ויקיפדיה:ציטוט מומלץ/הוספת ציטוט יומי/ארכיון 15

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



לב פנוי מחכמהעריכה

אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה

לא נבחר דרור - שיחה 21:13, 16 באוגוסט 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

שלוש שחייהם אינם חייםעריכה

שלושה חייהם אינן חיים: הרחמנים הרתחנים ואניני הדעת

לא נבחר דרור - שיחה 21:14, 16 באוגוסט 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

תפקיד המחנךעריכה

תפקידו של המחנך הוא להסתכל היטב בילדינו בשעה שהם עוסקים בפעולה חופשית, ולגלות את התכונה שתקבע את דרכו בעתיד

רש"ר הירש, אבני חינוך עמוד מו
לא נבחר דרור - שיחה 21:14, 16 באוגוסט 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

הגיל המכריע בחינוךעריכה

הגיל המכריע בחינוך הוא דווקא הזמן שרבים מזניחים בו לגמרי את החינוך, והוא גיל הינקות, שנות החיים הראשונות

רש"ר הירש, אבני חינוך עמוד כ
לא נבחר דרור - שיחה 21:14, 16 באוגוסט 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

לאחר כיבושעריכה

מי שנעשה אדונה של עיר שהורגלה לחירות, ואינו משמיד אותה, יכול לצפות שהיא תשמיד אותו, כי בהתקוממות יהיו סיסמת החירות וזכר המוסדות הקודמים לכוח מלכד אשר לא הזמן ולא שום חסד יוכלו לבטלו.

העובדה שמקיאוולי כתב זאת אמורה היתה להבהיר שהקריאה הזו היא בגדר מקיאווליזם... אם כי גם מקיאוולי למעשה ממליץ לא להתעסק עם אנשים חופשיים. הקריאה האישית שלי היא לחשוב פעמיים לפני שכובשים עיר, כדי לא להגיע לדילמה הזו. אם יש למישהו רעיון איך להבהיר זאת (בהערה או בהפנייה) אשמח לשיפור. אם לא, אחפש ציטוט אחר ממקיאוולי. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 18:16, 11 באוגוסט 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
לא נבחר דרור - שיחה 10:13, 22 באוגוסט 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

יש מדיניות?עריכה

המלחמה אינה אלא המשכה של המדיניות באמצעים אחרים.

קרל פון קלאוזביץ, "על המלחמה", ספר ראשון, פרק 1, תת-פרק 24
בערך. המקור המופיע בוויקיציטוט הגרמנית משתמש במילים Nichts als, השקולות ל-nothing but באנגלית (וגם במילה Politik שאפשר לתרגם למדיניות וגם לפוליטיקה). תיקנתי לתרגום קצת יותר נאמן. המשך הציטוט מבהיר עוד יותר את הכוונה - שגם בזמן ניהול המלחמה יש להמשיך בחשיבה מדינית. לא ראיתי טעם להאריך את הציטוט, אבל במחשבה שניה אני מתלבט. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 15:34, 16 באוגוסט 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
נבחר דרור - שיחה 10:15, 22 באוגוסט 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

סוכות 1עריכה

אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.

לא נבחר דרור - שיחה 10:32, 22 באוגוסט 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

סוכות 2עריכה

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים.

נבחר דרור - שיחה 10:34, 22 באוגוסט 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
נבדק - תוקן (מקראות גדולות - הכתר) דרור - שיחה 22:34, 17 בספטמבר 2020 (IDT)תגובה[תגובה]

סוכות 3עריכה

בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת.

נבחר דרור - שיחה 10:35, 22 באוגוסט 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
נבדק - תוקן (מקור - מקראות גדולות - הכתר) דרור - שיחה 22:47, 17 בספטמבר 2020 (IDT)תגובה[תגובה]

נבחר ציבור אינו מושלםעריכה

אין מעמידים פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו; שאם תזוח דעתו עליו – אומרים לו: חזור לאחוריך.

נבחר דרור - שיחה 10:37, 22 באוגוסט 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

עירעריכה

אל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים

לא נבחר דרור - שיחה 17:19, 27 באוגוסט 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

פלוטארכוסעריכה

אין זה מטבע הדברים שמי שאינו יורה יקלע למטרה ומי שאינו נשאר על עמדו ינצח, ומי שיושב בטל יצליח ושאדם רשע יהיה מאושר

לא נבחר דרור - שיחה 17:19, 27 באוגוסט 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

סבר פנים יפותעריכה

אם נתן אדם לחבירו כל מתנות טובות שבעולם ופניו זעומות וכבושות בארץ מעלה עליו הכתוב כאילו לא נתן לו כלום

נבחר דרור - שיחה 13:08, 9 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

לימוד מהחיותעריכה

אילמלא לא ניתנה תורה - היינו למידין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה, דרך ארץ מתרנגול

נבחר דרור - שיחה 17:20, 9 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

מעשים טוביםעריכה

בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד

משמעות המילה "מלוין" כאן לא ברורה לגמרי. האם זו המשמעות המקובלת כיום מהשורש "לוה"? צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 00:32, 12 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
נבחר דרור - שיחה 10:20, 12 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

הפלא האנושיעריכה

אילו היה אדם מתבונן היטב בכל מה שנעשה עמו משעה שמכניס את המזון לפיו ועד לאחר עיכולו, היה בכל פעם צריך לשלוח מברק לביתו ולהודיע שברוך השם הכל בסדר

לא נבחר דרור - שיחה 10:21, 12 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

רמב"ם על חתונהעריכה

ולהרבות התשמיש, ולהרבות נשים, ולשאת בת עם הארץ, או להתחתן בו, ולישא אשה קודם שתהיה בת שתים עשרה שנה, ולהשיא קטנה לזקן, או זקנה לבחור, כל זה שנוא בתורה.

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סנהדרין פרק ז משנה ב
הרב קאפח, אבל עכשיו כשאני חושב על זה מוגן בזכויות יוצרים, חבל. הערה נכונה. תיקנתי לאבן תיבון. איתן96 (שיחה) י"ד באלול ה'תשע"ד 10:40, 9 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
לא נבחר דרור - שיחה 10:22, 12 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

ציטוט לי"ט בכסלו - בעל התניא על רצונותיועריכה

"מי לי בשמים ועמך לא חפצתי", אינני רוצה מאומה, אינני רוצה את הגן עדן שלך, אינני רוצה את העולם הבא שלך כו' רוצה אני אותך בעצמך

חיים סלע - שיחה 21:43, 2 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
נשמע טוב מאוד, מה המקור? יוסי2 - שיחה 12:19, 3 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
גיגול קצר הביא: [1] "אדמו"ר הזקן אמר27: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי, אינני רוצה מאומה, אינני רוצה את הגן-עדן שלך, אינני רוצה את העולם הבא שלך כו', רוצה אני אותך בעצמך ("איך וויל זע גאָר ניסט, איך וויל ניט דיין גן עדן, איך וויל ניט דיין עולם הבא כו', איך וויל מער ניט אַז דיך אַליין") 27) סהמ"צ להצ"צ שרש מצות התפלה פ"מ (דרמ"צ קלח, סע"א). – נעתק ב"היום יום" חי כסלו. ההערה מפנה למעשה ל-[2] "(וכך הי' נשמע הלשון ממורינו ורבינו נ"ע בדביקותו שהי' אומר בזה"ל איך וויל זע גאר ניסט איך וויל ניט דאיין ג"ע איך וויל ניט דאיין עוה"ב כו' איך וויל מער ניט אז דיך אליין)" ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 23:16, 3 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

אכן כן. עיין מאמר ד"ה "ביום עשתי עשר יום" תשל"א (ספר המאמרים מלוקט חלק ג'/מאמרים מלוקים חלק ג) מהרבי מליובאוויטש, שמבאר את הפתגם בעומק לפנים מעומק. חיים סלע - שיחה 01:34, 4 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

  • תיקנתי לפי המקור. בברכה, גנדלף - 02:39, 04/09/14
  • Symbol support vote.svg בעד. אם אפשר בלי המילים "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי". יוסי2 - שיחה 12:40, 4 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

לפי עניות דעתי, יש להוריד את השלוש נקודות לאחר המילים 'אינני רוצה את העולם הבא שלך', שכן, כל מי שמכיר את הסגנון הדיבור החסידי יודע שלא מדובר על מילים שהושמטו (שבגינם בד"כ שמים שלוש נקודות), אלא מדובר על המילים במשפט עצמו, דהיינו השלוש נקודות כאן באות במקום המילה 'וכדומה' בעברית העכשווית כמו אדם שיגיד 'איני רוצה את הגן עדן שלך, איני רוצה את העולם הבא שלך וכדומה, רוצה אני אותך לבדך'. כמו כן אני סבור שהתרגום המדויק יותר למילה 'אליין' בשפה האידית הוא 'לבדך'. משהו מסכים איתי?חיים סלע - שיחה 23:12, 8 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

אם בעל התניא אמר "כו'" אז זה מה שנכתוב. תיקנתי. בברכה, גנדלף - 11:17, 09/09/14
לא נבחר דרור - שיחה 10:22, 12 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

דברי חכמיםעריכה

דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד.

נבחר דרור - שיחה 11:55, 19 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

עברות שבין אדם לחברועריכה

עברות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו.

נבחר דרור - שיחה 11:56, 19 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
נבדק - תקין (מקור - אתר ספריא, מקור - אתר דעת, מקור - אתר מכון ממרא) דרור - שיחה 13:48, 14 בדצמבר 2020 (IST)תגובה[תגובה]

אושר - קאנטעריכה

האושר הוא אידיאל של הדמיון ולא של ההיגיון.

הנחות יסוד למטאפיזיקה של המידות, עמנואל קאנט
– הנחות יסוד של חזרתי אומרות שזה לא נאמר או נכתב בעברית. לכן: ”אידאל” ולא ”אידיאל”. חזרתישיחה 08:29, 14 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
בגדול, הייתי כותב כמוך. לקחתי את זה כמות שהוא מוויקיציטוט. ואולם, בדיקה באבן שושן מראה כי הכתיב הוא "אִידֵיאָל". אביעד‏ • שיחה 09:09, 14 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
מי תרגם? איתן96 (שיחה) י"ט באלול ה'תשע"ד 11:31, 14 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
מופיע בq:עמנואל קאנט#הנחות יסוד למטאפיזיקה של המידות. שמזןשיחההביכורים שלי • כ"ב באלול ה'תשע"ד • 14:03, 17 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
גם שם אין תשובה לשאלה. בברכה, גנדלף - 14:25, 17/09/14
המקור הוא: "Happiness is not an ideal of reason, but of imagination." - אפשר לתרגם כך: "אושר אינו אידאל של ההיגיון, אלא של הדמיון". זה לא משנה יותר מדי, ואולי אף יותר מדויק. אביעד‏ • שיחה 14:27, 18 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
נבחר דרור - שיחה 11:58, 19 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

אושר - יוםעריכה

מאושר הוא מי שהנסיבות מתאימות לו, אך מאושר יותר הוא מי שמתאים את עצמו לנסיבות.

מחקר בדבר עקרוני המוסר, דייוויד יום
יוסף אור, לדעתי. הוא תרגם את כל ספריו בשנות ה-30. גם ההוצאות היותר חדשות הן תרגומיו. אביעד‏ • שיחה 13:57, 17 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
עבודתו מוגנת בזכויות יוצרים. לכשעצמי איני יודע האם ציטוטים קצרים אינם שימוש הוגן, אבל הנוהג במיזם הוא להציג רק ציטוטים חופשיים. אפשר למצוא את המקור האנגלי ולתרגם לבד. בברכה, גנדלף - 14:25, 17/09/14
הצבעה הופסקה. מפר זכויות יוצרים. דרור - שיחה 11:59, 19 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

יום הכיפורים - הרחבהעריכה

הצעתי להרחיב את הציטוט "עברות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו." המוצג כאן, כך שנוסחו יהיה:

האומר: "אחטא ואשוב, אחטא ואשוב" - אין מספיקין בידו לעשות תשובה.
"אחטא, ויום הכפורים מכפר" - אין יום הכפורים מכפר.
עברות שבין אדם למקום - יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו - אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו.

יומיים לאחר מכן הדיון אורכב ולכן אני מעלה את ההצעה מחדש באופן מסודר. בנוסף, אני מציע לשבץ את הציטוט בסביבות יום כיפור (גם אם לא נספיק השנה) במקום בדצמבר. כלומר, לקראת סוף ספטמבר.

לא נבחר דרור - שיחה 12:45, 14 באוקטובר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]