ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/אוקטובר 2022

אוקטובר
1 באוקטובר 2022	"דיוקן תיאודור הרצל" (1903), תצריב מאת הרמן שטרוק ראשיתו של ההדפס הישראלי הוא בדפוס העברי הארץ-ישראלי מן המחצית השנייה של המאה ה-19. התחום כולל שימוש בטכניקות הדפס שונות כגון חיתוך עץ, תצריב, הדפס אבן ועוד. עם זאת התפתחות ההדפס האמנותי בארץ ישראל ואחר כך במדינת ישראל איננה יכולה להיתרגם לציר התפתחותי רציף, כי אם למסורות המקיימות ביניהן יחסים של השפעות הדדיות לצד ביטויים של ניתוק והתעלמות, שנגרמו הן על ידי השפעות אמנותיות שונות והן על ידי התפתחות האמצעים הטכנולוגיים. את ראשית תחום ההדפס המודרני בארץ ישראל ניתן למצוא במחצית השנייה של המאה ה-19, אז הוקמו בירושלים כמה בתי דפוס שעסקו בהדפסת טקסטים ובהם שולבו דימויים אמנותיים שונים. בית הדפוס העברי הראשון הוקם על ידי ישראל ב"ק בצפת ב-1841, והועבר לירושלים בשנת 1841. ב"ק עבד עם מכבשים וכלים ליציקת אותיות שהביא עמו מאירופה. המכבש הראשון היה מכבש דמוי שולחן עשוי עץ, שפלטת מתכת כבדה שהונחה על הנייר יצרה את פעולת ההדפסה. בעוד אנשי היישוב הישן תפסו את האמנות כאומנות דתית המשרתת את הליטורגיה, הרי שבראשית המאה ה-20 הלכה ותפסה האמנות מקום רב יותר בתרבות העברית החדשה. ביטויים של יהדות החלו לקבל גם משמעות לאומית, בעקבות התרחבות התנועה הציונית באירופה. האמנים שהגיעו מגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, כשהם כבר אמנים מנוסים ובעלי מעמד בתחום ההדפס, תרמו יותר מכל לפיתוח מדיום זה בארץ-ישראל. נקודת ציון מרכזית נוספת בהתפתחות תפיסה זו קשורה להקמתו של "בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות" בירושלים בשנת 1906. בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה להתפתח "אמנות מדיה חדשה", שעשתה שימוש בדימויים ויזואליים שנוצרו בעזרת "שיעתוק טכני", ללא הצורך בשימוש בתהליך ידני של יצירת לוחות ההדפסה וההדפסתו הידנית. אפשרויות השימוש בגרפיקה הממוחשבת ואמצעי ההדפסה הדיגיטליים, שהתפתחו בתקופה זו, החליפו באופן מוחלט את עשית העיצוב הידנית. השימוש באמצעים אלו גם הוביל לתפיסת תחום ההדפס האמנותי כארכאי. דבר זה הוביל לסגירה וצימצום פעילותם של סדנאות הדפס רבות במהלך שנות ה-2000. בין היתר נסגרו הסדנאות הלימודיות של המדרשה לאמנות, וזו של בצלאל צומצמה במידה רבה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 באוקטובר 2022	מסעותי עם דודתי הוא רומן רב-מכר מאת גרהם גרין, שיצא לאור בשנת 1969, ומאז יצא בעשרות מהדורות ותורגם לשפות רבות. הספר נחשב לאחד מהרומנים הקלילים יותר של הסופר הבריטי הפורה, לא משום שהנושאים שבהם הוא עוסק – זקנה, מוות, מסעות ויחסי משפחה – הם קלילים כשלעצמם, אלא משום שגרין בחר להתייחס אליהם באמצעים קומיים ומנקודת מבט קלילה. בסגנון זה יצר גרין רומן מסע פיקרסקי פופולרי, שאף עובד לקולנוע ולבמות תיאטרון רבות ברחבי העולם. ראשיתו של הרומן בהלווייתה ושריפת גופתה של אמו הקשישה של הגיבור הראשי, הנרי פולינג, שבה הוא פוגש לראשונה זה חצי מאה את אחותה הצעירה ממנה בכעשור, דודתו אוגוסטה. המפגש בין איש ואישה אלה, השונים באופיים, מרוחקים בגילם, וזרים גמורים זה לזו, מוביל בניגוד לצפוי למערכת יחסים שמשנה את חייו של הנרי מן הקצה אל הקצה, גם אם בהדרגה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 באוקטובר 2022	באמונה המוסלמית, המהדי הוא גואל העולם (בדומה למשיח ביהדות), אשר יגיע בקץ הזמנים, יושיע את העולם מאלימות ומאי-צדק, ויחזיר את האסלאם למסורותיו המקוריות של הנביא מוחמד. המידע על המהדי אינו מופיע בקוראן אלא בקובצי המסורות שבעל-פה – החדית' – השונים לעיתים בין הסונה לבין שיעה. על כן גילו, מוצאו, ולטענת מספר חוקרים סונים, שאלת עצם קיומו – שונים מאוד בין שני הפלגים העיקריים באסלאם. במהלך ההיסטוריה, הציפייה למהדי התעצמה בעת שגברו קשייה של הקהילה השיעית, בשל רדיפת השליטים הסונים את התומכים במשפחת עלי, שראו את עצמם מנושלים מעמדת הכוח הראויה להם. האמונה במהדי שיחזור לעולם ויעשה צדק, הקלה על המאמינים להתמודד עם קשיי היום-יום. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 באוקטובר 2022	שער מהדורת סביוניטה שכ"ז של פרקי דרבי אליעזר פרקי דרבי אליעזר (בראשי תיבות: פדר"א) שנערך במאה השמינית הוא ממדרשי האגדה הנפוצים ביותר: הוא שרד בכתבי יד רבים מאוד, חכמי הדורות מרבים להשתמש בו ולצטטו, והוא נדפס ביותר מחמישים מהדורות. כמה מנהגים הנפוצים עד לימינו מקורם בחיבור זה. פדר"א יוצא דופן בנוף הספרות המדרשית מכמה וכמה בחינות. יש בו יסודות של המקרא המשוכתב, והוא רגיל להשתמש גם במקורות לא תלמודיים (וביניהם, ספרות חיצונית של ימי בית שני, ספרות אסלאמית ופיוטים) לא רק בענייני אגדה, אלא אף בענייני הלכה. החיבור הוא בעל מבנה חסר, ונחלקו החוקרים אם היו בו פרקים שאבדו, או שהמחבר לא הצליח להשלימו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 באוקטובר 2022	שער מהדורת סביוניטה שכ"ז של פרקי דרבי אליעזר פרקי דרבי אליעזר (בראשי תיבות: פדר"א) שנערך במאה השמינית הוא ממדרשי האגדה הנפוצים ביותר: הוא שרד בכתבי יד רבים מאוד, חכמי הדורות מרבים להשתמש בו ולצטטו, והוא נדפס ביותר מחמישים מהדורות. כמה מנהגים הנפוצים עד לימינו מקורם בחיבור זה. פדר"א יוצא דופן בנוף הספרות המדרשית מכמה וכמה בחינות. יש בו יסודות של המקרא המשוכתב, והוא רגיל להשתמש גם במקורות לא תלמודיים (וביניהם, ספרות חיצונית של ימי בית שני, ספרות אסלאמית ופיוטים) לא רק בענייני אגדה, אלא אף בענייני הלכה. החיבור הוא בעל מבנה חסר, ונחלקו החוקרים אם היו בו פרקים שאבדו, או שהמחבר לא הצליח להשלימו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 באוקטובר 2022	מהלכי הקרבות ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים החזית הסורית במלחמת יום הכיפורים הייתה אחת משתי חזיתות הלחימה העיקריות של מלחמת יום הכיפורים. הכוחות הלוחמים בחזית זו היו צה"ל מצד אחד, וצבא סוריה בסיוע כוחות צבא מעיראק וירדן מהצד השני, והלחימה התנהלה בשטח רמת הגולן ובדרום-מערב סוריה. המלחמה נפתחה ב-6 באוקטובר 1973, במתקפת פתע של הצבא הסורי על הכוחות הישראליים, שהחזיקו ברמת הגולן. המתקפה הסורית נערכה במקביל למתקפה של הצבא המצרי בחצי האי סיני. הכוח התוקף כלל שלוש דיוויזיות סוריות מוגברות בדרג הראשון. כישלון המודיעין הישראלי וההטעיה הסורית, הביאו לכך שצה"ל לא היה ערוך למלחמה, והכוח הסורי התוקף נהנה מעדיפות כמותית מכריעה על כוחות צה"ל ברמת הגולן. הסורים ניצלו את עדיפותם המספרית בשלב הפתיחה של המערכה ברמת הגולן, כדי להבקיע את קו ההגנה הישראלי הדליל בדרום ובמרכז רמת הגולן, ולהשתלט על בליטה גדולה בקו החזית באותם אזורים ביממה הראשונה של המלחמה. בלילה הראשון למלחמה וב-7 באוקטובר החלו כוחות המילואים הראשונים של הצבא הישראלי להגיע לרמת הגולן, והצליחו לבלום את המשך ההתקדמות הסורית, ביחד עם שרידי היחידות הסדירות ברמת הגולן. החל מ-8 באוקטובר עברו כוחות צה"ל בדרום הרמה למתקפת נגד, ועד ה-10 בחודש הצליח הצבא הישראלי להדוף את הכוחות הסורים מכל השטחים שכבשו ברמת הגולן, לאחר שספגו אבדות כבדות. ב-11 באוקטובר יצא צה"ל למתקפה לעומק שטח סוריה, הצליח לכבוש מובלעת בשטח של כ-400 קמ"ר בחלק הצפוני של קו החזית, ולהגיע עד למרחק כ-40 ק"מ מדמשק. ב-12 באוקטובר הצטרפו ללחימה חיל המשלוח העיראקי וכוח קטן יותר של הצבא הירדני, שהיוו חיזוק משמעותי לצבא הסורי התשוש, ותקפו את כוחות צה"ל במובלעת. בעקבות הצטרפות חילות המשלוח הערביים ללחימה, נאלצו הכוחות הישראלים במובלעת להיערך מחדש ולעצור את המשך התקדמותם לכיוון דמשק. משלב זה ועד כניסת הפסקת האש ב-24 באוקטובר, הם התמקדו בהגנה על השטח, שתפסו בתחומי סוריה, בסדרת קרבות כנגד כוחות סוריים, עיראקיים וירדניים. בליל 21–22 באוקטובר נערך מבצע קינוח, במסגרתו כבשו הכוחות הישראליים מחדש את מוצב החרמון מידי הסורים, שהשתלטו עליו בשעות הראשונות של המלחמה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 באוקטובר 2022	מיג-25 מיג-25 הוא מטוס יירוט וביון על־קולי מהיר, שתוכנן בברית המועצות על ידי "משרד התכנון מיקויאן-גורביץ'". המטוס טס לראשונה בשנת 1964, ונכנס לשירות מבצעי בשנת 1970. מהירותו המרבית היא מאך 2.83 והוא פותח בשתי גרסאות עיקריות: ביון-תקיפה ויירוט. גילוי קיומו של המטוס גרם בתחילה לתבהלה בקרב גורמים צבאיים מערביים בשל הערכות על ביצועיו יוצאי הדופן. יכולותיו האמיתיות לא התגלו עד שנת 1976, אז ערק ויקטור בלנקו, טייס מיג-25 סובייטי, ליפן. מנתחי מערכות המטוס גילו עיצוב פשוט אך פרקטי הכולל מכ"ם שפופרות ריק, שני מנועי סילון חזקים, ושימוש חסכוני בחומרים מתקדמים כמו טיטניום. הדבר אפשר ייצור בהיקף גדול של 1,190 מטוסים אלו. במהלך מלחמת ההתשה ולקראת סוף מלחמת יום הכיפורים טסו מטוסי מיג-25 מגרסת הביון ממצרים מעל שטח בשליטת ישראל, ולמרות ניסיונות רבים לא הצליחה ישראל ליירטו. עם זאת, ישראל הפילה שלושה מטוסי מיג-25 של חיל האוויר הסורי בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20. מיג-25 שירת באחדות מבעלות בריתה של ברית המועצות, במדינות ערב ובחבר המדינות, ונותר בשימוש מוגבל ברוסיה ובמדינות נוספות גם בתחילת המאה ה-21, בעיקר בגרסת הביון שלו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 באוקטובר 2022	סגל הנבחרת במהלך מסע המשחקים הראשון לקהיר ההיסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל החלה בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20. בתחילת דרכה הורכבה הנבחרת משחקנים חובבנים בהתאם למקובל באותה תקופה. היא הייתה נבחרת חלשה ביותר, ובטורניר המשמעותי הראשון שלה, מוקדמות מונדיאל 1934, הובסה 2 – 11 בסיכום שני המשחקים מול מצרים. לאורך ההיסטוריה שלה השתתפה הנבחרת במגוון טורנירים רשמיים מלבד מוקדמות המונדיאל, בהם גביע אסיה בכדורגל, המשחקים האולימפיים, ומוקדמות אליפות אירופה בכדורגל. ב-1930 יצאה הנבחרת למסע משחקי ידידות במצרים מול קבוצות כוכבים מקומיות, ומאז מסע זה ערכה משחקי ידידות רבים שבהם התמודדה, בין היתר, מול נבחרות הנחשבות לטובות בעולם זה שנים רבות, ובהן כל הנבחרות שזכו במונדיאל. הישגיה הטובים ביותר של הנבחרת בטורנירים רשמיים הם זכייה בגביע אסיה 1964, העפלה לרבע גמר טורניר הכדורגל האולימפי באולימפיאדת מקסיקו ובאולימפיאדת מונטריאול, והעפלה למונדיאל 1970 שנערך במקסיקו. 4 פעמים בתולדותיה הצליחה ישראל לגבור על אחת מהנבחרות שזכו במונדיאל, האחרון מביניהם מול ארגנטינה ב-1998. מצבה של הנבחרת הושפע ממעמדה הדיפלומטי והבינלאומי של מדינת ישראל. ישראל השתייכה מבחינה גאוגרפית לאסיה, אך בלחץ מדינות ערב היא הוצאה מקונפדרציית הכדורגל של אסיה בשנות ה-70, ועברה לשחק באזור אוקיאניה במוקדמות המונדיאל. ב-1993 הצטרפה ישראל כחברה קבועה באופ"א, התאחדות הכדורגל של אירופה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 באוקטובר 2022	ציור דיוקנו של קרול הראשון קרול הראשון, מלך רומניה (20 באפריל 1839 – 10 באוקטובר 1914), היה קצין גרמני ובנו השני של הנסיך הגרמני קרל אנטון. קרול נבחר בשנת 1866 לתפקיד דומניטור של הנסיכויות הרומניות המאוחדות ובשנת 1881 הוכרז כמלך רומניה. הוא היה חבר כבוד של האקדמיה הרומנית מ-1867 ונשיא כבוד ופטרון של האקדמיה מ-1879 ועד ל-1914, מרשל של צבא האימפריה הרוסית ומפקד הכוחות הרומנים והרוסיים שלחמו ברומניה ובבולגריה נגד צבא האימפריה העות'מאנית במלחמת רוסיה-טורקיה, 1878-1877. תחת שלטונו הממושך (48 שנים) רומניה שינתה את פניה, השתתפה במלחמות והרחיבה גבולות, פרשיות שונות זעזעו את המדינה, את המשפחה המלכותית ואפילו את כס המלכות. לקרול היה יחס מורכב ליהודי רומניה, שבכל שנות שלטונו לא זכו לקבלת האזרחות הרומנית, למרות השתתפותם במלחמות הרומנים. מותו, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מקושר לאכזבתו מכך שלא קיבלו את עמדתו שעל רומניה להצטרף למעצמות המרכז. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 באוקטובר 2022	ציור דיוקנו של קרול הראשון קרול הראשון, מלך רומניה (20 באפריל 1839 – 10 באוקטובר 1914), היה קצין גרמני ובנו השני של הנסיך הגרמני קרל אנטון. קרול נבחר בשנת 1866 לתפקיד דומניטור של הנסיכויות הרומניות המאוחדות ובשנת 1881 הוכרז כמלך רומניה. הוא היה חבר כבוד של האקדמיה הרומנית מ-1867 ונשיא כבוד ופטרון של האקדמיה מ-1879 ועד ל-1914, מרשל של צבא האימפריה הרוסית ומפקד הכוחות הרומנים והרוסיים שלחמו ברומניה ובבולגריה נגד צבא האימפריה העות'מאנית במלחמת רוסיה-טורקיה, 1878-1877. תחת שלטונו הממושך (48 שנים) רומניה שינתה את פניה, השתתפה במלחמות והרחיבה גבולות, פרשיות שונות זעזעו את המדינה, את המשפחה המלכותית ואפילו את כס המלכות. לקרול היה יחס מורכב ליהודי רומניה, שבכל שנות שלטונו לא זכו לקבלת האזרחות הרומנית, למרות השתתפותם במלחמות הרומנים. מותו, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מקושר לאכזבתו מכך שלא קיבלו את עמדתו שעל רומניה להצטרף למעצמות המרכז. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 באוקטובר 2022	המבצר הצלבני שימש כעמוד השדרה של מערכת השלטון הצלבנית וחשיבותו חרגה מעבר לתפקידם הצבאי של המבצרים כמגיני דרכים, גבולות וערים. המבצרים שימשו כמרכזים מנהלתיים, כלים להבטחת השליטה והשלטון של האליטה הפרנקית, שתמיד הייתה בעמדת נחיתות מספרית בקרב האוכלוסייה של ארץ הקודש, אשר הייתה עוינת ברובה. שרידי המבצרים הצלבניים בולטים בנוף ארץ ישראל, לבנון, ירדן וסוריה - עדות לתנופת הבנייה חסרת התקדים של שליטי ממלכת ירושלים ויתר המדינות הצלבניות. מדינות אלו התקיימו בזכות ארגון צבאי ייחודי, שנשען על צבא ומערכת ביצורים גדולת ממדים שהיא, כדברי פרופ' יהושע פראוור, "החלק המקורי והמרשים ביותר של היאחזות הצלבנים במזרח". הצלבניים שאבו את השראתם בבניית מבצריהם בעיקר מידע אדריכלי אירופאי, אך גם מידע ביזנטי ומוסלמי עשיר שנאסף במהלך מסעי הצלב. הצלבנים לא רק שתכננו ובנו מבצרים ומערכות ביצורים, המהווים סינתזה בין מערב למזרח, אלא גם התעלו על מוריהם ובנו מבצרים ובהם פתרונות מוצלחים, שהפכו בתורם לאבני בניין בסיסיות באדריכלות הצבאית האירופאית של ימי הביניים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 באוקטובר 2022	ארדי ארדיפיתקוס רמידוס הוא מין נכחד של הומינין שחי במזרח אפריקה בתקופת הפליוקן, לפני כ-4.4 מיליון שנה, ומילא תפקיד מפתח באבולוציה של האדם. מאובני רמידוס, בהם שלד וגולגולת שלמים יחסית של נקבה שזכתה לכינוי הפופולרי "ארדי", התגלו באזור האוואש התיכון באתיופיה על ידי צוות חוקרים בינלאומי גדול בראשות הפלאואנתרופולוג האמריקני טים וייט, ופורסמו לראשונה בפירוט רק בשנת 2009. על-פי הסברה, רמידוס קרוב מאוד לאב הקדמון המשותף של האדם המודרני והשימפנזה, שאת קיומו מסיקים מתוך רצפי הגנום של שני מינים אלו, והוא ככל הנראה אביהם הקדמון של האוסטרלופיתקנים ודרכם האדם. רמידוס הוא גם המאובן הראשון השופך אור על התפתחות ההליכה על שתיים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 באוקטובר 2022	מפת אזורי זמן שעון קיץ הוא השעון הרשמי הנהוג באזור זמן מוגדר למשך תקופה מסוימת בשנה, בדרך כלל מהאביב ועד הסתיו, בשונה מן השעון הרשמי הנהוג באותו מקום בשאר השנה, על פי זמן אוניברסלי מתואם, המכונה גם שעון חורף. השינוי מתבטא לרוב בהזזת השעון שעה אחת קדימה בתחילת התקופה ובהזזתו לאחור בסופה. שינוי השעה הרשמית באזור זמן מוגדר נעשה לשם ניצול טוב יותר של אור יום טבעי, וכדי להפחית את הצורך בתאורה מלאכותית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 באוקטובר 2022	תיאור התמונה קרמיקה ישראלית עוצבה בארץ ישראל ובמדינת ישראל החל מראשית המאה ה-20. לצד קדרות מסורתית, פעלו בארץ אמנים שיצירותיהם נוצרו במסגרת תעשייתית. עד לשלהי שנות ה-70 של המאה ה-20 התקיימה בישראל מסורת מקומית שהדגישה את ערכי הטבע והמקומיות כביטוי לזהות הציונית. החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החלו להופיע ביצירות האמנים הישראלים ביטויים שביקשו לערער על מסורת זו על ידי שילוב הקרמיקה במדיה אמנותיות נוספות ובשימוש בתכנים אישיים וביקורתיים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 באוקטובר 2022	הארי ג'יימס פוטר הוא הדמות הראשית והפרוטגוניסט בסדרת הספרים הארי פוטר מאת הסופרת הבריטית ג'יי קיי רולינג. ביום הולדתו ה-11 מגלה הארי כי הוא קוסם ואישיות ידועה ברחבי עולם הקסמים. הארי מצטרף לבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, שהלימודים בו נמשכים שבע שנים, וחווה שם הרפתקאות רבות. כשהוא מגיע להוגוורטס הוא זוכה להתחבר עם רון ויזלי והרמיוני גריינג'ר, ההופכים לחבריו הטובים והנאמנים ביותר. השניים מסרבים לעזוב אותו גם כשהוא מחליט לצאת במסע המסוכן לחיסולו של לורד וולדמורט, קוסם האופל שרצח את הוריו של הארי וניסה לרצוח אף אותו בהיותו תינוק. הוא אף מתיידד עם ג'יני ויזלי, אחותו הקטנה של רון, ובסופו של דבר יוצר עמה מערכת יחסים רומנטית. הארי מתיידד גם עם שומר הקרקעות הענק למחצה רובאוס האגריד, המשמש עבורו כמעין שומר. בנוסף, הוא חש הערכה רבה כלפי אלבוס דמבלדור, המנהל הידוע של הוגוורטס, ורואה בו מורה דרך ומדריך אישי. לאורך השנים נכונות לו מספר התמודדויות מול הקוסם האכזר וולדמורט. בסרטים המבוססים על הסדרה מגולמת דמותו של הארי על ידי השחקן האנגלי דניאל רדקליף. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 באוקטובר 2022	דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. בן-גוריון היה איש העלייה השנייה, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר במפלגות פועלי ציון ואחדות העבודה, מזכירה הכללי הראשון של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ומנהיגה הראשון של מפא"י. בתפקידו כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, עמד בראש הנהגת היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ובתפקידו כיושב ראש מנהלת העם, הכריז ב-1948 על הקמת מדינת ישראל. עם הקמת המדינה, החל לפעול למען הממלכתיות, ובזמן מלחמת העצמאות החליט על פירוק המחתרות וחתם על הפקודה להקמת צה"ל. על מנת לקיים צבא ממלכתי אחד, הורה להפגיז את האונייה אלטלנה ופירק את מטה הפלמ"ח. הוא הנהיג את מדינת ישראל כראש הממשלה וכשר הביטחון במשך עשור ומחצה עד 1963 (מלבד פסק זמן בן שנתיים, בשנים 1953–1955). בעת כהונתו כראש ממשלה, נחתם הסכם השילומים עם גרמניה, נערך מבצע סיני, הוקם הכור הגרעיני בדימונה ונקלטו מאות-אלפי עולים. לאחר התפטרותו מראשות הממשלה ופרישתו ממפא"י, הקים ב-1965 את רפ"י. ב-1970 פרש מהחיים הפוליטיים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 באוקטובר 2022	דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. בן-גוריון היה איש העלייה השנייה, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר במפלגות פועלי ציון ואחדות העבודה, מזכירה הכללי הראשון של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ומנהיגה הראשון של מפא"י. בתפקידו כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, עמד בראש הנהגת היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ובתפקידו כיושב ראש מנהלת העם, הכריז ב-1948 על הקמת מדינת ישראל. עם הקמת המדינה, החל לפעול למען הממלכתיות, ובזמן מלחמת העצמאות החליט על פירוק המחתרות וחתם על הפקודה להקמת צה"ל. על מנת לקיים צבא ממלכתי אחד, הורה להפגיז את האונייה אלטלנה ופירק את מטה הפלמ"ח. הוא הנהיג את מדינת ישראל כראש הממשלה וכשר הביטחון במשך עשור ומחצה עד 1963 (מלבד פסק זמן בן שנתיים, בשנים 1953–1955). בעת כהונתו כראש ממשלה, נחתם הסכם השילומים עם גרמניה, נערך מבצע סיני, הוקם הכור הגרעיני בדימונה ונקלטו מאות-אלפי עולים. לאחר התפטרותו מראשות הממשלה ופרישתו ממפא"י, הקים ב-1965 את רפ"י. ב-1970 פרש מהחיים הפוליטיים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 באוקטובר 2022	אח"י דקר בעת יציאתה לדרך. נמל פורטסמות, ה-9 בינואר 1968 טביעת הצוללת דַּקָּר בינואר 1968 בדרכה מבריטניה לישראל, על 69 אנשי צוותה, הייתה אסון לאומי בישראל. המידע וההערכות על הסיבות לאובדנה לא פורסמו, ובדעת הקהל המקומית נותרה הטביעה בגדר תעלומה. הצוללת שירתה במקור בצי הבריטי כצוללת הוד מלכותה תחת השם טוטם. ב-1965 רכשה ישראל את הצוללת, והיא קיבלה את מספר חיל הים צ-77, שופצה במספנות פורטסמות', אוישה בצוות ישראלי שאומן בידי הצי הבריטי, ויצאה לדרכה לישראל ב-9 בינואר 1968. דיווח המיקום האחרון התקבל מהצוללת ב-24 בינואר 1968 בשעה שש בבוקר מדרום לקצה המזרחי של כרתים, והשדר האחרון התקבל ממנה 18 שעות מאוחר יותר. על אף חיפושים נרחבים שנערכו אחריה על ידי אוניות, צוללות וכלי טיס, לא נמצאה הצוללת על פני המים והוכרזה כאבודה. כשנה לאחר טביעתה התגלה אחד ממצופי החירום של הצוללת דקר בחוף רצועת עזה. מסקנות שגויות מניתוח ממצאי המצוף ומיקומו הובילו לחיפושים אחריה בחופי מצרים ובים האגאי, אך אלה לא העלו דבר. בתום המלחמה הקרה, ניאותה ארצות הברית להעמיד את יכולות החיפוש והאיתור במים עמוקים שפותחו על ידי צי ארצות הברית, לטובת המאמצים לאיתור הצוללת. החיפושים חזרו והתמקדו בקטע הנתיב שבו אבד הקשר עמה. ב-28 במאי 1999, למעלה מ-31 שנים לאחר היעלמותה, נמצאו שרידיה של "דקר" על ידי מערך החיפוש במים עמוקים של חברת נאוטיקוס. השרידים נמצאו בקרקעית הים בעומק של 3 קילומטרים, על נתיב השיט המתוכנן לחיפה, במרחק של 485 קילומטרים מיעדה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 באוקטובר 2022	פוטונים הנפלטים בקרן קוהרנטית מלייזר הפוטון הוא החלקיק היסודי הנושא את הכוח האלקטרומגנטי. הוא אחראי לתופעות הקרינה האלקטרומגנטית השונות בכל אורכי הגל, ובכלל זה מגוון רחב של תופעות פיזיקליות הכוללות את הראייה והצבעים של האור הנראה, שידורי הרדיו, קרינת רנטגן וכו'. לפוטון, כמו לחלקיקים אחרים, ישנן תכונות הן של גל והן של חלקיק, תופעה הנקראת "דואליות גל-חלקיק". פוטון שעובר אינטראקציה מלאה עם אטום או מולקולה נבלע ומוסר (או נפלט ומקבל) את כל האנרגיה שלו תוך כדי כך. בעקבות האינטראקציה, עוברים האטום או המולקולה עירור או יינון. עבור אור בתחום הנראה, האנרגיה הנישאת על ידי פוטון יחיד היא כ-‎4×10-19‎ ג'אול, שהיא כמות האנרגיה שמספיקה לעורר מולקולה יחידה של תא קולט אור בעין, וליצור בכך אות עצבי שהוא הבסיס הפיזיולוגי לראייה. פוטונים יכולים להיפלט מגרעין אטום לא יציב בצורת קרינת גמא, וכמו כן הם יכולים להיפלט על ידי חלקיקים טעונים בתנאים מסוימים. כל השדות החשמליים והמגנטיים ניתנים לתיאור באמצעות פוטונים. לפי המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, קיומו של הפוטון הוא תוצאה של הדרישה כי לחוקים הפיזיקליים תהיה סימטריה מסוימת בכל נקודה במרחב-זמן. תכונות הפוטונים, כגון מטען חשמלי, מסה וספין, נקבעות על ידי מאפייני סימטריה זו (סימטריית כיול). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 באוקטובר 2022	הפארק הלאומי והפארקים המדינתיים רדווד שוכנים לאורך החוף הצפוני של קליפורניה שבארצות הברית, ושטחם הכולל הוא 534 קמ"ר. המאפיין העיקרי של מערכת הפארקים הוא עצי רדווד, הנמנים עם האורגניזמים הגבוהים ביותר בכדור הארץ. בנוסף ליערות הרדווד הפארקים הם גם אזור השימור של מערכות פלורה, פאונה, ערבות דשא, משאבים תרבותיים, נהרות ונחלים, ו-60 ק"מ של קו חוף בתולי. שטח יערות הרדווד בחוף הצפוני של קליפורניה היה גדול יותר בעבר, אך בעקבות שנים רבות של כריתת עצים בלתי מבוקרת החלו גורמים שונים לפעול למען שימור הסביבה הטבעית של האזור. הפארק הלאומי רדווד הוקם ב-1968, ועד לאותה תקופה נכרתו כבר כ-90% מיערות הרדווד. ב-1994 שילבו שירות הפארקים הלאומיים ומחלקת הפארקים והפנאי של קליפורניה את הפארק הלאומי רדווד עם שלושה פארקים מדינתיים בעלי אותו שם, על מנת ליצור הנהלה משותפת שתנהל את היערות והקרקעות הלחות כיחידה אחת. אופן שיתוף הפעולה הזה בין הרשויות הפדרליות לרשויות המקומיות הוא היחיד מסוגו בארצות הברית. במערכת האקולוגית של הפארקים גדלים מספר בעלי חיים מאוימים. מתוך הכרה במערכת האקולוגית הנדירה ובהיסטוריה התרבותית שבפארקים, הכריז ארגון אונסק"ו על הפארקים כעל אתר מורשת עולמית ב-5 בספטמבר 1980, וכשמורה ביוספרית בינלאומית ב-20 ביוני 1983. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 באוקטובר 2022	המצור על אנטיוכיה (1097–1098) וכיבושה על ידי הצלבנים היה אחד האירועים החשובים במסגרת מסע הצלב הראשון. המערכה על אנטיוכיה נחלקה לשני שלבים עיקריים: השלב הראשון נמשך מ-21 באוקטובר 1097 עד 2 ביוני 1098 ובסופו נכבשה העיר בידי הצלבנים. בשלב השני התהפכו היוצרות, וצבא מוסלמי צר על העיר, במאמץ לכבוש אותה מחדש מידי הצלבנים. שלב זה ארך מ-7 ביוני 1098 עד 28 ביוני, ובסופו הביסו הצלבנים את הקואליציה המוסלמית ושמרו על שליטתם באנטיוכיה. בתום הלחימה סביב העיר הפכה אנטיוכיה לבירת נסיכות אנטיוכיה הצלבנית. הניצחון הצלבני במערכה שבר את יכולתם של השליטים המוסלמים בסוריה להתנגד להמשך התקדמות מסע הצלב והדרך לארץ ישראל ולירושלים נפתחה בפני הצלבנים. המצור, שנחשב לאחד הקשים ביותר של התקופה, היה גם המבחן הקשה ביותר שעמד בפני הצבא הצלבני במהלך מסע הצלב הראשון. הצלבנים לא הצליחו להבקיע את ביצורי אנטיוכיה ונאלצו להתמודד עם מזג אוויר קיצוני ומחסור במזון, קשיים שהעמידו בסימן שאלה את עצם קיומו של הצבא הצלבני. חוסר יכולתם של הצלבנים להכריע את המגינים מחד, וכשלונם של מגיני העיר והשליטים המוסלמים של סוריה להסיר את המצור מאידך, דחף את הלוחמים בצבאות היריבים למעשים קיצוניים. ככל שהתארך המצור כך גברה רמת האלימות והאכזריות, שהגיעה לשיא עם כיבוש העיר בטבח חסר אבחנה של חיל המצב וחלק מהתושבים. לאחר הניצחון הצלבני על הצבא המוסלמי, שצר על חומות העיר, החל תהליך, שפרופסור יהושע פראוור כותב עליו: "ייתכן שקשה לבני תמותה לעמוד במתחו של מבחן שנמשך שלוש שנים ללא הפוגה... ההשתהות סביב אנטיוכיה הייתה פשיטת רגל מוסרית של שכבת המנהיגות". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 באוקטובר 2022	ג'ון שרמן ג'ון שרמן (10 במאי 1823 – 22 באוקטובר 1900) היה מזכיר האוצר ומזכיר המדינה של ארצות הברית. כיהן גם כסנאטור וכחבר בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם אוהיו, והיה מיוזמי החקיקה להגבלת קרטלים ומונופולים. שרמן נולד בלנקסטר שבאוהיו. אביו, צ'ארלס רוברט שרמן, כיהן כשופט בית המשפט העליון של אוהיו. בהיותו בן שש נפטר אביו, ואמו עסקה לבדה בניהול משק הבית וגידול 11 ילדיהם. את לימודיו האקדמיים עשה על מנת לסייע בפרנסת המשפחה, ועבד בתכנון ובניית תעלות. מאוחר יותר למד לימודי משפטים והוסמך בשנת 1844 לעריכת דין. באותה שנה הצטרף שרמן כשותף במשרד עריכת הדין של אחיו. שרמן נישא בשנת 1848, ובאותה עת החל לעסוק בכנסים פוליטיים של המפלגה הוויגית. בשנת 1853 עבר לחיות בקליבלנד וכעבור שנה נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית. בשנת 1859 הוצגה מועמדותו לתפקיד יושב ראש בית הנבחרים, ובשנים 1860–1861 שימש יושב ראש ועדת המיסוי והתקצוב. לאחר מכן מונה לסנאט של ארצות הברית כמחליפו של הסנאטור סלמון צ'ייס שמונה לשר האוצר. כהונתו בסנאט נמשכה עד 1877, ובשנים אלו עמד בראש ועדת הכספים (1863–1865 ובשנית בין 1867–1877) ובראש ועדת החקלאות (1863–1867). בשנים 1877–1881 כיהן שרמן כמזכיר האוצר בקבינט של נשיא ארצות הברית רתרפורד הייז. בשנת 1880 הוא הציג את מועמדותו לשמש מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, אך הפסיד לג'יימס גרפילד ששימש ראש מטה הבחירות שלו. שרמן נבחר בשנית לסנאט, כמחליפו של גרפילד לאחר שהאחרון נבחר לנשיא. בכהונתו זו הוא שימש כיושב ראש הוועדה לענייני ספריית הקונגרס (1881–1887) וכיושב ראש הגוש הרפובליקני בסנאט (1884–1885 ובשנית בין 1891–1897). בשנים 1885–1887 היה שרמן הנשיא הזמני של הסנאט, תפקיד שבו החזיק לאחר מות סגן נשיא ארצות הברית תומאס הנדריקס והיה השני בסדר הירושה של הנשיא. במשך תקופה זו התמודד שרמן פעמיים נוספות לשמש מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, בשנים 1884 ו-1888. בשנת 1890 אושרה יוזמת החקיקה של שרמן להגבלת קרטלים ומונופולים. לאחר היבחרו של ויליאם מקינלי לנשיאות מונה שרמן למזכיר המדינה. חוסר ניסיונו בדיפלומטיה וגילו המתקדם הביאו כעבור שנה להחלפתו בסגנו ויליאם דיי. שרמן כיהן בתפקיד בין מרץ 1897 לאפריל 1898, ולאחריו פרש מפעילות ציבורית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 באוקטובר 2022	פלה אדסון ארנצ'יס דו נסימנטו, הידוע בכינוי פלה, היה כדורגלן עבר ברזילאי ששיחק בעמדות החלוץ והקשר ההתקפי, ונחשב על ידי רבים לכדורגלן הטוב בכל הזמנים. להצלחתו של פלה, כמו גם ליכולות המשחק האישיות שלו ולסגנונו המרהיב, הייתה השפעה רבה על הכדורגל בברזיל ובעולם במשך שנים רבות. פלה גדל בעיר באורו, והחל את הקריירה שלו במועדון הכדורגל המקומי. פוטנציאל המשחק שהפגין זוהה על ידי קבוצת סנטוס, שבמדיה החל את הקריירה המקצוענית. הוא שיחק בסנטוס במשך 18 שנים, במהלכן זכה בתארים קבוצתיים ואישיים רבים והבקיע למעלה מאלף שערים – הישג יחיד במינו בתולדות הכדורגל. עם נבחרת ברזיל הוא זכה במונדיאל 1958, במונדיאל 1962 ובמונדיאל 1970, והוא מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים. לקראת סיום הקריירה שלו עבר פלה לניו יורק קוסמוס מארצות הברית, ולאורך השנים היה אחראי במידה רבה להתפתחות הכדורגל במדינה זו. הוא עבד גם כשגריר של ארגונים בינלאומיים כגון פיפ"א ויוניצ"ף, וכיהן במשך שלוש שנים כשר הספורט של ברזיל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 באוקטובר 2022	התקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים, במהלכה ולאחריה הייתה תקופה מכרעת בהיסטוריה של מדינת ישראל. לראשונה הותקפה ישראל בהפתעה יחסית על ידי שכנותיה. ידיעות מודיעיניות על כוונות מצרים וסוריה לתקוף את ישראל התקבלו בישראל לפני המלחמה, אך לא זכו להערכה הראויה וישראל נקטה באמצעים לחיזוק קווי הגנתה וגיוס מילואים רק ביממה שקדמה לפרוץ המלחמה, ובו-זמנית בשתי חזיתות. כישלון מודיעיני זה זכה לכינוי "הקונספציה". במהלכי המלחמה הראשונים הייתה יד התוקפים על העליונה, תעלת סואץ נחצתה על ידי צבא מצרים ורמת הגולן נפלה כמעט כולה בידי צבא סוריה, האבדות בנפש ובציוד היו כבדות וההתאוששות ארוכה. מלבד המהלכים הצבאיים של המלחמה, היו לה, בזירת הפנים, השפעות מורליות קשות על העורף הישראלי ועל הציבור בישראל והשלכות על מהלכיה הצבאיים והמדיניים של מדינת ישראל לעתיד. אחת ההשלכות החשובות ביותר של המלחמה הייתה הקמת ועדת אגרנט, שמסקנותיה הובילו בין היתר להתפטרות הרמטכ"ל דוד אלעזר וראש ממשלת ישראל השש עשרה גולדה מאיר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 באוקטובר 2022	‏F-104 סטארפייטר F-104 סטארפייטר הוא מטוס קרב סילוני חד-מנועי, חד-מושבי בן הדור השני מתוצרת חברת לוקהיד קורפוריישן האמריקאית. F-104 סטארפייטר הוא אחד מדגמי סדרת המאה וממטוסי הקרב של הדור השני. בשנים 1958–2004, עד לגרסתו האחרונה (104S מתוצרת איטליה), שימשו דגמיו השונים של המטוס במלחמת וייטנאם ובמלחמות נוספות, בחילות האוויר של מדינות רבות. המטוס הוא פרי פיתוחו של קלארנס ג'ונסון אשר פיתח גם את ה-U-2 וה-SR-71. הוא הוכיח את עצמו כמטוס בעייתי מבחינת בטיחות טיסה, ושירותו היה גדוש בשערוריות ובתאונות אוויריות. למרות זאת יוצרו למעלה מ-2,000 יחידות של המטוס במשך השנים. שיתוף הפעולה הבינלאומי בייצור המטוסים היה חסר תקדים ועזר בפיתוח של תעשיות התעופה של כעשר מדינות, בהן גרמניה, יפן, ספרד והולנד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 באוקטובר 2022	בית כנסת בבלגרד יהדות בלגרד היא קהילה יהודית בת מספר עדות, המתקיימת בעיר בלגרד בירת סרביה לפחות מהמאה ה-16 ועד ימינו. בשלהי 1940 הגיעה הקהילה לשיא גודלה, מנתה לפחות 12,000 נפשות והייתה הגדולה בקרב קהילות יהדות יוגוסלביה. תיעוד שניוני ליהודים החיים בבלגרד קיים החל מאמצע המאה ה-14. בתיעוד זה לא מפורטים חיי קהילה. ב-1521 נכבשה בלגרד על ידי צבא האימפריה העות'מאנית ובהדרגה היגרו לעיר יהודים, בעיקר מקרב מגורשי ספרד ופורטוגל. בעיר הוקמה שכונה יהודית, שלימים נקראה דורצ'ול, ובני הקהילה השיגו מעמד כלכלי איתן. בראשית המאה ה-17 הפכה העיר למרכז הלכה, והוקמה בה ישיבה בראשות הרב יהודה לירמה. בשלהי המאה ה-17 מנתה הקהילה 800 נפשות. לאחר קונגרס ברלין הופעל לחץ בינלאומי כבד על הסרבים להחיל שוויון זכויות למיעוטים ובכלל זה ליהודי בלגרד. הסרבים השתהו בתהליך, ורק ב-1888 אושרה חוקה שהסדירה את מתן שוויון הזכויות ליהודים. בשלהי המאה ה-19 החלה פעילות ציונית בקהילה וב-1897 השתתף נציגה בקונגרס הציוני העולמי הראשון. לאחר מלחמת העולם הראשונה וכינון ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, הייתה הגירה פנימית מקהילות קטנות לבלגרד, ומספר בני הקהילה גדל לכ-8,000 ב-1931, ולכ-12,000 בשלהי 1940. ב-6 באפריל 1941 פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. יוגוסלביה חולקה בין מדינות הציר ואזור בלגרד נותר בשליטת הגרמנים. במהלך שואת יהודי יוגוסלביה הושמדו למעלה מ-90 אחוז מיהודי בלגרד. הגברים נשלחו למחנה הריכוז טופובסקה שופה ונורו למוות בגאיות ההריגה ביאיינצי, ביאבוקה ובקומודראז', והנשים והילדים נשלחו למחנה ההשמדה סיימישטה והומתו באמצעות משאיות גז. עד סוף מאי 1942 לא נותרו יהודים בבלגרד עצמה. לאחר שחרור העיר על ידי כוחות הפרטיזנים של טיטו, שבה שארית הפליטה לעיר, וחודשה בה הפעילות הקהילתית. כחלק ממפעל ההנצחה הוקם בעיר המוזיאון להיסטוריה יהודית. לאחר הקמת מדינת ישראל עלו אליה רבים מיהודי בלגרד. בשנות קיומה של יוגוסלביה, השתלבו בני הקהילה בחיים הפוליטיים והכלכליים במדינה, תוך היטמעות באוכלוסייה הכללית ומזעור סממנים לאומיים ודתיים. בראשית שנות ה-90 התפרקה יוגוסלביה והוקמה סרביה, והפעילות הקהילתית חידשה את האופי הלאומי-דתי שלה. ב-2022 התגוררו בבלגרד כ-1,500 יהודים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 באוקטובר 2022	אוניית הצובר "סברינה 1", בקטגוריית גודל פנמקס אוניית צובר היא אוניית משא המובילה מטענים יבשים בתפזורת שאינם ארוזים, כמו דגנים, סוכר, פחם ועפרות מתכת. מאז שנבנתה אוניית הצובר הייעודית הראשונה, בשנת 1852, הביאו שיקולים כלכליים לפיתוחן של אוניות רבות מסוג זה, בהן גדולות ומשוכללות יותר. אוניות צובר נבנות בימינו תוך שימת דגש מיוחד על ניצול מקסימלי של קיבולת מטענן, בטיחותן, יעילותן, ושיפור תנאי העבודה של צוות האונייה. אוניות צובר מהוות כיום כ-40% מכלל אוניות הסוחר בעולם, וגודלן נע מאוניות קטנות, שלהן סַפְנָה (מחסן) אחת ומעמס של אלפי טונות בודדים, ועד לאוניות ענק בעלות מעמס של מאות אלפי טונות, הנמנות עם האוניות הגדולות ביותר השטות בימים. כיום, מבוצע חלק ניכר מהסחר העולמי באמצעות אוניות צובר. על פי נתוני ההתאחדות הבינלאומית של בעלי אוניות הצובר, בין השנים 1990 – 1994 הובלו באוניות צובר 99.9% מהמטענים היבשים בתפזורת בעולם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 באוקטובר 2022	שחזור אמנותי של נקבת אפרנסיס, אחד המינים הקדומים של הסוג הנכחד אוסטרלופיתקוס האבולוציה של האדם היא תהליך התפתחותו של המין האנושי המודרני הומו ספיינס, כמו גם של מינים נוספים נכחדים בתת-שבט האדם, מתוך קופי-אדם קדומים. תהליך זה התרחש במשך כעשרת מיליוני השנים האחרונות, במהלך התקופות הגאולוגיות של המיוקן, הפליוקן, הפלייסטוקן וההולוקן. האבולוציה של האדם מוכרת למדע מתוך השוואת האנטומיה, ההתנהגות ורצפי הגנום של האדם ושל קופי-האדם, מתוך חקירת מאובנים של מינים נכחדים ומתוך שרידים ארכאולוגיים כמו כלי אבן מסותתים ואמנות פרהיסטורית. התהליכים העיקריים שהובילו להתפתחות האדם הם ההזדקפות על הרגליים האחוריות והגידול המהיר של קליפת המוח. על פי תורת האבולוציה המודרנית, תהליך זה התרחש כתוצאה ממוטציות ומגוון גנטי שנבררו על ידי ברירה טבעית וסחף גנטי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 באוקטובר 2022	קרב אוויר הוא קרב המתנהל באוויר בין כלי טיס צבאיים, בדרך כלל מטוסי קרב. מטרת הקרב היא להפיל את כלי הטיס של האויב או למנוע ממנו מלבצע את משימתו. קרבות אוויר התנהלו לראשונה במלחמת העולם הראשונה. בתחילה, הקרבות התבצעו באמצעים מאולתרים. תוך כדי המלחמה, התפתחו הטכנולוגיה והטקטיקה של קרבות האוויר. המטוסים בתקופה זו היו בעלי מדחף וטסו במהירות תת-קולית, והנשק העיקרי היה המקלע. בקרב, המטוסים חגו זה לעומת זה כדי להגיע לעמדת ירי, לעיתים תוך שיתוף פעולה בין מטוסים אחרים במבנה. עם תום מלחמת העולם השנייה ובמהלך המלחמה הקרה התפתחה הטכנולוגיה רבות, ומטוסי הקרב שודרגו להנעה סילונית ולמהירות על-קולית. כמו כן פותחו טילי אוויר-אוויר, שהפכו בהדרגה לנשק העיקרי בקרבות אוויר מודרניים, כאשר התותח מהווה נשק משני. בקרב אוויר מודרני נודעת חשיבות רבה לטכנולוגיות מתקדמות, כמו טילים מתבייתים, מערכות התגוננות מטילים, "תמרון-על" באמצעות הנעה וקטורית ועוד. בקרבות אוויר נעשה שימוש במכ"ם לשם זיהוי, יירוט ו"נעילה" על מטרות, ובמקביל על מנת לשבש מכ"ם האויב. בקרב אוויר בא לידי ביטוי שיתוף פעולה בין מטוסי הקרב, מטוסים לתמיכה, מודיעין ובקרה. בעוד בקרב האוויר הקלאסי יש חשיבות מכרעת לתמרונים ועבודת צוות שאמורים לאפשר למטוס הקרב להגיע למצב בו הוא יוכל להפיל את יריבו בעזרת תותחיו, בקרב האוויר המודרני יש חשיבות למודיעין ויירוט המוכוונים על ידי גורמי בקרה קרקעיים ומוטסים, הפעלת נשק מונחה, לוחמה אלקטרונית ואמצעי נגד למיניהם. למרות הקדמה הטכנולוגית קרב האוויר הקלאסי לא ננטש לגמרי ונותר חלק בלתי נפרד מהכשרתם של טייסי הקרב. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 באוקטובר 2022	"הדיבוק" מאת אנ-סקי מועלה בתיאטרון יידי בפולין בשנות העשרים התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 לשיא שנמשך עד לזמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה. מרכזו היה באזורים היהודיים התוססים במזרח אירופה ובמרכזה, אך ניתן היה למוצאו גם בפריז, בלונדון, בברלין ואולי יותר מכל בניו יורק. התיאטרון הציג רפרטואר רחב של סגנונות מאופרטה ומלודרמה ועד לדרמה אקספרסיוניסטית. בעשורים שבהם התקיים התפתח התיאטרון היידי לכלל תרבות תיאטרון שלמה ועשירה, ולה כותבים קאנוניים כש. אנ-סקי, אברהם גולדפדן ואיציק מאנגר, וכוכבי במה כדז'יגאן ושומאכר. מלחמת העולם השנייה והשואה, ששמו קץ לציוויליזציה היהודית בת מאות השנים במזרח אירופה, על כל גווניה, גזרו גם כליה על תיאטרון היידיש; הרוב המכריע של יוצריו וקהל היעד שלו נרצחו על ידי הנאצים. אולם למרבה הפלא תיאטרון היידיש הוסיף לפעול לסירוגין גם בתוך החורבן, ואף הצליח לקיים סוג של חיים לאחר המוות במזרח אירופה שלאחר המלחמה. בישראל, בה הפגין הממסד בעבר סלידה מתרבות היידיש, המשיכה היצירה בתיאטרון היידיש, והוקם תיאטרון יידישפיל הזוכה לקהל צופים נאמן, ובו שחקנים כשמואל עצמון, כיענקל'ה בודו וכיעקב אלפרין. בשנת 1996 חוקקה הכנסת חוק להקמת רשות לאומית לתרבות היידיש, שתכליתה "לקדם, לסייע ולעודד את היצירה בת זמננו בלשון היידיש". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
31 באוקטובר 2022	חזית בית אליעזר בן יהודה בתלפיות תלפיות היא שכונה ירושלמית ותיקה, השוכנת בגבולה הדרום-מזרחי של העיר. השכונה התפתחה בתקופת המנדט, וכוללת אזור מגורים ירוק ופסטורלי, ולצדו שיכונים ואזור תעשייה. ייחודה של תלפיות הוא בהיותה השכונה היחידה בירושלים שתוכננה כ"עיר מודרנית" בת כ-800 בתי אב עוד לפני תקופת המנדט (דבר שלא התגשם), וכן בעמידתה רבת-השנים כשכונת סְפר בגבול העיר. בין האישים המפורסמים שהתגוררו בשכונה ניתן למנות את אליעזר בן יהודה, אבל פן, יוסף קלוזנר ושמואל יוסף עגנון שאף תיאר את השכונה ואת ביתו בה בכמה מספריו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה