ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/פברואר 2017

פברואר
1 בפברואר 2017	מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של עם ישראל לדורותיו. היא מתאפיינת בריבוד תקופות ובמבחר השפעות תרבותיות מקומיות, שחלחלו אל התרבות המוזיקלית המסורתית והעצמאית של קהילות יהודיות בארץ ישראל ובתפוצות ישראל. המוזיקה, במופעיה ובשימושיה השונים, הייתה חלק מן החיים היהודיים, בקודש ובחול. במקורות העבריים מהעת העתיקה, יוחסו לה סגולות מרפא והיא היוותה חלק ממערך המצוות בטקסי בית המקדש – ולאחר חורבנו בבתי הכנסת ובקריאת התורה והנביאים. בימי הביניים כתבו והלחינו מוזיקאים יהודים שירים בארצות מגוריהם ובשפת האומות שבסביבם הקרובה. רבים מהם שירתו כמוזיקאים בחצר הכליף או האמיר המוסלמים, המלך הנוצרי, הבישוף או האביר. בעת החדשה, המשיכה היצירה המוזיקלית היהודית לנבוע תוך כדי שיח עם התרבות הכללית. במרחב הערבי והמוסלמי הולחנו פיוטים עבריים בסגנון מקאמות, וכמו כן הולחנו ניגונים חסידיים בהשארת מלודיות של עמי מזרח אירופה. בפורמט המוזיקלי המודרני, תרמה תרבותם היהודית של המלחינים והאופי הנייד והרבגוני של מוצאם, לאופי המנעדי של עבודותיהם, כאשר משולב בהם הממד ההיסטורי, מהעבר הרחוק ומתמורות העבר הקרוב. היישוב היהודי החדש בארץ ישראל שילב בחייו ערכים מוזיקליים מראשיתו, בשלהי המאה ה-19. אולם רק בשנות ה-30 של המאה ה-20 התפתחה המוזיקה הקלאסית הישראלית. במקביל קמה תרבות זמר והלחנה פופולרית שהושפעה מערכי ההתיישבות וההגנה. בישראל גורם המבחר הרב, יחד עם גודל האוכלסייה של החברה הישראלית, להשפעות הדדיות של המוזיקאים. המוזיקאים הישראלים המגיעים ממגזרים שונים, נמצאים בשיח דינאמי עם התרבות המערבית הקלאסית והעדכנית תוך שילוב עם תרבויות ארצות המוצא שלהם ושל הוריהם, יחד עם מוזיקת עולם קדומה ועדכנית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 בפברואר 2017	מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של עם ישראל לדורותיו. היא מתאפיינת בריבוד תקופות ובמבחר השפעות תרבותיות מקומיות, שחלחלו אל התרבות המוזיקלית המסורתית והעצמאית של קהילות יהודיות בארץ ישראל ובתפוצות ישראל. המוזיקה, במופעיה ובשימושיה השונים, הייתה חלק מן החיים היהודיים, בקודש ובחול. במקורות העבריים מהעת העתיקה, יוחסו לה סגולות מרפא והיא היוותה חלק ממערך המצוות בטקסי בית המקדש – ולאחר חורבנו בבתי הכנסת ובקריאת התורה והנביאים. בימי הביניים כתבו והלחינו מוזיקאים יהודים שירים בארצות מגוריהם ובשפת האומות שבסביבם הקרובה. רבים מהם שירתו כמוזיקאים בחצר הכליף או האמיר המוסלמים, המלך הנוצרי, הבישוף או האביר. בעת החדשה, המשיכה היצירה המוזיקלית היהודית לנבוע תוך כדי שיח עם התרבות הכללית. במרחב הערבי והמוסלמי הולחנו פיוטים עבריים בסגנון מקאמות, וכמו כן הולחנו ניגונים חסידיים בהשארת מלודיות של עמי מזרח אירופה. בפורמט המוזיקלי המודרני, תרמה תרבותם היהודית של המלחינים והאופי הנייד והרבגוני של מוצאם, לאופי המנעדי של עבודותיהם, כאשר משולב בהם הממד ההיסטורי, מהעבר הרחוק ומתמורות העבר הקרוב. היישוב היהודי החדש בארץ ישראל שילב בחייו ערכים מוזיקליים מראשיתו, בשלהי המאה ה-19. אולם רק בשנות ה-30 של המאה ה-20 התפתחה המוזיקה הקלאסית הישראלית. במקביל קמה תרבות זמר והלחנה פופולרית שהושפעה מערכי ההתיישבות וההגנה. בישראל גורם המבחר הרב, יחד עם גודל האוכלסייה של החברה הישראלית, להשפעות הדדיות של המוזיקאים. המוזיקאים הישראלים המגיעים ממגזרים שונים, נמצאים בשיח דינאמי עם התרבות המערבית הקלאסית והעדכנית תוך שילוב עם תרבויות ארצות המוצא שלהם ושל הוריהם, יחד עם מוזיקת עולם קדומה ועדכנית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 בפברואר 2017	קטר חונה ליד הרציף בתחנת רעמסס, קהיר הרכבות במצרים היו הרכבות הראשונות ביבשת אפריקה. כבר בשנת 1851 החלה סלילת מסילות רכבת במצרים, והתפתחות הרכבת במדינה זו מלווה כמה מן האירועים הבולטים של התקופה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, קהיר הייתה אחת משלוש הערים המרכזיות באימפריה הבריטית, לצד לונדון וניו דלהי. מצרים הייתה לנקודת כינוס מרכזית לכוחות הצבא הבריטי בשתי מערכות גדולות, האחת בדרדנלים והשנייה במערכה לכיבוש ארץ ישראל, והרכבת המצרית גויסה, רובה ככולה, למאמץ המלחמתי. כאשר החלו הכוחות הבריטים להתקדם מזרחה בחצי האי סיני, בשלהי 1916, נסללה מסילת רכבת לאורך החוף הצפוני של חצי האי. המסילה יצאה מן העיר קנטרה, על גדת תעלת סואץ, והגיעה עד לעיר רפיח, שבינה ובין עזה עבר קו החזית בין הצבא העות'מאני לצבא הבריטי. לאחר שכבשו הכוחות הבריטים את עזה, הוארכה המסילה אל העיר, ולאחר שנכנסו לארץ ישראל, הגיעה המסילה עד לעיר לוד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 בפברואר 2017	קטר חונה ליד הרציף בתחנת רעמסס, קהיר הרכבות במצרים היו הרכבות הראשונות ביבשת אפריקה. כבר בשנת 1851 החלה סלילת מסילות רכבת במצרים, והתפתחות הרכבת במדינה זו מלווה כמה מן האירועים הבולטים של התקופה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, קהיר הייתה אחת משלוש הערים המרכזיות באימפריה הבריטית, לצד לונדון וניו דלהי. מצרים הייתה לנקודת כינוס מרכזית לכוחות הצבא הבריטי בשתי מערכות גדולות, האחת בדרדנלים והשנייה במערכה לכיבוש ארץ ישראל, והרכבת המצרית גויסה, רובה ככולה, למאמץ המלחמתי. כאשר החלו הכוחות הבריטים להתקדם מזרחה בחצי האי סיני, בשלהי 1916, נסללה מסילת רכבת לאורך החוף הצפוני של חצי האי. המסילה יצאה מן העיר קנטרה, על גדת תעלת סואץ, והגיעה עד לעיר רפיח, שבינה ובין עזה עבר קו החזית בין הצבא העות'מאני לצבא הבריטי. לאחר שכבשו הכוחות הבריטים את עזה, הוארכה המסילה אל העיר, ולאחר שנכנסו לארץ ישראל, הגיעה המסילה עד לעיר לוד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 בפברואר 2017	תיאור התמונה כלנית מצויה היא מין צמח ממשפחת הנוריתיים, אחד מכ-120 מינים של הסוג כלנית, והיחיד הצומח בר בארץ ישראל. הכלנית היא צמחים מוגנים בישראל וקטיפתו אסורה. לפי סקר שערכה החברה להגנת הטבע, הכלנית היא הפרח המוכר והאהוב ביותר בקרב הישראלים. הכלנית היא גאופיט רב-שנתי. בעולם היא נפוצה בעיקר באזורים בעלי אקלים מתון או קריר בחצי הכדור הצפוני, מספרד מזרחה ועד תוך אסיה וצפון אפריקה כאשר היא משגשגת בייחוד בארצות הים התיכון: יוון, טורקיה, סוריה, לבנון וארץ ישראל. בארץ ישראל הכלנית נפוצה מצפון הארץ עד הר הנגב ופורחת בדרך כלל בחודשים ינואר עד אפריל. לעיתים מספר פרטים מקדימים ופורחים כבר בדצמבר. פרחי הכלנית מופיעים במספר צבעים: אדום (הנפוץ ביותר), לבן או גוני סגול הנעים מסגול-כחול לסגול-ורוד. צבע הכלנית מושפע מריכוז הפיגמנטים האדומים – ככל שהאדומים מעטים יותר, צבעים אחרים יוכלו לבלוט. סוג הקרקע שעליה צומחת הכלנית עשוי להשפיע על ריכוז הפיגמנט, ולכן נראים לעיתים שדות כלניות שבהם כל הפרחים באותו הצבע. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 בפברואר 2017	תיאור התמונה כלנית מצויה היא מין צמח ממשפחת הנוריתיים, אחד מכ-120 מינים של הסוג כלנית, והיחיד הצומח בר בארץ ישראל. הכלנית היא צמחים מוגנים בישראל וקטיפתו אסורה. לפי סקר שערכה החברה להגנת הטבע, הכלנית היא הפרח המוכר והאהוב ביותר בקרב הישראלים. הכלנית היא גאופיט רב-שנתי. בעולם היא נפוצה בעיקר באזורים בעלי אקלים מתון או קריר בחצי הכדור הצפוני, מספרד מזרחה ועד תוך אסיה וצפון אפריקה כאשר היא משגשגת בייחוד בארצות הים התיכון: יוון, טורקיה, סוריה, לבנון וארץ ישראל. בארץ ישראל הכלנית נפוצה מצפון הארץ עד הר הנגב ופורחת בדרך כלל בחודשים ינואר עד אפריל. לעיתים מספר פרטים מקדימים ופורחים כבר בדצמבר. פרחי הכלנית מופיעים במספר צבעים: אדום (הנפוץ ביותר), לבן או גוני סגול הנעים מסגול-כחול לסגול-ורוד. צבע הכלנית מושפע מריכוז הפיגמנטים האדומים – ככל שהאדומים מעטים יותר, צבעים אחרים יוכלו לבלוט. סוג הקרקע שעליה צומחת הכלנית עשוי להשפיע על ריכוז הפיגמנט, ולכן נראים לעיתים שדות כלניות שבהם כל הפרחים באותו הצבע. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 בפברואר 2017	דגם תרגול של טורפדו סימן 46 של צי ארצות הברית נורה ממשחתת בעת תרגיל, 21 באוגוסט 1996 טורפדו הוא מערכת נשק ימית בעלת הנעה עצמית מתחת לפני המים ובעלת יכולות ביות וניהוג בחלק מן הדגמים. הטורפדו משוגר מצוללות, מאוניות, ממטוסים או ממסוקים, ונועד בדרך כלל להטביע כלי שיט בהדף הפיצוץ התת-מימי. השם "טורפדו" יועד במקור למספר מתקני חבלה תת-מימיים, שרובם מוגדרים היום כמוקשים ימיים. מתחילת המאה ה-20 נקראו בשם זה רק פצצות תת-ימיות בעלות הנעה עצמית. כיום, מסווגים הטורפדות על פי שיטת ההנחיה שלהם ועל פי משקלם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 בפברואר 2017	דגם תרגול של טורפדו סימן 46 של צי ארצות הברית נורה ממשחתת בעת תרגיל, 21 באוגוסט 1996 טורפדו הוא מערכת נשק ימית בעלת הנעה עצמית מתחת לפני המים ובעלת יכולות ביות וניהוג בחלק מן הדגמים. הטורפדו משוגר מצוללות, מאוניות, ממטוסים או ממסוקים, ונועד בדרך כלל להטביע כלי שיט בהדף הפיצוץ התת-מימי. השם "טורפדו" יועד במקור למספר מתקני חבלה תת-מימיים, שרובם מוגדרים היום כמוקשים ימיים. מתחילת המאה ה-20 נקראו בשם זה רק פצצות תת-ימיות בעלות הנעה עצמית. כיום, מסווגים הטורפדות על פי שיטת ההנחיה שלהם ועל פי משקלם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 בפברואר 2017	תיאור התמונה מבצע פעמון החירות הוא שם הקוד שניתן להפלגה שביצעו ספינות חיל הים לחוף המזרחי של ארצות הברית בקיץ 1976, לאחר שהוזמנו על ידי צי ארצות הברית להשתתף בחגיגות 200 שנה לעצמאותה של ארצות הברית. בנוסף להפגנת הכבוד והידידות לבעל ברית חשוב, כלל המבצע מספר מטרות נוספות מבחינת ישראל: מפגש עם העם האמריקאי והקהילה היהודית וסיוע למפעל המגבית היהודית המאוחדת. מטרה נוספת הייתה הצגת אמצעי הלחימה של חיל הים הישראלי לציי מדינות מדרום אמריקה כדי לסייע בשיווקם עבור התעשיות הביטחוניות. הפלגה זו היא הארוכה ביותר בתולדות חיל הים הישראלי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 בפברואר 2017	תיאור התמונה מבצע פעמון החירות הוא שם הקוד שניתן להפלגה שביצעו ספינות חיל הים לחוף המזרחי של ארצות הברית בקיץ 1976, לאחר שהוזמנו על ידי צי ארצות הברית להשתתף בחגיגות 200 שנה לעצמאותה של ארצות הברית. בנוסף להפגנת הכבוד והידידות לבעל ברית חשוב, כלל המבצע מספר מטרות נוספות מבחינת ישראל: מפגש עם העם האמריקאי והקהילה היהודית וסיוע למפעל המגבית היהודית המאוחדת. מטרה נוספת הייתה הצגת אמצעי הלחימה של חיל הים הישראלי לציי מדינות מדרום אמריקה כדי לסייע בשיווקם עבור התעשיות הביטחוניות. הפלגה זו היא הארוכה ביותר בתולדות חיל הים הישראלי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 בפברואר 2017	האדם הניאנדרטלי האדם הניאנדרטלי הוא אוכלוסייה נכחדת של אדם קדמון שהייתה נפוצה באירופה, במזרח התיכון (ובכלל זה ארץ ישראל), במערב אסיה ובמרכזה, במהלך עידן הקרח של הפלייסטוקן, עד לפני כ-30,000 שנה. הניאנדרטלים מוכרים למדע משלדים מאובנים רבים שהתגלו החל מתחילת המאה ה-19, מכלי האבן וממצאים ארכאולוגים נוספים שהתגלו ביחד עם שלדים אלו, ובשנים האחרונות גם מרצף הגנום שלהם, אשר מופה על-פי דנ"א שמוצה מעצמותיהם. הניאנדרטלים הופיעו בצורתם המובהקת לפני כ-130 אלף שנה, אך הם דומים לטיפוסי אדם קדומים יותר המסווגים לרוב כהומו היידלברגנסיס, "ספיינס ארכאי" או "קדם ניאנדרטלים". הניאנדרטלים נכחדו לפני 40 אלף עד 28 אלף שנה. שאלות הנוגעות למקומם של הניאנדרטלים באבולוציה של האדם, טיב שפתם ותרבותם, יחסיהם עם בני-אדם מודרניים והסיבות להכחדתם, מעוררות עניין רב במדע ובציבור, בשל חשיבותן להגדרת הייחוד האנושי ו"מותר האדם". באירופה נעלמה האוכלוסייה הניאנדרטלית לאחר שהיגרו לשם בני-המין האנושי המודרני שמוצאם באפריקה, אך לא ברור עדיין אם הם שהכחידו את הניאנדרטלים, ישירות או בעקיפין באמצעות תחרות, או שהם הטמיעו את הניאנדרטלים בתוכם כתוצאה מרביית כלאיים. חקר הגנום של הניאנדרטלים מראה שהם היו אוכלוסייה נפרדת מאוד מן האדם המודרני, ועם זאת, מחקרים אחרונים גילו עדות לרביית כלאיים פורייה ביניהם, אם כי בשיעור נמוך. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 בפברואר 2017	האדם הניאנדרטלי האדם הניאנדרטלי הוא אוכלוסייה נכחדת של אדם קדמון שהייתה נפוצה באירופה, במזרח התיכון (ובכלל זה ארץ ישראל), במערב אסיה ובמרכזה, במהלך עידן הקרח של הפלייסטוקן, עד לפני כ-30,000 שנה. הניאנדרטלים מוכרים למדע משלדים מאובנים רבים שהתגלו החל מתחילת המאה ה-19, מכלי האבן וממצאים ארכאולוגים נוספים שהתגלו ביחד עם שלדים אלו, ובשנים האחרונות גם מרצף הגנום שלהם, אשר מופה על-פי דנ"א שמוצה מעצמותיהם. הניאנדרטלים הופיעו בצורתם המובהקת לפני כ-130 אלף שנה, אך הם דומים לטיפוסי אדם קדומים יותר המסווגים לרוב כהומו היידלברגנסיס, "ספיינס ארכאי" או "קדם ניאנדרטלים". הניאנדרטלים נכחדו לפני 40 אלף עד 28 אלף שנה. שאלות הנוגעות למקומם של הניאנדרטלים באבולוציה של האדם, טיב שפתם ותרבותם, יחסיהם עם בני-אדם מודרניים והסיבות להכחדתם, מעוררות עניין רב במדע ובציבור, בשל חשיבותן להגדרת הייחוד האנושי ו"מותר האדם". באירופה נעלמה האוכלוסייה הניאנדרטלית לאחר שהיגרו לשם בני-המין האנושי המודרני שמוצאם באפריקה, אך לא ברור עדיין אם הם שהכחידו את הניאנדרטלים, ישירות או בעקיפין באמצעות תחרות, או שהם הטמיעו את הניאנדרטלים בתוכם כתוצאה מרביית כלאיים. חקר הגנום של הניאנדרטלים מראה שהם היו אוכלוסייה נפרדת מאוד מן האדם המודרני, ועם זאת, מחקרים אחרונים גילו עדות לרביית כלאיים פורייה ביניהם, אם כי בשיעור נמוך. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 בפברואר 2017	האימפריה העות'מאנית 1481 - 1683 החלוקה המנהלית של האימפריה העות'מאנית הייתה מנגנון שבמסגרתו חולקה האימפריה לפרובינציות ובראשן הועמד מושל מטעם הסולטאן. החל מראשית ימי האימפריה התבססה החלוקה על שיטת הטימאר, שלה היו מאפיינים המקבילים לפיאודליזם האירופי והיא הדגישה שלטון מרכזי ושושלתי חזק, אשר אחז במחוזות העות'מאניים שכונו איילטים. לאחר תקופתו של סולימאן הראשון החל תהליך נסיגתה ההדרגתי של האימפריה העות'מאנית. משלהי המאה ה-17 פעל השער הנשגב לביצוע רפורמות במנגנון השלטון העות'מאני ובכלל זה במנגנון חלוקתה המנהלית. ב-1699 היו אלו הרפורמות של הווזיר הגדול חוסיין קוֹפְּרוּלוּ שהביאו לתיקונים בשיטה הקיימת והועילו לזמן קצר. בהמשך, ב-1864, במהלך תקופת הטנזימאט, חוקק חוק הווילאייטים אשר קבע סדרי חלוקה מנהלית חדשים באימפריה תוך ניסיון לחזק מחדש את השלטון המרכזי. היה זה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי ותהליך הרפורמות לא מנע את הידרדרותה של האימפריה, שאיבדה את מרבית נכסיה באירופה לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878). ב-1909, לאחר הדחתו של עבדול חמיד השני, גדל כוחה של מועצת האיחוד והקידמה הלאומנית והיא הובילה קו ריכוזי נוקשה בניהול הווילאייטים. ב-1913, לאחר ההפיכה שהובלה על ידי מועצת האיחוד והקידמה, הפכה האימפריה העות'מאנית לדיקטטורה של מפלגה אחת ובוטל חוק הווילאייטים. דווקא לאחר ההפיכה חל שינוי במדיניות הריכוזית של ניהול הווילאייטים, ובוצעו רפורמות ותיקונים במנגנון השלטון המקומי ובכלל זה ביזורו, וזאת כדי להתמודד עם הלאומיות הערבית הגואה בפרובינציות השונות. לאחר מלחמת העולם הראשונה התפרקה הישות העות'מאנית והוקמה מדינת הלאום טורקיה אשר חלוקתה המנהלית התבססה על התשתית שנוצרה בשנותיה האחרונות של האימפריה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 בפברואר 2017	האימפריה העות'מאנית 1481 - 1683 החלוקה המנהלית של האימפריה העות'מאנית הייתה מנגנון שבמסגרתו חולקה האימפריה לפרובינציות ובראשן הועמד מושל מטעם הסולטאן. החל מראשית ימי האימפריה התבססה החלוקה על שיטת הטימאר, שלה היו מאפיינים המקבילים לפיאודליזם האירופי והיא הדגישה שלטון מרכזי ושושלתי חזק, אשר אחז במחוזות העות'מאניים שכונו איילטים. לאחר תקופתו של סולימאן הראשון החל תהליך נסיגתה ההדרגתי של האימפריה העות'מאנית. משלהי המאה ה-17 פעל השער הנשגב לביצוע רפורמות במנגנון השלטון העות'מאני ובכלל זה במנגנון חלוקתה המנהלית. ב-1699 היו אלו הרפורמות של הווזיר הגדול חוסיין קוֹפְּרוּלוּ שהביאו לתיקונים בשיטה הקיימת והועילו לזמן קצר. בהמשך, ב-1864, במהלך תקופת הטנזימאט, חוקק חוק הווילאייטים אשר קבע סדרי חלוקה מנהלית חדשים באימפריה תוך ניסיון לחזק מחדש את השלטון המרכזי. היה זה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי ותהליך הרפורמות לא מנע את הידרדרותה של האימפריה, שאיבדה את מרבית נכסיה באירופה לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878). ב-1909, לאחר הדחתו של עבדול חמיד השני, גדל כוחה של מועצת האיחוד והקידמה הלאומנית והיא הובילה קו ריכוזי נוקשה בניהול הווילאייטים. ב-1913, לאחר ההפיכה שהובלה על ידי מועצת האיחוד והקידמה, הפכה האימפריה העות'מאנית לדיקטטורה של מפלגה אחת ובוטל חוק הווילאייטים. דווקא לאחר ההפיכה חל שינוי במדיניות הריכוזית של ניהול הווילאייטים, ובוצעו רפורמות ותיקונים במנגנון השלטון המקומי ובכלל זה ביזורו, וזאת כדי להתמודד עם הלאומיות הערבית הגואה בפרובינציות השונות. לאחר מלחמת העולם הראשונה התפרקה הישות העות'מאנית והוקמה מדינת הלאום טורקיה אשר חלוקתה המנהלית התבססה על התשתית שנוצרה בשנותיה האחרונות של האימפריה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 בפברואר 2017	תיאור התמונה פרדיקס בן אורונטס (ביוונית: Περδίκκας,‏ Perdikkas; נולד ככל הנראה סביב שנת 360 לפנה"ס) היה אחד המפקדים הבכירים בצבאו של אלכסנדר הגדול. פרדיקס החל את דרכו הצבאית תחת שלטונו של המלך פיליפוס השני, וטיפס בסולם הדרגות תחת פיקודו של אלכסנדר בעת מסעו הגדול למזרח. בתחילה הוא פיקד על טקסיס פלנקס, ובעת המסע להודו מונה למפקד יחידת פרשים. לאחר מותו של הפאיסטיון ב-324 לפנה"ס, מונה פרדיקס למפקד יחידת הפרשים העילית, ההטיירוי, ולמשרה הפוליטית והצבאית הבכירה של כיליארך. אלכסנדר העניק לפרדיקס על ערשׂ דווי את טבעת החותם שלו, פעולה שהאחרון פירש כהסמכתו ליורש. לאחר מות אלכסנדר ב-323 לפנה"ס התמנה לעוצר של יורשי העצר פיליפוס השלישי ואלכסנדר הרביעי. בעת מלחמת הדיאדוכים ניסה פרדיקס, בעזרת בן בריתו אאומנס, לשמור על אחדות הממלכה ועל מעמדו כעוצר אל מול אלו שקראו עליו תיגר, ובראשם אנטיגונוס שתום העין ותלמי בן לאגוס. פרדיקס נכשל במשימתו, ונרצח על ידי חייליו, במהלכו של מסע מלחמה כושל נגד תלמי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 בפברואר 2017	תיאור התמונה פרדיקס בן אורונטס (ביוונית: Περδίκκας,‏ Perdikkas; נולד ככל הנראה סביב שנת 360 לפנה"ס) היה אחד המפקדים הבכירים בצבאו של אלכסנדר הגדול. פרדיקס החל את דרכו הצבאית תחת שלטונו של המלך פיליפוס השני, וטיפס בסולם הדרגות תחת פיקודו של אלכסנדר בעת מסעו הגדול למזרח. בתחילה הוא פיקד על טקסיס פלנקס, ובעת המסע להודו מונה למפקד יחידת פרשים. לאחר מותו של הפאיסטיון ב-324 לפנה"ס, מונה פרדיקס למפקד יחידת הפרשים העילית, ההטיירוי, ולמשרה הפוליטית והצבאית הבכירה של כיליארך. אלכסנדר העניק לפרדיקס על ערשׂ דווי את טבעת החותם שלו, פעולה שהאחרון פירש כהסמכתו ליורש. לאחר מות אלכסנדר ב-323 לפנה"ס התמנה לעוצר של יורשי העצר פיליפוס השלישי ואלכסנדר הרביעי. בעת מלחמת הדיאדוכים ניסה פרדיקס, בעזרת בן בריתו אאומנס, לשמור על אחדות הממלכה ועל מעמדו כעוצר אל מול אלו שקראו עליו תיגר, ובראשם אנטיגונוס שתום העין ותלמי בן לאגוס. פרדיקס נכשל במשימתו, ונרצח על ידי חייליו, במהלכו של מסע מלחמה כושל נגד תלמי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 בפברואר 2017	מערת מיסליה מערת מיסליה היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי במערב הכרמל, אשר נחקר בשיטתיות החל משנת 2001. האתר כולל מערה גדולה שתקרתה קרסה בכמה שלבים בעבר, וכיום נראה כמחסה-סלע. באתר נחשפו שכבות ארכאולוגיות מסוף התקופה הפלאוליתית התחתונה (התרבות האשלו-יברודית) ומתחילת התקופה הפלאוליתית התיכונה (השלב הקדום של התרבות המוסטרית). הממצא הארכאולוגי במערה – שפע כלי אבן מסותתים מצור, עצמות בעלי חיים ושרידי מדורות – שופך אור על הטכנולוגיה, המחיה וההתנהגות האנושית בפרק הזמן של כ-300 אלף עד 150 אלף שנים לפני זמננו, בו לפי אחת ההשערות התפתחו לראשונה בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית והתקיימו לצד מיני אדם ארכאיים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 בפברואר 2017	מערת מיסליה מערת מיסליה היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי במערב הכרמל, אשר נחקר בשיטתיות החל משנת 2001. האתר כולל מערה גדולה שתקרתה קרסה בכמה שלבים בעבר, וכיום נראה כמחסה-סלע. באתר נחשפו שכבות ארכאולוגיות מסוף התקופה הפלאוליתית התחתונה (התרבות האשלו-יברודית) ומתחילת התקופה הפלאוליתית התיכונה (השלב הקדום של התרבות המוסטרית). הממצא הארכאולוגי במערה – שפע כלי אבן מסותתים מצור, עצמות בעלי חיים ושרידי מדורות – שופך אור על הטכנולוגיה, המחיה וההתנהגות האנושית בפרק הזמן של כ-300 אלף עד 150 אלף שנים לפני זמננו, בו לפי אחת ההשערות התפתחו לראשונה בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית והתקיימו לצד מיני אדם ארכאיים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 בפברואר 2017	תיאור התמונה קפאת-עד (באנגלית "Permafrost") או קיפאון-עד הוא מונח בגאולוגיה המתייחס לקרקע הנמצאת בטמפרטורה של נקודת הקיפאון של המים (0°C), או בטמפרטורה נמוכה יותר, במשך שנתיים לפחות. מרבית הקרקעות במצב זה שוכנות בקווי רוחב גבוהים (בתוך אזורי החוג הארקטי והחוג האנטארקטי ובקרבתם), אבל קפאת-עד אלפינית יכולה להתקיים במקומות גבוהים בקווי רוחב נמוכים יותר. לא תמיד יש קרח בתוך הקרקע, כמו במצב של סלע אם אטוּם, אבל הוא מצטבר לעיתים קרובות, ולפעמים בכמויות העולות על קיבול המים המרבי של הקרקע. החלק היחסי של קפאת-עד בסך כל המים על פני כדור הארץ הוא 0.022%, ו-24% מהקרקע החשופה של חצי הכדור הצפוני שרויה במצב של קפאת-עד. היא מתקיימת גם בקרקעית הים על מדף היבשת של היבשות שסביב אוקיינוס הקרח הצפוני, שחלקים ממנו נחשפו בעידן הקרח האחרון. על פי טענה של קבוצת מדענים, מספיקה התחממות עולמית בגובה 1.5°C מעל ממוצע הטמפרטורות הנוכחי על מנת לגרום להפשרת קפאת-העד של סיביר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 בפברואר 2017	תיאור התמונה קפאת-עד (באנגלית "Permafrost") או קיפאון-עד הוא מונח בגאולוגיה המתייחס לקרקע הנמצאת בטמפרטורה של נקודת הקיפאון של המים (0°C), או בטמפרטורה נמוכה יותר, במשך שנתיים לפחות. מרבית הקרקעות במצב זה שוכנות בקווי רוחב גבוהים (בתוך אזורי החוג הארקטי והחוג האנטארקטי ובקרבתם), אבל קפאת-עד אלפינית יכולה להתקיים במקומות גבוהים בקווי רוחב נמוכים יותר. לא תמיד יש קרח בתוך הקרקע, כמו במצב של סלע אם אטוּם, אבל הוא מצטבר לעיתים קרובות, ולפעמים בכמויות העולות על קיבול המים המרבי של הקרקע. החלק היחסי של קפאת-עד בסך כל המים על פני כדור הארץ הוא 0.022%, ו-24% מהקרקע החשופה של חצי הכדור הצפוני שרויה במצב של קפאת-עד. היא מתקיימת גם בקרקעית הים על מדף היבשת של היבשות שסביב אוקיינוס הקרח הצפוני, שחלקים ממנו נחשפו בעידן הקרח האחרון. על פי טענה של קבוצת מדענים, מספיקה התחממות עולמית בגובה 1.5°C מעל ממוצע הטמפרטורות הנוכחי על מנת לגרום להפשרת קפאת-העד של סיביר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 בפברואר 2017	קרב שרטון דוגר קרב שרטון דוגר היה קרב ימי שהתחולל במלחמת העולם הראשונה ב-24 בינואר 1915, בין יחידות צי הים הפתוח הגרמני ליחידות של הצי הגדול הבריטי. הקרב התחולל באזור שרטון דוגר שבים הצפוני. שייטת של הצי הגרמני יצאה מנמליה לשרטון דוגר במטרה ללכוד ספינות דיג בריטיות שפעלו באזור. הבריטים ידעו מראש על התוכנית הגרמנית לאחר שפיצחו את צופן השידור שלהם, ושייטת אוניות בריטית יצאה למקום כדי ליירט את הגרמנים. היירוט הבריטי הצליח, והגרמנים סבו על עקבותיהם ונמלטו. במרדף שהתפתח הצליחו האוניות הבריטיות להגיע לטווח ירי, להטביע אונייה גרמנית אחת ולפגוע קשות בשנייה. אולם טעות בתיאום בין האוניות הבריטיות הביאה לכך שהגרמנים הצליחו לפגוע קשות באוניית הדגל הבריטית, ולהוציא אותה מכלל פעולה. טעות בתקשורת בין האוניות הבריטיות הביאה להפסקת המרדף, ושאר האוניות הגרמניות הצליחו לשוב לנמליהן. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 בפברואר 2017	קרב שרטון דוגר קרב שרטון דוגר היה קרב ימי שהתחולל במלחמת העולם הראשונה ב-24 בינואר 1915, בין יחידות צי הים הפתוח הגרמני ליחידות של הצי הגדול הבריטי. הקרב התחולל באזור שרטון דוגר שבים הצפוני. שייטת של הצי הגרמני יצאה מנמליה לשרטון דוגר במטרה ללכוד ספינות דיג בריטיות שפעלו באזור. הבריטים ידעו מראש על התוכנית הגרמנית לאחר שפיצחו את צופן השידור שלהם, ושייטת אוניות בריטית יצאה למקום כדי ליירט את הגרמנים. היירוט הבריטי הצליח, והגרמנים סבו על עקבותיהם ונמלטו. במרדף שהתפתח הצליחו האוניות הבריטיות להגיע לטווח ירי, להטביע אונייה גרמנית אחת ולפגוע קשות בשנייה. אולם טעות בתיאום בין האוניות הבריטיות הביאה לכך שהגרמנים הצליחו לפגוע קשות באוניית הדגל הבריטית, ולהוציא אותה מכלל פעולה. טעות בתקשורת בין האוניות הבריטיות הביאה להפסקת המרדף, ושאר האוניות הגרמניות הצליחו לשוב לנמליהן. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 בפברואר 2017	קרב שרטון דוגר קרב שרטון דוגר היה קרב ימי שהתחולל במלחמת העולם הראשונה ב-24 בינואר 1915, בין יחידות צי הים הפתוח הגרמני ליחידות של הצי הגדול הבריטי. הקרב התחולל באזור שרטון דוגר שבים הצפוני. שייטת של הצי הגרמני יצאה מנמליה לשרטון דוגר במטרה ללכוד ספינות דיג בריטיות שפעלו באזור. הבריטים ידעו מראש על התוכנית הגרמנית לאחר שפיצחו את צופן השידור שלהם, ושייטת אוניות בריטית יצאה למקום כדי ליירט את הגרמנים. היירוט הבריטי הצליח, והגרמנים סבו על עקבותיהם ונמלטו. במרדף שהתפתח הצליחו האוניות הבריטיות להגיע לטווח ירי, להטביע אונייה גרמנית אחת ולפגוע קשות בשנייה. אולם טעות בתיאום בין האוניות הבריטיות הביאה לכך שהגרמנים הצליחו לפגוע קשות באוניית הדגל הבריטית, ולהוציא אותה מכלל פעולה. טעות בתקשורת בין האוניות הבריטיות הביאה להפסקת המרדף, ושאר האוניות הגרמניות הצליחו לשוב לנמליהן. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 בפברואר 2017	לקות למידה היא הפרעה נוירו-התפתחותית הפוגעת בתפקודי למידה בסיסיים. היא מפריעה באופן ניכר לאדם לרכוש ולבטא ידע ומיומנויות ברמה הצפויה מאנשים בגילו, השכלתו ומנת המשכל שלו. לקות למידה נובעת מגורמים נוירו-התפתחותיים, היא נמשכת לאורך כל חייו של האדם ועשויה לפגוע בתפקודו גם בבגרות. טיפול מתאים עשוי לסייע לאדם עם לקות למידה לבטא ידע ומיומנויות ולהגיע למיצוי טוב יותר של הפוטנציאל האישי שלו בהקשר הלמידה הספציפי. לקויות הלמידה מתאפיינות בהטרוגניות והן משפיעות על טווח רחב של מיומנויות למידה. הסוגים העיקריים של לקויות למידה הם: דיסלקסיה המובילה לפגיעה ביכולת הקריאה, דיסגרפיה שפוגעת ביכולת הכתיבה ודיסקלקוליה שפוגעת ביכולת החישוב. לאדם יכולה להיות יותר מלקות למידה אחת, ובכך נוצר מצב של "תחלואה נלווית" או "תחלואה כפולה". כמו כן, לקות למידה היא רק אחד מהגורמים האפשריים לקשיי למידה. גורמים נוספים יכולים להיות הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, לקות שפה ולקות למידה בלתי-מילולית. תהליך אבחון מקצועי מתאים של לקות הלמידה מתייחס למגוון מאפייני הלקות, וכן לגורמים ובעיות נוספים העשויים להופיע לצידה. לקות הלמידה היא הלקות בעלת השכיחות הגבוהה ביותר במערכת החינוך, כ-10% עד 20% מכלל התלמידים הם בעלי לקויות למידה. עובדה זו מחייבת התייחסות חינוכית מתאימה לצרכים יחידניים ולדרישות המערכת החינוכית, המשקפות את הציפיות החינוכיות מן התלמיד בהתאם לגילו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 בפברואר 2017	לקות למידה היא הפרעה נוירו-התפתחותית הפוגעת בתפקודי למידה בסיסיים. היא מפריעה באופן ניכר לאדם לרכוש ולבטא ידע ומיומנויות ברמה הצפויה מאנשים בגילו, השכלתו ומנת המשכל שלו. לקות למידה נובעת מגורמים נוירו-התפתחותיים, היא נמשכת לאורך כל חייו של האדם ועשויה לפגוע בתפקודו גם בבגרות. טיפול מתאים עשוי לסייע לאדם עם לקות למידה לבטא ידע ומיומנויות ולהגיע למיצוי טוב יותר של הפוטנציאל האישי שלו בהקשר הלמידה הספציפי. לקויות הלמידה מתאפיינות בהטרוגניות והן משפיעות על טווח רחב של מיומנויות למידה. הסוגים העיקריים של לקויות למידה הם: דיסלקסיה המובילה לפגיעה ביכולת הקריאה, דיסגרפיה שפוגעת ביכולת הכתיבה ודיסקלקוליה שפוגעת ביכולת החישוב. לאדם יכולה להיות יותר מלקות למידה אחת, ובכך נוצר מצב של "תחלואה נלווית" או "תחלואה כפולה". כמו כן, לקות למידה היא רק אחד מהגורמים האפשריים לקשיי למידה. גורמים נוספים יכולים להיות הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, לקות שפה ולקות למידה בלתי-מילולית. תהליך אבחון מקצועי מתאים של לקות הלמידה מתייחס למגוון מאפייני הלקות, וכן לגורמים ובעיות נוספים העשויים להופיע לצידה. לקות הלמידה היא הלקות בעלת השכיחות הגבוהה ביותר במערכת החינוך, כ-10% עד 20% מכלל התלמידים הם בעלי לקויות למידה. עובדה זו מחייבת התייחסות חינוכית מתאימה לצרכים יחידניים ולדרישות המערכת החינוכית, המשקפות את הציפיות החינוכיות מן התלמיד בהתאם לגילו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 בפברואר 2017	דחפור D9R של צה"ל בתערוכת LIC 2005. הדחפור הממוגן מכונה בצה"ל "דובי] וזוכה למיגון כבד המאפשר לו לעבוד בחזית ובשדה הקרב, כולל תחת אש אויב. דחפור קטרפילר די-9 ("דובי") הוא אחד מכלי הציוד המכני ההנדסי (צמ"ה) המשוריינים שבשירות חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל. חיל ההנדסה הישראלי מפעיל דחפורים כבדים החל ממלחמת העצמאות. ב-1954 המציאה קטרפילר לראשונה את ה-D9, שעד מהרה מצא את דרכו לענף ההנדסה האזרחית בישראל, ומשם לשורות צה"ל. הדחפורים מופעלים על ידי יחידות הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית ופעילים במגוון תחומים ומשימות, בעתות שגרה ובעתות מלחמה. כיום עיקר שימושו של ה-D9 הוא בעימות עם גורמי הטרור הפלסטינים, בפעילות ביטחון שוטף בגבול הצפון ובפעולות הנדסה שגרתיות. ה-D9 הצה"לי ממוגן בחליפת שריון כבדה, בחלונות קטנים מזכוכית משוריינת ובמיגון כלוב נגד רקטות נ"ט, אשר מפותחים ומיוצרים בישראל, ומעניקים לו חסינות מפני ירי ומטעני חבלה. כיום קיימים דגמים רובוטיים של ה-D9 הנשלטים מרחוק. בגלל מאפיינים אלו הפך ה-D9 לכלי דומיננטי במהלך האינתיפאדה השנייה, ובה פרץ לתודעה עקב פעילותו הרבה בפריצת צירים (בפרט נגד מטעני גחון), בניקוי זירות מטענים, בחישוף ובהריסת מבנים, כולל הריסת בתי מחבלים. בעוד מומחים צבאיים ראו ב-D9 גורם חשוב בהפחתת האבדות לכוחות צה"ל, ארגוני שמאל וארגוני זכויות אדם ביקרו את השימוש הנרחב בדחפורים שגרם נזק רב לתשתיות הפלסטיניות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 בפברואר 2017	דחפור D9R של צה"ל בתערוכת LIC 2005. הדחפור הממוגן מכונה בצה"ל "דובי] וזוכה למיגון כבד המאפשר לו לעבוד בחזית ובשדה הקרב, כולל תחת אש אויב. דחפור קטרפילר די-9 ("דובי") הוא אחד מכלי הציוד המכני ההנדסי (צמ"ה) המשוריינים שבשירות חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל. חיל ההנדסה הישראלי מפעיל דחפורים כבדים החל ממלחמת העצמאות. ב-1954 המציאה קטרפילר לראשונה את ה-D9, שעד מהרה מצא את דרכו לענף ההנדסה האזרחית בישראל, ומשם לשורות צה"ל. הדחפורים מופעלים על ידי יחידות הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית ופעילים במגוון תחומים ומשימות, בעתות שגרה ובעתות מלחמה. כיום עיקר שימושו של ה-D9 הוא בעימות עם גורמי הטרור הפלסטינים, בפעילות ביטחון שוטף בגבול הצפון ובפעולות הנדסה שגרתיות. ה-D9 הצה"לי ממוגן בחליפת שריון כבדה, בחלונות קטנים מזכוכית משוריינת ובמיגון כלוב נגד רקטות נ"ט, אשר מפותחים ומיוצרים בישראל, ומעניקים לו חסינות מפני ירי ומטעני חבלה. כיום קיימים דגמים רובוטיים של ה-D9 הנשלטים מרחוק. בגלל מאפיינים אלו הפך ה-D9 לכלי דומיננטי במהלך האינתיפאדה השנייה, ובה פרץ לתודעה עקב פעילותו הרבה בפריצת צירים (בפרט נגד מטעני גחון), בניקוי זירות מטענים, בחישוף ובהריסת מבנים, כולל הריסת בתי מחבלים. בעוד מומחים צבאיים ראו ב-D9 גורם חשוב בהפחתת האבדות לכוחות צה"ל, ארגוני שמאל וארגוני זכויות אדם ביקרו את השימוש הנרחב בדחפורים שגרם נזק רב לתשתיות הפלסטיניות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 בפברואר 2017	זרם לבה בהוואי מאגמה היא סלע מותך וחם הנוצר בעומק כדור הארץ בתהליכי התכה שונים. לאחר שהמאגמה נפלטת אל פני השטח באמצעות התפרצות געשית, היא נקראת לבה. במאה ה-18 ניתן השם לנוזל הגעשי, לאחר שנעשה בו שימוש קודם ברוקחות לתמיסות שונות ובכימיה למשחות. בפטרולוגיה נקראה המאגמה באותה עת "לבה תת-קרקעית". מאגמה נמצאת גם מחוץ לכדור הארץ – הרי געש התגלו בכוכבי לכת וירחים נוספים במערכת השמש. היא עשויה להכיל בתוכה גבישי מינרלים ובועות גז ונוטה להצטבר בתאי מאגמה לפני שהיא פורצת מהרי געש דרך צינורות הזנה או סדקים בקרום כדור הארץ ויוצרת סלעי יסוד געשיים, נקרשת בעומק לסלעים פלוטוניים או חודרת לתוך סדקים בשכבות הקרום כמחדרים פלוטוניים דוגמת דייק וסיל. המאגמה אינה אחידה בהרכבה ובהתנהגותה: לרוב מדובר בתערובות סיליקטיות בריכוזים שונים. סוגי מאגמה אחדים עשירים בגז מומס ובאדי מים, הגורמים להתפרצויות געשיות עזות וליצירת סלעים נקבוביים. סוגים אחרים, הדלים במומסים, זורמים מתוך הרי געש או סדקים בקרום ויוצרים סלעים חסרי-נקבוביות וסלעים אמורפיים. בהתקרשותה מתחת לפני השטח יוצרת המאגמה מגוון של סלעים ומחדרים פלוטוניים. מפאת הקושי לחקור את המאגמה ישירות, רבים מן הנתונים המגדירים את היווצרה, תכונותיה ותהליכים המתקיימים בה לקוחים ממחקרים וולקנולוגיים של הרכב לבה ובדיקות פטרולוגיות של הסלעים הנחשפים על-פני השטח. עם זאת, בשלושה מקרים נצפתה מאגמה אין סיטו – במיקומה המקורי, במהלך קידוחים: פעמיים בהוואי ופעם נוספת באיסלנד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה