|
ההיסטוריה של מועדון הכדורגל ארסנל מתחילה עם הקמת המועדון ב-1886 באחת משכונות הפועלים בלונדון.
לאורך שנות ה-30, תחת הדרכתם של הרברט צ'פמן וג'ורג' אליסון, זכה המועדון בחמש אליפויות הליגה האנגלית ובשני גביעי ה-FA. לאחר מלחמת העולם השנייה זכה המועדון בשתי אליפויות ובגביע אחד, אך לאחר מותו של המאמן טום ויטאקר לא הצליח המועדון לזכות בתואר כלשהו במשך 13 שנים. ברטי מיי, שהחל לאמן ב-1966, הצליח להוביל את ארסנל לזכייה בגביע ערי הירידים ובדאבל ראשון. לאחר מכן נחל המועדון שלושה הפסדים בגמר גביע ה-FA, ובאחד נוסף בגמר גביע המחזיקות. ההישג הבולט ביותר באותה תקופה היה הזכייה בגביע ה-FA בעונת 1978 / 1979.
המועדון לא זכה להצלחה רבה עד למינויו של המאמן ג'ורג' גרהאם ב-1986. גרהאם הוביל את ארסנל לזכייה אחת בגביע הליגה, לשתי זכיות באליפות, לדאבל אחד של גביע הליגה וגביע ה-FA, ולזכייה אחת בגביע המחזיקות. כהונתו בארסנל הסתיימה באורח צורם, לאחר שפוטר בגלל שערוריית שחיתות, שבגינה אף הושעה על ידי ההתאחדות. ב-1996 מונה המאמן ארסן ונגר, שהוביל את ארסנל לזכייה באליפויות ובגביעים, ואף לזכייה ללא הפסדים בעונת 2003 / 2004. ב-2006 העפיל המועדון לגמר ליגת האלופות, אך הפסיד בו לברצלונה.
המועדון משחק בליגה הראשונה של הכדורגל האנגלי מאז 1913, ובשנת 2006 הוא עזב את אצטדיון הייבורי ועבר לשחק באצטדיון האמירויות.
|
קרב הייסטינגס, שנערך ב-14 באוקטובר 1066 מצפון להייסטינגס שבדרום אנגליה, היה אחד הקרבות המכריעים במהלך הכיבוש הנורמני של אנגליה. הקרב נערך בין כוחות נורמניים בהנהגת ויליאם הכובש לבין הצבא האנגלו-סקסוני בהנהגת הרולד גודווינסון, והסתיים בניצחון נורמני מכריע. הניצחון הנורמני הוביל להשתלטות צבאו של ויליאם על אנגליה כולה תוך זמן קצר, ולסיום השלטון הסקסוני באנגליה. ויליאם הוכתר למלך אנגליה בדצמבר 1066, ומלכים נורמנים משושלתו שלטו על אנגליה במשך 88 השנים הבאות.
מותו של מלך אנגליה הערירי אדוארד המודה בינואר 1066, הוביל למאבק ירושה בין מספר טוענים לכתר האנגלי. הרולד גודווינסון הוכתר למלך זמן קצר לאחר מות אדוארד, אך נאלץ מיד להתמודד מול שתי פלישות ימיות לשטח אנגליה, שנערכו כמעט במקביל – הראשונה בהנהגת אחיו טוסטיג גודווינסון והראלד השלישי מנורווגיה, ומיד אחריה פלישה נורמנית בהנהגתו של דוכס נורמנדיה, ויליאם הראשון (הכובש). טוסטיג והראלד הובסו ונהרגו בקרב גשר סטמפורד ב-20 בספטמבר, אך שמונה ימים מאוחר יותר נחת צבאו של ויליאם בדרום אנגליה. ב-14 באוקטובר נפגשו הצבא האנגלו-סקסי והצבא הנורמני מצפון לעיר החוף הדרומית הייסטינגס. בקרב ארוך ושקול, שנמשך משעות הבוקר כמעט עד רדת החשיכה, והוכרע רק לאחר שהמלך הרולד נהרג, הצבא האנגלי הובס ושרידיו נמלטו משדה הקרב.
הכיבוש הנורמני שינה את פניה של אנגליה: התרבות הסקסונית והתרבות הצרפתית אוחדו אט-אט, והמערכת הפיאודלית הושלטה על אנגליה; השפה האנגלו-נורמנית הפכה לשפת המִנהל והאריסטוקרטיה באנגליה; האצולה הסקסונית הישנה איבדה את נכסיה וכמעט נעלמה כליל; והעבדות באנגליה חוסלה.
|
_-_David_Ben_Gurion_reading_the_Declaration_of_Independence.jpg)