ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה

מיזם זה אינו פעיל

מנהל המיזם

משתמש:העורך היהודי

מטרות המיזם

לכתוב ערכים על נושאים מרכזיים בהלכה.
לכתוב ערכים על ספרי הלכה חשובים.
להרחיב את הערכים הקיימים.
להוסיף את ברכת הנהנין למאכלים מסופקים במסגרת תת מיזם "לה' הארץ ומלאה".

תבנית משתמש

משתמש זה משתתף במיזם הלכה

התפתחות ההלכה

טוען את הלשוניות...

[ עריכה ]
המנהג הוא צורת התנהגות שהשתרשה בקהילה היהודית כתוספת למצוות התורה. ככלל, מיוחסת חשיבות רבה למנהג כגורם מחייב, ובתלמוד נסמך רבי יוחנן על הפסוק: ”שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך” (ספר משלי, פרק א', ח') כדי להדגיש עד כמה חשוב להחזיק במנהג-אבות. קיים מגוון רחב של מנהגים בעלי משמעות רבה עבור החיים היהודיים, ומנהגים אלה בעלי מעמדות שונים; החל מהתחפשות בפורים שאינו אלא מנהג קליל ובלתי-מחייב, עבור דרך כפרות שנהוגות ברוב עדות ישראל, וכלה בחומרא דרבי זירא שהפך למנהג יסודי ומחייב בהלכות החמורות של טהרת המשפחה. כן יש את המנהג הנפוץ של חבישת הכיפה, שמעיקרו לא היה חובה כלל וכלל מבחינה הלכתית, אך כיום רבים מחשיבים אותו כחובה, והוא מאפיין רוב מוחלט של היהדות האורתודוקסית.

בהלכה קיימת הכלה של מנהגים סותרים במקומות שונים, כמו מנהגי הספרדים והאשכנזים, ששניהם נתפסים כלגיטימיים במידה שווה. אמנם, במידה שמנהגים שונים נובעים מוויכוח על פרשנות ההלכה המקורית, ההלכה שואפת להכריע בהם.

ראו גם

מנהג (יהדות) • חומרא דרבי זירא • פוק חזי מאי עמא דבר • אוצר דינים ומנהגים

[ עריכה ]
המסורת היהודית כוללת את מכלול האמונות שמועברות מדור לדור עד למעמד הר סיני, ואף עד סיפור הבריאה כפי שמסופר בספר בראשית. המסורת נתפסת כמטא-הלכתית, והיא שמעצבת את ההלכה; כך לדוגמה, פרטי ההלכות המדוקדקים הנוגעים להלכות אפיית מצה, נובעים מהמסורת לפיה בני-ישראל אפו בצק שלא הספיק להחמיץ בעת יציאתם ממצרים. המסורת נתפסת כחשובה עד כדי שנאמר בתלמוד כי מקורה של כל התורה שבעל-פה במעמד הר סיני, ו"אפילו מה שהתלמיד שואל לרב, אמר הקב"ה למשה". ביהדות מספר גישות כלפי המסורת, כאשר הגישה ההלכתית הנפוצה היא הגישה האורתודוקסית - גישה הגורסת כי דברי התנ"ך וחז"ל קדושים, ואל לנו לשנות מדבריהם. אחד מהמנסחים הבולטים של המסורת האורתודוקסית בימינו הוא הרמב"ם, שכתב את י"ג העיקרים המתמקדים בעיקר באופי האמונה באלוהים ועבודתו, תהליך היווצרותו של עם ישראל, נבואה ותחיית המתים.

ראו גם

מסורת (יהדות) • בריאת העולם • יציאת מצרים • מעמד הר סיני • הנבואה במסורת ישראל • עיקרי האמונה היהודית

[ עריכה ]
תקנות חכמים מהוות נדבך חשוב בתולדות ההלכה, והן מהוות מרכיב יסודי בפסיקת הלכה בכל תחום. בדומה לחקיקת משנה המקובלת במשפט הכללי שנעשית על ידי ממונים מטעם, כך בהלכה בסמכות חז"ל לתקן תקנות מחייבות. קיימים כמה סוגים של תקנות; סייגים - תקנות שנועדו למנוע עבירות, תקנות הודאה והלל שמיתקנות על ניסים (כגון חג פורים), בנוסף קיימות תקנות המתייחסות להלכות שקבעו חכמים מכוח הגיונם למטרות מוסריות או רוחניות, כגון קריאת התורה.

סוג נוסף של תקנות הן כאלה שהותקנו לצרכים מסוימים שהתעוררו במהלך ההיסטוריה, כדוגמת פרוזבול. מאוחר יותר, החלו להיתקן גם תקנות הקהילה - תקנות שמוזכרות כבר בתקופת התנאים, ומטרתן הסדרת חיי הקהילה - ונעשה בהן שימוש רב בתקופות שונות. תקנות אלה קיבלו משנה תוקף ומשמעות משהחלו להיתקן במסגרת פנים-קהילתית, לאחר שנוצרו צרכים חדשים מכוח התפצלות העולם ההלכתי בתחילת האלף הראשון, והן התחייבו בכל קהילה בפני עצמה לצורך הניהול השוטף של חיי הקהילה. כיום אין אף גוף הלכתי שמתקן תקנות המקובלות על כלל הציבור היהודי, בין השאר בעקבות הגישה האורתודוקסית לפיה בדורנו אנו מצווים בעיקר לשמור על המסורת, ופחות ליצור אותה.

ראו גם

תקנות חכמים • תקנות הקהילה • תקנות שו"ם • חרם דרבנו גרשום • ועד ארבע ארצות

2

100%

Maroon

#E8E4E3

מצוות ועבירות

בוצע

מצוות המלך --- בוצע
שמחת הרגלים --- בוצע
איסור סירוס --- בוצע
מורא אב ואם --- בוצע
איסור הסרת בדי הארון --- בוצע
הכאת אב ואם --- בוצע
איסור קללת אב ואם --- בוצע
לא תהיה לו כנושה --- בוצע
שור הנסקל --- בוצע
לא תשנא את אחיך בלבבך --- בוצע
איסור הלבנת פנים --- בוצע
לא תאכלו על הדם --- בוצע
גניבה (משפט עברי) --- בוצע
גזל (משפט עברי) --- בוצע
מצוות תשביתו --- בוצע הפניה לערך קיים ביטול חמץ.
איסור הטיית משפט --- בוצע
נשיאת הארון בכתף --- בוצע
בל תקיף --- בוצע
איסור קללה (נשיא דיין וא-להים) --- בוצע
איסור שכיבה עם בהמה --- בוצע
העברת ד' אמות ברשות הרבים --- בוצע
מצוות כיבוש ארץ ישראל - מפנה למצוות ירושת ארץ ישראל --- בוצע
הוצאת שם שמים לבטלה --- בוצע
מבשרך לא תתעלם --- בוצע
הוראת שעה (הלכה) --- בוצע
איסור עבודה במקדש בבגדים קרועים --- בוצע
איסור כריתת ברית עם עובדי עבודה זרה --- בוצע

טרם בוצע

הלכות פרטיות

בוצע

נסיעה באופנים בשבת --- בוצע
נשיאת מטרייה בשבת --- בוצע
עיקר וטפל (אנ') --- בוצע
ליל תיפח --- בוצע
הדלקה עושה מצווה --- בוצע
בישול בחמה - בשבת ובבשר בחלב --- בוצע
בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר --- בוצע
קבלת הוראות השולחן ערוך או קבלת הוראות מרן --- בוצע
סדר הפרשיות בתפילין ראוי לפיצול מהערך תפילין --- בוצע

טרם בוצע:

דוד שמש בשבת (כעת מפנה ל:דוד שמש#דוד שמש בהלכה)
ברכה על מצוות עשה שהזמן גרמא
בדיקת כתבי קודש תפילין, מזוזות, ספרי תורה וכו

מושגים

הכשרת כלים לפסח.

בוצע:

התרת נדרים --- בוצע
פרסום הנס --- בוצע
העוסק במצווה פטור מן המצווה --- בוצע
בסיס לדבר האסור --- בוצע
כדי אכילת פרס --- בוצע
יד סולדת בו --- בוצע
לא תתגודדו --- בוצע
דין מרומה --- בוצע
מסייע --- בוצע
יחיד ורבים הלכה כרבים --- בוצע
שחוטי חוץ --- בוצע
שנים שעשאוה --- בוצע
מופנה --- בוצע
חומש (הלכה) --- בוצע
גוד אחית --- בוצע
קניין הגבהה --- בוצע
ברוב עם הדרת מלך --- בוצע
לאו שבכללות --- בוצע
לאו הבא מכלל עשה --- בוצע
סתם משנה --- בוצע
המתחיל במצווה אומרים לו גמור בוצע
תולדות חמה --- בוצע
תנאי בית דין --- בוצע
דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה --- בוצע
דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן --- בוצע
סוחרי שביעית --- בוצע
עת לעשות לה' הפרו תורתך --- בוצע
פירות שביעית = קדושת שביעית --- בוצע

טרם בוצע:

כללי פסיקת הלכה/מחלוקת (הלכה)
גופים מחולקים כגון בא על ה' נידות שחייב 5 חטאות
ידיעה מחלקת - לשגגות
התראה מחלקת - למזיד
מופלא שבבית דין
מעשה רב (הלכה)
ספקא דיומא (אנ')
קודשי גבול
קודשי מזבח
שליש (הלכה)
תענית חלום - מפנה לפסקה בערך תענית.
תרעומת (הלכה)
נותן טעם בר נותן טעם - נ"ט בר נ"ט - בוצע
תולדות האור
טיוטה:מתוך שאינו יכול להישבע משלם
טומאה בחיבורים (הערך "טומאה בחבורים", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה)
הנאה (הלכה)
גוד אסיק
ימי הבחנה או חודשי הבחנה (ולא תהא כהנת כפונדקית)
הוראת שעה (הלכה) - בוצע

לה' הארץ ומלאה - ברכת הנהנין

במסגרת תת מיזם זה נוסיף למאכלים אשר יש ספק בברכתם פסקה בערך שלהם המציגה את הדעות השונות ואת טעמיהן אודות ברכת המאכל.

שוקולד - הגרשז"א סבר לברך העץ בוצע
פיצה - מזונות או המוציא בוצע
שניצל - שהכל או מזונות בוצע
פריכיות אורז בוצע
מצה - בוצע
אורז בוצע
מסטיק - יש תשובה ב"יביע אומר" לברך, לדעת הגר"מ לוי לא מברכים בוצע
פסיפלורה לדעת הגרי"ש אלישיב, הרב מצליח מזוז (ובעקבותיו בנו הגר"מ מזוז והגר"מ לוי) העץ, לדעת הגר"ע יוסף האדמה - יש להוסיף שיש גם נפק"מ לעניין ערלה בוצע
פירה בוצע
לדר - בוצע
פלאפל - בוצע
סוכר - בוצע
שלווה - בוצע
במבה -ידועה המחל' הגדולה בין הרב יצחק לרב דוד בניו של הגר"ע יוסף - בוצע
לפת - בוצע
טחינה - בוצע
חומוס - בוצע
וופל - לדעת הגר"מ מזוז והגר"מ לוי שהכל
דרז'ה
דייסה
מרק - על כל סוגיו
אבוקדו

יישר כח לבן עדריאל על הרעיון לתת מיזם זה.

ערכים להרחבה

בוצע:

היתר מכירה --- בוצע
הילולה --- בוצע
בן סורר ומורה --- בוצע
כבש (מזבח) --- בוצע
הכשרת בשר --- בוצע
כיבוד אב ואם --- בוצע
לא תחמוד --- בוצע
מצוות חינוך --- בוצע - קיים ערך חינוך (הלכה)
אמירת הלל ביום העצמאות --- בוצע הרחבה בערך יום העצמאות בהלכה
כלאיים --- בוצע
שוגג ומזיד --- בוצע
סתם יינם --- בוצע
שמחת הרגלים --- בוצע
חציצה --- בוצע
איסור עשיית פסל --- בוצע
רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה --- בוצע

טרם בוצע:

יום העצמאות בהלכה#ברכת שהחיינו – יש צורך להרחיב
נולד (מוקצה)

אישים ותקופות בהלכה

התקופות השונות בהלכה לא הוגדרו באופן פורמלי מלכתחילה, וההחלטה לגבי הגדרתן התקבלה תמיד בדיעבד - לרוב לאחר אירועים משמעותיים שהתרחשו ושהשפיעו על עולם ההלכה. בסיומה של כל תקופה, לרוב, נותר חותם הלכתי בולט שהותירו חכמי אותה תקופה על עולם ההלכה - אם בצורה של מפעל ספרותי רחב היקף, ייחודי, או סידור ההלכה במתודה חדשנית לתקופה. מקובל להתייחס להבדלים שבין חכמי התקופות כהבדלים מהותיים בחכמה ובגדלות רוחנית, כך שעל אף אי-קיומו של איסור הלכתי פורמלי, נהוג שחכמי תקופה אחת לא יפסקו הלכה למעשה באופן שונה מזה של חכמי תקופות קודמות להם.

מאפיין עיקרי שמתקיים בתקופת האחרונים הוא קִטלוג שני סוגים של חכמים: מרא דאתרא ופוסק הלכה - מול ראש ישיבה והלמדן. פוסק ההלכה הוא חכם שמשמש לרוב כרב הקהילה או נושא תפקיד פורמלי בה, שמתמקד בהוראת ההלכה בשאלות מעשיות שמתעוררות בקהילה, ואילו ראש הישיבה עוסק בעיקר בלימוד התאורטי לשמו, ומלמד זאת בעיקר צעירים במסגרת של ישיבה. ברוב התקופות החכמים עסקו בשני התחומים, אם כי לעתים היה חכם שהתמקד בתחום אחד בלבד.