ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 105

דפי ארכיון של כיכר העיר:

123456789101112131415161718192021222324252627282930313233343536373839404142434445464748495051525354555657585960616263646566676869707172737475767778798081828384858687888990919293949596979899100101102103104105106107108109110111112113114115116117118119120121122123124125126127128129130131132133134135136137138139140141142143144145146147148149150151152153154155156157158159160161162163164165166167168169170171172173174רק"פ175176177178179180

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


נעלמים האם זה הערך הנצפה ביותר ? עריכה

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.


סדרה לבני הנוער, נראה לי שכן חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 21:21, 19 במאי 2016 (IDT)

לא. הוא במקום 22 בשבוע האחרון. אפילו דוד רוקני מעליו, 14. הראשונים הם מייג'ור ג'נרל, אירוויזיון 2016, יום הזכרון, יום העצמעות, ישראל, חובי סטאר, ריקו שירזי, מלחמת העצמאות, מלחמות ישראל ואירוויזיון. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:42, 19 במאי 2016 (IDT)
IKhitron, אתה מסתכל על שיא לזמן קצר, אני מסתכלת לאורך זמן, על רוקני ושירזי, כמעט לא הסתכלו לפני שהשם הופיע בחדשות וגם אחרי. נעלמים זוכה לצפיות רבות לאורך זמן. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:36, 20 במאי 2016 (IDT)
אם כך, Hanay, בואי נסתכל על החודש האחרון: נעלמים במקום התשיעי, מיד לאחר דף השיחה של משתמש:Tomtom. במקומות הראשונים: מייג'ור ג'נרל, אירוויזיון 2016, הרצל, רונית אלקבץ, קערת ליל סדר, משחקי הכס וישראל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:02, 20 במאי 2016 (IDT)
תסלח לי אבל הסטטיסטיקה בערך מייג'ור גנרל ודף השיחה של Tomtom, מעלים בי ספקות באמינות הסטטיסטיקה הזאת. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:07, 20 במאי 2016 (IDT)
עובדה. על מייג'ור ג'נרל היה אפילו דיון. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:08, 20 במאי 2016 (IDT)
בתאריך 17 במאי ביקרו בדף המשתמש של Tomtom ‏53,479 אנשים שונים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:19, 20 במאי 2016 (IDT)
אבל אין אפילו עריכה אחת בדף השיחה שלו בתאריך הזה. הכיצד??? Liad Malone - שיחה 17:21, 20 במאי 2016 (IDT)
אתה מוזמן להמשיך להאמין שהנתון נכון, אני לא מאמינה. זה נתון בלתי סביר, ולדעתי הייתה תקלה. זה שהיה דיון בנושא לא אומר שהנתון נכון. חוש ביקורת הוא תמיד טוב, האמונה העיוורת במערכות ממוחשבות מפילה אנשים רבים בפח, הם שוכחים שאנשים מתכנתים את המערכות האלה, ואנשים עושים טעויות. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:24, 20 במאי 2016 (IDT)
אולי. וליעד, אין לי מושג. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:27, 20 במאי 2016 (IDT)
מה הבעייה להריץ כניסות? הנה, הרצתי עכשיו אלפי כניסות לדף השיחה שלי... ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ח' בסיוון ה'תשע"ו ♦ 00:09, 14 ביוני 2016 (IDT)
הבעיה, Meni yuzevich, היא שזה סופר פעם ביממה. ואם אתה רוצה אלפי כניסות, תצטרך להשתמש באלפי מחשבים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:26, 14 ביוני 2016 (IDT)
IKhitron לפני כמה שנים דיברו על זה ב'הכה את המומחה' והוכחתי שיש אפשרות להריץ כניסות, אני לא יודע איך המערכת עובדת עכשיו ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ח' בסיוון ה'תשע"ו ♦ 01:30, 14 ביוני 2016 (IDT)
Tomtom, יש לך מושג מה היה שם? ביקורת - שיחה 01:50, 14 ביוני 2016 (IDT)
אין לי אפילו כיוון ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 14:38, 14 ביוני 2016 (IDT)
זה השתנה בחודשים האחרונים לגבי מחשבים עם IP משתנה (WiFi וסלולרים, נגיד), Meni yuzevich. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:04, 14 ביוני 2016 (IDT)

מה קרה? עריכה

צילום מסך לפני 10 דקות צילום מסך לפני 10 דקות בזמן כניסה לחשבון משתמש או פעולה מתוכו (אם כבר היית בפנים)הוי ארצי - שיחה 09:15, 20 במאי 2016 (IDT)

המסך הראשון מופיע אצלי בערך פעם בשבוע. נראה לי שנופלת תקשורת לשרתים. אבל איפה הגעת למסך השני? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:10, 20 במאי 2016 (IDT)
אותו דבר רק ב-lynx (דפדפן) וזה קורה בכל הויקיפדיות (en ru וכו')הוי ארצי - שיחה 13:10, 20 במאי 2016 (IDT)
זה לא היה חד פעמי? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:13, 20 במאי 2016 (IDT)
אותה מכונה, שני דפדפנים הוי ארצי - שיחה 08:50, 22 במאי 2016 (IDT)
ולשאלתי? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:25, 22 במאי 2016 (IDT)
כן. הוי ארצי - שיחה 14:10, 22 במאי 2016 (IDT)
זה חדש. ועדיין נמשך? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:05, 22 במאי 2016 (IDT)
לא. הוי ארצי - שיחה 00:23, 23 במאי 2016 (IDT)
אז אם זה לא חד פעמי ולא נמשך, אתה יכול להגדיר גבולות זמן? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:26, 23 במאי 2016 (IDT)
כ-20 דקות. הוי ארצי - שיחה 08:56, 23 במאי 2016 (IDT)
זה בהחלט תואם את ההתנהגות הרגילה. נראה כמו נפילת שרתים זמנית או תקשורת אליהם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:47, 23 במאי 2016 (IDT)

סקר גיבורי העל עריכה

דרגו את חמשת גיבורי העל הגדולים ביותר ביניכם (ולא בהכרח החזקים ביותר). ‏ MathKnight (שיחה) 20:18, 20 במאי 2016 (IDT)

מה זה ביננו? אני במקום הראשון, ומשפחתי בשאר? או שהתכוונת לעבורכם או משהו? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:21, 20 במאי 2016 (IDT)
לא, מעין סקר שמטרתו לגרום הנאה ובעקיפין יגרום לשיפור ערכי הקומיקס וגיבורי-העל. הכוונה היא שלא תדרגו לפי כוח אבסולוטי (מי הגיבור החזק ביותר) אלא איזה גיבור הוא הגדול ביותר מבחינתכם (מבחינת אישיות, הירואיות, מוסר, יכולות, כישורים וגם כוחות על) לפי דעתכם האישית. ‏ MathKnight (שיחה) 20:25, 20 במאי 2016 (IDT)
רק עכשיו ראיתי את התקלדה. הכוונה היא "דרגו את חמשת גיבורי העל הגדולים ביותר בעיניכם". ה-ע' הייתה חסרה. ‏ MathKnight (שיחה) 21:16, 20 במאי 2016 (IDT)
הדירוג שלי: 1. באטמן (עיקר כוחו במוחו + הוא מגניב). 2. סופרמן (גיבור העל הקלאסי). 3. מגנטו (חזק מאוד, בעל כוח-על עוצמתי ושימושי מאוד, ובעל רקע היסטורי מרגש ועמוק). 4. ספיידרמן (חזק למדיי ובעל כוחות-על מגניבים ושימושיים + הוא מדען). 5. הברק/פלאש (מהירות-על היא כוח חזק ושימושי מאוד כאשר יודעים להשתמש בה כראוי ובאופן יצירתי + לפלאש יש חוש הומור). ‏ MathKnight (שיחה) 20:25, 20 במאי 2016 (IDT)
אז זה לא ביננו בכל זאת. אחשוב על זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:29, 20 במאי 2016 (IDT)
ומה עם וונדר וומן? אגסי - שיחה 21:02, 20 במאי 2016 (IDT)
יגאל, קורע! מאת': 1. סופרמן. זהו. אין ולא צריך עוד מלבדו. גיבור העל היחיד שהערצתי בילדותי. אף אחד מהאחרים מעולם לא ענין אותי. Liad Malone - שיחה 01:05, 21 במאי 2016 (IDT)
מה קורע? לא התכוונתי להצחיק. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:14, 21 במאי 2016 (IDT)
1. באטמן (איש עשיר בתחפושת), 2. ספיידרמן (איש עני בתחפושת), 3. דדפול, 4. סנדמן, 5. סטאר לורד. (שימנשמע?) מה, אין? 09:08, 21 במאי 2016 (IDT)
1. וולברין. 2. ספיידרמן. 3. פרופסור אקסבייר. 4. מגנטו. 5. מיסטיק. אליסף · שיחה 13:43, 22 במאי 2016 (IDT)
1. באטמן. 2. החץ. 3. סטאר לורד. 4. ספיידרמן. 5. גרין לנטרן. ‏Lionster‏ • שיחה 17:13, 22 במאי 2016 (IDT)
1) באטמן 2) מגנטו (כן, הוא גיבור. עם אידאולוגיה חזקה וחסרת פשרות) 3) L ממחברת המוות (הוא גיבור. ויש לו יכולת חשיבה ותכנון עולה על כל אדם רגיל) 4) האלק (בכל זאת פיזיקאי) 5) ספיידרמן. Corvus-TAU - שיחה 19:28, 5 ביוני 2016 (IDT)
Corvus הוא לא פיזיקאי, הוא כדורגלן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:34, 5 ביוני 2016 (IDT)
איך האלק הוא כדורגלן?! חייבים דף פירושנים נראה לי. Corvus-TAU - שיחה 19:36, 5 ביוני 2016 (IDT)

בני נוער מגיבים לאנציקלופידה כתובה עריכה

בני נוער מגיבים לאנציקלופדיה כתובה. הדור שמכיר את ויקיפדיה פוגש את הספרים של פעם. תהנו. בברכה אמא של גולן - שיחה 13:13, 22 במאי 2016 (IDT)

מפגש מפתחים 2.6.16 עריכה

שלום לכולם,
אנחנו שמחים להזמין את כל מי שמתעניין בצד התכנותי של ויקיפדיה למפגש ללמידה ועשייה. בטופס תוכלו להרשם לאחד ממסלולי הפיתוח.
כל טוב, מיכל לסטר - שיחה 13:48, 22 במאי 2016 (IDT)

לתשומת לב כל החברים - מתחילה להתארגן בארץ קהילה של מפתחי ויקי! לפני כחודש קיימה העמותה את אחד מההאקתונים הבינלאומיים המוצלחים ביותר - ובירושלים! מי שמתעניין וחושב שיכול לתרום גם בדרך זו, מומלץ מאוד להיכנס לעשייה. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 07:49, 23 במאי 2016 (IDT)

הידעת? האימפריה הרומית התפרקה ב-1917 עריכה

מתוך כתבה בNRG:

לפי הארמנים, יותר ממיליון וחצי מהתושבים נהרגו בין 1915 ל-1917, כשהאימפריה הרומית התפרקה.

מעניין מה הערוך של העיתון כן עושה אם הוא לא קורא את הכתבות. Corvus-TAU - שיחה 15:48, 2 ביוני 2016 (IDT)

ולמי שאוהב לצחוק, אתם מוזמנים ליהנות ממאות מקרים נוספים כאן. ‏Lionster‏ • שיחה 16:00, 2 ביוני 2016 (IDT)
"The Sports Server Miri Regev" אדיר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:42, 2 ביוני 2016 (IDT)

עורכי ויקיפדיה מוזמנים להשתתף במיזם של ויקימילון עריכה

"מתקפת איכות" היא יוזמה לריכוז מאמץ של קהילת הוויקימילונאים בהגברת איכות הערכים בנושא מסוים ומשתנה.
הפעם בחרנו להתרכז במילים משיריה של רחל המשוררת.
כל העורכים והמשתמשים של ויקיפדיה מוזמנים להצטרף ולקחת חלק במיזם, עוד צעד לשיפור ויקימילון!
לפרטים היכנסו לויקימילון:מתקפת איכות/רחל
Amikamraz - שיחה 19:19, 5 ביוני 2016 (IDT)

חביב עריכה

ולמה זה חביב? אם היה כתוב "האקרים פרצו לחשבונות של צחי" זה עדיין היה חביב? דוד שי - שיחה 20:46, 6 ביוני 2016 (IDT)
זה עשוי להתאים להגדרה 'חביב' כי יש כאן אירוניה כפולה: גם עצם היותו מייסד פייסבוק, וגם היותו ידוע בקנאותו המופלגת לפרטיותו (בעוד הוא אחראי על אחד ממוסדות הפגיעה בפרטיות הגדולים בהיסטוריה). בכל מקרה, לטענת הפורצים זו הייתה פריצת-התרעה, כדי להודיע לו על פרצות אבטחה. יזהר ברקשיחה • א' בסיוון ה'תשע"ו • 00:31, 7 ביוני 2016 (IDT)
ברגע שהסיסמה שלו הייתה: "DADADA", הרי שזאת לא פירצת אבטחה... ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 13:09, 7 ביוני 2016 (IDT)
הוא אפילו לא שילב ספרות ואותיות. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 14:29, 7 ביוני 2016 (IDT)

ארה"ב: תוכי מדבר חזה ברצח, אך האם בית המשפט יכיר בו כעד? עריכה

העיתון לחשיבה אלטרנטיבית עריכה

כתבי "הארץ" ממליצים על טיפות יוד לטיפול בצ'אקרת בינדו שלכם, ולא שוכחים לבדוק מה זה עושה ללשון. עוזי ו. - שיחה 14:52, 7 ביוני 2016 (IDT)

מאסק עריכה

יש סיפור מדע בדיוני שמרחיב את העניין הזה עוד קצת, אם אנחנו סימולציה, בתוך מחשב שמסוגל לחשב כזאת סימולציה, מה מונע מאיתנו לפתח מחשבים שיוכלו להריץ כזאת סימולציה ?(וממשיכים רקורסיבית כמובן). ואז המסקנה היא שרוב הסיכויים הם שאנחנו סימולציה בתוך סימולציה בתוך סימולציה... בברכה, --איש המרק - שיחה 14:54, 9 ביוני 2016 (IDT)
תודה על השיתוף איש המרק. צחי לרנר - שיחה 18:55, 11 ביוני 2016 (IDT)

מעניין עריכה

ספר מרתק ומעורר השראה והערצה שאני מסיים לקרוא עריכה

חג שבועות שמח כולם.

מיזם עדכון ערכי ספורטאים, שמטרתו לדאוג שערכי ספורטאים יישארו מעודכנים, נפתח. כרגע המיזם בבנייה, אבל יש צורך עז בעזרה, הנחיות בדף.

זה יהיה נחמד מצד הקהילה לסייע בהרמת המיזם על הרגליים, לאחר שהמיזם יתחיל לרוץ יהיה הרבה פחות קשה לתחזק אותו, אבל כרגע יש צורך בעזרתכם.

תודה מראש,

(שימנשמע?) מה, אין? 13:49, 12 ביוני 2016 (IDT)

איפה מומלץ להעיר הערות כלליות? ‏DGtal‏ - שיחה 12:05, 14 ביוני 2016 (IDT)

מדד האלימות עריכה

העולם הזה נהיה אכזרי יותר מיום ליום עריכה

פשוט אין מילים...

אני לא מאמין שיש אנשים כאלה רעים וחסרי סובלנות. אני מתפלא שאחרי אסון התאומים עדיין קורים דברים כאלה בארצות־הברית. ‏Guycn2 · 01:27, 13 ביוני 2016 (IDT)

בעיני האנשים הרעים הללו המעשים הללו הם מצווה. תמיד היו ואולי גם תמיד יהיו. אסון התאומים לא עצר את הטרור האיסלאמי - להפך, הוא חיזק את רוחו, גם אם הוא גרר תגובות נגד מסוימות. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 01:39, 13 ביוני 2016 (IDT)
גאי, תזכור שברחבי העולם מתרחשים פשעים בסדר גודל הרבה יותר גדול (סוריה, אי שם באפריקה). העולם לא נהיה אכזרי יותר, הוא ממשיך באותו קו. • צִבְיָהשיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ו 19:00, 13 ביוני 2016 (IDT)
ובכל זאת, יש הבדל בין מדינות עולם שלישי כמו סוריה, לארה"ב ששם הציפייה שהחברה תתקדם ולא תלך אחורה כמו שקרה אתמול. ‏Guycn2 · 19:47, 13 ביוני 2016 (IDT)
החברה בארצות הברית אכן התקדמה, הרוצח הוא ייבוא ממדינות האסלאם הנחשלות והברבריות. ‏ MathKnight (שיחה) 19:50, 13 ביוני 2016 (IDT)
התקדמה לאן? בשנת 2015 למשל התרחשו 372 מקרי ירי המוני בארה"ב שגרמו למותם של 475 בני אדם, אף אחד מאותם מקרים לא היה קשור לאיסלאם קיצוני. הרוצח במקרה הזה אנו "מיובא" אלא יליד ארה"ב. יורם שורק - שיחה 23:45, 13 ביוני 2016 (IDT)
מה אתה מתכוון בירי המוני? האם חלק מהנתונים הללו כוללים גם פשע מאורגן ודברים דומים? בד"כ כשיש ירי המוני שומעים על זה בכל מהדורות החדשות. אליסף · שיחה 23:57, 13 ביוני 2016 (IDT)
"ירי המוני" (mass shooting) מוגדר בארה"ב כארוע ירי בו נפגעים לפחות 4 בני אדם (פצועים או הרוגים). ושומעים בחדשות מחוץ לארה"ב רק על חלק קטן מארועים אלו. ככה זה כשכל אדם, גם מעורער בנפשו, יכול לקנות ארסנל נשק בכל מקום. יורם שורק - שיחה 00:11, 14 ביוני 2016 (IDT)
בסדר, אבל זה לא עונה לי על השאלה :) אליסף · שיחה 00:17, 14 ביוני 2016 (IDT)
יש נתונים כאן. Tzafrir - שיחה 00:31, 14 ביוני 2016 (IDT)
אם הרוצח היה מנסה לפוצץ את קרבנותיו כמו ברברי (או מקווי) זה היה סביר להגיד שהוא ייבא את הרצח הזה ממדינות האסלאם. אבל כאן מדובר ברצח שנעשה בשיטות תרבותיות שמלמדת מערכת החינוך בארצות הברית. דרך אגב, עדכנתי את d:Q891854, שנמצא בשימוש, בין השאר, באחד מהערכים שאליהם קישרתי. אבל זה עדיין לא תרגום מוצלח. Tzafrir - שיחה 00:31, 14 ביוני 2016 (IDT)
טבח עם רובי סער נפוץ גם במדינות האסלאם, ואאל"ט המפגע מאורלנדו ניסה גם להפעיל מטען חבלה שכנראה לא עבד. בינתיים המדינה האסלאמית כבר לקחה אחריות על הפיגוע, המפגע הצהיר שהרצח הוא בשם האסלאם, ורק ברק אובמה והשמאל בארה"ב לא מבינים איפה בדיוק יש כאן טרור אסלאמי. אין פלא שדונלד טראמפ מתחזק בסקרים. ‏ MathKnight (שיחה) 00:34, 14 ביוני 2016 (IDT)
ברור שהמדינה האיסלמית לקחה אחריות על זה. זה לא עולה לה כלום. הוא לא קיבל שום הנחייה או תמיכה (הוא לא היה צריך. הוא צריך מהם עזרה בשביל להשיג נשק ותחמושת?). אבל פיגועי ירי בלבד זה לא הסגנון שלהם. לפחות לא בעיראק. נראה ששם הם תמיד משלבים ירי עם פיצוצים. ר' w:Category:Spree shootings in Iraq. לפי הערך האנגלי לא הייתה לו פצצה: "Officers initially believed he was armed with a "device" that posed a threat, but it was later revealed to be an exit sign or smoke detector that fell down."
מעבר לכך, רק לפני שנה משוגע אחר ירה לתוך כנסיה והרג כמעט את כל יושביה (תשעה קורבנות). אבל הוא לא טען שהוא עושה את זה בשם המדינה האיסלמית (הוא בכלל נוצרי) אלא בגלל סיבות גזעניות. ושים לב ששני פיגועי הירי האחרונים של מוסלמים לא מכוונים נגד המון נוצרי סתם כך, אלא נגד "חוטאים" (מרפאת הפלות ומועדון להט"בים). אלימות של נוצרים נגד מרפאות הפלות אינה משהו נדיר בארצות הברית. אז גם המופרעים המוסלמים מצטרפים למופרעים הנוצרים. Tzafrir - שיחה 01:20, 14 ביוני 2016 (IDT)
הסיבה שהשמאל חושש לנקוט במילים "טרור מוסלמי" (או בשפתה המביכה של קלינטון "ג'יאהד קיצוני", כאילו יש ג'יאהד שאינו קיצוני [יש, אבל לא במשמעות שקלינטון משתמשת]) היא כי אז אנשים כמו טראמפ מקבלים את זה כהצדקה לציד משכפות כלפי האיסלם. בגדול, ההבדל בין הגישה של השמאל (המדיני) והמרכז (הפרגמטי) לבין הימין (הלא זה ולא זה), זה שהראשונים מכירים בעלות של הדמוקרטיה - אנשים נהרגים פה ושם, בגלל האיזון בין זכויות הפרט לביטחונו וביטחון המדינה. אנשים מהימין (לא כולו), לעומת זאת, בשם הביטחון מוכנים להתדרדר לכיוון מדינה דיקטטורית. שוכחים שסטטיסטית, שם הפרט מרגיש הרבה פחות בטוח. • צִבְיָהשיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ו 16:10, 14 ביוני 2016 (IDT)
אין פה שאלה של שמאל, מרכז וימין, אלא שאלה של התנהלות נבונה והתנהלות לא נבונה. אין המשטרה ויתר גופי הביטחון יכולים להצליח נגד טרוריסטים שזוכים לתמיכה ציבורית רחבה, ללא מודיעין מתאים וללא תמיכה מוסרית ולעתים גם פיזית, גופי הביטחון חסרי אונים מול הטרוריסטים. מי שמנסה להפריד בין הטרוריסטים האיסלמיסטים ובין יתר מאמיני האסלאם פועל בתבונה ומי שמתקיף את האסלאם על ידי שימוש בשמות כוללניים גורם לכך שיותר ויותר אסלמיסטים יזדהו עם הטרוריסטים. בברכה. ליש - שיחה 23:00, 21 ביוני 2016 (IDT)
הטענה לפיה אזרחים מוסלמים לא מדווחים על פושעים לרשויות שגויה. הינה למשל כאן [1] נטען אחרת לגמרי. לא צריך ללכת שבי אחרי דמגוגים כמו טראמפ. גילגמש שיחה 23:20, 21 ביוני 2016 (IDT)

ויקיפדיה:אמינות עריכה

בשנה וחצי האחרונות לימדה ויקיפדיה את קוראיה ש"ניתן לראות את ההתפלגות הבינומית כמקרה מיוחד של התפלגות פואסונית. אם נסתכל על התפלגות זו בתור סכום של משתני ברנולי שלכול אחת מהן התפלגות שונה , במידה וכולן שוות נקבל התפלגות בינומית". לטובת מי שאינו מצוי בפרטים, אעיר שזה חסר שחר. כדאי לכם לשכוח את העובדה הזו במהירות המירבית. עוזי ו. - שיחה 23:14, 13 ביוני 2016 (IDT)

אם כבר אמינות, קצת בדיקת עובדות לא הייתה מזיקה לנו. ותודה לאלמוני שבדק ותיקן. Tzafrir - שיחה 00:49, 14 ביוני 2016 (IDT)
כאשר מדברים על אמינות ראוי להזכיר שאין בסיס לאמונה שקיים מקור כלשהו שמתאפיין באמינות מוחלטת, ומעולם לא נפלה בו טעות. כיוון שכך, הצבעה על טעות בערך אחד מתוך 190,000 ערכים אינה משמעותית. המבחן הנכון, לטעמי, הוא מבחן השוואתי, כלומר בחינה של ערכי ויקיפדיה (או חלק מהם, כגון ערכי סטטיסטיקה) אל מול מקורות אחרים, ומתן ציון אמינות.
לפני בחינה זו, אציג יתרונות אחדים של ויקיפדיה בתחום זה:
  • אמינותה נבחנת על ידי קוראים רבים, ולכן ההסתברות לגילוי טעויות שהסתננו לתוכה גדולה יותר.
  • ויקיפדיה מעמידה לרשות קוראיה כלים נוחים לדיווח על טעויות, ובכך מעודדת דיווח כזה.
  • כאשר מתגלית בה טעות, היא מתוקנת בהקדם. זהו יתרון לא רק על פני מקורות מודפסים, אלא גם על פני מקורות אינטרנטיים רבים.
זה הזמן להזכיר את מקרה האונייה "אסתיר", שבו תיקנה ויקיפדיה טעות שהופיעה במשך עשרות שנים בספרים רבים על תולדות ההעפלה, ואת מקרה אות מלחמת לבנון השנייה, שבו טעות שהופיעה באתר של משרד הביטחון והועתקה לוויקיפדיה תוקנה בוויקיפדיה תוך שלוש שעות, ובאתר משרד הביטחון תוך חמש שנים.
ועם כל זאת, ראוי שנקדיש מזמננו לא רק לכתיבת ערכים חדשים, אלא גם לבדיקה ושיפור של ערכים קיימים. רבה המלאכה לפנינו בתחום זה. דוד שי - שיחה 06:58, 15 ביוני 2016 (IDT)
זו תהיה טעות ליצור אידיאל של אמינות מוחלטת ולהתייחס לכל מה שאינו עומד בו כשווה בין שווים. אמינות אפשר לכמת, והיא נשארת דבר יחסי. הטעות הזו אינה בערך אחד מתוך 190,000 ערכים, אלא בערך אחד מתוך המעטים (יחסית) שקראתי במידה חיובית כלשהי של תשומת לב. ציינתי אותה לא מפני שהזדעזעתי לגלות בוויקיפדיה שגיאה (אני מתקן כאלה כל הזמן), אלא בגלל הפער בין הבטחון העצמי שבו מנוסחת השגיאה, לבין הקולוסאליות שלה. לשלושת היתרונות צריך להוסיף חסרון אחד מהותי:
  • בוויקיפדיה כל אחד יכול לכתוב.
ממילא, מה שאתה קורא יכול היה להכתב על-ידי כל אחד. סביר שהדברים נכונים, משום שבדקו אותם כמה קוראים; אבל סביר עוד יותר שאף אחד מהם אינו מומחה בתחום, ורק מעטים מבין הקוראים יכולים להעיד על נכונות הערך במידה כלשהי של אחריות. עוזי ו. - שיחה 08:48, 15 ביוני 2016 (IDT)
כדאי לחשוב על שיתוף פעולה עם האקדמיה בזיהוי שגיאות. לבקש מאנשי סגל באוניברסיטאות לתקן ערכים זה הרבה, אבל אולי הם יכולים לקרוא ערכים בתחומים שלהם, להצביע על טעויות ולהפנות למקורות שיכולים לשמש לתיקון. עדירל - שיחה 10:55, 15 ביוני 2016 (IDT)
ולאלה שלא נמצאים כאן מרגע השמע הגונג, אפשר מעט פרטים או קישורים על שני המקרים שהוזכרו? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:36, 15 ביוני 2016 (IDT)
קרא את דפי השיחה של שני הערכים האמורים. Tzafrir - שיחה 14:49, 15 ביוני 2016 (IDT)
קראתי. זה קידם אותי בהבנת הבעיות, אבל לא בהבנת פתרונן. מה ההוכחה שזאת אכן אותה בעיה? ומה הייתה התגובה של משרד הביטחון לפניית ויקיפדיה בנושא ב-2008? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:22, 15 ביוני 2016 (IDT)
יגאל, לא ידוע לי על פנייה של ויקיפדיה למשרד הביטחון ב-2008. לי הספיקה הידיעה שהמידע בוויקיפדיה תוקן.
עוזי, אכן יש לנו בעיה עם ערכים שהבנתם המלאה דורשת מומחיות גבוהה - רק מעטים מבין הוויקיפדים הפעילים מסוגלים לגלות בהם טעויות. ניתן לקוות שבין האורחים שקוראים את הערכים הללו יהיה מי שיעיר על טעויות בהם. דוד שי - שיחה 21:09, 15 ביוני 2016 (IDT)
נו באמת. ברגע שגילו את הטעות אף אחד לא חשב להודיע למי שעשה אותה? אז מה הטעם לחכות לתיקון אם שם לא יודעים שהם טעו? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:23, 16 ביוני 2016 (IDT)
לוגו Wikimania 2016 על הרי האלפים

לקראת כנס הויקימניה שיתקיים בשבוע הבא באסינו לאריו שבהרי האלפים האיטלקיים, הרחבנו מעט את הערך. מצא חן בעיני לוגו הכנס: סמל קרן ויקימדיה על הרי האלפים. :-) דני. Danny-wשיחה 23:38, 14 ביוני 2016 (IDT)

התכוונת סמל ויקימניה. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 15:27, 15 ביוני 2016 (IDT)

מה דעתכם ? עריכה

מהלך עסקי מעניין של סטפק. האם זה קונה לו עוד לקוחות ויותר קשרי הון שלטון עם הממסד? ימים יגידו. עדירל - שיחה 20:00, 16 ביוני 2016 (IDT)
מצחיק עדירל (באמת, אם זה נכון!), זה לגבי סטפק, לדעתך אין שום אמת בדבריו ? צחי לרנר - שיחה 20:08, 16 ביוני 2016 (IDT)
אני לא יודע מה הוא רצה להגיד. התחבטתי אם זה סאטירה או הוא מתכוון ברצינות. עדירל - שיחה 21:57, 16 ביוני 2016 (IDT)

ספר שאני קורא עריכה

אני מאוד אוהב את הסרט הזה עריכה

הסופרת האהובה עליי עריכה

מבין הסופרים העכשוויים אני הכי אוהב את אלנה פרנטה, לא קראתי כל הרבה ספרות עכשווית, כך שייתכן שהיו עוד סופרים שיתחרו על ליבי, אבל מתוך המעט שקראתי, הוקסמתי ממנה. צחי לרנר - שיחה 20:15, 16 ביוני 2016 (IDT)

בעיה בעמוד הראשי עריכה

תגידו, זה רק אני, או שערן זהבי נראה לא משהו בתמונה הזאת? מיוחד:קישור קבוע/18797890 יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:46, 16 ביוני 2016 (IDT)

ואני חשבתי שזהביים הם ציפורים. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"א בסיוון ה'תשע"ו • 21:59, 16 ביוני 2016 (IDT)

הפומפיה עריכה



תחרויות צילום עריכה

אראל סג"ל מעדיף את ויקיפדיה על פני מרצים מסוימים באקדמיה עריכה

לינק להאזנה: כאן, לבחור את התוכנית של ה-21 ביוני 2016. ‏MathKnight-at-TAU שיחה 13:31, 21 ביוני 2016 (IDT)

זאת תוכנית של שעה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:25, 21 ביוני 2016 (IDT)
תנו לי לנחש: הוא לא אוהב מרצים שמאלנים. יואב ר. - שיחה 14:38, 21 ביוני 2016 (IDT)
זה איפשהו ב-20 דקות האחרונות, אבל כל התוכנית היא מצוינת ומומלצת להאזנה. ‏MathKnight-at-TAU שיחה 15:00, 21 ביוני 2016 (IDT)
יואב, הוא לא אוהב מרצים שמאלניים שמשווים את שואת העם היהודי לרצח העם ברואנדה (ורצח העם הפלסטיני). אראל סגל ציטט מהערך רצח העם ברואנדה ואותו מרצה (פרופ' בלטמן) טען שזה לא תפקידו של מנחה לצטט מויקיפדיה על האג'נדה שלה. אתם כמובן מזמנים להקשיב להתיחסות לויקיפדיה בדקה ה-49. ולשיחה כולה מהדקה ה-39. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 15:22, 21 ביוני 2016 (IDT)
טרם האזנתי, אנסה להאזין למרות שאני ממש סולד מהשדרן הזה. ככלל, ההשוואה בין השואה לבין רצח העם ברואנדה איננה מוצדקת, אבל לא גורעת מחומרת זה האחרון. הטענה לרצח העם הפלסטיני היא בעיני הבל. יואב ר. - שיחה 15:37, 21 ביוני 2016 (IDT)
פרופ' דניאל בלטמן אמר במפורש בשידור זה שלא היה רצח עם פלסטיני. ‏ Amitayzl - שיחה 15:44, 21 ביוני 2016 (IDT)
ועל פי מה שהצלחתי להבין - את דבריו מבעד לצעקות של סגל, הוא לא אמר "אג'נדה שלה" אלא "לצטט את ויקיפדיה ולהוסיף את הנופך האידאולוגי שלו (של העיתונאי)". בסוף דבריו אמר בהתנשאות: "תהנה מויקיפדיה". Liad Malone - שיחה 16:01, 21 ביוני 2016 (IDT)

שלוש פעמים נזכר בשרשור לעיל "רצח העם הפלסטיני" ללא מרכאות. מתברר ששקר שחוזרים עליו מספיק פעמים מחלחל לתודעה. ביזון - שיחה 16:46, 21 ביוני 2016 (IDT)

יש דברים כל כך מופרכים שלא צריך לשים אותם במירכאות כדי שיהיה ברור לכל שהם מופרכים. ‏ Amitayzl - שיחה 17:59, 21 ביוני 2016 (IDT)
פעם היה מובן מאליו שארץ ישראל שייכת כולה לעם ישראל. ביזון - שיחה 18:04, 21 ביוני 2016 (IDT)
פעם גם היה מובן מיהו יהודי, מיהו גבר ומיהי אישה, מהם גבולות ישראל ועוד רבים. ישנם הרבה דברים שהיו פעם ברורים וכיום יש רבים המטילים בהם ספק. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ט"ז בסיוון ה'תשע"ו • 18:10, 21 ביוני 2016 (IDT)
כאשר עם אינו מקרין כלפי פנים וחוץ את יחסו כלפי נכסיו ההיסטוריים הוא נתבע לחלוק את נכסיו אלו עם מי שטוען שכולה שלו. ביזון - שיחה 18:25, 21 ביוני 2016 (IDT)

מתנצל שאני נדחף, ועוד ממש בינכם, אבל האומר שלי שלי ושלך שלך- מידת סדום, אין נכסים היסטוריים אך ורק עוצמה בהווה, וכל בעל עוצמה כבר ימציא וימצא לו ערכים היסטוריים. 213.8.204.39 00:39, 24 ביוני 2016 (IDT)

א. מחלוקת תנאים לגבי העניין הזה.
ב. יש הבדל בין אומה לבין אדם פרטי (למשל למה מותר להילחם בכלל הרי "חייך קודמים לחיי חברך" אז איך אתה מסתכן עבור אנשים אחרים?)
ג. והאומר שלי שלך ואין לי אחיזה בשלי הרי זה שוטה ("מי שאוכל לבד מת לבד ומי שאוכל ביחד מת מרעב", "האומר חציה שלי הרי זה נוטל רביע")
ד. והאומר שלנו שלך הרי זה גזלן ומזיק את הרבים
ה. הדברים שלך לגבי בעלי עוצמה ונכסים היסטוריים בהווה היו בלתי מובנים בעליל, רוצה להסביר? בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"ח בסיוון ה'תשע"ו • 08:58, 24 ביוני 2016 (IDT)
מה שהיה שם לא היה כבוד לאראל סגל, ובודאי לא כבוד לוויקיפדיה. אולי דוגמה לאיך לא להשתשמ בויקיפדיה. קראת משהו בויקיפדיה? אתה עוד לא מומחה שיכול להתווכח עם פרופסור על התחום המקצועי שהוא חוקר.
כל הכבוד לפרופסור הזה ששמר על קור רוח מול השילוב של חפיפניקיות בהבנת העובדות או הבנת הנקרא, התנשאות והתלהמות של סגל. emanשיחה 01:18, 22 ביוני 2016 (IDT)
הפרופסור הזה הוא המתנשא בשיחה הזאת, כשמדי פעם הוא שולף את הנשק (התואר האקדמי) שלו ומנפנף בו מול סגל כדי להשתיק אותו. אבל מה שבלט עוד יותר בראיון עם הפרופסור הזה, היא היושרה המקצועית שלו כחוקר ג'נוסייד, שיצאה מפיו במשפט הבא לגבי פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני: "הלינקג' הזה (בין השואה לבין הנכבה) אני עושה אותו על איזשהו מישור שאני חושב שיכול להועיל לדיאלוג שלנו ... אני רוצה לפתח דיאלוג. בשביל לפתח דיאלוג, אני יכול לדרוש מהם: תכירו בטראומה שלי - אני אכיר בטראומה שלכם. בואו נפתח על הבסיס הזה דיאלוג". כלומר, איש המדע הזה בעצם עושה מסחרה בנושא המחקר שלו. אין כאן עובדות ולא מחקר אמפירי, אלא סיפורים הניתנים למשא ומתן. השואה שלי תמורת הסבל שלך. אלא שבניגוד לדרישה המגוחכת שהוא מציג, נראה שהוא כלל לא ממתין להכרה שלהם בשואה (שמשום מה הוא כל כך זקוק לה). לא רק שהוא מכיר בטראומה שלהם, אלא אפילו העלה אותה לדרגת רצח עם, כדי שאולי יסכימו להכיר בשואה שלו. ובהקשר זה אתייחס לדברי המנחה השותפה (אורחת?) בתוכנית, גלית דיסטל אטבריאן, שבאו בעקבות דברי הפרופסור, שאמר: "אני לא שם אותן (את הטראומות) על כפות המאזניים...אם אני הייתי פלשתינאי, הייתי חושב ששלי (חשובה) יותר מאשר של היהודים". על כך היא שאלה אותו בעוקצנות: "למה, לפלשתינאים אין ביקורת מציאות? הם לא יודעים להבדיל בין גז הציקלון B והשמדה טוטאלית של עם שלם, לבין מחסום, נניח?". בעיני, התשובה על השאלה הזאת די ברורה מאליה. לביקורת מציאות שמור מקום מאד ספציפי בתרבות הערבית, והיא מעלה בו אבק יחד עם חשבון נפש, יוזמה ונטילת אחריות. Liad Malone - שיחה 11:29, 24 ביוני 2016 (IDT)
יש פרופסורים רבים שמנפנפים בתארים שלהם כדי לקדם את האג'נדה הפוליטית שלהם. הבעיה של בלטמן (וגם כאן הוא אמנם לא לבד) חמורה יותר: המחקר אצלו הוא אמצעי לקידום האג'נדה, כבר אי אפשר להפריד. בדרך הוא תוקף את מי שחושב אחרת בלי לשים לב לעובדות. מזל שיש פרופסורים אחרים, מדופלמים לא פחות ואפילו לא מאוד רחוקים ממנו פוליטית, שמצביעים על הטעויות והשקרים שלו. כדאי גם לקרוא את דברי בן דרור ימיני (גם הוא, אולי כדאי להזכיר, רחוק מלהיות איש ימין), על ניסיונות הסנגוריה של בלטמן ביחס לBDS. נרו יאירשיחה • י"ח בסיוון ה'תשע"ו • 13:51, 24 ביוני 2016 (IDT)

תמונות חדשות מכנס הרצליה עריכה

תמונות מכנס הרצליה 2016. 2 דוגמאות:

Geagea - שיחה 16:18, 21 ביוני 2016 (IDT)

עם המשקפיים הללו, עוד קצת סנטימטראז' לזקן והוא יהפוך לעמרם מצנע. ביקורת - שיחה 16:21, 21 ביוני 2016 (IDT)
או אריה דרעי. ‏DGtal‏ - שיחה 16:24, 21 ביוני 2016 (IDT)
אריה מכלוף דרעי. Geagea - שיחה 16:28, 21 ביוני 2016 (IDT)
התמונות הגיעו מהמכון למדיניות ואסטרטגיה (שהוא זה שעורך את כנס הרצליה)? Tzafrir - שיחה 16:32, 21 ביוני 2016 (IDT)
אם זה לא היה ברור, הקישור בתחילת הפוסט נועד לאפשר למעוניינים לתרום מידיעותיהם ולהכניס פרטים לקבצים הרבים בקטגוריה. ביקורת - שיחה 16:34, 21 ביוני 2016 (IDT)
האישור הגיע מהצלם עצמו, שהוא צלם מקצועי. הקישור נועד גם להכנסת פרטים וגם מי שירצה לעשות שימוש בחלק מהתמונות החדשות. Geagea - שיחה 16:37, 21 ביוני 2016 (IDT)
הוספתי תמונה אחת לערך בועז הרשקוביץ. תודה, ‏DGtal‏ - שיחה 16:42, 21 ביוני 2016 (IDT)
  • באותה הזדמנות. בקטגוריות על אישים בוויקישיתוף נוספה לתבנית ה-Authority control גם מזהה הסיפריה הלאומית. הנתון מתקבל אוטומטית מוויקינתונים כשזה מעודכן שם. אני בד"כ מוסיף תבנית Authority control כך שהיום עודכנה בה גם הספרייה הלאומית. Geagea - שיחה 16:44, 21 ביוני 2016 (IDT)
דוגמה: אוהד נהרין. Geagea - שיחה 16:45, 21 ביוני 2016 (IDT)
התבנית הזו נמצאת בשימוש גם בויקיאנגלית ובעוד כמה שפות. הייתי מאוד שמח אם מישהו היה מתרגם אותה לעברית. ‏DGtal‏ - שיחה 16:52, 21 ביוני 2016 (IDT)
התבנית מתווספת גם לתבנית היוצר בוויקישיתוף אלא ששם מוצגים רק 5 מזהים. חלק מהם תלויי שפה. כך שבתבניות היוצר תמיד מופיעה ה-Authority control ועכשיו היא תכלול גם את הספריה הלאומית . לדוגמא: קובץ:2013 telahasomer 011.JPG אם פותחים (עושים הצג) את הפירוט של תבנית היוצר, דני קרוון, רואים 5 מזהים NLI הוא מזהה הסיפריה הלאומית. Geagea - שיחה 18:17, 21 ביוני 2016 (IDT)

לאשפי הזיהוי, להלן מדגם קטן של תמונות שעדיין לא זוהו, יודעים מי האיש? בואו לעשות מזה... בעצם שום דבר. קרדיט יוענק למפענחים. ביקורת - שיחה 16:49, 21 ביוני 2016 (IDT)

אני חושב שהאחרון הוא רענן גיסין. ‏DGtal‏ - שיחה 16:53, 21 ביוני 2016 (IDT)
לא דומה לתמונות האחרות שיש אצלנו. ביקורת - שיחה 20:48, 21 ביוני 2016 (IDT)
אכן כפי שכתוב שם, זה נראה כחבר הכנסת לשעבר רונן הופמן. ‏עמיחישיחה 22:25, 21 ביוני 2016 (IDT)

ילדי תימן החטופים עריכה

בחודשיים האחרונים פרשת ילדי תימן החטופים עלתה שוב לכותרות בעקבות שיתוף פעולה של עמותות שנות כגון ״אחים וקיימים״ ו״עמותת עמרם״ עם העיתונאית רינה מצליח מחדשות 2. שיתוף הפעולה הגיע עד הכנסת שרת המשפטים איילת שקד פנתה לרה״מ בנושא, נפתחה שדולה חדשה בראשות ח״כ נורית קורן, רה״מ מינה את השר צחי הנגבי לעיין בחומרים הגנוזים, רה״מ הגיב בעמוד הפייסבוק שלו ותומך להסיר את החסיון. המון עדויות חדשות מתגלות בטלוויזיה למשל הזמר יהודה קיסר, בועז שרעבי, שי חי שמספר שניסו לחטוף את אביו ועוד ועוד. כל התהליכים האלו מפורטים היום בתקשורת בשלל כתבות בעיתונים השונים ובערוצי החדשות והרדיו. לדעתי מאוד חשוב לנצל את המומנטום ולמלא בהם את המידע בעמודים המצויינים כאן למעלה (החל מעמוד הפרשה ועד עמודי הח״כ-ים והעיתונאית רינה מצליח) כל הפרטים שציינתי כאן (באופן מאוד כללי) עוד לא עודכנו בעמוד הפרשה ובעמודים של האישים הרלונטים, וחבל. כדאי לעדכן את העמוד עכשיו כשהכל ממש טרי ונמצא בשפע בתקשורת. ואני קורא לעזרתכם במשימה.

אחרי שראיתי שני ערכים רצח חברת הפרלמנט האנגלי ג׳ו קוקס והטבח באורלנדו מתעדכנים בלייב תוך כדי תנועה בויקפדיה האנגלית, אני חושב שגם אנחנו יכולים להגיע לרמה הזאת. זה נושא בוער ששווה לטפל בו. Sokuya - שיחה 18:42, 21 ביוני 2016 (IDT)

לא כל כך ברור לי למה כתבת את זה פה. כיכר העיר נועדה למשהו אחר... אם יש לך הצעה קונקרטית - עדיף לכתוב אותה בדף שיחת הערך או לחלופין לערוך את הערך עצמו. גילגמש שיחה 18:45, 21 ביוני 2016 (IDT)
גילגמש קיבלתי את דברייך כתבתי את הדברים גם בדף השיחה עצמו. אני כותב את זה פה כי אני מנסה לרתום אנשים לעזור לתעד ולהרחיב את הערכים הרבים שהנושא נוגע להם. Sokuya - שיחה 18:51, 21 ביוני 2016 (IDT)
הנה פרק נוסף בעלילה: מנגלה, גרסת ילדי תימן: אין גבול לניתוק מהמציאות. דוד שי - שיחה 06:04, 23 ביוני 2016 (IDT)

ויקיפדים שמתו עריכה

הועבר לויקיפדיה:מזנון#ויקיפדים שמתו - זה דיון מדיניות. דוד שי - שיחה 07:10, 24 ביוני 2016 (IDT)

רשמים מהוויקימניה באזינו לאריו עריכה

הדרך המפותלת לאזינו לאריו
בתים בכפר (ושני וויקיפדים רצים להרצאה בעליה...)
נוף פסטוראלי - שכאילו נלקח מגלויות נוף
בית העירייה של הכפר, ומסביבו וויקיפדים

חזרנו לארץ מהויקימניה באזינו לאריו, ולהלן כמה רשמים. נחתנו במילאנו, צפון איטליה. משם נסענו כשעתיים צפונה, לעיירה אזינו לאריו, שבהרי האלפים האיטלקיים. מדובר במקום נידח, שאין אליו תחבורה ציבורית מסודרת, ונדרשו הסעות מאורגנות. הדרך היא מפותלת (בחלקה בעליה בשיפוע קיצוני, ללא שוליים, בהיעדר מקום לשני נתיבים), דרך מספר מנהרות ובדרך מרהיבה ביופיה. הכפר "אזינו לריו" ממוקם בהרי האלפים האיטלקיים, ושם התקיים הכנס. מדובר בעיירה קטנה, כ- 700 תושבים כולל ילדים. הם ארחו את 1800 הוויקיפדים אורחי הוויקימניה, וכן עשרות צלמים ועיתונאים.
לא היה בניין גדול מספיק על מנת להכיל את 1800 משתתפי הכנס בטקס הפתיחה, והיה צורך באולם נוסף שבו ראו את הטקס על גבי מסך. לא היה גם מקום אחד מספיק גדול לצורך מתן הארוחות, והוצבנו לארוחות השונות ב- 6-7 מסעדות ופיצריות נפרדות, בנוסף לאוהל ("tent") שנבנה במיוחד כחדר אוכל מאולתר עבור כ- 300 סועדים, ומאחוריו היה המטבח שהוקם לארוע. האוכל שהוגש לא היה אחיד: מצד אחד, באוהל (tent) ובחלק מהמקומות - היה טעים ותאווה לחיך, עם בשרים שונים, יין, וקינוחים. (לא היה אוכל "כשר" או "חלאל", והדבר נמסר מבעוד יום, אך היה אוכל צמחוני, טבעוני, או ללא חזיר - לאלה שביקשו זאת). בחלק אחר מהמקומות קיבלנו לארוחת הצהריים סלט ופיצה. (טובה כמובן).

ההרצאות התקיימו במספר מקומות, כל אחד מהם קטן, חלקם לא הכילו את הבאים להרצאה: חדר המועדון (hall), אולם הספורט, אולם התיאטרון, חדר במוזיאון, ומספר כיתו בבית הספר היסודי. הכפר בנוי על צלע הר, בין האזור הנמוך לאזור הגבוה יש מאות מטרים הפרש, כך שהליכה בין חדרי ההרצה השונים חייבה לעתים עלייה מהירה של מאות מטרים, ברחוב אבנים צר, לעתים בגשם. מספר פעמים הגעתי להרצאה כשאני מתנשף ורטוב, ובאיחור. מזג האוויר היה קיצוני: יומיים חמים מאוד, כ- 30 מעלות, כשבחדרים אין מזגן או מאוורר. יומיים אחרים היה גשם שוטף, שלעתים לא הפסיק.

ההרצאות עצמן היו מרתקות, על מגוון נושאים, ובהשתתפות של עורכי ויקיפדיה מכל רחבי העולם.
בין הנושאים - פרטיות בוויקיפדיה (מתי "מותר" - חוקית ו/או מוסרית - לדווח על קשר זוגי עם מאהבת בערך על דמות בעלת חשיבות ציבורית, ו/או מתי נכון "להוציא מהארון, מה זכותו של משתמש לפרטיות ומתי מותר, אם בכלל, לאחרים לחשוף פרטים אודותיו, ועוד.)
ויקיפדיה ומגדר, מחקרים על נשים וגברים בוויקיפדיה, על אופן הקראה שלהם כקוראים, על אופן העריכה שלהם, על אופן התמודדותם בעימותים ומחלוקות, ועוד.
נייטרליות בוויקיפדיה, אופן הסיקור של ויקיפדיות שונות כאשר מדובר בנושאים שנויים במחלוקת, האם יש הבדל בין ויקיפדיות שונות, מתי הנייטרליות אינה מקובלת, ועוד.
ויקיפדיה בירח - דיון תיאורטי על קיום קהילת ויקיפדיה בירח (כשתוקם, בעתיד...), מה ייכתב, מה יידון, כיצד תהיה ההתמודדות, ועוד,
העורך החזותי ואופן השימוש בו, כלי התרגום, מיזמי החינוך במקומות שונים (ישראל הוזכרה כמקום שבו יש מיזמי חינוך איכותיים), התפתחות ויקימילון בשפות השונות, אופן תקשורת וניהול כעסים תורם ולא הרסני בדפי שיחה, ועוד ועוד.

ניכר שכל הכפר התגייס לאירוח הוויקימניה. בית הספר ומוסדות הציבור היו סגורים, כל המסעדות, הפיצריות, ובתי הקפה - עמלו על האכלתנו, כל הצימרים והמלונות בכפר נשכרו לצורך האירוח, הוקמו מבנים ייחודיים, כמו ה- tent לצורך הכנת האוכל והגשתו, ועוד. מתנדבים רבים, רובם תלמידי תיכון, סייעו.

היה מרגש לראות עורכי ויקיפדיה המדברים ועורכים בשפות שונות, המגיעים מתרבויות שונות, שלכאורה אין ביניהם קשר, ובכל זאת היה לכולנו מכנה משותף משמעותי: ניסיון משותף לכתוב אנציקלופדיה שיתופית, להפוך את הידע בעולם לחופשי ונגיש, ולהפוך את העולם לטוב יותר בזכות ידע חופשי זה. בברכה, דני. Danny-wשיחה 18:57, 28 ביוני 2016 (IDT)


מהי ויקיפדיה עריכה

במהלך שיטוטיי חסרי התכלית בפייסבוק, צד את עיניי סטטוס שפרסם החשבון של "ויקימדיה ישראל". הפוסט מצטט פוסט שפורסם בקבוצה "נשים קוראות ללדת- למען חופש בחירה בלידה": ”אני ממש זוכרת את הרגע שראיתי שיש ערך בויקיפדיה על אלימות מיילדותית, לא מצאתי אותו מהר והגעתי אליו בדרך לא דרך (בגלל שהוא תת ערך של אלימות נגד נשים) ועדיין, כשיש משהו בויקיפדיה זאת הכרה בתופעה. בניגוד למאמרים אקדמים או ארגוני מחאה וסיוע (שעושות עבודת קודש יום אחרי יום) ויקיפדיה מגיעה לכולן ולכולם וזוכה לקונצנזוס. לראות עכשיו את הערך בעברית, קיים ונגיש, זה צעד גדול בשבילנו.”

דומני שכל אחד כאן יסכים שזו גישה שגויה לחלוטין (גילגמש גם בטח יוסיף, מסוכנת. [נכתב בהומור]). ויקיפדיה לא ממציאה מושגים או נותנת להם גושפנקה, אלא מתעדת את האירועים כפי שהם, וכותבת על מושגים רק לאחר שהם קיבלו הכרה. מה שחמור כאן, שהסטטוס פורסם בויקימדיה ישראל (מן הסתם מתוך כוונה טובה), ונתן כביכול אישור רשמי לדברים. "אלימות מיילדותית" הוא מושג מאד מאד מאד חדש ולמיטב ידיעתי לא אקדמי, שנדחף על ידי קבוצות פמיניסטיות כלשהן כדי להפוך ל"מושג" קביל ולגרום לשינוי בתפיסה בחדרי הלידה (אני נגיד מעדיפה לגרום לשינוי בפרקטיקות רפואיות על ידי מחקר [לא מוטה] ודיבור בדרכי נועם, אבל אחרים מעדיפים להגדיר חוויה כלשהי "אונס" ולהמשיך לדהור משם). הוא עדיין לא כזה, וודאי שויקיפדיה לא אמורה לקפוץ ולהיות הראשונה להכיר בו.

הנושא כמובן הוא לא אלימות מיילדותית, אלא נטייה שאני מזהה בויקיפדיה לתת הקלות ולהכיר במושגים לא ממש אקדמאים ולא ממש נחקרים, בתנאי שהם עוסקים בנושאים חברתיים ו"נכונים". כדאי לזכור שויקיפדיה היא לא מגזין מדעי, ומושגים חדשים לא מגיעים דבר ראשון דרכה לציבור, אלא צריכים לעבור דרך קצת יותר משמעותית. • צִבְיָהשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ו 11:46, 26 ביוני 2016 (IDT)

ויקיפדיה לא צריכה לקדם נושא זה או אחר. אם הוא זוכה להתעלמות בקהילה המדעית הרלוונטית אז צריך למחוק את הערך גם מפה. גילגמש שיחה 12:08, 26 ביוני 2016 (IDT)
ויקיפדיה היא פלטפורמה חינמית, נגישה, לא-מפוקחת ונוחה ביותר להפיץ תעמולה ולהטות את השיח. משום כך היא מהווה מגנט לאקטיביסטים מכל המינים והסוגים, בכל השפות. אפשר לעקוף את המנגנונים המרסנים האחראים על הפצת ידע ולזרוע כל מיני מושגים חדשים לפי האג'נדה המוטה. AddMore-III - שיחה 12:11, 26 ביוני 2016 (IDT)
האם ויקיפדיה היא כלי אקדמאי? אני מבין את הסכנה שמצויינת כאן. אבל ממתי לויקיפדיה יש תוקף אקדמי כלשהו? אנשים משתמשים בויקיפדיה הרבה פעמים כמו מילון, שומעים מושג חדש ונכנסים לפה כדי לקרוא וללמוד עליו יותר - כדי להבין את המושג. כמו שנאמר כאן ויקיפדיה לא נותנת גושפנקה למושגים, היא רק מתעדת אותם. Sokuya - שיחה 12:25, 26 ביוני 2016 (IDT)
ודאי שאיננה כלי אקדמי. היא כלי אנטי-אקדמי. דווקא בגלל שהפלטפורמה הזאת מיועדת לאספסוף הפתי, שאינו משכיל דיו לפתוח ספר או Jstor, צריך להיזהר בה. אם מישהו יפרסם הבל בכתב-עת העובר ביקורת עמיתים או אפילו בעיתון מכובד, יגלו זאת ב-99% מהמקרים חיש קל. כאן ראיתי שטויות מחרידות שלא רק שרדו שנים, אלא שוכפלו והופצו והפכו לבסיס לקטגוריות ולעוד ערכים. למשל, איזה אידיוט כתב ביקורת משלו לדרשה של מ"מ שניאורסון ופרסם זאת בויקיאנגלית המהוללת תחת הכותרת Hasidic philosophy. עברו בערך עשר שנים עד שנתקלתי ומחקתי 90% מהטקסט, ובינתיים זה תורגם לכמה שפות אחרות כי "זה הרי היה באנגלית". קל מאוד להוסיף כאן מידע, ואחר כך צריך להתווכח ולהתפתל בדיוני מחיקה. AddMore-III - שיחה 12:35, 26 ביוני 2016 (IDT)
רק כדי לחסוך לאחרים חיפושים: מה שהיה כתוב בפרק "אלימות מיילדותית" בערך אלימות נגד נשים: (הבדל). Tzafrir - שיחה 15:36, 26 ביוני 2016 (IDT)
AddMore-III מה שאתה אומר הוא חמור בעיניי ולא הבנת בכלל את רוח ויקיפדיה. מצאתי (ומצאנו) "שטויות מחרידות" בכתבי-עת ובעיתונים לרוב. ההבדל שאצלנו פשוט מתקנים את זה ושם זה נשאר שחור על גבי לבן. Shannen - שיחה 17:46, 27 ביוני 2016 (IDT)
שניכם מסכימים, האחד מדבר על המצוי והאחר על הרצוי. חלק גדול מכח הניטור מושקע בזיהוי פעילות אקטיביסטים ובניהול מלחמות עריכה חוזרות ונשנות אחר כך, ברור לגמרי שבנושאים רבים כח הניטור אינו מספיק ובעלי עניין מצליחים להשפיע. זה לא מה שאנחנו רוצים שיקרה, אנחנו נאבקים לתיקון, אבל חשוב שלא נשכח מה המצב לאשורו, אחרת גם אנחנו נסמוך על כל האמור בוויקיפדיה וננוח על זרי דפנה. ביקורת - שיחה 18:14, 27 ביוני 2016 (IDT)

אזהרת וירוס בפייסבוק עריכה

יאיר מור, ‏הווירוס המסוכן ביותר בפייסבוק עד היום, באתר ‏מאקו‏, 26 ביוני 2016

בקצרה: אם אתם מקבלים הודעה שמישהו תייג אתכם בתגובה או בפוסט בפייסבוק - אל תלחצו על הקישור אלא תמחקו. לחיצה על הקישור תוביל להורדת קובץ זדוני - אל תפתחו את הקובץ אלא תמחקו אותו ישר. ‏ MathKnight (שיחה) 12:37, 26 ביוני 2016 (IDT)

הרחבה:
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
גיא לוי, זהירות: וירוס חדש ומסוכן בפייסבוק, באתר ynet, 26 ביוני 2016

חוקרים גילו חולשה בדפדפן "גוגל כרום" המאפשרת לתוקפים לגנוב תוכן וידאו מוגן עריכה

[2] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:25, 26 ביוני 2016 (IDT)

זיהוי אנשים בתמונת מובילי מחאה לשוויון חברתי עריכה

לחצו כדי להקטין חזרה

התמונה הזאת הגיעה מדוברות בית הנשיא עם הטקסט: "נשיא המדינה קיבל בבית הנשיא את מובילי מאבק השוויון בחינוך וברווחה. יש כאן נערים אבל גם בוגרים. האם יש כאן מישהו שחשוב לזהות? תודה חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:01, 26 ביוני 2016 (IDT)

בשורה העליונה ראשון מימין הוא חילי טרופר. משני צידיו של סמל המדינה - דוידי פרל ואבי רואה. ‏עמיחישיחה 18:50, 26 ביוני 2016 (IDT)
תודה עמיחי, אין לנו תמונה של דוידי פרל. משעשע ועצוב לראות כאן את ראשי מועצות מיהודה ושמרון, המקבלים תקצוב בשפע, על חשבון הפריפריה, חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:03, 26 ביוני 2016 (IDT)
אבי דבוש ומאיר רובינשטיין בשורה העליונה, מיכאל ביטון בשורה האמצעית ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 19:09, 26 ביוני 2016 (IDT)
את רובינשטיין אני מזהה לפי הזקן, אבל את ביטון איני מזהה, אני צריכה מיקום מדויק יותר. תודה חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:13, 26 ביוני 2016 (IDT)
ביטון משמאל לריבלין, יושב על הכיסא ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 19:15, 26 ביוני 2016 (IDT)
תודה, פניו התעגלו . יש בעיה עכשיו עם ה-CropTool, אני מקבלת הודעת שגיאה. אני מתייגת את גיאה, אולי הוא יצליח יותר. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:20, 26 ביוני 2016 (IDT)

מבלי להכנס לויכוח בשאלה האם מועצות מיהודה ושומרון מקבלות תקציבים יותר גבוהים ממועצות בפריפריה, הרי שתמונה זאת, הינה עדות נהדרת לכך שהמדינה אינה יודעת ואינה יכולה להפלות באופן התואם את השקפתו של הפרט התומך באפליה. תמיד יידעו גורמים אחרים, שהפרט אינו מעוניין להפלותם לטובה, לנצל את המנגנון הממשלתי המפלה כדי להעביר לעצמם כסף רב. יידע הציבור וייזהר, לפני שהוא מביע תמיכה במתן כח להפלות לידי המדינה. עדירל - שיחה 19:33, 26 ביוני 2016 (IDT)

לא לגמרי הבנתי מה אתה מנסה לטעון.
בכל מקרה הסיפור פה הוא שהמדינה מתנהגת כביכול בלי אפליה, אלא מתוך קריטריונים אובייקטיבים כביכול. עיריה שנותנת מקבלת "מצ'ינג". מהממשלה.
אלב דווקא זה גורם לאפליה הרבה יותר קשה, נגד העיריות היותר חלשות, שאין להן מספיק כסף לשים. ושלאף אחד לא יהיו אשליות זה לא בגלל העדר גביה מתושבים, כי הרוב המוחלט של הארנונה לא נגבית מתושבים פרטיים אלא מעסקים ומוסדות. אז פעם אחת המדינה מענישה ישובים חלשים ע"י זה שהיא לא מקימה בהם מוסדות. ופעם שניה ע"י זה שהיא לא נותנת כסף למי שלא יכולה לשים כסף בעצמה. emanשיחה 20:06, 26 ביוני 2016 (IDT)
חנה, משעשע ועצוב שאת גוררת גם את הדיון הזה לוויכוח פוליטי, בפרט שלא באמת בדקת מה הם מקבלים "ועל חשבון" מי. בכלל, מה זה על חשבון? למה מה שאת מקבלת זה אף פעם לא "על חשבון"? נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ו • 21:34, 26 ביוני 2016 (IDT)
eman, נקודתית, ייתכן שאתה צודק, הגם שכבר יש מנגנון פיצוי על כך, בדמות מענקי איזון של משרד הפנים. הנקודה היא שיש לפחות שתי דרכים מאוד פשוטות להמנע מאפליה: האחת לא לגבות את הכסף מלכתחילה, והשנייה לתת להורי התלמידים שוברי חינוך כדי שיקנו את החינוך שלהם איפה שהם רוצים. כל מיני נשמות טובות לא מרוצים משתי אופציות אלו, ומעדיפים שהמדינה בכל זאת תבחש עמוק בעניין, תקבע הררי קריטריונים ותקיים מנגנון עצום שידאג לחלוקה הוגנת יותר של הכסף. מה רבה אכזבתם, כל פעם מחדש, כאשר מתברר להם שהכסף זורם לחרדים / לערבים /לרשויות החזקות / למתנחלים / למקורבים / לפנסיות של משרד החינוך - במקום להגיע למי שבאמת אמור לקבל את הכסף לשיטתם. היית מצפה שבשלב כלשהו אנשים יבינו שאם עד היום המדינה לא הצליחה לחלק את הכסף באופן שהם מאמינים בו, היא לעולם לא תצליח לעשות זאת, אבל למרבה הצער הם אף פעם לא מתייאשים ועל כן מתאכזבים באופן תמידי. עדירל - שיחה 22:10, 26 ביוני 2016 (IDT)
חנה, תוכלי למצוא מידע נוסף על אנשים בתמונה פה: [3]--mikey641 - שיחה 22:28, 26 ביוני 2016 (IDT)
תודה mikey641, אבל איני מכירה את האנשים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 23:16, 26 ביוני 2016 (IDT)
תהל שטובר מצד שמאל למטה (ממושקפת). ‏עמיחישיחה 23:59, 26 ביוני 2016 (IDT)

פיתוח ישראלי: כך כרטיס ביקור יהפוך את הנייד שלכם למכשיר ריגול עריכה

[4]. תהנו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:13, 27 ביוני 2016 (IDT)

מעצמה אירופאית עריכה

מה דעתכם על הידיעה הזו ברוטר.נט? כותבערכים - שיחה 21:48, 27 ביוני 2016 (IDT)

נשמע לא סביר. אנחנו לא במאה הראשונה לספירה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:58, 27 ביוני 2016 (IDT)
המקורות שהביאו שם לא אמינים לדעתך? כותבערכים - שיחה 22:02, 27 ביוני 2016 (IDT)
דיילי אקספרס נחשב כמדומני לעיתון אמין מאוד. ראה גם מסמך זה. כותבערכים - שיחה 22:24, 27 ביוני 2016 (IDT)
איזה דיילי אקספרס? כתוב שם טלוויזיה פולנית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:16, 28 ביוני 2016 (IDT)
נכון, רציתי להראות שמפרסמים את הידיעה מקורות מוסמכים. הנה גם כתבה ברויטרס. כותבערכים - שיחה 00:33, 28 ביוני 2016 (IDT)
לגופו של עניין, השאיפה לארצות הברית של אירופה איננה חדשה במיוחד ובדרך הטבע אם לא היו אתגרים כמו דאעש וההגירה המאסיבית לאיחוד האירופי זה היה השלב הטבעי הבא באבולוציה של האיחוד - מקונפדרציה לפדרציה. הסיפור על אולטימטום נראה מופרך מראש ובטח ובטח כשכל האיחוד בסכנת התמוטטות גם ככה. ‏DGtal‏ - שיחה 08:39, 28 ביוני 2016 (IDT)

הערכים שנמצאים בשפה הכי לא צפויה עריכה

אתמול נפטר השחקן הישראלי אהרון איפלה ששיחק בעיקר בארה"ב. באופן מפתיע יש עליו כרגע ערך רק בשפה אחת - גרמנית. ‏DGtal‏ - שיחה 00:39, 28 ביוני 2016 (IDT)

http://www.maariv.co.il/culture/Article-500970
אהרן איפלה: יצרתי ערך בסיסי להרחבה. מי שיוכל לקשר לכתבה מקיפה על חייו, יבורך. ביקורת - שיחה 10:31, 28 ביוני 2016 (IDT)
מתייגת את Slav4, נראה שיש לו ארגז חול על האיש משנת 2009 בברכה אמא של גולן - שיחה 12:16, 28 ביוני 2016 (IDT)
סחטיין על הגילוי. חבל שאנשים כאלו מקבלים הכרה רק במותם. ‏DGtal‏ - שיחה 12:31, 28 ביוני 2016 (IDT)

משתמש:Slav4/ארגז חול/איפלה אהרון עריכה

אחותו של איפלה עבדה איתי יחד, בשנת 2009 הגיע אחיה לביקור בארץ, והיא ניסתה לארגן פגישה, כדי שאכתוב עליו ערך. הארגז חול הוכן לקראת הפגישה שבסופו של דבר לא יצאה לפועל. ניתן להשתמש בחומר שבארגז, אך יש לקחת בחשבון שהטקסט הנוכחי מיפר זכויות יוצרים. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 20:56, 28 ביוני 2016 (IDT)

אריאל פ. (slav4), אם הוא מיפר זכויות יוצרים, למה הוא בוויקיפדיה?‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:02, 28 ביוני 2016 (IDT)
בארגז חול הוא אינו מיפר דבר, אם יחליטו להשתמש בו בערך, צריך לנסח כך שלא תהיה הפרה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 21:14, 28 ביוני 2016 (IDT)
אריאל פ. (slav4), האם תוכל להפנות למקור ממנו הטקסט לקוח, כדי שנוכל לנסח מחדש? בברכה אמא של גולן - שיחה 21:27, 28 ביוני 2016 (IDT)
בוודאי, ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 21:34, 28 ביוני 2016 (IDT)
אריאל, האמת שזאת לא הפעם הראשונה שאני שומע את ההמצאה שבמרחב המשתמש אין זכויות יוצרים. אבל זה עדיין מעצבן אותי. בשום מקום לא הותרה הפרת זכויות יוצרים במרחב המשתמש. שמירת שינויים בכל דף מהווה הסכמה לתנאי השימוש שאחד העיקריים בהם הוא שמירה על זכויות יוצרים ושחרור התרומה בכפוף לרישיון CC BY-SA 3.0. זה כתוב בכל מסך עריכה מעל כפתור השמירה.
אם אתה רוצה משהו ספציפי למרחב המשתמש, בוויקיפדיה העברית אין בכלל דף על מרחב המשתמש, יש רק את ויקיפדיה:דף משתמש ובו מצוין שאין לכלול תוכן מיפר זכויות יוצרים. המקבילה האנגלית עוסקת בדפי משתמש בכלל ומזהירה מפורשות:

The same rules for copyright apply on userpages as in article space. Text must either be freely licensed or out of copyright; otherwise only a short quote can be used.

מקווה שהדברים מוסכמים, אחרת אעבור לדיון במזנון.‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 23:39, 28 ביוני 2016 (IDT)
  1. מוסכם שאתה מתנהג בגסות.
  2. תעביר לדיון במזנון. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 01:32, 29 ביוני 2016 (IDT)
פתחתי דיון במזנון, אשמח לשמוע את דעתך שם.‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 16:09, 29 ביוני 2016 (IDT)
מתנצל על התקיפות בה נוסחו דברי.‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 16:59, 29 ביוני 2016 (IDT)
עוזיאל אין בעיה, אבל לדעתי עליך לשוחח עם מי שמנסח לך את הודעותיך. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 18:07, 29 ביוני 2016 (IDT)
בזמנו הקלדתי מילה במילה מספרים שאין ברשת בטיוטה כדי לעבוד על החומר אבל הסתרתי את זה בגרסאות קודמות כך שזה אולי פתרון במקום להיכנס לניגוח... Geagea - שיחה 02:48, 29 ביוני 2016 (IDT)

נבחרת אנגליה בכדורגל עריכה

תגידו, למה זה מפתיע שאנגליה עפה מיורו? אפילו עד כדי ידיעה בעמוד הראשי? לדעתי היה מפתיע אם היא הייתה עולה. אנגליה הרי תמיד או כמעט תמיד מתרסקת בכל האליפויות (כמו ארצות הברית בכדורסל). שלא לדבר על סיפור 10:1 המדומה המהולל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:21, 28 ביוני 2016 (IDT)

אנגליה בכותרות בגלל ברקזיט אז זה מעניין. אף בר ידע לא אמור להיות מופתע מזה שהם עפו. ‏DGtal‏ - שיחה 13:30, 28 ביוני 2016 (IDT)
אני לא באמת מבינה בזה, אבל ההתרגשות לא ההיתה בעיקר בגלל היריבה (איסלנד) שהעפילה לראשונה? • צִבְיָהשיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ו 14:07, 28 ביוני 2016 (IDT)
זה כן, אז למה זה לא הופיע בתבנית אלא אנגליה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:16, 28 ביוני 2016 (IDT)

ויקיפדיה זירו עריכה

אתר למנויים בלבד אמיתי זיו, בוויקיפדיה רצו לאפשר גם לאנשים ללא אינטרנט לעיין בערכים - ואז התחיל הבלגן, באתר TheMarker‏, 28 ביוני 2016 שמזן#שיחהערכי בראבו18:19, 28 ביוני 2016 (IDT)

אז שיפתחו את זה לקריאה בלבד, ללא עריכה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:01, 28 ביוני 2016 (IDT)
כלומר, יחסמו מיליוני גולשים בגלל מיקומם ומצבם הכלכלי?‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 19:48, 28 ביוני 2016 (IDT)
תחליט, מה יותר חשוב - עוד גולשים או עוד הפרות זעויות יוצרים, ותפעל לפי זה. אי אפשר לקבל הכל ביחד. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:51, 29 ביוני 2016 (IDT)
תלוי בכמויות. אם המצב ממש גרוע הייתי חוסם העלאת קבצים.‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:23, 29 ביוני 2016 (IDT)

האם יבינו סוף סוף בגור? עריכה

הסבתא החרדית והנכדה החילונית התחבקו ופרצו בבכי מר. אנחנו בוויקיפדיה כבר מכירים מקרה דומה, האם הנהגת חסידות גור תפיק את הלקחים? ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 21:11, 28 ביוני 2016 (IDT)

אריאל, אני כועס עליך. מאוד. מאוד מאוד. התקנות של גור הן מטורפות ומסוכנות ולא מהיום. הן לא מתאימות לרבים ולא מהיום. אבל הניצול הציני של אירוע משפחתי כאוב, בכאב שאין שני לו, ששופך דם נקיים, אנשים נשים וטף בחוצות קריה, שאין ספק בכך שלעומסים נפשיים יש הרבה חלק בענין, גם בלי קשר לגור, כדי להטיל את מלוא האשם בגור, כאילו התקנות ורק הן הם האשמים הבלעדיים במצב, וכאילו שבאין תקנות לא יהיו יותר גירושין ולא התאבדויות, לא סכסוכים בינאישיים ולא השמצות, זו הסתה ושיסוי ממדרגה ראשונה. אין לי ספק שאם חילוני אנטי דתי היה פותח את הדיון, היית מיד מרגיש כמוני. מצער לראות שאדם דתי פותח את הדיון במשקפיים כל כך צרות אופק, כל כך בלתי מקבלות את האחר והשונה.
לבי לבי על הגב' המנוחה ז"ל. אך באותה מידה, ואף יותר, לבי על הנותרות, על אלה שהושמצו על אף היותן קרבנות אומללות של מסע יסורים בלתי נתפס. לבי גם על הבעל המוכפש, ואין משנה כמה ומה ממה שהתפרסם נכון. בסופו של דבר, היא סחפה אותו, והוא -לדבריה, נסחף צעד אחד יותר מדי. לבי עליו. לבי על שון, ועל כל אחד מהנכדים האחרים של המנוחה האומללה ז"ל. ברור לי שנטישת הילדות לא נבעה מרוע, אין רוע בעולם שיכול להביא לכזה מסע הכפשה של אם נגד בנותיה. זה ודאי עומסי נפש בלתי נתפסים. קל וחומר שהן לא התעלמו מתוך רוע, הן התעלמו מתוך כאב, הן אישי, והן דתי. זה סיפור שיש בו רק דבר אחד ברור - עצב. ומהעצב יוצאת קריאה לשלום להכלה ולהבנה, לא להטפה, לא לשיסוי, לא להרחקה, ולא לפילוג. עשרות אלפי חסידי גור הם אחינו, אנשים מתוקים ויקרים, שאמנם לא תמיד נוהגים כראוי, אבל גם אנו לא תמיד נוהגים כראוי. ברכות לך אריאל היקר.
למה אתה כועס? אני לא הטלתי מלוא אשם על אף אחד. לא הזכרתי במילה אחת תקנות או לא תקנות. איפה אתה רואה משקפיים צרות או רחבות? חסידי גור המתוקים הם אחי כמו אחיך, ועדיין אני חושב שעל ההנהגה להפיק לקחים. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 02:18, 1 ביולי 2016 (IDT)
כשתקרא להנהגה החילונית להפיק לקחים על מקרים מקבילים כמו הפרופסור דן מלר זה לא ייראה כל כך גרוע.
לא. -- ‏גבי‏ • שיח 21:34, 28 ביוני 2016 (IDT)
אין עם מי לדבר שפם אדום - שיחה 02:04, 29 ביוני 2016 (IDT)
האם זה הוגן למצוא מכנה משותף בין סיפור אחד לסיפור אחד אחר ולגזור מכך נאשם??? אני חושב שלא. ביקורת - שיחה 02:14, 29 ביוני 2016 (IDT)
במקרים מעטים שינויים משמעותיים בקבוצה סגורה מגיעים מההנהגה, פעמים רבות הנהגה שהגיעה לתפקידה בשל ירושת שררה של דורות קודמים נעדרת כישורי מנהיגות, נגררת במקום להוביל, מגיבה במקום ליזום, מנסה לפתור בעיות מקומיות ומתעלמת מהתמונה הכללית, ומתייחסת להווה במקום לעתיד. השינוי יבוא מלמטה, מהעם, באופן שיזכיר את האביב הערבי (אבל בסגנון מתון בהרבה כמובן). האינטרנט והרשתות החברתיות יוצרים מהפכה בעולם ונוצר דור חדש שלא מוכן לקבל תכתיבים שרירותיים מלמעלה (מאפיין בולט גם של גל הטרור האחרון, מרבית המחבלים נעדרי השתייכות ארגונית). לא בכדי ישנו נסיון להאטם מאחורי חומות, אבל הזרם כה חזק שהחומות אינם מסוגלות לעמוד מפניו, ואלו התמוטטו, מתמוטטות או יתמוטטו מתי שהוא בזמן הקרוב, וגם החומות של חסידות גור לא מסוגלות לעמוד בפרץ. המסרים מחלחלים להם, וכמה דמעות עשויות למוטט חומות בצורות. בלי להתייחס ספיציפית לדמויות האנושיות של המקרה הנוכחי משני צידי המתרס, לא ניתן לסבול את המימד הלא-אנושי שהתגלה בסיפור, ועשויות להיות לכך השפעות מרחיקות לכך בטווח הארוך על הדמויות האנושיות הסגורות מאחורי החומות. נת- ה- - שיחה 02:40, 29 ביוני 2016 (IDT)
רק הערה קטנה, לרוב המחבלים דווקא כן הייתה השתייכות ארגונית, הם פשוט לכאורה לא הונחו לבצע פיגוע (לפחות לא באופן אישי). בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בסיוון ה'תשע"ו • 09:18, 29 ביוני 2016 (IDT)
הייתה בזמנו כתבה שעליה התבססתי, אלא שהיא כנראה נערכה מאוחר יותר והדברים כבר לא נמצאים שם, הנה היא - אתר למנויים בלבד עמוס הראל, כבר לא רק "פיגועי בודדים": בצד הפלסטיני מתגבשות קבוצות שאפתניות בלי שיוך ארגוני, באתר הארץ, 9 ביוני 2016. נת- ה- - שיחה 12:09, 29 ביוני 2016 (IDT)
הסיבה לאמונה הזו שלך ושל אחרים באינתיפאדת יחידים היא בטענות של כוחות הביטחון שזה הסיפור. ראה כתבה על מחקר הטוען ההפך. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בסיוון ה'תשע"ו • 12:22, 29 ביוני 2016 (IDT)
המחקר שמובא בכתבה מיוחס לאנונימי מסיבות השמורות עמו, ולכן יש להזהר בקבלת דבריו מאחר ואינם ניתנים לאימות. לגופם של דברים, הם נשללים בכתבה על ידי מספר גורמים, וכפי שמצויין, לישראל אין אינטרס להסתיר את החמאס, בדיוק להפך. נת- ה- - שיחה 12:53, 29 ביוני 2016 (IDT)
”המזרחן ד"ר שאול ברטל, חוקר במרכז בגין סאדאת (בס"א) למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר־אילן”, אנונימי? לישראל יש אינטרס להסתיר, א. חוסר רצון לשנות את שיטות הפעולה של כוחות הביטחון, ב. כדי להסביר את חוסר ההצלחה של כוחות הביטחון. נשלל? לא ראיתי התמודדות אמיתית עם טענותיו. ויש עוד פרטים והוכחות שלא הובאו בכתבה אך הוא הראה לי באופן אישי. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בסיוון ה'תשע"ו • 13:04, 29 ביוני 2016 (IDT)
תיקון טעות, לא אנונימי, אבל "אינו יכול להתראיין מסיבות שלא ניתן לפרטן". לגבי חוסר אמון משמעותי בממסד שבא לידי ביטוי בדבריך, לצערי לא אוכל לשכנע אותך לתת אמון בדברי אחרים, אבל שים לב שגם השב"ס טוען שמדובר בצעירים שלא ממש סופרים את הממסד, גם אם אולי הושפעו מפרסומי החמאס (לדוגמא, מבחינה מבצעית), אין הם אנשי חמאס מאחר ואינם מקבלים את האידאולוגיה של הארגון בנושאים אחרים. נת- ה- - שיחה 13:11, 29 ביוני 2016 (IDT)
אני מכיר אותו ויודע מה הסיבות. לא כולם אנשי חמאס, אבל לקרוא לזה אינתיפאדת בודדים זו פשוט התעלמות ממציאות. יש למשל דף הנחיה בפייסבוק איך לבצע פיגוע מברג. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בסיוון ה'תשע"ו • 14:29, 29 ביוני 2016 (IDT)
אין קשר בין השראה והכנות מבצעיות, לבין השתייכות ארגונית. איש חמאס הוא אדם דתי שרוצה (לכל הפחות במידה חלקית) להשליט את השריעה ברחוב, מחבלי גל הטרור הנוכחי - רובם ממש לא, ולכן אין הם יכולים להחשב כאנשי חמאס, וגם לא כאנשי פתאח, בודד = ללא שייכות ארגונית = הזדהות משמעותית עם ארגון. נת- ה- - שיחה 17:38, 29 ביוני 2016 (IDT)
השתייכות ארגונית יש, רשומים כפעילים בתנועה, מפרסמים את עצמם עם הסמלים, מצטטים את סיסמאות התנועה ועוד. זה שיש גם זרזים (קשיים כלכליים, חברתיים ואחרים) הוא רק מה שדחף אותם לקחת את הצעד האחרון שממנו אין דרך חזרה. אדם שיש לו חיים מבוססים קשה לו לקיים את העקרונות שלו עד לרמה של מסירות נפש. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בסיוון ה'תשע"ו • 17:55, 29 ביוני 2016 (IDT)

האם יבינו סוף סוף בתקשורת? התשובה ודאי שלילית. אבל האם יבינו צרכני התקשורת? אני מלא תקווה. יזהר ברקשיחה • כ"ג בסיוון ה'תשע"ו • 16:57, 29 ביוני 2016 (IDT)

הביקורת, גם מפעילים יוצאי בשאלה יחסית חריפים, הייתה כלפי קהילת גור, ולא כלפי המשפחה. מחלוקות בתוך המשפחה הם תמיד אמוציונאליות מאד ובדרך כלל כולם אשמים או אף אחד. לא צריך את המקרה הזה כדי להעביר ביקורת על חסידות גור ועל התנהלותה. זה בסך הכל עוד סיפור פיקנטי למאגר. • צִבְיָהשיחה • כ"ג בסיוון ה'תשע"ו 17:13, 29 ביוני 2016 (IDT)
יזהר, שים לב גם איזו ביקורת אבישי חוטף על המאמר הזה, ומאלו נימוקים. לשבחו יאמר שאינו מצנזר תגובות. נת- ה- - שיחה 17:35, 29 ביוני 2016 (IDT)
נו, באמת, כאילו שהיינו זקוקים לדיווח הזה כדי ללמוד על המתרחש בחסידות גור. "שנאת חרדים", ממש. אביעדוסשיחה 17:42, 29 ביוני 2016 (IDT)
צביה, אני מסכים שיש הרבה ביקורת להעביר, אבל פעמים רבות יש הרבה צביעות בביקורות חיצוניות סלקטיביות כלפי ציבור מסוים. כשהרב קנייבסקי מבקר בחריפות את התקנות של גור זה מצוין. אבל כשהביקורת מגיעה מציבורים שדווקא מובילים באחוזי הגירושין והבגידות - יש בזה המון צביעות, והשתיקה עדיפה בהחלט (ולמען הסר ספק, אני לא דן על הדיון הספציפי הזה אלא על התופעה). יזהר ברקשיחה • כ"ג בסיוון ה'תשע"ו • 17:39, 29 ביוני 2016 (IDT)
אתה באמת חושב שבציבור החרדי בכלל, ובציבור הגוראי בפרט, אחוז הגירושין נמוך בגלל שאנשים לא רוצים להתגרש? זה נושא מאד מורכב. למען הפרוטוקול, אני לא רואה באחוז גירושין גבוה סימן לפגם מוסרי. זו פרשנות שלך שנובעת מסולם הערכים האישי שלך. • צִבְיָהשיחה • כ"ג בסיוון ה'תשע"ו 20:21, 29 ביוני 2016 (IDT)
ומכיוון אחר, כמה זמן יקח עד לפתיחת הערך אסתי ויינשטיין? נדמה שבמותה יצרה לעצמה חשיבות משמעותית. אין ספק שמדובר יהיה בערך נפיץ וקשה, אבל ויקיפדיה מתמודדת באומץ עם סוגיות מורכבות ואינה נרתעת מקשיים. נת- ה- - שיחה 17:49, 29 ביוני 2016 (IDT)

הצד השווה שבכל הסיפורים הללו שמאד מאד נחמד לנו לראות את הבעיות בדשא של השכנים ולדעת בדיוק למה זה קרה רק אצלם. כי איך שאנחנו חיים זה ה"נכון" ואיך שהם לא. ואז כשמגיע מישהו ומעז לא להכיל את צורת החיים המערבית, כולם צועקים שהוא פנאט. בבית ספרנו לימדו שלכל יצירה אנושית וזה כולל גם מנהגים ותרבויות יש מעלות וחסרונות, התמקדות בחסרונות היא זכות מוקנית לכל אחד, אבל אני מעריך יותר את מי שמתמקד בחסרונות עצמו וביתרונות זולתו ולא להיפך. ביקורת - שיחה 19:49, 29 ביוני 2016 (IDT)

אתה הופך את זה לדיכוטומיה, אבל אפשר לקיים אורח חיים בעל מרכיבים לא-מערביים מבלי להיות פנאט. נראה שככלל זה לא המצב בגור. אביעדוסשיחה 19:54, 29 ביוני 2016 (IDT)
שים לב שלא דיברתי על גור, אלא על הכיף שלנו להחליט שיש לנו מספיק ידע כדי לאבחן את הבעיה בגור.
לענין שעלה כעת: אני מכיר גורים רבים, מניח שלעולם לא אכיר את מנהגי חדרי המיטות שלהם לאשורם, קראתי את המסמך שהופץ ברשת במבט של פסיכולוג וברור לי שהיו שם פאשלות נוראיות מהבסיס, חוסר תקשורת והעדר מערכת שיכולה לנטר בעיות בזמן אמת ולסדר דברים. קשה לי להאמין שבאמת אין מערכת כזו כי אני מכיר גם מקרים אחרים שטופלו, לכן אין לי אלא להניח שמדובר במקרה לא מייצג, לא נעים לי להשתמש עכשיו במושג קומדיה של טעויות, אבל זה הדבר הראשון שעלה לי, תוך כדי שבכיתי איתה.
לענין הכללי של גור, לאחרונה יצא ספר מפורט (שעדיין לא הספקתי לקרוא) בנושא זה. מופיע בערך על החסידות. אני מניח ששם תהיה תמונה ברורה יותר מאוסף של אנשים שהיו ועזבו ומי יודע מה היה ברקע אצלם חוץ מ"חסידות גור"? אם מישהו יתמצת את העולה מהספר וישביח את הערך כולנו נברך אותו.
נ.ב. לא נגעתי באפשרות שהעלית. זה גדול על הדיון הזה. ביקורת - שיחה 20:04, 29 ביוני 2016 (IDT)
ביקורת, האמת שחסידות גור ידועה באהבה הגדולה שלה לטיפול פסיכיאטרי, ולא לטובה. בנוגע לספר, לא קראתי, אבל אני בספק אם הספר מביא סטטיסטיקות. אין מחלוקת לגבי קיום התקנות, יש מחלוקת לגבי האחוזים שמקיימים אותה הלכה למעשה, ועל כך הספר כנראה לא יוכל להביא מענה. הביקורת החרדית (וגם של היוצאים מהחסידות) לגבי החסידות היא לא רק לגבי כל הנושא של הזוגיות/מיניות, אלא לגבי ההתנהלות שלה כקהילה שידועה בלוחמנות שלה. אני מניחה שחלק מהזעם החרדי כלפי החסידות נובע מהצורך של כל אחד בשעיר לעזאזל להתנשא עליו. אבל זה בנפרד. • צִבְיָהשיחה • כ"ג בסיוון ה'תשע"ו 20:27, 29 ביוני 2016 (IDT)
תכל'ס הקטע הפסיכיאטרי הוא שימוש בטכנולוגיה מתקדמת לצרכים דתיים. זה הכל. אלא שאם לא נקבל את ההנחה שלהם בדבר מה הוא צורך דתי, ונמשיך לראות בפסיכיאטריה משהו לחולי נפש, נצטרך להסתכל על האהבה הגדולה של החסידות לתחום במבט תמה עד מזועזע.
אני חשבתי וחושב שהתקנות אינן גדולות מהשולחן ערוך אלא מנסות למקד את עבודת היצר לתחום זה. השולחן ערוך בנושאים אלו מביא את ההלכה הכי מחמירה מבין שלל התייחסויות התנאים והאמוראים לנושא ("כמי שכפאו שד") ומקובל בקרב פוסקי ההלכה שיש מרחב בין נקודת קיצון זו לבין שלל צורות התנהגות שהותרו בגמרא. מקובל לחשוב שרמות פרישות (לאו דוקא מינית) הן אינדיבידואליות, וגם אצל האדם עצמו משתנות לפי רמתו הרוחנית בכל שלב בחייו. לכן, די ברור לי שלא יכולה להיות "הוראה אחת לכולם" בנושא זה שעיקרו היתר עם מגבלות שנועדו לתמוך בהתקדמות רוחנית מיוחלת כלשהי. אני יודע שישנה מערכת בגור ברמת רב/יועץ/מדריך שמנווטת את העניינים עבור הפונים אליה. אין לי מושג באשר לרמת ההצלחה של הדבר.
בקשר לזעם, אני מסכים לסיפא של דברייך. מסכים גם לתדמית הכוחנית, אם כי לדעתי היא לא לגמרי מוצדקת, כלומר הכוחנות קיימת אבל צריך לעקוב הרבה זמן כדי לקלוט את המורכבות הזו, של כוחנות מצד אחד וחסד ונדיבות לב גדולים מצד שני. ביקורת - שיחה 20:47, 29 ביוני 2016 (IDT)
ושימוש בחגורות נפץ זה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת לצרכים דתיים גם כן. זה הכל. במילים אחרות, לא הבנתי את הטיעון.
לגבי התקנות, לא חושבת שהסטייפלר לא היה מודע למה שכתוב בשולחן ערוך. אולי אפילו הוא בעצמו קיים את התקנות. זו בדיוק הטענה כלפי גור: שהם לקחו את מידת הסופר-חסידות בנושא המיניות והפכו אותה למחייבת לכולם. האם אפשר להבין מדבריך שאתה כופר בקיום התקנות כהוראה גורפת לכלל הציבור? כי זה די חדשני. • צִבְיָהשיחה • כ"ג בסיוון ה'תשע"ו 20:55, 29 ביוני 2016 (IDT)
קטונתי מלחדש. ההוראה היא הוראה כברירת מחדל, ולכן תאורטית אמורה להיות לכולם. הסטייפלר סבר שגם כברירת מחדל זה לא טוב כמו שלא נותנים ברירת מחדל לצום ומשחררים את הרצועה לכל אחד לפי הצרכים האישיים. לדון על מקרים ספציפיים זה ממש לא לעניין, הקליניקות של המטפלים למיניהם (דו-משמעות) עמוסות לעייפה באנשים שלא שמעו את השם ישראל אלתר מימיהם, ובעיות לא מטופלות צוברות משקעים ושאר ירקות. בקטע הזה התיקון צריך להיות פתיחות רעיונית לכך שיש אנשים שיש להם את הידע שאין לך ויכולים לעזור לך. זה קורה בעולם כולו בתחום הפסיכולוגיה בעצלתיים, בתחום הטיפול המיני בעצלתי-עצלתיים, ובחברות שרואות בתחום הפרטי הזה גם סוג של קדושה-פרטית - זה יקח עוד יותר לאט מטבע הדברים.
עצה טובה שההורים שלי העניקו לי כשהייתי ילד ואני העברתי לילדות שלי: אם משהו לא מסתדר לך, סביר להניח שאתה לא הראשון שנתקל בבעיה כזו. לכן, או שתדבר עם מישהו שיודע יותר, ואם אתה לא מספיק אמיץ - לך לספריה ותנסה לדעת בעצמך יותר. סביר להניח שהידע יעזור לך להתמודד עם הבעיה ממקום פחות מביך ואז תוכל יותר בקלות ללמוד ולהתייעץ. ועוד דבר: בעיות לא מטופלות לא מתות, רק גדלות. ביקורת - שיחה 21:12, 29 ביוני 2016 (IDT)
או שאנחנו לא מדברים על אותו דבר או שאני לא יורדת לסוף דעתך. אני מדברת על כך אנשים שסיפרו שבחסידות גור נותנים כדורים פסיכיאטרים כדי "להעלים" בעיות בקרב בחורים/גברים/אנשים באופן כללי. להוציא אולי מקרים כמו סכיזופרניה או פסיכוזות למיניהן (וגם שם לא לחלוטין), כדורים פסיכיאטרים באים בנוסף לטיפול שיחתי/נפשי כדי לפתור בעיה (אמיתית) מהשורש, לא כ"זבנג וגמרנו". • צִבְיָהשיחה • כ"ג בסיוון ה'תשע"ו 21:22, 29 ביוני 2016 (IDT)
בואי נפרק את הנושא: מישהו טוען שיש לחסידי גור מספיק פסיכיאטרים שמספקים להם חופשי חופשי כדורים בניגוד לתקנות משרד הבריאות. זה לא סביר. יותר לא סביר שיש לחסידות בעיה להעמיד ולפרנס עשרות פסיכולוגים משלהם כדי לספק לחברי החצר את התמיכה הנפשית המשלימה. למה שלא יעשו את זה? למה להניח שזה לא נעשה?
השמועה היותר סבירה היא, שהם משתמשים מחוץ להתוויית המקור בכל מיני נוגדי דיכאון או כדורים אחרים, כדי "לדכא את היצר". זה לא תקין כי יש נזקי משנה ועצם ההנחה שאפשר לפעול נגד הצרכים הגופניים הבסיסיים של האדם נשמעת לנו כאנשי העולם המערבי מטורפת. אבל כאן מגיעה הנחת המוצא, נניח שנקבל את ההנחה הדתית-קבלית שמצב מסויים הוא המבול וסדום ועמורה גם יחד ומי שנכשל ב"חטאת נעורים" נמצא בבעיה שכמעט אין שני לה, כאילו שופך דמים ושלל ציטוטים, ומנגד יש סטטיסטיקה ש-99% מנוטלי הכדורים למטרה זו לא הופכים לזומבים - זה הופך לשאלה כבדת משקל. אני נחרד מהמחשבה על כך ולכן הילדים שלי לא יהיו במוסדות של גור, אבל יש כאלה שנחרדים יותר מהמחשבה שהילד שלהם יביא מבול לעולם, והוויכוח שלך איתם הוא ויכוח דתי ולא ביקורת קטלנית דעתנית. ביקורת - שיחה 21:36, 29 ביוני 2016 (IDT)
ראשית, לפסיכולוגים אין הרשאה להנפיק מרשמים. כך שהם או מסתמכים על פסיכיאטרים לתרופות "כבדות", או נעזרים ברופאי משפחה לתרופות "קלות" (כמו פרוזק). זה לא כל כך מסובך להוציא מרשם מרופאים שחוקים אם יש לך תירוץ עובר. מצטערת, אבל הליברליזם שלי לא מרחיק עד כדי כך שאצדיק שימוש בחומרים פסיכיאטרים (גם פרוזק הוא לא בדיוק תרופה הומופתית) שלא לשם ההתוויה לה הם נועדו. ודאי כשאני נוטה לצאת מנקודת הנחה שהבחורים הללו לא בדיוק מבינים את משמעות העניין עד הסוף. אני לא מתחברת לז'אנר החדש יחסית לפיו הכל יחסי, הכל הגיוני, וכולם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ושכל הביקורת על הדת היא בגלל העליונות המתנשאת של יוצאי התרבות המערבית. צטערת, אני מתנגדת לדברים מסוימים כי הם רעים, לא כי אני מונעת מהתנשאות או מאג'נדה אנטי-דתית (במקרה הזה). לפי ההיגיון שלך אפשר להשלים עם מילת נשים, הליך כירורגי שנועד להציל את נשמותיהם המסכנות של הנשים, לבל חלילה תשוקתן המתפרצת תגרום להם לחרוג ממכסת הגבר אחד לכל החיים שלהם ויצלו בגיהנום לנצח נצחים. ועוד ועוד. אגב, לפי הסטטיסטיקה כולם נמצאים בגיהנום ומשכך הגן עדן ריק ודי משעמם בו. • צִבְיָהשיחה • כ"ג בסיוון ה'תשע"ו 22:22, 29 ביוני 2016 (IDT)
אני חושב שהזעזוע מכל דבר שנובע מסולם ערכים שונה, הוא צקצקני אם אינו מתבסס על סולם ערכים מוצק שטוען לנכונות. אם יש לך סולם ערכים מוצק שטוען לנכונות ושולל מילת נשים בלי להתחשב בהצדקה של המבצעים אותה, ועדיין מכיל מילת גברים בשל ההצדקה של המבצעים אותה (זה לא סימטרי אני מודע לכך, ובכל זאת), אז לא אוכל לטעון נגדך לצקצקנות.
אני לא טוען שהכל יחסי, חלילה לי, אני חרדי חשוך. אבל כן אטען שזה לא הוגן להצביע על נקודת מחלוקת נוחה (מסממים את הבחורים) כשהנקודה האמיתית פחות נוחה (אין לך חשק ויכולת להתעמת על תפיסת העולם).
אני לא חושב שהנושא הוא עליונות מתנשאת, אלא קושי מובנה להבין את האחר, לא מנקודת עליונות מדומה. ביקורת - שיחה 22:41, 29 ביוני 2016 (IDT)
חשוב להראות גם את זה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 02:14, 1 ביולי 2016 (IDT)
חשיפה: מסכת ההתעללות המינית וההשפלות שעברה אסתי וינשטיין עד שבחרה להתאבד, באתר nana10‏, 1 בולי 2016 יש שם סיפור אישי קשה ויוצא דופן, אבל בניכור המשפחתי שהוא זה שקרע אותה אין להאשים מישהו ספציפי אלא את החברה שמקבלת ניכור משפחתי בהבנה או אפילו כדבר שנכון לעשות. שפם אדום - שיחה 01:02, 2 ביולי 2016 (IDT)

האתר של בית יגאל אלון עריכה

האתר של בית יגאל אלון שינה את פניו וכתוצאה מכך עשרות לינקים, למידע על אישים שונים, נדפקו. לידיעתכם. Danny Gershoni - שיחה 15:46, 29 ביוני 2016 (IDT)

מצער מאד. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:53, 29 ביוני 2016 (IDT)
Danny Gershoni, איך הגעת לעשרות לינקים? מצאתי חמש ממרחב הערכים שאינם לעמוד הבית.‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 17:59, 29 ביוני 2016 (IDT)
הי Uziel302. זה מוזר כי כשעברתי רק על הערכים שלי מצאתי ב-8 מהם קישורים לבית יגאל אלון. לכן ההנחה שלי הייתה שיש עוד רבים שיצרו קישור לשם אבל אולי אני היחיד Danny Gershoni - שיחה 07:53, 30 ביוני 2016 (IDT).
עשיתי חיפוש מהיר ומצאתי עוד ערכים (לא שלי) עם הפניה לאתר: מנדל פורטוגלי, נחום גולן, נחום שריג, עמוס ירקוני, משה שטקליס, גיורא שנאן, יוסף פיין וכו'. Danny Gershoni - שיחה 08:03, 30 ביוני 2016 (IDT)
ויש גם לינקים אצל יוסף זלצמן, אורי ברנר, יצחק חופי, שמשון יוניצ'מן, שמעון קושניר, תחיה ליברזון, גדעון מר, אברהם איכר, יהודה אלמוג, דבורה דיין, דוד נמרי. עד כאן 26 ערכים ויש עוד הרבה. Danny Gershoni - שיחה 08:15, 30 ביוני 2016 (IDT)
בכל מקרה כתבתי למנהל האתר שיפתרו את הבעיה. עד אז האנשים מתבקשים לא להסיר את הלינקים. Danny Gershoni - שיחה 09:47, 30 ביוני 2016 (IDT)
קרוב ל-400 קישורים, כנראה שיש הבדל בתו - בין החיפושים, או משהו בסגנון. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 15:04, 30 ביוני 2016 (IDT)
צמצמתי ל-296 קישורים. אני חושש שהמידע הוסר מהאתר, בהתאם למסורת שראשיתה בהרס הספרייה הגדולה של אלכסנדריה. דוד שי - שיחה 05:45, 1 ביולי 2016 (IDT)

תרומה של 400,000,000 דולר עריכה

התרומה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ישראל ניתנה הבוקר לאוניברסיטת בן גוריון. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:49, 29 ביוני 2016 (IDT)

מי תרם? וזה לא היה כבר לפני כמה ימים? כותבערכים - שיחה 16:09, 29 ביוני 2016 (IDT)
ד"ר הווארד ולוטי מרקוס ז"ל הורישו לאוניברסיטת בן-גוריון 400 מיליון דולר , 24 ביוני 2016‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 16:13, 29 ביוני 2016 (IDT)
לא לחכמים לחם לא נורא הכרמל והים הם פיצוי לא רע. ביקורת - שיחה 16:18, 29 ביוני 2016 (IDT)
זה פורסם לפני כמה ימים ונתרם היום. וביקורת, אתה בטוח לגמרי שאני טיפש? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:01, 29 ביוני 2016 (IDT)
אתה לא, ודאי לא התכוונתי להכליל. גם בחיפה יש פרופסורים דבילים, מכיר כמה. ביקורת - שיחה 21:42, 29 ביוני 2016 (IDT)

האמנם הגענו לתחתית החבית? עריכה

בהבהרת חשיבות נמצאים כעת 42 ערכים, והורים והרושם שלי הוא שרבים מתוכם אכן אינם ראויים לערך ויימחקו. מה קרה שהוצפנו בערכים רבים כל כך שחשיבותם מוטלת בספק? האמנם סיימנו לכתוב את כל הערכים שחשיבותם אינה מוטלת בספק? האם הקיץ שהגיע גורם לכך? דוד שי - שיחה 22:19, 29 ביוני 2016 (IDT)

הורים שלך מה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:26, 30 ביוני 2016 (IDT)

זו כנראה תקלדה. הוא כנראה התכוון "והרושם שלי הוא". ‏ Amitayzl - שיחה 00:37, 30 ביוני 2016 (IDT)

זה עונשו של מי שמזלזל בתלמידי חכמים, שהרי רבים מהנמצאים בדיוני חשיבות הם רבנים, שכל אחד מהם הוא סיני ועוקר הרים. דוד שי - שיחה 07:46, 30 ביוני 2016 (IDT)
כנראה אין חשיפה מספיקה למיזם האנציקלופדיה העברית שלי, בשל העובדה שהוא בלתי פעיל. אולי יבואו כמה מתנדבים, כל אחד ישלים רשימה של אות אחת, בדומה למה שיואב ואני עושים בשעות הפנאי (אותיות ו' ק'), ואז נוכל להפעיל את המיזם ולהשלים את ליבת האנציקלופדיה. ביקורת - שיחה 00:44, 30 ביוני 2016 (IDT)
ליבת אנציקלופדיה, פחחחח - רבנים בני זמננו ושחקני כדורגל בני זמננו, זו ליבת האנציקלופדיה שלנו, ולא הערכים העבשים של האנציקלופדיה העברית, אנציקלופדיה שאין בה אפילו שחקן כדורגל אחד (חוץ מנילס בוהר, שלא בזכות שליטתו בכדורגל נכנס לאנציקלופדיה), ורבנים בני זמננו יש בה רק כזית. דוד שי - שיחה 07:46, 30 ביוני 2016 (IDT)
באופן ספציפי היה עכשיו מישהו אנונימי שהציף ערכים של רבנים מדרג נמוך (אחד אפילו מחקתי במחיקה מהירה) מה שגרם להרבה דרישות להבהרת חשיבות ופתיחת תיבת פנדורה של "אם לרב האלמוני הזה לא מגיע ערך למה לרב האנונימי יש ערל כבר עשור"?
באופן כללי ויקיפדיה היא מזמן אנציקלופדיה של אנציקלופדיות נושאיות והרבה מעבר לאנציקלופדיה כללית בסיסית. כמו שיש "אנציקלופדיה לחכמי ישראל", אנציקלופדיות לספרנות ואנציקלופדיוץ רפואיות אין סיבה שלא תהיינה אנציקלופדיות בספורט ובתרבות, כולל אנציקלופדיות ביוגרפיות. ‏DGtal‏ - שיחה 08:06, 30 ביוני 2016 (IDT)
ויקיפדיה היא פדרציה של אנציקלופדיות, אבל נדמה לי שחלק מהרבנים שזכו לערך די בכך שיופיעו בקובץ "מי הוא מי ברבנות המקומית", ולא באנציקלופדיה נושאית שעניינה רבנים. ההצפה בערכי רבנים זוטרים בני זמננו מגחיכה את המושג אנציקלופדיה, ואולי מלמדת שיש ששכחו את הדיבר השני, ”לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי”, ורבם הוא אלוהיהם. דוד שי - שיחה 08:12, 30 ביוני 2016 (IDT)
רוב הרבנים בני זמננו (ובני כל הזמנים) לא זכו לערך וגם לא יזכו לו בעוד מאתיים שנה. אם אתה מכיר את עולם הרבנות ומשווה לכללי החשיבות וק:רב (שדנים בשטח האפור בין חשוב אנציקלופדית ללא חשובים) אתה תראה בשנייה וחצי שעל רוב הרבנים אין אפילו הווה אמינא לכתוב ערך. בשלוש מילים: אתה סתם מגזים. ‏DGtal‏ - שיחה 09:04, 30 ביוני 2016 (IDT)
אזכיר ששמונה ערכים של בתים ממשחקי הכס עלו לדיון חשיבות במקביל.‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 19:54, 30 ביוני 2016 (IDT)


נורא עריכה

מה עובר בראשו של מחבל שרוצח ילדה בת 13 כשהיא יושנת במיטה שלה? מזעזע. כותבערכים - שיחה 11:13, 30 ביוני 2016 (IDT)

מה עובר לו בראש? מה שהוא התחנך אליו וגדל עליו מגיל 0. יזהר ברקשיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"ו • 22:42, 30 ביוני 2016 (IDT)
הרצח הזה חדר את כל ההגנות שלי. אני רואה את המבט התם שלה בתמונה והלב נקרע. ראובן מ. - שיחה 22:47, 30 ביוני 2016 (IDT)
מה שעבר בראשם של רוצחי ילדים אחרים - רוצחי משפחת פוגל, רוצחי הנער מוחמד אבו ח'דר, שורפי המשפחה מכפר דומא, רוצחי האם וארבע בנותיה בגוש קטיף לפני הפינוי. טירוף ורשעות שטניים.שלומית קדם - שיחה 23:10, 30 ביוני 2016 (IDT)
יחי האיזון. 85.64.60.96 06:11, 1 ביולי 2016 (IDT)
הילדים הם עתיד החברה, לכן בכל חברה שפויה מנסים לטפח ולשמר את הילדים ובהתאם לכך מגנים את רוצחי הילדים. רוצחי ילדים, ללא הבדל דת או לאום של הילדים או של הרוצחים, הם מתועבים ובזויים, כמובן, בעיני אנשים מתורבתים, שעברו תהליך חברות - האלמוני המסתייג כנראה שלא נמנה איתם. בברכה. ליש - שיחה 10:11, 1 ביולי 2016 (IDT)
אריה, כפי שאני מבין האלמוני אינו מסתייג מהיחס לרוצחי ילדים, קשה לו עם האיזון המספרי שברשימה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 18:17, 1 ביולי 2016 (IDT)
מה עוד שאצלנו לא סוגדים לרוצחי ילדים ומהללים אותם כגיבורים, בניגוד מובהק לצד הפלסטיני. ‏ MathKnight (שיחה) 18:19, 1 ביולי 2016 (IDT)
רוצחי דומא לא מתאימים לדוגמה בניגוד לרוצחי אבו ח'דיר. ביקורת - שיחה 18:20, 1 ביולי 2016 (IDT)
יש עוד הרבה הרבה לצערינו, אך על מנת להניח דעתו של האלמוני הוספתי כמה מעשים שטניים לרשימה.
  1. רוצחי שלהבת פס
  2. רוצחי אדל ביטון
  3. רוצחי 3 הנערים
  4. רוצחי דני כץ
  5. רוצחי תלמידי הישיבה לצעירים
  6. משגרי הקאסם על אניסו דורית בת השנתיים משדרות.
  7. רוצחי הילדים בתחפושותיהם בדיזנגוף סנטר בפורים.
  8. רוצחי ילדי אביבים.
  9. רוצחי ילדי צפת בבית הספר במעלות.
  10. רוצחי אייל גלוסקה במשגב עם.
  11. שורפי טל מוזס.
  12. רוצחי הילדים בקיבוץ מצר ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 18:36, 1 ביולי 2016 (IDT)
אז מה המסקנה? תודה לאל, שאצלנו רצח ילדים פלשתינים הוא מעשה נדיר ביותר, שנחשב למתועב בעיני הרוב המוחלט (מלבד החוגגים בחתונת התועבה, שהניפו ודקרו את תמונת התינוק שנרצח בעריסתו). האם עלינו לשאוף לאיזון אימים כזה? חס וחלילה. גם אני יכולה להוסיף את משפחת מוזס, שנזכרתי בה, והילדים בחדר התינוקות בקיבוץ משגב ועוד ועוד... מזל שאין איזון ונקווה שלעולם לא יהיה, אבל להתעלם מן המעשים כאילו לא היו, זה מעשה תועבה כשלעצמו. ואגב, למה רוצחי דומא אינם מתאימים? הרי הם ידעו שיש משפחה ישנה בבית, ולמעשה היו אמורות להיות שתי משפחות. העובדה, שהרצח התבצע מבחוץ, באמצעות השלכת בקבוקי תבערה או חומר דליק אל תוך הבית, איננה משנה את העובדה. גם במקרה של אדל ביטון, המחבלים השליכו אבנים על מכונית, הם לא ידעו ולא היה איכפת להם מי יושב בה ומה גילם. ברור שזה רצח, גם אם הילדה מתה בגלל התנגשות המכונית לאחר יידוי האבנים. כך גם בכפר דומא ובמקרים אחרים.שלומית קדם - שיחה 18:52, 1 ביולי 2016 (IDT)
אם גם את מבינה ש"שאצלנו רצח ילדים פלשתינים הוא מעשה נדיר ביותר" אז מה משרת מצג השווא שהראה איזון? האם אינך מבינה את הדינמיקה של הצגת נתונים מופרכת שכזו? 85.64.60.96 10:19, 2 ביולי 2016 (IDT)
שלומית כל מה שכתבת נכון, חשוב היה להבהיר שרצח ילדים אצלינו הוא נדיר. המעטים שרצחו הם נאלחים כמו כל רוצח. לגבי דומא, אני מניח שהכוונה שטרם הוגש כתב אישום נגד אף אחד. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 19:00, 1 ביולי 2016 (IDT)
חסרים לך ברשימה גם 369 ילדים שהרגנו בעזה רק במבצע צוק איתן. emanשיחה 01:32, 2 ביולי 2016 (IDT)
לא הרגנו אף ילד; הם נהרגו בשוגג כתוצאה ממלחמה; הם לא חסרים לאף אחד: לא לישראל, ולא למחבלים הטרוריסטים הערבים שרוצחים ופועלים מתוך אוכלוסייה אזרחית, מבתי ספר ומבתי חולים. כמה ילדים "הרגה" ארה"ב במלחמת העולם השנייה? חזרתישיחה 02:11, 2 ביולי 2016 (IDT)
הם לא חסרים לאף אחד? איכסה של אמירה שפם אדום - שיחה 12:07, 2 ביולי 2016 (IDT)
eman, מי שהורג ילד בתאונת דרכים אינו רוצח, גם הורס בית, שנועד להריסה, אינו רוצח למרות שגרם למותו של ילד שהסתתר שם. מי שמפציץ, מפגיז וכדומה אויב לוחם ותוך כדי כך נהרגים ילדים, לא נחשב לרוצח ילדים, אם לא כיוון במיוחד לילדים. אפילו אמנת ג'נבה מכירה בכך. חזרתי, אמירתך שגויה, אולי אפילו מרושעת והייתי ממליץ לך לערוך אותה מחדש. לאלמוני, המפגין סימני היכר של אנציקלופדיסט, לא אגיב - הוא לא ראוי לתגובה. בברכה. ליש - שיחה 12:28, 2 ביולי 2016 (IDT)
מי בקש את תגובתך? פניתי לגברת. היא יכולה לדבר בעד עצמה. ללא ספק הייתה מגיבה אם היה לה משהו חכם לומר להגנתה. 85.64.60.96 07:32, 3 ביולי 2016 (IDT)
יש פה סטנדרט כפול. גם מי שיורה קסאם, או מיידה אבנים על מכונית, לא מכוון לילדים. כן, צריך לעשות הבחנה לפחות מבחינת האחריות (אם כי גם אסור לשכוח את הילדים בשני הצדדים שנפלו קורבן בלי שהתכוונו להרוג דווקא ילדים). אבל צריך לעשות אותה באופן הוגן, ולא חד מדדי. emanשיחה 12:51, 2 ביולי 2016 (IDT)
אז אותם ג'נטלמנים מעזה שיורים קסאמים לשדרות, למי הם מכוונים אותם בדיוק? יורי - שיחה 12:54, 2 ביולי 2016 (IDT)
זה המקסימום שאני מוכן למחוק. מי שחושב שהרגנו ילדים – גורם לי לבחילה. בכל מלחמה לא ניתן רק לנטרל את האויב. מי שפועל בקרב אוכלוסייה אזרחית, שלא יצפה שהם לא ייפגעו או יהרגו. וחבל מאוד שלא מבינים את זה בקרב השמאלנים (לא רק) בישראל. אין מלחמה ללא נפגעים, אין מלחמה ללא הרוגים חפים מפשע, ואוכלוסייה אזרחית מגיע לה להיפגע אם אינה מקיאה מתוכה את אלה שחוסים בּצִלה. חזרתישיחה 13:03, 2 ביולי 2016 (IDT)
זה שהרגנו ילדים זו עובדה. אפשר להתווכח עד כמההיה אפשר למנוע את זה או לא. אבל אנחנו הרגנו מאות ילדים. ואם מה שמעורר בך בחילה זה שאני מזכיר את העובדה הזו, ולא העובדה עצמה, אז משוה מאוד משובש במנגנון הבחילה שלך. emanשיחה 13:23, 2 ביולי 2016 (IDT)
לא הרגנו, ואני לא הרגתי. אולי אתה הרגת, כך לפחות אתה מצהיר. יש בקרבנו יותר מדי יפי נפש תמימים. מי שיורה בשרונה, הוא ותומכיו הם רוצחים טרוריסטים נתעבים מקוללים שלא ראויים אפילו לכינוי חיות אדם, ואין להם זכות לנשום הם ותומכיהם פסיק מילימטר מהאוויר מסביב. חזרתישיחה 13:50, 2 ביולי 2016 (IDT)
ולמי כיוונו מי שהטילו את הפצצות והטילים הישראלים על בתים בעזה והרגו מאות ילדים? ואלה כלי נשק שניתנים לכיוון הרבה יותר טוב מהקסאמים. אז מה הם חשבו? ומיאל במקרי םהראשונים. אבל מה הם חשבו אחרי שנהרגו כבר 50 ילדים? 100? 200? יותר מ 300 ילדים נהרגים בטעות בלי שאף אחד שם לב? emanשיחה 13:23, 2 ביולי 2016 (IDT)
The Maglan special forces unit found explosives two steps away from a baby's bed 26/7/2014
הסיבה שכל כך הרבה ילדים נהרגו במבצע צוק איתן היא שארגוני הטרור הפלסטיניים השתמשו בהם כמגן אנושי (תוך הסכמה שבשתיקה מצד "ארגוני זכויות האדם" שנמנעים באופן עקבי מלגנות את הפלסטינים בנושא). כאשר מתחת כמעט לכל מיטת ילדים נמצאות רקטות ומטעני חבלה, כאשר ילדים מוצבים ליד משגרי רקטות (אם תחפש בגוגל תוכל למצוא תמונה של ילדים "משחקים" ליד משגר רקטות), כאשר מחבלים יורים כשמלפניהם מוצבים ילדים - זה טבעי שהמון ילדים ייפגעו ויהרגו למרות המאמצים הגדולים שעשה צה"ל להימנע מפגיעה בחפים מפשע. כך שהאשמים ברוב הילדים ההרוגים בצוק איתן הם המחבלים הפלסטינים ולא ישראל וצה"ל. ‏ MathKnight (שיחה) 13:45, 2 ביולי 2016 (IDT)
eman, הבנת את זה??? חזרתישיחה 13:53, 2 ביולי 2016 (IDT)
תודה על ההדגמה המאלפת למנגנון הפסיכולוגי שבעזרתו עם מצדיק את מעשי הזוועה שנעשים בשמו ע"י צירוף של חצאי ורבעי אמיתות, עם המצאות גמורות ("כאשר מתחת כמעט לכל מיטת ילדים נמצאות רקטות ומטעני חבלה" - ההדגשה שלי). אני בטוח שגם בצד השני יסבירו לך באותו שכנוע למה כשהורגים ילדה בהתנחלות עושה אותה מטרה לגיטימית, וזו אשמת מי שאחראי להתנחלות. emanשיחה 15:13, 2 ביולי 2016 (IDT)
עדויות של לוחמים מדברות על שכונות שלמות שהיו נגועות, כלומר: כמעט כל הבתים שבהן הכילו אמצעי לחימה למיניהם, תשתיות טרור או פירי מנהרות. אז אולי "כמעט כל" הייתה קצת הפרזה אבל כמויות הבתים שבהם אוכסנו אמל"ח, כולל בחדרי ילדים, היו סיטונאיות. ועדיין, לא סתרת את העובדה שהפלסטינים משתמשים בילדים שלהם באופן שיטתי כמגן אנושי, דבר שאתה לא יכול לומר על הילדה בת ה-13 שנרצחה לפני יומיים בקריית ארבע (מתחת למיטה שלה לא היו שום נשק). ואין סימטריה בין הצד הישראלי לצד הפלסטיני, אין שני נראטיבים התקפים באותה מידה. יש אמת, והאמת היא שהצדק לצידנו. נקודה. ‏ MathKnight (שיחה) 16:24, 2 ביולי 2016 (IDT)
אין סימטריה כמובן. מתנחלים מתיישבים בשטחים כדי להגן עליהם בגופם ולוקחים בחשבון שיש במעשיהם סיכון גדול לבני משפחתם. שפם אדום - שיחה 22:40, 2 ביולי 2016 (IDT)
לאחרונה זה תקף גם למתיישבי ירושלים ותל אביב. • צִבְיָהשיחה • כ"ו בסיוון ה'תשע"ו 22:44, 2 ביולי 2016 (IDT)
ההשוואה לא נכונה כמותית. זה קצת כמו לטעון שממילא האוויר מזוהם אז אין סיבה לא לעשן שפם אדום - שיחה 22:52, 2 ביולי 2016 (IDT)
לי זה היה נשמע שאתה נותן איזושהי לגיטימציה להרג מתנחלים משום שהם במודע (לטענתך) מסכנים את עצמם. אבל המציאות היא שבגל האחרון היו נפגעים רבים מאד נאד בתוך גבולות 67. שלא לדבר על מבקרים, ולא תושבים, מחוץ לגבולות 67 (נגיד, כל הפיגועים בירושלים "הכבושה"). אז כן, אם אחוז חולי הסרטן (ובל נשכח את COPD) בקרב מעשנים ולא מעשנים הוא די קרוב, נראה לי שהייתי מתחילה לעשן. • צִבְיָהשיחה • כ"ו בסיוון ה'תשע"ו 23:05, 2 ביולי 2016 (IDT)
ואגב, תרשה לי להניח שבגדול הסיבה שיש אחוז פיגועים גדול באזורים שמחוץ לקו הירוק היא בגלל הקרבה של הישובים היהודיים לישובים הערביים, ולא בגלל רקע אידאולוגי. • צִבְיָהשיחה • כ"ו בסיוון ה'תשע"ו 23:08, 2 ביולי 2016 (IDT)
צריך לזכור גם את הצד השני: היישוב היהודי בחברון (והגב שלו בקריית ארבע) גורם לנוכחות צבא בעיר. זה לא ממש כיף לעבור כל יום דרך מחסומים בבדיקות. אני לא מצדיק הרג, אבל מתנחלי קריית ארבע הם בין הדוגמאות המובהקות למה שכונה פעם "קוץ בישבן". Tzafrir - שיחה 08:11, 3 ביולי 2016 (IDT)
מה שגורם לנוכחות צבא בעיר הוא לא עצם הנוכחות היהודית בה, אלא הנסיון הערבי הבלתי פוסק לגרש אותם ממנה, שוב. זה מאד ציני להאשים את הקורבן בעצם קיומו. Liad Malone - שיחה 08:59, 3 ביולי 2016 (IDT)
מחזק את דברי חזרתי, אכן הילדים (אם יש כאלו) לא חסרים להוריהם, משפחותיהם וסביבתם, אילו היה אכפת למשפחתם הם היו מפנים אותם בהתאם לאזהרות שצה"ל טרח לפרסם, ההתעלמות שלהם מהבקשות לפנות והאזהרות מפני תקיפה ישראלית של מוקדי הטרור מוכיחה שמשפחתם העדיפה להקריב אותם. Eman לא ראיתי אזהרה ערבית עבור אזרחים חפים מפשע לפני ירי רקטות על מטרות צבאיות ותחמושת ישראלית (אמנם הייתה אזהרה שהם מתכוונים להפציץ את שדה התעופה, אבל כאמור שם לא מדובר במטרה צבאית והם גם לא ביקשו לפנות אזרחים אלא רק לאיים). ועמנואל הטיעון הערבי להרג ילדים הוא שהם יגדלו ויהפכו לחיילים ולכן יש לפגוע בהם, בניגוד לכך ישראל מקדישה הרבה כסף לאזהרה ופינוי חפים מפשע כדי שכאשר יתקפו תחמושת ואמל"ח לא ייפגעו אנשים. חשבת פעם למה במרד הערבי הגדול מתו אלפי ערבים, לעומת עשרות בודדות של יהודים במרד היהודי? בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ז בסיוון ה'תשע"ו • 15:23, 3 ביולי 2016 (IDT)\
ברור, כי ערבים הם מפלצות, ואין להם רגשות כמו שיש לנו, העם הנעלה, הנשגב, הרגיש, הקדוש, ששומר על טוהר השפה במרחב הוירטואלי, ומעולם ידו לא פעלה אלא לשם ליטוף ואהבה, וחלילה וחס לא לשם אלימות ורוע, וילדיו נשלחים לצבא הכי מוסרי בעולם (אגב, "הכי" מוסרי לא בהכרח אומר שהוא מוסרי, משום שזה עניין יחסי). זה שילדים נהרגים בעימות הישראלי-פלסטיני, משני הצדדים, זה עצוב וטרגי. אם מצפונך מציק לך משום מה, אל תנתק אותו בכך שתעשה דמוניזציה לצד השני ותשלול ממנו את הזכות להרגיש. אם ישראל יורה על ריכוזי אוכלוסיה ונהרגים חפים מפשע זה כי אין לה ברירה, מתוך מטרה להגן על עצמה, ולא מתוך מטרה להרוג בכוונה תחילה. ולמשפחות שילדים מתים גם כן אין ברירה. הם לא חיים באוסטרליה ואין להם דונמים מיותרים לשחק בהם, שלא לדבר על שמועות לפיהם ארגוני הטרור מכריחים אותם לשמש כמגן אנושי. כולם קורבנות של מצב טרגי שמתחולל כאן במדינת ישראל/פלסטין. יש שסובלים יותר, יש שסובלים פחות. תשמח בזה שאתה בצד של החזקים והמנצחים, אל תשמח לאיד. • צִבְיָהשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ו 16:11, 3 ביולי 2016 (IDT)
דמוניזציה??? הצבא הכי מוסרי??? מה מוסרי בזה? מה שהזכרתי היה לומר שלא מדובר רק בזה ש”נהרגים חפים מפשע זה כי אין לה ברירה, מתוך מטרה להגן על עצמה, ולא מתוך מטרה להרוג בכוונה תחילה”, זה יותר מזה, ישראל מנסה למנוע מחפים מפשע למות. אי-יכולתם (לכאורה) לעבור למקום אחר היא כן אשמת המשפחה שהצטרפה לפלגים ולתנועות המנציחים את הבעייה ונאבקים (באכזריות) במאבק אבוד. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ז בסיוון ה'תשע"ו • 16:23, 3 ביולי 2016 (IDT)
דבריך הם הצדקה לטרור. זה שמשפחה יהודית גרה ממזרח לקו הירוק לא מצדיק בשום אופן שיבוא מחבל ערבי ויטבח את המשפחה, כולל שחיטת ילדים בשנתם. הצדקת הטרור נגד יהודים בשם "זכויות האדם הפלסטיניות" היא חציית קו אדום מוסרי. ‏ MathKnight (שיחה) 15:29, 3 ביולי 2016 (IDT)
אילו דברים? ושל מי? בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ז בסיוון ה'תשע"ו • 16:23, 3 ביולי 2016 (IDT)
של משתמש:שפם אדום, שרמז בדבריו שעצם זה שיהודים מתגוררים ביהודה ושומרון הם מסכנים את עצמם ולכן מוצדק להרוג אותם, כי הם (בפראפרזה) "הביאו את זה על עצמם". כמובן שאם שפם אדום לא התכוון לכך אשמח אם יבהיר זאת בדבריו ויבהיר שאין שום הצדקה שהפלסטינים ירצחו אזרחים יהודיים רק כי הם גרים ביהודה ושומרון - בלי שום התנייה או סייג ובלי שום אבל. ‏ MathKnight (שיחה) 16:33, 3 ביולי 2016 (IDT)
מי שהצדיק פה הריגה של ילדים היית אתה, שטענת שהם משמשים כ"מגן אנושי" ולכן הם מטרה לגיטימית. והגדיל לומר "מלוא כל הארץ " שכתב את דברי הזוועה כאילו הילדים האלה לא חסרים להוריהם.
העניין הוא, שלפי ההגיון שלך (לא שלנו!) גם מתנחלים הם מטרה לגיטימית כי כמו שאמרה רק היום שרת המשפטים החביבה עליך "מתיישבי יהודה ושומרון הם לא הבעיה הם הפיתרון. הם מונעים את הקמת מדינת דאעש וחמאס. הם לוחמים המגנים בגופם על אזרחי מדינת ישראל". [5], כלומר הם "מגן אנושי".(וצריך לציין שמלכתחילה הסיבה הרשמית להפקטעת האדמות להקמת ההתנחלויות עד "בג"ץ אלון מורה" היתה "צרכי ביטחון".) emanשיחה 17:13, 3 ביולי 2016 (IDT)
Eman אתה צריך לעשות הבדלה אחת פשוטה, הם מכוונים לבני אדם אותם הם תופסים כאויב, והמחתרות ואחריהם צה"ל כיוונו ומכוונים לתחמושת, אמל"ח ותשתיות המשמשות את האויב (הבריטים אז, ארגוני הטרור בימינו). בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ז בסיוון ה'תשע"ו • 17:22, 3 ביולי 2016 (IDT)
לאיזו תחמושת האצ"ל כיוון כשזרקו מטענים בקולנוע רקס בירושלים בעת הקרנת הסרט "טרזן", ושמו בחוץ מארב ירי ורימונים שפגעו במי שברחו מהאולם? [6] emanשיחה 17:32, 3 ביולי 2016 (IDT)
מקרה בודד, גם היה את אלטלנה (ואל תגיד שגם שם המסכנים הם הערבים). לעומת מאות (או שכבר עברנו לאלפי או אפילו עשרות אלפי) פיגועים המכוונים לאזרחים. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ז בסיוון ה'תשע"ו • 17:37, 3 ביולי 2016 (IDT)
ממש לא מקרה בודד. בוא נתחיל מראשון "עולי הגרדום" שלמה בן יוסף, שעל שמו רחובות בערי ישראל, שזרק רימון (שלא התפוצץ) על אוטובוס אזרחי, ואת מה שהם עשו אחרי הוצאתו להורג, כפי שכתוב אצלנו בויקיפדיה בערך על האצ"ל: "פעולה ראשונה הייתה תלייתו של ערבי בחיפה. מ-3 ביולי נערכו עוד התקפות ירי וזריקת פצצות בערים המעורבות. ב-5 ביולי נרצחו אב ובנו היהודים בירושלים, ולמחרת הושלך בתגובה מטען נפץ מגג בית סמוך, שהרג שני ערבים ופצע ארבעה. אולם ההסלמה העיקרית בפעולות האצ"ל הגיעה בגל של פעולות טרור המוניות בהן הוטמנו מטעני נפץ רבי עוצמה עם מנגנוני השהיה בכדי חלב, סלים, ופחי נפט שהונחו במקומות ריכוז ערביים, ובמיוחד בשווקים. ב-15 ביולי נהרגו 10 ערבים בשוק בעיר העתיקה בירושלים, באזור שלטענת אצ"ל שימש אזור של חמושים ערבים, ב-25 ביולי הוטמנה בשוק בחיפה פצצה שהרגה כ-50 ערבים, וב-26 באוגוסט נהרגו 24 ערבים כתוצאה מפיצוץ במרכז יפו." emanשיחה 17:50, 3 ביולי 2016 (IDT)
והקשר בין האצ"ל לבין צה"ל הוא מה? האצ"ל הוא ארגון שולי וצה"ל בהחלט לא פועל בקו דומה לשלו, אזכיר כאן את פיצוץ מלון המלך דוד שדומה למציאות של ימינו (ההגנה מחליטה, מזהירים את האויב, האויב טיפש ולא מתפנה, חפים מפשע מתים). נוסיף לכך שאת פעולות האצ"ל ודומיה מגנים אנשי היישוב, ואף רודפים אותם עד חורמה (הסזון), בעוד בצד הערבי מהללים את אלו שפועלים נגד אוכלוסייה. שלא לדבר על היחס בין כמות הפעולות שלהם לבין כמות הפעולות הערביות (אם מדברים על האצ"ל, בשנת תרצ"ו [1936] אנחנו מדברים על יחס של 1:38). בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח בסיוון ה'תשע"ו • 23:28, 3 ביולי 2016 (IDT)
דבריך הם דמגוגיה שמעידים על חוסר הבנה של המציאות ושל מוסר הלחימה. קרא את הערך מגן אנושי ותבין בדיוק מהי ההגדרה המשפטית של מגן אנושי ומה ההבדל בין ילד שמוצב ליד משגר רקטות או חבורת ילדים שמקיפים מחבל בעת שהוא יורה על ישראלים, לבין השימוש המטאפורי שעשתה איילת שקד, שכן הילדה שנרצחה בשנתה בקריית ארבע לא הגנה על שום תשתית צבאית ותחת שום קריטריון מוסרי או משפטי (כולל החוק הבינ"ל) לא מהווה יעד מוצדק לתקיפה צבאית (בניגוד למחסן רקטות שהוצבו בו מספר ילדים על ידי המחבלים הפלסטינים). ‏ MathKnight (שיחה) 17:43, 3 ביולי 2016 (IDT)
אגב, מנהיגי ישראל התבטאו שאזרחי ישראל שממשיכים בשגרת חייהם למרות הטרור הם מגינים על המדינה ותורמים לחוסן הלאומי. לפי ההיגיון שלך, כל ישראל באשר הוא ישראלי, גם בירושלים וגם בתל אביב, גם בגוש עציון וגם בהרצליה, הוא יעד לגיטימי לרצח, שהרי הם מגינים על ישראל בעצם קיומם. ‏ MathKnight (שיחה) 18:00, 3 ביולי 2016 (IDT)
בחברה הפלסטינית המחבלים נחשבים לגיבורים, בתמיכת הרשות (נחשבים שם ללוחמים בכיבוש הישראלי, כי לפלסטינים אין צבא, אבל הם פוגעים גם באזרחים בכוונה). לכן לא מפתיע שנער שגדל מגיל אפס על חינוך אנטישמי קיצוני לפיו המחבלים הם גיבורים והיהודים הם גורם שלילי ביותר (בדומה לחינוך נאצי), ירצה לבצע פיגוע. גם בקרב המחבלים הפלסטינים, רצח של ילדים ישנים נחשב נדיר (אבל לדעתם לגיטימי). שים לב שגם הרשות, שאמורה להיות פרטנר לשלום, לא ממהרת לגנות פיגועים שבהם נרצחים ילדים ישנים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המאגר הביומטרי חובה עריכה

להצטרף למאגר הביומטרי היה חובה לכל מי שירצה לבצע פעולות כמו להוציא תעודת זהות או דרכון חדש החל משנת 2017 (בתנאי שהמהלך יאושר בכנסת וככל הנראה הוא גם יאושר) , עכשיו מזה הטירוף הזה ? איזו מן דמוקרטיה זו ? מילא שהחוק הזה היה רשות אבל בכפייה ? אני סבור כי רוב העם מתנגדים לדבר הזה, ודמוקרטיה פירושה שלטון העם, אז למה האנשים הללו שם בכנסת לא מייצגים את מי שבחרו בהם ? אני פשוט לא מבין איך במדינת ישראל "הדמוקרטית" חוק שכזה עובר, מילא בסין אבל כאן ? אפילו את ההצעה של עדי שמיר לעמעם את המאגר כך שימלא את מטרותיו אך יפגע פחות בפרטיות, הם דחו, למה ? פשוט אין לי כבר מה להגיד על הדבר הזה. ואני אפילו לא התחלתי לדבר על הסכנה שמאגר כזה ידלוף כמו מקרה דומה שכבר קרה בישראל עם האגרון, פשוט לא לומדים מטעויות.

ציטוט של 74 מדעני מחשב ופרופסורים שחתמו על מכתב נגד המאגר: "אנו מתריעים על הסיכונים הכרוכים בהפיכת המאגר הביומטרי הנסיוני של משרד הפנים למאגר חובה לכלל תושבי ישראל“, ו- "קיום מאגר שכזה יפגע בפרטיות ובכבוד האדם והוא עלול אף לסכן את ביטחון המדינה ותושביה”(מקור). אז מה הם חושבים חברי הכנסת הללו ? שהם יותר חכמים מ- 74 פרופסורים ומדעני מחשב ? דני שלום - שיחה 04:16, 1 ביולי 2016 (IDT)

אכן מעשה פסול ביותר מצד שרי הפנים בשנים האחרונות. גילגמש שיחה 19:22, 1 ביולי 2016 (IDT)
מכעיס אם כי אני סבורה שרוב העם פשוט אדיש. או (וזה כבר מדאיג יותר) כבר פגשתי אנשים שטענו שכל מי שהוא נגד כנראה יש לו מה להסתיר. אופק כחול - ביבר הזכוכית 12:45, 2 ביולי 2016 (IDT)
יש גם צד היפכא מסתברא - הפרטיות כבר מתה, ורובנו עוד מתכחשים לזה. במקום מגוריי ומקום עבודתי יש מאות מצלמות פעילות, כל מי שיש לו טלפון חכם מאשר לעשרות אפליקציות לדעת בדיוק איפה הוא נמצא שעות ארוכות ביום, רובנו עושים את רוב עסקינו באמצעי תשלום שאיננו מזומן, רוב בעלי הרב קו מזוהים בכל נסיעה שלהם וכו' וכו'. יכול להיות שהסיכון בדליפת המאגר נמוך מהסיכון של אי שימוש באמצעי זיהוי ביומטריים. ‏DGtal‏ - שיחה 01:55, 3 ביולי 2016 (IDT)
אני מסכים עם כך שהפרטיות כבר מתה, אך אני סבור כי חלק ניכר ממותה של הפרטיות נובע בשל האנשים שמספידים אותה, אני לא מתכוון שאפשר להשיג פרטיות מוחלטת אך אני מתכוון שאפשר לצמצם דרסטית את הפגיעה בפרטיות ואת זה אנשים צריכים לעשות ויכולים לעשות, ואחת מהדרכים לצמצם את הפגיעה בפרטיות זה להתנגד למאגר הביומטרי, אם אנשים יגידו שהפרטיות כבר מתה ולכן זה לא קריטי אם יפגעו בה עוד כי היא לא קיימת, אז כנראה שלבסוף באמת לא תהיה שום פרטיות.
ולגבי המאגר הביומטרי, אני בהחלט חושב שיש צורך באמצעי שימנע זיוף זהויות, אך את זה אפשר לעשות אם תעודה חכמה אשר תמלא את כל המטרות של המאגר הביומטרי אך ללא הפגיעה הגסה בפרטיות. [למרות שבכללי אני לא בעד אמצעים ביומטרים כלל, כולל תעודה חכמה (אשר גם מצריכה אמצעי זיהוי ביומטרים אך ללא מאגר מרכזי של כולם) כי אלו דברים ששיכיים לגופו של אדם, ואני בטוח שאפשר למצוא פתרונות שלא מצריכים זיהוי ביומטרי]. דני שלום - שיחה 05:42, 3 ביולי 2016 (IDT)
יש בזה צד שלילי וחיובי, אך לדעתי הצד החיובי גומר על השלילי. לחיוב, אולי אחרי הכניסה של החוק מציאה של פושע תתבצע בקלות רבה יותר. אני אישית לא מבין למה זה פגיעה בשליליות... זה בסך הכול טביעת אצבע, אם אתה בן אדם טוב, (אפילו לא טוב, בן אדם שאינו פושע), זה לא אמור להדאיג אותך... --Mikey641 - שיחה 00:00, 4 ביולי 2016 (IDT)
גם אני חושב שיש למאגר יתרונות רבים, כמו שיפור הסיכויים לתפיסה של פושעים, אך אין זה צריך לבוא על חשבון הציבור. היום זה מאגר טביעות אצבע ומחר זה מאגר DNA. דני שלום - שיחה 21:12, 4 ביולי 2016 (IDT)
כבר כיום, ובמשך שנים רבות, כל מלש"ב נותן לצבא ביום החיול: עשר טביעות אצבע תלת ממדיות, שתי טביעות כף יד, תמונה (נראה לי שממוחשבת אבל אני לא בטוח) ודגימת DNA (עקרונית מותר לא לתת DNA). מה ההבדל? ‏ Amitayzl - שיחה 21:45, 4 ביולי 2016 (IDT)
לזה בדיוק אני מתכוון, כל פגיעה כזו בפרטיות כמו הדוגמה שנתת על המלש"ב ביום החיול למעשה מהווה תקדים לפגיעה הבאה, אנשים אומרים: "הרי בצבא יש מאגר של טביעות אצבע ודגימות DNA אז למה שלא היה מאגר לכל האזרחים ?", ובלי ששמים לב עוד מאגר הוקם ועוד חוק נחקק ועוד פגיעה בפרטיות שכביכול ניראת שולית, ואז אנשים פשוט לא מבינים איך הגענו למצב שבו הפרטיות מתה. דני שלום - שיחה 01:39, 5 ביולי 2016 (IDT)
אבל המאגר הקיים הוא בדיוק מאגר של כל האזרחים כי כל האזרחים (כמעט) עוברים יום חיול. ולא נראה לי שהמידע נמחק משם, בטח לא כל עוד האזרח-חייל חייב בשירות מילואים. ‏ Amitayzl - שיחה 01:58, 5 ביולי 2016 (IDT)
אבל אם המאגר הקיים של הצבא הוא של כל האזרחים, אז מדוע יש צורך במאגר ביומטרי נוסף של כל האזרחים ? נראה בעיני קצת תמוה. נראה תמוה בדיוק כמו הדחייה של הצעתו של עדי שמיר לעמעם את המאגר, ובדיוק כמו הדחייה של התעודה חכמה אשר תפגע בצורה פחות גסה בפרטיות. כמו שאמר פרופ' אלי ביהם: "המטרות שהם רוצים ולא כתובות בחוק הן מטרות אחרות וכשהוא אומר ששיטת שמיר לא מספיק טובה, הוא מתכוון שהיא לא מספיק טובה כדי לעקוב אחרי האזרחים. מה שהוא בעצם אומר זה שהוא לא רוצה פרטיות לאנשים. בשביל זה היא לא מספיק טובה". כנראה שזו הסיבה שבגינה נדחו הצעותיו של שמיר ושל התעודה החכמה, כנראה שזו המטרה האמיתית שלשמה נוסד המאגר. אלא אם כן יש למישהו הסבר טוב יותר ללמה ההצעה של שמיר וההצעה של התעודה החכמה נדחו. דני שלום - שיחה 02:19, 5 ביולי 2016 (IDT)
אני חושב שהמאגר של הצבא עומד רק לרשות הצבא, כדי לקבוע מוות של חיילים, ואולי יש בעיה משפטית להשתמש בו לצרכים אחרים. בנוסף לא נכללים בו ערבים וחרדים. אני חושב שדי ברור שרוצים להשתמש במאגר לא רק כדי למנוע הרכשה כפולה, אלא גם כדי לאתר פושעים, ואת זה קשה לעשות עם מאגר שכולל רק יהודים (במחילה) או עם מאגר מעומעם כפי שהציע שמיר. בעיני זה שימוש לגיטימי. אני מודה שהקמת המאגר מעוררת בי אי נוחות מסוימת (ואני לא מתכוון להצטרף אליו כל עוד יש לי ברירה), אבל לא נראה לי שיש באמת ממה לדאוג מעבר ל"אי נוחות". הדלפה אפשרית מהמאגר הצבאי לפחות כפי שהיא אפשרית המאגר האזרחי, וכנ"ל הפללה, מעקב וכו' שאפשריים גם בלי אף מאגר (כדי לתפוס את טביעת האצבע שלך מספיק לקחת משהו שנגעת בו, אפשר להשיג תמונה דיגיטלית תלת מימדית שלך ללא ידיעתך עם גוגל גלאס). ‏ Amitayzl - שיחה 02:33, 5 ביולי 2016 (IDT)
בכל דיון שנוגע לפרטיות יש את הסוגייה של: "האם פגיעה בפרטיותם של אזרחים שווה את המחיר של תפיסת מחבלים ועבריינים וכו". והממשלות תמיד משתמשות בטיעון הזה שפגיעה בפרטיות מצדיקה תפיסת עבריינים וכו". ואני סבור שזה בסה"כ תירוץ כדי לעקוב אחר האזרחים עוד יותר, ולבסוף גם להשיג פיקוח מתמיד אחר כל פעולה שלהם. בגלל שלפי דעתי פיקוח ופגיעה גסה בפרטיותם של מעל ל- 8 מיליון אזרחים באמצעות המאגר הביומטרי, פשוט לא שווה את התועלת שתצא מתפיסה של עבריינים בודדים שמהווים בסה"כ 0 נקודה משהו אחוז מהציבור. דני שלום - שיחה 03:11, 5 ביולי 2016 (IDT)
למי שלא שם לב 1984 כבר מאחרינו. אבדן הפרטיות הוא כנראה אחד המחירים של התקדמות הטכנולוגיה. Geagea - שיחה 03:33, 5 ביולי 2016 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

הבעיה אינה עם הרישום הביומטרי, וקיימים רישומים ביומטריים במקומות שונים. (מקומות עבודה שונים, צה"ל וכו'). הבעיה היא עם קיומו של מאגר אחד, הנתון לפריצה. בישראל, נפרץ מאגר משרד הפנים לפני מספר שנים. ובקלות יחסית. די באדם אחד שנמצא מספיק קרוב למקום, מספיק זקוק לכסף, אין לו מספיק מצפון או שכל, ויש לו הזדמנות, כדי לחשוף את כל אזרחי המדינה, באופן בלתי הפיך (כפי שהיה עם תוכנת אגרון) - לכל אדם עם מקלדת וידע בסיסי במחשבים. בעבר הופתעתי לראות שידיד שלא הכרתי היטב, ידע את פרטי הוריי, את תאריך ומקום לידתי ואת גילי, כי בדק ב"אגרון" ורצה להשוויץ שהוא יכול.
הרישום הביומטרי הוא קידמה מבורכת. המאגר האחד הוא הטימטום. זה מה שאומרים המומחים שנשאלו. בברכה, דני. Danny-wשיחה 09:12, 5 ביולי 2016 (IDT)

אבל המאגר של צה"ל הוא מאגר אחד עם נתונים ביומטריים מקיפים על כל מי שאי פעם התחייל בארץ. הוא כולל הרבה יותר סוגים של מידע ביומטרי מהמאגר של משרד הפנים, ולפחות בטווח הזמן הנראה לעין, גם על הרבה יותר אנשים (המאגר הביומטרי יהיה חובה רק למנפיקי תעודות חדשות, כלומר מי שכבר יש לו תעודת זהות ודרכון לא יצטרף למאגר בשנים הקרובות). בנוסף, נראה לי מובן מאליו שהמאגר של הצבא מאובטח הרבה פחות מהמאגר של משרד הפנים מבחינת הסיכון לדליפה. יש בעיות במאגר החדש, אבל לא נראה לי שזו באמת כזו קטסטרופה כמו שמנסים להציג את זה. דרך אגב, גם מי שמסכים לתרום מח עצם נכנס למאגר DNA הרבה פחות מאובטח מהמאגר החדש. ‏ Amitayzl - שיחה 13:58, 5 ביולי 2016 (IDT)
אני לא רואה איך המאגר הביומטרי הוא אבדן הפרטיות. בפייסבוק וברשת בכלל יש הרבה יותר מידע על רוב האזרחים. תאורטית כל מה שיש ברשת ניתן לפריצה, כולל הסודות הכי כמוסים של המדינה ושל כולנו, כל מה שנמצא איפשהו ברשת. רוב הדברים הסודיים לא נפרצים, וגם אם ייפרצו - לא ברור לי מה הבעיה דווקא בנקודה הזאת. מישהו לא פותח חשבון בנק כי תאורטית אפשר לפרוץ ולראות את כל הפעולות הכלכליות שלו? נרו יאירשיחה • כ"ט בסיוון ה'תשע"ו • 14:34, 5 ביולי 2016 (IDT)
אני בהחלט מסכים עם נקודה זו, ולא רק שאני מסכים איתה אלא אני חושב שהיא עובדה - הפרטיות כבר כמעט ואיננה קיימת. ודווקא בגלל זה צריכים להילחם על כל קמצוץ של פרטיות שעוד נשאר. דני שלום - שיחה 18:34, 5 ביולי 2016 (IDT)
לדעתי טביעת האצבע של האדם אינה באמת חלק מהפרטיות שלו. גם אם היא תדלוף אני לא רואה מה אפשר לעשות איתה. אם אתה רוצה להילחם באבדן הפרטיות תתחיל מכיוונים אחרים: למשל תתרחק מרשתות חברתיות ואם אפשר מגלישה באינטרנט בכלל וניהול חשבונות בנק וכך הלאה. התעסקות עם המאגר הביומטרי רק יוצרת מראית עין של מלחמה על הפרטיות, זה זניח. נרו יאירשיחה • כ"ט בסיוון ה'תשע"ו • 23:46, 5 ביולי 2016 (IDT)
לפחות בתיאוריה, מאגר התמונות יכול לשמש כדי לעקוב אחר אדם מסוים, באזור המרושת כולו במצלמות באיכות מעולה, או כדי לזהות אנשים שהיו במקום מסוים (נניח, בית בושת, או הפגנה) (אם כי יותר פשוט לאכן טלפונים ), ומאגר טביעות אצבע יכול (שוב, בתיאוריה) לשמש לשם הפללה ע"י "שתילת" טביעת אצבע בזירת פשע. ‏ Amitayzl - שיחה 00:04, 6 ביולי 2016 (IDT)
בשביל זה צריך מאגר ביומטרי? לא פשוט יותר לקחת תמונה מהפייסבוק? כל מתנגדי המאגר מקפידים שהתמונות שלהם לא יופיעו בשום מקום ברשת? אגב, כמדומני שתמונות פספורט יש למשרד הפנים כבר עכשיו עבור רוב האזרחים. שתילת טביעת אצבע - הולכים אליו הביתה ולוקחים מהדלת או מהרכב וכדומה. נרו יאירשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ו • 00:49, 6 ביולי 2016 (IDT)
נרו יאיר, אם אני מבין נכון את דבריך אתה בעצם מתכוון שהמלחמה על הפרטיות אבודה מכיוון שכיום במאה ה-21 לא ניתן לחיות בפרטיות כפי שחיו פעם, מי שרוצה כיום לחיות בפרטיות צריך בעצם לחיות במין סוג של מערה כפי שחי האדם הקדמון: "למשל תתרחק מרשתות חברתיות ואם אפשר מגלישה באינטרנט בכלל וניהול חשבונות בנק וכך הלאה." אני מסכים איתך בנושא הזה, אך אני חושב כמו שאמרתי מקודם שלא ניתן להשיג פרטיות מוחלטת אך ניתן ואפשרי לשפר בצורה דרסטית את הפרטיות, כמובן שזה צריך לבוא ליד ביטוי בהרבה מובנים, ואחד מהם זה המאגר הביומטרי. דני שלום - שיחה 00:59, 6 ביולי 2016 (IDT)
לא, אנסה להסביר שוב. יש דברים שאפשר לעשות, אם כי נכון שההצלחה מוגבלת, ודאי לא דרסטית. המאגר הביומטרי זניח בהקשר זה. אתה מחפש את המטבע מתחת לפנס כי שם הכי נוח לך. עצם הגלישה באינטרנט חושפת אותך הרבה יותר. נרו יאירשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ו • 01:04, 6 ביולי 2016 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: כפי שכתבתי למעלה, אני לא שותף לחרדה של אנשים מסויימים מהמאגר, אבל ההבדל בין המאגר לפייסבוק הוא שאתה בוחר אם להעלות תמונה לשם, ומה איכות התמונה, וכאן זו תהיה חובה חוקית. בנוסף, התמונות במאגר אמורות להיות בטכנולוגיה מיוחדת שתאפשר זיהוי ברמת וודאות גבוהה יותר. ‏ Amitayzl - שיחה 01:06, 6 ביולי 2016 (IDT)
לכמה מבין המתנגדים אין אף תמונה ברשת? וגם הם - אפשר ללכת לבית שלהם ולצלם אותם ואחר כך להשוות וכו'. לגבי הטכנולוגיה המיוחדת - מה זה משנה אם משווים את זה אחר כך לתמונות רגילות? נרו יאירשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ו • 01:11, 6 ביולי 2016 (IDT)
נרו יאיר, אני חושב שאף הצלחתי להבין את דבריך טוב יותר עכשיו, אתה בעצם מתכוון שהמאגר הביומטרי הוא "גרגיר" לעומת אמצעי מעקב אחרים שקימיים כיום: אינטרנט, סמארטפונים, רשתות תקשורת וכו". ואני בהחלט מסכים איתך גם בהקשר הזה, ובדיוק בגלל זה כתבתי שיש לפעול בהרבה מובנים אחרים ולא רק בנושא של המאגר הביומטרי, וחלק מהמובנים האלו זה הגלישה באינטרנט כפי שציינת, וכן בהחלט ניתן להשתמש באינטרנט בפרטיות ואנונימיות, ראה את דף המשתמש שלי, כתבתי מספר ערכים שקשורים בנושא.
ולגבי דבריו של Amitayzl זו בדיוק הנקודה, המאגר הביומטרי הוא חובה. אם הוא היה רשות אז לא היה כל הדיבור סביב הנושא הזה. דני שלום - שיחה 01:29, 6 ביולי 2016 (IDT)
כפי שאמרתי, מדובר בחשש תאורתי ולא באפשרות מעשית. כפי שאמרתי ברוב המקרים ניתן פשוט לאכן טלפונים, והאמת שגם האלגוריתמים לזיהוי פנים של פייסבוק לא רעים, ובעיני יש בהם פוטנציאל לפגיעה גדולה יותר בפרטיות מאשר במאגר הביומטרי. ‏ Amitayzl - שיחה 01:49, 6 ביולי 2016 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

אני חושב שחלק מהמתנגדים רואים בפרטים הביומטריים שלהם משהו ששייך להם ברמה פילוסופית ולא מעוניינים שהמדינה תחייב אותם לחלוק אותם איתה. ‏ Amitayzl - שיחה 01:52, 6 ביולי 2016 (IDT)

בתור אחד מהמתנגדים למאגר הזה, לדעתי לפחות Amitayzl קלע בול למטרה, ביומטריה זה משהו ששייך לגופם של האנשים, ולפי ראייתם של המתנגדים למאגר, גופם שייך לעצמם ולא לכל מי שמחזיק בגישה למאגר. דני שלום - שיחה 02:03, 6 ביולי 2016 (IDT)