ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/אפריל 2015

אפריל
1 באפריל 2015	יוסף פרל יוסף פרל (10 בנובמבר 1773 – 1 באוקטובר 1839), מראשי תנועת ההשכלה היהודית בגליציה. ידוע בעיקר בפעילותו נגד החסידות בגליציה, הן על ידי שיתוף פעולה עם השלטונות הנוכריים, והן על ידי פרסום חיבוריו הסאטיריים בעברית וביידיש, ובהם "מגלה טמירין" ו"בוחן צדיק". יצירתו, שחלקים ממנה הולכים ומתפרסמים בתקופתנו, היא ציון דרך חשוב בהתפתחות הסאטירה העברית ובתולדות הספרות היהודית הדו-לשונית – עברית ויידיש. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 באפריל 2015	יוסף פרל יוסף פרל (10 בנובמבר 1773 – 1 באוקטובר 1839), מראשי תנועת ההשכלה היהודית בגליציה. ידוע בעיקר בפעילותו נגד החסידות בגליציה, הן על ידי שיתוף פעולה עם השלטונות הנוכריים, והן על ידי פרסום חיבוריו הסאטיריים בעברית וביידיש, ובהם "מגלה טמירין" ו"בוחן צדיק". יצירתו, שחלקים ממנה הולכים ומתפרסמים בתקופתנו, היא ציון דרך חשוב בהתפתחות הסאטירה העברית ובתולדות הספרות היהודית הדו-לשונית – עברית ויידיש. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 באפריל 2015	דגל גרמניה דגל גרמניה, טריקולור בצבעי שחור, אדום וזהב, הופיע לראשונה בראשית המאה ה-19 וצבר פופולריות במהלך מהפכת 1848. האספה הלאומית של פרנקפורט קצרת היומין (1848–1850) הציעה דגל זה כדגל גרמניה המאוחדת והדמוקרטית. עם הקמתה של רפובליקת ויימאר לאחר מלחמת העולם הראשונה אומץ הטריקולור כדגלה הלאומי של הרפובליקה. לאחר מלחמת העולם השנייה אומץ הדגל מחדש הן כדגל גרמניה המערבית והן של זו המזרחית. שני הדגלים היו זהים עד לשנת 1959, אז הוטען דגל גרמניה המזרחית בסמל המדינה. מאז איחוד גרמניה ב-3 באוקטובר 1990 נותר הטריקולור כדגל המדינה המאוחדת. הדגל הגרמני לא תמיד היה בצבעי השחור-אדום-זהב. לאחר מלחמת שבעת השבועות בשנת 1866 אימצה הקונפדרציה הצפון-גרמנית, אשר הייתה תחת שלטון פרוסי, טריקולור שחור-לבן-אדום כדגלה הלאומי, דגל אשר הפך להיות דגלה של הקיסרות הגרמנית לאחר איחודה של גרמניה בשנת 1871 והונף עד 1918. עם הקמתה של גרמניה הנאצית בשנת 1933 חזרו צבעי השחור-לבן-אדום לשמש צבעיה הלאומיים של גרמניה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 באפריל 2015	דגל גרמניה דגל גרמניה, טריקולור בצבעי שחור, אדום וזהב, הופיע לראשונה בראשית המאה ה-19 וצבר פופולריות במהלך מהפכת 1848. האספה הלאומית של פרנקפורט קצרת היומין (1848–1850) הציעה דגל זה כדגל גרמניה המאוחדת והדמוקרטית. עם הקמתה של רפובליקת ויימאר לאחר מלחמת העולם הראשונה אומץ הטריקולור כדגלה הלאומי של הרפובליקה. לאחר מלחמת העולם השנייה אומץ הדגל מחדש הן כדגל גרמניה המערבית והן של זו המזרחית. שני הדגלים היו זהים עד לשנת 1959, אז הוטען דגל גרמניה המזרחית בסמל המדינה. מאז איחוד גרמניה ב-3 באוקטובר 1990 נותר הטריקולור כדגל המדינה המאוחדת. הדגל הגרמני לא תמיד היה בצבעי השחור-אדום-זהב. לאחר מלחמת שבעת השבועות בשנת 1866 אימצה הקונפדרציה הצפון-גרמנית, אשר הייתה תחת שלטון פרוסי, טריקולור שחור-לבן-אדום כדגלה הלאומי, דגל אשר הפך להיות דגלה של הקיסרות הגרמנית לאחר איחודה של גרמניה בשנת 1871 והונף עד 1918. עם הקמתה של גרמניה הנאצית בשנת 1933 חזרו צבעי השחור-לבן-אדום לשמש צבעיה הלאומיים של גרמניה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 באפריל 2015	מאיר פיינשטיין מאיר פיינשטיין (5 באוקטובר 1927 – 21 באפריל 1947), מעולי הגרדום. היה לוחם במחתרת האצ"ל שנתפס על ידי הבריטים והתאבד בצינוק, בהיותו בן 20, בטרם הוצא להורג. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 באפריל 2015	מאיר פיינשטיין מאיר פיינשטיין (5 באוקטובר 1927 – 21 באפריל 1947), מעולי הגרדום. היה לוחם במחתרת האצ"ל שנתפס על ידי הבריטים והתאבד בצינוק, בהיותו בן 20, בטרם הוצא להורג. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 באפריל 2015	ישראל בר (באמצע) ישראל בר (9 באוקטובר 1912 – 1 במאי 1966) היה ישראלי שהסתופף בצל הצמרת הביטחונית במדינת ישראל ונחשף כי ריגל למען ברית המועצות. בר נדון לחמש עשרה שנות מאסר, ומת בכלא. חשיפתו כמרגל סובייטי הייתה זעזוע לרבים שראו בו איש סודם של גדולי המדינה, ופרשן ביטחוני מוערך. תפיסתו נחשבת לאחד מהישגיו הגדולים של איסר הראל, ששימש בתפקיד ראש השב"כ, וחשדו בבר הוא שהביא לתפיסתו. פרטי זהותו האמיתית של בר, דתו, השכלתו, רקעו הצבאי וקורות חייו, בתקופה טרם הגיעו לארץ ישראל, עודם לוטים בערפל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 באפריל 2015	ישראל בר (באמצע) ישראל בר (9 באוקטובר 1912 – 1 במאי 1966) היה ישראלי שהסתופף בצל הצמרת הביטחונית במדינת ישראל ונחשף כי ריגל למען ברית המועצות. בר נדון לחמש עשרה שנות מאסר, ומת בכלא. חשיפתו כמרגל סובייטי הייתה זעזוע לרבים שראו בו איש סודם של גדולי המדינה, ופרשן ביטחוני מוערך. תפיסתו נחשבת לאחד מהישגיו הגדולים של איסר הראל, ששימש בתפקיד ראש השב"כ, וחשדו בבר הוא שהביא לתפיסתו. פרטי זהותו האמיתית של בר, דתו, השכלתו, רקעו הצבאי וקורות חייו, בתקופה טרם הגיעו לארץ ישראל, עודם לוטים בערפל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 באפריל 2015	רוברט לה פוֹלֵט (1855–1925) היה פוליטיקאי ורפורמטור אמריקני בולט ברבע הראשון של המאה העשרים. חבר בבית הנבחרים, מושל ויסקונסין, סנאטור ומועמד לנשיאות. יחד עם תאודור רוזוולט ווודרו וילסון היה אחד מעמודי התווך של התנועה הפרוגרסיבית שהשפיעה רבות על ארצות הברית בתקופה זו, ועמד בראש מחנה פרוגרסיבי חזק בסיעה הרפובליקנית בסנאט. נלחם נגד בעלי ההון והמונופולים הגדולים של זמנו, והוביל את הנהגת הפריימריז הישירים, בהם נבחרים מועמדי המפלגות לתפקידים השונים על ידי כל חברי המפלגה, תחילה בוויסקונסין ואחר כך ברחבי ארצות הברית. בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה מהמתנגדים הבולטים והחריפים להשתתפות ארצות הברית במלחמה, כמו גם למגבלות שהוטלו במהלכה על חופש הביטוי, והפך בשל כך לאחת הדמויות הציבוריות השנואות והמושמצות ביותר במדינה. מאבקיו הרבים וסגנונו הלוחמני – גם רעל שהושם בכוסו בעת אחד הפיליבסטרים שערך לא הצליח לעצור אותו – זיכו אותו בכינוי "בוב הלוחם" ("Fighting Bob"). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 באפריל 2015	רוברט לה פוֹלֵט (1855–1925) היה פוליטיקאי ורפורמטור אמריקני בולט ברבע הראשון של המאה העשרים. חבר בבית הנבחרים, מושל ויסקונסין, סנאטור ומועמד לנשיאות. יחד עם תאודור רוזוולט ווודרו וילסון היה אחד מעמודי התווך של התנועה הפרוגרסיבית שהשפיעה רבות על ארצות הברית בתקופה זו, ועמד בראש מחנה פרוגרסיבי חזק בסיעה הרפובליקנית בסנאט. נלחם נגד בעלי ההון והמונופולים הגדולים של זמנו, והוביל את הנהגת הפריימריז הישירים, בהם נבחרים מועמדי המפלגות לתפקידים השונים על ידי כל חברי המפלגה, תחילה בוויסקונסין ואחר כך ברחבי ארצות הברית. בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה מהמתנגדים הבולטים והחריפים להשתתפות ארצות הברית במלחמה, כמו גם למגבלות שהוטלו במהלכה על חופש הביטוי, והפך בשל כך לאחת הדמויות הציבוריות השנואות והמושמצות ביותר במדינה. מאבקיו הרבים וסגנונו הלוחמני – גם רעל שהושם בכוסו בעת אחד הפיליבסטרים שערך לא הצליח לעצור אותו – זיכו אותו בכינוי "בוב הלוחם" ("Fighting Bob"). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 באפריל 2015	יצחק שמיר יצחק שמיר (15 באוקטובר 1915 – 30 ביוני 2012), מדינאי, לוחם ואיש ציבור ישראלי. היה ממפקדיו של הלח"י, שימש בתפקידים בכירים במוסד. בחייו הפוליטיים שימש בתפקיד יושב ראש הכנסת, וכן כשר החוץ של מדינת ישראל. לאחר התפטרותו של מנחם בגין שימש כראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל, והחזיק בתפקיד זה לסירוגין במשך למעלה משש שנים. שמיר ניצח בשתי מערכות בחירות, ופרש לאחר תבוסת מפלגתו, הליכוד, בבחירות לכנסת השלוש עשרה. שמיר היה איש הקו המדיני הנוקשה וחסיד ארץ ישראל השלמה, אך בתקופת כהונתו השתתף בוועידת מדריד, אשר היוותה פריצת דרך מדינית בשעתה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 באפריל 2015	יצחק שמיר יצחק שמיר (15 באוקטובר 1915 – 30 ביוני 2012), מדינאי, לוחם ואיש ציבור ישראלי. היה ממפקדיו של הלח"י, שימש בתפקידים בכירים במוסד. בחייו הפוליטיים שימש בתפקיד יושב ראש הכנסת, וכן כשר החוץ של מדינת ישראל. לאחר התפטרותו של מנחם בגין שימש כראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל, והחזיק בתפקיד זה לסירוגין במשך למעלה משש שנים. שמיר ניצח בשתי מערכות בחירות, ופרש לאחר תבוסת מפלגתו, הליכוד, בבחירות לכנסת השלוש עשרה. שמיר היה איש הקו המדיני הנוקשה וחסיד ארץ ישראל השלמה, אך בתקופת כהונתו השתתף בוועידת מדריד, אשר היוותה פריצת דרך מדינית בשעתה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 באפריל 2015	באמונה המוסלמית, המהדי הוא גואל העולם (בדומה למשיח ביהדות), אשר יגיע בקץ הזמנים, יושיע את העולם מאלימות ומאי-צדק, ויחזיר את האסלאם למסורותיו המקוריות של הנביא מוחמד. המידע על המהדי אינו מופיע בקוראן אלא בקובצי המסורות שבעל-פה – החדית' – השונים לעיתים בין הסונה לבין שיעה. על כן גילו, מוצאו, ולטענת מספר חוקרים סונים, שאלת עצם קיומו – שונים מאוד בין שני הפלגים העיקריים באסלאם. במהלך ההיסטוריה, הציפייה למהדי התעצמה בעת שגברו קשייה של הקהילה השיעית, בשל רדיפת השליטים הסונים את התומכים במשפחת עלי, שראו את עצמם מנושלים מעמדת הכוח הראויה להם. האמונה במהדי שיחזור לעולם ויעשה צדק, הקלה על המאמינים להתמודד עם קשיי היום-יום. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 באפריל 2015	באמונה המוסלמית, המהדי הוא גואל העולם (בדומה למשיח ביהדות), אשר יגיע בקץ הזמנים, יושיע את העולם מאלימות ומאי-צדק, ויחזיר את האסלאם למסורותיו המקוריות של הנביא מוחמד. המידע על המהדי אינו מופיע בקוראן אלא בקובצי המסורות שבעל-פה – החדית' – השונים לעיתים בין הסונה לבין שיעה. על כן גילו, מוצאו, ולטענת מספר חוקרים סונים, שאלת עצם קיומו – שונים מאוד בין שני הפלגים העיקריים באסלאם. במהלך ההיסטוריה, הציפייה למהדי התעצמה בעת שגברו קשייה של הקהילה השיעית, בשל רדיפת השליטים הסונים את התומכים במשפחת עלי, שראו את עצמם מנושלים מעמדת הכוח הראויה להם. האמונה במהדי שיחזור לעולם ויעשה צדק, הקלה על המאמינים להתמודד עם קשיי היום-יום. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 באפריל 2015	שרידי מבצר כוכב הירדן, מצודה קונצנטרית צלבנית המבצרים הצלבניים, ששרידיהם בולטים בנוף ארץ ישראל, לבנון, ירדן וסוריה, שימשו כעמוד השדרה של ממלכת ירושלים. חשיבותם חרגה מעבר לתפקידם הצבאי כמגיני דרכים, גבולות וערים, והם שימשו גם כמרכזים מנהלתיים להבטחת השליטה והשלטון של האליטה הפרנקית. המדינות הצלבניות התקיימו בזכות ארגון צבאי ייחודי, שנשען על צבא ועל מערכת ביצורים חזקה, שהיא, כדברי פרופסור יהושע פראוור, "החלק המקורי והמרשים ביותר של היאחזות הצלבנים במזרח". הצלבנים לא רק תכננו ובנו מבצרים ומערכות ביצורים שהיוו סינתזה מוצלחת בין מערב למזרח, אלא גם התעלו על מוריהם ובנו מבצרים ובהם פתרונות בנייה שהפכו לאבני בניין בסיסיות באדריכלות הצבאית האירופאית של ימי הביניים. בתוך תקופה קצרה עברו הצלבנים מבניית מצודות פשוטות ואף פרימיטיביות לבניית מבצרים מורכבים וחדשניים שתוכניתם מעידה על הבנה בכל היבטי האדריכלות הצבאית. הצלבנים לא הסתפקו בהעתקה, אלא פיתחו דגמי מצודות ייחודיים, ובראשם "הקסטרום הכפול", הידוע גם כמצודה קונצנטרית. מרבית הביצורים הצלבניים סבלו מתהליכי הרס ובליה אגרסיביים, ורוב המבצרים בארץ ישראל נהרסו עד היסוד. השרידים שנותרו ואלו שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות, מאפשרים שחזור של הישגי האדריכלות הצבאית הצלבנית ושל תפקידם של המבצרים הצלבניים במערכת הקולוניאלית, שבסיכומו של דבר כשלה ונעלמה מעל במת ההיסטוריה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 באפריל 2015	שרידי מבצר כוכב הירדן, מצודה קונצנטרית צלבנית המבצרים הצלבניים, ששרידיהם בולטים בנוף ארץ ישראל, לבנון, ירדן וסוריה, שימשו כעמוד השדרה של ממלכת ירושלים. חשיבותם חרגה מעבר לתפקידם הצבאי כמגיני דרכים, גבולות וערים, והם שימשו גם כמרכזים מנהלתיים להבטחת השליטה והשלטון של האליטה הפרנקית. המדינות הצלבניות התקיימו בזכות ארגון צבאי ייחודי, שנשען על צבא ועל מערכת ביצורים חזקה, שהיא, כדברי פרופסור יהושע פראוור, "החלק המקורי והמרשים ביותר של היאחזות הצלבנים במזרח". הצלבנים לא רק תכננו ובנו מבצרים ומערכות ביצורים שהיוו סינתזה מוצלחת בין מערב למזרח, אלא גם התעלו על מוריהם ובנו מבצרים ובהם פתרונות בנייה שהפכו לאבני בניין בסיסיות באדריכלות הצבאית האירופאית של ימי הביניים. בתוך תקופה קצרה עברו הצלבנים מבניית מצודות פשוטות ואף פרימיטיביות לבניית מבצרים מורכבים וחדשניים שתוכניתם מעידה על הבנה בכל היבטי האדריכלות הצבאית. הצלבנים לא הסתפקו בהעתקה, אלא פיתחו דגמי מצודות ייחודיים, ובראשם "הקסטרום הכפול", הידוע גם כמצודה קונצנטרית. מרבית הביצורים הצלבניים סבלו מתהליכי הרס ובליה אגרסיביים, ורוב המבצרים בארץ ישראל נהרסו עד היסוד. השרידים שנותרו ואלו שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות, מאפשרים שחזור של הישגי האדריכלות הצבאית הצלבנית ושל תפקידם של המבצרים הצלבניים במערכת הקולוניאלית, שבסיכומו של דבר כשלה ונעלמה מעל במת ההיסטוריה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 באפריל 2015	אווריסט גלואה (1811–1832), מתמטיקאי צרפתי, ממייסדי תורת החבורות ומייסדה של תורת גלואה – שני ענפים מרכזיים באלגברה מופשטת. אווריסט גלואה נולד ב-25 באוקטובר 1811 בבור-לה-ראן, יישוב קטן בעיבורה של פריז. הוא היה אוטודידקט ולמד בעצמו את רוב המתמטיקה בעת שבבית הספר הוא הורד כיתה. בגיל 17 פורסם מאמרו הראשון. בגיל 19 הוא החל בפעילות פוליטית. בעקבות התנצחות עם פוליטיקאי יריב הוא הוזמן לדו-קרב של כבוד במהלכו נהרג, קודם שהגיע לגיל 21. למזלו של עולם המתמטיקה, הוא הקדיש את הלילה שלפני הדו-קרב לסיום מאמריו שהכילו רעיונות פורצי דרך. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
18 באפריל 2015	אווריסט גלואה (1811–1832), מתמטיקאי צרפתי, ממייסדי תורת החבורות ומייסדה של תורת גלואה – שני ענפים מרכזיים באלגברה מופשטת. אווריסט גלואה נולד ב-25 באוקטובר 1811 בבור-לה-ראן, יישוב קטן בעיבורה של פריז. הוא היה אוטודידקט ולמד בעצמו את רוב המתמטיקה בעת שבבית הספר הוא הורד כיתה. בגיל 17 פורסם מאמרו הראשון. בגיל 19 הוא החל בפעילות פוליטית. בעקבות התנצחות עם פוליטיקאי יריב הוא הוזמן לדו-קרב של כבוד במהלכו נהרג, קודם שהגיע לגיל 21. למזלו של עולם המתמטיקה, הוא הקדיש את הלילה שלפני הדו-קרב לסיום מאמריו שהכילו רעיונות פורצי דרך. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
19 באפריל 2015	תג כובע של משטרת המנדט משטרת המנדט או "כוח המשטרה הפלשׂתינאי" היה כוח משטרה שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, וקדם למשטרת ישראל. כוח משטרה זה היה אחד ממספר כוחות שיטור ואכיפת חוק בתקופת המנדט הבריטי, חלקם משטרות מקומיות כמשטרת תל אביב וחלקם ז'נדרמריות כחיל הספר העבר-ירדני, אך להבדיל מהם, המשטרה וכוחות הנוטרים הנספחים אליה, היוו את הארגון המרכזי של שלטונות המנדט הבריטי לאכיפת החוק בתקופת שלטונם. משטרת המנדט שימשה בתפקידים היסטוריים חשובים, כדיכוי מהומות ופרעות, ובאכיפת מדיניות הבריטים על היישוב, כולל מאבק כנגד המחתרות היהודיות. בנוסף עסקה בפעילות שיטור ואכיפת החוק על כלל האוכלוסייה. במשטרת המנדט שירת סגל מעורב; בריטים, ששימשו לרוב בתפקידי פיקוד, ערבים ויהודים. עם הקמת מדינת ישראל היוו 700 מן השוטרים הוותיקים של משטרת המנדט את היסוד שממנו הוקמה משטרת ישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 באפריל 2015	תג כובע של משטרת המנדט משטרת המנדט או "כוח המשטרה הפלשׂתינאי" היה כוח משטרה שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, וקדם למשטרת ישראל. כוח משטרה זה היה אחד ממספר כוחות שיטור ואכיפת חוק בתקופת המנדט הבריטי, חלקם משטרות מקומיות כמשטרת תל אביב וחלקם ז'נדרמריות כחיל הספר העבר-ירדני, אך להבדיל מהם, המשטרה וכוחות הנוטרים הנספחים אליה, היוו את הארגון המרכזי של שלטונות המנדט הבריטי לאכיפת החוק בתקופת שלטונם. משטרת המנדט שימשה בתפקידים היסטוריים חשובים, כדיכוי מהומות ופרעות, ובאכיפת מדיניות הבריטים על היישוב, כולל מאבק כנגד המחתרות היהודיות. בנוסף עסקה בפעילות שיטור ואכיפת החוק על כלל האוכלוסייה. במשטרת המנדט שירת סגל מעורב; בריטים, ששימשו לרוב בתפקידי פיקוד, ערבים ויהודים. עם הקמת מדינת ישראל היוו 700 מן השוטרים הוותיקים של משטרת המנדט את היסוד שממנו הוקמה משטרת ישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 באפריל 2015	הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות הלוח העברי, לוח השנה המסורתי של עם ישראל, מבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע. החודש בלוח העברי מתחיל במולד הלבנה ואורך 29 או 30 יום, וכל שנה מכילה 12 (בשנה פשוטה) או 13 חודשים (בשנה מעוברת). המספר המשתנה של חודשי השנה שומר על הקבלה בין שנה עברית ממוצעת למחזור השמש. כך, החודשים נקבעים לפי מחזור הירח, אך אורך השנה הממוצעת תואם את מחזור השמש. אורך שנה פשוטה בלוח העברי הוא 353–355 ימים, ואורך שנה מעוברת הוא 383–385 ימים. היממה בלוח העברי מתחילה עם שקיעת החמה או צאת הכוכבים. על-פי הלוח העברי נקבעים חגי ישראל ומועדיו, והוא נקבע כלוח שנה רשמי במדינת ישראל. בעבר נקבעו חודשי הלוח העברי על ידי בית דין לפי עֵדוּת רְאִיָּה. לאחר ששני עדים היו מגיעים לבית הדין ומעידים שראו את הירח החדש שלאחר מולד הלבנה, היה בית הדין מכריז על חודש חדש. גם ההחלטה על עיבור השנה נעשתה בידי בית דין, לפי הצורך החקלאי ולפי שיקולים נוספים. כיום, הלוח העברי הוא לוח מחושב, הנקבע לפי כללים קבועים. כללים אלה מתחשבים הן בחישוב האסטרונומי של אורך חודש הלבנה הממוצע, והן בצורך שמועדים מסוימים יחולו בימים מסוימים בשבוע (לדוגמא 'לא אד"ו ראש' – ראש השנה לא יחול בימי ראשון, רביעי וששי) המסורת מייחסת את המעבר ללוח מחושב לתקנה של רבי הלל נשיאה בשנת ד'קי"ט (359 לספירה). אולם, נראה שהקביעה הסופית של כללי הלוח נעשתה בסוף תקופת הגאונים. שמות החודשים המקובלים בלוח העברי הם שמות בבליים שמקורם בגלות בבל. הם נזכרים לראשונה בספרי המקרא המאוחרים שנכתבו לאחר גלות בבל. בספרים מוקדמים יותר נזכרים החודשים בדרך כלל במספרים סידוריים (החודש הראשון, השני וכו'). מניין החודשים נקבע בתורה כמתחיל מחודש ניסן, שבו אירעה יציאת מצרים. במאות השנים האחרונות מקובל בלוח העברי מניין השנים לבריאת העולם (לפי מסורת סדר עולם וחיבורים דומים), שעל פיו השנה הנוכחית היא ה'תשפ"ד (5,784). דרך מניין זו אינה מחויבת על פי כללי הלוח העברי, ובעבר נהגו בלוח העברי גם מניינים אחרים, כגון מניין השטרות ומניין לחורבן הבית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 באפריל 2015	הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות הלוח העברי, לוח השנה המסורתי של עם ישראל, מבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע. החודש בלוח העברי מתחיל במולד הלבנה ואורך 29 או 30 יום, וכל שנה מכילה 12 (בשנה פשוטה) או 13 חודשים (בשנה מעוברת). המספר המשתנה של חודשי השנה שומר על הקבלה בין שנה עברית ממוצעת למחזור השמש. כך, החודשים נקבעים לפי מחזור הירח, אך אורך השנה הממוצעת תואם את מחזור השמש. אורך שנה פשוטה בלוח העברי הוא 353–355 ימים, ואורך שנה מעוברת הוא 383–385 ימים. היממה בלוח העברי מתחילה עם שקיעת החמה או צאת הכוכבים. על-פי הלוח העברי נקבעים חגי ישראל ומועדיו, והוא נקבע כלוח שנה רשמי במדינת ישראל. בעבר נקבעו חודשי הלוח העברי על ידי בית דין לפי עֵדוּת רְאִיָּה. לאחר ששני עדים היו מגיעים לבית הדין ומעידים שראו את הירח החדש שלאחר מולד הלבנה, היה בית הדין מכריז על חודש חדש. גם ההחלטה על עיבור השנה נעשתה בידי בית דין, לפי הצורך החקלאי ולפי שיקולים נוספים. כיום, הלוח העברי הוא לוח מחושב, הנקבע לפי כללים קבועים. כללים אלה מתחשבים הן בחישוב האסטרונומי של אורך חודש הלבנה הממוצע, והן בצורך שמועדים מסוימים יחולו בימים מסוימים בשבוע (לדוגמא 'לא אד"ו ראש' – ראש השנה לא יחול בימי ראשון, רביעי וששי) המסורת מייחסת את המעבר ללוח מחושב לתקנה של רבי הלל נשיאה בשנת ד'קי"ט (359 לספירה). אולם, נראה שהקביעה הסופית של כללי הלוח נעשתה בסוף תקופת הגאונים. שמות החודשים המקובלים בלוח העברי הם שמות בבליים שמקורם בגלות בבל. הם נזכרים לראשונה בספרי המקרא המאוחרים שנכתבו לאחר גלות בבל. בספרים מוקדמים יותר נזכרים החודשים בדרך כלל במספרים סידוריים (החודש הראשון, השני וכו'). מניין החודשים נקבע בתורה כמתחיל מחודש ניסן, שבו אירעה יציאת מצרים. במאות השנים האחרונות מקובל בלוח העברי מניין השנים לבריאת העולם (לפי מסורת סדר עולם וחיבורים דומים), שעל פיו השנה הנוכחית היא ה'תשפ"ד (5,784). דרך מניין זו אינה מחויבת על פי כללי הלוח העברי, ובעבר נהגו בלוח העברי גם מניינים אחרים, כגון מניין השטרות ומניין לחורבן הבית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 באפריל 2015	דגל ישראל דגל מדינת ישראל הוא בעל רקע לבן ועליו שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד. הדגל אומץ בתחילה כדגלה של התנועה הציונית, מיום היווסדה ב-1897, ולאחר קום מדינת ישראל, אומץ על ידה באופן רשמי ב-28 באוקטובר 1948. חלק ניכר מתושבי המדינה היהודים רואה בדגל את הביטוי הלאומי לעצמאות העם, ואת סמלו. כך, למשל, אחד הביטויים החזותיים החזקים להחלת הריבונות על שטחי המדינה במהלך מלחמת העצמאות היה הנפת דגל הדיו באילת. במגזר החרדי ובמגזר הערבי הדגל אינו אהוד. מוסדות חינוך חרדיים אינם חייבים להניף את הדגל, ואילו מוסדות חינוך ערביים ממלכתיים מניפים אותו פעמים רבות בצורה צנועה יותר מהמקובל במגזר היהודי. במגזר הדרוזי מקובל להניף את דגל ישראל לצד הדגל הדרוזי. לערך המלא – פורטל ישראל – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 באפריל 2015	דגל ישראל דגל מדינת ישראל הוא בעל רקע לבן ועליו שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד. הדגל אומץ בתחילה כדגלה של התנועה הציונית, מיום היווסדה ב-1897, ולאחר קום מדינת ישראל, אומץ על ידה באופן רשמי ב-28 באוקטובר 1948. חלק ניכר מתושבי המדינה היהודים רואה בדגל את הביטוי הלאומי לעצמאות העם, ואת סמלו. כך, למשל, אחד הביטויים החזותיים החזקים להחלת הריבונות על שטחי המדינה במהלך מלחמת העצמאות היה הנפת דגל הדיו באילת. במגזר החרדי ובמגזר הערבי הדגל אינו אהוד. מוסדות חינוך חרדיים אינם חייבים להניף את הדגל, ואילו מוסדות חינוך ערביים ממלכתיים מניפים אותו פעמים רבות בצורה צנועה יותר מהמקובל במגזר היהודי. במגזר הדרוזי מקובל להניף את דגל ישראל לצד הדגל הדרוזי. לערך המלא – פורטל ישראל – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 באפריל 2015	פיתול בחלק הצפוני של נקבת השילוח נִקְבַּת השילוח (או 'נִקְבַּת חזקיהו') היא מנהרה מפולשת בירושלים, המעבירה את מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר. הנקבה, שנחצבה בימי חזקיהו המלך לפני כ-2,700 שנה, שוכנת בתחומי הגן הלאומי עיר דוד, וזכתה לכינוי "המפעל המרשים ביותר מבין מפעלי המים הקדומים בארץ". ייחודה ההיסטורי של הנקבה הוא בהיותה הראשונה בתולדות ירושלים, שיצרה מקור מים בתוך העיר עבור תושביה, דבר בעל חשיבות מכרעת בימי מלחמה. בנקבה נתגלתה כתובת השילוח המפורסמת – מהכתובות הבודדות בעברית ששרדו מתקופת בית ראשון, אשר מספקת פרטים אותנטיים על דרך חציבתה. מקובל לייחס את חציבת הנקבה להכנות חזקיהו המלך לקראת מצור צפוי של סנחריב מלך אשור; תיארוך זה אושש בשיטות רדיומטריות בשנת 2003. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 באפריל 2015	פיתול בחלק הצפוני של נקבת השילוח נִקְבַּת השילוח (או 'נִקְבַּת חזקיהו') היא מנהרה מפולשת בירושלים, המעבירה את מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר. הנקבה, שנחצבה בימי חזקיהו המלך לפני כ-2,700 שנה, שוכנת בתחומי הגן הלאומי עיר דוד, וזכתה לכינוי "המפעל המרשים ביותר מבין מפעלי המים הקדומים בארץ". ייחודה ההיסטורי של הנקבה הוא בהיותה הראשונה בתולדות ירושלים, שיצרה מקור מים בתוך העיר עבור תושביה, דבר בעל חשיבות מכרעת בימי מלחמה. בנקבה נתגלתה כתובת השילוח המפורסמת – מהכתובות הבודדות בעברית ששרדו מתקופת בית ראשון, אשר מספקת פרטים אותנטיים על דרך חציבתה. מקובל לייחס את חציבת הנקבה להכנות חזקיהו המלך לקראת מצור צפוי של סנחריב מלך אשור; תיארוך זה אושש בשיטות רדיומטריות בשנת 2003. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 באפריל 2015	מַטֶאוֹ רִיצִ'י (6 באוקטובר 1552, מצ'רטה, מדינת האפיפיור – 11 במאי 1610, בייג'ינג, סין) היה מיסיונר ישועי ממוצא איטלקי שהצליח להביא את הנצרות הקתולית המודרנית לסין, ארץ שהייתה עד לתקופתו סגורה בפני זרים, ובה חי ב-30 השנים האחרונות לחייו. הקהילייה הנוצרית שיסד בסין בסוף המאה ה-16 (תקופת שושלת מינג) שגשגה ובמאה ה-20 הייתה הקהילה הגדולה ביותר ששרדה את מהפכת התרבות בסין. במקביל לעבודתו כמיסיונר היה ריצ'י המתרגם הראשון של כתבי קונפוציוס ללטינית, הלינגואה פרנקה של המדע בתקופתו, ושל כתבי אוקלידס לסינית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 באפריל 2015	מַטֶאוֹ רִיצִ'י (6 באוקטובר 1552, מצ'רטה, מדינת האפיפיור – 11 במאי 1610, בייג'ינג, סין) היה מיסיונר ישועי ממוצא איטלקי שהצליח להביא את הנצרות הקתולית המודרנית לסין, ארץ שהייתה עד לתקופתו סגורה בפני זרים, ובה חי ב-30 השנים האחרונות לחייו. הקהילייה הנוצרית שיסד בסין בסוף המאה ה-16 (תקופת שושלת מינג) שגשגה ובמאה ה-20 הייתה הקהילה הגדולה ביותר ששרדה את מהפכת התרבות בסין. במקביל לעבודתו כמיסיונר היה ריצ'י המתרגם הראשון של כתבי קונפוציוס ללטינית, הלינגואה פרנקה של המדע בתקופתו, ושל כתבי אוקלידס לסינית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 באפריל 2015	משחקי שעשוע הוא סרט קולנוע ניסיוני אוסטרי משנת 1997, שנכתב ובוים בידי מיכאל הנקה. הוא עוסק בשני גברים צעירים שמחזיקים במשפחה בת שלוש נפשות כבת ערובה ומאלצים את בני המשפחה להשתתף במשחקים סדיסטיים. הסרט נוצר כביקורת על השפעתה השלילית של האלימות המבוטאת באמצעי התקשורת, אחד מהנושאים המרכזיים ביצירתו של הנקה, ובפרט כפרודיה על מותחנים אמריקניים אלימים. הנקה עצמו השתמש בביטוי "אנטי-טרנטינו" לשם הצגת נושאו של הסרט. "משחקי שעשוע" מתואר לעיתים כאחד מהסרטים הבוטים ביותר בתולדות הקולנוע, על אף שכמעט ואינו מציג בגלוי אלימות פיזית. זהו סרטו הרביעי של הנקה, סרטו הראשון שזכה להתעניינות בינלאומית רחבה, וסרטו הראשון שהועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן. הוא אף ביסס את מעמדו של הבמאי כיוצר שנוי במחלוקת. בשנת 2008 יצאה הפקה אמריקאית מחודשת ודוברת אנגלית ל"משחקי שעשוע" בבימויו של הנקה, שהעתיקה במדויק, תמונה אחר תמונה, את הסרט המקורי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 באפריל 2015	משחקי שעשוע הוא סרט קולנוע ניסיוני אוסטרי משנת 1997, שנכתב ובוים בידי מיכאל הנקה. הוא עוסק בשני גברים צעירים שמחזיקים במשפחה בת שלוש נפשות כבת ערובה ומאלצים את בני המשפחה להשתתף במשחקים סדיסטיים. הסרט נוצר כביקורת על השפעתה השלילית של האלימות המבוטאת באמצעי התקשורת, אחד מהנושאים המרכזיים ביצירתו של הנקה, ובפרט כפרודיה על מותחנים אמריקניים אלימים. הנקה עצמו השתמש בביטוי "אנטי-טרנטינו" לשם הצגת נושאו של הסרט. "משחקי שעשוע" מתואר לעיתים כאחד מהסרטים הבוטים ביותר בתולדות הקולנוע, על אף שכמעט ואינו מציג בגלוי אלימות פיזית. זהו סרטו הרביעי של הנקה, סרטו הראשון שזכה להתעניינות בינלאומית רחבה, וסרטו הראשון שהועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן. הוא אף ביסס את מעמדו של הבמאי כיוצר שנוי במחלוקת. בשנת 2008 יצאה הפקה אמריקאית מחודשת ודוברת אנגלית ל"משחקי שעשוע" בבימויו של הנקה, שהעתיקה במדויק, תמונה אחר תמונה, את הסרט המקורי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה