ולדימיר פופובקין

הגנרל ולדימיר אלכסנדרוביץ' פופובקיןרוסית: Владимир Александрович Поповкин; ‏25 בספטמבר 1957, דושנבה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטג'יקית שהייתה חלק מברית המועצות - 18 ביוני 2014) היה מנהל סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה. הוא מונה לתפקיד לאחר פיטוריו של אנאטולי פרמינוב ב-2011. קודם לכן כיהן כסגן ראשון של שר ההגנה (מיוני 2010 עד אפריל 2011). באוקטובר 2013 פוטר מתפקידו עקב שורת כישלונות שיגור ומחדלים בסוכנות.

ולדימיר פופובקין
Владимир Александрович Поповкин
לידה 25 בספטמבר 1957
דושנבה, טג'יקיסטן, ברית המועצות
פטירה 18 ביוני 2014 (בגיל 56)
ישראל
מדינה רוסיה
מקום קבורה בית הקברות טרויקורובסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Mozhaysky Air Force Academy
  • האקדמיה הצבאית של כוחות הטילים האסטרטגיים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהל סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה ה־3
29 באפריל 201110 באוקטובר 2013
(שנתיים ו־23 שבועות)
סגן מנהל סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה ויטאלי דווידוב
מפקד חיל החלל של רוסיה ה־3
14 במרץ 200430 ביוני 2008
(4 שנים ו־15 שבועות)
פרסים והוקרה
  • פרס ממשלת רוסיה למדע ולטכנולוגיה (2005)
  • מדליה להנצחת 70 שנה לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • מדליה על הישגים צבאיים
  • מדליית "200 שנה למשרד הבטחון"
  • מדליה להצטיינות בשירות הצבאי
  • עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית
  • מדליית וטרן הכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה
  • מדליה על שירותי מפקד אוכלוסין
  • מדליה על הישגים למען המולדת דרגה שנייה
  • Medal "For Distinction in Military Service", 2nd class
  • מדליית השירות המצוין, דרגה 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פופובקין נולד בדושנבה בו שירת אביו שהיה קצין ביחידת שריון. בשנת 1968 המשפחה עברה לקלינין.

שירותו הצבאי עריכה

פופובקין התגייס לצבא הסובייטי ב-1975. ב-1979, הוא סיים לימודיו במכון להנדסה צבאית ע"ש מוז'אייסקי בלנינגרד ושירת בקוסמודרום בייקונור - אתר שיגור החלל הוותיק והגדול בעולם.

ב-1986 סיים לימודיו באקדמיה הצבאית ע"ש דזרז'ינסקי ועד להתפרקות ברית המועצות שירת במינהל לניהול אמצעי חלל של משרד ההגנה הסובייטי (Управлении начальника космических средств Министерства обороны СССР).

ב-1991 עבר לשרת במינהל המבצעים הראשי של המטה הכללי הרוסי. ב-2001 כוחות הטילים האסטרטגיים פוצלו לחיל הטילים האסטרטגיים ולחיל החלל הרוסי. הגנרל פופובקין צורף ליחידה החדשה בתפקיד סגן ראשון לראש מטה חיל החלל. ב-14 במרץ 2004 התמנה למפקד חיל החלל של רוסיה. ב-30 ביוני 2008 מונה לראש החימוש של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית והיה אחראי לרכש ציוד ואמצעי לחימה[1]. כיהן במקביל כסגן שר ההגנה הרוסי.

בפברואר 2009 הוא קודם לדרגת "גנרל ארמיי" (הדרגה השנייה שסדר הדרגות).

השירות האזרחי עריכה

במרץ 2009 פוטר מן הצבא, כחלק ממהלך של הרפורמה הצבאית הנרחבת לקיצוץ בכוח האדם הצבאי. על אף שלא שירת בכוחות המזוינים עצמם, המשיך לכהן במגוון תפקידי מינהלה בכוחות המזוינים. ב-30 באפריל 2010, נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב העניק לו את תואר היועץ הממלכתי של הפדרציה הרוסית מדרגה 2, המהווה תנאי לקבלת תפקידי ניהול בכירים בשרות המדינה. בשל כך, מונה ביוני 2010 לסגן ראשון לשר ההגנה. כבר ביולי 2010 פופובקין הודיע שתקציב רכישות אמל"ח לצבא הוגדל פי 2.

ב-29 באפריל 2011 על פי צו נשיאותי של דמיטרי מדבדב מונה פופובקין למנהל סוכנות החלל הפדרלית, בשל ניסיונו בתחום פעילויות החלל בשירותו בחיל החלל ושוחרר מתפקיד הסגן הראשון לשר ההגנה. באוגוסט 2011 התרחשו מספר תקלות בשיגורים לחלל, אך צוין שהם לא קשורים לפעילות המנהל החדש ומהווים תוצאה של משבר פנימי מתמשך.

בנובמבר 2011 נכשל שיגור גשושית רוסית למאדים. פופובקין הודיע שקיימת סבירות שתקלה נגרמה בעקבות השפעת גורם זר על הציוד האלקטרוני בגשושית. עד מהרה התברר שתקלה נגרמה מבעיות בתוכנה ופופובקין בעצמו הודיע על כך.

פופובקין היה חבר באקדמיה הרוסית למדעי החלל ע"ש ציאולקובסקי וחבר האקדמיה הרוסית למדעי הטילים. נוסף לכך, ולדימיר פופובקין בעל עיטורים ממשלת הפדרציה הרוסית בתחומי המדע והטכנולוגיה.

מותו עריכה

ביוני 2014 מת במרכז רפואי רבין בישראל מסרטן.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ולדימיר פופובקין בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בעת כהונתו בתפקידו כראש החימוש לא היסס לרכוש מוצרים מתוצרת מערבית (והיה מאלה שסגרו את עסקת המל"טים עם ישראל ב-2009)