ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/אוגוסט 2008

אוגוסט
1 באוגוסט 2008	יוסיף ויסריונוביץ' סטלין (18 בדצמבר 1878 – 5 במרץ 1953), מדינאי סובייטי ושליט ברית המועצות, מגדולי העריצים של המאה העשרים. סטלין, שירש את לנין בהנהגת ברית המועצות, הנהיג שלטון רודני אכזר, שלווה ברצף של חיסולי מתנגדים או חשודים כמתנגדים ("הטיהורים הגדולים"), כליאת מיליוני אנשים במחנות של עבודת כפייה, קולקטיביזציה שהביאה למותם של מיליונים (הולודומור) ופולחן אישיות קיצוני. סטלין הנהיג את ברית המועצות בזמן מלחמת העולם השנייה, עת עמדה בפני הפלישה הגרמנית. לאחר הניצחון על הנאצים הייתה ברית המועצות בהנהגתו למעצמת-על, ששלטה במזרח אירופה והתמודדה נגד ארצות הברית על ההגמוניה בעולם במאבק שכונה המלחמה הקרה. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
2 באוגוסט 2008	דגם בית המקדש השני ירושלים בתקופת בית שני הייתה בירת יהודה בתקופה של שש-מאות השנים שבין 538 לפנה"ס ועד 70 לספירה, תקופה המקבילה (בהבדלים קלים) לתקופה ההיסטורית בתולדות עם ישראל וארץ ישראל המכונה תקופת בית שני. במשך כל תקופת בית שני הייתה ירושלים העיר הגדולה היחידה בארץ שהייתה בעלת אופי יהודי מובהק. המבנה החשוב ביותר בירושלים לאורך כל התקופה היה בית המקדש השני, והיהודים היוו את הקבוצה האתנית-דתית הדומיננטית בירושלים, ובכל פרובינקיית יהודה (על שמותיה השונים). ירושלים הייתה מרכז חיי הדת של כל היהודים, גם אלו ששהו בגולה, אשר נשאו עיניהם לירושלים ועלו לרגל אליה. היא היוותה כר פורה ליצירתיות דתית, ובתקופה זו עוצבה דמותה של הדת היהודית כפי שהיא מוכרת כיום. בה נחתם התנ"ך, ובה נוצרו ונאספו רוב המשניות. במהלך תקופה זו התגיירו נוכרים רבים, הן כפרטים והן באופן מרוכז כעמים שלמים. נוסף על כך, בתקופה זו נזרע הזרע לדת הנוצרית. אוכלוסיית העיר התאפיינה בפערים חברתיים, כלכליים ודתיים שהלכו והעמיקו לאורך התקופה עד למרד הגדול וחורבן הבית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 באוגוסט 2008	דגם בית המקדש השני ירושלים בתקופת בית שני הייתה בירת יהודה בתקופה של שש-מאות השנים שבין 538 לפנה"ס ועד 70 לספירה, תקופה המקבילה (בהבדלים קלים) לתקופה ההיסטורית בתולדות עם ישראל וארץ ישראל המכונה תקופת בית שני. במשך כל תקופת בית שני הייתה ירושלים העיר הגדולה היחידה בארץ שהייתה בעלת אופי יהודי מובהק. המבנה החשוב ביותר בירושלים לאורך כל התקופה היה בית המקדש השני, והיהודים היוו את הקבוצה האתנית-דתית הדומיננטית בירושלים, ובכל פרובינקיית יהודה (על שמותיה השונים). ירושלים הייתה מרכז חיי הדת של כל היהודים, גם אלו ששהו בגולה, אשר נשאו עיניהם לירושלים ועלו לרגל אליה. היא היוותה כר פורה ליצירתיות דתית, ובתקופה זו עוצבה דמותה של הדת היהודית כפי שהיא מוכרת כיום. בה נחתם התנ"ך, ובה נוצרו ונאספו רוב המשניות. במהלך תקופה זו התגיירו נוכרים רבים, הן כפרטים והן באופן מרוכז כעמים שלמים. נוסף על כך, בתקופה זו נזרע הזרע לדת הנוצרית. אוכלוסיית העיר התאפיינה בפערים חברתיים, כלכליים ודתיים שהלכו והעמיקו לאורך התקופה עד למרד הגדול וחורבן הבית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 באוגוסט 2008	סעודת הניצחון של ויליאם הכובש, לאחר שניצח וכבש את אנגליה בקרב הייסטינגס, בשנת 1066; פרט מתוך שטיח באייה, מסוף המאה ה-11 תזונת ימי הביניים הוא מונח המתאר את נוהגי האכילה, את המאכלים, את מוצרי המזון הבסיסיים ואת אופני הכנת המזון באירופה ובמזרח התיכון בתקופת ימי הביניים – מנפילתה של האימפריה הרומית (במאה ה-5) ועד תחילת תקופת הרנסאנס (במאה ה-16). על אף הגוונים הרבים ועל אף הפנים הרבות של מטבחי האזורים השונים באירופה של ימי הביניים, ניתן לאפיין את הדגנים בכלל ואת הלחם בפרט, כמאכל העיקרי של תושבי אירופה בתקופה זו. ירקות גודלו בסמוך לבתי הצמיתים על מנת לגוון את הארוחה, שהייתה מורכבת כמעט תמיד מדייסת דגנים ומירקות. הבשר נחשב מאכל מותרות במרבית ימי הביניים, כמו גם הממתיקים (כדבש או כסוכר) והתבלינים, שהיו בדרך כלל נחלתם של העשירים בלבד. החל מן המאה ה-9 ועד למאה ה-11 השתלטו הערבים על נתיבי המסחר בים התיכון ועל מרבית נמליו. הסחר בים התיכון פסק כמעט לחלוטין בשל שוד ימי, ומיעוט הסחר הביא לשימוש בשיטות רבות של שימור מזון. רק עשירים מופלגים יכלו לייבא תבלינים לגיוון המזון, ולכן בדרך כלל רק מטבחי בתי האצולה הגבוהה, מטבחי ראשי הכנסייה ומטבחי בתי המלוכה באירופה היו נתונים להשפעות חוץ-אירופיות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 באוגוסט 2008	סעודת הניצחון של ויליאם הכובש, לאחר שניצח וכבש את אנגליה בקרב הייסטינגס, בשנת 1066; פרט מתוך שטיח באייה, מסוף המאה ה-11 תזונת ימי הביניים הוא מונח המתאר את נוהגי האכילה, את המאכלים, את מוצרי המזון הבסיסיים ואת אופני הכנת המזון באירופה ובמזרח התיכון בתקופת ימי הביניים – מנפילתה של האימפריה הרומית (במאה ה-5) ועד תחילת תקופת הרנסאנס (במאה ה-16). על אף הגוונים הרבים ועל אף הפנים הרבות של מטבחי האזורים השונים באירופה של ימי הביניים, ניתן לאפיין את הדגנים בכלל ואת הלחם בפרט, כמאכל העיקרי של תושבי אירופה בתקופה זו. ירקות גודלו בסמוך לבתי הצמיתים על מנת לגוון את הארוחה, שהייתה מורכבת כמעט תמיד מדייסת דגנים ומירקות. הבשר נחשב מאכל מותרות במרבית ימי הביניים, כמו גם הממתיקים (כדבש או כסוכר) והתבלינים, שהיו בדרך כלל נחלתם של העשירים בלבד. החל מן המאה ה-9 ועד למאה ה-11 השתלטו הערבים על נתיבי המסחר בים התיכון ועל מרבית נמליו. הסחר בים התיכון פסק כמעט לחלוטין בשל שוד ימי, ומיעוט הסחר הביא לשימוש בשיטות רבות של שימור מזון. רק עשירים מופלגים יכלו לייבא תבלינים לגיוון המזון, ולכן בדרך כלל רק מטבחי בתי האצולה הגבוהה, מטבחי ראשי הכנסייה ומטבחי בתי המלוכה באירופה היו נתונים להשפעות חוץ-אירופיות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 באוגוסט 2008	הגנרל שארל דה גול שארל אנדרה ז'וזף מארי דה גול (22 בנובמבר 1890 – 9 בנובמבר 1970), מנהיגה של צרפת החופשית במלחמת העולם השנייה ונשיאה הראשון של הרפובליקה החמישית בצרפת. דה גול נחשב למופת לאומי צרפתי, וזאת בשל פעולותיו במספר אירועים היסטוריים, שעיצבו את ההיסטוריה של צרפת ואת התודעה הלאומית הצרפתית במהלך המאה ה-20 – גבורתו האישית כחייל מן השורה במהלך מלחמת העולם הראשונה; התעקשותו על לוחמת שריון התקפית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, כאשר הפיקוד הצרפתי העליון היה שבוי ברעיונות ההגנתיים שהביאו ליצירת קו מאז'ינו; פיקודו על כוחות שריון במהלך הפלישה לצרפת במלחמת העולם השנייה; עמידתו, לצד אישים כפול ריינו וז'ורז' מאנדל כנגד התבוסתנים בממשלת צרפת, בתפקיד תת-שר ההגנה, בתקופה שקדמה לכניעת צרפת; שמירת נס הלאומיות הצרפתית בגלות, ומלחמה ללא פשרות כנגד הנאצים במסגרת צבא צרפת החופשית שעה שרבים מבני עמו התנהגו בתבוסתנות ובשיתוף פעולה; קבלת תפקיד נשיא הרפובליקה לאחר קריסת הרפובליקה הצרפתית הרביעית, ועיצוב חוקת הרפובליקה החמישית; והנסיגה מאלג'יריה, שדרשה הכרעה המנוגדת, לכאורה, לתפיסת עולמו. בפעולות אלו השפיע דה גול, והטביע את חותמו על ההיסטוריה הצרפתית, על המשטר בצרפת, ועל הפוליטיקה הצרפתית, ואף כיום מוקירים בצרפת את זכרו כאחד מגדולי בניה של האומה הצרפתית. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
7 באוגוסט 2008	הגנרל שארל דה גול שארל אנדרה ז'וזף מארי דה גול (22 בנובמבר 1890 – 9 בנובמבר 1970), מנהיגה של צרפת החופשית במלחמת העולם השנייה ונשיאה הראשון של הרפובליקה החמישית בצרפת. דה גול נחשב למופת לאומי צרפתי, וזאת בשל פעולותיו במספר אירועים היסטוריים, שעיצבו את ההיסטוריה של צרפת ואת התודעה הלאומית הצרפתית במהלך המאה ה-20 – גבורתו האישית כחייל מן השורה במהלך מלחמת העולם הראשונה; התעקשותו על לוחמת שריון התקפית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, כאשר הפיקוד הצרפתי העליון היה שבוי ברעיונות ההגנתיים שהביאו ליצירת קו מאז'ינו; פיקודו על כוחות שריון במהלך הפלישה לצרפת במלחמת העולם השנייה; עמידתו, לצד אישים כפול ריינו וז'ורז' מאנדל כנגד התבוסתנים בממשלת צרפת, בתפקיד תת-שר ההגנה, בתקופה שקדמה לכניעת צרפת; שמירת נס הלאומיות הצרפתית בגלות, ומלחמה ללא פשרות כנגד הנאצים במסגרת צבא צרפת החופשית שעה שרבים מבני עמו התנהגו בתבוסתנות ובשיתוף פעולה; קבלת תפקיד נשיא הרפובליקה לאחר קריסת הרפובליקה הצרפתית הרביעית, ועיצוב חוקת הרפובליקה החמישית; והנסיגה מאלג'יריה, שדרשה הכרעה המנוגדת, לכאורה, לתפיסת עולמו. בפעולות אלו השפיע דה גול, והטביע את חותמו על ההיסטוריה הצרפתית, על המשטר בצרפת, ועל הפוליטיקה הצרפתית, ואף כיום מוקירים בצרפת את זכרו כאחד מגדולי בניה של האומה הצרפתית. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
8 באוגוסט 2008	"נמרוד" (1939), מאת יצחק דנציגר "הכנענים" (העברים הצעירים) היא תנועה אידאולוגית-תרבותית, אשר ניסתה למתוח קו ישיר בין העמים שחיו בארץ ישראל באלף השני לפני הספירה, ובין העם העברי בארץ ישראל במאה העשרים, תוך ניסיון ליצור תרבות חדשה-ישנה ולהתנתק מהמסורת היהודית-גלותית. התנועה נוסדה בשנת 1939, הגיעה לשיאה בארץ ישראל בשנות הארבעים של המאה ה-20, והשפיעה על המחשבה הפוליטית, האמנות, הספרות וחיי הרוח בארץ ישראל ובמדינת ישראל. השם "כנענים" ניתן לקבוצה, מתוך אירוניה מסוימת, על ידי אברהם שלונסקי, ושמה המקורי היה "הוועד לגיבוש הנוער העברי". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 באוגוסט 2008	"נמרוד" (1939), מאת יצחק דנציגר "הכנענים" (העברים הצעירים) היא תנועה אידאולוגית-תרבותית, אשר ניסתה למתוח קו ישיר בין העמים שחיו בארץ ישראל באלף השני לפני הספירה, ובין העם העברי בארץ ישראל במאה העשרים, תוך ניסיון ליצור תרבות חדשה-ישנה ולהתנתק מהמסורת היהודית-גלותית. התנועה נוסדה בשנת 1939, הגיעה לשיאה בארץ ישראל בשנות הארבעים של המאה ה-20, והשפיעה על המחשבה הפוליטית, האמנות, הספרות וחיי הרוח בארץ ישראל ובמדינת ישראל. השם "כנענים" ניתן לקבוצה, מתוך אירוניה מסוימת, על ידי אברהם שלונסקי, ושמה המקורי היה "הוועד לגיבוש הנוער העברי". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 באוגוסט 2008	הסימפוניה השנייה בדו מינור של גוסטב מאהלר, המכונה "התחייה", נכתבה בין 1888 ל-1894 ובוצעה לראשונה ב-1895. מלבד הסימפוניה השמינית, הייתה זו היצירה הפופולרית והמצליחה ביותר של מאהלר בתקופת חייו. אורך היצירה בין 80 ל-90 דקות. הסימפוניה השנייה כתובה בסגנונו האופייני, הקל לזיהוי, של מאהלר, הן במבנה והן בתזמור. יש בה פאתוס והומור, לגלוג וייאוש, נעימת מחול קלילה וכמיהה לירית, השלמה ותקווה לחיי נצח. הרכב התזמורת גדול מן הרגיל וכולל כלי נשיפה וכלי הקשה מעבר למקובל, נוסף לנבלים ולעוגב, ומאהלר אף מרחיב את תחום התזמורת ומציב קבוצות נגנים גם מאחורי הקלעים. מאהלר בנה את הסימפוניה בהדרגה, תחילה כפואמה סימפונית בת פרק אחד, ובהמשך צירף אליו עוד שלושה פרקים. רק ב-1894, בעת הלווייתו של הנס פון בילוב, באה לו ההשראה לכתיבת הפרק האחרון, הכוראלי, בהשפעת "התחייה", פואמה של פרידריך גוטליב קלופשטוק. מאהלר הוסיף טקסט משלו לפואמה המקורית, ופסקת המפתח שלו הייתה: על כנפיים שעמלתי להשיגן אמריא אל על, חותר אל אהבה יוקדת, אל אור, שלא שזפה עוד עין! מות אמות כדי לחיות! לערך המלא - מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 באוגוסט 2008	טְבִּילִיסִי היא העיר הגדולה ביותר בגאורגיה, ובירתה. היא שוכנת בלב חבל כארתלי שבמזרח גאורגיה על שתי גדותיו של נהר הקורה. העיר מתפרסת על 350 קמ"ר, ומספר תושביה הוא כמיליון ומאתיים אלף איש, המהווים כחמישית מכלל אוכלוסיית המדינה, או מעל לרבע מכלל אוכלוסיית טביליסי רבתי. שטח טביליסי רבתי 726 קמ"ר. טביליסי היא המרכז התעשייתי, החברתי, הפיננסי והתרבותי החשוב ביותר בגאורגיה. העיר צומחת גם כדרך מעבר לצינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן. היא נמצאת על צומת דרכים בין אירופה לאסיה ושוכנת על אחד מנתיבי דרך המשי ההיסטורית. פעמים רבות הייתה טביליסי מקום המפגש של מספר כוחות ואימפריות מתחרות. ביטוי להיסטוריה של העיר ניתן לראות בארכיטקטורה שלה, משדרות רוסתוולי האוסמניות, דרך מרכז העיר, המאופיין בערב רב של סמטאות צרות, ועד לרובע נריקלה הימי-ביניימי. בטביליסי מרוכזים המוסדות העיקריים של המדינה, ובהם, נמל התעופה הראשי של גאורגיה, הבורסה הגאורגית לניירות ערך, האוניברסיטה הראשית של גאורגיה ורוב יתר המוסדות להשכלה גבוהה ולמחקר במדינה, אצטדיוני הכדורגל ומוסדות הספורט הראשיים במדינה וכן שש קבוצות כדורגל, המוזיאון הלאומי הגאורגי, שמאגד את רוב המוזיאונים במדינה, והמוזיאונים הראשיים של גאורגיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 באוגוסט 2008	טְבִּילִיסִי היא העיר הגדולה ביותר בגאורגיה, ובירתה. היא שוכנת בלב חבל כארתלי שבמזרח גאורגיה על שתי גדותיו של נהר הקורה. העיר מתפרסת על 350 קמ"ר, ומספר תושביה הוא כמיליון ומאתיים אלף איש, המהווים כחמישית מכלל אוכלוסיית המדינה, או מעל לרבע מכלל אוכלוסיית טביליסי רבתי. שטח טביליסי רבתי 726 קמ"ר. טביליסי היא המרכז התעשייתי, החברתי, הפיננסי והתרבותי החשוב ביותר בגאורגיה. העיר צומחת גם כדרך מעבר לצינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן. היא נמצאת על צומת דרכים בין אירופה לאסיה ושוכנת על אחד מנתיבי דרך המשי ההיסטורית. פעמים רבות הייתה טביליסי מקום המפגש של מספר כוחות ואימפריות מתחרות. ביטוי להיסטוריה של העיר ניתן לראות בארכיטקטורה שלה, משדרות רוסתוולי האוסמניות, דרך מרכז העיר, המאופיין בערב רב של סמטאות צרות, ועד לרובע נריקלה הימי-ביניימי. בטביליסי מרוכזים המוסדות העיקריים של המדינה, ובהם, נמל התעופה הראשי של גאורגיה, הבורסה הגאורגית לניירות ערך, האוניברסיטה הראשית של גאורגיה ורוב יתר המוסדות להשכלה גבוהה ולמחקר במדינה, אצטדיוני הכדורגל ומוסדות הספורט הראשיים במדינה וכן שש קבוצות כדורגל, המוזיאון הלאומי הגאורגי, שמאגד את רוב המוזיאונים במדינה, והמוזיאונים הראשיים של גאורגיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 באוגוסט 2008	טְבִּילִיסִי היא העיר הגדולה ביותר בגאורגיה, ובירתה. היא שוכנת בלב חבל כארתלי שבמזרח גאורגיה על שתי גדותיו של נהר הקורה. העיר מתפרסת על 350 קמ"ר, ומספר תושביה הוא כמיליון ומאתיים אלף איש, המהווים כחמישית מכלל אוכלוסיית המדינה, או מעל לרבע מכלל אוכלוסיית טביליסי רבתי. שטח טביליסי רבתי 726 קמ"ר. טביליסי היא המרכז התעשייתי, החברתי, הפיננסי והתרבותי החשוב ביותר בגאורגיה. העיר צומחת גם כדרך מעבר לצינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן. היא נמצאת על צומת דרכים בין אירופה לאסיה ושוכנת על אחד מנתיבי דרך המשי ההיסטורית. פעמים רבות הייתה טביליסי מקום המפגש של מספר כוחות ואימפריות מתחרות. ביטוי להיסטוריה של העיר ניתן לראות בארכיטקטורה שלה, משדרות רוסתוולי האוסמניות, דרך מרכז העיר, המאופיין בערב רב של סמטאות צרות, ועד לרובע נריקלה הימי-ביניימי. בטביליסי מרוכזים המוסדות העיקריים של המדינה, ובהם, נמל התעופה הראשי של גאורגיה, הבורסה הגאורגית לניירות ערך, האוניברסיטה הראשית של גאורגיה ורוב יתר המוסדות להשכלה גבוהה ולמחקר במדינה, אצטדיוני הכדורגל ומוסדות הספורט הראשיים במדינה וכן שש קבוצות כדורגל, המוזיאון הלאומי הגאורגי, שמאגד את רוב המוזיאונים במדינה, והמוזיאונים הראשיים של גאורגיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 באוגוסט 2008	אז'ן סי אז'ן סי (1804 – 3 באוגוסט 1857) ‏ (Eugène Sue), כינויו של הסופר הצרפתי מארי-ז'וזף סי (Marie-Joseph Sue), מייסד הספרות הקלה ואבי הרומן בהמשכים, שזכה להיקרא בחייו "מלך הרומן העממי", משום היותו הסופר הנקרא ביותר בתקופתו בסיפורת הצרפתית. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
15 באוגוסט 2008	אז'ן סי אז'ן סי (1804 – 3 באוגוסט 1857) ‏ (Eugène Sue), כינויו של הסופר הצרפתי מארי-ז'וזף סי (Marie-Joseph Sue), מייסד הספרות הקלה ואבי הרומן בהמשכים, שזכה להיקרא בחייו "מלך הרומן העממי", משום היותו הסופר הנקרא ביותר בתקופתו בסיפורת הצרפתית. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
16 באוגוסט 2008	נמרוד "נמרוד" הוא פסל העשוי מאבן חול שיצר הפסל הישראלי יצחק דנציגר בשנים 1938–1939. הפסל נחשב כאחת מיצירות האמנות החשובות בתולדות האמנות הישראלית וכביטוי הוויזואלי המובהק ביותר של תנועת "הכנענים". דמותו של הצייד המקראי "נמרוד", המתואר בעירום, לא נימול ועל כתפו ניצב בז, מושפעת מאוד מפיסול מצרי, יווני והודי עתיק. במהלך שנות התשעים של המאה ה-20 התפתח ויכוח אידאולוגי סביב תפיסת דמותו של נמרוד כמייצג אולטימטיבי של הישראליות. במשך השנים זכה הפסל לאזכורים ולציטוטים רבים ביצירות אמנות שונות, כגון בעבודתם של שלום סבא, עדי נס ואחרים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 באוגוסט 2008	נמרוד "נמרוד" הוא פסל העשוי מאבן חול שיצר הפסל הישראלי יצחק דנציגר בשנים 1938–1939. הפסל נחשב כאחת מיצירות האמנות החשובות בתולדות האמנות הישראלית וכביטוי הוויזואלי המובהק ביותר של תנועת "הכנענים". דמותו של הצייד המקראי "נמרוד", המתואר בעירום, לא נימול ועל כתפו ניצב בז, מושפעת מאוד מפיסול מצרי, יווני והודי עתיק. במהלך שנות התשעים של המאה ה-20 התפתח ויכוח אידאולוגי סביב תפיסת דמותו של נמרוד כמייצג אולטימטיבי של הישראליות. במשך השנים זכה הפסל לאזכורים ולציטוטים רבים ביצירות אמנות שונות, כגון בעבודתם של שלום סבא, עדי נס ואחרים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 באוגוסט 2008	ג'ורג' פורמן, 2007 ג'ורג' אדוארד פורמן (נולד ב-10 בינואר 1949) הוא מתאגרף אמריקני שהיה פעמיים אלוף העולם באיגרוף במשקל כבד (מעל 90.72 ק"ג). פורמן הוא המתאגרף המבוגר ביותר שזכה אי-פעם בתואר אלוף העולם במשקל כבד (בגיל 45) ולדעת ירחון האיגרוף "רינג" הוא נמנה עם 25 המתאגרפים הגדולים בכל הזמנים. כינויו של פורמן הוא Big George (בעברית: "ג'ורג' הגדול"). לאחר שפרש מאיגרוף היה לאיש עסקים מצליח וכומר נוצרי המנהל כנסייה משלו. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
19 באוגוסט 2008	ג'ורג' פורמן, 2007 ג'ורג' אדוארד פורמן (נולד ב-10 בינואר 1949) הוא מתאגרף אמריקני שהיה פעמיים אלוף העולם באיגרוף במשקל כבד (מעל 90.72 ק"ג). פורמן הוא המתאגרף המבוגר ביותר שזכה אי-פעם בתואר אלוף העולם במשקל כבד (בגיל 45) ולדעת ירחון האיגרוף "רינג" הוא נמנה עם 25 המתאגרפים הגדולים בכל הזמנים. כינויו של פורמן הוא Big George (בעברית: "ג'ורג' הגדול"). לאחר שפרש מאיגרוף היה לאיש עסקים מצליח וכומר נוצרי המנהל כנסייה משלו. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
20 באוגוסט 2008	ויכוח טורטוסה התנהל בשנים 1413-1414 בעיר טורטוסה שבספרד, והוא אחד מהוויכוחים המפורסמים שבין יהודים לנוצרים בימי הביניים. מהצד היהודי השתתפו בו פרופייט דוראן האפודי, רבי יוסף אלבו ותלמידי חכמים נוספים כרבי זרחיה הלוי, רבי מתתיהו היצהרי, רבי משה בן עבאס ורבי אסטרוק הלוי, כל אחד מהם היה נציג של קהילה אחרת. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
21 באוגוסט 2008	ויכוח טורטוסה התנהל בשנים 1413-1414 בעיר טורטוסה שבספרד, והוא אחד מהוויכוחים המפורסמים שבין יהודים לנוצרים בימי הביניים. מהצד היהודי השתתפו בו פרופייט דוראן האפודי, רבי יוסף אלבו ותלמידי חכמים נוספים כרבי זרחיה הלוי, רבי מתתיהו היצהרי, רבי משה בן עבאס ורבי אסטרוק הלוי, כל אחד מהם היה נציג של קהילה אחרת. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
22 באוגוסט 2008	ערפד הוא יצור מיתולוגי המתקיים על דם אנושי או חייתי. בדרך כלל הוא ניחן בכוחות על-טבעיים וביכולת לשנות צורה. לרוב הערפד הוא התגלמותו של אדם מת אשר נהפך לאלמת באופן זה או אחר. יש תרבויות שבהן רווחות אגדות אודות ערפדים לא-אנושיים, כמו שדים או חיות כגון עטלפים, כלבים ועכבישים. יכולותיהם המיוחדות ואפיוניהם של הערפדים משתנים בכל מסורת ומסורת על פי פולקלור, סרטים וספרות בדיונית. הערפדות היא פעולת שתיית הדם. בפולקלור קיימת אמונה שניתן לקבל כוחות על-טבעיים על ידי שתיית דם אנושי, אם כי גרסאות רבות של סיפורי עם ערפדים מתארים את הערפדות כיצר קיומי של הערפד, יותר מאשר כדרך שלו לרכוש עוצמה. הבסיס ההיסטורי של הערפדות, המהווה צורה בלתי-שכיחה של קניבליזם, נעוץ כנראה בניסיון להבעית אויב על ידי שתיית דמו. בזואולוגיה המונח "ערפדות" מתייחס לפעולת עלוקות, יתושים, דבקון, עטלפי-ערפד ואורגניזמים נוספים אשר ניזונים מנוזלי הגוף של יצורים אחרים. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
23 באוגוסט 2008	ערפד הוא יצור מיתולוגי המתקיים על דם אנושי או חייתי. בדרך כלל הוא ניחן בכוחות על-טבעיים וביכולת לשנות צורה. לרוב הערפד הוא התגלמותו של אדם מת אשר נהפך לאלמת באופן זה או אחר. יש תרבויות שבהן רווחות אגדות אודות ערפדים לא-אנושיים, כמו שדים או חיות כגון עטלפים, כלבים ועכבישים. יכולותיהם המיוחדות ואפיוניהם של הערפדים משתנים בכל מסורת ומסורת על פי פולקלור, סרטים וספרות בדיונית. הערפדות היא פעולת שתיית הדם. בפולקלור קיימת אמונה שניתן לקבל כוחות על-טבעיים על ידי שתיית דם אנושי, אם כי גרסאות רבות של סיפורי עם ערפדים מתארים את הערפדות כיצר קיומי של הערפד, יותר מאשר כדרך שלו לרכוש עוצמה. הבסיס ההיסטורי של הערפדות, המהווה צורה בלתי-שכיחה של קניבליזם, נעוץ כנראה בניסיון להבעית אויב על ידי שתיית דמו. בזואולוגיה המונח "ערפדות" מתייחס לפעולת עלוקות, יתושים, דבקון, עטלפי-ערפד ואורגניזמים נוספים אשר ניזונים מנוזלי הגוף של יצורים אחרים. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
24 באוגוסט 2008	הפארק הלאומי ילוסטון הוא פארק לאומי השוכן בצפון-מערב ארצות הברית במדינות ויומינג, מונטנה ואיידהו, והוא חלק מרכס הרי הרוקי. הפארק הוקם ב-1 במרץ 1872, והיה הפארק הלאומי הראשון בעולם. לפארק יש היסטוריה ארוכה, המתחילה לפני כ-11,000 שנים, ויש בו מאות מבנים בעלי חשיבות היסטורית ואדריכלית הנהנים ממעמד מוגן. בשל ייחודיות הפארק ויופיו מבקרים בו מיליוני תיירים מדי שנה. שטחו של הפארק הוא 8,987 קמ"ר, ובתוכו נמצאים אגמים, קניונים, נהרות ורכסי הרים. אגם ילוסטון הוא אחד מהאגמים הגבוהים ביותר בצפון אמריקה, והוא נמצא במרכז קלדרת ילוסטון, שהיא הקלדרה הגדולה ביותר ביבשת אמריקה. מחצית מהאתרים הגאותרמיים שבכדור הארץ נמצאים בילוסטון. זרמי לבה וגושי סלעים הנוצרים לאחר התפרצויות מכסים את רוב שטחו של הפארק. הפארק הוא המוקד של המערכת האקולוגית ילוסטון רבתי, שהיא המערכת האקולוגית הגדולה ביותר ששרדה כמעט ללא שינוי בהמיספירה הצפונית הממוזגת. בפארק תועדו מאות מינים של יונקים, דגים וזוחלים, כולל כמה מינים המצויים בסכנת הכחדה. ביערות הגדולים ואזורי הדשא מתקיים מגוון נרחב של צמחים. בפארק ניתן למצוא דובי גריזלי, זאבים, וכן עדרי בר של ביזונים אמריקאיים ואיילים קנדיים. בכל שנה פורצות מספר שריפות ביערות הפארק, ובשריפת היער הגדולה של 1988 נשרף כשליש משטחו של הפארק. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 באוגוסט 2008	הפארק הלאומי ילוסטון הוא פארק לאומי השוכן בצפון-מערב ארצות הברית במדינות ויומינג, מונטנה ואיידהו, והוא חלק מרכס הרי הרוקי. הפארק הוקם ב-1 במרץ 1872, והיה הפארק הלאומי הראשון בעולם. לפארק יש היסטוריה ארוכה, המתחילה לפני כ-11,000 שנים, ויש בו מאות מבנים בעלי חשיבות היסטורית ואדריכלית הנהנים ממעמד מוגן. בשל ייחודיות הפארק ויופיו מבקרים בו מיליוני תיירים מדי שנה. שטחו של הפארק הוא 8,987 קמ"ר, ובתוכו נמצאים אגמים, קניונים, נהרות ורכסי הרים. אגם ילוסטון הוא אחד מהאגמים הגבוהים ביותר בצפון אמריקה, והוא נמצא במרכז קלדרת ילוסטון, שהיא הקלדרה הגדולה ביותר ביבשת אמריקה. מחצית מהאתרים הגאותרמיים שבכדור הארץ נמצאים בילוסטון. זרמי לבה וגושי סלעים הנוצרים לאחר התפרצויות מכסים את רוב שטחו של הפארק. הפארק הוא המוקד של המערכת האקולוגית ילוסטון רבתי, שהיא המערכת האקולוגית הגדולה ביותר ששרדה כמעט ללא שינוי בהמיספירה הצפונית הממוזגת. בפארק תועדו מאות מינים של יונקים, דגים וזוחלים, כולל כמה מינים המצויים בסכנת הכחדה. ביערות הגדולים ואזורי הדשא מתקיים מגוון נרחב של צמחים. בפארק ניתן למצוא דובי גריזלי, זאבים, וכן עדרי בר של ביזונים אמריקאיים ואיילים קנדיים. בכל שנה פורצות מספר שריפות ביערות הפארק, ובשריפת היער הגדולה של 1988 נשרף כשליש משטחו של הפארק. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 באוגוסט 2008	מראה האי ב-2007 סירטסיי הוא אי געשי הממוקם מדרום לחופה הדרומי של איסלנד. האי נוצר בהתפרצות געשית שמקורה בעומק 130 מטרים מתחת לפני הים, ופרץ מהים ב-14 בנובמבר 1963. ההתפרצות החלה מספר ימים קודם לכן ונמשכה עד ל-5 ביוני 1967. האי החדש נקרא על שם ענק האש סירטיר מהמיתולוגיה הנורדית. במהלך היווצרותו נחקר באופן נרחב על ידי וולקנולוגים ומאז ראשית קיומו היה מוקד להתעניינות רבה עבור בוטניקאים וביולוגים שביקשו לראות כיצד מתאכלס בהדרגה האי השומם. הפתחים התת-ימיים דרכם אירעה ההתפרצות שיצרה את סירטסיי הם חלק מהמערכת הגעשית התת-ימית של איי וסטמאנאאיאר, השוכנים על הסדק התת-ימי של הרכס המרכז-אטלנטי. בהתפרצות שיצרה את סירטסיי נוצרו מספר איים קטנים נוספים, כגון יואולניר ופסגות עלומות שם אחרות, אך רובם התפוררו די מהר ושוב אינם מגיחים מעל לגובה פני הים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 באוגוסט 2008	מראה האי ב-2007 סירטסיי הוא אי געשי הממוקם מדרום לחופה הדרומי של איסלנד. האי נוצר בהתפרצות געשית שמקורה בעומק 130 מטרים מתחת לפני הים, ופרץ מהים ב-14 בנובמבר 1963. ההתפרצות החלה מספר ימים קודם לכן ונמשכה עד ל-5 ביוני 1967. האי החדש נקרא על שם ענק האש סירטיר מהמיתולוגיה הנורדית. במהלך היווצרותו נחקר באופן נרחב על ידי וולקנולוגים ומאז ראשית קיומו היה מוקד להתעניינות רבה עבור בוטניקאים וביולוגים שביקשו לראות כיצד מתאכלס בהדרגה האי השומם. הפתחים התת-ימיים דרכם אירעה ההתפרצות שיצרה את סירטסיי הם חלק מהמערכת הגעשית התת-ימית של איי וסטמאנאאיאר, השוכנים על הסדק התת-ימי של הרכס המרכז-אטלנטי. בהתפרצות שיצרה את סירטסיי נוצרו מספר איים קטנים נוספים, כגון יואולניר ופסגות עלומות שם אחרות, אך רובם התפוררו די מהר ושוב אינם מגיחים מעל לגובה פני הים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 באוגוסט 2008	פרעוש סדרת הפרעושים היא אחת הקטנות במחלקת החרקים, ומונה מעט יותר מ-2,200 מינים ידועים. בישראל ידועים כ-40 מינים. הפרעושים הם חרקים בעלי גלגול מלא, הכולל ארבע דרגות: ביצה, זחל, גולם ובוגר. הזחלים ניזונים מחומרים אורגניים שונים, ורק הבוגרים הם טפילים מוצצי דם. כ-95% הם טפילי יונקים, המתוודעים לאדם בעיקר בגלל החתולים אליהם הם נטפלים, וכ-5% הם טפילי עופות. הפרעושים קיימים לפחות 60 מיליון שנה. הפרעוש העתיק ביותר הידוע למדע, חי בתקופת האיאוקן של עידן השלישון, ונדבק במקרה לשרף אורנים שהתקשה, וכך נשמר בתוך הענבר עד שהתגלה לפני כמה עשרות שנים בחוף הים הבלטי. מניחים כי הפרעושים קרובים לסדרת ארוכי כנף בגלל הדמיון ביניהם בפרטים מורפולוגיים רבים, ויש הסבורים כי מוצאם מן הזבובאים. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
29 באוגוסט 2008	פרעוש סדרת הפרעושים היא אחת הקטנות במחלקת החרקים, ומונה מעט יותר מ-2,200 מינים ידועים. בישראל ידועים כ-40 מינים. הפרעושים הם חרקים בעלי גלגול מלא, הכולל ארבע דרגות: ביצה, זחל, גולם ובוגר. הזחלים ניזונים מחומרים אורגניים שונים, ורק הבוגרים הם טפילים מוצצי דם. כ-95% הם טפילי יונקים, המתוודעים לאדם בעיקר בגלל החתולים אליהם הם נטפלים, וכ-5% הם טפילי עופות. הפרעושים קיימים לפחות 60 מיליון שנה. הפרעוש העתיק ביותר הידוע למדע, חי בתקופת האיאוקן של עידן השלישון, ונדבק במקרה לשרף אורנים שהתקשה, וכך נשמר בתוך הענבר עד שהתגלה לפני כמה עשרות שנים בחוף הים הבלטי. מניחים כי הפרעושים קרובים לסדרת ארוכי כנף בגלל הדמיון ביניהם בפרטים מורפולוגיים רבים, ויש הסבורים כי מוצאם מן הזבובאים. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
30 באוגוסט 2008	נקבת השילוח אספקת המים לירושלים היוותה אתגר חשוב לשליטי ירושלים מיום היווסדה ועד ימינו, וזאת בשל קשיים גאוגרפיים, טופוגרפיים וגאולוגיים. מעיין הגיחון הסמוך לא הספיק לעיר המתפתחת במהירות, ולכן בתקופות קדומות נעשו ניסיונות לאגור מי גשמים, או לנצל את מי המעיינות שבקרבת העיר. החשמונאים לפני אלפיים שנה היו הראשונים שהשקו את ירושלים באמצעות אמת מים, והרומאים בנו אמה נוספת. האמה החשמונאית שימשה במשך דורות, אך אחזקתה דרשה משאבים רבים, והעיר נאלצה "לגַבּות" את עצמה בבורות ובבריכות אגירה. הבריטים היו הראשונים שביססו את מערכת המים בירושלים על משאבות וצינורות, אך קטיעת אספקת המים לירושלים בעת המצור על העיר במלחמת העצמאות הוכיחה עד כמה ירושלים פגיעה מבחינה זו, גם בעת המודרנית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
31 באוגוסט 2008	נקבת השילוח אספקת המים לירושלים היוותה אתגר חשוב לשליטי ירושלים מיום היווסדה ועד ימינו, וזאת בשל קשיים גאוגרפיים, טופוגרפיים וגאולוגיים. מעיין הגיחון הסמוך לא הספיק לעיר המתפתחת במהירות, ולכן בתקופות קדומות נעשו ניסיונות לאגור מי גשמים, או לנצל את מי המעיינות שבקרבת העיר. החשמונאים לפני אלפיים שנה היו הראשונים שהשקו את ירושלים באמצעות אמת מים, והרומאים בנו אמה נוספת. האמה החשמונאית שימשה במשך דורות, אך אחזקתה דרשה משאבים רבים, והעיר נאלצה "לגַבּות" את עצמה בבורות ובבריכות אגירה. הבריטים היו הראשונים שביססו את מערכת המים בירושלים על משאבות וצינורות, אך קטיעת אספקת המים לירושלים בעת המצור על העיר במלחמת העצמאות הוכיחה עד כמה ירושלים פגיעה מבחינה זו, גם בעת המודרנית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה