ויקיפדיה:ציטוט מומלץ/הוספת ציטוט יומי/ארכיון 5

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


אנה קרנינה עריכה

כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, ואילו כל משפחה אומללה, אומללה היא בדרכה שלה.

לב טולסטוי, משפט הפתיחה בספר אנה קרנינה.
נבחר דרור - שיחה 12:04, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
נבדק - תקין אתר בית צבי, עיתון הארץ דרור - שיחה 20:57, 16 במאי 2020 (IDT)

ש"י עגנון על פוליטיקאים עריכה

החכמים מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים. בתוך כך, קופצים הטיפשים והרשעים ובאים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם.

ציטוט מפר זכויות יוצרים. ההצבעה הופסקה דרור - שיחה 16:40, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

לא הרמתי את קולי / מרטין נימלר עריכה

בתחילה הם (הנאצים) לקחו את הקומוניסטים. אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט.

תחילת השיר "לא הרמתי את קולי", מאת מרטין נימלר, כומר גרמני שהתנגד לנאציזם.



(הערה: הציטוט לעיל מחליף את הציטוט למטה:
בתחילה לקחו הנאצים את הקומוניסטים. אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט.
ואז הם לקחו את היהודים. אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי.
ואז הם לקחו את חברי-האגודים המקצועיים. אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי חבר איגוד מקצועי.
ואז הם לקחו את הקתולים. אני לא הרמתי את קולי, כי הייתי פרוטסטנטי.
ואז הם לקחו אותי. אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני.
(הערה: אני מקבל את הערתו של משתמש:שפם אדום, ובמקום הבאת כל השיר, הארוך מדי (אותו אני מוחק כאן), אני משאיר רק את השורה הראשונה - כציטוט). בברכה, דני Danny-wשיחה 01:16, 19 באוקטובר 2013 (IDT)‏)


לא נבחר דרור - שיחה 20:34, 26 באוקטובר 2013 (IDT)

כל העולם גשר עריכה

"וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל"

רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן תנינא מח.

--♠ Maccabi34 ♠ - שיחה 18:48, 20 באוקטובר 2013 (IDT)

דרוש מקור מדוייק. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:02, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
הנוסח המקורי, ככל הנראה, כפי שגם מופיע בערך רבי נחמן מברסלב: "וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאד מְאד וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל" (ליקוטי מוהר"ן תנינא מח). דב ט. - שיחה 17:43, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
נוסח הציטוט תוקן בהתאם למקור. תודה. Danny-wשיחה 18:14, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
נבחר דרור - שיחה 21:06, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
נבדק - תקין מקור - אתר ספרי ברסלב, אתר תנועת בני עקיבא, אתר מכון הרטמן, אוניברסיטת בר אילן דרור - שיחה 19:32, 17 באוקטובר 2020 (IDT)

ג'ונתן סוויפט על פוליטיקאים עריכה

איש כזה נוכל לתאר כך: הוא יצור הרחוק מאוד מאהבה ומשנאה, מרחמים ומרוגז ואין לו כל תאווה וכל יצר לב חוץ מתאווה עזה לעושר, לכוח ולתארי כבוד. יכול הוא להגיד כל דבר חוץ ממה שהוא חושב; לעולם לא יגיד דבר אמת אלא למען אשר תחשוב את דברו לשקר ולא דבר שקר אלא למען תחשוב אותו לאמת. האנשים שירבה להוציא את דיבתם רעה מאחורי גבם ודאי ייתן להם משרה. כי יחל להלל אותך בפני אחרים או בפניך דע כי צפויה לך רעה. אם יבטיח לך דבר ויחזק את דברו בשבועה תדע כי אות רע הוא מאין כמוהו, ואז, אם חכם אתה, תתיאש מכל תקווה

לא נבחר דרור - שיחה 20:55, 29 באוקטובר 2013 (IST)

ריה"ל - עבדי הזמן עריכה

עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם –
עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי.
עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ
"חֶלְקִי אֲדֹנָי!" אָמְרָה נַפְשִׁי.

בעד דוד שי - שיחה 03:00, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
בעד וראה גם פורטל:ספרות/ציטוט נבחר/10 :) דב ט. - שיחה 08:36, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
בעד --♠ Maccabi34 ♠ - שיחה 08:38, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
בעד חמויישֶה - שיחה 16:23, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
בעד אבל צריך להוסיף את שם הפיוט ("עבדי זמן" אא"ט) בברכה, משתמש כבד - 00:42, 24/10/13
נבחר דרור - שיחה 11:54, 1 בנובמבר 2013 (IST)
נבדק - תקין - מקור - פרוייקט בן יהודה, מקור - אתר "כותר" - אוניברסיטת תל אביב דרור - שיחה 11:38, 20 באפריל 2020 (IDT)

ריה"ל - לבי במזרח עריכה

לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב
אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב

בעד דוד שי - שיחה 03:11, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
בעד --♠ Maccabi34 ♠ - שיחה 08:39, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
נבחר דרור - שיחה 11:55, 1 בנובמבר 2013 (IST)
נבדק - תקין - ראה ארכיון 4. דרור - שיחה 19:46, 5 באוקטובר 2020 (IDT)

ריה"ל - יפה נוף עריכה

יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב.
לָךְ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעְרָב!
הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר כִּי אֶזְכְּרָה קֶדֶם,
כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרָב.
וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, עַד
אֲרַוֶּה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵך וְיִתְעָרָב!
דְּרַשְׁתִּיךְ, וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ וְאִם בִּמְקוֹם
צֳרִי גִּלְעֲדֵך – נָחָשׁ שָׂרָף וְגַם עַקְרָב.
הֲלֹא אֶת-אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם
וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרָב!

אני מציע ציטוט זה ליום ירושלים, במקום הציטוט הנוכחי ("אם אשכחך ירושלים"), שדי בהופעתו בתשעה באב. דוד שי - שיחה 03:16, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
בעד --♠ Maccabi34 ♠ - שיחה 08:39, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
ארוך מדי עבור התבנית לדעתי, די בארבע שורות או לכל היותר שש. דב ט. - שיחה 08:43, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
נגד ארוך מדי. גם אם יקוצר, לדעתי ליום ירושלים אפשר למצוא משהו מתאים יותר, ולריה"ל יש שירים חשובים יותר. בברכה, משתמש כבד - 00:42, 24/10/13
לא נבחר דרור - שיחה 11:56, 1 בנובמבר 2013 (IST)

ביאליק - ברכת עם עריכה

תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי כָל-אַחֵינוּ הַמְחוֹנְנִים
עַפְרוֹת אַרְצֵנוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם;
אַל יִפֹּל רוּחֲכֶם – עַלִּיזִים, מִתְרוֹנְנִים
בֹּאוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעֶזְרַת הָעָם!

חיים נחמן ביאליק, תחילת שירו "בִּרְכַּת עָם" (תחזקנה)
בעד דוד שי - שיחה 02:59, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
נבחר דרור - שיחה 11:58, 1 בנובמבר 2013 (IST)
נבדק - יש ערך, זמרשת, שירונט, הספרייה הלאומית דרור - שיחה 23:54, 21 במאי 2022 (IDT)

ביאליק - הכניסיני תחת כנפך עריכה

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.

בעד דוד שי - שיחה 03:05, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
בעד הוספתי קישור לשיר. עדיף להשתמש בציטוטים מתוך יצירות שזכו לערכים בפני עצמן, הנמצאים במקרה של ביאליק בקטגוריה:שירי חיים נחמן ביאליק ובמקרה הכללי בקטגוריה:שירים לפי שפה דב ט. - שיחה 08:40, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
נבחר דרור - שיחה 12:04, 1 בנובמבר 2013 (IST)
נבדק - תקין - רשימת מקורות בערך. דרור - שיחה 22:29, 27 ביוני 2020 (IDT)

ביאליק - רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם עריכה

רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם וּלְבָבִי סַף דִּמְעָה.
אֵיכָה דַלֹּתֶם פִּתְאֹם, אֵיכָה חֲדַלְתֶּם יֶשַׁע!
אֵיכָה נֶעֱזַבְתֶּם בָּדָד, אֹבְדֵי עֵצָה וּנְתִיבָה,
לְלֹא מְחוֹנֵן וּמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְלֹא מְכוֹנֵן צָעַד.

חיים נחמן ביאליק, תחילת שירו "רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם"
בעד דוד שי - שיחה 03:08, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
נבחר דרור - שיחה 12:06, 1 בנובמבר 2013 (IST)

שירת ריה"ל עריכה

לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם
שִׁיבַת שְׁבוּתֵך – אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ.

נבחר דרור - שיחה 12:09, 1 בנובמבר 2013 (IST)
נבדק - תקין - יש ערך. דרור - שיחה 22:55, 19 ביוני 2021 (IDT)

זכות יסוד עריכה

מזכויות היסוד של האזרח היא שהמדינה לא תתערב בחייו הפרטיים ובהתנהגותו בחדרי חדרים.

שופט בית המשפט העליון חיים כהן, ע"פ 224/63, בן עמי נגד היועץ המשפטי לממשלה, פד"י י"ח (3) 225, 1964.
פסק דין זה קבע למעשה כי המדינה לא תנקוט בהליכים פליליים נגד הומוסקסואליות, אף שזו היתה עבירה על פי חוק העונשין.
נבחר דרור - שיחה 12:11, 1 בנובמבר 2013 (IST)

הרקליטוס עריכה

הכל זורם. דבר אינו נשאר במקום

הרקליטוס, במקור - Πάντα ῥεῖ καὶ οὐδὲν μένει
נבחר דרור - שיחה 12:14, 1 בנובמבר 2013 (IST)
נבדק - תקין מקור דרור - שיחה 19:03, 21 במאי 2020 (IDT)

אישה מול גבר עריכה

מאז דור המייסדים והחלוצים לקחה האישה ולוקחת עד ימינו חלק שווה עם הגבר בעשייה בכל שטחי החיים ואינה נופלת מהגבר ביכולתה לעשות כן, על אף המטלות הנוספות שהיא נושאת בהן כרעייה וכאם.

השופטת שושנה נתניהו, בג"ץ 104/87, נבו נגד בית הדין הארצי לעבודה, פד"י מ (4) 749 משנת 1990
לא נבחר דרור - שיחה 09:52, 4 בנובמבר 2013 (IST)

סובלנות וסבלנות עריכה

בלא סבלנות וסובלנות בין אדם לרעהו לא תתקיים חברה ולא תיכון ממלכה.

השופט מישאל חשין, בג"ץ 5434/96, חורב נגד שר התחבורה, פד"י נ"א (4) 1, משנת 1997
לא נבחר דרור - שיחה 09:52, 4 בנובמבר 2013 (IST)

שפיטות עריכה

מלוא כל הארץ משפט.

נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק במאמרו "גבולות המשפט והשיפוט".
בעיני רבים האמירה מסמלת את האקטיביזם השיפוטי של ברק.
לא נבחר דרור - שיחה 14:25, 5 בנובמבר 2013 (IST)

ציונות עריכה

גַּם לְלוֹנְדוֹן הָיָה בַּמִּזְרָח הַתּיכוֹן קַל יוֹתֵר,
לְלֹא הִיא וְסִפְרָה שֶׁצָּנַח.
עֵת רָאשֵׁי מֶמְשָׁלוֹת עוֹצְמִים עַיִן לִישׁן,
אוֹר חַדְרָהּ מְשַׁנֶּה אֶת מַפַּת הַמִּזְרָח.

לא נבחר דרור - שיחה 14:30, 5 בנובמבר 2013 (IST)

כ"ט בנובמבר עריכה

האספה הכללית שנתכנסה למושב מיוחד, לפי בקשתה של המעצמה המנדטורית, כדי להקים ועדה מיוחדת ולתת לה הוראות לעיין בבעיית עתידה של ממשלת א"י... ממליצה בזה בפני הממלכה המאוחדת, כמעצמה המנדטורית לא"י, ובפני כל שאר חברי או"מ, לקבל ולהוציא לפועל, בקשר לעתידה של ממשלת א"י, את תכנית החלוקה עם האיחוד הכלכלי כפי שנקבע להלן

החלטת עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בכ"ט בנובמבר על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה).
לא נבחר דרור - שיחה 14:31, 5 בנובמבר 2013 (IST)

הייתי הילד הכי קטן בכיתה עריכה

הייתי הילד הכי קטן בכתה,
הכי קטן בשיעור,
והכי קטן בהפסקה.

הפרת זכויות יוצרים. לא נבחר. דרור - שיחה 14:10, 6 בנובמבר 2013 (IST)

עוצמת ה"ביחד" עריכה

באנו חושך לגרש,
בידינו אור ואש.
כל אחד הוא אור קטן,
וכולנו אור איתן.

שרה לוי-תנאי, השיר "באנו חושך לגרש", משירי חג החנוכה
הפרת זכויות יוצרים. לא נבחר דרור - שיחה 14:12, 6 בנובמבר 2013 (IST)

שפיטות עריכה

מלוא כל הארץ משפט.

לא נבחר דרור - שיחה 08:53, 13 בנובמבר 2013 (IST)

האיגרת הראשונה אל הקורנתיים עריכה

אִם־בִּלְשֹׁנוֹת אֲנָשִׁים וּמַלְאָכִים אֲדַבֵּר וְאֵין־בִּי אַהֲבָה הָיִיתִי כִּנְחשֶׁת הֹמָה אוֹ כְּצִלְצַל תְּרוּעָה,
וְאִם תִּהְיֶה־לִּי נְבוּאָה וְאֵדַע כָּל־הַסּוֹדוֹת וְכָל־הַדָּעַת וְאִם תִּהְיֶה־לִּי אֱמוּנָה רַבָּה עַד לְהַעְתִּיק הָרִים מִמְּקוֹמָם וְאֵין־בִּי הָאַהֲבָה הָיִיתִי כְּאָיִן,
וְאִם־אֲחַלֵּק אֶת־כָּל־הוֹנִי וְאִם־אֶתֵּן אֶת־גּוּפִי לִשְׂרֵפָה וְאֵין־בִּי הָאַהֲבָה כָּל־זֹאת לֹא תוֹעִילֵנִי.

דברי השליח פאולוס באיגרת הראשונה על הקורינתיים העוסק בחשיבותה של האהבה בנצרות, פרק י"ג פסוקים 1 - 3, בתרגומו של פרנץ דליטש. פרק זה הולחן על ידי הזמר הישראל אברהם טל בשירו "אם בלשונות".
לא נבחר דרור - שיחה 08:54, 13 בנובמבר 2013 (IST)

דברים בזכות האהבה עריכה

הָאַהֲבָה לֹא־תִבֹּל לְעוֹלָם אֲבָל הַנְּבוּאוֹת תִּבָּטַלְנָה וְהַלְּשֹׁנוֹת תִּכְלֶינָה וְהַדַּעַת תִּבָּטֵל.

דברי השליח פאולוס באיגרת הראשונה על הקורינתיים העוסק בחשיבותה של האהבה בנצרות, פרק י"ג פסוק 8, בתרגומו של פרנץ דליטש. פרק זה הולחן על ידי הזמר הישראל אברהם טל בשירו "אם בלשונות".
לא נבחר דרור - שיחה 08:55, 13 בנובמבר 2013 (IST)

התבגרות/בגרות עריכה

כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עוֹלֵל כְּעוֹלֵל דִּבַּרְתִּי כְּעוֹלֵל הָגִיתִי כְּעוֹלֵל חָשָׁבְתִּי וְכַאֲשֶׁר הָיִיתִי לְאִישׁ הֲסִירֹתִי דִּבְרֵי הָעוֹלֵל.

דברי השליח פאולוס באיגרת הראשונה על הקורינתיים העוסק בחשיבותה של האהבה בנצרות, פרק י"ג פסוק 9, בתרגומו של פרנץ דליטש. פרק זה הולחן על ידי הזמר הישראל אברהם טל בשירו "אם בלשונות".
לא נבחר דרור - שיחה 09:16, 13 בנובמבר 2013 (IST)

תיאור מזלו של אדם עריכה

אשכים לבית השר - אומרים כבר רכב;
אבוא לעת ערב - אומרים כבר שכב;
או יעלה מרכב או יעלה משכב;
אויה לאיש עני, נולד בלי כוכב!

חיים סלע - שיחה 05:28, 4 בנובמבר 2013 (IST)

צריך אסמכתא לכך שזה רש"י. דרור - שיחה 09:52, 4 בנובמבר 2013 (IST)
אזכור רש"י הוא כנראה בדיחה פרטית של מישהו. הציטוט עצמו ראוי לדעתי. יורם שורק - שיחה 17:27, 4 בנובמבר 2013 (IST)
נבחר דרור - שיחה 09:16, 13 בנובמבר 2013 (IST)
נבדק - תקין - פרוייקט בן יהודה דרור - שיחה 12:12, 1 במאי 2020 (IDT)

ציטוטים לחנוכה עריכה

רעיונות לציטוטים נוספים לחנוכה? דרור - שיחה 20:54, 29 באוקטובר 2013 (IST)

חנוכת המזבח עריכה

ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו, בשנת שמונה וארבעים ומאה, וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים, ויהללו לה' בשירים ובכינורות בחלילים ובמצלצלים. ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן להם עוז ותשועה. ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים, ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם. ויפארו את פני ההיכל בעטרות ובמגיני זהב ויחטאו את השערים ואת לשכות הכוהנים, וישימו את הדלתות. ותהי שמחה גדולה בכל העם, כי גלל ה' את חרפת הגויים מעליהם. ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה'.

חלק מציטוט זה כבר נבחר. דרור - שיחה 12:02, 1 בנובמבר 2013 (IST)
לא נבחר דרור - שיחה 09:12, 13 בנובמבר 2013 (IST)

מות אלעזר עריכה

וירא אלעזר החורני והנה חיה אחת חגורה ביתר שאת וגדולה מן האחרות ויאמר בלבו אכן המלך עליה. וישלך את נפשו מנגד למען הציל את עמו ולעשות לו שם עולם בארץ. וירוץ כגיבור בתוך גדודי האויב וחרבו אכלה בשר ימין ושמאל. ויבוא עד הפיל ויכרע בין ברכיו וידקרהו, וייפול הפיל עליו וימות, ובנפלו המית גם אותו.

נבחר דרור - שיחה 09:12, 13 בנובמבר 2013 (IST)

חנוכה - מדוע חוגגים שמונה ימים עריכה

ביום ההוא היה טִהוּר המִקדש, ביום עשרים וחמִשה לחֹדֶש ההוא, הוא כִּסְלֵו, חגגו בשמחה שמונה ימים כחג הַסֻכּוֹת, בְּזָכרם כי לפני זמן־מה בִּלוּ את [ימי] חג הַסֻכּוֹת בהרים ובמערות...וקבעו בפקֻדָּה ובגזרה על דעת כֻּלם לכל־עם היהודים לחֹג את הימים האלה בכל־שנה.

ספר חשמונאים ב, פרק י, פסוקים ה-ח.
מדובר בתרגום א. ש. הרטום משנות ה-60. גם ציטוט קצר נחשב הפרת זכויות יוצרים? Liad Malone - שיחה 01:55, 31 באוקטובר 2013 (IST)
נבחר דרור - שיחה 09:12, 13 בנובמבר 2013 (IST)

שמעון הצדיק עריכה

על שלושה דברים העולם עומד - על התורה ועל העבודה ועל גמילות-חסדים.

נבחר דרור - שיחה 09:19, 13 בנובמבר 2013 (IST)
נבדק - תקין מקור - הספרייה הלאומית דרור - שיחה 21:03, 11 במאי 2020 (IDT)

מבעד לזכוכית האפילה עריכה

כָעֵת מַבִּיטִים אֲנַחְנוּ בְּמַרְאָה וּבְחִידוֹת וְאָז פָּנִים אֶל־פָּנִים.

דברי השליח פאולוס באיגרת הראשונה על הקורינתיים העוסק בחשיבותה של האהבה בנצרות, פרק י"ג פסוק 12, בתרגומו של פרנץ דליטש. הביטוי "במראה ובחידות" תורגם לשפות רבות בצורה "מבעד הזכוכית האפלה" ושימש השראה ליצירות רבות.
לא נבחר דרור - שיחה 20:27, 14 בנובמבר 2013 (IST)

שלוש אלה תעמודנה עריכה

וְעַתָּה שְׁלָשׁ־אֵלֶּה תַעֲמֹדְנָה: הָאֱמוּנָה וְהַתִּקְוָה וְהָאַהֲבָה, וְהַגְּדוֹלָה שֶׁבָּהֶן הִיא הָאַהֲבָה.

דברי השליח פאולוס באיגרת הראשונה על הקורינתיים העוסק בחשיבותה של האהבה בנצרות, פרק י"ג פסוק 14, בתרגומו של פרנץ דליטש. פאולוס מעמיד את האהבה מעל האמונה ומעל קיום מצוות (כשהוא מתייחס לדבריו של שמעון הצדיק.
לא נבחר דרור - שיחה 20:28, 14 בנובמבר 2013 (IST)

ברוך שפינוזה עריכה

אהבת אלוהים הנצחית של הנפש היא אהבתו של אלוהים עצמו שבה אוהב אלוהים את עצמו, לא להיותו אין-סופי אלא להיותו מתגלה על ידי מהותה של הנפש האנושית. זאת אומרת: אהבת-אלוהים השכלית של הנפש היא חלק של האהבה האין-סופית, שאלוהים אוהב בה את עצמו

ברוך שפינוזה, תורת המידות, חלק חמישי, משפט ל"ו
לא נבחר דרור - שיחה 20:29, 14 בנובמבר 2013 (IST)

סורת אל-פאתחה עריכה

בשם האל הרחמן והרחום
השבח לאל רבון העולמים
הרחמן והרחום
מלך יום הדין
לך אנו סוגדים וממך אנו מבקשים עזרה
הנחנו בדרך הישר
דרכם של אלה שהיטבת עמם,
לא אלה הכועסים עליהם ולא התועים
נבחר דרור - שיחה 20:39, 14 בנובמבר 2013 (IST)

כ"ט בנובמבר ניסיון נוסף 1 עריכה

המנדט לארץ ישראל יסתיים במהירות האפשרית, על כל פנים לא יאוחר מה - 1 באוגוסט 1948.

החלטת עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בכ"ט בנובמבר על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה).
(הצבעה החלה ב-8 בנובמבר) לא נבחר דרור - שיחה 10:25, 17 בנובמבר 2013 (IST)

כ"ט בנובמבר ניסיון נוסף 2 עריכה

אפשרות ב'

המדינות העצמאיות, הערבית והיהודית, והמשטר הבינלאומי המיוחד לעיר ירושלים, ... יוקמו חודשיים לאחר שיושלם פינויים של הכוחות המזוינים של המעצמה המנדטורית ועל כל פנים לא יאוחר מה-1 באוקטובר, 1948.

החלטת עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בכ"ט בנובמבר על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה).
לא נבחר דרור - שיחה 10:27, 17 בנובמבר 2013 (IST)


פתגם בערבית עריכה

يَوْم عَسَل وَيَوْم بَصَل
יום עסל יום בסל

פתגם בערבית שמשמעו - יש ימים טובים ויש ימים רעים.
אפשר לשנות. ההר אדרניק - שיחה  •  סוואט-די קראפ! הצטרפו למיזם תאילנד :) 17:53, 10 בנובמבר 2013 (IST)
נבחר דרור - שיחה 10:43, 17 בנובמבר 2013 (IST)

עת שערי רצון להפתח 1 עריכה

שִׂיחוּ לְאִמִּי כִּי שְׂשׂוֹנָהּ פָּנָה
הַבֵּן אֲשֶׁר יָלְדָה לְתִשְׁעִים שָׁנָה
הָיָה לְאֵשׁ וּלְמַאֲכֶלֶת מָנָה
אָנָה אֲבַקֵּשׁ לָהּ מְנַחֵם אָנָה
צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה וְתִתְיַפֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
לא נבחר דרור - שיחה 13:26, 19 בנובמבר 2013 (IST)

עת שערי רצון להפתח 2 עריכה

  • הבעיה בבית זה לכשעצמו היא שלא מובן ממנו מדוע הוא מתייחס לעקידתו של יצחק בלשון עבר, שזה קצת מבלבל כי יצחק לא באמת נשחט. אפשר להוסיף הבהרה שהקטע מתייחס רק למחשבתו של יצחק על העתיד. בנוסף, שרה ויצחק אינם מוזכרים במפורש, אלא רק שרה כמי שילדה את הדובר בגיל 90, מה שגם כן עלול להקשות על הקוראים. בכל מקרה לדעתי השיא הוא הבית שאחריו, שהוא גם ברור יותר:
מִמַּאֲכֶלֶת יֶהֱמֶה מִדְבָּרִי
נָא חַדְּדָהּ אָבִי וְאֶת מַאְסָרִי
חַזֵּק וְעֵת יְקַד יְקוֹד בִּבְשָׂרִי
קַח עִמְּךָ הַנִּשְׁאָר מֵאֲפְרִי
וְאְמֹר לְשָׂרָה זֶה לְיִצְחָק רֵיחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

מה דעתך? בברכה, משתמש כבד - 16:12, 06/11/13

נבחר דרור - שיחה 10:58, 17 בנובמבר 2013 (IST)

צום י' טבת עריכה

וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ
בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָלַיִם
וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב.

המצור על ירושלים החל בעשרה בטבת בשנה התשיעית של מלכות צדקיהו.
מופיע פעמיים במקורות:ספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוק א'; ספר ירמיהו, פרק נ"ב, פסוק ד'

Tshuva (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נבחר דרור - שיחה 11:02, 21 בנובמבר 2013 (IST)
נבדק - תקין -(נבדקו שני הפסוקים) דרור - שיחה 10:14, 6 באוקטובר 2020 (IDT)