ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/ינואר 2014

ינואר
1 בינואר 2014	אח"י דקר בעת יציאתה לדרך. נמל פורטסמות, ה-9 בינואר 1968 טביעת הצוללת דַּקָּר בינואר 1968 בדרכה מבריטניה לישראל, על 69 אנשי צוותה, הייתה אסון לאומי בישראל. המידע וההערכות על הסיבות לאובדנה לא פורסמו, ובדעת הקהל המקומית נותרה הטביעה בגדר תעלומה. הצוללת שירתה במקור בצי הבריטי כצוללת הוד מלכותה תחת השם טוטם. ב-1965 רכשה ישראל את הצוללת, והיא קיבלה את מספר חיל הים צ-77, שופצה במספנות פורטסמות', אוישה בצוות ישראלי שאומן בידי הצי הבריטי, ויצאה לדרכה לישראל ב-9 בינואר 1968. דיווח המיקום האחרון התקבל מהצוללת ב-24 בינואר 1968 בשעה שש בבוקר מדרום לקצה המזרחי של כרתים, והשדר האחרון התקבל ממנה 18 שעות מאוחר יותר. על אף חיפושים נרחבים שנערכו אחריה על ידי אוניות, צוללות וכלי טיס, לא נמצאה הצוללת על פני המים והוכרזה כאבודה. כשנה לאחר טביעתה התגלה אחד ממצופי החירום של הצוללת דקר בחוף רצועת עזה. מסקנות שגויות מניתוח ממצאי המצוף ומיקומו הובילו לחיפושים אחריה בחופי מצרים ובים האגאי, אך אלה לא העלו דבר. בתום המלחמה הקרה, ניאותה ארצות הברית להעמיד את יכולות החיפוש והאיתור במים עמוקים שפותחו על ידי צי ארצות הברית, לטובת המאמצים לאיתור הצוללת. החיפושים חזרו והתמקדו בקטע הנתיב שבו אבד הקשר עמה. ב-28 במאי 1999, למעלה מ-31 שנים לאחר היעלמותה, נמצאו שרידיה של "דקר" על ידי מערך החיפוש במים עמוקים של חברת נאוטיקוס. השרידים נמצאו בקרקעית הים בעומק של 3 קילומטרים, על נתיב השיט המתוכנן לחיפה, במרחק של 485 קילומטרים מיעדה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 בינואר 2014	אח"י דקר בעת יציאתה לדרך. נמל פורטסמות, ה-9 בינואר 1968 טביעת הצוללת דַּקָּר בינואר 1968 בדרכה מבריטניה לישראל, על 69 אנשי צוותה, הייתה אסון לאומי בישראל. המידע וההערכות על הסיבות לאובדנה לא פורסמו, ובדעת הקהל המקומית נותרה הטביעה בגדר תעלומה. הצוללת שירתה במקור בצי הבריטי כצוללת הוד מלכותה תחת השם טוטם. ב-1965 רכשה ישראל את הצוללת, והיא קיבלה את מספר חיל הים צ-77, שופצה במספנות פורטסמות', אוישה בצוות ישראלי שאומן בידי הצי הבריטי, ויצאה לדרכה לישראל ב-9 בינואר 1968. דיווח המיקום האחרון התקבל מהצוללת ב-24 בינואר 1968 בשעה שש בבוקר מדרום לקצה המזרחי של כרתים, והשדר האחרון התקבל ממנה 18 שעות מאוחר יותר. על אף חיפושים נרחבים שנערכו אחריה על ידי אוניות, צוללות וכלי טיס, לא נמצאה הצוללת על פני המים והוכרזה כאבודה. כשנה לאחר טביעתה התגלה אחד ממצופי החירום של הצוללת דקר בחוף רצועת עזה. מסקנות שגויות מניתוח ממצאי המצוף ומיקומו הובילו לחיפושים אחריה בחופי מצרים ובים האגאי, אך אלה לא העלו דבר. בתום המלחמה הקרה, ניאותה ארצות הברית להעמיד את יכולות החיפוש והאיתור במים עמוקים שפותחו על ידי צי ארצות הברית, לטובת המאמצים לאיתור הצוללת. החיפושים חזרו והתמקדו בקטע הנתיב שבו אבד הקשר עמה. ב-28 במאי 1999, למעלה מ-31 שנים לאחר היעלמותה, נמצאו שרידיה של "דקר" על ידי מערך החיפוש במים עמוקים של חברת נאוטיקוס. השרידים נמצאו בקרקעית הים בעומק של 3 קילומטרים, על נתיב השיט המתוכנן לחיפה, במרחק של 485 קילומטרים מיעדה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 בינואר 2014	יוסף אל קרדאווי בצעירותו השייח' ד"ר יוסוף עבדאללה אל-קרדאווי (נולד ב-9 בספטמבר 1926) הוא איש דת מוסלמי-סוני ומנהיג אסלאמיסטי ממוצא מצרי. הוא נחשב לאחד מחשובי הפוסקים המוסלמים בדורנו, וכסמכות רוחנית שאין לערער עליה, בקרב עשרות ואפילו מאות מיליוני מוסלמים בעולם כולו. ככל הנראה, קרדאווי הוא איש הדת המוסלמי המשפיע ביותר כיום. קרדאווי ידוע בעיקר בזכות תוכניתו הפופולרית בערוץ "אל-ג'זירה", "א-שריעה ואל-חייאת" (ההלכה האסלאמית והחיים), הנצפית על ידי קהל של כ-40 מיליון מוסלמים, וכן בזכות אתר האינטרנט IslamOnline, שקרדאווי היה ממקימיו ב-1997. מוסלמים רבים רואים בקרדאווי מנהיג שמרני מתון ובעל השקפת עולם מאוזנת. אחרים רואים בו פנאט חשוך ומסוכן, וטוענים שהפתוות (פסקי הלכה מוסלמיים) שהוא מוציא מנוגדות לערכי הדמוקרטיה ולזכויות האדם האוניברסליות. בהקשר זה, קרדאווי מצדד באופן גלוי בפיגועי התאבדות פלסטיניים נגד מטרות ישראליות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 בינואר 2014	יוסף אל קרדאווי בצעירותו השייח' ד"ר יוסוף עבדאללה אל-קרדאווי (נולד ב-9 בספטמבר 1926) הוא איש דת מוסלמי-סוני ומנהיג אסלאמיסטי ממוצא מצרי. הוא נחשב לאחד מחשובי הפוסקים המוסלמים בדורנו, וכסמכות רוחנית שאין לערער עליה, בקרב עשרות ואפילו מאות מיליוני מוסלמים בעולם כולו. ככל הנראה, קרדאווי הוא איש הדת המוסלמי המשפיע ביותר כיום. קרדאווי ידוע בעיקר בזכות תוכניתו הפופולרית בערוץ "אל-ג'זירה", "א-שריעה ואל-חייאת" (ההלכה האסלאמית והחיים), הנצפית על ידי קהל של כ-40 מיליון מוסלמים, וכן בזכות אתר האינטרנט IslamOnline, שקרדאווי היה ממקימיו ב-1997. מוסלמים רבים רואים בקרדאווי מנהיג שמרני מתון ובעל השקפת עולם מאוזנת. אחרים רואים בו פנאט חשוך ומסוכן, וטוענים שהפתוות (פסקי הלכה מוסלמיים) שהוא מוציא מנוגדות לערכי הדמוקרטיה ולזכויות האדם האוניברסליות. בהקשר זה, קרדאווי מצדד באופן גלוי בפיגועי התאבדות פלסטיניים נגד מטרות ישראליות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 בינואר 2014	בית הכנסת המפואר באוני יהדות גאורגיה היא קהילה יהודית עתיקת יומין, ויש הסבורים כי ראשיתה עוד מימי חורבן בית המקדש הראשון וגירוש היהודים מארץ ישראל על ידי נבוכדנצר, שבא בעקבותיו. היהודים הגאורגים חיו באופן מסורתי בנפרד, ברובע היהודי שבכל עיר או כפר, שנקרא "שכונת היהודים", ושם בדרך כלל נמצאו כל מבני הקהילה. קהילת יהודי גאורגיה מורכבת משתי קהילות נפרדות: קהילת היהודים המקומיים, "הגאורגים", שהתיישבו בגאורגיה כבר בתקופה הקדומה, והיוו את רוב יהודי המדינה; קהילה קטנה של יהודים אשכנזים, שברחו ממקום מושבם בזמן מלחמת העולם השנייה והתיישבו בטביליסי, בירת המדינה. בפי היהודים המקומיים הם נקראו "אשכֶּנַזימֶבּי". הקהילה, שנאמדה בכ-100,000 אנשים בשנות ה-70 של המאה ה-20, הייתה מורכבת ברובה המכריע מיהודים גאורגים (מקומיים) וממיעוט של אשכנזים. רוב בני הקהילה עלו לישראל ממניעים אידאולוגיים במטרה להגשים את חלומם עתיק היומין לעלות לארץ הקודש. חלקם היגרו מישראל לארצות הברית, לרוסיה, לבלגיה, לאוסטריה, לספרד ולמדינות נוספות, ממניעים כלכליים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 בינואר 2014	בית הכנסת המפואר באוני יהדות גאורגיה היא קהילה יהודית עתיקת יומין, ויש הסבורים כי ראשיתה עוד מימי חורבן בית המקדש הראשון וגירוש היהודים מארץ ישראל על ידי נבוכדנצר, שבא בעקבותיו. היהודים הגאורגים חיו באופן מסורתי בנפרד, ברובע היהודי שבכל עיר או כפר, שנקרא "שכונת היהודים", ושם בדרך כלל נמצאו כל מבני הקהילה. קהילת יהודי גאורגיה מורכבת משתי קהילות נפרדות: קהילת היהודים המקומיים, "הגאורגים", שהתיישבו בגאורגיה כבר בתקופה הקדומה, והיוו את רוב יהודי המדינה; קהילה קטנה של יהודים אשכנזים, שברחו ממקום מושבם בזמן מלחמת העולם השנייה והתיישבו בטביליסי, בירת המדינה. בפי היהודים המקומיים הם נקראו "אשכֶּנַזימֶבּי". הקהילה, שנאמדה בכ-100,000 אנשים בשנות ה-70 של המאה ה-20, הייתה מורכבת ברובה המכריע מיהודים גאורגים (מקומיים) וממיעוט של אשכנזים. רוב בני הקהילה עלו לישראל ממניעים אידאולוגיים במטרה להגשים את חלומם עתיק היומין לעלות לארץ הקודש. חלקם היגרו מישראל לארצות הברית, לרוסיה, לבלגיה, לאוסטריה, לספרד ולמדינות נוספות, ממניעים כלכליים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 בינואר 2014	זוג זאבים טסמניים בגן חיות בארצות הברית בשנת 1902 זאב טסמני הוא יונק שככל הנראה נכחד מן העולם במהלך המאה ה-20. הוא מסווג כחיית כיס ונחשב לטורף הכיס הגדול ביותר בעידן המודרני. הזאב הטסמני היה אנדמי לאוסטרליה ולגינאה החדשה, והוא היה השריד האחרון בסוג זאב כיס. הזאב הטסמני נכחד מאוסטרליה כמה אלפי שנים לפני בוא מתיישבים אירופאים ליבשת, אולם הוא שרד בטסמניה, לצד מינים אנדמיים אחרים כמו השד הטסמני. משערים שהוא נכחד לחלוטין בשנות ה-30 של המאה ה-20, בעיקר כתוצאה מציד אינטנסיבי שזכה לעידוד בדמות פרסים כספיים. גורמים נוספים שתרמו לכך הם מחלות, הגעתם של הכלבים (ובראשם הדינגו), וכן חדירת האדם לתחומי מחייתו של הזאב. על אף שסווג באופן רשמי כחיה נכחדת ב-1996 (50 שנה לאחר מותו של הפרט האחרון הידוע), מטיילים וקריפטו-זואולוגים מדווחים עד היום על צפייה בפרטי זאב טסמני. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 בינואר 2014	זוג זאבים טסמניים בגן חיות בארצות הברית בשנת 1902 זאב טסמני הוא יונק שככל הנראה נכחד מן העולם במהלך המאה ה-20. הוא מסווג כחיית כיס ונחשב לטורף הכיס הגדול ביותר בעידן המודרני. הזאב הטסמני היה אנדמי לאוסטרליה ולגינאה החדשה, והוא היה השריד האחרון בסוג זאב כיס. הזאב הטסמני נכחד מאוסטרליה כמה אלפי שנים לפני בוא מתיישבים אירופאים ליבשת, אולם הוא שרד בטסמניה, לצד מינים אנדמיים אחרים כמו השד הטסמני. משערים שהוא נכחד לחלוטין בשנות ה-30 של המאה ה-20, בעיקר כתוצאה מציד אינטנסיבי שזכה לעידוד בדמות פרסים כספיים. גורמים נוספים שתרמו לכך הם מחלות, הגעתם של הכלבים (ובראשם הדינגו), וכן חדירת האדם לתחומי מחייתו של הזאב. על אף שסווג באופן רשמי כחיה נכחדת ב-1996 (50 שנה לאחר מותו של הפרט האחרון הידוע), מטיילים וקריפטו-זואולוגים מדווחים עד היום על צפייה בפרטי זאב טסמני. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 בינואר 2014	שלב מוקדם בהיווצרות "כדור האש" בניסוי טריניטי ניסוי טריניטי היה הניסוי הגרעיני הראשון. הוא נערך על ידי הצבא האמריקני ב-16 ביולי 1945 בניו מקסיקו שבארצות הברית, במטרה לבחון את יעילות הפצצה הגרעינית בטרם ייעשה בה שימוש צבאי במלחמת העולם השנייה. עוצמת הפיצוץ בניסוי, אשר היה הפיצוץ הגרעיני הראשון בהיסטוריה, הייתה שקולה לכ-21 קילוטון TNT. ניסוי טריניטי היה שיאה של תוכנית מנהטן, התוכנית האמריקנית הסודית לפיתוח נשק גרעיני, אשר במסגרתה פותחו שני סוגים של פצצות גרעיניות, פצצת אורניום המבוססת על "מנגנון ירי", ופצצת פלוטוניום המבוססת על "מנגנון קריסה". הפצצה בניסוי טריניטי, אשר זכתה לכינוי "גאדג'ט", הייתה מבוססת על פלוטוניום ובעלת מנגנון קריסה. הצלחת הניסוי סללה את הדרך להטלת שתי הפצצות הגרעיניות על יפן שבועות ספורים לאחר מכן. השנייה בהן – "איש שמן" שהוטלה על נגסאקי – הייתה העתק מדויק של "גאדג'ט". הטלת הפצצות הובילה לסיום מלחמת העולם השנייה, וסימנה את תחילת עידן הגרעין. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 בינואר 2014	שלב מוקדם בהיווצרות "כדור האש" בניסוי טריניטי ניסוי טריניטי היה הניסוי הגרעיני הראשון. הוא נערך על ידי הצבא האמריקני ב-16 ביולי 1945 בניו מקסיקו שבארצות הברית, במטרה לבחון את יעילות הפצצה הגרעינית בטרם ייעשה בה שימוש צבאי במלחמת העולם השנייה. עוצמת הפיצוץ בניסוי, אשר היה הפיצוץ הגרעיני הראשון בהיסטוריה, הייתה שקולה לכ-21 קילוטון TNT. ניסוי טריניטי היה שיאה של תוכנית מנהטן, התוכנית האמריקנית הסודית לפיתוח נשק גרעיני, אשר במסגרתה פותחו שני סוגים של פצצות גרעיניות, פצצת אורניום המבוססת על "מנגנון ירי", ופצצת פלוטוניום המבוססת על "מנגנון קריסה". הפצצה בניסוי טריניטי, אשר זכתה לכינוי "גאדג'ט", הייתה מבוססת על פלוטוניום ובעלת מנגנון קריסה. הצלחת הניסוי סללה את הדרך להטלת שתי הפצצות הגרעיניות על יפן שבועות ספורים לאחר מכן. השנייה בהן – "איש שמן" שהוטלה על נגסאקי – הייתה העתק מדויק של "גאדג'ט". הטלת הפצצות הובילה לסיום מלחמת העולם השנייה, וסימנה את תחילת עידן הגרעין. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 בינואר 2014	במה ועליה פסלי מואי באי הפסחא אי הפסחא הוא אי הנמצא באוקיינוס השקט, כ-3,700 קילומטרים מערבית לחופי אמריקה הדרומית, ומצוי מאז שנת 1888 בשליטתה של צ'ילה. האי נודע בפסלי האבן הענקיים שבו המכונים מואי. אוכלוסיית האי מונה כ-4,500 נפש, רובם ממוצא פולינזי. עד היום מתקשים החוקרים להסביר מספר תופעות הקשורות לאי. התעלומה הראשונה היא מקור תושביו הראשונים של האי המרוחק אלפי קילומטרים ממקומות מיושבים אחרים. תעלומה נוספת היא אופן יצירתם של פסלי הענק שמשקלם עשרות טונות ואף יותר, ולא פחות מסקרן הוא אופן הובלתם למרחקים של עד 10 קילומטרים מאתר מרכזי בו נחצבו, והצבתם על במות מוגבהות כשעל ראשם מונח גוש אבן גדול שאף הוא שוקל מספר טונות. חידה נוספת היא הסיבה לאסון האקולוגי שפקד את האי והסיבות לאסון החברתי-דמוגרפי שפקד את האוכלוסייה. בנוסף, הכתב הייחודי בו השתמשו התושבים טרם פוענח. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 בינואר 2014	במה ועליה פסלי מואי באי הפסחא אי הפסחא הוא אי הנמצא באוקיינוס השקט, כ-3,700 קילומטרים מערבית לחופי אמריקה הדרומית, ומצוי מאז שנת 1888 בשליטתה של צ'ילה. האי נודע בפסלי האבן הענקיים שבו המכונים מואי. אוכלוסיית האי מונה כ-4,500 נפש, רובם ממוצא פולינזי. עד היום מתקשים החוקרים להסביר מספר תופעות הקשורות לאי. התעלומה הראשונה היא מקור תושביו הראשונים של האי המרוחק אלפי קילומטרים ממקומות מיושבים אחרים. תעלומה נוספת היא אופן יצירתם של פסלי הענק שמשקלם עשרות טונות ואף יותר, ולא פחות מסקרן הוא אופן הובלתם למרחקים של עד 10 קילומטרים מאתר מרכזי בו נחצבו, והצבתם על במות מוגבהות כשעל ראשם מונח גוש אבן גדול שאף הוא שוקל מספר טונות. חידה נוספת היא הסיבה לאסון האקולוגי שפקד את האי והסיבות לאסון החברתי-דמוגרפי שפקד את האוכלוסייה. בנוסף, הכתב הייחודי בו השתמשו התושבים טרם פוענח. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 בינואר 2014	מסעותי עם דודתי הוא רומן רב-מכר מאת גרהם גרין, שיצא לאור בשנת 1969, ומאז יצא בעשרות מהדורות ותורגם לשפות רבות. הספר נחשב לאחד מהרומנים הקלילים יותר של הסופר הבריטי הפורה, לא משום שהנושאים שבהם הוא עוסק – זקנה, מוות, מסעות ויחסי משפחה – הם קלילים כשלעצמם, אלא משום שגרין בחר להתייחס אליהם באמצעים קומיים ומנקודת מבט קלילה. בסגנון זה יצר גרין רומן מסע פיקרסקי פופולרי, שאף עובד לקולנוע ולבמות תיאטרון רבות ברחבי העולם. ראשיתו של הרומן בהלווייתה ושריפת גופתה של אמו הקשישה של הגיבור הראשי, הנרי פולינג, שבה הוא פוגש לראשונה זה חצי מאה את אחותה הצעירה ממנה בכעשור, דודתו אוגוסטה. המפגש בין איש ואישה אלה, השונים באופיים, מרוחקים בגילם, וזרים גמורים זה לזו, מוביל בניגוד לצפוי למערכת יחסים שמשנה את חייו של הנרי מן הקצה אל הקצה, גם אם בהדרגה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 בינואר 2014	מסעותי עם דודתי הוא רומן רב-מכר מאת גרהם גרין, שיצא לאור בשנת 1969, ומאז יצא בעשרות מהדורות ותורגם לשפות רבות. הספר נחשב לאחד מהרומנים הקלילים יותר של הסופר הבריטי הפורה, לא משום שהנושאים שבהם הוא עוסק – זקנה, מוות, מסעות ויחסי משפחה – הם קלילים כשלעצמם, אלא משום שגרין בחר להתייחס אליהם באמצעים קומיים ומנקודת מבט קלילה. בסגנון זה יצר גרין רומן מסע פיקרסקי פופולרי, שאף עובד לקולנוע ולבמות תיאטרון רבות ברחבי העולם. ראשיתו של הרומן בהלווייתה ושריפת גופתה של אמו הקשישה של הגיבור הראשי, הנרי פולינג, שבה הוא פוגש לראשונה זה חצי מאה את אחותה הצעירה ממנה בכעשור, דודתו אוגוסטה. המפגש בין איש ואישה אלה, השונים באופיים, מרוחקים בגילם, וזרים גמורים זה לזו, מוביל בניגוד לצפוי למערכת יחסים שמשנה את חייו של הנרי מן הקצה אל הקצה, גם אם בהדרגה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 בינואר 2014	השער של "מגיד מישרים" מאת רבי יוסף קארו מגיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, לרוב כתוצאה משימוש באמצעים מאגיים. המגיד מגלה לאדם דברי תורה, לרוב בתורת הקבלה, וכן מספר לו על מאורעות עתידיים. במקורות בודדים מתואר המגיד כדמות חיצונית המכתיבה לצדיק, ולרוב המגיד מדבר מפיו של הצדיק. שיאה של תופעת המגידות היה בין המאות ה-16 וה-18. לרוב מתואר המגיד כמי שמופיע בעקבות פעילות מאגית מסוימת ומיוחדת לצורך גילויו, ועם זאת, לעיתים נדירות מוזכר המגיד כמי שהופיע או ביקש להופיע בלי פעילות מאגית מקדימה. במקרים אלו אין התופעה שייכת לתחום המאגיה שבה מבקש אדם לפעול לגילויים אישיים, אלא לתחום המיסטיקה. במסגרת מיסטית, מבקש אדם לפעול לטובת הכלל, ואינו שואף לגילויים אישיים. דוגמה למגידות מיסטית מופיעה אצל המגיד של הגאון מווילנה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 בינואר 2014	השער של "מגיד מישרים" מאת רבי יוסף קארו מגיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, לרוב כתוצאה משימוש באמצעים מאגיים. המגיד מגלה לאדם דברי תורה, לרוב בתורת הקבלה, וכן מספר לו על מאורעות עתידיים. במקורות בודדים מתואר המגיד כדמות חיצונית המכתיבה לצדיק, ולרוב המגיד מדבר מפיו של הצדיק. שיאה של תופעת המגידות היה בין המאות ה-16 וה-18. לרוב מתואר המגיד כמי שמופיע בעקבות פעילות מאגית מסוימת ומיוחדת לצורך גילויו, ועם זאת, לעיתים נדירות מוזכר המגיד כמי שהופיע או ביקש להופיע בלי פעילות מאגית מקדימה. במקרים אלו אין התופעה שייכת לתחום המאגיה שבה מבקש אדם לפעול לגילויים אישיים, אלא לתחום המיסטיקה. במסגרת מיסטית, מבקש אדם לפעול לטובת הכלל, ואינו שואף לגילויים אישיים. דוגמה למגידות מיסטית מופיעה אצל המגיד של הגאון מווילנה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 בינואר 2014	קרפדת קנים בוגרת באוסטרליה קַרְפֶּדֶת קָנִים היא מין של קרפדה יבשתית גדולת ממדים המצויה באופן טבעי באמריקה הדרומית ובמרכזה. היא הובאה על ידי האדם לדרום-מזרח אסיה ולאוסטרליה, ושם הפכה למין פולש. קרפדת הקנים משתייכת לסוג קרפדה שבמשפחת הקרפדיים, סוג שכולל מיני קרפדות רבים החיים בסביבות מחיה שונות ברחבי העולם. המין מאופיין, בין היתר, בכישורי הרבייה המיוחדים שלו: נקבת המין יכולה להטיל עשרות אלפי ביצים בתטולה אחת, אך רק אחוז זעיר מהן שורד את שלבי החיים הראשונים. אחד הגורמים ליכולת רבייה זו הוא תזונתה הייחודית של קרפדת הקנים, המתבססת על יצורים חיים ופגרים כאחד - הרגל תזונה ייחודי בקרב חסרי הזנב. אורכם הממוצע של פרטים בוגרים של המין הוא 10–15 סנטימטרים, אך תועדו גם פרטים גדולים הרבה יותר. לקרפדת הקנים בלוטות ארס גדולות על עורה, והראשנים והפרטים הבוגרים רעילים מאוד עבור מרבית בעלי החיים שינסו לאכול אותם. בגלל רעבתנותה ונטייתה לחסל מזיקים, הובאה קרפדת הקנים על ידי האדם לאזורים רבים באיים הקאריביים, בדרום-מזרח אסיה ובאוסטרליה, כאמצעי בקרת מזיקים חקלאי. הקרפדה הסתגלה היטב לאזור אוסטרליה, והיא קיבלה את שמה המקובל, קרפדת קנים, בשל מלחמתה במזיקים במטעים של קני סוכר. עם הזמן הפכה הקרפדה למין פולש באתרים רבים, ובחלק גדול מהאזורים אליהם הובאה על ידי האדם היא נחשבת למזיקה בפני עצמה, בייחוד בשל עורה הארסי הפוגע בטורפים המצויים באופן טבעי באזורים אלו. לאופייה יש השפעה שלילית גדולה על החקלאות המקומית, מפני שחיות מחמד ובעלי חיים אחרים מנסים לאכול את הקרפדה ונפגעים ממנה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 בינואר 2014	קרפדת קנים בוגרת באוסטרליה קַרְפֶּדֶת קָנִים היא מין של קרפדה יבשתית גדולת ממדים המצויה באופן טבעי באמריקה הדרומית ובמרכזה. היא הובאה על ידי האדם לדרום-מזרח אסיה ולאוסטרליה, ושם הפכה למין פולש. קרפדת הקנים משתייכת לסוג קרפדה שבמשפחת הקרפדיים, סוג שכולל מיני קרפדות רבים החיים בסביבות מחיה שונות ברחבי העולם. המין מאופיין, בין היתר, בכישורי הרבייה המיוחדים שלו: נקבת המין יכולה להטיל עשרות אלפי ביצים בתטולה אחת, אך רק אחוז זעיר מהן שורד את שלבי החיים הראשונים. אחד הגורמים ליכולת רבייה זו הוא תזונתה הייחודית של קרפדת הקנים, המתבססת על יצורים חיים ופגרים כאחד - הרגל תזונה ייחודי בקרב חסרי הזנב. אורכם הממוצע של פרטים בוגרים של המין הוא 10–15 סנטימטרים, אך תועדו גם פרטים גדולים הרבה יותר. לקרפדת הקנים בלוטות ארס גדולות על עורה, והראשנים והפרטים הבוגרים רעילים מאוד עבור מרבית בעלי החיים שינסו לאכול אותם. בגלל רעבתנותה ונטייתה לחסל מזיקים, הובאה קרפדת הקנים על ידי האדם לאזורים רבים באיים הקאריביים, בדרום-מזרח אסיה ובאוסטרליה, כאמצעי בקרת מזיקים חקלאי. הקרפדה הסתגלה היטב לאזור אוסטרליה, והיא קיבלה את שמה המקובל, קרפדת קנים, בשל מלחמתה במזיקים במטעים של קני סוכר. עם הזמן הפכה הקרפדה למין פולש באתרים רבים, ובחלק גדול מהאזורים אליהם הובאה על ידי האדם היא נחשבת למזיקה בפני עצמה, בייחוד בשל עורה הארסי הפוגע בטורפים המצויים באופן טבעי באזורים אלו. לאופייה יש השפעה שלילית גדולה על החקלאות המקומית, מפני שחיות מחמד ובעלי חיים אחרים מנסים לאכול את הקרפדה ונפגעים ממנה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 בינואר 2014	לוח שחמט מפרו, המעוצב בסגנון דמויות מהמסורת הדרום אמריקאית שחמט הוא משחק לוח אסטרטגי, המשוחק על ידי שני שחקנים. זהו אחד מהמשחקים השכיחים והמורכבים ביותר הקיימים בתרבות האנושית; ההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין $10^{43}$ ל-$10^{47}$. המשחק מקובל ברחבי העולם כתחביב וכספורט תחרותי כאחד. ככל הנראה, מוצאו של השחמט ממשחק הלוח ההודי צ'טורנגה, שנדד וזכה לווריאציות שונות במזרח כמו שיאנג-צ'י בסין, שוגי ביפן, ג'נגי בקוריאה ומקרוק בתאילנד ובקמבודיה. בימי הביניים, הגיע המשחק מפרס לאירופה, בצורת המשחק שאתראנג'. המשחק כפי שאנחנו מכירים אותו כיום הוא גרסה מהמאה ה־16. מקור השם בפרסית: "שאה מט", בתרגום חופשי, "מארב למלך" או "המלך חסר אונים" (בניגוד לטעות הנפוצה באטימולוגיה העממית, "המלך מת"). הניצחון במשחק מושג, כאשר אחד המלכים מאוים, במצב שבו הוא אינו יכול להינצל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 בינואר 2014	לוח שחמט מפרו, המעוצב בסגנון דמויות מהמסורת הדרום אמריקאית שחמט הוא משחק לוח אסטרטגי, המשוחק על ידי שני שחקנים. זהו אחד מהמשחקים השכיחים והמורכבים ביותר הקיימים בתרבות האנושית; ההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין $10^{43}$ ל-$10^{47}$. המשחק מקובל ברחבי העולם כתחביב וכספורט תחרותי כאחד. ככל הנראה, מוצאו של השחמט ממשחק הלוח ההודי צ'טורנגה, שנדד וזכה לווריאציות שונות במזרח כמו שיאנג-צ'י בסין, שוגי ביפן, ג'נגי בקוריאה ומקרוק בתאילנד ובקמבודיה. בימי הביניים, הגיע המשחק מפרס לאירופה, בצורת המשחק שאתראנג'. המשחק כפי שאנחנו מכירים אותו כיום הוא גרסה מהמאה ה־16. מקור השם בפרסית: "שאה מט", בתרגום חופשי, "מארב למלך" או "המלך חסר אונים" (בניגוד לטעות הנפוצה באטימולוגיה העממית, "המלך מת"). הניצחון במשחק מושג, כאשר אחד המלכים מאוים, במצב שבו הוא אינו יכול להינצל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 בינואר 2014	"דוד" (1504-1501) מאת מיכלאנג'לו פיסול הוא ענף בתחום האמנות במסגרתו יוצר האמן יצירה בעלת איכות תלת-ממדית. השינוי אותו מבצע הפַּסָּ‏ל הוא לרוב שינוי פיזי, על ידי שינוי והתאמה של חומרים, אולם באמנות המודרנית קיימת האפשרות גם לשינוי סמנטי של החומר, כלומר לבדיקת יחסו של האובייקט התלת-ממדי אל הסביבה. התוצאה של שינויים אלו מכונה "פֶּ‏סֶ‏ל". במהלך המאה ה-20 השתנתה באופן רדיקלי הגדרתו של מדיום הפיסול, עם כניסתן של טכניקות חדשות כגון וידאו ארט, רדי מייד, אמנות אדמה, מיצג, מיצב וכדומה. לצד השינוי המושגי שהתחולל, התלווה אל התהליך גם מהפך בתדמיתו החזותית של הפיסול – מדימוי של אובייקט בודד העשוי מאבנים חצובות, מתכת או עץ, הפך הפסל למגוון של אובייקטים העשויים מחומרים שונים ואף משילוב של חומרים וטכניקות, שינוי שערער על תחושת ה"נצחיות" של הפיסול הקלאסי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 בינואר 2014	"דוד" (1504-1501) מאת מיכלאנג'לו פיסול הוא ענף בתחום האמנות במסגרתו יוצר האמן יצירה בעלת איכות תלת-ממדית. השינוי אותו מבצע הפַּסָּ‏ל הוא לרוב שינוי פיזי, על ידי שינוי והתאמה של חומרים, אולם באמנות המודרנית קיימת האפשרות גם לשינוי סמנטי של החומר, כלומר לבדיקת יחסו של האובייקט התלת-ממדי אל הסביבה. התוצאה של שינויים אלו מכונה "פֶּ‏סֶ‏ל". במהלך המאה ה-20 השתנתה באופן רדיקלי הגדרתו של מדיום הפיסול, עם כניסתן של טכניקות חדשות כגון וידאו ארט, רדי מייד, אמנות אדמה, מיצג, מיצב וכדומה. לצד השינוי המושגי שהתחולל, התלווה אל התהליך גם מהפך בתדמיתו החזותית של הפיסול – מדימוי של אובייקט בודד העשוי מאבנים חצובות, מתכת או עץ, הפך הפסל למגוון של אובייקטים העשויים מחומרים שונים ואף משילוב של חומרים וטכניקות, שינוי שערער על תחושת ה"נצחיות" של הפיסול הקלאסי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 בינואר 2014	תפאורה משנת 1815 לזינגשפיל "חליל הקסם" מאת מוצרט האופרה הגרמנית הופיעה זמן קצר לאחר הולדת האופרה באיטליה. בשנת 1627 הלחין היינריך שיץ את המוזיקה לתרגום הגרמני ללברית של האופרה האיטלקית הראשונה "דפנה". במשך רוב המאה ה-17 והמאה ה-18 השתדלו כותבי האופרות הגרמניות, בלי הצלחה יתרה, להשתחרר מההשפעה האיטלקית, והמלחינים הגרמנים הטובים ביותר, כמו גאורג פרידריך הנדל וכריסטוף ויליבלד גלוק, העדיפו ליצור אופרות במסורת ה"אופרה סריה" האיטלקית. כמה מלחינים בתקופת הבארוק, כגון ריינהרדט קייזר, ניסו ליצור זרם אופראי גרמני נבדל שיתחרה בעליונות האיטלקית, אבל רק עם הופעתו של וולפגנג אמדאוס מוצרט החלה להסתמן מסורת בת-קיימא של אופרה רצינית בשפה הגרמנית. הוא נטל את הסוגה הפשוטה והעממית של הזינגשפיל והפך אותה לדבר מתוחכם ו"גבוה" יותר. לודוויג ואן בטהובן הלך בעקבותיו ב"פידליו", וקרל מריה פון ובר ביצירה "הקלע החופשי" ייסד צורת אופרה גרמנית ייחודית בהשפעת הרומנטיקה. את חידושיו של ובר נטל ריכרד וגנר, אחת הדמויות המשפיעות ביותר והשנויות במחלוקת בתולדות המוזיקה, לכיוונים חדשים ומהפכניים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 בינואר 2014	תפאורה משנת 1815 לזינגשפיל "חליל הקסם" מאת מוצרט האופרה הגרמנית הופיעה זמן קצר לאחר הולדת האופרה באיטליה. בשנת 1627 הלחין היינריך שיץ את המוזיקה לתרגום הגרמני ללברית של האופרה האיטלקית הראשונה "דפנה". במשך רוב המאה ה-17 והמאה ה-18 השתדלו כותבי האופרות הגרמניות, בלי הצלחה יתרה, להשתחרר מההשפעה האיטלקית, והמלחינים הגרמנים הטובים ביותר, כמו גאורג פרידריך הנדל וכריסטוף ויליבלד גלוק, העדיפו ליצור אופרות במסורת ה"אופרה סריה" האיטלקית. כמה מלחינים בתקופת הבארוק, כגון ריינהרדט קייזר, ניסו ליצור זרם אופראי גרמני נבדל שיתחרה בעליונות האיטלקית, אבל רק עם הופעתו של וולפגנג אמדאוס מוצרט החלה להסתמן מסורת בת-קיימא של אופרה רצינית בשפה הגרמנית. הוא נטל את הסוגה הפשוטה והעממית של הזינגשפיל והפך אותה לדבר מתוחכם ו"גבוה" יותר. לודוויג ואן בטהובן הלך בעקבותיו ב"פידליו", וקרל מריה פון ובר ביצירה "הקלע החופשי" ייסד צורת אופרה גרמנית ייחודית בהשפעת הרומנטיקה. את חידושיו של ובר נטל ריכרד וגנר, אחת הדמויות המשפיעות ביותר והשנויות במחלוקת בתולדות המוזיקה, לכיוונים חדשים ומהפכניים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 בינואר 2014	לפיס לזולי לפיס לזולי היא אבן חן יקרה למחצה המצויה בשימוש האדם עוד מהתקופה הפרהיסטורית. הדוגמה העתיקה ביותר הידועה כיום לשימוש כזה נמצאה במרגרה (Mehrgarh) שבתת-היבשת ההודית, אתר נאוליתי שנמצא בין פקיסטן לאפגניסטן ומתוארך לאלף השביעי לפנה"ס. אבן חן זו, שגוונה כחול עמוק אטוּם, הייתה מבוקשת מאוד על ידי פרעוני מצרים העתיקה, כפי שניתן להיווכח מהשימוש הרב שנעשה בה באוצרות רבים שנחשפו בקברי הפרעונים. האבן פופולרית מאוד גם כיום. רבים מגוני הכחול המופיעים בציורים, החל מכתבי היד המאוירים של ימי הביניים וכלה בלוחות הקיר של הרנסאנס, נוצרו מלפיס לזולי. האבן נטחנה וזיהומים נופו ממנה על מנת לבודד את המינרל לזוריט שמרכיב את הפיגמנט אולטרמרין. כחול זוהר וצלול זה היה בין המקורות הבודדים לצבע הכחול שהיה זמין לציירים לפני המאה ה-19, ומחירו היה גבוה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 בינואר 2014	לפיס לזולי לפיס לזולי היא אבן חן יקרה למחצה המצויה בשימוש האדם עוד מהתקופה הפרהיסטורית. הדוגמה העתיקה ביותר הידועה כיום לשימוש כזה נמצאה במרגרה (Mehrgarh) שבתת-היבשת ההודית, אתר נאוליתי שנמצא בין פקיסטן לאפגניסטן ומתוארך לאלף השביעי לפנה"ס. אבן חן זו, שגוונה כחול עמוק אטוּם, הייתה מבוקשת מאוד על ידי פרעוני מצרים העתיקה, כפי שניתן להיווכח מהשימוש הרב שנעשה בה באוצרות רבים שנחשפו בקברי הפרעונים. האבן פופולרית מאוד גם כיום. רבים מגוני הכחול המופיעים בציורים, החל מכתבי היד המאוירים של ימי הביניים וכלה בלוחות הקיר של הרנסאנס, נוצרו מלפיס לזולי. האבן נטחנה וזיהומים נופו ממנה על מנת לבודד את המינרל לזוריט שמרכיב את הפיגמנט אולטרמרין. כחול זוהר וצלול זה היה בין המקורות הבודדים לצבע הכחול שהיה זמין לציירים לפני המאה ה-19, ומחירו היה גבוה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 בינואר 2014	המסלול הישן של הקו הצהוב בכיכר הגיבורים הרכבת התחתית של בודפשט היא אחת ממערכות הרכבת התחתית הראשונות בעולם. היא פועלת ברציפות משנת 1896 וקדמה לה רק הרכבת התחתית של לונדון. מערך הרכבת התחתית בבודפשט מורכב משלושה קווים שנפגשים בכיכר דאאק פרנץ שבמרכז פשט ואורכם הכולל מגיע לכ-32 קילומטרים. המטרה המקורית של הקו הראשון, הצהוב, הייתה לספק אמצעי תחבורה נוח לפארק העירוני של בודפשט, וזאת על אף ששדרת אנדראשי שהובילה לפארק ממרכז העיר הייתה שדרה מודרנית ומתקדמת ביותר לפי מונחי המאה ה-19. עבודות ההקמה החלו בשנת 1894 ותוכננו להסתיים כעבור שנתיים, בשנת האלף לכיבוש הונגריה בידי המדיארים. 2,000 פועלים הקימו את הקו בשיטת חפור וכסה, והוא נחנך ב-2 במאי 1896 בידי הקיסר פרנץ יוזף. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 בינואר 2014	המסלול הישן של הקו הצהוב בכיכר הגיבורים הרכבת התחתית של בודפשט היא אחת ממערכות הרכבת התחתית הראשונות בעולם. היא פועלת ברציפות משנת 1896 וקדמה לה רק הרכבת התחתית של לונדון. מערך הרכבת התחתית בבודפשט מורכב משלושה קווים שנפגשים בכיכר דאאק פרנץ שבמרכז פשט ואורכם הכולל מגיע לכ-32 קילומטרים. המטרה המקורית של הקו הראשון, הצהוב, הייתה לספק אמצעי תחבורה נוח לפארק העירוני של בודפשט, וזאת על אף ששדרת אנדראשי שהובילה לפארק ממרכז העיר הייתה שדרה מודרנית ומתקדמת ביותר לפי מונחי המאה ה-19. עבודות ההקמה החלו בשנת 1894 ותוכננו להסתיים כעבור שנתיים, בשנת האלף לכיבוש הונגריה בידי המדיארים. 2,000 פועלים הקימו את הקו בשיטת חפור וכסה, והוא נחנך ב-2 במאי 1896 בידי הקיסר פרנץ יוזף. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 בינואר 2014	ראשתן גדול ראש ראשתן גדול-ראש, הידוע גם בכינוי "לוויתן זרע", הוא מין של לווייתן שיניים יחיד בסוגו, הנמנה עם משפחת הראשתניים. לראשתן מספר מאפיינים ייחודיים: הוא הגדול שבלווייתני השיניים – אורך גופו עשוי להגיע ל־18 מטרים ומעלה; מוחו הוא הגדול ביותר בעולם החי וראשו מהווה כשליש מגופו; הוא בעל החיים שמפיק את הרעש החזק ביותר; והיונק המסוגל לצלול לעומקים הגדולים ביותר. מקורו של השם "לווייתן זרע" בחומר הלבנבן בעל המרקם החלבי הנמצא בכמות גדולה בראשו, חומר שנחשב בתחילה בטעות לנוזל זרע, ואילו השם "ראשתן" נגזר מגודל ראשו. ממדי ראשו וצורתו המיוחדת, והיותו דמות ראשית ברומן המפורסם "מובי דיק" מאת הרמן מלוויל, הפכו את הראשתן לדמות הקלאסית של לווייתן כפי שמופיעה ביצירות ספרותיות רבות, בציורים ובאנימציות, וביצירות תרבותיות אחרות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 בינואר 2014	ראשתן גדול ראש ראשתן גדול-ראש, הידוע גם בכינוי "לוויתן זרע", הוא מין של לווייתן שיניים יחיד בסוגו, הנמנה עם משפחת הראשתניים. לראשתן מספר מאפיינים ייחודיים: הוא הגדול שבלווייתני השיניים – אורך גופו עשוי להגיע ל־18 מטרים ומעלה; מוחו הוא הגדול ביותר בעולם החי וראשו מהווה כשליש מגופו; הוא בעל החיים שמפיק את הרעש החזק ביותר; והיונק המסוגל לצלול לעומקים הגדולים ביותר. מקורו של השם "לווייתן זרע" בחומר הלבנבן בעל המרקם החלבי הנמצא בכמות גדולה בראשו, חומר שנחשב בתחילה בטעות לנוזל זרע, ואילו השם "ראשתן" נגזר מגודל ראשו. ממדי ראשו וצורתו המיוחדת, והיותו דמות ראשית ברומן המפורסם "מובי דיק" מאת הרמן מלוויל, הפכו את הראשתן לדמות הקלאסית של לווייתן כפי שמופיעה ביצירות ספרותיות רבות, בציורים ובאנימציות, וביצירות תרבותיות אחרות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
31 בינואר 2014	ארמון האפיפיור באביניון מדינת האפיפיור הייתה אחת מבין המדינות החשובות ביותר שהתקיימו בחצי האי האפניני לפני איחוד איטליה. מדינת האפיפיור התקיימה בין שנת 756 לשנת 1870. המדינה כללה שטחים מהמחוזות המודרניים לאציו, אומבריה, מארקה, חלק מאמיליה-רומאניה ובתקופה מסוימת גם שטחים בדרום צרפת. האפיפיור היה השליט האזרחי במדינה זו, בנוסף למעמדו כעומד בראש ממסד הכנסייה הקתולית. גודלה של מדינת האפיפיור ואופי סמכות השלטון של האפיפיור בה עברו שינויים במהלך השנים. נהוג לכנות סמכות שלטון זו "הסמכות החילונית" של האפיפיור, בניגוד לסמכותו העליונה (הייחודית והחשובה יותר) הרוחנית. בשפות זרות אחדות נהוג לכנות ישות היסטורית זו ברבים – "מדינות האפיפיור" ואת הכינוי "מדינת האפיפיור" מייחדים למובלעת המודרנית שבתוך בירת איטליה רומא, המדינה הזעירה קריית הוותיקן. מדינה זו, על אף שטחה הקטן, מאפשרת לכס הקדוש קיום ריבונות מדינית מלאה גם כיום. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה