פורטל:ערכים מומלצים

ערכים מומלצים

ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.

כדי שערך כלשהו יתווסף לרשימת הערכים המומלצים עליו להתאים לקריטריונים לקביעת ערך מומלץ ולעבור תהליך בחירה:

מועמדוּת למומלץ – הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.

הצבעה – לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.

כרגע ישנם 726 ערכים מומלצים מתוך 353,351 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 487 ערכים (0.21%) הוא ערך מומלץ.

ערכים מומלצים נבחרים

קלסתרון של קופר שהכין ה-FBI
קלסתרון של קופר שהכין ה-FBI

די. בי. קופר הוא שם שבו כונה בשוגג אדם שחטף ב-24 בנובמבר 1971 מטוס בואינג 727 אמריקאי שהיה בדרכו מפורטלנד לסיאטל. קופר איים לפוצץ את המטוס אם לא יועבר לידיו כופר נפש בסך מאתיים אלף דולרים בעת נחיתת המטוס בסיאטל. כמו כן הוא תבע ארבעה מצנחים. משנענו דרישותיו, שחרר קופר את נוסעי המטוס. המטוס המריא מסיאטל כשעליו החוטף וארבעה אנשי צוות, וכשנחת מאוחר יותר בנבדה נמצאו בבטנו אנשי הצוות בלבד. התברר, כי שעתיים קודם לנחיתה, בעוד המטוס באוויר ואפוף סופת גשמים, פתח קופר את דלתו האחורית וצנח אל הלא נודע.

הכסף וזהותו האמיתית של קופר לא התגלו עד ימינו. כמו כן, אין מידע לגבי גורלו של החוטף. למעשה, כלל אין ודאות שהוא שרד את הצניחה. אופיו הנועז של הפשע והמסתורין שאופף את גורלו של קופר ממשיכים לעורר את סקרנות הציבור עד היום, והמקרה הוא אחד ממקרי חטיפות המטוסים הלא-מפוענחים היחידים בעולם.

ג'יימס קיירד היא סירת הצלה קטנה שעשתה ב-1916 מסע, שנקרא על שמה, מאי הפיל שבאיי שטלנד הדרומיים אל ג'ורג'יה הדרומית שבדרום האוקיינוס האטלנטי, מרחק 1,440 קילומטרים. בסירה נמצאו סר ארנסט שקלטון וחמישה מעמיתיו, ומטרתם הייתה להזעיק עזרה, על מנת לחלץ את שאר חברי המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית מן השנים 1914–1917, שנשארו תקועים על אי הפיל, לאחר שאונייתם אנדיורנס נמחצה בקרח-ים וטבעה. היסטוריוני קטבים רואים במסע זה את אחד המעללים הגדולים ביותר בשיוטי סירה שנעשו מאז ומעולם.

באוקטובר 1915 הטביע קרח-ים דחוס בים ודל את "אנדיורנס". שקלטון ועמיתיו מצאו מפלט על פני מצופי קרח, שהלכו והתבקעו תחתיהם, ואילצו אותם לעבור ממצוף למצוף. במשך תקופה זו נסחפה הקבוצה בהתמדה צפונה עד אפריל 1916, אז נשבר מצוף הקרח שעליו חנו. מכאן ואילך עשו את דרכם בסירות ההצלה של האונייה אל אי הפיל, שם החליט שקלטון שהדרך היעילה ביותר להשיג עזרה תהיה להפליג באחת הסירות אל ג'ורג'יה הדרומית.

מבין שלוש סירות ההצלה נחשבה "ג'יימס קיירד" לחזקה ביותר ובעלת הסיכוי המיטבי לעמוד בתלאות המסע. שקלטון כינה אותה על שם ג'יימס קיי קיירד, יצרן יוטה מדנדי ופילנתרופ, שכספי התמיכה שלו עזרו לממן את המשלחת. לפני המסע חיזק נגר האונייה, הארי מקניש, את הסירה והתאים אותה לעמוד במימיו הסוערים של האוקיינוס הדרומי. הסירה שרדה שורה של סכנות, שבהן הייתה קרובה לא פעם להתהפך, ולבסוף הגיעה לחוף הדרומי של ג'ורג'יה הדרומית לאחר מסע של 16 יום. שקלטון ושניים מעמיתיו חצו את ההרים שבפנים האי, ללא ציוד טיפוס ובמצב גופני ירוד לאחר תלאות המסע, והגיעו לבסוף אל תחנת ציידי לווייתנים בצדו הצפוני של האי. כאן ארגן שקלטון את חילוצה של הקבוצה שעל אי הפיל, ולאחר דחיות שהביאו את אנשי אי הפיל כמעט ליאוש, חולצו כולם והגיעו הביתה בחיים. אחרי סוף מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1919, הוחזרה ה"ג'יימס קיירד" מג'ורג'יה הדרומית לאנגליה, ומשנת 1922 היא מוצבת בתצוגת קבע בבית ספרו הישן של שקלטון, דאלוויץ' קולג'.


בחרו נושא ועיינו בערכים בתחתית הדף:

ספרות, לשון ושפות: בלשנות · השפה העברית

טרור ופשע: די. בי. קופר

אירופה: המהפכה הצרפתית - החוק להגנת האומה - צרפת החופשית - חומת ברלין - מפעלי עמק דרוונט - פרשת דרייפוס

אפריקה: הטרק הגדול - הכרזת העצמאות של רודזיה - מושבת הכף ההולנדית

ביוגרפיה: אלכסנדר הגדול - פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה - יון אנטונסקו - לאונרדו דה וינצ'י - וילהלם השני, קיסר גרמניה - מטאו ריצ'י - סמנתה סמית' - ג'ורג' קנאן - קרול הראשון, מלך רומניה - אלקיביאדס


מטבע ממרד בר-כוכבא
מטבע ממרד בר-כוכבא

תולדות עם ישראל: העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - יהדות פלובדיב - יהדות קראית - ישיבת טלז - מרד החשמונאים - מערכות המסתור של בר כוכבא - גלות בבל

השואה: אושוויץ - מאוטהאוזן - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי

תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - גדר הצפון - הגדודים העבריים - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף

מדינת ישראל: גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - הכנסת - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מדיניות לשונית בישראל - שדרות רוטשילד - תל אביב-יפו - תל אביב במלחמת העצמאות

ארץ ישראל: ג'וב יוסף - הר כרכום - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - כוכב הירדן - כפר סבא - מצדה - מרכז הכרמל

הכרזת העצמאות
הכרזת העצמאות

צבא הגנה לישראל: חיל ההנדסה הקרבית - יהל"ם - מבצע ערצב 19 - מצעד צה"ל - נגמ"שים כבדים בצה"ל - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956 - 1957) - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים

ירושלים: אוריינט האוס - אספקת המים לירושלים - הגן הארכאולוגי ירושלים - המושבה האמריקאית בירושלים - ימין משה - בית כנסת ישורון - ירושלים בתקופה הצלבנית - מנזר האחיות ציון (עין כרם) - קריית עיריית ירושלים - תלפיות

ביוגרפיה: אברהם אבולעפיה - לוי אשכול - שמחה בלאס - מנחם בגין - יוסף בכור שור - ישראל בר - יוסף בכור שור - ישראל דה האן - משה דיין - נפתלי הרץ וייזל - זאב ז'בוטינסקי - אבא חושי - הורקנוס לבית טוביה - יצחק בר לווינזון - שמואל דוד לוצאטו - אליעזר ליבנה - מהר"ל מפראג - טובה סנהדראי - שלמה פיינגולד - שמעון פרס - אברהם יצחק הכהן קוק - ישראל קסטנר - נחמן קרוכמל - אברהם ישעיהו קרליץ - שבתי צבי - הרמן שטרוק - יצחק שמיר - ארתור שפנייר