרסית ההגייה היא כאילו כתובה שם ע'ין. אלדד • שיחה23:37, 21 בינואר 2020 (IST)
Eldad, ההתלבטות שלי נובעת מחוסר הבנה גדול מאוד בפרסית. עברתי על הערך ז'אק מאהפר והיה נראה לי שנורמות התעתוק שם לא תואמות את המקובל בוויקי' העברית (למשל אצפהאן ולא אספהאן), אז לפחות בשמו של הבכיר הזה רציתי לוודא אם הצדק עם יוצר הערך. Mbkv717 • שיחה • כ"ד בטבת ה'תש"ף • 23:59, 21 בינואר 2020 (IST)
ליש, בבקשה תן לי קרדיט שאני מכיר את הערך ומונחים רלוונטיים. רק שלשום הוספתי פסקה לערך ואני יודע מה כתוב בו. אין התייחסות למושג עברי מקביל, וככל שגיגלתי, לא מצאתי תרגום לעברית, ואף ניסיתי לבחון בעצמי תרגומים ראויים, אך לשווא. אשר על כן, פניתי לחוכמת ההמונים. המושג האנגלי מגדיר סרט שעלילתו היא בבחינת "דור חדש" המתקיים באותו יקום ספרותי/קולנועי. בדיקה הצירוף במורפיקס אף העלתה את התרגום האוטומטי "הרצאת המשך מדור קודם", כלומר, לא הייתי רחוק, אבל חשבתי ליצור תרגום שייטמע בקלות בשפה העברית. מעבר לזה, יש לי ביקורת על איכות הערך עצמו. ראוי ששם הדף יהיה יצירת המשך, ויכלול התייחסויות גם לספרים ומשחקי וידאו כפי שקיים בוויקיאינגליש. אבל הפסקתי לעורר דיונים על שינויי שם מהותיים, בבחינת חשיבה מחוץ לקופסה.--נדב - שיחה08:02, 25 בינואר 2020 (IST)
אני שותף לביקורתך על הערך ועל שמו ואם תציע שינוי שם, אתמוך בכך. אני מתמקד במילה "המשכון", שהיא, לדעתי, פיתרון אלגנטי לבעית התרגום וזאת מבלי להתחייב לתחום מסוים. בברכה. ליש - שיחה08:11, 25 בינואר 2020 (IST)
"המשכון" בהחלט קביל ואף נמצא בשימוש. אחשוב על הצעה לשינוי שם. ובאשר לעניין שלשמו התכנסנו הבוקר, בעוד עיניי טרוטות, מצאתי שבאנגלית משתמשים בשני מושגים נוספים שאולי יעזרו ביצירת תרגום עברי:
Re-quel – סרט שמעלה מחדש (revisits) נושא של סרט קודם, אך איננו המשך ליניארי, רימייק, ריבוט או פריקוול.
זו התחכמות ללא צורך. אין טעם להמציא מושג שאין לו שורשים, בסיס ורקע בשפה בכלל ובתחום הסיפורת בפרט, ולכן לא יתפוס. צריך להישאר במרחב הטרמינולוגי הקיים.--נדב - שיחה18:46, 25 בינואר 2020 (IST)
מדובר בשורש ח.ל.פ בניין שפעל צורת בינוני (כמו ח.ז.ר-שחזור) עיין כאן: בניינים בעברית. אתה מעדיף העתקה מאנגלית (ריקוול) ? תוספת - המילה הזאת כבר קיימת בעברית ביחס לפעולה כימית: "המילה שִׁחְלוּף שנקבעה בימי ועד הלשון כחלופה ל־rearrangement במונחי כימיה" שחלוף84.108.123.20922:18, 25 בינואר 2020 (IST)
אני יודע מה זה שחלוף ולא צריך ללמד אותי עברית. אבל אי אפשר לקחת מילה מוכרת מתחומים מוגדרים ולאלץ אותה בהקשר שלא קיים בתחום הקולנוע באופן אסוציאטיבי, כל עוד אף גורם רלוונטי לא מכיר בה בהקשר הזה. יתרה מכך, אני כלל לא בטוח שהאסוציאציה הזו נכונה. זה כמו להמציא מושג חדש בעברית. המושג האנגלי המסוים פשוט לא קיים בעברית. במיוחד בקולנוע, מושגים אנגליים רבים נטמעו בעברית, בעיקר אצל אנשי מקצוע. שימוש בתעתיק של המילה האנגלית, במקרה זה, יהיה עדיף על פני המצאת הקשר לא קיים שאין סיכוי שייטמע במקומותינו, ומישהו בכלל ישתמש בו. ויקיפדיה היא לא האקדמיה ללשון.--נדב - שיחה15:32, 26 בינואר 2020 (IST)
Ronam20 שים לב שבאתר שהבאת כתוב Akerlund ולא Åkerlund. יכול להיות שזה נובע מכך, שכן ההיגוי של שתי האותיות האלו שונה בשוודית. Mbkv717 • שיחה • כ"ח בטבת ה'תש"ף • 23:05, 25 בינואר 2020 (IST)
ייתכן שהצדק אתך (אם כי אני מניח שמדובר באותו במאי קולנוע מפורסם, והשמטת הסימן הדיאקרטי נעשתה מסיבות טכניות). בוויקפדיה האנגלית מתעתקים [oːkɛˌɭɵnd] מה שבאמת אומר שצריך לקרוא או. אני מניח שאנדרסן יכול לאשר. Ronam20 - שיחה23:19, 25 בינואר 2020 (IST)
האם למישהו יש גישה לספר כינון החילוניות: נצרות, איסלם, מודרניות מאת טלאל אסד בהוצאת רסלינג? אני מעוניין לכתוב ערך על סקולאריות (secularity) בעברית, אך נראה שאין למילה זו תרגום שאיננו חופף לחילוניות (שהיא, לפחות מילונית אם כי אולי לא בשיח, התרגום של secularism). נתקלתי בביקורת על הספר שבה מוזכרת המילה חילונות, אך אינני בטוח באיזה הקשר, אם כתרגום נוסף לסקולריזם או דווקא בתור סקולאריות. אפשר אולי לבדוק? זה יכול לפתור את בעייתי. תודה רבה. AddMore-III - שיחה08:05, 26 בינואר 2020 (IST)
david7031, תודה שוב. מצאתי נקודה ספציפית. בספר ישנו פרק על שינוי החוק והאתיקה במצרים הקולוניאלית. ממש עמוד או שניים אחרי תחילת הפרק, יש קטע (אני כמובן מסתמך על האנגלית ואינני יודע כיצד תורגם בדיוק) כזה: "רמז אחד לאופן שבו 'החילוני' נתפש לפני שההיסטוריה המצרית התערבה בזו של המערב המודרני..." ושם יש בערך חצי עמוד (שתי פסקאות) על תרגום "חילוני" כ"עלמאניה". אם אפשר, אנא העתק את הפסקה שם, המתחילה במילים (תרגום חופשי שלי, מקווה שלא שונה מדי) "הלקסיקון האנגלי-ערבי באדג'ר" ומסתיימת לפני "תגובת המצרים למושג 'חילוניות'". AddMore-III - שיחה19:21, 4 בפברואר 2020 (IST)
Non-ficton = של עיון, עיוני, לא-בדיוני. News - תלוי בהקשר, אם שמת את זה כביטוי נרדף, אז: חדשותי או: של אקטואליה. בהקשר של תקשורת, Non-fiction ו-News כתוארי לוואי יכולים להיות נרדפים. Outstanding Host - מנחה או מגיש בולט במיוחד. אני מבין שמצאת את הביטויים האלה בהקשר מסוים, אז אם תביא את הטקסט, יהיה מובן יותר לתרגם. Motivational speaker זה אדם שנואם נאומי מוטיבציה, נואם במטרה לדרבן ולהלהיב קהל. לתרגם "נואם מוטיבציה" זה בסדר גמור לדעתי.--נדב - שיחה00:03, 27 בינואר 2020 (IST)
ראשית, אני מציע לשנות את השם ל"בריון פוארסון", כי מדובר בשם צרפתי. התפקיד הוא: "מזכיר/ת מדינה במשרד לאקולוגיה וסולידריות. בברכה. ליש - שיחה12:10, 1 בפברואר 2020 (IST)
מציע את השם "ברון פוארסון" (אני חושב שבמקרה הזה "ברין" לא כל כך יתאים - בדרך כלל בגרמנית אנחנו מתעתקים את ה-ü כ-י', כמו בשם "מילר", או, לא עלינו, "פיהרר"). באשר לתפקיד, מתייג את איוואן, אולי הוא יוכל להציע תרגום הולם. אלדד • שיחה12:18, 1 בפברואר 2020 (IST)
כן, נכון, שם צרפתי - נאלצים לכתוב "ברון פוארסון" (יו במקרה של u נשאר רק בשם "דיומא"', לרוב אנו מתעתקים עם "י" אבל במקרה זה כפי שציין אלדד, מתאים יותר "ו"). זה אכן משרד לענייני אקולוגיה ולסולידריות, הכולל למעשה גם את תחום הסביבה, גם את האנרגיה וגם את תחום התחבורה. עד שנת 2017 נקרא משרד האקלוגיה והפיתוח ארוך-הטווח (אז כלל את החלקאות ולא את התחבורה), וב-2017 ניתן לו במתכוון שם חדש, אז אפשר להיצמד כעת פחות או יותר לשם החדש בצרפתית ולתרגם בתרגום מילולי - "המשרד למעבר אקולוגי וסולידרי", כי המעבר עצמו מוגדר כסולידרי. .Ewan2 - שיחה13:34, 1 בפברואר 2020 (IST)
אני מניח שלמילה "אלף" יש ניקוד אחד מוסכם, אבל בדף אלף מופיעים שני ניקודים שונים. אמרו נא לי: איזה ניקוד אמור להיות על האות "ל"?david7031 • שיחה • ט' בשבט ה'תש"ף • 23:02, 3 בפברואר 2020 (IST)
אני בספק אם ניתן בכלל לדעת מה התעתיק המדויק, כי אני מניח שהשם הזה הוא כנראה תעתיק מהערבית של אבן בטוטה, וצריך לסמוך עליו שהוא תעתק בצורה נכונה. הייתי שמח לראות את המקור הערבי, אבל לא הצלחתי לאתר בקלות ואין לי זמן להשקיע מעבר לכך. גם מהערך האנגלי נראה שכלל לא ברור שהיא הגיעה מהפיליפינים, אלא מממלכה כלשהי במרחב שבין סין לאינדונזיה. לצורך העניין, נלך לפי הגישה שהיא מהפיליפינים, שם היא בעיקר נזכרת. ניסיתי להאזין לכמה סרטונים בטגלוג ונשמע מהם "אורדוחה" או "אורדוהה"; אני נוטה יותר לאפשרות הראשונה. אחר כך ראיתי שבערך הגרמני נטען ששמה נגזר ממילה בסנסקריט שאם הבנתי נכון נהגית "אורג'ה", ואז אולי "אורדוג'ה". Mbkv717 • שיחה • ט' בשבט ה'תש"ף • 19:27, 4 בפברואר 2020 (IST)
סלוד קרבחאל. האמריקאי הממוצע כנראה יהגה קרבהאל, אבל אנחנו נוטים להשאיר את ההגייה המקורית, כמו סן חוזה (קליפורניה). זה מוזר למדי כי מעבר לזה שזה שם פרטי נדיר מאוד salud זו מילה נקבית, אבל יש מצב שהם דומים לנו בעברית עם המון חריגות בקטעים האלה. Mbkv717 • שיחה • י' בשבט ה'תש"ף • 18:14, 5 בפברואר 2020 (IST)
רחל, אני חושב ש-faute de mieux, אפשר להשתמש כאן בתעתיק שהציע האנונימי, הילדור גואנדוטיר. כך נראה שכותבים את שמה בעברית. אני חושב שהייתי מתעתק קצת אחרת, אבל אם הכתיב הנוכחי פופולרי ביותר, אפשר להסתמך עליו לצורך כתיבת הערך. אלדד • שיחה13:12, 7 בפברואר 2020 (IST)
eldad, למיטב זיכרוני אנחנו נוהגים לתעתק כאן ð בתור דל"ת (יוהנה סיגורדרדוטיר, יון סיגורדסון) או בתור דל"ת גרושה (איסאפיירד'ור), אבל לא ראיתי מקרה שבו תעתקנו אותה בתור אות שותקת. בוויקי' הכתובות בכתב ערבי או קירילי אני רואה שאכן יש שם מקבילה ל-D שמייצגת את העיצור. גם בהגייה בפורבו אני שומע צליל בלי מקבילה עברית מובהקת, אבל צליל. Mbkv717 • שיחה • י"ב בשבט ה'תש"ף • 13:37, 7 בפברואר 2020 (IST)
הצורה הזו נוספה לוויקינתונים על ידי ערן אי שם בספטמבר 2018, כשהערך על הסרט ג'וקר עלה לאוויר. זו הצורה שהופיעה בערך באותו יום, אז אני מניח שערן פשוט העביר אותה לוויקינתונים. תיקנתי אותה עכשיו בהתאם להצעה החדשה של אלדד. Mbkv717 • שיחה • י"ב בשבט ה'תש"ף • 15:29, 7 בפברואר 2020 (IST)
ממה שאני רואה בוויקי' העברית בעיקר מתחמקים מזה (משורר מאיחוד האמירויות וכו'). אני מכיר בכמה מקרים שימוש במקבילה דומה לאנגלית - אמירתי, אבל אולי ההתחמקות עדיפה. Mbkv717 • שיחה • ט"ז בשבט ה'תש"ף •
כן, נראה לי ש"אלאוסמאס" או "אלאוסמס" (אם לא רוצים את ה-א' - אבל נראה לי שכדאי להוסיף א', כדי להדריך את הקוראים בהגייה). אלדד • שיחה18:29, 19 בפברואר 2020 (IST)
מסכים על אלדד ושמזן. כמובן שעדיף להתייחס לעיר בשמה הערבי אם זה לא הקשר קולוניאלי-ספרדי מובהק. Mbkv717 • שיחה • כ"ד בשבט ה'תש"ף • 18:54, 19 בפברואר 2020 (IST)
אלדדMbkv717שמזןUtzli, לפי הכתוב בוויקי ערבית, מקור השם הוא בשפת תאמאזיגת, שהיא שפה ברברית. אני לא בקי בשפות האלה, אבל אפשר להבין מכך שמקור השם הוא מרוקאי, והתגלגל לערבית משפה ברברית, ואין ספק שהשם הספרדי מקורו בשם הערבי. האזינו בסרטון זה כיצד אדם מרוקאי הוגה את השם. התעתיק האנגלי הוא Al Hoceima. נכון יהיה לתעתק מערבית. אני הייתי נצמד לתעתיק צלילים, אבל שאלת התעתיק היא דיון בפני עצמו.--נדב - שיחה06:15, 20 בפברואר 2020 (IST)
עוד משהו בשולי הדברים: מכיוון שהעיצור H בספרדית אילם, מתקבלת ההגייה Alucemas, כמו בסרטון הזה. כלומר, נשארת התנועה U, והעיצור אילם (בתור לא-דובר ספרדית, אני מבין שהעיצור C נהגה TH כמו ששומעים בסרטון).--נדב - שיחה06:36, 20 בפברואר 2020 (IST)
הוספתי את הערך זריע. על מנת להוסיף בינויקי חיפשתי את תרגום המילה לאנגלית אך העליתי חרס בידי. עזרה תתקבל בברכה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה19:15, 19 בפברואר 2020 (IST)
האם הכוונה "זריע" במובן שהוא בר זריעה, או שזה שם עצם ממש? ניסיתי לחפש במאגרי האקדמיה ולא מצאתי אזכור למונח כזה. Mbkv717 • שיחה • כ"ד בשבט ה'תש"ף • 19:23, 19 בפברואר 2020 (IST)
לא בר-זריעה. זה שם תואר, אני חושב, קיצור של "עץ זריע", אולי. ראה את הערך. גם אני לא מצאתי אותו באתר האקדמיה, אבל הוא בהחלט נמצא בשימוש רחב (ראה קישור ב"קישורים חיצוניים") ואינו נשמע כמו סלנג. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה20:06, 19 בפברואר 2020 (IST)
תודה רבה! כנראה שזה הכי קרוב שיש בויקינגליש, ואין דרך לדעת אם יש את המובן המדוייק בויקיפדיות אחרות. אצור בינויקי, ואולי מישהו יתקן למשהו יותר מדויק בעתיד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה21:41, 19 בפברואר 2020 (IST)
אוּפּס, Seedling כבר תפוס עם משהו שיותר מדויק עבורו. האם מישהו מכיר את המונח בשפות אחרות?!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה21:44, 19 בפברואר 2020 (IST)
אילן, ההשכלה שלי בבוטניקה אמנם מסתכמת בט"ו בשבט, אבל אני לא מבין את טיבו וערכו של הערך. "זריע" זה בפשטות צמח שמגדלים באמצעות זריעה, שניתן לזרוע אותו. כלומר, כן "בר זריעה". גם המקור שהבאת לא נותן מענה ברור ולא מספק סימוכין למידע שכתבת בערך. Seedling זה "נבט" או "נטע" ותו לא. מחוסר הידע שלי אני מוכן לנחש שבמשמעות שהבאת, המילה עצמה נטמעה כסלנג של מגדלים, ונותקה מההקשר המוכר שלה. גוגל לא נותן תוצאות מתאימות, ולא מצאתי תימוכין לטענה שפרי עץ זריע לא ראוי למאכל. אדרבא, מהמקור שהבאת אפשר להבין את ההיפך. לא ייפלא שהמושג בהקשר הזה לא מוכר ואין מילה אנגלית מתאימה. לדעתי הצנועה והלא קובעת, אם יש לך מקורות רציניים שיתמכו בתוכן הדף, הבא אותם. אם לא, אין טעם בערך הזה.--נדב - שיחה10:32, 20 בפברואר 2020 (IST)
"סלנג של מגדלים", כלומר, מונח מקצועי. זה ממש לא משנה איזו משמעות אתה רוצה שיהיה למונח. יש לו משמעות בחקלאות, החשיבות של המונח מובאת בערך. רוב עצי הפרי לא היו בשימוש לפני שהבנת המושג הביאה לפיתוח טכניקות ההרכבה והייחור. אם לטעמך הערך מיותר אתה מוזמן לפתוח בהליך המתאים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה17:25, 20 בפברואר 2020 (IST)
לגבי הטענה שלך "לא מצאתי תימוכין לטענה שפרי עץ זריע לא ראוי למאכל". דבר ראשון - לא נטען כך. כמעט כל פירות הזריע אינם ראויים למאכל, אבל אם כולם לא היו, לא היו לנו פירות אכילים. זה עניין סטטיסטי, וזה מובהר בערך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה17:30, 20 בפברואר 2020 (IST)
בשמחה. ג'ארד דאימונד - רובים, חיידקים ופלדה, עמ' 98 למטה. הרצון שלי הוא להביא מקורות יותר מעמיקים. יש כאלה בספרות חקלאית, שכרגע אינה נגישה לי. על כל פנים המקור הבודד הזה מכסה את רוב האמור בפרק. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה19:08, 20 בפברואר 2020 (IST)
מקומו של דיון המקורות בדף השיחה של הערך. העתקתי לשם ואבקש שתגובות נוספות שאינן בנושא הבינויקי אלא על הערך עצמו תהיינה שם. כך ראוי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה19:29, 20 בפברואר 2020 (IST)
נתקלתי במהלך התכתבות אקדמית במונח 'לקטורה מדעית', אבל פשרו אינו נהיר לי, על אף שהוא מזכיר את המונח lecture, כיון שהקשרו אינו מתאים כל כך. בנוסף להסבר, אשמח לקבל גם את מקורו (כנראה בצרפתית). בנצי - שיחה12:54, 22 בפברואר 2020 (IST)
לקטורה = מקצועו של הלֶקְטוֹר, בעל מקצוע מומחה שתפקידו לתת חוות דעת על כתב יד טרם עריכתו והוצאתה לאור. באשר לתחום האקדמי, ראה בוויקי אנגלית Lector--נדב - שיחה13:50, 22 בפברואר 2020 (IST)
ובכן אני לא רואה את שמו כתוב בטמילית איפשהו, ונראה שהוא גם יליד ארצות הברית, אז אני ארשה לעצמי לחפף ולהסתמך "רק" על ה-IPA בערך האנגלי ועל ההגייה שלו בסרטון הזה: ויג'יי אַיֵיר. Mbkv717 • שיחה • כ"ז בשבט ה'תש"ף • 20:31, 22 בפברואר 2020 (IST)
המילים מנוקדת נָהֳלֵי ו-תָּאֳרֵי. כעיקרון ב-א' וב-ה' היה אמור להגיע שווא, אבל שווא נע ושווא מרחף לא יבואו באות גרונית. כתוצאה מכך נוצר חטף. היות שצורת הפועל היא נוהל ותואר (בחולם), אז החטף הוא חטף קמץ שהכי קרוב להגיית המילה נוהל. כשהתחילו לדבר עברית בשפת היום יום, ועד הלשון והפרופסורים עם המשקפיים החליטו – באיוולתם כי רבה – שהקמץ הראשון הוא קמץ קטן; זאת אף על פי שקמץ קטן לא יבוא בהברה פתוחה. לכן, עצם ההחלטה שמדובר בקמץ קטן היא סכלותית. השלב הבא הוא שלפני כמה שנים החליטו לתת ו' בכל תנועת O, גם בקמץ קטן. התוצאה: צוהרים, אומנם, ועוד כל מיני תוצאות מוזרות ומעוותות. דגש חזק - שיחה15:47, 24 בפברואר 2020 (IST)
אתה רחוק מלדייק (בעניין האיוולת). גדולים וטובים ביססו את השערת הקמץ הקטן ויש בה היגיון. אבל אתה צודק שאין הסכמה על כך (בעיקר לאור זאת שזה מנוגד למסורת ההגייה הספרדית). בכל מקרה בעברית היום-יומית לא מבטאים to'orei (כאקדמיה) ולא ta'ore (כמסורת הספרדית) אלא דווקא te'arey שלא נחשבת תקנית. Ronam20 - שיחה15:56, 24 בפברואר 2020 (IST)
בכל גלגולי הלשון העברית (עד למאה השנים האחרונות) לא נמצא זכר לקמץ קטן פתוח. נהפוך הוא; הקמצים והחולמים התחלפו לפי העניין. אני מבקש שתמציא לי את המקור הקדום ביותר שידוע לך, לקמץ קטן בהברה פתוחה. דגש חזק - שיחה16:19, 24 בפברואר 2020 (IST)
אתה הרי יודע שרק בהגייה הספרדית היה הבדל בין קמץ גדול לקמץ קטן, ושם קמץ קטן בא רק בהברה סגורה. אצל האשכנזים והתימנים ממילא כל קמץ היה קרוב ל-o. הטענה לקמץ קטן במקרים האלה מבוססת על שיקולים תאורטיים בעיקר ולא על מסורת נהוגה (ואפשר להתווכח עם השיקולים התאורטיים. . אבל בדיבור הישראלי, קמצים כאלה נהגים לעיתים קרובות כ-o: נעמי - no'omi, פועלך וכדומה. בוודאי אף אחד לא אומר naholey avoda, taorey atzula. לא? Ronam20 - שיחה16:45, 24 בפברואר 2020 (IST)
ההבדל היה בשווא שאחריו, אם הוא נח או נע (ובשורש הדברים – הא בהא תליא) . ההגייה הישראלית החלה כתוצאה מפעילותו של ועד הלשון (לפני כן היו אומרים lifney cheyn), ועל כן אינה ראיה. דגש חזק - שיחה16:51, 24 בפברואר 2020 (IST)
לא יודע מה הכוונה ב"ההבדל היה בשווא" (אם זה בא להסביר את המסורת הספרדית שבה קמץ רחב בא רק בהברה פתוחה או מוטעמת, אז בסדר). ההגייה הישראלית היא כלאיים של הגיות ושל מאמצים מלאכותיים, אז ברור שאינה ראיה לשום דבר היסטורי (ולא הבאתי אותה לשם כך). בקיצור, נראה לי שהוויכוח היחיד בינינו הוא הכינוי "איוולת" להשערה תאורטית מקובלת שלא נעדרת היגיון אבל גם לא בהכרח נכונה. Ronam20 - שיחה16:56, 24 בפברואר 2020 (IST)
”אצל האשכנזים והתימנים ממילא כל קמץ היה קרוב ל-o”. גם אצל האשכנזים יש הבדל בין קמץ רחב לקמץ חטוף בכך שהשווא שאחרי קמץ רחב לא מוטעם הוא נע, וקמץ שאחרי קמץ חטוף לא מוטעם הוא נח. זה לא היה עניין של מסורות, אלא המצאה מפונטזת שקמץ לפני חטץ קמץ הוא קמץ קטן. דגש חזק - שיחה16:58, 24 בפברואר 2020 (IST)
א. זה גם לא נכון. לאשכנזים כנראה לא היו ממש שוואים נעים ונחים סדורים. והקמץ היה אחד (כך גם ובהגייה הטברנית המשתקפת בניקוד המסורתי). ב. השיקול התאורטי לא אומר שקמץ לפני חטף הוא קמץ קטן, אלא ההפך – שיש שם דווקא חטף-קמץ (קטן) בהשראת הקמץ שלפניו, ושהוא עצמו משקף תנועת o היסטורית (זוהר – זהרי חמה, צוהר – צהריים). Ronam20 - שיחה17:08, 24 בפברואר 2020 (IST)
┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└
בדיוק בשביל דברים כאלו, היו סימוני שוו"א בחלק מכתבים, ובאחרים היו סימני פתח. השיקול התאורטי בעצם המציא תנועה חדשה: קמץ בהברה פתוחה שנהגה O. דגש חזק - שיחה17:16, 24 בפברואר 2020 (IST)
קרוקס, המקיסט, רק כדי לחזור לשאלה הראשונה, בראשית הדיון הנוכחי. ההגייה התקנית אמורה להיות to'orey. ולכן הכתיב יהיה "תוארי" (כלומר, ההגייה איננה toarey אלא to'orey). כנ"ל, כפי שכתב דגש חזק, noholey, נוהלי, וכו'. זה מתכתב, למשל, עם kotley (כותלי הבית - לא: כתלי הבית, ktaley haba'it), או kovtzey (קובצי), ולא קְבָצֵי. אלדד • שיחה21:24, 28 בפברואר 2020 (IST)
אלדד, האקדמיה לא הכריעה באופן חד-משמעי לטובת ההגייה החדשה, לפיה הקמץ שלפני חטף קמץ הוא קטן, שאמנם יש בה הגיון לשוני, אך היא מנוגדת לכל מסורות ההגיה הידועות (לי, עכ"פ). היא אמנם מציינת שההגיה היא כקמץ קטן אך מקפידה לציין בנוסף שע"פ המסורת הספרדית נהגה הקמץ כקמץ גדול משום ההברה הפתוחה. יתרה מזאת, גם בכללי הכתיב הוסיפה האקדמיה סייג וקבעה כי ההוגים בקמץ גדול לא יכתבו וי"ו [2]. לעניות דעתי ויקיפדיה לא צריכה להכריע בשאלת הכתיב ההגיה, בפרט כשהאקדמיה לא הכריעה בה, ולכן במקרים אלה אין להוסיף וי"ו (כתיב נייטרלי). בן עדריאל • שיחה • ז' באדר ה'תש"ף 14:54, 3 במרץ 2020 (IST)
היי, איך אני מתרגם את השם Romany Malco לעברית? בערך רשמתי רומאני מלכו, אך אני לא בטוח שאני צודק, כי ראיתי חלק רושמים עם א' וחלק רושמים עם ק', אז אני בינתיים השארתי את זה ככה. אם יש משהו נכון יותר, אני אשמח לשמוע. קרוקס • שיחה • 01:19, 25 בפברואר 2020 (IST)
לעניות דעתי מלקו או אפילו מאלקו. ה כ' מאפשרת קריאה ב כ' רפויה. ק' מונעת את הטעות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה18:30, 25 בפברואר 2020 (IST)
שלום,
אני תוהה כיצד לתרגם את המושג Morphing Wing המדבר על עיצוב כנף מתקדם המשתמש בסגסוגות . אני מכיר את המונח Morph מתורגם כ"התמרת צורה".
האופציות הנוכחיות שחשבתי עליהן הן: "כנף מתמירה צורה" או "כנף מתמרת". אשמח לשמוע את דעתכם והצעותיכם בעניין. בברכה. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית04:24, 29 בפברואר 2020 (IST)
אני עובדת כרגע על לתרגם את הערך שלה, ואני רוצה לוודא שאני מתעתקת את השם נכון. שמה המלא באיסלנדית הוא Hildur Ingveldardóttir Guðnadóttir - האם נכון לתעתק כ"הילדוּר אינְגְבֶלְדַרְדוֹטיר גוּדְ'נַדוֹטיר"? //מי אני: YuvalNehemia - מה עשיתי - בואו נדבר// 08:23, 2 במרץ 2020 (IST)
אם מישהו מכיר את האחד המושגים מבחינה אקדמית זה עדיף. אם לא, לדעתי השניים הראשונים לא יהיו ברורים מספיק לקורא הממוצע, בטח מספר 2 שכבר בעל משמעות. לדעתי עדיף משהו בסגנון סיניזציה. Mbkv717 • שיחה • ח' באדר ה'תש"ף • 11:27, 4 במרץ 2020 (IST)
הערך יאן בסטיאנס מבוסס על הכתבה של הארץ שמבוססת (כנראה) על תרגום הערך מהולנדית. אשמח שדובר השפה יעיף מבט על התרגום שלי ויעדכן אם יש טקסט נוסף שדורש תרגום מהערך המקביל. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 21:48, 5 במרץ 2020 (IST)
אני לא בטוח אם כאן זה המקום האידאלי. בכל אופן, הייתי מהמר על cencamin/sencamin/cencomin/sencomin, אבל מחיפוש קל בגוגל לא נראה שזה מעלה תוצאות קשורות. ייתכן גם שהשם היידי במקרה הזה הוא עיוות של השם המקורי, ואז יהיה הרבה יותר קשה לאתר את זה. האם יש עוד מידע על העיירה מעבר ל"גליציה" (למשל קרובה למקום כזה או אחר)? האם בכלל מדובר על מקום שהיו בו יהודים? Mbkv717 • שיחה • י' באדר ה'תש"ף • 08:53, 6 במרץ 2020 (IST)
Uziel302, Mbkv717 וכמובן האנונימי, תודה גדולה על הסיוע המהיר. נראה לי שהאלמוני קלע בול (אני חשבתי לפני כן רק על Cięcina, דרומית יותר). העיירה - שבה היו יהודים, אבל אין לי מושג אם "קהילה" או פחות מזה - אכן אמורה להיות באיזור קרקוב, כמדומני, והזיהוי די עונה על הקריטריונים. תודה על המענה המהיר (מתברר שאולי זה כן היה המקום האידיאלי...). ואגב: אין כללים ברורים לתעתוק השמות הללו? אבי גדור - שיחה21:52, 7 במרץ 2020 (IST)
אבי גדור, אני חייב לציין שאני קצת יותר מסופק בקשר לזיהוי הזה. התפתחות מסאצאמין (על פי ג'ואישג'ן) לצענצאמין בלי מקור שיזכיר בכך, היא די רצינית. הדבר הכי קרוב שאני מצאתי בעקבות מאמצים אחרים הוא המקור הזה, ספר הזיכרון לווישוגרוד, שם מוזכר ביידיש יש קרוב לשם בשם סענצאמין. לא הצלחתי לאתר אותו בוויקי' הפולנית, ייתכן שזה מקרה של שם יידי מאוד שונה מהמקור, או יישוב לא קיים/לא קיים יותר. בכל אופן, מבחינת ג'ואיש ג'ן או שהייתה שם קהילה מזערית או שלא הייתה שם קהילה כלל. אבל כפי שתוכל לראות, מדובר במקום מרוחק בהרבה מקרקוב, אז יכול להיות שהאנונימי כן קלע קרוב ממני. באשר לתעתיק - היישוב שהאלמוני איתר יהיה סצמין, ומה שאתה איתרת יהיה צ'נצ'ינה (אשר לא איתרתי לגביו מקורות באשר ליהודים). אני יודע את הכללים לפולנית בעיקר מניסיון, והם לא הכי מסובכים שנתקלתי בהם, אך הם לא מאוגדים נכון לעכשיו איפשהו בוויקי' העברית. Mbkv717 • שיחה • י"א באדר ה'תש"ף • 22:11, 7 במרץ 2020 (IST)
מסיבה בלתי-ברורה סנן האינטרנט שלי חוסם את הקישור שצירפת, אז אני לא יודע למה אתה מתכוון; מה שכן, בערך הפולני Secemin יש משפט מעניין:
The decline of the town began during the catastrophic Swedish invasion of Poland (1650s), when it lost most of the population, which was replaced by Jewish settlers. אז אולי זה מסייע לזיהוי של האנונימי. אבי גדור - שיחה22:16, 7 במרץ 2020 (IST)
אבי גדור, אני לחלוטין לא חולק על כך שבסצמין הייתה קהילה יהודית - פשוט אני לא בטוח אם זו הקהילה שאתה מחפש. בכל אופן, שני לא ברור לי למה אי אילו מהקישורים לעיל אמור להיחסם, בוודאי שלא ג'ואיש ג'ן. Mbkv717 • שיחה • י"א באדר ה'תש"ף • 22:47, 7 במרץ 2020 (IST)
אבי גדור, כאמור לא הצלחתי לאתר עיירה אחרת ממשית למעט אלו שהועלו לעיל. מצאתי עדויות לקיום יישוב בשם זה באזור וישוגרוד, אבל לא הצלחתי לאתר אותו במקומות עדכניים כמו הוויקי' הפולנית. אני משער שייתכן שהוא לא קיים יותר, או שזה לא באמת היישוב שאתה מחפש. Mbkv717 • שיחה • י"א באדר ה'תש"ף • 23:20, 7 במרץ 2020 (IST)
282 ערכים מכילים את המילה הדרדרות. לפי האקדמיה, הצורות התקינות הן הידרדרות והתדרדרות. לאיזו צורה מהשתיים עדיף לתקן? אני אישית חושב שהידרדרות יותר קרוב וכיוון ששתי הצורות תקינות יש להעדיף את הצורה הקרובה. Uziel302 - שיחה09:41, 6 במרץ 2020 (IST)
הידרדרות הוא הכתיב המלא של הִדּררות לא של התדרדרות, ואם רוצים לתקן את הניסוח של העורכים כמה שפחות, אכן עדיפה "הידרדרות". Ronam20 - שיחה19:58, 7 במרץ 2020 (IST)
הערות על חלק מההצעות של איוואן - Rayito לדעתי עדיף ראייטו, Fher Olvera לדעתי עדיף פר אולברה, Joseph Kahn צריך להיות ג'וזף קאן. Mbkv717 • שיחה • י"א באדר ה'תש"ף • 19:59, 7 במרץ 2020 (IST)
כיצד ניתן ללמוד באופן עצמאי לנקד?
ראית רק את הספר הישן "הנקוד הלכה למעשה", אך לא הצלחתי למצוא שום עותק זמין לרכישה.
תודה רבה.
--Adif123 - שיחה23:57, 6 במרץ 2020 (IST)
עורכי הדף 'וייפורווייב' החליטו בשלב כלשהו שהוא צריך להכתב עם שני ו"ו בתחילת המילה והעבירו אותו: ווייפורוויב. למיטב הבנתי, לאחר קריאת כללי האקדמיה הן לגבי תעתיק מלועזית והן לגבי כתיב מלא, ו"ו עיצורית בראש מילה לעולם נותרת בודדה ולא כפולה.
בנוסף, לגבי התנועה ay, היו"ד בחלק השני של המילה גם צריכה להיות כפולה (וייפורווייב ולא וייפורויב). ועל כן יש להעביר את הערך להיות 'וייפורווייב'. וכמובן לתקן בגוף הערך את כל ההופעות של המונח.
שלום לכולם. מחפש מינוח עברי למונח הנ"ל, המתאר קבוצה של אוניות מלחמה שבנויה סביב נושאת מטוסים וכוללת אוניות ליווי להגנה מפני אוניות שטח, איומים אוויריים ותת מימיים. ראו הערך באנגלית (אנ'). "קבוצת מערכה, נושאת מטוסים"? לא חלק לגמרי. תודה רבה, קלונימוס - שיחה22:08, 11 במרץ 2020 (IST)
Battle group זה מונח בריטי שפירושו קבוצת קרב. הכוונה היא לקבוצת קרב ימית שהספינה העיקרית (או הראשית) שלה היא נושאת מטוסים. הייתי מתרגם בפשטות "קבוצת קרב של נושאת מטוסים". לחלופין: "נושאת מטוסים עם קבוצת קרב", אבל האפשרות הראשונה נראית לי סבירה יותר.--נדב - שיחה16:00, 13 במרץ 2020 (IST)
אני כותב את הדברים על בסיס תרגומי נטו, ייתכן שמקובלות בקרב החוגים הרפואיים בארץ צורות מוסכמות אחרות שלא הצלחתי לאתר:
המכון למדידות ולהערכה בריאותיות
הברית העולמית לחיסונים ולאימוניזציה (הערות: א. נראה מהערכים הזרים שראשי התיבות GAVI מפורסמים למדי. ב. לא ניתן לעשות תרגום מוצלח כל-כך של השם כי אלו שני מושגים שהעברית פחות מבדילה ביניהם - בעיקרון גם אימוניזציה ניתן לתרגם לחיסון; Immunization מתייחס יותר למערכת החיסון הטבעית לעומת Vaccine שהוא יותר אמצעי חיצוני שתורם למערכת, חיסון שמזריקים לבן אדם).
שם משפחה צרפתי Fourmentrou, Formentrou , Fourmentraux . אז צריך להיות יאקוב דה פורמנטרו. בפלמית והולנדית שומרים בדרך כלל על ההגייה הצרפתית של שמות המשפחה Ewan2 - שיחה15:36, 19 במרץ 2020 (IST)
דוד, לא, התעתיק לא תקין. אם כבר, השם צריך להיות אנקרגוג'ו. במקרה הזה נראה לי עדיף לתעתק מטורקית "-גוג'ו" ולא "-גיג'י", כך שעם הפן הזה בתעתיק אני מסכים. אבל c היא ג', לא צ'. אלדד • שיחה08:54, 27 במרץ 2020 (IDT)
אלפונז מרסלו ד'אמטו. מכיוון ששמו הפרטי הראשון לא באיטלקית, אני מניח שגם שמו הפרטי השני נהגה כבאנגלית ולא מרצ'לו כבאיטלקית. Mbkv717 • שיחה • ג' בניסן ה'תש"ף • 21:41, 28 במרץ 2020 (IDT)
הוקם ערך חדש נאצר סיטי שטען כי העיר היא על שם נאצר. אלא שבערך האנגלי כתוב שהשם הוא "ניצחון" בערבית והתעתיק האנגלי של נאצר-אישיות ונאצר-ניצחון הוא שונה. שאלתי למומחי הערבית האם התעתיק של שם העיר צריך להיות כמו של נאצר הנשיא?אודי - שיחה20:55, 30 במרץ 2020 (IDT)
שאלה מאוד מעניינת, אודי. "מדינת נצר" הוא שמה של העיר בערבית. נצר (=נַסְר) = "ניצחון" בערבית. עמי, מה דעתך, מה עושים עם שם העיר? גם השם "סיטי" בשם בעברית מוזר משהו. אני לא בטוח כרגע כיצד כדאי לשנות את שם העיר. ייתכן שאנחנו צריכים לקרוא לה "נסר סיטי", או אולי "העיר מדינת נסר" (אבל אז תהיה טאוטולוגיה בין המילה "העיר" לבין המילה הערבית "מדינת", "העיר"). אלדד • שיחה21:04, 15 באפריל 2020 (IDT)
בפתיח הערך באנגלית לא כתוב שהעיר נקראה על שם הנשיא נאצר, אלא רק שהוא זה שבחר את השם "נצחון". לכן אם המשפט הזה בערך בעברית אמור היה להיות תרגום מהערך באנגלית, אזי הוא כלל קביעה שאיננה מופיעה שם.
שאלות: האם לשמו של הנשיא נאצר יש משמעות? הוא קשור במלה "נצר" (נצחון)? והאם יש עוד ערים ערביות ששמן הרשמי כולל את המילה "מדינת"? Liad Malone - שיחה21:22, 15 באפריל 2020 (IDT)
אכן, זו "מדינת נצר" (مدينة نصر), רובע בקהיר, ומשמעות השם היא "קריית הניצחון" או "עיר הניצחון" (עדיף "קרייה" משום שמדובר ברובע/שכונה, ולא עיר מבחינה מוניציפלית). גם בערך העברי נכתב השם נכון בערבית (קופי-פייסט, מן הסתם), אך תועתק באופן שגוי לעברית, ולצערי זו תוצאת חוסר ידע. המקום לא נקרא על שם גמאל עבד א(נ)-נאצר. השם "נאצר" (ناصر) הוא צורת בינוני פועל הנגזרת משורש "נצר" = نصر, וכשם, זה אחד מ-99 שמות האל.--נדב - שיחה22:02, 15 באפריל 2020 (IDT)
רק מעיר בהקשר הזה, שבערבית לא יגידו "נאצר" כשם הנשיא, כי שם המשפחה הוא "עבד א(נ)-נאצר". בעברית השיבוש התקבע עם השנים, אבל זה לגמרי שיבוש שלא קיים בקרב דוברי ערבית.--נדב - שיחה22:18, 15 באפריל 2020 (IDT)
Liadmalone, לשאלתך אם יש עוד ערים ערביות ששמן הרשמי כולל את המילה "מדינת", התשובה חיובית: مدينة السادات, "מדינת אלסאדאת", על שמו של הנשיא אנור אל-סאדאת. אני חושב שיש דוגמאות נוספות, אך אינני נזכר כרגע.
כמו כן זכור לי שהמילה הערבית madina וגם medina מוטמעת בתוך שמות גאוגרפיים בספרד ובפורטוגל וגם בדרום אמריקה, כפועל יוצא מהכיבוש המוסלמי של חצי האי האיברי. לצערי אינני נזכר כרגע בדוגמאות ספציפיות. Amikamraz - שיחה00:19, 16 באפריל 2020 (IDT)
מדובר בצליל שאינו קיים בעברית, מעין י מודגש, קרוב משהו לג' אבל הרבה יותר רך. לכן נהוג לתעתק בעברית עם י (שיש לה גם כך ערך של עיצור).
כך פרנסיסקו דה גויה ולא כותבים דה גוג'ה. Reyes כותבים בעברית רייס ולא רג'ס.
בספרדית בארגנטינה ובאורוגואי אומרים ז' ואז את השמות הארגנטינים ואורוגואיים שבהם מופיעה האות y התעתיק הוא ז'. אז בארגנטינה אומרים גוז'ה , רז'ס.
( דרך אגב אותו צליל מופיע בספרדית גם בצורה ש LL ll . שם קיימים כמה תעתיקים עבריים מסורתיים המשתמשים ב "ל" , כמו סביליה במקום סבייה) Ewan2 - שיחה18:19, 10 באפריל 2020 (IDT)
אני לא בטוח שהבנתי את הכוונה. כשהשם "Wendy" בא בפני עצמו, ללא ו"ו החיבור, הוא אמור להיות רק ונדי. Mbkv717 • שיחה • י"ח בניסן ה'תש"ף • 20:07, 12 באפריל 2020 (IDT)
תודה, כך חשבתי. להקלת הקריאה – מה הניקוד של "ונדי" (בלי ו"ו החיבור) ושל "וונדי" (עם ו"ו החיבור)? האם וֶנְדִי, וּוֶנְדִי? חזרתי • ∞ • שיחה23:55, 12 באפריל 2020 (IDT)
קורוניאנים. חפש בגוגל "קורוניאנים + ליטא" ותמצא אסמכתאות בשפע (רצוי לא לחפש את המילה לבד כי הגוגל מבין שחיפשת "קוריאנים", מתקן ודולק את התוצאות הנכונות לתחתית הרשימה).--נדב - שיחה04:49, 16 באפריל 2020 (IDT)
נקראים "קוּרים", משם שם חבל קורלנד. הליטאים והרוסים קראו להם קורשים. אבל, קורים נראה בעברית תקני , לפי דברי האסטונים והסקנדינבים האמיתיים. Ewan2 - שיחה04:56, 16 באפריל 2020 (IDT)
אכן אין א' במקור, ואם אין במקור עדיף לא להוסיף. אמנם אנחנו איננו מחויבים לתעתיק לגמרי מדויק, אבל עדיף לא להתרחק ממנו. Amikamraz - שיחה15:52, 14 באפריל 2020 (IDT)
במקרה הזה נכון להיצמד למקור, משום שבערבית יש משמעות להוספת אל"ף מבחינת אופן הגיית המילה, יש הבדל משמעותי בין הברה קצרה לארוכה, וזה גם משפיע על ניקוד ההברה הבאה (אחרי תנועה ארוכה לא יבוא שווא).--נדב - שיחה17:20, 15 באפריל 2020 (IDT)
אני מתלבט בשעה האחרונה כיצד נכון לתרגם מונח זה לעברית. המונח نسر (נשׂר) מקביל על פי הבינויקי לvulture האנגלי, שלו אין ערך בעברית. מובן שייתכן גם שהקישור ביניהם לא היה נכון בשימוש ההיסטורי.
על פי הערכים באנגלית ובערבית, המונח כולל את نسور العالم القديم الجديد (נשׂור אל-עאלם אל-קדים, old world vulture) - נשרי העולם הישן, ואת نسور العالم الجديد (נשׂור אל-עלם אל-ג'דיד, New world vulture), שאצלנו הוא בכלל הקונדוריים. למיטב הבנתי מבחינת המיון הביולוגי אין קשר אמיתי בין שתי קבוצות אלו (למעט היותם עופות). הערך הערבי מציין שהנשׂר הכי מפורסם הוא نسر أسمر (נשׂר אשׂמר - מילולית חום?, Griffon vulture), שאצלנו הוא נשר מקראי.
מה שכתבת פה זה לא מה שכתוב בערך באנגלית. שם כצוב Krzysztof Kamil Baczyński. שיש לתעתק לקשישטוף קמיל בצ'ינסקי. eman • שיחה • ♥02:55, 18 באפריל 2020 (IDT)
התארגנות מרחבית ומתוזמנת של בריכות חומצות אמינו ב־candida utilis. זה הניחוש שלי. אבל צריך להתייחס למונחים באנגלית לפי הנהוג בתחום העיסוק בעברית. כך למשל במונח amino acid pool יתכן שבריכה היא לא שימוש מצוי של זה אולי מתאים יותר קבוצות חומצות אמינו או משהו אחר שנמצא בשימוש בעברית. candida utilis הוא מין של שמר שנמצא בסוג candida, אין סיבה לתעתק את השם כי זה לא נהוג בסוגי שמרים. temporal - יתכן שהכוונת היא לתזמון או משהו אחר. למשל באפקט מוצרט מישהו תעתק ל"מרחבית-טמפורלית" ואולי גם כאן זה יכול להתאים. אינג.יונה ב. - [[שיחת משתמש:|שיחה]] - הבה נכחילה12:08, 19 באפריל 2020 (IDT)
לירה, המקיסט, אם מקפידים, אז התעתיק הנכון הוא מק'קלור, במיוחד אם משווים את הסימנים אחד לאחד ל"מק'פליי". התחילית Mc מקורה סקוטי, ומשמעותה: "בן של". לפי המקור, זה כמו "בן-קלור". הצורה מק'לור, יוצרת "בן-לור".--נדב - שיחה16:41, 2 במאי 2020 (IDT)
מספר תעתיקים - שוודית, דנית, גרמנית, פולנית, נורווגיתעריכה
בעקבות תרגום הערך רונה (דנמרק), אשמח לווידוא של מספר תעתיקים לא טריוויאליים בערך. נעזרתי בעיקר ב-forvo ובמדריכי תעתיק בוויקיאנגלית, אבל אשמח כאמור לווידוא מבקיאים בשפות:
Neustadt in Holstein - נוישטאדט אין הולשטיין; Darłowo - דרלובו (התעתיק מדויק מבחינה קולית אך בוויקי' העברית מקובל לתעתק את ł כלמ"ד רגילה); Władysławowo - ולדיסלבובו (כנ"ל). Wolgast נראה בסדר. על השוודים אני פחות יודע להעיד ולצערנו נראה שאנדרסן כבר לא פעיל כל כך. בנוסף, שים לב שאתה לא משתמש ב{{עיר תאומה}}. Mbkv717 • שיחה • ב' באייר ה'תש"ף • 23:59, 26 באפריל 2020 (IDT)
תעתיק מדנית: Køge - קואה (זה הכי קרוב שאפשר. למעשה מבטאים KOWE), תעתיק מנורווגית: Høyanger - הויוואנגר, התעתיקים בשבדית בסדר כמו שהם. לגבי גרמנית: הייתי משנה את Wolgast ל וולגאסט , ו-Sassnitz צריך להיות זאסניץ --Atzatz - שיחה11:39, 27 באפריל 2020 (IDT)
שיניתי את השוודים שהיה צריך לשנות, כל הכבוד על הסיומת בורי (Borg) למי שתיעתק! לגבי הנורווגית, יש מקור בפורוו אבל לא הצלחתי להבין את המלמול שם, אז אני מניח שלפחות לעת עתה ניתן להישאר עם התעתיק כאן. לגבי הדנית, זה יותר "קיי" מאשר "קו" (למעשה, øge זה פשוט י' ארוכה). מתייג שוב את תומר שפתח את השיחה. נילס אנדרסן - שיחה00:10, 15 במאי 2020 (IDT)
ראשית, לתעתק ולא לתרגם. שנית, לפי איך שהיא בעצמה אומרת בסרטון הזה, התעתיק צריך להיות ז'וואיה וורד. במקרים כאלה הפיתרון המיידי בדרך כלל יימצא ביוטיוב.--נדב - שיחה16:35, 2 במאי 2020 (IDT)
לדעתי עדיף אל-ערבי (קטר) בלי "מועדון ספורט", משתי סיבות, האחת משום שבדרך כלל אין אנו נוהגים לקרוא לערך בשם המלא של מועדוני ספורט (כלומר בלי "מועדון ספורט", "מועדון כדורגל" וכדומה). והסיבה השניה היא משום שגם בויקיפדיה הערבית שם הערך נקרא "النادي العربي (قطر)" שפירושו "מועדון אל-ערבי (קטר)", מבלי לכלול את השם המלא הכולל את "الرياضي" (הספורטיבי) (ער'). וכן כמו שהזכיר David.r.1929 ישנו גם מועדון מכווית בעל שם זהה, לכן שמו יהיה אל-ערבי (כווית). Yosef Hajbi - שיחה14:24, 5 במאי 2020 (IDT)
שלום רב, כתבתי "פיג'ו נולד באיזמיר בטורקיה לאליהו פיג'ו וזימבול (אביבה) לבית קוריאל" והנוסח תוקן ל"פיג'ו נולד באיזמיר, שבטורקיה, לאליהו פיג'ו וזימבול (אביבה) לבית קוריאל". מה צריך להיות הנוסח והפיסוק הנכון? תודה, דוריאן • DGW – Talk00:27, 2 במאי 2020 (IDT)
לא כל כך הבנתי למה "מקום שני, שלישי" לא מתאים? גם באולימפידה מחלקים פרסים רשמיים וזה נקרא כך. אני לא יכול לחשוב על ביטוי טוב יותר--Atzatz - שיחה13:36, 2 במאי 2020 (IDT)
Atzatz מכאן התחילה ההתלבטות שלי. באולימפיאדה מציינים מדליה ולא מיקום. אומרים "זכה במדליית כסף" ולא "זכה במקום שני". בתחרויות יופי ופיתוח גוף, המונח הרשמי הוא סגנ/ית ראשונ/ה (מקום שני) ושני/יה (מקום שלישי). בפסטיבל טורונטו למשל, בפרס בחירת הקהל יש Winner, First runner up, Second runner up ושלושת התארים נחשבים "זכייה". מדוע מה שטוב באנגלית לא סביר בעברית, אם יש מושג מקביל?--נדב - שיחה16:52, 3 במאי 2020 (IDT)
נראה לי קוואיסי מפומיי. אבל אני מתלבט, משום שבגלל העיצור השוואי אפשר לשמוע "אמפומיי", כמו שווא נע בתחילת מילה, שבעברית נהגה כמו "חצי תנועה". דוגמה כאן, ובסרטון הזה אפשר לשמוע "קוואיזי". אני מציע לחפור עוד ביוטיוב לבדוק מה נפוץ.--נדב - שיחה16:41, 3 במאי 2020 (IDT)
ניסיתי לחפש עוד כמה סרטונים וברובם נשמע קוואיסי, אולי יותר נכון קוואיאיסי, אבל זה יהיה טיפה מוגזם. באשר לשם המשפחה, זו סוגיה עם הרבה מאות שמות, בעיקר בהרבה שפות אפריקאיות, שמתחילות בצירופים כמו Mf, Mb וכן הלאה. יכול להיות שעדין כאן אמפומיי, אבל אני מניח שהקורא הממוצע יבחר במפומיי. Mbkv717 • שיחה • ט' באייר ה'תש"ף • 19:59, 3 במאי 2020 (IDT)
בכל הסרטונים שבדקתי ביוטיוב, השם הפרטי הוא בפירוש קְוַואִיסי (ולא קווייסי). לגבי שם המשפחה: בשפות אפריקאיות שכיחים למדי שמות שמתחילים בעיצור שוואי. באשר לסיומת, לגמרי שומעים מְפומֵיי (ולא מפומה). בשפות מערביות, כמו בעברית במקרה של שווא נע בתחילת מילה, וכן בערבית, בגלל קושי פונטי להגות שווא בתחילת מילה, שומעים אְמְפוּמֵיי, כשהאל"ף נשמעת עם "חצי הברה". אבל לא "אומפומה". אני בעד "מפומיי", עם ניקוד שווא מתחת למ"ם, אבל יכול להתפשר על "אמפומיי", עם שווא מתחת לאל"ף.--נדב - שיחה17:44, 4 במאי 2020 (IDT)
קווייסי מפומה או קואייסי מפומה. מפומה כמו במקרים קוואמה נקרומה לא אנקרומה , לאון מ'בה (לא אמבה), ג'ושוע נקומו , השפה נדבלה. אין צורך ב א בהתחלה. קווייסי או קוואיסי כמו שמבטאים size סייז (סאיז) האחים רייט ראיט. אפשר גם קוואיסי ההיגוי כמו ששומעם כאן - הכתיב מפומה פונטיEwan2 - שיחה 12:59, 5 במאי 2020 (IDT) אידיאלי היה מ'פומה. אבל אם כותבים ביחד "מפומה". -שום תעתיק אינו אידיאלי אבל לפי דעתי אין צורך לכתוב כמו אמפורה או אמפולה . זה בפירוש שם אפריקאי מפוּמֶה ולא מפומיי. mfoomay כתבו בהסברים להיגוי כדי להימנע מלבטא "מפומִי" .כמו השם האיטלקי Leone באנגלית מסבירים שמבטאים :Lee-OWE-nay אבל נבטא לאונה ולא ליאוניי ,Ewan2 - שיחה13:08, 5 במאי 2020 (IDT)
הנה עוד סרטון טעיתי לגבי קוייסי. אכן זה קווַאִיסי. שומעים קוואיסי מפומֶה (בשום אופן לא מפומיי) Ewan2 - שיחה 20:40, 5 במאי 2020 (IDT) קודם נקרא פריזל לא פריצל.Ewan2 - שיחה21:33, 5 במאי 2020 (IDT)
Bynadav, מקובל בוויקי' העברית שלא להפריד את המקים, ראה למשל מקנזי. לא זכור לי אם זה רשום ככלל רשמי במקום כלשהו אבל רוב הערכים בצורה הזו. Mbkv717 • שיחה • י' באייר ה'תש"ף • 23:11, 4 במאי 2020 (IDT)
אני עובדת עכשו על הדף טיוטה:בוריס שימלוביץ' והשאלה שלי היא כזאת:
רוסית: Борис Абрамович Шимелиович
ראיתי מספר גרסאות לשם- במסמכים הנוגעים לעלילה "הרוגי המלכות בברית המועצות" היה מוזכר השם "שימקוביץ"
בויקיפדיה רוסית כתוב- "שימליוביץ"
ובשאר האתרים בעברית תחקירים וכו' כתוב "שימלוביץ"
וכן שם נוסף שמופיע לפעמים אחרי השם שימלוביץ "אברמוביץ"
וכן: עם גרש או בלי?
מובן שכדאי לבחור שם אחיד לכל הערך וכן: באיזה שם לקרוא לערך?
םםלםם - שיחה13:56, 5 במאי 2020 (IDT)
טי. ג'יי. קוקס, ברוב המקרים כך מקובל אצלנו, ואני לא רואה שבוויקי' האנגלית או האחרות פירקו את הר"ת. לפעמים באמת ובתמים אנשים נודעים בר"ת האלה כל חייהם למעט במסמכים רשמיים. Mbkv717 • שיחה • י"א באייר ה'תש"ף • 23:50, 5 במאי 2020 (IDT)
כיום - שקיפריה (אלבניה). בזמן הקומוניזם : ר.פ.א. שקיפריסה =אם אינני טועה, " של אלבניה" ). על הבול הישן הראשון מימין כתוב "שקיפניה א לירה" (נודע יותר "שקיפריה א לירה" = אלבניה חופשית" Ewan2 - שיחה21:12, 5 במאי 2020 (IDT)
אני גם חושב שאיוואן אולי עדיף וזה אכן צריך להיות פיקיו. עוד הערות: דייויד אוסטרוסקי->דוד אוסטרוסקי; איזבל נווירה->איסבל נביירה; אואזיס-אואסיס; מיגל אנחל ויואס->מיגל אנחל ויוואס. השאר נראה טוב. Mbkv717 • שיחה • ט"ז באייר ה'תש"ף • 22:58, 10 במאי 2020 (IDT)
Arsenal sin platea, Mbkv717, הכוונה שלי הייתה על הדמויות עצמם יש עוד דמויות בערך בספרדית ואני לא מצליח לתרגם אותם במידה ואתם יכולים להוסיף אותם לפחות לערך זה יעזור מאוד. יש שמה מלא מידע בערך אך התרגום לא הולך לי טוב ואני לא רוצה להוסיף מידע שיכול להיות לא נכון כתוב או מתורגם טוב. King G.A - נא התנהגו בהתאם12:15, 14 במאי 2020 (IDT)
במרבית בולי קוריאה הדרומית, לצד הסמל של הטגק (או יין יאנג), משולב סימן (או סימנים), הנראה כמו האותיות הלטיניות CH. מה שמו של הסימן הזה, והאם הוא חלק משם המדינה? כיצד יש לתעתק אותו לעברית? תודה. RimerMoshe - שיחה14:07, 10 במאי 2020 (IDT)
דרום קוריאה שנת 1961
נראה לי שארבעת הריבועים הראשונים (대한민국) הם "רפובליקה של קוריאה" ושהשניים האחרונים (우표) הם "דואר" (כל אחד מה"ריבועים" האלה מורכב משתיים עד ארבע אותיות).--Arsenal sin platea - שיחה20:07, 10 במאי 2020 (IDT)
Arsenal sin platea, תודה רבה. האם אתה יודע האם הריבוע הראשון, זה הנראה כמו CH, מורכב מאות את או שתי אותיות, ומה השם והצליל של הסימנים המרכיבים את הריבוע הזה? האם זה מקביל לצליל "ק" במילה "קוריאה", או שבקוריאנית זה בכלל נשמע אחרת? RimerMoshe - שיחה23:47, 10 במאי 2020 (IDT)
אנחנו יוצרים קטגוריות של מתארי טקסונים כפי שניתן לראות בקטגוריה:טקסונים לפי מתאר. אנחנו משתשים בתווית הקיימת בוויקינתונים לצורך זה. חילקתי את מתארי הטקסונים שאנחנו צריכים תעתיקים שלהם לשלושה חלקים לפי סדר חשיבות:
חסרי תעתיק - נדרש להשלים להם תעתיקים (יש קישור לפריט בויקינתונים בטבלה ועדיף למלא שם אך ניתן גם להגיב וישהו אחר כבר ימלא)
בעלי תעתיק ללא ערך בויקיפדיה העברית - מדובר על תווית שמישהו כתב וכנראה לא עברה ביקורת מספקת. יש לוודא שהתעתיק נכון או לתקן אם שגוי.
בעלי תעתיק עם ערך בעברית - מדור על תווית שנוצרה לפי הערך בויקיפדיה כך שאם שם הערך תקין אז גם התווית. אפשר לבדוק גם אותם אולם ההנחה היא שהערכים אצלנו עוברים ביקורת מספקת. אם בכל זאת יש צורך לשנות שם, חוץ משינוי התווית בויקינתונים, יש לדון בשינוי שם הערך.
כמובן שאם יש מחלוקות נוכל לדון בהם כאן. שתי הערות לסיום, הוספתי לטבלה את מדינות ושפות בו פעל כל אחד (לפי ויקינתונים) על מנת להקל על זיהוי מקור השם. והטבלאות ניתנות למיון למי שרוצה למיין לפי שפה.
שם דובר על שם הערך עצמו ובעקיפין על שמות ערכים נוספים – ולא על הסמיכות/ההלחם הזה באופן כללי. מה גם שבערך עצמו "בין-לאומי" מוזכר רק פעם אחת, ו"בינלאומי" מוזכר לאורך כל הערך. זה נראה שינוי לא רצוי. המלצת האקדמיה (לא החלטה ולא כלל) היא אנכרוניסטית, בת כ־62 שנים. חזרתי • ∞ • שיחה13:36, 12 במאי 2020 (IDT)
הדיון שם הוא דיון כללי על הצירוף (למעט שמות מותגים הנכתבים כמילה אחת). המלצת האקדמיה שרירה וקיימת גם בימינו אלה (המאמר המקושר שם הוא מ-2017). ובכלל, אין סיבה לבדל בין שם הערך הראשי ובין השימוש של הצירוף בתוך הערכים. זה גם אחד מהאיותים המקובלים ולא צורם או מאולץ, ולכן אין סיבה לסטות מהכתיב המומלץ. Ronam20 - שיחה13:42, 12 במאי 2020 (IDT)
יש 547 ערכים שבטקסט שלהם מופיע "בין-לאומי", ויותר מ־10,000 ערכים (מגבלת חיפוש) עם "בינלאומי", כולל קישורים ושמות מוסדות/מפעלים וכדומה. אז צריך לשנות ל־"בין-לאומי"??? חזרתי • ∞ • שיחה19:00, 12 במאי 2020 (IDT)
לאט לאט ובזהירות. לא נורא אם יישאר כמילה אחת עד שיתוקן. זו לא משימה לבוט (כי לפעמים זה שם מותג), ומפני שזו לא צורה פסולה (אלא רק לא מומלצת) אין צורך להתחיל במסע תיקונים נרחב ומהיר. Ronam20 - שיחה19:03, 12 במאי 2020 (IDT)
גם אין סיכוי – וממש מיותר – לתקן ידנית. היחס בין יותר מ־10,000 ערכים עם "בינלאומי" לעומת 547 ערכים עם "בין-לאומי" מראה בדיוק עד כמה ההמלצה של האקדמיה לא סבירה ולא מתקבלת בפועל. פשוט לא כותבים כך. לא בספרות, לא בעיתונות, לא בתרגום בטלוויזיה. חזרתי • ∞ • שיחה19:17, 12 במאי 2020 (IDT)
חיפוש תמים של המילה Xavier במנוע החיפוש של ויקיפדיה הניב לא פחות מ-31 תעתיקים שונים של השם! זה חייב להיות סוג של שיא, נכון? אני יודע שזה לא נחוץ בעליל, אבל להלן רשימת התעתיקים השונים שמצאתי, כדי להמחיש כמה המצב מגוחך: אקסבייר, אקסייבר, גזאבייר, גזביה, גזוויה, זאבייר, זאוויר, זאווייר, זייביאר, זייבייר, זייווייר, חאבייר, חאווייר, חאוויר, חבייר, חווייר, צ'אבייר, קסאבייה, קסאבייר, קסאבר, קסאוויה, קסאווייר, קסביה, קסבייה, קסבייר, קסוויאר, קסווייר, שאבייר, שאווייר, שביאר ושווייר. וכל זה בנוסף למאות מקרים אחרים בהם התייאשו מראש והשאירו פשוט Xavier. אני מבין שייתכן יותר מתעתיק אחד, שכן השם מבוטא בדרכים שונות בשפות שונות, אבל 31 זה בהחלט מוגזם. דרוש דיון, קבלת החלטה ויישור קו. ShakeyDeal - שיחה18:58, 13 במאי 2020 (IDT)
אני בכלל לא בטוח שזה השיא (...) אבל לענייננו: כמובן שיש הגיות שונות בשפות שונות, ומזה אין אפשרות להימנע. לעומת זאת, טעות חוזרת אחת היא, שלפי כללי התעתיק, יש לתעתק V לשני ו"וים, אבל מתעתקים ב' רפויה באופן שגוי, ואת זה צריך לתקן. באשר ליו"ד אחת או "יי" בהברה האחרונה, אם אינני טועה, כללי התעתיק בכתיב חסר מחייבים "יי". נראה לי שבמקרים רבים לא ממש טרחו לבדוק את ההגייה הנכונה ואת התעתיק המחייב.--נדב - שיחה21:09, 13 במאי 2020 (IDT)
לשם הזה יש הגיות שונות באנגלית, קטלאנית, פורטוגזית, צרפתית וספרדית, ובחלק מהשפות האלו יש לו אפילו כמה הגיות אפשריות, והוא ניתן גם בצורה הספציפית הזו לאנשים במדינות שבהן השפות האלו לא מדוברות, וזה עוד בלי שהגענו בכלל לשמות המקבילים לו (למשל סבריו באיטלקית). זה אומר שצריך לבדוק כל מקרה לגופו וממש אי אפשר לעשות האחדה במקרה של השם הזה. באשר לעניין V, לפחות בספרדית הוחלט שכן יש לתת תעדוף לתעתוק באות בי"ת כי שם יש צליל ביניים בין B-V, ובפועל הכלל הזה לא נאכף כמעט בכלל בוויקי' העברית באשר ליתר השפות. אני מניח שכמובן חלק מהתעתיקים האלו בעייתיים, או שלפחות לא תואמים לשפה הרלוונטית בכל מקרה, אבל זה מצריך מעבר פרטני. Mbkv717 • שיחה • י"ט באייר ה'תש"ף • 23:59, 13 במאי 2020 (IDT)
מיועד ליואל, mbkv717, סאבעלוטודו, אלדד בעלי הידע בספרדית: אני נמצא בשלב מתקדם של כתיבת ערך על הסרט "משאלת מוות" (2018) (אנ'), רימייק לסרט משנת 1974 (אנ'). אחת הדמויות נושאת שם (או כינוי) Trébol, ובבעלות האיש חנות אלכוהול בשם El Trébol Liquor. בערך האנגלי של הסרט משנת 2018, שם הדמות הוא Ponytail ללא איזכור "Trebol", ולא הצלחתי לזהות את הדמות המקבילה בסרט משנת 1974. בכל המילונים המקוונים, פירוש המילה בספרדית הוא "תלתן" ולא מצאתי קשר בין שתי המשמעויות, כולל בסלנג. היש בכם מי שיכול לפענח עבורי את השם, או שמא בוויקי אנגלית יש טעות?--נדב - שיחה12:12, 14 במאי 2020 (IDT)
תוספת 2: גם ב-IMDB שם הדמות הוא Ponytail. יתכן שבוויקי אנגלית העתיקו משם. השם לא מוזכר בסרט, ועדיין אין לי הסבר. מה עושים???--נדב - שיחה14:21, 14 במאי 2020 (IDT)
צהרים טובים, בכדי לעמוד על דיוק בויקפדיה היית מבקשת עזרה ב-(1) פירוש המילה lieutenant בעברית - סגן או סגן משנה. (2)השם 'ANDRE בצרפתית, התעתיק/תרגום לעברית - אנדרי או אנדרו או אלכסנדר.
שוב תודה מראש Mirakoren - שיחה13:10, 14 במאי 2020 (IDT)
דרגות עדיף לא לתרגם בגלל העדר הקבלה מדויקת, ולהשאיר לוטננט. לא הבנתי לגמרי את סעיף 2, אבל לפי השם הלועזי, זה אנדרה.--נדב - שיחה13:19, 14 במאי 2020 (IDT)
Chenspec, Shaishyy. הא לכם: Destrudo היא מילה איטלקית. זה בפירוש הקונפליקט בין החיים/הישרדות להרס/המוות שאותם הגדיר פרויד כשני יסודות האיד. המילה הזו מגדירה את האנרגיה המניעה את יצר המוות (תנטוס, מיוונית) כפי שטבע וייס ב-1935.--נדב - שיחה15:46, 23 במאי 2020 (IDT)
מדובר במילה ממקור לטיני ,הממציא הוא יהודי איטלקי, אבל המילה איננה ממש איטלקית אלא ברוח השפה הלטינית, כמו ליבידו, אולם להבדיל מליבידו היא בשימוש נדיר . התרגום המילולי היה צריך להיות יצר ההרס או ההרסנות. משתמשים יותר ב"יצר המוות" , במילה היוונית תנטוס (מול ארוס) (כפי שציין Shaishyy) או בגלגולים אחרים - יצר או דחף התוקפנות.Ewan2 - שיחה15:56, 23 במאי 2020 (IDT)
שלום רב,
כיצד לתרגם את המושג French First Army, האם ניתן לתרגם ארמייה מס׳ 1 בצרפת.
אודה על התשובה. חשוב לי לדייק בתרגום. Mirakoren - שיחה17:25, 23 במאי 2020 (IDT)
בוקר טוב,
נתקלתי במושג הזה שהוא בצרפתית, האם מישהו מכם יכול לעזור לי ולתרגם לי אותו? האם זהו מוסד, ועדה וכו׳.
אודה ויום טוב Mirakoren - שיחה09:33, 25 במאי 2020 (IDT)
ValgrenValverde, התעתיק לעברית צריך להיות לה פלאנש דה בל פי. למרות תשובתו של יונה, בעברית אין אפשרות להעביר בתעתיק את ה-/j/ הארוכה, המודגשת, שבמילה fille או filles, ולכן נתעתק אותה כאילו כתוב פי (כאילו, נגיד, באנגלית fee). נכתוב בעברית "פיי" רק כשמדובר במילה או בשם פֵיי או פַיי. אלדד • שיחה12:04, 29 במאי 2020 (IDT)
יונה בנדלאק אני מאמין שאלדד רוצה להבדיל בין מקרה של eille, כמו במרסיי, ואז נתעתק ביו"ד כפולה (כי זה בעצם ey), לבין מקרה של ille בפני עצמו, ואז נתעתק ביו"ד יחידה (כי במקרה הזה זה בעצם fi או fiy). Mbkv717 • שיחה • ח' בסיוון ה'תש"ף • 14:14, 31 במאי 2020 (IDT)
היה עוזר לדעת מראש מי המקרה הספציפי. עשיתי קצת גיגולים, מתברר שישנו תפקיד בממלכה המאוחדת ושמו "לורד-לוטננט" (אנ'), שהוא מעין נציג של המלכה לאזור מסוים בבריטניה, נשמע שזה תפקיד טקסי בעיקרו. ישנו הלורד-לוטננט של לונדון רבתי (אנ'), ולו יש כמה סגני לוטננט, אחד מהם הוא דנגור. כחלק מתפקידו הוא עומד בראש "מועצת האמונה של הלורד-לוטננט של לונדון רבתי" [8], שנשמע שמרכזת את העניינים הדתיים בלונדון, והיא גם בעיקר מוסד טקסי כזה. Mbkv717 • שיחה • ד' בסיוון ה'תש"ף • 00:24, 27 במאי 2020 (IDT)
כחלק מכתיבת מספר ערכים על סינגפור נתקלתי מספר פעמים במונח Straits Settlements (אנ'). אני תרגמתי את זה בערכיי כ-מיצרי ההתנחלויות (1). בערך פרדריק ולד שהיה מושל האזור , הוא מתואר כ-מושבות המצרים. מה נכון יותר? Lonparis - שיחה15:34, 27 במאי 2020 (IDT)
"מיצרי ההתנחלויות" הוא אפילו תרגום שגוי במקרה הזה. המילה "Straits" בבירור משמשת כתואר ולא כשם עצם, ו"התנחלות" התייחד באופן יחסי בעברית המודרנית להתנחלויות ביהודה ושומרון, או להקשרים מאוד ספציפיים שלא רלוונטיים במקרה הזה. Mbkv717 • שיחה • ד' בסיוון ה'תש"ף • 21:11, 27 במאי 2020 (IDT)
הסתכלתי בכתוביות הסיום של הסדרה, והתעתיק שם לשמה הוא אן ורומבאוט, אז אשתמש בשם הזה (אם התעתיק שגוי, כי בכל זאת קורה שגם בהפקה טועים, אשמח שתעדכנו אותי). תודה רבה על העזרה וחג שמח! GUNR7229 - שיחה00:40, 29 במאי 2020 (IDT)
GUNR7229 בעיקרון בהולנדית/פלמית הייתי מתעתקת אותו כ"פרומבאוט", אבל הכותבת גדלה בארה"ב וחיה באנגליה אז לא ברור איך היא מבטאת את השם ולכן נראה לי שעדיף ללכת לפי התעתיק שרשום בסרט, כל עוד אין לנו מידע נוסף. Keren - WMIL - שיחה10:01, 31 במאי 2020 (IDT)
אני חושב שעדיף טים וולז. זה כבר מתרחק מהמקור הגרמני גם מבחינת הגיית ה-A, אז אני לא רואה עניין גדול מאוד לשמר את הצד"י. Mbkv717 • שיחה • ח' בסיוון ה'תש"ף • 00:13, 31 במאי 2020 (IDT)
אנא הסבר לגבי "האוגד מתאים במין ובמספר לנושא"עריכה
כאשר ברור מהו מין הנושא – אין בעיה. אך מה לגבי נושא שמינו לא חד משמעי? "מכבי היא (קופת חולים)" לעומת "מכבי הוא (תאגיד ספורט)". הנושא זהה, מין האוגד לא. איני מצליח להבין איך קובעים את מין האוגד במקרים אלו. ולגבי המשפט "Samsung Galaxy S20 <הוא או היא> סדרת טלפונים חכמים" – מה המין של "סמסונג"? אפשר לעקוף ולנסח אחרת ("הטלפון החכם Samsung Galaxy S20 הוא חלק מסדרת...", אבל אם לא רוצים או לא יכולים לעקוף – מה נכון ולמה? חזרתי • ∞ • שיחה17:38, 31 במאי 2020 (IDT)
במקרה כזה אני משתדל תמיד לעקוף את האוגד על ידי ויתור עליו ושימוש במפריד. למשל: מכבי – תאגיד ספורט ש...; סמסונג גלקסי – חלק מסדרת .... אלדד • שיחה00:55, 6 ביוני 2020 (IDT)
למיטב ידיעתי (ויתקן אותי משתמש:Eldad אם אני טועה) כשמדובר בכינוי, ההתייחסות היא כלפי התיאור. למשל: ירושלים היא עיר בעוד שאחיעזר הוא יישוב. האוגד נקבע לפי התיאור. וכן, "גביע המדינה היא תחרות ספורט". למרות שגביע הוא זכר, אין מדובר כאן בגביע פיזי, אלא בתחרות ששמה הוא גביע. לכן גביע המדינה היא תחרות. דגש חזק - שיחה12:46, 7 ביוני 2020 (IDT)
חזרתי צודק. בנוסף: (א)אוריך, זנדהורסט. אגב, אולי לא כדאי לתרגם ערך מגרמנית אם אינך מבין בשפה הגרמנית... אשמח לסייע בתרגום ערך. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:31, 1 ביוני 2020 (IDT)
שמזן זו לא בעיית הבנת השפה. הבעיה בשעתוק לעברית. בעבר כבר נתקלתי בבעיות בנושא השעתוק לעברית. על כן כיום מראש אני פונה לקבל את השעתוקים הנכונים לעברית של השמות בגרמנית. תודה על התגובה המהירה... Crocodile2020 - שיחה11:40, 01 ביוני 2020 (IDT)
זה בבירור משחק מילים על פתגם באנגלית שלמיטב ידיעתי אין לו מקבילה בעברית. מילולית זה יהיה משהו בסגנון "אף קריאה טובה לא עוברת ללא עונש", אבל כאמור הקורא העברי לא יקלוט את המשחק. האם אתה צריך משהו מעבר לתרגום מילולי פשוט? Mbkv717 • שיחה • ט' בסיוון ה'תש"ף • 09:02, 1 ביוני 2020 (IDT)
סתם ככה לדעתי זה דומה יותר למקרים של שמות שירים בשפות זרות, שאנחנו לא נוהגים לתרגם. אבל צריך לבדוק מה באמת הנוהג המקובל עם שמות פרקים ולנסות לשמור על אחידות. Mbkv717 • שיחה • י"ז בסיוון ה'תש"ף • 16:44, 9 ביוני 2020 (IDT)
לפי האקדמיה הפועל הזה יכול לשמש באופן כללי לשימת דברים על הראש. באתר שלהם אין ממש התייחסות לכתר בפני עצמו, למעט האזכור של מגילת אסתר, כשמסופר על המלכת אסתר: "וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי". אני לא רואה יתרון מאוד גדול בהחלפת הפועל "נחבש" ל"מושם" במקרה הזה. עמיתינו בוויקימילון בערך כתר, מזכירים עוד שימושים בפעלים שלא ייחודיים לבגדים כלשהם, כמו נתינה על הראש, הנחה או נשיאה. Mbkv717 • שיחה • ט' בסיוון ה'תש"ף • 20:32, 1 ביוני 2020 (IDT)
נכון, יורגוס קטרוגלוס. אם היה כתוב Γεώργιος היה צריך להיות גאורגיוס. כמו גאורגיוס פפנדראו, שבנו ג'ורג' כונה יורגוס כדי להבדיל בינו לאביו. Ewan2 - שיחה00:49, 3 ביוני 2020 (IDT)
כיצד, לטעמכם, עלינו לתעתק מילה זו לעברית? לי טבעי לתעתק ל"ח'ליפה" (הרי זה גם משקף את ההגייה בערבית), אך נראה שבויקיפדיה ובכלל השתרש באופן מקביל גם התעתוק השגוי "ח'ליף", שאני חושד שמקורו בתעתוק האנגלי Caliph. בנוסף, אם התעתיק "ח'ליפה" הוא גם הטוב בעיניכם, האם לטעמכם יש לתקן במקומות הרלוונטיים בויקיפדיה? בתודה, Bustan1498 - שיחה19:53, 3 ביוני 2020 (IDT)
שלום לכולם, שאלה לי, באקדמיה ללשון כתוב שנהוג לכתוב "גילי" ולא "גילאי", עם זאת, ברוב המקומות שאני רואה תרגום בטלוויזיה וגם בערכים בויקיפדיה כמעט תמיד כתוב בגילאי, מה נהוג לכתוב בערכים? לדוגמה, "במדינה חל חוק חינוך חובה בגילאי (בגילי) מגיל 5 עד 17. תודה. Israel0542 - שיחה20:53, 4 ביוני 2020 (IDT)
בפונט שקיים בוויקי' העברית אין אפשרות להבדיל בין קמץ קטן וגדול. לגבי ניקוד באופן כללי, אם תסתכלי מתחת לכפתורים בחלון העריכה של "פרסום שינויים" וכו', תראי שיש שורה במלבן לבן עם כל מיני סימני פיסוק וכדו' שמחולקים לארבע קבוצות. הקבוצה האחרונה נקראת "תווים עבריים", ואם תלחצי על הכפתורים שם הם יוסיפו את הסימן הרצוי במקום של הסמן בחלון העריכה. Mbkv717 • שיחה • י"ג בסיוון ה'תש"ף • 15:57, 5 ביוני 2020 (IDT)
שלום Mirakoren, נסי את צירופי המקשים האלו – די קל לזכור אותם:
נראה לי שנבהלתם מרשימה ארוכה מאוד שהופיע ב#תעתיקים של מתארי טקסונים. אז הסרתי מהרשימה את הצרפתים, אנגלית וגרמנים שרובם ככלום קיבלו מענה (בתקווה שמדויק) ונשארתי עם שוודים ופולנייה וצ'כי אחת שאני לא בטוח בתעתיק שלה.
Charles De Geer (שארל דה חר (Q386375)) - בשוודית: קרל דה יר (או שארל דה יר, לא צ'ארלס! - כתב בצרפתית, ממוצא ואלוני, במקור ההולנדי--וואלוני: שארל דה חר)
אני שומע "מאייה" (דרך אגב, אנחנו אמורים לתעתק "מאיה", אבל אז זה מן הסתם ייקרא Maya, אז עדיף להישאר עם הכתיב "מאייה"). אלדד • שיחה13:42, 11 ביוני 2020 (IDT)
מינוח בעברית ל-Lord High Constable of Englandעריכה
אשמח להצעות לתרגום התפקיד הנ"ל (אנ'). כדאי לשים לב שיש עוד כאלה, למשל Lord High Admiral of the United Kingdom(אנ') ו-Lord High Treasurer(אנ'). תודה רבה, קלונימוס - שיחה15:15, 12 ביוני 2020 (IDT)
מכיוון שזה מושג ייחודי לתרבות האמריקאית, ולאור העובדה שזה הלחם ייחודי, אין סיבה לתעתק. גם ויקיפדיות בשפות אחרות לא תעתקו. עדיף להשאיר את שם הערך כפי שהוא באנגלית. בפתיח רצוי לכתוב תעתיק מנוקד כדי שיהיה ברור איך הוגים, וכן ליצור דף הפנייה עם שם מתועתק לעברית כמו כאן כדי למצות אפשרויות חיפוש. כמובן, לציין את השמות הנוספים של החג הזה, במקור ובתרגום לעברית. על מנת שהעבודה תהיה שלמה, אני ממליץ להוסיף את האירוע הזה לדף 19 ביוני.--נדב - שיחה21:59, 14 ביוני 2020 (IDT)
שלום, אריאל, בנגלדשים. מכיוון שהם כוללים רק חלק מהעם הבנגלי (ועוד קבוצות אתניות אחרות). בנגלדש היא מעין מדינה לאומית של הבנגלים המוסלמים. בנגלים חיים גם בהודו. במדינת בנגל ומקומות אחרים. אני ניסיתי משום כך לעשות סדר בקטגוריות על סופרים בנגלים ובנגלדשים בוויקי האנגלית וגרמנית וכו'. כי כללו שם בטעות את כל הבנגלים בתור "בנגלדשים". דוגמה מפורסמת של בנגלי הוא למשל הסופר רבינדרנת טאגור שהוא בוודאי לא היה בנגלדשי. אמנם רוב רובם של הבנגלים בבנגלדש הם מוסלמים להבדיל משאר הבנגלים שרובם הם הינדואיסטים.Ewan2 - שיחה22:37, 16 ביוני 2020 (IDT)
זה נכון שהמועדון מגיע מקאלי, ועל הסמל שלו אכן מוזכר שמה של העיר, אך הוא אינו מופיע בשמה הרשמי. המועדון בשמו המלא נקרא אתלטיקו פוטבול קלוב או אתלטיקו בקיצור, כאשר בקולומביה מודעים לכך שמדובר במועדון זה. השימוש במילה קאלי בהקשר שלו בכל מקרה לא נכונה.עידן שגב - שיחה00:26, 18 ביוני 2020 (IDT)
פתחתי ערך על הסדרה ג'ארכ קריבכ והיה רצוי אם בפתיח יהיה רשום גם את השם בערבית. אין לי מקור ל"העתק הדבק", רק את צילום המסך ואני חושש שלא אוכל להעתיק כמו שצריך כי אני לא מספיק טוב בערבית. אודה אם מישהו יוכל להוסיף את השם בערבית בפתיח. --EldadHe - שיחה08:17, 18 ביוני 2020 (IDT)
מצאתי שבעיתונות משתמשים בפשטות במושג "נתוני גיאו-טאג" כגון כאן או בתעתיק: "גיאו-טאגינג" כמו כאן. בוויקיפדיה הערבית זה תורגם "קביעת (או: ציון) מקום גיאוגרפי", בהיעדר מילה עברית מקובלת ורווחת, אם לא רשמית, לדעתי נכון לשמור על המושג האנגלי כשם הדף וליצור דף הפנייה "גיאו-טאגינג" ו/או "גיאו-טאג".--נדב - שיחה12:47, 19 ביוני 2020 (IDT)
בעבר עוד היו אנשים שדיברו על "דיוויזים" בהתייחסות למט"ח, אני זוכר זאת בעיקר בהקשר לסוחרי השוק שחור של מטבעות ("רחוב לילינבלום"). שנילי - שיחה13:57, 23 ביוני 2020 (IDT)
הוא כרגע בכלי התרגום אז אי אפשר עדיין להראות אותו. אבל אני לא מסכימה שזה יכול להיות כמה דברים, מדובר במקרה שבו שניים או יותר מבתי המשפט לערעורים בארה"ב נותנים פסקי דין שונים בסוגייה דומה, דבר שמוביל לרוב להתערבות של בית המשפט העליון. אפשר גם לקרוא את הערך באנגלית. //מי אני: Yuval Talya - מה עשיתי - בואו נדבר// 00:26, 27 ביוני 2020 (IDT)
הי, לצערי לא מכירה ביטוי מתאים למקרה כזה מהמשפט בישראל כיום. יכולה להציע "הכרעות דין מפוצלות" בניסיון לתרגם הכי קרוב למקור, או לתמוך במילה "מחלוקת" שהוזכרה לעיל שמבחינת מהות היא נשמעת יותר מדויקת למקרה המתואר. MoriCher - שיחה14:57, 29 ביוני 2020 (IDT)
אני שוקל לפתוח קטגוריה חדשה, לא בטוח אם נכון בעברית כי השם יהיה "יישובים הקרויים על שם אישים" או "יישובים הנקראים על שם אישים". מה אתם אומרים? --EldadHe - שיחה00:07, 25 ביוני 2020 (IDT)
כן. (אמנם מבחינת הגייה בפועל זה תלוי במבטאים שונים ואכן יש מקומות שזה נהגה "פּוֹ"). בתרגום חפשי: "אדווה" (宁-שקט\רגוע, 波-גל).Tshuva - שיחה09:09, 30 ביוני 2020 (IDT)
אני זוכר שלפני שנים רבות למדנו בביה"ס שהוגים אותה כ-Offen, אך כיום אני שומע יותר ויותר דוברי אנגלית שמדגישים את ה-T, אז בכל זאת, מהי צורת ההגיה הנכונה יותר?
באלו כינויי גוף יש להשתמש וכיצד יש להטות פעלים ושמות בערכים אודות אישיות שאיננה מזדהה כגבר או כאישה?עריכה
באנגלית, הפתרון הוא להשתמש במילה they (אנ') במקום המילה he או she. האם יש פתרון לכך גם בשפה העברית? האם האקדמיה ללשון עברית אי פעם דנה בנושא זה? מה מדיניות ויקיפדיה העברית בנושא זה? מה מדיניות ויקיפדיה העולמית בנושא זה? תודה מראש. יוניון ג'ק - שיחה00:09, 2 ביולי 2020 (IDT)
לפחות בינתיים (עד שהאקדמיה ללה"ע תיתן את דעתה לכך), אני מציע את הגישה הבאה, שאותה אציג ע"י דוגמה, ואידך זיל גמור:
ובכן אם למשל מדובר באדם/באישיות "יונה כהן", אז:
ניתן לכתוב בפתיח כך: יונה כהן, הוא אדם ישראלי שנודע בגין שיטות שהוא פיתח לריפוי נוירולוגי ע"י צמחי בר. כהן נולד בברה"מ לשעבר וכו'.
אפשרות אחרת היא לכתוב בפתיח כך: יונה כהן, היא אישיות ישראלית שנודעה בגין שיטות שהיא פיתחה לריפוי נוירולוגי ע"י צמחי בר. כהן נולדה בברה"מ לשעבר וכו'.
לסיכום: ההחלטה האם לכנות את יונה כהן בתור "הוא" או בתור "היא", תהיה תלויה אפוא באופן ההצגה של יונה כהן בפתיח: האם בתור "אדם" או בתור "אישיות". מאידך, ההחלטה האם להציג בפתיח את יונה כהן בתור "אדם" או בתור "אישיות", תהיה נתונה לשרירות ליבו של העורך שכתב לראשונה את הפתיח. כמובן שברגע שתהיה החלטה אחרת של האקדמיה ללה"ע, נתיישר לפיה, אבל כל עוד שאין החלטה, אז זאת לדעתי ההחלטה הסבירה ביותר. סמי20 - שיחה13:02, 6 ביולי 2020 (IDT)
אלדד, Wallace במקור הוא סקוטי, ושם נהגה כמו חולם אחרי ה-w (ואכן 9 מתוך 16 הרוברט ואלאסים בויקיפדיה האנגלית הם סקוטים). אמנם שם אמריקאי (ויש גם כאלה) יהיה כפי שציין אלדד. Tshuva - שיחה12:51, 6 ביולי 2020 (IDT)
לגבי החלוקה המנהלית בסין (במקרה הזה District [区], ובמקרים אחרים county, perfecture city ועוד) אין לנו מיפוי מסודר אחיד של מונחים עדיין למיטב ידיעתי. תרגום מילולי מאנגלית יתן "מחוז" אבל גם County יתורגם מילולית למחוז. Tshuva - שיחה12:38, 6 ביולי 2020 (IDT)
אז ככה. ראשית, אני מעריך שהצורה "לינדזי" קטגורית נכונה. העניין הוא שלפעמים הוצאות ספרים או גופים שונים תיעתקו שם מסוים בתור "לינדסי", וכך השם השתרש. אני לא יודע אם לנו לשנות כאן גם את מה שכבר הוחלט לכתוב כך. אלדד • שיחה12:36, 9 ביולי 2020 (IDT)
בערך תפוז מכני (שמו של הספר) כתוב בהערה 1 שהתרגום בניגוד למקור. נראה לי (בהתאם לכתבה מעיתון דבר) שהכותב טעה ודווקא תרגום הספר מתאים לשם האנגלי בניגוד לשם הסרט שהוא ביידוע וחרג מהשם המקורי. מומחי הלשון נא לתקן. --ריהטא - שיחה22:15, 14 ביולי 2020 (IDT)
במילה אוקראינה: האם ההטעמה הנכונה בעברית תקנית היא, על האות ר' (כלומר במילה יש שלוש הברות), או על האות הבאה א' (כלומר במילה יש ארבע הברות)?עריכה
השוו לכך, את ההטעמה שבמילה "שתאילנד" (עם שלוש הברות), לעומת ההטעמה שבמילה "שהאיטי" (עם ארבע הברות).
השאלה שלי היא כמובן, לא על השפה האוקראינית, אלא על השפה העברית. האם יש על כך איזושהי החלטה רשמית, מטעם האקדמיה (ללה"ע) למשל? 87.71.119.6901:00, 15 ביולי 2020 (IDT)
לא יכולים בהרבה מקרים להקיש את ההטעמה מהתעתיק בעברית, עם כל הרצון הטוב. השם "אוקראינה" עצמו יכול להיקרא עם הטעמה על הפתח שמתחת לריש (כמו אוקריינה) וגם עם הטעמה על החיריק שמתחת ל אלף (כמו אוקראאינה)Ewan2 - שיחה02:07, 15 ביולי 2020 (IDT)
זה היה ברור מלכתחילה, ולכן מלכתחילה הבאתי, את המילה "שתאילנד" (עם שלוש הברות), לעומת המילה "שהאיטי" (עם ארבע הברות). אבל אני שאלתי האם בעברית יש תקן רשמי (נניח מטעם האקדמיה ללה"ע) להטעמה הנכונה, במילה "אוקראינה", ספציפית? 87.71.119.6902:10, 15 ביולי 2020 (IDT)
אתה שואל אם ההבדל של ההיגוי העברי של שלוש הברות לעומת המקור האוקראיני והרוסי של ארבע הברות הוא רשמי? אינני יודע Ewan2 - שיחה02:15, 15 ביולי 2020 (IDT)
אמנם: ההיגוי הרוסי וההיגוי האוקראיני - של "אוקראינה" - נבדלים זה מזה (כדלהלן), אבל בשניהם יש ארבע הברות.
למעשה: ההבדל - שבין ההברה המוטעמת הרוסית (של "אוקראינה") - לבין ההברה המוטעמת האוקראינית (של "אוקראינה"), הוא כמו ההבדל - שבין (ההברה המוטעמת העברית של) "האיטי" - לבין (ההברה המוטעמת העברית של) "הייתי".
ואין צריך לומר: שכשם שדיבור חפוז עלול (בסבירות גבוהה) לטשטש את ההבחנה (הפונטית העברית) - שבין "האיטי" - לבין "הייתי", כך דיבור חפוז עלול (בסבירות גבוהה) לטשטש את ההבחנה - שבין ההיגוי הרוסי (של "אוקראינה") - לבין ההיגוי האוקראיני (של "אוקראינה"). 87.71.119.6904:09, 15 ביולי 2020 (IDT)
כפי שנראה כאן:Ukraine (Ukrainian: Україна, romanized: Ukrayina, pronounced [ʊkrɐˈjinɐ] (About this soundlisten); Russian: . באוקראיני ת וברוסית ההיגוי כמעט זהה עם ארבע הברות. Украи́на, tr. Ukraína, IPA: [ʊkrɐˈinə]) Ewan2 - שיחה19:06, 16 ביולי 2020 (IDT)
במקור שהבאת כתוב - שברוסית זה [ʊkrɐˈinə] - ושבאוקראינית זה [ʊkrɐˈjinɐ], והלא זה בדיוק מה שכתבתי בתגובתי הקודמת שמעל תגובתך האחרונה, כך שלא ברור לי מה התכוונת להוסיף על מה שכבר כתבתי מעליך. 87.71.119.6922:44, 18 ביולי 2020 (IDT)
לגבי ההיגוי של אוקראינה: אם אכן התכוונת להגיד אך ורק שההיגוי הרוסי שלה הוא רק "כמעט זהה" להיגוי האוקראיני שלה (כפי שכתבת בתגובתך האחרונה וגם בזו הקודמת), אז שים לב שזה בדיוק מה שעולה גם מתוך דבריי שלי - "שדיבור חפוז עלול (בסבירות גבוהה) לטשטש את ההבחנה", כך שאני עדין תוהה מה יש בדבריך שאינו בדבריי. 87.71.119.6901:04, 21 ביולי 2020 (IDT)
לפי מה שהבנתי, הדיון כבר התקיים אך לא הייתי שותף בו. כיצד יש לכתוב בעברית את השם TREVOR והאם יש להחיל את השינוי על כלל הערכים המכילים שם זה? peledy - שיחה17:24, 16 ביולי 2020 (IDT)
אמנם גם אני לא השתתפתי בדיון הנ"ל, אבל לעניות דעתי יש לתעתק "טרבור". לדעתי תעתיק זה הוא הנפוץ יותר, וכן התעתיק "טרוור" איננו חד-משמעי מבחינת ההגייה - מה מי שאיננו מכיר את השם, יכול לטעות ולחשוב שיש להגות TREVER או אפילו TREVAR. וחוץ מזה "טרוור" פשוט לא מרגיש לי נכון (אבל אולי זה רק אני). מקווה שעזרתי. --ּ - שיחה22:21, 16 ביולי 2020 (IDT)
דווקא לי יותר מסתדר טרוור. יש שני חסרונות עם טרבור: ראשית, אפשר בטעות לקרוא את האות ב כמו B. שנית (וזה כבר יותר חמור), התעתיק טרבור כופה (ולא רק מאפשר) לקרוא את האות ב עם ניקוד חולם (או שורוק) - בניגוד גמור לאופי הגיית המילה בפי דוברי אנגלית. מה שאין כן כשכותבים טרוור, יוצאים - הן ידי חובת הכתיב (של TREVOR) - והן ידי חובת הקרי (של TREVOR): כלומר, דווקא העובדה שאופן קריאת הכתיב העברי "טרוור" אינו חד משמעי, זה בדיוק היתרון של הכתיב העברי הזה: שהלא מצד אחד אפשר לקרוא את טרוור - עם נקודת חולם מעל האות ו השניה - מה שמתאים לכתיב של TREVOR, אבל מצד שני - גם אפשר לקרוא את טרוור עם שו"א מתחת לאות הכפולה ו (השווה: Evening = איוונינג) - מה שמתאים לקרי של TREVOR (לפחות לקרי האמריקאי והאירי והוולשי גם אם לא האנגלי-בריטי שאינו מבטא את האות האחרונה ר'). לסיכום, טרוור הוא לטעמי התעתיק המוצלח ביותר משתי הבחינות (של הכתיב ושל הקרי), ואת זה אני אומר גם כבלשן של שתי השפות. אמנם, התעתיק הזה (כמו כל תעתיק עברי הכרוך בתיעתוק של האות V) אינו מושלם, כי הוא עדין מאפשר (אם כי לא כופה) לקרוא את טרוור - עם נקודת חולם מעל האות ו הראשונה - מה שהיה יכול להתאים רק למילה האחרת: TROVER, אבל הפגם הזה מתגמד לנוכח הפגם שבתעתיק טרבור - אשר כופה (ולא רק מאפשר) - לקרוא את המילה באופן שגוי (דהיינו לקרוא את האות ב עם ניקוד חולם או שורוק), ולכן התעתיק טרוור עדיף עשרות מונים על פני התעתיק טרבור. סמי20 - שיחה23:58, 20 ביולי 2020 (IDT)
לעניות דעתי טרבור עדיף. אם הבנתי נכון מבחינת סמי עדיף טווח האפשרויות של trever-trover כי ההגייה המדויקת היא לא בדיוק כמו חולם בעברית אלא צליל ביניים, אבל בהרבה מקרים בוויקי' העברית אנחנו לא מגיעים לדיוק מקסימלי בתעתיק מאנגלית בצלילי ביניים (וושינגטון ולא וושינגטן וכו'), אז הסוגיה הזו פחות מטרידה אותי ולא בהכרח הקורא הממוצע יחשוב כך בבואו לחפש ערך בשם זה. כמו כן מקובל שאמצע מילה לצד O יש לתעתק V בתור בי"ת. Mbkv717 • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תש"ף • 13:29, 21 ביולי 2020 (IDT)
חוץ מאשר וושינגטון, יש עוד המוני דוגמאות מקבילות: לונדון, בוסטון, וכו'. המשותף לכולן הוא - שכתיבן העברי - משקף את היגויין העברי הקלאסי (המסורתי), ולכן כתיבן העברי - תקף לחלוטין - מנקודת מבטו של כל בעל היגוי עברי, ממש כמו הכתיב העברי של: "קפריסין", "מצרים", "ספרד", "צרפת", "פרס", "יון", "ארצות הברית" (ולא "יונייטד סטייץ"), וכדומה. מה שאין כן בסוגיית השם האנגלי (וולשי) - טרבור-טרוור: אין שום מסורת עברית קלאסית להגות את TREVOR - כמו טרבור - כלומר עם חולם (או שורוק) בסוף, ולכן מה שמכריע הוא ההיגוי של דוברי האנגלית. לגבי הערתך על קורא שיחפש את TREVOR - לפי הכתיב ההיפותטי (והמטעה לטעמי) טרבור: לשיטתי, יש מזור גם לקורא כזה, כי לשיטתי אפשר ליצור דף נפרד - שכותרתו תהיה הכתיב (המטעה לטעמי) טרבור - ושיכיל הפנייה אל דף עם הכתיב (היותר נכון לטעמי) טרוור, כפי שויקיפדיה נוהגת בהמון מקרים דומים. סמי20 - שיחה00:19, 22 ביולי 2020 (IDT)
ראשית כמובן שבשום שלב לא פסלתי הפניות מהצורה שלא תתקבל, וזה יכול לעבוד לשני הכיוונים. גם הדרישה שלך ל"מסורת קלאסית" נראה לי גבוהה יותר מהרף בוויקי' העברית. האם גם על שם כמו "brandon" שאצלנו מתועתק תמיד כ"ברנדון" ולא "ברנדן" תגיד שכך הוא מוכר בעברית מימים ימימה? Mbkv717 • שיחה • א' באב ה'תש"ף • 09:22, 22 ביולי 2020 (IDT)
לטעמי: מה שמכריע בסופו של דבר, זה לא ההגייה המסורתית אלא, זה מה שיוצר אותה מלכתחילה - כלומר זה אופן ההיגוי בפי הרוב המכריע מקרב דוברי העברית שמשתמשים במילה הנדונה. אם רובם המכריע - של דוברי העברית שמשתמשים במילה הזאת - אומרים "ברנדון" (לא בדקתי זאת אם כי אני מניח שאכן זה המצב לגבי כל השמות הפרטיים האנגליים המסתיימים ב-ON כגון לונדון קלינטון וכדומה), אז זה מה שמצדיק את הכתיב העברי בחולם: ברנדון. מה שאין כן בסוגיית טרבור-טרוור: אני מתרשם (אם כי אינני פוסל על הסף את האפשרות שהתרשמותי שגויה), כי אין - או כמעט אין - דוברי עברית שאומרים את המילה הזאת עם חולם בסוף. בזה לא ניסיתי לרמוז כי - בקרב דוברי העברית שמשתמשים במילה הזאת - כן יש רוב מכריע לבטא אותה כהגייתה האנגלית, רק טענתי כי - בהיעדר רוב מכריע לכאן או לכאן - הגיית ה"נייטיבז" היא המכריעה (ובנדוננו זאת הגיית דוברי האנגלית). מה עוד, שהכתיב טרוור שאותו אני מציע (לא כופה חלילה) כהעדפה ראשונה, איננו כופה להגות את המילה כהגייתה האנגלית: אדרבא, הוא גם מרשה לכל קורא להטיל נקודת חולם מעל האות ו השנייה (כפי שכבר ציינתי בתגובתי הראשונה לגבי היתרון הראשון של הכתיב העברי הזה בשימור צורת הכתיב האנגלי עם הסיומת OR). אבל יתרונו הגדול של טרוור על פני טרבור הוא דווקא בכך שהכתיב טרוור, אינו כופה דבר אלא, משאיר הכול פתוח - כולל השארת האופציה לקרוא את טרוור עם שו"א מתחת לאות הכפולה ו (השווה: Evening = איוונינג) - מה שמתאים לקרי של TREVOR לפחות במבטא האמריקאי והאירי והוולשי; אבל טרבור אינו מרשה את האופציה הזאת, אלא למעשה כופה - שלא בצדק - לקרוא את האות ב עם חולם (או שורוק), ממש כמו הכתיב וושינגטון שלמעשה כופה - אם כי הפעם בצדק כאמור - לקרוא את המילה עם חולם בסוף. סמי20 - שיחה09:39, 22 ביולי 2020 (IDT)
סמי20 לא שמעתי פעמים רבות דוברי עברית הוגים trevor, אבל כשכן זה היה עם חולם. כמו כן, הצורה טרוור כייצוג של חולם לא תואמת את המלצות האקדמיה (לתעתק V כבי"ת כשלפניה או לאחריה יש תנועת O או U; למען ההגינות לא אימצנו את ההמלצות האלו ככלל מחייב, ולכן למשל מוסקבה ולטביה, אבל בדרך כלל החריגות נוטות לטובת בי"ת, ופחות זכורים לי מקרים שהאקדמיה ממליצה על בי"ת ואנחנו הולכים על ו"ו). באשר לדיון שיזמה רחל1, נראה שבכל מקרה מסקנותיו לא יושמו. אני לא עורך במחשב נייח כרגע אז קצת קשה לי להביא דוגמאות בצורה מסודרת, אבל הרוב המוחלט של הערכים הרלוונטיים נקראים כרגע טרבור ולא טרוור. ובניגוד למה שאמר שם geriReshef אני דווקא בהחלט מכיר מקרים שאנחנו מתעתקים V כבי"ת מאנגלית - למשל סטיבן הוקינג. Mbkv717 • שיחה • א' באב ה'תש"ף • 21:46, 22 ביולי 2020 (IDT)
אני מסכים אתך, שהכתיב טרוור לא מאפשר לתפוס את המקל בשני קצותיו, כלומר - הן לבטא בחול"ם - והן להיצמד אל המלצות האקדמיה. אבל מכיון שגם אתה מסכים שמדובר בהמלצות בלבד שלא אומצו בויקיפדיה ככלל מחייב, אז יוצא שהכתיב טרוור, עדין כן משאיר את החופש להחליט האם: להגות בחול"ם - אם כי מבלי להיצמד להמלצות הבלתי מחייבות של האקדמיה, או להגות בשו"א - מבלי להצטרך לסטות מההמלצות הבלתי מחייבות של האקדמיה. מה שאין כן הכתיב טרבור: הוא אינו מעניק שום חופש, אלא ממש - כופה - להגות עם חול"ם. מאידך, לגבי טענתך כי - [אמנם] לא שמעת פעמים רבות דוברי עברית הוגים trevor - אבל כשכן [שמעת אז] זה היה עם חול"ם, לא נותר לי אלא לענות לך בתמונת ראי: אמנם לא שמעתי פעמים רבות דוברי עברית הוגים trevor, אבל כשכן שמעתי - אז זה היה עם שו"א. סמי20 - שיחה22:20, 22 ביולי 2020 (IDT)
הדיון הזה מפתיע אותי: מעיון בגוגל אני למד שזה שם של קומיקאי דרום אפריקאי, ומכיוון שבאנגלית V ו-B נהגות כמו ו עיצורית \ ב רפוייה ו-ב דגושה, התעתיק צריך להיות טרוור.
נכון שזה מותיר ספק אם ה-ו' השנייה היא כדי לציין שמדובר בעיצור ו' או שמא חולם\שורוק, אלא שבמקרה זה תפסנו שתי ציפורים ביד אחת ויש לנו גם ו עיצורית וגם חולם.
ברור שזה מותיר ספקות: trever? trevur? tervor? terevor? אולי זו בכלל W? עברית קשה שפה.
אם הייתי מתלבט זה לו השם היה בספרדית, בה B ו-V נהגות באופן דומה, אך לא במקרה זה.
אני יודע שמקובל לכתוב נורבגיה או שבדיה, אבל אלו חריגים: כך התרגלנו עוד לפני שהמציאו את הייעוץ הלשוני בוויקיפדיה.. גרי רשף - שיחה08:08, 23 ביולי 2020 (IDT)
גיבוש מדיניות ויקיפדיה בנוגע לשימוש בכינויי הגוף המתייחסים לג'נדרקווירים / א-בינארייםעריכה
לעניות דעתי, ולאור מספר דיונים והצבעות שהתקיימו לאחרונה, יש צורך בגיבוש מדיניות ויקיפדיה בנוגע לשימוש בכינויי הגוף המתייחסים לג'נדרקווירים / א-בינאריים.
אני חושב שיש לגבש מדיניות שכזו, שתופיע בעמוד: ויקיפדיה:לשון.
להלן הצעתי:
בכל הערכים, השימוש בכינויי הגוף המתייחסים לג'נדרקווירים / א-בינאריים ייעשה על פי רצונו של הנשוא. (כלומר, מישהו יצטרך לפנות אליו ישירות ולשאול לרצונו)
במידה ויש משהו "מיוחד" ברצונו של הנ"ל (למשל: שימוש בלוכסנים, שימוש בלשון רבים במקום יחיד וכיוצ"ב) - תתווסף לכל שימוש שכזה הערה ובה הבהרה.
במידה ולא הביע את רצונו, יש להימנע ככל האפשר משימוש בלשון מגדרית.
במקרים בהם לא ניתן להימנע מלשון מגדרית - יש לעשות שימוש בלשון זכר סתמית. (ומסתבר שיש גם צורך ליצור ערך/הפניה בשם לשון זכר סתמית...)
בכל מקום שבו ייעשה שימוש בלשון זכר סתמית - השימוש יכלול הערה ובה הבהרה. (ואולי אפילו יש מקום ליצור תבנית חדשה למטרה זו, על מנת שנוסח ההבהרה יהיה אחיד בכל המקומות)
השאלה הבאה מופנית למומחים לשפה/לשון העברית: האם יש משהו בהצעה הנ"ל שאינו תואם, מבחינה דקדוקית / תחבירית / וכו', לשפה העברית? יוניון ג'ק - שיחה10:09, 21 ביולי 2020 (IDT)
כן. שימוש בלוכסנים לא תואם לשפה העברית (ולאף שפה טבעית). שימוש בלשון זכר סתמית במקרה של אינדיבידואלים ידועים גם הוא אינו תואם לשפה העברית (השימוש בלשון זכר סתמית הוא לא חופשי לגמרי, אלא יש חוקים שמאפיינים אותו), הימנעות מלשון מגדרית ושימוש במקום זאת בצורות סביל מגושמות לא תואם לשפה העברית. בברכה. Ronam20 - שיחה12:02, 21 ביולי 2020 (IDT)
החוקים: לשון סתמית משמשת באחד מהתנאים הבאים: א. קבוצת שמות עצם משני המינים הדקדוקיים. ב. כינוי סתמי לאדם לא ידוע (*מישהו* עבר כאן). ג. משפט תאורטי (״נניח שאתה בהיריון...״, ״איך מתגברים על כאבי מחזור״. לא ״איך מתגברות...״). החוקים האלה הם כמובן דיסקרפטיביים. בברכה. Ronam20 - שיחה16:02, 21 ביולי 2020 (IDT)
לא, אבל הוא נהוג בכתיבה רשמית בשפה העברית, ולכן עדיף על כל אופציה אחרת שאינה נהוגה כלל בכתיבה. מלבד זאת:
"ייעשה על פי רצונו של הנשוא" - האם אסיה קייט דילון דובר/ת עברית? כיצד הוא/היא יכולים להשיב על שאלה כזאת לגבי שפה שאינם מכירים ושונה לגמרי מהשפה היחידה שהם כן מכירים? הרי עצם הדרישה של נשוא/ת הערך לפנייה ב- Singular they, היא כשלעצמה נובעת מגבולות האפשר של השפה האנגלית. האפשרות היתה קיימת, אז היא נבחרה לשימוש. בעברית האפשרות הזו לא קיימת, כרגע. הצבעה בויקיפדיה, מגוחכת ככל שתהיה, לא יכולה לשנות זאת. האישיות אולי א-בינארית, אבל העברית כן, עד להודעה חדשה.
"יש להימנע ככל האפשר" - הצעת אקרובטיקה. מקבילה להצעה היפותטית להימנע ככל האפשר מהאות אל"ף. כל עורך שייקלע לערך הספציפי, יצטרך לבצע אקרובטיקה מילולית כדי שלא להשתמש באות הזאת. Liad Malone - שיחה12:58, 21 ביולי 2020 (IDT)
אני מברך על עצם הפנייה, וגם התשובה, אם תתקבל, יכולה להיות מענינת. אבל האם הפנייה הציגה את המגבלה הקיימת בשפה העברית? מי שפנה העתיק למקום כלשהו בויקיפדיה את נוסח הפנייה? Liad Malone - שיחה13:26, 21 ביולי 2020 (IDT)
בלוכסנים יש בעיה נוספת: ערך אמור להיות זמין גם להקראה (אני בזמן נהיגה אומר לפעמים לסירי להקריא לי מאמר מסוים מוויקפדיה האנגלית, ובמיוחד הדבר רלוונטי לעיוורים שנעזרים בתוכנות הקראה). שימוש במשפטים שלא ניתנים להיקרא בקול כדוגמת "דילון נולד-קו נטוי-ה"א" מוציא מכלל שימוש את התכונה הזו, שתלך ותיעשה חשובה יותר ויותר בשנים הבאות. Ronam20 - שיחה16:19, 21 ביולי 2020 (IDT)
מקווה שלא איחרתי את הרכבת: מדוע כיבוד רצונו של הנשוא מפלה לטובה ג'נדרקווירים / א-בינאריים, ולא ינתן לכל אדם באשר הוא אדם? אם גבר ממין זכר מעוניין שיכנו אותו בשם גוף סתמי (זה), נקבי, או בגוף שלישי, האם נסרב רק משום שאינו טרנסג׳נדר? Gil mo - שיחה18:01, 8 באוגוסט 2020 (IDT)
בתוך הערך פריאפולידה, זה מתועתק בתור אכירה, אבל אני לא יודע על סמך מה. הרי מקור המילה הזאת הוא מהשפה היוונית, Εχίουρα, שבה מבטאים זאת: אכיורה: האות כ' רפויה ומנוקדת בחיריק ומוטעמת; מזכיר את ההטעמה והצליל של הביטוי העברי: (הם) "הכינו לה", רק - שתוך החלפת האות נ' באות א' - ותוך החלפת האות ל' באות ר'. סמי20 - שיחה21:59, 22 ביולי 2020 (IDT)
אתה שואל אותנו בתור לשונאים או בתור זואולוגים? זואולוג - אני לא, אבל מבחינה לשונית טהורה - התעתיק הנכון הוא לכאורה "אכיורה" - כי ככה זה מבוטא ביוונית שהיא שפת מקור-המילה, אם כי העובדה הלשונית הזאת עלולה להתברר כחסרת השלכה מעשית - אם יתברר שאצל הזואולוגים דוברי העברית כבר קיימת מסורת לכתוב/לבטא את זה בעברית "אכירה" - כלומר בניגוד לתעתיק הנכון-לשונית.
רק כדי לשבר את האוזן, חשוב נא על - המסורת העברית ארוכת השנים לכתוב (וגם לבטא) "לונדון" - למרות שהתעתיק הנכון היה צריך להיות "לאנדן" (לפי ההיגוי האותנטי של המילה בשפת המקור), כי עם מסורת-כתיבה-והיגוי אצל דוברי עברית - לא מתווכחים - גם אם היא מנוגדת לתעתיק הנכון-לשונית. רק שלגבי שאלתך - על Echiura - הסיפור קצת שונה מזה של לונדון, פשוט כי - בגלל שאינני זואולוג - לכן אינני יודע האם אצל הזואולוגים דוברי העברית יש מסורת לכתוב/לבטא את זה בעברית "אכירה" (בניגוד לתעתיק הנכון-לשונית), כפי שזה באמת כתוב (בצדק או שלא בצדק) בתוך הערך פריאפולידה. אולי הפיתרון הוא לברר זאת אצל מי שכתב את הערך הנ"ל, האם כתב "אכירה" - מתוך ידיעה (על מסורת כתיבה בקרב הזואולוגים דוברי העברית) - או שמא מתוך הימור: אם יענה - שכתב אכירה - מתוך הימור בלבד, אז הייתי ממליץ מייד וללא היסוס - לשנות שם ל"אכיורה" - וטובה שעה אחת קודם. סמי20 - שיחה00:56, 23 ביולי 2020 (IDT)
קראתי הגדרות שונות באתרים שונים למונח "חלויות" ולא הבנתי מה מטרתו; מה הוא מתאר ועבור הפיתרון של איזו בעיה בדיוק הוא הומצא. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
היה עדיף שתיתן משפט לדוגמה. אבל בעיקרון, המילה "חלויות" היא לשון רבים של חלות, מלשון "לחול". למשל, כשאומרים שהחוק חל, מתכוונים שהחוק תקף. לכן, משמעות המונח "חלות" (כגון לגבי חלותו של החוק) היא פשוט: "תקפות" (כגון לגבי תקפותו של החוק). לכן, משמעות המונח "חלויות" היא: תקפויות. למשל במשפט: "לסעיפים שונים בחוזה, ישנם חלויות שונות, בהתאם לנסיבות המשתנות". סמי20 - שיחה16:29, 24 ביולי 2020 (IDT)
תודה; אם כך, להבנתי, סעיפים שונים יחולו (יהיו תקפים\רלוונטיים\כאלה שיש לפעול לפיהם) או לא יחולו, בהתאם לנסיבות המציאות המשתנות (ככלל, כפי שפורט בכל סעיף). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אגב: למה דילגת על האופציה הרביעית: פרופסורה חבר? לגופו של עניין: אמנם אינני יודע לגבי חבר/חברה, אבל צורת הנקבה של פרופסור היא - לא פרופסורה אלא - פרופסורית. המונח פרופסורה אמנם קיים, אבל במובן אחר (למשל: "יש לו פרופסורה בכימיה", עם האות ס' בשורוק). סמי20 - שיחה22:36, 25 ביולי 2020 (IDT)
יש שמכנות עצמן פרופסורה חברה (ראה את הדף על פרופ' מיכל פרנקל באתר המחלקה לסוציולוגיה כדוגמה לכך) ולכן אני שואל מה נכון מבחינה לשונית? כי נורמטיבית אפשר למצוא דוגמאות בשדה לכאן ולכאן Shaishyy - שיחה00:03, 26 ביולי 2020 (IDT)
המושג פרופסוֹרה מזכיר לי את המושג "אמריטה", שתיהן מלטינית. אולם בעברית נשמע יותר טוב פרופסורית. אבל אינני יודע אם זה מקובל, "פרופסורית חברה" . אם כבר לטינית היה צריך להיות "פרופסורה אקסטראאורדינריה" Ewan2 - שיחה02:04, 26 ביולי 2020 (IDT)
פרופסור חבר. פרופסור חבר ופרופסור מן המניין הם דרגות אקדמיות. כשהדרגות צמודות לשם (כגון פרופסור X) והופכות לכינוי, מקובל ברוב המוסדות לקצר את שתיהן ל"פרופסור", וממילא קשה למצוא דוגמאות בעברית לשימוש בתוארו של X כשעוד היה פרופסור חבר. עוזי ו. - שיחה02:42, 26 ביולי 2020 (IDT)
אני מתרגם את הערך על שרלוט ברגמן מויקיפדיה האנגלית, בעלה של שרלוט הוא אנגלי הנקרא Louis.
האם לתעתק את שמו ללואי או ללואיס?
הוא נולד בתור לואיס. אתה בעצם שואל האם יש סיכוי סביר כי, אחרי שהתחתן עם בלגית - שינה את שמו אל לואי - למרות שבמשך שנים רבות התגורר איתה בלונדון לפני שעלה לישראל. לא נראה לי סביר ששינה (אבל לך תדע). אילו הייתי כותב את הערך במקומך, הייתי כותב ללא היסוס לואיס, עד שיתברר ששינה אל לואי. סמי20 - שיחה12:57, 27 ביולי 2020 (IDT)
בתגובתי הראשונה כתבתי שהוא נולד בתור לואיס. בתגובתי השניה התכוונתי להגיד שהוא נולד בשם שהנו גם שם העט של הסופר. האמנם זה לא היה מספיק ברור מתוך תגובתי השניה? סמי20 - שיחה23:28, 27 ביולי 2020 (IDT)
ידועים מעתקי צ'אד ערבית אל שין שמאלית עברית (למשל השורש הערבי צ'חכּ מועתק, לא רק לשורש העברי צחק, אלא גם לשורש העברי - גם כן בבנין קל - שחק בשין שמאלית), אבל האם יש לך בסיס סביר לחשוד שלעיתים גם צאד ערבית מועתקת אל שין שמאלית עברית? מעתק הצאד הערבית שידוע לי הוא רק לצאדי עברית (אם כי כאמור לא רק צאד ערבית מועתקת אל צאדי עברית), אבל מה פתאום עלה על דעתך שצאד ערבית תועתק גם אל שין שמאלית עברית? אלא אם כן מצאת מילה שחשודה להיות כזאת, אז הבה תפתיע בה אותנו, ונדון בה לגופו של עניין. סמי20 - שיחה01:14, 28 ביולי 2020 (IDT)
לא הבנתי: כשכתבת שוק (ש שמאלית), התכוונת אל מילה בעברית או אל מילה בערבית?
ידוע כי: הכתיב "צוק" בערבית הוא אחד הכתיבים האפשריים, למילה הערבית "שוק" עם ש שמאלית, שתרגומה לעברית הוא "שוק" - עם ש ימנית (בין בחולם ובין בשורוק). אבל אתה שאלת, לא על ש ימנית בעברית - וגם לא על ש שמאלית בערבית - אלא על ש שמאלית בעברית, ולכן אני לא מצליח לרדת לסוף דעתך. סמי20 - שיחה02:05, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
אגב, לא פורטוגלים אלא פורטוגזים. על משקל: מלטזים, קונגולזים, בורמזים. אבל (למרות הביטוי האנגלי), הביטוי העברי הוא: סינים, יפנים, ויטנאמים, סודאנים, וינאים. פעם, כאשר סרי לנקה נקראה ציילון, אז גם היא השתייכה למשפחת הכינויים המיוחדים הנ"ל (באנגלית ואולי גם בעברית). סמי20 - שיחה20:22, 30 ביולי 2020 (IDT)
מותק של בנאדם, יופי של עברית (בעברית החדשה). זה נחשב? ומה עם רחב-שוליים? גדול-ממדים? יפה-תואר? (בעברית התקנית) אלה חלקי דיבור שלא נחשבים לשם תואר (גם "אחלה" הוא לא ממש שם תואר. גם שם המספר לא) אבל בפועל הם מתארים את השם העוקב. Ronam20 - שיחה00:53, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
לגבי שתי הדוגמאות הראשונות שנתת: אני מתקשה להבחין בין זה לבין הביטוי "תמצית של נענע". החציצה של המילה "של" מוכיחה שהמילה הראשונה אינה מתפקדת כתואר אלא מתפקדת כשם עצם.
לגבי [כובע], "רחב-שוליים", או "גדול מימדים": אילו המילה הראשונה תיארה את השנייה, אז הייתי מצפה ל: "רחבים שוליים" (אם לא: שוליים רחבים), "גדולים מימדים" (אם לא: מימדים גדולים). אמור מעתה: בשתי הדוגמאות הראשונות שהבאת, המילה הראשונה (רחב/גדול) אינה מתארת את המילה השנייה (שוליים/מימדים), אלא מתארת את הכובע - שהנו רחב [ב]שוליים [שלו] - או שהנו גדול [ב]מימדים [שלו].
לגבי יפה-תואר: על רחל מסופר בספר בראשית שהיא הייתה "יפת תואר" - ולא "יפה-תואר", מה שמוכיח שהמילה הראשונה אינה מתארת את המילה השנייה ("תואר") - אלא מתארת את האדם, שהנו יפה [ב]תואר שלו.
לגבי הדוגמאות שנתתי אני: התרגום לאנגלית מוכיח שהמילה הראשונה מתארת את המילה השניה.
הדוגמאות (כולל שלך) הם במבנים דמויי-סמיכות (פרודה או לא) ולא באמת שם תואר. גם "שני ילדים" הוא מבנה של סמיכות ולא שם תואר. גם "אחלה" בדוגמה שנתת שונה משם תואר, הרי תאמר "הם אחלה בני אדם" ובדרך כלל לא תאמר "הם אחלות בני אדם" או "הם אחלים בני אדם" (וכן תאמר "הוא אחלה של בנאדם" בצורה הפרודה). Ronam20 - שיחה01:42, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
אני נתתי עוד דוגמאות. מה תגיד על "שלושה" ילדים? זה לא סמיכות. מה תגיד על "אותם דברים"? מה תגיד על "איזושהי ילדה"? זה לא סמיכות.
המילה "אחלות" אינה קיימת בעברית, ולכן צורת הרבים של התואר "אחלה" היא גם כן "אחלה" (השוה לשמות העצם באנגלית: fish, sheep, deer: ביחיד וברבים אותה מילה). מה שאין כן "רחב שוליים": קיימת הצורה "רחבים", ומכאן שהמילה "רחב" שלפני המילה "שוליים" אינה מתארת את השוליים אלא את הכובע (רחב השוליים). אותו דבר לגבי "גדול-מימדים" או "יפת תואר" שנאמר על רחל. סמי20 - שיחה02:21, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
שם המספר הוא קטגוריה עצמאית (שכנראה התפתחה משם עצם, ולכן יש בה גם סמיכות: שלושת הילדים). היא לא שם תואר. "אותם דברים", "אותו האיש" זה כינוי רמז (כינוי רמז המקדים את שם העצם מקורו בלשון חז"ל, אולי בעקבות הארמית "ההוא גברא", "האי גברא"). "כמה" הוא כמת, גם כן קטגוריה עצמאית (אם אתה מחפש דוגמאות כאלה: "כל האנשים", "הרבה אנשים" "מספר אנשים", "קצת אנשים"). Ronam20 - שיחה02:38, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
לגבי שלושה ילדים: לא טענתי שלא תיתכן סמיכות, אלא טענתי שבביטוי "שלושה ילדים" המילה "שלושה" אינה בצורת סמיכות.
לגבי טענתך על הקטגוריות השונות (שם מספר, כינוי רמז, כמת), זה כבר ויכוח סמנטי: האם הקטגוריות הללו חוסות תחת כנפי קטגוריית התואר. לצורך הדיון, הנחתי כי אכן כן, וחיפשתי דוגמאות נוספות.
לגבי הדוגמאות הנוספות שנתת (למעשה אלו הן גם הדוגמאות שנתתי אני לפני כמה חודשים בתוך הערך לוואי - בפרק לוואי תווית. אם כי שם הישמטתי את שתי הדוגמאות הנוספות שהוספת כעת: "כל האנשים", "הרבה אנשים"): א. לגבי "מספר אנשים", הפתח שמתחת לאות פ' מוכיח שזאת סמיכות. ב. כנ"ל לגבי הקמץ הקטן שמתחת למילה "כל" (שהלא אם היא אינה בסמיכות היא מנוקדת בחולם חסר: "יש לי כל"). ג. לגבי "הרבה": זה אמנם לא סמיכות (למרות הצירי שמתחת לאות ב'), אבל זה מקור (וממילא פועַל): "הרבה אנשים" זה כמו "הרבות אנשים", כמו בפסוק במשלי כה כז: "אָכול דבש הרבות [=הרבה], לא טוב". ד. לגבי "קצת": המילה מסתיימת באות ת', מה שמעלה את החשד שמדובר בסמיכות (על משקל: "מנת", "עזי וזמרת יה"). סמי20 - שיחה02:47, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
"הרבה" זו צורת מקור (גם "הרבות" היא מקור נטוי). השאלה לאן אתה חותר. כי גם אם מילה נגזרה אי-אז מצורת מקור או מסמיכות וכו' עדיין לא אומר שכיום מבחינה סינכרונית היא מתפקדת כך (למעשה ברור ש"הרבה" וגם "מספר" בעברית ישראלית אינם צירופי סמיכות אלא כמתים ולכן יש להם מאפיינים דקדוקיים שונים. לדוגמה אתה תאמר "מספר אנשים הלכו" ולא "מספר אנשים הלך"). Ronam20 - שיחה03:48, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
אתה מדגים ע"י המשפט: "מספר אנשים הלכו". ובכן, השימוש הכביכול לא-סטנדרטי בצורת הפועל ברבים, אינו מצטמצם דווקא לצורות של סמיכות, אלא משקף תופעה כללית - שלמעשה נובעת מהיבטים פסיכולוגיים בכלל. השווה: "הקהל זרקו אבנים על המשטרה", "הציבור שרו בשקט", וכדומה. פעם, ניסו בקול ישראל להתעקש על "מכבי ניצח", אבל לבסוף ויתרו - כי הציבור כבר התרגל/ו להגיד "מכבי ניצחה", כי מבחינה פסיכולוגית חושבים על הקבוצה. אותו דבר לגבי "רוב האנשים הלכו": הדובר, אינו חושב על - ה"רוב" - שהוא יחיד, אלא חושב על - האנשים - שהם רבים. אותו דבר לגבי המשפט "הקהל/הציבור אומרים": הדובר, אינו חושב על - "הקהל/הציבור" - שהוא יחיד, אלא חושב על - האנשים - שהם רבים, ובכל מקרה - משפט כגון "הקהל/הציבור אומרים" - מעיד כי התופעה שציינת אינה קשורה לאף סוגיית סמיכות.
אתה כותב: "השאלה לאן אתה חותר. כי גם אם מילה נגזרה אי-אז מצורת מקור או מסמיכות וכו' עדיין לא אומר שכיום מבחינה סינכרונית היא מתפקדת כך". ובכן, אני בדרך כלל בודק את המורפולוגיה של המילה, כדי לדעת האם סביר להתייחס אליה כתואר. למשל, לגבי "הרבה אנשים": מבחינה מורפולוגית, המילה "הרבה" - היא מקור - כמו "הרבות", ולכן אני מתייחס אליה כפועל - לא כתואר. אותו דבר לגבי "מספר אנשים" - האות פ' מנוקדת בפתח, ומכאן שזה סמיכות - לא תואר. אם יש לי ספק, למשל לגבי "שלושה ילדים" או "אחלה בנאדם", אז אני נוטה לתרגם לשפות אחרות, ואז בודק האם יש הסכמה בין השפות - שזה באמת תואר - מבחינת מבנה המשפט. למשל: בביטוי "שאר האנשים", המילה "שאר" לא יכולה מבחינתי להיות תואר, כי באנגלית זה the rest of the people (אותו דבר לגבי "רב האנשים", או "כל האנשים", שזה באנגלית: most of the people, all of the people, אם כי במילה "כל" אינני נזקק לאנגלית - שהלא הניקוד בקמץ קטן כבר מכריע כי "כל" זה סמיכות). סמי20 - שיחה04:36, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
אתה מהיחידים שחושבים על פועל כשאתה אומר "הרבה" או על סמיכות כשאתה אומר "רוב" ו"מספר" או "כל" (וגם אתה לא חושב כך בזמן דיבור טבעי). לא אחדש לך אם אומר שעם הזמן נוצרות פונקציות דקדוקיות השונות מהפונקציה ומהמשמעות המקוריות. אז השאלה לאן אתה חותר חוזרת למקומה. תואר השם בא בעברית רק לאחר שם העצם, אבל היו התפתחויות של מבנים אחרים (כגון התפתחות ממבנה סמיכות ועוד) שממלאים פונקציונליות מתארת, והם יכולים לבוא במיקום תחבירי שונה (אם תחפור לתוך ההיסטוריה של "כמה" תגלה גם שם שלמילה המקורית אין קשר לשם תואר). Ronam20 - שיחה21:53, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
אמנם אינני יודע האם אני אכן "מהיחידים" כלשונך, אבל לפחות תסכים אתי על סבירות שיקוליי - שיפורטו כעת להלן. ובכן הבט:
אני עיקבי בגישתי: כשאני בא לקטלג מילה נתונה, אני תמיד שואל את עצמי האם - הפרשנות הסמנטית העולה מתוך המורפולוגיה של המילה - תוכל באופן סביר לעלות בקנה אחד עם הפרשנות הסמנטית העולה מתוך ההקשר התחבירי של המילה כפי שהיא מובנת בימינו. אם התשובה חיובית, אז אני מבכר לאמץ את הכרעת המורפולוגיה; אם לא, אז אני נאלץ בלית ברירה להסיק כי (כדבריך) נוצרה כאן פונקציה תחבירית חדשה השונה מזו המקורית. למשל:
כשאני בא לקטלג את המילה "הרבה", אני בשלב הראשון בוחן את המורפולוגיה של המילה הזאת, ואז אני מזהה שזו צורת מקור, וממילא אני מסיק כי - לפחות הפונקציה המקורית של המילה - הייתה פעלית ולא תארית; בשלב השני אני שואל את עצמי האם - הפונקציה הפעלית המקורית הזאת של המילה - תוכל באופן סביר לעלות בקנה אחד עם ההקשר התחבירי בימינו של המילה, ואז אני מגלה שהתשובה לכך חיובית: אכן לא תיווצר שום בעייה תחבירית אם בביטוי "הרבה אנשים" המילה "הרבה" תתפרש בתור פועל - דהיינו הרבה = הרבות - ממש כפי שהיא מתפרשת בפסוק במשלי כה כז: "אָכול דבש הרבות [=הרבה], לא טוב". לכן, אני מאמץ את הכרעת הניתוח המורפולוגי.
אותו דבר לגבי "מספר אנשים": כשאני בא לקטלג את המילה "מספר", אני בשלב הראשון בוחן את המורפולוגיה של המילה הזאת, ואז אני מזהה שזו צורת סמיכות (בגלל שהאות פ' בפתח), וממילא אני מסיק כי - לפחות הפונקציה המקורית של המילה - הייתה של שם-עצם נסמך ולא של תואר; בשלב השני אני שואל את עצמי האם - הפונקציה השמית המקורית הזאת של המילה - תוכל באופן סביר לעלות בקנה אחד עם ההקשר התחבירי בימינו של המילה, ואז אני מגלה שהתשובה לכך חיובית: אכן לא תיווצר שום בעייה תחבירית אם - הביטוי "מספר אנשים" - יתפרש בתור "מספר כלשהו של אנשים".
אותו דבר לגבי "כל האנשים". כשאני בא לקטלג את המילה "כל", אני בשלב הראשון בוחן את המורפולוגיה של המילה הזאת, ואז אני מזהה שזו צורת סמיכות (בגלל שהאות כ' בקמץ קטן - כנגזרת של המילה "הכל" בנפרד שבה האות כ' מנוקדת בחולם חסר), וממילא אני מסיק כי - לפחות הפונקציה המקורית של המילה - הייתה של שם-עצם נסמך ולא של תואר; בשלב השני אני שואל את עצמי האם - הפונקציה השמית המקורית הזאת של המילה - תוכל באופן סביר לעלות בקנה אחד עם הקשרה התחבירי בימינו של המילה, ואז אני מגלה שהתשובה לכך חיובית: אכן לא תיווצר שום בעייה תחבירית אם - הביטוי "כל האנשים" - יתפרש בתור "מכלול האנשים".
מה שאין כן לגבי "ראיתי כמה אנשים שצחקו". אם אסתמך על מובנה המקראי המקורי - של המילה "כמה" (מ' בקמץ) - דהיינו כמילת שאלה (כגון בשאלה "כמָה ימי שני חייך"), זה לא יוכל לעלות בקנה אחד עם הפרשנות הסמנטית העולה מתוך ההקשר התחבירי של המילה כפי שהיא מובנת בימינו במשפט "ראיתי כמה אנשים שצחקו", שהלא המשפט הזה מתפרש בימינו כפי שמתפרש באנגלית המשפט "I saw several people who laughed", ולכן הברירה היחידה שנשארת לי היא - לקטלג את "כמה" (שבמשפט "ראיתי כמה אנשים שצחקו") - בתור תואר (כאמור בהנחה שקטגוריית הכמת חוסה תחת כנפי קטגוריית התואר) כאילו האות מ' נוקדה בסגול (כמו בביטוי המקראי "כמֶה פעמים" שמובנו באנגלית: several times), כלומר אני נאלץ בלית ברירה להסיק כי (כדבריך) נוצרה כאן פונקציה תחבירית חדשה (של המילה "כמָה" עם מ' קמוצה) השונה מזו המקורית. סמי20 - שיחה00:01, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
הכל שאלה של מה אתה מחפש ומה אתה מנסה לנתח. אם אתה מנסה לנתח את העברית הישראלית, אז ניקוד פתח לעומת ניקוד קמץ איננו רלוונטי (הבחנה כזו איננה קיימת בעברית ישראלית), וצורות מקור מוחלט אינן רלוונטיות, הן לא חלק מהמערכת המורפולוגית של העברית הישראלית (כי אינן קיימות בעברית הישראלית, מלבד בביטויים קפואים. הרי לא תגיד בעברית ישראלית "הרבה ארבה את כספך"). Ronam20 - שיחה00:34, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
רק כהערת אגב אעיר, כי הביטוי הארכאי "הרבה ארבה" - שאותו ציינת - ושבו המילה הראשונה מסתיימת בקמץ, אינו רלבנטי לביטוי האלמותי (דהיינו המקראי והמודרני כאחת) "ולבי ראה הרבה חכמה ודעת" - שבו עסקינן כעת - ושבו המילה האמצעית מסתיימת בצירי.
עוד אעיר כבהערת אגב, שגם בעברית מודרנית יש צורות מקור (ולא רק עם ל' השימוש), למשל בביטויים: "היו-היה", "הבנתי היטב", "בהתייחס למכתבך", "בהיותי בתל אביב", וכדומה.
לגוף שאלתך הפותחת, התשובה ברורה: אם בתחביר עסקינן, אז אותי מעניין התחביר בן ימינו - ורק הוא. אבל אם במורפולוגיה עסקינן, אז מעצם טיבה היא על-זמנית: השינויים המורפולוגיים מאז ימי המקרא עד ימינו - הם שוליים וזניחים, בוודאי בהתייחס לביטויים כמו "מספר אנשים", "כל האנשים", "הרבה אנשים", וכו'. כשמשורר בן ימינו רוצה לדעת איך לנקד מילים בשירה בת ימינו, לאן הוא פונה? האם לאקדמיה ללשון העברית? לא - אלא הוא פונה בראש ובראשונה למקרא, כי המורפולוגיה כמעט שלא השתנתה - לפחות לא במילים שבהן עסקנו עד כה.
לסיכום, אני חוזר ומדגיש כי אני עיקבי בגישתי: כשאני בא לקטלג מילה נתונה, אני תמיד שואל את עצמי האם - הפרשנות הסמנטית העולה מתוך המורפולוגיה של המילה - תוכל באופן סביר לעלות בקנה אחד עם הפרשנות הסמנטית העולה מתוך ההקשר התחבירי של המילה כפי שהיא מובנת בימינו. אם התשובה חיובית, אז אני מבכר לאמץ את הכרעת המורפולוגיה; אם לא, אז אני נאלץ בלית ברירה להסיק כי (כדבריך) נוצרה כאן פונקציה תחבירית חדשה השונה מזו המקורית. סמי20 - שיחה00:56, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
השינויים המורפולוגים לא ממש זניחים. לא צריך להקצין. ונכון שיש מקור מוחלט, אבל בעיקר כתואר הפועל (ולא כפועל) או בביטויים כבולים כמו "היו היה" (לא תאמר "הלוך הלכתי" נכון?). אבל באמת לא צריך לבחון את ההתאמה ללשון המלאכותית הגבוהה הכתובה אלא ללשון הדיבור, שבה סמיכות רגילה מוגבלת מאוד, ושמקור מוחלט נדיר גם הוא. וגם להפעיל אינטואיציה לשונית. אתה גם יכול לראות שבדרך כלל אתה יכול להפוך סמיכות לסמיכות פרודה: ראש הממשלה > הראש של הממשלה, אבל לא תגיד: קצת אנשים > הקצת של האנשים. מספר אנשים > המספר של האנשים. ואתה יכול לראות שגם דוברי עברית שלא למדו תנ"ך מעולם וש"הלוך הלך" זה סינית בשבילם אומרים "הרבה אנשים". כל זה מכוון למסקנה שהמילים האלה שהיו מבני סמיכות או מקור בעבר כבר שינו את תפקידם הדקדוקי. Ronam20 - שיחה
כשכתבתי כי "השינויים המורפולוגיים מאז ימי המקרא עד ימינו - הם שוליים וזניחים", התכוונתי אל אחוז השינויים המורפולוגיים - שהוא לדעתי שולי וזניח - יחסית אל אחוז השינויים התחביריים; לא שאין שינויים מורפולוגיים: ברור שיש כאלה - למשל דובר עברית בן ימינו לא יגיד "וארא" אלא "ראיתי" - אבל עדין השינויים הם בעיקרם תחביריים, זאת אומרת שאם אני אשווה - משפט "ממוצע" מתוך העברית המקראית - לעומת משפט "ממוצע" מתוך העברית המודרנית (שאינו כולל שינויים לקסיקליים למשל מילות לעז כגון "סנהדרין" או "אחלה"), אז עיקר השינוי שבין שני המשפטים יהיה תחבירי ולא מורפולוגי. למשל, דובר העברית כבר מכיר מלשונו המודרנית את המבנה המורפולוגי של המילה "זכור" (את יום השבת), שהלא המילה "זכור" היא בעלת אותו מבנה מורפולוגי של המילה הראשונה שבביטוי העברי המודרני "היו-היה"; אבל דובר העברית לא אמור להכיר מלשונו המודרנית מבנים תחביריים מקראיים קלאסיים - כגון "ויקח אברהם" - דהיינו תוך הקדמת הפועל בתחילת המשפט, וכל כיוצא בכך. אני טענתי, ששינויים מסוג זה - הם הרבה יותר נפוצים - מאשר שינויים מורפולוגיים (שאותם כיניתי בשל כך: "שוליים וזניחים").
כתבת: "באמת לא צריך לבחון את ההתאמה ללשון המלאכותית הגבוהה הכתובה אלא ללשון הדיבור". מה פירוש "לא צריך"? הלא זה עניין של בחירה, לא של צורך: אני בחרתי, שקיטלוגה של מילה נתונה - ייעשה בשני שלבים: המבחן הראשון שאני עורך (למשל לביטויים כמו "מספר אנשים" או "כל האנשים" או "הרבה אנשים" וכו') - הוא מבחן מורפולוגי (ולכן מעצם טיבו הוא כאמור לא אמור להיתקל בהבדלים משמעותיים בין לשון המקרא לבין הלשון המודרנית), בעוד שרק המבחן המאוחר יותר - יהיה מבחן תחבירי - ממש כפי שתיארתי בפיסקה האחרונה של תגובתי הקודמת (שאליה הגבת כעת). מכיון שזאת הייתה הבחירה שלי, אז כל שנותר כעת הוא רק לבחון האם זאת בחירה עקבית וסבירה, ולטעמי היא אכן כזאת. סמי20 - שיחה02:37, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└
מישהו מכם יכול לתת את הרקע הקונקרטי לדיון התאורטי? לא ממש מובן איך כל זה קשור לוויקיפדיה. עלמה/יאיר • שיחה03:02, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
אבל הערך בסדר גמור -- הכותרת היא "מיכלב", וזה לא סותר את העובדה שהיא עוסקת בתך מכליב. (כמו הסתרה ככותרת לפעולתו של המסתיר). עוזי ו. - שיחה17:38, 4 באוגוסט 2020 (IDT)
מישל-אנרי-ז'וזף מאוס. ראו סרטון. גם במקרה של Octave Maus
אוקטב מאוס ב forvo. (בוויקי הרוסית בחרו לכתוב "מו" . מצאתי היגוי זה גם לגבי מבקר האמנות Octave Maus אוקטב מו בסרטון אחד). אני בכל זאת סבור שזה "מאוס" בהיגוי גרמני-פלמי Ewan2 - שיחה22:54, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני
). Mbkv717 • שיחה • ט' בטבת ה'תש"ף • 23:35, 6 בינואר 2020 (IST)
ValgrenValverde - שיחה 18:59, 13 בינואר 2020 (IST)
. התעתיק מדויק לגמרי.--נדב - שיחה 15:32, 19 בפברואר 2020 (IST)
בעד. לדעתי עדיף לקיים את הדיון בדף השיחה של הדף. Mbkv717 • שיחה • י"א באדר ה'תש"ף • 20:01, 7 במרץ 2020 (IST)
--David.r.1929 - שיחה 08:57, 27 במרץ 2020 (IDT)
תודה רבה! Mbkv717 ניב - שיחה 22:23, 28 במרץ 2020 (IDT)
. מו סיזלאק • הטברנה 03:51, 7 באפריל 2020 (IDT)
קורסארה, אסטוניה
מאנטה (Mänttä) (אנ'), פינלנד
היינגר (Høyanger) (אנ'), נורווגיה (אני לא מכיר, יש את זה בפורוו אבל אפילו אני לא מצליח להבין מה הוא ממלמל שם).
דרוובו (Darłowo) (אנ'), פולין
קרלסהם (Karlshamn) (אנ'), שוודיה
נוישטט אין הולשטיין (Neustadt in Holstein) (אנ'), גרמניה
סן מרינו, סן מרינו
Shqipenia
Shqiperise
Shqipëria
דרום קוריאה
צריך לערך ג'ירו רוסה. ValgrenValverde - שיחה 12:38, 12 במאי 2020 (IDT)
נגד קאבו ורדה - שיחה 13:05, 21 ביולי 2020 (IDT)