ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 46

דפי ארכיון של כיכר העיר:

1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 12 • 13 • 14 • 15 • 16 • 17 • 18 • 19 • 20 • 21 • 22 • 23 • 24 • 25 • 26 • 27 • 28 • 29 • 30 • 31 • 32 • 33 • 34 • 35 • 36 • 37 • 38 • 39 • 40 • 41 • 42 • 43 • 44 • 45 • 46 • 47 • 48 • 49 • 50 • 51 • 52 • 53 • 54 • 55 • 56 • 57 • 58 • 59 • 60 • 61 • 62 • 63 • 64 • 65 • 66 • 67 • 68 • 69 • 70 • 71 • 72 • 73 • 74 • 75 • 76 • 77 • 78 • 79 • 80 • 81 • 82 • 83 • 84 • 85 • 86 • 87 • 88 • 89 • 90 • 91 • 92 • 93 • 94 • 95 • 96 • 97 • 98 • 99 • 100 • 101 • 102 • 103 • 104 • 105 • 106 • 107 • 108 • 109 • 110 • 111 • 112 • 113 • 114 • 115 • 116 • 117 • 118 • 119 • 120 • 121 •122 • 123 • 124 • 125 • 126 • 127 • 128 • 129 • 130 • 131 • 132 • 133 • 134 • 135 • 136 • 137 • 138 • 139 • 140 • 141 • 142 • 143 • 144 • 145 • 146 • 147 • 148 • 149 • 150 • 151 • 152 • 153 • 154 • 155 • 156 • 157 • 158 • 159 • 160 • 161 • 162 • 163 • 164 • 165 • 166 • 167 • 168 • 169 • 170 • 171 • 172 • 173 • 174 • רק"פ • 175 • 176 • 177 • 178 • 179 • 180

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

שיקום בית הכנסת החורבה

יפה. מעל אלף צפיות רק אתמול. שפ2000 - שיחה 14:16, 15 במרץ 2010 (IST)

ואגב - כמו בערכים דומים רבים הקשורים לישוב החדש/ישן בא"י, גם בערך זה בחשו הצאצאים יותר מדי, ויצא ערך לא מסודר, המפאר בעיקר את מפקח הבניה המסור וולפנזון וכו'. שפ2000 - שיחה 14:17, 15 במרץ 2010 (IST)

הצעה לפתרון לבעיית החינוך בישראל

קראתי, משתף: ויקי פיפיות, יובל פינטר, בלוג מקפים לוהטים.

(למי שלא הבין: הכותרת "הצעה לפתרון לבעיית החינוך בישראל" – צינית.) ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 10:56, 28 בפברואר 2010 (IST)

"המורים עצמם לא ידעו לזהות שגיאת כתיב כשהם יראות כזאת". אפס תקלות. עוזי ו. - שיחה 15:58, 1 במרץ 2010 (IST)

הפתרון לבעיית התיירות בישראל

אני לא יודע מה עבר להם (משרד ההסברה?) בראש - אבל זה פשוט מטריד (וגם מכיל רמיזות מיניות מספיק כדי שיו טיוב ידרשו אישור שאתם מעל 18, אז הכנסו על אחריותכם). זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 15:22, 1 במרץ 2010 (IST)

בעיני זה משעשע. אבל פחות משעשע שהאתר הקנדי sizedoesntmatter.ca, שבו מהללים את ישראל, לוקה באי-דיוקים רבים, בדומה למה שנכתב בפסקה הראשונה בדף הזה. שמישהו יסביר למשרד ההסברה שאמנם לא מצפים מהם להיות נייטרליים, אבל כן מצפים מהם לכתוב את האמת. ‏odedee • שיחה 15:44, 1 במרץ 2010 (IST)

אה.. זו לא תהיה הפעם הראשונה... ^- אביעדוס • י"ז באדר ה'תש"ע • 23:42, 2 במרץ 2010 (IST)

קמפיין תיירותי מצוין ומצחיק לדעתי. MT0 - שיחה 23:46, 2 במרץ 2010 (IST)

מסתבר שמסוכן לפרסם ביוטיוב, ראו את הקליפים הבאים שמציעים למי שצפה בקליפ הזה. יוסאריאן • שיחה • ערביי הרצליה כבר לא כועסים 23:59, 2 במרץ 2010 (IST)

בלי פאניקה! יש לנו תשובה מוחצת. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 10:33, 3 במרץ 2010 (IST)

חבר'שלי

חגי נחתומי. שירים אחד אחד. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 19:40, 2 במרץ 2010 (IST)

רעידת אדמה בטורקיה

רעידת אדמה בטורקיה, לעדכן. http://news.walla.co.il/?w=/13/1650767 פישאנדיון - שיחה 15:04, 8 במרץ 2010 (IST)

לעדכן את מה? אני לא חושב שיש ערכים רלוונטים. דניאל ב. 16:08, 8 במרץ 2010 (IST)

לעדכן אותנו. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 16:09, 8 במרץ 2010 (IST)

לעדכן את העמוד הראשי ב"חדשות ואקטואליה" (אין לי מושג איך) פישאנדיון - שיחה 16:17, 8 במרץ 2010 (IST)

עורכים את {{חדשות ואקטואליה}} לפי הפורמט של שאר המבזקים. דניאל ב. 16:19, 8 במרץ 2010 (IST)

מורשתו של פרנקו עדיין חיה ובועטת.

המחלה הספרדית - מורשתו של פרנקו - הג'רוזלם פוסט .

אז בניגוד להצהרות של הסנדלר מואיאדוליד ש"האנטישמיות הייתה רק בתקופתו של פרנקו" [1], כנראה שיש משהו עמוק וחולני בחברה הספרדית כלפי העם היושב בציון. פשוט צריך לראות את הדברים הללו כדי לראות (וכנראה גם) להאמין.

• http://www.youtube.com/watch?v=GyAAnu454kc (בספרדית)
• http://www.youtube.com/watch?v=yIMvFqqe-Ug (בספרדית) (עם כתוביות באנגלית)
• http://www.youtube.com/watch?v=_24aBzvpSNA (בספרדית) (עם כתוביות בעברית)

מזל שיש לנו את העיתונאית הקטאלנית-ספרדייה פילאר ראולה.

נ"ב: (למרות שאני בדרך כלל כותב על דברים שקשורים בהיסטוריה הספרדית, אני רק רוצה להבהיר שאני לא פרו-ספרדי (אולי פרו-בורבון, אבל זה לא קשור בהכרח) ושבכלל, אמא שלי נולדה באורוגואי;(מה שגם מביא אותי להדגיש את העובדה שאני לא ארגנטינאי, ולמרות מה שטוענים רבים, אורוגואי היא בכלל ארץ נפרדת!); ובכל זאת, אני עדיין מתעסק עם ערכים הקשורים לספרד בגלל העושר העצום של ההיסטוריה שלה). --אורן נוי דג ● דברו איתי ● יחי חואן השלישי, מלך ספרד!!! ● 14:13, 11 במרץ 2010 (IST)

נוי דג, אני לא יודע מהיכן המקורות שלך, אבל עד כמה שידוע לי - אורוגוואי היא פרוור של בואנוס • עודד (Damzow) • שיחה • I WANT YOU • ‏ 14:23, 11 במרץ 2010 (IST)

עודד, חבל, ככה סתם לפתוח מלחמה בין שני קומפניירוס, וחוצמזה חוסה חרוואסיו ארטיגס יכול לכסח לחוסה דה סן מרטין את הצורה! --אורן נוי דג ● דברו איתי ● יחי חואן השלישי, מלך ספרד!!! ● 14:37, 11 במרץ 2010 (IST)

כל השמות של המקומות לכאורה עליהם אתם מדברים לא מוכרים לי כלל וכלל. הרי הכל יודעים שמחוץ לגבולות ממלכת רמת גן יש בעיקר חול ואבק. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 14:40, 11 במרץ 2010 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני אתייחס רק למה שנכתב כאן, לעיל, מבלי לבדוק את הקישורים. קשירתו של פרנקו לאנטישמיות עושה עוול - ספרד של פרנקו נתנה מקלט ליהודי אירופה הנרדפים, לא הייתה בה חקיקה אנטישמית וקונסולים ספרדים פעלו להצלת יהודים ספרדים על ידי איתורם במחנות ריכוז ומתן דרכונים ספרדים. בברכה. ליש - שיחה 14:43, 11 במרץ 2010 (IST)

אריה יקר... אתה מוזמן להסתכל פה ולראות את הקשר בין פרנקו לאנטישמיות ==> w:Judeo-Masonic conspiracy theory --אורן נוי דג ● דברו איתי ● יחי חואן השלישי, מלך ספרד!!! ● 14:53, 11 במרץ 2010 (IST)

אם יתר מנהיגי אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה היו נוהגים כמו פרנקו, לא הייתה שואה או שממדי היו קטנים בהרבה. יון אנטונסקו שנשא לאישה יהודיה ומיכאי אנטונסקו, פרופסור אוניברסיטאי, הצהירו שאינם אנטישמיים, אך גרמו לרציחתם של מאות אלפי יהודים. פרנקו, בעל הדעות הקדומות (שקיבלו חיזוק מהמוני היהודים הקומוניסטים שבאו מכל העולם, כדי ללחום בצד הרפובליקני במלחמת האזרחים הספרדית), הציל יהודים - אני מעדיף אותו. בברכה. ליש - שיחה 15:10, 11 במרץ 2010 (IST)

שיהיה, בכל מקרה, מה שמפריע לי זה ספרד דהיום, ולא ספרד בשנות ה-40 של המאה ה-20. --אורן נוי דג ● דברו איתי ● יחי חואן השלישי, מלך ספרד!!! ● 15:13, 11 במרץ 2010 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: רפרפתי על הסרטון, ואכן מדובר בבורות עגומה של הרחוב הספרדי, שאני מניח שניזון מתקושרת מוטה. בכל אופן, מדובר באנטי-ישראליות ולא אנטישמיות. דניאל ב. 15:14, 11 במרץ 2010 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: על זה אנחנו יכולים להסכים. אין לי מקורות, אך אני מנחש שהאנטישמיות/אנטיישראליות המדרנית מקורה בחוגי השמאל דווקא, ממשיכי הדרך של האנרכיסטים והקומוניסטים והיא מתבססת, בנוסף לדעות קדומות, גם על מציאות עגומה, שבה הנדלניסטים שלנו משחירים את פנינו בהצלחה גדולה יותר מכל אויב. בברכה. ליש - שיחה 15:19, 11 במרץ 2010 (IST)

ברור. כמו שמסביר אחד הדוברים, "מהעם הישראלי לא יוצא שום דבר טוב". עוזי ו. - שיחה 15:33, 11 במרץ 2010 (IST)

אנטישמים יש בכל העולם. מה עוד חדש.

אבל השיר חמוד. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 17:17, 11 במרץ 2010 (IST)

איזה יופי. תמיד כיף לראות את זה. אביעדוס • כ"ט באדר ה'תש"ע • 23:56, 14 במרץ 2010 (IST)

ושוב: ויקיפדיה עם היד על דופק האירועים

שימו לב לזינוק האדיר בצפיות בערך טייסת 124. נראה שהדבר בא בעקבות הפרסום החריג ב"ידיעות אחרונות" שלשום, של תמונה ובה נראים טייסים מאותה טייסת, ללא טשטוש פניהם ותגי הזיהוי שלהם. חובבשירה - שיחה 14:00, 14 במרץ 2010 (IST)

אני חושב שזה בגלל הבלוג ההוא בפרש. Rex - שיחה 14:28, 14 במרץ 2010 (IST)

גם בפרש וגם ברוטר. חובבשירה - שיחה 14:53, 14 במרץ 2010 (IST)

התמונה מופיעה גם באתרים לא ישראליים, כך שגם אם היו מטשטשים זה לא היה משנה דבר, מכיוון שהתמונה צולמה ע"י סוכנות הידיעות הבינלאומית AP ולא על ידי צלם ישראלי (אולם אני מניח ש-AP הייתה מטשטשת פני הטייסים לבקשת משרד הביטחון, אבל אני סבור שמשרד הביטחון פספס את הפלאש החמקן שלה). בכל מקרה, צפו בכתבה מחדשות 10 על הטייסת המופלאה הזו. MT0 - שיחה 17:09, 14 במרץ 2010 (IST)

יש מקור לזה שמדובר בטעות ולא בצילום מכוון? לי זה נראה ששלושת הרס"נים נחשפו בפני סגן נשיא ארה"ב, פמלייתו, כל החיילים האמריקאים שמופיעים שם ומול מי שהם הסתדרו בפוטואופ מולו. האם ייתכן שבצנזורה החליטו שלא צריך לטשטש להם את הפנים? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:53, 14 במרץ 2010 (IST)

"כאן זה לא יכול לקרות"

כך כותב היום חנוך מרמרי באתר "העין השביעית":

איני מאמין למי שיטען כי בדמוקרטיה מפותחת כמו ישראל ייתכן מצב שאדם ייעלם כליל בגלל חשד לעבירה בטחונית כלשהי, ובמיוחד לאחר שהחל משפטו. כאן לא גואנטנמו, לא לוביאנקה ולא טהרן, וסיפור כזה לא יכול להתרחש אצלנו, ארץ הטוויטר והפייסבוק והרוח החופשית.

— [2]

חובבשירה - שיחה 16:59, 14 במרץ 2010 (IST)

אין לי מושג על מה הוא רומז, אבל אני בטוח שמישהו יספר לנו. ‏DGtal‏ 17:05, 14 במרץ 2010 (IST)

מן הסתם הוא רומז לזה. חובבשירה - שיחה 17:07, 14 במרץ 2010 (IST)

האם ערך עליה ישרוד הצבעת מחיקה? ‏DGtal‏ 17:11, 14 במרץ 2010 (IST)

אני גם חושב שיש לכתוב עליה ערך, אבל חוששני שגוף כלשהו יוריד את הערך ואת הדיון הזה מהרשת... Rex - שיחה 17:19, 14 במרץ 2010 (IST)

אני חושב שאתה מג

זה נכתב בציניות כמובן. אבל אני כן חושב שהתפקיד של ויקיפדיה קשור לעניין המדובר, להיות גוף ידע בלתי נשלט פוליטית. אני רואה משנה חשיבות להעלות את הפרשייה הזו גם בשלב זה לויקיפדיה. Rex - שיחה 17:29, 14 במרץ 2010 (IST)

אפתח תיכף דיון מקדים והצעה לטיוטה ראשונית בשיחה:ענת קם. Rex - שיחה 18:01, 14 במרץ 2010 (IST)

לולה פה

ברכות לנשיא ברזיל, לואיז אינסיו דה סילבה, המבקר בישראל.

מזווית ויקיפדית-ויקישיתופית, אציין שמדיניותה של ברזיל בנושא תמונות שצילמו גופים רשמיים של המדינה היא כמו זו של ארה"ב (לפי הבנתי) כלומר הן חופשיות לשימוש הציבור. בוויקישיתוף תמונות רבות של מנהיגי עולם בחברת לולה, שנלקחו מאתר סוכנות הידיעות הברזילאית. כדאי לעקוב אחרי הצילומים שיעלו שם, אולי בהזדמנות זו נוכל לזכות בצילומים איכותיים של כמה ממנהיגינו. דב ט. - שיחה 19:09, 14 במרץ 2010 (IST)

מעניין אם יסכים לבסוף לקבל את "דוקטור לשם כבוד" שוהצע לו על ידי האוניברסיטה העברית, ואשר עדיין לא נמסרה תגובתו. Rex - שיחה 19:13, 14 במרץ 2010 (IST)

מקווה שהוא ויועציו במלון המלך דוד לא בוהים הבוקר במצב הערך מרקוסור בלפטופ הנשיאותי המוצפן. בחודש הבא מתחיל הסחר החופשי בין ישראל לגוש, אחרי שישראל כבר מכרה לברזיל מלט"ים ב-250 מיליון דולר בביקור של פרס אשתקד. מרקו • שיחה 09:11, 15 במרץ 2010 (IST)

הודות למתקפת האיכות המאוד מוצלחת שהייתה לנו על נושאים ברזילאים, אין לנו מה להתבייש בערכים על ברזיל וגם לא על לולה באופן אישי. אני מקווה שהיועצים שלו אכן מתרגמים לו את ערכי הוויקיפדיה העברית. אלמוג 14:18, 15 במרץ 2010 (IST)

אכן יצא לי (בלי קשר) להשתמש באחרונה בערכים האלה (כקורא) כולל כאלה שאתה כתבת, והם היו בהחלט מוצלחים.

השאלה דווקא בקשר לערך על לולה האם הוא עודכן מאז? האמת שהיתה איתו בעיה עד לא מזמן של כתיבת שמו (ששונתה בשם הערך, אבל לא בערך עצמו) ושעליתי עליה לקראת הביקור. יש גם חוסרים, ובעיקר קיבלתי תא הרושם שהוא לא התעדכן במיוחד במה שהיה מאז שהוא נכתב. אבל לא התעמקתי בנושא. eman • שיחה • ♥ 15:03, 15 במרץ 2010 (IST)

מצטרף לאימן (עם זאת, הערך הספציפי הזה דורש הרחבה). שמתי לב בפרט לעבודה המקיפה שעשית בערכי ההיסטוריה השונים של ברזיל. כשכותבים ערכי ברזיל, תמיד יש לאן לקשר, בעיקר בענייני היסטוריה לתקופותיה השונות. לגבי ברזיל לפחות, הקורא המזדמן בהחלט מתרשם לטובה מההיקף והעומק היחסיים. ובסטיה מהנושא - לא כך לצערי לגבי חלק גדול מהערכים על מדינות האחרות. ניכר כי אנחנו מתרכזים בעיקר בנישות של עצמנו (שזה לא רע אמנם), כותבים ערכי מופת, עם רף גבוה מאי פעם (לאחרונה נוספו לנו כמה כותבים מעולים). אך נראה לי שזה הזמן לתת את הדעת כיצד אנו פועלים כקהילה לטפל בערכי היסוד וערכי ליבה, שזנוחים מספיק זמן כדי שנבין שזה אכן מצב מתמיד ושאנחנו צריכים כקבוצה לעשות משהו בנושא. מרקו • שיחה 16:43, 15 במרץ 2010 (IST)

נראה לי שנצטרך לגייס את ברוקולי שיתן איזה חודש-חודשיים תפוקה בערכים האלה (;. מרקו • שיחה 17:04, 15 במרץ 2010 (IST)

ואגב, להתבייש אנחנו ודאי לא צריכים. האמת היא שמצבנו טוב לאין שעור לעומת לא מעט ויקיפדיות. חלק גדול ממש לא מתקרבות לקרסוליים שלנו בכל מיני מדדים כולל עומק. בויקיפורט' חלק גדול מחמש מאות אלף הערכים שם נוצרו על ידי בוטים. טרולים מסתובבים רשומים שם חופשי (כולל אנטישמים) ומפעילים לא עושים כלום. מרקו • שיחה 17:25, 15 במרץ 2010 (IST)

בשולי הדברים, מי שמסקר את לולה ב"הארץ" הוא אדר פרימור. בבחירות מאוד לא מוצלחות, על סף המעליבות, של כותרות למאמריו הוא מבזה את לולה. ביום שישי הטיזר לראיון שלו עם לולה היה "החבר של אחמדיניג'אד" ואילו היום: "בחצר המלך לולה". אולי פרימו ר חושב שהוא יצירתי ומשעשע. אולי אחראי לכך עורך אחר. אולי יש כאן רק יצר פרסום. אבל כשאני קורא את הכותרות האלו אני רואה דלגיטימציה לאיש, כי המסר שלו שונה כל כך מהמיינסטרים הישראלי, וגסות רוח גדולה. וזה חבל, כי בתוכנן הכתבות לא רעות בכלל. הן פשוט משדרות את האנטגוניזם למושא הסיקור, וזה ממש לא מוצדק. אורי • שיחה 18:11, 15 במרץ 2010 (IST)

עד כמה שידוע לי לא מי שכותב נותן את הכותרות (ואפילו לא את כותרות המשנה), ולכן אין להאשים אותו (במיוחד שאתה כותב שלא זה רוח הדברים בפנים) אלא את העורכים. eman • שיחה • ♥ 20:43, 15 במרץ 2010 (IST)

יכול להיות שלא פרימור אחראי לכותרות, אם כי הוא עורך חדשות החוץ של הארץ. אורי • שיחה 02:59, 16 במרץ 2010 (IST)

האם לא מקובל בעיתונות (בארץ ובעולם) להביע דיעות וגישות כלפי מושאי סיקור? אביעדוס • א' בניסן ה'תש"ע • 03:27, 16 במרץ 2010 (IST)

כן, במאמרי דעות. דיווחים עיתונאיים אמורים להימנע מהם. וגם אם לא, יש דרך ויש דרך. מהארץ אני מצפה למחויבות גבוהה יותר לאתיקה עיתונאית. אני לא מצפה זאת מכמה עיתונים אחרים. אורי • שיחה 03:33, 16 במרץ 2010 (IST)

לצפות זה נחמד, רק אין לי מושג על מה זה מסתמך. לא התרשמתי שהם מקיימים אמות מידה שונות לחלוטין מהאחרים כאן. אגב, גם במעט העיתונות שיוצא לי לקרוא מעבר לים הדרך הזאת לא ממש נדירה. אביעדוס • א' בניסן ה'תש"ע • 03:40, 16 במרץ 2010 (IST)

זה מסתמך, למשל, על הרגישות הרבה בה נשפכו הררי מילים על העובדה שדובר הבית הלבן כינה את ראש ממשלתנו "ביבי" ולא "בנימין". אבל אם אתה מרגיש בנוח עם סגנון עיתונאי שכזה, בוודאי תרגיש בנוח גם עם כותרות על "הטרוריסט שמיר זכה בפרס בתחרות קרמיקה", "רוצח הילדים ברק ברך את מקהלת הילדים של ראש העין", "האוליגרך ליברמן הגיע לדיון במשטרה" ו"מוצץ דמו של הציבור החילוני ומעמד הביניים ישי אישר יחידות בניה בעיר הקודש". אני לא מרגיש עם אף אחד מאלו בנוח. אורי • שיחה 04:55, 16 במרץ 2010 (IST)

לא אמרתי שאני מרגיש עם זה בנוח. אני מרגיש מאוד לא בנוח עם העיתונות הישראלית בכלל. רק אמרתי שלא התרשמתי ש"הארץ" לא נופלים שם גם הם. אביעדוס • ב' בניסן ה'תש"ע • 19:34, 16 במרץ 2010 (IST)

הסבר

אולי מישהו יוכל להסביר, לא הבנתי אם במשרד החוץ מייחסים חשיבות לאמריקה הלטינית, או לא. מצד אחד, במשרד החוץ הדגישו כי ביקורו של ליברמן באמריקה הלטינית נועד להדגיש את החשיבות הגבוהה שמייחסים במשרד לאזור (ביוני האחרון), ומצד שני, אני קורא היום כי שר החוץ אביגדור ליברמן מחרים את ביקורו של נשיא ברזיל דה סילבה.
האם החרמת הביקור היא חלק ממדיניות ההתקרבות של משרד החוץ למדינות אמריקה הלטינית, באמצעות סוג של מחווה פתיינית, בבחינת צעד קדימה שניים אחורה? או שההחרמה נועדה לסמן מעין הפנית גב מתעלמת, ולאותת שבעצם אירעה טעות בהודעה המוקדמת ובביקור שר החוץ בברזיל - אין לאזור חשיבות כה גדולה, ו"אפשר להסתדר בלעדיו". אני נבוך, מה דעתכם? יוסאריאן • שיחה • 19:47, 15 במרץ 2010 (IST)

אגב, אולי זה קשור לעובדה שלמרות ביקורו בברזיל ביולי, באוקטובר הצביעו הברזילאים בעד אימוץ דו"ח גולדסטון במועצת זכויות האדם של האו"ם. מעניין מה יקרה אם יבקר כאן בכיר רוסי, (ביוני הוכרז כי ליברמן יוביל התקרבות לרוסיה, אולם גם רוסיה הצביעה בעד אימוץ הדו"ח). יוסאריאן • שיחה 19:56, 15 במרץ 2010 (IST)

טוב, צריך לראות את התמונה הכוללת - שר החוץ, אביגדור ליברמן, אינו מחרים רק את נשיא ברזיל, הוא החרים גם את ביקור סגן נשיא ארצות הברית, הוא מחרים את המגעים עם הפלסטינים, הוא מחרים את המגעים עם ארצות ערב ומחרים את המשא ומתן לשלום. בשים לב למדיניות ההחרמות המקיפה של שר החוץ, אם לא היה מחרים את לולה, ייתכן שהברזילאים היו נעלבים, מה, את כל המי ומי ליברמן מחרים ואת לולה לא? בברכה. ליש - שיחה 05:03, 16 במרץ 2010 (IST)

שכחת את הטורקים, ונדמה לי שגם את נורווגיה ושוודיה. נדמה לי גם שהאירופים והמצרים החרימו אותו לפני שהוא החרים אותם. נראה שבמקום להתוות מדיניות חוץ יש לנו כאן מדיניות חרמות, אולי כדאי לשנות את שמו של המשרד בהתאם. יוסאריאן • שיחה • ערביי הרצליה כבר לא כועסים 10:41, 16 במרץ 2010 (IST)

ידיעה מוקדמת בחדשות ואקטואליה

― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון
תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 19:40, 16 במרץ 2010 (IST) מופיע שהיום נחנך חורבת רבי יהודה החסיד, אולם למיטב ידיעתי חנוכת הבית תהיה מחר. פטר רחם - שיחה 16:27, 14 במרץ 2010 (IST)

על פי הידוע לי זה היום בערב. ראה פה איתי פ. • שיחה 16:30, 14 במרץ 2010 (IST)

זו הייתה הידיעה שצורפה לדיווח בתבנית החדשות. ייתכן שהיו שני מעמדים: בית הכנסת הזה נחנך רק פעם במאה-מאתיים שנה אז חבל לבזבז הזדמנות. דב ט. - שיחה 09:09, 15 במרץ 2010 (IST)

הערב בוודאות. (יש לי הזמנה... (-: ) Ranbar - שיחה 09:29, 15 במרץ 2010 (IST)

אתמול היה הכנסת ספר תורה, הטקס הרשמי הוא היום, וגם לי יש הזמנה. פטר רחם - שיחה 12:46, 15 במרץ 2010 (IST)

תמסרו ד"ש אחד לשני. אולי מישהו יכתוב את הכנסת ספר תורה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 15:48, 15 במרץ 2010 (IST)

אני לא הולך.. Ranbar - שיחה 17:19, 15 במרץ 2010 (IST)

עוד עיתונאי שלא ישמע בקרוב "טוב לראות אותך"

ובעוד אנחנו מתדיינים בגורל הערך על דוגמנית צמיד אלקטרוני צעירה, עוד עיתונאי נעלם: יותם פלדמן, כתב ערוץ 10, נעצר במצרים במסגרת עבודתו העיתונאית וייתכן כי יועמד שם לדין צבאי. תקופה קשה להיות כלב שמירה בישראל. אנדר-ויק • 22:19, 16 במרץ 2010 (IST)

הבחור מתאבד. יש לו מזל שהוא עוד בחיים, אז למה שנרחם על הטיפשים? ‏DGtal‏ 22:21, 16 במרץ 2010 (IST)

עיתונאים רבים מסכנים את חייהם בסיקור אזורי עימות, ובשנה האחרונה נהרגו 133 מהם במהלך עבודתם העיתונאית. לכנות אותם טיפשים זו בורות. אנדר-ויק • 22:22, 16 במרץ 2010 (IST)

לא רק טיפשים אלא נצלנים: אם יצליחו במשימתם, כל הרווח הוא שלהם בלבד; אם ייכשלו - משאבי ענק של המדינה יופנו לחילוצם. מדוע עלי, כמשלם מסים, לממן זאת? דוד שי - שיחה 23:06, 16 במרץ 2010 (IST)

הטיעון הזה נכון גם לגבי עסקים בפריפריה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:12, 16 במרץ 2010 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: הכשל בטענתך הוא באומרך "כל הרווח הוא שלהם בלבד". הרי מטרת החדירה לספק לך ולכל ישראל מידע חדשותי. באותה טענה ניתן לפטור את כל הסיקור העיתונאי באיזורי עימות בעולם. שלא נדבר שניתן להשתמש בטיעון כדי לפטור כל מעשה של אדם במדינה שיש בו סיכון כלשהו. דניאל ב. 23:16, 16 במרץ 2010 (IST)

בדיוק. הרווח אינו שלהם בלבד, אלא שלנו כצרכני תקשורת. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 23:24, 16 במרץ 2010 (IST)

כולנו נרוויח הרבה יותר מלעצום את העיניים ולדחוף את הראש לחול. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 15:51, 17 במרץ 2010 (IST)

ליד גבול ישראל מצרים יש המון חול, אבל עיתונאי שיצא לשם כדי לדחוף את הראש לחול (במסגרת תחקיר חשוב), עלול לחטוף כדור בתחת. אני מקווה שהוא מבטח עצמו מפני סיכון זה, ולא יגיש לי את החשבון. דוד שי - שיחה 21:41, 17 במרץ 2010 (IST)

מדובר על סיכון בלתי סביר ובלתי מידתי. זה לא מלחמה, זה סיפור "צבע" שבשבילו הכתב מסכן את עצמו ומסבך את המדינה עם שכנה בעייתית תוך נטילת סיכון אישי עצום ופזיז. אם יש כאן מקום לומר כל הכבוד למישהו הרי זו המשטרה המצרית. Ranbar - שיחה 15:02, 18 במרץ 2010 (IST)

יש הרבה רומנטיזציה מיותרת של תפקיד העיתונאי ושל מהות הסקופ, בעיקר בתקשורת המשודרת, שדוחפת עיתונאים לסיכונים כאלה. אפשר להביא המון מידע חשוב ומועיל בלי לצאת כלל מהחדר, וודאי שבלי להסתכן ולעבור על החוק. כדי להבין איך מסתננים לכאן עובדים זרים, למשל, מספיק לדובב עובדים זרים שהסתננו, וכאלה יש רבבות. ממילא המידע החשוב באמת לגבי תופעת העובדים הזרים אינו מצוי בגבול מצרים, אלא בדוחות של חברות כוח אדם, בסעיפים משעממים של חוקי העבודה ותקנות משרד הפנים, ואולי בחשבונות הבנק של אי-אלו פקידים ופוליטיקאים. דב ט. - שיחה 12:16, 19 במרץ 2010 (IST)

Happy St. Patrick's day, *cheers!*

• עודד (Damzow) • שיחה • I WANT YOU • ‏ 15:06, 17 במרץ 2010 (IST)

• 
  צ'ירס!
• 
  תיזהרו מהלפרקונים!!
• 
  ושיהיה במזל!!!

שיהיה לכולם יום קל ביום ההאנג אובר הבינלאומי: תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 09:01, 18 במרץ 2010 (IST)

• 
• 
• 

הנוהל המוזר של מתן כותרות על ידי העורך

האם מישהו יודע מדוע הכותרות לידיעות ניתנות על ידי העורך ולא על ידי הכתב? הדבר מביא לשגיאות שונות ומשונות. למשל כאן:

• סוכל נסיון להדיח את רשיש, דבר, 23 ביוני 1959, 23 ביוני 1959

הקורא הסקרן נחרד לדעת שהיה נסיון להדיח את פנחס רשיש מראשות העירייה עד שהוא קורא את הידיעה במלואה ומגלה שבסך הכל השאלה היתה מי יהיה ממלא מקום ראש העיר בחודש שבו רשיש שוהה בחו"ל ואנשי מפ"ם העדיפו שיהיה זה איש המפד"ל ולא פינברג מההסתדרות. כנראה שזה לא ימשוך את הקוראים. עדירל - שיחה 10:29, 18 במרץ 2010 (IST)

זה מזכיר לי כותרת אחרת בעיתון "דבר" מראשית שנות ה-90'. בכותרת נאמר משהו כמו: שני אחים נפגשו באולפן אחרי 60 שנה. מרגש מאד, נכון? אבל בקריאת הידיעה הסתבר, שבסך הכל מדובר בשני עולים, שתוך כדי שיחה ביניהם הסתבר להם, ששניהם שהו באותו מחנה ריכוז באותה תקופה, האחד היה ילד והשני נער והם לא נפגשן מעולם בתקופת שהותם במחנה. ייתכן שגם זה מרגש, אבל בכל זאת... חנה זמר התנצלה על הפשלה.שלומית קדם - שיחה 13:17, 18 במרץ 2010 (IST)

אני נתקל בזה המון. נראה שלפעמים עורכים לא ממש קוראים את הידיעה. אנדר-ויק • 13:19, 18 במרץ 2010 (IST)

או שעיתון הוא גוף מסחרי המנסה למכור את עצמו. ‏עדיאל‏ 13:21, 18 במרץ 2010 (IST)

כן, כותרות מתלהמות זו שיטה מוכרת. אנדר-ויק • 13:58, 18 במרץ 2010 (IST)

לפעמים העורך סתם אידיוט. זכורה לי סקירה ספרותית שבה תוארה היצירה כ"מגנום אופוס" - יצירתו הגדולה והחשובה של המחבר. העורך העניק לכתבה את הכותרת "אופוס פרבלום", ובכך הוכיח שבאקדחים הוא מבין. דוד שי - שיחה 10:48, 19 במרץ 2010 (IST)

הידעת? האקדח החצי-אוטומטי הכי חזק בעולם מיוצר בישראל. האקדח הוא נשר המדבר מגנום 0.5 שפותח ע"י מגנום מחקרים בע"מ ומיוצר ברישיון ע"י IWI (לשעבר תע"ש). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:24, 19 במרץ 2010 (IST)

ואותה אגדה אורבנית על עורך הלילה של דבר או למרחב שלא ידע איזו מהידיעות חשובה מספיק להופיע ככותרת ראשית ובחר בנוסח "העולם כמרקחה" שנילי • שיחה 18:29, 19 במרץ 2010 (IST)

משחקים שמצילים את העולם

באתר המשובח TED.com הועלתה הרצאה על הכוח הלימודי של הגיימרים - ועל כך שצריך למצוא דרכים לרתום באופן חיובי את השעות האינסופיות והמאמץ המחשבתי שגיימרים משקיעים לטובת דבר שיהיה לתועלת האנושות. כלומר לבנות ממשקים שיהיו כיפיים וממכרים מצד אחד, ומצד שני שתהיה מהם תוצר מועיל. אני מאמין שהוויקיפדיה היא סוג של ממשק שכזה- אנחנו כותבים פה בגלל שכיף לנו (אפילו יותר משיטוט אקראי באינטרנט), ותוצר הלואי הוא דבר מוצר שתורם לאנושות כולה. טוקיוני 17:56, 19 במרץ 2010 (IST)

אכן כן. חובבשירה - שיחה 04:16, 20 במרץ 2010 (IST)

פסח שמח

תביאו תמונות של מצות :) --MT0 - שיחה 20:18, 20 במרץ 2010 (IST)

בבקשה • עודד (Damzow) • שיחה • I WANT YOU • ‏ 14:18, 21 במרץ 2010 (IST)

תמונת היום

דיון שהתקיים לפני חודשיים

התמונה השנייה בדף היא אחת התמונות היפות והמרגשות ביותר שראיתי Ranbar - שיחה 09:08, 18 בינואר 2010 (IST)

גם אני התרגשתי כשראיתי אותה בעיתון הבוקר. החיים נמשכים. דוד שי - שיחה 22:27, 18 בינואר 2010 (IST)

אולי מישהו יפנה לדובר צה"ל ויבקש רשות לשלב את התמונה בערך של חיל הרפואה. ניר - שיחה 12:19, 19 בינואר 2010 (IST)

פניתי. בקשתי נבדקת. דוד שי - שיחה 20:48, 19 בינואר 2010 (IST)

עבר שבוע, החיפזון מן השטן. דוד שי - שיחה 00:17, 27 בינואר 2010 (IST)

יש אישור? ניר - שיחה 01:16, 27 בינואר 2010 (IST)

עדיין לא. דוד שי - שיחה 19:43, 27 בינואר 2010 (IST)

אני מהמר שלא תקבל תשובה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:22, 27 בינואר 2010 (IST)

חלפו עשרה ימים נוספים - ואני מהמר שתומר צודק... :-) ‏Danny-w‏ 16:11, 6 בפברואר 2010 (IST)

דוגמה לצורך ברישיון חופשי עבור הפרסומים של דובר צה"ל. שמוליק - שיחה 13:02, 7 בפברואר 2010 (IST)

דיון עדכני

קטני אמונה שכמותכם. התמונה (ליתר דיוק: תמונה דומה מאותה סדרה) הגיעה מדובר צה"ל, עם ההרשאה, והיא נמצאת כבר בערך רעידת האדמה בהאיטי (2010). דוד שי - שיחה 13:33, 21 במרץ 2010 (IST)

וואללה, אלי בדיוק הגיע משלוח השלג דאשתקד שהזמנתי. ובנימה יותר רצינית, הסחבת בשירות הציבורי יכולה לשגע פילים אדומים. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 20:22, 21 במרץ 2010 (IST)

למה סחבת? כשאני נזכר כמה חטפתי על הראש בוויקיפדיה העברית על ניסיון להתגמש ולהיענות לבקשות חריגות (אישור בוט לברוקולי, מחיקת דף השיחה של Fuzzy ועוד), קל לי להבין שבארגון ממוסד יותר וזהיר יותר, חריגה מהכללים דורשת זמן. זה הזמן להודות לכל האנשים הנחמדים ביחידת דובר צה"ל שהקדישו מזמנם, ממרצם ומכשרונם כדי להתמודד עם הבקשה המוזרה לרישיון חופשי. דוד שי - שיחה 23:31, 21 במרץ 2010 (IST)

דוד לאור הצלחתך אצל דובר צה"ל, אולי תצליח בלשכת העיתונות הממשלתית. אני פניתי אליהם לפני חודש שיאשרו לי להעלות לויקיפדיה את התמונה מישיבת הממשלה בבית שערים סביב גוש הזכוכית העתיק הגדול ביותר שנמצא בעולם. התמונה מופיעה כאן בכתבה ב- Ynet. קיבלתי תשובה שעלי לשלם 20 ש"ח כולל התניה לאישור למקום ספציפי אחד ולא ברישיון חופשי. כתבתי להם בחזרה והם אפילו לא טרחו לענות לי. אשמח מאד אם תצליח לעשות משהו בנדון. אני זקוקה לתמונה לקטע הידעת Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 23:44, 21 במרץ 2010 (IST)

כבר ניסיתי לקיים דיאלוג בנושא זה עם לשכת העיתונות הממשלתית, והתיאשתי. דוד שי - שיחה 06:56, 22 במרץ 2010 (IST)

צריך לדבר עם הממשלה והכנסת, שיאפשרו (כמו ממשלת ארה"ב וממשלות אחרות) שימוש חופשי בכל התמונות שצולמו על-ידי גופים ממשלתיים באשר הם ובכלל זה לע"מ. בין היתר, זה יהיה טוב להסברה. רוב התמונות של גוף כמו לע"מ מציגות את ישראל באור חיובי, וככל שיפוצו באינטרנט כן ייטב. דב ט. - שיחה 22:32, 22 במרץ 2010 (IST)

בעקבות הדיון בוועדת המדע הגיש מאיר שיטרית הצעת חוק שמטרתה לשחרר לציבור את זכויות היוצרים על תמונות שנמצאות ברשות הממשלה. אין לי עדיין את כל הפרטים בנושא, עידכונים בהמשך. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:35, 22 במרץ 2010 (IST)

זאת הצעת החוק. עידו • שיחה 09:45, 23 במרץ 2010 (IST)

וזה כמובן לא יעזור לנו. הם אוסרים שינוי ועריכה ושימוש מסחרי. מתניה • שיחה 10:08, 23 במרץ 2010 (IST)

זה צעד אחד בכיוון הנכון. עכשיו צריך לבטל את האיסור על שינויים ועריכה, ויותר חמור את האיסור על שימוש מסחרי. מי שרוצה יכול לסייע לחברי העמותה בעניין זה. דרור - שיחה 10:18, 23 במרץ 2010 (IST)

אני לא מבין את הגישה. יש תמונות חופשיות, שאפשר לעשות בהן שינויים ושימוש מסחרי, ויש תמונות שימוש הוגן. אי אפשר לפתוח קטגוריה נוספת, "תמונות שאושרו לשימוש ציבורי" שבהן לא יותר שימוש מסחרי אבל כל שימוש אחר? איתן - שיחה 08:19, 25 במרץ 2010 (IST)

"אי אפשר" מאיזו בחינה? טכנית בוודאי שאפשר. מבחינת הקרן מותר להעלות למיזם רק תמונות חופשיות לחלוטין (כולל שימוש מסחרי ויצירת נגזרות) ובלית ברירה מותר להשתמש בתמונות שימוש הוגן, מבחינתם, אין הבדל בין "תמונות שאושרו לשימוש ציבורי" לתמונות שימוש הוגן. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 08:58, 25 במרץ 2010 (IST)

זאת בדיוק הבעיה. מדוע בפליקר יש לתמונות כמה קטגוריות בקריאייטיב קומונס, ואצלנו רק אחת? אם התמונה מאושרת לכל שימוש ציבורי, אז אפשר להשתמש בה כתמונה לא-חופשית, מצדי שיקראו לזה "שימוש הוגן ציבורי". איתן - שיחה 10:38, 25 במרץ 2010 (IST)

כי המטרה של פליקר היא לאפשר למשתמשים להעלות ולחלוק תמונות, עניין הרישיונות שם הוא נלווה להצגת התמונה (אפשר להעלות לשם גם תמונות לא חופשיות) - המרכז הוא המשתמשים. במיזמי קרן ויקימדיה, המטרה היא לייצר תוכן חופשי - המרכז הוא התוכן. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:17, 25 במרץ 2010 (IST)

הדיון בוועדת המדע והצעת החוק

ועדת המדע פירסמה את פרוטוקול הדיון מישיבתה בנושא ויקיפדיה. לדעתי מדובר במסמך מרשים, אתם מוזמנים לקרוא אותו בקישור הזה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 09:22, 23 במרץ 2010 (IST)

אכן מרשים. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 09:48, 23 במרץ 2010 (IST)

קראתי, אני מסכימה שמרשים. גם אני למדתי גם כמה דברים Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 07:45, 25 במרץ 2010 (IST)

דרושים מתנדבים

הצעת החוק מתחילה לקרום עור וגידים והעמותה צריכה מתנדבים שיסייעו בקידום ההצעה. יש מלא דברים שצריך לעשות, משליחת מכתבים דרך עיצוב חומרי הסברה ועד פגישות הסברה לח"כים ויועצים משפטיים. אני מוניתי מטעם העמותה לרכז את פעילות המתנדבים בנושא זה. אם אתם חושבים שאתם יכולים לסייע או סתם בא לכם להשקיע מעט (או הרבה) זמן למען מטרה טובה אתם מוזמנים לפנות אלי בדף השיחה או באימייל ואני מבטיח למצוא לכם משהו שיהיה תפור עליכם בול. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 08:58, 25 במרץ 2010 (IST)

מרצים באוניברסיטאות ו- ויקיפדיה

לאחרונה הזדמן לי להיפגש עם 3 מרצים מאוניברסיטאות שונות (טכניון, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר אילן) מתוכם 2 פרופסורים. השיחה שלי עם כולם החלה ב: "ויקיפדיה לא אמינה, אין בה כל בקרה, אני לא מסכים שהסטודנטים שלי ישתמשו בויקיפדיה כמקור". לאחר שהסברתי את תהליכי הכתיבה בויקיפדיה, תהליכי הבקרה ועוד. שמעתי את המשפטים הבאים: מה שסיפרת לנו והראית לנו מאד מעניין. לא ידענו שמישהו מסתכל על כל עריכה ועוד. והשיחה הסתיימה ברצון לתרום לויקיפדיה. אני לא יודעת אם בסופו של דבר הם ייכתבו, אבל את האנטגוניזם שלהם לויקיפדיה אני מאמינה שניטרלתי. המסקנה שלי מאד ברורה. חשוב להיכנס לאוניברסיטאות לעשות מפגשי הדרכה למרצים ולהסביר את תהליכי כתיבת הערכים והבקרה שנעשית בויקיפדיה. חשוב מאד גם להראות את התהליכים על גבי מחשב. במפגש שהיה לי היום הקלף המנצח היה להראות את "רשימת המעקב שלי" ואת דף "השינויים האחרונים". בחודש האחרון העברתי הדרכות "שימוש בויקיפדיה" לילדי כיתה ו' בבית ספר בנשר. השאלות שנשאלתי בכיתה ו' דומות במהותן אם גם לא בניסוחן לשאלות שנשאלתי ע"י המרצים. באחד המפגשים השתתפה עובדת של משרד החינוך המפעילה בנשר את הפרוייקט "סיסמא לכל ילד". מיד לאחר המפגש היא הוציאה דוא"ל לכל מנהלי בתי הספר בנשר, יסודיים חטיבות ביניים ותיכון בהמלצה לבצע הדרכות גם בבית ספרם. אני קוראת לקהילה ליזום מפגשי הדרכה מסוג המפגשים שאני עושה. אני מאמינה שבדרך זו נביא כותבים נוספים וננטרל את האנטי של הקהילה האקדמית. Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 17:16, 16 במרץ 2010 (IST)

אני גם חושב שחנה צודקת לגמרי, למה שלא נלמד מגוגל למשל, וניצור קליפ קצר שמסביר על הבקרה של התכנים בוויקיפדיה? במתווה שחנה הציעה (רשימת מעקב, סימון שינויים כבדוקים, מסנני השחתות, נוהלי הניטור; תבניות מקור, תבניות אחרות, דפי שיחה, דיונים והצלבות מידע) דוד שי אף נתן בזמנו מספר דוגמות לניטור מעולה אצלנו על פני גרסות מודפסות שאמינותם לא מוטלת בספק. בנוסף יש לנו כאן מפעם לפעם אורחים מהאקדמיה שבאים לבקר - ניתן לראיין אותם. אני חושב ש-4 דקות של וידאו יכולים להטיב עמנו רבות. Rex - שיחה 17:22, 16 במרץ 2010 (IST)

כל הכבוד - זו עשייה מבורכת. רק חשוב, לדעתי, לא לקפוץ מעל הפופיק, אחרת המפגשים הללו עם אנשי האקדמיה עלולים להיות נצחון פירוס. ויקיפדיה איננה "מקור" ראוי לכתיבה אקדמית. לא כי היא ויקיפדיה, אלא כי היא אנציקלופדיה. להוציא איזו הגדרה בסיסית ביותר בלי להיכנס לעומק הספרות המשנית, אין שום סיבה להשתמש באנציקלודפיה בשום עבודה אקדמית. אני מלמד את הסטודנטים שלי שהשימוש הנכון בוויקיפדיה הוא שונה - זה מקום מצויין לקבל ידע ראשוני על נושא מסויים, ומשם לצאת לחיפושים נוספים. זה המקום לראות באיזו תקופה חי אדם, או לאיזה ארגון הוא השתייך, או מי היו שותפיו לדרך ולהמשיך לחפש משם בעזרת נתונים אלו במקומות אחרים. זה מקום מצויים לקרוא כמה מושגי יסוד בתחום בו אתה עושה צעדים ראשונים ואז, מצוייד בכמה שמות של ספרים, חוקרים, אישים, ארגונים ומושגים קשורים - ללכת ולקורא במקום אחר שמספק ידע מעמיק יותר. זה מקום טוב לחפש קישורים בין תופעות שלא תמיד נחשוב עליהם בצורה אינטואיטיבית, וכשנוצר הקישור - ללכת ולחשוף אותו לעומק בעזרת מקורות אחרים.

לגבי תלמידי בית ספר הדבר חשוב יותר, כי אצלהם אכן לגיטימי לעשות שימוש באנציקלופדיות לרכישת ידע ולכתיבה, ולעתים קרובות הם אינם מעמיקים מעבר לכך. בנוסך, תלמידים צעירים רבים מוגבלים בנגישותם לספרות הכתובה בשפה מקצועית מדי, ועל אחת כמה וכמה בשפות זרות. עבורם ויקיפדיה היא כלי שלא יסולא בפז והלגיטימיות שלה בעיני המורים חשובה. אבל האם אנו באמת סומכים על עצמינו עד כדי כך. אני חושב, למשל, שהערך שלנו על סוגיית הגזע בקרב בני אדם הוא מצויין, ועולה בעשרות מונים על זה של האנציקלופדיה העברית, שגם הוא ארוף ומפורט. זאת לא משום שכותב הערך באנציקלופדיה העברית, ישעיהו ליבוביץ, לא ידע מה הוא כותב ועשה טעויות ושגיאות, אלא פשוט משום שהמידע שם מיושן בצורה מחרידה. אבל יש אנציקלופדיות מודרניות ומעודכנות יותר שאני בטוח שיש להם ערכים מצויינים בנושא, וכתבו אותם מומחים בעלי שם, ובדקו אותם עמיתים מביני עניין. זה טוב יותר מוויקיפדיה.

זו גם הסיבה בגללה ההתעסקות הכפייתית שלנו בערכים אקטואלים, ובעיקר בערכים פוליטים וערכי תרבות פופולארית מחטיאה, לדעתי, את המטרה האמיתית של ויקיפדיה. לא כי אלו "לא חשובים" אלא כי הם נותנים שירות למי שלא באמת צריך אותו. תלמידים ואנשים שמחפשים ידע (להפריד מ"מידע") צריכים ידע מתחומים שונים. בדיוק אלו שהם פחות מפותחים אצלינו, באופן כללי.

אז בבואנו לשווק את עצמינו לאקדמאים אני מציע לרסן את ההתלהבות ולהגביל את הפרסומת לכך שויקיפדיה היא אנציקלופדיה טובה לשימוש שלישוני כמו כל אנציקלופדיה אחרת, ומציעה רוחב יריעה גדול ומעודכן משל ברביתן. למורים עלינו להציע ערכי ליבה טובים ואמינים - אבל למרבה הצער אין לנו את היכולת לעשות זאת, עדיין, ברוב התחומים. אורי • שיחה 17:41, 16 במרץ 2010 (IST)

פעם ראשונה מזה זמן רב שאני מסכים עם אורי בכל מילה. באותם מקרים שלא הסכמתי איתו זה היה בעקבות "ההתעסקות הכפייתית שלנו בערכים אקטואלים, ובעיקר בערכים פוליטים", כדבריו, שגם לדעתי מחטיאה את המטרה האמיתית שלנו. ולחנה, את בדרך לתואר "יקירת ויקיפדיה". איתן - שיחה 10:56, 17 במרץ 2010 (IST)

לזה בדיוק אני מתכוון, שיכירו אותה כפי שהיא, על מגבלותיה ועל יתרונותיה. נכון לעכשיו - אין להם מושג. (גם אתכם מתווכחים לפעמים?: "לא מקבלים כסף על עריכה?" או "כל אחד יכול לערוך?") Rex - שיחה 18:03, 16 במרץ 2010 (IST)

חנה, כל הכבוד על היוזמה. עדירל - שיחה 20:49, 16 במרץ 2010 (IST)

תודה למי שברך אותי על היוזמה. אבל סיפרתי את מה שסיפרתי במטרה אחת בלבד, כדי שויקיפדים נוספים יעשו מעשה. הדבר הראשון שאני הסברתי בבית הספר היסודי לאחר שהסברתי להם מה זאת ויקיפדיה, ועשינו השוואה ביו אנציקלופדיה מודפסת לאנציקלופדיה באינטרנט היה "שימוש מושכל בויקיפדיה". יכולת להעריך את טיב הערכים לפי פרמטרים שונים כגון: ערך מומלץ, ריבוי גרסאות היסטוריות, הסתכלות על פרופיל העורכים העיקריים של הערך ועוד. בנוסף שימוש בפורטל ככלי כניסה לנושא. הסברים דומים נתתי גם למרצים כולל דגש על מערכת הבקרות למידע המוכנס לויקיפדיה. זו היתה השאלה העיקרית שעניינה אותם. ולאורי, אני לא אמרתי שויקיפדיה היא הכלי העיקרי לעשות עבודה אקדמאית. אבל יש הבדל בין להתנגד התנגדות טוטאלית לויקיפדיה, לבין: יופי יש ויקיפדיה בוא נתחיל משם, נקרא על הנושא והערכים הקשורים, נסתכל על רשימת "לקריאה נוספת" ונמשיך משם. אני רוצה שאנשי האקדמיה לא ישללו את ויקיפדיה, אלא יבינו שזה אחד המקומות בו ניתן להתחיל ללמוד נושא. Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 22:30, 16 במרץ 2010 (IST)

התייחסתי בעיקר לציטוט: "אני לא מסכים שהסטודנטים שלי ישתמשו בוויקיפדיה כמקור" - הוא צודק, בין אם מדובר במקור עיקרי או שולי. לכך התייחסתי. אורי • שיחה 23:57, 16 במרץ 2010 (IST)

במהלך לימודי במכון ויצמן למדע אני יכול להעיד שמספר לא מועט של פעמים המרצים שלחו אותנו לוויקיפדיה (באנגלית, כמובן) כדי ללמוד על נושא מסוים ולקבל הבנה בסיסית של הנושא המדובר, בייחוד בנושאי הפיזיקה והמתמטיקה. כך למשל נולד הערך זהות אבל בוויקיפדיה העברית. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:55, 17 במרץ 2010 (IST)

עלינו להכיר במגבלויות שלנו. אנחנו יכולים לתת מידע כללי מצוין. אנחנו יכולים להעמיק את הידע בכל מיני דברים. אנחנו יכולים לספק ידע פחות או יותר אמין במגוון עצום של נושאים. אבל איננו יכולים להוות מקור. הרי אסור כאן מחקר מקורי, וכל מידע פה צריך באופן אידאלי להיות מגובה במקור חיצוני, הנגשת המקורות הללו היא תפקידנו, ולא הפיכה אליהם. בכל אופן, חנה, כל הכבוד, זה באמת חשוב. אני הצלחתי די טוב לשכנע את שני אנשי האקדמיה שחולקים איתי את אותו הבית.... נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 15:56, 17 במרץ 2010 (IST)

כל הכבוד חנה, זו פעילות מבורכת. חוץ מזה אני מסכים עם אורי בקטע של העיסוק בפופולרי. איתי פ. • שיחה 15:13, 18 במרץ 2010 (IST)

כשמתייחסים בדפי השיחה בוויקיפדיה וכך גם כאן, ההתייחסות היא לאנציקלופדיות כלליות ובראש ובראשונה לעברית ולבריטניקה, אבל זו אינה חזות הכול של עולם האנציקלופדיזם, יש גם אנציקלופדיות נישתיות, דוגמאות: אנציקלופדיית פאולי-ויסובה ללימודים קלאסיים (מדובר במהדורה הראשונה בגרמנית ולא במהדורה הנוכחית, טובה גם היא, אך פחות, שמתורגמת לאנגלית) מכילה ערכים שהם בחלקם באורכם של ספרים ולא נופלים ברמתם מהטובים שבספרים והם בודאי מחקר מקורי ומעמיק ביותר. בדומה לכך האנציקלופדיה של האסלאם מכילה ערכים שרבים מהם הם מחקרים מקוריים באורך של מאמרים. חלק נכבד מהערכים בשתי האנציקלופדיות הללו, אותם כתבו גדולי המומחים בעולם, הם בודאי מקורות שניתן להסתמך עליהם גם במחקרים רציניים (אגב וללא קשר לדיון, ישראל היא מקום 4 או 5 בעולם בכמות הכותבים שהם אנשי אקדמיה ישראלים באנציקלופדיה של האסלאם (במהדורתה השנייה) ובאנציקלופדיה של הקוראן ומקום ראשון באופן יחסי לגודל האוכלוסיה. [3]) צחי לרנר - שיחה 03:25, 19 במרץ 2010 (IST)

מה שכן, יש להגיד שיש ויקיפדיות בשפות אחרות שבהן רמת השמירה על הערכים והאפשרות לתקן מהר טעויות וונדליזמים הן פחותות בהרבה מהויקיפדיה העברית שנראה כי מצטיינת בכך. Ewan2 - שיחה 03:49, 19 במרץ 2010 (IST)

בהמשך למה שצחי כתב, גם האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל נחשבת כמקור לעבודות בארכאולוגיה. המרצים שולחים את הסטודנטים לאנציקלופדיה זו Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 06:04, 19 במרץ 2010 (IST)

אני לא מדבר על כך שמרצים שולחים את הסטודנטים אני מדבר על עיולים (פריטים ביבליוגרפיים) הרבה יותר רציניים, מראי מקום שיכולים להופיע גם במאמרים וספרים שעברו שיפוט.

כך למשל את הערך על פלוטרכוס בפאולי ויסובה כתב קונרד ציגלר, אדם שהקדיש את כל חייו לחקר פלוטרכוס, הערך קרוב בגודלו לספר ונדמה לי שהוא גם יצא אחרי כן כספר עצמאי וחבק כ-300-200 עמודים. בדומה לכך את הערך על הרקליטוס בפאולי ויסובה כתב מירוסלב מרקוביץ', אולי המומחה הגדול ביותר של הרקליטוס במאה העשרים וגם הוא בגודל של ספר. צחי לרנר - שיחה 11:07, 19 במרץ 2010 (IST)

אני ראיינתי מאות אנשי אקדמיה, רובם פרופסורים מן המניין, עם דגש על האוניברסיטה העברית, היא האוניברסיטה הטובה בישראל ואחריה אוניברסיטת תל אביב, היא האוניברסיטה השנייה בטיבה בישראל והדעה הכללית כלפי ויקיפדיה היא חיובית ורובם משתמשים בה בעצמם כשהם מחפשים מידע כללי על משהו בתחומים בהם הם אינם מתמצאים (ויקיפדיה הרי המקור הכי זמין, נגיש ומהיר של מידע, כי היא מתקבלת כאחת התוצאות הראשונות בחיפוש של שם כלשהו בגוגל, חלק מהערכים בה אכן מעולים ובודאי אין לה מתחרים במובנים של כמות ערכים, המגוון שלהם והעדכון שלהם). כמקור לעבודה היא אינה טובה (על חלקם עמד אורי) מטעמים שונים וכל תהליכי הבקרה לעולם לא יהפכו אותה למעולה (זו דעתי), בגלל שהכותבים והעורכים אינם מומחים (מומחה אינו אדם שמקדיש חמש דקות מחייו לכתיבת ערך וגם לא חמש שעות מחייו וגם לא כזה שיש לו תואר ראשון או שני בתחום, אלא אדם שהוא בדרך כלל חבר סגל בכיר באוניברסיטה, מקדיש את כל חייו לחקר נושא ספציפי ועבודתו נשפטת על ידי מומחים אחרים מאוניברסיטאות אחרות באותה דיסציפלינה) ובגלל שאינה היררכית ושמעצם טיבה הדמוקרטי בהצבעות השונות ובדפי השיחה היא נותנת משקל שווה בהכרעה בדיונים השונים לגאון ולאידיוט, לאדם אובייקטיבי ולאדם מוטה. צחי לרנר - שיחה 11:07, 19 במרץ 2010 (IST)

צחי ראיין "מאות" פרופסורים שכולם בעד ויקיפדיה. ואני שוחחתי עם מעט פרופסורים, כולל האוניברסיטה המעולה "טכניון" והם שאלו שאלות קשות על אמינות ויקיפדיה. מעניין איך כל הפרופסורים שהם "אנטי" מגיעים אלי . אבל הדיון הזה סטה מבחינתי מהמטרה. והיא : שויקיפדים נוספים יסבירו לאנשי האקדמיה על ויקיפדיה. אני מדברת על לשבת איתם להסביר להראות וכו'. Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 18:24, 20 במרץ 2010 (IST)

בודאי שלא כולם או רובם סבורים שהיא כלילת השלמות, יש דעות שונות, אבל באופן כללי הדעה היא חיובית ורובם (כולל האנשים המובילים בעולם ובאוניברסיטאות הטובות בעולם) נעזרים בה בעצמם. אגב, יש דירוגים של אוניברסיטאות שמדרגים את האוניברסיטה העברית כטובה בישראל ואת תל אביב כשנייה בטיבה, החוקרים בעברית גם זוכים בהכי הרבה פרסים, מענקי מחקר וחברויות באקדמיות למדעים. גם חוקרים מאוניברסיטאות אחרות מסכימים שהאוניברסיטה העברית היא הטובה ביותר, יתכן שבמדע שימושי מכון וייצמן הוא הטוב ביותר (בביולוגיה למשל הוא, אני מניח, הטוב בארץ). הדבר שונה בתחומים השונים וגם בין אנשים שונים, יש טובים יותר ופחות בכולן, אבל זו הדעה הרווחת.

תהליכי הבקרה בוויקיפדיה הם טובים ומועילים, ונכון לספר עליהם, אבל הם מאוד מוגבלים כי אלו שעורכים את תהליכי הבקרה בוויקיפדיה אינם מומחים ובגלל שתהליכי הבקרה והכתיבה הם אינסטנט. צחי לרנר - שיחה 17:41, 21 במרץ 2010 (IST)

צר לי לחרב שמחות. יש ערכים בוויקיפדיה העברית שהם מעולים שבמעולים. החומר המופיע בהם מדויק, קוהרנטי, מקיף וממצה, ועושה כבוד לכל מי שכתב אותו. לעומת זאת יש ערכים בוויקיפדיה העברית שהם בושה וחרפה, לא רק מצד דלותם, אלא גם מצד הטעויות הכתובות בהם. אני לא מומחית לכל הנושאים, ואני בטוחה שיש תחומים שבהם אנחנו מצטיינים בכל, אבל בתחום שלי - ידיעת הארץ (ובעיקר ידיעת ירושלים) - יש עוד הרבה עבודה. הביטו למשל בחומות ירושלים. פשוט מביך! בקיצור, ויקיפדיה היא מקור מעולה לידע ראשוני, להבין מה קורה ומי נגד מי. מקור מוסמך ואקדמי? - ממש לא. תמרה ♣ שיחה 22:55, 24 במרץ 2010 (IST)

יש לי תחושה שכל אחד מאיתנו חושב שבתחומים הקרובים לליבו ויקיפדיה במצב "לא משהו", ומקווה שבתחומים האחרים המצב יותר טוב. מישהו מוכן להעיד שבתחומי העניין שלו המצב סביר? עזר - שיחה 00:50, 26 במרץ 2010 (IST)

אני מוכן להעיד שתחום עניין שלי במצב זוועתי. המילה "אמת" בו נחשבת למילה לגסה, ואף את המילה הזו עצמה כותבים "ע.ם.ט" ובלבד שיהיה "נאטרלי". עבד נגו - שיחה 14:37, 26 במרץ 2010 (IDT)

מה התחום שלך? תמרה ♣ שיחה 00:03, 28 במרץ 2010 (IDT)

כשמדברים על ויקיפדיה נראה לי שכדאי להבדיל בין האנגלית לעברית, שכן באנגלית ישנם ערכים מקצועיים מפורטים שיכולים לעניין וללמד גם מישהו שמעוניין להעמיק ולהרחיב בתחומו. חבר שלי שהוא בעל ניסיון רב בתחומו, כהכנה לחיפוש נושא לדוקטורט במחשבים בראיה ממוחשבת, סיפר לי שקרא לא מעט מאמרים בנושא בויקי האנגלית ושהם היו ברמה גבוהה ושהשכילו אותו. הבעיה היא שישנו מרחק רב בין האנגלית לעברית הן בכמות והן באיכות של הערכים. גם אני מצאתי שבתחום המקצועי שלי (מחשבים) הויקי העברית די חלשה, והערכים בה הרבה פעמים בסיסיים בלבד. דרושה הרחבה והעמקה של ערכים רבים לפני שנוכל לטפוח על השכם אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 21:56, 28 במרץ 2010 (IDT)

גם אתכם מרגיז עיניין הקברים שמונעים את הקמת חדר המיון באשקלון?

אם גם אתכם מרגיזה פרשת אי הקמת חדר המיון במרכז הרפואי ע"ש ישראל ברזילי באשקלון בגלל קברים שנמצאו בחפירת הצלה (הפניה לערך במצב לא משהו), אתם מוזמנים לבוא היום (יום ו') ב13:00 (ואם לא העברתם את השעון לשעון קיץ אז זה 12:00) לשדרות רוטשילד, מול היכל העצמאות בבית דיזנגוף, להפגין.

אמורים להיות שם שולמית אלוני (שאולי בהזדמנות זו אפשר יהיה לצלם תמונה חופשית שלה), ניצן הורוביץ, יוחנן פלסנר, אורי רגב (שגם בערך עליו אין תמונה) אופיר פינס יעל גרמן קוואמי (שלא תזיק תמונה יותר טובה שלו) ועוד אנשים שאין לנו עליהם ערך.

עוד פרטים פה, ולמי שאין פייסבוק פה

אז מי בא? (טרם החלטתי אם לבוא לשם כך במיוחד מבירת הנגב המעטירה, למרות שנורא בא לי אני כבר יצאתי בדרך לשם) eman • שיחה • ♥ 00:14, 26 במרץ 2010 (IST)

אני לא בא, אבל אם אתה צריך מקום לישון אתה מוזמן. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 00:45, 26 במרץ 2010 (IST)

מפגינים מפונקים: מוקד הבעיה באשקלון (ואם תרצו - בקריית הממשלה בירושלים), אבל את ההפגנה עושים בלב תל אביב, בלי חשש קסאם ועם המון בתי קפה לשבת בהם לאחר ההפגנה ולפטפט: כמה נאורים אנחנו, כמה חשוכים האחרים. אם בסיום ההפגנה דיילות חינניות יחלקו מגבות לחות חמות, לסילוק כל שרידי ההפגנה מהפנים, גם אני בא.דוד שי - שיחה 08:13, 26 במרץ 2010 (IDT)

הייתי באה לולא ההכנות לחג. לגבי מקום ההפגנה. מה לעשות ובמדינת ישראל אם רוצים שהעיתונות והטלוויזיה ישימו לב וישלחו כתבים צריך לעשות זאת בתל-אביב. הם לא מוכנים ללכת למקומות "מרוחקים" כמו אשקלון. Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 08:28, 26 במרץ 2010 (IDT)

חנה צודקת אשקלון רחוקה, בילעין קרובה. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 08:45, 26 במרץ 2010 (IDT)

אריאל, לא לרדת עלי. מעולם לא הייתי בהפגנה בבילעין Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 09:10, 26 במרץ 2010 (IDT)

אם רוצים שמספר המשתתפים יהיה כמו מספר המשתתפים שבאים לבילעין, אז יעשו את זה באשקלון. לי זה אפילו יהיה יותר נוח.eman • שיחה • ♥ 09:21, 26 במרץ 2010 (IDT)

תודה על ההזמנה, אבל באר שבע לא עד כדי כך רחוקה...

וחוץ מזה, וכי למה שלא תבוא? אתה חושב שמבחינה הלכתית ליצמן ואתרא קדישא צודקים פה? eman • שיחה • ♥ 09:21, 26 במרץ 2010 (IDT)

בנושא בילעין, אני מדבר על התקשורת אם היא מגיעה לשם, היא יכולה להגיע לאשקלון. בנושא ההפגנה, מבלי קשר לדעתי בנושא אני בדרך כלל לא מהיוצאים להפגין. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 10:38, 26 במרץ 2010 (IDT)

ההפגנות בבילעין נמשכות מידי יום שישי כבר מספר שנים (כמדומני 5) , כמה פעמים התקשורת הגיעה ודיווחה על מה שקורה שם? גם לבילעין הם לא מגיעים. התקשורת לא עושה איפה ואיפה. לא משנה מה הנושא היא אוהבת להגיע להפגנות בתל אביב. Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 12:50, 26 במרץ 2010 (IDT)

לפני זמן מה התקיימה בסמוך למשרדי הפגנה בעניין מחיר המים שהשתתפו בה כעשרים מפגינים, וכחמישה (או יותר) אנשי תקשורת. הפגנה סוקרה בהרחבה באתרי החדשות, בלי לציין את מיעוט המשתתפים בה. למעשה, עיקר חשיבותה של ההפגנה היה בסיקור התקשורתי. בנסיבות אלה, אולי אפשר להסתפק בהפגנה באולפן, שאליה יגיעו האיש עם המגפון ושלושה ניצבים עם שלטים. בסיקור אפשר לכתוב שההפגנה התקיימה באשקלון, ואפילו לשים רקע של נוף אשקלוני. דוד שי - שיחה 16:45, 26 במרץ 2010 (IDT)

למה אנחנו צריכים להתרגז יותר מאשר מתרגזים תושבי אשקלון?

אילו היה הנושא מרגיז אותם, היו יוצאים תושבי אשקלון לאתר הבניה אם מעדרים וחופרים את המקום. אם הם לא טורחים לעשות דבר, למה ששאר אזרחי שראל יתרגשו? גאלוס - שיחה 22:40, 26 במרץ 2010 (IDT)

אולי משום שאת המיליונים הרבים שעומדים לפזר לכל הרוחות בוזזים מכל אזרחי המדינה?

אולי משום שמה שקורה כעת באשקלון עלול לקרות מחר בחיפה או בכפר סבא?

אולי משום שחולים/פצועים שימותו או שתהליך טיפולם יפגע בגלל מאות המטרים הנוספים המפרידים בין חדרי הניתוח וחדר המיון עלולים להיות אנחנו (אם נפגענו בתאונת דרכים בסביבה) או בני משפחה שלנו או ידידים שלנו?

אולי משום שתהליך קבלת החלטות בו העיקר היא השרידות הפוליטית וכל היתר טפל, עלול להתפשט לתחומים נוספים?

אולי משום שאיכפת לנו?

אני בטוח שיש סיבות נוספות. בברכה. ליש - שיחה 22:53, 26 במרץ 2010 (IDT)

ואולי כי אותו הדבר קרה גם בכביש 6 - שם בוזבזו שנתיים והושקעו כ- 100 מליון שקל נוספים להזזת הכביש בגלל קברים של חיילים רומאיים ולא עשינו דבר. מדינת ישראל יש לה מה לעשות עם 100 מליון שקל. ואלי כי הגיע הזמן לעשות סוף להתנהלות הזאת של ממשלת ישראל Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 23:06, 26 במרץ 2010 (IDT)

אילו ההפגנה הייתה בירושלים - כנראה הייתי בא. בכל אופן, הסתפקתי בהבעת מחאה בבית הכנסת בו אני מתפלל, ועל דעתי בעניין מההיבט ההלכתי כתבתי קצת בדיון על המלצת אתרא קדישא. כתושב אשקלון לשעבר, אל תצפו מהם ליזום הפגנות. לצערי רווחת שם תרבות של יאוש מכוחו של האזרח הקטן והורדת הראש בפני גחמות השלטון, המקומי והארצי, בכל נושא. עזר - שיחה 22:28, 27 במרץ 2010 (IDT)

תוספתא, מסכת בבא בתרא, פרק א' הלכה י"א: "קבר שהקיפתו העיר – בין מארבע רוחות, בין משלוש רוחות, בין משתי רוחות זו כנגד זו – יותר מחמישים אמה [25 מטרים, ת"ה] לכאן ומחמישים אמה לכאן - אין מפנין אותו. פחות מכן - מפנין אותו. כל הקברות מתפנין, חוץ מקבר המלך ומקבר הנביא. ר' עקיבא אומר: אף קבר המלך וקבר הנביא מתפנין." תמרה ♣ שיחה 00:20, 28 במרץ 2010 (IDT)

היי תמרה, מה שלומך? הציטוט הוא נהדר, אבל לא זאת הדרך לפסוק הלכה. הלכה מביאים משולחן ערוך. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 00:57, 28 במרץ 2010 (IDT)

תמרה לא סיפרה מה הרקע שלה בהלכה, אבל במקרה הזה היא צודקת והמקור חשוב מאוד. עקרון הלכתי צריך להיות מובא בספרי הלכה, לא כל דוגמא ודוגמא. במקרה הזה אין סיבה שלא יהיה שימוש להלכה בתוספתא, כל זמן שלא מובא בהלכה מקור סותר. הספרות ההלכתית לא נועדה להעתיק מילה במילה את כל המקורות שקדמו לה, אלא לציין את העקרונות ההלכתיים. מצד שני לא ברור האם הערך עוסק דווקא בקבר בודד או גם בשכונת קברות, כלומר בבית קברות. אני אנסה לשלב את זה בערך קבורה (יהדות). נת- ה- - שיחה 12:07, 28 במרץ 2010 (IDT)

הבעיה מתחילה כאשר מנסים לשכנע את החילונים שגם ההלכה מתירה את פינוי הקברים. זו טעות. גם אם ההלכה לא היתה מתירה את פינוי הקברים, זה עוול מצד החרדים למנוע את זה, כי זו לא מדינת הלכה.

אם החרדים רוצים שהקברים לא יפונו, שישלמו על העברת חדר המיון. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 01:02, 28 במרץ 2010 (IDT)

זאת גם לא מדינת ירוקים (ראה כמה קולות קיבלו מפלגות ירוקות לכנסת) ובכ"ז אף אחד לא מתרגז כפי שכתבתי בפסקה הבאה. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 01:05, 28 במרץ 2010 (IDT)

זכותו של כל אחד לנסות להביע את דעתו ולהשפיע, השאלה כמה כסף מוציאים על זה. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 01:07, 28 במרץ 2010 (IDT)

קראת את המקורות שהבאתי? גם שם זה כרוך בהפסדים של מיליונים. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 01:10, 28 במרץ 2010 (IDT)

אני מניח שאפשר להוסיף את הפרמטר של ההיגיון שמאחורי העניין. ברגע שזה כרוך במחיר גבוה אך גם קיים רווח בצידו יש זכות דרישה, אך כאשר מדובר על אמונה טפלה של ציבור שגם ככה לא תורם מי יודע מה לכלכלה של המדינה, אז במחילה שייכבד ויישב ביתו שעה שבונים גם למענו חדר מיון ממוגן, שטובי הרופאים החילונים ירפאו בו את בניו.

קצת בושה לא תזיק לחרדים. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 01:17, 28 במרץ 2010 (IDT)

אני חרדי נחי ידידי, ואני אכן מתבייש. מתבייש לקרוא את מה שכתבת.

אתה נוטל לעצמך את החירות לקבוע מה טפל ומה תפל? שאל את המלונאים שבונים על כל כברת חוף בארץ מה טפל למה והם יסבירו לך. לדעתך אין שוויון במדינה? ומי שלא תורם מספיק לכלכלת המדינה (אתה תורם?) אין לו זכות דיבור? כמה רופאים דתיים נחי יש בבי"ח ברזילי, ספרת? צר לי נחי הרגלת אותי לשמוע ממך טיעונים שיש בהם היגיון ולא טיעונים של התנגדות טוטאלית לאחר. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 01:25, 28 במרץ 2010 (IDT)

אני תורם (כמו לדוגמה שירות צבאי, וואלה, זה גם נחשב) כמה מהרופאים האלה למדו בישיבות חרדיות? אני לא חושב שצריך לשכנע שהחרדים הם נטל כלכלי, כך שמעצבן לשמוע אותם מביעים דעה בתחומים בהם צריך להוציא מיליונים. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 01:28, 28 במרץ 2010 (IDT)

לא נסחפנו קצת, לפחות עם ההכללות? בברכה, ינבושד • י"ג בניסן ה'תש"ע.

צר לי ינבושד, אבל לא. איני מתייחס לכל חרדי וחרדי, אלא להתנהלות הקולקטיבית של הציבור הנ"ל ורבניו. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 01:24, 28 במרץ 2010 (IDT)

קצת נסחפנו כאן גוונא. אתה פוגע כאן בציבור רחב הכולל כמה מכותבינו הטובים. ויקיפדיה היא לא המקום לטענות אלו, גם לא בכיכר העיר. דניאל ב. 01:44, 28 במרץ 2010 (IDT)

צר לי שאיני בורר את טיעוניי ופוגע באנשים היקרים לך. אם יש כאן מקום לטענות של צד אחד יש אן מקום גם לאלה של השני. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 02:36, 28 במרץ 2010 (IDT)

לאריאל - אם אתה רוצה מקורות בשולחן ערוך עיין נא יורה דעה סימן שסד סעיף ז, וכן בתשובת רבי דוד אופנהיים המובאת ב'פתחי תשובה' בסעיף ד שם (הקטע הרלוונטי לענייננו אינו מובא בפת"ש). לגוונא - התביישתי בשמך לקרוא את דבריך. יש לחרדים בעיה בבחירת המטרות שעליהן הם בוחרים "לעלות על בריקדות", וסדרי העדיפויות שלהם לא תמיד תואמים את סדר העדיפות ההלכתי (מישהו סיפר לי שהוא בא פעם בטענה אל הגרש"ז אוירבך ש"לחרדים אין אסטרטגיה" והחלטות חשובות מתקבלות ב"שלוף", והגרש"ז הסכים עמו), אבל זכותם לומר מה שהם רוצים, ובמקרה הזה זכותה וחובתה של המדינה לסרב בתוקף. עזר - שיחה 08:35, 28 במרץ 2010 (IDT)

עזר, אני מתאר לעצמי שלך יש המקורות הנכונים (אבוי אם לא היה). גם לא הסגרתי את דעתי בנושא. רק לא כל אחד צריך לקפוץ עם ציטוט נחמד ולחשוב שבכך הוא הביא גאולה לאשקלון. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 18:30, 28 במרץ 2010 (IDT)

לעזר, בנושא בחירת מטרות אתה ממש צודק, קרא בבקשה את שהעליתי בערך אתרא קדישא לגבי הקברים בממילא מהתקופה הביזנטית קברים נוצרים למהדרין אשר אתרא קדישא בחרה להילחם עליהם והם נקברו כספק יהודים. ציינתי שם את פרטי המאבק באופן מאד מאופק , בפועל המאבק היה הרבה יותר אלים מכפי שכתוב שם, ליד קברים אלה היו קברים מבית ראשון שאתרא קדישא בכלל לא התעניינה בהם Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 08:59, 28 במרץ 2010 (IDT)

"זכותם"? נכון, זכותם, וזכותי להתבייש בשמם על עזות המצח שלהם.

ואגב, העסקונה החרדית אוכלת מאבקים לארוחת בוקר בכלל לא כי זה עניין אידאולוגי, אלא כי יש מיכסה של מאבקים שהם צריכים למלא כדי לשמור על הציבור שלהם חדור בלהט קדוש, ולא הם עלולים לאבד את עניין הציבור בהם. הם רק שומרים על הפרנסה. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 09:06, 28 במרץ 2010 (IDT)

בעיני, יש חשיבות לסערה הזאת בכך שתעלה דיון ציבורי בשאלת הישארות הנפש, אולי. ולגופו של ענין הרי גם אם ליצמן יעשה גרבס (סליחה על הביטוי) ינועו אמות הסיפים, (אגב, זה טיעון גלותי). עם ישראל, מאמינים בני מאמינים, תנו דעתכם שבזכות שמירה על כבוד המתים (מי אמר פגאניים?) לא יתחדשו ירי הרקטות מעזה, ולא יהיה צורך כלל בבית חולים מוגן, ואגב, מישהו יכול להסביר לי למה לתושבי אשקלון לא אושר מיגון? האם בריאים הם פחות זכאים מחולים? ועוד שאלה, אם הצלת חיים כל כך חשובה לדעת הפרופסורים התוקפים בלהט, מדוע הם מתנגדים כל כך להקמת בית חולים קרוב לעוד רבע מיליון איש באשדוד?. טיפוסי - שיחה 11:52, 28 במרץ 2010 (IDT)

אני מאמין שאם נקריב אותך לאלים בליל ירח מלא - הרי שמספר הקסאמים יצטמצם לחלוטין, לא תתנגד, "מאמין בן מאמין" נכון? Rex - שיחה 12:23, 28 במרץ 2010 (IDT)

הבעיה היא, שלי יש י"ג דברים שאני מאמין בהם, לא פחות ולא יותר, כאשר אתה מדבר על אלו שיש להם י"ג דברים שהם לא מאמינים, ואלפי דברים אחרים שכן, וד"ל. טיפוסי - שיחה 12:36, 28 במרץ 2010 (IDT)

התרגזות סלקטיבית

האם רק עיכוב בגלל נושאי דת מרגיז? או שמתרגזים גם בגלל זה ו-זה וגם זה ועוד הרבה הרבה. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 00:04, 28 במרץ 2010 (IDT)

אני חושב שזה עניין של ערכים. רוב הציבור בארץ (הן חילוניים והן דתיים) רואה את השמירה על הסביבה ערך חשוב מספיק. לא כך מתייחס הרוב לשימור קברים. דניאל ב. 01:48, 28 במרץ 2010 (IDT)

אריאל, הלוואי ואפשר היה לשמור כל ממצא ארכאולוגי שנמצא בארץ. תאמין לי הייתי מאושרת מכך. אבל אם היינו עושים זאת לא היינו יכולים לחיות בארץ הזאת. לא היה מקום לשים את מדרך כף רגלינו. ארץ ישראל מיושבת על ידי אנשים ותרבויות כבר אלפי שנים, כל סנהדריה נמצאת על בית קברות. האם אתה חושב שכאשר אתה צועד ברחובות ירושלים אינך דורך על אדמה שפעם היו בהם קברים ואולי יש גם היום ועדיין לא נמצאו"? גם רשות העתיקות היתה שמחה לשמור על כל הקברים האלה. קברים הם ממצאים מאד חשובים בארכאולוגיה כי הם נשמרים. המחקר הארכאולוגי התקדם רבות בגלל מחקר בקברים, ראה ערך קברים וקבורות בתקופת הברונזה הביניימית שכתבתי. רשות העתיקות מבינה זאת ובמקום שהממצא לא ממש ייחודי שמחייב אותם מדעית לשמור על האתר, עושים חפירת הצלה מתעדים את המידע, לוקחים מהאתר כל ממצא שניתן לקחת ומפנים את המקום. כי לאנשים שחיים בארץ הזאת יש גם חיים לחיות אותם. השטחים הירוקים הם משהו אחר. הם בשביל החיים לא בשביל המתים, בדיוק כמו שהקמת חדר מיון ממוגן באשקלון הוא בשביל החיים וזאת כדי שהם לא יהיו מתים Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 09:24, 28 במרץ 2010 (IDT)

אריאל, אין לי ספק שיש הרבה אנשים שמתרגזים בצורה סלקטיבית. יש מי שמתרגז כשרוצים לסלול כביש חיוני, היכול לחסוך צריכת דלק ושעות נסיעה, במקום המשמש לבית טבעי לעכביש מאוס וחסר חשיבות שיש כמוהו המונים בארצות אחרות ומקים צעקות עד לב השמיים וגם מארגן הפגנות. זה פסול באותה מידה כמו יהודים ההולכים בדרכי הנוצרים (כל סיפור הנשמות הגיע ליהדות ממקורות נוצרים) משתוללים למען מה שהם רואים ככבוד המת של ספק גדול יהודים, אך איש מהם לא נוקף אצבע כשרבנים משוקצים נותנים הוראה להוציא מקברם ספק יהודים, כדי שלא יהיו קבורים עם יהודים באותו בית קברות. שיקול הדעת, ההתחשבות בזולת ובאינטרס הציבורי צריכים להוביל אותנו ולא קבוצות פנטיות. בברכה. ליש - שיחה 14:23, 28 במרץ 2010 (IDT)

חנה ואריה, אני מסכים עם שניכם ובכל זאת לא ראיתי כאלו צעקות כאשר הוצאו מיליונים על הסטת כבישים מסיבות שאינן "דתיות". ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 18:24, 28 במרץ 2010 (IDT)

הצדק עם אריאל שאנשים משלבים מניעים אישיים בכל תחומי אורח חייהם, וגם בבחירתם את מושאי ביקורתם. וודאי שאין בכך כדי להצדיק את הנושא המבוקר, אולם כדאי לזכור מכך. Rex - שיחה 19:03, 28 במרץ 2010 (IDT)

אריה, הייתי לי כלפיך הערכה רבה, אך השורה "לבית טבעי לעכביש מאוס וחסר חשיבות שיש כמוהו המונים בארצות אחרות" כל כך אווילית בעיני, שאין טעם אפילו להגיב. AMIRBL25 - שיחה 00:53, 31 במרץ 2010 (IDT)

אני למשל לא הצלחתי להבין מה אווילי במשפט ההוא? Rex - שיחה 03:59, 31 במרץ 2010 (IDT)

ראה ערך אירוע ההכחדה בהולוקן‎. AMIRBL25 - שיחה 12:37, 31 במרץ 2010 (IDT)

אמיר, האם שמת לב לסיום המשפט: "...שיש כמוהו המונים בארצות אחרות" ? הסיומת הזאת נועדה להבדיל בין מינים בסכנת הכחדה ובין מין שיש כמוהו המונים בארצות אחרות. ובלי קשר, מעט דרך ארץ לא היה מזיק - היית יכול לנסות לברר איתי את משמעות אמירתי, מבלי לאפיין אותה. בברכה. ליש - שיחה 12:51, 31 במרץ 2010 (IDT)

אריה, שקלתי את שליחת ההודעה במשך רבע שעה, ואני עומד מאחורי כל מילה שלי. ההודעה ששלחת קוממה אותי. ראשית, המשפט "בית טבעי לעכביש מאוס וחסר חשיבות שיש כמוהו המונים בארצות אחרות". מי קבע שהעכביש "מאוס"? מי קבע שהעכביש "חסר חשיבות"? הרי כל יצור חי שאינו אדם הוא בחזקת מאוס וחסר חשיבות, אז זה שולל את זכותו להתקיים? אה, ואם "יש כמוהו המונים בארצות אחרות" אז זה נותן לנו זכות לפגוע בו? להעביר את האחריות לשמירה עליו למדינה אחרת, שתעשה או לא תעשה את העבודה, למי באמת אכפת, הוא הרי מאוס וחסר חשיבות. שנית, כנראה שאינך מבין את פשר ההפגנות וההתרעמות של ארגוני הירוקים. בארץ ישראל היקרה שלנו חיו אוכלוסיות בע"ח רבות, אך שטחי המחייה שלהם קטנים עם עוד כביש שנסלל, עד שכל האוכלוסיות (פרט לאלו שבנגב) בעצם כלואות בשטח מחייה מצומצם, מוקפות בכבישים בלתי עבירים. לסיום, אציין שלדרוש יחס זהה לבני אדם ולבעלי חיים זה אבסורד, לא הוגן ולא פרקטי, אך מסתבר שכיום המגמה היא שגופות בני אדם גם הן חשובות מבע"ח שעודם חיים. AMIRBL25 - שיחה 14:19, 31 במרץ 2010 (IDT)

אתה מתחיל את טיעונך בהנחה כוזבת הטוענת "הרי כל יצור חי שאינו אדם הוא בחזקת מאוס וחסר חשיבות" - הדבר לא נאמר על ידי (גם אינני חושב כך) ואינו בחזקת אמיתה. אני נתתי דוגמה ובדוגמה שלי מדובר בעכביש מאוס (לא עכביש מוגדר, עכביש היפוטטי) וחסר חשיבות - אתה מנסה להרחיב את הדוגמה שלי, ללא שום הצדקה, לכלל בעלי החיים. יש בדבריך כשלים לוגיים נוספים, כמו התייחסות לזכות העכביש להתקיים - אין זכות כזאת, זכות זה מושג הנוגע רק לבני אדם. אני ממליץ שתקרא את ההגדרה של "זכות" וכמה שיותר על כשל לוגי. את נושא הגנת הטבע אני מכיר היטב וגם הייתי חבר בחברה שנים רבות, אך אינני קנאי. אני דוגל, כמו שכתבתי בתגובה הקודמת, ש"שיקול הדעת, ההתחשבות בזולת ובאינטרס הציבורי צריכים להוביל אותנו ולא קבוצות פנטיות". יש פנטיים בתחום ההגנה על קברי מתים ויש פנטיים בתחום ההגנה על בתי גידול שונים. טוב יעשו חובבי הטבע, אם לא יתנפלו על כל פיתוח ועל כל סלילת כבישים, אלא יבחרו בשכל טוב את מטרות המאבקים - מאבקים שיתקבלו על דעת הציבור, כמו המאבק על חופי הכינרת, צפויים לקבל תמיכה רחבה ולהשיג את מטרתם ולעומתם מאבקים אבודים מראש, בהם מזלזלים בצורכי הפיתוח האמיתיים, כמו המאבק נגד כביש 6, יכשלו תוך בזבוז המשאבים החומריים של חובבי הטבע ותוך בזבוז האנרגיות שלהם. בברכה. ליש - שיחה 16:29, 31 במרץ 2010 (IDT)

וינוחו בשלום על משכבם, ונאמר אמן!

בימים האחרונים סוערת הארץ וגועשת. בין בעיות השעה הדוחקות, כגון הסכסוך עם הממשל האמריקאי, הקיפאון המדיני, האנתיפאדה השלישית המאיימת להתפרץ ושלל בעיות אחרות, תופסת לה מקום של כבוד בעיה חמורה נוספת: הסטת המבנה החדש של בית החולים ברזילי באשקלון, עקב קברים שנמצאו באתר הבנייה המתוכנן. הקברים עצמם, סבורים ארכאולוגים, שימשו בני לאומים שונים בתקופה הרומית והביזנטית. לכן ניתן, לטענתם, לבנות על גבי עצמותיהם הרמוסות בזחלי הטרקטורים את האגף החדש. הבעיה היא, כמו תמיד, החרדים. הללו, יש להם ארגון פונדמנטליסטי, פנאטי, קיצוני וחשוך, שנקרא אתרא קדישא. פעילי הארגון, בראשם דוד שמידל העיקש, אינם משוכנעים לגמרי שלא מדובר בקברי יהודים, ולכן הם נאבקים נגד הבנייה במקום. אגב, גם רשות העתיקות אינה משוכנעת לגמרי שאתרא קדישא אינו צודק, ולכן היא תבדוק שנית את הקברים, אך נניח לזאת. זאת עדיין לא הבעיה.

הבעיה היא שממשלת ישראל, בראשות ביבי (כמאמר דובר הבית הלבן), החליטה לקבל את המלצת סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, פנאט חשוך איראני נוסף, ולהעתיק את מיקומו של האגף החדש למקום שלא יגרום לפגיעה בקברים. העלות של ההעברה הזו, כך פורסם, מסתכמת בכ-135 מילוני שקלים חדשים, טבין ותקילין, שיוצאו מהקופה הציבורית עבור מימון גחמותיהם המשונות של החרדים הללו. כלי התקשורת פצחו במסע גינוי מתוזמר כהלכה, והתחרו ביניהם מי יגנה במילים חריפות יותר את שוד הקופה הציבורית ואת האישים המעורבים בפרשה. "מה עם פיקוח נפש?!", "האם קדושת המתים גוברת על קדושת החיים?!", "נקרופיליה!" זעק עיתונאי אחד בלהט. בקיצור, מה נאמר, מלחמת-בני-אור-בבני-חושך עלייך ישראל.

הרשו לי, ידידיי, ללבוש לרגע את דמות גיבורו הקט של הנס כריסטיאן אנדרסן, ולנסות לתהות על אמיתותן וכנותן של קריאות השבר וזעקות האימה הללו.

נראה ששתי סוגיות מעיקות הסתבכו להן יחדיו בפרשת הקברים הזו. הראשונה היא העלות הכבדה של העתקת המבנה, והשנייה היא דחיית השלמתו של האגף העשוי להציל חיי אדם. אבחן אפוא סוגיות אלו לגופן.

ראשית, כדאי להזכיר שמשרד האוצר התנגד במשך שנים רבות וארוכות לבניית בית חולים באשדוד, בית חולים שהיה עשוי אף הוא להציל חיים של תושבים רבים שנזקקו לרפואה דחופה. על תרגילי ההתחמקות של נערי האוצר תוכלו לקרוא במסמך רשמי זה, כמו גם במאמר זה. דווקא ליצמן, החומייניסט הזה, הוא זה שדוחף כבר שנים לבניית ביה"ח באשדוד.

ומה יחסו של האוצר לבית החולים באשקלון? האם שיקולי פיקוח נפש ותמותת חולים עומדים בראש מעייניהם של נבחרי הציבור? קראו בבקשה מה טען סגן מנהל בית החולים ברזילי לפני תקופת מה (בעמוד 11, תחת הכותרת "ועדת התביעות". הוא גילה כי: "המלר"ד הקיים היום אינו עונה על הצרכים... המצב הבטחוני באיזור מחייב הקמת מלר"ד חדש לרווחת החולים והפצועים. אין זה סוד שעל שולחנו של משרד הבריאות מונחת תרומה של 10 מיליון דולר לטובת הקמת מחלקה לרפואה דחופה חדשה, אך משרד האוצר דורש סכום זהה מקביל (Matching) כדי לתת אור ירוק לפרויקט. הפרויקט אושר במשרד הבריאות לפני חמש שנים ומוכן למכרז מאז!

מתברר אפוא, שכל עוד משרד הבריאות הוא זה שעיכב את הפרויקט משיקוליו הוא, לא נעו אמות הסיפים מקול הקורא "פיקוח נפש", אתם הורגים את החולים" וכו'. רק כאשר מדובר בנושא הלכתי, נזכרו הזועקים בתמותת החולים המאיימת. כפי שכבר נרמז במעלה הדף, כאשר הירוקים מעכבים כבישים דחופים בגלל פרח נדיר או אוגר-מזרח-תיכוני-שעיר שמקום מגוריו הוא דווקא בתוואי הכביש, איש אינו זועק שהמשך הנסיעה בכבישים הישנים מרבה תאונות. רק כשמדובר בחרדים אפשר לומר הכל.

בכלל, הטענה הכלכלית אותה השמיעו שדרנים רבים ברשויות השידור, ראוי לה שתוטח בפניהם במלוא העוצמה. לפני מספר ימים התראיין סגן הממונה על השכר באוצר, ברק שטרוסברג, וסיפר כי חצי מיליארד ש"ח מועברים מדי שנה לתשלומי משכורות בשידור הציבורי. הוא טען שישנה אבטלה סמויה של ארבעים אחוז מעובדי השידור הציבורי. אם כן, כ-200,000,000 ש"ח בשנה מבוזבזים לשווא. האם לא היה ראוי שהשדרנים השונים יציעו למצוא את המימון להעברת חדר המיון של ברזילי מתקציב זה? עוד היה נשאר קצת עודף עבור פופקורן ובוטנים!

אגב, הרשו לי לשאול, מה היה קורה אילו קברים עתיקים לא היו מתגלים באתר המיועד, אך במקומם היה מתגלה אתר ארכאולוגי חשוב ביותר מהתקופה הכנענית או הכלכוליתית, ומומחי הארכאולוגיה היו טוענים שמדובר בממצא ייחודי ואין אפשרות להעבירו בלי לקלקל אותו. משרד הבריאות היה נענה לאתגר ומקציב 135 מיליוני ש"ח להעברת המבנה המיועד למיקום חלופי. האם גם אז היו נזעקים כל מגלגלי העיניים הצדקניים ומטיחים כנגד אטימותם של הארכאולוגים?! נדמה לי שלהיפך, כולם היו משבחים את אלו שמעמידים את התרבות והמדע בראש מעייניהם. נו, מה לעשות שלאנשים רבים חשוב כבודם של יהודים שנפטרו לפני מאות ואלפי שנים, כפי שלאנשים אחרים חשובים פסיפסים וכדים מתקופות קדומות? לא זכותם?

ועוד שאלה קטנה: האם מישהו מכם, ששת קוראי הנכבדים, היה מוכן שאחרי כמה שנים ממותו יוציאו את עצמותיו מקברו בכדי לאפשר סלילת כביש חדש? אני מניח שרובכם לא היו שמחים לכך, אך ייתכן שכמה מכם יענו בחיוב. או קיי, זכותכם. אך האם נראה לכם שמי שאינו מוכן לכך, ומעוניין לנוח בשלום על משכבו ראוי לגינוי?! האם אין לאדם זכות לשכב בקברו ללא שיפריעו לו?! אם אתם מבינים שזכות זו קיימת לו חמש שנים או עשרים שנה, מדוע לדעתכם היא פוקעת אחרי אלף שנה?! אדם קנה קבר, נקבר בו, וזהו. עזבו אותו במנוחה. רוצים לבנות בית חולים? ישנם פתרונות הלכתיים המאפשרים את בניית בית החולים מעל הקברים, אך ללא פגיעה בהם. החרדים מניחים, שרוב היהודים שנקברו לפני אלף חמש מאות שנים סברו כך גם הם. מה לעשות, באותם ימים לא היה מקובל לתרום את הגופה למדע. פרימיטיבים, כבר אמרנו, אבל זכותם, גם זה אמרנו?

אגב, איך תגיבו אם תשמעו שבגרמניה או בפולין פינו בית קברות יהודי מלפני 200 שנה כדי לאפשר בניית בית חולים או סלילת כביש מהיר? ואם יוודע לכם שהסבא-רבא שלכם היה קבור שם, האם לא תרתחו מזעם?!

ידידיי, אני מקווה שלא הרגזתי איש מכם. ייתכן שאני טועה, אך ייתכן שיש משהו בדבריי. ייתכן שהאמת נמצאת איפשהו באמצע. בכל מקרה, לא יזיק לחשוב על הנקודות שהועלו כאן. לילה טוב - ברי"א • שיחה • י"ג בניסן ה'תש"ע • 01:49, 28 במרץ 2010 (IDT)

לפעמים יש נטייה כזאת לטעון לגופם של טוענים, להיכנס לפסיכולוגיה של הטענה, למניעים האמיתיים, ליצר הרע, להוצאת המיליונים ולמה שאתה רוצה. רק לא לעובדה הפשוטה והמרגיזה שבשביל כמה קברים יוצא מתקציב המדינה הרבה כסף סתם. אני מעוניין לדעת מה ליצמן ורבניו היו עושים אם התקציב הזה היה יורד מתקציב הישיבות. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 01:59, 28 במרץ 2010 (IDT)

הבעיה הגדולה היא הכסף? היכן היית כשמדינת ישראל העבירה כספים רבים לארגוני הטרור? כשסכומי כסף אסטרונומיים הוצאו על הרפתקה פוליטית חסרת כיסוי? החריגה הזו מהתקציב היא הכסף הקטן, ביחס להרפתקאות הכלכליות שאליהן מכניסין קובעי המדיניות את כולנו מפעם לפעם. בברכה, ינבושד • י"ג בניסן ה'תש"ע.

אז זה מצדיק את ההוצאה? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 02:07, 28 במרץ 2010 (IDT)

אני למשל, לא מאמין בזכותן של עצמות להישאר במקומן אחרי שקרובי הנפטר מפסיקים לעלות לקברו, כלומר אין לאדם זכות לשכב בקברו ללא שיפריעו לו. קבר להשקפת עולמי הוא מקום ציון לצאצאי האדם, מקום אליו הם יכולים להתכנס אחת לתקופה על מנת להעלות זכרונות ולפגוש קרובי משפחה שבדרך אחרת לא פוגשים. אחר כך - אין לקבר ולתכולתו משמעות. לכן למשל לא ארתח מזעם אם יסללו כביש על קברו של סבא סבא סבא שלי. מוטי - שיחה 02:08, 28 במרץ 2010 (IDT)

אם לומר את האמת: שנייה אחרי שאמות אתם יכולים תמורת בצע כסף לשרוף את גופתי למען המדע, לבנות עליה חדר מיון משוריין, ולהעביר אותה לחו"ל. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 02:12, 28 במרץ 2010 (IDT)

זכותך לרצות בכך, וזכותם של אחרים לרצות במנוחה וברוגע. אגב, אין כאן גזל? הרי אנשים שילמו על הקברים שלהם. באיזו זכות אתה זורק אותם משם? ברי"א • שיחה • י"ג בניסן ה'תש"ע • 02:17, 28 במרץ 2010 (IDT)

ברי"א, כמאמר גוונא, התנהוליות כושלות של המדינה במקרים אחרים לא מצדיקה את המקרה הזה. אילו היה מתגלה אתר אריכאולוגי חשוב היו עושים חפירות הצלה, ובונים את האגף בכל זאת. אגב, אין צורך לשחק ב"מה אילו". סביר להניח שלקברים שנתגלו יותר ערך ארכיאולוגי מאשר זיקה יהודית, כך שהארכאולוגים כבר ויתרו על אוצרם. באשר לשאלת העצמות. לי אישית אין עניין מיוחד במה יעשו בשרידי לאחר מותי, ואין לי בעיה שייתחסו אליהם בכל צורה שרק תעזור לכלל. אולם אני מבין שישנם אנשים שחשוב להם "לנוח על משכבם בשלום", וזו אכן זכותם שכך יהיה. אך כמו שלומדים בשיעורי אזרחות, לעתים זכויות מתנגשות, ובמקרה הזה הזכות לחיים של אלפי אנשים בדרום גוברת על הזכות לקבר נאות של כמה אישים עתיקים. דניאל ב. 02:21, 28 במרץ 2010 (IDT)

דניאל, ההתנגשות אינה בין הזכות לחיים של אנשי הדרום לבין הזכות של הקבורים לנוח בשלום. ההתנגשות היא בין זכותם של האנשים בדרום לבין אלו המסרבים להקציב כספים למען שימור הקברים. הרי הסוגיה כאן היא אך ורק העלות הכספית. המדינה מקציבה מיליארדי שקלים למען תיאטרונים, אופרות ובאלטים שאינם מצליחים לממן את עצמם, מכיוון שחשובה לה התרבות במדינה. אם כן, ניתן לדרוש שתשקיע גם עבור דברים שחשובים לכ-15 אחוז מתושבי המדינה האחרים. ואם יטען גוונא שהחרדים אינם תורמים למדינה ואם כן הכספים הציבוריים הם רק של החילוניים, אשיב לו בפוסט נוסף, ארוך כפליים מהקודם, ובו אוכיח לו את השקריות שבטענה זו. ברי"א • שיחה • י"ג בניסן ה'תש"ע • 02:28, 28 במרץ 2010 (IDT)

אני טוען שהחרדים אינם תורמים למדינה ושעל כן הכספים הציבוריים אינם שלהם. יאללה פוסט! אביעדוס • י"ג בניסן ה'תש"ע • 02:35, 28 במרץ 2010 (IDT)

אתה לא גוונא! רק גוונא! ברי"א • שיחה • י"ג בניסן ה'תש"ע • 02:39, 28 במרץ 2010 (IDT)

ככה?! אין בעיה: אז אני טוען שאחרי המוות האדם ממילא אינו קיים, ולכן לא יכול להפריע לו שאין מכבדים את רצונו, כך שממילא אי אפשר לפגוע בו על ידי הזזת כמה מינרלים שאתרע מזלם להימצא בגופו בשעת מותו. הכול בראש ;) אביעדוס • י"ג בניסן ה'תש"ע • 02:46, 28 במרץ 2010 (IDT)

תקשיב תשובה של ליטאי: השאלה היא לא אם פוגעים בו או לא פוגעים בו, אלא אם האדם לאחר מותו ממשיך להוות יישות משפטית. וברי"א, לא תצליח לשכנע אותי גם עם עשרה פוסטים שהשמש זורחת בצהריים!! גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 02:49, 28 במרץ 2010 (IDT)

פחח.. כבר במילה "ישות" אני לא מסכים. אביעדוס • י"ג בניסן ה'תש"ע • 02:55, 28 במרץ 2010 (IDT)

בטח שלא תסכים יא חסיד. מבחינת ההלכה אין שום דיון על האם מותר או אסור "לפגוע" באנשים, יש איסור על גניבת ממון של מישהו אחר. זו ההגדרה, נקודה. כרגע לטענתך אין כאן מישהו אחר כי הוא מת, אז תצטרך להוכיח שאדם מת אינו מהווה יישות משפטית. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 09:13, 28 במרץ 2010 (IDT)

הבעיה היא לחלוטין לא רק כספית!

לא רק שהמיקום החדש שמוצע לא טוב, כי הוא מרוחק משאר חלקי בית החולים (המיקום הישן צמוד לשאר חלקי בית החולים, ולא מרוחק מהמיון הקיים), גם התוכנית החדשה היא לוותר על בנייה תת קרקעית לחלוטין - כי גם במיקום החדש צפויים להיות קברים (ניתן כנראה לבנות יסודות כשיש קברים, אבל כמובן לא קומות שלמות). כל הרעיון היה לבנות את המיון כך שלפחות חלקו יהיה תת קרקעי ויוכל לשמש בזמן חרום, ועכשיו ההחלטה משמעותה לוותר על זה.

ולשאלתך, למי אכפת מה יעשו עם העצמות שלי? למען האמת אני מעדיף כבר שישרפו את הגופה שלי, או יתנו אותה מאכל לנשרים, בשביל שקבורה שלה לא תמנע בעתיד בניית בית חולים או משהו כזה. eman • שיחה • ♥ 02:35, 28 במרץ 2010 (IDT)

ברי"א היקר. בהתנגשות בין ערכים סותרים ומנוגדים ההלכה היא נר לרגלינו. במקרה הזה, ההלכה קובעת שקבר המזיק את הרבים מותר לפנותו (שולחן ערוך יו"ד סי' שסד ס"ז). אני מוכן שעצמותי אחרי 120 יוזזו מקברי לקבר מכובד אחר, אם תועלת הציבור תדרוש זאת. אם העתקת מליונים מתקציב הבריאות מטיפול בחולים לטיפול במתים איננה "מזיק את הרבים" - אינני יודע נזק מהו. וזה שהמדינה מזרימה מליארדים לשטויות - לא מצדיק לעשות טעות נוספת בשם ההלכה. אגב, אתה עוד חייב לי הסבר מה היה הטעם להיתרו של הגרי"ש אלישיב לפינוי קברים בגבעה הצרפתית, כמסופר בערך אתרא קדישא.עזר - שיחה 09:35, 28 במרץ 2010 (IDT)

אני לא מתיימר למומחיות יתרה בהלכה, אך הבנתי שמותר ביהדות להעתיק את מקומם של עצמות מתים בנסיבות מסוימות, בכלל זה גם תועלת הציבור. הדבר נעשה לא אחת כאשר מתגלים קברים באתרי תשתית שונים. במקרה של ביה"ח ברזילי אישרה הרבנות הראשית את העתקת הקברים, אך הדבר לא סיפק גורמים חרדים מסוימים וליצמן נכנע ללחציהם. אוסיף לדברי עמנואל על המשמעויות הלא כספיות של ההחלטה, שמדובר גם בעיכוב העבודות. דב ט. - שיחה 10:17, 28 במרץ 2010 (IDT)

אני חייב להגיד לכם שאותי לא כ"כ מרגיז עניין הקברים. חדר המיון נמצא במרחק של רבע שעה מבית החולים, ביננו, זה לא כזה אסון, אני לא מבין מה חדר המיון יכול להצטרך מבית החולים בצורה דחופה. בבית חולים רמב"ם, שהוא בית החולים המרכזי בתחום הטראומה בצפון הארץ, מנחת המסוקים רחוק כ-20 דקות באמבולנס מבית החולים ומסתדרים, עדיין מפנים לשם פצועים בצורה מוסקת. ובקשר לכסף, המדינה שלנו מתנהלת בקומבינה כבר 60 וקצת שנים, פרוייקטים מסוג הקמת חדר המיון הזה תקועים אצלנו עשורים רבים. סוף סוף מצליחים להזיז את הקמת חדר המיון, תמורת 120 מיליון שקל קונים שלום בית. יאללה, אני בעד! נניח שכולם יצאו למאבק והממשלה תחליט לבנות שוב מעל הקברים. הרי בצד השני יעלו על בריקדות וחדר המיון יתקע לעוד 10 שנים. תודה רבה לכולם, אני מעדיף לקדש את החיים ולהשקיע עוד 120 מיליון שקל. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 19:37, 28 במרץ 2010 (IDT)

תומר, בגישה הזאת - הרשע יותר מנצח. כך נגיד אם תהיה כאן פעילות טרור אתה תוותר על תל אביב תמורת שלום בית? Rex - שיחה 20:05, 28 במרץ 2010 (IDT)

תומר, אתה נוסע לאט במידה שלא תיאמן. מנחת המסוקים ברמב"ם נמצא במתחם בית החולים, במרחק 5 דקות הליכה עם אלונקה מחדר המיון. דוד שי - שיחה 20:21, 28 במרץ 2010 (IDT)

ישראל, בגישה שלי, יש בית חולים אבל אין צדק עולמי, בגישה שלך, אין בית חולים ואין צדק עולמי. דוד, ניסיתי לחשוב איך אני מגיב על מה שאמרת מבלי להכנס לנושאים שאינני בטוח מה הסיווג שלהם. אסתפק בכך שאומר שאליבא דצה"ל הזמן הוא 15 דקות לכל צורך תכנוני (בחירום). תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 21:06, 28 במרץ 2010 (IDT)

חכה, תומר, שאבא שלך יחטוף מחלה שמשרד הבריאות לא מתקצב את התרופות לה. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 21:08, 28 במרץ 2010 (IDT)

אחרי שתתנצל בפני תומר, אני מציע שתעיין לדוגמא בעלילות בית הסוהר הפרטי, שעולה למשלם המסים יותר מן הסכום שבו מדובר כאן. התקציב הוא השלם, ובזבוז - בכל סעיף שלו - בא על חשבון כל הסעיפים האחרים. לו הייתי עורך עיתון, הייתי מתפעל גם השבוע מן העוצמה האדירה שבידי, ומן התמימות של המריונטות. עוזי ו. - שיחה 22:17, 28 במרץ 2010 (IDT)

אין צורך להתנצל, מספיקה לי התחושה הגרועה שתהיה לגוונא הלילה כשישאר לבד עם זה שלסבתא שלי יש סרטן כזה שהתרופה אליו נמצאת בסל הבריאות אך לא להתוויה עבורה היא צריכה אותה. כשאני קורא את דבריו אני מרגיש את מלוא עוצמת הכשלון שלי כקצין בבית הספר לרפואה צבאית (אותו בה"ד שבו גוונא עשה את קורס החובשים שלו ובערך באותה תקופה) שם היינו אמורים ללמד אותו שהחלטות רפואיות עושים מהראש ולא מהלב. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:34, 28 במרץ 2010 (IDT)

אין לי מושג על איזו תחושה גרועה אתה מדבר. אם זה לא היה ברור, משום מה, אני מאוד לא רוצה שלאף אחד ממשפחתך תהיה אף מחלה, ואם זה דרוש גם אפרוש מוויקיפדיה לצמיתות כדי שסבתא שלך תבריא.

למה אתה מתכוון בקשר להחלטות הרפואיות? ואיזו מהן עשיתי מהלב ולא מהראש? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 22:38, 28 במרץ 2010 (IDT)

ההחלטה שלך לעכב את בניית חדר המיון בבית החולים ברזילי בעבור כמה פרוטות במונחי תקציב מדינת ישראל מזעזעת אותי. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:47, 28 במרץ 2010 (IDT)

איפה כתבתי לא לבנות? הברירה אינה בין לבנות או לא לבנות את חדר המיון, אלא בין לבנות ולהוציא מיליוני שקלים, לבין לבנות בלי להוציא מיליוני שקלים + אזירת קצת אומץ והעמדת החרדים במקומם. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 22:57, 28 במרץ 2010 (IDT)

לפני שאתה מציע להעמיד את החרדים במקומם אני מציע לך לקרוא את חוקי התנועה של ניוטון#החוק השלישי של ניוטון. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:01, 28 במרץ 2010 (IDT)

המרחק מהמנחת לכל נקודה בבית החולים רמב"ם הוא פחות מק"מ בקו אווירי. דב ט. - שיחה 23:56, 28 במרץ 2010 (IDT)

במקור ראשון הייתה בשבת קריקטורה ממצה. רואים אדם חי שחרדים אומרים לו "תוכיח שאתה יהודי", ורואים שלד שחרדים אומרים לו "תוכיח שאתה לא יהודי". אכן הצביעות חוגגת, כמו שכתבה האני למעלה שכונת סנהדריה בירושלים בנויה על מערות קבורה רבים וביניהם לא פחות מאשר קברי הסנהדרין. גם בתוכנית ההתנתקות פונה ונהרס בית קברות יהודי שלם שהנקברים בו מוכרים וידועים, ללא כל ציוץ של גורמים חרדים. וכאן כאשר ישנה הסתברות גבוהה ביותר שמדובר בפלישתים או שאר כנענים, שהרי כידוע על פי התנ"ך אזור זה היה בשליטה כנענית גמורה (למשל מובא בפסוק הידוע בקינת דוד "אַל תַּגִּידוּ בְגַת, אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן, פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים" ועוד מקורות רבים), ישנה הזדעקות גדולה של חילול כבוד המת. הפלישתים בטח שמחים שעם ישראל מכבד אותם במותם, הרבה יותר מבחייהם, ולכן אפשר לומר שהם צדיקים שעליהם נאמר שהם גדולים במיתתם יותר מאשר בחייהם. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 21:25, 28 במרץ 2010 (IDT)

כשחוששים מתוצאה גרועה, דווקא הגיוני לדון את הספק לחומרא. עוזי ו. - שיחה 22:17, 28 במרץ 2010 (IDT)

גם אי-העתקת חדר המיון היא תוצאה גרועה (לכן כנראה אישר הרב הראשי מצגר את העתקת הקברים), וגם אי-הכרה ביהדותם של אנשים במקרה של ספק היא תוצאה גרועה עבורם. (אגב, להשוואה שעשית לעיל, בית הסוהר הפרטי לא עלה יותר. רוב הכסף הוא עלות הקמתו ואת זה היו משלמים כך או כך. הפיצוי לחברה על הכנסותיה מתפעול הוא 70 מיליון. הסכום שהיינו יכולים לחסוך אילו הסתפקנו בהלכה שפסק הרב מצגר הוא לא מבוטל בכלל, ובהחלט מצדיק דיון ציבורי). מריונטה 00:18, 29 במרץ 2010 (IDT)

הטוב בכל הסיפור - שפתאום לכולם אכפת מתושבי הדרום ומהקסאמים שמנת חלקם בשנים האחרונות. חבל שה"חרדים" לא עוררו את הפרובוקציה לפני כמה שנים, אז אולי היו הדרומיים זוכים לתמיכה התקשורתית והציבורית כבר אז. בברכה, ינבושד • י"ד בניסן ה'תש"ע.

מאוד אהבתי את הדיון הזה שהעשיר אותי בפתיחות רבה. רק נקודה אחת חסרה כאן. לו היו אלו קברים עתיקים של ערבים (באותה רמת וודאות), ובמקום דוד שמידל העיקש היה עומד ראדד סאלח ובמקום ליצמן האיום אחמד טיבי, מה היו אז טוענים יוסי שריד ויוסי ביילין ושאר היוסלך הנאורים למיניהם? אז אולי באמת זו סתם הזדמנות לפרוק על החרדים את כל העצבים שיש לנו על מזג האויר והאוטו של השכנה? סוג כזה של מה שמותר לארה"ב באפגניסטן ומותר לרוסיה בצ'צ'ניה, ומותר לכולם בכל מקום ואסור רק לישראל בעזה. ניר 121 - שיחה 04:28, 7 באפריל 2010 (IDT)

מקור הביטוי "וינוחו על משכבם"

בישעיהו נ"ז כתוב (פסוק ב) "יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו". בתהילים קמ"ט כתוב "יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם." אבל מתי נכנס ליהדות תרגום הביטוי Rest in peace? מתי נסתפח ליהדות נושא קדושת הקבר? פויו - שיחה 01:07, 29 במרץ 2010 (IDT)

ספר המתכונים קורא לכם!

ספר המתכונים (במיזם האחות ויקיספר) עבר "מתיחת פנים" בתקופה האחרונה.

עדיין, יש הרבה עבודה כדי להביא את הספר לרמה בסיסית (בשאיפה להגיע לרמה של ספרי המתכונים בשפות הזרות), וכולכם יכולים לעזור:

• הילד רוצה שקשוקה?
• אתם האלופים בהכנת קציצות תרד?
• גשם בחוץ, ונורא בא לכם להכין גולאש??
• סבתא בטיול ג'יפים באפריקה, אבל אתם לא מסוגלים להפסיק לחשוב על האוליבצ'ס המעולים שלה?

- לא צריך להיות שף..
פשוט צלמו את המנות שאתם מכינים ביום יום (אפילו אם כל מה שאתם יודעים להכין זה סלט ירקות), והוסיפו את המתכון לספר. פשוט וקל!

כמו כן, לרציניים ביניכם, כ-160 מתכונים טבעוניים מחכים למישהו שינסה אותם, יצלם, ויעלה תמונה!

תודה לתורמים, בהצלחה למנסים, ובעיקר, בתאבון לכולם! Gran - שיחה 04:26, 27 במרץ 2010 (IDT)

יש למחוק חלק גדול מ-160 המתכונים הטבעוניים. חי _{◣ 31.03.2010, 04:01 (שיחה)}

אני מסכימה עם חי - כמה מן המתכונים שהצצתי בהם אינם טבעוניים בשום פנים. לא כל מה שאינו מכיל בשר או דגים הוא טבעוני. מתכון שמכיל מוצרי חלב, ביצים או קמח לבן, ובוודאי מתכון שמצריך טיגון, איננו יכול להיות טבעוני. צמחוני - כן, טבעוני - לא. צריך לחלק את ספר המתכונים לשניים, צמחוניים וטבעוניים.שלומית קדם - שיחה 13:34, 31 במרץ 2010 (IDT)

וכמובן למחוק את המתכונים שהרשיון שלהם לא מתאים למיזמי ויקימדיה (כל אלה שמכילים את b:תבנית:מתכון מאתר אנונימוס). חי _{◣ 31.03.2010, 15:27 (שיחה)}

פסח שמח וכשר!

פסח שמח וכשר לכולם! לא לשכוח למצוא את האפיקומן, ארבע כוסות זה ארבע כוסות ולא ארבע בריבוע, הדיאטנית מאוד עסוקה אחרי החג וכד' וכד'. אני רק מזכיר שהרב קוק זצ"ל היה אומר רק פסח שמח, כי מרוב נקיונות ("כשר") שכחו את השמחה. יהי רצון שכולנו נשמח בחג הזה. קוריצה • שיחה • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:04, 28 במרץ 2010 (IDT)

חשוב לזכור! אין מפטירין לאחר הפסח אפיקומן!!! תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 19:07, 28 במרץ 2010 (IDT)

חג שמח לכולם. איתי פ. • שיחה 19:26, 28 במרץ 2010 (IDT)

גם ממני. אליסף • שיחה • 19:39, 28 במרץ 2010 (IDT)

חג אביב שמח לכולם חוה - שיחה 20:05, 28 במרץ 2010 (IDT)

פסח כשר ושמח ואביב נפלא לכל בית ישראל. דוד שי - שיחה 20:42, 28 במרץ 2010 (IDT)

איחולים. איחולים. איחולים. נורא בורגני. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 20:49, 28 במרץ 2010 (IDT)

מאחל לכם שתזכו להרבה מצוות ומצות. דולב • שיחה 21:26, 28 במרץ 2010 (IDT)

פסח שמח ועליז לכולם, ושהאנרגיה האביבית והפריחה הלבלובית תחזור לחייכם. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 22:00, 28 במרץ 2010 (IDT)

כפי שאחי הרוחני דודו ארז נוהג לומר: "ברכות. ברכות. ברכות". חג שמח לכל אחיי ואחיותיי הוויקיפדים. 8 ימים של חופש מתחילים הערב!!! Lostam - שיחה 22:11, 28 במרץ 2010 (IDT)

חג שמח לכל החוגגים, פת לחם מצה לכל דיכפין ולפחות שכר מינימום לעובדים הזרים שינקו אחרי החוגגים! בברכה. ליש - שיחה 23:59, 28 במרץ 2010 (IDT)

חג שמח וכשר! בברכה, ינבושד • י"ד בניסן ה'תש"ע.

חג אביב שמח לכולם! רחל - שיחה 15:54, 29 במרץ 2010 (IDT)

חג שמח לכולם! Nachum - שיחה 16:07, 29 במרץ 2010 (IDT)

אוףף אני כל כך רעב!!!! ואסור לי לגעת בכלום :(, לא נותנים לי אפילו חתיכת תפוח אדמה לא מבושל להכניס לפה.. סדר שמח וכשר MT0 - שיחה 17:24, 29 במרץ 2010 (IDT)

חג חירות שמח! Kulystab • שיחה • לורד קיצ'נר רוצה אתכם. התגייסו למיזם המלחמה הגדולה! • י"ד בניסן ה'תש"ע • 17:29, 29 במרץ 2010 (IDT)

פינוי קברים - דיון הלכתי

אני בעוונותיי בוגר החינוך החילוני, אבל, מעניין אותי לשמוע את הדיון ההלכתי, כלומר מתי מותר\אסור לפנות קברים ע"פ ההלכה, ועל מה מתבססים כשמחליטים לבנות\לפנות בכל זאת (כולנו מכירים את המקרים בהם פינו קברים או בנו כבישים מוגבהים) ועל מה הם מסתמכים. אני בטוח שאם יהיה פה דיון מועיל יהיה אפשר לשפר באמצעותו ערך או שניים בוויקיפדיה. (הציבור מתבקש להשאיר דיון זה ברמה ההלכתית, יש שני דיונים למעלה שאפשר לעסוק בהם באספקטים אחרים של הנושא.) תודה, איש המרק - שיחה 19:11, 28 במרץ 2010 (IDT)

אחסוך לך. ההלכה אינה פונקצייה חד-חד ערכית. שתי אישים יכולים לגזור שתי מסקנות שונות ומנוגדות כאשר כל אחד יטען שרק הוא צודק. ובנוגע לבריזילי, הרי שיש המתירים ויש האוסרים. אם תרצה להחכים כדאי שתעיין בנימוקיהם של הצדדים השונים. Rex - שיחה 20:03, 28 במרץ 2010 (IDT)

הערך קבורה (יהדות) עוסק בכך, ואת הדיון הענייני יש לקיים בדף השיחה שלו. דוד שי - שיחה 20:17, 28 במרץ 2010 (IDT)

נו, ברור שלא מדובר בפונקציה חד חד ערכית, משום כך התעניינתי ב*דיון* ההלכתי, אם יש לך קישור למקום בו מוצגים הנימוקים השונים, אשמח להחכים. בברכה, איש המרק - שיחה 21:08, 28 במרץ 2010 (IDT)

את הדיון ההלכתי, בין הפוסקים, יש להציג בערך קבורה (יהדות). זה ההבדל בין אנציקלופדיה, שבה יש חשיבות להצגת הדיון, ובין ספר הלכה, שמציג את השורה התחתונה. דוד שי - שיחה 23:49, 28 במרץ 2010 (IDT)

אגב הדיון, לעניין הקבורה וכבוד המת יש כבר שורשים בתרבות המצרית הקדומה, שבה האמינו כי אדם שלא נקבר לא יזכה לחיי נצח, ואחד האיומים הגדולים שיכלו לאיים על בני אדם, שלא יקברו אותם ויתנו אותם למאכל לעוף השמיים. באחד מהאפוסים האוגריתיים מהמאה ה-14-15 לפנה"ס (אגדת אקהת) מסופר שאב מחפש את שרידי בנו בקיבותיהם של נשרים, בכדי להביאו לקבורה. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 22:27, 28 במרץ 2010 (IDT)

קישור למאמר הלכתי קצרצר בנושא. עזר - שיחה 00:00, 29 במרץ 2010 (IDT)

הלינק שבור, התכוונת למאמרו של הרב משה צוריאל? Rex - שיחה 02:35, 29 במרץ 2010 (IDT)

לאיש המרק, ראה מאמר מעניין כאן של הרב יצחק ברנד המתיר. בנילה - שיחה 00:02, 29 במרץ 2010 (IDT)

תודה למגיבים. איש המרק - שיחה 10:09, 30 במרץ 2010 (IDT)

ויקימניה 2011 - בחיפה?

עכשיו זה סופי. מסמכי המכרז של הערים המתמודדות - נסגרו. ויקימדיה ישראל והעיר חיפה יתחרו על הכבוד לארח את הוועידה הבינלאומית ב-2011. בחודשים האחרונים עמלו חברים מהעמותה ומחוצה לה בפגישות, סיורים מקדימים, מציאת חסויות, בירורים, כתיבת מסמכי המכרז, שיחות עם קולגות בעולם, עבודה מרשימה מול העיר חיפה ואוניברסיטת חיפה והרשימה עוד ארוכה.

איך שהוא הכל יצא שהמכרז נסגר ערב חג הפסח, ולצוות שהוביל את המשימה - מגיע עכשיו לנוח במעט (עוד כמה ימים כבר עוברים לשלב החקירות מטעם חבר השופטים..) - ולהגיד להם המון תודה! מקווה שצוות הקיטור הוויקיפדי לא יתנפל על הדיון, אך העבודה שהם עשו בחודשים האחרונים היא מרשימה ומדהימה. מי שיציץ במכרזים של הערים האחרות, יגלה שחיפה מציעה את הביד המפורט, הברור, העשיר והרלוונטי ביותר - ואם בהתחלה עוד חשבנו שאנחנו מגישים את המכרז השנה רק כניסיון לקראת הביד האמיתי ב-2012, אנחנו כבר מכינים את עצמנו נפשית לעבודה הרבה בקרוב..

ושוב - תודה רבה והערכה רבה לכל העוסקים במלאכה. אני מתלבט אם לציין שמות, כי תמיד שוכחים אנשים.. אז אם פספסתי, אני מצטער. אך תודה למובילי המשימה והאנשים שהפכו בשבועות האחרונים את הפרויקט לחייהם - דרור שמנהיג את כל הפרויקט הזה במסירות אין קץ, לחנה, Ldorfman, כמובן ליו"ר, שי יקיר ולכל המתנדבים בעמותה, בוויקיפדיה ובארגונים הרלוונטים שעזרו ועמלו!.

ובהצלחה לכולנו!. וחג שמח כמובן :) --‏ • Itzike‏ • שיחה 09:56, 29 במרץ 2010 (IDT)

האם אין בעיה בכך שלאזרחים של מדינות רבות אסור לבקר בישראל? 85.64.171.226 10:35, 29 במרץ 2010 (IDT)

את/ה יכול/ה לקרוא על כך בביד עצמו בפרקים Visa requirements ו- Self-evaluation. כל הכבוד לחברי הצוות על הביד המושקע והעבודה המאומצת!!! חג שמח, Ravit - שיחה 10:48, 29 במרץ 2010 (IDT)

ואני שמחה שהביד כבר הוגש. כי יש לי עכשיו ארוחת חג להכין Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 10:52, 29 במרץ 2010 (IDT)

קראתי עכשיו את כל המסמך. כל הכבוד על המארגנים. ניכר שהשקיעו רבות. הבעיה היא כמובן, שיש מדינות שאם יגלו בהן שביקרת בישראל, במקרה הטוב אתה תלך לכלא להרבה מאוד זמן... 85.64.171.226 10:56, 29 במרץ 2010 (IDT)

בהשוואה להצעות האחרות, זו ההצעה הכי מקיפה, הכי זולה (והכי מטריפה את החושים :). אם השופטים לא אנטישמים ואם לא קשה להם לעשות את כל הדרך עד לאסיה, המציעים הישראלים והצוות שלהם צריכים להתכונן לתקופת מאמץ לא קלה ומרגשת עבורם. יוסי • שיחה 12:23, 29 במרץ 2010 (IDT)

גם אני מתרשם ככה. כל הכבוד לעושים במלאכה. מכיוון שוויקימניה נערכה באלכסנדריה רק לפני שנה וחצי (ובעיני העולם שם וכאן זה בערך אותו הדבר), לא אתפלא אם השנה ילכו על האופציה הקלה יותר של צפון אמריקה ורק ב-2012 נארח את ויקימניה בחיפה. ‏Harel‏ • שיחה 12:26, 29 במרץ 2010 (IDT)

הצעה מדהימה באיכותה. מהתבוננות בעושר הפרטים בהצעה אפשר רק לנחש את מספר שעות העבודה שהושקעו בהכנתה. יחד עם זאת, אין צורך בפרנויה אנטישמית, נוסח החמישיה הקאמרית, כדי להעדיף הצעה צפון אמריקאית השנה. מהתבוננות בקריטריונים לבחירה ניתן להבין כי ההצעה חלשה בסעיף המיקום. יש עובדות שלא ניתן לשנות: הוויקימניה ביקרה במזה"ת ב-2008, תדמית מיקומה של ישראל כאזור אסון המאיים להתרחש, תמונות פטריות העשן מעל נופיה הקסומים של חיפה לפני פחות מארבע שנים (ההצעה, בצדק, מתעלמת מעובדות אלה בסעיף החסרונות). את נושא אשרות הכניסה ניתן היה אולי לחזק על ידי פניה לאחד ממשרדי הממשלה (חוץ? הסברה? תיירות?). למדינה צריך להיות אינטרס ברור בקיום כנס כזה בחיפה, ואין סיבה שגורם רשמי לא יתן מכתב כוונות בנושא אשרות הכניסה. כל הכבוד! נחזיק אצבעות.Oyoyoy - שיחה 17:50, 29 במרץ 2010 (IDT)

אין ספק כי מדובר בהצעה מפורטת ביותר. כל הכבוד על ההשקעה. רק הערה אחת קטנה, בפסקת היתרונות כתוב כי חיפה נמצאת מרחק של בין שעה לשעה וחצי נסיעה מירושלים?! יורי - שיחה 20:47, 29 במרץ 2010 (IDT)

אולי דרך כביש 6, בתנאים אידיאליים. חובבשירה - שיחה 07:46, 30 במרץ 2010 (IDT)

ובמהירות כפולה מהמותר. יורי - שיחה 07:48, 30 במרץ 2010 (IDT)

מנשר לתוך ירושלים במהירות סבירה עד כביש 6 ובמהירות של 130 קמ"ש לערך בכביש 6 ,נסיעה במהירות סבירה משער הגיא לתוך ירושלים לוקח שעה וחצי. אני יודעת עשיתי זאת מספר פעמים Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 11:11, 30 במרץ 2010 (IDT)

נסיעה מחיפה לירושלים - לפחות שעה וחצי, קרוב יותר לשעתיים. מי נוסע מחיפה בכביש שש? איתן - שיחה 16:15, 31 במרץ 2010 (IDT)

חנה, מגבלת המהירות בכביש 6 היא 110 קמ"ש. השוטר הקורא קורא גם את ויקיפדיה, והוא יבקש מעמיתו, השוטר הכותב, לכתוב לך דו"ח. דוד שי - שיחה 23:42, 30 במרץ 2010 (IDT)

לא רק שהוא קורא את ויקיפדיה, כשאני ודרור היינו במשטרה הוא גם ידע להגיד לנו ששטח הנגב המופיע בנגב אינו מדויק. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 12:57, 31 במרץ 2010 (IDT)

כשוטר לשעבר אני מוצא את הבדיחות על השוטר הכותב והשוטר הקורא סרות טעם, אופייניות לתת תרבות יהודית גלותית מיובאת, מייצרות דעת קהל עוינת ומזלזלת במשליטי החוק. לא כך צריך לנהוג וודאי שלא כך צריך לנהוג אדם שמצופה ממנו להיות דוגמה ומופת. בברכה. ליש - שיחה 13:02, 31 במרץ 2010 (IDT)

ולא בפעם הראשונה. זכור לי איזו בדיחה על חברים שמתים להוריד כאפה לשוטר או משהו כזה. אין לי מושג את מי הבדיחות האלה יכולות להצחיק. כנראה רק את זה שכותב אותם. יורי - שיחה 13:23, 31 במרץ 2010 (IDT)

אני מסכים עם יורי. לא מזמן היה כאן טרול שניסה לחסל חשבונות עם מערכת המשפט בצורה מכוערת ביותר. טוב שהוא קיבל את שמגיע לו. קרטושקלעך • סיר הבישול • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:26, 31 במרץ 2010 (IDT)

אינני יודע לגבי השכלתם של השוטרים, אבל תגובה כבדה כזו אומרת משהו לגבי חוש ההומור שלהם. מותר לגחך על כולם (חברי כנסת, שרים ראש ממשלה) חוץ משוטרים. לפי ההגיון הזה אסור לספר בדיחות על שום נושא משרה בישראל כמו בסין ובברה"מ. אני מציע לחוקק חוק שיקנוס כל מי שיספר בדיחה על שוטר ונגמור את הסיפור. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 15:33, 31 במרץ 2010 (IDT)

כבר עשרות שנים השוטרים נדרשים, בעת הגיוס למשטרת ישראל, להשכלה תיכונית ולאינטליגנציה מעל לממוצע - ויקיפדים לא נדרשים לכך ולעתים אנו רואים בבירור עד כמה זה מצער. בעת הקורסים וגם לאחר מכן, השוטרים עומדים בפני מבחנים ואתגרים רבים, לכן, שוטר רגיל צפוי להיות מעל לממוצע באינטליגנציה ובהשכלה שלו. אפשר להתייחס בגיחוך לכל דבר ולתת לגיטימציה לכל התנהגות מבזה, לבדיחות מתנשאות על שוטרים, לבדיחות סקסיסטיות, לבדיחות על רקע העדפות מיניות, לבדיחות על דובונים פרוותיים העורכים בוויקיפדיה ועוד - זו לא התנהגות קורקטית ולטעמי גם לא תקינה חברתית. מי שבעיניו לגיטימי לספר בדיחות מבזות על שוטרים, ראוי שייעשה חשבון נפש וישאל את עצמו, אם כך הוא מתייחס גם לסקטורים אחרים. בברכה. ליש - שיחה 15:56, 31 במרץ 2010 (IDT)

ליש, צר לי ששברתי את לבך, לא התכוונתי לכך. אולי תתנחם באוסף בדיחות השוטרים שלי, שאינן פוגעניות (כך אני מקווה). דוד שי - שיחה 20:47, 31 במרץ 2010 (IDT)

חברי כנסת הינם נבחרי ציבור ולכן מותר לגחך עליהם כמה שרוצים. שוטרים בניגוד אליהם אינם נבחרי ציבור. החק עד כמה שידוע לי מכיר בכך וקובע כי מותר לדוגמה לומר שחבר כנסת X מפגר, אבל אם תגיד אותו דבר לשוטר אתה עלול להיות מעוכב לתחנה בחשד להעלבת עובד ציבור. אבל הבעיה העיקרית היא, שהבדיחה על חשבונם של השוטרים שסופרה בדיון הזה הייתה כל כך לא מצחיקה שהדברים אוטומטית התפרשו כהעלבה מכוונת של עובדי מגזר שלם ולא כניסיון להיות מצחיק. יורי - שיחה 20:53, 31 במרץ 2010 (IDT)

אכן כך. דוד, לא שברת את ליבי, וההפנייה שלך מובילה לאתר שבו הבדיחות הראשונות אומנם תקינות פוליטית, אך בהמשך הרמה מתדרדרת ומגיעה לביב השופכין. כך אתה נוהג גם במגזרים אחרים? בנשים? בהומוסקסואלים? בני עדות שונות? בעורכי דין? במדענים? בדיחות כאלה, העושות הכללות משפילות, מעידות רק על המספר אותן. בברכה. ליש - שיחה 21:02, 31 במרץ 2010 (IDT)

"מגיע לביב השופכין"?! נסחפת קצת, אך עלי להתרגל לכך ששוטרים רגישים לבדיחות על מקצועם. למען הסר ספק: שוטרים ממלאים פונקציה חשובה ביותר, המאפשרת גם לי לישון בשקט. דוד שי - שיחה 22:38, 31 במרץ 2010 (IDT)

הייתכן שלא קראת את ה"בדיחות" באתר אליו הפנית? נכתב שם במפורש שלא כדאי לספר בדיחות על שוטרים. ובעניין טשרניחובסקי, הכרתי לא מעט שוטרים והם ידעו וגם ידעו לכתוב נכון את שמו של הרופא המשורר, אך יצא לי להכיר פיזיקאים ומתמטיקאים שלא ידעו... לך תידע מי יודע מה ואיזה משמעות יש לכך. הבדיחה ההיא מסריחה. בברכה. ליש - שיחה 22:45, 31 במרץ 2010 (IDT)

כשהייתי חייל בגולני לפני יותר מעשרים שנה היו בדיחות רבות על החטיבה הזו, למשל שירי אחרי מאמץ נעשה בגולני אחרי קריאה של עיתון ידיעות (ולא ממש נעלבתי מכך). מאז התקדמה החטיבה והיום היא נחשבת לחטיבה מפוארת, שרבים מתאמצים להגיע אליה בשל היוקרה שלה. אם המשטרה רוצה לקבל יוקרה, לא מספיק שהיא תחליף את המדים ליותר ייצוגיים, או תעלב כל פעם שמישהו מספר על שוטריה בדיחה, היא יכולה למשל להקשיח את תנאי הקבלה (למשל שביחידות מסויימות שהיום רעף הכניסה הוא 12 שנות לימוד, הוא יועלה לתעודת בגרות), לנסות לשלב כמה שיותר אקדמיים בשורותיה, ששוטרים יעברו קורסים אקדמיים, שקצינים יחוייבו לעשות תואר ראשון באיזה שלב כמו קציני צה"ל, וכדומה. בסך הכל לא מדובר במגזר חלש, אלא דוקא החזק והסמכותי ביותר במדינה, שלכל אחד מזוטריו יש סמכות לעצור, להפעיל כוח ולחקור כמעט כל אזרח. וכדאי שהוא ידביק את הפיגור בהשכלה לעומת מגזרים שלמים במדינה (כמו מורים, עובדים סוציאלים, אחיות וכדומה), שתנאי הקבלה בהם הוא תואר ראשון, כך שהסמכות לא תהיה רק מחמת החוק והתג אלא גם מחמת הידע וההשכלה. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 23:33, 31 במרץ 2010 (IDT)

אפי, אני שירתתי בגולני באותם הימים בהם שלחו לגולני את כל הקרביים שלא התאימו למטרה אחרת - זו הייתה הסיבה לשם הרע של גולני. באותם הימים שירתו בגולני מי שלא למדו ו/או לא ידעו עברית ו/או לא היו אינטליגנטים במיוחד (כן, גם אני הייתי ביניהם והתאמתי לכל הפרמטרים האלה - במבחני המיון, בהם נבחנתי יחד עם כל דוברי העברית, למרות שהייתי רק שנה בארץ, קבעו לי דפ"ר 3. אם לא הייתי מצטיין בפתירת בעיות החשבון, ודאי היו מסרבים לגייס אותי מפאת היותי מפגר), מה פלא שיצא לגולני שם רע? ההשוואה אינה הולמת את משטרת ישראל - מאז המיתון של 67 רמת המגויסים גבוהה יחסית לאוכלוסיית ישראל. אני התלוננתי על הבדיחות, לא משטרת ישראל ואני אומר שבדיחות המתייחסות בזלזול ובהתנשאות להשכלתם או לתבונתם של השוטרים ככלל (לא לשוטר מסוים) אין להן בסיס עובדתי במציאות הישראלית ומטרתן להשפיל. יש אנשים שכדי להראות עד כמה הם מוצלחים, הם משתדלים להצטיין בתחומים שונים ויש אחרים, שלאותה מטרה, מנסים לבזות את האחרים ולהראות עד כמה האחרים "לא שווים". יש הומור טוב לב ויש הומור מרושע - ביזוי האחר הוא הומור מרושע וכשזה לא מבוסס אפילו על גרעין של אמת, זה אפילו לא הומור, סתם רשעות. הומור טוב לב, הומור חיובי, זה כשצוחקים יחד, ללא התנשאות (ראה את הגשש החיוור או את יוסי בנאי), צוחקים על מצבים, לא על אנשים, צוחקים מתוך ידידות ולא מתוך התנשאות. יש גם מי שמתבדח לא על חשבון אחרים, אלא על עצמו, אך לשם כך דרוש אדם עם ביטחון עצמי, המכיר בשווי עצמו, לכן אינו נרתע מלהציג את עצמו גם במצבים פחות מחמיאים. מי שאינו כזה, צוחק על אחרים... בברכה. ליש - שיחה 11:19, 2 באפריל 2010 (IDT)

בחלק של קוי הטיסות מערי דרום אמריקה המידע לא עדכני ומטעה. כלל לא מוזכר כי ה-hub העיקרי של הטיסות לארץ הוא בכלל בסאו פאולו, ממנה מקיימת אל על 3 טיסות שבועיות ישירות לארץ החל משנה שעברה (ארוכות, אבל עדיף מאשר לעצור באירופה), ואליה מתנקזות טיסות שותפות קוד של TAM איירליינס הברזילאית ואארולינאס ארחנטינס . טסתי בשנה שעברה בקו תל אביב-סאו פאולו והתרשמתי שנח בהרבה מאשר לעצור למספר שעות באירופה. 14-15 שעות טיסה אמנם, אבל בסופו של דבר פחות מעייפת (אלא אם כן עוצרים ליותר מיום באירופה). המוזר הוא שכתוב שם שטיסות מבואנוס איירס מתבצעות דרך ארה"ב (?!) שזה מסלול שקיים אולי, אך נואל למדי לבחור בו (אם כבר, אז דרך אירופה כמו שהיה תמיד עד לחנוכת ה-hub של אל על בסאו פאולו. מרקו • שיחה 14:07, 31 במרץ 2010 (IDT)

לפעמים אפשר למצוא גם טיסות, דרך מדריד לדוגמא ב-1000 עד 1200 דולר. כבר היה גם בפחות מאלף. מעבר לזה, ח"ח וכל הכבוד לאלה שעמלו על ההכנה המפורטת של ההצעה. מרקו • שיחה 14:19, 31 במרץ 2010 (IDT)

הצעות לשיפור ויקיפדיה הישראלית

שלום וחג שמח לכולם ! ברשותכם הייתי מעוניין להציע לכם מספר הצעות לשיפור ויקיפדיה העברית שלנו.

1. " אייקונים - ראיתי שיש מספר ויקיפדיות שיש להם אייקונים בדפי השיחה.

2. " שגרירויות " - בכמה ויקיפדיות מופיעים דפי השגרירות בדף הראשי והם כוללים מתורגמנים בכמה שפות לאלה שרוצים לתרגם ערכים

3. רקע לדפים - בויקימדיה הערבית היה עד לא מיזמן רקע של ציורי ערבסקות למה שלא יהיה לנו רקע של מגיני דוד ? .....

4. מידע גאוגרפי - ראיתי שעל טבלות הלוח של המדינות חסר מידע כגון: סיומת אינטרנט לאומית, קידומת חיוג בינלאומית, אזורי זמן, קבוצות אתניות, שווי מטבע מקומי, סימן היכר לאומי לפי מכוניות, סימן היכר לאומי לפי מטוסים, תל״ג לנפש, טמפרטורות, מדד הפיתוח האנושי, מדד השחיתות העולמי, שגרירויות ישראל בעולם,

בנוסף, ניתן לחלק קטגוריות גאוגרפיות לתתי-קטגוריות כגון:

ערים ראשיות -

גאוגרפיה - מיקום, גבולות הארץ, טבע הארץ,אקלים,מקווי מים,

אוכלוסיה - צפיפות אוכלוסין, דתות, חינוך, בריאות, גידול שנתי, התפלגות אתנית, תוחלת חיים, תמותת תינוקות,

כלכלה - תמ״ג, אינפלציה, חוב חיצוני, עבודה, אבטלה,

חקלאות - יבולים עיקריים, משק חי, דיג,

תעשיה - יבוא, יצוא, ענפים עיקריים, אוצרות טבע,

תקשורת - טלפון, אינטרנט, רדיו, טלויזיה, עיתונות,

תחבורה - תחבורה ימית, תחבורה אוירית, תחבורה יבשתית,

מדיניות - צורת שילטון, מוסדות שילטון, צבא, משטרה, אירגונים בינלאומיים,

מקורות: ״ אטלס כיס ״ הוצאת יבנה, לקסיקון כרטא לאומות העולם

ושאלה אחרונה לסיום, מדוע הקישור של ויקיפדיה בשפת ״ לדינו ״ לא מופיע בדף הראשי ?

תודה רבה ! וחג שמח. בורקס - שיחה 14:27, 31 במרץ 2010 (IDT)

• עודד (Damzow) • שיחה • I WANT YOU • ‏ 14:50, 31 במרץ 2010 (IDT)

, מרקו • שיחה 15:05, 31 במרץ 2010 (IDT)

Google Earth

דבר נוסף שרציתי לשאול ברשותכם זה, מדוע אין דפי הסבר בעברית למי שרוצה להוסיף קישור של ויקיפדיה בעברית אל תוכנת google earth. ?

אני שאלתי שם לגבי הוספת קישור של ויקיפדיה בעברית והפנו אותי אל הויקיפדיה האנגלית, אני חיפשתי את הקישור בעברית וראיתי שזה לא מופיע בורקס - שיחה 15:20, 31 במרץ 2010 (IDT)

העמוד הראשי של חגיגות המאה אלף

לצערי החמצתי את החגיגות. איפה אוכל לראות אותו? או: מדוע זה לא מופיע בגירסאות הקודמות של העמוד הראשי? ויקיפד ~ התא הקולי ~ מה? 22:17, 31 במרץ 2010 (IDT)

העמוד הראשי מורכב מתבניות, והתוכן לא מופיע בדף עצמו. מסיבה זו אין השינויים מבוצעים בדף העמוד הראשי עצמו, והוא משמש שלד בלבד. אני לא יודע באילו ימים היו החגיגות, אבל אתה יכול לראות כיצד נראה העמוד הראשי באמצעות הקוד הבא (שים אותו בארגז חול ולחץ על תצוגה מקדימה):

{{:עמוד ראשי|16 january 2010}}

בברכה, ‏Yonidebest Ω Talk‏ 22:36, 31 במרץ 2010 (IDT)

Tanks so mach. ויקיפד ~ התא הקולי ~ מה? 22:44, 31 במרץ 2010 (IDT)

חלוצי הוויקישיתוף

יש ויכוח בין הוויקיפדיה הגרמנית לבין הקטלאנית על תואר "הוויקיפדיה הראשונה בשפה שאינה אנגלית". הגרמנית נוצרה קודם, אבל הקטלאנית הייתה הראשונה שהכילה ערכים.

ובכן, מהיום יש משהו שהשפה העברית יכולה להיות חלוצה בו בתחום בוויקיפדיה: עברית היא השפה הראשונה שאליה תורגם כלי CommonsHelper להעברת תמונות מוויקיפדיה לוויקישיתוף. סנונית ראשונה אפשר לראות כאן: http://toolserver.org/~commonshelper2/dev/index.php . שימו לב שלמעלה אפשר לבחור שתי שפות. (הכלי לא באמת עובד ברגע כתיבת שורות אלו בגלל בעיות טכניות אחרות, אבל רציתי להשוויץ בכל זאת.)

עורכים רבים בוויקיפדיה העברית סולדים מוויקישיתוף מסיבות שונות – חוסר הבנה של המטרות של ויקישיתוף, חוסר הבנה של רישיונות, תחושה שזה אתר אנטישמי, ליקויים בתרגום לעברית, אינטגרציה לקויה עם ויקיפדיה, מחסור במפעילים דוברי עברית ועוד.

את רוב הבעיות האלו אפשר לתקן והתחלתי לעשות את זה בימים האחרונים. מי שחושב שוויקישיתוף הוא מיזם חשוב ושימושי ושאין מה לפחד ממנו – וגם מי שחושב שוויקישיתוף הוא מיזם מעצבן ומיותר – מוזמן ליצור אתי קשר.

מי שיודע על משהו שהשפה העברית הייתה חלוצה בו בוויקיפדיה, חוץ מהקטע של דגל קזחסטן, גם מוזמן לספר על זה. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 00:50, 1 באפריל 2010 (IDT)

עסקתי הרבה בתרגום בוויקישיתוף ובין היתר המצאתי טריק חביב שמופיע בAutotranslate - כך תבנית מתורגמת לשפה המתאימה על פי שפת הממשק (אם עובדים עם ממשק בעברית, כל התבניות שיש להן תרגום עברי מופיעות בעברית). הטריק מסתמך על ספק באג, ספק פייצ'ר שהפונקציה ⧼הודעת מערכת⧽ פועלת על פי שפת הממשק של המשתמש. בלא מעט תבניות, התרגום לעברית היה בין הראשונים שנוצרו. ערן - שיחה 14:36, 4 באפריל 2010 (IDT)

אכן, אם כי עם הזמן נכנסנו לפיגור ונותרנו עם הרבה תבניות לא מתורגמות. סגרתי את הפער הזה במהלך חול המועד :)

התיקונים שלך לתמיכה בתצוגה מימין לשמאל עובדים יפה בעברית. ניסיתי לבדוק אותם בערבית ובגלל שיש להם הרבה תבניות לא מתורגמות לא יכולתי לדעת איפה הבעיה. אז גם בזה אנחנו חלוצים. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 20:18, 6 באפריל 2010 (IDT)

לגבי חלוציות, ויקטקסט העברי היה המיזם הראשון שנוצר מחוץ לאנגלי, וזאת בשל אילוצי ימין-שמאל. נת- ה- - שיחה 14:39, 4 באפריל 2010 (IDT)

נכון, תודה על התזכורת. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 20:18, 6 באפריל 2010 (IDT)

כמה משתמשים פעילים?

נתקלתי בערך (הלא-מעודכן) על ויקיפדיה העברית בוויקיפדיה הפולנית, שבו נטען בין היתר לקיום "יותר מ-50 משתמשים קבועים". אז תהיתי: האם יש איפשהו נתונים עדכניים על כמות המשתמשים הפעילים כאן, לפי אי-אלו קריטריונים? אביעדוס • י"ח בניסן ה'תש"ע • 01:23, 2 באפריל 2010 (IDT)

בדף מיוחד:סטטיסטיקות כתוב כמה משתמשים פעילים יש, אם כי לדעתי זה לא הגדרה מתאימה למונח "פעיל". ‏Yonidebest Ω Talk‏ 02:15, 2 באפריל 2010 (IDT)

זאת הגדרה מצוינת - היא פשוט לא תואמת את ההגדרה הרגילה שאנחנו משתמשים בה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 02:36, 2 באפריל 2010 (IDT)

אפשר לערוך מפקד (: אצטרובל - שיחה 02:57, 2 באפריל 2010 (IDT)

כאן תוכל לראות שיש מעט יותר ממאה ויקיפדים "פעילים מאוד" (תורמים מעל 99 עריכות לחודש) ומעל 600 ויקיפדים "פעילים" (תורמים מעל 4 עריכות בחודש). אני ואתה - שיחה 04:46, 2 באפריל 2010 (IDT)

וואלה. מצוין. אביעדוס • י"ח בניסן ה'תש"ע • 17:44, 2 באפריל 2010 (IDT)