ויקיפדיה:מזנון

ברוכים הבאים למזנון!	ארכיון דיונים
המזנון משמש לדיוני מדיניות ודיונים כלליים שאין להם מקום מתאים אחר. בעניינים אחרים יש לפנות לדפים הבאים: דלפק ייעוץ שאלות בנוגע לכללים ולהוראות עריכה בוויקיפדיה חדשות חדשות לקהילת ויקיפדיה הכה את המומחה שאלות תוכן וחיפוש מידע הנוגעות לערכים בוויקיפדיה לוח מודעות הפניית הוויקיפדים לדיונים בדפי שיחה ייעוץ לשוני שאלות תרגום, תעתיק ודקדוק בקשות ממפעילים מחיקת דפים, עריכת דפים מוגנים, ובקשת הרשאות זכויות יוצרים שאלות בנושא זכויות יוצרים פרלמנט המקום לקיום הצבעות מדיניות לאחר דיון מקדים במזנון סדנה לגרפיקה שאלות ובקשות בנושאים הקשורים לתמונות פיתוח התשתית הצעות לשינויים בתשתית ובממשק של ויקיפדיה כיכר העיר דיונים בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה ניסוח הודעות מערכת הצעות ודיונים על שינויים בהודעות המערכת של ויקיפדיה מועדוני ויקיפדיה דיון בנושאים שבהם קיים מועדון מיוחדℹ️ אולם דיונים לתבניות הצעות ודיונים על שינויים בתבניות דיונים נוספים: הבהרת חשיבות • העברה לטיוטה • שינוי שם • ערכים לאיחוד • ערכים לפיצול • החלפות • בדיקה אוטומטית המזנון במיזמים עבריים נוספים: ויקיחדשות • ויקיטקסט • ויקימילון • ויקימסע • ויקינתונים • ויקיספר • ויקיציטוט • ויקישיתוף	[ עריכה ] ארכיון המזנון (האחרון) – המזנון הנוכחי ↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף
נא לא לערוך את כל הדף, אלא לערוך פסקאות בודדות באמצעות קישורי "עריכה" לצד הכותרות. נא לחתום בסוף תגובה, באמצעות ארבעה סימני טילדה (~~~~). נא להקפיד על כללי ההתנהגות ותרבות הדיון: להתבטא בצורה ראויה כלפי חברים בקהילה, ולהימנע מסטייה לנושאים אחרים ומשימוש בטיעונים לא ענייניים.

האם לכל אירוע חדשותי אקטואלי יש ערך אנציקלופדי

בעקבות דיון בנוגע לערך המהומות בחווארה מעלה שאלה שכבר דנו בה.. בלי קשר לעמדות פוליטיות אלא רק בהיבט של הויקיפדיה - האם לכל אירוע חדשותי אקטואלי יש ערך אינציקלופדי ומהם הכלים שיש כיום בידי העורכים בויקיפדיה לבחון זאת. האם לכל אירוע של פיגוע, דריסה, מהומה, יש למשל את אותו משקל כמו אירוע ביטחוני צבאי או פוליטי? לפעמים נראה שערכים חדשותיים גוררים דיונים המשקפים לא פעם דעות או השקפות פוליטיות ולא שומרים על ניטרליות כפי שנדרש בערכים הנוגעים למשל לאישי ציבור או דברים אחרים--Yossipik - שיחה 10:29, 2 במרץ 2023 (IST)

חס וחלילה. להיפך. כבר עלו הצעות, שלא עברו, לאסור כתיבה על נושאים אקטואליים עד שיעבור די זמן מרגע ההתרחשות. ישנם מקרים מובהקים, אבל לרוב פרשה שהתפוצצה היום תישכח מחר. תאו הארגמן - שיחה 10:33, 2 במרץ 2023 (IST)

בפועל, כל אירוע בחדשות מקבל ערך, כמו: המבצע בשכם. יעקב - שיחה 11:14, 2 במרץ 2023 (IST)

זה לא "כל אירוע". זו דוגמה לאירוע אחד שכן זכה לערך. מאחר שלא הונחה עליו תבנית חשיבות, אני משער שיש לגביו קונצנזוס. תאו הארגמן - שיחה 13:20, 2 במרץ 2023 (IST)

אתה צודק. המצור על המספרה לא זכה לערך. יעקב - שיחה 13:47, 2 במרץ 2023 (IST)

🤣 תאו הארגמן - שיחה 14:13, 2 במרץ 2023 (IST)

ומה מונע ממישהו לכתוב גם ערך על המצור... האם יש בכלל בכללי העריכה בויקיפדיה התייחסות לכתיבה על נושאים אקטואליים? ואולי בכלל צריך מיזם חיצוני, ויקי ניוז, בו תהיה התייחסות לערכים בנושאים כאלה. לדעתי למרחב הערכים האינציקלופדי אין לזה מקום.--Yossipik - שיחה 17:47, 2 במרץ 2023 (IST)

תבדוק בארכיונים של הדף הזה ושל "כיכר העיר", היו אנספור דיונים על ערכים אקטואליים. לעיתים קרובות דווקא יש מחסור בערכים אקטואליים דחופים, כמו למשל תאונת הרכבת בתסליה שגבתה 57 הרוגים, וקיימת כבר ב-26 ויקיפדיות אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע? 21:03, 2 במרץ 2023 (IST)

לא נראה לי שהגדרת רף חשיבות היא יעד בר השגה, אבל אולי אפשר לנסות לכתוב מדריך לכתיבה של ערכים אקטואלים. מה בהחלט לעשות, ממה כדאי להימנע, איך כן נכון לעשות את זה (למשל במקרים רבים כותבים ערך שורה אחר שורה בעדכון יומי, ואז אם שורה 6, 9 ו-14 מתייחסות לאותו דבר אבל מופיעות בנפרד זה מאוד מסרבל את הקריאה, ואם יש חלקים שהיו נראים חשובים בזמן אמת אבל בדיעבד לא ממש קרו, חבל שיישארו שם). לדעתי כדאי לתעל את המאמצים והאנרגיה לכיוון זה. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 17:00, 3 במרץ 2023 (IST)

"האם לכל אירוע חדשותי אקטואלי יש ערך אנציקלופדי" - התשובה היא לא. כשבאים לכתוב על אירועים אחד המדדים לחשיבות הוא האם האירוע שינה משהו או נשאר בתודעה. לבאירוע אקטואלי אין דרך לדעת את זה. ולהיפך, אירועים שקרו אתמול ונראים היום חשובים יש סיכוי טוב שבעוד גמה חודשים הם לא יזכרו בכלל. לכן הכלל צריך להיות הפוך. רק אירועים אקטואלים שיש ודאות שיהיו חשובים גם בעוד שנה הם בעלי חשיבות. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 11:11, 6 במרץ 2023 (IST)

עדכון ערכים אודות מדינות

במהלך הטיול שלי באיטליה בדקתי כמה ערכים שקשורים לאזור. לדאבוני, הסתבר שהערכים פשוט לא מעודכנים. תורגמו אי שם לפני 15-20 שנים וככה הם גם נראים. יש קטעים שמעודכנים לשנת 2006. הערכים ההיסטוריים גם כן במצב קשה, אף על פי שהם דורשים עדכונים מעטים יותר. גם הערכים בנושאי גאוגרפיה ברמה נמוכה. עוד כמה שנים נחגוג חצי יובל. 25 שנים זה לא מעט זמן. אני מציע לחדש ימינו כקדם ולעשות מיזם ענק לעדכון ערכים אודות מדינות. מטרת המיזם היא לאו דווקא כתיבת ערכים חדשים, אף על פי שגם זה נחוץ כמובן, אלא בעיקר עדכון התוכן הקיים.

אני מציע לבחור יבשת אחת כדי שנוכל להשתלט על העניין או אולי אפילו אזור מוגדר ביבשת (נניח מרכז אסיה או הבלקן). מישהו יכול לקחת על עצמו את ניווט הפרויקט, בדיקת הערכים ודחיפתו קדימה. אני רוצה להתייחס גם לתרגום. פעמים רבות התרגום שלנו לא טוב. יש טעויות תרגום, שימוש במכונת תרגום שגורם לעיוותים וגם עבודה מהירה רשלנית שמטרתה להציף את מרחב הערכים בכמה שיותר ערכים, ללא קשר לאיכותם. אם תהיה אפשרות אני מבקש לעשות שימוש במקורות מסודרים, לבדוק את הערות השוליים שמופיעות בערך שאותו מתרגמים ולעדכן בהתאם.

בהמשך לכך, אני מציע לשתף את העמותה כדי שהיא תתווך בין ויקיפדיה לבתי ספר לעיצוב שפועלים בישראל. פעמים רבות ניסינו לעצב סמלים שמציינים אירועים חשובים. אני מציע שהעמותה תפנה לבתי ספר לעיצוב לתחרות ביניהם (התחרות תהיה סגורה לוויקיפדים) סטודנט (או סטודנטים) שינצחו בתחרות יקבלו נקודות זכות אקדמאיות ופרס שתממן העמותה (אולי בשיתוף גורמים נוספים). ―Gilgamesh (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בעד הכל. פוליתיאורי - שיחה 07:43, 3 במרץ 2023 (IST)

הבעיה איננה רק בערכי מדינות. באחרונה עברתי על כמה ערכי חברות אמריקאיות, ומצאתי שהם מאוד לא מעודכנים. דוגמה קיצונית: לפני שבע שנים חברת היולט פקארד התפצלה לשתי חברות, שבכל אחת כ-60,000 עובדים, אבל אצלנו טרם נכתבו ערכים על שתי החברות החדשות. הגענו לכאן כדי לכתוב אנציקלופדיה, אבל זמן רב מתבזבז במלחמות על ערכי הסכסוך הישראלי-פלסטיני והסכסוך בין ימין ושמאל בישראל, ולכן לא פלא שאנו נכשלים בכתיבה האנציקלופדית. דוד שי - שיחה 10:18, 3 במרץ 2023 (IST)

אנחנו רק התחלנו. יש כל כך הרבה מה לעשות, ואני לא יודע אם עדכון ערכים יותר חשוב מדברים אחרים. אבל אם תהיה יוזמה ואהיה מודע לה, אשתדל לעזור. יעקב - שיחה 12:15, 3 במרץ 2023 (IST)

התירוץ "אנחנו רק התחלנו" אינו רלוונטי לדיון זה, משום שבעיות של עדכון ערכים יהיו תמיד, והן אפילו מחמירות עם הזמן, כי יש יותר ערכים שצריך לעדכן. דוד שי - שיחה 14:26, 3 במרץ 2023 (IST)

אינני מחפש תירוצים. אני מחפש מה עלינו לעשות כדי לקדם את הויקיפדיה העברית. ומכיוון שאנו רק בתחילת ההתחלה וכל כך הרבה חסר ועוד לא נעשה, איני רואה סיבה להעדיף את עדכון הערכים בהתפתחויות של 15 השנים האחרונות, על פני השלמתם בהסטוריה של 3000 השנים האחרונות שחסר בהם לא פחות, ואף יותר. כמובן, אם תתארגן יוזמה לעדכון ערכים אשתדל לסייע, אבל אני עצמי שקלתי יוזמות מסוג זה וכל פעם אני יורד מהם כי אנו באמת כל כך בהתחלה, וכל כך הרבה יש לעשות, שאיני רואה טעם ביוזמות לריכוז מאמץ בכיוון מסויים. יעקב - שיחה 10:05, 6 במרץ 2023 (IST)

אין ספק שחסרים גם ערכים רבים אודות אירועים היסטוריים אבל זה לא מצדיק הזנחה של החיים המודרניים. כפי שציין בצדק דוד, הקורא יוצא מתוסכל כשהוא מקבל מידע שלא עודכן זמן רב כל כך אודות חברות ענקיות. אני חושב שמיזם עדכון כזה ישפר מאוד את ההנאה של הקורא מהאתר שלנו. בסוף, זאת הרי המטרה של כל הכותבים כאן. אני מסכים עם דוד גם בעניין הערכים הפוליטיים. אני נמנע מהכתיבה בהם ולא מבין מה מושך את הוויקיפדים דווקא לערכים האלה. גילגמש • שיחה 06:56, 8 במרץ 2023 (IST)

בוט קטלני

― הועבר לדף שיחה:אברהם קפלן (מוזיקאי)#בוט קטלני

מדיניות מקבלי עיטורי משטרה ושב"ס

בדיון על שחזור ערך נפילת בראל שמואלי כתב @יוניון ג'ק את המשפטים הבאים:

בויקיפדיה ישנה מדיניות ליצירת ערכים אודות חיילי צה"ל, ובה כתוב שניתן ליצור ערך על חייל צה"ל במידה וקיבל את עיטור הגבורה, עיטור העוז, עיטור המופת או צל"ש הרמטכ"ל. בדף המדיניות אין כל התייחסות לעיטורי משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, כלומר - עיטור המופת של משטרת ישראל איננו תנאי מספיק לצורך הצדקת ערך בויקיפדיה.

לאור האמור לעיל, אני מציע שבמקום לקיים דיון לגופו של אדם - יתקיים דיון לגופו של עניין. כלומר, יש להעביר את הדיון הזה למזנון, ושם לקיים דיון עקרוני ולהכריע על שינוי / אי-שינוי מדיניות ויקיפדיה, שתכלול גם התייחסות למעוטרי מ"י ושב"ס.
עד כמה שזכור לי הדיון עדיין לא התקיים.
מציע לכלול בדף המדיניות הנ"ל גם את מעוטרי המשטרה, שב"ס אני לא חושב שמספיק.
מתייג את משתתפי הדיון הקודם. אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 12:35, 3 במרץ 2023 (IST)

בעד תודה על הדיון, בעיני אין הבדל בין העיטורים הצהליים למשטרתיים ושניהם נמצאים באותם הקרטריונים המקנים חשיבות אנציקלופדית. Asaf M - שיחה 13:55, 3 במרץ 2023 (IST)

על פניו מדובר בעיטורים מקבילים, ולכן אני בעד. מיכאל.צבאן • שיחה • י' באדר ה'תשפ"ג • 14:08, 3 במרץ 2023 (IST)

דיון במזנון עדיין לא התקיים, אך בדיון הקודם (יודע שקישרת, אני מדגיש בשנית את הקישור אליו; כל מי שמצטרף, רצוי מאוד קודם לקרוא אותו) היה גם דיון עקרוני על מהות העיטורים המשטרתיים למול הצבאיים.
למשל:

• עיטורים שניתננים בכמות גדולה על מקרה בודד, האם ישפיעו בנפרד?
• הרושם שצה״ל מקמץ יותר מהמשטרה במתן עיטורים (+💬).
• האם בדומה לעיטורי צה״ל ישנם קריטריונים, ועד כמה הם כלליים + תהליך הקביעה מקרי עבר (+💬).
• קיום הקבלה בפועל בין עיטורי צה״ל לעיטורים המשטרתיים

― מקף ෴‏‏ 14:14, 3 במרץ 2023 (IST)

היו כבר דיונים בנושא והוחלט שעיטורי המשטרה מקבילים לעיטורי צה"ל מבחינת מדיניות חשיבות. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:20, 3 במרץ 2023 (IST)

תוכל בבקשה לצרף איזו דוגמה? ― מקף ෴‏‏ 14:30, 3 במרץ 2023 (IST)

לפי בדיקתי באתר הגבורה, יש כ-150 מקבלי עיטור האומץ וכ-480 מקבלי עיטור המופת. נראה לי לא סביר שניכנס למיזם של כתיבת ערכים על כולם, ואם ניכנס אלה יהיו ערכים דלים במידע. כיוון שכך, נראה שיש מקום להחלטה לכתוב ערכים על מקבלי עיטור הגבורה (יש רק שניים, ורק על אחת מהן כבר נכתב ערך), ועל בולטים ממקבלי עיטור האומץ, ולא לכתוב ערכים על מקבלי עיטור המופת. דוד שי - שיחה 14:42, 3 במרץ 2023 (IST)

@דוד שי, לא חובה להכנס למיזם. אני לא חושב שחשש מכמות עבודה אמורה לקבוע קרטריון חשיבות. אני בעד חשיבות לכלל מקבלי העיטורים של צה"ל ושל המשטרה. Asaf M - שיחה 15:18, 3 במרץ 2023 (IST)

בוויקיפדיה כל אחד כותב על מה שקרוב ללבו, ובכל זאת כדאי לקבוע סדרי עדיפויות. בהתחשב בכך שעדיין לא כתבו על כל שני מקבלי עיטור הגבורה, וכנראה רק על מעטים ביותר (כמה?) של מקבלי עיטור האומץ, רצוי שלא לכתוב על מקבלי עיטור המופת, לפחות עד שנשלים כתיבת ערכים על חצי ממקבלי עיטור האומץ. דוד שי - שיחה 15:25, 3 במרץ 2023 (IST)

עברתי על סיפורי כמה מעיטורי המופת של המשטרה. אני נגד הפיכת עיטור זה לתנאי מספיק לחשיבות ערך אנציקלופדי. עמית - שיחה 15:38, 3 במרץ 2023 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

לטובת קידום הדיון הזה, אני מצטט כאן את דבריו שדל עקיבא נוביק:

שומר נפשו ירחק מהנושא הזה, אבל נדמה שאין ברירה: משטרת ישראל מבזה את מוסד הצל"שים והעיטורים, ובעקיפין מקטינה את גבורת הלוחמים שעוטרו בעבר. ההחלטה להעניק את עיטור המופת המשטרתי ללוחם מג"ב בראל שמואלי ז"ל מביאה לשיא את תרבות הכסת"ח־באמצעות־עיטורים, שפושה כבר שנים במערכת הביטחון.

מקור: כשהצל"ש הופך לכסת"ח, הארץ, 25 בספטמבר 2022.

האם מישהו מעוניין להגיב לדבריו של נוביק? יוניון ג'ק - שיחה 19:28, 3 במרץ 2023 (IST)

זו כמובן דעתו, ואפשר להסכים או להתנגד לה. אבל דעתו אינה חשובה לדיון, כיוון שאנו לא מנהלים דיון ערכי מתי ראוי להעניק את העיטורים, אלה האם לכתוב על הזוכים ערכים בויקיפדיה. דומה לכך היא הדוגמא של פרס נובל לשלום. הרבה מהחתנים של הפרס הזה אינם ראויים לו, האם זו סיבה לא לכתוב עליהם ערכים? ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 21:57, 3 במרץ 2023 (IST)

בואו לא נתחיל להשוות בין פרסים לעיטורים, כדי להימנע מלהתחיל תת־דיון שכל כולו יעסוק בהבדלים ביניהם (מטרה ומהות/כמות והיקף/הגורם המעניק/מועד המתן/השפעה ומקומיות).
מקפיץ שוב את השאלה לעיל, שהופיעה גם בדף השיחה ההוא ועד עכשיו לא קיבלה מענה. לכשינתן הוא יקדם מאוד את קבלת ההחלטה, וגם המשך ההימנעות גורם לה להפוך לסוג של תשובה. ― מקף ෴‏‏ 20:21, 4 במרץ 2023 (IST)

אני נגד הפיכת עיטור האומץ ועיטור המופת לקריטריון שמצדיק ערך בוויקיפדיה. יש לנו כעת פחות מעשרה ערכים על מקבלי עיטור האומץ, וכמעט בכולם הערך נכתב מסיבה אחרת (בעיקר משום שמדובר בקצין משטרה בכיר). המצב דומה בעניין עיטור המופת. ראוי להמשיך בדרך זו ולא ליצור קריטריון חדש לזכאות לערך. דוד שי - שיחה 05:34, 5 במרץ 2023 (IST)

מסכים עם דוד שי. פוליתיאורי - שיחה 06:23, 5 במרץ 2023 (IST)

מקף, אני לא שואף לענות לטענה של עקיבא נוביק אלא רק במה שקשור לזכאות לערך בויקיפדיה. מקרה יחיד לא משפיע על הכלל. אם 99% ממקבלי העיטור עשו מעשה ראוי, וכאמור לצורך הדיון שמזכה בערך בוויקיפדיה, אז הכלל הוא שכולם זכאים גם אם באופן כזה יהיו ערכים על 1% הלא ראויים ממקבלי העיטור. השאלה היא האם האמירה של עקיבא נוביק מבוססת לא רק על מקרה אחד אלא על תופעה. כי אם זו תופעה אז לכל מקבלי העיטור, כולל כאלו שכן ראויים, עצם קבלת העיטור לא יספיק לערך בויקיפדיה. אלא אם יש דרך להפריד בין שתי הקבוצות בדרך אחרת. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 11:23, 6 במרץ 2023 (IST)

נגד לוגי ; שיחה 13:48, 6 במרץ 2023 (IST)

קראתי את הרשימה של מקבלי עיטור המופת באתר הגבורה. הסתכלתי על הראשונים שמופיעים שם. יש שם כמה אירועים שברובם ניתן צל״ש לכמה משתתפים: בראש הרשימה כרגע: [1] (3 מעוטרים), [2] (מעוטר אחד), [3] (5 מעוטרים). אם אני מבין נכון, העיטור ניתן עבור התנהגותם באירוע בודד (ואגב: מדובר על גבורה. אני לא רואה את עצמי מתנהג כמוהם שם) ולא עבור כל מהלך השירות במשטרה. ולא נראה לי שאותם אירועים קרובים לסף החשיבות שיש לנו לאירועים, ודאי שלא לתלות עליהם ערכים לכמה אנשים. לכן לא נראה שעיטור המופת יכול להצדיק אוטומטית חשיבות ערך על משתמש. ושוב, מבלי לזלזל במעשי הגבורה שלהם. Tzafrir - שיחה 14:29, 6 במרץ 2023 (IST)

ליונה: השאלה שהקפצתי לא קשורה למאמר של נוביק. ― מקף ෴‏‏ 00:50, 7 במרץ 2023 (IST)

סליחה התבלבלתי בינך לבין יוניון ג'ק אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 09:24, 7 במרץ 2023 (IST)

דעתי היא שעיטורים אלו כן מצדיקים זכאות לערך, גם אם מדיניות המשטרה להענקת עיטורים "נדיבה" יותר מאשר זו של צה"ל (שנחשב לצבא שמקמץ בעיטורים יחסית לצבאות אחרים בעולם). בכל מקרה, אני מתנגד למחיקת ערכים שכבר נכתבו לאור המדיניות הנוכחית. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:42, 8 במרץ 2023 (IST)

איזו מדיניות נוכחית? (כבר נשאלת למעלה על ידי מקף ובדיון אחר על ידי יוניון ג'ק ולא מצאתי תשובה). פוליתיאורי - שיחה 21:29, 8 במרץ 2023 (IST)

המדיניות לפי נכתבו ערכים על לוחמי ימ"מ, כגון פסקל אברהמי ונעם רז שנפלו בקרב וקיבלו עיטורים וצל"שים על פועלם. בדיונים בדפי השיחה שם הוסכם שהם זכאים לערך, בין השאר בזכות העיטור שקיבלו. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:56, 9 במרץ 2023 (IST)

נגד חלוקת העיטורים במשטרה קלה ביחס לצה"ל. בר 👻 שיחה 16:26, 10 במרץ 2023 (IST)

MathKnight, זו לא מדיניות. אלו שני דיונים על ערכים ספציפיים, ובאחד מהם הובעו עמדות לכאן ולכאן. בכל מקרה, הדיון הנוכחי לא עוסק בערכים שכבר נכתבו. פוליתיאורי - שיחה 20:30, 11 במרץ 2023 (IST)

תודה MathKnight על שהבאת את הדוגמאות. בדף השיחה הראשון הובאו מספר עמדות שונות. בשני מדובר בדיון שחזור לא פורמלי שבו הייתה עמדה אחת, אך הערך שוחזר בכל מקרה ובלי תלות כי נמחק בהסכמה.
מתייג את משתתפי הדיונים הללו (הנוספים שהיו פעילים השנה) _@
משתמש:דניאל ב.
משתמש:Shannen
משתמש:Eldad
משתמש:רדיומן
משתמש:התו השמיני
משתמש:דוד55
משתמש:Lostam
משתמש:מגבל
ואשמח שתביעו עמדה כללית.
כמו כן, יורי, DimaLevin, ליש, יאיר צפורי, shmulik30 ‏בעלי הידע במשטרה, האם תוכלו לסייע במציאת הקריטריונים לפרס למשל? אולי איזו סקירה או תובנות שיש לכם ממקרים עברו (או אפילו בהשוואה לעולם?) ― מקף ෴‏‏ 16:11, 13 במרץ 2023 (IST)

אני מסכים עם עמית שהרף במשטרה נמוך. Shannen - שיחה 14:15, 15 במרץ 2023 (IST)

שלום רב. חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר מפרט את סוגי העיטורים, צורתם, מי רשאי להעניק ולפי אלו שיקולים וסדרי טקס הענקת העיטור. אין זכות ערעור אחר שהחלטת המוסמך להעניק עיטור כאמור בסעיף 13 לחוק. בהתייחס לתגובות כאן שמייחסות למשטרה רף נמוך בהענקת עיטור כזה או אחר, הייתי מצפה למשהו יותר מעמיק מסתם התרשמות אישית Shmulik30 - שיחה 17:19, 22 במרץ 2023 (IST)

הצעה לניהול מחלוקות על חשיבות ערכים אקטואלים-פוליטיים בטיוטה

במקרים רבים עצם פתיחת ערך בנושא פוליטי נתפסת כהצהרה פוליטית של הכותב הראשון, ועד שמסתיים דיון חשיבות והצבעה הערך מקבל שבועיים של חסד. אני רוצה להציע מדיניות, לא על קריטריונים לחשיבות אלא על דרך ניהול הדיון:

כאשר קיימת מחלוקת על החשיבות האנציקלופדית של ערך אקטואלי, הערך יועבר לטיוטה ויישאר שם עד שיסתיימו דיוני החשיבות או הצבעת המחיקה לגביו.

אני מודע לזה שניתן להשתמש בכלל הזה לרעה כדי לדחות פרסום של ערכים שחשיבותם ברורה. עם זאת, נראה לי שהיתרונות עולים על החסרונות:

• מדיניות כזו תאפשר תקופת צינון סבירה וקצרה יחסית לערכים שעצם קיומם מעורר מחלוקת.
• המדיניות לא בהכרח תוביל לצינון ערכים אקטואלים שחשיבותם ברורה על פי קריטריונים קיימים. יש הרבה ערכים אקטואלים שאין מחלוקת לגבי חשיבותם ושעצם פרסומם לא מעורר מחלוקת.
• המדיניות תאפשר לנהל דיונים שונים לגבי הערך, כגון שינוי שם וכדומה, בלי זכות ראשונים למי שעלה בידו לפרסם ראשון.
• הערך יעלה למרחב הערכים כשהוא מוכן יותר ומאוזן יותר.
• המדיניות יכולה להרגיע את הדחף לפרסם ערכים שכל מטרתם לקדם אג'נדה שרלוונטית רק להיום.
• מיותר לציין, אבל אציין בכל זאת, שהמדיניות תועיל ותפגע במידה שווה בעורכים עם נקודות מבט פוליטיות שונות.

אם תהיה מחלוקת לגבי עצם האקטואליות של ערך מסוים, מפעילים או בירוקרטים יוכלו להכריע בה, אך אפשר לנסות להגדיר בצורה מעט הדוקה יותר.
אני יודע שכבר עלו בעבר ונדחו הצעות למיתון כתיבת ערכים אקטואלים. המוקד של ההצעה הזו היא לא תקופת הצינון כשלעצמה (ובמקרים מסוימים, כמו כאשר אדם מקבל משרה חדשה שמקנה לו חשיבות, לא יהיה צינון), אלא ניהול המחלוקת לגבי ערכים אקטואלים. מקווה שההצעה תישקל בחיוב. בברכה, פוליתיאורי - שיחה 23:08, 5 במרץ 2023 (IST)

אני לא חושב שהמעבר למרחב טיוטה ישנה במשהו את התנהלות סביב הערך האקטואלי השנוי במחלוקת, הוא רק לעבור למקום אחר.

חוץ מזה, נא לא להפיל על מפעילים להחליט מה אקטואלי ומה לא. למפעילים אין שום יתרון במענה על השאלה הזו מכותבים אחרים. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 11:26, 6 במרץ 2023 (IST)

אני רוצה לחזור כאן על ההצעה שלי להיות קצת יותר מקלים בהתחלה (בתנאי שיש בשר לערך) אבל לשפוט את הערך לחומרה כעבור כמה חודשים ובלי שום הנחה על כך שהוא קיים. כלומר: אם יש תבנית אקטואלי, גם ערך ששרד כבר דיון חשיבות יוכל לעמוד שוב לדיון חשיבות עם הסרת התבנית או כעבור פרק זמן סביר (אם מדובר באירוע מתמשך), שידרוש נימוק מחודש של חשיבות הערך. אפילו אם הערך שרד הצבעה על חשיבות. אני מקווה שנהלים כאלו לא ישמשו לעוד התשות והתכתשויות אלא לסקירה של הערך מפרספקטיבה מאוזנת יותר בהמשך, ואולי גם יקטינו את החשש מפני הכנסת ערכים על אירועים אקטואליים שנראים כרגע חשובים. Tzafrir - שיחה 14:08, 6 במרץ 2023 (IST)

פוליתיאורי, ראשית אודה לך על הניסיון לקדם מדיניות מסוג זה. וכעת, שאלה: ”כאשר קיימת מחלוקת על החשיבות האנציקלופדית של ערך אקטואלי” - כיצד מוגדרת מחלוקת על החשיבות האנציקלופדית של ערך במסגרת המדיניות הזו? משתמש יחיד שמפקפק בחשיבות האנציקלופדית של ערך אקטואלי נכנס להגדרה הזו? שניים? שלושה? שואל ברצינות כדי להבין מה גודל האחריות שיוטל על המפעילים במקרה הזה (מעבר לקביעה האם הערך אקטואלי, כפי שכבר ציין יונה). חשוב לזכור שלמתן ההחלטה למפעילים ללא כללים ברורים יש גם יתרונות וגם חסרונות. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 03:01, 7 במרץ 2023 (IST)

כן, הכוונה היא שכשמונחת תבנית חשיבות על ערך שעוסק באירוע שהתרחש זה עתה, הערך יעבור לטיוטה עד סיום הדיון או ההצבעה לגביו, ולכן משתמש אחד מספיק. כמו שאמר יונה, זה לא מבטל את הדיון לגבי הערך - אני מסכים עם זה ורואה בזה יתרון; אין לי כוונה למנוע דיונים. זה רק משהה את הפרסום של הערך במרחב הערכים ומקטין את הדחף לכתוב ערכים שהם הצהרה פוליטית. ערכים כמו שיחה:יום השיבוש הלאומי, שיחה:המצור על המספרה, שיחה:מחאת מתנגדי החיסונים (2021), שיחה:המחאה נגד נשיאת בית משפט העליון, שיחה:מהומות הנטיעות בנגב, שיחה:נאום נפתלי בנט לקראת השבעת ממשלת ישראל השלושים ושש, שכל מטרתם במקרה הטוב לסקר משהו שקורה עכשיו ובמקרה הרע הצהרה פוליטית, יעברו לטיוטה וימחקו או יחזרו אחרי סיום הדיונים. ערכים שיתברר שיש להם חשיבות לדעת העורכים (דוגמה: גיבור ישראל (פסל)) יגיעו למרחב הערכים מאוזנים יותר אחרי הקרקס הרגיל של המחיקות ומלחמות העריכה.

לגבי השאלה האם הערך אכן עוסק באירוע אקטואלי פוליטי, ייתכן שהייתי נמהר עם ציון המפעילים. נראה לי שברוב המקרים התשובה היא ברורה מאליה.

צפריר, לא נראה לי שההצעה שלך סותרת. פוליתיאורי - שיחה 04:22, 7 במרץ 2023 (IST)

תודה על ההבהרות. אני חושב שזו הצעה טובה ואני בעד קבלתה כמדיניות. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 14:17, 8 במרץ 2023 (IST)

מלחמת עריכה - האם מותר לשחזר שחזור של משתמש אחר?

שלום וברכה,
בעקבות דיון בדף שיחה של מפעיל מערכת ותיק ומוערך - אשמח לוודא את הכללים של מלחמת עריכה.
כידוע, אם (לצורך העניין) משתמש 1 ביצע עריכה, ומשתמש 2 לא מסכים עם עריכתו - הוא רשאי לשחזר את העריכה. ולמשתמש 1 אסור לשחזר את את השחזור של משתמש 2 מחדש. ואם יעשה את זה - זה נחשב מלחמת עריכה.
השאלה: האם למשתמש 3, מותר לשחזר את העריכה של משתמש 2? ואם כן - עד מתי זה מותר? האם למשתמש 4 יהיה מותר לשחזר את העריכה של משתמש 3?
תודה, איתן ברוך - שיחה 13:34, 6 במרץ 2023 (IST)

הכל תלוי בשאלה מהי הגרסה היציבה. במקרה של הסרת תוכן שהיה חלק מהגרסה היציבה של הערך, וטרם עבר חודש מאז הסרתו (העריכה של משתמש 1 טרם "התייצבה"), או במקרה של הוספת תוכן חדש, שטרם עבר חודש מאז הוספתו (הוא טרם התייצב), משתמש אחר (כל משתמש) רשאי להביע את התנגדותו לעריכה ולשחזר אותה. במקרה שהתוכן לא יציב - למשתמש 1 (שביצע את השינוי הלא יציב) וגם לכל משתמש אחר אסור לבטל את השחזור של משתמש 2. במקרה אחר, בו השינוי שביצע משתמש 1 כן התייצב - משתמש 1 (וכל משתמש אחר) רשאי לשחזר את משתמש 2, במידה והוא לא מסכים עם השחזור (זאת, בכפוף לגרסה היציבה). לאחר מכן, המשך של שחזורים הדדיים ייחשב למלחמת עריכה. כלומר, אין משמעות לזהות העורכים - אלא לתוכן וליציבות שלו. חשוב לזכור שהגרסה היציבה היא בסופו של דבר כלי שמסייע בקביעת הגרסה הנוכחית של הערך בלבד, והיא לכשעצמה אינה מהווה שיקול או נימוק לשחזור עריכה של משתמש אחר, אלא רק כלי עזר בפתרון מחלוקות. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 14:27, 6 במרץ 2023 (IST)

הגרסה היציבה איננה קדושה, ואם יש רוב של עורכים שתומך בשינוי שלה אז אפשר לשנות אותה. בדוגמה לעיל, למשתמש 3 מותר לשנות, ואז נוצר מצב של שני עורכים נגד אחד. (למשתמש 1 אסור לשחזר את משתמש 2 כי אז זו מלחמת עריכה, אבל משתמש 3 הוא שחקן חדש במגרש והוא מחזק את שחקן 1 ויוצר רוב. לעיתים קרובות סדרת העריכות מסתיימת בנקודה זו.) לאחר שינוי זה, מותר למשתמש 4 לשחזר את העריכה של משתמש 3 ולחזור לגרסה היציבה, והתוצאה אז היא 2:2. בנקודה זו חזרנו לגרסה היציבה וכבר ברור שמדובר בשינוי שאין עליו הסכמה, ולכן צריך לעבור לדף השיחה ולדון שם. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 10:55, 7 במרץ 2023 (IST)

ואם יבוא משתמש 5 ויבצע שוב את השינוי, זה חוקי? אם כן אפשר להמשיך עד אינסוף, כי בכל רגע יש רוב למשנים או שוויון בין הצדדים. לדעתי במקרה של מחלוקת, משתמש 3 לא יכול להצטרף למלחמת העריכה, אלא רק לדיון בדף השיחה. כמובן שאם יהיה רוב בסוף הדיון לצד זה או אחר, יש לפעול בהתאם. מיכאל.צבאן • שיחה • י"ד באדר ה'תשפ"ג • 14:41, 7 במרץ 2023 (IST)

אני לא מסכים איתך. במקרים רבים שבהם נתקלתי משתמש 2 מתנגד לעריכה שהיא לגיטימית, משתמש 1 לא יכול לשחזר אותו אבל משתמש 3 יכול (כי הוא לא חלק מהמלחמה בין 1 ל-2), ואם משתמש 3 מנמק בצורה משכנעת אז משתמש 2 מבין שהוא טעה והכל בא על מקומו בשלום. המצב שאתה מתאר שונה מהתסריט הנ"ל. בנקודת הזמן שבה משתמש 5 נכנס לתמונה יש כבר מלחמה לא פשוטה בין ארבעה עורכים, ובמצב כזה ברור שצריך להישאר בגרסה היציבה ולנהל דיון בדף השיחה. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 21:25, 7 במרץ 2023 (IST)

אם יש מריבה רבת משתתפים אני חושב שצריך להגן על הערך בגרסתו היציבה. הכללים במקרה הזה הם קו מנחה שנועד לאפשר לנו קיום דיון מסודר. כפי שעולה בבירור בשאלה המקורית - אין לדבר גבול. עורך מספר 4 ישחזר ואחריו עורך מספר 5 ו-6 וכך הלאה. במקרה כזה לא ניתן לקיים דיון כשכל אחד רואה שאפשר לעשות כטוב בעיניו וככה נמשך הפינג פונג שאין לו סוף והקוראים סובלים. גילגמש • שיחה 21:35, 7 במרץ 2023 (IST)

במקרה הזה הייתי אומרת שמשתמש 3 צריך לפנות למשתמש 2 ולנסות לגרום לו להבין שהוא טועה, תוך תיוג משתמש 1 שיחזק את הטענה. ברוב המוחלט של מקרים שנתקלתי בהם, דיון קצר פתר בעיות מהסוג הזה. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 21:43, 7 במרץ 2023 (IST)

זה מסורבל מדי. משתמש 3 יכול לשחזר את משתמש 2 ולנמק בתקציר העריכה, ובדרך כלל כאן מסתיימת הסאגה. רק אם יהיו עורכים נוספים שיביעו הסתייגות אז צריך לחזור לגרסה היציבה ולנהל דיון בדף השיחה. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 21:54, 7 במרץ 2023 (IST)

בעבר היה נהוג ש"מלחמת עריכה" מתרחשת רק אם משתמש שיחזר שחזור של עריכה שלו (כלומר: א ערך, ב' שיחזר את א', א' שיחזר את ב'). לפי הכללים החדשים (אשמח אם מישהו ימצא את הרפרנס המתאים) גם למשתמש ג' אסור לשחזר את משתמש ב' אלא יש לגשת ישר לדף השיחה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:46, 8 במרץ 2023 (IST)

משתמש:קיפודנחש, לתשומת לבך. בהמשך לדיוננו - על עריכה שכזו, שביצע ידידנו האביר ונדונה כאן. כללים ישנים, כללים חדשים. קשקוש. אסף השני - שיחה 13:12, 11 במרץ 2023 (IST)

הדיון הזה מוכיח שהכללים החדשים לא ברורים מאליהם וגם לא ברורים או ידועים לכולם. גם טרם נמצא להם אזכור מפורש בדפי המדיניות. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 17:28, 11 במרץ 2023 (IST)

אולי זה בגלל שהם לא חדשים, והגדרה של מלחמת עריכה קלה ופשוטה וכוללת גם עריכות של מספר עורכים ("מלחמת עריכה נוצרת כאשר מחלוקת בין שני משתמשים או יותר") ואין פה שום דבר חדש, ומי שטוען שיש "כללים חדשים" החובה עליו להביא מתי חידוש מחודש זה נתחדש. אסף השני - שיחה 18:03, 11 במרץ 2023 (IST)

גם אני אשמח אם מישהו ימצא את הרפרנס המתאים. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 23:11, 8 במרץ 2023 (IST)

"מלחמת עריכה" עיקרה הוא העריכה ולא העורך ולכן אסור לשום משתמש להחזיר עריכה שנוייה במחלוקת אלא לאחר מיצוי דיון. למה אתם מגדירים את זה כ"כללים חדשים"?

השאלה האם משתמש ג' צריך להיחסם בגלל שחזר על עריכה היא שאלה שהמשפטנים ידונו עליה אבל עצם הפעולה היא פעולה אסורה.

ד"א, לפי הגישה שלכם אם יש 10 תומכים מצד אחד ו־9 מהצד השני. ניתן יהיה לחזור על עריכה 9 פעמים (ז"א 18 גרסאות חדשות שלא תורמות כלום לערך) בלי שזה יחשב כמלחמת עריכה. לי זה לא נשמע הגיוני לפי שום כלל קיים. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 10:56, 9 במרץ 2023 (IST)

זה ממש לא מה שכתבתי. מחלוקת בין ארבעה אנשים ומעלה דורשת דיון בדף שיחה. במקרה של שלושה עורכים אני חושב שאפשר להקל, בגלל המצב הנפוץ שבו משתמש 1 מבצע עריכה תקינה, משתמש 2 משחזר אותו (בנימוק שגוי כלשהו), ואז משתמש 3 מחזיר את העריכה הראשונה עם הסבר בתקציר העריכה, וכאן זה נגמר. תסריט כזה מתרחש לעיתים קרובות, ובתסריט הזה נראה לי לא סביר להפליל את משתמש 3. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 15:22, 9 במרץ 2023 (IST)

לא מצאתי "כללים חדשים" למלחמת עריכה. על פי התיאור הנוכחי אין פסול בשחזור מס' 3 כמתואר לעיל. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 08:32, 10 במרץ 2023 (IST)

טכנית, על פי ויקיפדיה:מלחמת עריכה, "מלחמת עריכה נוצרת כאשר מחלוקת בין שני משתמשים או יותר מביאה לכך שכל אחד מהם חוזר ומבטל את עריכתו של האחר". פרשנות נפוצה לכך היא שעצם ההחזרה לגרסה שהובעה לה התנגדות מנומקת (אם אין רוב ברור ו*יציב* להחזרה, וכמובן העניין מוחרג בהקשר של השחתות ברורות כמו הסרה חוזרת של "החגחגחגח") היא מלחמת עריכה. כך שטכנית, על פי פרשנות זו, "הצטרפות" של עורך3 לעורך אחר והחזרת גרסה שהייתה לה התנגדות, מתוך הנחה שכעת יש רוב משוער של 1-2 זו מלחמת עריכה, וכך גם כאשר עורך4 מחזיר פעם שנייה לגרסה יציבה ("לפי הספר" אמור לבקש זאת מהמפעילים, או אפילו מעורך3, בנימוס ). המקרים האלו הם התחלה של מצב בו כל עורך "חוזר ומבטל את עריכתו של האחר". מקורו של הבלבול בתחום האפור של האכיפה, כי יש מקרים בהם על פי שיקול דעת מפעילי סביר "נחליק" חזרה כלשהי על עריכה, אבל מי שמבצע זאת צריך לקחת בחשבון שהוא מתרחק מתחום הלגיטימיות של הכללים. הדבר העדיף ביותר הוא אחד משניים (לדעתי, בסדר הזה): 1. להציע גרסה שלישית שלוקחת בחשבון את הנימוק של השחזור, וכך במקום שחזורים הדדיים מה שלפעמים קורה זה השבחה הדדית של הגרסה הקיימת. 2. פנייה לדיון בדף שיחה. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 08:49, 10 במרץ 2023 (IST)

אתה מחזק את דבריי לעיל. משתמש 3 פועל בתחום אפור או "מתרחק מתחום הלגיטימיות של הכללים", אבל ייתכן שהוא מבצע את הפעולה הראויה - משחזר שחזור שגוי של משתמש 2, וזה קורה לא מעט. כמו כל תחום אפור, הוא לא בהכרח תקין או לא-תקין, ואסור לקבע כלל לפיו פעולתו של משתמש 3 תיחשב כהפרת כללים. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 08:57, 10 במרץ 2023 (IST)

גבי, אני לא מצליח להבין את הדיון על משתמש 3. מישהו הוסיף/הוריד משהו מערך ומישהו התנגד להוספה/הורדה. למה שהתוכן יתווסף/יוסר שוב לערך לפני מיצוי דיון? מה זה משנה מי עושה את זה? ובנוגע למה שאני כתבתי למעלה, למה יש הבדל בין המשתמש השלישי לרביעי או לחמישי?

אני לא חושב שהמשתמש השלישי יחסם, לפי מה שקורה בפועל, אז אני לא מבין מה מהות הדיון על המשתמש השלישי. התוכן של ערך צריך להיות ב"גרסה יציבה" עד למיצוי דיון וזה לא משנה עם היתה מעורבות של משתמש 3 או לא. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 12:26, 12 במרץ 2023 (IST)

בעולם מושלם, השחזור של משתמש 2 מנומק ומוצדק, ואסור למשתמש 3 לשחזר אותו אלא לפתוח דיון בדף השיחה. לצערנו הרבה פעמים משתמש 2 הוא זה שטועה, ולכן צריך את משתמש 3 שישחזר אותו באופן מנומק ומוצדק, מבלי שזה ייחשב למלחמת עריכה. בנקודה הזו יש שתי אפשרויות. במקרים רבים סדרת העריכות פשוט נעצרת, כי משתמש 2 משתכנע ומקבל את הנימוקים. במקרים אחרים מגיע משתמש 4 שמשחזר לגרסה יציבה ופותח דיון בדף השיחה (כמובן שזה תקין) ולאחר מכן כל חזרה על העריכות הקודמות תיחשב כמלחמת עריכה. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 18:52, 12 במרץ 2023 (IST)

מעבר לאפשרות שהעלה גבי לגבי האפשרות שעורך₃ ישחזר את השחזור שעורך₂ ביצע ללא נימוק מינימלי שיתאר את הסיבה שהוא מתנגד לעריכתו של עורך₁, לפעמים עורך₃ יכול גם פשוט לבצע עריכה דומה לזו שביצע עורך₁ בלי להיות מודע לכך שהובעה לו התנגדות קודמת ע״י עורך₂. כך שפעולתו של עורך₃ אמנם לא תקינה, אך במקרה שבו יש אפשרות שלא הכיר את העריכות הקודמות, כדאי לוודא זאת קודם. ― מקף ෴‏‏ 15:49, 13 במרץ 2023 (IST)

כאשר עריכה משוחזרת ללא נימוק, אין שום מניעה שעורך שלישי יחזיר אותה. דובר כאן על כל מיני "כללים חדשים", וכפי שהאביר ציין, אין שום דף מדיניות או החלטה שלפיהם אפשר להסיק על קיום "כללים חדשים" כאלה.

כאשר השחזור כן מנומק בדף השיחה, המצב שונה, ובמקרה כזה יש להמתין בסבלנות לסיכום הדיון. קיפודנחש 16:05, 15 במרץ 2023 (IST)

גרסה יציבה בתבניות עריכה

כידוע, על מנת למנוע או לטפל במלחמת עריכה, עומד לרשות המפעילים כלי טכני - "גרסה יציבה". לפני מספר חודשים, התקבלה במזנון מדיניות מסודרת בנושא, אך עדיין יש בה מספר חוסרים ובעיות. כידוע, הגרסה היציבה משמשת להחלטה מהי הגרסה שתופיע בערך עד לסיכום דיון בנושא שיש עליו מחלוקת בין העורכים. כאשר מתווספות לערך תבניות עריכה כמו: תבנית לשכתב, תבנית עריכה, תבנית להשלים וכו' (שימו לב - תבנית חשיבות אינה אחת מתבניות העריכה), יש מחלוקת בשאלה האם ניתן להתייחס אליהן כתוכן מן המניין, ובמקרה ומי מן המשתמשים מתנגד להוספתן (התנגדות מנומקת, כמובן) הוא יכול להסירן מן הערך, ובזמן הדיון ועד לקבלת החלטה בו התבנית לא תופיע בערך או לתת להן מעמד מיוחד לפיו הן יישארו בערך עד תום הדיון, ורק בסופו יוחלט אם להשאיר אותן (ולהחשיב אותן לחלק מהגרסה היציבה) או לא.
לכל אחד מהצדדים טענות לגיטימיות, ואני מבקש מהקהילה לקבל הכרעה בנושא. הנושא משמעותי מאוד עבורי כמפעיל מערכת, וחוסר הכרעה מסודרת בנושא מקשה עליי כמפעיל להתערב במלחמות עריכה שבהן מעורבת תבנית מסוג זה. בברכה, הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 14:40, 6 במרץ 2023 (IST)

בעיניי, הוספת תבנית עריכה דינה כעריכה רגילה לכל דבר ועניין. אין לה משקל מיוחד, ואם למישהו יש נימוקים נגד הוספת התבנית אז היא תוסר עד לתום הדיון בנושא. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 10:38, 7 במרץ 2023 (IST)

"גרסה יציבה" רלוונטית רק לגוף הערך. תבניות "עריכה", "אקטואלי" וכו' הן מטא-נתונים, ולא הגיוני להחיל עליהן את אותם הכללים. אם אני רואה ערך חסר מקורות, אציב עליו תבנית {{מקורות}}. האם כותב הערך יוכל להסיר את התבנית, בטענה שלדעתו אין בערך בעייה? מיכאל.צבאן • שיחה • י"ד באדר ה'תשפ"ג • 14:45, 7 במרץ 2023 (IST)

כן. נניח שהגרסה הייתה יציבה במשך חודש או יותר, ופתאום אתה טוען שאין מספיק מקורות או שהערך אקטואלי או כל מטא-טענה אחרת. במצב כזה יכול לבוא עורך אחר ולשחזר אותך, בנימוק שלדעתו יש מספיק מקורות או שהערך בכלל לא אקטואלי או כל מטא-טענה אחרת, וזה לגיטימי לגמרי. במיוחד הטענות על ערך מוטה או חוסר מקורות שמתווספות בראש הערך מפחיתות מאמינותו ולפעמים נעשה בהן שימוש לרעה, לכן אני לא חושב שזה נכון לתת לתבניות האלה מעמד גבוה יותר מעריכות רגילות. מותר לשחזר אותן ולעבור לדיון בדף השיחה. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 21:32, 7 במרץ 2023 (IST)

למיטב זכרוני היה דיון בנושא, אשתדל לחפש ולקשר אליו, ייתכן שכבר התקבלה החלטה.
[לגופו של הדיון הנוכחי בינתיים] ל@גבי, האם זה לא סותר את ההנחיות שבתבנית, שלפיהן יש להסיר רק אם הפגמים טופלו? הפרשנות לגבי מטא־נתונים נשמעת מאוד הגיונית, כי זה אפילו לא מטא־נתונים אנציקלופדיים על מושא הערך, יותר מטא־נתונים ויקיפדיים על הערך לכשעצמו. ― מקף ෴‏‏ 20:09, 8 במרץ 2023 (IST)

התבניות דומות לתבנית "דרוש מקור". תתאר לך שמישהו שם תבנית "דרוש מקור" על משפט שיש לו מקור. הפעולה הנכונה היא למחוק את העריכה ולדון בדף השיחה אם יש מקור או אין מקור. זו תהיה טעות להשאיר את התבנית רק בגלל שמישהו מפרש אותה לחומרה, בנוסח "תבנית זו חייבת להישאר בערך עד שיימצא מקור". -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 22:08, 8 במרץ 2023 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

הנה:

ערכים מורחבים – שיחת ויקיפדיה:מלחמת עריכה#גרסה יציבה בתבניות עריכה, שיחת ויקיפדיה:מלחמת עריכה#זכות הגרסה היציבה במקרה של הוספת תבנית

לא אספיק לקרוא את הדיונים הקודמים עכשיו, ולראות האם התקבלה מסקנה כלשהיא. אם לא, כדאי לתייג כאן את אלו שהשתתפו בהם. ― מקף ෴‏‏ 20:14, 8 במרץ 2023 (IST)

תודה על ההפנייה לדיונים הקודמים. קראתי אותם וראיתי דעות לכאן ולכאן, אבל לא הושג קונצנזוס ולא התקיימה הצבעה. המשמעות היא שאין כרגע מדיניות חלוטה בנושא הזה.

חוסר הכרעה מסודרת בנושא מקשה על מפעילי מערכת להתערב במלחמות עריכה שבהן מעורבת תבנית עריכה, כי הם נדרשים להכריע בכל מקרה לגופו באופן פרטני. אם זה מקרה נפוץ, אני מציע לקיים במזנון דיון נקודתי בנושא הזה ובסופו הצבעה. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 22:05, 8 במרץ 2023 (IST)

אני תוהה אם שילוב כל הנימוקים מביא למסקנה בסגנון של: "אין להסיר את התבנית לפני שהנושא טופל. אם יש מחלוקת האם הנושא טופל, יש לפעול בהתאם לכללי הגרסה היציבה". כך אם יש ערך ללא מקורות או ערך מאוד יתום או הליך מחלוקת/חשיבות שלא מוצא, או כל דבר חד משמעי אחר, התבנית תישאר עד מלוא מיצוי העניין, אבל אם יש מחלוקת אם ערך זקוק לשכתוב או שהוא ממש בסדר, נוכל להפסיק להקדיש משאבים למחלוקת על התבנית ולהתקדם לתוכן עצמו. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 08:58, 10 במרץ 2023 (IST)

איש השום, ההצעה שלך למעשה לא שונה מהתייחסות לעריכה בה התבנית מוספת לערך כאל עריכה רגילה - הרי לא ניתן להסיר אותה בטענה שהיא לא חלק מהגרסה היציבה בדיוק כפי שלא ניתן להסיר מידע חדש רק משום שהוא לא חלק מהגרסה היציבה, אלא רק אם יש מחלוקת ממשית בנושא (התנגדות כלשהי להוספת התבנית). הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 16:09, 10 במרץ 2023 (IST)

משתמש:העיתונאי המנטר, לא בדיוק, כי בכיוון שהצעתי אם למשל יש תבנית לגבי זה שאין מקורות לכל/רוב הערך או שהערך עם תרגמת, אז אי אפשר להתנגד ולהסיר את התבנית לפני שמטפלים בבעיות האלו קודם. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 17:55, 10 במרץ 2023 (IST)

איש השום, אבל מה אם המחלוקת היא בדיוק בשאלה האם יש תרגמת בערך או לא? או אם המקורות שיש בערך נכנסים להגדרה של "אין מקורות" או לא? הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 19:17, 11 במרץ 2023 (IST)

אם אין מקורות ואז מוסיפים מקורות חלקיים או גבוליים – אלו מקרים שתמיד יהיו אפורים ואני לא חושב שאפשר יהיה לקבוע להם כלל שונה מ"גרסה יציבה" רגילה. אבל כן במקרים שהתייחסתי אליהם צריך להיות את השלב הזה שבו עושים מאמץ מינימלי למלא אחר הוראות התבנית לפני שטוענים שאפשר להסיר. ואם הוסיפו איזה מקור כדי לצאת ידי חובה ולטעון להסרת התבנית, אז לפחות מצב הערך טוב יותר ממה שהיה לפני... איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 20:16, 11 במרץ 2023 (IST)

אני מבין את הכוונה מאחורי הדברים שלך אבל מתקשה לראות מדיניות כזו מסייעת לנו כמפעילים בפועל. עליי זה יקשה מאוד להתערב במלחמות עריכה כי בסופו של דבר זה גורם לי לקבוע האם התבנית מוצדקת או לא, ולמעשה לקבוע את הגרסה היציבה על פי הדעה האישית שלי. לכן אני כרגע תומך בהצעה של גבי. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 23:45, 11 במרץ 2023 (IST)

חקר, חוקר, מחקר תורני

נתקלתי בויקיפדיה בכמה וכמה ערכים שמופיעים בהם המונחים 'חוקר תורני' או 'מכון מחקר תורני'. קיימים מכונים חשובים המוציאים לאור מהדורות חדשות של חיבורים השייכים לארון הספרים היהודי. יש כמובן גם תלמידי חכמים רבים שמפרסמים מאמרים חשובים וכו' וכו'. אבל כיצד נגדיר חוקר או מחקר תורני? לא תמיד 'מחקר' עולה בקנה אחד עם תורני. מבין בהחלט שמלומדים אלה לא רוצים לתייג עצמם כ'חוקר חרדי' או 'חוקר דתי' ומעדיפים את המונח הנייטרלי יותר 'תורני'. אם חוקר שכזה עושה את מלאכתו נאמנה הרי שהוא משתמש בגלוי או בסתר בספרות מחקר לאו דווקא תורנית ובמקרה זה הוא לא שונה מסתם חוקר. הקיצור, כינוי הכלאיים הזה 'חוקר תורני' די צורם. מה דעתכם? טל ומטר - שיחה 00:26, 8 במרץ 2023 (IST)

לענ"ד יש פה ערבוב מינוחים כאשר המילה תורני משמשת בשתי צורות. בתגובתך אתה מזכיר חוקר דתי או חוקר חרדי שזה הקשר סוציולוגי. ומשכך גם אתה מתייחס לחוקר תורני באותה צורה. להקשר הסוציולוגי אין ברוב המקרים בויקיפדיה רלוונטיות לציון מאחר וההקשר בו מציינים שמישהו/משהו הינו חוקר/מחקר... הוא על בסיס מצע תחום הדעת ואופי המתודות ולא על בסיס הזיהוי הסוציולוגי של הכותב. משכך זה שגוי לומר חוקר/מחקר דתי/חרדי/חילוני/בודהיסטי וכיו"ב.

לעומת זאת מכון מחקר תורני, כתב עת תורני, ומשכך חוקר תורני או חוקר תורני הלכתי, מלמד על תחומי הדעת בהם עוסקים. אלא שבמקרה זה ייתכן שיהיה רק שימוש במתודות וידע תורניים או בנוסף גם שימוש במתודות וידע אקדמאיים. כשם שגם במחקר אקדמי ובכתב עת אקדמי אם וכאשר תחומי הדעת משיקים לכך, יהיה ודאי שימוש במתודות וידע אקדמאיים או בנוסף גם שימוש במתודות וידע תורני. המינוחים דתי או חרדי הינם טפלים ותפלים בהקשר לכך. מי-נהר - שיחה 00:45, 8 במרץ 2023 (IST)

מקבל את דבריך בנוגע לסיפא. אבל לא ממש התייחסת לרישא: אין לי שום בעיה עם 'כתב עת תורני'. אבל יש בעיה קלה עם 'מחקר' תורני. השורש ח.ק.ר. הוא חד משמעי ודי מחייב. אם מראש אדם לא מוכן לקבל גישות אלה ואחרות הדבר פוגם בהחלט במחקר. לא כן? טל ומטר - שיחה 02:14, 8 במרץ 2023 (IST)

כשאתה אומר שהשורש ח.ק.ר. הוא חד משמעי ומחייב למה אתה מתכוון? לא כל מחקר הוא מחקר מדעי. פוליתיאורי - שיחה 02:22, 8 במרץ 2023 (IST)

התשובה נמצאת כבר בפתיח של הערך מחקר. מי-נהר - שיחה 02:51, 8 במרץ 2023 (IST)

המונח "מחקר תורני" מתייחס לשימוש במתודות אקדמיות ללימוד תורה, ולא קשור לשיוך סוציולוגי. יתכן ומדובר בהגדרה לא מדוייקת, אך כל זמן ולא התחדשה הגדרה חדשה – נשתמש במונח הקיים והרווח. אי"ש / שו"ת, ט"ז באדר ה'תשפ"ג ; 22:50, 8 במרץ 2023 (IST)

אם אנו מתייחסים לעניין זה במשקפיים שלך, אני סקרן לדעת מאימתי המונח 'מחקר תורני' התחיל להיות שגור. אגב, 'מתודות אקדמיות ללימוד תורה' הוא קצת תרתי דסתרי. בלי לדייק יותר מיד אזרוק כאן דוגמא בעלמא. ר' יחזקאל אברמסקי פירש את התוספתא על פי דרכו ושאול ליברמן פירש את התוספתא על פי דרכו. הראשון הלך בשיטה המקובלת בלי לסטות בכהוא זה ממה שנהוג בעולם הישיבות ואילו ליברמן עשה עבודה מדעית ומרשימה ביותר. אין זה סוד שגם בחברה החרדית משתמשים במהדורת ליברמן ובפירושיו אבל מסתירים זאת ולעתים מצטטים מדבריו תחת הכינוי 'חכם מובהק'. ואם נחזור לעניין שלשמו התכנסנו כאן אני כשלעצמי איני סבור ש'שימוש במתודות אקדמיות ללימוד תורה' מתאר נכונה את המונח 'מחקר תורני'. אזכיר רק את שיטת הרבדים וההתנגדות העצומה שהיא עוררה בקרב קהילות רחבות (החרדים הם כמובן לגמרי מחוץ לתמונה בנוגע לעניין זה וכיוצא בזה).

לפני זמן מה ראיתי בחנות ספרים בבני ברק את חיבורו הגדול של פרופ' מנחם כהנא על הספרי והתפלאתי על כך. תלמיד חכם בני ברקי מן השורה היה מתבייש להשים על המדף לעיני כל ספר מעין זה.

סלחו לי על הכתיבה הקופצנית. טל ומטר - שיחה 23:33, 8 במרץ 2023 (IST)

נדמה לי שלא הבהרתי את עצמי היטב: בלימוד תורה כוונתי להיבט המסורתי של הלימוד. במחקר תורני ישתמשו במתודות אקדמיות שאינן סותרות את הגישה המסורתית (כגון: ההדרה על פי כתבי יד, ייחוס ספר למחברו, וכדומה). דווקא ספריו של שאול ליברמן (שנמנע מלהשתמש בגישות אנטי־מסורתיות מובהקות) הם דוגמא מצויינת למחקר תורני, רק מפני שפרסם את ספריו במסגרת אקדמית (ולימד בסמינר הידוע...) הוא לא יכלל בקטגוריה, המתייחסת למחקר הנעשה במסגרת תורנית וחוץ־אקדמית.

לעצם ההתעלמות מספרים מחקריים, אינני יודע מאלו חוגים הנך מגיע (הונגרים?), אך כיום מקובל הרבה יותר לציין לספרות אקדמית במחקר תורני. מספיק להזכיר את ספרי "מכון ירושלים" המשופעים במראי מקומות לספרים שהתחברו על ידי אישים הרחוקים מהמיינסטרים התורני הרבה יותר מליברמן. אי"ש / שו"ת, ט"ז באדר ה'תשפ"ג ; 23:48, 8 במרץ 2023 (IST)

העניין מתחיל להסתבך ולפיכך מעניין. אקח מדבריך רק נקודה אחת. 'ייחוס ספר למחברו'. ההונגרים, הפולנים, הליטאים איש מהם לא יהין לומר משהו על ספר הזוהר או על מדרש פדר"א. חבר קרוב סיפר לי שהוא ישב פעם עם יהודי בר אוריין והשיחה התגלגלה על פדר"א וחברי אמר לאיש שיש מי שסבורים שמדובר במדרש מאוחר מתקופת הגאונים. היהודי הבר אוריין ענה לו מיניה וביה: מ'זעט דאך אז דאס איז ר' אליעזר! טל ומטר - שיחה 23:55, 8 במרץ 2023 (IST)

הדיון כבר שייך לכיכר העיר יותר מאשר למזנון. כפי שכבר ציינתי, לא ישתמשו במתודות מחקריות כשהן סותרות את הגישה המסורתית. כמובן שהגדרת הגישה המסורתית משתנה מזרם אחד לרעהו, וככלל בציבור החרדי ירתעו מגישות המאחרות ספרים שהתקבלו כקדמוניים (לדוגמא: פרקי דרבי אליעזר מיוחס לר' אליעזר עוד מזמן הראשונים, אך לאיש לא מפריעה הטענה ששמות רבה התחבר בזמן מאוחר) יותר מבציבור הדתי הלא-חרדי. אי"ש / שו"ת, ט"ז באדר ה'תשפ"ג ; 00:03, 9 במרץ 2023 (IST)

כמי שחקר את הנושא אני די בטוח שאין הגדרה מדוייקת לזה, הם בעצמם מסתבכים איך להגדיר את עצמם. אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 01:30, 9 במרץ 2023 (IST)

אני לא בטוח ב100%, ואף על פי כן, נראה לי שתלמיד חכמים המשתמש במתודות מחקריות/מדעיות יכונה "חוקר תורני" אם הוא עובד מחוץ לעולם האקדמיה, ו"חוקר מדעי היהדות" אם הוא עובד בתוך אותו עולם. david7031 • שיחה • ט"ז באדר ה'תשפ"ג • 10:24, 9 במרץ 2023 (IST)

הדיון הולך ומתגלגל על פי דרכו. בסך הכל מה שביקשתי לומר, ואולי הייתי צריך להתבטא בצורה מפורשת יותר, הוא שאני כבן בית בשתי העולמות האלה מרגיש לא נוח כשאני רואה נתקל בצירוף 'מחקר תורני' וכיוצא באלה. בחברות שלימוד תורה הוא כל עולמם יש תלמידי חכמים רבים שמחברים ספרים חשובים לטובת הכלל וכו' וכו'. למדנים אלה ראויים להערכה רבה ועל פי רוב הם עולים בידיעותיהם על חוקר ממוצע ולעתים גם על חוקרים מעולים הפועלים בין כתלי האוניברסיטה. אבל לטעמי, השימוש בשורש ח. ק. ר. ביחס לפעילות זו מלמד אולי על הרגשת נחיתות קלה של מי שמתכנה כך. טל ומטר - שיחה 12:44, 9 במרץ 2023 (IST)

Global RfC filled to enable global abuse filters on large Wikimedia projects by default

שלום!

Apologies for writing in English. אנא סייעו בתרגום הדף.

On Meta-Wiki, a set of global abuse filters is maintained by Meta-Wiki's administrators and the stewards. Global abuse filters are a powerful tool designed to fight against long-term abusers that operate cross-wiki. It is especially useful (and often irreplaceable by other means) when a cross-wiki LTA starts to rapidly change IP addresses (when that happens, regular blocks are significantly limited due to the IP hopping).

As of today, all small/medium Wikimedia projects (as-determined by number of articles) are automatically subscribed to global abuse filters. They are not, however, enabled on several Wikimedia projects classified as large (except several large Wikimedia projects who opted-in, such as Wikidata). This makes it possible for global long-term abusers to vandalize a project with no global filters enabled, which makes it significantly more difficult for the Stewards to fight against the abuse.

By this message, I'd like to let you know I submitted a global RfC (request for comments), where I propose enabling global abuse filters on large Wikimedia projects as an opt-out feature. This change will make global abuse filters an even more effective tool for combating long-term abuse at the global level. Please feel free to participate in the discussion, which happens at Meta-Wiki.

Thank you for your time.

Sincerely,
--Martin Urbanec (שיחה) 19:15, 12 במרץ 2023 (IST)

האם ויקיפדיה העברית תושפע מההצעה, וכן, האם יש בה צורך? ― מקף ෴‏‏ 16:15, 13 במרץ 2023 (IST)

אם מישהו הצליח להעמיק בנושא, זה יהיה מצוין. ― מקף ෴‏‏ 23:27, 15 במרץ 2023 (IST)

ישנם מסננים גלובליים למלחמה במשחיתים בינ־פרויקטים. כמו המסננים המקומיים רק שהם מופעלים על כל הפרויקטים. מההודעה הזו מסתבר שהמסננים הגלובלית לא מופעלים על כל הפרויקטים אלא רק על פרויקטים שמוגדרים קטנים או בינוניים (למשל ויקיציטוט בעברית או ויקימסע בעברי מוגדרים כפרויקטים בינוניים.) וגם כמה פרויקט גדולים שהחליטו להיכלל ברשימה (ויקינתונים למשל נמצאת שם, ויקיפדיה העברית שנחשב פרויקט גדול לא נמצא ברשימה). ההצעה היא שהמסננים הגלובליים יופעלו על כל הפרויקטים הגדולים, ג"כ.

לצורך העניין זה אומר שהמסננים הגלובליים יופעלו גם בויקיפדיה העברית.

מי שרוצה להגיב, מוזמן להגיב בmeta:Requests for comment/Make global abuse filters opt-out.

מי שרוצה לראות איזה מסננים גלובליים יש היום, מוזמן לבדוק ב־meta:Special:AbuseFilter.

מי שרוצה לבדוק את ההרחבה מוזמן לקרוא את m:Global AbuseFilter (מתרגמים שמעוניים לתרגם את הדף לעזרת הקוראים העבריים, מוזמן לעשות את זה.) אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 11:02, 16 במרץ 2023 (IST)

ניסיתי להעמיק בחלק מועט מהמסננים הציבוריים שנמצאים שם. התרשמותי:
אני לא חושב שזה בהכרח רעיון טוב לקבל אותם. יש שם כמה דברים שמאוד לא מתאימים. לדוגמה, מניעת עריכת דפי משתמש – שזו אכיפה של נורמה, וההגנה מהשחתות נופלת מהצורך שלא להקשיח אותה בלי החלטה (לחסימה כזו יש גם חסרונות לא מבוטלים); דוגמה נוספת, הגנות רחבות היקף שהופעלו על כל מי שאינו בדוק עריכות על כל ערך שקשור לקורונה, וזה לא משנה שלא היה פועל על השפה העברית, זה מעיד על שיקול דעת לקוי מאוד לעניות דעתי של מי שהפעיל אותו. בזמן אמת נתקשה להתמודד עם שיקול הדעת הפזיז והדורסני הזה כאשר נצטרך להחריג אותנו.
לא רק שאני לא רואה שום דבר פגום במצב הקיים, יש פוטנציאל רציני לכך שהמסננים האלו יפגמו בו בעתיד. – מקף ෴‏‏ 22:04, 16 במרץ 2023 (IST)

צירפתי הערה קצרה בדף התגובות, ואני מעודד את כולם להקדיש לנושא כמה דקות. – מקף ෴‏‏ 22:12, 16 במרץ 2023 (IST)

פרשת הניסוי בחיסון נגד גחלת בצה"ל (עומר 2) - מספר צפיות חריג

― הועבר לדף ויקיפדיה:כיכר העיר#פרשת הניסוי בחיסון נגד גחלת בצה"ל (עומר 2) - מספר צפיות חריג
― מקף ෴‏‏ 16:13, 13 במרץ 2023 (IST)

Wikimania 2023 Welcoming Program Submissions

Do you want to host an in-person or virtual session at Wikimania 2023? Maybe a hands-on workshop, a lively discussion, a fun performance, a catchy poster, or a memorable lightning talk? Submissions are open until March 28. The event will have dedicated hybrid blocks, so virtual submissions and pre-recorded content are also welcome. If you have any questions, please join us at an upcoming conversation on March 12 or 19, or reach out by email at wikimania@wikimedia.org or on Telegram. More information on-wiki.

מיזם חדש

― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ

הצעה לתבנית חדשה עבור - ערך אקטואלי בהקפאה ממושכת

רקע - פגשנו באחרונה בערך הידוע - ("זה שאת שמו לא ניתן לומר") מצב שבו הוגדרה לערך הגנה גבוהה ביותר, ולמעשה כבר חודש לא מתבצעות בו כמעט עריכות וכך צפוי בזמן הקרוב.

הבעיה - בעוד לערכים מסוג זה יש חשיפה רבה מאד, הרי שמאידך הקוראים עומדים נבוכים מול מצבים בהם ערכים כאלה לא מעודכנים ולא פתוחים להשתתפותם בעריכה לאורך זמן רב. זאת בניגוד להגנה תחת מתקפת השחתות נקודתית קצרה שבו הערך עצמו מתוחזק וכבר כתוב מראש כדבעי. (המשמעות לכך בין היתר עשויה להתפרש באופן שגוי אצל קוראים רבים כפגיעה בחופשיות והאמינות של המיזם תוך שהם מאשימים לשווא את הקהילה הימנית/שמאלנית... השולטת כביכול במידע, מצנזרת וחוסמת.)

ההצעה - סבורני שנדרשת תבנית ייעודית נוספת שתסביר הדברים הבאים:

• מדוע הערך במצבו זה? - כלומר משהו מעין זה שהערך נעול לעריכה לזמן ארוך בשל מחלוקת עמוקה בתוך קהילת העורכים אודות תכניו ואשר נמצאת בדיון לצורך הסכמה על מנת למנוע מלחמת עריכה רבתי על הערך. (דרוש ניסוח תמציתי ומעודן יותר)
• מה ניתן לעשות במצב זה, כגון פנייה לדף שיחה ובאיזה אופן פנייה לדף השיחה עשויה לקדם את העריכות גם במצב זה.

בתור שם (זמני) חשבתי לקרוא באופן סמלי לתבנית בשם- תבנית:אפס מעלות. או בפשטות תבנית:בהקפאה. שתיווסף לצד התבנית:אקטאולי במקרים כאלו.

האם לדעתכם יש מקום ליצירת תבנית מעין זו? מי-נהר - שיחה 20:46, 14 במרץ 2023 (IST)

מתייג גם את אור, אסף, בורה בורה, דוד שי, זאב קטן, יגאל, יונה בנדלאק, קרלוס, מקף, Shinaimm בעלי הידע בתבניות עם הסבר שהדיון מועלה פה לשם בירור מידת הצורך של התבנית ובמידה ותהיה תמיכה לכך, ייפתח דיון על אופי ואופן הביצוע שלה ב-וק:אד. מי-נהר - שיחה 21:45, 14 במרץ 2023 (IST)

כיוון שמדובר באירוע חריג ביותר (ואני מקווה שלא יהפוך לנפוץ יותר) אני לא רואה צורך בתבנית. אפשר לתת את ההבר המוצע גם בלי תבנית. דוד שי - שיחה 06:52, 15 במרץ 2023 (IST)

אני מסכים עם דוד שי. ערכים שמוגנים לפרק זמן ארוך בהגנה גבוה הוא קטן מאוד ואני בספק עם במשך רוב הזמן יש ולו ערך אחד כזה. לכן אני לא רואה את הצורך בתבית כזו.

בערכים אקטואלים דעתי ידועה והיא שאין סיבה שערך כזה יהיה בויקיפדיה. מבחינתי הפתרון למה שאתה מציג הוא למחוק את הערך (או לפחות להעביר אותו למרחב טיוטה). אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 09:34, 15 במרץ 2023 (IST)

בהקפאה עלול להיות בעייתי, כי הוא עלול לתת את הרושם שנקבע להקפיא. אולי תקוע במחלוקת. בכל מקרה, כדאי לדון בוק:אד ― מקף ෴‏‏ 22:52, 15 במרץ 2023 (IST)

הרפורמה היא חריגה בעולם הפוליטי ומעוררת מחלוקת רבה, לכן הרעיון של תבנית הקפאת הערך הוא רעיון גרוע - הרי כל הפואנטה בוויקיפדיה - היא שהיא אנציקלופדיה מתעדכנת שעליה אנשים סומכים, ולכן תבנית הקפאה תפר את הדבר הזה. אקסינו - שיחה 22:55, 15 במרץ 2023 (IST)

לא טענתי האם צריך להקפיא אלא ציינתי תיאור מצב. שלא ניתן לו הסבר לקוראים. עם המצב הוא לא הקפאה מלאה אז כל שם אחר. (המינוח בהקפאה וכו' הוזכר לצורכי פנים) עם זאת בינתיים נראה שאין דעת הקהילה נוחה מההצעה הגם שלא הבנתי מה משנה לקוראים אם מדובר ב-30 ערכים שננעלו ליומיים או ב-2 ערכים שננעלו לחודשיים. מי-נהר - שיחה 21:20, 16 במרץ 2023 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אין צורך בתבנית כי גם ככה התבנית לא אמורה להישאר בערך באופן ממושך. התבנית הקיימת של ערך אקטואלי צריכה להישאר עליו מספר בודד של ימים, כל המטרה של התבנית מלכתחילה היא להגיד שהמידע משתנה במהירות כל כמה דקות ואנחנו לא מספיקים לעדכן. אחרי מספר ימים ואחרי שהערך עבר מספר עדכונים צריך להסיר את התבנית. הערך לא באמת צריך להגדיר מה אקטואלי ומה לא, אלא לשדר לקוראים שהעורכים עוד לא הספיקו לעדכן את השינויים מהשעות האחרונות. בדוגמה שהבאת אפשר לשים תבנית אקטואלי לכמה שעות בזמן שיש אירועים ספציפיים ולא כמה שבועות רצופות – אסף ^Sokuya‏ 03:09, 24 במרץ 2023 (IDT)

שחזור הערך אלימות מתנחלים

― הועבר לדף שיחה:אלימות מתנחלים

נושא שמעולם לא מצאתי עליו ערך בויקיפדיה העברית --- בעיית סדיזם אצל מטפלים לקשישים

― הועבר לדף שיחה:התעללות בקשישים#נושא שמעולם לא מצאתי עליו ערך בויקיפדיה העברית --- בעיית סדיזם אצל מטפלים לקשישים

בטאונים - פרמטר חסר בתבניות המפלגות

― הועבר לדף ויקיפדיה:תבנית/אולם דיונים#בטאונים - פרמטר חסר בתבניות המפלגות

זכות הצבעה

― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק הייעוץ#זכות הצבעה

מגבלות הכוח של הביורוקרטים

בשבועות האחרונים הולכת ומתגבשת הצבעת שינוי שם לערך רפורמת לוין. כמו כל דבר שקשור למהלכי החקיקה שמקדמת הקואליציה בימינו, גם ההצבעה הזאת רוויית רגשות, ושופעת האשמות הדדיות בחוסר ניטרלית ובחוסר אמינות. (גילוי נאות: אני התנגדתי לעצם קיום ההצבעה הזו מראשיתה, ואף לעצם ההתעסקות בתפוח האדמה הלוהט הזה)

כחלק מתהליך ההתגבשות של ההצבעה עלו הצעות לכל מיני שמות אפשריים, שחלקם מן הסתם היו דקלרטיביים, בלתי ניטרליים או לעומתיים. זה דבר טבעי שקורה בהצבעות על נושאים "נפיצים", ואחד היתרונות של הצבעה הוא שאנחנו סומכים על קהילת העורכים שתדע להתעלם מהצעות כאלה או למקם אותן נמוך בסדר העדיפויות, וכך למנוע מהן להיבחר. להבנתי, כמו שעלינו לסמוך על קוראינו ולא להאכיל אותם בכפית, כך עלינו לסמוך על העורכ, שכקהילה יפעלו באופן אחראי, ניטרלי וענייני.

אלא שנראה שהביורוקרטים לא מסכימים עם המשפט האחרון, שכן באחד הערבים האחרונים הם הסירו חמש מההצעות, ונימקו בתקציר העריכה, כמו גם בדף השיחה, כי הם החליטו להסיר הצעות "בלתי ניטרליות באופן קיצוני". בעיניי, עצם ההתערבות בשאלת תוכן שהקהילה כולה עומדת להצביע עליה, הוא כבר דבר תמוה שמהווה חריגה מסמכות - אולם כאן נוספה תמיהה על תמיהה, כאשר הניטרליות של אחת מההצעות שהוסרו הוכחה באמצעות סימוכין רבים ממקורות בעלי שם עולמי, בעוד הצעה נגדית, בלתי ניטרלית בעליל, שהועלתה כצעד לעומתי וקנטרני ואשר ההוגה שלה לא הצליח, למרות שהתבקש פעמיים, להציג שום סימוכין - לא לרלוונטיות שלה ולא לניטרליות שלה - הצעה זו דווקא נשארה.

אין ספק שהגבול בין ניטרלי לבלתי-ניטרלי הוא לא חד וחלק, ושיש שטח אפור ביניהם. לדוגמה, הצעה כמו "התכנית לריסוק מערכת המשפט" היא באמת בלתי ניטרלית באופן בוטה, בעיקר כשהיא עולה ללא שום מקור שמוכיח שיש כאן תכנית סדורה לריסוק של מערכת המשפט (גם לא ברור מה זה "ריסוק" בהקשר של מערכת משפט, זה נשמע דמגוגי). מנגד, הצעה כמו "היוזמה לביטול הפרדת הרשויות בישראל" מנוסחת בלשון רגועה ועניינית, ונמצאת אולי בתחום האפור - אולם כאשר היא מלווה בשפע של מקורות ניטרליים, כמו ציטוטים של מומחים בעלי שם עולמי למשפט השוואתי, מהארץ ובעיקר מהעולם (כלומר כאלה שאינם נגועים באג'נדה לגבי הפוליטיקה הישראלית), שטוענים שהתוצאה ההכרחית של החקיקה היא ביטול הפרדת הרשויות, ושהחקיקה לא נעשית במקרה אלא כחלק מתכנית סדורה ובדוקה, שכבר עבדה במקומות אחרים - מתעורר ספק בחוסר הניטרליות שלה, וודאי שבקצוניותו.

הטענה שאני מעלה כאן היא שהביורוקרטים טעו פעמיים: פעם אחת כאשר נטלו לעצמם את הזכות לקבוע במקום הקהילה מה ניטרלי ומה לא, ופעם שניה כאשר מחקו אפשרויות ענייניות שגובו בסימוכין רבים והשאירו אפשרויות לעומתיות שלא הסתמכו על כלום. אני חושב שעליהם להחזיר לגוף ההצבעה את כל האפשרויות שהם הסירו, ולתת לקהילה להחליט בעצמה מה ניטרלי ומה קיצוני. אשמח לשמוע דעות לכאן ולכאן, ואשמח להגיע למסקנה אופרטיבית בסוף הדיון. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 14:23, 19 במרץ 2023 (IST)

מהות הרפורמה היא להגביל את התערבות הבירוקרטים בבג"ץ בענייני תוכן. יעקב - שיחה 14:33, 19 במרץ 2023 (IST)

בבקשה, בלי ההשוואות ההומוריסטיות האלו, איזה צייצן קונספירטיבי או עיתונאי כושל עוד עלול לקחת אותן ברצינות... – מקף ෴‏‏ 19:43, 19 במרץ 2023 (IST)

תכליתה היחידה של ויקיפדיה היא כתיבת ערכים טובים. מה שמשרת תכלית זאת, צודק וטוב ללא תלות בכללים כאלו או אחרים. הערכים הטובים והסבירים, והעורכים (מיעוט מקרב כלל המשתמשים) שכתבו אותם, משווים לוויקיפדיה את יוקרתה בעיני ההמון ומביאים לכך שמתייחסים ברצינות גם לערכים האקטואליים שבה, שאינם יכולים להיות טובים ואף לא סבירים. ערכים אקטואליים אלו מושכים בתורם טיפוסים שכתיבת ערכים אמיתיים מהם והלאה, העסוקים בסכסוכים בלתי-נגמרים שם (ולעתים שוכחים את מקומם ומגיעים אל הערכים האמיתיים, שם הם מתעמתים עם העורכים האמיתיים). סכסוכים אלו גוזלים את זמנם של המפעילים והבירוקרטים, שאמור להיות מוקדש לליבון בעיות במרחב הערכים האמיתיים, וגם את זמנם של עורכים בעלי יכולות החשים להתערב. לפיכך, החלטתם של הבירוקרטים לגדוע את החור השחור שם, שנעשתה לטעמי באיחור רב, היא המעשה האנציקלופדי האולטימטיבי הראוי לכולי קילוסין ושבחין די בעלמא. מי יתן ויהיה זה לאות ולמופת לעתיד, וערכים אקטואליים יחסמו אוטומטית לעריכה, עוד בטרם יחפזון שמה כל מעתיקי-ומדביקי מאתרי החדשות ומתרגמי-גוגל שאין העברית שגורה על קולמוסם. 90% מבעיותיה של ויקיפדיה יפתרו אם יוטלו כללי מורטוריום על אקטואליה, ואם עורך יידרש לכתוב מספר ערכים סבירים בטרם תוענק לו זכות הצבעה, כך שלא כל ארחי פרחי יוכל לבזבז את זמנם של כותבים תורמים במרחב השיחה. AddMore-III - שיחה 19:34, 19 במרץ 2023 (IST)

AddMore-III כמו שאולי שמת לב, אני לגמרי מסכים איתך לגבי ערכים אקטואליים, שנזקם עצום ותועלתם זעומה (אם היא בכלל קיימת). עם זאת, תמהני כיצד אתה מיישב את עמדתך זו עם תמיכתך בצנזורה המוטה פוליטית והבלתי מנומקת על אפשרויות ההצבעה. הייתי מצפה שאתה, כמי שמכריז על התנגדות לערכי אקטואליה ועל עליונות המקורות, תתמוך בהצעתי מלפני חודשיים למורטוריום על הערך "רפורמת לוין", או לפחות בהצעה להימנע מהצבעת שינוי השם (הצעה שהעליתי ממש למחרת הפתיחה של דף ההצבעה), או המינימום שבמינימום - להתנגד למחיקה של אפשרויות הצבעה שגובו בסימוכין ולהשארה של האפשרויות שהן מחקר מקורי חסר סימוכין.
לצערי, מעשיך בפועל נוגדים את הדברים הנכונים שאתה כותב. האם מדובר בדיסוננס קוגניטיבי, בחוסר מודעות עצמית או סתם בחוסר יושרה? לא לי הפתרונים. בברכה ובצער,

ם איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 22:03, 19 במרץ 2023 (IST)

אני מסכים יש בעיה קשה עם התנהלות הבירוקרטים, בעיקר בכל הקשור בערכים אקטואליים. לעניות דעתי, הבירוקרטים לא ממלאים את תפקידם נאמנה. הם צריכים להיות הרבה יותר אקטיביים!!! יותר ויותר עורכים מרשים לעצמם להטות ערכים מהמקפצה, לדחוף אג'נדות בראש חוצות, וכשדעתם לא מתקבלת לבצע פעולות תג-מחיר ויקיפדי (אתה מחקת לי, אני אמחק לך). יש קבוצה גדולה של עורכים, לצערי ביניהם גם מפעילים, שלא מסוגלים להפריד בין הבעת דעתם הפוליטית ובין כתיבה אנציקלופדית. זה נכון לעורכים משני צידי המתרס הפוליטי (כמובן, כל אחד בטוח שהצדק אצלו בכיס וכל השאר טועים).

אני חושב שהבירוקרטים צריכים להתערב בשלבים מוקדמים יותר, לזהות מוקדי סיכון ולכבות את האש כשהיא עוד קטנה, אחרת המשימה הופכת להיות הרבה יותר קשה, עד בלתי אפשרית. הייתי קורא לעורכים לקחת אחריות ולמתן את ההתבטואיות שלהם, אבל המציאות מוכיחה שזה לא עומד במבחן המציאות. אני חושב שעורך שאינו מבין את המשמעות של עבודה במיזם שיתופי, לא צריך להיות חלק מהקהילה, בלי קשר לשאלה כמה טובות או לא טובות העריכות שהוא מבצע. אני שמח לראות שהבירוקרטים נקטו היום בפעולה. מקווה שזאת רק הסנונית הראשונה. Eladti - שיחה 22:25, 19 במרץ 2023 (IST)

Eladti מעניין אם היית מביע תמיכה כה נלהבת בביורוקרטים אם הם היו פועלים בניגוד לדעתך - למשל מוחקים את כל ההצעות עם המילה המכובסת "רפורמה", משום שהיא לא ניטרלית בכך שהיא מאמצת את התעמולה של מנהיגי ההפיכה (להזכירך, גם בפולין ובהונגריה התחילה החרבת הדמוקרטיה ב"רפורמה במערכת המשפט"). בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 23:01, 19 במרץ 2023 (IST)

מאיפה אתה יודע מה דעתי? Eladti - שיחה 23:04, 19 במרץ 2023 (IST)

א. תודה. ב. אנחנו צריכים את הגיבוי של הקהילה, כי משום מה דברים לא נראים ברורים וכל פעולה שלנו נתקלת בסדרת הוראות מכל מיני משתמשים: אתם נדרשים לעשות/לבטל וכדומה. ג. למתן את ההתבטאויות זה חשוב, אבל זה משני בחשיבותו להבנה מהי אנציקלופדיה ומהי 'קדושתו' של מרחב הערכים..... ביקורת - שיחה 23:14, 19 במרץ 2023 (IST)

לגבי דבריך על הטעות הראשונה, ולדעתי הם העיקריים שרלוונטים לדיון במזנון – מעורבות רבה יותר של הבירוקרטים לפני כפיית החלטתם הייתה פותרת את הנקודה הזו (ייתכן גם את השנייה). בתת־הדיון סביב הנקודה הזו הם קיבלו ולקחו לתשומת ליבם, אז אם כך להבא לא נגיע לאותו מצב.
שאר הדיון לדעתי מתאים לדף ההוא. – מקף ෴‏‏ 19:46, 19 במרץ 2023 (IST)

מצטרף לאלעד ומקף. אני מברך על מעורבותם של הבירוקרטים לאחרונה, ומייחל למעורבות גדולה יותר שלהם. התחושה זה זמן רב מדי הייתה שהבירוקרטים חסרים, וההיעדרות הזו פגעה במיזם. מעורבותם ההולכת וגוברת לאחרונה היא סימן חיובי ואני מקווה שזו תלך ותגדל. כמו שצוין, בעיות מהסוג שנוצרו בערך היו נמנעות מראש אם הם היו מעורבים מההתחלה. תאו הארגמן - שיחה 23:08, 19 במרץ 2023 (IST)

ויקיפדיה אינה דמוקרטיה, ולכן אני בעד אקטיביזם שיפוטי בוויקיפדיה. פעולות הבירוקרטים שתוארו הגיוניות ומתבקשות. ההצעות שנמחקו רחוקות ממתחם הסבירות של האדם הסביר. שמש מרפא - שיחה 23:27, 19 במרץ 2023 (IST)

אני דווקא רואה לחיוב שהביורוקרטים מתערבים בשמות ערכים, לפני הצבעה, ולא לאחר ההצבעה או לביטול הצבעה שהתחילה (כבר היו מקרים).

וצר לי אבל ההנחה שאפשר לסמוך על קהילת העורכים בערך הזה לא הכיחה את עצמה בדף השיחה. תמיד טוב להיות אופטימי ולקוות שברגע האמת (בהצבעה) העורכים יעשו את מה שנכון לעשות. מצד שני, אני לא יודע איך אפשר להניח את זה.

בלי קשר להסרת חלק מההצעות, העובדה שכרגע יש 15 הצעות לשם ערך היא בעייתי.ת ראוי לנסות להסיר עוד הצעות ולשאוף להגיע ללא יותר מחצי מהכמות הזו, עוד לפני פתיחת ההצבעה.

ובאופן כללי יותר, בכל הצבעה לביורוקרט וגם למפעיל יש דרישה של הקהילה ליותר מעורבות במחלוקות. אז אינה יש כאן מעורבות שהיא נראית שקולה ועכשיו הטענה היא למעורבות יתר. כמובן שלא משנה מה הביורוקרטים או המפעילים יעשו תמיד למישהו תהיה תלונה על זה. אני מקווה שזה לא יחליש את מעורבות הביורוקרטים והמפעילים במחלוקות. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 10:08, 20 במרץ 2023 (IST)

"ממתי ויקיפדים מצביעים לפי השתייכות פוליטית?"

הבירוקרט ביקורת כתב "ממתי ויקיפדים מצביעים לפי השתייכות פוליטית? מצביע שעושה דבר כזה במודע אמור להיחסם". לטעמי זו אמירה מעניינת, מה דעתכם? היא מאד הפתיעה אותי.La Nave - שיחה ‏ 16:34, 19 במרץ 2023 (IST)

אממ, למה האמירה הזו כל כך מפתיעה?(וק:NPOV, ויקיפדיה איננה בימת נאומים)
אני לא רואה שום דבר שחסר במדיניות הנוכחית. – מקף ෴‏‏ 19:41, 19 במרץ 2023 (IST)

אני משער שביקורת כתב את זה באופן אירוני. בהצבעות פוליטיות רובנו המכריע מצביעים מתוך הטיה פוליטית אישית. לפני שאנחנו עורכים בוויקיפדיה אנחנו אנשים דעתנים, זה הטבע האנושי שבנו. אם רוצים לקיים הצבעות מחיקה/מחלוקת בנושאים פוליטיים ללא הצבעה של עורכים לפי השתייכות פוליטית, צריך לתת לרובוטים ול-AI לערוך בוויקיפדיה. ניב — שיחה 23:12, 19 במרץ 2023 (IST)

מה שכתבתי היה שאף אחד מאיתנו לא מצביע מתוך הטיה מודעת, ברור שהומו סאפיינס מועד להטיות, אבל ויקיפדיה 'לא של אבא שלנו' ולכן אם מישהו מודע להטיה שלו בזמן אמת, שיתן את המפתחות למישהו עד שזה יעבור לו. כשמישהו מצביע להצעה שהוא יודע שהיא לא NPOV ומודע לכך שהוא עושה את זה משיקולים שאינם אנציקלופדיים טהורים, הוא מפר את האמון שניתן בו. 200 הוויקיפדים הפעילים בהצבעות (הייתי נדיב) הם לא מדגם מייצג של כלום ולכן זה גם לא אתי לתת לנו את הכוח להכריע פוליטית במשהו. מה שאנחנו מתיימרים להיות מומחים בו היא כתיבה אנציקלופדית, ולכן מסגרת הדיון צריכה להיתחם ולהכיל רק הצעות אנציקלופדיות. ההצבעות הן אולי כורח, אבל הן תכרענה בין הצעות אנציקלופדיות ולא בין אינטרסים של דעה אישית. ביקורת - שיחה 23:21, 19 במרץ 2023 (IST)

ברור, ביקורת, ברור. בגלל זה טרחת להסיר מההצבעה את האפשרות "היוזמה לביטול הפרדת הרשויות", שגובתה בכעשרה מקורות של מומחים - כולל מומחים למשפט השוואתי מהעולם, מומחים בעלי שם עולמי וחתן פרס נובל - שכולם טענו שה"רפורמה" היא יוזמה לביטול הפרדת הרשויות, ובדיוק מאותה סיבה טרחת להשאיר את "היוזמה להסדרת הפרדת הרשויות", שגובתה אך ורק בציטוט אחד מתוך דף המסרים של "קהלת" ומופיעה בכ-ל גוגל שלוש פעמים בלבד. בטח, ברור. זה היה בגלל שאתה מומחה בכתיבה אנציקלופדית ניטרלית ויודע מתי להימנע מפעולה בגלל ההטיות הפוליטיות שלך. בוודאי. כמה נפלא וטהור אתה. מדהים. איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 05:32, 20 במרץ 2023 (IST)

תמשיך בתגובות בהעוקצניות ואני אגיש עליך בקשת חסימה. חלאס, אי אפשר לראות את זה כבר. -עורך לו- - שיחה 07:41, 20 במרץ 2023 (IST)

ביקורת, אתה צודק. כל ויקיפד שחושב שהאמת היא רק מה שהוא חושב - שלא יכתוב באותו נושא. רק ויקיפד שמקבל שיש מגוון דעות ושערך בויקיפדיה צריך להציג את המגוון והוא לפחות מנסה להציג את כל הדעות ולא רק את דעתו - שלא יכתוב על אותו נושא.

מי שטוען שהוא מציג את הצד שהוא סובר שהוא הנכון ושאחרים יכתבו את הצד השני - חוטא לכלל הוויקיפדי שום גמדים לא יבואו ועדיף שימנע מלכתוב ערך מוטה. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 10:51, 20 במרץ 2023 (IST)

יש בעיה מסוימת במקורות, גם אם הם מדהימים באיכותם, כאשר מדובר בניבוי עתידות. כעיקרון, אני חושב שלמעט ליקויי ירח וחמה, אסור לנבא עתידות בויקיפדיה, ולכן הסרה של טענה, ותכתב בידי גדול המומחים שבעולם, לגבי מה צפוי לקרות, היא תמיד במקום. עמית - שיחה 10:57, 20 במרץ 2023 (IST)

אני לא יודע מה אתה יודע על העמדות הפוליטיות שלי ובאמת תודה על הניתוח הפסיכולוגי של ההטיות שלי. אני כן יכול להרשות לעצמי לומר שאני מבין בכתיבה אנציקלופדית ובעשייה אנציקלופדית ואמשיך לומר את דבריי בנושא הזה גם אם נורא תכעס. חבל מאד שאתה בוחר לא להתעמק בטענות שהועלו ולא ללמוד את המושגים אובייקטיביות ונייטרליות ובמקום זה רץ פעם אחר פעם לסוג של מבחני גוגל כאמצעי להכרעה. הא"ב של תיאור אובייקטיבי הוא לא לכלול בתיאור דברים שמחוץ למתואר כמו תוכניות עתידיות ומשמעות תאורטית של משהו. לשם דוגמה: אם יחוקק בישראל חוק נשק לכל מתוך מטרה לחמש את האוכלוסייה כדי לתקוף את מצרים, הערך על החוק עדיין ייקרא חוק נשק לכל, או החוק לחימוש האוכלוסייה האזרחית בישראל. גם אחרי שנדע שהנרטיב הנ"ל נכון, ושהחוק הזה הוא חלק מהמתקפה הגדולה על מצרים והערך על חוק הנשק ישמש 'ערך מורחב' לאחד מפרקי הרקע של המתקפה הגדולה על מצרים, עדיין התיאור האובייקטיבי יתעסק בנושא של הערך ולא בכל המסביב. ביקורת - שיחה 11:21, 20 במרץ 2023 (IST)

ביקורת, אינטרסים אנציקלופדיים ודעות שנחשבות פוליטיות יכולים לפעמים להקביל. למשל, אם תהיה הצבעה האם להגדיר בויקיפדיה העברית את יהודה ושומרון כשטחים כבושים מבחינה משפטית, סביר להניח שלפחות חלק ממי שיצביע, יצביע לפי דעתו הפוליטית אך יבסס את דעתו על עמדות משפטיות מקובלות; אני, למשל, אצביע נגד ההגדרה, כנראה מתוך הטייתי האישית בגלל שאינני רואה בהם שטחים כבושים, אך בהתבסס על העמדה הרשמית של מדינת ישראל לפיה שטחים שנכבשו משליט לא לגיטימי (ממלכת ירדן) אינם שטחים כבושים. החיבור שלי לעמדה זאת איננו לוגי טהור, אך גם לא מבוסס אך ורק על רגשות ודעות אישיות כלפי הנושא. המצביעים לכיוון השני, סביר להניח שרובם ככולם יהיו שמאלנים, אך יתבססו על דעות של משפטנים רבים ברחבי העולם שכן רואים ביהודה ושומרון שטחים כבושים. ברור שיהיו מעטים שלא אכפת להם מהדעות האקדמיות בתחום, ויצביעו רק כדי להטות את ויקיפדיה לדעתם האישית (ואני רואה כמה מצביעים כאלה בדיוני רפורמת לוין), אך רוב המצביעים יצביעו מתוך איזושהי הטייה אישית, אולי לא מכוונת אבל בוודאי לא בלי מוּדעוּת אליה, ומהמשפט "אם מישהו מודע להטיה שלו בזמן אמת, שיתן את המפתחות למישהו עד שזה יעבור לו" עולה לכאורה שכל מי שיש לו דעה פוליטית על השטחים אמור למנוע מעצמו להצביע בהצבעה שתיארתי. אשמח להבין האם לכך התכוונת או שלא הבנתי את דבריך נכון? פעמי-עליון - שיחה 13:14, 20 במרץ 2023 (IST)

דוגמה טובה. למה לא תנסח כך (בהנחה שכל מה שאמרת נכון, אני לא מכיר את החומר): "מדינת ישראל רואה בשטחי יהודה ושומרון שטח שנכבש משליט לא לגיטימי ולכן אינו נופל בהגדרת 'שטח כבוש' במובנה המשפטי. אולם עמדה זו אינה מקובלת על דעתם של משפטנים רבים העוסקים במשפט בינלאומי וסבורים ששטחים אלו הם שטחים כבושים"? אם קיומן של העמדות מבוסס, לא צריכה להיות הצבעה שתבחר באחת העמדות. ביקורת - שיחה 15:49, 20 במרץ 2023 (IST)

ביקורת, חבל שאתה מקפיד להיצמד לתפל בדבריי ולהתעלם מהעיקר. הנימוק בעד "היוזמה לביטול הפרדת הרשויות" אינו מבחן גוגל אלא חוות דעתם המקצועית של מומחים רבים מהארץ ומהעולם, וחוות דעת זו לא מדבר על ניחוש לגבי השפעה עתידית אלא על תוצאה הכרחית, מתבקשת ומיידית. בנוסף, חלק מהמומחים דיברו במפורש על כך שזו המטרה המודעת של החקיקה. מעבר לכך, כל טענה שהעלית כלפי "היוזמה לביטול" נכונה גם לגבי "היוזמה להסדרת" - והעובדה שאתה מקבל את האחת ודוחה את השניה מטילה ספק עצום ביכולתך לשפוט הצעות באופן ניטרלי ועקבי. בצער רב, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 05:57, 21 במרץ 2023 (IST)

מה שמוזר הוא שלצד מחיקת האופציה זאת, האופציה "החקיקה להסדרת הפרדת הרשויות בישראל" לא נמחקה, וזה לא מתיישב עם ההיגיון.

ניב, AI הוא הפיתרון. על הערך תהיה תבנית "נכתב על ידי AI", ו-ChatGPT או תוכנה אחרת ייצרו את הערך עם הוראה לכתוב כל פסקה מימין ומשמאל. הכלים קיימים ומשתפרים, ומריבות הדמים יהיו רק על באיזה כלי להשתמש ואיך לנסח את השאלה. La Nave - שיחה ‏ 07:34, 21 במרץ 2023 (IST)

אגב, ביקורת מי שהשאירו את האופציה הזאת, ואני מניחה שזה כולל אותך, אינם נייטרליים, אם כי אולי לא במודע. La Nave - שיחה ‏ 07:51, 21 במרץ 2023 (IST)

לא קראתי את כל התכתובת כאן, רק את הכותרת והשורות הראשונות. לי אין ספק שיש ויקיפדים שמצביעים לפי השתייכותם הפוליטית. דוגמה טובה לכך היא מחיקת הערך על ישי הדס שהוא אבי המחאה נגד ממשלות נתניהו כבר משנת 2020 מקריים מיניסטר, כמו שדוד שי הוא האבא של הוויקיפדיה העברית. חנה Hanay • שיחה • נשר חוגגת ב-2023 מאה שנים להקמתה 09:30, 22 במרץ 2023 (IST)

אם לא טרחת לקרוא את התכתובת, אולי לא תטריחי אחרים בהעלאת אותו נושא נדוש שוב ושוב בכל פורום אפשרי? מיכאל.צבאן • שיחה • א' בניסן ה'תשפ"ג • 19:22, 22 במרץ 2023 (IST)

אחידות שמות ערכי פרובינקיות רומית

כל ערכי הפרובינקיות הרומית,מלבד פרובינקיה יודיאה ופרובינקיה סוריה, קיבלו את שם הפרובינקיה "נקי" (כלומר ללא הציון "פרובינקיה"), או את שם הפרובינקיה ואחריו "(פרובינקיה רומית)", כאשר יש צורך להבחין בין הפרובינקיה לחבל ארץ בעל אותו שם. אני מציע לצורך האחידות לתקן את "פרובינקיה יודיאה" ו"פרובינקיה סוריה" ל"יודיאה (פרובינקיה רומית)" ו"סוריה (פרובינקיה רומית)". פעמי-עליון - שיחה 13:02, 20 במרץ 2023 (IST)

אני מציע שתעביר את ההודעה שלך לדפי השיחה של הערכים הרלוונטיים וללוח המודעות. יעקב - שיחה 14:08, 20 במרץ 2023 (IST)

למיטב הבנתי, דיון על שינוי בקבוצת ערכים צריך להיעשות במזנון. בכל מקרה הוא יקבל פה יותר חשיפה בדפי השיחה של הערכים (מה גם שהגעתי לפה מדיון בשף השיחה של פרובינקיה סוריה), ויכול להיות שהתוצאה תהיה שינוי דווקא בערכים עם השם ה"נקי" ולא אלה עם ציון הפרובינקיה. אין לי התנגדות להפצת הדיון בלוח המודעות או כל דף שיחה אחר. פעמי-עליון - שיחה 14:44, 20 במרץ 2023 (IST)

@פעמי-עליון, @יעקב, זה המקום לדיון מסוג זה ואני בעד האחידות שהציע פעמי עליון. Asaf M - שיחה 14:51, 20 במרץ 2023 (IST)

אני מסכים עם פעמי עליון. לגבי מיקום הדיון: כשיש דיון שנוגע למספר ערכים יש לדון על כך במזנון. לאחר מכן יאורכב הדיון בדפי השיחה הרלוונטיים. גילגמש • שיחה 15:51, 20 במרץ 2023 (IST)

בעד (אם כי ספציפית לגבי "יודיאה" אני חושב שאפשר לוותר על הסוגריים ולהשתלט על הדף יודיאה שכרגע מפנה לדף התקופה הרומית בארץ ישראל). Mbkv717 • שיחה • כ"ז באדר ה'תשפ"ג • 17:30, 20 במרץ 2023 (IST)

כמו Mbkv717, סוריה (פרובינקיה רומית), ויודיאה. מכונת הקפה - שיחה 18:52, 20 במרץ 2023 (IST)

שמות ערכים על פסקי דין של בית המשפט העליון

יש לנו ערכים בשם בג"ץ חוק הלאום ובג"ץ דרעי, ולא בג"ץ חסון נגד כנסת ישראל ובג"ץ שיינפלד נגד הכנסת, ומצד שני יש את בג"ץ בן מאיר נגד הכנסת ולא בג"ץ חוק ההדחה, וכן בג"ץ זילבר נגד שר האוצר ולא בג"ץ המעונות. יש דוגמאות נוספות שלא טרחתי להביא. יש מדיניות סדורה בעניין? ואם כן, מהי? יחיאל הלוי - שיחה 07:58, 22 במרץ 2023 (IST)

אני לא יודע האם יש מדיניות, אבל נראה לי שכברירת מחדל שם ערך נקבע לפי שמות הצדדים, למעט חריגים שנודעו בשם אחר. דוד שי - שיחה 08:04, 22 במרץ 2023 (IST)

לא יודע מה המדיניות - האם להעדיף את השם הרשמי או את השם המקובל בציבור, בכל מקרה צריך להפוך את השם המקובל/רשמי להפנייה לערך כדי שיהיה אפשר למצוא אותו כך או כך. Eladti - שיחה 08:05, 22 במרץ 2023 (IST)

דוד שי, אבל אתה כתבת הן את הערך בג"ץ חוק הלאום, והן את הערך בג"ץ דרעי! במה שונה בג"ץ המעונות? זה שמו וזה זכרו לדור ודור!... יחיאל הלוי - שיחה 08:11, 22 במרץ 2023 (IST)

שמות רשמיים של פסקי דין הם שמות כמו "בג"ץ 5555/18 ח"כ אכרם חסון ואחרים נגד כנסת ישראל ואחרים", "בג"ץ 7081/93 בוצר ואחרים נגד מועצה מקומית "מכבים־רעות" ואחרים", "ע"א 165/82 קיבוץ חצור נ' פקיד שומה רחובות" או "בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית". אפשר ששם הערך יהיה השם הרשמי כמו בדוגמה האחרונה אבל אני ממליץ באופן גורף שבמקרים שיש בהם שם נפוץ להשתמש בשם הנפוץ כשם הערך. ‏DGtal‏ - שיחה 10:42, 22 במרץ 2023 (IST)

אני מסכים עם הכלל שכתב דוד. מבקש להוסיף שלפעמים לא רלוונטי לקרוא לערך בשמות הצדדים כי מדובר בגפים שמגישים הרבה עתירות (המרכז האקדמי או התנועה לאיכות השלטון) ולכן פסק הדין לא יכול להיקרא על שמם. בברכה, משה כוכבי - שיחה 11:02, 22 במרץ 2023 (IST)

אבל אתה כתבת את הערך בג"ץ בן מאיר נגד הכנסת, שהוא עותר סדרתי, ולא בג"ץ חוק ההדחה! כולם פה כותבים הפוך ממה שהם עושים, משום מה... יחיאל הלוי - שיחה 22:09, 22 במרץ 2023 (IST)

@יחיאל הלוי כנראה לא כולם חריפים כמוך באמת טוב שהעלת נושא זה לדיון כאן. אני תומך ביישום מהיר שלו בכל הערכים הרלוונטיים. בברכה, משה כוכבי - שיחה 01:17, 23 במרץ 2023 (IST)

תודה ליחיאל על הצפת הבעיה. להבנתי אין ספק שהשם הנכון לערכים על פסקי דין של בג"צ הוא שמם הרשמי המלא, כלומר כולל המספר הסידורי, כפי שהדגים דיגיטל. שמות פופולריים ("בג"ץ המעונות" וכד') או מקוצרים ("בג"ץ בן-מאיר נגד הכנסת" וכד') צריכים להיות דפי הפניה. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 02:20, 23 במרץ 2023 (IST)

כדאי לפעול כך ולו בשל החד‏־ערכיות בין שם ערך למושאו. – מקף ෴‏‏ 03:08, 23 במרץ 2023 (IST)

לא חושב שיש צורך בשם המלא. עדיף בלי המספרים ובלי "ואחרים". בעיני נכון שהשם יהיה "בג"ץ X נגד Y" כש-X הוא העותר הראשון ו-Y הוא המשיב הראשון. אם יש יותר מבג"ץ אחד בשם זהה אפשר להוסיף שנה בסוגריים. המקרה של בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית הוא מיוחד, גם כי השמות לא אומרים כלום וגם כי כך נהוג לקרוא לו (בע"מ 919/15) גם בכתיב מקוצר. פוליתיאורי - שיחה 04:05, 23 במרץ 2023 (IST)

מסכים עם הכלל שכתב פוליתיאורי. למעט מקרים עם בג"ץ בשם זהה: במקרה של בג"ץ של עותרים סדרתיים ניתן להשתמש בשמות שניתנו בספרות ובעיתונות. גם בפסקי דין מקובל לתת לפסקי דין קודמים שמות על פי עניינם במקרים כאלו. בברכה, משה כוכבי - שיחה 10:15, 23 במרץ 2023 (IST)

זו הגדרה שתדרוש הכרעה כל פעם מחדש. אני תומך בעמדת פוליתיאורי. יחיאל הלוי - שיחה 21:51, 23 במרץ 2023 (IST)

יש זוכים בתחרות הכתיבה האחת עשרה!

מקצרמר למובחר

צהריים טובים לכולם,

אמש פורסמו התוצאות של תחרות הכתיבה האחת עשרה. ברכות לזוכים, כל הכבוד לכל מי שהשתתף, ותודה לכולכם על התרומות המושקעות! ‏ – מקף ෴‏‏ 16:46, 22 במרץ 2023 (IST)

מקף אני אעלה את התוצאות עצמן לכאן. כך עשו בשנים קודמות. חנה Hanay • שיחה • נשר חוגגת ב-2023 מאה שנים להקמתה 16:53, 22 במרץ 2023 (IST)

בית ראשון

בית ראשון: (מדעים מדויקים, מדעי הטבע ורפואה): מתמטיקה, מדעי הטבע ורפואה (כולל פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, גאולוגיה, וטרינריה, אסטרונומיה, מדעי המחשב, טכנולוגיה, לוגיקה וכיו"ב)

• שיפוט: Saifunny, עוזי ו., Mr.Shoval

1. מקום ראשון – צופון - ערך מופתי על יונק־כיס קטנטן ולא מוכר שהרחיב מנחם.אל. הערך מפורט מאוד, עשיר בתמונות, במקורות ובאיורים, קריא ומעניין. הכותב השתמש בצורה מדויקת באמצעים מגוונים כמו ציטוטים של מחקרים מהמאות ה־19 וה־20, ותרשימים שמדגימים כל אספקט בערך לפרטי פרטים. כמו כן, הושקעה מחשבה רבה ביצירת איור אנטומי של הצופון (שהתמודד בתחרות המשנה) שמוסיף מאוד לפרק העוסק בנושא.
2. מקום שני – תכנון ליניארי - ערך מקורי שהרחיב המתכנן הלינארי, העוסק באחד הנושאים החשובים בתחום האופטימיזציה, שיש לו יישומים תאורטיים ומעשיים רבים. הערך מכסה את כל ההיבטים החשובים, ועושה שימוש מועיל בדוגמאות.
3. מקום שלישי – קיבוע פחמן - תרגום מושקע של ערך מקיף על נושא מעניין בעל חשיבות אקטואלית, שיצר Ehud Amir. הערך מתאר מגוון מפתיע של טכנולוגיות מעשיות והיפותטיות שנועדו לבלום את עליית ריכוז הפחמן באטמוספירה.

• ציון לשבח – בית ציפורים - בית ציפורים הוא קופסה מעשה ידי אדם המספקת לציפורים אפשרות לחיות בסביבה שאינה טבעית עבורן. הערך שהרחיב דליק כלבלב מקיף ומעניין מאוד, וחושף פרטי מידע פחות ידועים על נושא יומיומי ומוכר.
• ציון לשבח – שומייקר-לוי 9 - שומייקר-לוי 9 הוא שביט שפגע בכוכב הלכת צדק ב־1994. תצפיות באירוע הנדיר הזה סיפקו לאסטרונומים מידע ייחודי על הרכבה של מערכת השמש. הערך שיצר Avishay אי שם בשנת 2007, והרחיב משמעותית במסגרת התחרות, מתאר מגוון מרתק של שיקולים פיזיקליים, כימיים והנדסיים. התרגום מוצלח ומשמר את רוחו של הערך.
• ציון לשבח – כלב חיפוש והצלה - : ערך מרתק שכתב Crocodile2020 על נושא אקטואלי ומוכר. הערך מתורגם מגרמנית ומאנגלית, והושקע בו גם מאמץ מעבר לתרגום בכתיבת פסקה על שימוש בכלבים בישראל.

בית שני

בית שני: (מדעי הרוח והחברה): כלכלה, משפטים, יחסי חוץ, מדעי הרוח (כולל אמנות, מוזיקה, פילוסופיה, ספרות, בלשנות) ומדעי החברה (כולל פסיכולוגיה, סוציולוגיה, פוליטיקה, ספורט, תקשורת, וכיו"ב)

• שיפוט: תאו הארגמן, שנילי, מקף

1. מקום ראשון – פרוטו-הודו-אירופית - : את הערך פרוטו-הודו-אירופית כתב כובש המלפפונים. :נוסף לעורך הראשי השתתפו בעריכה עורכים נוספים בהתאם לרוח המיזם.הערך מעניין, מפורט, מרתק, רהוט וזורם. הוא מצליח להציג נושא לא מוכר באופן שגורם לקורא להעמיק, להתעניין ולרצות לדעת עוד, תוך הצגת דוגמאות ומקרים שמכניסים את הקורא עמוק יותר לתוך ההיסטוריה של השפה. הערך מתורגם מאנגלית אך העורך טרח לציין את ההגיה בעברית וכן הוסיף מקורות בעברית. כך הנגיש את הערך לקורא העברי. המקורות מוקפדים. הערך ליבתי לאנציקלופדיה, ומשלים חוסר משמעותי בתחום הבלשנות. ניתנות בו דוגמאות במידה הנכונה, והן ברורות ומסייעות לנגישות ולהבנת העקרונות וההסברים המקצועיים על שלל המאפיינים של השפה המשוערת.
2. מקום שני – תכנון עירוני של ברצלונה את הערך תכנון עירוני של ברצלונה כתב Avishay.  : ערך מפורט, רחב ומעניין שמציג את ההיסטוריה של העיר מזוויות שלכאורה כל אחד מכיר, אבל מצליח להעלות זוויות ותקופות מוכרות פחות, לשלב אותן זו בזו ולהפיח חיים בהיסטוריה האדריכלית של העיר המרתקת הזו. מסגרת כתיבת הערך הוכחלו עשרות ערכים. ביקורת העמיתים שבדף השיחה זכתה למענה, והושקע מאמץ ניכר בבדיקת כל המקורות. התרשימים והתמונות מסייעים מאוד להמחשה.
3. מקום שלישי – ביונסה . הערך ביונסה שוכתב על ידי Barak a. הערך היה במצב לא פשוט, לאחר שנים ארוכות שהותירו טלאים־טלאים של תוספות ומחיקות, עריכות וסגנונות של עורכים רבים. אחרי ששוכתב באופן מלא ונכתב מחדש מהיסוד, הערך החדש מפורט ומעמיק ועומד בשורה אחת עם ערכים מומלצים. כך למשל, במהלך כתיבתו נבדקו והוספו מאות מקורות. הערתנו היחידה היא שלא כל הפסקאות מכילות את המידע העדכני ביותר שניתן למצוא בערכים המקבילים וברשת, אך הן מהוות מיעוט מבוטל ביחס לשיפור המהותי בו.

‏Saifunny‏ ∞ שיחה 22:13, 21 במרץ 2023 (IST)

בית שלישי

בית שלישי: היסטוריה, גאוגרפיה, יהדות, נצרות, אסלאם, דתות אחרות, רוחניות, ישראל, ארץ ישראל, ציונות, הלכה וכיו"ב

• שיפוט: גילגמש, דגש, Saifunny

1. מקום ראשון – רוד בלאגוייביץ' ערך מצוין שהרחיב Itaygur העוסק במושל אילינוי שהודח מתפקידו והואשם בשחיתות. הערך רהוט ומקיף, והוא מסתמך על מקורות מגוונים וטובים. הערך מוכחל היטב, עשיר בתמונות ובאמצעים חזותיים, אך לא הייתה ביקורת עמיתים בדף השיחה ולכן לא עמד בקריטריון השיתופיות.
2. מקום שני – תור הזהב של הרדיו -: ערך מעולה שתרגם Avishay העוסק בתפקידו של הרדיו כאמצעי הבידור המרכזי החל משנות ה־20 של המאה הקודמת ועד להופעתה של הטלוויזיה. הערך רהוט ומקיף, והוא מסתמך על מקורות מגוונים וטובים. הערך עשיר בתמונות, וניתן לשפר אותו באמצעות הכחלה של הקישורים אדומים. היה שיתוף פעולה פורה עם הקהילה בקבלת משוב.
3. מקום שלישי – שלמה סולימן אלסנג'ארי ערך נהדר שכתב בן עדריאל על פייטן יהודי שפעל במאה ה־9 לספירה. הערך מקורי, רהוט ומקיף, אך קצת פחות מהערכים שזכו במקומות הראשונים. בנוסף, יש מחסור בתמונות, וקיים שיתוף פעולה חלקי עם הקהילה. ישנה הסתמכות גדולה מאוד על חוקר יחיד, ולא מוצגת השוואת מקורות.

• ציון לשבח – פול טיבטס - ערך מרתק שהרחיב Itaygur שעוסק בקצין אמריקאי שהטיס את האנולה גיי שממנו הוטלה פצצת האטום על הירושימה. הערך רהוט, מקיף, עשיר בתמונות ומבוסס על מקורות טובים.
• ציון לשבח – פירוס - ערך מעניין שהרחיב אסף טל דורון 317 העוסק במלך שהוא אחד מהמצביאים הידועים בעולם העתיק. הערך מקורי, רהוט ומקיף. הוא כתוב בצורה מצוינת אך הוא לא זכה באחד מהמקומות הראשונים מכיוון שלא היה שימוש במקורות מידע שניוניים.

תחרות המשנה

• שיפוט: Saifunny, Hanay, מקף, דזרט, MathKnight, Mr.Shoval

🖼️ התמונה הטובה ביותר

„האסקי סיבירי”, מאת בר

„אולם צ'ייס”, מאת ארז האורז

„פארק גריניץ' צהוב בקיץ 2022”, מאת ס.ג'יבלי

„אורות חורף”, מאת בר

ההחלטה על הזוכים בתחרות התמונה הטובה ביותר הייתה מאתגרת. בתחרות הנוכחית נוסף כלל חדש שדרש שהתמונות הזוכות תהיינה פרי יצירתם של שלושה משתמשים שונים (למעט הזוכה בציון לשבח). התמונות נבחנו לפי קריטריונים מגוונים שכללו בין היתר את הקריטריונים הבאים:

• טיב התמונה (פוקוס, איכות, עניין)
• הרמה המקצועית של התמונה (קומפוזיציה, תאורה, ניגודיות, הצהרה על עריכה חזותית מאוזנת בצירוף המתחייב של הצהרת {{RetouchedPicture}})
• התרומה לערכים שבהם שולבה התמונה
• היצירתיות שנדרשה לצילום התמונה
• פרמטרים טכניים של רישיון חופשי וקטלוג נכון

חשוב לנו שכל צלם יוכל ללמוד ולהשתפר להבא, ולכן נציין בטקסט הנימוק של הבחירה בתמונה גם הצעות לשיפור שחלק מהשופטים חושבים שהיו הופכות את התמונה למוצלחת יותר.

פרס על סך 100 שקלים באדיבות ויקימדיה ישראל יוענק לזוכה במקום הראשון.

מקום ראשון - במקום הראשון נבחרה תמונתו של בר שמציגה כלב האסקי סיבירי על רקע שקיעה בחוף בת ים. התמונה, שצולמה בשעת הזהב (שעת דמדומים), מציגה שימוש יפה בתאורה, ותופסת את הכלב בתנועה כאשר הוא מוציא את הלשון. הקווים שיוצרים החול, הים והשמיים מעניינים, והאיים ברקע התמונה, ובפרט האי שמתנוסס עליו דגל ישראל, מוסיפים לרמת העניין של התמונה.

התמונה משולבת בערך האסקי סיבירי שלפני השילוב הופיעה בו רק תמונה אחת של האסקי, בסביבה שונה מאוד מזו המוצגת בתמונה שבר צילם. התמונה החדשה מתאימה יותר לתיאור הפיזי של הגזע, ומופיעה לצידו בהתאמה טובה. גם בערך הסתגלות אבולוציונית ההתאמה מוצלחת. חלק מהשופטים סבור שאפשר היה לשפר את התמונה באמצעות הקפדה על כך שהכלב, האובייקט המרכזי בתמונה, יהיה בפוקוס – הפוקוס בתמונה נמצא על החול ולא על הכלב.

מקום שני - במקום השני נבחרה תמונתו של ארז האורז שמציגה את אולם צ'ייס באוניברסיטה הפתוחה. התמונה כוללת שילוב אלגנטי של קווים, שילובי תאורה מעניינים של אור וצל, וקומפוזיציה מעניינת שמגולמת בשילוב הקשתות במבנה המושבים עם הקשתות המעטרות את התקרה.

חלק מהשופטים סבורים שהתמונה מושלמת כפי שהיא ושלא כדאי לגעת בה. חלק אחר חושב שבעריכה קלה היה אפשר לשפר מעט את הניגודיות בתמונה ולהכניס קצת בהירות. השופטים שחושבים שאפשר לשפר טוענים ששיפורים קטנים כאלו היו מקפיצים את התמונה כמה רמות למעלה. עריכה כזו היא מקובלת כמובן, בצירוף הצהרה מסודרת בדף הקובץ באמצעות {{RetouchedPicture}}. ניתן לפתוח בקשה בסדנה לגרפיקה או ליצור עצמאית גרסה חדשה (שתועלה בשם נפרד, כדי לשמור על הגרסה שהשתתפה בתחרות).

מקום שלישי - במקום השלישי נבחרה תמונתו של ס.ג'יבלי שמציגה את מדשאת פארק גריניץ' צהובה ויבשה בקיץ 2022, לאחר שהפסיקו להשקות אותה בעקבות הבצורת שפקדה את אירופה. הרעיון לשלב את התמונה בערך על הבצורת יצירתי, ומדגים בצורה טובה את השפעות הבצורת על התנהלות הרשויות באירופה.

הקומפוזיציה של התמונה הייתה יכולה להשתפר בחיתוך של השמיים כמעט עד קו הבניינים. ניתן להשתמש ב־croptool כדי להעלות גרסה חדשה (בשם נפרד, שלא ידרוס את הגרסה שהשתתפה בתחרות).

התמונה מציגה השתקפות של אורות במים בגנים הבוטניים בירושלים בפסטיבל "Winter Lights". הקומפוזיציה שלה מדויקת, האורות מעניינים וההשתקפות הופכת את התמונה למיוחדת. השילוב שלה בערך של הגנים הבוטניים האוניברסיטאיים בירושלים מאוד מוסיף לערך מכיוון שהתמונה מציגה פן ייחודי של הגנים שלא מוצג באף אחת מהתמונות האחרות, ומציגה בצורה חזותית את המשפט בטקסט שמציג את הפסטיבל הנערך בגנים. גם התוספת לערך החזרה (אופטיקה) בולטת מאוד, מכיוון שהתמונה מציגה בצורה אלגנטית את תופעת ההחזרה. התמונות האחרות בערך רובן תרשימים שמסבירים את התופעה הפיזיקלית, והייתה חסרה בו תמונה שמדגימה את תופעת ההחזרה בצורה שתהיה נגישה לקורא שלא בקיא בתחום. התמונה של בר ממלאה את החוסר הזה.

🎨 האיור הטוב ביותר

האיורים שהוגשו לתחרות השנה היו מרשימים ומלאים ביצירתיות ובדמיון. מתוכם היו מספר איורים שבלטו מעל השאר בייחודיות שלהם. בתהליך השיפוט הבנו שמאתגר מאוד לשפוט את האיורים ואת התמונות ביחד, והחלטנו לפצל את השיפוט לשיפוט לתמונות בנפרד מהאיורים. ויקימדיה ישראל, באדיבותה הרבה, הסכימה להעניק פרס נוסף על סך 100 שקלים לזוכה במקום הראשון בתחרות האיור הטוב ביותר.

מקום ראשון

„צופון”, מאת מנחם.אל

במקום הראשון נבחר האיור שיצר מנחם.אל שמציג פרט בוגר של צופון במבט צד. האיור משולב בפסקה שמדברת על האנטומיה של הצופון, וממחיש את הכתוב בפסקה ברמת דיוק שתמונה הייתה מאוד מתקשה להגיע אליה. השילוב של האיור בערך, בנוסף לכל התמונות המשולבות בו, מקפיץ את רמת ההנגשה של המידע לקורא. ניכר שהושקעה באיור הרבה מחשבה, והוא נוצר בצורה שתוכל לתאר הן נקבה עם כיס, והן זכר עם אשכים. בהזדמנות זו, נזמין את כל הקוראים לבקר בדף המשתמש של מנחם.אל, ולהתפעל מאיורי החיות הרבים שיצר. ישר כוח!

מקום שני

„תג משטרת המנדט”, מאת פיקסאר

במקום השני נבחרה הגרסה הווקטורית שיצר פיקסאר לתג משטרת המנדט ומעטרת את כל הערכים העוסקים בנושא דרך תבנית הניווט {{משטרת המנדט}}. כמו כל האיורים שיוצר פיקסאר, גם רמת הדיוק והמקצועיות של האיור הזה בולטת לעין, אך הוא עולה על שאר האיורים ברמת הפירוט שלו ובתרומה שלו לערכים שהוא משולב בהם. הערך של משטרת המנדט מומלץ, והוספת הסמל (והדגל הנגזר) שפיקסאר יצר במסגרת התחרות לתבנית הארגון משלימה פרט חשוב מאוד שהיה חסר בערך.

מקום שלישי

„זהב מוחבא בקצה קשת בענן”, מאת Matankic

במקום השלישי נבחר האיור שיצר Matankic על בסיס פלט של תוכנת הבינה המלאכותית DALL·E, שמציג כד זהב שהחביא לפרקון בקצה קשת בענן. השנה השופטים הותקלו באמצעות מקרה קצה חדש שנדמה שהגיע היישר מהעתיד – איורים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. בשל התקדימיות, נפרט. בדיוק כמו הקהילה כולה לפנינו, נדרשנו לראשונה לעסוק בסוגיות של איזון בין יצירתיות אנושית לאפשרויות הבלתי־מוגבלות, כך נראה, של שילוב הקִדמה עם הקלט, שדבר מלבד (היעדר) מגבלות הדמיון לא עוצר בעדו; היבט ההוגנות; הרצון והציפייה לקבל פירוט של תיאור שינויים שנעשו על בסיס הפלט הראשוני, אם נעשו; ההתאמה לערך, ובחירת וקביעת עדיפויות בין מציאותיות לבין תרומה אסתטית או תוכנית לערכים. סוגיות אלו הן צרות ועולמן הוא ויקיפדיה בלבד, נושאים רחבי היקף יותר מחוץ לתחומנו בעניין הגנה על יוצרים אנושיים וזכויותיהם עומדים ועוד יעמדו לפתחם של מחוקקים ורגולטורים בכל העולם. בחלק הראשון של השיפוט, היו מהשופטים שלא בחרו כלל תמונות שנוצרו בבסיסן על ידי בינה מלאכותית. היו שעשו זאת מפני שהתקשו לשקלל את המאמץ הנדרש ביצירת איור בעזרת בינה מלאכותית לבין זה הנדרש ליצירת איור באמצעות תוכנה, בפרט ביחס לפלט שמתקבל בסוף התהליך; אחרים מתוך גישתם ליחסים בין יצירתיות ודמיון. בחלק השני הובאו הקבצים שכן נבחרו בידי יתר השופטים, שהביעו התפעלות מאפקט ה"וואו" ומההרגשה הקסומה שהאיורים הללו משרים. מבין האיורים, הוחלט להתמקד באיורים שמתארים עולם דמיוני, מכיוון שהערך המוסף שלהם על פני איור רגיל או על פני תמונה הוא הגדול ביותר, והשימוש בדמיון שהיה דרוש על מנת ליצור אותם משתקף בתוצר הסופי. הוחלט לבסוף לבחור באיור של כד הזהב בקצה הקשת מכיוון שהצבעים בו חיים, ססגוניים וקורנים, והיעדר המגבלות שבתהליך יצירתו תואם ארס־פואטית לנושא הערך. האיור משולב בערכים קשת בענן ולפרקון בצורה עדינה שממחישה את האספקט המיתולוגי שלהם.

פרס הוויקיפדית התורמת

🏅

פרס הוויקיפדית התורמת מוענק ל־Romagy על הכחלה רחבת היקף שנעשתה כחלק משיפור פרטני של הערך היסטוריה של אלכסנדריה במסגרת התחרות. ההשקעה בהכחלה מעלה מאוד את איכות הערך שהגישה במסגרת התחרות, ותורמת לוויקיפדיה שזוכה בהעשרה של ערכים רבים בתחום העיסוק של הערך. נדגיש שהחשיבות בכתיבת הערכים הללו לא נעוצה רק בכמותם, אלא היא מעידה על התמקדות והשקעה באיכות ערך המקורי.

🎖️ ציון לשבח

נציין לטובה גם את התרומה הרבה של Avishay שכתב ערכים רבים ואיכותיים במסגרת התחרות, והכחיל מספר גדול של ערכים בנוסף לאלו שהגיש לתחרות.

נציין גם את Crocodile2020 ואת OHALON שכל אחד מהם כתב מספר גדול של ערכים.

תגובות תחרות הכתיבה ה-11

עברתי על כמה ערכים שנכתבו במסגרת התחרות, הם נראים מאד מוצלחים. אני יודעת עד כמה קשה לכתוב ערכים טובים לתחרות, גם כמתחרה וגם כשופטת בעבר. שתי המשימות לא קלות. תודה למתחרים ותודה לשופטים. חנה Hanay • שיחה • נשר חוגגת ב-2023 מאה שנים להקמתה 18:20, 22 במרץ 2023 (IST)

יש פוסט ברכות גם בוויקיפדיה:כיכר העיר#יש זוכים בתחרות הכתיבה האחת עשרה! אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע? 20:47, 23 במרץ 2023 (IST)

Board of Trustees have ratified the UCoC Enforcement Guidelines

You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.

שפות נוספות • אנא סייעו בתרגום הדף

Hello all, an important update on the UCoC Enforcement Guidelines:

The vote on the Enforcement Guidelines in January 2023 showed a majority approval of the Enforcement Guidelines. There were 369 comments received and a detailed summary of the comments will be published shortly. Just over three-thousand (3097) voters voted and 76% approved of the Enforcement Guidelines. You can view the vote statistics on Meta-wiki.

As the support increased, this signifies to the Board that the current version has addressed some of the issues indicated during the last review in 2022. The Board of Trustees voted to ratify the Enforcement Guidelines. The resolution can be found on Foundation wiki and you can read more about the process behind the 2023 Enforcement Guidelines review on Diff.

There are some next steps to take with the important recommendations provided by the Enforcement Guidelines. More details will come soon about timelines. Thank you for your interest and participation.

On behalf of the UCoC Project Team,

MediaWiki message delivery - שיחה 12:47, 23 במרץ 2023 (IST)

רשימות מצליחנים עיתונאיות

מפעם לפעם מתפרסמות בעיתונים רשימות של מצליחנים כגון "50 המנהלים המובילים לשנת 2022", "40 מדענים מבטיחים לפני גיל 40" וכדומה. נתונים מרשימות אלה מוצאים דרכם לוויקיפדיה, בפרק "פרסים והוקרה" או במקום בולט יותר. לדעתי להופעה ברשימה שבה עוד 40 אנשים או יותר אין חשיבות אנציקלופדית, ולכן אין לציין בוויקיפדיה הופעה כזו. עיתונים חייבים לתת חומר מערכתי בין המודעות, וזו אחת הדרכים למתן מענה לחובה זו, אבל אנחנו פטורים מכך. דוד שי - שיחה 06:59, 24 במרץ 2023 (IDT)