ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 49

דפי ארכיון של כיכר העיר:

1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 12 • 13 • 14 • 15 • 16 • 17 • 18 • 19 • 20 • 21 • 22 • 23 • 24 • 25 • 26 • 27 • 28 • 29 • 30 • 31 • 32 • 33 • 34 • 35 • 36 • 37 • 38 • 39 • 40 • 41 • 42 • 43 • 44 • 45 • 46 • 47 • 48 • 49 • 50 • 51 • 52 • 53 • 54 • 55 • 56 • 57 • 58 • 59 • 60 • 61 • 62 • 63 • 64 • 65 • 66 • 67 • 68 • 69 • 70 • 71 • 72 • 73 • 74 • 75 • 76 • 77 • 78 • 79 • 80 • 81 • 82 • 83 • 84 • 85 • 86 • 87 • 88 • 89 • 90 • 91 • 92 • 93 • 94 • 95 • 96 • 97 • 98 • 99 • 100 • 101 • 102 • 103 • 104 • 105 • 106 • 107 • 108 • 109 • 110 • 111 • 112 • 113 • 114 • 115 • 116 • 117 • 118 • 119 • 120 • 121 •122 • 123 • 124 • 125 • 126 • 127 • 128 • 129 • 130 • 131 • 132 • 133 • 134 • 135 • 136 • 137 • 138 • 139 • 140 • 141 • 142 • 143 • 144 • 145 • 146 • 147 • 148 • 149 • 150 • 151 • 152 • 153 • 154 • 155 • 156 • 157 • 158 • 159 • 160 • 161 • 162 • 163 • 164 • 165 • 166 • 167 • 168 • 169 • 170 • 171 • 172 • 173 • 174 • רק"פ • 175 • 176 • 177 • 178 • 179 • 180

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

מרתון סיורים בירושלים עריכה

ראו את תוכנית מרתון הסיורים בירושלים של יד יצחק בן צבי, המתקיים בסוף השבוע הקרוב. כמה עשרות סיורים מודרכים (בתשלום) ברחבי ירושלים וסביבותיה. אמנון שביט • שיחה 18:57, 23 במאי 2010 (IDT)

ויקיפדיה האנגלית/הרוסית מבקשת את עזרתנו עריכה

ויקיפדיה האנגלית/הרוסית מבקשת סיוע בצילום מספר בניינים בחיפה ובתל אביב - User:Russavia/Required photos# Israel - משהו מתנדב לעזור להם? דרור - שיחה 12:20, 24 במאי 2010 (IDT)

אני יכול לעזור בחיפה, פרט הסבר ונמק (יש לשלוח במייל בשלושה עותקים, את הורוד להשאיר אצלך כקבלה). ג'וגיגון - שיחה 15:04, 24 במאי 2010 (IDT)

גמאני יכולה לעזור בחיפה (:, תלוי במיקום לפחות. Indiana Jones - שיחה 21:11, 24 במאי 2010 (IDT)

מחר זה קורה... עריכה

מגבת, כך הוא אומר, היא הדבר השימושי המאסיבי ביותר שאפשר שיהיה לטרמפיסט הבין-כוכבי. במידת מה, מפני שהיא בעלת ערך מעשי גדול. אתה יכול להתעטף בה ולחמם עצמך בעוברך דרך ירחיה הקרים של ג'אגלאן ביתא; אתה יכול לשבת עליה בחופי חולות השיש הבוהקים של סנטראגינוס 5, בשואפך את אדי הים המשכרים; אתה יכול לישון, מכוסה בה, מתחת לכוכבים הזורחים זריחה אדומה כל כך בעולם המדבר של קאקראפוּן; להשתמש בה כמפרש למִינִי דוברה במורד נהר עש האיטי והעצום; להרטיבה לצורך שימוש בקרב יד-אל-יד, לכורכה סביב ראשך כדי להימנע מאדים מבילים או ממבטה של "מפצפצת החרקים הרעבתנית מטְראאָל" _[1]. במקרי חירום אתה יכול לנפנף במגבתך כאות למצוקה, וכמובן, לייבש עצמך באמצעותה אם עדיין היא נראית נקייה די הצורך.
אך חשוב יותר הוא הערך הפסיכולוגי העצום של מגבת. מסיבות לא ברורות, אם יקבּוֹע _[2] נוכח שטרמפיסט זה או אחר נושא עמו את מגבתו שלו, מוּכנית יניח שבבעלותו של אותו טרמפיסט גם מברשת שיניים, בגד רחצה, סבון, פחית ביסקוויטים, משקה, מצפן, מפה, תרסיס נגד חרקים, ביגוד למזג אוויר רטוב, חליפת חלל, כרטיסים להצגה וכן הלאה. יתרה מזו, היקבוע ישמח לשאול כל אחד מפריטים אלה, או עשרה פריטים אחרים שהטרמפיסט "איבד בדרך" לרוע מזלו. היקבוע יאמר בלבו, שכל אדם הנוסע בטרמפים לאורכה ולרוחבה של הגלקסיה, מסתפק במועט, מבקר בפרבריה, נאבק לנוכח סיכויים אפסיים, מנצח ועם זאת יודע היכן המגבת שלו, הוא בבירור אדם שאין לזלזל בו. ומכאן צמח משפט שהפך לנכסי צאן ברזל, בסלנג של הטרמפיסט המצוי. כמו "הי, שסרת את המגניב ההוא, פורד פרפקט? זה מזניב אחד שבאמת יודע איפה המגבת שלו" _[3]

[1]_{חיה מטומטמת עד אימה, המניחה כי אם אתה אינך רואה אותה, גם היא אינה רואה אותך - טיפשה כמו בלטה אבל מאוד מאוד רעבתנית.}

[2] _{יקבוע: שאינו טרמפיסט.}

[3] _{שסרת: פגשת, ראית, שכבת עם, הכרת. מגניב: ברנש יחדני ממש. מזניב: ברנש יחדני לאללה.}

— מתוך הספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" מאת דאגלס אדאמס
הוצאת כתר, 1985. תרגום: מתי ונגריק ודנה לדרר

חוגגים? רחפן - שיחה • הו הו! • י"א בסיוון ה'תש"ע • 17:20, 24 במאי 2010 (IDT)

חג שמח! מתניה • שיחה 09:02, 25 במאי 2010 (IDT)

רבותי המכובדים, את הספר קראתי לראשונה עם יציאתו בשנת 1984 (אכן אני מהעתיקים) ומאז שוכבת לי מגבת ידיים קטנה (ומשום מה ורודה) בתיק ביה"ס שלי שמאוחר יותר הפך לתיק הצבא והיום בתיק אותו אני נושא לעבודה, ובנוסף ישנה מגבת באחוריים של מכוניתי, המקופלת יפה יפה ומתחלפת אחת לחודש לערך (עם רחיצת הרכב) וכל פעם שאני נתקל בה אני חושב שאני אישית מוכן למפגש הבלתי נמנע עם "מפצפצת החרקים הרעבתנית מטראאל" וזאת במידה והאחרונה תקפוץ לביקור בחיפה המעטירה.... ג'וגיגון - שיחה 12:08, 25 במאי 2010 (IDT)

אני לא רוצה להרוס לכם, אבל כל הקטע של המגבת הרב-שימושית הוא העתקה מספר הבדיחה והחידוד היהודי של דרויאנוב. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:09, 25 במאי 2010 (IDT)

טענות כבדות משקל דורשות סימוכין אמינים. דניאל ב. 20:32, 25 במאי 2010 (IDT)

ראה יום המגבת, או בספר של דרויאנוב - כרך ג', בדיחה 2105. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:59, 25 במאי 2010 (IDT)

דבריך מנוסחים לא כראוי. משתמע מהם שאדאמס אשם בגניבה ספרותית. כמובן שאין זה אפילו קרוב לאמת. בספר הבדיחה והחידוד מופיע רעיון דומה בלבד שעל פי הערך אין לו קשר כלל לבדיחה של אדאמס. דניאל ב. 00:09, 26 במאי 2010 (IDT)

יתכן שלא הובנתי כראוי. אדמס לא העתיק מילה במילה, אבל אני בהחלט חושב שהוא הושפע מהרעיון של הבדיחה. אבל מאחר שעל בדיחות אין כנראה זכויות יוצרים (ועל אלה שבספר, גם אם יש - פג תוקפן, 70 שנה) הוא לא עשה משהו פסול חוקית, אבל בכל זאת - הרעיון הזה לא מקורי ומקורו אצלנו. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:32, 26 במאי 2010 (IDT)

אני חושב שניתן לסכם שאנחנו זה המקור להכל, הקדמנו את הביצה ואף את התרנגולת הקדמנו בערב שבת והכנסנו לתנור. ג'וגיגון - שיחה 15:37, 26 במאי 2010 (IDT)

בדיחה זניחה קצת דומה בספר נפוץ רק אצל יהודים עשרות שנים קודם? לא נראלי. דניאל ב. 02:42, 28 במאי 2010 (IDT)

הקטע הבא מתבסס על תשדיר אמיתי עריכה

ברדיו הממלכתי רץ תשדיר פרסום מעצבן לאתר היכרויות טלפוני, המעיד על עצמו שהוא מבוסס על שיחה אמיתית. מכאן עולות שתי אפשרויות:

מפעילי האתר מאתרים לקוחות רווחיים במיוחד, מצותתים לשיחותיהם הנוגות ומשדרים את תמציתן ברדיו.
התשדיר מבוסס על שיחה אמיתית כמו שהמרפק שלי מבוסס על הלחיים של רונה קינן - השראה אומנותית קלושה ויומרנית ותו לא.

התואילו לבחור בין שתי האפשרויות עבורי? ליאור ޖޭ • י"ב בסיוון ה'תש"ע • 21:51, 24 במאי 2010 (IDT)

אבחר באופציה השנייה. הציוני ✡ שיחה 00:42, 25 במאי 2010 (IDT)

זה אכן מבוסס על שיחה אמיתית, אלא שזו התרחשה דקות ספורות קודם לכן באולפן ההקלטות בין הקריין לקריינית.

כל התשובות נכונות. טיפוסי - שיחה 21:31, 25 במאי 2010 (IDT)

מועדון גובה מייל עריכה

בעבר יזמתי את מחיקת הערך "מועדון גובה מייל" העוסק באנשים המקיימים יחסי מין במטוס, בשל הסיבה שנראה לי לא אנציקלופדי. מסתבר שהמדובר בתחביב נפוץ, שאף עלה לאחרונה למשלם המיסים הישראלי לא פחות משלוש מאות אלף ש"ח. האמת, מגיע להם, לביבי ולשרה, את כל הפינוקים שאנחנו יכולים לתת להם. מה רע במנוחה שלמה, בלי הצורך הזה להידחק לתא השירותים ולעשות שם את ההוריזונטל בוגי, בדרך לעוד פגישה מעצבנת ומשפילה עם אובמה, או לקראת העיתונות העויינת בדרך חזרה? אני רק חושש מהטילטולים במטוס בלהט התשוקה המתעורר. אבל אין דבר שטייסינו המעולים לא יוכלו להתמודד עמו. אלמוג 07:21, 25 במאי 2010 (IDT)

שנפתח את קטגוריה: חברי מועדון גובה מייל? (ובעקבותיה, כמובן, את קטגוריות המשנה קטגוריה: ראשי ממשלה חברי מועדון גובה מייל, קטגוריה: נשות ראשי ממשלה חברות מועדון גובה מייל וקטגוריה: דיילות חברות מועדון גובה מייל). עידו • שיחה 07:27, 25 במאי 2010 (IDT)

אלמוג, הסתבכת. אני מחכה בקוצר רוח לכותרת הראשית של "ישראל היום" מחר, שתעסוק בחשיבות המיטה הזוגית לדיונים על זקיפות הקומה הלאומית, ותתאר את נסיונך השפל לפגוע, מתוך אינטרסים גלויים של קשרי הון ושלטון, בזוגיות המופלאה שלפנינו. דוד שי - שיחה 08:28, 25 במאי 2010 (IDT)

זוגיות? סברתי שמדובר בזוג נשוי. ‏odedee • שיחה 12:11, 25 במאי 2010 (IDT)

זו כנראה הגרסה הישראלית לאהבה בשחקים, למה שרק אובמה יחגוג באייר פורס 1? תוחלף שרה לאלתר בקלי מקגיליס. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 13:51, 26 במאי 2010 (IDT)

אני ממליץ בהקשר זה על הסרט האחרון של ג'ורג' קלוני, תלוי באוויר. לא רע. אנדר-ויק • 16:19, 26 במאי 2010 (IDT)

הבגרות במתמטיקה עריכה

בהצלחה לכל מי שנבחן! חבל שהבחינה הועבה עם הגנבה של השאלון המקורי. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:43, 25 במאי 2010 (IDT)

איי הב ספוקן טו ארלי. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:10, 25 במאי 2010 (IDT)

איזו פארסה. בגלל שהאתר של משרד החינוך קרס, בחינות התחילו באיחור של שעה. השאלון שלי היה מ-19:00 עד 21:00, שעות די לא סבירות לבגרות במתמטיקה. AMIRBL25 - שיחה 22:49, 25 במאי 2010 (IDT)

אני לא יודע מה היה כל הסיפור, אצלי לא היה הבדל גדול, חוץ מזה שטופס הבחינה היה רגיל ולא המחברות המיוחדות האלו. לי יצא די לא טוב. אליסף • שיחה • 22:52, 25 במאי 2010 (IDT)

הבחינה היתה פארסה אחד גדולה. היא התחילה אצלי (006) בשעה וחצי איחור. בנתיים מאבדים סבלנות והרעב גובר. הניסוחים והשאלות לא היו מקצועיים, ראו שזו בחינה שנכתבה בהליך מזורז של יומיים. השאלון שלי עוד יצא סביר, אבל אצל 007 אני מתקשה להאמין שלא יעשו פקטור. דניאל ב. 23:13, 25 במאי 2010 (IDT)

007? עידו • שיחה 23:14, 25 במאי 2010 (IDT)

עזבו אותכם שטויות, יש מועד ב' ;) הציוני ✡ שיחה 01:15, 26 במאי 2010 (IDT)

דווקא נראה לי הוצאתי 100 :). דניאל ב. 13:20, 26 במאי 2010 (IDT)

אם השאלות שפרסמו היום במעריב משאלון 004 הן השאלות שהיו בבחינה, אז הן פשוט בדיחה. אלה השאלות הכי אלמנטריות שיכולות להיות. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:59, 26 במאי 2010 (IDT)

תודה על העלבון :) אליסף • שיחה • 14:00, 26 במאי 2010 (IDT)

יואל גבע דווקא טוען אחרת: "שאלון 004 ו-007 הם קשים, וגם שאר השאלונים הם לא פיקניק" [1]. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 14:03, 26 במאי 2010 (IDT)

אז הבעיה לא בקצה של השאלון. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:03, 26 במאי 2010 (IDT)

זה המקום להודות לשר החינוך אמנון רובינשטיין ישתבח שמו, שיזם את ההגרלה המופלאה שפטרה אותי מהבגרות במתימטיקה. וגם בספרות. עידו • שיחה 14:35, 26 במאי 2010 (IDT)

הבגרות הייתה ממש קשה. השאלות היו מנוסחות ממש מעצבן. זה שאיחרו את המועד של הבחינה גם לא הוסיף. ובקיצור, הלך גרוע. אני ממש מקווה בשבילם שמועד ב' יהיה יותר טוב. וברוקלי, אין טעם לגרום לנו להרגיש רע.. שירה - שיחה 16:03, 26 במאי 2010 (IDT)

תיכוניסטיפדים, אנחנו איתכם. שיהיה בהצלחה ותפסיקו להתבכיין

אנדר-ויק • 16:17, 26 במאי 2010 (IDT)

בתשנ״ו הרחוקה יום לפני הבגרות במתמטיקה המורה התקשרה אליי ואמרה לי "אלכס! איפה אתה?! יש לך בגרות במתמטיקה!"

הסתבר שטעיתי ביום.

איחרתי לבחינה באיחור של שעה, אבל סיימתי אותה בשעה שהיא הייתה אמורה להסתיים. קיבלתי 93. כולם חשבו שהיה קל. ––אלכס אהרונסון 16:51, 26 במאי 2010 (IDT)

בתשל"ט הרחוקה... נפל מטח קטיושות רבע שעה לפני מועד תחילת בחינת הבגרות בביולוגיה, וירדנו כולנו למקלטים בהר וגיא. אחרי בירורים של שעתיים עם משרד החינוך הסיעו אותנו לביה"ס בכפר בלום (שאז נחשב מחוץ לטווח), שם חיכינו עד שהתלמידים המקומיים יסיימו, והתחלנו את הבחינה באחת במקום בתשע. נדמה לי שקיבלנו פקטור. אמנון שביט • שיחה 17:32, 26 במאי 2010 (IDT)

בתשכ"ז הרחוקה התחילה מלחמת ששת הימים רגע לפני בחינת הבגרות בכימיה. לי היא פתרה את הבעיות בלימודי הגאוגרפיה (המורה היה במילואים עד לאחר כתיבת התעודות). דוד שי - שיחה 08:05, 27 במאי 2010 (IDT)

ב-תשX"X הרחוקה לא היו עדיין מועדי ב' ושאר ההקלות ה"מגניבות". התיישב מאחורי בבגרות במתמטיקה חבר נודניק שבמשך כל הבחינה ניג'ז לי להעביר לו פתרונות. עברתי, אבל ראיתי עצמי אנוס לשפר את הציון בחופשה מהצבא. מרקו • שיחה 08:29, 27 במאי 2010 (IDT)

בתרע"ו הממש רחוקה, לא היו בגרויות. מתניה • שיחה 10:03, 27 במאי 2010 (IDT)

מחשבון גימטריה עריכה

הגעתי במקרה לאתר בשם gimatria.net שמוצא התאמות במילים לפי גימטריה. כאשר לתוצאות יש ערך בויקיפדיה הוא נותן הפניה אליהם. נחמד. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 13:41, 26 במאי 2010 (IDT)

חמוד. אפשר לצרף לערך גימטריה --MT0 - שיחה 12:15, 27 במאי 2010 (IDT)

הדיון בחוק ויקיפדיה בכנסת עריכה

צפו! ‏עמיחי • שיחה 14:14, 26 במאי 2010 (IDT)

כמה חבל שאני לא יכול לקרוא שפתים, אין לי רמקולים במשרד • עודד (Damzow) • שיחה • !For King and Country‏ • 14:16, 26 במאי 2010 (IDT)

חבל, פספסת את הביטוי "רשתות האינטרנט". ‏עמיחי • שיחה 14:20, 26 במאי 2010 (IDT)

עברה! גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 14:21, 26 במאי 2010 (IDT)

עכשיו רק שלא תקבר בוועדה. Ranbar - שיחה 14:22, 26 במאי 2010 (IDT)

21-0! ‏עמיחי • שיחה 14:23, 26 במאי 2010 (IDT)

ההצעה תידון עתה בועדת המדע של הכנסת (למה דווקא זו? לא יודע.), וחשוב לדאוג שכל חברי הוועדה יכירו את החומר ויבינו את החשיבות.Ijon - שיחה 14:30, 26 במאי 2010 (IDT)

ובשמה המלא: ועדת המדע והטכנולוגיה. ולמה דווקא זו? כי שטרית עומד בראשה, ולכן כך היא תקודם מהר יותר. כבר היו קביעות ועדות מופרכות מזו. עידו • שיחה 14:34, 26 במאי 2010 (IDT)

וביטלו את ההגבלה על שימוש מסחרי? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:36, 26 במאי 2010 (IDT)

פינגווין פינגווין. אבל באמת מעניין אם הסירו את ההגבלה הזו. ‏Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה! 15:30, 26 במאי 2010 (IDT)

עכשיו זה הזמן לפעול למען ביטול ההגבלה. תומר א. מחוץ לחשבון. 18:21, 26 במאי 2010 (IDT)

יש איפה שהו הקלטה של הדיון? MT0 - שיחה 12:13, 27 במאי 2010 (IDT)

שימוש מסחרי זה בעיה קלה, הבעיה הקשה היא להוריד את הסעיף שאוסר שימוש למטרת פגיעה בבטחון המדינה. הרווח מתנאי כזה הוא כל כך קטן (איזו פגיעה בבטחון המדינה יכולה לצאת מתמונות כאלו?) בעוד הנזק יכול להיות גדול מאוד, התמונות לא יוכלו להיכנס לויקיפדיה. נת- ה- - שיחה 12:42, 27 במאי 2010 (IDT)

לדעתי הקרן צריכה גם להתפשר קצת ולקבל את סעיף הגבלת פגיעה בביטחון המדינה. הרי גם הרישיון הכי חופשי שיש לא נותן זכות להשתמש בתמונה בניגוד לחוק. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:27, 27 במאי 2010 (IDT)

עוד מאירועי היום עריכה

אינסטינקט יום הזיכרון:
אביעד שומע צפירה – ובלי להתבלבל נעמד דום. אביעדוס • י"ד בסיוון ה'תש"ע, 20:03, 26 במאי 2010 (IDT)

בטח היית מה זה גרוע בים יבשה. עידו • שיחה 20:05, 26 במאי 2010 (IDT)

אני ישנתי ובכלל לא שמעתי את זה. חבל. אליסף • שיחה • 20:07, 26 במאי 2010 (IDT)

אם הייתי יח"צן חרדי, הייתי הולך לאיזשהו ריכוז ציוני, ומצלם אנשים שממשיכים בעיסוקיהם (תוך הקפדה שלא לצלם משהו שמסגיר את התאריך), ושולף א זה ביום הזכרון הבא... דניאל צבי • שיחה 20:09, י"ג בסיוון ה'תש"ע (26.05.10)

אה, דווקא הייתי לא רע בזה, אבל עם הגיל, אתה יודע. אביעדוס • י"ד בסיוון ה'תש"ע, 08:25, 27 במאי 2010 (IDT)

נחמד עריכה

[2] אליסף • שיחה • 20:07, 26 במאי 2010 (IDT)

חמוד. עכשיו נחכה לאמיר שיכתוב על Fenya. אביעדוס • י"ד בסיוון ה'תש"ע, 20:26, 26 במאי 2010 (IDT)

גם זה מעניין. אליסף • שיחה • 18:08, 27 במאי 2010 (IDT)

איחולים עריכה

דניאל צבי עומד להתחתן, בואו לברך אותו בדף שיחתו. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 17:22, 27 במאי 2010 (IDT)

אירוויזיון 2010 - סקעת עולה לגמר? עריכה

כן עריכה

בעד --MT0 - שיחה 18:03, 27 במאי 2010 (IDT)
בעד --ברור! ואפילו בין מקום 3-5 לדעתי בגמר. אומנות - שיחה 21:13, 27 במאי 2010 (IDT)
85.65.83.111 02:32, 28 במאי 2010 (IDT)

לא עריכה

הוא עלה לגמר! עריכה

איזו התרגשות הייתה בשירה שלו. פחדתי שכל רגע הוא ישכח את המילים או שיעצור בעקבות צורך לקחת נשימה ולהירגע קצת. אבל הוא היה חמוד בהופעה שלו. איזה מלך.

כן, זה היה די בטוח שהוא יעלה, ועוד בייחוד אחרי שהוא נתן הופעה יפה גם אתמול. למרות שבאופן כללי, גם להראל וגם להרבה זמרים אחרים הקול נשמע קצת משתנק/נחנק. כל שנה יש בעיה כזו של הסאונד על הבמה באירוויזיון - שקולות הזמרים נשמעים קצת צורמים, חוץ מזה שהזמרים עצמם גם מאבדים קצת את הטון/הסולם המדוייק, כשהם מתרגשים. אומנות - שיחה 14:03, 28 במאי 2010 (IDT)

מה "מאבדים קצת את הטון" – הוא אלתר וזייף בלי בושה!

ואל תבינו לא נכון: זה בעצם דבר טוב, כי ככה יודעים שזה חי ושהוא שר באמת. אני אומר את זה בלי טיפת ציניות. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 16:27, 28 במאי 2010 (IDT)

היי אמיר, התכוונתי באופן כללי לסאונד על הבמה, לאיך שהוא עובר דרך הטלוויזיה, ובאופן כללי לזמרים שקצת אבדו בשיר. אבל אני גם חושב שהראל ספציפית לא זייף, אלא רק לא משך את הקול מספיק בחלקים דרמטיים מסויימים בשיר כדי להימנע באמת מלזייף - במיוחד במילה "אלוהיי" שנוספה בעיבוד הסופי של השיר לאירוויזיון בכוונה כדי לאפשר לו לתת טון גבוה ודרמטי יותר - כשבקטע הזה הוא הפסיק את השירה של המילה מהר במקום "למשוך" אותה. אבל גם לדעתי הוא אלתר הרבה בצורת הגשת השיר ובתזוזה על הבמה, וגם אני חושב שזה טוב, כי ככה זה יותר "הופעה של אמן" ופחות טכני-מלאכותי. אומנות - שיחה 01:51, 29 במאי 2010 (IDT)

מתמטיפוביה עריכה

היום נתקלתי בכתבה הזאת בעקבות הבלוג המצוין של גדי. הכתבה משקפת השקפה נפוצה לצערי על מתמטיקה כתחום משעמם, מעיק, חסר ייחוד ונוקשה. השקפה שניזונה מהתנסות בילדות עם מקוצע החשבון הנלמד בבית הספר, שכל עיסוקו שינון אלגוריתמים טרחניים לפתרון בעיות טריוויאליות, ובטעות נתפס כמתמטיקה. טעות ראשונה בקשר למתמטיקה היא המחשבה שמדובר בתחום נוקשה חסר יצירתיות ("1+1 תמיד יהיה 2") כשבאופן אירוני זה בדיוק להיפך - מתמטיקה היא התחום הכי חופשי ופתוח לדמיון, אין עליה שום מגבלות. הסיבה היחידה ש-1+1=2 (ואין זה תמיד כך) היא שלמתמטקאיים נוח שזה יהיה כך (מסיבות של אינטואיציה). באותה מידה אין בעיה שיתקיים 1+1=0 (כפי שאכן מגדירים לפעמים) או אפילו 1+1=כלב. במתמטיקה מותר לך לעשות מה שאתה רוצה כל עוד הגדרת את עם מה אתה עובד ולפי איזה כללים. רק צריך לשמור על עקביות. הדבר היחיד שמתמטיקאים הולכים לפיו הוא התחושות שלהם, מה נראה להם יביא לתוצאות מעניינות - מתמטיקה היא סוג של משחק שדורש יצירתיות רבה. ביקורת נוספת נגד המתמטיקה המופיעה בכתבה היא המופשטות שלה. ההפשטה של המתמטיקה היא כל היופי שלה ומה שהופך אותה לכלי כה רב עוצמה. ההבנה שספירת תפוחים אינה שונה מספירת תפוזים, שתור לקופה במכולת לא שונה מתור לבקשת דפים משרת באינטרנט או אפילו שסידור מושבים במטוס אינו שונה מהותית מהבנת התנועה של גוף תחת חוקי תורת היחסות, הם המאפשרים לנו לפתור את הבעיות האלו בכזו יעילות. זוהי גם ההבנה שאיפשרה את קיומה של מכונה מופלאה המסוגלת לתאר ולטפל בעולמות שלמים דרך מספר פעולות פשוטות באפסים ואחדים.

היופי האמיתי של המתמטיקה, האספקטים הלא טריוואלים שלה חבויים לרוב בפני הציבור הרחב וזה באמת חבל. כמובן שזאת גם מסיבות אובייקטיביות של קשיים בהבנת השפה שמאפשרת לתאר את העולם המופלא הזה. אני מקווה שה"מתמטיקה" בתיכון לא הצליחה לקלקל אותה גם לכם. אני מקווה גם שוויקיפדיה יכולה לשפר קצת המצב, שכן היא התברכה בסט רחב למדי של ערכים המציגים את העולם הזה. אך, ערכים אלו לא תמיד נגישים לחסרי ידע קודם ולכן אני חושב שזה חשוב מאוד לשתף הדיוטות בכתיבת ערכים מתמטיים ולהסתייע בהערותיהם (אם כי כפי שציינתי בעבר אני פסימי לגבי מידת ההצלחה של פרויקט כזה).

למי שהתעניין ורוצה לנסות להכיר מחדש את העולם הזה אני חושב שהבלוג של גדי הוא מקום טוב לעשות זאת. גם פורטל:מתמטיקה המושקע הוא מקום טוב להתחיל. מקווה שלא חפרתי :) דניאל ב. 22:23, 27 במאי 2010 (IDT)

הכתבה הזו לא מצערת בכלל, אלא משמחת. זה שאתה אוהב מתמטיקה והיא קוסמת לך - מגניב, סבבה, קול. לאחרים לא. הייתי רוצה לראות את תגובתך אם הייתי כופה עליך ללמוד משפט עברי (אגב, אני כן אוהב מתמטיקה). גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 22:31, 27 במאי 2010 (IDT)

אני לא חושב שהבנת נכון את דברי. אני מביע צער על כך שלימוד החשבון בבית הספר הורס את האפשרות של רבים להנות ממתמטיקה בהמשך חייהם. דניאל ב. 22:35, 27 במאי 2010 (IDT)

אז אני לוקח את דברי בחזרה; בכל אופן, הכתבה ההיא לא עסקה באופן הוראת המתמטיקה בישראל, אלא בעובדה הפשוטה שאנשים רבים מוכרחים ללמוד מתמטיקה על אף שזה נושא רחוק מהם. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 22:37, 27 במאי 2010 (IDT)

אני מופתע. אתה סבור שיש דבר מה משמח בכתבה שטוענת ש-"המתמטיקה היא עריצה בעצם מהותה. היא א-מוסרית כמו כל תחום או אדם שגורסים שיש רק תשובה נכונה אחת לשאלה נתונה"? אתה סבור שיש דבר מה משמח בספר שמנסה להעביר את המסר שמתמטיקה היא דבר מיותר שלא צריך בכלל לעסוק בו?

ובלי קשר לכך, כדאי לזכור שבבית הספר לומדים ידע כללי ברמה נמוכה. מתבקש שגם רמה כלשהי של מתמטיקה תילמד בו כשם ש"לומדים" בו ספרות, היסטוריה, תנ"ך ומקצועות נוספים, הגם שעבור חלקנו אלו נושאים רחוקים מאיתנו (כקורא ספרים נלהב אני חייב לציין שמקצוע הספרות היה המקצוע המיותר והרחוק ביותר ממני שנתקלתי בו בחיי). אולי כדאי לשנות את מה שעושים בבית הספר, אך לא ברור למה להיטפל למתמטיקה דווקא. אולי כי היא תמיד תחום הלימודים שאליו אוהבים להיטפל. הייתי מעריך את קליינברג בהרבה (אך עדיין לא מסכים איתו, כמובן) אם היה לו את האומץ לכתוב ספר שקורא לביטול ההיסטוריה. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 16:28, 28 במאי 2010 (IDT)

מתמטיקה זה מקצוע יפה, ואכן - שיטת ההוראה במערכת החינוך קצת הורגת אותה. למזלנו הרב יש בעברית לא מעט ספרות מתמטיקה פופולרית שמציגה את התחום יותר כפי שהוא ולא מוותרת על הוכחות יפות, למרות הניסיון להנגיש את המתמטיקה לקהל הרחב. מספר ספרים כאלה שאני יכול להמליץ עליהם: חיתוך הזהב - קורותיו של מספר מופלא, שפת הסימטריה והאם אלוהים הוא מתמטיקאי? של מריו ליביו; משפטי גדל ובעיית יסודות המתמטיקה של ארנון אברון; ומתמטיקה, שירה ויופי של רון אהרוני (שמלבד חידות ובעיות נחמדות, הוכחות יפות והסבר על תחומי המתמטיקה המודרנית ומונחיה כולל גם לא מעט ציטוטים שנונים בקשר למתמטיקה והשירה). בקשר לערכים של מתמטיקה גבוהה: לא תמיד אפשר להנגיש ערכים כאלה לתלמידי תיכון והדיוטות, שכן המתמטיקה נבנית נדבך על גבי נדבך, ונושאים מתקדמים דורשים ידע רב ורקע מתמטי נרחב ומוצק. למרות זאת, ניסית להנגיש את הערכים קבוצת קנטור ואינטגרל לבג (באחרון - למרות שדורש ידע בתורת המידה - לדעתי מספיק לדעת שמידה זו הכללה של אורך ומהי מידה אפס). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:38, 27 במאי 2010 (IDT)

נראה לי שכדאי להוסיף את ספריו של חיים שפירא לרשימה (ואם לא קראת, כדאי לך). גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 16:29, 28 במאי 2010 (IDT)

לצערי טרם ראיתי את הספר, ואני יכול להתייחס אליו רק לפי התיאור ב-ynet. אציין שפשוט קשה לי להאמין שפרופ' קליינברג בחר לעודד את הבערות באמצעות הפגנה של בערות. אני משוכנע שיש בספר מסר חתרני כלשהו, הטמון בין השורות, שהכותבת ב-ynet לא עמדה עליו, ולמעשה הספר נועד לדחוף את תלמידי מדעי הרוח לאקט של מרדנות במורה הנערץ שלהם, שבמסגרתו יגלו עניין רב יותר במתמטיקה. דוד שי - שיחה 21:48, 28 במאי 2010 (IDT)

היום גיל חובב, בתכנית בילוי היום של גלי-צה"ל השתמש בספר כתרוץ להשתלח במתמטיקה, עם אמירות כמו 'היום כשיש מחשבים ניידים אין צורך יותר ללמוד מתמטיקה', או 'שהמורה שלו אמרה שללמוד לחלק באמצעות קו יעזור לו מאוד בחיים, אבל הוא מעולם לא השתמש בחילוק'. עצוב מאוד. טוקיוני 22:58, 28 במאי 2010 (IDT)

דווקא כשיש מחשבים ניידים לימודי המתמטיקה חשובים יותר, כי את הבעיות הטריוויאליות (מילה של מתמטיקאים שקליינברג וחובב בוודאי ישמחו לבטל) המחשב יפתור בקלות, אך בעיות שמצריכות הבנה, אי אפשר לפתור גם באמצעות מחשב, כאשר אין הבנה. דרך אגב, נכון שקליינברג חוקר אירועים שהתרחשו לפני המון שנים? (ככה זה כשמבטלים את המתמטיקה, כל מה שגדול מ-3 זה המון). דוד שי - שיחה 00:21, 29 במאי 2010 (IDT)

בשבת נזכרנו סביב השולחן בen:The Feeling of Power של אסימוב. [3]. דוד - שיחה 22:22, 29 במאי 2010 (IDT)

אם אתה מתכוון לספר על תורת המשחקים - קראתי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:22, 29 במאי 2010 (IDT)

אם קראת, למה הוא לא ברשימה? אבל יש גם את הספר החדש שלו על האינסוף, שעושה רושם ממש טוב. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 16:35, 29 במאי 2010 (IDT)

למה? פשוט מאוד, כי שכחתי אותו. קורה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:37, 29 במאי 2010 (IDT)

מתברר שקליינברג מפגין בספר זה בערות לא רק במתמטיקה, אלא אף בתחום התמחותו המובהק. בתחילת הספר[4] נאמר "יוֹהָנֶס הַ־III — כְּלוֹמַר, אַחֲרֵי שְׁמוֹ יוֹסִיפוּ שָׁלשׁ פְּעָמִים אֶת הָאוֹת I בְּאַנְגְּלִית" - הסימן הזה, III, הוא, כידוע לכל ילד, לכל מתמטיקאי ולכל היסטוריון, בספרות רומיות, ולכן זו האות I בלטינית, לא באנגלית. קליינברג עקבי, וממשיך "הִנֵּה בָּא יוֹהָנֶס הָאַי־אַי־אַי", ולא יוהנס השלישי, כפי שנוהגים בני תרבות (גם בקרב ההיסטוריונים) לומר. טוב, לא ייתכן שהוא כזה מטומטם, אבל הבדיחה הזו, על חשבונם של הבורים, לא כל כך מצחיקה, כי כפי שראינו, יש בהם שלוקחים אותה ברצינות. מה יהיה? דוד שי - שיחה 16:25, 29 במאי 2010 (IDT)

כנראה שזו מתקפה. היום במאמרי הדעות בכותרות של ידיעות יש מאמר למה כדאי לבטל את לימודי המתמטיקה בתיכון ולהפוך את הבגרות לוולנטרית. הכותב מציין שרוב האנשים לא יצטרכו עוד מתמטיקה בהמשך דרכם האקדמית, אבל לדעתי רוב הסטודנטים באקדמיה נמצאים המסלול שדורש לפחות כמה קורסי בסיס במתמטיקה. דניאל ב. 11:55, 30 במאי 2010 (IDT)

התקבצו לכם כל חובבי המתמטיקה, והחליטו למען אלה שלא, מה ילמדו. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 11:58, 30 במאי 2010 (IDT)

גוונא, לא תענה למה ששאלתי אותך? זו כל התשובה שתיתן לנו? חבל, לא נראה שאתה מנסה לקיים דיון רציני, וזכור שאתה פחות או יותר היחיד כאן שתומך בצד השני. אתה לא רוצה לתת לו ייצוג הולם? גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 07:34, 31 במאי 2010 (IDT)

בעקבות דוד, קראתי אף אני את הפרק הראשון, ומצאתי טעות נוספת "עַל חָזֵהוּ שֶׁל אָבִיו הִתְנוֹסֵס תָּמִיד אוֹת מִסְדַּר־הַנֶּשֶׁר־הַמַּלְכוּתִי־הַגָּדוֹל. יוֹהָנֶס לֹא הֵבִין מַדּוּעַ הַצִּפּוֹר אוֹכֶלֶת־הַנְּבֵלוֹת הַזֹּאת מְסַמֶּלֶת אֹמֶץ־לֵב וְכֹחַ." אמנם ייתכן שבממלכה ההיא הנשר הוא זה שהיה על הסמל המלכותי אבל ברוב הממלכות מדובר דווקא בעיט או עוף דורס אחר, שנבלות אינן מזונו העיקרי. בברכה, איש המרק - שיחה 12:22, 30 במאי 2010 (IDT)

1. אפשר לקבל קישור למאמר ההוא?

2. גוונא - הרכב הלימודים המחייב בתיכון אינו עניין לחיבה או לחובבים. זו סוגיה מהותית, שקשה להדרש לה בלי לדבר, כמו שייקספיר, ברצף של קלישאות: משאבי הטבע בישראל זניחים. הסיכוי היחיד לקיים רמת חיים מערבית הוא למכור החוצה תוצרים של הון אנושי. המוצר המבוקש ביותר והיקר ביותר במאה הזו הוא ידע טכנולוגי. מתמטיקה היא שפת המדע והטכנולוגיה. קשה ללמוד שפה בגיל מבוגר. מסקנות: תרגיל. עוזי ו. - שיחה 12:46, 30 במאי 2010 (IDT)

המאמר הופיע בעיתון ולא מצאתי אותו ברשת. דניאל ב. 13:42, 30 במאי 2010 (IDT)

המאמר, מאת אברהם פרנק, קרוי "מי צריך בגרות במתמטיקה". תמציתו: לאחר שהכותב מספר שהמתמטיקה "ממררת את חייהם" של תלמידים ו"מכשילה רבים בהשגת תעודת בגרות", הוא מציע פתרון: "לבטל את חובת הבחינה, ולהשאיר את לימודי המתמטיקה בכיתות י'-י"ב לאלה שבחרו בכך", ומסיים בדברי הרגעה: "מתמטיקאים, אני יכול להבטיח לכם, לא יחסרו לנו עקב כך". דוד שי - שיחה 21:39, 30 במאי 2010 (IDT)

אפשר לקרוא את המאמר בבלוג של אברהם פרנק. אבינעם - שיחה 22:01, 30 במאי 2010 (IDT)

אוי ואבוי. לי נראה ששורת המפתח היא "מה קרה לראש היהודי? אחת הסיבות לתוצאה המדאיגה הזאת היא, הדרישה שכולם ייבחנו. התלמידים הרבים (כ-80%) שמקצוע המתמטיקה אינו מתאים להם וממרר את חייהם, אבל שחייבים ללמוד אותו לבגרות, מטילים את קשייהם על כלל המערכת, כולל על המצטיינים במקצוע, והרמה יורדת". נשאלת השאלה - למה בכלל ללמוד דברים קשים בבית הספר? גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 07:48, 31 במאי 2010 (IDT)

אברהם פרנק (או אברמל'ה כפי שהוא מוכר לי) הוא אומנם אדם תמהוני מעט אבל בסה"כ מדובר באיש חביב ומנהל למופת. אני יודע כי למדתי בתיכון שבניהולו. זכור לי כי לא פעם במהלך הלימודים אברהמ'לה טרח לשתף אותנו בהגיגיו השונים. חלקם היו עמוקים ומעירי עיניים ואחרים היו פשוט מוזרים. אני מניח שהכתבה שלו בעיתון שייכת לקבוצה השנייה. אין מה להתרגש מכך. אני יכול להבטיח לכם שלמרות מה שהוא אומר הוא דווקא משקיע מאוד בלימודי המתמטיקה בבית ספרו, ודואג שהם יהיו ברמה גבוהה (לפחות ככה זה היה עד לפני כמה שנים כשאני למדתי). אז מילים לחוד ומעשים לחוד. יורי - שיחה 08:05, 31 במאי 2010 (IDT)

אכן, קשה ללמד שפה בגיל מבוגר. לכן לא הצלחתי להבין למה האופן שבו מלמדים את השפה בבית הספר הוא זה: ראשית מלמדים כמה אותיות ומילים, ואז עוסקים במשך פרק זמן ארוך מאוד בחזרה על אותה המילה באלף ואחת הגיות גרוניות שונות ומשונות. כשלמדתי את השפה האנגלית בבית הספר בסופו של דבר קראנו את טום סוייר. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 07:34, 31 במאי 2010 (IDT)

גדי, אני מתנצל שלא עניתי, פספסתי משום מה שהשאלה מכוונת אלי. סליחה.

באשר לשאלתך, הספר מציג מין גישה פילוסופית חצי משעשעת כלפי המתמטיקה, אודות ה"עריצות" שלה, כביכול. זה משעשע מההבט הספרותי גרידא. אני התייחסתי לכך שהספר מציג גישה לפיה המתמטיקה אינה הכרחית. וזו גישה בריאה ונכונה.

אין צורך לומר לי שהמתמטיקה היא כלי רב-עצמה לפיתוח יסודות החשיבה, ושלעתים מדובר בידע שהתלמידים מודים בשלב מאוחר יותר למוריהם שלמדו אותו על כרחם. הבעיה היא שהכורח שעל כל תלמיד ללמוד מתמטיקה יוצר נזק כפול: הוא הופך את הלא-מתאימים למקצוע לתלמידים חלשים וממורמרים, וגורם לירידה חדה ברמת לימודי המתמטיקה, אצל אלה שיכולים היו ללמוד אותה ברמה גבוהה יותר.

אני למדתי בישיבה חרדית, והדבר הכי גבוה במתמטיקה שידעתי עד גיל מאוחר היה חילוק בית. אני אומר זאת על סמך חבר'ה שלמדו איתי מתמטיקה בשלב מאוחר יותר, ושבאופן חד משמעי היה ברור כי הם לא מתאימים למקצוע, הוא לא מעניין אותם, והם לא משקיעים בו טיפת אנרגיה של מחשבה אמיתית, כי המקצוע הזה לא הועיל להם בשיט. הם נותרו ממורמרים כלפיו, ההתייחסות שלהם כלפיו היא טכנית לחלוטין, ללא כל שאר רוח או הבנה של היופי שמאחוריו. חכמים לא הועילו כלום בתקנתם.

אני רוצה להקביל את זה לעניין הכפייה הדתית, ולא בכדי; עם כפייה דתית יש לנו ניסיון מעשי. שימו לב שמצוות שאינן נכפות על ידי הרשויות מתקיימות טוב הרבה יותר מאשר אלה שכפויות עלינו. ראו לדוגמה את המצוות הקשורות באישות ומשפחה, שבת וכשרות, לעומת מצוות כמו יום כיפור וברית מילה. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 08:16, 31 במאי 2010 (IDT)

אני לא מבין במה שונה המתמטיקה מכל מקצוע אחר שכופים בבית הספר על תלמידים לדעת אותו. אני אישית חושב שהבעיה היא לא עם עצם הכפייה, אלא עם האופן שבו מלמדים את החומר ואופי החומר שמלמדים. אם בשיעורי היסטוריה כל מה שהיינו עושים הוא לשנן שמות ותאריכים, גם נגד היסטוריה היינו מרגישים משהו דומה (היי, רגע, זה בדיוק מה שקורה!) גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 08:23, 31 במאי 2010 (IDT)

העובדה שמלמדים את המתמטיקה באופן רע - גם היא נכונה. אין לי אלא להביא דוגמה שנוכחתי בה במו עיניי: אחותי פיתחה סלידה קשה לשיעורי המתמטיקה בבית הספר התיכון שלה, ואט אט הגיעה למצב שלא נכחה באף שיעור. אבי, שהוא ד"ר לפיזיקה, לימד אותה בשלושה שבועות אינטנסיביים את חומר הלימוד של 4 יחידות, והיא סיימה את הבחינה בציון של למעלה מ-95 (לא זוכר בדיוק).

אבל פעמים שהרטינות על רמת ההוראה בעייתיות, מכיוון שעלינו להתמודד עם המציאות; הכי כיף היה שכל המורים היו משכמם ומעלה, יודעי כתוב וכתוב, אנשי שם-בהירי הסבר, אבל אין כוח אדם איכותי בכזה סדר גודל. פשוט אין.

הזכרת את היסטוריה כדוגמה, ואין לי אלא להסכים איתך. גם לימוד היסטוריה בדרך של שינון אלפי תאריכים ומאורעות הוא דבילי לגמרי, ומשניא את המקצוע על התלמידים. מה הפיתרון שאני מציע? וואלה - שום דבר מגובש. אולי גיבוש אוסף מקצועות פרטני לכל תלמיד שיהווה תעודת בגרות. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 09:49, 31 במאי 2010 (IDT)

בקיצור, אין לך בעיה עם המתמטיקה. יש לך בעיה עם מערכת החינוך הגרועה. ברוך הבא למועדון, אבל בחייך - עזוב את המתמטיקה בשקט, וכל עוד מכריחים אותנו ללמוד היסטוריה, תרשה לנו להכריח גם ללמוד מתמטיקה, ולו מהסיבה שעוזי ציין. אפס ידע במתמטיקה פירושו חסימת הדרך בפני אנשים למקצועות הטכנולוגיים באופן שיהיה מאוד קשה לתקן לאחר מכן. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 09:57, 31 במאי 2010 (IDT)

לא ולא; היסטוריה, בניגוד למתמטיקה, אפשר ללמד באופן אחר. כך גם ספרות ומקצועות אחרים. כך שהבעיה אינה במקצוע עצמו, אלא באופן ההוראה שלו, ועם זה צריך להתמודד בדרכים יצירתיות. במתמטיקה, לעומת זאת, גם אם רמת ההוראה תהיה טובה - לחלק נכבד מהתלמידים זה לא יעזור. או יעזור במעט. מדובר במקצוע ספציפי ביותר, שלאורך הרבה מההיסטוריה היה שייך, ובצדק, לפלח אינטלקטואלי מסוים של האוכלוסייה.

רוב האנשים אינם עוסקים במקצועות טכנולוגיים שדורשים ידע במתמטיקה, ולכן הצבת הידע הזה כתנאי סף לכל מקבל תעודת בגרות (ובכלל להצלחה בלימודים תיכוניים), לא רק שגויה - אלא גם לא הוגנת. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 10:12, 31 במאי 2010 (IDT)

תוספת: טענתי מעבר לכך, כי הבחירה להכריח תלמידים ללמוד מתמטיקה שגויה לא רק מוסרית, אלא גם טקטית. הסך הכללי של הידע במתמטיקה בישראל יקטן, ביחס ישיר והפוך לרמת המתמטיקה שתחויב. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 10:17, 31 במאי 2010 (IDT)

אלו טענות מוזרות למדי. ראשית, מתמטיקה בהחלט אפשר ללמד בדרך אחרת מזו שמלמדים בבית הספר - למה אתה חושב שאי אפשר? מאיפה השכנוע העמוק שגם הוראת מתמטיקה טובה עדיין לא תצליח לעזור? זכור שביוון העתיקה, למשל, המתמטיקה (בצורתה דאז) הייתה דרישת הסף מהאינטלקטואלים. בנוסף, רוב האנשים אינם עוסקים במקצועות שמצריכים ידע בהיסטוריה, ספרות, תנ"ך או כל דבר דומה לכך, אז המקצועות הללו נפסלים מאותה סיבה. גם הטיעון הטקטי תקף גם עליהם, אבל אני חושב שאינו נכון כלל והידע המתמטי לא עומד ביחס ישר (למה ישר? למה לא ריבועי, למשל?) והפוך לרמת המתמטיקה שתחוייב ולא ברור לי מדוע אתה חושב שהוא כן פרט לתחושת בטן. 12:11, 31 במאי 2010 (IDT)

אדייק: אפשר דרך הוראה אחרת, אי-אפשר לשנות את התוכן. במקצועות הללו התכנים הקיימים דפוקים ולא רק ההוראה, ואפשר ללמד תכנים שיהיו רלוונטיים כמעט לכל אדם. באשר ליוון: שוב אתה רואה כי מדובר באינטלקטואלים ולא בהמון העם.

זו תחושת בטן המבוססת על ניסיון; אינטואיציה - כמו שמכנים זאת. הדגמתי זאת מהכפייה הדתית, והעיקרון הזה, אגב - כמו עקרונות המתמטיקה, מבוסס על אקסיומות.

באופן כללי אומר כי גישתי ביחס לכורח הלימוד של שלל המקצועות הללו מניב תוצאות איומות, כך שיש לעשות חושבים ביחס להכרחה של לימוד של כל שאר המקצועות, ולתת לתלמידים יותר אוטונומיה. בנפרד, טענתי שמתמטיקה, הנתפסת כ"מלכת המדעים" וכאם כל הידע האנושי, עדיין אינה רלוונטית לאנשים רבים. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 12:23, 31 במאי 2010 (IDT)

בטח שאפשר לשנות את התוכן, למה לא? כמו שכבר נאמר לא מעט בהקשר של המהומה הזו, המתמטיקה התיכונית כלל אינה מייצגת את המתמטיקה "האמיתית". באשר ליוון - חשבתי שמדובר רק על אינטלקטואלים מלכתחילה; לאורך רוב ההיסטוריה הרוב המוחץ של המון העם היה בור ועם הארץ מוחלט - לא רק במתמטיקה, אלא גם בהיסטוריה, ספרות וכו', ואף בכל הנוגע לקרוא וכתוב, כך שלא כדאי להשתמש כאן בטיעונים "היסטוריים". ואני ממשיך לטעון שידע במקצוע ההיסטוריה או במקצוע הספרות עדיין אינו רלווטי לאנשים הרבה יותר מאשר מתמטיקה רלוונטית להם. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 13:22, 31 במאי 2010 (IDT)

אתה מתכוון להפוך את התוכן למה שמכונה מתמטיקה פופולרית? פספסתי את זה, צודק. זה באמת יכול להיות רעיון טוב. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 13:37, 31 במאי 2010 (IDT)

לא. אם כבר שמות מחץ, אז אני מתכוון להפוך את התוכן למה שמכונה מתמטיקה אמיתית. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 15:21, 31 במאי 2010 (IDT)

יש לך מאמר או חומר שמדגים את זה? כי ספרי המדע הפופולרי שהועלו קודם, ושקראתי כמה מהם, לא עושים את זה יותר מידי טוב, אלא רק משעשעים את הקורא. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 16:05, 31 במאי 2010 (IDT)

אני לחלוטין לא מסכים (לפחות לא ביחס לספרים של אהרוני ושפירא ואברון), אבל זה כבר עניין לדיון אחר במקום אחר. לא ממש הבנתי מה רצית שאדגים - שיש עוד מתמטיקה בעולם פרט למתמטיקה תיכונית? יש לך את ויקיפדיה בשביל זה... גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 16:08, 31 במאי 2010 (IDT)

קראתי את חיתוך הזהב ואת שפירא. לא משהו, בטח לא ללימוד.

אני מתכוון לחומר לימודי שהיית מעביר לילדים ביסודי, ושהיה מצליח להיות מעניין לכולם. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 16:10, 31 במאי 2010 (IDT)

אף אחד לא הציע להשתמש בספרים הללו כספרי לימוד (על איזה שפירא אתה מדבר? זה של האינסוף? באמת "לא משהו"?). מה שצריך להעביר לילדים ביסודי זה בדיוק מה שמעבירים להם עכשיו - בלי להכיר את פעולות החשבון הבסיסיות ואת המספרים הטבעיים אי אפשר לעשות מתמטיקה. הבעיות מתחילות בחטיבת הביניים ובעיקר בתיכון. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 16:31, 31 במאי 2010 (IDT)

תורת המשחקים. לא חשוב.

אני לא יודע מספיק מתמטיקה כדי לדון איתך על התכנים. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 16:45, 31 במאי 2010 (IDT)

הצעה עריכה

מה דעתכם על ניסוי בהעברת קורס במבוא לתורת הקבוצות בוויקיפדיה? מנחה הקורס יפרסם מדי יום את הערך שיש לקרוא באותו יום (בסדר דידקטי של ערכים), ובדף השיחה של הערך יתקיים דיון להבהרת עניינים הדורשים הבהרה, ויינתנו תרגילים. דוד שי - שיחה 21:26, 31 במאי 2010 (IDT)

רעיון מצוין. מצד אחד תורת הקבוצות נכללת ב"מתמטיקה אמיתית" ומצד שני היא פשוטה מאוד להבנה ומספקת תובנות יפיפיות. ועל הדרך ישתפרו רבות ערכי ויקיפידה. דניאל ב. 21:44, 31 במאי 2010 (IDT)

נשמע מגניב לגמרי. לפני שאני מצטרף בששון, כמה זמן לדעתכם הדבר ידרוש ביממה? גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 22:10, 31 במאי 2010 (IDT)

כיוון שמדובר על שיעור יומי, ראוי לצמצמו לערך שניתן לקרוא ולהבין במשך חצי שעה. הדיון יימשך יותר, בהתאם לשאלות התלמידים. כאשר נגיע לערכים ארוכים יותר, כמו קבוצת קנטור, יןקדשו לערך ימים אחדים. אם נצליח להתגבר על אקסיומת הבחירה במשך שבועיים (ואגב כך להרחיב את הערך ואולי להוליד ערכי משנה), דייני. דוד שי - שיחה 07:50, 1 ביוני 2010 (IDT)

מהו הידע הבסיסי הנדרש? גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 09:37, 1 ביוני 2010 (IDT)

אין ידע קודם נדרש. דניאל ב. 10:53, 1 ביוני 2010 (IDT)

רעיון מעולה. כדאי שיודעי המתמטיקה בקהילה יעברו על הערכים מבעוד מועד ויבדקו את התאמתם לקהל הרחב. טוקיוני 13:43, 1 ביוני 2010 (IDT)

מגניב לאללה. איפה נרשמים ומי מעביר? 132.77.4.129 14:29, 1 ביוני 2010 (IDT)

אני מתנדב להכין טיוטא למיזם בויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/קורסים/תורת הקבוצות. טוקיוני 19:36, 1 ביוני 2010 (IDT)

צא לדרך. דוד שי - שיחה 21:48, 1 ביוני 2010 (IDT)

יצאתי. אני מצפה לעזרה! טוקיוני 00:42, 2 ביוני 2010 (IDT)

אריה זלינגר מחכה לוויקיפדיה העברית עריכה

התפרסם הבוקר ב"ישראל היום". לטיפולם של חובבי ענף הכדורעף שבינינו. Lostam - שיחה 06:24, 28 במאי 2010 (IDT)

ומי שמעוניין לרצות את הביביתון, יכול לעיין בערך בוויקי האנגלית (אנ') אלמוג 06:44, 28 במאי 2010 (IDT)

איזו חוצפה. שהכתב שהכין את זה יצור את הערך. מה הקטע 77.124.227.225 06:51, 28 במאי 2010 (IDT)

לכל מי שהיה לו ספק בדבר אופיה של תנועת "אם תרצו" עריכה

[5]. תנועת מרכז? כן, כשם שג'וזף מקארתי היה איש מרכז. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 12:34, 28 במאי 2010 (IDT)

אכן, מי שמאמין ש"ליהודים יש זכות לקיים מדינת לאום בארץ ישראל" הוא ללא ספק איש ימין. עדירל - שיחה 13:37, 28 במאי 2010 (IDT)

אם תרצו הפשרה הרי כל כך פשוטה, "אם תרצו" לדעת רבים הינו ארגון ימין קיצוני, ולדברי הארגון עצמו הינו תנועת מרכז וטוענת לבידול מוחלט מהימין הקיצוני. טיפוסי - שיחה 13:42, 28 במאי 2010 (IDT)

ידידי (עדירל), הכרה בחשיבותו של חופש הביטוי והבעת הדעה אינה שוללת ואינה סותרת את אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית או את זכותו של העם היהודי למדינת לאום. אם תרצו עוסקים בהשתקה ובהפחדה. לא בזכותם של היהודים לקיים מדינת לאום בארץ ישראל (זכות שגם מפלגות השמאל היהודיות מצדדות בה, אגב). כשהם תקפו את הקרן החדשה זה לא הזיז לי את הזיפים על לחי ימין כי אין לי מושג מה בדיוק הקרן עושה, אבל ההתלבשות הדמגוגית הזאת על האקדמיה היא מכה מתחת לחגורה. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 13:46, 28 במאי 2010 (IDT)

בלבלת אותי לגמרי. הבנתי מדבריך שאין דעות לא לגיטימיות וכי לאנשי אקדמיה שמורה הזכות להשתמש בכספי משלם המיסים לקדם כל דעה מתוקף חופש הביטוי. מה שלא הבנתי זה כיצד זה קשור לימין ושמאל? האם כוונתך היא שרק אנשי ימין מתנגדים לחופש הביטוי? יתרה מכך, איני מבין מדוע יוצאים כנגד חופש הביטוי של אנשי הימין הקיצוני של "אם תרצו"? האם עמדות הימין הקיצוני שלהם אינן מוגנות תחת מטריית חופש הביטוי? מדוע אם כן לכנות את דבריהם מקארתיזם, שגם הוא וגם השימוש בביטוי מוגנים על ידי חופש הביטוי?

אך יותר מכל, איני מבין למה פנחס ולרשטיין היוצא בשצף קצף נגד נערי הגבעות יכול להחשב איש ימין, אך בן דרור ימיני ואם תרצו היוצאים נגד אנשי שמאל קיצוני השוללים את אופיה היהודי של מדינת ישראל בכספי משלם המיסים אינם יכולים להחשב אנשי שמאל או מרכז. חידה היא ותהי לחידה. עדירל - שיחה 14:34, 28 במאי 2010 (IDT)

א. ביקורת על אדם או על ארגון היא לגיטימית. אם תרצו לא מבקרת אדם או ארגון אלא מנסה לעשות דה-לגיטימציה לאקדמיה בכללותה. איני יכול לדעת בדיוק מהם המניעים. אני יכול רק לשער. וההשערה שלי היא שהחופש האקדמי כעקרון על בחינוך הגבוה מפריע למישהו. למה? כל אחד ישיב לעצמו.

ב. חופש הביטוי נתון לכולם. גם לאם תרצו. לא טענתי אחרת בשום מקום. הם יכולים לטעון מה שהם רוצים כל עוד הטענות העובדתיות אינן שקריות, בדיוק כמו כל אדם אחר.

ג. אם תרצו לא רק מממשת את חופש הביטוי שלה ושל חבריה אלא פועלת למען השתקת דעות מסוימות. לא ביקורת אלא השתקה. הם לא רק טוענים שדעות מסוימות אינן מבוססות מדעית, או אינן ראויות ערכית אלא קוראים לעקירת עמדות מסוימות מן הדיון האקדמי. אני לא מצדד בדעות הללו, אבל אגן בחירוף נפש על זכותו של כל אדם להחזיק בהן ולבטאן.

ד. השתקת דעות - הן אלה של הימין (קיצוני או בלתי קיצוני) והן אלה של השמאל (קיצוני או בלתי קיצוני) היא אנטי-דמוקרטית ואנטי-ליברלית. מי שרוצה להשתיק את הימין הוא לדידי שמאל קיצוני ומי שרוצה להשתיק את השמאל הוא לדידי ימין קיצוני. מי שקרוב יותר למרכז לא ישתיק אף אחד.

ה. מי שאינו מבין שמוסדות מחקר והגות אמונים על פלורליזם, על פי העקרון לפיו מן ההתנצחות עולה האמת, צריך לחוד לעצמו חידות אחרות, ברמה שונה לחלוטין. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 14:47, 28 במאי 2010 (IDT)

אם תרצו לא מבקרת אדם או ארגון אלא מנסה לעשות דה-לגיטימציה לאקדמיה בכללותה - טוב לדעת. עדירל - שיחה 16:15, 28 במאי 2010 (IDT)

"השיח האנטי והפוסט ציוני כבש את האקדמיה, והעמדות הציוניות מגורשות". i rest my case. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 16:25, 28 במאי 2010 (IDT)

מה היית אומר אם המצב היה שהדעות המקובלות בקרב האקדמיה הם שהשחורים הם גזע נחות, וכל מי שהעז לטעון אחרת זכה להתנכלות נגדו? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:29, 28 במאי 2010 (IDT)

אביר, אתה ועדירל טוענים שתי טענות שונות לחלוטין שאין ביניהן שום קשר. הוא התריס כנגד טענתי שאם תרצו עושים דה-לגיטימציה לאקדמיה בכללותה. כנגד התרסה זו הצגתי את הציטוט מתוך הכתבה ב"ישראל היום" המלמדת שיש דה-לגיטימציה לאקדמיה בכללותה. בכך סתרתי את הטיעון המשתמע של עדירל. אתה, לעומת זאת, שואל אותי מה היה קורה אם הדיעה המקובלת באקדמיה הייתה שהשחורים גזע נחות וכל מי שסבור אחרת חשוף להתנכלות. זו טענה במישור אחר מכיוון שאינך חולק על כך שאם תרצו עושים דה לגיטימציה לאקדמיה בכללותה אלא טוען שהדה לגיטימציה מוצדקת לאור הדעות המוקצות על ידי תנועה זו. אז הנה תשובתי. ראשית, לא ייתכן מצב שבו "הדיעה המקובלת" באקדמיה תהיה ששחורים הם גזע נחות שכן טענה כזו מצריכה ביסוס מדעי שאינו קיים. הטענות שכנגדן יוצאים אנשי אם תרצו הן טענות שנטענות בתחום של מדע המדינה - פוליטיקה - ולא בתחום המדעים המדויקים או מדעי הטבע. במישור הזה אפשר לפתח הגות ולהציג עמדות שונות ומשונות, ועמדה שלא מצאה את מקומה במוסד אחד תמצא את ביטויה במוסד אחר.מסיבה זו רבים בתחומי המדעים המדויקים לא מתייחסים למדע המדינה כמדע. אבל זו סוגיה אחרת. מרחב ההגות בתחום מדע המדינה רחב יותר. שנית, הטענה בדבר התנכלות למי שסבור אחרת כטענה גורפת נגד האקדמיה הישראלית היא שקר גס שאילו הייתי נציג האוניברסיטאות הייתי מגיש בגינו תביעת דיבה. בבתי הספר למדע המדינה וגם באחרים מוצגות דיעות רבות ושונות. יש חופש ביטוי והבעת דיעה והסטודנטים נחשפים לגישות השונות. מובן שיש עשבים שוטים בכל מקום. יש מרצים משתיקים כשם שיש מרצים שמטרידים מינית. אבל אלה המיעוט שבמיעוט והאוניברסיטאות מטפלות בהם ביד ברזל. ראית את התגובה של אוניברסיטת תל אביב בכתבה. לכן להגיד שיש התנכלות שיטתית כנגד ציונים זה פשוט שקר. אני לומד באחד המוסדות שנזכרים בכתבה. ואני אומר לך: שקר, שקר ושוב שקר. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 16:53, 28 במאי 2010 (IDT)

אני שמח שסתרת את טענותי. מכיוון שאני נמנע ככל יכולתי מהשתתפות בדיונים מעין אלו, אני מסיים כאן את טענותי. כל טוב ושבת שלום. עדירל - שיחה 17:06, 28 במאי 2010 (IDT)

ראשית, גם הטענה שלישראל אין זכות להתקיים או שהיא המקור לכל צרות העולם - אין שום ביסוס מדעי (להפך). זה שמדובר במדעי החברה ולא במדעים מדויקים לא אומר שכל שטות שם קבילה. גזענות כנגד שחורים לא שונה בהרבה כגזענות נגד יהודים ושלילת הלגיטימיות של ישראל היא סוג של גזענות אנטי-יהודית. כעת, אתה טוען שאין התנכלות כנגד ציונים באקדמיה מצד אנשי הסגל האנטי-ציונים. אז מה תאמר על זה? מרצים: למנוע העסקתה של אל"מ פנינה שרביט-ברוך שהכשירה הלחימה. המקרתיסטים האמיתיים הם אנשי השמאל הקיצוני שיוצאים נגד כל מי שתומך בזכותה של ישראל להתקיים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:09, 28 במאי 2010 (IDT)

אביר, השאלה שאמורה לסיים את הוויכוח הזה היא שאלה פשוטה בתכלית: האם פנינה שרביט ברוך לימדה בתל אביב או לא? אני אחסוך לך את החיפוש: לימדה גם לימדה. מה זה אומר? מי מקארתיסט ומי מואשם במקארתיזם על ידי מקארתיסטים? חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 20:02, 28 במאי 2010 (IDT)

מבחן התוצאה הוא מדד משונה מאד, משום שהוא מודד יכולת ולא כוונות. עוזי ו. - שיחה 01:18, 30 במאי 2010 (IDT)

אני קורא לעצמי בגאווה ציוני, אבל השטויות של תנועת "במידה ותרצו" מביכות אותי.

יהיה טוב הן לאקדמיה והן לציונות אם תתקיים ביניהן הפרדה. בניסיונות של "במידה ותרצו" לערבב ביניהן אין שמץ של היגיון.

רונן שובל היקר, אם אתה קורא את זה, יש לי עצה בשבילכם: במקום לקלל את "מחסום ווטש" ולהאשים מרצים ב"פוסט־ציונות מודחקת", קחו מ"מחסום ווטש" דוגמה. "מחסום ווטש" מסייעים לקורס שקשור לתחום עיסוקם? מצאו גם אתם קורס שקרוב לתחום עיסוקכם וסייעו לו. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 15:17, 28 במאי 2010 (IDT)

במקרה זה "אם תרצו" צודקים. למרצים מותר להחזיק בדעות אנטי-ציוניות אך אסור להם לכפות אותן על התלמידים בשטיפת מוח ואיומים (למשל: "אם לא תתמוך בכך שישראל מדינה קולוניאליסטית פושעת אני אכשיל אותך בקורס"). על חומר הלימוד להיות נייטרלי ולא מוטה פוליטית. כמו כן, על המחקר להיות אובייקטיבי ולא לכלול טענות שקריות בשם האידיאלוגיה, כשם שעשה אילן פפה ומרצים/חוקרים אנטי-ציוניים אחרים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:30, 28 במאי 2010 (IDT)

במילה אחת - מחריד. אלמוג 17:08, 28 במאי 2010 (IDT)

MathKnight, את מי בדיוק ציטטת? אנדר-ויק • 17:21, 28 במאי 2010 (IDT)

זו הייתה דוגמה לסוג של איום, לא ציטוט מדויק של מישהו. אבל קראתי כתבה שדברים ברוח האלה אכן קיימים מתחת לשטיח בהרצאות של מרצים המזוהים עם השמאל הקיצוני והמחנה האנטי-ציוני. זכור גם המרצה מספיר שלא הרשה לחיילים במדים להיכנס לשיעוריו. ישנה עוד דוגמה: שולמית אלוני הרצתה תקופה מסוימת באוניברסיטת תל אביב, במהלך אחד השיעורים בחרה להקרין את הסרט ג'נין ג'נין שמעליל שקרים כנגד ישראל. אחרי הקרנת הסרט אחד התלמידים ביקש לדבר והקריא מכתב של ד"ר דוד צנגן שמונה שקרים רבים בסרט. אלוני השתיקה אותו באמצע דבריו וכפתה את דעתה על הכיתה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:09, 28 במאי 2010 (IDT)

כשהייתי סטודנט בתל אביב דניאל דורון, שלא נמנה על סגל האוניברסיטה, העביר קורס שמטרתו המוצהרת הייתה חינוך לכלכלת שוק. "המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי" שלו שילם מלגה צנועה למשתתפי הקורס. הנה לכם ארגון מצידה הימני של מפה הפוליטית כלכלית שעשה דברים שכאלו כבר לפני שנים רבות. אז מה. היה קורס מעניין מאוד.
במהלך אותם לימודים התמזל מזלי ללמוד מספר קורסים עם חלק מהמרצים המתוייקים תדירות כאנטי-ציונים. זו הייתה חוויה נהדרת ומדובר באנשים שמבחינה מקצועים הם משכמם ומעלה. מעולם, אבל מעולם לא שמעתי התבטאויות פוליטיות בכיתה. כשחזרתי ממבצע חומת מגן לשיעור של מי שהיה, אם אינני טועה, באותה שיירה של פעילי שמאל שניסו להכניס סיוע הומניטארי לג'נין במהלך המבצע ואשר הפגין במחסום עופר, זכיתי ליחס הגון וענייני ללא נימה שיפוטית או רמז פוליטי.
אני לא יודע מהיכן הביא מת'נייט את הציטוט לעיל ("אם לא תתמוך בכך שישראל מדינה קולוניאליסטית פושעת אני אכשיל אותך בקורס"). אם נאמר משפט שכזה על המרצה לעוף מחר מהאקדמיה גם אם יש לו קביעות. היכן זה נאמר ובידי מי? אני בספק אם כך היו הדברים.
בתחומי לימוד הקשורים להווה, כגון מדעי החברה, אין מנוס מזליגה של פוליטיקה. השאלה היא כיצד זה נעשה. נסיוני שלי לימד אותי שניתן לעשות זאת בצורה אינטיליגנטית ואקדמאית בלי לדחוף דעות אישיות בצורה פסולה. אם מדברים על נושאים פוליטיים בכיתה, ולעתים זה בלתי נמנע, אני רוצה לשמוע גם מה יש למרצה שלי להגיד. לא מה דעתו, אלא מה השקפתו המקצועית. זה לא אומר שהוא אוכף אותה עלי.
צריך לזכור שבוגרי מערכת החינוך הישראלית רוויים באינדוקטרינציה ציונית. זה יכול להיות רע וזה יכול להיות טוב - תלוי במתבונן, אבל זה כך. רק באוניברסיטה מתחילים לפתוח את האופקים, לגלות את האוניברסלי,ולחשוב חשיבה ביקורתית. לא פלא, אם כך, שימצאו יותר טקסטים ביקורתיים מאשר תומכי הדעה השלטת באוניברסיטאות. זה בדיוק תפקידו של המוסד הזה.
בלי שום קשר לישראל, ליהדות ולציונות, בכל העולם האקדמי יש כרסום משמעותי ברעיון הלאומיות כבר שנים ארוכות. בתחומי ידע שונים מראים מחקרים על גבי מחקרים כיצד הלאומיות איננה אלא אידיאולוגיה בשירותה של אליטה ויכצד היא מומצאת ומומצאת מחדש חזור והמצא. אבל בישראל האידיאולוגיה הלאומית המקומית, הקרוייה ציונות, עדיין חזקה מאוד. לכן כשמלמדים סטודנטים זרמי מחשבה אוניברסליים עכשוויים, אין מנוס מביקורת על הנרטיב הלאומי המקומי. זו גם הסיבה שספרו של שלמה זנד על המצאת העם היהודי הוא ספר שחייב היה להיכתב. אולי מישהו אחר היה עושה עבודה טובה ממנו. אולי היה מי שיענה טוב יותר על השאלות ששאל בספרו, אבל עצם העלאת השאלות הייתה הכרחית: כיצד זה שבכל העולם מקובל לראות בלאומיות נרטיב בלבד ורק אנו עדיים חושבים שאנו יוצאי דופן והלאומיות שלנו היא מהותית, ולא מומצאת. זו שאלה שחייבת להישאל, תהייה התשובה אשר תהייה. המהלך החדש (ישן) הנוכחי כנגד האוניברסיטאות לא יוצא נגד תשובותיו של זנד (בהן נפלו פגמים רבים, ככל הנראה), אלא נגד עצם העלאת השאלות. זו הסכנה. זה המקרתייזם. זה האינטי-אינטלקטואליות הפשיסטית.
ואגב, הערתי על כך שהמחקר ה"חדש" הזה ישן, כי אני קראתי אותו בעלון של "אם תרצו" לפני למעלה משנה, אם אינני טועה. אולי הם עדכנו משהו, אבל בסך הכל מדובר על מחזור חומרים. אורי • שיחה • Go Jimbo Go! 17:22, 28 במאי 2010 (IDT)

6. מה אומרים בעולם הגדול על המצאת הלאומיות הפלסטינית? בשירותה של איזו אליטה היא נמצאת, ולאילו מטרות? עוזי ו. - שיחה 22:40, 29 במאי 2010 (IDT)

שאל את מי שמתמצא בתחום. תוכל למצוא את הגרסה הפופולארית לטענות (מוצדקות) אלו בעיתונות היומים בישראל ומעל בימת הכנסת. אורי • שיחה • Go Jimbo Go! 19:49, 30 במאי 2010 (IDT)

המשט לעזה עריכה

אין ספק שאנו עדים להצגה הכי טובה בעיר, עם כל הצער שיש בדבר לחלקים גדולים במדינה, בתקוה שהדבר יסתיים עד כמה שאפשר בטוב, אני אישית נזכרתי במקרה של עצירת הספינה שניסתה להגיע לאשקלון על מנת למחות בהריסת הקברים על ידי הארכאלוגים, אך כמובן כל מי שמקשר בין המקרים עושה זאת על דעתו בלבד. טיפוסי - שיחה 13:40, 28 במאי 2010 (IDT)

אתה מתכוון הרס המקדש הפגאני.... האמת, מאז הניאו-יהדות הפגאנית המתפתחת במאה האחרונה - אני מקבל יותר בסלחנות את האובססיה שלכם לקברות פאגניים, בכל זאת אבותיכם הרוחניים. יק"ר 16:35, 28 במאי 2010 (IDT)

אני שמעתי קוראים לאם תרצו ודומיה (פרופ' רות גביזון), "נאו-ציונות". באמת שם מתאים. { ―אנונימי לא חתם

בלתי מחיק? עריכה

שאלה בהיסטוריה של ויקיפדיה - מה היה תוכנה של תבנית: בלתי מחיק? 85.64.171.226 10:52, 29 במאי 2010 (IDT)

"תקלה טכנית מונעת את מחיקתו של דף זה. ההחלטה על מחיקת הדף התקבלה בהתאם למדיניות המחיקה. יש למחוק את הדף ברגע שתתוקן התקלה". Magister • שיחה 11:08, 29 במאי 2010 (IDT)

מה היה, ומה אולי יהיה היום באירוויזיון עריכה

חזיתי נכון 7 מתוך 10 שירים שעלו מחצי הגמר הראשון, וגם 7 מחצי הגמר השני. שנה שעברה הלך יותר טוב עם הימור נכון של 9 מתוך 10 בראשון ו-8 מתוך 10 בשני, עם 19 משתתפות בכל חצי גמר... :-)
לא העליתי על דעתי שרוסיה ובוסניה-הרצגובינה יעלו מחצי הגמר הראשון- לפינלנד ולטביה הגיע לעלות. גם 50% שופטים וחלוקה לשני חצאי גמר לא עוצרים את כמות ההצבעה שרוסיה מקבלת.

גם לגבי חצי הגמר השני לא חשבתי תחילה שרומניה תעלה, למרות שבחמישי בערב בהופעה החיה התחלתי די לאהוב את השיר: הזמרים טובים מאוד והיו נינוחים על הבמה עם הנגינה על הפסנתר, והזמרת גם שרה יפה את קטע האופרה הקטן שהיה בשיר. אז אני שמח שגם רומניה עלתה וגם גאורגיה שהיה יפה, שהייתה לי הרגשה שאולי תעלה במקום סלובניה. כך שתוצאות חצי גמר זה הרבה פחות מפתיעות, אותי לפחות. בייחוד היה צפוי לגבי השירים של ישראל, אזרבייג'ן, טורקיה ואוקראינה - שגם נאמרו בזה אחר זה כבר בהתחלת התוצאות, כדי להשאיר את המתח למדינות שפחות ברור שיעלו במקומות האחרונים שנותרו בגמר. בכל זאת, לקרואטיה הייתה בלדה איכותית לדעתי עם זמרות טובות, ולשבדיה היה שיר שכל-כך אהוב על אנשים שונים. אז מפתיע ששתי אלו לא עלו, כאשר קפריסין עם שיר חמוד אבל די נשכח, ועם הצבעה פוליטית לא גדולה (בייחוד כשיוון לא הייתה איתה בחצי גמר), דווקא כן בגמר.

לגבי היום בערב, ההימור שלי:

שוב, תחזית ההימור "מוגשת בחסות" מה שאני חושב שיקרה עם השפעה של הצבעה פוליטית ו-50% שופטים, בנוסף כמובן לאיכות של שירים בולטים לדעתי (אם זה היה לפי הטעם האישי שלי - רוסיה הייתה ממש בתחתית, אזרבייג'ן גם הייתה יותר נמוך, ופורטוגל הייתה יותר גבוה, למשל).

מקום 1: ספרד

מקום 2: אוקראינה (מקווה מאוד לגביה) מקום 3: ישראל מקום 4: טורקיה מקום 5: בלגיה (גם אחד השירים וההופעות שאני הכי אוהב)

מקומות 6-10: גרמניה, יוון, רומניה, אזרבייג'ן, ארמניה

מקומות 11-15: נורבגיה, סרביה, גאורגיה, צרפת, איסלנד

מקומות 16-20: דנמרק, אירלנד, בוסניה-הרצגובינה, רוסיה, מולדובה (רוסיה בטח תקבל שוב 12 נקודות משופטי אסטוניה).

מקומות 21-25: אלבניה, בלארוס, פורטוגל, קפריסין, בריטניה.

מה אתם חושבים שיקרה? אומנות - שיחה 16:01, 29 במאי 2010 (IDT)

שלום, אמנות. מעניין מאוד המידע שהבאת. חזרתי מהחופשה. נראה איפה אוכל לראות את אירוויזיון כי לא קניתי עדיין טלויזיה. הסתכלתי על הלהיטים באינטרנט. אני כמו תמיד אוהב את הדרומיים יותר - כולל יוון וסרביה. השיר מספרד הוא מייצג את הסגנון הצועני וסקעת שלנו שר שנסון א לה אזנבור. לא יודע אם יש סיכויים למקומות ראשונים.

אני מהמר על ארמניה או צרפת. Ewan2 - שיחה 16:54, 29 במאי 2010 (IDT)

תודה שכתבת את דעתך, אני מסכים איתך לגבי יוון וסרביה, שני שירים טובים ונחמדים. אומנות - שיחה 17:00, 29 במאי 2010 (IDT)

והצופים היוונים יצטרכו לתת קולם לזמרת הגרמניה הנחמדה אחרי נסיון ארצה להוציאם מהבוץ.Ewan2 - שיחה 17:02, 29 במאי 2010 (IDT)

ראשון-אזרבייג'ן, שני- גרמניה, שלישי-דנמרק. ישראל מקום עשירי, תוצג מפה ללא רמה"ג עם השטחים בצבע אחר. יזהר כ.

ראיתי רק את השיר הספרדי. מצא חן בעיני. בנוסח פסטיבל סן רמו. אני מהמר עליו.אודי - שיחה 23:04, 29 במאי 2010 (IDT)

הופתעתי לטובה מהשיר היווני, שם את הכסף שלי עליהם • עודד (Damzow) • שיחה • !For King and Country‏ • 23:12, 29 במאי 2010 (IDT)

השיר היווני או השיר הסרבי יזכה. ישראל תהיה במקומות האחרונים. תומר - שיחה 00:12, 30 במאי 2010 (IDT)

צריך להחזיר את הקדם איורווזיון או את פסטיבל הזמר, שהניבו לישראל מקומות גבוהים בתחרות, וגם עודדו יצירה. השיטה הנוכחית של בחירת זמר באמצעות ועדה פנימית, ותחרות של הזמר עם עצמו, לא מוכיחה את עצמה, ומניבה תוצאות עלובות למדי. אפי ב. • התחברו ל♥ • 01:26, 30 במאי 2010 (IDT)

הימור משנה: מפת ישראל באירוויזיון עריכה

לאור אי הצגת מפת ישראל בחצי הגמר, והתערבות משרד החוץ שהביאה להבטחה להצגת מפה בגמר אני פותח התערבות משנה, לגבי השאלה האם המפה תוצג וכיצד?

לא תוצג כלל
תוצג בגבולות 67, כשמזרח ירושלים ורמת הגולן לא חלק מהמפה.
תוצג בגבולות 67, כשמזרח ירושלים ורמת הגולן לא חלק מהמפה, אבל יש הקפדה על כך שחמת גדר חלק מישראל (תוספת של שתי נקודות בציור).
תוצג בגבולות 67 + רמת הגולן אבל בלי מזרח ירושלים
תוצג בגבולות 67 בלי רמת הגולן אבל + מזרח ירושלים
תוצג בגבולות 67 + רמת הגולן ומזרח ירושלים
תוצג בגבולות 67 עם רמת הגולן ומזרח ירושלים בנקודות יותר כהות
תוצג יחד עם ירושלים, יהודה ושומרון והגולן בנקודות יותר כהות
תוצג יחד עם ירושלים, יהודה ושומרון והגולן אבל בלי רצועת עזה
תוצג יחד עם ירושלים, יהודה ושומרון והגולן ורצועת עזה בנקודות יותר כהות
תוצג יחד עם ירושלים, יהודה ושומרון והגולן בנקודות יותר כהות ורצועת עזה בנקודות עוד יותר כהות
תוצג יחד עם יהודה ושומרון והגולן בנקודות יותר כהות ורצועת עזה בנקודות עוד יותר כהות
תוצג יחד עם מזרח ירושלים והגולן בנקודות קצת יותר כהות, יהודה ושומרון בנקודות יותר כהות ורצועת עזה בנקודות עוד יותר כהות
תוצג כולל רמת הגולן ומזרח ירושלים, ובתוספת שטחי C ביהודה ושומרון.
תוצג כולל רמת הגולן ומזרח ירושלים, ובתוספת שטחי C ביהודה ושומרון, ושטחי B בנקודות כהות יותר.
תוצג כולל רמת הגולן ומזרח ירושלים, ובתוספת שטחי C ביהודה ושומרון, ושטחי B בנקודות כהות יותר ושטחי A בנקודות עוד יותר קהות.
תוצג כולל יהודה שומרון והגולן בלי שום הסתייגות.

יש עוד איזו אופציה שלא חשבתי עליה? eman • שיחה • ♥ 17:43, 29 במאי 2010 (IDT)

שכחת אפשרות: כולל יש״ע ועבר הירדן, לא כולל רמת הגולן. רק כך! ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 20:13, 29 במאי 2010 (IDT)

אני מהמר שיציגו רק את מפת תל אביב ואת הכנרת :) --MT0 - שיחה 20:18, 29 במאי 2010 (IDT)

הימור משנה להימור המשנה: באיזה צבע יוצג הקו הירוק ? מיקיMIK • שיחה • 20:29, 29 במאי 2010 (IDT)

איפה אנדר-ויק ופרס השנינות שלו? אחח גדול MT0 - שיחה 20:34, 29 במאי 2010 (IDT)

עמנואל, נשתמש בשולצה לסקר הזה? • עודד (Damzow) • שיחה • !For King and Country‏ • 23:06, 29 במאי 2010 (IDT)

כצפוי, הראו מפה בלי יו״ש. טשטשו אותה כה טוב והעלימו אותה כה מהר שלא הספקתי לראות מה לגבי ירושלים, גוש־קטיף ורמת הגולן.

ולא, זה לא תירוץ לזיוף חסר הבושה שסקעת דפק שם, אבל אני סולח לו. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 23:56, 29 במאי 2010 (IDT)

לדעתי, לא צריך להראות גבולות באירוע כזה (ואם בכל זאת ימשיכו עם זה, מעניין מה תעשה גרמניה שנה הבאה...). ‏Yonidebest Ω Talk‏ 10:34, 30 במאי 2010 (IDT)

מסקנותיי מהאירוויזיון עריכה

קודם כל - גרמניה?! מכל השירים, דווקא זה של גרמניה? ולמה הזמרת הגרמנית דומה באופן חשוד ליונית לוי?!
כנראה שזוהי מחלה לזמרים ישראלים באירוויזיון - חייב לבוא קטע בשיר שאיזה זיוף (בועז מעודה, מירה עווד, הראל כמובן ועוד רבים וטובים) מרושע ישתלט על הגרון.
זה רק אניאו שגם אתכם מרתיח שכל שנה ייון מעניקה לקפריסין 12 נקודות, וקפריסיון מעניקה ליוון 12 נקודות?
זה רק אני או שנמאס מהאנגלית המעפנה של נציגי המדינות בעת מתן הנקודות? מה נסגר איתם? לא יכולים להביא אחד שבוודאות יודעים שהוא יודע אנגלית (ישראל החכימה לעשות זאת, ואין מבוכה מצד מגיש הנקודות שלנו).
זה רק אני או שהמפה שהוצגה לפני השיר שלנו לא מופיעה בשום אטלס שאני מכיר
זה רק אני או שנמאס שהמיעוט הרוסי בארצנו אוהב את רוסיה כל כך?
רק מקום 14?! אולי השיר באמת לא היה מתאים לאירוויזיון (כי אי אפשר להתווכח על האיכות של הראל). אתרי ההימורים דירגו אותו במקומות הראשונים!! איך זה קרה??
מי שהיה צריך לזכות זה רומניה או ארמניה.

--MT0 - שיחה 08:54, 30 במאי 2010 (IDT)

- מה הבעיה עם הצבעת הרוסים? הם מצביעים למוזיקה שלהם אותה הם אוהבים. זה לא שונה מהיהודים בצרפת שמצביעים לישראל.
- רמת האנגלית של נציגי המדינות לא היוותה מטרד. דניאל ב. 09:19, 30 במאי 2010 (IDT)

אם אני לא התלהבתי מהשיר והביצוע, אין לי מה להלין על איזה סלובקי או צרפתי. המסקנה שלי ש"קול המון כקול שדי." להפסיק עם העניין שועדה עלומה בוחרת זמר בקריטריונים לא ברורים, הרחק מעינו של הציבור. להחזיר את ההחלטה לידי הציבור. אם אי אפשר לארגן קדם אירווזיון, אז שיארגנו משהו בסגנון "כוכב נולד", שבו יהיו שופטים, והציבור יבחר את הזמר והשיר באמצעות SMS. אם רשות השידור לא יכולה לארגן את זה, אז שיעבירו את העניין לערוץ 2 (שכבר יודעת לעשות משהו דומה) או ערוץ 10, או למשהו משותף. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 09:58, 30 במאי 2010 (IDT)

השיר הישראלי היה מעפן. התפלאתי שהוא זכה לנקודות בכלל. השיר בגרמנית היה השיר היפה ביותר, אבל מי בארץ יצביע לגרמניה? יש איזה שהוא מחסום מחשבתי בהצבעה כזו. כנראה שעוד לא עבר מספיק זמן, גם לי. וברוח האינטרנט, שיעלו את השירים המועמדים ליוטוב, והשיר שזוכה למירב הצפיות הוא שייבחר לייצג אותנו ;-) ‏Yonidebest Ω Talk‏ 10:31, 30 במאי 2010 (IDT)

אפי, אין לי ספק שגם אם זה היה נתון לבחירת הציבור הראל סקעת היה נבחר. דניאל ב. 11:33, 30 במאי 2010 (IDT)

הבעיה לא הייתה עם הראל, סה"כ ההופעה שלו הייתה סבירה ביותר והשיר עצמו היה נחמד ודיי מתאים לארויזיון (קשה להאמין שהיהודים אי פעם ירצו להופיע כאן).

אם כך מה היו הבעיות?, קודם כל התחרות הייתה השנה לא רעה בכלל, אישית איכזב אותי המיקום הנמוך של השיר הספרדי בהחלט שיר מצויין וההופעה והתצוגה הויזואלית שלו הייתה ממש יפה (הרקדנים וכו'). הבעיה העיקרית עם השיר הישראלי הייתה שלא הייתה בו מילה באנגלית!, הציבור האירופאי מצביע ורוב הציבור לא טורח להכנס לאתרי אינטרנט לחפש תרגום, למה אי אפשר להוציא שיר שכולו באנגלית?, כמו השיר הגרמני?, מה הפחד? ששפתנו העתיקה תעלם?, שלא יכירו בנו כמדינת היהודים? (תמיד אנו אומרים שהכל פוליטיקה, מתברר שאנו הפוליטיקאים היחידים שם). ברור שקפריסין תתן ליוון 12 ויוון תחזיר, בדיוק כמו שהסקנדינבים נותנים אחד לשני או היוגוסלבים או הרפובליקות הרוסיות. זאת השפה שלהם והתרבות שלהם והם תומכים אחד בשני (דבר שאולי אנחנו צריכים ללמוד ממנו משהו). ודבר אחרון לגבי בחירת השיר, הרעיון של הזוכה של כוכב נולד של אותה השנה הוא הזמר שייצג אותנו בתחרות הוא מצויין (וצריך לחייב את הזוכה אחרת הפרס ישלל ממנו), ארבעה שירים שהוא יבצע והציבור יבחר ולא איזה ועדת שיפוט מטופשת. ככה זה צריך להיות, מדינת ישראל שולחת את הכישרון החדש שהציבור בחר... סה"כ ההופעות של מעודה ושל הראל לא היו רעות בכלל. יום טוב לכולם! ג'וגיגון - שיחה 11:46, 30 במאי 2010 (IDT)

מישהו צריך לעדכן את הערך כי חוץ מבתבנית הניצחון של גרמניה לא מוזכר ואין טבלה שמציגה את המקומות והנקודות בגמר..MT0 - שיחה 12:27, 30 במאי 2010 (IDT)

אכן, מישהו צריך... מתנדבים? (לא לדחוף!), לצערי אני קבור לחלוטין עם הקיסרות הרומית (פרסומת לא סמויה לעבודה שלי). ג'וגיגון - שיחה 15:27, 30 במאי 2010 (IDT)

כמה מרוויחים בקיסרות הרומית לשעה? באמת חשבתי לחפש עבודה חדשה. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 15:51, 30 במאי 2010 (IDT)

טוב... ואוו, שוק... ידעתי שהשיר של גרמניה מאוד פופולרי בכמה מדינות באירופה בחודשים האחרונים, אבל לא חשבתי שזה ישפיע עד כדי כך באירוויזיון. אבל בכל זאת - זמרת מגניבה והופעה מגניבה!
אבל ספרד וישראל - פשוט בושה, שני שירים איכותיים ויפים. הבעיה לא עם הראל סקעת, אלא העובדה שנותנים לציבור בישראל לבחור רק מתוך 4 שירים בקדם-אירוויזיון, שהם די דומים זה לזה. ההופעה של הראל הייתה בסך הכל טובה מאוד. גם שלו וגם של הזמר הספרדי - לא מעניין אותי התוצאות האמיתיות, מבחינתי ספרד וישראל היו בין שני השירים והביצועים הכי טובים ואיכותיים. אפילו ששניהם זייפו בטון הגבוה בסוף, הם שרו באופן כללי יפה מאוד, נתנו את כל כולם על הבמה, והגיע להם מקום הרבה יותר טוב מהאמצע. גם אוקראינה (השיר האהוב עליי) הייתה צריכה להיות יותר גבוה ממקום 10.
בכל אופן, אני מסכים עם אחרים פה שאולי באמת בשנה הבאה הגיע הזמן שישראל תעשה סוף סוף פסטיבל זמר או קדם אירוויזיון עם זמרים שונים, אחרי שהראל סוף סוף הלך לאירוויזיון, וכל כך הרבה אנשים בישראל (כולל אנוכי) רצו שהוא כבר יילך לאירוויזיון - אפילו הרבה מעריצים באירופה אוהבים אותו מאוד והתלהבו מהשיר שלנו.
אגב, לגבי ניתוח אופי השירים ותוצאותיהם באירוויזיון הזה, הוספתי עמודה על הסגנונות המוזיקליים של השירים בטבלאות בערך של אירוויזיון 2010, ומעניין לראות עכשיו (כשמסדרים את הטבלה לפי מיקום ודירוג), שהשירים שהם "בלדות איטיות" בטבלה של הגמר, הם במקומות נמוכים, והשירים במקומות הגבוהים הם פופ מתון, פופ-קצבי ופופ-רוק. ככה שדווקא המדינות שלא ניסו להרשים את השופטים עם שירים עמוקים, אלא הלכו על משהו קליל יותר (בייחוד גרמניה), קיבלו בסוף יותר קולות גם מ-50% השופטים בנוסף ל-50% של הציבור.

לגבי ההימורים שלי מלפני התחרות שכתבתי למעלה:

ספרד (מקום 15 במציאות), אוקראינה (מקום 10) וישראל (מקום 14) – הייתי רחוק שהימרתי עליהם בשלישייה הראשונה... גם דנמרק סיימה במקום 4 וחשבתי שתהיה רק במקום 16.

אבל דווקא צדקתי כמעט במדויק לגבי מספר גדול של מדינות – רק חבל שאלו כל מיני מדינות שניחשתי בעיקר ממקום 5 ומטה, שמה שהכי היה איכפת לי זה מהמקומות הראשונים, איזה "באסה"... טוב, לא נורא... תראו:

מדינות שניחשתי בדיוק: כתבתי שבריטניה תהיה במקום 25-אחרון (אכן סיימה במקום אחרון!)

מדינות שניחשתי בהפרש של מקום 1 מהמציאות: בלגיה סיימה במקום 6 (ניחשתי 5!) יוון במקום 8 (ניחשתי 7!) סרביה במקום 13 (ניחשתי 12!) בוסניה-הרצגובינה במקום 17 (ניחשתי 18!)

מדינות שניחשתי בהפרש של 2 מקומות מהמציאות: טורקיה סיימה במקום 2 (ניחשתי 4!) צרפת סיימה במקום 12 (ניחשתי 14!) מולדובה במקום 20 (ניחשתי 22!), בלארוס במקום 24 (ניחשתי 22!)

מדינות שניחשתי בהפרש של 3 מקומות מהמציאות: ארמניה סיימה במקום 7 (ניחשתי 10!) קפריסין במקום 21 (ניחשתי 24!)

מדינות שניחשתי בהפרש של 4 מקומות מהמציאות: אזרבייג'ן סיימה במקום 5 (ניחשתי 9) גאורגיה במקום 9 (ניחשתי 13) איסלנד במקום 19 (ניחשתי 15)

גם חשבתי שאירלנד תסיים במקום 17 ופורטוגל ב-23, כשהן בלדות דומות מאוד שבוצעו זו אחר זו במופע, ובמציאות קרה כמעט ההיפך: פורטוגל-18 ואירלנד-23, מעניין לגבי שתי הבלדות הללו...

ולגבי גרמניה שניצחה - כתבתי בהימור שתהיה מקום 6.

עכשיו כמה מלים על גרמניה:
השיר שלה היה מאוד - אבל מאוד - פופולרי בכמה מדינות באירופה כבר לפני חודשיים לפחות, כפי שכתבתי פה לפני שבוע בסקירה הרחבה שעשיתי למעלה. היו לשיר יותר מ-5,000,000 צפיות ב-"יו-טיוב" כבר לפני האירוויזיון, והוא הגיע לראש המצעדים בשווייץ, אוסטריה ואולי עוד כמה מדינות, וזכה לטונות של הורדות באינטרנט.
עדיין, לא העליתי על דעתי ששיר כזה קליל ומונוטוני יזכה בתחרות אירוויזיון. אבל אני גם חייב להודות שהזמרת הגרמנייה ממש מגניבה - ההופעה שלה הייתה חיננית ובעלת בטחון עצמי, והיא גם הייתה נורא מצחיקה כשהיא זכתה. היא בעצמה לא האמינה, כשהיא אמרה לכל אירופה: "אתם משוגעים!" והתכסתה מתחת לדגל של גרמניה (שמה אותו על הראש כשהיא בשוק).

ודבר אחרון ואופטימי ביותר לגבי האירוויזיון: אני ממש שמח שאירוויזיון 2011 יהיה בגרמניה, כי למדינה הזו יש שפע של ערים גדולות עם אולמות מפוארים ובכלל את האמצעים אולי הכי טובים באירופה לעשות תחרות אירוויזיון אפילו יותר מפוארת מזו שהייתה ברוסיה ב-2009! נקווה שכך יהיה.
אומנות - שיחה 19:57, 30 במאי 2010 (IDT)