ולאדיסלאבה חומס

חסידת אומות העולם מפולין

ולאדיסלאבה חומספולנית: Wladyslawa Chomsowa;‏ 189528 באוגוסט 1966) הייתה חסידת אומות העולם מפולין שקשרה את גורלה עם מדינת ישראל.

ולאדיסלאבה חומס
Wladyslawa Chomsowa
ולאדיסלאבה חומס
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 18 ביולי 1895
רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוגוסט 1966 (בגיל 71) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסידת אומות העולם
פרסים והוקרה
קישורים חיצוניים
יד ושם ולאדיסלאבה חומס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

ולאדילבה גדלה בפולין בדרוהוביץ. בנערותה היו לה ידידים צעירים יהודים מפיהם שמעה על תנועות הנוער הציוניות. היא הייתה חברה במועצת העיר של דרוהוביץ ועמדה בראש מחלקת הסעד. במסגרת עבודתה סייעה ליהודים עניים והתעניינה בהם ובבעיה היהודית. נחשבת לאישה הראשונה שעמדה לבחירה למועצת העיר וכמו כן הייתה פעילה באיגוד הנשים בעיר. ב-1934 ביקרה בארץ ישראל עם בעלה. בני הזוג ערכו סיורי ברחבי הארץ והתעניינו במיוחד בבעיות היישוב היהודי, בבעיות רווחה ובארגוני נשים כגון, ויצו והדסה. עם חזרתה לפולין כתבה מאמרים והרצתה על ישראל. לאחר שעברה עם בעלה ובנה ללבוב היא הצטרפה למפלגה הדמוקרטית ובהמשך נבחרה ליו"ר המפלגה בעיר. חומס הייתה עדה לעליית האנטישמיות בפולין. היא לחמה נגד אפליית הנומרוס קלאוזוס של סטודנטי יהודים באוניברסיטאות בפולין[1], ואף השתתפה בהלווית המונים שנערכה לסטודנט יהודי צעיר שנרצח ב-1937 בלבוב. פעילותה להפסקת גילויי האנטישמיות גררו איומים על חייה וגם בעלה סולק מהצבא הפולני.[2]

פועלה בתקופת השואה עריכה

במלחמת העולם השנייה כבש הצבא הסובייטי את לבוב ובעלה גויס מחדש אך נמלט יחד עם בנה לבריטניה והצטרף בהמשך ללחימה נגד הגרמנים ונפל בשבי. בנה הצטרף לכוחות בעלות הברית כטייס בחיל האוויר המלכותי.[3] חומס נאלצה למצוא מקומות מסתור מאחר שהרוסים רדפו גם את נשות הקצינים שהתגייסו לצבא הפולני. בהמשך הצטרפה למחתרת הפולנית. באותה עת החלו להגיע פליטים יהודים מפולין ללבוב ובמסגרת פעילותה המחתרתית ארגנה עבורם קורסים ללימוד השפה הרוסית. ביוני 1941 לאחר הפלישה הגרמנית למזרח פולין ולברית המועצות נערך פוגרום ביהודי לבוב ויהודי העיר רוכזו בגטו. חומס הנהיגה את סניף לבוב של הארגון המחתרתי ז'גוטה שסייע ליהודים בתקופת הכיבוש הנאצי. חומס אספה תרומות והקימה קרן סיוע ליהודים.[4] בנוסף פעלה לזיוף מסמכים כדי להקנות זהות ארית בדויה ליהודים שגרו מחוץ לגטו לבוב. היא סייעה ליהודים בגטו ומחוץ לגטו בדרכים נוספות, כגון מציאת מסתור והענקת טיפול רפואי. חומס דאגה להסתרת ילדים יהודים שהועברו לידיה בקרב משפחות פולניות ובבתי יתומים ודאגה לבקרם. על מנת שלא להיתפס נהגה לשנות את שמה ואת כתובתה מדי פעם. כשהחמיר המצב בגטו היא דאגה להבריח ילדים ומבוגרים יהודים דרך תעלות ביוב ובעגלות אשפה.[2]כ-60 ילדים יהודים היו תחת חסותה.[3]

לגרמנים נודע שבעלה ובנה בבריטניה לוחמים נגד הנאצים, ולכן הייתה חומס מבוקשת ונעה בין מקומות מסתור. בנובמבר 1943 נאלצה לעבור לוורשה. בנה נהרג במלחמת העולם השנייה במסגרת שירותו בחיל האוויר המלכותי.

לאחר המלחמה עריכה

בסיום המלחמה נודע לה שבנה נהרג. היא עזבה לצרפת ושם פגשה בבעלה ששוחרר מהשבי הגרמני. בצרפת הוא חלה במחלה ממארת ונפטר. לאחר פטירתו עברה ללונדון ונאלצה לעבוד בעבודות כפיים לפרנסתה. כמה מניצוליה שעלו לישראל, ואיתרו אותה, שכנעו אותה לעלות לארץ והבטיחו לסייע לה. במכתב שנשלח אליה ב-14 באוקטובר 1964 נתבשרה שהחל מחודש דצמבר יעמוד לרשותה חדר בבית הורים ולכן היא יכולה להתחיל בסידורים הנדרשים על מנת להגיע לישראל.[5] היא נענתה להזמנתם ובאחרית ימיה התגוררה בחיפה בבית הורים "כרמל" בחיפה.[2]

הנצחה עריכה

 
קברה בבית הקברות הלטיני בחיפה

היא כונתה על ידי ניצוליה "המלאך מלבוב". ב-1966 העניק יד ושם לחומס את התואר "חסידת אומות העולם". היא ביקרה בישראל ונטעה עץ ביד ושם.[1] במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורה של ולאדיסלבה ואותר קברה בבית הקברות הלטיני בחיפה.[6]

לקריאה נוספת עריכה

.Drzewieniecki, Joanna, ed. Dance with Death: A Holistic View of Saving Polish Jews During the Holocaust. Hamilton Books, 2019

כרמלי, עמוס. "המלאך מלמברג" לפגישה עם ניצוליה, עיתון דבר, 10.1.1961.

פינצ'סקי גרשון, "חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל", ירושלים: יד ושם, 2023, עמ' 38.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 The Righteous Among the Nations Database, Choms Władysława, Yad Vashem
  2. ^ 1 2 3 באומינגר, אריה, חסידי אומות העולם: דמויות מימי השואה, עם עובד, 1978, עמ' 117-121
  3. ^ 1 2 מרכז המידע אודות השואה, חומס, ולדיסלוה (1891-1966), באתר יד ושם
  4. ^ מרכז המידע אודות השואה, החוקר אליהו יונס על יהודי לבוב במחתרת וביערות, באתר יד ושם
  5. ^ מכתב מאת א. רייס אל גב' חומס, 14 אוקטובר 1964, בתוך תיק חסידי אומות העולם מס' M.31.2/6, ארכיון יד ושם, ירושלים.
  6. ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021