ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/יוני 2022

יוני
1 ביוני 2022	יעקב לידסקי (1868 – 1921) היה מוכר ספרים ומו"ל יהודי ורשאי, מחלוצי המו"לות המודרנית של ספרות יידיש. כבנו של מפיץ סופרות סת"ם גדול ברוסיה, לידסקי צבר ניסיון בסחר במוצרי דפוס במוסקבה. בעקבות גירוש מוסקבה נסע לארצות הברית והתיישב בשיקגו, ושם נמנה עם המו"לים הראשונים של ספרי יידיש באמריקה. ב-1899 שב למולדתו והתיישב בעיר ורשה כנציג הוצאות הספרים היהודיות האמריקניות ברוסיה. ב-1900 ייסד את הוצאת הספרים "פּרוֹגרֶס" ('קִדמה'), הנחשבת להוצאת הספרים הראשונה שעסקה בספרות יידיש מודרנית. ההוצאה פרחה יחד עם הגידול הכללי בביקוש לספרים ביידיש מצד קהל קוראים רחב והייתה להוצאת הספרים היהודית המובילה ברוסיה. ב-1911 היה לידסקי בין חמשת המו"לים שייסדו את התאחדות ההוצאה-לאור היידית–עברית "צֶנטרָל", שהייתה ההוצאה לאור היהודית הראשונה שקשרה קשרים עם קהילות יהודיות מחוץ לרוסיה והפיצה את ספריה ברחבי העולם. ב-1915 ייסד בוורשה הוצאת ספרים בשם "יודיש", שהייתה ההוצאה היידית הפעילה ביותר בעיר בתקופת מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה רכש את בית הדפוס והוצאת הספרים הווילנאיים הוותיקים רוזנקרנץ ושריפטזצר, והוא נפטר ב-1921 בעת ששהה שם לטיפול בעסקי ההוצאה החדשה. על פי תיאוריהם של בני זמנו, לידסקי לא היה לא אינטלקטואל ואיש ספר, אך היה מו"ל נדיב וסוחר הגון ומוצלח למדי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 ביוני 2022	חור שחור עם דסקת ספיחה, ה"בולע" כוכב אחר חור שחור הוא עצם בעל שדה כבידה כה חזק עד ששום גוף, לרבות אור, אינו יכול להתנתק ממנו. אם ננסה לחשב את מהירות המילוט מהחור השחור, נמצא שהיא עוברת את מהירות האור. אף על פי שהחור השחור עצמו אינו מקרין (ומכאן מגיע שמו), תהליך קוונטי המכונה קרינת הוקינג גורם לפליטת קרינה וחלקיקים מהגבול החיצוני של החור השחור, הקרוי אופק אירועים. מסתו של החור השחור גדלה כאשר גוף חוצה את אופק האירועים מבחוץ פנימה, ומאידך, מסתו קטנה בעקבות קרינת הוקינג. קיימות שתי שאלות פתוחות מפורסמות הקשורות לחורים שחורים. ידוע כי מאחורי כל אופק אירועים נמצאת סינגולריות. השאלה הראשונה היא שאלת נכונותה של השערת הצנזורה הקוסמית, לפיה כל סינגולריות מוסתרת מאיתנו על ידי אופק אירועים. השאלה השנייה קשורה למציאת פתרון לפרדוקס המידע הנובע מכך שחורים שחורים "מתאדים" מבלי לאבד מידע. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 ביוני 2022	תיאור התמונה עמוק באדמה היא סדרת דרמה בהמשכים אמריקאית העוסקת בנושא החיים בצל המוות ומאופיינת בסגנון אלגורי. היא מתמקדת במשפחת פישר המנהלת בית לוויות בלוס אנג'לס שבקליפורניה. יוצר הסדרה הוא התסריטאי אלן בול, שגם הפיק אותה, יחד עם רוברט גרינבלאט, דייוויד ג'נולארי ואלן פול. הסדרה שודרה בארצות הברית בשנים 2001–2005 במהלכן שודרו 5 עונות ו-63 פרקים. בתחילה שודרה ברשת הכבלים HBO (החל מ-3 ביוני 2001), ובהמשך שודרה ברשתות נוספות בארצות הברית ובמדינות אחרות. בישראל, שודרה הסדרה בערוץ 2 החל מ-7 בנובמבר 2003 ובהמשך באקסטרה הוט וב-Yes Stars Drama. "עמוק באדמה" היא סדרה עטורת פרסים. היא זכתה בעקביות לשבחים רבים, לביקורות חיוביות, לאהדה בקרב המעריצים במשך השנים, במיוחד עבור הכתיבה והמשחק וכן לנתוני רייטינג גבוהים ברשת HBO. הסדרה תוארה בעקביות על ידי מבקרי טלוויזיה רבים כאחת מסדרות הטלוויזיה הטובות בכל הזמנים, ופרק הסיום שלה אף נחשב בידי רבים לפרק הסיום הטוב ביותר בכל הזמנים. הסדרה זכתה בפרסים רבים ובהם שלושה פרסי גלובוס הזהב, תשעה פרסי אמי ו-32 פרסים אחרים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 ביוני 2022	קרב מידווי קרב מידוויי (בהיסטוריוגרפיה היפנית נודע הקרב בשם "מבצע מי") היה קרב ימי מכריע במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה. בקרב זה, המהווה בעצם את נקודת המפנה העיקרית בזירת האוקיינוס השקט, במלחמת העולם השנייה, הביס הצי האמריקני, בפיקודם של האדמירלים צ'סטר נימיץ, פרנק ג'ק פלטצ'ר וריימונד ספרואנס, את הצי הקיסרי היפני, בפיקודם של האדמירלים איסורוקו יממוטו, צ'ואיצ'י נגומו ונובוטאקה קונדו, בסמוך לאטול מידוויי. הצי הקיסרי היפני לא התאושש מהמכה שספג בקרב זה. בקרב מידוויי, בדומה להתקפה על פרל הארבור שישה חודשים לפני כן, שמו לעצמם היפנים למטרה להשמיד את כוחות הצי האמריקני באוקיינוס השקט, על מנת להקל על קידום מרחב השגשוג המשותף של מזרח אסיה רבתי. הם קיוו שתבוסה נוספת באזור תנחית מכה אנושה על המוראל האמריקני ותאלץ את האמריקנים לבקש הפסקת אש, מהלך שיבטיח שליטה יפנית באוקיינוס השקט. הצי היפני תכנן לפתות את כוח נושאות המטוסים של הצי האמריקני לחשוף את עצמו, ואז להשמידו. בנוסף, כללה תוכנית הקרב היפנית את כיבוש אטול מידוויי על מנת שישמש בסיס קדמי במערך ההגנה ההקפית שהקימה האימפריה היפנית בתגובה לפשיטה של דוליטל על טוקיו. חיסרון משמעותי בתוכנית הקרב היפנית היה הערכה שגויה של מצבו של הצי האמריקני ושל התגובה האמריקנית. חשוב מכך, מפענחי צפנים אמריקנים הצליחו לפצח את הצופן בו השתמש הצי הקיסרי וידעו מראש את תאריך המתקפה ואת מיקומה, ובשל כך היה יכול הצי האמריקני להתכונן ולארוב לצי האויב. כל ארבע נושאות המטוסים היפניות שהשתתפו בקרב, וכן סיירת כבדה אחת, טובעו, ואילו האמריקנים איבדו נושאת מטוסים אחת ומשחתת אחת. לאחר התבוסה במידוויי והתבוסה במערכה הממושכת באיי שלמה, לא הצליחה האימפריה היפנית להחליף את אבדותיה בחומר (בעיקר נושאות מטוסים) ובלוחמים (בעיקר טייסים מיומנים) בקצב המספיק להתמודדות עם התבוסות, בעוד העוצמה התעשייתית של ארצות הברית הקלה מאוד על התאוששות הצי האמריקני באוקיינוס השקט. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 ביוני 2022	קרב מידווי קרב מידוויי (בהיסטוריוגרפיה היפנית נודע הקרב בשם "מבצע מי") היה קרב ימי מכריע במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה. בקרב זה, המהווה בעצם את נקודת המפנה העיקרית בזירת האוקיינוס השקט, במלחמת העולם השנייה, הביס הצי האמריקני, בפיקודם של האדמירלים צ'סטר נימיץ, פרנק ג'ק פלטצ'ר וריימונד ספרואנס, את הצי הקיסרי היפני, בפיקודם של האדמירלים איסורוקו יממוטו, צ'ואיצ'י נגומו ונובוטאקה קונדו, בסמוך לאטול מידוויי. הצי הקיסרי היפני לא התאושש מהמכה שספג בקרב זה. בקרב מידוויי, בדומה להתקפה על פרל הארבור שישה חודשים לפני כן, שמו לעצמם היפנים למטרה להשמיד את כוחות הצי האמריקני באוקיינוס השקט, על מנת להקל על קידום מרחב השגשוג המשותף של מזרח אסיה רבתי. הם קיוו שתבוסה נוספת באזור תנחית מכה אנושה על המוראל האמריקני ותאלץ את האמריקנים לבקש הפסקת אש, מהלך שיבטיח שליטה יפנית באוקיינוס השקט. הצי היפני תכנן לפתות את כוח נושאות המטוסים של הצי האמריקני לחשוף את עצמו, ואז להשמידו. בנוסף, כללה תוכנית הקרב היפנית את כיבוש אטול מידוויי על מנת שישמש בסיס קדמי במערך ההגנה ההקפית שהקימה האימפריה היפנית בתגובה לפשיטה של דוליטל על טוקיו. חיסרון משמעותי בתוכנית הקרב היפנית היה הערכה שגויה של מצבו של הצי האמריקני ושל התגובה האמריקנית. חשוב מכך, מפענחי צפנים אמריקנים הצליחו לפצח את הצופן בו השתמש הצי הקיסרי וידעו מראש את תאריך המתקפה ואת מיקומה, ובשל כך היה יכול הצי האמריקני להתכונן ולארוב לצי האויב. כל ארבע נושאות המטוסים היפניות שהשתתפו בקרב, וכן סיירת כבדה אחת, טובעו, ואילו האמריקנים איבדו נושאת מטוסים אחת ומשחתת אחת. לאחר התבוסה במידוויי והתבוסה במערכה הממושכת באיי שלמה, לא הצליחה האימפריה היפנית להחליף את אבדותיה בחומר (בעיקר נושאות מטוסים) ובלוחמים (בעיקר טייסים מיומנים) בקצב המספיק להתמודדות עם התבוסות, בעוד העוצמה התעשייתית של ארצות הברית הקלה מאוד על התאוששות הצי האמריקני באוקיינוס השקט. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 ביוני 2022	הפלישה לנורמנדי הייתה פלישה אמפיבית של צבאות בעלות הברית המערביות בחופי נורמנדי שבצרפת הכבושה, שהתחוללה ב-6 ביוני 1944 עד 30 ביוני 1944 במסגרת החזית המערבית במלחמת העולם השנייה. ביומה הראשון של הפלישה השתתפו 156,000 חיילים של בעלות הברית, בסיוע 12,000 כלי טיס ו-6,900 כלי שיט – זהו מבצע הנחיתה הימי הגדול בהיסטוריה. הפלישה לנורמנדי מסמנת את פתיחתה של חזית שנייה במלחמה נגד גרמניה, ואת ראשית הקץ של גרמניה הנאצית. ב-6 ביוני 1944, מעט אחרי חצות, הוצנחו מהאוויר כ-23,000 חיילים אמריקאים ובריטים בנורמנדי. בשעות הבוקר המוקדמות פתחו ספינות מלחמה בהפגזה ארטילרית על החופים, ובשעה 06:30 החלו לנחות עשרות אלפי חיילים וכלי רכב בחמשת חופי הנחיתה המתוכננים. עומק החדירה של כוחות בעלות הברית לאדמת צרפת ביום הפלישה היה קטן, ומרבית היעדים שהוקצו לכוחות הנוחתים ביום הפלישה הראשון לא הושגו, אך הם השיגו את יעדם העיקרי: הבקעת החומה האטלנטית, וביסוס ראשי גשר על אדמת צרפת. במהלך השבועות הבאים הנחיתו בעלות הברית כוחות גדולים בנורמנדי, ופתחו בתנועה איטית אך מתמדת לתוך צרפת, נוכח התנגדותם העיקשת של הכוחות הגרמנים. המערכה על חצי האי נורמנדי, שבאה בעקבות הפלישה, ארכה כחודשיים וחצי שבמהלכם ספגו כוחות בעלות הברית אבדות כבדות, אך היא הביאה לשבירת כוחו של הצבא הגרמני על אדמת צרפת, ולנסיגה מהירה של שרידיו לשטח גרמניה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 ביוני 2022	הריגתו של אבשלום; ריצפת פסיפס בקתדרלה של סיינה אבשלום היה בנו השלישי של דוד המלך. אמו הייתה מעכה בת תלמי מלך גשור, ממלכה קטנה בגולן. אבשלום נולד בחברון עם תחילת מלכות דוד ביהודה והוא מתואר כגבר יפה תואר במיוחד, חכם וערמומי. חייו היו קצרים וסוערים. הוא הרג את אחיו למחצה אמנון לאחר שהלה אנס את אחותו תמר. לאחר חזרתו מגלות, ומשהוסרו שאר המתחרים על הכתר מדרכו, מרד בדוד והצליח לתפוס את השלטון. בקרב מכריע שנערך בין צבאות שני הצדדים הובס צבא המורדים ואבשלום הוצא להורג במצוות יואב בן צרויה. סיפור חייו ומותו של אבשלום עורר עניין ומחלוקת בקרב חוקרי המקרא. מערכת היחסים המורכבת והאינטנסיבית של אבשלום עם אביו דוד, שסופם במרד ובגידה, הפכו את אבשלום לסמל לבן סורר שבא על עונשו. כפי שמסכם מדרש רבה: "כיוצא בו דוד שלא ייסר לאבשלום בנו ולא רידהו יצא לתרבות רעה, ובקש להרוג את אביו, ושכב עם פלגשיו, וגרם לו לילך יחף והוא בוכה, ונפלו מישראל כמה אלפים וכמה רבבות, וגרם לו דברים קשים הרבה שאין להם סוף". מאידך, הסיפור המקראי התמציתי מתאפיין בעמימות ואף ברב-משמעות, שבה נשמעים קולות אחדים בתיאור מעשיו של אבשלום. רב המשמעות פתחה פתח לפרשנותו של הסיפור על ידי פרשנים רבים במספר רבדים: פשט (המובן הראשוני של הכתוב), רמז (פרשנות), דרש (פרשנות מרחיבה) וסוד (מיסטיקה). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 ביוני 2022	פוגה בשישה קולות מתוך המנחה המוזיקלית, בכתב-ידו של יוהאן סבסטיאן באך. במוזיקה, פוּגָה היא טכניקת הלחנה מוזיקלית למספר קולות, וכך גם נקראת כל יצירה הכתובה בטכניקה זו. בפוגה מוצג נושא ראשי, אשר מושמע במהלך היצירה שוב ושוב כשהוא "עובר" בין קולות שונים, בדרך כלל בשינויים מלודיים וריתמיים לצורך התאמה לקולות האחרים או לסולמות שונים. מלבד ההתפתחויות השונות שעובר הנושא הראשי, מוצגים במהלך הפוגה גם נושאים משניים וקטעי מעבר. פוגה יכולה להיכתב להרכבים כליים, להרכבים קוליים של זמרים סולנים או מקהלה, ואף לכלי מקלדת יחיד. בין הפוגות המפורסמות ידועות הסימפוניה השלישית שכתב לודוויג ואן בטהובן לתזמורת מלאה, הרקוויאם שכתב וולפגנג אמדאוס מוצרט למקהלה, והפסנתר המושווה שכתב יוהאן סבסטיאן באך לכלי מקלדת יחיד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 ביוני 2022	משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות הוא משבר שנגרם בעקבות גירעון אקטוארי כבד שבו היו נתונות שמונה קרנות פנסיה בישראל, מרביתן קרנות בשליטתה של ההסתדרות הכללית. גירעון אקטוארי זה העיק על הקרנות במשך שנים רבות. משמעותו של הגירעון הייתה, שבתלות בעומק גירעונה של כל קרן, במוקדם או במאוחר, כל אחת מהקרנות תגיע למצב שבו אין באפשרותה לעמוד בהתחייבויותיה לעמיתיה. התרעות על המשבר הצפוי נשמעו החל מאמצע שנות ה-60. לפתרון המשבר ננקטו במהלך השנים צעדים אחדים, ולאחר שאלה לא הביאו לפתרון, בשנת 2003 הולאמו הקרנות הגירעוניות, והועברו לניהול משותף, בגוף בשם "עמיתים". גביית דמי ניהול ממקבלי הפנסיה והעלאת גיל הפרישה הביאו לצמצום זכויות העמיתים, ותרמו אף הן לפתרון הבעיה. הדיון במשבר בקרנות הפנסיה נמשך שנים רבות. במהלך שנים אלה ננקטו צעדים רבים לפתרון המשבר, אך היו שטענו כי המשבר פחות חמור משהוצג, ולכן אין הצדקה לצעדים שננקטו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 ביוני 2022	אזור מרכז הכרמל כיום מרכז הכרמל שבחיפה, הוא אזור מגורים, תרבות ופנאי על רכס הכרמל. עד אמצע המאה ה-19 לא שימש רכס הכרמל למגורים, פרט למגורים ארעיים של רועים ומתבודדים, משום שהיה מרוחק מאזור החוף ומחיפה העתיקה מוקפת החומה. הבעלות על אדמות רכס הכרמל התחלקה בין המדינה, המסדר הכרמליתי, ותושבי הכפר הערבי א-טירה (במקום בו כיום נמצאת העיר טירת כרמל). על ההר התפרסה דרך משובשת אחת הידועה בשם "הדרך העליונה" (בניגוד ל"דרך התחתונה" הנקראת כיום "דרך ההגנה"). במהלך המאה ה-19 רכש המסדר הכרמליתי נחלות בסטלה מאריס ובוואדי שיח‏‏. התיישבות הגרמנים הטמפלרים על הכרמל בסוף המאה ה-19 סימנה את תחילת פיתוח המקום. קניית אדמות האזור על ידי חברת הכשרת הישוב, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, הביאה לפיתוח האזור כשכונה יהודית מוקפת גנים, כפי שהיא מוכרת כיום. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 ביוני 2022	סנט קילדה הוא ארכיפלג מבודד השוכן בצפון האוקיינוס האטלנטי במרחק של 64 ק"מ מצפון-מערב לאי ויסט הצפוני. בארכיפלג נכללים האיים המערביים ביותר בהברידים החיצוניים של סקוטלנד. האי הגדול ביותר בארכיפלג הוא הירטה, והצוקים הנמצאים בו הם הגבוהים ביותר בממלכה המאוחדת. האוכלוסייה דוברת הגאלית מונה לכל היותר 100 תושבים, כבר מאז 1851. מקורו של השם סנט קילדה מהווה כר להשערות רבות. המורשת האנושית באיים מאופיינת במספר אלמנטים אדריכליים ייחודיים מהתקופות ההיסטורית והפרהיסטורית, למרות שהתיעודים הקדומים ביותר של יישוב אנושי במקום מתוארכים לימי הביניים. הכפר הימי-ביניימי בהירטה נבנה מחדש במהלך המאה ה-19, אך השפעות הדת, התיירות ומלחמת העולם הראשונה הובילו לפינויו של האי ב-1930. כיום האיים מאוכלסים על ידי אנשי הכוחות המזוינים של בריטניה. סיפורו של סנט קילדה משך תשומת לב אמנותית, ובין השאר נכתבה אופרה בנושא. סנט קילדה הפך לאתר המורשת העולמית הראשון בסקוטלנד והוא אחד מהאתרים הבודדים שהוכרזו כאתרים מעורבים, בשל איכויותיו הטבעיות, הימיות והתרבותיות. האיים משמשים כאתר קינון חשוב למספר מינים של עופות ימיים ובהם סולה צפונית ותוכי ים אטלנטי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 ביוני 2022	תמונה של הנשיא בוש משנת 1992 ג'ורג' הרברט ווקר בוש היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כנשיאהּ ה-41 של ארצות הברית מ-1989 עד 1993 וכסגן נשיא ארצות הברית ה-43 מ-1981 עד 1989. בוש נולד ב-1924 במילטון שבמסצ'וסטס. בעקבות המתקפה על פרל הארבור ב-1941 דחה את לימודיו באוניברסיטה, התגייס לצי ארצות הברית ביום הולדתו ה-18, והפך לטייס הקרב הצעיר ביותר ששירת אז בצי (לפני יום הולדתו ה-19). ב-1966 נבחר לבית הנבחרים. ב-1971 מינה אותו הנשיא ריצ'רד ניקסון לשגריר ארצות הברית באו"ם, וכעבור שנתיים התמנה ליושב ראש הוועדה הרפובליקנית הלאומית. בהמשך מונה לתפקיד מנהל ה-CIA. ב-1980 התמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לנשיאות, אך הובס בפריימריז בידי רונלד רייגן. רייגן בחר בבוש כעמיתו למירוץ, ובעקבות זכייתו בבחירות מונה בוש לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית. כסגן נשיא היה בוש אחראי למספר שטחי פעולה בתחום הפנים, כמו דה-רגולציה ותוכנית המלחמה בסמים, וערך מספר ניכר של ביקורים מעבר לים. בשנת 1988, לקראת סיום תקופת כהונתו השנייה כסגנו של רייגן, ניהל בוש מסע בחירות לנשיאות, והביס את יריבו הדמוקרטי מייקל דוקאקיס. בכך היה לסגן הנשיא המכהן הראשון שנבחר לנשיאות מזה למעלה מ-150 שנה, והאחרון עד כה. בתקופת נשיאותו של בוש התרחשו אירועים היסטוריים רבים: הפלישה האמריקאית לפנמה, מלחמת המפרץ, נפילת חומת ברלין ונפילת מסך הברזל. בוש חתם על הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה, אשר יצר גוש סחר בין ארצות הברית, קנדה ומקסיקו. במהלך מלחמת המפרץ נהנה בוש מאחוזי פופולריות גבוהים, שנחלשו בהמשך בגלל המיתון הכלכלי, הגרעון התקציבי, והפשיעה בערים. בשנת 1990 העלה את שיעורי המיסים, חרף העובדה שהבטיח לציבור שלא יעשה זאת. הפרת ההבטחה הרחיקה ממנו שמרנים רבים, ובבחירות שנערכו בשנת 1992 הפסיד את הנשיאות, לאחר תקופת כהונה אחת, לביל קלינטון. בוש עזב את הפוליטיקה בשנת 1993. ב-1997 נפתחו הספרייה והמוזיאון הנשיאותיים הקרויים על שמו. עם ניצחון בנו ג'ורג' ווקר בוש בבחירות לנשיאות ב-2000 היו השניים לצמד השני של אב ובן שכיהנו כנשיאים, אחרי ג'ון אדמס וג'ון קווינסי אדמס. בנובמבר 2018 הלך בוש לעולמו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 ביוני 2022	צ'ארלס הוֹהי (1925–2006) היה מדינאי אירי שכיהן כטישַך (ראש ממשלת אירלנד) מטעם מפלגת פיאנה פול. הוא כיהן במשרה במשך שלוש קדנציות בין השנים 1979–1992. הוהי נבחר לראשונה לדאל אירן, הפרלמנט האירי, ב-1957, ונבחר מחדש בכל מערכות הבחירות עד 1992. כיהן גם כשר הבריאות והרווחה (1977–1979), כשר האוצר (1966–1970), כשר החקלאות (1964–1966) וכשר המשפטים (1961–1964). הוהי נחשב לאחד הפוליטיקאים האירים הדומיננטיים והשנויים במחלוקת, בתקופתו. עם כניסתו לממשלה בתחילת שנות השישים הפך להיות סמל לדור חדש של שרים איריים. כראש ממשלה, נזקף לזכותו, על פי כמה כלכלנים, השינוי לטובה בכלכלת אירלנד של סוף שנות השמונים. עם זאת, הקריירה הפוליטית שלו עמדה גם בסימן של כמה שערוריות. כשר אוצר, היה הוהי מעורב בשערוריית הנשק של 1970, שערורייה שכמעט וחיסלה את הקריירה שלו. לאחר ששוקם המוניטין שלו, הוא ניזוק שוב עקב פרשת רצח מוזרה שאירעה ב-1982, כשכיהן כראש ממשלה. ארבע פעמים הוא עמד בפני הדחה מתפקידו כמנהיג המפלגה, ובכל פעם הצליח "לחמוק" מהדחה זו, מה שהעניק לו את הכינוי "הודיני הגדול". גילויים על חלקו בשערוריית הציתות לטלפונים אילצו אותו להתפטר מתפקידו כראש הממשלה, ואף לפרוש מהחיים הפוליטיים, ב-1992. לאחר פרישתו של הוהי, גילויים נוספים על שחיתות, מעילות, העלמות מס ורומן מחוץ לנישואין שנמשך 27 שנים, הכתימו לחלוטין את המוניטין שלו. הוא מת מסרטן הערמונית ב-2006, בגיל 80. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 ביוני 2022	שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים. המגעים בין יהודים לעובדי אלילים צברו תאוצה בעקבות מלחמותיו של אלכסנדר הגדול, אשר הביאו את ארץ ישראל על יהודיה תחת שלטון הלניסטי. קהילות יהודיות גדולות חיו לצד עובדי אלילים בערים גדולות כמו אלכסנדריה ורומא. הסיבות לשנאת היהודים בעולם היווני-רומי שנויות במחלוקת בקרב החוקרים: יש הסוברים כי הייתה זו ההיבדלות היהודית ממגע עם נכרים שגרמה לתיוגם של היהודים כמיזנתרופים ועוינים, בעוד אחרים סוברים שהיו אלו סכסוכים פוליטיים כמו מרד החשמונאים וחיכוכים בין הקבוצות היהודיות והלא-יהודיות בארץ ישראל, סוריה ורומא. היוונים והרומאים הביעו השתוממות ואף לעג כלפי מנהגים יהודיים כמו ברית מילה, הימנעות מאכילת בשר חזיר ושמירת שבת. כנגד היהודים הופצו עלילות שקריות כמו עלילת החמור ועלילת קורבן האדם, וכן עלילת המצורעים שהייתה חלק מגרסה אלטרנטיבית עוינת לסיפור המקראי על יציאת מצרים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 ביוני 2022	סמל ההגנה בשנות הארבעים ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, והיווה למעשה את התשתית להקמת צה"ל עם הקמת המדינה. "ההגנה" הוקמה ביוני 1920 ובתחילה כללה כוחות מקומיים מצומצמים בהיקפם וללא שליטה מרכזית. רק בשנות ה-30 החל הארגון להתפתח. לנוכח המרד הערבי הגדול, החלה "ההגנה" לשתף פעולה עם הבריטים בגיוס נוטרים ובהקמת יחידות לוחמים כגון פלוגות השדה ופלגות הלילה להגנת היישוב כנגד התוקפים. לאחר מכן הקימה שני כוחות מרכזיים – החי"ש (חיל השדה) והפלמ"ח. מלבד האימונים הצבאיים, כוחותיה השתתפו בפעולות גדולות נגד הבריטים, בהבאת מעפילים לארץ ובהתיישבות. "ההגנה", באמצעות 12 חטיבות הלוחמים שהקימה, ניהלה את השלבים הראשונים של מלחמת העצמאות, במבצעים הגדולים לכיבוש הארץ מן הגליל ועד לנגב, ובלחימה נגד הפלישה של ארצות ערב לארץ ישראל, ולה תרומה מכרעת לניצחון במלחמה זו. במאי 1948, תוך כדי סערת הקרבות, הפך הארגון לצה"ל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 ביוני 2022	מרדכי ריווסמן, מחבר השיר המקורי ביידיש ימי החנוכה הוא שיר עברי לחג החנוכה פרי עטו של הבלשן, המתרגם והמורה אברהם אברוּנין, שנכתב בארץ ישראל בעשור השני של המאה ה-20 ונדפס ב-1918. זוהי גרסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן. השיר זכה לפופולריות ונדפס בשירונים במערב אירופה ובצפון אמריקה. משהפך לעממי, נוצר לו פזמון חוזר קבוע. זמן קצר לאחר פרסום השיר נוצרה לו גרסה עברית, שחוברה בארץ ישראל. אברהם אברוּנין (1869–1957), שעלה מרוסיה הלבנה ב-1910 והיה למורה בתל אביב, תרגם שירי ילדים לעברית מיידיש, במטרה לסייע ללימוד העברית של ילדי הארץ. במחצית הראשונה של המאה ה-20 נפוצו בצפון אמריקה עיבודים שונים של השיר לאנגלית, בפרט לילדים, והשיר החל להיות מוכר בשם "Hanukkah, Oh Hanukkah, Come Light the Menorah". כמו הגרסאות היידית והעברית, גם הגרסה האנגלית היא משירי החנוכה הפופולריים ביותר, ומבין השלוש היא הפשוטה מכולן: יש בה הזמנה נלהבת לחגוג ואזכור של מנהגי החג, אך היא נטולה כל התייחסות לסיפור ההיסטורי או לרכיב הדתי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 ביוני 2022	קטר חונה ליד הרציף בתחנת רעמסס, קהיר הרכבות במצרים היו הרכבות הראשונות ביבשת אפריקה. כבר בשנת 1851 החלה סלילת מסילות רכבת במצרים, והתפתחות הרכבת במדינה זו מלווה כמה מן האירועים הבולטים של התקופה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, קהיר הייתה אחת משלוש הערים המרכזיות באימפריה הבריטית, לצד לונדון וניו דלהי. מצרים הייתה לנקודת כינוס מרכזית לכוחות הצבא הבריטי בשתי מערכות גדולות, האחת בדרדנלים והשנייה במערכה לכיבוש ארץ ישראל, והרכבת המצרית גויסה, רובה ככולה, למאמץ המלחמתי. כאשר החלו הכוחות הבריטים להתקדם מזרחה בחצי האי סיני, בשלהי 1916, נסללה מסילת רכבת לאורך החוף הצפוני של חצי האי. המסילה יצאה מן העיר קנטרה, על גדת תעלת סואץ, והגיעה עד לעיר רפיח, שבינה ובין עזה עבר קו החזית בין הצבא העות'מאני לצבא הבריטי. לאחר שכבשו הכוחות הבריטים את עזה, הוארכה המסילה אל העיר, ולאחר שנכנסו לארץ ישראל, הגיעה המסילה עד לעיר לוד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 ביוני 2022	תיאור התמונה מבצע פעמון החירות הוא שם הקוד שניתן להפלגה שביצעו ספינות חיל הים לחוף המזרחי של ארצות הברית בקיץ 1976, לאחר שהוזמנו על ידי צי ארצות הברית להשתתף בחגיגות 200 שנה לעצמאותה של ארצות הברית. בנוסף להפגנת הכבוד והידידות לבעל ברית חשוב, כלל המבצע מספר מטרות נוספות מבחינת ישראל: מפגש עם העם האמריקאי והקהילה היהודית וסיוע למפעל המגבית היהודית המאוחדת. מטרה נוספת הייתה הצגת אמצעי הלחימה של חיל הים הישראלי לציי מדינות מדרום אמריקה כדי לסייע בשיווקם עבור התעשיות הביטחוניות. הפלגה זו היא הארוכה ביותר בתולדות חיל הים הישראלי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 ביוני 2022	תג כובע של משטרת המנדט משטרת המנדט או "כוח המשטרה הפלשׂתינאי" היה כוח משטרה שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, וקדם למשטרת ישראל. כוח משטרה זה היה אחד ממספר כוחות שיטור ואכיפת חוק בתקופת המנדט הבריטי, חלקם משטרות מקומיות כמשטרת תל אביב וחלקם ז'נדרמריות כחיל הספר העבר-ירדני, אך להבדיל מהם, המשטרה וכוחות הנוטרים הנספחים אליה, היוו את הארגון המרכזי של שלטונות המנדט הבריטי לאכיפת החוק בתקופת שלטונם. משטרת המנדט שימשה בתפקידים היסטוריים חשובים, כדיכוי מהומות ופרעות, ובאכיפת מדיניות הבריטים על היישוב, כולל מאבק כנגד המחתרות היהודיות. בנוסף עסקה בפעילות שיטור ואכיפת החוק על כלל האוכלוסייה. במשטרת המנדט שירת סגל מעורב; בריטים, ששימשו לרוב בתפקידי פיקוד, ערבים ויהודים. עם הקמת מדינת ישראל היוו 700 מן השוטרים הוותיקים של משטרת המנדט את היסוד שממנו הוקמה משטרת ישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 ביוני 2022	קובוץ ושורוק הם שני סימני ניקוד המציינים בעברית החדשה את התנועה /u/. קובוץ נראה כמו שלוש נקודות באלכסון עולה מימין לשמאל מתחת לאות ושורוק הוא האות וי"ו עם נקודה באמצעה. שורוק, אם כן, נראה כמו האות וי״ו עם דגש, אך במילה שכולה מנוקדת אי־אפשר להתבלבל בין שורוק לדגש – באות שלפני שורוק לא יהיה שום ניקוד אחר. בימינו אין שום הבדל בצליל בין קובוץ לשורוק. לדעת חוקרים רבים לא היה הבדל כזה גם בתקופות הקודמות – קובוץ היה „סימן של דחק”, כלומר הנקדנים הראשונים כתבו קובוץ כאשר בטקסט שניקדו היה אמור להיות צליל /u/ ולא הופיעה האות וי״ו ובשאר המקרים כתבו שורוק. חוקרים אחרים העלו את האפשרות שהצליל של קובוץ היה מעוגל יותר או קצר יותר. בניקוד תקני הקובוץ נכתב בהברה סגורה לא מוטעמת: ”כֻּלָּם” (כולם), ”מְשֻׁגָּע” (משוגע), ”צְהֻבִּים” (צהובים). בשאר המקרים נכתב שורוק. במילים שאולות תמיד נכתב שורוק – ”אוּנִיבֶרְסִיטָה”, ”הַמְבּוּרְג”, ”אוּקְרָאִינָה”. בכתיב חסר־ניקוד צליל /u/ תמיד נכתב באות וי״ו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 ביוני 2022	סכר קניון גלן סכר קניון גלן הוא סכר קשת על נהר הקולורדו בצפון מדינת אריזונה בארצות הברית, בסמוך לעיירה פייג'. הסכר נבנה כדי לשמש כתחנת כוח הידרואלקטרית וכדי לווסת את זרימת נהר הקולורדו מאגן הקולורדו העליון לאגן התחתון. מאגר המים שמאחורי הסכר קרוי אגם פאוול, האגם המלאכותי השני בגודלו בארצות הברית, והוא מתמשך הרחק לתוך מדינת יוטה. הסכר קרוי על שם קניון גלן, סדרה של נקיקים צבעוניים, שרובם מצויים כיום מתחת למי המאגר. הקמת הסכר הוצעה בשנות ה-50 של המאה ה-20 כחלק ממיזם אגירת מי נהר הקולורדו, מפעל מים של לשכת הטיוב של ארצות הברית (U.S. Bureau of Reclamation, בראשי תיבות USBR), סוכנות פדרלית הפועלת במסגרת מחלקת הפנים של ארצות הברית. המיזם נועד לפתח מאגרי מים בחלקו העליון של נהר הקולורדו ובכמה מיובליו. המטרה העיקרית של המיזם הייתה ליישם את חלוקת מי הנהר עבור המדינות באגן העליון של הנהר כפי שנקבע ב"הסכם נהר הקולורדו" – הסכם בין שבע מדינות בארצות הברית שנחתם ב-1922 וקבע את חלוקת מי הנהר בין המדינות שבהן הוא זורם. מטרה נוספת הייתה לאגור מים על מנת להבטיח כמות מים מספקת עבור האגן התחתון בשנים שחונות. המיקום הראשוני שהוצע על ידי USBR להקמת הסכר היה בקניון "אקו פארק" ביוטה. אולם לאחר התנגדות של ארגוני איכות הסביבה, כדוגמת מועדון סיירה, שפנו לבתי המשפט במטרה לעצור את המיזם, החליטה הסוכנות לבנות את הסכר בקניון גלן. בניית סכר קניון גלן החלה ב-1956 והסתיימה ב-1966. כאשר המאגר התמלא, החל הסכר לשמש לוויסות זרימת המים במורד הנהר ולאספקת חשמל לתושבי האזור. ב-1983 שיטפונות גדולים כמעט גרמו להתמוטטות הסכר, אך האסון נמנע ברגע האחרון. באמצעות ריסון שיטפונות וגורמים נוספים שאפיינו בעבר את הקולורדו, גרם הסכר לשינויים פיזיים ואקולוגיים במורד הנהר. ההשפעות החיוביות והשליליות של הסכר שנויות במחלוקת, ומאמרים רבים נכתבו בזכותו ובגנותו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 ביוני 2022	שבויים בריטים בדנקרק המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה הוא השם שניתן לפלישתה של גרמניה לצרפת ולארצות השפלה במלחמת העולם השנייה, שהחלה ב-10 במאי 1940, וארכה כחודש וחצי. בשלב הראשון תקף כוח משני גרמני את ארצות השפלה, במטרה למשוך לשם את חלקו הגדול של הצבא הצרפתי ואת חיל המשלוח הבריטי. במקביל התבצע המאמץ העיקרי הגרמני באזור הארדנים. עיקר הכוח המשוריין של הורמאכט הבקיע דרך מערך ההגנה הצרפתי על נהר המז, ולאחר מכן פנה לכיוון דרום-מערב, הגיע עד לחוף תעלת למאנש, וכיתר את הכוחות הצרפתיים והבריטיים על אדמת בלגיה. חלקים ניכרים מחיל המשלוח הבריטי וחלק מהצבא הצרפתי הצליחו לחצות את התעלה דרך נמל דנקרק, ולהימלט מהכוחות הגרמנים במסגרת מבצע דינמו. השלב השני של המערכה החל ב-5 ביוני 1940. הכוח העיקרי של הצבא הגרמני תקף דרומה, מוטט את מערך ההגנה הצרפתי החדש על נהר הסום, כבש את הבירה פריז, איגף את ביצורי קו מאז'ינו ותקף אותם מעורפם. במערכה על צרפת היה הוורמאכט בשיאו. תורת הלחימה הממוכנת החדישה, הבליצקריג, הביאה לתבוסה מכרעת של צבא, שנחשב לאחד החזקים בעולם, בתוך שישה שבועות. היטלר היה לאדונה של אירופה היבשתית, מחוף האוקיינוס האטלנטי ועד לגבולה של ברית המועצות. הישגים צבאיים אלו של הוורמאכט לא מונפו לכדי הישג מדיני. היטלר לא הצליח להכניע את בריטניה, או לאלץ את הבריטים לחתום על הסכם שביתת נשק עם גרמניה, בטרם תקף את ברית המועצות כשנה לאחר מכן, ובטרם הצטרפה ארצות הברית למלחמה. למרות זאת, המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה, נחשבת אחת המערכות הצבאיות המכריעות בהיסטוריה הצבאית המודרנית, והניצחון בה נחשב אחד ההישגים הגדולים של הוורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 ביוני 2022	טְבִּילִיסִי היא העיר הגדולה ביותר בגאורגיה, ובירתה. היא שוכנת בלב חבל כארתלי שבמזרח גאורגיה על שתי גדותיו של נהר הקורה. העיר מתפרסת על 350 קמ"ר, ומספר תושביה הוא כמיליון ומאתיים אלף איש, המהווים כחמישית מכלל אוכלוסיית המדינה, או מעל לרבע מכלל אוכלוסיית טביליסי רבתי. שטח טביליסי רבתי 726 קמ"ר. טביליסי היא המרכז התעשייתי, החברתי, הפיננסי והתרבותי החשוב ביותר בגאורגיה. העיר צומחת גם כדרך מעבר לצינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן. היא נמצאת על צומת דרכים בין אירופה לאסיה ושוכנת על אחד מנתיבי דרך המשי ההיסטורית. פעמים רבות הייתה טביליסי מקום המפגש של מספר כוחות ואימפריות מתחרות. ביטוי להיסטוריה של העיר ניתן לראות בארכיטקטורה שלה, משדרות רוסתוולי האוסמניות, דרך מרכז העיר, המאופיין בערב רב של סמטאות צרות, ועד לרובע נריקלה הימי-ביניימי. בטביליסי מרוכזים המוסדות העיקריים של המדינה, ובהם, נמל התעופה הראשי של גאורגיה, הבורסה הגאורגית לניירות ערך, האוניברסיטה הראשית של גאורגיה ורוב יתר המוסדות להשכלה גבוהה ולמחקר במדינה, אצטדיוני הכדורגל ומוסדות הספורט הראשיים במדינה וכן שש קבוצות כדורגל, המוזיאון הלאומי הגאורגי, שמאגד את רוב המוזיאונים במדינה, והמוזיאונים הראשיים של גאורגיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 ביוני 2022	זוג זאבים טסמניים בגן חיות בארצות הברית בשנת 1902 זאב טסמני הוא יונק שככל הנראה נכחד מן העולם במהלך המאה ה-20. הוא מסווג כחיית כיס ונחשב לטורף הכיס הגדול ביותר בעידן המודרני. הזאב הטסמני היה אנדמי לאוסטרליה ולגינאה החדשה, והוא היה השריד האחרון בסוג זאב כיס. הזאב הטסמני נכחד מאוסטרליה כמה אלפי שנים לפני בוא מתיישבים אירופאים ליבשת, אולם הוא שרד בטסמניה, לצד מינים אנדמיים אחרים כמו השד הטסמני. משערים שהוא נכחד לחלוטין בשנות ה-30 של המאה ה-20, בעיקר כתוצאה מציד אינטנסיבי שזכה לעידוד בדמות פרסים כספיים. גורמים נוספים שתרמו לכך הם מחלות, הגעתם של הכלבים (ובראשם הדינגו), וכן חדירת האדם לתחומי מחייתו של הזאב. על אף שסווג באופן רשמי כחיה נכחדת ב-1996 (50 שנה לאחר מותו של הפרט האחרון הידוע), מטיילים וקריפטו-זואולוגים מדווחים עד היום על צפייה בפרטי זאב טסמני. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 ביוני 2022	פסק דין יָרוּס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה ניתן בבית המשפט העליון בישראל בינואר 2005, ובו נעתר בית המשפט לבקשתן של טל ואביטל ירוס-חקק, בנות זוג לסביות המקיימות יחד תא משפחתי, לאמץ זו את ילדיה של זו. בפסק הדין התקבל ערעורן של בנות-הזוג ירוס-חקק על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, שסירב בשנת 1997 לפנייה של השתיים בבקשה לאימוץ הדדי של ילדיהן. ההליך המשפטי, מהגשת הבקשה הראשונה לבית המשפט לענייני משפחה ועד להכרעה בבית המשפט העליון, ארך שמונה שנים. בעת מתן פסק הדין חיו השתיים ביחד 15 שנה, והיו להן שלושה ילדים מתרומות זרע אנונימיות. בעקבות פסק הדין ניתנו בפברואר 2006 צווי אימוץ לבנות הזוג ירוס-חקק, והן הפכו לזוג ההורים החד-מיניים הראשון בישראל שקיבל צו אימוץ בפועל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 ביוני 2022	פלאוויוס קלאודיוס יוליאנוס, המכונה יוליאנוס הכופר (331 או 332 – 26 ביוני 363) היה קיסר רומא בין השנים 361 ל-363. יוליאנוס, הקיסר הרומאי הפגאני האחרון, ביסס את מורשתו כדמות ייחודית בהיסטוריה של הקיסרות הרומית, רפורמטור שניסה לשנות את מהלך ההיסטוריה של רומא הנוצרית ושל מערכות השלטון הרומאיות. איש אשכולות, פילוסוף וסופר. מקום מיוחד שמור לו בהיסטוריה היהודית כמי שפעל לבנות את בית המקדש מהריסותיו. הרפורמות שיזם והספיק לממש נעשו מתוך אמונה עמוקה, כי התלאות ומלחמות האזרחים, שאפיינו את האימפריה מאז המאה השלישית, נבעו מאבדן דרך וזניחת המסורת הרומאית העתיקה. הוא היה בן לשושלת של קונסטנטינוס הגדול הקיסר הרומאי שהפך את הנצרות לדת מדינה של האימפריה הרומית ובילדותו ניצל מטיהור שערכו יורשי קונסטנטינוס. תהליכים היסטוריים רוממו אותו מסטאטוס של נסיך מנודה לקיסר תחת שלטונו של קונסטנטיוס השני ולאחר מכן לשליט בלעדי של האימפריה, האחרון לשושלת בית קונסטנטינוס. במהלך שנת 363 הוביל יוליאנוס מסע מלחמה כנגד האימפריה הסאסאנית ולאחר סדרת הצלחות ראשוניות נהרג בקרב מכריע. הצבא הרומי נאלץ לסגת תחת הסכם כניעה משפיל והרפורמות בוטלו. בדברי הימים של הנצרות הוא זכה לכינוי "הכופר" מותו הפתאומי בחרב אויביו תואר על ידי הכנסייה הנוצרית כעונש אלוהי על כפירתו . ההיסטוריון ג'ון גראוויל פוקוק קובע בספרו "ברברים וכנסייה" כי בפרספקטיבה היסטורית ובמבט מפוקח, תקופת שלטונו הקצרה של יוליאנוס הכופר הייתה למעשה חריגה מהנרטיב ההיסטורי של האימפריה הרומית והכנסייה הנוצרית, ומגדיר אותה כאירוע נדיר של הופעת היסטוריה נוגדת-עובדות בעולם הממשי, היסטוריה של מה שעשוי היה לקרות אך לא קרה: יוליאנוס עשוי היה לשנות את מבנה השלטון האימפריאלי, הוא עשוי היה לפרק את הכנסייה הנוצרית ולבסס את האימפריה על דת פגאנית-פילוסופית והוא עשוי היה לסלק את האימפריה הפרסית מאחיזתה במסופוטמיה אך בתום שלטונו חזר מהלך ההיסטוריה למשבצת הראשונה, וכל שיכול היה לקרות לא קרה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 ביוני 2022	סמליל הארגון פועלי התעשייה של העולם (באנגלית: Industrial Workers of the World או בקיצור IWW) הוא איגוד מקצועי בינלאומי, בעל צביון אנרכו-סינדיקליסטי אשר החל את פעילותו בארצות הברית ב-1905. חבריו נקראים בכינוי הסלנג "וובליז" (Wobblies) או בצורת יחיד "וובלי" (Wobbly). בשיאו, בשנת 1923, מנה הארגון כ-40,000 חברים, וטען להשפעה על לפחות 300,000 איש נוספים. מספר החברים בארגון ירד באופן ניכר לאחר דיכוי ממשלתי חמור שכונה 'ההפחדה האדומה', שהתבצע לראשונה בין השנים 1917–1924, כחלק ממדיניות הממשל האמריקאי, שראה בקומוניזם איום על יסודות החברה הדמוקרטית. ירידה נוספת בכוחו אירעה לאחר הפיצול שהתחולל בו בשנת 1924, כתוצאה מוויכוחים פנימיים על עקרונות הארגון ועל אופן פעילותו העתידית. כתוצאה מהאירועים הללו, לא הצליח הארגון לשחזר את השפעתו ואת הישגיו ונותר גוף זניח יחסית משנות ה-40 ואילך, אם כי נותר פעיל עד היום ומונה 12,138 חברים פעילים, מתוכם 8,494 בארצות הברית בלבד נכון ל-2021. החברות בארגון פתוחה לכלל העובדים. עובד יכול להצטרף לארגון, גם אם מקום עבודתו אינו חלק ממנו, וגם אם הוא חבר בארגון נוסף. טענה מרכזית בתפיסת העולם של ה-IWW היא שכל הפועלים צריכים להיות מאוחדים, וששיטת השכר צריכה להתבטל ובמקומה יש לאמץ מודל של חלוקת רווחים שוויונית בין כלל הפועלים. הארגון מביע תמיכה נלהבת במודל הניהול העצמי הדמוקרטי, על פיו העובדים בוחרים את המנהלים שלהם ושותפים להכרעות הארגוניות של מקום עבודתם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 ביוני 2022	רצח פרנץ פרדיננד ורעייתו סופי התרחש ב-28 ביוני 1914 בעיר סרייבו, בירת בוסניה והרצגובינה שתחת שלטון אוסטרו-הונגריה. יורש העצר האוסטרו-הונגרי הארכידוכס פרנץ פרדיננד ואשתו סופיה, דוכסית הוהנברג. הרוצח, גַברילוֹ פּרינציפּ, אחד מחבורה של שבעה בוסנים וסרבים, היה חבר בתנועת המחתרת הסרבית "היד השחורה", ששמה לה למטרה לשחרר את קבוצת העמים דוברי השפות הסלאביות הדרומיות בבלקן משליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית, ולאחדם במסגרת ישות פוליטית חדשה, שתיקרא "יוגוסלביה". הרצח, שקיבל את הכינוי "הירייה שנשמעה ברחבי העולם", הניע שרשרת אירועים, שהביאו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה זמן קצר אחריו, ולכן הוא נחשב ל"יריית הפתיחה של המלחמה". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 ביוני 2022	סמנתה סמית' סמנתה ריד סמית' (29 ביוני 1972 – 25 באוגוסט 1985) הייתה תלמידת בית ספר אמריקאית ממדינת מיין שזכתה לפרסום בינלאומי בתקופת המלחמה הקרה לאחר שבשנת 1982 כתבה מכתב למזכיר הכללי החדש של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, יורי אנדרופוב, וקיבלה ממנו תשובה אישית, שכללה הזמנה לבקר בברית המועצות. מכתב התשובה של אנדרופוב חולל קרקס תקשורתי. כתבות בנושא התפרסמו ברשתות הטלוויזיה הגדולות בארצות הברית, ומיטב אישי התקשורת של התקופה, כדוגמת טד קופל וג'וני קרסון, ערכו ראיונות עם סמית'. ב־7 ביולי היא טסה למוסקבה עם הוריה, ושהתה שם שבועיים כאורחת של אנדרופוב. סמית' חזרה לארצות הברית ב־22 ביולי 1983 והתקבלה כגיבורה במדינת מיין. היא הוגדרה כ"שגרירה של רצון טוב" וסוקרה בהרחבה על ידי כלי תקשורת בשתי המעצמות. סמית' נודעה כ"שגרירה האמריקאית הצעירה ביותר" והשתתפה באירועים של פעילי שלום ביפן. היא כתבה ספר על הביקור ביחד עם אביה ושיחקה בסדרת טלוויזיה. סמית' נהרגה בגיל 13 בהתרסקות מטוס נוסעים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 ביוני 2022	מסוק קרב מודרני – AH-64 אפאצ'י, בשירות חיל האוויר הישראלי. מַסּוֹק הוא כלי טיס היוצר עילוי באמצעות סיבוב מדחף בעל להבים (רוֹטוֹר). בעגה המקצועית מוגדר המסוק כ"כלי טיס בעל כנף סובבת" (בניגוד למטוס, שהוא "כלי טיס בעל כנף קבועה"). בהשוואה למטוס, המסוק הוא בעל מבנה מסובך בהרבה, יקר יותר לייצור ותפעול, אטי יותר ובעל טווח טיסה קצר יותר. יתרונו הגדול של המסוק הוא יכולת התמרון הכמעט בלתי-מוגבלת שלו במרחב. המסוק יכול להמריא אנכית ממשטחי נחיתה מוגבלים, לרחף מעל נקודה, לטוס לאחור ולצדדים, לתמרן במהירויות נמוכות מאוד, המאפשרות טיסה בין עצמים ולנחות. הקושי בתכנון מסוק נובע מכמה גורמים: הצורך בסיבוב הלהבים, שדורש מנגנון כבד וחזק ומנוע בעל הספק גדול. בנוסף נדרשים מנגנון שמוֹנֵעַ מהמסוק להסתובב בכיוון הפוך מהרוטור, ואמצעיי ניהוג מורכבים, היות שלא ניתן להשתמש במשטחי היגוי כמו במטוס. בגלל המורכבות ההנדסית, פיתוח המסוק פיגר שנים רבות אחרי פיתוח המטוס; טיסת מסוק ראשונה וקצרה בוצעה רק בשנת 1922, 19 שנים אחרי טיסת הבכורה של האחים רייט במטוס. יכולותיו המיוחדות של המסוק הביאו לניצולו למגוון שימושים צבאיים ואזרחיים ובהם הובלת אנשים וסחורות, התקנה, סיור, ניטור, חילוץ, שיטור, הובלת גייסות ומשימות תקיפה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה