ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/ספטמבר 2014

ספטמבר
1 בספטמבר 2014	הודעת דיוג שנשלחה בשם Trusted bank דיוג (ידוע גם כפישינג) הוא שיטת האקינג המאפשרת לגנוב פרטים אישיים באמצעות רשת האינטרנט. הגנבה מתבצעת באמצעות התחזות לגורם מוכר ושליחת הודעות מזויפות בשמו המפנות לאתר אינטרנט השייך לתוקף. אתרי האינטרנט אליהם מופנה הקורבן הם לרוב בעלי כתובת אינטרנט דומה לכתובת האינטרנט של החברה אליה מתחזה התוקף ומעוצבים באופן דומה ככל האפשר לאתר האינטרנט המקורי. לאחר הכניסה לאתר מתבקש הקורבן להזין פרטים אישיים או פיננסיים כלשהם אותם מבקש התוקף לגנוב. הנזק הנגרם כתוצאה מדיוג נע בין מניעת גישה לחשבון הדואר האלקטרוני ועד לנזקים כלכליים משמעותיים. מומחים מעריכים שהנזק שנגרם לקורבנות דיוג בארצות הברית בשנת 2007 עומד על כ-3 מיליארד דולר. התקפות הדיוג הראשונות בוצעו כלפי משתמשי AOL: המתחזה היה שולח הודעה בשם אחד ממנהלי המערכת בחברה ומבקש את פרטי ההתחברות של הקורבן. הצלחת הטכניקה גרמה למנהלי החברה להוסיף לשירות ההודעות שלה את המשפט: "אף נציג של AOL לא יבקש ממך את סיסמתך או את פרטי כרטיס האשראי שלך", שהפך לביטוי אינטרנט נפוץ. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 בספטמבר 2014	סווהילי או קיסווהילי‏‏ היא שפה ממשפחת שפות הבנטו ("בנטו צר"), שהתפתחה במזרח אפריקה במהלך האלף השני לספירה, תוך מגע הדוק עם השפה הערבית. הדקדוק והמורפולוגיה של השפה מעידים על היותה שפת בנטו, אך אוצר המילים שלה מושפע במידה רבה מערבית (כחמישית ממנו בשפה המדוברת). סווהילי היא השפה הרשמית בטנזניה, ושפה רשמית בקניה, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובאוגנדה. היא מדוברת גם במדינות נוספות במזרח אפריקה, ובהן מוזמביק, מלאווי, זמביה, רואנדה, בורונדי וסומליה. סווהילי מדוברת בפי 787,630 איש כשפת אם‏‏ (2006) וכשפה שנייה בפי כ-30 מיליון דוברים, המשתמשים בה כלינגואה פרנקה בין קהילות לשוניות שונות במזרח אפריקה. הערכות אחרות נוקבות במספרים שני מיליון ו-50 מיליון בהתאמה‏, וקיימות הערכות גבוהות עוד יותר. על אף שסווהילי פשוטה יחסית לשפות בנטו אחרות, והמורפולוגיה שלה עקבית במידה רבה וממעטת ביוצאי דופן, הדקדוק שלה בכל זאת מורכב מאוד. השפה צירופית, דבר הבא לידי ביטוי בייחוד בנטיית הפועל שלה, שאל השורש שלו מצטרפות מוספיות רבות המייצגות את הגופים, הזמנים, המודוס והאספקט הדקדוקיים, את השלילה, המושא, הזיקה ועוד. מערכת השם מסובכת ונשלטת על ידי חלוקה לקבוצות, שמשפיעה לא רק על על שם העצם אלא גם על יתר חלקי המשפט. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 בספטמבר 2014	סווהילי או קיסווהילי‏‏ היא שפה ממשפחת שפות הבנטו ("בנטו צר"), שהתפתחה במזרח אפריקה במהלך האלף השני לספירה, תוך מגע הדוק עם השפה הערבית. הדקדוק והמורפולוגיה של השפה מעידים על היותה שפת בנטו, אך אוצר המילים שלה מושפע במידה רבה מערבית (כחמישית ממנו בשפה המדוברת). סווהילי היא השפה הרשמית בטנזניה, ושפה רשמית בקניה, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובאוגנדה. היא מדוברת גם במדינות נוספות במזרח אפריקה, ובהן מוזמביק, מלאווי, זמביה, רואנדה, בורונדי וסומליה. סווהילי מדוברת בפי 787,630 איש כשפת אם‏‏ (2006) וכשפה שנייה בפי כ-30 מיליון דוברים, המשתמשים בה כלינגואה פרנקה בין קהילות לשוניות שונות במזרח אפריקה. הערכות אחרות נוקבות במספרים שני מיליון ו-50 מיליון בהתאמה‏, וקיימות הערכות גבוהות עוד יותר. על אף שסווהילי פשוטה יחסית לשפות בנטו אחרות, והמורפולוגיה שלה עקבית במידה רבה וממעטת ביוצאי דופן, הדקדוק שלה בכל זאת מורכב מאוד. השפה צירופית, דבר הבא לידי ביטוי בייחוד בנטיית הפועל שלה, שאל השורש שלו מצטרפות מוספיות רבות המייצגות את הגופים, הזמנים, המודוס והאספקט הדקדוקיים, את השלילה, המושא, הזיקה ועוד. מערכת השם מסובכת ונשלטת על ידי חלוקה לקבוצות, שמשפיעה לא רק על על שם העצם אלא גם על יתר חלקי המשפט. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 בספטמבר 2014	"אסם ג'ון מולטון", הממוקם במרכז הפארק הלאומי גרנד טיטון הפארק הלאומי גרנד טיטון הוא פארק לאומי ושמורת טבע, הממוקם במערב מדינת ויומינג שבארצות הברית, כ-5 קילומטרים מדרום לפארק הלאומי ילוסטון. הפארק נקרא על שמו של הר גרנד טיטון, הממוקם בשטחו וגובה פסגתו 4,197 מטרים – הגבוה שבהרי רכס טיטון, העוברים בפארק. ההרים קיבלו את שמם (במקור – "שלושת הטיטונים") מציידים צרפתים שהגיעו מקנדה ותיארו את צורתם בסלנג צרפתי (המתאר חזה נשי). בפארק, שהוכרז רשמית כפארק לאומי בארצות הברית ב-26 בפברואר 1929, ביקרו בשנת 2002 כ-2,600,000 תיירים ומטיילים, שעבורם נסללו בפארק כ-300 קילומטרים של מסלולי טיולים. שטחו הכולל של הפארק הוא 1,255 קילומטר רבוע ובו נוף וטבע מגוונים: הרי רכס טיטון, המיתמרים עד לגובה של 4,000 מטרים, לעומת עמק ג'קסון הול, שבו מספר מקווי מים ואגמים. בנוסף, בפארק קרחונים ושטחי יערות גדולי ממדים, וכן פאונה ופלורה ייחודיות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 בספטמבר 2014	"אסם ג'ון מולטון", הממוקם במרכז הפארק הלאומי גרנד טיטון הפארק הלאומי גרנד טיטון הוא פארק לאומי ושמורת טבע, הממוקם במערב מדינת ויומינג שבארצות הברית, כ-5 קילומטרים מדרום לפארק הלאומי ילוסטון. הפארק נקרא על שמו של הר גרנד טיטון, הממוקם בשטחו וגובה פסגתו 4,197 מטרים – הגבוה שבהרי רכס טיטון, העוברים בפארק. ההרים קיבלו את שמם (במקור – "שלושת הטיטונים") מציידים צרפתים שהגיעו מקנדה ותיארו את צורתם בסלנג צרפתי (המתאר חזה נשי). בפארק, שהוכרז רשמית כפארק לאומי בארצות הברית ב-26 בפברואר 1929, ביקרו בשנת 2002 כ-2,600,000 תיירים ומטיילים, שעבורם נסללו בפארק כ-300 קילומטרים של מסלולי טיולים. שטחו הכולל של הפארק הוא 1,255 קילומטר רבוע ובו נוף וטבע מגוונים: הרי רכס טיטון, המיתמרים עד לגובה של 4,000 מטרים, לעומת עמק ג'קסון הול, שבו מספר מקווי מים ואגמים. בנוסף, בפארק קרחונים ושטחי יערות גדולי ממדים, וכן פאונה ופלורה ייחודיות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 בספטמבר 2014	לסת עליונה של צבי ארצישראלי ממערת מיסליה (התקופה הפלאוליתית התיכונה, כ-200,000 שנה לפני זמננו) ארכאוזואולוגיה או זואוארכאולוגיה היא תחום מחקר המשלב בין ארכאולוגיה וזואולוגיה. התחום עוסק בחקר שרידי בעלי חיים מאתרים ארכאולוגיים, בעיקר עצמות, שיניים, קרניים, קונכיות, קליפות ביצים וכדומה, לצורך הבנת חברות אנושיות קדומות. שרידי בעלי חיים הם ממצא שכיח בחפירות ארכאולוגיות. הם עשויים להעיד על הרכב מזונן של אוכלוסיות קדומות, אופן הכנת המזון, וההקשר התרבותי והחברתי שבו הוא נצרך. בנוסף, שרידי בעלי החיים עשויים לשקף את הסביבה הקדומה ודרכי ניצולה על ידי האדם. המחקר הארכאוזואולוגי משמש לאיתור תפניות מרכזיות באבולוציה של האדם, כגון אכילת בשר, התפתחות הציד והדיג וביות בעלי החיים. בנוסף, הארכאוזואולוגיה תורמת תרומה חשובה להכרת הכלכלה, האקולוגיה, התרבות וחיי הרוח בכל התקופות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 בספטמבר 2014	לסת עליונה של צבי ארצישראלי ממערת מיסליה (התקופה הפלאוליתית התיכונה, כ-200,000 שנה לפני זמננו) ארכאוזואולוגיה או זואוארכאולוגיה היא תחום מחקר המשלב בין ארכאולוגיה וזואולוגיה. התחום עוסק בחקר שרידי בעלי חיים מאתרים ארכאולוגיים, בעיקר עצמות, שיניים, קרניים, קונכיות, קליפות ביצים וכדומה, לצורך הבנת חברות אנושיות קדומות. שרידי בעלי חיים הם ממצא שכיח בחפירות ארכאולוגיות. הם עשויים להעיד על הרכב מזונן של אוכלוסיות קדומות, אופן הכנת המזון, וההקשר התרבותי והחברתי שבו הוא נצרך. בנוסף, שרידי בעלי החיים עשויים לשקף את הסביבה הקדומה ודרכי ניצולה על ידי האדם. המחקר הארכאוזואולוגי משמש לאיתור תפניות מרכזיות באבולוציה של האדם, כגון אכילת בשר, התפתחות הציד והדיג וביות בעלי החיים. בנוסף, הארכאוזואולוגיה תורמת תרומה חשובה להכרת הכלכלה, האקולוגיה, התרבות וחיי הרוח בכל התקופות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 בספטמבר 2014	המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד"), הוא מעין אוהל שעל פי המסורת הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני. את המשכן בנו אמנים מומחים ("כל איש חכם לב", ספר שמות, פרק ל"ו, פסוק א'), ובראשם בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך, על פי ציווי ה' המתואר בפרשיות תרומה ותצוה בספר שמות. הקמת המשכן מתוארת בסופו של הספר ודינים ופרטים נוספים אודותיו מתוארים גם בספרי ויקרא ובמדבר. על פי המתואר במקרא, אוהל זה שימש את ישראל לאורך כל תקופת המדבר, וכן לאחר שנכנסו בני ישראל לארץ ישראל, להקרבת קורבנות ולמטרות פולחניות נוספות, וכן לשם היוועדות האל עם משה, והשראת שכינתו בקרב עַם ישראל. שנים רבות שכן אוהל מועד, ומשכן האבן שהחליף אותו, בשילה. המקדש שבנה שלמה המלך בירושלים נבנה כתחליף קבע למשכן, ועל אף הבדלים מסוימים בגודל ובמבנה הפנימי, קיימים קווי דמיון רבים בין השניים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 בספטמבר 2014	המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד"), הוא מעין אוהל שעל פי המסורת הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני. את המשכן בנו אמנים מומחים ("כל איש חכם לב", ספר שמות, פרק ל"ו, פסוק א'), ובראשם בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך, על פי ציווי ה' המתואר בפרשיות תרומה ותצוה בספר שמות. הקמת המשכן מתוארת בסופו של הספר ודינים ופרטים נוספים אודותיו מתוארים גם בספרי ויקרא ובמדבר. על פי המתואר במקרא, אוהל זה שימש את ישראל לאורך כל תקופת המדבר, וכן לאחר שנכנסו בני ישראל לארץ ישראל, להקרבת קורבנות ולמטרות פולחניות נוספות, וכן לשם היוועדות האל עם משה, והשראת שכינתו בקרב עַם ישראל. שנים רבות שכן אוהל מועד, ומשכן האבן שהחליף אותו, בשילה. המקדש שבנה שלמה המלך בירושלים נבנה כתחליף קבע למשכן, ועל אף הבדלים מסוימים בגודל ובמבנה הפנימי, קיימים קווי דמיון רבים בין השניים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 בספטמבר 2014	שפכי הבזלת ברמת קולומביה משטח בזלת נרחב הוא חבל גאולוגי המתאפיין בנפח גדול מאוד של סלעים געשיים, בעיקר בזלת. משטחים אלה נוצרים כתוצאה מהתפרצויות געשיות רחבות היקף במשך תקופת זמן קצרה יחסית במונחים גאולוגיים: מאות אלפים עד מיליוני שנים. בשונה מהרי געש הנוצרים מפליטת לבה דרך צינורות הזנה, התפרצויות אלה נובעות מסדקי-ענק בקרום כדור הארץ. משטחי הבזלת נחשדו פעמים רבות כמי שהביאו לשינויים אקלימיים עולמיים ותרמו ישירות לאירועים של הכחדות המוניות. נמצא מתאם בולט בין אירועי התפרצות לבין גבולות בין עידנים ותקופות בלוח הזמנים הגאולוגי, המתבטאים בחתכים סטרטיגרפיים ובתיעוד המאובנים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 בספטמבר 2014	שפכי הבזלת ברמת קולומביה משטח בזלת נרחב הוא חבל גאולוגי המתאפיין בנפח גדול מאוד של סלעים געשיים, בעיקר בזלת. משטחים אלה נוצרים כתוצאה מהתפרצויות געשיות רחבות היקף במשך תקופת זמן קצרה יחסית במונחים גאולוגיים: מאות אלפים עד מיליוני שנים. בשונה מהרי געש הנוצרים מפליטת לבה דרך צינורות הזנה, התפרצויות אלה נובעות מסדקי-ענק בקרום כדור הארץ. משטחי הבזלת נחשדו פעמים רבות כמי שהביאו לשינויים אקלימיים עולמיים ותרמו ישירות לאירועים של הכחדות המוניות. נמצא מתאם בולט בין אירועי התפרצות לבין גבולות בין עידנים ותקופות בלוח הזמנים הגאולוגי, המתבטאים בחתכים סטרטיגרפיים ובתיעוד המאובנים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 בספטמבר 2014	סכר אשר בונים קנדים בנו בנהר בארץ האש, ארגנטינה באקולוגיה, מין מהנדס סביבה או מין מעצב סביבה הוא מין ביולוגי היוצר, משנה או הורס באופן משמעותי את בית הגידול שבו הוא נמצא, ובעשותו כך, משנה את תפוצתם של אורגניזמים אחרים. הדוגמה המוכרת ביותר למין כזה היא כמובן האדם, אך דוגמאות אחרות קיימות בכל חמש ממלכות החיים. בעבר התמקד המחקר האקולוגי בתפוצה ובמגוון האורגניזמים ביחס למאפיינים שונים, כגון מזג אוויר, טופוגרפיה, הימצאות מזון, מתחרים, יחסי טורף-נטרף וכדומה. מין מהנדס סביבה הוא מונח חדש יחסית, המשתייך לתחום שהתפתח בשנים האחרונות ועוסק ביחסי הגומלין האקולוגיים בבתי גידול. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 בספטמבר 2014	סכר אשר בונים קנדים בנו בנהר בארץ האש, ארגנטינה באקולוגיה, מין מהנדס סביבה או מין מעצב סביבה הוא מין ביולוגי היוצר, משנה או הורס באופן משמעותי את בית הגידול שבו הוא נמצא, ובעשותו כך, משנה את תפוצתם של אורגניזמים אחרים. הדוגמה המוכרת ביותר למין כזה היא כמובן האדם, אך דוגמאות אחרות קיימות בכל חמש ממלכות החיים. בעבר התמקד המחקר האקולוגי בתפוצה ובמגוון האורגניזמים ביחס למאפיינים שונים, כגון מזג אוויר, טופוגרפיה, הימצאות מזון, מתחרים, יחסי טורף-נטרף וכדומה. מין מהנדס סביבה הוא מונח חדש יחסית, המשתייך לתחום שהתפתח בשנים האחרונות ועוסק ביחסי הגומלין האקולוגיים בבתי גידול. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 בספטמבר 2014	"חתונת שמשון", ציור של רמברנדט, 1638. שמשון, בעל השיער הארוך, משוחח עם אורחיו בימין התמונה חידת שמשון היא חידה המופיעה בתנ"ך כחלק מסיפור עלילותיו של שמשון. את החידה חד שמשון במשתה חתונתו לשלושים אורחיו הפלשתים, בזו הלשון: ”מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק” (שופטים, י"ד, י"ד). החידה מבוססת על חוויה פרטית של שמשון, שהרג אריה ולאחר זמן מצא בגווייתו דבורים ודבש. לכן פתרון החידה הוא: ”מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי?” (י"ד, י"ח) האריה הוא האוכל העז והדבש הוא המאכל המתוק. הפלשתים, שלא הצליחו לנחש את פתרון החידה, דחפו את אשתו לשכנע אותו לגלות לה את החידה, על ידי איומי מוות עליה ועל בית אביה. היא הצליחה לחלץ ממנו את פתרון החידה ולגלות לפלשתים, והמעשה גרם לסכסוך מתמשך ואלים בין שמשון לפלשתים. חז"ל והפרשנים המסורתיים קיבלו את הסיפור כלשונו ומיעטו לעסוק בחידה. בעת החדשה פנו חוקרי מקרא רבים לעסוק במחזור סיפורי שמשון על מרכיביו השונים, ובהם חידת שמשון. חלק מהחוקרים ניסו לשחזר את הרקע והמשמעות המקורית של החידה ושל מרכיבים אחרים בסיפור, מתוך הנחה שסיפור החידה הוא שילוב של מסורות עצמאיות; חוקרים אלה הציעו פתרונות שונים לחידה, שאינם קשורים בהכרח לפתרון המוצע בטקסט המקראי. חוקרים אחרים התעניינו בחידה ובסיפור כפי שהם, כיצירה ספרותית. החלק השני של החידה, "מעז יצא מתוק", התקבל בעברית החדשה במשמעות שונה מההקשר המקראי, כביטוי המתייחס לרעה שגרמה לטובה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 בספטמבר 2014	"חתונת שמשון", ציור של רמברנדט, 1638. שמשון, בעל השיער הארוך, משוחח עם אורחיו בימין התמונה חידת שמשון היא חידה המופיעה בתנ"ך כחלק מסיפור עלילותיו של שמשון. את החידה חד שמשון במשתה חתונתו לשלושים אורחיו הפלשתים, בזו הלשון: ”מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק” (שופטים, י"ד, י"ד). החידה מבוססת על חוויה פרטית של שמשון, שהרג אריה ולאחר זמן מצא בגווייתו דבורים ודבש. לכן פתרון החידה הוא: ”מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי?” (י"ד, י"ח) האריה הוא האוכל העז והדבש הוא המאכל המתוק. הפלשתים, שלא הצליחו לנחש את פתרון החידה, דחפו את אשתו לשכנע אותו לגלות לה את החידה, על ידי איומי מוות עליה ועל בית אביה. היא הצליחה לחלץ ממנו את פתרון החידה ולגלות לפלשתים, והמעשה גרם לסכסוך מתמשך ואלים בין שמשון לפלשתים. חז"ל והפרשנים המסורתיים קיבלו את הסיפור כלשונו ומיעטו לעסוק בחידה. בעת החדשה פנו חוקרי מקרא רבים לעסוק במחזור סיפורי שמשון על מרכיביו השונים, ובהם חידת שמשון. חלק מהחוקרים ניסו לשחזר את הרקע והמשמעות המקורית של החידה ושל מרכיבים אחרים בסיפור, מתוך הנחה שסיפור החידה הוא שילוב של מסורות עצמאיות; חוקרים אלה הציעו פתרונות שונים לחידה, שאינם קשורים בהכרח לפתרון המוצע בטקסט המקראי. חוקרים אחרים התעניינו בחידה ובסיפור כפי שהם, כיצירה ספרותית. החלק השני של החידה, "מעז יצא מתוק", התקבל בעברית החדשה במשמעות שונה מההקשר המקראי, כביטוי המתייחס לרעה שגרמה לטובה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 בספטמבר 2014	פאול צלאן פאול צֵלָאן (23 בנובמבר 1920 – ככל הנראה 20 באפריל 1970) הוא שם העט של פאול אַנצֶ'ל, משורר ומתרגם יהודי יליד צ'רנוביץ, בוקובינה (אז צ'רנאוצי, בממלכת רומניה), שכתב בעיקר בשפה הגרמנית. צלאן נחשב על ידי בני סמכא מסוימים לגדול המשוררים הגרמנים במחצית השנייה של המאה ה-20, לפי נתן זך הוא גדול המשוררים היהודים במאה ה-20 ואחד מגדולי המשוררים האירופאים בתקופה המודרנית. הסיפור הטרגי על חיי צלאן, המשתרע על ארצות שונות (גם ישראל) ומצטלב בחיי אמנים נודעים אחרים ושירתו המיוחדת, היוו השראה ליצירות רבות, ספרים, אמנות פלסטית, אופרה ועוד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 בספטמבר 2014	פאול צלאן פאול צֵלָאן (23 בנובמבר 1920 – ככל הנראה 20 באפריל 1970) הוא שם העט של פאול אַנצֶ'ל, משורר ומתרגם יהודי יליד צ'רנוביץ, בוקובינה (אז צ'רנאוצי, בממלכת רומניה), שכתב בעיקר בשפה הגרמנית. צלאן נחשב על ידי בני סמכא מסוימים לגדול המשוררים הגרמנים במחצית השנייה של המאה ה-20, לפי נתן זך הוא גדול המשוררים היהודים במאה ה-20 ואחד מגדולי המשוררים האירופאים בתקופה המודרנית. הסיפור הטרגי על חיי צלאן, המשתרע על ארצות שונות (גם ישראל) ומצטלב בחיי אמנים נודעים אחרים ושירתו המיוחדת, היוו השראה ליצירות רבות, ספרים, אמנות פלסטית, אופרה ועוד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 בספטמבר 2014	דגם של בית המקדש השני בית המקדש היה המרכז הרוחני והדתי של עם ישראל במשך כאלף שנה (מהמאה העשירית לפנה"ס עד 70 לספירה). על פי המקרא, בית המקדש הראשון הוקם על ידי שלמה המלך, ונחרב על ידי הבבלים (586 לפנה"ס). בעקבות הצהרת כורש נבנה בית המקדש השני, שנחרב על ידי הרומאים, בשנת 70 לספירה בתום המרד הגדול. אין שרידים ארכאולוגיים מבית המקדש הראשון, ומבית השני נמצאו שרידי חומות הר הבית ושעריו, וממצאים נוספים הקשורים למקדש. עיקרו של המקדש הוא קודש הקודשים, בו היה, על פי המקרא, ארון הברית ובו לוחות הברית. בחלקיו החיצוניים יותר היו קיימים כלי פולחן שונים: המנורה, מזבח לקטורת, ושולחן ללחם הפנים. בחצר המקדש עמד מזבח העולה, ששימש להקרבת קורבנות. מבנה זה נשמר בשני בתי המקדש, ואף בגלגולו המוקדם יותר, המשכן, שנדד עם בני ישראל במדבר סיני ובמקומות שונים בארץ. לאחר החורבן נקבעו צומות ומנהגים שונים לזכר המקדש, שמבטאים את אמונת ישראל שלפיה בית המקדש השלישי עתיד לעמוד על מכונו ביום מן הימים, כמרכז רוחני לאנושות כולה. בעת החדשה, ובפרט מאז מלחמת ששת הימים, קמו התארגנויות לשיקום המקדש, בצל מחלוקת הלכתית בנושא. מן ההיבט המדיני, הר הבית נחשב כיום לסלע מחלוקת ולנושא בעל רגישות רבה בסכסוך הישראלי-ערבי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 בספטמבר 2014	דגם של בית המקדש השני בית המקדש היה המרכז הרוחני והדתי של עם ישראל במשך כאלף שנה (מהמאה העשירית לפנה"ס עד 70 לספירה). על פי המקרא, בית המקדש הראשון הוקם על ידי שלמה המלך, ונחרב על ידי הבבלים (586 לפנה"ס). בעקבות הצהרת כורש נבנה בית המקדש השני, שנחרב על ידי הרומאים, בשנת 70 לספירה בתום המרד הגדול. אין שרידים ארכאולוגיים מבית המקדש הראשון, ומבית השני נמצאו שרידי חומות הר הבית ושעריו, וממצאים נוספים הקשורים למקדש. עיקרו של המקדש הוא קודש הקודשים, בו היה, על פי המקרא, ארון הברית ובו לוחות הברית. בחלקיו החיצוניים יותר היו קיימים כלי פולחן שונים: המנורה, מזבח לקטורת, ושולחן ללחם הפנים. בחצר המקדש עמד מזבח העולה, ששימש להקרבת קורבנות. מבנה זה נשמר בשני בתי המקדש, ואף בגלגולו המוקדם יותר, המשכן, שנדד עם בני ישראל במדבר סיני ובמקומות שונים בארץ. לאחר החורבן נקבעו צומות ומנהגים שונים לזכר המקדש, שמבטאים את אמונת ישראל שלפיה בית המקדש השלישי עתיד לעמוד על מכונו ביום מן הימים, כמרכז רוחני לאנושות כולה. בעת החדשה, ובפרט מאז מלחמת ששת הימים, קמו התארגנויות לשיקום המקדש, בצל מחלוקת הלכתית בנושא. מן ההיבט המדיני, הר הבית נחשב כיום לסלע מחלוקת ולנושא בעל רגישות רבה בסכסוך הישראלי-ערבי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 בספטמבר 2014	שחזור של הומו היידלברגנסיס הומו הַיידֶלבֶּרגֶנסיס הוא מין נכחד של אדם קדמון שחי בעידן הקרח של הפּלֶיסטוֹקֵן, כ-600 אלף עד 200 אלף שנים לפני זמננו. הוא היה אביו הקדמון של האדם הניאנדרטלי באירופה, וככל הנראה גם של המין האנושי המודרני באפריקה. המאובן הראשון ממין זה התגלה בשנת 1907 ליד העיר היידלברג שבגרמניה, ומכאן שמו, אך כיום הוא מוכר למדע ממאובנים רבים נוספים שהתגלו באתרים שונים ברחבי אירופה ואפריקה, וגם בנחל עמוד בארץ ישראל. במשך שנים רבות סיווגו רוב הפליאואנתרופולוגים את מאובני ההיידלברגנסיס העתיקים יותר למין הומו ארקטוס ואת המאוחרים יותר לקטגוריות מעורפלות כמו "קדם-ניאנדרטלים" ו"הומו ספיינס ארכאי", אך בעקבות הממצאים הרבים מתחזקת כיום הנטייה לסווג את כולם כמין בפני עצמו. תיארוך המאובנים אף תואם את תקופתו של האב הקדמון המשותף לאדם המודרני ולאדם הניאנדרטלי, שמחושב על ידי מיפוי והשוואת רצפי ה-DNA בגנומים שלהם. הומו היידלברגנסיס היה גבה-קומה וחסון, בעל פנים רחבות ומוח הקטן רק במעט מזה של האדם המודרני. ביחד עם המאובנים שלו התגלו גם כלי אבן פרימיטיביים וחניתות עץ שהיו בשימושו, ועצמות בעלי חיים שצד. בכמה מן האתרים התגלו גם ראיות לשימוש באש. קיימת מחלוקת בין החוקרים באשר ליכולתו של היידלברגנסיס להשתמש בשפה מדוברת וליצור יצירות אמנות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 בספטמבר 2014	שחזור של הומו היידלברגנסיס הומו הַיידֶלבֶּרגֶנסיס הוא מין נכחד של אדם קדמון שחי בעידן הקרח של הפּלֶיסטוֹקֵן, כ-600 אלף עד 200 אלף שנים לפני זמננו. הוא היה אביו הקדמון של האדם הניאנדרטלי באירופה, וככל הנראה גם של המין האנושי המודרני באפריקה. המאובן הראשון ממין זה התגלה בשנת 1907 ליד העיר היידלברג שבגרמניה, ומכאן שמו, אך כיום הוא מוכר למדע ממאובנים רבים נוספים שהתגלו באתרים שונים ברחבי אירופה ואפריקה, וגם בנחל עמוד בארץ ישראל. במשך שנים רבות סיווגו רוב הפליאואנתרופולוגים את מאובני ההיידלברגנסיס העתיקים יותר למין הומו ארקטוס ואת המאוחרים יותר לקטגוריות מעורפלות כמו "קדם-ניאנדרטלים" ו"הומו ספיינס ארכאי", אך בעקבות הממצאים הרבים מתחזקת כיום הנטייה לסווג את כולם כמין בפני עצמו. תיארוך המאובנים אף תואם את תקופתו של האב הקדמון המשותף לאדם המודרני ולאדם הניאנדרטלי, שמחושב על ידי מיפוי והשוואת רצפי ה-DNA בגנומים שלהם. הומו היידלברגנסיס היה גבה-קומה וחסון, בעל פנים רחבות ומוח הקטן רק במעט מזה של האדם המודרני. ביחד עם המאובנים שלו התגלו גם כלי אבן פרימיטיביים וחניתות עץ שהיו בשימושו, ועצמות בעלי חיים שצד. בכמה מן האתרים התגלו גם ראיות לשימוש באש. קיימת מחלוקת בין החוקרים באשר ליכולתו של היידלברגנסיס להשתמש בשפה מדוברת וליצור יצירות אמנות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 בספטמבר 2014	אברהם ישעיהו קרליץ רבי אברהם ישעיהו קרליץ, המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו (תרל"ט, 1878 – תשי"ד, 1953) היה תלמיד חכם, מגדולי הדור ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20. ממעצבי דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל. אף על פי שהחזון איש לא שימש במשרה רבנית רשמית, יצירתו התורנית הייתה בעלת השפעה רבה, הן בתחום פרשנות התלמוד והן בפסיקת הלכה ובפסיקת דין. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 בספטמבר 2014	אברהם ישעיהו קרליץ רבי אברהם ישעיהו קרליץ, המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו (תרל"ט, 1878 – תשי"ד, 1953) היה תלמיד חכם, מגדולי הדור ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20. ממעצבי דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל. אף על פי שהחזון איש לא שימש במשרה רבנית רשמית, יצירתו התורנית הייתה בעלת השפעה רבה, הן בתחום פרשנות התלמוד והן בפסיקת הלכה ובפסיקת דין. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 בספטמבר 2014	חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) (המכונה בקיצור "חוק ההסמכה") הוא חוק שחוקקה הכנסת השלישית ב-1956, המסמיך רשויות המקומיות בישראל להגביל או לאסור בחוק עזר מכירה של בשר חזיר בתחומן. החוק עורר סערות ציבוריות ומאבקים רבים לאורך השנים. הוא נחקק בתגובה לפסק דין של בית המשפט העליון, שקבע כי עירייה אינה יכולה להתנות מתן רישיונות בשיקולי דת, אם לא הוסמכה לכך בחוק של הכנסת, והיווה פשרה עם המפלגות הדתיות, שדרשו להטיל איסור גורף על מכירת בשר חזיר במדינת ישראל. בשנים שלאחר חקיקת החוק, התקינו עשרות רשויות מקומיות חוקי עזר שאסרו או הגבילו מכירת בשר חזיר בתחומן, והסוגיה הלכה ונעלמה עם השנים מסדר היום הציבורי. העניין בנושא שב ועלה החל משנות ה-90, כתוצאה משינויים חברתיים, דמוגרפיים, פוליטיים ומשפטיים. בשנת 2004 נדרש בית המשפט העליון שוב לסוגיה, בעקבות סדרה של עתירות נגד חוקי העזר שהתקינו רשויות מקומיות שונות מכוח חוק ההסמכה. בית המשפט התווה בפסק דינו את השיקולים שעל רשות מקומית לשקול בבואה להתקין חוקי עזר אלו, אך נמנע מלהכריע לגופם של המקרים שהובאו בפניו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 בספטמבר 2014	חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) (המכונה בקיצור "חוק ההסמכה") הוא חוק שחוקקה הכנסת השלישית ב-1956, המסמיך רשויות המקומיות בישראל להגביל או לאסור בחוק עזר מכירה של בשר חזיר בתחומן. החוק עורר סערות ציבוריות ומאבקים רבים לאורך השנים. הוא נחקק בתגובה לפסק דין של בית המשפט העליון, שקבע כי עירייה אינה יכולה להתנות מתן רישיונות בשיקולי דת, אם לא הוסמכה לכך בחוק של הכנסת, והיווה פשרה עם המפלגות הדתיות, שדרשו להטיל איסור גורף על מכירת בשר חזיר במדינת ישראל. בשנים שלאחר חקיקת החוק, התקינו עשרות רשויות מקומיות חוקי עזר שאסרו או הגבילו מכירת בשר חזיר בתחומן, והסוגיה הלכה ונעלמה עם השנים מסדר היום הציבורי. העניין בנושא שב ועלה החל משנות ה-90, כתוצאה משינויים חברתיים, דמוגרפיים, פוליטיים ומשפטיים. בשנת 2004 נדרש בית המשפט העליון שוב לסוגיה, בעקבות סדרה של עתירות נגד חוקי העזר שהתקינו רשויות מקומיות שונות מכוח חוק ההסמכה. בית המשפט התווה בפסק דינו את השיקולים שעל רשות מקומית לשקול בבואה להתקין חוקי עזר אלו, אך נמנע מלהכריע לגופם של המקרים שהובאו בפניו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 בספטמבר 2014	המטה והנחש. ציור סלע בהר כרכום הר כרכום הוא הר בנגב הדרומי המזוהה בידי פרופ' עמנואל ענתי כהר סיני המקראי, זיהוי שאינו מקובל על מרבית הקהילה הארכאולוגית בישראל. הר כרכום הוא השם העברי להר גדול ורחב ידיים, שנקרא בעבר בפי הבדואים תושבי האזור ג'בל עידיד. ההר ממוקם בנגב הדרומי, בשוליו הצפוניים של נחל פארן, 25 ק"מ בקו-אוויר מהקצה הדרומי-מערבי של מכתש רמון. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 בספטמבר 2014	המטה והנחש. ציור סלע בהר כרכום הר כרכום הוא הר בנגב הדרומי המזוהה בידי פרופ' עמנואל ענתי כהר סיני המקראי, זיהוי שאינו מקובל על מרבית הקהילה הארכאולוגית בישראל. הר כרכום הוא השם העברי להר גדול ורחב ידיים, שנקרא בעבר בפי הבדואים תושבי האזור ג'בל עידיד. ההר ממוקם בנגב הדרומי, בשוליו הצפוניים של נחל פארן, 25 ק"מ בקו-אוויר מהקצה הדרומי-מערבי של מכתש רמון. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 בספטמבר 2014	תומאס מאן, 1939 מוות בוונציה היא נובלה מאת הסופר הגרמני, חתן פרס נובל לספרות ומגדולי הסופרים במאה ה-20, תומאס מאן. הנובלה, המתארת את מסעו של הסופר הבדוי גוּ‏סטָ‏אב פוֹ‏ן אַ‏שֶׁ‏נבַּ‏‏אך לאיטליה ואת תשוקתו לנער בשם טַ‏אדְז'וּ‏, מבוססת על אירועים ביוגרפיים מחיי מאן ופורסמה לראשונה בשנת 1912. מוות בוונציה נחשבת ליצירת מופת בולטת שנהנתה מפופולריות רבה ולאחת מפסגות יצירתו של מאן. היצירה שנכתבה בצעירותו של מאן, לפני מלחמת העולם הראשונה והשנייה, חושפת את הקשר הסמוי והמסוכן בין האסתטיות והברבריות, זיקה שעשויה להביא את התרבות למצבים קיצוניים. אותה סגידה ליופי שאשנבאך מקדיש לה את חייו מדי יום ביומו ושהתגלגלה לאחר שמלאו לו חמישים בפרץ תשוקה הומוארוטית, הביאה אותו לסימאון מפני אסון הטבע המתרחש ולמותו שלו. יש הרואים ביצירה זו, בניתוח ממרחק השנים (וכך גם מאן בעצמו ראה בערוב ימיו), סוג של חזון או נבואה לזיקה שנתגלתה לימים כמאפיין מובהק של הפאשיזם והנאציזם בשנות ה-30 וה-40, ושל תרבות המערב בעשרות השנים האחרונות, בה הונהגו קידוש וסגידה ליופי הגופני תוך אובדן מוחלט של ערכים אחרים.‏‏‏ הנובלה זכתה לעיבודים רבים, לאופרה, סרטים וסדרת טלוויזיה ופרשנים מסוימים מצאו בתוכנה רמזים לחלקים נסתרים מאישיות הסופר, רמזים שקיבלו אישוש כשפורסמו יומני הסופר עשרים שנה לאחר מותו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 בספטמבר 2014	תומאס מאן, 1939 מוות בוונציה היא נובלה מאת הסופר הגרמני, חתן פרס נובל לספרות ומגדולי הסופרים במאה ה-20, תומאס מאן. הנובלה, המתארת את מסעו של הסופר הבדוי גוּ‏סטָ‏אב פוֹ‏ן אַ‏שֶׁ‏נבַּ‏‏אך לאיטליה ואת תשוקתו לנער בשם טַ‏אדְז'וּ‏, מבוססת על אירועים ביוגרפיים מחיי מאן ופורסמה לראשונה בשנת 1912. מוות בוונציה נחשבת ליצירת מופת בולטת שנהנתה מפופולריות רבה ולאחת מפסגות יצירתו של מאן. היצירה שנכתבה בצעירותו של מאן, לפני מלחמת העולם הראשונה והשנייה, חושפת את הקשר הסמוי והמסוכן בין האסתטיות והברבריות, זיקה שעשויה להביא את התרבות למצבים קיצוניים. אותה סגידה ליופי שאשנבאך מקדיש לה את חייו מדי יום ביומו ושהתגלגלה לאחר שמלאו לו חמישים בפרץ תשוקה הומוארוטית, הביאה אותו לסימאון מפני אסון הטבע המתרחש ולמותו שלו. יש הרואים ביצירה זו, בניתוח ממרחק השנים (וכך גם מאן בעצמו ראה בערוב ימיו), סוג של חזון או נבואה לזיקה שנתגלתה לימים כמאפיין מובהק של הפאשיזם והנאציזם בשנות ה-30 וה-40, ושל תרבות המערב בעשרות השנים האחרונות, בה הונהגו קידוש וסגידה ליופי הגופני תוך אובדן מוחלט של ערכים אחרים.‏‏‏ הנובלה זכתה לעיבודים רבים, לאופרה, סרטים וסדרת טלוויזיה ופרשנים מסוימים מצאו בתוכנה רמזים לחלקים נסתרים מאישיות הסופר, רמזים שקיבלו אישוש כשפורסמו יומני הסופר עשרים שנה לאחר מותו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 בספטמבר 2014	לילית אפורה לילית אפורה היא מין דורס לילה ממשפחת הינשופיים הנפוץ בחצי הכדור הצפוני. היא שוכנת ביערות הצפון, ומעדיפה לדור בסמוך לאזורים פתוחים שבהם היא נוהגת לצוד. הלילית האפורה נמנית עם דורסי הלילה הגדולים ביותר, ואולי אף הגדולה מביניהם. נוצותיה משוות לה חזות גדולה. הן מנומרות בגווני אפור, חום ולבן, ומאפשרות לה להסתוות היטב בבית הגידול שלה. האוכלוסייה העולמית מונה כ-60,000 פרטים, לפיכך מצב השימור שלה מוגדר "ללא חשש". המין מוגן בחוק הפדרלי של ארצות הברית ובחוק המדינתי של אלסקה. הלילית האפורה הוכרזה אף כציפור הרשמית של מניטובה, קנדה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה