ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות

דף זה מציג את רשימת הערכים המומלצים שהופיעו או יופיעו בעמוד הראשי. במועדים מיוחדים מוצג מקבץ ערכים במקום הערך המומלץ.

היום
22 ביוני 2024
שבויים בריטים בדנקרק
שבויים בריטים בדנקרק

המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה הוא השם שניתן לפלישתה של גרמניה לצרפת ולארצות השפלה במלחמת העולם השנייה, שהחלה ב-10 במאי 1940, וארכה כחודש וחצי. בשלב הראשון תקף כוח משני גרמני את ארצות השפלה, במטרה למשוך לשם את חלקו הגדול של הצבא הצרפתי ואת חיל המשלוח הבריטי. במקביל התבצע המאמץ העיקרי הגרמני באזור הארדנים. עיקר הכוח המשוריין של הורמאכט הבקיע דרך מערך ההגנה הצרפתי על נהר המז, ולאחר מכן פנה לכיוון דרום-מערב, הגיע עד לחוף תעלת למאנש, וכיתר את הכוחות הצרפתיים והבריטיים על אדמת בלגיה. חלקים ניכרים מחיל המשלוח הבריטי וחלק מהצבא הצרפתי הצליחו לחצות את התעלה דרך נמל דנקרק, ולהימלט מהכוחות הגרמנים במסגרת מבצע דינמו. השלב השני של המערכה החל ב-5 ביוני 1940. הכוח העיקרי של הצבא הגרמני תקף דרומה, מוטט את מערך ההגנה הצרפתי החדש על נהר הסום, כבש את הבירה פריז, איגף את ביצורי קו מאז'ינו ותקף אותם מעורפם.

במערכה על צרפת היה הוורמאכט בשיאו. תורת הלחימה הממוכנת החדישה, הבליצקריג, הביאה לתבוסה מכרעת של צבא, שנחשב לאחד החזקים בעולם, בתוך שישה שבועות. היטלר היה לאדונה של אירופה היבשתית, מחוף האוקיינוס האטלנטי ועד לגבולה של ברית המועצות. הישגים צבאיים אלו של הוורמאכט לא מונפו לכדי הישג מדיני. היטלר לא הצליח להכניע את בריטניה, או לאלץ את הבריטים לחתום על הסכם שביתת נשק עם גרמניה, בטרם תקף את ברית המועצות כשנה לאחר מכן, ובטרם הצטרפה ארצות הברית למלחמה. למרות זאת, המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה, נחשבת אחת המערכות הצבאיות המכריעות בהיסטוריה הצבאית המודרנית, והניצחון בה נחשב אחד ההישגים הגדולים של הוורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה.

עריכה - תבנית - שיחה
ערכים מומלצים
2004           יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2005 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2006 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2007 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2008 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2009 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2022 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2023 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2024 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2025 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2026 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2027 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2028 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2029 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2030 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2031 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2032 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2033 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
יוני
1 ביוני 2024

יעקב לידסקי (18681921) היה מוכר ספרים ומו"ל יהודי ורשאי, מחלוצי המו"לות המודרנית של ספרות יידיש.

כבנו של מפיץ סופרות סת"ם גדול ברוסיה, לידסקי צבר ניסיון בסחר במוצרי דפוס במוסקבה. בעקבות גירוש מוסקבה נסע לארצות הברית והתיישב בשיקגו, ושם נמנה עם המו"לים הראשונים של ספרי יידיש באמריקה. ב-1899 שב למולדתו והתיישב בעיר ורשה כנציג הוצאות הספרים היהודיות האמריקניות ברוסיה. ב-1900 ייסד את הוצאת הספרים "פּרוֹגרֶס" ('קִדמה'), הנחשבת להוצאת הספרים הראשונה שעסקה בספרות יידיש מודרנית. ההוצאה פרחה יחד עם הגידול הכללי בביקוש לספרים ביידיש מצד קהל קוראים רחב והייתה להוצאת הספרים היהודית המובילה ברוסיה. ב-1911 היה לידסקי בין חמשת המו"לים שייסדו את התאחדות ההוצאה-לאור היידית–עברית "צֶנטרָל", שהייתה ההוצאה לאור היהודית הראשונה שקשרה קשרים עם קהילות יהודיות מחוץ לרוסיה והפיצה את ספריה ברחבי העולם. ב-1915 ייסד בוורשה הוצאת ספרים בשם "יודיש", שהייתה ההוצאה היידית הפעילה ביותר בעיר בתקופת מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה רכש את בית הדפוס והוצאת הספרים הווילנאיים הוותיקים רוזנקרנץ ושריפטזצר, והוא נפטר ב-1921 בעת ששהה שם לטיפול בעסקי ההוצאה החדשה. על פי תיאוריהם של בני זמנו, לידסקי לא היה לא אינטלקטואל ואיש ספר, אך היה מו"ל נדיב וסוחר הגון ומוצלח למדי.


עריכה - תבנית - שיחה
2 ביוני 2024

המצור על אנטיוכיה (1097–1098) וכיבושה על ידי הצלבנים היה אחד האירועים החשובים במסגרת מסע הצלב הראשון. המערכה על אנטיוכיה נחלקה לשני שלבים עיקריים: השלב הראשון נמשך מ-21 באוקטובר 1097 עד 2 ביוני 1098 ובסופו נכבשה העיר בידי הצלבנים. בשלב השני התהפכו היוצרות, וצבא מוסלמי צר על העיר, במאמץ לכבוש אותה מחדש מידי הצלבנים. שלב זה ארך מ-7 ביוני 1098 עד 28 ביוני, ובסופו הביסו הצלבנים את הקואליציה המוסלמית ושמרו על שליטתם באנטיוכיה. בתום הלחימה סביב העיר הפכה אנטיוכיה לבירת נסיכות אנטיוכיה הצלבנית. הניצחון הצלבני במערכה שבר את יכולתם של השליטים המוסלמים בסוריה להתנגד להמשך התקדמות מסע הצלב והדרך לארץ ישראל ולירושלים נפתחה בפני הצלבנים.

המצור, שנחשב לאחד הקשים ביותר של התקופה, היה גם המבחן הקשה ביותר שעמד בפני הצבא הצלבני במהלך מסע הצלב הראשון. הצלבנים לא הצליחו להבקיע את ביצורי אנטיוכיה ונאלצו להתמודד עם מזג אוויר קיצוני ומחסור במזון, קשיים שהעמידו בסימן שאלה את עצם קיומו של הצבא הצלבני. חוסר יכולתם של הצלבנים להכריע את המגינים מחד, וכשלונם של מגיני העיר והשליטים המוסלמים של סוריה להסיר את המצור מאידך, דחף את הלוחמים בצבאות היריבים למעשים קיצוניים. ככל שהתארך המצור כך גברה רמת האלימות והאכזריות, שהגיעה לשיא עם כיבוש העיר בטבח חסר אבחנה של חיל המצב וחלק מהתושבים. לאחר הניצחון הצלבני על הצבא המוסלמי, שצר על חומות העיר, החל תהליך, שפרופסור יהושע פראוור כותב עליו: "ייתכן שקשה לבני תמותה לעמוד במתחו של מבחן שנמשך שלוש שנים ללא הפוגה... ההשתהות סביב אנטיוכיה הייתה פשיטת רגל מוסרית של שכבת המנהיגות".

עריכה - תבנית - שיחה
3 ביוני 2024
דיוקנו של דייוויס
דיוקנו של דייוויס

ג'פרסון דייוויס היה מנהיג מדינות הדרום (נשיא קונפדרציית המדינות של אמריקה, שנקראה בקיצור "הקונפדרציה") במלחמת האזרחים האמריקנית, בשנים 18611865. קודם לכן היה איש צבא ופוליטיקאי שפעל במסגרת ארצות הברית. כחבר המפלגה הדמוקרטית הוא ייצג את מיסיסיפי בסנאט ובבית הנבחרים של ארצות הברית, בתקופה שקדמה להעברת נאמנותו אל הקונפדרציה. בשנים 18531857 כיהן כמזכיר המלחמה בממשלו של נשיא ארצות הברית, פרנקלין פירס.

דייוויס השתתף במלחמת ארצות הברית–מקסיקו (1846–1848), כקצין בדרגת קולונל ברגימנט מתנדבים. לפני מלחמת האזרחים ניהל מטע כותנה גדול במיסיסיפי ובבעלותו היו 113 עבדים. אף על פי שדייוויס הטיף נגד פרישת הדרום ב-1858, הוא האמין שזכותן של המדינות לפרוש מהאיחוד.

היסטוריונים רבים מייחסים כמה מחולשותיה של הקונפדרציה למנהיגותו הקלוקלת של דייוויס. התעסקותו בפרטים, רתיעתו מהאצלת סמכויות, חוסר המשיכה הציבורית שלו, סכסוכים עם מושלי מדינות וגנרלים רבי עוצמה, משוא פנים כלפי ידידים ותיקים, חוסר היכולת להתמודד עם אנשים שלא הסכימו עמו, הזנחת הצרכים האזרחיים לטובת הצבאיים, והתעלמות מדעת הקהל, כל אלו פעלו נגדו. לאחר נפילתו בשבי ב-1865, הואשם דייוויס בבגידה ונכלא בפורט מונרו שבהמפטון, וירג'יניה. הוא לא הועמד למשפט ושוחרר לאחר שנתיים. דייוויס כתב ספר זיכרונות, "עלייתה ונפילתה של ממשלת הקונפדרציה", שהושלם ב-1881.

עריכה - תבנית - שיחה
4 ביוני 2024
מרדכי גבירטיג

העיירה בוערת (במקור ביידיש: אונדזער שטעטל ברענט!, 'עיירתנו בוערת!'), הידוע גם במילותיו הראשונות: שריפה, אחים, שריפה! (ביידיש: ס'ברענט!, 'שריפה!'), הוא שיר יידי מאת המשורר והמלחין היהודי-פולני מרדכי גבירטיג, איש קרקוב, שנכתב בשנת 1938 כתגובה לאנטישמיות הגוברת בפולין לאחר מות פּילסוּדסקי. באותן שנים התחוללה סדרה של פוגרומים ביהודי פולין, ומקובל כי האירוע שהצית את כתיבת השיר היה פוגרום פּשִיטִיק, שהתרחש במרץ 1936. השיר נחשב לשיר נבואי, שנתפס בדיעבד כעין אזעקה על השואה המתקרבת.

השיר מתאר את השרפה וההרס ואת ההשמדה הצפויה וקורא ל"אחים", דהיינו היהודים, לעזרה. הדובר, המתאר באריכות את האסון ואת החורבן האנושי המוחלט הקרב ובא, אינו מזכיר כלל את הגורמים לו, לא כל שכן את זהותם; חִצי הביקורת שלו מופנים דווקא אל ה"אחים", ה"חוֹבְקִים יָדַיִם / בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה, / בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב, / אֵשׁ הָעֲיָרָה", ושלהם הוא קורא לפעולה: "מֵרָחוֹק אַל תַּעֲמֹדוּ, / כִּי הָאֵשׁ עוֹלָה. / אַל נָא תְּחַבְּקוּ יָדַיִם, / הַשְּׂרֵפָה גְּדוֹלָה!".

זהו שירו המפורסם ביותר של גבירטיג, כמו גם אחד השירים המזוהים ביותר עם זיכרון השואה. במלחמה הוא הושר בגטאות ובמחתרות היהודיות, ולאחריה הפך לאחד השירים המושרים ביותר בטקסי זיכרון יהודיים לשואה, לצד המנון הפרטיזנים היהודים של הירש גליק. בעברית הוא מוכר בתרגומו של אברהם לוינסון, שהתפרסם ב-1945.

עריכה - תבנית - שיחה
5 ביוני 2024
קרב מידווי
קרב מידווי

קרב מידווייהיסטוריוגרפיה היפנית נודע הקרב בשם "מבצע מי") היה קרב ימי מכריע במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה. בקרב זה, המהווה בעצם את נקודת המפנה העיקרית בזירת האוקיינוס השקט, במלחמת העולם השנייה, הביס הצי האמריקני, בפיקודם של האדמירלים צ'סטר נימיץ, פרנק ג'ק פלטצ'ר וריימונד ספרואנס, את הצי הקיסרי היפני, בפיקודם של האדמירלים איסורוקו יממוטו, צ'ואיצ'י נגומו ונובוטאקה קונדו, בסמוך לאטול מידוויי. הצי הקיסרי היפני לא התאושש מהמכה שספג בקרב זה.

בקרב מידוויי, בדומה להתקפה על פרל הארבור שישה חודשים לפני כן, שמו לעצמם היפנים למטרה להשמיד את כוחות הצי האמריקני באוקיינוס השקט, על מנת להקל על קידום מרחב השגשוג המשותף של מזרח אסיה רבתי. הם קיוו שתבוסה נוספת באזור תנחית מכה אנושה על המוראל האמריקני ותאלץ את האמריקנים לבקש הפסקת אש, מהלך שיבטיח שליטה יפנית באוקיינוס השקט. הצי היפני תכנן לפתות את כוח נושאות המטוסים של הצי האמריקני לחשוף את עצמו, ואז להשמידו. בנוסף, כללה תוכנית הקרב היפנית את כיבוש אטול מידוויי על מנת שישמש בסיס קדמי במערך ההגנה ההקפית שהקימה האימפריה היפנית בתגובה לפשיטה של דוליטל על טוקיו.

חיסרון משמעותי בתוכנית הקרב היפנית היה הערכה שגויה של מצבו של הצי האמריקני ושל התגובה האמריקנית. חשוב מכך, מפענחי צפנים אמריקנים הצליחו לפצח את הצופן בו השתמש הצי הקיסרי וידעו מראש את תאריך המתקפה ואת מיקומה, ובשל כך היה יכול הצי האמריקני להתכונן ולארוב לצי האויב. כל ארבע נושאות המטוסים היפניות שהשתתפו בקרב, וכן סיירת כבדה אחת, טובעו, ואילו האמריקנים איבדו נושאת מטוסים אחת ומשחתת אחת. לאחר התבוסה במידוויי והתבוסה במערכה הממושכת באיי שלמה, לא הצליחה האימפריה היפנית להחליף את אבדותיה בחומר (בעיקר נושאות מטוסים) ובלוחמים (בעיקר טייסים מיומנים) בקצב המספיק להתמודדות עם התבוסות, בעוד העוצמה התעשייתית של ארצות הברית הקלה מאוד על התאוששות הצי האמריקני באוקיינוס השקט.

עריכה - תבנית - שיחה
6 ביוני 2024
תומאס מאן, 1939
תומאס מאן, 1939

מוות בוונציה היא נובלה מאת הסופר הגרמני, חתן פרס נובל לספרות ומגדולי הסופרים במאה ה-20, תומאס מאן.

הנובלה, המתארת את מסעו של הסופר הבדוי גוּ‏סטָ‏אב פוֹ‏ן אַ‏שֶׁ‏נבַּ‏‏אך לאיטליה ואת תשוקתו לנער בשם טַ‏אדְז'וּ‏, מבוססת על אירועים ביוגרפיים מחיי מאן ופורסמה לראשונה בשנת 1912. מוות בוונציה נחשבת ליצירת מופת בולטת שנהנתה מפופולריות רבה ולאחת מפסגות יצירתו של מאן.

היצירה שנכתבה בצעירותו של מאן, לפני מלחמת העולם הראשונה והשנייה, חושפת את הקשר הסמוי והמסוכן בין האסתטיות והברבריות, זיקה שעשויה להביא את התרבות למצבים קיצוניים. אותה סגידה ליופי שאשנבאך מקדיש לה את חייו מדי יום ביומו ושהתגלגלה לאחר שמלאו לו חמישים בפרץ תשוקה הומוארוטית, הביאה אותו לסימאון מפני אסון הטבע המתרחש ולמותו שלו.

יש הרואים ביצירה זו, בניתוח ממרחק השנים (וכך גם מאן בעצמו ראה בערוב ימיו), סוג של חזון או נבואה לזיקה שנתגלתה לימים כמאפיין מובהק של הפאשיזם והנאציזם בשנות ה-30 וה-40, ושל תרבות המערב בעשרות השנים האחרונות, בה הונהגו קידוש וסגידה ליופי הגופני תוך אובדן מוחלט של ערכים אחרים.‏‏‏

הנובלה זכתה לעיבודים רבים, לאופרה, סרטים וסדרת טלוויזיה ופרשנים מסוימים מצאו בתוכנה רמזים לחלקים נסתרים מאישיות הסופר, רמזים שקיבלו אישוש כשפורסמו יומני הסופר עשרים שנה לאחר מותו.

עריכה - תבנית - שיחה
7 ביוני 2024
קטר חונה ליד הרציף בתחנת רעמסס, קהיר
קטר חונה ליד הרציף בתחנת רעמסס, קהיר

הרכבות במצרים היו הרכבות הראשונות ביבשת אפריקה. כבר בשנת 1851 החלה סלילת מסילות רכבת במצרים, והתפתחות הרכבת במדינה זו מלווה כמה מן האירועים הבולטים של התקופה.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, קהיר הייתה אחת משלוש הערים המרכזיות באימפריה הבריטית, לצד לונדון וניו דלהי. מצרים הייתה לנקודת כינוס מרכזית לכוחות הצבא הבריטי בשתי מערכות גדולות, האחת בדרדנלים והשנייה במערכה לכיבוש ארץ ישראל, והרכבת המצרית גויסה, רובה ככולה, למאמץ המלחמתי.

כאשר החלו הכוחות הבריטים להתקדם מזרחה בחצי האי סיני, בשלהי 1916, נסללה מסילת רכבת לאורך החוף הצפוני של חצי האי. המסילה יצאה מן העיר קנטרה, על גדת תעלת סואץ, והגיעה עד לעיר רפיח, שבינה ובין עזה עבר קו החזית בין הצבא העות'מאני לצבא הבריטי. לאחר שכבשו הכוחות הבריטים את עזה, הוארכה המסילה אל העיר, ולאחר שנכנסו לארץ ישראל, הגיעה המסילה עד לעיר לוד.

עריכה - תבנית - שיחה
8 ביוני 2024
אזור מרכז הכרמל כיום
אזור מרכז הכרמל כיום

מרכז הכרמל שבחיפה, הוא אזור מגורים, תרבות ופנאי על רכס הכרמל.

עד אמצע המאה ה-19 לא שימש רכס הכרמל למגורים, פרט למגורים ארעיים של רועים ומתבודדים, משום שהיה מרוחק מאזור החוף ומחיפה העתיקה מוקפת החומה. הבעלות על אדמות רכס הכרמל התחלקה בין המדינה, המסדר הכרמליתי, ותושבי הכפר הערבי א-טירה (במקום בו כיום נמצאת העיר טירת כרמל). על ההר התפרסה דרך משובשת אחת הידועה בשם "הדרך העליונה" (בניגוד ל"דרך התחתונה" הנקראת כיום "דרך ההגנה").

במהלך המאה ה-19 רכש המסדר הכרמליתי נחלות בסטלה מאריס ובוואדי שיח‏‏. התיישבות הגרמנים הטמפלרים על הכרמל בסוף המאה ה-19 סימנה את תחילת פיתוח המקום. קניית אדמות האזור על ידי חברת הכשרת הישוב, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, הביאה לפיתוח האזור כשכונה יהודית מוקפת גנים, כפי שהיא מוכרת כיום.

עריכה - תבנית - שיחה
9 ביוני 2024
הצגה גרפית של השינוי הרגעי בתמונת המרחב-זמן מנקודת מבטו של צופה שתנועתו משתנה. עם שינוי אופי המהירות תמונת המרחב-זמן סובבת ומתפתלת, והוא מצטייר כעקום.

מרחב-זמן הוא המרחב הארבעה-ממדי, שנהוג לייצגו על ידי מערכת של קואורדינטות מרחביות וקואורדינטת זמן, שכל נקודה בה מציינת אירוע המתרחש במקום ובזמן מסוימים‏. לעיתים נקרא גם מרחב מינקובסקי, על שם המתמטיקאי הרמן מינקובסקי, שהציע ב-1907 את הרעיון והמודל המתמטי הראשון של מרחב-זמן.

המרחב-זמן הוא אחד הביטויים הבולטים להבדל בין התפיסה המכנית קלאסית, הרואה בזמן ובמרחב ממדים נפרדים ובלתי תלויים, לבין התפיסה היחסותית, הרואה בזמן ובמרחב גדלים הקשורים זה בזה, ותלויים בתנועה היחסית של הצופה והאובייקט הנצפה, ובהשפעת שדות גרביטציה. השימוש במודל המרחב-זמן איפשר את המעבר מהייצוג הסטטי והרגעי של אירועים, המאפיין את המרחב התלת-ממדי, לייצוג משוכלל יותר, המעניק תיאור רציף ושלם של היקום המתפתח‏. מעבר לכך, הגאומטריה והמטריקה של המרחב-זמן היוו כלי מרכזי להבנת, הפשטת והעברת רעיונות יסוד בתורת היחסות הפרטית והכללית, כמו גם לפיתוחם של הללו ושל תאוריות אחרות העוסקות ברמת המיקרו והמקרו של היקום.

רעיון המרחב-זמן לא רק הצליח להמחיש את קביעותיה של תורת היחסות, ובייחוד את ההשקפה שמרחב וזמן הם שתי פנים של ישות אחת, אלא גם שינה את ההשקפה על היקום בהעניקו לזירת האירועים עצמה גוף ו'חיים'; תחת מרחב סטטי, שהוא המקום בו דברים נמצאים, ואשר 'אינו עושה כלום', נעשה מעבר לזירה דינמית יותר: מרחב-זמן המנחה את תנועת החומר והאנרגיה, שתצורתו נקבעת על ידי החומר והאנרגיה, ואשר לפי הקוסמולוגיה בת ימינו נוצר במפץ הגדול.

במהלך המאה העשרים, עם השתרשות תורת היחסות, חדר מושג המרחב-זמן לתחומים שונים של הפיזיקה, ואף החל לשמש כשם כללי למארג היקום או ה'עולם שלנו'.



עריכה - תבנית - שיחה
10 ביוני 2024
איור מימי הביניים המתאר קרב אלופים בין ז'אן הרביעי דוכס ברטאן לבין לואי הראשון רוזן אנז'ו על השליטה בחבל ברטאן.
איור מימי הביניים המתאר קרב אלופים בין ז'אן הרביעי דוכס ברטאן לבין לואי הראשון רוזן אנז'ו על השליטה בחבל ברטאן.

דו-קרב (או דוקרב) הוא עימות, לרוב מזוין ובדרך כלל בין שני אנשים, שנועד להשיג הכרעה בנושא שבמחלוקת. בדרך כלל המונח מתייחס לקרב פנים אל פנים המאורגן מראש ומתנהל בהסכמה, ועל פי כללים שנקבעו בין שני מתמודדים, תוך שימוש בנשק קר או בנשק חם ולעיתים באמנויות לחימה ללא נשק. בהשאלה מתייחס המונח לקונפליקט בין כוחות מנוגדים או תחרות עזה בין יריבים.

לאורך ההיסטוריה שימש דו-קרב כאמצעי להכרעת סכסוכים וחילוקי דעות. קרב אלופים, שהוא צורה מסוימת של דו-קרב דוגמת הקרב בין דוד וגוליית, שימש להכרעת סכסוך גדול בין שני צבאות. דו-קרב במסגרת משפט האל שימש להכרעות בסכסוכים משפטיים.

דו-קרב נערך על מנת להוכיח נחישות ונכונות להקריב חיים על מנת להגן על הכבוד, ומסתיים כאשר אחד הצדדים הגיע לידי סיפוקו או כאשר לפחות אחד מהצדדים נהרג. בצורה זו הדו-קרב נערך בין שני לוחמים גברים, בדרך כלל מהמעמדות הגבוהים, ושימש להכרעת סכסוכים אישיים, משפטיים ופוליטיים. שורשיו נעוצים בקוד האבירות של מעמד האבירים בימי הביניים ובמורשת של הטורנירים והיה חלק מהמערכת החברתית ובעיקר הצבאית, עד לתחילת המאה העשרים.

עריכה - תבנית - שיחה
11 ביוני 2024
תמונה של הנשיא בוש משנת 1992
תמונה של הנשיא בוש משנת 1992

ג'ורג' הרברט ווקר בוש היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כנשיאהּ ה-41 של ארצות הברית מ-1989 עד 1993 וכסגן נשיא ארצות הברית ה-43 מ-1981 עד 1989.

בוש נולד ב-1924 במילטון שבמסצ'וסטס. בעקבות המתקפה על פרל הארבור ב-1941 דחה את לימודיו באוניברסיטה, התגייס לצי ארצות הברית ביום הולדתו ה-18, והפך לטייס הקרב הצעיר ביותר ששירת אז בצי (לפני יום הולדתו ה-19). ב-1966 נבחר לבית הנבחרים. ב-1971 מינה אותו הנשיא ריצ'רד ניקסון לשגריר ארצות הברית באו"ם, וכעבור שנתיים התמנה ליושב ראש הוועדה הרפובליקנית הלאומית. בהמשך מונה לתפקיד מנהל ה-CIA. ב-1980 התמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לנשיאות, אך הובס בפריימריז בידי רונלד רייגן. רייגן בחר בבוש כעמיתו למירוץ, ובעקבות זכייתו בבחירות מונה בוש לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית. כסגן נשיא היה בוש אחראי למספר שטחי פעולה בתחום הפנים, כמו דה-רגולציה ותוכנית המלחמה בסמים, וערך מספר ניכר של ביקורים מעבר לים.

בשנת 1988, לקראת סיום תקופת כהונתו השנייה כסגנו של רייגן, ניהל בוש מסע בחירות לנשיאות, והביס את יריבו הדמוקרטי מייקל דוקאקיס. בכך היה לסגן הנשיא המכהן הראשון שנבחר לנשיאות מזה למעלה מ-150 שנה, והאחרון עד כה. בתקופת נשיאותו של בוש התרחשו אירועים היסטוריים רבים: הפלישה האמריקאית לפנמה, מלחמת המפרץ, נפילת חומת ברלין ונפילת מסך הברזל. בוש חתם על הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה, אשר יצר גוש סחר בין ארצות הברית, קנדה ומקסיקו. במהלך מלחמת המפרץ נהנה בוש מאחוזי פופולריות גבוהים, שנחלשו בהמשך בגלל המיתון הכלכלי, הגרעון התקציבי, והפשיעה בערים. בשנת 1990 העלה את שיעורי המיסים, חרף העובדה שהבטיח לציבור שלא יעשה זאת. הפרת ההבטחה הרחיקה ממנו שמרנים רבים, ובבחירות שנערכו בשנת 1992 הפסיד את הנשיאות, לאחר תקופת כהונה אחת, לביל קלינטון.

בוש עזב את הפוליטיקה בשנת 1993. ב-1997 נפתחו הספרייה והמוזיאון הנשיאותיים הקרויים על שמו. עם ניצחון בנו ג'ורג' ווקר בוש בבחירות לנשיאות ב-2000 היו השניים לצמד השני של אב ובן שכיהנו כנשיאים, אחרי ג'ון אדמס וג'ון קווינסי אדמס.

בנובמבר 2018 הלך בוש לעולמו.

עריכה - תבנית - שיחה
12 ביוני 2024
תמונה של הנשיא בוש משנת 1992
תמונה של הנשיא בוש משנת 1992

ג'ורג' הרברט ווקר בוש היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כנשיאהּ ה-41 של ארצות הברית מ-1989 עד 1993 וכסגן נשיא ארצות הברית ה-43 מ-1981 עד 1989.

בוש נולד ב-1924 במילטון שבמסצ'וסטס. בעקבות המתקפה על פרל הארבור ב-1941 דחה את לימודיו באוניברסיטה, התגייס לצי ארצות הברית ביום הולדתו ה-18, והפך לטייס הקרב הצעיר ביותר ששירת אז בצי (לפני יום הולדתו ה-19). ב-1966 נבחר לבית הנבחרים. ב-1971 מינה אותו הנשיא ריצ'רד ניקסון לשגריר ארצות הברית באו"ם, וכעבור שנתיים התמנה ליושב ראש הוועדה הרפובליקנית הלאומית. בהמשך מונה לתפקיד מנהל ה-CIA. ב-1980 התמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לנשיאות, אך הובס בפריימריז בידי רונלד רייגן. רייגן בחר בבוש כעמיתו למירוץ, ובעקבות זכייתו בבחירות מונה בוש לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית. כסגן נשיא היה בוש אחראי למספר שטחי פעולה בתחום הפנים, כמו דה-רגולציה ותוכנית המלחמה בסמים, וערך מספר ניכר של ביקורים מעבר לים.

בשנת 1988, לקראת סיום תקופת כהונתו השנייה כסגנו של רייגן, ניהל בוש מסע בחירות לנשיאות, והביס את יריבו הדמוקרטי מייקל דוקאקיס. בכך היה לסגן הנשיא המכהן הראשון שנבחר לנשיאות מזה למעלה מ-150 שנה, והאחרון עד כה. בתקופת נשיאותו של בוש התרחשו אירועים היסטוריים רבים: הפלישה האמריקאית לפנמה, מלחמת המפרץ, נפילת חומת ברלין ונפילת מסך הברזל. בוש חתם על הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה, אשר יצר גוש סחר בין ארצות הברית, קנדה ומקסיקו. במהלך מלחמת המפרץ נהנה בוש מאחוזי פופולריות גבוהים, שנחלשו בהמשך בגלל המיתון הכלכלי, הגרעון התקציבי, והפשיעה בערים. בשנת 1990 העלה את שיעורי המיסים, חרף העובדה שהבטיח לציבור שלא יעשה זאת. הפרת ההבטחה הרחיקה ממנו שמרנים רבים, ובבחירות שנערכו בשנת 1992 הפסיד את הנשיאות, לאחר תקופת כהונה אחת, לביל קלינטון.

בוש עזב את הפוליטיקה בשנת 1993. ב-1997 נפתחו הספרייה והמוזיאון הנשיאותיים הקרויים על שמו. עם ניצחון בנו ג'ורג' ווקר בוש בבחירות לנשיאות ב-2000 היו השניים לצמד השני של אב ובן שכיהנו כנשיאים, אחרי ג'ון אדמס וג'ון קווינסי אדמס.

בנובמבר 2018 הלך בוש לעולמו.

עריכה - תבנית - שיחה
13 ביוני 2024

צ'ארלס הוֹהי (1925–2006) היה מדינאי אירי שכיהן כטישַך (ראש ממשלת אירלנד) מטעם מפלגת פיאנה פול. הוא כיהן במשרה במשך שלוש קדנציות בין השנים 19791992. הוהי נבחר לראשונה לדאל אירן, הפרלמנט האירי, ב-1957, ונבחר מחדש בכל מערכות הבחירות עד 1992. כיהן גם כשר הבריאות והרווחה (1977–1979), כשר האוצר (1966–1970), כשר החקלאות (1964–1966) וכשר המשפטים (1961–1964).

הוהי נחשב לאחד הפוליטיקאים האירים הדומיננטיים והשנויים במחלוקת, בתקופתו. עם כניסתו לממשלה בתחילת שנות השישים הפך להיות סמל לדור חדש של שרים איריים. כראש ממשלה, נזקף לזכותו, על פי כמה כלכלנים, השינוי לטובה בכלכלת אירלנד של סוף שנות השמונים. עם זאת, הקריירה הפוליטית שלו עמדה גם בסימן של כמה שערוריות. כשר אוצר, היה הוהי מעורב בשערוריית הנשק של 1970, שערורייה שכמעט וחיסלה את הקריירה שלו. לאחר ששוקם המוניטין שלו, הוא ניזוק שוב עקב פרשת רצח מוזרה שאירעה ב-1982, כשכיהן כראש ממשלה. ארבע פעמים הוא עמד בפני הדחה מתפקידו כמנהיג המפלגה, ובכל פעם הצליח "לחמוק" מהדחה זו, מה שהעניק לו את הכינוי "הודיני הגדול". גילויים על חלקו בשערוריית הציתות לטלפונים אילצו אותו להתפטר מתפקידו כראש הממשלה, ואף לפרוש מהחיים הפוליטיים, ב-1992.

לאחר פרישתו של הוהי, גילויים נוספים על שחיתות, מעילות, העלמות מס ורומן מחוץ לנישואין שנמשך 27 שנים, הכתימו לחלוטין את המוניטין שלו. הוא מת מסרטן הערמונית ב-2006, בגיל 80.

עריכה - תבנית - שיחה
14 ביוני 2024
חפצים דוממים באטלייה. נחשב לדאגרוטיפ הראשון או למוקדם ביותר ששרד. צולם על ידי דאגר ב-1837 ושמור כיום במרתפי החברה הצרפתית לצילום בפריז (SFP). עם השנים נעלם המראה והדאגרוטיפ הפך למשטח מונוכרומטי חסר דימוי.
חפצים דוממים באטלייה. נחשב לדאגרוטיפ הראשון או למוקדם ביותר ששרד. צולם על ידי דאגר ב-1837 ושמור כיום במרתפי החברה הצרפתית לצילום בפריז (SFP). עם השנים נעלם המראה והדאגרוטיפ הפך למשטח מונוכרומטי חסר דימוי.

דאגֵרוֹטִיפּ הוא אחד מתהליכי הצילום המוקדמים ביותר, והראשון שהופץ באופן מסחרי. את התהליך פיתח ב-1836 הצייר ומעצב התפאורות הצרפתי לואי ז'אק מנדה דאגר, כשכלול של ההליוגרפיה שהומצאה ב-1826 על ידי ז'וזף ניספור נייפס. התהליך התבסס על טכניקה המטביעה בעזרת קרני-אור את הדימוי המצולם באופן פוזיטיבי, ישירות על פני לוח כסף ממורק שהונח בגב קמרה אובסקורה. הדאגרוטיפ אינו תהליך הצילום הראשון, אך היה מתהליכי הצילום הראשונים שהצליחו לרשום ולקבע בצורה טובה ויציבה את הדימוי המצולם. הדאגרוטיפ הפך לשיטת הצילום המסחרי הראשונה, והיה נפוץ בעיקר בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-19. הפיכת הצילום לטכניקה שנמצאת בהישג ידו של הציבור הרחב, יצרה מצב חדש שהיו לו השלכות חברתיות, מדעיות ותרבותיות ניכרות.

עריכה - תבנית - שיחה
15 ביוני 2024
סמל ההגנה בשנות הארבעים
סמל ההגנה בשנות הארבעים

ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, והיווה למעשה את התשתית להקמת צה"ל עם הקמת המדינה.

"ההגנה" הוקמה ביוני 1920 ובתחילה כללה כוחות מקומיים מצומצמים בהיקפם וללא שליטה מרכזית. רק בשנות ה-30 החל הארגון להתפתח. לנוכח המרד הערבי הגדול, החלה "ההגנה" לשתף פעולה עם הבריטים בגיוס נוטרים ובהקמת יחידות לוחמים כגון פלוגות השדה ופלגות הלילה להגנת היישוב כנגד התוקפים. לאחר מכן הקימה שני כוחות מרכזיים – החי"ש (חיל השדה) והפלמ"ח. מלבד האימונים הצבאיים, כוחותיה השתתפו בפעולות גדולות נגד הבריטים, בהבאת מעפילים לארץ ובהתיישבות.

"ההגנה", באמצעות 12 חטיבות הלוחמים שהקימה, ניהלה את השלבים הראשונים של מלחמת העצמאות, במבצעים הגדולים לכיבוש הארץ מן הגליל ועד לנגב, ובלחימה נגד הפלישה של ארצות ערב לארץ ישראל, ולה תרומה מכרעת לניצחון במלחמה זו. במאי 1948, תוך כדי סערת הקרבות, הפך הארגון לצה"ל.

עריכה - תבנית - שיחה
16 ביוני 2024
צלמית ברונזה של בעל מהמאות ה-14 עד ה-12 לפני הספירה שנמצאה בחפירות באוגרית
צלמית ברונזה של בעל מהמאות ה-14 עד ה-12 לפני הספירה שנמצאה בחפירות באוגרית

עלילות בעל וענת הוא אפוס מיתולוגי קדום, המספר את סיפורם של אלי כנען ואוגרית, ונחשב למיתוס אוגריתי מרכזי וחשוב. היצירה שנכתבה בין המאה ה-15 לבין המאה ה-14 לפני הספירה שופכת אור על אמונותיהם ועל תפיסותיהם הדתיות של אנשי העיר אוגרית, ופותחת צוהר למחשבותיהם ולמנהגיהם של אנשי ארץ כנען.

הדמויות המרכזיות בשירה זו: אל – ראש פנתאון האלים הכנעני, בעל – אל הגשם, הסערה והפוריות, אחותו הנאמנה ענת – אלת המלחמה והציד שמסייעת לו, האל ים – אל הימים והנהרות, ומוֹ‏ת – אל השאול והמוות. במרכז העלילה מתרחשת מלחמה והתגוששות בין האלים בעל וענת לבין האלים ים ומות על השליטה ועל המלוכה בארץ. כאשר גוברים בעל וענת, הכוחות החיוביים, יש לבני האדם חיים, גשם ופריון. כשגוברים ים ומות סובלים בני האדם מבצורת, מעקרות, ממגפות, מהצפת נהרות, מנחשולי מים וממוות.


עריכה - תבנית - שיחה
17 ביוני 2024
חורבות עיר האינקה במאצ'ו פיצ'ו
חורבות עיר האינקה במאצ'ו פיצ'ו

אינקה הוא עם ששכן באמריקה הדרומית. אינקה היה גם תארו של הקיסר ששלט על עם זה, ואינקה הוא גם השם שנתן האדם הלבן לאימפריה שלו. האימפריה הייתה קרויה "טאוואנטינסויו" בקצ'ואה, שהיא שפת האינקה. בירתה הייתה העיר קוסקו בפרו. לתקופה קצרה בהיסטוריה שלטה אימפריית האינקה על שטח גדול באמריקה הדרומית, שכלל חלקים מהמדינות המודרניות פרו, בוליביה, אקוודור, צ'ילה וארגנטינה. באימפריה זו חיו כ-6 מיליון איש בני עמים שונים, שדיברו ביותר מ-700 שפות. האימפריה התקיימה משנת 1200 בערך ועד מותו של הקיסר האחרון, אטאהואלפה, בשנת 1533 בידי הכובשים הספרדים.

עריכה - תבנית - שיחה
18 ביוני 2024
תיאור התמונה
תיאור התמונה

מבצע פעמון החירות הוא שם הקוד שניתן להפלגה שביצעו ספינות חיל הים לחוף המזרחי של ארצות הברית בקיץ 1976, לאחר שהוזמנו על ידי צי ארצות הברית להשתתף בחגיגות 200 שנה לעצמאותה של ארצות הברית.

בנוסף להפגנת הכבוד והידידות לבעל ברית חשוב, כלל המבצע מספר מטרות נוספות מבחינת ישראל: מפגש עם העם האמריקאי והקהילה היהודית וסיוע למפעל המגבית היהודית המאוחדת. מטרה נוספת הייתה הצגת אמצעי הלחימה של חיל הים הישראלי לציי מדינות מדרום אמריקה כדי לסייע בשיווקם עבור התעשיות הביטחוניות.

הפלגה זו היא הארוכה ביותר בתולדות חיל הים הישראלי.


עריכה - תבנית - שיחה
19 ביוני 2024
"הקרנף", חיתוך עץ, אלברכט דירר, 1515
"הקרנף", חיתוך עץ, אלברכט דירר, 1515

"קרנף" הוא חיתוך עץ שיצר צייר הרנסאנס הגרמני אַלבּרֶכט דִירֶר בשנת 1515. היצירה התבססה על תיאור כתוב ועל סקיצה של צייר אנונימי של קרנף הודי שהובא לליסבון בתחילת אותה שנה כמתנה למנואל הראשון מלך פורטוגל. דירר מעולם לא ראה קרנף זה, שהיה הקרנף הראשון שנראה באירופה מאז התקופה הרומית. בסוף 1515 שלח המלך את הקרנף כמתנה לאפיפיור ליאו העשירי, אך הקרנף טבע כשהאונייה שבה נשלח נטרפה בדרכה לרומא סמוך לחופי צפון איטליה בתחילת 1516. קרנף חי לא נראה מאז באירופה עד שנת 1579, כשהובא קרנף מהודו לחצרו של פליפה השני מלך ספרד.

למרות אי-דיוקים אנטומיים, חיתוך העץ של דירר הפך לפופולרי מאוד באירופה, הועתק פעמים רבות בשלוש מאות השנים לאחר שצויר, ונחשב כדמות נאמנה של קרנף עד שלהי המאה ה-18. לבסוף הוחלף על ידי ציורים ריאליסטיים יותר של קרנף, ובמיוחד אלו של הקרנפה קלָרָה, שהובאה לסיור באירופה בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-18. על חיתוך העץ של דירר נאמר: "ככל הנראה שום ציור של חיה לא הותיר השפעה כל-כך חזקה על האמנות".

עריכה - תבנית - שיחה
20 ביוני 2024
פורטרט של ישראל יעקב קליגלר. מאת פנחס ליטבינובסקי

ישראל יעקב קליגלר (24 באפריל 188823 בספטמבר 1944) היה מיקרוביולוג ישראלי בעל שם בינלאומי. מראשוני הפרופסורים באוניברסיטה העברית ומייסד המחלקה להיגיינה ולבקטריולוגיה. ממניחי היסודות למחקר בתחומי הבקטריולוגיה, הפרזיטולוגיה, הווירולוגיה, האפידמיולוגיה, התזונה ובריאות הציבור בארץ-ישראל. פיתח קרקע מזון לבידוד וזיהוי חיידקי מעיים, הנמצאת בשימוש עד היום וקרויה על שמו – "מצע קליגלר". תרומתו המרכזית בפיתוח ארץ-ישראל הייתה תכנון וארגון המלחמה נגד המלריה, שבסיומה הודברה המחלה כליל לאחר מותו.

עריכה - תבנית - שיחה
21 ביוני 2024
סמל בית המשפט העליון האמריקאי
סמל בית המשפט העליון האמריקאי

פסק דין אדוארדס נגד אגילארד הוא פסק דין של בית המשפט העליון של ארצות הברית משנת 1987, שבו נקבע שחוק של מדינת לואיזיאנה, שמחייב בתי ספר ציבוריים שמלמדים את תורת האבולוציה ללמד גם תאוריות בריאתניות, אינו חוקתי, משום שהוא מפר את האיסור בתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית על קידום דת באמצעות המדינה. חשיבותו של פסק הדין היא בקביעה שחיוב לימודי בריאתנות אינה לתכלית חילונית או מדעית, אלא יש בה קידום של אמונה דתית ומניעת לימודי אבולוציה. בית המשפט דחה את טענת המשיבים, שתכלית החוק היא חילונית, כלומר קידום של חופש אקדמי. עם זאת, נקבע בהחלטה שהמדינה יכולה לחייב לימוד של מגוון תאוריות לגבי מקור האנושות, כל עוד המטרה אינה לקדם דת כזו או אחרת. הפסיקה מוזכרת לעיתים קרובות כאירוע משמעותי ב"מלחמת התרבות" בארצות הברית, שבמסגרתה המחלוקת לגבי לימודי ביולוגיה בבתי ספר הייתה נושא משמעותי החל משנות ה-20 של המאה ה-20.

דעת הרוב בפסק הדין נכתבה על ידי השופט ויליאם ברנן. חמישה שופטים הצטרפו לפסיקתו, והשופט ביירון וייט הסכים עם המסקנה מבלי להסכים עם הנימוקים. שני שופטים, נשיא בית המשפט ויליאם רנקוויסט והשופט אנטונין סקאליה, התנגדו לדעת הרוב בנימוק שיש לקבל את התכלית המוצהרת של החוק, קידום החופש האקדמי, כביטוי כן של כוונת המחוקק.

עריכה - תבנית - שיחה
22 ביוני 2024
שבויים בריטים בדנקרק
שבויים בריטים בדנקרק

המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה הוא השם שניתן לפלישתה של גרמניה לצרפת ולארצות השפלה במלחמת העולם השנייה, שהחלה ב-10 במאי 1940, וארכה כחודש וחצי. בשלב הראשון תקף כוח משני גרמני את ארצות השפלה, במטרה למשוך לשם את חלקו הגדול של הצבא הצרפתי ואת חיל המשלוח הבריטי. במקביל התבצע המאמץ העיקרי הגרמני באזור הארדנים. עיקר הכוח המשוריין של הורמאכט הבקיע דרך מערך ההגנה הצרפתי על נהר המז, ולאחר מכן פנה לכיוון דרום-מערב, הגיע עד לחוף תעלת למאנש, וכיתר את הכוחות הצרפתיים והבריטיים על אדמת בלגיה. חלקים ניכרים מחיל המשלוח הבריטי וחלק מהצבא הצרפתי הצליחו לחצות את התעלה דרך נמל דנקרק, ולהימלט מהכוחות הגרמנים במסגרת מבצע דינמו. השלב השני של המערכה החל ב-5 ביוני 1940. הכוח העיקרי של הצבא הגרמני תקף דרומה, מוטט את מערך ההגנה הצרפתי החדש על נהר הסום, כבש את הבירה פריז, איגף את ביצורי קו מאז'ינו ותקף אותם מעורפם.

במערכה על צרפת היה הוורמאכט בשיאו. תורת הלחימה הממוכנת החדישה, הבליצקריג, הביאה לתבוסה מכרעת של צבא, שנחשב לאחד החזקים בעולם, בתוך שישה שבועות. היטלר היה לאדונה של אירופה היבשתית, מחוף האוקיינוס האטלנטי ועד לגבולה של ברית המועצות. הישגים צבאיים אלו של הוורמאכט לא מונפו לכדי הישג מדיני. היטלר לא הצליח להכניע את בריטניה, או לאלץ את הבריטים לחתום על הסכם שביתת נשק עם גרמניה, בטרם תקף את ברית המועצות כשנה לאחר מכן, ובטרם הצטרפה ארצות הברית למלחמה. למרות זאת, המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה, נחשבת אחת המערכות הצבאיות המכריעות בהיסטוריה הצבאית המודרנית, והניצחון בה נחשב אחד ההישגים הגדולים של הוורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה.

עריכה - תבנית - שיחה
23 ביוני 2024
פסל המהר"ל שיצר לדיסלב שלון ב-1917 בבית עיריית פראג
פסל המהר"ל שיצר לדיסלב שלון ב-1917 בבית עיריית פראג

מהר"ל מפראג (1520–1609‏‏) היה רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים של תחילת תקופת האחרונים, שיצר גשר בין הגות ימי הביניים להגות הרנסאנס. נולד כשני עשורים בלבד לאחר גירוש ספרד והגעת קולומבוס לאמריקה, בתקופה שבה פרחה הקבלה בארץ ישראל. שימש כאב בית דין וכראש ישיבה בערים פוזנן שבפולין, ניקלשבורג שבמוראביה ופראג שבבוהמיה (שתי האחרונות בממלכת הבסבורג; כיום בצ'כיה).

מעבר לבקיאותו הרבה של מהר"ל בתלמוד, בספרות האגדה, ובקבלה, היה גם בקי בפילוסופיה (בפרט האריסטוטלית), וכן באסטרונומיה ובשאר המדעים של תקופתו. ‏‏כמו כן, היה מנהיג רוחני-פוליטי ובעל מהלכים אצל רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. תורתו השפיעה רבות הן על תנועת החסידות והן על תנועת ההתנגדות, שקמו למעלה ממאה שנים לאחר מותו, ואישיותו המרתקת ורבת האנפין שימשה כר פורה לאגדות כגון זו על הגולם שכביכול יצר.

עריכה - תבנית - שיחה
24 ביוני 2024
העיר האסורה, בייג'ינג. מרכז השלטון של שושלת מינג
העיר האסורה, בייג'ינג. מרכז השלטון של שושלת מינג

שושלת מינג הייתה שושלת קיסרים ששלטו בסין מ-1368 ועד 1644. שושלת מינג הייתה השושלת האחרונה של קיסרים סינים אתניים (בני האן). היא החליפה בשלטון את שושלת יואן של הקיסרים ממוצא מונגולי, והוחלפה על ידי שושלת צ'ינג של בני המאנצ'ו (תושבי מנצ'וריה). סין תחת שלטון שושלת מינג נקראה "אימפריית מינג הגדולה", ובשיאה שלטה על אזורים נרחבים. בצפון האימפריה היו קוריאה, ואזורים במונגוליה ובטורקסטן אזורי חסות של האימפריה והעלו לה מס, ובדרומה שלטה האימפריה ישירות על וייטנאם ובורמה של ימינו. שטחה של האימפריה בשיאה היה השטח הגדול ביותר שעליו שלטו קיסרים ילידי סין אי פעם.

עריכה - תבנית - שיחה
25 ביוני 2024
פסל של אלכסנדר הגדול
פסל של אלכסנדר הגדול

מסה על שכל האדם הוא חיבור של הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק העוסק בתורת ההכרה, ביסודות הידע וההבנה האנושיים ובמגבלותיהם. המסה הודפסה לראשונה ב-1689, ולוק הספיק לערוך לאחר מכן שלוש מהדורות מתוקנות שלה, שהאחרונה מביניהן התפרסמה ב-1700. התאריך שרשום על כריכת המהדורה הראשונה הוא 1690, אך הספר הודפס בדצמבר 1689. גם אחרי שהמהודרה הרביעית יצאה לאור, לוק המשיך לערוך ולתקן את המסה עד מותו ב-1704. ב-1706 יצאה מהדורה חמישית שכללה את התיקונים האלה ונוספו לה קטעים מהמחלוקת בין לוק לבין אדוארד סטיגלינפליט. ב-1710 יצאה מהדורה שישית, וב-1714 יצאה מהדורה שביעית הכלולה באסופת "כל כתבי לוק". לוק גם פיקח על התרגום לצרפתית שיצא ב-1700. המסה נחשבת לטקסט מכונן בתולדות האמפיריציזם המודרני. לוק מבקר בה את הרעיון לפיו קיימים מושגים אוניברסליים הטבועים בכל בני האדם מלידה. הוא טוען שמקור כל הידע האנושי הוא בניסיון החושי ובניסיון העיוני. לפי לוק, בני אדם אינם חווים דברים בעולם באופן ישיר, אלא בתיווך האידיאות שנוצרות בשכלם בעקבות הניסיון. המסה דנה גם בתפקיד השפה ובקשיים הנוצרים עקב הצורך להשתמש במילים בשביל להבין ולמסור ידע. לוק דן בדרכים השונות להשגת ידע, מבחין בין סוגים שונים של ידע, ובשימוש בכוח השיפוט על מנת להבחין בין דרגות שונות של ודאות.


עריכה - תבנית - שיחה
26 ביוני 2024
יוליאנוס, פסל יווני מהמאה ה-4
יוליאנוס, פסל יווני מהמאה ה-4

פלאוויוס קלאודיוס יוליאנוס, המכונה יוליאנוס הכופר (331 או 33226 ביוני 363) היה קיסר רומא בין השנים 361 ל-363. יוליאנוס, הקיסר הרומאי הפגאני האחרון, ביסס את מורשתו כדמות ייחודית בהיסטוריה של הקיסרות הרומית, רפורמטור שניסה לשנות את מהלך ההיסטוריה של רומא הנוצרית ושל מערכות השלטון הרומאיות. איש אשכולות, פילוסוף וסופר. מקום מיוחד שמור לו בהיסטוריה היהודית כמי שפעל לבנות את בית המקדש מהריסותיו. הרפורמות שיזם והספיק לממש נעשו מתוך אמונה עמוקה, כי התלאות ומלחמות האזרחים, שאפיינו את האימפריה מאז המאה השלישית, נבעו מאבדן דרך וזניחת המסורת הרומאית העתיקה.

הוא היה בן לשושלת של קונסטנטינוס הגדול הקיסר הרומאי שהפך את הנצרות לדת מדינה של האימפריה הרומית ובילדותו ניצל מטיהור שערכו יורשי קונסטנטינוס. תהליכים היסטוריים רוממו אותו מסטאטוס של נסיך מנודה לקיסר תחת שלטונו של קונסטנטיוס השני ולאחר מכן לשליט בלעדי של האימפריה, האחרון לשושלת בית קונסטנטינוס. במהלך שנת 363 הוביל יוליאנוס מסע מלחמה כנגד האימפריה הסאסאנית ולאחר סדרת הצלחות ראשוניות נהרג בקרב מכריע. הצבא הרומי נאלץ לסגת תחת הסכם כניעה משפיל והרפורמות בוטלו. בדברי הימים של הנצרות הוא זכה לכינוי "הכופר" מותו הפתאומי בחרב אויביו תואר על ידי הכנסייה הנוצרית כעונש אלוהי על כפירתו .

ההיסטוריון ג'ון גראוויל פוקוק קובע בספרו "ברברים וכנסייה" כי בפרספקטיבה היסטורית ובמבט מפוקח, תקופת שלטונו הקצרה של יוליאנוס הכופר הייתה למעשה חריגה מהנרטיב ההיסטורי של האימפריה הרומית והכנסייה הנוצרית, ומגדיר אותה כאירוע נדיר של הופעת היסטוריה נוגדת-עובדות בעולם הממשי, היסטוריה של מה שעשוי היה לקרות אך לא קרה: יוליאנוס עשוי היה לשנות את מבנה השלטון האימפריאלי, הוא עשוי היה לפרק את הכנסייה הנוצרית ולבסס את האימפריה על דת פגאנית-פילוסופית והוא עשוי היה לסלק את האימפריה הפרסית מאחיזתה במסופוטמיה אך בתום שלטונו חזר מהלך ההיסטוריה למשבצת הראשונה, וכל שיכול היה לקרות לא קרה.

עריכה - תבנית - שיחה
27 ביוני 2024
סמליל הארגון
סמליל הארגון

פועלי התעשייה של העולםאנגלית: Industrial Workers of the World או בקיצור IWW) הוא איגוד מקצועי בינלאומי, בעל צביון אנרכו-סינדיקליסטי אשר החל את פעילותו בארצות הברית ב-1905. חבריו נקראים בכינוי הסלנג "וובליז" (Wobblies) או בצורת יחיד "וובלי" (Wobbly). בשיאו, בשנת 1923, מנה הארגון כ-40,000 חברים, וטען להשפעה על לפחות 300,000 איש נוספים. מספר החברים בארגון ירד באופן ניכר לאחר דיכוי ממשלתי חמור שכונה 'ההפחדה האדומה', שהתבצע לראשונה בין השנים 19171924, כחלק ממדיניות הממשל האמריקאי, שראה בקומוניזם איום על יסודות החברה הדמוקרטית. ירידה נוספת בכוחו אירעה לאחר הפיצול שהתחולל בו בשנת 1924, כתוצאה מוויכוחים פנימיים על עקרונות הארגון ועל אופן פעילותו העתידית. כתוצאה מהאירועים הללו, לא הצליח הארגון לשחזר את השפעתו ואת הישגיו ונותר גוף זניח יחסית משנות ה-40 ואילך, אם כי נותר פעיל עד היום ומונה 12,138 חברים פעילים, מתוכם 8,494 בארצות הברית בלבד נכון ל-2021.

החברות בארגון פתוחה לכלל העובדים. עובד יכול להצטרף לארגון, גם אם מקום עבודתו אינו חלק ממנו, וגם אם הוא חבר בארגון נוסף. טענה מרכזית בתפיסת העולם של ה-IWW היא שכל הפועלים צריכים להיות מאוחדים, וששיטת השכר צריכה להתבטל ובמקומה יש לאמץ מודל של חלוקת רווחים שוויונית בין כלל הפועלים. הארגון מביע תמיכה נלהבת במודל הניהול העצמי הדמוקרטי, על פיו העובדים בוחרים את המנהלים שלהם ושותפים להכרעות הארגוניות של מקום עבודתם.

עריכה - תבנית - שיחה
28 ביוני 2024
גברילו פרינציפ יורה בארכידוכס פרנץ פרדיננד ואשתו סופי, ציור בעיתון אוסטרי מ-1914

רצח פרנץ פרדיננד ורעייתו סופי התרחש ב-28 ביוני 1914 בעיר סרייבו, בירת בוסניה והרצגובינה שתחת שלטון אוסטרו-הונגריה. יורש העצר האוסטרו-הונגרי הארכידוכס פרנץ פרדיננד ואשתו סופיה, דוכסית הוהנברג. הרוצח, גַברילוֹ פּרינציפּ, אחד מחבורה של שבעה בוסנים וסרבים, היה חבר בתנועת המחתרת הסרבית "היד השחורה", ששמה לה למטרה לשחרר את קבוצת העמים דוברי השפות הסלאביות הדרומיות בבלקן משליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית, ולאחדם במסגרת ישות פוליטית חדשה, שתיקרא "יוגוסלביה". הרצח, שקיבל את הכינוי "הירייה שנשמעה ברחבי העולם", הניע שרשרת אירועים, שהביאו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה זמן קצר אחריו, ולכן הוא נחשב ל"יריית הפתיחה של המלחמה".


עריכה - תבנית - שיחה
29 ביוני 2024
סמנתה סמית'
סמנתה סמית'

סמנתה ריד סמית' (29 ביוני 197225 באוגוסט 1985) הייתה תלמידת בית ספר אמריקאית ממדינת מיין שזכתה לפרסום בינלאומי בתקופת המלחמה הקרה לאחר שבשנת 1982 כתבה מכתב למזכיר הכללי החדש של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, יורי אנדרופוב, וקיבלה ממנו תשובה אישית, שכללה הזמנה לבקר בברית המועצות.

מכתב התשובה של אנדרופוב חולל קרקס תקשורתי. כתבות בנושא התפרסמו ברשתות הטלוויזיה הגדולות בארצות הברית, ומיטב אישי התקשורת של התקופה, כדוגמת טד קופל וג'וני קרסון, ערכו ראיונות עם סמית'. ב־7 ביולי היא טסה למוסקבה עם הוריה, ושהתה שם שבועיים כאורחת של אנדרופוב. סמית' חזרה לארצות הברית ב־22 ביולי 1983 והתקבלה כגיבורה במדינת מיין. היא הוגדרה כ"שגרירה של רצון טוב" וסוקרה בהרחבה על ידי כלי תקשורת בשתי המעצמות.

סמית' נודעה כ"שגרירה האמריקאית הצעירה ביותר" והשתתפה באירועים של פעילי שלום ביפן. היא כתבה ספר על הביקור ביחד עם אביה ושיחקה בסדרת טלוויזיה. סמית' נהרגה בגיל 13 בהתרסקות מטוס נוסעים.

עריכה - תבנית - שיחה
30 ביוני 2024
תיאור התמונה
תיאור התמונה

V-3 היה תותח-על שתוכנן על ידי גרמניה הנאצית. התותח תוכנן לטווח מקסימלי של כ-165 קילומטר ולקצב אש של 12 פגזים בשעה. מטרת תכנונו של התותח הייתה הפגזתה של לונדון במשך כל שעות היממה. התותח תוכנן להיות נשק שיטיל טרור על אוכלוסייה אזרחית, כמו טילי ה-V האחרים, ויועד ליצור את אפקט ההפצצה האסטרטגית. V-3 היה אמור לגרום לנזק רב ולהרוגים רבים בלונדון, דבר שהיה גורם לאוכלוסייה האזרחית, לפי התכנון הגרמני, ללחוץ על הממשלה להביא לסיום המלחמה. תותחי V-3 יועדו להיות מוצבים בצפון צרפת, ובשל כך נבנו שם מתחמי בונקרים עצומים, עבור קני התותחים הרבים, והושקעו משאבים רבים כדי להעניק להם הגנה מקסימלית.

לאחר שנודע לבעלות הברית על תוכנית זו, הושקעו משאבים רבים בהריסת המתחם. בוצעו כ-18 גיחות תקיפה בהם השתתפו אלפי כלי טיס וטונות רבות של פצצות הוטלו על המתחם. לאחר ניסיונות רבים, הצליחו מפציצי אוורו לנקסטר מטייסת 617, אשר הטילו על המתחם פצצות טולבוי נגד בונקרים במשקל של 5 טונה כל אחת, לחדור את מעטפת הבטון והסלע ולהשמיד את המתחם.

התכנון של תותחים אלו היווה בסיס לפרויקט השאפתני HARP של ארצות הברית ושל קנדה, שמטרתו הייתה לבנות תותח-על שיוכל לשגר לוויינים לחלל. שיאים שנקבעו במסגרת פרויקט HARP לא נשברו עד היום.

עריכה - תבנית - שיחה

ערכים מומלצים
2004           יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2005 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2006 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2007 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2008 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2009 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2022 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2023 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2024 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2025 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2026 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2027 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2028 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2029 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2030 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2031 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2032 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2033 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר