ויקיפדיה:מועדונים/ויקרעטשמע/ארכיון ה'

היכי תמצי מעניין

למדנו שטומאה הותרה או דחויה בציבור וברוב המקרים הללו, הם גם דוחים שבת. היכן מצינו מציאות שטומאה הותרה בציבור ואינה דוחה שבת? יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • הסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • י"ט באדר ב' ה'תשס"ח • 09:50, 26 במרץ 2008 (IST)

יש מ"ד שהקטרת אימורי תמיד שבא בטומאה ביום שישי אינם דוחים שבת. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • י"ט באדר ב' ה'תשס"ח • 13:56, 26 במרץ 2008 (IST)

זה רק מ"ד אחד אבל זה נכון. יש לי משהו שלדעת ה"כרתי ופלתי" ה"כפתור ופרח" כצ"ל וה"לב העברי" הייתה יכולה להיות קשורה לזמננו. ומה עם הברכה האחת לך אבי("ר)? לא הגבת שם. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • הסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • י"ט באדר ב' ה'תשס"ח • 14:29, 26 במרץ 2008 (IST)

רמז! שייך להקרבת קרבן פסח בזמננו. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • הסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ' באדר ב' ה'תשס"ח • 10:54, 27 במרץ 2008 (IST)

שיערתי כך, מכיוון שלב העברי רצה כידוע לחדש את הקרבת ק"פ בזמנינו. למרות זאת, אינני יודע בדיוק על איזה ה"ת מדובר. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 21:46, 27 במרץ 2008 (IST)

לגבי בנין המזבח ההלכה היא דטומאה הותרה בציבור (וכן היה בנס חנוכה כנודע) ועפ"ז אומר הכפתור ופרח (כתבתי בטעות כרתי ופלתי קודם, ככה זה כשכותבים דבר אחד וחושבים על דבר אחר) פרק ו', דאפשר לבנות את המזבח גם כיום כשכולנו טמאי מתים ומזה למד הלב העברי את דינו. אבל בנין המזבח אינו דוחה שבת ואפילו אם נפגם או נפל בשבת עצמה אסור לתקנו. כדאיתא בירושלמי ריש פרק ר' אליעזר דמילה (שבת פ"ז.) יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • הסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 23:17, 27 במרץ 2008 (IST)

יפה מאוד! ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 23:23, 27 במרץ 2008 (IST)

לוקה ואינו לוקה

וואו! קשה לאתגר אותך, מה? אני אנסה שוב: איך יתכן שאדם עובר עבירה אחת והתחייב מלקות עליה, ואם חזר ועבר על אותה העבירה נפטר מן המלקות? יאיר • שיחה 23:34, 27 במרץ 2008 (IST)

נדמה לי ששמעתי פעם ואם לא אז אנחש: יש לו צרעת במקום המילה. קצץ חצי ממנה (ויש בה נניח שערה אחת לבנה) לוקה, כי עוד לא קיים מצוות מילה, אך כשקצץ החצי השני של הצרעת עם הסימן השני ובזה גמר המילה אינו לוקה עכשיו כלל, כי מצטרף הכל למילה אחת הדוחה לאו דהשמר בנגע הצרעת. אכן? ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 23:41, 27 במרץ 2008 (IST)

לא לזה התכוונתי, אבל זה נשמע טוב (אתה בטוח שלוקים על השמר בנגע הצרעת?) יאיר • שיחה 23:57, 27 במרץ 2008 (IST)

הרמב"ם פ"י מטומאת צרעת ה"א כותב שבאופן שהועילו מעשיו להטהר ע"י הקציצה - לוקה. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 00:02, 28 במרץ 2008 (IST)

תודה. הוא סבר, אם כך, ש"כל מה דאמר רחמנא לא תעביד, אי עביד מהני". צריך עיון אם גם החולקים יסברו שלוקה בכה"ג. בכל אופן, יש עוד הכ"ת אפשרית לשאלתי. יאיר • שיחה 00:05, 28 במרץ 2008 (IST)

טוב, הנה עוד רעיון: אדם גזל חצי פרוטה ונתחייב במלקות (שוב - הרמב"ם) ואח"כ גזל עוד חצי ונפטר ממלקות שהרי עתה ישנו בתשלומין! (מקריאה בדף המשתמש שלך אני מתאר לעצמי שלזה התכוונת )... ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 00:09, 28 במרץ 2008 (IST)

סטיגמות! דווקא לא :-) והפעם אני בספק: למה שיפטר מהמלקות הראשונות? הרי כשעבר על הלאו בפעם הראשונה הוא במציאות לא היה ניתק לעשה. מה השתנה עכשיו? יאיר • שיחה 00:20, 28 במרץ 2008 (IST)

הבא על שפחה נחרפת לוקה מן התורה אך אם לקחה לאחר מכן דרך חתנות אינו לוקה שמרגע שטבלה וקיבלה עליה מצוות הרי היא כבת ישראל לכל דבר. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • הסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 00:38, 28 במרץ 2008 (IST)

לא, אני מתכוון למקרה שאם יעבור שוב את אותה עברה- יפטר גם מהמלקות של העברה הראשונה. יאיר • שיחה 00:44, 28 במרץ 2008 (IST)

אכן לכתחילה אסור לישא שפחה ואסור לבוא עליה ושניהם אסורים לכתחילה והיא אותה עבירה רק דרך חתנות היא טובלת וממילא משתחררת דלא כעבד (עיין בר"ם א"ב י"ב הלכה א-י"ד).
ה"ת נוסף: הכורע לפני ע"ז על מנת לשברה, טרם ששיבר לוקה דנראה כעובדה ולאחר שהמשיך בכריעתו אפילו בפישוט ידיים ורגליים לצורך העקירה אינו לוקה אלא זוכה במצווה. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • הסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 00:54, 28 במרץ 2008 (IST)

מסתפינא מלחלוק עליך, אבל מאי שנא מהזורק אבן למרקוליס? יאיר • שיחה 00:58, 28 במרץ 2008 (IST)

אין סיבה להסתפננות, קטונתי! - במרקוליס זוהי עבודתה (ובאבן אחת אינו משברה ודאי), לעומת הכורע על מנת לעקור דלוקה מתחילה כיון דנראה דעובדה דומיא כאוסף מעות או מוציא קוץ מרגלו דלוקה אלא אם כן ישב קודם (לכתחילה בגבו אליה) ואחרי כן יכרע. (ר"ם ג' מע"ז ה'-ו') יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • הסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 01:04, 28 במרץ 2008 (IST)

לא הבנתי את תשובתך כראוי: גם הכורע זוהי עבודתה וגם שם עושה זאת על מנת לשבור. מה החילוק? אבל אני עייף, הרגע איבדתי שעה :-) מחר אעיין בזה אי"ה. יאיר • שיחה 01:09, 28 במרץ 2008 (IST)

במענה להערתך, יאיר: מכיוון שכעת הוא משלם את כל הפרוטה, לא שייך שילקה על חציה הראשון, שהרי אין לוקה ומשלם, ולאו זה ניתן להשבון. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 01:16, 28 במרץ 2008 (IST)

טוב, אני התכוונתי לאדם שגילח צד אחד של הראש ועבר על לא תקיפו, ואז גילח גם את הצד השני- הקפת כל הראש. מאז עיינתי עוד פעם ומצאתי שזה כנראה לא נכון. אבל הוצעו כאן הרבה הכ"ת טובות אחרות, אז בסה"כ הרווחנו... יאיר • שיחה 00:09, 1 באפריל 2008 (IDT)

אינו לוקה ופטור ואינו לוקה וחייב

נפלא תלמידי חכמים שלי. איפה יש היכי תמצי הפוך שאינו לוקה ואם המשיך לוקה? (יש לי בעיה ברשת אני מאוד איטי היום) יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • הסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 00:38, 28 במרץ 2008 (IST)

כל מקרה של חצי שיעור, לא? יאיר • שיחה 00:42, 28 במרץ 2008 (IST)

חלילה! - כל מקרה של חצי שיעור?! - אם לא בתוך כדי שיעור עיכול ודאי שלא! יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • הסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 00:47, 28 במרץ 2008 (IST)

לאו דווקא אוכל. לא חסרות דוגמאות שאפשר "להשלים" את העברה. יאיר • שיחה 00:53, 28 במרץ 2008 (IST)

עדים זוממים, למשל. יאיר • שיחה 00:54, 28 במרץ 2008 (IST)

איזה ה"ת בעדים זוממים? יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • הסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 00:57, 28 במרץ 2008 (IST)

ושוב פעם החידה לה התכוונתי היא חידת טעות (אני באמצע עריכה של ספר תורני חשוב ופשוט יורה מהמותן) התכוונתי לעבירה שעשאה ואינו לוקה ופטור! ואם ימשיך לא ילקה אבל מצבו יהיה גרוע יותר, זה לא ממש מופיע בהלכה אבל זה היכי תמצי נחמד. ורמז, אנחנו מאוד קרובים...יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • הסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 11:38, 28 במרץ 2008 (IDT)

קורבן פסח :-) אכל את כל הבשר - זכה במצווה. המשיך לאכול... דניאל צבי • שיחה 22:21, כ"ב באדר ב' ה'תשס"ח (29.03.08)

שבוע טוב כבוד ראש הישיבה, התכוונתי למי שהתחיל בדבר עבירה ואינו לוקה עליה ובסיומה היה לוקה אלמלא זו עבירה שיש בה מיתת בי"ד. אגב בקרבן פסח ייתכן שאם לא כיוון למצוה והוא אוכלו על השובע בלא כוונה, לא רק שלא קיים מצוה אלא עבר על "אכילה גסה". יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • הסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"ג באדר ב' ה'תשס"ח • 23:00, 29 במרץ 2008 (IDT)

לא רוצים לענות, אז אני אענה. ובכן מן הדין (רמב"ם כ' מהלכות שבת הלכה א') אסור להוציא משא על הבהמה בשבת, אולם אף אם הוציא על הבהמה בשבת ואף חימר אחריה אינו לוקה לפי שאיסורו בא מכלל עשה, ופטור. לכן, אם הוציא את בהמתו מביתו כשעליה מחרשה או משדדה, אינו לוקה, אך אם יחמר אחריה לשדה עד שתעשה מלאכת חרישה האסורה בלאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין ואין לוקין עליה! - לא בגלל שהעובר פטור, אלא מכיוון שהוא התחייב בעונש חמור יותר. וכשאמרתי שאנחנו ממש קרובים, זה היה ערב שבת...
ויאיר אני עדיין ממתין להיכי תמצי של עדים זוממים ולפתרון החידה "לוקה ואינו לוקה" לשיטתך. בברכה יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • הסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 09:52, 31 במרץ 2008 (IDT)

למעלה. יאיר • שיחה 00:10, 1 באפריל 2008 (IDT)

יאיר מחמל נפשי, זה למעלה למעלה, יש"כ. מה עם עדים זוממים? ואגב כמעט והייתה לי אותה טעות לגבי לא תקיף בהזדמנות (אתה בחברה טובה)! יום טוב, יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ה באדר ב' ה'תשס"ח • 05:44, 1 באפריל 2008 (IDT)

גן חיות

היכן מוזכרת חתולה בתפילה? ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 21:39, 30 במרץ 2008 (IDT)

רמז בבקשה! יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 11:00, 31 במרץ 2008 (IDT)

שונרא של חד גדיא ? ‏DGtal‏ 11:30, 31 במרץ 2008 (IDT)

דיגוש נו באמת?! - את זה כל בר בי רב דחד ליל סדרא יודע, אני מאמין שהוא מתכוון למשהו יותר מתוחכם. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 11:52, 31 במרץ 2008 (IDT)

חתולה. לא שונרא ולא קעצאלה. רמז: אומרים זאת פעם אחת בשנה, בעדות האשכנזים. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 13:56, 31 במרץ 2008 (IDT)

ניחוש שלי, בטח איפהשהו בסליחות. מקום בו מוזכר פעמיים המילה 'פיצה'. (סליחות לערב ר"ה) נת- ה- - שיחה 13:59, 31 במרץ 2008 (IDT)

לא תנחשו אמר רחמנא! אתה לא רחוק אבל לא קרוב! ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 14:07, 31 במרץ 2008 (IDT)

שתהיה לי ברי"א, לא פעם אחת אלא פעמיים, 1. ב"הושענות לסוכות" - ”תדביקנו כאזור חתולה”. 2. ב"תפילת טל" בפסח ”תת לעולם חתולה. טל לנובב תנוב שתולה”. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 14:31, 31 במרץ 2008 (IDT)

ויוה לה יודה! ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 14:34, 31 במרץ 2008 (IDT)

אני תפילה איני יודע, תנ"ך אני יודע: "וערפל חתולתו". דוד - שיחה 14:45, 31 במרץ 2008 (IDT)

יפה, ומכאן כבר ניתן לקחת את כל המקורות לערכים חיתול, וימפל וחותלות (עיינו בהבריגדה היהודית). יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 14:56, 31 במרץ 2008 (IDT)

סיפור בשולי חידת החתול

הועבר לארכיון סיפורים.

אם כבר איזכורים אז כבר...

• היכן מוזכר טלפון בתנ"ך-תפילה?

עדיין מצפה לתשובה - אתה מתכוון ל-"ויתקשר יהוא בן־יהושפט בן־נמשי אל־יורם..."?‏gal m‏ 11:06, 1 באפריל 2008 (IDT)

נחמד זה בתנ"ך אבל לא בתפילה, קבל צל"ש. יש עוד אחד! יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ה באדר ב' ה'תשס"ח• 11:22, 1 באפריל 2008 (IDT)

ובכן חיכיתי וחיכיתי, ולא עניתם "הנוטע אוזן הלא (הלו) ישמע". יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח• 19:58, 2 באפריל 2008 (IDT)

יש גם "הלוא (הלו) תענה אבנר" בשמואל ב' ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:24, 18 במאי 2008 (IDT)

• היכן מוזכרת האצת מכונית בתנ"ך-תפילה?

תשובה - "כי גז חיש ונעופה". דניאל צבי • שיחה 12:08, כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח (31.03.08)

• היכן מוזכרים סב ונכדו במקום אחד בתפילה? (והכוונה לא לברכת האבות בה מוזכרים אברהם ויעקב אבותינו).

תשובה - ברכת הדעת, תבינו בעצמכם. דניאל צבי • שיחה 12:08, כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח (31.03.08)

נו מי הבין? - ידוע - אדם ואנוש. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 13:59, 31 במרץ 2008 (IDT)

• איזה שני שמות תנ"כיים מקובלים, מאוייתים במסורה בשונה מהאופן בו מבטאים אותם כיום?

תשובה - לא יודע, אבל השם שלי (ושל ירמיהו) מנוקד שונה. דניאל צבי • שיחה 12:08, כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח (31.03.08)

אכן דניֵאל יש לבטא עם צירה מתחת ליוד ולא מתחת לא' הא' היא נחה במבטא. יש שם נוסף (רמז שם נשי). יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 12:19, 31 במרץ 2008 (IDT)

תשובה - בִּתיה ולא בַּתיה. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 13:59, 31 במרץ 2008 (IDT)

וגם אסנת. (האגדה מספרת שבתו של הרב ברויאר נמנעה מלקרוא לבתה אסנת, לאחר שאביה איים שהוא יבטא את השם לפי המסורה).

ובעצם, גם מרדכי. (אחד מרבותי טען שאשתו של הרב אלון עקפה את הבעיה, בכך שהיא קוראת לו מוטי...) דוד - שיחה 14:48, 31 במרץ 2008 (IDT)

אני אכן מקפיד לקרוא במגילה מרדכי בחטף קמץ תחת האות דלת. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 14:50, 31 במרץ 2008 (IDT)

מרדכי בדלת עם חטף קמץ זו לא המצאה של המדקדקים מחוגו של הרוו"ה? בןאישאחד - שיחה 11:49, 2 באפריל 2008 (IDT)

שוה בדיקה, אך ככל הידוע לי לא! יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ו באדר ב' ה'תשס"ח• 12:27, 2 באפריל 2008 (IDT)

בןאישאחד צודק. זה בא מאותו בית המדרש שממנו בא החטף באות ב' של הברכה אחת היא לך אבי, ובאות ר' של ברכני גם אני אבי. אני בעל קריאה כבר שנים רבות מאוד, ומעולם לא קראתי מרדכי בד' קמוצה, אלא שוואית-נעה. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"ו באדר ב' ה'תשס"ח • 13:49, 2 באפריל 2008 (IDT)

ברי"א זה ברור?!^{[דרוש מקור]} - אם כן טוב שאמרת, לא אשנה באיוולתי. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ו באדר ב' ה'תשס"ח• 14:44, 2 באפריל 2008 (IDT)

זאת מכיוון שחטף-קמץ הוא שווא, תנועה חטופה עם נטייה לצליל או (קמץ קטן). ‏עמיחי 01:19, 3 באפריל 2008 (IDT)

ציטוט מהמנחת שי (ב, ה): "ברוב ספרי הדפוס כולם בשוא הדל"ת, ובכמה ספרים כתובי יד כולם בחטף קמץ, ובמקרא כתוב יד מצאתי כתוב בגליון זה הלשון. בספרי צרפת ואשכנז כשיש היהודי אחר מרדכי נקוד כן מָרְדְּכַי היהודי. ובספרי ספרד אין בהם הפרש כי כולם מָרְדֳּכַי עד כאן". דניאל צבי • שיחה 08:07, כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח (3.04.08)

ייש"כ רד"צ, קא משמע לן דאינו מהרוו"ה אלא קדום ממנו. הוא אשר ידעתי, ברי,א לעיונך. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח• 11:04, 3 באפריל 2008 (IDT)

ואחד שלי:

• רמז לפנצ'ר בתהלים (ובתפילה) מניין? דניאל צבי • שיחה 12:08, כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח (31.03.08)

תשובה - "תצא רוחו ישוב לאדמתו". יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 12:19, 31 במרץ 2008 (IDT)

רמז תנכ"י לפוקר?! רח"ל...

• ואחד משלי- משחק טקסס הולדם, בו אחד העלה את ההימור וניסה לרמות, אך המזל בהמשך פתיחת הקלפים לא האיר לו פנים, אז הוא יצא והסיבוב הסתיים ב"ספליט" בין שני השחקנים האחרים (למי שמכיר פוקר, מתחכם אבל לא נורא). נוי - שיחה 19:30, 1 באפריל 2008 (IDT)

יוני מה זה למי שמבין?! - אתה תסביר לנו מה הפירוש של הבדיחה מא' ועד ת'. נקודה! אני ממתין, יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ו באדר ב' ה'תשס"ח• 19:39, 1 באפריל 2008 (IDT)

צ"ל בפסקה של "אם כבר אזכורים...", אתה יכול להעביר. נוי - שיחה 19:47, 1 באפריל 2008 (IDT)

ז'תומרת איזכור תנ"כי לפוקר?? - אם כן אני שם שם! (השינים הולכות כמו בצבא, שמאל ימין), בברכה. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ו באדר ב' ה'תשס"ח• 20:34, 1 באפריל 2008 (IDT)

אכן, אזכור תנכ"י לפוקר. נוי - שיחה 06:47, 2 באפריל 2008 (IDT)

או.קיי. נוי, רק תסביר את הבדיחידה בעברית מדוברת (יש מספיק מקום בדף). יום נעים, יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ו באדר ב' ה'תשס"ח• 08:57, 2 באפריל 2008 (IDT)

מה מקור השם קיבוץ?!

ולא רבותי זה לא מופיע בערך, אבל זה אמיתי (ככל הידוע לי) וזה כמובן ממקורות יהודיים. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח• 19:53, 2 באפריל 2008 (IDT)

נו כמובן, הקיבוץ- כמו אצל רבי נחמן הקיבוץ הקדוש, או בישיבות ששם יש את הקבוצה של הלמדנים הגדולים וגם היא נקראת בשם קיבוץ. בכלל העניין הוא התקבצות (נראה לענ"ד בעיקר חסידית) של אנ"ש במקום מסויים לעשיית דברים שבקדושה וכד'... :) קוני למל • כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח • 22:57, 2 באפריל 2008 (IDT)

לא הבנתי, הלא זו מילה תנ"כית! ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח • 00:06, 3 באפריל 2008 (IDT)

אכן, המילה היא בעלת שורש תנ"כי (אקבצם, נקבצו וכדו') ומופיעה לראשונה כמושג בפני עצמו בגמרא. הרה"ק ר' נחמן מברסלב זיע"א מזכיר אותה בספרו "סיפורי מעשיות" בהגדרה "הקיבוץ הקדוש", תלמידו רבי נתן זיע"א, שאל את השם לתיאור התקבצות החסידים לראש השנה על פי הוראתו של רבי נחמן. הקיבוצים בני ימינו שנבנו למעשה במתכונת קומיניסטית נקראו תחילה קולחוז ועוברתו לקבוצה. מסופר כי אחד מראשוני הקיבוץ הארצי כמדומני יעקב חזן (אבל אל תתפסו אותי על המילה) פגש בהזדמנות בגליל, נער חסיד ברסלב, לשאלתו של חזן לאן מועדות פניו של הנער, נענה החסיד כי הוא בדרכו אל הקיבוץ במירון. משנשאל "וקיבוץ זה מה הוא?" פירט הנער את הוראתו של רבי נחמן להתקבץ יחדיו בראש השנה על קברו ומכיוון שלא ניתן לעשות זאת עקב השלטון הקומוניסטי, מתקבצים ובאים למירון על ציון הרשב"י. תוך כדי ההסבר תיאר הנער את התפילות המשותפות, סעודות החג המשותפות וכיצד כולם פועלים ביחד למען הצלחת הקיבוץ, כל אחד בדרכו הוא. השומר הצעירניק, נדלק: "הרי זה ממש רעיון שיתופי סוציאליסטי, להתקבץ ביחד, ללא מעמדות, בשוויון מלא, מתוך מטרה זהה ותוך סיוע זה לזה ולשם כך מגיעים בני אותה אידאולוגיה למקום אחד, זה רעיון, קיבוץ שם יפה!" והשאר זו כבר היסטוריה... (נו מי ייצור מזה הידעת?! - רק חסר לי המקור, אם כי ככל הידוע לי הוא גם כתוב איפה שהוא) יום נעים לכולכם, זעירא דמן חבריא יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח• 07:20, 3 באפריל 2008 (IDT)

רק תביא מקור - ונעשה מזה יופי של "הידעת" :-) ‏Danny-w‏ 20:22, 3 באפריל 2008 (IDT)

המקור הוא יהודה יערי - על המשמר - 12.2.65. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"ח באדר ב' ה'תשס"ח • 20:29, 3 באפריל 2008 (IDT)

אה, יידיש נחת "ומתלמידי יותר מכולם" זיסער ופראזניק מחמלי נפשי האהובים. ברי"א תודה, החייתני. אם כי את הסיפור כפי שכתבתיו, שמעתי מאבא מארי זללה"ה הכ"מ, אך ספר סיפורים לא כתב וכך אין לי "מקור מהימן". ודני דבליו ברוך הבא, בסוף כולם מגיעים לכאן, ערב טוב והמשך כתיבה מהנה לכולם. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ח באדר ב' ה'תשס"ח• 21:23, 3 באפריל 2008 (IDT)

הקיבוצניקים של יבנה, מתעקשים לקרוא לקיבוצם "קבוצה". סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 15:59, 8 באפריל 2008 (IDT)

כן, אבל "קבוצה" זה חלק מהשם של הקיבוץ. הוא בעצם "קיבוץ קבוצת יבנה". אגב, גם בספר הטלפונים של הקיבוצים הוא מופיע ב-ק', "קבוצת יבנה", ולא ב-י', "יבנה". טוב נו, לך תבין יבנאים... אביעד 299 - שיחה 01:39, 25 ביוני 2008 (IDT)

חידות שטרם נפתרו, הגיע הזמן

חידונת

מצאתי קשר, הכולל בעיקר דמיון לשוני בכמה מילים וביטויים, בין דברים ל"ב לשיר של משורר עברי מפורסם. התוכלו לדעת מהו השיר? נוי - שיחה 16:09, 22 באפריל 2008 (IDT)

הנה קישור לטקסט אצל אחותינו הקטנה, לצערי אין לי רעיון כרגע. מועדים לשמחה קוני למל • י"ח בניסן ה'תשס"ח • 11:47, 23 באפריל 2008 (IDT)

במבה

אני חושב שהבמבה היא המצאה מיותרת. איפה יש לי סימוכין לך בתפילה? אביעד 299 - שיחה 01:36, 25 ביוני 2008 (IDT)

אשר במבה חרטא. דוד - שיחה 12:44, 17 בפברואר 2009 (IST)

??? יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • כ"ג בשבט ה'תשס"ט• 13:04, 17 בפברואר 2009 (IST)

הוא מתכוון ל"אשר בם בחרת"... ברי"א • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשס"ט • 13:13, 17 בפברואר 2009 (IST)

בס"ד סליחה על ההתערבות, אבל נראה לי שהשאלה לא שייכת לכאן. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 13:05, 17 בפברואר 2009 (IST)

חמוד, ברי"א תודה. אגב הבט לשאר ההציע מעל, מה יש לך לסייע בנורווגיה, "ויגבה לבו" וכדו'.
וליאת אני לא מרשה להתנצל פה (כשלא צריך), מותר לך להתערב כמה שאת רוצה. אבל אולי הסבר קצר מה לא בסדר בחידה ההיתולית? יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • כ"ג בשבט ה'תשס"ט• 13:16, 17 בפברואר 2009 (IST)

בס"ד אוח, ואני חשבתי שמדובר בשאלה אמיתית בגלל זה כתבתי את מה שכתבתי. כתבתי את זה בעקבות סימני השאלה שכתבת ואם לא היית כותב אותם, לא הייתי מגיעה לכאן. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 13:19, 17 בפברואר 2009 (IST)

הסימני שאלה היו כנראה על המילה האחרונה שכנראה לא כ"כ מתאימה לוִיקִרְעטשְׁמֶע 22:39, 8 ביולי 2009 (IDT)

סימני השאלה היו על שלושת המילים הבלתי מובנות, וברי"א היטיב לפענחן. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 15:00, 9 ביולי 2009 (IDT)

איוב

אילו שלש מילים שמקורם בספר איוב נאמרות מדי יום לפחות שלש פעמים, בדרך כלל ארבע או חמש פעמים, ובהזדמנויות מיוחדות מעל עשר פעמים? ברי"א • שיחה • כ"ו בסיוון ה'תשס"ח • 22:04, 28 ביוני 2008 (IDT)

"עושה שלום במרומיו" (איוב כה, ב)

מ"ם יו"ד בכפיפה אחת כפול ומכופל

סליחה על הכותרת הארוכה, וסליחה על ההתנצלות (המלאך שלנו לא אוהב את ההתנצלויות כאן) איפה אנחנו מוצאים בתנ"ך ארבע וחצי פעמים ברציפות את האותיות מ' וי' לסירוגין (מי, מי, מי, מי, מ)?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 21:43, 5 במרץ 2009 (IST)

"ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה". גם אצל בת יפתח כתוב "מימים ימימה". ברי"א • שיחה • ט"ו באדר ה'תשס"ט • 01:21, 11 במרץ 2009 (IST)

כל הכבוד. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק 17:38, 12 במרץ 2009 (IST)

ועד פעם מ' והפעם (מ') סופית (ם)

איפה אנו מוצאים בתנ"ך פסוק די ארוך שכל מילותיו מסתיימות במ' סופית ללא יוצא מן הכלל?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 21:43, 5 במרץ 2009 (IST)

כתובית=זה לא חכמה ללחוץ עלי...

ומעניין לעניין - איפה יש מ' סתומה בתוך מילה? ונראה לי גם שהסיפור שמאחורי זה - אולי יוכל להיות רעיון נאה להידעת? (למתקשים ניתן ללחוץ על התמונה מימין... שווה מאמץ!) --Rex - שיחה 22:06, 10 במרץ 2009 (IST)

"עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים". ברי"א • שיחה • ט"ו באדר ה'תשס"ט • 01:22, 11 במרץ 2009 (IST)

"ומנחתם ונסכיהם לפרים לעיזים ולכבשים במספרם כמשפטם" (קרה"ת להושענא-רבא) עזריאל - שיחה 19:31, 8 באוקטובר 2009 (IST)

מ' סתומה - "לםרבה המשרה" - ספר ישעיהו. ברי"א • שיחה • ט"ו באדר ה'תשס"ט • 01:24, 11 במרץ 2009 (IST)

כעת תוכיח שלא לחצת על התמונה... (ומה עם הגמלים??) --Rex - שיחה 21:28, 11 במרץ 2009 (IST)

חחח, תלחץ על הקישור ותראה לאן הוא מוביל. ברי"א • שיחה • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 21:53, 11 במרץ 2009 (IST)

קוצו של י'... אבל ראית את הנאמר? הוא שווה לדעתך הידעת? --Rex - שיחה 23:03, 11 במרץ 2009 (IST)

בהחלט כן. ברי"א • שיחה • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 23:13, 11 במרץ 2009 (IST)

ושוב: כל הכבוד לך, ברי"א. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק 17:40, 12 במרץ 2009 (IST)

המילה הארוכה בתנ"ך

מהי?. (רמז גס: יש תשובה לכך בויקיפדיה). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 21:43, 5 במרץ 2009 (IST)

והאחשדרפנים. טוסברהינדי (שיחה) 18:29, 9 במרץ 2009 (IST)

יפה. מזל שזה נפתר לפני פורים... בברכת פורים שמח, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 21:23, 9 במרץ 2009 (IST)

נדמה לי שכבר נתקלתי בזה גם בוויקיפדיה, אבל כרגע לא זכור לי היכן. תוכל להאיר את עיניי? (פורים שמח!). אלדד • שיחה 21:28, 9 במרץ 2009 (IST)

מה יותר פשוט מלעיין בערך עצמו או שכנראה לא זכרת/ידעת/חשבת שיש ערך כזה בויקיפדיה הא?, אז זהו שזו עוד הוכחה שאת הכל, אבל הכל, נמצא בויקיפדיה. בברכת פורים שמח, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:21, 9 במרץ 2009 (IST)

טוב, ראשית, נראה לי שאולי חשבתי שיש ערך כזה, אבל ויתרתי על העיון בו ברגע השאלה, כי חשבתי שאולי המילה מוזכרת במקום אחר שמוקדש למילים ארוכות בשפה העברית, או להאפקס לגומנה, או תופעות אחרות מעניינות בשפה. ושנית, רציתי להאמין שהכול נמצא בוויקיפדיה, אבל ברור לי שלא, כי יש כאן הצבעות מחיקה רבות כל כך, כל הזמן, גם על ערכים שאולי מוטב היה שיישארו... אה, כן, עיקר שכחתי: חן חן! ופורים שמח! אלדד • שיחה 22:48, 9 במרץ 2009 (IST)

אופס, הייתי בטוח שדאגתי גם לערך "האפקס לגומנה". מיד אדאג להכחיל גם אותו... אלדד • שיחה 22:49, 9 במרץ 2009 (IST)

תודה על המחמאות , בקשר למילים ארוכות ראה כאן. בברכת פורים שמח, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:56, 9 במרץ 2009 (IST)

לדעתי יש גם "וכעלילותיהם" ו"וכתועבותיהן" בנביאים. 85.250.22.146 00:00, 13 במרץ 2009 (IST)

ולדעתי יש גם "וכהתפתלויותיהם"... זה יותר ארוך לא?. (וסתם אם חשבת שזה דיון רעיוני ששייך לומר "דעתי" ו"דעתך", אז אני מציע לך להתבונן קצת לפני שאתה חורץ דעות על עובדות קיימות שלא ישתנו לפי דעותיך...) הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק 05:26, 13 במרץ 2009 (IST)

נדמה לי שהמלה "התפתלות" היא מהעברית החדשה ואינה בתנ"ך. ביחזקאל ט"ז (המפרסם) מצאתי "ולא בדרכיהן הלכת וכתועבותיהן עשית", וביחזקאל כ' מצאתי "לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל". בשתיהן אחת עשרה אותיות. 85.250.22.146 02:01, 14 במרץ 2009 (IST)

כל הכבוד! עכשיו זה לענין! עם מקורות. יפה מאוד!. (מקודם חשבתי שסתם זרקת מילים שלא קיימות וסליחה על כך). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 21:33, 14 במרץ 2009 (IST)

תודה. אמנם שככת את זעפי. אם תרצה, השב לי על חידתי. מאיזה פסוק במלכים אנו למדים על המצוה לצפות באדיקות באח הגדול? 85.250.22.146 23:30, 15 במרץ 2009 (IST)

לפני שאתחיל לחפש תשובה בקדחתנות, אולי תירשם?. זה נראה שהיית רשום בעבר או/ו שאתה מכיר טוב טוב את כללי העריכה פה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 13:01, 16 במרץ 2009 (IST)

יש לי שם משתמש המשמש לכתיבת ערכים. משום מה איני אוהב להשתמש בו בקהילה. 85.250.22.146 16:06, 16 במרץ 2009 (IST)

שם מוכר?, מוכר לי?. אתה מעלה את סקרנותי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 16:07, 16 במרץ 2009 (IST)

עכשיו אתה מבין למה הראל לא מתפטר ועל מה התמודדו מוטי ודולב. לחיצה קטנה על מקש ו- - - יש לך את זה! יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ' באדר ה'תשס"ט • 17:22, 16 במרץ 2009 (IST)

אני נוטה להאמין שבודקינו שהקהילה נתנה בהם את אמונם לא יבדקו במקרה כזה, ובכך יפגעו באמינותם. שנית, סביר להניח שהאנונימי-רשום ידע לנתק את הקו ולחברו מחדש לפני שהוא כתב באנונימיות, בהנחה שהוא פועל מישראל, כך שכתובת ה-IP שונתה ממילא. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 17:34, 16 במרץ 2009 (IST)

על מנת שלא לחטא בבטול תורה, אפרש כי חידתי כונה למלכים א', פרק ח', פסוק כ"ט, "להיות עינך פתחות אל הבית הזה לילה ויום". המשך הפסוק מתיחס בדרך הרמז להיות שימי תבורי דיר הבית ולמסרונים שישלח העם ולתפלותיו. 80.178.114.234 15:40, 18 במרץ 2009 (IST)

מילא אם ג'ורג' אורוול או 1984 היה מגיע לויקרעטשמע, הייתי מבין. אבל ה"מניה" החדשה והמטורפת הזו, שרק אמש התוודעתי אליה, ולא מצפיה אלא משמיעה, (כי טלביזיה ב"ה אין לי ומבחינתי האינטרנט הוא רק לצרכי עבודה ועבודה ויקיפדית ולשם כך הוא חסום באמצעות "אינטרנט כשר" לאתרי בידור, אז משועמם ישראלי אחד בניו-יורק סיפר לי על הטירוף הזה בדיוק אתמול בלילה והייתי המום!!!), גם הגיעה למחוזותינו. כנראה שאין קסאמים בשדרות ואשקלון, המצב הכלכלי מזהיר וכל עם ישראל בריא וחזק עד שהוא פשוט "משועמם טיכו" ואין לו מה לעשות מאשר לצפות בריאליטי המזוויע הזה. חבר'ה אל תנמיכו את הקרעטשמע שלנו לגבהים של עשרים אלף מייל מתחת לפני המים, ובודאי לא באמצעות פסוקים מהתנ"ך, כי גם הומור צריך להיות עם טעם. אוהב אתכם, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ג באדר ה'תשס"ט • 18:04, 18 במרץ 2009 (IST)

והנה משהו בנידון שמצאתי כאן. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ד באדר ה'תשס"ט • 19:52, 19 במרץ 2009 (IST)

אלף אלף

היכן בתנ"ך מופיעות 5 מילים רצופות המתחילות באות א'? טוסברהינדי (שיחה) 18:29, 9 במרץ 2009 (IST)

אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל. יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • י"ד באדר ה'תשס"ט• 19:22, 9 במרץ 2009 (IST)

למה חמש, אם יש שש! "ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו..." - בראשית, פרק מ"ב. חגי אדלר • שיחה • ל-84 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ד באדר ה'תשס"ט • 01:26, 10 במרץ 2009 (IST)

יש גם "ויאמר אנכי אלהי אביך אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלקים" עזריאל - שיחה 19:35, 8 באוקטובר 2009 (IST)

אדיר. בברכת פורים שמח, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 01:31, 10 במרץ 2009 (IST)

חגי - שברת לי מיתוס! אני התכוונתי לתשובה של יהודה. אגב, סתם מתוך סקרנות - איך מצאת את זה? דרך ממוכנת כלשהי? או שאתה זוכר את כל התנ"ך בעל פה? :-) פורים שמח ומבדח. טוסברהינדי (שיחה) 12:30, 10 במרץ 2009 (IST)

גם לי נשבר המיתוס. תמיד "ידעתי" שהרצף הגדול ביותר של מילים המתחילות באות א' הוא כאמור אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל, אבל בויקיטקסט ידעו על כך כבר באוגוסט 2007 – נכתב שם ע"י Ori229. חזרתי - שיחה 02:19, 14 במרץ 2009 (IST)

הו, אני יודע זאת עוד מכיתה ב', כשלמדנו ספר בראשית. וכן, כשחוזרים על התורה יותר מ-50 פעמים (בגילי), כבר די יודעים את זה בע"פ... חגי אדלר • שיחה • ל-84 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ' באדר ה'תשס"ט • 23:56, 15 במרץ 2009 (IST)

חידה נוספת

היכן אומרים בתפילה חמש עשרה מילים ברציפות המתחילות באותה אות!?

"ויציב ונכון וקיים...". בברכה, ינבושד • כ' בתמוז ה'תשס"ט.