ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 158

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

על התחזוקה

הועבר לשיחת ויקיפדיה:תחזוקה#על התחזוקה דוד שי - שיחה 05:51, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

שיר הלל לישעיהו ליבוביץ

ב"הארץ" התפרסם המאמר דמוקרטיה לגבי חלק אחד באוכלוסייה יכולה להיות רודנות לגבי חלק אחר ממנה, שהוא שיר הלל לישעיהו ליבוביץ ככותב ערכים באנציקלופדיה העברית. שם מחברי המאמר, נתנאל ומיכאל ליבוביץ, מרמז שמדובר בנכדים או בנינים של ליבוביץ. מקריאת המאמר יש לי רושם שגם ליבוביץ וגם אנחנו לא היינו חשים בנוח אם היה מגיע לכתוב ערכים בוויקיפדיה העברית. דוד שי - שיחה 20:16, 21 באוגוסט 2021 (IDT)

או שהוא היה יודע איך לכתוב כאן. לפי המאמר הוא במקרים לא מעטים הביע את עמדתו בערכים שונים. סביר להניח שהוא חשב שבתור העורך הראשי של האנציקלופדיה העברית, זוהי לא רק זכותו אלא גם חובתו. בוויקיפדיה סגנון הכתיבה שונה ואני בטוח שליבוביץ’ ידע לכתוב בצורה שונה במאמרים אקדמיים, לדוגמה. Tzafrir - שיחה 03:55, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

ומכיוון שעמדתו נטתה לצד ההומני בערכים שנדונו - לא נראה לי ש"לא היינו חשים בנוח". בכל מקרה, שלא תהיינה לי צרות גדולות יותר מאפשרות שעורך ברמתו של ישעיהו ליבוביץ יצטרף לשורותינו. השאלה הגדולה היא האם הוא היה חש בנוח אצלנו, או שהיינו זוכים לאחד מהביטויים היצירתיים שלו, שהם קצת שונים מאלו שמופיעים אצלנו חדשות לבקרים: "אתה טועה ומטעה"; "זה לא רלוונטי"; "יש לך בעיה בהבנת הנקרא", וכיו"ב אמרי שפר. Tmima5 - שיחה 07:21, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

לדעתי, "הארץ" היה צריך לעשות גילוי נאות, ולציין שהכותב נתנאל ליבוביץ הוא נכדו של ישעיהו ליבוביץ, וכנראה שגם מיכאל הוא קרוב שלו. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 10:28, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

כשנפוליאון בונפרטה אמר "כל חייל נושא בתרמילו את שרביט הגנרל" הוא כנראה הגזים, אבל בוויקיפדיה אפשר לומר ללא הגזמה שכל ויקיפד נושא במקלדתו את שרביט העורך. למעשה לכל ויקיפד יש יותר סמכויות מאשר היו לישעיהו ליבוביץ כעורך האנציקלופדיה העברית וכותב ערכים בה. לוויקיפד יש סמכות לכתוב ערכים חדשים בכל נושא שיחפוץ, לערוך ערכים קיימים, להוסיף תצלומים ותרשימים לערכים (כאלה שיצר בעצמו וכאלה שלקח מוויקישיתוף) לסווג ערכים לקטגוריות (יכולת שכלל לא הייתה לליבוביץ) לקשר לערכים מקבילים בשלל שפות אחרות (עוד יכולת שכלל לא הייתה לליבוביץ) ועוד. הנה יש לי סלוגן: "רוצה להיכנס לנעליו של ישעיהו ליבוביץ? הצטרף לוויקיפדיה". דוד שי - שיחה 16:16, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

אני לא שותף להתלהבות מהאיש. הייתי בכמה הרצאות שלו לפני קהל מצומצם, ושאלתי אותו מספר שאלות. הוא היה דוגמטי במידה שבעיני היא פסולה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:48, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

מספרים כי כשנכשל לייבוביץ בטסט התשיעי, אמר לו הבוחן: "לייבוביץ, כאן זה לא אוניברסיטה, כאן צריך שכל" ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 22:32, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

שכל היה לו, אבל הוא היה פנאטי. אש בעיניים ואין עם מי לדבר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:22, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

יש תגובה מעניינת למאמר: ברוך פלח, לא המוח חושב אלא בעל המוח חושב, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2021. :כותב התגובה, ד"ר ברוך פלח, כותב בסופה: "האנציקלופדיה העברית היא המפעל האינטלקטואלי והספרותי היהודי החשוב ביותר במאה העשרים", ועל כף יש לי שתי הערות:

• כך חולפת תהילת עולם, ורבים משליכים מביתם את האנציקלופדיה.
• האם גם על התחליף, ויקיפדיה העברית, יהיה אדם נועז שיכתוב היא המפעל האינטלקטואלי והספרותי היהודי החשוב ביותר במאה העשרים האחת? דוד שי - שיחה 12:05, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

ההבדל הוא שהיום הרבה ישראלים יודעים אנגלית ברמה שמאפשרת להם לקרוא ערכים בויקי האנגלית. או באנציקלופדיה בריטניקה, או בכלל באינטרנט. לכן אנציקלופדיה עברית, מודפסת או אינטרנטית, לא יכולה להיות היום בעלת השפעה אינטלקטולית כפי שהייתה במאה ה-20. H. sapiens - שיחה 15:06, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

משהו משעשע ששמתי לב אליו בעבר

לפני כמה חודשים, ראיתי כהרגלי את המוסד (סרט). נכנסתי לויקיפדיה כדי לראות משהו לגביו, ואז ראיתי שהתקציר של הסרט בסלקום tv זהה לתקציר שלו בויקיפדיה. שכחתי מזה למשך מלא זמן, אבל נזכרתי בזה היום. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 17:55, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

וכנ"ל בשבאבניקים בעונה 2. בן דורסאי • שיחה • ט"ו באלול ה'תשפ"א • 20:21, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

מעניין כמה כאלה יש. אחזור אליכם עוד מעט עם תוצאות המחקר. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 20:23, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

אוקיי, עשיתי בינתיים מיני מדגם, וארבעה מתוך עשרת התקצירים של סרטים ישראליים שבדקתי מכילים חומר שנראה כאילו הוא לקוח מגרסה כלשהי של הערך בויקיפדיה העברית. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 21:20, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

מעניין. גם אני עשיתי בדיקה, ומתברר שתקציר עונה 2 של שבאבניקים הוכנס לויקיפדיה ב-24 ביוני- ביום שבו יצא הטריילר של שבאבניקים, שבו מופיע לראשונה תקציר העלילה. כנראה שבמקום לכתוב תקציר עלילה לבד, יש סרטים שפשוט עושים "העתק" "הדבק" מהתקציר המקורי של הסרט. בן דורסאי • שיחה • ט"ו באלול ה'תשפ"א • 21:39, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

הסופה הטרופית אנרי

מסתבר שברוב העיתונים כותבים ששמה של הסופה הוא „הנרי״ במקום „אנרי״. בינתיים רק בהארץ ראיתי שהקפידו לכתוב „אנרי״. אולי נסלח להם על „גולדמן סאקס״. Tzafrir - שיחה 07:34, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

מי הבוס?

לפני שנים רבות הגעתי לשירות מילואים וראיתי את צבע הבסיס עסוק במחיקת השלטים שכתוב הם "אסור לעשן". שאלתי אותו מה קרה, והוא השיב לי שנכנס מפקד חדש לבסיס, והפקודה הראשונה שנתן הייתה: "בכל מקום שכתוב 'אסור לעשן' למחוק את השלט, ובכל מקום שלא כתוב 'אסור לעשן' לכתוב 'אסור לעשן'", וכך כולם ידעו שיש מפקד חדש. גם שרי ממשלה חדשים רוצים שהציבור ידע שיש בוס חדש במשרד, והדרך שלהם להפגין זאת היא לשנות את שם המשרד. ככל שהמשרד חשוב פחות, כך שמו משתנה לעתים קרובות יותר. עוד לא יבש הצבע על השלט "משרד הרווחה והשירותים החברתיים", וכבר שונה שם המשרד ל"משרד הרווחה והביטחון החברתי". "ביטחון" היא מילה חזקה, ולכן אני מציע לא לעצור כאן, אלא לכלול את המילה "ביטחון" בשמו של כל משרד, כדי שנדע שכל שר, כולל מרב מיכאלי ואיילת שקד, הוא גבר-גבר. הנה כמה דוגמאות: משרד האוצר והביטחון הכלכלי, משרד הפנים והביטחון הדמוגרפי, משרד החינוך והביטחון ההשכלתי, וכך הלאה. ומה יהיה עם משרד הביטחון? שמו ישונה, כמובן, למשרד הביטחון והביטחון הביטחוני (כי גנץ בוודאי לא יאהב את השם משרד הביטחון והביטחון הפנסיוני).

שימו לב לשינויים, ושנו בהתאם את שמות הערכים והקטגוריות. דוד שי - שיחה 07:38, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

בהחלט דוגמאות נאות. אם כבר מדברים על השירות הצבאי פעם קיבלתי הוראה מהרס"ר להחליף את החול הישן בחול החדש שהיה על הקרקע כחצי מטר מהחול הישן. גילגמש • שיחה 07:41, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

אצלי בבניין הוועד הטריל את הדיירים ושינה לכמה ימים את אזעקת האש לצפירה (צפירה של יום הזיכרון, בניגוד לאזעקה שדומה לאזעקה של רכב שמנסים לפרוץ לו), אבל הם נכנעו והחזירו את זה תוך 8-9 ימים אחרי 2 אזקעות שהבהילו את הילדים כאן... איך נכבד את גנץ או את השרה כהן? דזרט • שיחה 09:28, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

לשרת התחבורה אני מציעה את השם: משרד התחבורה והביטחון שנגיע הבייתה בשלום. ליאיר לפיד: משרד החוץ והביטחון במילוי התפקיד הבא. לשאשא ביטון: משרד החינוך לביטחון התלמידים מפני החיסונים, ואילו לבנט: ראש הממשלה ושר הביטחון. ראשית, כי זה צירוף ישן ונוסטלגי, ושנית, הרי ידוע מי מנהל פה את הביטחון במדינה. Tmima5 - שיחה 09:44, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

מנסור עבאס?סתם סתם, אני צוחק. דזרט • שיחה 11:13, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

דזרט? אתה?? . Tmima5 - שיחה 12:51, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

כמובן, המסטיק אמר שעד גיל 21 אני אגיע לירח, מסתבר שהגעתי לפני לנהל את ביטחון מדינת ישראל . דזרט • שיחה 12:54, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

שכחת את השינוי שכבר נעשה: משרד החקלאים והביטחון התזונתי. עמית - שיחה 15:04, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

זה השם בברבדוס, בבוטסואנה ובלסוטו, האם גם אצלנו? דוד שי - שיחה 20:11, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

אני כבר לא עוקב.ת אחרי השמות של משרדי הממשלה, אבל כן שמתי לב לזה שהשמות של חלק מהמשרדים מסוגלים בקלות לכלול משרדים אחרים. בתקופה שהמשרד לחיזוק וקידום קהילתי היה קיים והיה בלגן סביבו, הסתכלתי על השמות של כל שאר המשרדים והבנתי שבערך שלושים מהם יכולים להיכלל תחת ההגדרה של "המשרד לקידום חברתי"/"המשרד לחיזוק וקידום קהילתי". אבל אני עדיין סולח.ת להם על זה בגלל הרפרנס לפולישוק. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 11:42, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

מזאת אומרת מי הבוס? סנייק הוא הבוס של כולנו! ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 19:56, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

דני דנון בזמנו היה גאה בתואר שר המדע, הטכנולוגיה והחלל... עד שהתחילו ללעוג לו שהוא "שר החלל", ומאז אין יותר שם של משרד שכולל את המילה החלל. שם המשרד כיום הוא משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 20:30, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

וגם זה, טריק של גברת פרקש-הכהן וראש סיעתה, השר גנץ. בעבר, עד לפני שבועות ספורים - השר האחראי על סוכנות החלל הישראלית היה "שר (במקרה שלנו, השרה) המדע והטכנולוגיה.. היום פרקש-הכהן היא שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה!לא הבנית את הטענה שהמשרד לקידום חברתי הוא שם שאפשר לתת לשלושים משרדים (שזה אומר כולם מלבד 5-7), איך אפשר לתת את התואר הזה למשרד הביטחון?למשרד התקשורת?למשרד התחבורה?למשרד השיכון?למשר המדע? אף אחד מהם לא קשור לנושאים רלוונטים ל"חברתיים". רק הרווחה, המשרד לשווין חברתי ומשרד העבודה קשורים באופן ישיר לנושאים חברתיים. דזרט • שיחה 22:18, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

כשמשרד התקשורת ידאג לאינטרנט מהיר בכל פינה במדינה, זה יהיה קידום חברתי; כשמשרד השיכון יאפשר לכל אדם מגורים הולמים זה יהיה קידום חברתי; כשמשרד המדע יהפוך את המדע לנגיש להמונים לא פחות מתחרויות בישול, זה יהיה קידום חברתי. דוד שי - שיחה 08:13, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

לא נעים לכתוב, אבל כשמשרד האנרגיה דואג טוב כל כך לאינטרסים של המפעילות של תמר ולווייתן, גם זה קידום חברתי. Tzafrir - שיחה 08:20, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

שכולנו נמות ביחד צעירים עם רוח צעירה?בזה משרד האנרגיה אכן מצטיין בקידום חברתי דזרט • שיחה • צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 16:15, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

סלבה ברזילאי

אחד מוותיקי וטובי פרשני הספורט הלך הערב לעולמו... עצוב. וכמובן, ספורט 5 מעתיקים את הערך עליו בוויקיפדיה מבלי לתת קרדיט. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ דיווח על טעויות 21:01, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

ידיעה עצובה. קשה למצוא אתר חדשות ישראלי שלא מעתיק מוויקיפדיה בלי קרדיט. אתרים אחרים הוסיפו פרטים עדכניים, כמו למשל, שסלבה היה מחוסן 3 פעמים. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 09:08, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

האמת שגם העתיקו מוויקיפדיה לגבי סעיד אלחרומי שנפטר אתמול. PRIDE! - שיחה 10:36, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

יושר והגינות זה לא הצד החזק שלהם....הם גם מעתיקים שגיאות של ויקיפדיה, למשל שרוני דניאל ז"ל הותיר אחריו אישה ו-3 ילדים, כאשר בפועל הוא הותיר אחריו 2 ילדים, ואילו בנו הבכור נפטר בצעירותו. אפילו N12 (מאקו) שאצלם דניאל שידר, העתיקו את השגיאה הזו, ורק אחר כך תיקנו, וגם אנחנו תיקנו. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 10:58, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

קצת מוזר שאנחנו לא עושים משהו עם כל ההעתקות ללא מתן קרדיט שקורות כל הזמן. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 11:03, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

אני חוזר על הרעיון שהצעתי כאן פעם: לדרוש פיצויים שמועילים לנו ולא יקרים במיוחד לגוף התקשורת: תוכן (בעיקר תמונות). וכמובן שכחלק מהתנצלות מסודרת של האחראי לנעשה. אם מישהו יודע איך לדבר בצורה מנומסת עם גוף תקשורת כזה (בכלל להצליח להבין עם מי צריך לדבר ואיך מדברים איתם), זה יכול להיות נהדר. Tzafrir - שיחה 11:42, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

לדעתי זו צריכה להיות עבודתה של קרן ויקימדיה. אחרי שישלחו לאותם אתרים כמה אזהרות - בפעם הבאה הם יחשבו פעמיים. אולי אפשר לעשות דף כאן שבו ויקיפדים יעלו קישורים לכתבות שהם רואים שהועתקו מבלי קרדיט, ומישהו מהקרן יעקוב אחרי הדף. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ דיווח על טעויות 09:15, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

לא בטוח שכדאי להתעמת עם אתרי חדשות, הם עלולים להתנקם בוויקיפדיה, בכל מיני דרכים, לרבות הפצת פייק ניוז וכותרות שליליות נגד ויקיפדיה, שבירת לינקים ישנים ועוד. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 09:36, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

שלחתי הודעה מנומסת לנקודה הכי פשוטה שיכולתי למצוא. נראה אם יקרה משהו. Tzafrir - שיחה 17:02, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

גיתית, האם לדעתך העמותה תוכל לעשות משהו בנידון? הצעתו של צפריר נראית לי מועילה. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 09:51, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

Wikimedia Board of Trustees Election 2021 - Update

Hello; A while ago the elections for the Board of Trustees started and the final days are running: next Tuesday the elections will end. Nineteen candidates from all over the world have stood for election.

And how is it going? As of today, August 28, 5,294 voters had cast their ballots -about double the number of voters in 2017 elections at the same time, which is a solid increase, even if the number of eligible voters was larger this year (2021: 67,838 / 2017: 56,081). However, on the tenth day, the number of voters from the Hebrew Wikipedia is 39 out of 814 eligible voters. There is still a chance to increase the percentage (4.8%) in the 3 remaining days. Any vote can make a difference; let’s select the candidates who would best support the board of trustees. Please vote: https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:SecurePoll/vote/Wikimedia_Foundation_Board_Elections_2021? --Mervat (WMF) - שיחה 18:14, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

תרגום:
שלום; הזמן רץ והבחירות לחבר הנאמנים מסתיימות ביום שלישי הקרוב. ישנם 19 מועמדים מכל רחבי העולם.
איך זה מתקדם? נכון להיום, 28 באוגוסט (ראשון), הצביעו 5,294 מצביעים – כפליים ממספר המצביעים בבחירות לפני ארבע שנים בשלב זה, וזה גידול משמעותי, הגם שמספר בעלי זכות הבחירה היה גדול יותר השנה (כ־68 אלף לעומת כ־56 אלף). עם זאת, ביום זה – העשירי להצבעה, מספר המצביעים מוויקיפדיה העברית עומד על 39 מ־814 בעלי זכות בחירה – 4.8%. נותרו פחות משלושה ימים להצביע ולהשפיע; בואו לבחור את המועמדים הטובים ביותר לחבר הנאמנים בכתובת הבאה: m:Special:SecurePoll/vote/Wikimedia Foundation Board Elections 2021 ידידיה צבאן (שיחה) 11:56, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

תודה. יש לכם המלצות בעד מי כדאי להצביע? ‏עמיחי • שיחה 12:11, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

ראה לעיל #בחירות לקרן ויקימדיה וגם וק:מ#הצביעו לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה והשפיעו על עתיד כל מיזמי ויקימדיה! ידידיה צבאן (שיחה) 12:56, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

שיגור סטארשיפ ראשון לחלל - הטיל הגדול ביותר עד כה

בשבועות הקרובים צפוי השיגור הראשון של החבילה כולה - שני השלבים, וחזרה של השלב השני לאטמוספירה, תחת השם SN20. מאסק צייץ מזמן שהוא לא צופה הצלחה לפני כמה וכמה כשלונות.

לא ברור לי למה ספייסX חייבים לקפוץ כ"כ קדימה. את SN16 הם בכלל לא שיגרו למרות שבנו אותה, ו SN15 עברה שיגור בודד. עד כה כל השיגורים היו של השלב השני בלבד, תוך-אטמוספריים, ורק בניסוי האחרון הייתה הצלחה בנחיתה. כעת גם נכנס לתמונה השלב הראשון, עם 30 מנועים (לא הייתה מפלצת כזו מעולם, ועד כה מפלצות כאלו שנוסו כמו ה N1 הסובייטי, נכשלו כולם), גם מנוע ראפטור לואקום חללי וגם כניסה לאטמוספירה. זו גם הפעם הראשונה שמנסים את מנגנון לכידת החזרה.

על כל פנים, אני מחזיק אצבעות. לדעתי ההצלחה של ספייסX חיונית לעתיד האנושות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:07, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

אילן, אתה מכיר את הסרטון הזה, https://www.youtube.com/watch?v=1fxaAENrZYw&ab_channel=DeepSpaceCourier? נראה לי עשוי לעניין אותך. Glaðírsheijmmárni ⸗ Liljurós ‏ 21:33, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

תודה רבה! סירטון מקסים אבל קצת מוזר: מצד אחד הם מציגים את העיצוב החדש של חרטום סטארשיפ - וזה נחשף רק לפני שבוע. מצד שני הם מציגים את הבוסטר נוחת על הקרקע, ולא ניתפס בעודו באוויר וזה תכנון די ותיק, והבנייה בפועל מתקדמת לכיוון זה. על כל פנים נהניתי מאוד! !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:49, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

נו, יופי! Glaðírsheijmmárni ⸗ Liljurós ‏ 10:44, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

לא יודע אם ראית את הסיור שערך מאסק לטים דוד בבוקה צ'יקה (חלק ראשון, חלק שני ו-חלק שלישי), אבל המשמעותי ביותר לטעמי זה מה שאמר מאסק בחלק השלישי כשהם עומדים על כן ההמראה. הוא מאמין בכל עמקי ליבו שאנחנו חייבים להיות מין שיתפשט לכוכבים ולכן הוא דוחף בכל הכוח לכך. זה אומר שהמפעל בבוקה צ'יקה באמת עובד 24X7 (אתמול למשל, יום ראשון, שבתון בדרך כלל בארצות הברית, הם הרכיבו על המגדל את זרוע התדלוק של החללית) והם עובדים במקביל. בזמן שהם מכינים את BN4 ו-SN20 הם כבר מרכיבים את BN5 ו-SN21, ומכינים את הדור הבא של ה-High bay, שיהיה יותר מכפול ברוחבו מהקיים כדי שאפשר יהיה להרכיב חלליות במקביל. מאסק סבור שאם לא נפעל במלוא המרץ לא נגיע למטרה. הוא יודע שכנראה הוא כבר לא יהיה בחיים כשתוקם המושבה על מאדים, אבל הוא התחיל את התהליך שכבר לא יעצר. אז יהיו כישלונות, זה חלק מהתהליך וזה לא מרתיע אותו. אביהו - שיחה 10:35, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

כשלונות בדרך לא מטרידים אותי, אבל מדובר בחברות שנסחרות בבורסה (ברבים, מאסק עושה קופה ממיזמים אחרים ומעביר את הכסף לספייסX. הוא אמר את זה במפורש על סטארלינק ורמז שגם טסלה הפכה לכזו) ואם יהיה רושם של יותר מדי כשלונות זה יהיה לא טוב. ספייסX היא מפתחת הטילאות-לחלל הטובה ביותר בהיסטוריה, אבל למשקיעים יש זכרון קצר.

אין לי ספק ביכולות וברצונות של מאסק, אבל הוא לא חסין לטעויות קרדינליות, (ראה למשל את בת-זוגו, או השטות הזו של עישון ג'וינט בשידור חי שעלתה לו ביוקר) לכן אני מודאג. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:14, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

לילה טוב סליפי ג'ו

נחחחחחחררררררררר..... פישששששששששש...... חחחחחרררררררר.......

אני באמת לא יודע אם זה יותר מצחיק או יותר עצוב (תוספת שלי לאחר שמישהו ביטל את הפרסם שלי ביד גסה:) למקרה שתהיתם, אף מילה לא מוזכרת בתקשורת הישראלית לגבי התקרית המביכה הזו! ―77.138.181.28 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההסתרה לא קשורה לבנט, כי דרך קבע מסתירים במיוחד בטלוויזיה את כל המבוכות של ביידן, ויש הרבה, ואת כל הביקורת עליו, שהגיעה לשיא בכישלון באפגניסטן. זה כבר מגיע לדרגה של הונאת הצופים.

אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 00:11, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

ההסתרה גם לא קשורה לביידן, היא קשורה לנתניהו. תקשורת הפח הישראלית עושה הכל כדי להוציא טוב את יורשו הפתטי בתפקיד. אחרי שראיתי את כתבת הסילוף בחדשות 12 מאת אחד הפסאודו-כתבים של הערוץ, על שיחת הטלפון הביזיונית של בנט עם אביו של הפצוע, אני כבר לא מופתע מכלום. הכתב השקרן התורן פשוט הפך את סדר הדברים ויצר מצג שוא שקרי לגבי האירוע. יש במדינה הזאת תקשורת בולשביקית שאין לה שום בעיה לנהוג בציבור הישראלי כאילו הוא המון של אזרחים סובייטים, שיודע שמשקרים לו אבל אין לו מה לעשות בנידון. הם יודעים שהקטע הזה ירוץ ברשתות ובכל זאת בוחרים להעלים אותו מאתנו. זאת השיטה שלהם: לספר במשך תקופה ארוכה שהבוטים של נתניהו יוצרים פייק-נוז שעדר הבוחרים שלו מאמין לכל השקרים שהוא מפיץ, ורק אחרי הרבה זמן, אחרי שהמידע שהם מסתירים כבר לא יכול לגרום נזק גדול, הם מסכימים להודות שהפייק נוז של הימין הוא בעצם אמת. אחר כך הם מתבכיינים זה באולפנו של זה למה שונאים אותם ולמה נתניהו אשם בזה ששונאים אותם. לעובדה שהם לא-מקצועיים בעליל, מסתירים, משקרים ומזלזלים בקהל שלהם, אין כמובן שום קשר לכך. זאת הכל הסתה. Liad Malone - שיחה 00:46, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

במקרה הזה ההסתרה היא בעיקר כן קשורה לביידן. נכון שיש הטיה נגד נתניהו, אבל לא מסתירים את ביקורת של האופוזיציה על בנט, אלא רק חלק ממנה. יש בטלוויזיה גם כמה פרשנים בודדים שהם פרו-נתניהו, כמו עמית סגל, בסמוט, שרון גל, ואבישי בן חיים (בעיקר כדי לא לאבד צופים ימנים), לעומת זאת, כן מסתירים באופן קיצוני את כל הביקורת של האופוזיציה (הרפבוליקנית) על ביידן האריס והדמוקרטים כולל אובמה, ההפך הגמור מכפי שסיקרו את הממשל הרפובליקני. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 01:00, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

מה היה מצג השווא שם? אני משעתי שם את בנט מנסה לשאול שאלות שיחה תמימות (איפה הבן מאושפז וכדומה) והאב מלא זעם ומפרש שאלות כאלו כבורות. וכמובן את הבלבול התמים בין שמו של האם לשמו של הבן הפכו למטעמים. מי שעושה דבר כזה לא מניח כוונות טובות.
אבל זה בסדר.לנתניהו יש עכשיו הרבה זמן לנוח כי הוא יכול לטוס לנופש אצל החבר לארי. כמה טוב שיש חברים. Tzafrir - שיחה 01:48, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

מה ששמעת זה בדיוק מצג השוא. השאלות של בנט לא היו תמימות, הן עלו מתוך מצוקה. הן הדבר הראשון שעלה לו בראש לשאול, כשקלט פתאום שהאב שואל אותו מה יש לו לענות על כל מה שהטיח בו בזה הרגע, והוא בעצם לא הקשיב לאף מילה. אני מניח שהוא הפסיק להקשיב כבר מההתחלה, כשהאב הטיח בו "פחדן". ברגע זה הלוחם המהולל בנט היה המום, כיצד זה שאותו אזרח פשוט אינו מודע לעברו הצבאי המפואר בסיירת מטכ"ל, שהרי אם היה מודע, לא היה מעז להגיד לו דבר כזה. בשלב זה נאטם מוחו עד לרגע שבו האב הרגיש שהוא מדבר אל הקיר (די כמו בנט אל ביידן הישן) ואז שאל את ראש הממשלה מה יש לו לענות על דבריו. בנט המופתע שאל "סליחה?", ולמרות שהשאלה המביכה הזאת לכשעצמה העניקה לו עוד כמה שניות לחשוב על משהו, יוצא סיירת מטכ"ל לא הצליח לאלתר שום דבר, התחיל לגמגם וכל מה שהצליח להוציא מתחת לשפורפרתו זו השאלה "איפה יוסי מאושפז?", ועל התשובה "בסורוקה", שאל את שאלת ההמשך העלובה לא פחות "ואתה שם?". כדי לנסות לצאת מהמצב המביך, הוסיף עוד שאלה מגומגמת, "בראל כרגע מנותח?", רק כדי שיוכל לומר את שמו הנכון של הפצוע. כעבור 50 שניות האב הכואב הבין כבר מה התרחש בשיחה הזאת, והחליט לסיים אותה במילים "מה הטלפון הזה, אני מנתק", וניתק לראש ממשלת ישראל בפרצוף, כפי שראוי לו. הבלבול בשמות היה רק סימפטום של אי-ההקשבה והזלזול. לכן אותו כתב של חדשות 12 בחר להפוך את הסדר ולהציג באופן שקרי את ההתפרצות של האב כתגובה נעלבת על בלבול תמים של השמות. אם הקלטת השיחה היתה נמסרת לערוץ 12 ולא לצל, מן הסתם היא לא היתה משודרת בכלל. אז מה שנותר לעשות הוא לחתוך אותה לקטעים הנכונים ומיד להגיד "נתניהו כתב ומחק", כדי לנסות ולהסיט את תשומת הלב מהאירוע המרכזי. Liad Malone - שיחה 04:21, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

אבל הכותרת הזו לא הגיעה מערוץ 2. היא פורסמה כך ברחבי האינטרנט עוד לפני ערוץ 2. מי שהפיץ את הסרטון (הצל) נתן לו את הכותרת על בנט ששוגה בשם. והצל קיבל את הסרטון ככל הנראה מסביבתו של יוסי.
אף פוליטיקאי ישראלי לא רוצה להתעמת עם משפחות שכולות והמעמד של האב במקרה הזה הוא כמעט של אב שכול. הוא מבקש מכל עם ישראל להתפלל לטובת בנו ויש הענות רחבה לפניה. ולכן כשהוא תוקף את ראש הממשלה, אין שום דרך לצאת מזה בשלום. באותה מידה זה היה יכול להיות אב אחר שמלין ברגשנות למה לא עשינו עדיין שלום עם החמאס ולמה אנחנו עדיין ממשיכים במלחמה אתם. או כל חלופה אחרת שעלתה בשנים האחרונות. אם מישהו בטוח שהוא צודק וכולם טועים, אי אפשר להתווכח איתו. וכאשר מישהו כזה נמצא במעמד של קדושה, אי אפשר גם להשתיק אותו. Tzafrir - שיחה 08:20, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

"התקרית המביכה הזאת"

את זה אתה יכול להגיד על הכביסה שביבי הביא איתו לחוץ לארץ

https://www.youtube.com/watch?v=m2QhDyurns0 אקסינו - שיחה 01:06, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

למי שלא שם לב, מדובר לא על קטע מהתקשורת האמריקאית אלא מתוך RT, רשת תעמולה רוסית. הקטע מציג כמה שניות במהלך המפגש ביידן לבנט שבהן ביידן מנקר. מה לעשות שהיה לו יום ארוך וגדוש באותו היום (בעצם: אפילו קצת יותר מיום). Tzafrir - שיחה 01:39, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

הקטע של הנמנום מופיע בסוף הסרטון שבנט צייץ, כך שכל העיתונאים העוסקים בנושא ראו אותו. הם ראו אותו גם ברשת. ברור שהטלוויזיה האמריקאית והישראלית שהן מוטות באופן קיצוני לדמוקרטים לא יראו את הקטע הזו. מראים קטעים מביכים רק של הרפובליקנים. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 01:44, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

כאמור, RT לקחו מספר שניות מתוך הסרטון. לי יש ניקורים גרועים הרבה יותר בישיבות. Tzafrir - שיחה 01:51, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

לו זה היה קורה לטראמפ עם נתניהו (או עם מישהו אחר), יונית לוי הייתה עוסקת בכך ברבע השעה הראשונה של המהדורה, ומספרת שזה הפך לבדיחת רשת ועוד. פורסמו עשרות סרטונים מאוד מביכים של ביידן, שאף אחד מהם לא הראו בטלוויזיה הישראלית. בערוץ 12 הראו בכותרות את טראמפ יורד מרמפה באיטיות בעזרת עוזר, אחרי נאום מאוד ארוך, ומנגד הראו את ביידן עולה את הרמפה הזו בריצה 4 שנים לפני כן! ואילו את 3 הנפילות של ביידן בעליה למטוס הראו רק בדקה ה-88 של המהדורה המרכזית של ערוץ 12 למשך 30 שניות, ומעולם לא עסקו בטענות על מצבו הקוגניטיבי של ביידן. לאורך השנים שידרו מאות רבות של אייטמים ופרשנויות שליליים על טראמפ, וגם על משפחתו ואנשיו, חלקם מסולפים או מפוקפקים, וקרוב לאפס של אובמה או ביידן ומשפחותיהם. אין להם שום בעיה להונות את הצופים. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 02:14, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

הבעיה היא לא הניקור של ביידן כמובן, אלא המבוכה שזה גרם לבנט, שמצא עצמו נואם את דבריו המשמימים אל אדם ישן ואז בחר לעצמו נקודה כלשהי בחדר שאליה הפנה את המבט. את המבוכה הזאת התקשורת מסתירה. במקום זה מספרים לנו סיפורים מהקופסא על כמה שהביקור היה מוצלח, פתח דף חדש, ההפך מנתניהו, בלה בלה בלה. Liad Malone - שיחה 03:34, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

נואם לביידן? עם ביידן הוא דיבר בתוך החדר. מסיבת העיתונאים שמחוץ לחדר היא דיבור של שניהם לעולם, כל אחד בנפרד. אם ביידן סומך על בנט שלא יפתיע אותו, הוא יכול להשתעמם. Tzafrir - שיחה 08:07, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

כפי שניתן לראות, הוא לא ממש דיבר עם ביידן, כי ביידן היה ישן כשזה קרה. לכן זה היה נאום ולא שיחה, והתקבע כנאום ברגע שבנט הסיט את מבטו מבן-שיחו המנמנם אל עבר הנוכחים האחרים בחדר. Liad Malone - שיחה 16:16, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

אופס. מסתבר שלא. בכל מקרה שיחה בנוכחות עיתונאים היא תמיד גם נאום אל העיתונאים. Tzafrir - שיחה 17:16, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

משתמש:אגסי, אני עדיין מעדיף את ביידן ובנט ביום רע על פני טראמפ ונתניהו ביום טוב. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 07:10, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

לשאלתך עורך מסתתר מוכר שמתבייש בצדק בהתנהגותו - כן ראיתי את זה, ראיתי אצל השופרות, ההיסטריה הביביסטית נעשית כוזבת יותר ומוטרפת יותר מיום ליום, כמו עמית סגל עם סקרי הבחירות המטורללים שלו, כמו השופר ריקלין שכתב שבנט הוא "מויסר, וכמו ההודעה הזאת. - La Nave Partirà שיחה 08:36, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

יואב, אני לא רוצה להסיט את הדיון לפוליטיקה הישראלית והאמריקאית מי טוב יותר בכלל ולישראל בפרט. אני לא מאוהדי נתניהו ואני גם בהחלט לא אומר שהתקשורת הימנית כמו ערוץ 20 יותר מאוזנת ואמינה, כחריג ערוץ 7 הוא יחסית מאוזן. בעוד שלגבי נתניהו ובנט, הישראלים חשופים למקורת מידע מגוונים, הדברים ממש לא כך לגבי טראמפ וביידן. לטראמפ ולביידן יש יתרונות וחסרונות, אבל לא כפי שהתקשורת המוטה מציירת. הדיון בעניין אמינות התקשורת חשוב לוויקיפדיה, משום שעלינו להחליט האם נכון להכניס מידע מסוים לוויקיפדיה בהתבסס על מקורות תקשורתיתים. בוויקיפדיה האנגלית פרסמו רשימת מקורות אמינים ולא אמינים, שממנה עולה כי הם החליטו למעשה שהמקורות תומכי הדמוקרטים אמינים ותומכי השמרנים לא אמינים, ורובם קרוב לוודאי שיודע שהקביעה הזו אינה נכונה. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 09:45, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

אתה מוזמן להבהיר את נקודתך, אילו ערכים בוויקיפדיה מוטים? אקסינו - שיחה 16:49, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

פייק ניוז מוחלט. מצער לראות שעורכים בוויקיפדיה לא יודעים לבדוק אם מידע הוא אמין אף על פי שאותו פייק ניוז הופץ כבר לגבי ביידן כמה וכמה פעמים. Kershatz - שיחה 17:06, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

תודה רבה. לי לא היה זמן לבדוק את זה אבל RT זה תמיד דגל אדום. בוויקיפדיה האנגלית הם אינם מקור מידע אמין. הם בהחלט מפיצים שקרים כשנוח להם. Tzafrir - שיחה 17:14, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

לרשימה של ויקיפדיה האנגלית אין שום משמעות. שכן כל כלי תקשורת שלא מתיישר דרך קבע עם הניו יורק טיימס ושות' והמפלגה הדמוקרטית, מיד מסווג כלא אמין, למשל הניו יורק פוסט פוקס ניוז ועוד, ולהפך, אפילו כלי תקשורת שמפיץ פייק ניוז על בסיס קבוע כמו CNN, ומסתיר חדשות חשובות על בסיס אג'נדה, כדי להטעות (פרשיות מושל ניו יורק אחיו של כתב CNN) נחשב אמין, למרות שהסקרים מראים שהציבור כולל חלק מהדמוקרטים לא מאמין לתקשורת. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 17:46, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

למי שלא מכיר: הרשימה. החדשות של פוקס מופיעות שם „ללא קונצנזוס״. תוכניות האירוח של פוקס והניו יורק פוסט מופיעים שם כ„לרוב לא אמינים״. בדיון הזה תמכת בחום בדוגמה שהתבררה בדיעבד כשקרית כעדות להטיית התקשורת הישראלית ואפילו לא התנצלת על כך. מבחינתך ערוץ עשרים וערוץ 7 הם הדבר האמתי וכל השאר מוטים. אני לא רואה צורך להציג טיעונים נוספים. Tzafrir - שיחה 18:21, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

כנראה שלא ידעת שבפוקס ניוז יש שדרנים אנטי-טראמפ, שטראמפ עצמו כיסח אותם, אז ברור שלגבי ויקי הדמוקרטית הם נחשבים אמינים, ולכן אין קוסנזוס גורף לגבי פוקס, וכנ"ל לגבי הניו יורק פוסט. לא תמכתי בשום שקר. אני נוקט בשיטות הפסולות של ויקי האנגלית, למצוא איזה טעות או ספק טעות בכלי תקשורת שמרני, ולהכריז עליו כלא אמין, תוך התעלמות מכל סדרת השקרים והסילופים של כלי התקשורת תומכי הדמוקרטים. ברור שאתה לא יכול להגיב לשאר הטיעונים. על ויקיפדיה העברית יש האומרים שהיא נוטה לימין ויש שאומרים שנוטה לשמאל. על ויקי האנגלית, אף אדם הגון לא יגיד שהיא נוטה לשמרנים. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 18:36, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

אגסי, מהצד השני עם גיא זהר התייחסה למיטב זכרוני מספר פעמיים לעניין גילו המופלג של ביידן ולעובדה שהאדם אינו 100% בקו הבריאות. כאן יש התייחסות ישירה למסיבת ההדבקה של אובמה ביום הולדת שהיה לו לפני מספר שבועות,גם כאן יש ביקורת על אובמה, כאן על החודש המזעזע שעברה ארצות הברית, פה יש כתבה שחלקה מחמיאה לבנט וחלקה, פחות, כאן ביקורת על אמירה אומללה בעניין קאבול ועלילות הטליבאן בארץ האפגנים וכל זה, רק מהחודש האחרון. התקשורת האמריקאית כמו התקשורת בישראל מעולם לא תהיה נייטרלית ותמים מי שרוצה או מבקש תקשורת נייטרלית. ערוץ 20 פשוט מחצין את האי-נייטרליות שלו, אז ערוץ 12 מטפטף את זה וככה גם 13. אגב, תקשורת כייום היא לא רק להגיד מה קרה היום, אלא לפרשן. לתקשורת שפשוט מדקלמת "ביידן נפגש עם נתניהו" בלי לון בהשכלות, האם בנט היה טוב, האם היו הישגים והאם בנט היה תקיף מדי או רופס מדי או בסדר גמור. ערוץ 20 הוא מקרה קיצון ולא רק בגלל ההחצנה, אבל בתור צופה הדוק של ערוץ 12 ואדם שצופה לא מעט בכאן 11 - אין תקשורת א-פוליטית. דזרט • שיחה • צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 17:47, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

אגב, חלק מהתקשורת האמריקאית היא הגונה בעצם העובדה שהיא מכריזה "אנחנו נוטים לדמוקרטים, אבל נעשה את מירב המאמצים להיות נייטרלים ככל הניתן", יש הרבה עיתונים שאומרים שהם רפובליקנים ואומרים שהם ישתדלו להביא כמה נציג דמוקרטי לפאנלים או לתת לכזה לכתוב טור שבועי. בישראל לא מומלץ לעשות את זה, אבל בארצות הברית זה לא הורג את התקשורת נכון להיום. ב דזרט • שיחה • צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 17:56, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

התוכנית של גיא זוהר היא תוכנית ביקורת ומאוד חריגה. בטלוויזיה הישראלית תנסה להיזכר ב- 3 אייטמים שליילים משמעותיים ששודרו נגד אובמה ומשפחתו בחדשות. על טרמאפ ומשפחתו שודרו אלפים, את הראיונות עם סטורמי דניאלס כוכבת פורנו נטולת אמינות, שידרו מסביב לשעון. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 18:40, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

נאלצתי לצפות בקטע המלא של 15 דקות בסי-ספאן. ביידן נרדם גם שם. והתגובה של בנט, שישב הכי קרוב אליו, מאשרת את זה. מסתבר שההגדרה "פייק נוז" יכולה להיות מאד נזילה. Liad Malone - שיחה 18:25, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

ח"כ גלית דיסטל צייצה רק את הקטע הרלבנטי וטוויטר שפועלים למען המפלגה הדמוקרטית- סימנו את הציוץ כמניפולטיבי. השמרנים טוענים נגד טוויטר שהם לא מצנזרים דיקטטורים ואת דובר הטליבאן, (וגם טענות השמרנים האלה לא מדווחות בישראל, אם כי יתכנו חריגים נדירים). לכן הפתיח של טוויטר בוויקי האנגלית הוא חיובי ושל gettr שנוטה לשמרנים שלילי, ובכלל זוכה להתעלמות כמעט מוחלטת מהתקשורת הישראלית. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 19:21, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

אפשר לסכם את האירוע כך:

https://www.youtube.com/watch?v=oFT3kcSd_3Q&t=2s Liad Malone - שיחה 19:36, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

סוף סוף טוויטר סימנה את הציוץ של חברת הכנסת דיסטל כ manipulated media, או בעברית סרטון מבושל - כאן. הגברת בתשובה: המורה זו לא אשמתי, לא עשיתי כלום, לא ערכתי, רק שיתפתי. בושה גם לויקיפדיה שהתירה לעורך "האלמוני" להחזיר את הודעתו השקרית וחסרת התרבות אחרי שמחקתי אותה. - La Nave Partirà שיחה 20:25, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

ולמה זה משנה במשהו, שאחד העובדים בטוויטר החליט שהסרטון "מבושל"? המציאות קיימת ואי אפשר להכחיש אותה. כל שנותר לנו לעשות הוא לפרש אותה, ואת זה ראוי שכל אחד יעשה בעצמו, ולא נעשה מיקור חוץ להליך הקריטי הזה. כמו כן, אין זו בושה ש"ויקיפדיה" (מי?) נותנת במה לאנשים שאינם מסכימים עם הפרשנות שלך את המציאות, ובמיוחד שמדובר במרחב שיחה. מיכאל.צבאן • שיחה • כ"ג באלול ה'תשפ"א • 23:33, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

רויטרס (שגם הם מוטים מעט לדמוקרטים) קבעו שהווידאו נחתך בצורה מטעה, ואחרי כמה שניות רואים שביידן משיב. אבל זה טיעון קצת בעייתי, כי אף אחד לא טען שביידן נמנם כל הפגישה, וממתי אסור להפיץ סרטון שנחתך, כשברור לכולם שהוא חתוך? ובכלל למה לא עושים בדיקת עובדות לפוליטיקאים ולכלי תקשורת דמוקרטים? שיא הביזיון היה הניסיון הפוליטי של טוויטר לחסום כתבה של הניו יורק פוסט על הלפטופ של האנטר ביידן בטיעונים עלובים, בעוד שאף פעם לא צינזרו כתבה של עיתון דמוקרטי, גם כאשר הייתה מאוד מפוקפקת או שהמידע בה הושג מהדלפה לא חוקית, למשל של דו"ח מס של טראמפ. עם זאת, אני לא אתמוך באזכור של הפרשיה בערך ביקורי ראשי ממשלת ישראל בבית הלבן, כאשר הוא ייכתב (מהתבנית לטיפול דחוף.) אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 00:21, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

בחזרה לעניין המקורי. עקבתי אחרי הנשיא בידן לאחרונה, שמתי לב שכשהוא מאזין הוא נוטה להרכין ראש כמתרכז. בדקתי אחורה בזמן וגיליתי ריאיון איתו ברשת abc בשנת 1972 אחרי שנבחר כסנטור הצעיר ביותר בתולדות ארה"ב. גם שם הוא הרכין ראש ואף עצם עיינים בטרם השיב. עובדות, לא הטיות. שנילי - שיחה 09:56, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

לא מדויק. בראיון משנת 1972, ביידן הרכין מבטו לעבר מחברת נייר. ביידן הצעיר אכן נמנע לא מעט מלהישיר מבט לעבר המראיין, אבל גם כשדיבר, לכן קשה לייחס זאת לרצון שלו להקשיב. עם זאת, אני בהחלט מסכים שביידן נוהג להרכין ראש, ולא מדובר במחווה ייחודית לכבודו של בנט. עלי - שיחה 10:12, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

אולי כדאי לראות דוגמה מימים אלה, בדקה 47:17 בידן מקשיב בסבלנות לכתב פוקס ניוז כשראשו מורכן. ישן? https://youtu.be/9tBR5cMoiOA

שנילי - שיחה 12:30, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

ביידן לאורך כל הקריריה שלו עשה את זה, לדעתי זה לא מכובד אבל אין לזה שום קשר לגילו (המופלג, ללא ספק) של ביידן. כמות הפעמים שהוא עשה את זה כאדם צעיר וגם אז הרימו גבה, לא קטנה בהרבה מהטראאם שנעשה על "הנמנמום" שלכאורה התרחש בזמן ששוחח עם בנט. לילה טוב! לכם מבית המלון שבהונג קונג, כאן הרבה אנשים כועסים למיטב הבנתי על ביידן בגלל העניין הסיני ולא בגלל האם נקר, הרכין ראש או נמנמם בזמן נאום של מנהיג מדינת ישראל. דזרט • שיחה • צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:20, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

בקיצור: אני שמח לדעת שיש כאן אנשים שפקחו את העיניים ומבינים שגופים רבים, לא רק בתקשורת אלא גם בביג טק (טוויטר סימנו את הסרטון כפייק ניוז? חה. לא שכחנו איך טוויטר דאגו למחוק ולצנזר כל פוסט של טראמפ ביום ההתפרצות לקפיטול שבו הוא עודד את תומכיו להשאר בבתיהם ולא לצאת להפגנות), מאוד לא אובייקטיביים ומוטים מאוד - אם כי אפשר להגיד שהמילה "מוטים" היא עדינה בשבילם - ניתן בהחלט להגיד שהם אפילו נשלטים ע"י אותה אליטה שדאגה למקם נשיא כל כך דמנטי כמו ביידן. אבל זה כבר נושא אחר. יותר מזה, אני שמח שגם משתמשים מהצד הפוליטי תרמו לדיון את טיעוניהם.
מצד שני מאוד עצוב לי לדעת שגם באתר שמכנה את עצמו "חופשי" יש עדיין משתמשים שדוגלים בהשתקה גסה תחת תירוצים שונים. אז מה אם כתבתי כאנונימי? יש חוק שאוסר על משתמש להפריד בין כתיבתו האנציקלופדית לבין דעותיו הפוליטיות? פארטיירה יקירה, מצטער מאוד אבל הוכחת כאן שכנראה הפוסט הזה עשה לך טריגר כלשהו. אחרת לא היית טורחת להתעצבן ולהתגאות בכך שמחקת ביד גסה פוסט שנכתב במקום בו ניתן לדון על כל דבר החורג מתחומי ויקיפדיה.
בקיצור חבר'ה, תפתחו את העיניים. ―77.138.181.28 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ברכות לביידן על השלמת הנסיגה מאפגניסטן

מה לא מספרים בטלוויזיה הישראלית גם במבזקי הבוקר (אולי אזכרו משהו בצורה מאוד מוצנעת) 1. נשארו מאחור באפגניסטן מאות אמריקאים והם בסכנה, כאשר לפי סקר אייביסי- 84% מהאמריקאים רצה שהצבא לא ייסוג עד לפינוי אחרון האמריקאים 2. נשארו סייענים אפגנים שהם כמובן בסכנה גדולה, ו-71% רצו שהצבא לא ייסוג עד שהם יפונו. 3. הושאר ציוד אמריקאי בשווי של עשרות מילירדי דולרים 4. יש ביקורת אדירה על ביידן וממשלו מהאופוזיציה וגם מכמה דמוקרטים גם מעשרות גנרלים בדימוס. יש גם קריאות להתפטרות של בידן ושל אנשי ביטחון בכירים 5. ביידן מאבד גובה בסקרים, ורק כרבע או כשליש מהאמריקאים שבעי רצון מתפקודו בעניין אפגניסטן. כאשר ממשל טראמפ השיג כמה עשרות חיילים מגבול סוריה- טורקיה וארדואן פתח במבצע נגד הכורדים (שהסתיים אחרי כמה ימים), הכיסוי הטלוויזיוני היה הפוך לגמרי) אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 09:54, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

לא הספיק לך להפיץ פייק ניוז על ביידן אתמול, אתה מחליט ללכלך על כיסוי הטלוויזיה האמריקאי והישראלי, שהסיבה לא ברורה לי בעליל, תוכל להביא לפחות מקורות שמגבות את הטענות שלך? (אני לא מנסה להסתכסך ואין לי שום בעיה אישית כנגד אגסי לקוראים) אקסינו - שיחה 10:07, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

כאן אסור לתקוף אישית. לא הפצתי שום פייק ניוז. להפך, העמדתי דברים על דיוקם, והבאתי את הדיווח של רויטרס. אני לא מלכלך אלא מספר לך מה שאתה לא יודע (ואולי לא רוצה לדעת). למה? כדי למנוע הטיה בוויקיפדיה על סמך מקורות מוטים ולא אמינים. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 10:10, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

גם פייסבוק סימנו את הסרטון כמזויף, גם הם חלק מהתעמולה הבולשביקית ששולטת ברשת?

הטענות האלו לא מחזיקות מים

להלן עוד מאמר: apnews אקסינו - שיחה 10:16, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

אני לא מנסה לתקוף אותך אישית ולא מנסה להסתכסך, רק לפני רגע אמרת לי "תפסיק לשקר כמוהם" ושינית את התגובה שלך, חבל.. אקסינו - שיחה 10:19, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

אקסינו, אגסי - בואו ננסה לשמור על שפה נאותה בדיון מבלי להיגרר לפסים אישיים. אפשר לנהל כאן דיון תקין מבלי להפר את כללי ההתנהגות בין חברי הקהילה. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 10:21, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

תיקנתי מיד כי אני שומר על הכללים :) כאשר אני כותב כאן, אני חובש קסדה...כאן מפיצים פייק ניוז, רויטרס קבעו שהסרטון חתוך (לא ערוך), אבל זה דיון ישן. כעת צריך לברך את ביידן על השלמת הנסיגה. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 10:22, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

מה ההבדל בין ערוך לחתוך? וכן, ללא ספק צריך לברך על כך. אקסינו - שיחה 10:24, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

כבר דנו בזה. על דרך הנסיגה מאפגניסטן, יש ביקורת חסרת תקדים של הנשיא לשעבר, סגן הנשיא לשעבר (פנס), שר החוץ לשעבר (פומפאו) ועוד, וכלום לא מוזכר. זו הרבה יותר גרוע מהצגת סרטון חתוך (שכולם רואים שהוא חתוך) אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 10:28, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

דווקא אני חושב להפך, אני רואה המון ביקורת על ביידן ברשתות החברתיות, ברשתות הישראליות כמובן אבל גם ברשתות האמריקאיות אני רואה הרבה ביקורת כלפי ביידן, אפשר לערב לינקים ומקורות. אקסינו - שיחה 10:30, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

התקשורת האמריקאית חוטפת ביקורת מהציבור. יש סקר אומר שרק 29% מהאמריקאים סומכים על הדיווחים של החדשות בתקשורת בנוגע למצב הנוכחי באפגניסטן, ו-53% לא סומכים. התקשורת הישראלית לא חוטפת ביקורת פומבית על הסיקור של חדשות חוץ, וגם רוב הציבור הישראלי לא יודע את האמת בנושאי חוץ, לכן הם דרך קבע מרשים לעצמם להונות יותר. הם גם מסלפים הרבה, אבל קל יותר להוכיח את מה שהם מסתירים כדי להונות אותנו. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 10:39, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

כמה מצחיק זה שהימנים מתלוננים על תעמולה בפייסבוק או בטוויטר (שהם בכלל לא אתרי חדשות), אבל לאחר מכן שולחים מקורות של אתר ימני מובהק, מבין את הבעיה? אקסינו - שיחה 10:42, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

זה עצוב שהביקורת הופכת להיות נושא מפלגתי, כי על הכישלון באפגניסטן חתומים כל הממשלים הקודמים. כולל זה של טראמפ (שההסכם שלו עם הטאליבן גרם לכולם להבין מי ינצח ולעבור לצד שלו) וכולל זה שבו ביידן היה סגן נשיא. ארצות הברית נכשלה בבניית מדינה מתפקדת באפגניסטן. עם הקריסה המהירה של המדינה עקב הנסיגה האמריקאית, לאמריקאים לא היה הרבה מה לעשות. אם הם היו מעכבים את הנסיגה, הם לא היו מקבלים תוצאות טובות יותר. Tzafrir - שיחה 10:44, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

ההתעקשות להילחם באפגניסטן ולא לסגת באופן כללי הייתה מיותרת לחלוטין, היא פשוט הייתה קולוניאליזם בתחפושת מודרנית. אקסינו - שיחה 10:48, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

למה קולוניאליזם? ארצות הברית לא ייסדה באפגניסטן קולוניה. ארצות הברית לא השתלטה על משאבי אפגניסטן. ארצות הברית השקיעה באפגניסטן הרבה יותר כסף ממה שהיא הרוויחה שם. אולי ניתן לטעון שהפלישה לעירק ב־2003 הייתה מונעת גם משיקולים כלכליים של השליטה בסחר הנפט. אבל בפועל חברות אמריקאיות לא השתלטו על הפקת הנפט בעירק כמו בימים הטובים של הקולוניאליזם.
ארצות הברית באה לאפגניסטן מלאה בכוונות נקמה ובכוונות טובות של תיקון עולם ויצירת מדינה דמוקרטית. וגם חיסול מקור ההרואין העולמי על הדרך. כמו שאנחנו יודעים בדיעבד, זה לא עבד. Tzafrir - שיחה 10:59, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

באופן מטאפורי, יש סיבה לזה שאמרתי "בתחפושת מודרנית", אני מתכוון לזה שהכוחות של ארצות הברית השתלטו על המדינה, על האזרחים שבה ועל המשאבים שבה, מה שכמובן לא בסדר מבחינתי וגם לא מוסרי בעליל, הכוחות היו צריכים לצאת ממזמן וגם הרבה מתים עקב ההשתלטות המיותרת הזאת על המדינה. אקסינו - שיחה 13:43, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

על אילו משאבים הם השתלטו? Tzafrir - שיחה 15:28, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

אקסינו ממש ביקש שאני אכתוב פה משהו ואתייצב לצידו אבל העניין הזה ממש לא מעניין אותי ואין לי מה לכתוב. אז כתבתי משהו.
יוהן ריץ - שיחה 10:26, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

גם טוב אקסינו - שיחה 10:28, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

באמת ברכות. ועוד חשבנו שהבריחה של אהוד ברק מלבנון בשנת 2000 היתה מבישה. ―77.138.181.28 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא נכנס לקטע הפוליטי ואין לי משהו נגד ביידן. אני רק רוצה שיפסיקו להונות אותנו. עוד דוגמית קטנה, מבליטים ירידה בסקרים של נשיאים רפובליקנים (בוש הבן, וטראמפ) ומסתירים עליה שלהם, ובמיוחד ירידה בסקרים של נשיאים דמוקרטים (אובמה וביידן) אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 11:15, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

אך עדיין לא סיפקת גיבויים לטענות האלו, אז אי אפשר להבין מה כוונתך. אקסינו - שיחה 13:45, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

לא נמאס לכם לעסוק בזבל בכיכר העיר? למי ששכח, זו אנציקלופדיה. רוצים לשרוף את הזמן שלכם? לכו לפייסבוק לטוויטר או לשפת הים, אבל הפסיקו לעשות את זה כאן. דוד שי - שיחה 17:13, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

כשטכנולוגיה נכנעה לאמונה

ריאיון מעניין עם ד"ר אורי מילשטיין ידידיה צבאן (שיחה) 13:54, 1 בספטמבר 2021 (IDT)

האימפריה הרומית הצליחה להתקיים. מי שהנחית לה את מכת המוות היו דווקא ההונים שהביאו אתם טכנולוגיה חדשה: אוכף שאפשר לחימה מעל גבו של הסוס.

ברחנו מלבנון לא בגלל ארבע אמהות. תנועת ארבע אמהות הצליחה לגייס תמיכה ציבורית רחבה כל כך (כולל של ראשי הממשלה לעתיד אהוד ברק ואריאל שרון) בגלל שאף אחד לא הצליח להסביר למה ישראל צריכה להישאר בלבנון. השהיה בלבנון לא ענתה על אף צורך אסטרטגי של ישראל. באותה מידה, השהיה באפגניסטן לא ענתה על אף צורך אסטרטגי של ארצות הברית. אפשר לנצח במלחמה אם יש לה מטרות מוגדרות.

כך גם עזה עכשיו. למעט החזרת השבויים והנעדרים, אין הגדרה מסודרת למטרה רצויה. מנסים להמשיך להסתדר עם המצב שם. Tzafrir - שיחה 15:45, 1 בספטמבר 2021 (IDT)

במחילה מכבודו מכבודו של אורי מילשטיין, בראיון הזה הוא דיבר שטויות (ולא בפעם הראשונה). האמנם במלחמת העצמאות "ניצחנו בקלות" כדברי מילשטיין? עם חללים בהיקף של אחוז מהאוכלוסיה זה ממש לא "ניצחנו בקלות". האמנם הביטוי "ברחנו מלבנון" נכון? יותר נכון לומר: יצאנו מלבנון בהחלטה אמיצה של אהוד ברק, לאחר שבמשך קדנציה שלמה (1996–1999) של קודמו נשארנו כמו מטומטמים בלבנון. מילשטיין אומר "ברחנו מלבנון בגלל ארבע אמהות", והוא טועה בספירה: צה"ל יצא מלבנון בגלל אסון המסוקים (73 אמהות שכולות וגם אלמנות אחדות) ובגלל עוד כמה מאות אמהות שכולות. מי שאומר "ברחנו מלבנון" אומר "דם חיילנו הפקר". דוד שי - שיחה 05:19, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

ומאז אנחנו הולכים מחיל אל חיל, מסתתרים מאחורי חרכי ירי ומתחת כיפת ברזל בשם אלוהי "ההכלה" אל מול ההתגרויות וההתעצמות של הדיביזיה האירנית שיושבת על גבולנו הצפוני, אחותה המאותגרת הדרומית שבזכותנו תהיה אף היא יום אחד דיביזיה אירנית וערביי ישראל החמושים עד מעל לראש, פורעים בנו מעת לעת וממתינים ליום פקודה. ומתקיים בנו סעיף 7 של אמנת החמאס המצטט את דברי החדית' על מלחמת יום הדין של המוסלמים ביהודים, שבה "יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו". 147.161.12.91 07:09, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

שטחיות ודמגוגיה. יש אסטרטגיה ויש טקטיקה. איזה טקטיקה מציעים המבקרים? לא להסתתר מאחורי חרכי ירי? לצעוד בחזה חשוף אל העזתים ולהילחם בשיניים ובציפורניים? או אולי להטיל פצצת אטום? ועכשיו לאסטרטגיה - כל עוד יהיה פער עצום כל כך בין רמת החיים שלנו ושל שכנינו לא יהיה שלום אמתי וכל היתר פטפטת ריקה - היסטוריון שלא מבחין בכך אינו היסטוריון. אם רוצים שלום לדורות, צריכים לדאוג לשיפור רמת החיים שלהם. מי שטוב לו בחיים לא ממהר לסכן אותם. בברכה. ליש - שיחה 07:47, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

מלחמת חורמה. להגלות, לחרב ולהשמיד ולהתמיד בכך לאורך שנים. כגורלן של המפסידות במלחמת העולם השנייה וכגורלם של ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות שטרם הוכרעה. כי בסופו של דבר לשם נגיע בלית ברירה.147.161.12.91 08:26, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

גם בתום מלחמת לבנון השנייה יצאנו מדרום לבנון, וזו הייתה החלטה די בקונסנזוס. לגבי אפגניסטן, שר החוץ יאיר לפיד מתח ביקורת (מוצדקת) על האמריקאים, כאשר אמר "צעד נכון שבוצע בדרך לא נכונה" אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 08:42, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

יכול להיות שהייתה לו ביקורת מוצדקת, אם הוא היה טורח לנמק את דבריו. זה גם לא היה דיפלומטי במיוחד, אבל מדובר סתם על שר חוץ של מדינה לבנטינית קטנה. לאלמוני: עכשיו צא וחשוב לאן ילכו שני מליון תושבים מעזה, שגם מצריים לא רוצה לקלוט. מכיוון שמצריים לא תרשה להם לעבור את הגבול, הם יהיו על אחריותינו, בתור המדינה ששולטת בשטח. ועכשיו לא יהיה גבול בינינו לבינם וכל אחד מהם יוכל להתפוצץ כאוות נפשו בתל אביב. או שתקים מחדש את הגבול ותחזור למצב הנוכחי? Tzafrir - שיחה 13:37, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

לא המלצתי לפרק את מרכיבי הגבול אלא לחרב ולהשמיד כך שתמות בקרבם התקווה לנצח אותנו אי פעם. כי לא היאוש מניע אותם אלא התקווה שמדיניות ההבלגה וההכלה שלנו מלבה. וכשהתקווה תתחלף בייאוש הם יעלו על הספינות ויפליגו אל מרחבי הים כמו האפריקאים המפליגים מחופי לוב ברוב יאושם. 147.161.12.43 14:04, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

למה לפיד צריך לנמק את מה שברור לכל אחד, שנסמך על היגיון ומקורות לא מוטים? ללא ספק היה כישלון מהדהד. לפיד בניגוד לרוב הישראלים, לבטח מכיר את הסקרים בנושא. בסקר אחרון 23% אמרו שמבצע הפינוי התנהל טוב, ו-64% רע. ללפיד גם יש חובה לשמור על איזון וקשר טוב גם עם הרפובליקנים, ולא להתחנף רק למפלגה השלטת כיום. רק לאמריקאים מותר למתוח עלינו ביקורת? אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 16:58, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

בגדול, אורי מילשטיין צודק. בעבר חיילי צה"ל הגנו על האוכלוסיה האזרחית. כיום האוכלוסיה האזרחית מגינה על חיילי צה"ל. נפילת חייל מירי החמאס או החיזבאללה, נתפסת בציבוריות הישראלית כטראגית יותר מאשר אזרח שנהרג מירי קסאם או פצצת מרגמה. זה משפיע בסופו של דבר גם על דרך הפעולה של צה"ל. אודי - שיחה 11:24, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

לא הגזמת? האוכלוסיה האזרחית איננה מגינה על חיילי צה"ל, עדיין חיילי צה"ל מגינים על האוכלוסייה האזרחית, גם אם הבעת הצער הקולקטיבית על מות חייל גדולה יותר מאשר על מות אזרח. דוד שי - שיחה 16:47, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

האוכלוסיה האזרחית של ישראל סופגת כי צה"ל או ההנהגה מפחדים להכניס כוחות יבשה לרצועת עזה, או לחילופין להגיב בהפגזות שטיח כמו שבעלות הברית עשו נגד הנאצים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:33, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

אתה תומך בהפגזות שטיח על עזה? אסף השני - שיחה 18:46, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

ומה בכך? כבר ינאי (יהונתן) אלכסנדר הכה שְׁאִיָּה את עזה ושרף בה את מקדש אפולו פטרונם של ערי הנוכרים בארץ. 147.161.13.205 13:03, 6 בספטמבר 2021 (IDT)

בוודאי שחיילי צה"ל מגינים על האזרחים, אלא שהאזרחים כל כך חוששים שחיילי צה"ל יפגעו ובכך גורמים למצב של מיגון מתמיד על החיילים ועל חשש אצל המפקדים להיכנס למצבים שיש בהם סיכון. ערכים כמו חתירה למגע ונחישות בהשגת המטרות כבר אינם מקודשים. זה שיש צל"שים ליוצאים מן הכלל, לא משנה את הכלל. מלחמת ששת הימים, תוכננה במפורט על ידי צה"ל, שהתכונן אליה במשך שלושת שבועות ההמתנה, והוא זה שיזם ופתח במלחמת תנועה בכל החזיתות. במלחמה זו שנמשכה שישה ימים בלבד, נהרגו 779 חיילי צה"ל. במושגים של היום זהו מספר בלתי נתפס. חלק גדול מהנפגעים היה בגלל החתירה הבלתי מתפשרת למגע והנחישות למילוי הפקודות והשגת היעדים שהוגדרו למפקדים. צה"ל מודע לכך ולכן מפתח טכנולוגיות מסוגים שונים כדי לפצות על כך. זה בדיוק מה שמילשטיין טוען, ובאופן די נדיר, אני מסכים איתו.אודי - שיחה 19:05, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

חיסון שלישי

קיבלתי חיסון שלישי ולאחר מכן היה לי חום, והיה לי קצת זמן לחזור לכאן. אז שלום וערב טוב שיהיה לכולכם. תלכו גם אתם להתחסן זה יעשה לכולנו חיים יותר טובים, ושתרגישו טוב אחרי החיסון. וגם שנה טובה ומבורכת (שמואל היהודי - שיחה 21:38, 1 בספטמבר 2021 (IDT))

לכמה קברים אחראים מתנגדי החיסונים ואנשי זה רק שפעת?

כתבה ב"הארץ" מביאה נתונים מחרידים על התמונה העודפת מקורונה. מדובר במספר מקרי המוות מעל קצב התמותה הנורמלי מאז פרוץ המגפה. אצלנו - 10%, שזה 5,000 מתים.

זה מסלק את קשקשת "מת עם קורונה".

לו היו מפעילים אחד מהאמצעים הקיימים בחוק של פקודת בריאות הציבור, כופים את סגירת נתב"ג, חוסמים מעבר פועלים, מפעילים משטרה בקנה מידה נרחב סגרים הרמטיים וכופים להתחסן, כמה מאלו היו נחסכים? אפשר לחשב בדיוק לא רע.

בניו זילנד בוצע למעשה ניסוי בקנה מידה רחב. ניו זילנד היא מדינת אי וקל לה לכפות סגירת גבולות, אבל המציאות בארץ מאפשרת סגירה חזקה מאד, גם אם לא הרמטית כמו בניו זילנד. כלומר, אנחנו מדברים על הפחתת מספר הקורבנות מ5,000 לכמה מאות בודדות, 100-300 פלוס/מינוס.

פתיחת הגבולות אחרי חיסון כללי בכפייה של האוכלוסייה עד הגעת הוריאנט ההודי הארור לא הייתה מוסיפה הרבה מתים לרשימה. בהינתן שיעילות החיסון בכל זאת מוגבלת - עד הדלתא דובר על 95% - שרשראות הדבקה היו דועכות מעצמן אחרי שלבי אחד או שנים.

לכמה מאוזלת היד אחראיות הממשלות, לכמה העם במובן הרחב, וכמה השפעה היתה ועודנה למתנגדי החיסונים על 5,000 המצבות? אז זה קשה מאד להעריך. נתניהו וגם בנט נמנעו מלהפעיל סגרים בכפייה חזקה ונראה שאפילו לא שקלו חיסון בכפייה. עם זאת הם אינם מנותקים מהסביבה.

באין חיסון בכפייה, באה השאלה כמה מאלו שלא מתחסנים עושים זאת ב"זכות" מתנגדי החיסונים. חלק לא מבוטל ממתחמקי החיסון בא מקרב האוכלוסיה הערבית, וחלק קטן יותר אבל עדיין גדול בהרבה מחלקו היחסי מהחברה החרדית. אינני יודע דבר על השפעת מתנגדי החיסונים בחברה הערבית, אני יודע לא רע על השפעת מתנגדי החיסונים בחברה היהודית לעומת זאת, מספיק על מנת לשחרר הערכות עם ביטחון שהן אינן חורגות בהרבה מהמציאות.

בהערכה גסה, בין עשירית לחמישית ממתחמקי החיסון הם תוצא ישיר של פרופוגנדת השקרים האנטי-חיסונית. זה מביא באופן ישיר למדי ל 500 - 1,000 נפטרים.

אבל זו רק השכבה העליונה. ללא דרך להעריך כמה מצעדי המנע לא בוצעו בעקבות הפרופוגנדה, אני נאלץ לסיים בכך את החשבון.

500 - 1,000 נפטרים. די והותר לדעתי על מנת ששלטון שפוי וחברה שחיי אדם הם ערך עבורה יקחו כמות דומה של תועמלני אנטי-חיסון ויזרקו אותם לכלא.

!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:32, 2 בספטמבר 2021 (IDT)

ניתן להשוות עם עוד מדינת אי, שאפילו נמצאת בים התיכון בקו רוחב דומה לשלנו: מלטה היא כנראה המדינה המחוסנת ביותר בעולם כיום. מלטה נחשפה לזן הדלתא באותו זמן כמונו, וחטפה אותו אפילו יותר קשה: מקדם ההדבקה אצלה הגיע ל-3.7. מלטה לא יכלה לסגור את המדינה מכיוון שהכלכלה שלה מבוססת על תיירות. בניגוד אלינו, מלטה הגיבה בהרחבת החיסון הראשון והשני, מ-60% באוכלוסיה ביוני ליותר מ-80% כיום. התוצאה: מקדם ההדבקה אצלה בשבועות האחרונים באופן יציב מתחת ל-1, ושיעור התמותה אצלה שליש מאצלנו, ובמגמת ירידה, למרות שהם פתוחים לא פחות מאיתנו. אילו היו אצלנו 15% יותר מחוסנים באוכלוסיה, היינו כנראה היום במצב דומה. H. sapiens - שיחה

זו צריכה להיות כותרת ראשית בעיתון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:23, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

בסך ה::כל מבצע ההתחסנות מתקדם לא רע. נכון שאפשר היה לעשות יותר אבל בסך הכל המצב לא רע. חשוב לזכור שיש הרבה מאוד ילדים בישראל, מה שגורם לכך שיש שיעור לא מדויק של מתחסנים לפי גיל. הרי אי אפשר לחסן ילדים בני פחות מ-12 וזה למעלה מ-2 מיליון נפש. גילגמש • שיחה 19:39, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

ישראל התחסנה ראשונה שזה טוב, אבל בגלל זה הגענו לזן דלתא במצב גרוע יותר ממדינות שהתחסנו אחרינו, כי האפקטיביות של החיסון מתפוגגת תוך חודשים ספורים. זה דבר שלא היה ידוע, גם מינון הזריקה האופטימלי איננו ידוע ואולי הוא נמוך מדי. מדינות שהתחסנו אחרינו, ומדינות שהחליטו על פער זמן גדול יותר בין החיסון הראשון לשני כמו אנגליה, עמידות יותר לדלתא. - La Nave Partirà שיחה 21:28, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

לה נבה, זה לא משנה, תמיד יהיו זנים חדשים שהחיסון יעקוף, לאחרונה שמעתי על עוד זן שהוא יותר חזק מדלתא.

אז גם אם היינו לוקחים אז וגם אם היינו לוקחים היום, לא נראה לי שזה היה משנה משהו. זה כן טוב לטווח הקצר אבל לארוך זה לא מחזיק מים אקסינו - שיחה 21:32, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

בינתיים אין כאלו. Tzafrir - שיחה 21:34, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

יהיו מוטציות שיעקפו את החיסון תמיד, לא כמובן לא מכחיש חיסונים אבל זה לא משנה אם היינו מחסנים עכשיו או היינו מחסנים אחר כך, לדעתי זו שאלה שלא נכון לשאול אותה כעת ולא נראלי שזו שאלה שהיא בכלל רלוונטית לשיח. אקסינו - שיחה 21:36, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

בעיני מבצע החיסון מתקדם רע. הייתי מצפה שאנשים בוגרים - בני 30 ומעלה - יתחסנו בשיעור של יותר מ 95%, וצעירים יותר ברמות גבוהות במידה ניכרת ממה שקורה בפועל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:41, 4 בספטמבר 2021 (IDT)

אנחנו בדרך לשם. משרד הבריאות עושה מאמצים כבירים. גילגמש • שיחה 11:59, 4 בספטמבר 2021 (IDT)

בחזרה להשוואה מאירת העיניים בין ישראל ומלטה: ב-19 ביוני (תחילת גל הדלתא בשתי המדינות) מספר מנות החיסון לאדם באוכלוסיה בשתי המדינות היה שווה בדיוק. מאז ועד היום, ישראל השתמשה בקצת יותר מנות חיסון לאדם ממלטה. אך בישראל הרוב הגדול של מנות החיסון האלו הלך לחיסון השלישי (לפי לוח הבקרה של משרד הבריאות). לעומת זאת מלטה השתמשה במנות החיסון שלה אך ורק לחיסון ראשון ושני (ככל הידוע לי עדיין אין שם חיסון שלישי בכלל). מן התוצאות המקושרות למעלה, אין שאלה מי השתמש במנות החיסון שלו באופן יעיל יותר.
וכן, לכל הספקנים, אלו חיסוני פייזר ומודרנה הישנים והטובים, מחסלים את הדלתא החדש והאלים. זו פונקציה של אחוז המתחסנים באוכלוסיה, בדיוק כפי שהסבירו לנו כל האפידמיולוגים עוד לפני שהיה בכלל חיסון, וכמובן צדקו. ההבדל הוא רק שבשביל לחסל את הדלתא צריך עוד 15%-20% מתחסנים באוכלוסיה. H. sapiens - שיחה 12:56, 4 בספטמבר 2021 (IDT)

אני לא חושב שאפשר להגיע למסקנות משמעותיות מהשוואה למדינה ספציפית, כי לכל מדינה יש נסיבות מיוחדות. "הארץ" כמו "הארץ" לא ציינו שלא ניתן לבדוק את התמותה אצל הפלסטינים כי הנתונים שלהם לא אמינים, כי זה חותר תחת עיקרון-על שלהם, שנתוני "משרד הבריאות הפלסטיני" אמינים. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 17:07, 4 בספטמבר 2021 (IDT)

ד"ר קמבל בערוץ יוטיוב שלו (מומלץ) מצטט מפי מדענים שהפרדיגמה השתנתה ושכו-לם בכ-ל מדינה יידבקו בנגיף (אוףף 😢). אי אפשר לעצור את זה משום שגם מחוסנים מדביקים ובלתי אפשרי להגיע לחסינות עדר. המחוסנים יילקו בצורה קלה יותר, עם סבירות הרבה יותר נמוכה לאשפוז. מאחר שכולם ממילא יידבקו אין טעם להמשיך בבדיקות קורונה, בגרמניה עוברים למוד של טסטים רק על רקע קליני, כלומר בודקים רק מי שחולה. - La Nave Partirà שיחה 18:19, 4 בספטמבר 2021 (IDT)

אני מכיר את הערוץ שלו. אני לא חושב שהוא צודק. בהחלט אפשר ליצור חסינות עדר כי המחוסנים מדביקים הרבה פחות מלא מחוסנים. כמו כן, חשוב לזכור את עצמת הפגיעה. המחוסנים בבירור לוקים במחלה קלה בהרבה. גילגמש • שיחה 18:28, 4 בספטמבר 2021 (IDT)

בשורה התחתונה אני מצטרף למה שכתב אילן שמעוני, העובדה שיש המון אנשים בוגרים שנמנעו מלהתחסן, היא בושה וחרפה, אותי היא מלמדת שיש לחינוך המדעי בישראל עוד המון לאן להשתפר ברמה היסודית ביותר. ביקורת - שיחה 15:35, 6 בספטמבר 2021 (IDT)

אין לי דעה מה נכון לעשות, אבל צריך לזכור ש"אנקדוטה" זה לא צורת היחיד של "מידע". אפשר להשוות למלטה או ניו זילנד, אבל עם יד על הלב, עד ממש לא מזמן ישראל הייתה המודל שכולם השוו אליו, ואי אפשר לדעת מה יקרה במלטה או ניו זילנד מחר או בשבוע הבא, כמו שאיש לא ציפה שהמצב בישראל יחמיר כשם שקרה. מה שקצת מטריד זה היעדר מידע נגיש לציבור, עם תשובות לשאלות פשוטות, כמו השוואה בין החיסונים השונים, סיכויי הידבקות של אדם מחוסן כפונקציה של התקופה מאז החיסון וסוג החיסון מול סיכויי אדם לא מחוסן, מידע מפולח לפי גיל, הבדל בין סיכויי החלמה וסיבוכים של מחוסנים מול לא, וכן הלאה. זמן רב הייתה אזלת יד באיסוף הנתונים, ותקוותי שהמצב תוקן, אבל גם אם נאספים נתונים מהם ניתן ללמוד ולהסיק מסקנות, לא מצאתי נתונים כאלה הזמינים לציבור - וכוונתי לאו דווקא בישראל, אלא במקום כלשהו. קיפודנחש 02:10, 8 בספטמבר 2021 (IDT)

לא מעבר לבלגן הצפוי בכל מקרה של תפעול בתנועה תוך כדי משבר קרדינלי. כולם פתאום נורא חכמים, רוצים נתונים מדוייקים, אבל מערכות הבריאות בקושי עומדות על הרגליים ועסוקות יותר בלהציל חיים ופחות בפנקסנות טוב שכך.

אז יש כאלה שמסיקים שמדובר באיזושהי מזימה, ויש כאלה שיש להם משהו שנקרא שכל ישר ומבינים שיצטרכו להסתפק בקירובים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 02:37, 8 בספטמבר 2021 (IDT)

מלטה היא לא אנקדוטה, אלא נתון יחיד. אם רוצים לראות מה קורה כאשר אחוז המתחסנים בחיסון שני עולה על 80%, זו פשוט האופציה היחידה שמוכרת לי, ולכן כל דיון בנושא צריך קודם כל להסתמך עליה, כמובן תוך הבנה שזה מקרה יחיד.

אפשר לקבל השוואה עם מקרים נוספים אם מוכנים לרדת קצת לאחוז מתחסנים של 73% ומעלה, שגם חטפו את הדלתא, עם רמת פתיחה דומה לשלנו. משום מה אני לא מופתע שאצל כולן הדבקה ותמותה כרגע בירידה ונמוכים מאשר אצלנו. H. sapiens - שיחה 17:17, 8 בספטמבר 2021 (IDT)

שנה טובה לעורכי הוויקיפדיה העברית

משפחת שטרסברג מנשר על כרטיס ברכה שנה טובה 1954. שלום שטרסברג היה הצלם המיתולוגי של תושבי העיר. הגיע לנשר ב-1947, באפריל 1948 עבר לתל חנן לאחר שערביי בלד א-שייח' עזבו בערב ליל הסדר עוד לפני קום המדינה, והיה גם הצלם של מועצת העיר נשר, ולכן לנשר יש שפע תמונות היסטוריות בארכיון העיר ובאוסף שטרסברג

שנה טובה לעורכי הוויקיפדיה העברית, לכל אלה שמשקיעים מנשמתם לכתוב אנציקלופדיה איכותית טובה. לכל אלה שמכלים תמונות בוויקישיתוף, לכל אלה שפותחים מיזמים שמקדמים את הוויקיפדיה העברית.
בשנת 2023 נשר תחגוג 100 שנים, ולוויקיפדיה העברית יש חלק בכך ששנת ההקמה היא 1923 ולא 1925 כפי שהיה רשום עד אז. תוכלו לקרוא על כך בדף שיחה:נשר (עיר). לולא כתבתי את הערך המומלץ על העיר וחקרתי את נושא שנת ההקמה, השנה 1925 כשנת ההקמה הייתה נשארת. מאז נמצאו מסמכים נוספים המאשרים ששנת ההקמה הייתה 1923. נמצא מסמך היסטורי של המהנדס בלה שניטלנדר מסמך מספטמבר 1923 שבו כתוב שהוא תושב נשר. לדעתי שניטלנדר ראוי לערך בוויקיפדיה העברית (תעד במצלמתו את נשר כולל מקומות רבים בארץ ישראל.) אתם יכולים לקרוא על האוסף שלו שהועלה לאתר ספריית אוניברסיטת חיפה אוסף נעמי קרוזו - אלבום נשר, חשיפה ושיתוף
בדצמבר 2020 במסגרת תכנון האירועים לקראת חגיגות שנת ה-100 של נשר, ביקש ממני ראש העיר רועי לוי להקים את הארכיון ההיסטורי של נשר. זאת דרך ארוכה ומאומצת שקיבלתי עלי בשמחה. ובאמצע חודש אוגוסט עלה לאוויר אתר האינטרנט ארכיון היסטורי של העיר נשר, העליתי בינתיים 244 פריטים ואני מטייבת אותם עכשיו. כל תמונה שאני יכולה לעשות זאת, מועלית ברישיון CC-BY-SA-4.0, כך שאפשר יהיה להעלות לוויקישיתוף. עדכנתי גם את Geagea. בארכיון ההיסטורי יש תמונות רבות של אמנים ופוליטיקאים שבאו לבקר בנשר, במשך הזמן אני אעלה אותם לאתר הארכיון. אשמח אם תיכנסו לאתר (דרך מחשב, אין תאימות לנייד) ותצפו בתמונות. אשמח גם אם תעשו חיפוש בגוגל עם הצירוף "ארכיון היסטורי של העיר נשר", כי גוגל עדיין לא מעלה את הצירוף הזה בתוצאות החיפוש. חנה Hanay • שיחה • נשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 05:42, 6 בספטמבר 2021 (IDT)

חנה, כל הכבוד על פעילותך, בוויקיפדיה ומחוצה לה, והתיקון ההיסטורי שתיארת לעיל הוא אירוע חשוב ביותר. אשמח לכתוב על מר שטינדלר, אם תעזרי לי למצוא מקורות מתאימים. יש הרבה תמונות שהוא צילם, אבל מצאתי רק מידע מועט על קורות חייו. תודה, -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 13:21, 6 בספטמבר 2021 (IDT)

הי גבי, יש מידע שהעבירה נעמי קרוזו הבת של בלה שניטלנדר להיסטוריון ישראל בן דור שכותב עכשיו סוף סוף ספר ברמה אקדמית על העיר נשר. זה פרויקט שהתחלתי ב-2014, וסוף סוף קורם אור וגידים. עיריית נשר מממנת את הספר. אבדוק איתו לגבי החומר שהוא קיבל ואעדכן אותך. בלה שניטלנדר היה גם המהנדס שהקים יחד עם האמן מיכאל קארה והאדריכל יוחנן רטנר את האנדרטה לחללי מלחמות ישראל של נשר ששוכנת בשכונת גבעת נשר. האנדרטה הוקמה ב-1949 והייתה בין הראשונות שהוקמו במדינת ישראל. יש לו זכויות רבות בנשר. חנה Hanay • שיחה • נשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 15:08, 6 בספטמבר 2021 (IDT)

תודה, חנה. מצפה לשמוע ממך. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 16:03, 6 בספטמבר 2021 (IDT)

שנה טובה לכולם! שנזכה לשנה נוספת של אושר ופניות לכתוב ולתקן ערכים רבים. ביקורת - שיחה 15:36, 6 בספטמבר 2021 (IDT)

גבי, לא שכחתי, פניתי לקרובת משפחתה של נעמי קרוזו (גם היא בת נשר במקור), היא תכתוב אליה ותבקש את אישורה להשתמש בחומרים שהיא שלחה לישראל בן דור לכתיבת הערך בוויקיפדיה. הנושא רשום אצלי במעקב. שוב תודה על נכונותך לכתוב את הערך. חנה Hanay • שיחה • נשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 18:57, 11 בספטמבר 2021 (IDT)

👍 -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 18:59, 11 בספטמבר 2021 (IDT)

שנה טובה

שנה טובה לכולם!

סליחה אם פגעתי, לא הקשבתי, לא התייחסתי, התחלתי פרויקט ולא סיימתי, טעיתי וכו' בשנה האחרונה.

בהצלחה בשנה הבעל"ט! אם במקרה מישהו עונה להודעה נא לא לענות בחג... מושך בשבט - שיחה 14:36, 6 בספטמבר 2021 (IDT)

שנה טובה גם לך! (למה לא לענות בחג?) -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 16:02, 6 בספטמבר 2021 (IDT)

חג שמח לכולם! סוף סוף, חג שאין בו סגר או מלחמה. זה מאורע נדיר בשנה וחצי האחרונות. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 16:17, 6 בספטמבר 2021 (IDT)

נ.ב. - Gabi S., אני מנחש.ת שהסיבה שמושך בשבט לא רוצה שיענו להודעה שלו בזמן החג היא שאם יענו לו, אז ייגרם חילול חג, והחילול הזה טכנית יהיה באשמתו. אבל אני לא בטוח.ה במאה אחוז בנוגע לזה. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 16:23, 6 בספטמבר 2021 (IDT)

ואם הוא כתב בשבוע שעבר משהו בדיון כלשהו בדף שיחה, ועניתי לו בשבת או בחג, אז זה גם (כביכול) באשמתו? -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 16:31, 6 בספטמבר 2021 (IDT)

שוב, אני לא בטוח.ה וזה רק ניחוש. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 16:34, 6 בספטמבר 2021 (IDT)

שוקו מוקה צודק/ת. אני צריך לצאת, וארחיב בצאת החג ספסף • ספספוני בספסופיכם • הצביעו והשפיעו! 18:13, 6 בספטמבר 2021 (IDT)

סליחה שלא עניתי עד עכשיו, רק עכשיו ראיתי את ההודעה...

שוקו מוקה צודק/ת. הבעיה העיקרית היא שכשאני כותב הודעה זמן קצר לפני שבת או חג במקום שלא כולם שומרי שבת, היא שזמן המענה הרגיל להודעה הוא כמה שעות אחרי כתיבתה - בשבת או בחג, וכך בכתיבת ההודעה אני בעצם גורם לחילול החג. מושך בשבט - שיחה 17:21, 20 בספטמבר 2021 (IDT)

שנה טובה!

― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

ברצוני לברך את ויקיפדיה, פעיליה, עורכיה וצופיה ב וב ספסף • ספספוני בספסופיכם • הצביעו והשפיעו! 17:22, 6 בספטמבר 2021 (IDT)

― סוף העברה

שנה טובה! גילגמש • שיחה 18:18, 6 בספטמבר 2021 (IDT)

מאחל לויקיפדיה שנה נהדרת, שנה שבו ירבו ויתווספו עורכים וערכים חדשים כאחד. ושנוכל לשמוח ולשתף ולהיות טיפ טיפה פחות אגרסיביים. למי שלא מכיר, נוהג לכתוב שנה חדשה באיזו שפה ביזארית שרק אני מכיר, הפעם זו סינדרין.

השפעת אירוע אקטואלי

שלשום בבוקר נודע לנו על הבריחה מבית הסוהר גלבוע. אירוע זה הביא לפעילות נרחבת בוויקיפדיה העברית, המשקפת שלל גישות לאירוע אקטואלי חשוב:

• כתיבת ערך על האירוע עצמו: נכתב הערך הבריחה מבית הסוהר גלבוע. כמקובל בערכי אקטואליה, הערך זכה לעריכות רבות (121 עריכות בשלב זה), ועד כה זכה ל-6,297 צפיות.
• כתיבת ערכי רקע: נכתבו הערכים בית הסוהר גלבוע (30,171 צפיות ביומו הראשון), מנהרת בריחה ובריחה מכליאה.
• כתיבת ערכים על אירועים דומים שקרו בעבר המעט יותר רחוק: נכתבו הערכים מרד האסירים בכלא שטה והבריחה מכלא רמלה.
• קטגוריות: נולדה קטגוריה:בריחה מכליאה בקולנוע.

אם שכחתי ערך כלשהו, ספרו לי. דוד שי - שיחה 13:15, 8 בספטמבר 2021 (IDT)

אשמח להבין מה החשיבות לויקיפדיה בערך של אירוע אקטואלי מסוג זה--Yossipik - שיחה 13:21, 8 בספטמבר 2021 (IDT)

דוד שי, צריח (מגדל שמירה). דוריאן • DGW – Talk‏ 13:22, 8 בספטמבר 2021 (IDT)

זה ערך ותיק, התכוונתי לערכים חדשים שנוצרו בעקבות הבריחה. דוד שי - שיחה 13:25, 8 בספטמבר 2021 (IDT)

אני יצרתי אתמול את קטגוריה:בריחות מכליאה בארץ ישראל כי ראיתי שאין קטגוריה שריכזה את הבריחות מכליאה בתקופת פלשיתנה-א"י/ארץ ישראל העות'מאנית (יש למיטב זכרוני אירוע שקרה בנוגע לבריחה בשלבי הגסיסה של האימפריה העות'מאנית, אבל אולי אני טועה ועושה סלט בין אימפריות) דזרט • שיחה • צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 13:38, 8 בספטמבר 2021 (IDT)

אתמול גם הורחב במעט בית הסוהר שטה. אני מתכנן לכתוב ערכים על בתי הכלא בישראל שטרם נכתב עליהם ערך, אבל לא בטוח שאעשה את כולם דזרט • שיחה • צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 13:40, 8 בספטמבר 2021 (IDT)

כבר שנים בולט בחסרונו ערך על ארגון האסירים הפלסטינים [1], כערך עצמאי ולא חלק מהמידע בערך אסיר ביטחוני. אולי זאת הזדמנות לסגור גם פער זה. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 18:42, 8 בספטמבר 2021 (IDT)

ואולי גם על הבריחה מבית הסוהר שקמה (2002). -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 18:45, 8 בספטמבר 2021 (IDT)

כל הערכים האלו ואת הערך הכי חשוב, הבריחה מבית הסוהר אלקטרז , לא כתבו. ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 20:28, 8 בספטמבר 2021 (IDT)

אבל כתבו על הסרט הבריחה מאלקטרז, (כמו שכתבו על ‏אמנדה נוקס (סרט) ולא על אמנדה נוקס ורצח מרדית' קרצ'ר ). אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 00:57, 9 בספטמבר 2021 (IDT)

כתבתי את כלא רנסאנס ואת מועדון האסיר הפלסטיני. לפחות יש יתרון קטן, גם אם אפסי לעומת החיסרון (העצום) של הבריחה. אולי אכתוב בהמשך גם על הבריחה מבית הסוהר שקמה (2002) אבל נגמר לי ה-5 כתבות חינם של הארץ גם דרך הגוגל כרום וגם דרך המנוע חיפוש השני שלי. דזרט • שיחה • צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 15:23, 9 בספטמבר 2021 (IDT)

בואו לא נשכח את המושג שממחיש ביותר את מאורעות התקופה: השפלה לאומית. מעבר לנקודה הישראלית, לדעתי יש די והותר להרחבה בנושא: 100 שנות ההשפלה בסין, הקולוניאליזם בהודו, ממשל ביידן... 77.138.181.28 14:43, 9 בספטמבר 2021 (IDT)

יש ערך על השפלה (רגש), ובו פסקה שמתייחסת לנושא. אתה מוזמן להרחיב אותה. --] ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 19:25, 9 בספטמבר 2021 (IDT)

יש לנו ערך מאה שנות ההשפלה, אבל לא מצאתי גם בוויקי האנגלית, ערך אודות השפלה לאומית. לגבי העידן הנוכחי, זה גם נושא פוליטי טעון ושנוי במחלוקת. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 19:47, 9 בספטמבר 2021 (IDT)

קודם כל, חשוב לי לציין שאני לא חושב שמחדל באבטחה בבית סוהר הוא השפלה לאומית. בעיניי זו תגובה קצת מוגזמת. מישהו זוכר בכלל את הבריחה מבית הסוהר שקמה בשנת 2002? הייתה אז השפלה לאומית? זה אירוע ביטחוני נקודתי ותו לא.

בכל מקרה, אתה יותר ממוזמן לכתוב ערך על השפלה לאומית. זה יכול להיות מעניין. בערך כזה חשוב לציין שהשפלה לאומית היא ההיפך מכבוד לאומי, כלומר פגיעה בפטריוטיזם. אולי כדאי לפני כן לתרגם את הערך על פסיכולוגיה לאומית ולהרחיב קצת את הערך על זיכרון קולקטיבי.

אגב, אני כתבתי לא מעט ערכים שאין להם מקביל בוויקיפדיה באנגלית, האחרון שבהם הוא זכויות האדם בהונגריה. גם אתה יכול. ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 20:03, 9 בספטמבר 2021 (IDT)

עלולים להיות יותר מדי מחלוקות פוליטיות, גם למשל האם אופן הנסיגה מאפגניסטן הוא השפלה לאומית. כל הכבוד שאתה מרבה לכתוב על זכויות האדם במדינות השונות. אני הצעתי בתבנית לטיפול דחוף את הערך זכויות האדם ברשות הפלסטינית ועברו כמה חודשים עד שהערך תורגם (ע"י דזרט). אתה מוזמן לתרום גם לערך זה, ממקורות שאינם נזכרים בוויקיפדיה האנגלית :) אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 20:15, 11 בספטמבר 2021 (IDT)

חוות קרן אור

חוות קרן אור היא חוות מקלט לבעלי חיים. היום עלה ערך עליה (הוא אך עלה ונמחק במחיקה מהירה ולאחר מכן שוחזר, אבל זה סיפור אחר). עכשיו ראיתי שהם במצוקה גדולה, יש בחווה מאות בעלי חיים ובעוד שלושה שבועות עליהם לפנות את השטח שהם שוכרים, והם לא מצאו לאן לעבור. הם מחפשים שטח של 10 דונם שיתאים לבעלי חיים משוקמים, שמטפלים בהם מתנדבים שחלקם אוכלוסיות מאותגרות. אולי מעורכי ויקיפדיה תבוא הישועה, אולי יש למישהו רעיון או כיוון.

כאן הקריאה שלהם לעזרה בפייסבוק

- La Nave Partirà שיחה 21:35, 10 בספטמבר 2021 (IDT)

כל הכבוד על ההירתמות לעזרה לפעילות המבורכת הזו. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 09:39, 11 בספטמבר 2021 (IDT)

אום כולתום

― הועבר לדף וק:מ#אום כולתום

תוצאות הבחירות לחבר הנאמנים של ויקימדיה

תקציר שמתמקד במה שמעניין אותי :)
נבחרו שתי נשים יהודיות שמוצאן במזרח אירופה וכיום הן מתגוררות במדינות דוברות אנגלית. לאחת מהן שורשים ציוניים של ממש.
שתיהן, לצד חבר נוסף שנבחר מחדש, תומכות להבנתי בצד הפרוגרסיבי-פמיניסטי-להטבי וכו'. החבר שנבחר מחדש הוא אגב פולני, אז אולי הוא יהיה עדיין שמרן ביחס אליהן (?).
לכל הנבחרים, כולל הרביעי שאציג תכף, השכלה אקדמית וכן ניסיון רב בויקיפדיה ובניהול.
המועמד הרביעי, בו תמכתי לעיל, הוא לורנצו לוסה האיטלקי. ההשכלה האקדמית שלו היא במתמטיקה, ולא בתחומי כלכלה וניהול כמו השאר. הוא יתן לחבר הנאמנים ערך מוסף בצד הטכני של המערכת. ללורנצו חשובה השקיפות בפעילות הדירקטוריון וכן ביזור הכח ועצמאות הקהילות השונות, והוא הציג לאורך דבריו אווירה ידידותית ופרגמטית. אלו תכונות שחשובות לי. אני מודה לאלו שקיבלו את המלצתי ובחרו בו :)
המועמדת הבאה, שלא נבחרה, היא מחוף השנהב.
מעט סטטיסטיקה לסיום:
נבחרו שתי נשים ושני גברים, רק אחת מארה"ב. להבנתי זה תואם ליעדי הגיוון של הקרן. עם זאת, כולם ממדינות אירואמריקה. בראי הגאוגרפיה התרבותית, כולם ממדינות בהן שלטת תרבות המערב: שתים ממדינות דוברות אנגלית כאמור, אחת אמריקאית ואחת מצפון־מערב אירופה (אנגליה); אחד מדרום אירופה הים־תיכוני (איטליה), ואחד מפולין – על התפר שבין מזרח אירופה למרכזה. שני האחרונים הם ממדינות אירופה הקתולית. ידידיה צבאן (שיחה) 10:44, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

גמר חתימה טובה

גמר חתימה טובה לוויקיפדים. אני מזכירה את מה שנכתב במסכת יומא

עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו - אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו (משנה, יומא, ח, ז)

אני מקשרת לסרטון ביו טיוב לשירתו של לאונרד כהן עם המוזיקה של "צלילי השקט" של סיימון וגרפונקל, שיר על יהדות, ראש השנה, יום כיפור, שופר וסליחות, בלווי תמונות שקיעה יפות באשדוד. שנה טובה וגמר חתימה טובה !!! סרטון תמונות שקיעה בליווי השיר "צליל השופר" של לאונרד כהן ז"ל חנה Hanay • שיחה • נשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 05:13, 15 בספטמבר 2021 (IDT)

שנה טובה ובריאה, חנה Hanay, לך ולכל עורכי ויקיפדיה באשר הם. יופי של שקיעות, יופי של מילים ויופי של מוסיקה! גמר חתימה טובה ויום כיפורים מוצלח. Tmima5 - שיחה 10:28, 15 בספטמבר 2021 (IDT)

עדכוני סטארשיפ

סוף סוף גיליתי מה גרם לכך ש SN16 נבנתה אבל לא שוגרה - היא הפכה למיושנת באותו שבוע שסיימו לבנות אותה! מאות שינויים נעשו בין SN15 ל SN20, בינהם שינויים מג'וריים במערכת התדלוק שלא ניתן לבצע על חללית שכבר נבנתה.

העבירו את הסופר-הווי לכן השיגור (שעדיין בבניה!) עם 29 המנועים המפלצתיים שלו. שבועיים - שלושה של בדיקות לחץ סטטי או משהו כזה ואז ניסוי בעירה סטטי - 29 מנועים כבר אמרתי? אני מהמר שזה יתפוצץ על כן השיגור.

ספייסX לא משתמשת במערכת שמירת הלחץ המקובלת בתעשיית החלל, שבה הליום דחוס מוזרם למיכלי הדלק והמחמצן לתפוס את מקום הנוזל שמוזרם במהירות אל המנועים. הסיבה? אין הליום על מאדים - לפחות לא שיודעים עליו. במקום זה משתמשים במערכת שמירת לחץ שלא נוסתה בפועל מעולם בטיל בינוני ומעלה - המשאבות מחזירות למעלה חלק מהדלק והמחמצן לשמירה על הלחץ במיכלים. עוד עדות חזקה למחויבות המוחלטת של מאסק למאדים.

!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:27, 15 בספטמבר 2021 (IDT)

ראיונות של עובדי מדינה לאתרים למנויים

אנשים זקוקים לפרנסה, וגם אתרי חדשות זקוקים לפרנסה, לכן אין לי התנגדות לאתרי חדשות שפותחים את הכתבות שבהם, כולן או חלקן, למנויים בלבד. עם זאת, כשאני נתקל בכתבה למנויים בלבד, שבה מתראיין עובד מדינה (במקרה זה: מפקד יחידת המסתערבים של מג"ב דרום) על ענייני עבודתו, זה מפריע לי. עובדי מדינה מקבלים את שכרם מהציבור, ולכן כאשר עובד מדינה מתראיין בענייני עבודתו, עליו להתנות זאת בכך שהראיון יהיה פתוח לכל, גם כאשר הוא מתפרסם באתר סגור. ללא תנאי כזה, הראיון הוא למעשה העברה של כסף ציבורי לכיס הפרטי של בעלי האתר. דוד שי - שיחה 10:44, 18 בספטמבר 2021 (IDT)

ואם היה מתראיין לעיתון שאינו חינמון? שנילי - שיחה 13:03, 18 בספטמבר 2021 (IDT)

בעיתון מודפס אין פיתרון לבעיה זו, אבל באינטרנט יש לה פיתרון פשוט, כפי שהצעתי. יש להבין שאנחנו נמצאים בעידן חדש, חבל שנישאר עם מוח שמותאם לעידן הישן. דוד שי - שיחה 15:32, 18 בספטמבר 2021 (IDT)

באותה מידה אפשר לשאול: למה מותר להם להתראיין לאתר שיוצר תוכן שאינו חופשי? הם נותנים מתנות לגוף תקשורת שיוצר תוכן שהוא רק שלו (ויכול להרוויח על מודעות או לסגור אותו בעתיד)? ואולי בעצם הקו צריך לעבור בתוכן עם זכויות יוצרים (כלומר: שאינו ברשות הכלל)? הנימוק הוא אותו נימוק שאתה נותן. צריך להחליט איפה עובר הגבול. Tzafrir - שיחה 00:28, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

הרעיון הוא מעניין ובאופן תיאורטי מוצדק לחלוטין, אבל אני חושש שהביצוע שלו ייצור בעיות גדולות עוד יותר, בדומה למה שקורה עכשיו בעולם ההוצאה לאור של מאמרים מדעיים. כוונות טובות של גישה חופשית גרמו שם להגדלת הקיטוב בין מוסדות עשירים יותר ופחות וכנראה גם לבזבוז רב יותר של כספי ציבור. לדוגמה, ברור שאתרי החדשות לא יתנדבו לכסות את פתיחת הראיון לציבור מתקציבם וידרשו תשלום על כך. הרשות הממשלתית תשלם כחלק מתקציב היח"צ שלה (שיצטרך לגדול על חשבוננו) או תוותר אם אין לה תקציב לזה (ותפגע בזכותנו לדעת מה קורה). אתרי חדשות גדולים ומוכרים יוכלו לתת הנחות ומבצעים וכלי תקשורת קטנים יותר או פחות ממסדיים לא יעמדו בזה ויגבילו את עצמם לראיונות ללא עובדי מדינה. ואני בכלל לא רוצה להיכנס לענייני שוחד למיניהם כפי שחווינו בשנים האחרונות (מה עובד הציבור מקבל תמורת הראיון הפתוח לכל?). Reuveny - שיחה 10:25, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

אני לא חושב שאני מסכים איתך, אבל במהלך חיפוש המידע לתגובה שמתי לב למי שמחפשים מתנדבים למחקר על השפעת עריכות בעלי הון על ערכים בוויקיפדיה (בתחתית הדף). Tzafrir - שיחה 12:36, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

הרב אברהם ארלנגר

על אף שנשמר מאד, נדבק בנגיף הקורונה, שמו לרפואה אברהם בן טובה. המאו"ר - שיחה 13:52, 20 בספטמבר 2021 (IDT)

היום לפני חמש שנים: פרשת הערך הבדוי

היום לפני חמש שנים סערו הרוחות בקהילה בעקבות פרשת הערך הבדוי ב-2016. קראתי את כל הדיון, ובעודי שובר את הראש איך יכול להיות שפספסתי בזמן אמת את האירועים, הבנתי כמה הקהילה השתנתה. שיעור העורכים הצעירים זינק, הקהילה הפכה מגוונת מבחינת גילים ויש נכונות יתרה מצד הוותיקים לחנוך את הצעירים. לטעמי, החשיבות בחניכה באה לידי ביטוי בהבנה שחניכת הצעירים תכשיר את ה"דור" הבא בוויקיפדיה, ואני שמח על כך. בתור אחד שבעת הפרשה היה בן 14 בלבד (היום עומד לפני גיוס), כשקראתי את הדיון חזרתי להיות העורך המתחיל והמקרטע תחת השם הבדוי "פרננדו" וחטפתי צביטה בלב כשפרצה שם הגילנות. ובצדק פרצה, אבל עדיין לא עבר לי חלק. היום אני מבחין בכמעט אפס גילנות, והכלה כלפי צעירים. גם מבחינת ניטור חלו שינויים, ואני מבחין שמערך הניטור של ויקיפדיה העברית הוא מהקוצע ורהוט, והשחתות דינן שחזור מהיר ומקצועי. בקיצור, הפרשה - שהייתה אירוע מכונן בהיסטוריה שלנו כוויקיפדים - במבט לאחור מתברר שחישלה אותנו ואף שיפרה, במובנים שונים. מסכימים? ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 01:13, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

אני די צעיר בקהילה, שנתיים. אני יכול להעיד שהמצב הנוכחי טוב בהרבה ממה שמראים הארכיונים. הקהילה השתנתה, העורכים הוותיקים התבגרו, והפכו לסובלניים יותר כלפי הצעירים (הן מבחינת הגיל והן מבחינת הוותק). אני שמח שזה קרה. היינו מאבדים עורכים חשובים אלמלא התהליך הזה. חניכה זה דבר חשוב. מעבר לחינוך הדור הצעיר, יש יתרון בקרה על האתר. כלומר, החונכים עוקבים אחר העורכים הצעירים, שלא יעשו דבר בשגגה. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 02:12, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

כבר בשנתה הראשונה של ויקפדיה העברית פעל בה בהצלחה ערן, שהיה נער צעיר, כך שתמיד היה כאן יחס מכבד לצעירים. דוד שי - שיחה 07:53, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

וואו עד עכשיו לא הייתי מודע לכך, איזה דברים קרו פה פני שהגעתי, לא יאמן... חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! • 14:03, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

קראתי באחד הדפי משתמש (לא זוכר של מי) בו מספר שניסה להעלות ערך הבל (על מנהל בית ספר) ולמחרת כבר נמחק הערך, הוא פרסם את זה בהארץ, כך זכרוני טוען, זכור לכם במה מדובר? המאו"ר - שיחה 15:27, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

התחלת החגיגות של 100 שנים לנשר ב-6 באוקטובר 2021 בהיכל התרבות של נשר בשעה 18:00. אתם מוזמנים!!!!

הצריפים הראשונים של פועלי בית החרושת נשר שנבנו לצד כביש חיפה-נצרת, היום כביש 752 העובר במרכז שכונת נשר הוותיקה מול כיכר ההסתדרות של היום. התמונה צולמה על ידי בלה שניטלנדר שהיה מהמהנדסים הראשונים של בית החרושת נשר. התמונה הזאת מופיעה על גבי ההזמנה של עיריית נשר לאירוע.

נשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להיווסדה. היוצרת יהודית יחזקאלי גלילי בת נשר במקור, יצרה סרט דוקומנטרי של חצי שעה שיוקרן באירוע חגיגי במעמד ראש העיר רועי לוי בהיכל התרבות של נשר דרך השלום 20 התכנסות בשעה 18:00. לוויקיפדיה העברית יש תרומה גדולה לכך שנשר תחגוג 100 שנים ב-2023. ראו את מה שכתבתי בדף שיחה:נשר (עיר). הציבור הרחב מוזמן, לא צריך להירשם. אז תושבי חיפה והסביבה פשוט תגיעו חנה Hanay • שיחה • נשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 16:53, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

מזל טוב ומועדים לשמחה שמיה רבה • שיחה • י"ז בתשרי ה'תשפ"ב • 16:55, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

ברכות לנשר ולתושביה, נשמח בשמחתך, חנה, מרחוק. עלו והצליחו.שלומית קדם - שיחה 18:04, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

לאנדקס את האינטרנט

בתחילת ימי האינטרנט, אי אז בתחילת שנות ה-90, יצאו לאור מדריכים מודפסים לאתרי אינטרנט - ספרים שכללו כתובות של אתרי אינטרנט לפי נושאים. מהר מאוד התברר שזו אינה דרך יעילה, והאינדקסים של האינטרנט עברו לאינטרנט, אתר יאהו! היה אחד הבולטים באתרים שהציעו שירות זה. גם אינדקסים אלה עודכנו על ידי בני אדם, בתהליך איטי ולא יעיל. ואז הגיעו מנועי החיפוש, שהפעילו בוטים (זחלנים) לאינדוקס של האינטרנט, ואחרי שנים אחדות נולד גוגל והשאיר אבק לכל השיטות הקודמות. ולמה אני נזכר בכל זאת? משום שבפרק "קישורים חיצוניים" שבערכי ויקיפדיה אנו עוסקים באינדוקס ידני של האינטרנט, טכניקה שכאמור אבד עליה הכלח לפני יותר מעשרים שנה. לא שיש לי תחליף לכך - הפרק "קישורים חיצוניים" בהחלט מועיל, אבל לפעמים מייגע לתחזק אותו.

אתמול פגשתי לראשונה את "איגרת" כתב העת של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. לכתב העת פורסמו עד כה 42 גיליונות, שבכל אחד מהם מאמרים אחדים שראוי לקשר אליהם מוויקיפדיה (יצרתי לשם כך את תבנית:איגרת). לעבור על 42 גיליונות ולאנדקס כ-150 מאמרים זו משימה שדורשת זמן רב. יתרה מכך: להוסיף קישור ל"קישורים חיצוניים" זה מועיל, אבל לקרוא את המאמר ולהרחיב לפיו את הערך מועיל הרבה יותר, אבל גם דורש הרבה יותר זמן. אז מה לעשות: לאנדקס בחיפזון את כל כתב העת, או להתקדם לאט, לקרוא כל מאמר ולעדכן את הערך הרלוונטי? בדומה לחמורו של בורידן אני מתלבט מה לעשות, ומרוב לבטים איני עושה דבר. הושיעו נא. דוד שי - שיחה 06:27, 25 בספטמבר 2021 (IDT)

הפרק "קישורים חיצוניים" בערכים שלנו מועיל מאוד, על אף "התיישנותו" האינדקסית. שמעתי כבר מכמה אקדמאים שפרק זה נותן להם סיפתח יפה למחקר שלהם (הם כמובן לא יודו בכך, כי הוויקיפידה היא מקור לא "מוסמך" בציטוטים ביבליוגרפיים באקדמיה ובצדק). לגבי השאלה האם להוסיף בחיפזון את המקור או לקרוא בעיון, הייתי מציעה תשובה משולבת: לקרוא בחיפזון... פעמים רבות אני נוכחת שכותב/ת הערך לא קרא/ה את כל המקורות שהוסיף בקישורים חיצוניים, אחרת היה מוסיף מידע חשוב לערך. לעיתים גם מדובר בערך קצר-מר, שזה ממש מפליא. כמובן שלא חייבים ולא יכולים לקרוא את כל הביבליוגרפיה, אבל מקור חיצוני הוא מאוד נגיש. מומלץ מאוד לעיין בו בעת כתיבת הערך. Tmima5 - שיחה 08:41, 25 בספטמבר 2021 (IDT)

לא עליך המלאכה לגמור, ואי אתה בן חורין להיבטל הימנה, תוסיף את הקש"ח, ויום יבוא ו(אף) גמדים (לא) יבואו וירחיבו את הערך . שמיה רבה • שיחה • כ' בתשרי ה'תשפ"ב • 12:13, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

מיתר (יישוב)

הועבר לויקיפדיה:דלפק ייעוץ#מיתר (יישוב). דוד שי - שיחה 10:13, 25 בספטמבר 2021 (IDT)

מפעילים נולדים

החלטתי מהדיון במפעיל נולד הבא, לתמוך בדיונים אודות מפעילים חדשים או ממשיכים, רק באלה שכותבים ערכים או מרחיבים ערכים ו/או מעדכנים מידע בערכים. במפעילים שעוסקים בסדר וצנזורה בלבד אינני מתכוון לתמוך. הסיבה:מן הראוי לדעתי שמפעילים יכירו גם את הצד של כתיבת תוכן בויקיפדיה. Nirvadel - שיחה 22:52, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

הלוואי וירבו כמוך! אז אני מניח שההבנה של כתיבת ערך תגבר, והקלות בה ישמידו ערכים מושקעים תפחת. --‏Yoavd‏ • שיחה 12:39, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

בתור אחד שגם מפעיל וגם כותב ערכים - אני לא חושב שזו הדרך הנכונה. כל אחד מתמקד במה שהוא טוב בו, מה רע בכך? ותאמין לי שמפעיל מערכת - גם אם לא כתב כמות גדולה של ערכים - מכיר את הצד של כתיבת התוכן בצורה יסודית. בנוגע לטענה של יואב - אני חושב שהיא מוצתה כבר במזנון. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ דיווח על טעויות 13:02, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

אולי צריך רף מינימלי, לא גבוה במיוחד, גם לגבי אישור מפעיל ותיק, למשל כתיבת לפחות 3 או 5 ערכים בשנה. זה חשוב גם להכרת צדדים נוספים של המערכת שמשתנה עם הזמן. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 13:41, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

אני לא רואה צורך בכתיבת ערכים רבים, אבל מצפה ממפעילים שיוסיפו תוכנים לערכים, גם הרחבה קלה זה בסדר, ולא רק ישמשו כצנזורים ומנטרים שזה תפקיד חשוב אמנם, אבל מפעיל שלא מבין את נושא כתיבת התוכן, ולא מכיר את החוויה של עורכים שעושים זאת, אינו מתאים להיות מפעיל, לדעתי. Nirvadel - שיחה 13:58, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

התו השמיני, ליתר דיוק כתבת כמה מאת קצרמרים, נראה אותך כותב ערכים מומלצים. לגבי מה שכתבת - כל אחד צריך להתמקד במה שהוא טוב בו - אתה צודק, שלא יכתבו וגם לא ימתחו ביקורת על ערכים, אם הם לא טובים בזה. יתרה מכך, איך אדם יכול להעביר ביקורת על ערך אם הוא לא כתב ערך מעודו ? הוא לא יכול, אין לו מושג איך עושים זאת. ―2A02:14F:3:9195:0:0:0:1 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בדרך כלל הייתי תמיד תומך במפעילים ותיקים שמבקשים קדנציה שנייה או שלישית או וואטאבר. כיום שיניתי את דעתי, והגיע הזמן לנפות מפעילים לא-פעילים שבקושי מבצעים פעילות מפעילית. למשל, מפעיל שאיבד זכות הצבעה לתקופה ממושכת - זה אומר דרשני. אין הצדקה להמשך ההרשאות. ולגבי הערת האנונימי, הגיע הזמן לנעול את כיכר העיר למשתמשים ותיקים בלבד, כדי למנוע הערות מחוצפות ופחדניות שכאלה. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 14:30, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

להזכירכם - התפקיד של המפעילים הוא למחוק ערכים, טכנית. מי שמחליטה על חשיבותם היא הקהילה. ובנוגע להערה הספיציפית עליי - אני לא נבהל מאנונימים שמתחבאים מאחורי כתובות איי פי. כתבתי קרוב ל-500 ערכים, חלקם ארוכים יותר, וחלקם - פחות. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ דיווח על טעויות 17:29, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

ריספקט על כך שאתה לא ניבהל, אבל הערות של ותיקים שמסתתרים מאחורי אנונימיות הן בדרך כלל דסטרוקטיביות, ובכיכר העיר - שזה הדבר שהכי מתקרב ל"פורום קהילה" - אין להן מקום וצריך לחסום את זה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:40, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

אני גם כן מסכים עם דעתם של ניר, יואב, אגסי, ותגובתו של גילגמש בדיון של מפעיל נולד. לא מדובר רק על שהמפעילים צריכים להכיר את החוויה של כתיבת ערך, אני חושב שמפעילי המערכת גם צריכים לשמש לנו דוגמה, ולכן מצופה מהם בין היתר שייכתבו גם ערכים. מפעיל המערכת צריך להכיר את ויקיפדיה על כל צדדיה, יתרונותיה, וחסרונותיה. זאת דעתי. יאצקין52 - שיחה 15:36, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

בעד טקטיקת ההצבעה המוצעת, שהיא הגיונית ומתבקשת ואיישם אותה בבחירות הבאות. יש דבר נוסף, דבר חיוני בכל בחירות אישיות, והוא חשאיות. כשהבחירות יהיו חשאיות צפוי שנראה פחות אפרים ירוקים המשתרעים מאופק עד אופק, ויותר פרגים אדומים. - La Nave Partirà שיחה 17:38, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

נכון שחשאיות מועילה בבחירות אישיות ובבחירות בכלל, אבל בהצבעות בוויקיפדיה, איך אפשר יהיה לבדוק זכאות להצבעה, ואיך יימנע גיוס המוני של אנונימיים לצד זה או אחר בבחירות? הפרגים האדומים שאת צופה, פרטירה, יכולים להתגלות כראשי בובות קש ג'ינג'יות.שלומית קדם - שיחה 17:48, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

זה אפשרי ומומחי הממשק ודאי ימצא דרך אלגנטית. בדרך לא אלגנטית הבודקים, שפיהם סכור, יקצו לכל בעל זכות הצבעה ניק זמני לצורך ההצבעה. - La Nave Partirà שיחה 19:35, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

זה ייצור הפרת פרטיות... כרגע אני מתחבא תחת ניק, אף אחד (כמעט) לא יודע מי אני. למה שאחשוף, לצורך העניין, את כתובת האיי פי שלי? התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ דיווח על טעויות 00:53, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

שאלה

מה גורם לשמאל הגרמני לגדול על חשבון הימין, במיוחד כשיש גל חדש של מהגרים מאפגניסטן? דרדק • שיחה • כ"א בתשרי ה'תשפ"ב • 12:15, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

אולי מהגרי הדור הקודם? התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ דיווח על טעויות 12:59, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

מהגרי הדור הקודם קיבלו אזרחות? לא נראה לי. מהגרים אמורים למשוך את העם ימינה. דרדק • שיחה • כ"א בתשרי ה'תשפ"ב • 13:01, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

שום סיכוי שהמהגרים המוסלמים בגרמניה "ימשכו ימינה"'.

על ראש שמחתן של מפלגות הימין מתנוססת הגבלת/עצירת ההגירה ויתכן שגם גירוש מהגרים קיימים. אין שום סיכוי שהמהגרים לא יודעים זאת.

להבדיל מ(למשל) המהגרים במקסיקנים בארה"ב, השתלבות בחברה ותרבות הגרמנית הקיימת ואף במדינה הגרמנית כפי שהיא עתה, מנוגדת לאג'נדה של רוב המהגרים המוסלמים.

לכן גם לא יצביעו לימין מתוך מחשבה שזה משרת את האינטרסים של גרמניה. באופן שהם תופסים את זה האינטרסים של גרמניה לא רק לא מושכים, הם דוחים אותם. הם מתנגדים באופן עמוק ובסיסי לגרמניה כפי שהיא.

בתשובה לשאלה, יתכן שטראומת הנאציזם בגרמניה חזקה דיה כדי להרתיע אנשים, אם נראה להם שעליית הימין הפכה לאופציה המונחת על השולחן (קרי: זו כבר לא "הצבעת מחאה" אלא בחירה של ממש), או שהנראה להם שהקשר בין הימין החדש לנאו-נאציזם חזק יותר ממה שסברו בעבר.

יתכן.

!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:52, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

אני לא גר בגרמניה. אבל אולי יש שם כמה נושאים אחרים מלבד ההגירה. לדוגמה: נראה לי שהשטפונות שהיו במערב גרמניה השנה השפיעו על הבחירות. Tzafrir - שיחה 14:01, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

לא התכוונתי שהמהגרים עצמם ימשכו ימינה, אלא עצם נוכחותם (הפשע ברחובות וכדו') ימשוך את שאר הגרמנים ימינה. דרדק • שיחה • כ"א בתשרי ה'תשפ"ב • 14:03, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

הבינותי, התכוונת בעצם ל"ידחפו" (כשדוחפים מרחיקים מעצמך, כשמושכים להיפך). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:31, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

לפי תני גולדשטיין בזמן ישראל, העולם המערבי נע כמטוטלת שמאלה וימינה, וכיום לצד שמאל. גולדשטיין מקשר זאת לנטיית שלטון השמאל לעודד סגרים והגבלות כדי לשמור על בריאות הציבור, בעוד הימין מתנגד לכך Nirvadel - שיחה 14:00, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

החרם של איברמקטין

איברמקטין היא תרופה לטיפול במחלות הנגרמות מטפילים, היא זולה, בטוחה, וכנראה מסייעת גם נגד מחלות נגיפיות כדוגמת קוביד 19, עשויה לעזור במניעת התחלואה ולשפר את מהלך המחלה.

ראשית מומלץ להקדיש שעה ולשמוע את השיחה המרתקת עם ד"ר טס לורי על מטא אנליזה של מחקרי יעילות של איברמקטין בהקטנת העומס הויראלי, בריפוי מהיר יותר, ובמניעת מוות. השיחה התקיימה ב-6 במרץ 2021 – כאן. המטא התפרסה ביוני 2021 אחרי פיר ריביוד – כאן. היא מצאה ירידה של 62% במקרי המוות. תוצאות דומות התקבלו במטות אחרות. המטא השמרנית כללה 21 מחקרים שמתוכם נופו 6 כפחות מתאימים. בגלל השמרנות דרגת האמינות שהמטא ייחסה לעצמה היא בינונית (שזו דרגת האמינות השנייה במחקרים, דירוג תוצאות מחקר הוא: גבוה, בינוני, נמוך, נמוך מאד).
המטא התבצעה על ידי קבוצת חוקרים בהובלה, ד"ר טס לורי (Dr Theresa Lawrie) שהיא רופאה וגם חוקרת, יש לה משרד לשירותי מטא-אנליזות לגופים ציבוריים ו-WHO בכללם, שלפיהן הם מקבלים החלטות וממליצים המלצות. את המטא על איברמקטין היא ביצעה ללא תשלום, אחרי ששמעה פנייה של רופא לסנאט האמריקאי בדצמבר 2020 לגבי איברמקטין – כאן, היא רצתה לדעת אם יש ממש בדבריו. על המוטיבציה שלה היא מספרת -כאן. כמו המטא הזאת, גם המחקרים על האפקטיביות של איברמקטין נגד קוביד 19 נעשו עד כה על ידי צוותים רפואיים במימון עצמי, ולא על ידי חברות תרופות וגופי רפואה ציבוריים.

ב-31 במארס הוציא ארגון WHO הנחיות לא להשתמש באיברמקטין – כאן.
ה-WHO לא פירט מידע על המחקר שהביא להנחיה. הם פרסמו מטא אחת בלבד, שכללה רק 5 מחקרים. תוצאות המטא היו שאיברמקטין מורידה ב-81% את התמותה מקוביד-19, ברמת בטחון גבוהה. בכל זאת מסקנות ה-WHO היו שאין להשתמש באיברמקטין כי התוצאות לא מדויקות. גם בעיני טס לורי זה לא נשמע הגיוני, והיא ביקרה בחריפות את המחקר ואת המסקנות - כאן.

איברמקטין היא תרופה ותיקה נגד טפילים, היא אחת התרופות הנפוצות בעולם ומיליארדי אנשים השתמשו בה, היא ברשימת התרופות החיוניות של ה-WHO, ואין לה תופעות לוואי גם במינון גבוה פי 10 מהרמה המומלצת (לפי מחקרי מינון מסוף שנות 1990 וראשית המאה ה-21. כך לפי לורי – כאן). היא גם ממש זולה, איברמקטין משוחרר מפטנטים וכל מפעל תרופות יכול לייצר אותו בקילוגרמים, מחיר קילו הוא כמה מאות דולרים, כשהמינון לאדם הוא עשרות מיליגרמים בודדים.

בעת מגפה ירידה של 60% בתמותה ואחוזים גבוהים יותר בתחלואה היא משמעותית ביותר, אבל ארגון הבריאות העולמי, ובעקבותיו מדינות רבות וביניהן ישראל, ממליץ לא להשתמש באיברמקטין. לא ברור ומזכיר את סיפור המסכות. בסוף 2020 ה-WHO המליץ נגד עטיית מסכות מאחר שהן לא מונעות הדבקה (הנגיף עובר דרך החרירים) והן מסוכנות. משרד הבריאות הלך בעקבותיו, וקבוצות בריאות אינטרנטיות שמרניות כמו קבוצת "מדעת" שנו אחריהם והזהירו שמסכות הן מיותרות ואף מסוכנות. זה נשמע לא הגיוני אז כמו שזה נשמע היום, לא הייתה לזה סיבה רפואית אלא ספקולציות פסיכולוגיות ומחסור לוגיסטי. איברמקטין עשוי להסתמן כעוד משהו כזה - תרופה פשוטה, לא מזיקה, יכולה לעזור, זולה, אז מה הסיבות להחרים אותה.

בכל זאת, במקסיקו, פרו, אוסטרליה, הודו (שרושמת ירידה דרמטית לא מובנת אחרי פיק בתחילת מאי), בצ'כיה ובסלובקיה איברמקטין כן נרשם כטיפול לנדבקים בקוביד-19, וגם כטיפול מונע. אנשי רפואה מתחילים להרגיש שאיברמקטין עוזר, חלק מהמחקרים במטא שלמעלה לא נכללו בה כי הם הופסקו באמצע כשהצוות הרפואי שניהל אותם הרגיש שלא מוסרי למנוע מחולים בקבוצת הפלסבו תרופה שעשויה לעזור להם. - La Nave Partirà שיחה 16:29, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

ממה שהבנתי מהערך באנגלית, איברמקטין ממש לא אפקטיבי נגד קורונה בכמויות קטנות, והכמויות שבהן הוא עשוי להיות אולי אפקטיבי הן כבר כמויות מסוכנות שעשויות לגרום לתופעות לוואי חמורות ואף למוות. וחוץ מזה, לדעתי הבעיה הגדולה ביותר עם איברמקטין היא שיש אנשים שמתייחסים אליו בתור תרופת פלא לקורונה ולוקחים אותו במקום להתחסן. עד שתהיה תרופה לקורונה שמוכח שהיא עובדת, אסור לרמוז שיש כזו. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 17:50, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

נתחיל מהנקודה הבסיסית: לפי הערך איברמקטין, הטענות שלך שגויות. ממבט ראשון לא נראה לי שניסית לתקן אותו מכיוון שאין לו דף שיחה. הערך האנגלי אפילו מתריע שיש הרבה מחקר גרוע שמתמקד בשימוש בתרופה הזו. באופן כללי מנגנון הפעולה מוצע לתרופה לא סביר כי הוא דורש מינונים גדולים מדי כדי לעבוד (מינונים שמסוכנים לגוף האדם). זה כמובן לא אומר שהתרופה לא עובדת, אבל הופך אותה לפחות אטרקטיבית למחקר.

באופן כללי אם גם ה־WHO, גם ה־FDA וגם הרבה חוקרים מתנדבים כמו עמותת מדעת אומרים שיש כאן משהו לא סביר, יכול להיות שכדאי לשמוע להם. וגם לא יזיק לבדוק את מה שכתוב בוויקיפדיה. Tzafrir - שיחה 17:57, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

שוקו, נכנסת לראש של משרד הבריאות האוסטרלי. לפני שבוע-שבועיים אוסטרליה ביטלה את האישור למתן איברמקטין מהסיבות האלה: א' אנשים יחשבו שהם מוגנים ולא יילכו להתחסן. ב' כל מיני הנחיות אינטרנטיות מציעות מינון מופרז. ג' נגמר לאוסטרליה המלאי של איברמקטין (לא באמת, מייצרים את זה בטונות). כל הנימוקים האלה אינם רפואיים, הם פסיכולוגיסטיים ולוגיסטיים בדיוק כמו שהיו הסיבות של ארגוני הבריאות להנחות אותנו לא לעטות מסכה. לגבי המינון זה לא מדויק, וציינתי את זה. מחקרי מינון שנעשו על איברמקטין הראו שהוא בטוח במינון פי 10 גבוה מהמקסימום שמאושר על ידי ה-FDA, פשוט לא היה צורך במינון גבוה יותר. חוץ מזה נעשו ונעשים מחקרים מבוקרים, וכנראה ויש לזה השפעה. אם יש תרופה שהיא בטוחה וכנראה יש לה השפעה חיובית, מה הסיבה להחרים אותה? - La Nave Partirà שיחה 18:08, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

מדוע כל הדיון הזה נערך כאן ולא בשיחה:איברמקטין? דוד שי - שיחה 18:18, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

כי הדיון באיברמקטין מתנהל ברשתות החברתיות, עם הרבה מימים על אמריקאים שקונים איברמקטין וטרינרי שמיועד לתילוע סוסים. יש דמוניזציה כללית לאיברמקטין וגם אני נשביתי בה, עד שראיתי שזה לא נכון. - La Nave Partirà שיחה 18:25, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

La Nave Partirà - לדעתי קיים הבדל משמעותי בין מסכות ואיברמקטין. אם אני זוכר.ת נכון, הסיבה העיקרית שלא המליצו על מסכות בהתחלה היא שלא הייתה וודאות לגבי עד כמה הן היו נחוצות, ולכן העדיפו לשמור אותן לבתי חולים, שהיה להם צורך וודאי במסכות. אני מסכימ.ה שהיה עדיף אם היינו מעודדים אנשים לקנות מסכות בשלב יותר מוקדם, אבל מדובר בתקופה שהייתה בה הרבה פאניקה מהקורונה, והרבה מאוד פעמים היו בהלות לקנייה של מוצרים כאלו ואחרים, והחשש היה שיהיה מחסור במסכות בגלל שאנשים יקנו כמויות לא סבירות שלהן מתוך פאניקה. במקרה של איברמקטין, מדובר בחומר שעשוי להיות מסוכן בכמויות וריכוזים גדולים, ורוב אלה שמעודדים לקנות אותו מתנגדים לדרכים מוכחות לטיפול והגנה מפני קורונה. עד שלא מוכח שאיברמקטין הוא תרופה אפקטיבית לקורונה, אפשור השימוש בו עשוי לגרום למקרי מוות שהיו ניתנים למניעה ולהגברה של חוסר האמון ברפואה בקרב הציבור. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 18:33, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

שוקו מוקה, את/ה צודק/ת, אבל אלה לא נימוקים רפואיים, לא אמרו לציבור תאלתרו מסכות, אלא סיפרו הבלים, אמרו שהמסכות לא מגנות, שהן מסוכנות, שכדי להסיר אותן צריך לשים כפפות ולהשמיד אותן כאילו הן רדיואקטיביות. כל זה התפוגג ברגע שהתחילו להגיע משלוחים מסין ואז הוכרזה חובת עטיית מסכות. ברור שמסכות הן בקו ההגנה הראשון, אבל לקח הרבה זמן לעקור מהציבור את האמונה שמסכות לא מגנות. - La Nave Partirà שיחה 18:51, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

תגובה רגשית: ET TU, LA NAVE?

תגובה מעשית: עד כה, כל פעם שטרחתי לבדוק לעומק טענות קונספירטיביות כאלה בנושא הקורונה (כן, זה קונספירטיבי. לא, יש קונספירציות-אמת, ככל הנראה רצח קנדי הוא דוגמה טובה) הגעתי מותש לקו הגמר עם מסקנה שמדובר במקרה הטוב במסקנות שגויות עם כשלים ברורים ובמקרה הרע בשקרים גמורים. אני לא אכנס לזה שוב. אולי זו אזעקת האמת מסיפור "זאב, זאב!", כבר נשבר לי איבר המין מזה. עובדות בסיסיות שאני כן יודע הן שמאוד, מאוד לא סביר שתרופה נגד טפילים תפעל נגד וירוסים, ושיש חולים שצריכים בודאות איברמקטין במינונים נורמליים שהם לא חולי קורונה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:58, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

La Nave Partirà - לא אמרתי שאני מסכימ.ה לחלוטין עם הגישה שהייתה בתחילת ימי הקורונה לגבי מסכות. בנוסף, אני לא חושב.ת שאמרו שהן מסוכנות אף פעם (לפחות לא אנשים עם תואר ברפואה / כאלה שמבינים על מה הם מדברים). אמרו רק שלא ברור אם הן עוזרות נגד קורונה ושלכן עדיף לא להסתמך עליהן בלבד ולא לקנות כמויות מוגזמות שלהן. זה שעד עצם היום הזה יש אנשים שלא מסכימים להשתמש במסכות גם אחרי שהוכח שהן עוזרות היא תוצאה חלקית של זה שלקח לממשלות זמן להמליץ על מסכות לכולם בתור אמצעי הגנה חיוני מהקורונה - אבל אני מוכנ.ה להתערב איתך שגם אם הן היו ממליצות על מסכות מיד, עדיין היו מתנגדי מסכות (גם אם בכמות פחותה יותר). 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 19:12, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

אילן, נכון, מוזר שתרופה נגד תולעים תפעל נגד וירוסים וגם לי עד היום זה נראה מופרך, אבל העובדה שאיברמקטין פעיל אין ויטרו נגד וירוסי רנ"א כמו זיקה ודנגי ידועה מזמן. וחוץ מזה אני חושדת קונספירטיבית שלא ראית את הסרטון הראשון, תראה כדי שלא תעשה לי ET TU בפעם הבאה. - La Nave Partirà שיחה 19:13, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

קטילה קטלנית בתכלית הקטילה של המטא מחקר שמציגה לורי. בקרת עמיתים חלקית או לא קיימת, מחקר שהוגש לפרסום ונדחה בגלל חשדות לבעיות אתיות כולל זיוף נתונים, מחקר שהוגש לפרסום אבל אז נמשך חזרה, מחקר עם תוצאה נטולת מובהקות שהוצג ע"י לורי כמובהק. זה לא נראה טוב. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:24, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

עוד פרט חשוב ממש שנמצא בקישור שאילן שמעוני הביא הוא שזה שתרופה בטוחה לטיפול במחלה אחת לא אומר שהיא בטוחה לטיפול במחלה אחרת. לפי מה שכתוב שם, מחלות מסויימות משנות את המצב הפיזיולוגי של החולה, ותרופה שבטוחה לשימוש במצב הפיזיולוגי שגורמת מחלה אחת עשויה להיות מסוכנת במצב הפיזיולוגי שגורמת מחלה אחרת. ביולוגיה זה דבר ממש מסובך כנראה. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 21:24, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

פחות קטילה קטלנית, יותר בכיוון של נפנופי ידיים נמרצים. המטא של לורי כן עברה ביקורת עמיתים. רק שלושה מחקרים מתוך ה-13 לא עברו ביקורת עמיתים? מפתיע משהו, כי אלה מחקרים שנעשים על ידי רופאים בבתי החולים, ולא על ידי גוף מחקר. אם המחקר המסוים שהמאמר מדבר עליו אכן נמשך, הוא יוריד את האחוזים ואת הוודאות באיור 3, אבל לא יהפוך אותם על פיהם, צריך לשמוע מפי לורי. כל השאר אלה נפנופי ידיים על ההבדל בין אין ויטרו לאין ויוו, חשיבות קבוצת הביקורת, בעיות במחקר בתחום הרפואה, וחומר חינוכי כיוצא בזה. את המחקרים התצפיתיים ללא קבוצת ביקורת היא בכלל לא כללה במטא. - La Nave Partirà שיחה 22:04, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

לא. קראתי לאחרונה מטא מחקר שעסק בהשלכות כיבושי נפוליאון (ותומצת לכדי פסקה בערך אצלנו). למעלה משליש מהמאמר עסק בקריטריונים ובסינון של המאמרים שעליהם יתבצע המחקר. לשון אחרת - 3 מתוך 13 זה המון, וזה מה שגילו המבקרים בבדיקה שטחית למדי - רדודה מאוד מול מה שעורך המטא-מחקר אמור לבצע. לא ניתן לסמוך על התוצאות שלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:44, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

מטא מחקר אחר שנערך ביוני (?) (ושלצערי אני לא מוצא אותו כרגע) מצא שלא הייתה לאיברמקטין השפעה על מהלך המחלה. Tzafrir - שיחה 06:48, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

אילן, אם היית קורא את המטא - הנה היא שוב, היית רואה שיותר משליש ממנה עסוק בקריטריונים ובמתודולוגיה, מה לכלול ומה לא ואיך לחשב, זאת המומחיות של טס לורי. לעומת זה חוש הריח שלי, שהוא לא רע, מריח שמץ סירחון מהסטודנט התמים לרפואה, שגילה פגמים במחקר המצרי, למשל שהאבסרקט הוא כביכול פלגיאט - סבירשהרופא החוקר השתמש באבסרקטים אחרים בנושא בתור תבנית. אבל מאחר שמחקר נמשך אי אפשר להשתמש בו, ותוצאות המטא יהיו חלשות יותר. מה האמת לגבי איברמקטין אינני יודעת, מה שבטוח הוא שהוא לא מזיק. - La Nave Partirà שיחה 07:02, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

קראת מה נכתב על המחקר של אלג'זאר? זה מתחיל בזה שהוא בכובעו כחוקר מסר את המאמר לפרסום בז’ורנל שהוא עורך. אבל המאמר כולל נתונים שגויים או לפחות דיווח שגוי על נתונים (לדוגמה: בנתונים כתוב במקום אחד שאפס אנשים מקבוצה כלשהי מתו. במאמר מדווח שארבעה אנשים מקבוצה זו מתו). וחבל שאת נאחזת בעמדה של קבוצה קטנה של חוקרים במקום לשים לב שהקונצנזוס של החוקרים בתחום הוא שלא ידוע כרגע על תועלת מהתרופה (ואולי, משימוש מיותר ולא זהיר במינונים גבוהים, היא עלולה לגרום נזק). Tzafrir - שיחה 08:23, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

בדיוק. יש שאלות בסיס שלא ניתן להן שום מענה הגיוני או מציאותי בחשד הקונספירטיבי הזה - מה בדיוק יוצא למשרד הבריאות בהתעלמות מתרופה שעובדת? ובכן, כלום. זו חשיבה קונספירטיבית פר אקסלנס, מהסוג ה.. לא משנה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:42, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

אין בזה שום דבר קונספירטיבי, בזמן מגפה מוטלת חובה על החוקרים לזוז במהירות, את זה אומר ה-WHO וזה ברור, החיסונים הוצאו בדילוג על משוכות בירוקרטיות כי אנחנו בזמן מגפה. אז חוקרים חוקרים, גם מחקר ישראלי נמצא במטא של לורי. ה-WHO הוא אוטוריטה רפואית, אבל בגלל האחריות הבינאלומית שלו שיקוליו הם לא רפואיים נטו. למשל הטענה שאנשים יקחו איברמקטין במקום חיסונים היא לא טענה רפואית, היא ראייה כוללת של הבריאות העולמית. אותו דבר היה עם המסכות, ההמלצה של ה-WHO נגד מסכות לא נבעה משיקולים רפואיים אלא משום שהיה מחסור והן נדרשו לצוותים הרפואיים, ומתוך מחשבה שאנשים יעטו מסכות וירגישו בטוחים יותר מדי. הרעיון של איברמקטין לא קלוט מהאוויר, כי אין ויטרו איברמקטין חיסל נגיפי קוביד-19, ויש חוקרים שמצאו שיש לו השפעה מיטיבה כלשהי כל המחלה. אולי יש ואולי אין. - La Nave Partirà שיחה 13:15, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

יש המון דברים שעובדים אין ויטרו ולא אין ויוו (רובם, למעשה). זה שמשהו עובד על תרבית זה אומר שזה כיוון מעניין, ולא יותר. יתרה על כן, האיברמקטין עובד בתרביות במינונים גבוהים, ובמינונים הללו הוא כבר מתחיל להיות מסוכן. האזהרות של ה־WHO הגיעו בגלל שהתחילו להצטבר מחקרים גרועים ושגויים על איברמקטין שיצרו מראית עין טובה ממה שהייתה באמת. וגם לאחר שהתברר שבינתיים אין עדויות טובות לפעולתו. כלומר מדובר גם על שיקולים רפואיים.

החיסונים דילגו על מעט משוכות: הם עברו ניסויים קליניים שלב 1 עד 3. ההנחה היחידה הייתה אישור החירום. אבל גם הוא ניתן לאחר הוכחת יעילות מרשימה והוכחה די סבירה של בטיחות. ההתגמשות הייתה התפשרות חלקית על בטיחות בגלל הסכנה הגדולה יותר מהמגפה. אם האיברמקטין יוכיח יעילות מרשימה כל כך יהיה אולי מקום להתפשר על הבטיחות. Tzafrir - שיחה 13:45, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

נכון, השפעה אין ויטרו היא רק קצה חוט שהחוקר צריך ללכת אחריו, ויתכן להיות שהוא לא יוביל לשום דבר. נכון, בחיסונים הייתה התפשרות חלקית על בטיחות כי אנו נמצאים במגפה. זה מה שאמרתי אז למה אנחנו מתווכחים :-) - La Nave Partirà שיחה 14:05, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

התשובה נמצאת אצל (פקידי) משרד הבריאות. ה"חרם" על איוורמקטין והידרוקסיכלורוקווין הוטל אחרי שליצמן התפטר ואדלשטיין לקח את הפיקוד. בתקופתו של ליצמן נכנסה אאל"ט ההידרוכסי ונוסתה בהצלחה בבתי חולים, אך התקשורת זעקה חמס כרגיל. עובדה מעניינת : ליצמן בעצמו טופל והחלים בזכות אחת התרופות האלו. 77.138.181.28 21:01, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

משחיתים משקיענים

המשחיתים משקיעים בנו, יפה מצידם. כמעט והיה לי חבל לשחזר את זה. מקף־‽ 23:07, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

עכשיו אני רואה שכבר היו מקרים קודמים, מושקעים גם כן. מקף־‽ 23:08, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

משעשע , אבל למה שיהיה לך חבל לשחזר את זה? אי אפשר לעשות בוויקיפדיה כבתוך שלך. אם תרצה תוכל להמליץ לאנונימים האלה לפתוח ויקי-פנדום לקופה ראשית או לכתוב ערך באיןציקלופדיה. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 23:16, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

לכן רק כמעט והיה לי חבל.

רעיון טוב האיןציקלופדיה. מקף־‽ 23:17, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

בתור איןציקלופדי.ת בעצמי, אני תמיד ממליצ.ה למשחיתים משעשעים פה לעבור לאיןצי. יש לנו מחסור רציני של עורכים שם. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 08:06, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

ראוי להזכיר את ההשחתה הנפלאה הזו ואת זו שאחריה. שם המשחית (?) באמת השקיע ושכתב ערך שלם כמעט לכדי יצירה חדשה. חבל שהוא שוחזר... רק למה להשתמש באותיות סופיות ובסימני ניקוד באמצע המילה?! זה ממש מפריע לרציפות הקריאה. בן עדריאל • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב 12:19, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

נכון, הבחור מה שמו שהפך את Fallout 4 לטקסט קבלי למהדרין . אם כבר השחתות יצירתיות מהשנה האחרונה, אני זוכר את המכשפה הבן שעלה לפני חודשיים בערך... זה היה ערך בדוי כל כך מושקע עד ששמרתי גיבוי שלו כקוד מקור לפני ש(ביקשתי? או שמישהו אחר ביקש) את מחיקתו בוק:במ. לא יודע אם עדיין שווה להנציח את זה בוק:הומור חחחח TheStriker - שיחה 13:17, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

השחתה היא השחתה, ואין זה משנה אם היא מושקעת או משעשעת. החיבה שמגלים בדיון זה למשחיתים מזכירה לי את הסיפור שבמדרש: "אשה אחת באה אצל רבי, אמרה לו: נאנסתי. אמר לה: ולא ערב לך?" - לא ערב לה, כפי שהוכיחה לרבי בהמשך המדרש. גם השחתות אינן ערבות לי. דוד שי - שיחה 16:17, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

ואם כבר הגענו לפינת ההלכה, לא שמעתי שהשחתות הן מאיסורי הנאה.--שמש מרפא - שיחה 01:41, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

מסכים עם דוד, ובכל זאת שמרתי פה פעם בוויקי הומור את ויקיפדיה:הומור/יום ויקרא בשם ה'. אבל ללמוד תורה עם דוד זה תענוג גדול, אז רק אדייק קלות: המדרש הוא תלמוד ירושלמי, הרבי הוא רבי יוחנן והושמטה מילה אחת חשובה (שהופכת את הדיון שם להלכתי ולא כפי שניתן היה להבין לשאלה של רגישות אנושית) "ולא ערב לך בסוף". השאלה שם, האם מצב של אונס (שאינו אוסר אשה לבעלה, כי הלכת "והלכה והיתה לאיש אחר" תלויה ברצונה) לא יאסור אותה בגלל שייתכן ונכללה בו הנאה פיזית ('יצרא אלבשה'). על כך ענתה האישה: אם מישהו דוחף לך דבש לפה ביום כיפור? אתה לא סובל מזה? ברור שכן, ולמרות זאת הטבע עושה את שלו ויש לך סוכר בפה והגוף מפיק הנאה בצום - האם זו נחשבת הנאה שיכולה להיחשב רצון למעשה עצמו? - ורבי יוחנן קיבל את טענתה. ביקורת - שיחה 10:40, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

בבמדבר רבה ט' י' מופיע רבי. אגב, הגר"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ד למד מכך שאין חיוב ברכה למי שדוחפים לו משהו לפה.--שמש מרפא - שיחה 11:05, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

וגם לא מופיע שם "בסוף", אבל בשני המקומות הדיון הלכתי. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ד בתשרי ה'תשפ"ב • 11:06, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

תודה לשניכם, ותודה על המקור במדרש רבה שלא מצאתיו. ביקורת - שיחה 13:09, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

רק להעיר גם מנדה מה., על רבי עקיבא. בן עדריאל • שיחה • כ"ד בתשרי ה'תשפ"ב 14:09, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

אני רק רוצה לציין את המהירות שבה הדיון הזה שינה נושא מהשחתות משעשעות למדרשים בתלמוד. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 16:36, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

מסכה

היכן היא? דרדק • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 23:21, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

אני אצטרף לשאלה ואתהה: היכן המסכה? ynet, התקהלו בלי מסכות: השרה רגב חגגה יום הולדת לעובד בלשכתה, באתר כלכליסט, 13 בינואר 2021. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 23:25, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

הנה דוגמה שאפשר גם אחרת... דרדק • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 23:39, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

כאן (בחב"ד) זה עוד שטח פתוח. ולא ברור לי מה אתה רואה אחרת בסרוגים? david7031 • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב •

בהתקהלות חייבים מסכה גם בשטח פתוח. אם זיהיתי נכון שקד שם עם מסכה. דרדק • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 23:56, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

מקור לספרים

מישהו מכיר חנות (או ספריה) לספרים על מתמטיקה (גם פסאודו-מתמטיקה, וגם יד שניה) באזור ירושלים? אשמח לשמוע. בנציון יעבץ - שיחה 23:24, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

ספריית מכון איינטשיין למתמטיקה. עוזי ו. - שיחה 11:18, 1 באוקטובר 2021 (IDT)