ויקיפדיה:מזנון/מייסד ויקיפדיה: אנחנו לא טובים

שגיאות פרמטריות בתבנית:ארכיון
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

דף זה הוא ארכיון של הדיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. אין לערוך דף זה.

כתבה ב-NRG: מייסד וויקיפידיה: אנחנו לא טובים Roeeyaron • שיחה 12:13, 19 אוקטובר 2005 (UTC)

הבעיה, כרגיל, שמצפים מוויקיפדיה להיות מה שהיא לא. ויקיפדיה לא מתיימרת להיות מוצר מוגמר וערוך, כמו מוזיאון הפתוח למבקרים חינם, אלא מאגר ידע דינמי, שהוא בין אנציקלופדיה לפורום. ברור שיימצא בו זבל, אבל מצד שני יימצאו בו גם דברים שאין במקומות אחרים, והוא גם פרויקט חינוכי מעולה - אנשים שמגיעים לערך גרוע צריכים לשאול את עצמם למה הוא גרוע ואיך אפשר לתקן אותו, ולא להסתפק בנחרת בוז. כשאני קורא ספר גרוע אני משליך אותו מידי. כשאני קורא ערך גרוע בוויקיפדיה אני חושב מה לא בסדר ומנסה לתקן. התאים האפורים פועלים כאן בצורה יותר אינטנסיבית. לצערי מייסד ויקיפדיה לא מעביר את המסר הזה כראוי. Dror_K 13:16, 19 אוקטובר 2005 (UTC)

זה לא שהוא לא מעביר את המסר שלא כראוי, אלא שהוא צוטט באופן חלקי ומחוץ לקונטקסט. ההערה בשולי דבריו על שני הערכים הפכה להיות המרכז והכותרת, ללא איזכור כלשהו של יתר דבריו הדוחים את הביקורת. לפחות הם היו הוגנים מספיק לתת קישור למקור, למי שרוצה לראות מה באמת אמר. ללא קשר, התהייה שלו באמת במקומה - מה אנחנו יכולים לעשות כדי לצמצם את כמויות הזבל הבלתי קריא והמביך שחודר לויקיפדיה? תשובה (חלקית) לעניין זה, בהודעתו של גילגמש מעל שיחה זו. Magister‏ 13:31, 19 אוקטובר 2005 (UTC)

כפי שכתוב בידיעה עצמה, מדובר בדברים שאמר ג'ימבו בדיון פנימי. ברור מדוע "מעריב" רץ לפרסם דברים שנאמרים בדיונים פנימיים בוויקיפדיה, הרי ויקיפדיה היא מרכז העולם. את מי תעניין ידיעה שמספרת שבדיון פנימי ב"מעריב" אמר אמנון דנקנר "העיתון הזה מייצר זבל כמעט בלתי קריא"? דוד שי 01:07, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

אותי זה מעניין. יש לי מנוי ואני לא רוצה לשלם כסף על זבל כמעט בלתי קריא (אילו ויקיפדיה היה עולה כסף, הייתי מבטל המנוי ;-). מה גם, ג'ימבו נמצא ברשימת המעקב שלהם? Yonidebest Ω Talk‏ 03:19, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

כמובן שלא, זו ידיעה שתורגמה מעיתון בריטי [1]. נתנאל 06:46, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

אכן, תגובות מאלפות! אם אמרו שויקיפדיה גרועה, אז מי שאמר הכל חוזר עליו וקקה בידיו. רשימת הבלוג של ניקולס קאר היא תיאור מדויק למדי, ואפילו זהיר, של הגישה שביסוד ויקיפדיה והאיכות הירודה שהיא תניב. למעשה, כפי שאני מבין את הדברים, גישת ה"תבונה הקולקטיבית" חייבת להניב תוצאות שילכו וייעשו ירודות. זה לא עניין של בחירה או הפשלת שרוולים או נסיון לתקן -- זה מובנה באופן שבו השיטה פועלת.

אנחנו יכולים להמשיך להתייהר באופן מגוחך בחמישה, או עשרה או חמישים הערכים הטובים ביותר שיש בויקיפדיה, אבל כפי שכתוב ברג'יסטר -- המבחן האמיתי הוא בערכים החלשים יותר, לא בטובים ביותר. באופן חריג, אנחנו מייצרים ערך טוב. בממוצע, אנחנו מייצרים מספוא לבהמות. בויקיפדיה האנגלית או העברית, טיול במאה ערכים אקראיים לא יניב אחד שיש לו איכות אנציקלופדית ורוב מכריע יהיה לא ראוי למאכל אדם.

כמובן, אפשר להמשיך ולהכחיש את זה, ולאכלס פמפלטים אפולוגטיים על כמה שבאנציקלופדיות אחרות יש פגמים ועד כמה שבווינט זה עוד יותר גרוע אפילו, אבל אלו הן אשליות מסוכנות שאנחנו מטפחים. אורי 17:41, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

אורי, אין כאן שום אפולוגטיקה. ניסיון להשוות בין ויקיפדיה לאחת האנציקלופדיות הממוסדות אינו רלוונטי, כי ויקיפדיה פועלת לפי עקרונות אחרים. המשותף הוא אמנם ניסיון לסכם מידה רבה של ידע, אבל שיטת העבודה שונה, ואינני רואה מדוע צריך לפסול שיטת עבודה אחת מפני שיטת עבודה אחרת. ויקיפדיה מייצרת הרבה זבל, אין ספק (למרבה המזל זהו זבל אלקטרוני שאינו פוגע באיכות הסביבה), אולם זה המחיר שיש לשלם כדי לקבל את היתרונות שמציעה ויקיפדיה והם:

פתיחת שער לאינפורמציה שאולי תידחה בפורומים יותר ממוסדים.
מידע חינם, ברמה פופולרית, במספר גדול של שפות, מהן שפות שמספר מאגרי המידע בהן מועט.
התנסות בכתיבת ערכים אנציקלופדיים לכל מי שיש לו גישה לאינטרנט, במגוון של שפות ובמגוון של נושאים. מבחינה חינוכית זהו תרגיל באוריינות שאין הרבה כמוהו. מורים יכולים לבקש מתלמידיהם להיכנס לערך בוויקיפדיה שמעניין אותם, למצוא שגיאות, לדווח איך הם גילו שמדובר בשגיאה, לנסח תיקון, ולאחר העבודה "על יבש" להכניס את התיקון בפועל לוויקיפדיה, ואת הדוח בעניין הגילוי ל"שיחה".
יצירת קהילה של שוחרי ידע. פעם היה מקובל לפתוח מועדונים כאלה, היום אפשר להשתמש באינטרנט. השימוש באינטרנט מאפשר גישה רחבה יותר ל"מועדון", ללא תלות במרחק או במוגבלויות אחרות. התוצר של הקהילה הזאת פתוח ונגיש לציבור הרחב - כמובן לשימוש מושכל, לא לשימוש כאורים ותומים.

לסיכום, במקרה שלנו, אנחנו אכן נשפטים דווקא לפי הערכים הטובים, ולא לפי הזבל. אותו זבל שאין לו מקום באנציקלופדיה ממוסדת בתשלום, הוא חלק בלתי נפרד מסביבת העבודה שלנו. כמו שכבר כתבתי - אנחנו לא מוזיאון, אנחנו יותר דומים לסדנת עבודה, שיש לה גם "חנות מפעל" (הערכים המומלצים). Dror_K 19:23, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

בניגוד לדברי קודמי, אני איתן בדעתי שכמות ה"זבל" בוויקיפדיה זניחה ביותר. אנו יכולים להתייהר לא רק ב-250 הערכים המומלצים שיש בוויקיפדיה, אלא בעוד אלפי ערכים טובים מאוד לפי כל קריטריון אנציקלופדי, כגון לודוויג פון מיזס, מאיר בן ברוך מרוטנברג או קלאוס שנק פון שטאופנברג. ערכים אלה לעולם לא יגיעו למומלצים, משום שאינם "נוצצים", אך הם מספקים את הסחורה - יש בהם מידע מדויק ומקיף, שכל אנציקלופדיה טובה תשתבח בהם. גם מרבית הקצרמרים אינם "זבל" - הם מכילים מידע מדויק, אם כי ראוי להרחיבם במידע נוסף. ניקח דוגמה שנוספה היום סיגמואידוסקופיה - זהו קצרמר בן משפט אחד, אך האמור בו נכון ורלבנטי, והקישורים לערך המקביל בוויקי האנגלית (המקיף יותר) ולערך קולונוסקופיה בוויקי העברית כבר נותנים לקורא מידע ראשוני רב תועלת. איפה ה"זבל", אם כן? "זבל" הוא ערך שכתוב בשפה עילגת, שמכיל מידע מטעה, שיש בו כפילויות, שחסר בו מידע מהותי וכדומה. קריאת ערך כזה עלולה להזיק לקורא, אך בתחילת מרבית הערכים מסוג זה מתנוססת תבנית לשכתוב או עריכה, שמבהירה היטב לקורא שלפניו ערך שמוטב לו להיזהר ממנו (או לשפרו). ובכן, יש לנו כעת 341 ערכים המסומנים כדורשים עריכה ו-366 ערכים המסומנים כדורשים שכתוב - פחות מ-3% מכלל הערכים. כעת אנו מגיעים לערכים הבעייתיים ביותר: אלה שראוי לסמנם כדורשים עריכה או שכתוב, אך לא סומנו כך. כאן עלי להעריך כמה ערכים כאלה ישנם. בהתחשב במאמץ השיטתי של ויקיפדים אחדים לעבור על כל הערכים שנערכו מעט, אני מעריך שערכים בעייתיים כאלה הם פחות מ-5% מכלל הערכים. מבין 27,000 ערכים, אנו מדברים בסך הכל על כ-2,000 ערכי "זבל". ממש לא מצדיק את הזעקה קורעת הלב של אורי. 2,000 ערכים אלה אינם סיבה למסיבה, אבל 25,000 הנותרים הם בהחלט תוצאה שאפשר ואף רצוי להתגאות בה. רגע, רגע, מה עם ערכים במשקל נוצה כמו אגם רודברג? מי שצעירה נאה זו מעניינת אותו, מקבל את המידע שהוא מחפש, ולכן אין זה ערך זבל.

כמובן, אין סיבה לנוח על זרי הדפנה - עוד מלאכה רבה לפנינו, והרי זו סיבה מצוינת לקום בבוקר. בוודאי שאין מקום ליאוש שמשדר אורי. עמדתו כי "גישת התבונה הקולקטיבית חייבת להניב תוצאות שילכו וייעשו ירודות" מוכרת לי, אך איני מסכים אתה. דוד שי 21:42, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

הרשו לי לצוץ משום מקום ולהוסיף: "חוזקה של השרשרת נקבע ע"פ החוליה החלשה ביותר שלה" ~ Q:פתגמים אנגליים. Ofeky 22:54, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

ואני אומר: אם מתייחסים לוויקיפדיה כמיישמת את אחת המטרות שדרור הצביע עליהן - היא טובה יחסית בכך. הבעיה מתחילה ברגע שמתייחסים אליה כאל אנציקלופדיה, ואז צודקים כל דברי אורי. וראו את דף המשתמש שלי בנושא. הלל 23:29, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

לו המטרות היו רק אלו שדרור ציין - דיינו, אך ב"ה מצבנו טוב יותר. ראשית, אמוני במאגרי המידע הממוסדים אינו גדול, גם לא בשטח שכה אוהבים להשמיץ בו את ויקיפדיה - אמינות. שנית, אורי שוכח שאותם 250 מאמרים מומלצים לא ייהפכו לגרועים יותר, אך ערכים נוספים יהיו טובים. בסופו של דבר, כל הטענות מבוססות על תמונה של 'אמצע הדרך' ולכן מגיעות לפסימיות. כרגע יש הרבה בעיות, אך במבט של שנים קדימה, אפשר לראות שיהיה טוב. אריה א 00:37, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

אכן, תגובות מאלפות! אם אמרו שויקיפדיה גרועה, אז מי שאמר הכל חוזר עליו וקקה בידיו. רשימת הבלוג של ניקולס קאר היא תיאור מדויק למדי, ואפילו זהיר, של הגישה שביסוד ויקיפדיה והאיכות הירודה שהיא תניב. למעשה, כפי שאני מבין את הדברים, גישת ה"תבונה הקולקטיבית" חייבת להניב תוצאות שילכו וייעשו ירודות. זה לא עניין של בחירה או הפשלת שרוולים או נסיון לתקן -- זה מובנה באופן שבו השיטה פועלת.

אנחנו יכולים להמשיך להתייהר באופן מגוחך בחמישה, או עשרה או חמישים הערכים הטובים ביותר שיש בויקיפדיה, אבל כפי שכתוב ברג'יסטר -- המבחן האמיתי הוא בערכים החלשים יותר, לא בטובים ביותר. באופן חריג, אנחנו מייצרים ערך טוב. בממוצע, אנחנו מייצרים מספוא לבהמות. בויקיפדיה האנגלית או העברית, טיול במאה ערכים אקראיים לא יניב אחד שיש לו איכות אנציקלופדית ורוב מכריע יהיה לא ראוי למאכל אדם.

כמובן, אפשר להמשיך ולהכחיש את זה, ולאכלס פמפלטים אפולוגטיים על כמה שבאנציקלופדיות אחרות יש פגמים ועד כמה שבווינט זה עוד יותר גרוע אפילו, אבל אלו הן אשליות מסוכנות שאנחנו מטפחים. אורי 14:31, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

לדרור ק. : בשער ויקיפדיה מוכרז שהיא: "אנציקלופדיה שיתופית, חופשית, ומהימנה שאותה כולם יכולים לערוך" -- האפיון היחידי הנוגע לתוכן הוא "אנציקלופדיה מהימנה" וכל הטיעונים שלך בנוגע למטרות החינוכיות או להגדרה שלך של "אנציקלופדיה מהימנה" כך שגם האנציקלופדיה וגם המהימנה אינם מתחייבים אינה יכולה להתקבל. אתה רשאי כמובן להציב לך יעדי צד, יעדים נוספים ולחשוב שהם העיקריים, אבל זו עדיין קודם כל, לפני הכל ומעל לכל "אנציקלופדיה" ותו לא.

ואני חוזר ואומר: הגישה שעל-פיה עלינו להיבחן לפי המאמר הגרוע ביותר היא אבסורדית. ספק אם היא נכונה לגבי "אנציקלופדיה בריטניקה", ודאי שאינה נכונה לגבי ויקיפדיה. שיטת העבודה שלנו שיש בה יתרונות רבים, יש בה גם חסרונות, אחד מהם הוא מאמרים לא-מוצלחים, אבל זה מחיר שאפשר וראוי לשלם. לגבי התיאור בשער ויקיפדיה - הוא באמת לא מוצלח, ומטעה במידה מסוימת. ויקיפדיה היא חופשית רק מבחינת ההיתר להשתמש בחומר במגבלות מינימליות. מבחינת הכתיבה - יש וצריכה להיות עריכה, כך שלא כל דבר יכול להיכתב. כולם יכולים לערוך? בעיקרון כן, אבל יש עורכים בעלי פריווילגיות, וכך ראוי שיהיה. לגבי המהימנות - זאת בפירוש שאיפה אבל אופי הכתיבה מחייב את הקורא לבדוק כל דבר (משימה שבהחלט תועיל לו מבחינה אינטלקטואלית). בקיצור יש הבדל בין מה שנאמר לצורך יחסי ציבור לבין מה שמתקיים בפועל. Dror_K 17:51, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

לדוד שי: אני מעריך ואף מעריץ את הדברים שאתה וקבוצה מובילה של ויקיפדים עושים בויקיפדיה העברית. השאיפות והתפישות הן הנכונות, בעיני, לתוכן אנציקלופדי. יש לי מחלוקת איתך בנוגע לאפשרות של השיטה שאתה מציע להתגבר על בעיות—היינו, לעודד כותבים טובים ולכתוב-לכתוב-לכתוב—אינה נוגעת ואינה יכולה לגעת בבעיה בסיסית בדינמיקה של כתיבת ערכים. אינני מתייחס למצב כמייאש ואינני מנסה להפיץ ייאוש—אני מנסה לשנות את המצב, והשלב הראשון בשינוי הוא התבוננות מפוכחת בו: מה מצב הערכים באמת? האם מספר הערכים שיש עליהם תווית שכתוב מייצג את מכלול הערכים שיש לשכתבם?

ערכתי סקר קצר באמצעות אפשרות "ערך אקראי" של חמישים אתרים. הדגימה עשויה להיות מעט מוטה (או שלא, אינני יודע) בגלל השפעות שיש על מידת האקראיות, אבל המבחר עדיין ייציג למדי:

מתוך חמישים הערכים, 9 נמצאו סבירים (חלקם פשוט משום שאינני מבין דבר וחצי דבר בנושא, וראיתי ערך ארוך ומיינתי אותו כתקין):

13 ערכים היו אסופה של פרטי טריוויה, עם או בלי הצדקה לערך כשלעצמו

14 נוספים היו קצרמרים, חלקם עילגים וחלקם פשוט משפט בודד:

אנדרומדה
נהר אורוטוס ("אורכו 82 קמ"ר")
מטבח יהודי (הערות אישיות של הכותב)
סטוריון ("סטוריון הוא פרק זמן בתור הסיניון אשר בעידן הפרקמבריון. הוא רחוק יותר מזמננו מאשר הונדיון")
מסכת ביכורים
רואוד טאון
גזר (קיבוץ)
חריזה (מלאכת יד)
גבת
התקופה הכלקוליתית
מבטחים
סמל בנגלדש
חד קוטביות
כח לתת

11 ערכים היו לשכתוב, אם בגלל פגעי תרגמת ואם בגלל פגעי המקור (ויקי אנגלית) שאינו ראוי:

תקנות זיהום האוויר
זאב
יחסי ציבור
ציניות (תרגמת ונמ"נ)
הוגוורטס (שפה עילגת)
הקונפדרציה הגרמנית (התרגום נאה, הערך המקורי, קש וגבבה)

אורי, אתה ממש בלתי ניתן לסיפוק. מה כל כך "קש וגבבה" פה, אם יורשה לי? זו אמירה מאוד נוקבת.Harel 17:28, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

רק דוגמית: כתוב "במהלך עידן "פורמרץ" הופיעו אישים כדוגמת יוהאן גוטליב פיכטה ויוהאן גוטפריד פון הרדר, אשר העלו על נס את הלאומיות הרומנטית." בשעה ששני האישים מתו עוד לפני שעידן הפורמרץ אפילו החל. יש עשרות דוגמאות אחרות, המעידות לדעתי על כך שכותב הערך האנגלי העתיק אותו מאנציקלופדיה בלי להבין. אורי 14:51, 22 אוקטובר 2005 (UTC)

תתקן אותו, הו אורי, תתקן אותו. דוד שי 14:54, 22 אוקטובר 2005 (UTC)

מחק
רוברט בראונינג (במקרה זה, האשמה בערך האנגלי הזבלי)
סטריאטום
כשל הכוונה (במקרה זה שוב, האשמה בערך האנגלי האווילי)
מדבר גובי ("כל מתי שלא ירדו גשמים במדבר")

ערך אחד היה מועתק בחלקו, לדעתי:

בהמות

ושני פירושונים

מהסקר הקצר הזה, שאולי אפשר להרחיבו, עולה שכ-20 אחוז מויקיפדיה כולל ערכים סבירים או טובים, חצי מהערכים הם קצרמרים או ערכים לשכתוב (כלומר, לא ראויים), כרבע הם אסופות של טריוויה ועוד קצת, שונות. שונה במקצת מחמישה אחוזים בעייתיים. אורי 14:31, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

כל מה שכתבת, אורי, הוא נכון. מה אתה מציע לעשות על מנת לשפר את המצב? גילגמש • שיחה 15:11, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

ההגדרה שלף לאסופות של טריוויה די מכלילה. יש נושאים שהם חשובים אבל אין כל כך מה לרשום עליהם (למשל: הדגל של איזה מדינת אי). גם באנצ' העברית יש הרבה קצרמרים (מאמרים של פיסקה אחת). כמו כן, מאחר שויקי שונה מאנצ' כתובה, טבעי שיהיו בה ערכים שהם בעצם רשימות, מיונים ומעין "מפתח עניינים" (כמו הערך על מערכת הביטחון בישראל). לדעתי ערכים כאלה אינם מיותרים. בברכה,

_MathKnight_

(שיחה) 15:23, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

זאת לא השאלה. אנחנו לא דנים כעת במה מיותר ומה לא. יתכן שהערך יהיה חשוב ובכל זאת כתוב גרוע ולצידו ערך איזוטרי לחלוטין שכתוב בצורה נפלאה. גילגמש • שיחה 15:28, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

אורי שכנע אותי שיש לפנינו יותר עבודה משחשבתי, ולכן אסיים דברי בדף שיחה זה ואחזור לטפל בשיפור ערכים. אני ממליץ לכל המשתתפים בדיון לעשות כך, ונתכנס שוב בעוד חודשיים לראות האם המצב השתפר או נעשה גרוע יותר. דוד שי 07:03, 22 אוקטובר 2005 (UTC)

הסקר של אורי הוא חשוב, אך גם מטעה. אכן עולה ממנו שחצי מהערכים בוויקי' הם קצרמרים או ערכים לשכתוב, אבל האמת היא, שאחוז הקצרמרים והערכים לשכתוב ולעריכה ביחד הוא כ-23% - 20% קצרמרים ו-3% ערכים לשכתוב ועריכה. לכן, אם כבר עושים סקר כזה אז תריך לחזור עליו כמה פעמים, אחרת הסטטיסטיקה עלולה (כמו שגם קרה) להטעות. מארק ברלין 16:18, 22 אוקטובר 2005 (UTC)

משהו קונסטרוקטיבי (אני מקווה) עריכה

קודם כל אני מציע להרגע. עיון מהיר בכתבה ב-NRG מגלה שכרגיל הכותרת היא סנסציונית אך התוכן מתון הרבה יותר. בסך הכל גם אני חושב כמו דוד שי שהטיפול הטוב ביותר בערכים לא ברורים הוא פשוט לשפר אותם.

יחד עם זה, אני גם חושב שאחת הבעיות של הויקיפדיה, לפחות העברית, היא שאין מספר ומגוון מספיק של תורמים, ושטיפול בבעיה הזאת יועיל הרבה יותר מכל מני נהלים ושאר בירוקרטיה.

בעיני הויקיפדיה היא בסך הכל כלי לקידום הרעיון של שיתוף ידע וידע חופשי. לכן אין כל ערך, ולו למאמר ה"איכותי" ביותר אם כל מה שקורה פה זה שאנחנו כותבים כדי לכתוב. אני לא מזלזל בחשיבות הכתיבה הויקיפדית כשלעצמה. אני חייב להודות שגם לגבי מדובר בהחלט גם בדרך ביטוי מהנה. אבל ברור שזה לא דבר שעומד בפני עצמו, וברור שאיכות המיזם תדרדר עד שהוא יגווע אם הוא יהפוך למעין מועדון סגור של כותבים. לכן אני חושב שמה שאנחנו צרכיכים לעשות זה לנסות ולהגיע לעוד אנשים ולקדם את רעיון הידע החופשי על ידי צרוף עוד ועוד כותבים. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת לדעתי היא להגיע אל הילדים והנוער. אני לא יודע אם אפשר לשלב את הויקיפדיה (כלומר את הכתיבה, ולא רק את השימוש) במסגרת תוכניות לימודים פורמליות, למרות שבוודאי אפשר לנסות לפנות למנהלי בתי ספר ולהציע את זה, אבל בטוח שאפשר לשלב את הויקיפדיה במסגרות לימודים לא פורמליות כמו חוגים אחרי הצהרים וכדומה. יכול להיות שחלק מכם חוששים שמה שיצא מזה זה עוד ערכים על כוכבי פופ וסדרות אנימה (למרות שגם בזה אין בעיניי כל פסול), אבל אני בטוח שזה לא מה שיקרה. הרבה מאוד ילדים, אולי אפילו רוב הילדים, הם סקרנים ותאבי ידע ורק צריך לתת להם את הגירוי הראשוני.

בקיצור, אני מציע לפתוח דיון חדש כדי לגבש רעיונות להגדלת מספר ומגוון המשתמשים, בעיקר הצעירים אבל לא רק. צריך לזכור שבשביל תהליכים של אירגון עצמי, גיווניות היא כמו דלק, כלומר משהו שמניע את התהליך אבל גם נצרך על ידו, ואם אנחנו רוצים שהאש לא תכבה, צריך להמשיך ולתדלק... --Oshani 16:29, 22 אוקטובר 2005 (UTC)

אתה רוצה להזמין בני 12 לכתוב בוויקיפדיה? ומי ידאג לערוך את תרומתם? אני לא מדבר על סוג הערכים. גם אני כתבתי ערכים שטותיים וגם אביר מתמ' כתב, אבל בכל זאת, אי אפשר להשוות את זה לרמת הכתיבה של ילד בבית ספר יסודי או חטיבת הביניים. אני מסכים שצריך לנסות לגייס כותבים נוספים, אך אין כל תועלת בכותבים לא מוכשרים. לצערי, ילדים לא יכולים להתנסח בצורה מספיק טובה, מה שמשאיר את הגיוס לגיל התיכון (15 ומעלה). בגיל זה קשה מאוד לגייס אותם כי אין להם פעילות בית ספרית לא פורמלית ורובם ככולם עסוקים בפיתוח תחביבים קיימים ולא כתיבה אנציקלופדית. אם יש לך הצעות איך לגייס כותבים מבוגרים אודה לך אם תרחיב עליהם. גילגמש • שיחה 16:56, 22 אוקטובר 2005 (UTC)

לא לזלזל בילדים, יש לנו את אופק בן ה-13, והוא כותב מצוין. גיוס כותבים מכל הגילים ובכל רמות ההשכלה מבטיח את גידולה וגיוונה של ויקיפדיה, וכל המרבה הרי זה משובח, אך לא רלבנטי לבעיה שלפנינו. לפתרון הבעיה שעלתה לדיון בדף זה, נחוצים עוד עורכים, ואותם יש לגייס מתוך הוויקיפדים הקיימים, שכבר צברו ניסיון בוויקיפדיה. כותבים נוספים ירחיבו את ויקיפדיה, אבל עורכים נוספים יעלו את רמתם של הערכים הקיימים. מלאכת העריכה שוויקיפדיה זקוקה לה רבה מאוד, וברור שאלה שעוסקים כיום במלאכת העריכה אינם מספיקים להתמודד עם שטף הכתיבה. לפיכך כל ויקיפד שיש לו יכולת עריכה, מוזמן להקדיש מזמנו גם לעריכת ערכים קיימים והעלאת רמתם. דוד שי 17:27, 22 אוקטובר 2005 (UTC)

צריך גם עוד עורכים וגם עוד כותבים. ככל שיותר אנשים ידעו לכתוב ככה גם עוד אנשים ידעו לערוך וזה חלק מהערך החינוכי של המיזם לדעתי, לכל הגילאים. --Oshani 19:35, 22 אוקטובר 2005 (UTC)