ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ביתא ישראל/תחרות הכתיבה/נימוקי השופטים

רקע

תחרות אזמרי נבדלה מתחרויות כתיבה קודמות בוויקיפדיה ולכן חייבה תהליך שיפוט שונה מהן. בתחרויות מסוג מקצרמר למובחר מנצח הערך הטוב ביותר שנכתב במסגרת התחרות. גם אם אותו הכותב מחליט להגיש שני ערכים לתחרות מקצרמר למובחר, כל אחד מהם נבחן ברשות עצמו. כדי למנוע מכותב אחד להציף את התחרות ולזכות בכל המקומות, הותר לכל משתתף להתמודד עם שלושה ערכים לכל היותר.

לעומת זאת, המתמודדים בתחרות אזמרי רשאים להשתתף בכתיבתם ובשיפורם של ערכים רבים ככל שירצו. כלומר, המתמודד בתחרות יכול לחבר ערך אחד מומלץ, או שלושה ערכים רגילים, או עשרה קצרמרים, או לשפר עשרים ערכים קיימים, או להעלות שלושים תמונות חדשות, וצוות השיפוט נדרש לשבת על המדוכה ולהשוות את תרומתו הכוללת לאלו של המתמודדים האחרים בתחרות.

מטרות השיפוט

• לתת משוב מועיל על שמונים הערכים שנכתבו במסגרת תחרות הכתיבה, שיעזור לשפר אותם בעתיד.

• להכריע בצורה הוגנת מי ראוי/ה לקבל את הפרס הראשון, השני, השלישי והרביעי בתחרות.

האמצעים להשגת שתי המטרות היו גיבוש חוות דעת מפורטת על כל אחד מהערכים שנכתבו, ושקלול חוות הדעת השונות להכרעה בדבר סדר הזוכים בתחרות.

צוות השיפוט

כל אחד מהערכים נבחן ע"י שני שופטים לפחות - האחד מטעם ויקיפדיה והאחר מטעם האקדמיה. שלושה עשר איש הסכימו להשתתף בצוות השיפוט: א' (דוקטורנט מטעם האקדמיה), אמיר אהרוני, אספו ברו, ליאור גולגר, יואב דותן, אדנה זאודו, מיקי יאלו, מ' (דוקטורנט מטעם האקדמיה), מוטי כנרי, חן סרוב, דליה רובין, רוית ודוד שי.

מדדים

הדרישות העיקריות מכל הערכים שנכתבו הן שיהיו מדויקים עובדתית ונגישים לקהל הרחב. בפרט, השופטים מטעם האקדמיה התבקשו להתמקד בהיבטים הבאים בעת בחינת הערך:

• מקצוענות: נושא הערך מוצג בצורה נכונה, בדיוק עובדתי חסר פשרות. הערך סוקר את כל ההיבטים ההכרחיים של הנושא, במידת הפירוט הנדרשת. במידה והערך נוגע בנושאים שנויים במחלוקת, עליו להדגיש את נקודות המבט המבוססות מבחינה מדעית, ונחשבות להיות מקובלות בקהילה המחקרית, ומאידך לתת ביטוי לדעות מיעוט.

• אמינות: הובאו מקורות ואסמכתאות לכתוב בערך, בשיטה האקדמית עם הערות שוליים, או לכל הפחות בצורת רשימת קריאה. במידה והערך נוגע בנושאים שנויים במחלוקת, עליו להכיל הפניות למקורות בהם יוכל הקורא למצוא מידע באשר לנקודות הראות השונות. אם רשימת המקורות עשירה במיוחד ותורמת באופן ניכר לקוראים, יש לציין זאת לטובה.

כל השופטים התבקשו לשים לב להיבטים הבאים בעת בחינת הערך:

• מקוריות: הערך משקף עבודת איסוף ומחקר יסודית. גם אם הערך מתורגם מוויקיפדיה בשפה אחרת, מצופה מהמתרגמ/ת להפגין שיקול דעת עצמאי ומקורי.

• מקומיות: הערך משקף בהיקף הראוי את ההקשר הישראלי/יהודי/ציוני של הערך, אם יש כזה. הדבר חשוב במיוחד בערכים המתורגמים משפות אחרות.

• אוניברסליות: הערך משקף בהיקף הראוי גם את ההקשר העולמי/כללי של הערך, אם יש כזה. הערך אינו מסתפק בנקודת מבט צרה, ישראלית או מקומית.

השופטים מטעם ויקיפדיה התבקשו להתמקד בהיבטים הבאים בעת בחינת הערך:

• נגישות: הערך כתוב כך שגם קורא שאין לו שום ידיעה בנושא יוכל להשכיל ממנו וליהנות מקריאתו. פסקת הפתיח כתובה באופן נהיר לכל, קצר וקולע. יש לציין לטובה הסברים מקוריים ומוצלחים במיוחד.

• קישוריות: הערך מקושר היטב למושגים המסייעים להבנתו. הערך דל בקישורים שגויים או מיותרים בהקשר בו הם מובאים. אם נוסף לערך קישור מקורי לערך שונה בתכלית, שמוסיף עניין ועושר לערך, אנא ציינו זאת לטובה.

• חזות: התמונות והאיורים בערך תורמים להמחשת הכתוב ולהבנתו. עיצוב הערך הגיוני ונוח לקריאה. יש לציין לטובה איור מושקע במיוחד התורם להבנת הערך.

• רהיטות: הערך דובר עברית טבעית, שוטפת, תקינה ומלאה. מושגים עבריים תקניים משמשים על פני מושגים לועזיים היכן שאפשר. לא נעשה שימוש מופרז בעגה מקצועית שאינה מוכרת לציבור הרחב.

• שיתופיות: אם היסטוריית הגרסאות הערך מלמדת על עבודת צוות מפרה, יש לציין זאת לטובה. לצורך כך לא הובאו בחשבון תרומות מארגני התחרות (אדעולם וליאור), שממילא לא התמודדו בה.

תהליך השיפוט

בתחילה התבקשו כל אחד מהשופטים והשופטות לקרוא את הערך ולכתוב הערכה לגביו. לאחר מכן היה עליהם להגיע להערכה משותפת של טיב הערך, ע"י התכתבות עם עמיתיהם לשיפוט. זאת במטרה לגבש חוות דעת מפורטת על כל ערך, המפרטת את מעלותיו וממליצה כיצד לשפר אותו.

השופטים התבקשו לציין בחוות הדעת כל בעיה בערך, קטנונית ככל שתהא. ליקויים קלים לתיקון, כמו שגיאות תעתיק ופיסוק, צוינו בחוות הדעת או תוקנו ישירות בגוף הערך, אך לא הובאו בחשבון בעת הערכת התרומה הכוללת של המתמודד/ת בתחרות. חוות הדעת המפורטות אודות כל ערך פורסמו בדף השיחה שלו.

הכרעת השופטים

לאחר שחוות הדעת אודות הערכים השונים נאספו והופצו במרוכז לכל חברי צוות השיפוט, הגענו בהכרעה משותפת לדירוג הבא של הזוכים בתחרות:

1. במקום הראשון: אורי תאר, שחיבר מספר מקבצי ערכים למופת אודות המתחם הקיסרי פאסיל גמב, מסילת אדיס אבבה-ג'יבוטי, אדיס אבבה, תרבות אתיופיה ומסורתה העתיקה. ועל כך מוענקים לאורי 700 שקלים חדשים וספר על תרבות אתיופיה. יישר כח!
2. במקום השני: דלילה אליהו, שחיברה מגוון ערכי ליבה מקוריים על מורשת ביתא ישראל, בהם שעווה וזהב, הזמן הרע, שירת הקודש של ביתא ישראל ומהרי סותאל. כמו כן תרגמה את הערכים על מוזיקה אתיופית והמלחין ירד ושיפרה מספר ערכים נוספים. ועל כך מוענקים לדלילה 400 שקלים חדשים וספר על מורשת ביתא ישראל. כן ירבו כמותך!
3. במקום השלישי: עיצובית, שחיברה ערך נפלא על קדרות ביתא ישראל, הרחיבה מאד את הערכים על מטבע אקסומי ואנג'רה ותרגמה שלושה עשר ערכים נוספים על תרבות אתיופיה, כשרוב התרגומים מתעלים באיכותם על המקור. ועל כך מוענקים לעיצובית 300 שקלים חדשים וספר על מורשת ביתא ישראל. עלי והצליחי!
4. במקום הרביעי: יניב מולו סנקה, שהרחיב מאד את הערך געז, תרגם את הערכים אודות קרב אמבבו, קרב סגאלה וקרב צ'לנקו ושיפר מספר ערכים נוספים. ועל כך מוענקים ליניב 300 שקלים חדשים וספר על מורשת ביתא ישראל. כל הכבוד!

כמו כן ראויים לציון תרומותיהם של T.o.s, מולוגטה סימעון, אבקילש, איתי, בני וודו, יורם חיים, קייסי ועשרות רבות של מתנדבים וכותבים בוויקיפדיה ומחוצה לה. התחרות הצליחה מעל ומעבר למשוער וזאת רק הודות לתרומותיכם. תודה רבה!