ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.
מועמדוּת למומלץ – הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.
הצבעה – לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.
כרגע ישנם 726 ערכים מומלצים מתוך 353,351 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 487 ערכים (0.21%) הוא ערך מומלץ.
די. בי. קופר הוא שם שבו כונה בשוגג אדם שחטף ב-24 בנובמבר1971מטוסבואינג 727אמריקאי שהיה בדרכו מפורטלנד לסיאטל. קופר איים לפוצץ את המטוס אם לא יועבר לידיו כופר נפש בסך מאתיים אלף דולרים בעת נחיתת המטוס בסיאטל. כמו כן הוא תבע ארבעה מצנחים. משנענו דרישותיו, שחרר קופר את נוסעי המטוס. המטוס המריא מסיאטל כשעליו החוטף וארבעה אנשי צוות, וכשנחת מאוחר יותר בנבדה נמצאו בבטנו אנשי הצוות בלבד. התברר, כי שעתיים קודם לנחיתה, בעוד המטוס באוויר ואפוף סופת גשמים, פתח קופר את דלתו האחורית וצנח אל הלא נודע.
הכסף וזהותו האמיתית של קופר לא התגלו עד ימינו. כמו כן, אין מידע לגבי גורלו של החוטף. למעשה, כלל אין ודאות שהוא שרד את הצניחה. אופיו הנועז של הפשע והמסתורין שאופף את גורלו של קופר ממשיכים לעורר את סקרנות הציבור עד היום, והמקרה הוא אחד ממקרי חטיפות המטוסים הלא-מפוענחים היחידים בעולם.
באוקטובר 1915 הטביע קרח-ים דחוס בים ודל את "אנדיורנס". שקלטון ועמיתיו מצאו מפלט על פני מצופי קרח, שהלכו והתבקעו תחתיהם, ואילצו אותם לעבור ממצוף למצוף. במשך תקופה זו נסחפה הקבוצה בהתמדה צפונה עד אפריל 1916, אז נשבר מצוף הקרח שעליו חנו. מכאן ואילך עשו את דרכם בסירות ההצלה של האונייה אל אי הפיל, שם החליט שקלטון שהדרך היעילה ביותר להשיג עזרה תהיה להפליג באחת הסירות אל ג'ורג'יה הדרומית.
מבין שלוש סירות ההצלה נחשבה "ג'יימס קיירד" לחזקה ביותר ובעלת הסיכוי המיטבי לעמוד בתלאות המסע. שקלטון כינה אותה על שם ג'יימס קיי קיירד, יצרן יוטה מדנדי ופילנתרופ, שכספי התמיכה שלו עזרו לממן את המשלחת. לפני המסע חיזק נגר האונייה, הארי מקניש, את הסירה והתאים אותה לעמוד במימיו הסוערים של האוקיינוס הדרומי. הסירה שרדה שורה של סכנות, שבהן הייתה קרובה לא פעם להתהפך, ולבסוף הגיעה לחוף הדרומי של ג'ורג'יה הדרומית לאחר מסע של 16 יום. שקלטון ושניים מעמיתיו חצו את ההרים שבפנים האי, ללא ציוד טיפוס ובמצב גופני ירוד לאחר תלאות המסע, והגיעו לבסוף אל תחנת ציידילווייתנים בצדו הצפוני של האי. כאן ארגן שקלטון את חילוצה של הקבוצה שעל אי הפיל, ולאחר דחיות שהביאו את אנשי אי הפיל כמעט ליאוש, חולצו כולם והגיעו הביתה בחיים. אחרי סוף מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1919, הוחזרה ה"ג'יימס קיירד" מג'ורג'יה הדרומית לאנגליה, ומשנת 1922 היא מוצבת בתצוגת קבע בבית ספרו הישן של שקלטון, דאלוויץ' קולג'.
_-_David_Ben_Gurion_reading_the_Declaration_of_Independence.jpg)