ונטית (שפה איטלית)
ונטית (שפה איטלית) (לטינית Lingua Venetica) הייתה שפה הודו-אירופית שדוברה בעת העתיקה באזור ונטו שבצפון-מזרח איטליה בין עמק הפו מדרום למורדות הרי האלפים מצפון.
| מדינות | צפון מזרח איטליה |
|---|---|
| אזורים | אין |
| דוברים | נכחדה במאה ה-1 |
| שפת אם | 0 |
| כתב |
אלפבית לטיני  |
| משפחה | ונטית |
| לאום | אין |
| מוסד | אין |
| קוד ISO 639-3 |
xve |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
על קיומה של השפה ומאפייניה מעידות כ-300 כתובות קצרות שהשתמרו מהתקופה שבין המאה ה-6 לפנה"ס למאה ה-1, מועד בו נדחקה מפני הלטינית ונכחדה. דוברי הוונטית היו הוונטים האדריאטים, עם איטלי שכונה "Veneti" בפי הרומאים ו-"Ενετοί" (אֳנֳטי) ביוונית. כ-60 מילים בוונטית פוענחו אם כי חלק מהן נשאלו מלטינית.
אין לבלבל שפה זו עם הוונטית המודרנית, השייכת למשפחת השפות הרומאניות.
שיוך עריכה
ונטית היא שפה הודו-אירופית המשתייכת לקבוצת ה"קנטום" והיא נכתבה באלפבית צפון איטלי. קיימת הסכמה כי למעט ליבורנית, הייתה הוונטית השפה המקורבת ביותר לשפות האיטליות, קבוצה שכללה בין היתר גם את הלטינית. האפשרות שוונטית הייתה מקורבת גם לניבים אילירים מוטלת בספק בידי רוב החוקרים. עוד נתגלו מספר קווי דמיון בין ונטית לשפות הגרמאניות, במיוחד בכינויי השם (Pronoun).
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ונטית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)